מגדר מבטא את המשמעות שהחברה מייחסת לקטגוריות הביולגיות של זכר

‫עמי אסף‬
‫בית ברל‬
‫פרויקט גמר במדעי החברה‬
‫היחידה החמישית – בגרות ‪ 1‬יח"ל‪.‬‬
‫השפעת המגדר על‬
‫עמדות כלפי הומור‬
‫סקסיסטי‬
‫מגישה ‪ :‬יובל לוי‬
‫ת‪.‬ז‪026022802 .‬‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4102‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫למה יש חלון במטבח?‬
‫כדי שלאישה תהיה השקפת עולם‪.‬‬
‫אחרי מעשה אהבה שוכב הזוג במיטה‪ .‬הוא שואל‪" :‬יקירתי‪ ,‬אף פעם‬
‫לא התחשק לך להרגיש כמו גבר?"היא עונה לו "לא יקירי ולך?"‬
‫בדיחות כאלה והערות סקסיסטיות כאלו ואחרות הן חלק בלתי נפרד מחיי היום‪-‬יום שלי ואני מניחה‬
‫שגם של בני נוער אחרים ובני אדם בכלל‪ .‬אני אישית‪ ,‬משתמשתבהומור מהסוג הזה לא פעם‬
‫בעצמי ורבות הפעמים בהן אני עדה לחילופי אש של הערוץ סקסיסטיות בין נערים לנערות בבית‬
‫הספר‪ ,‬אחר הצהריים בין חברים‪ ,‬ובעוד כל מיני מסגרות‪ .‬הומור בכלל וההומור הסקסיסטי בפרט‬
‫מלווים אותי תמיד ולכן עניין אותי לבחון את נושא ההומור בעבודה שלי‪ .‬כמו כן גם ההבדל שבין‬
‫בנים לבנות בתפיסות‪ ,‬השקפות‪ ,‬ומחשבות תמיד עניינו אותיובדיוק מהסיבה הזאת בחרתי לבדוק‬
‫האם יש השפעה של המגדר על איך שאנו תופסים הומור‪ .‬האם יש סיבה לסטראוטיפ שגברים הם‬
‫יותר מצחיקים מנשים‪ ,‬הרי רובם הגדול של הקומיקאים המוכרים הם גברים‪ .‬רציתי לבדוק ממה זה‬
‫נובע ולמה בעצם זה קורה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כשחיפשתי נושא לעבודה‪ ,‬לקח לי המון זמן עד שבחרתי נושא שאני באמת רוצה לחקור‪.‬‬
‫רציתי נושא מיוחד‪ ,‬לא נושא שעשו עליו הרבה עבודות לפניי‪ .‬אחרי שעברתי על רשימות רבות של‬
‫נושאים רבים באחת מהן היה את הנושא של הומור ומגדר ומיד אהבתי את הנושא הזה‪.‬‬
‫מפני שנושא ההומור הוא נרחב מאוד‪ ,‬נרחב מידי בכדי לבדוק אותו בכלליות בעבודה מהסוג הזה‪,‬‬
‫היה עליי לבחור סוג מסוים של הומור ולבדוק את השפעות המגדר עליו‪ .‬בחרתי בהומור הסקסיסטי‬
‫מכיוון שזה היה ההומור שהכי משך אותי לחקור‪ ,‬אולי זה ההומור שאני משתמשת בו הכי הרבה‬
‫אבל אני לא בטוחה בכך‪.‬‬
‫מה שבטוח שהומור סקסיסטי והומור בכלל מלווה אותי ללא הרף בחיי ובדיוק מהסיבה הזו נהנתי‬
‫לעשות את העבודה שלי על הנושא בזה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫שער‪0........................................................................................................................ .‬‬
‫הקדמה ‪4.....................................................................................................................‬‬
‫תוכן עניינים ‪3...............................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪2........................................................................................................................‬‬
‫החלק התיאורטי‪:‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬מגדר‪5-01.......................................................................‬‬
‫פרק שני ‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬עמדות ‪00-02.....................................................................‬‬
‫הומור הומור סקסיסטי‪05-41..........................................................................................‬‬
‫פרק מקשר ‪40-43.........................................................................................................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‪42..............................................................................................‬‬
‫החלק המעשי‪:‬‬
‫מבוא למחקר שדה‪45-42...............................................................................................‬‬
‫הצגת ממצאים‪42-42....................................................................................................‬‬
‫דיון וסיכום ‪42...............................................................................................................‬‬
‫ריפלקציה ‪31................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪30............................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪34-35.............................................................................................................‬‬
‫טופס הצעת מחקר ‪32....................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא‬
‫העבודה שלי עוסקת בשאלה האם המגדר משפיע על העמדה של האדם כלפי הומור סקסיסטי?‬
‫בעבודה זו אנסה לחקור את נושא ההומור וההומור הסקסיסטי ואת העמדות כלפי הומור אצל‬
‫בנים לעומת עמדות אלה אצל בנות‪.‬‬
‫הומור סקסיסטי הוא אותו הומור בו משתמשים גברים בכדי להקניט נשים או להפך‪ .‬כמו כן‬
‫הומור סקסיסטי כשמו כן הוא והוא כולל בתוכו את כל ההומור המתייחס לתכנים הנוגעים בנושאי‬
‫המין למיניהם‪ .‬בפרק התיאורטי אציג סקירה על הנושאים אותם ביקשתי לחקור והם ‪ :‬נגדר‬
‫הומור‪ ,‬הומור סקסיסטי‪ ,‬הקשר בין מגדר להומור והשפעת המגדר על העמדה כלפי הומור‬
‫סקסיסטי‪ .‬לכן הסקירה הספרותית שלי בנויה כך שהפרק הראשון עוסק במשתנה הבלתי תלוי‪,‬‬
‫המגדר‪ .‬בפרק זה אסביר מהו מגדר‪ ,‬כיצד אנו מפתחים זהות מגדרית ואציג מספר תאוריות‬
‫הקשורות במגדר‪.‬‬
‫לאחר מכן יבוא שני פרקים שעוסקים במשתנה התלוי‪ -‬עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪ .‬הפרק‬
‫הראשון מביניהם עוסק בעמדות ובדרך רכישתן והפרק השני חוקר את נושא ההומור בכללותו‬
‫ובפרט את הנושא של הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫לבסוף אציג את הקשר שבין המשתנים‪ ,‬אציג את ההבדלים בין גברים לנשים ביחס להומור ואציג‬
‫את השפעות המגדר על עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫בחלק המחקרי אנסה לבדוק אם ההשערה שלי אכן נכונה בעזרת שאלון שאעביר למתבגרים‬
‫ומתבגרות ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חלק ראשון – משתנה בלתי תלוי‬
‫‪.1‬מגדר‬
‫נושא העבודה שלי הוא הקשר שבין מגדר לבין עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪ ,‬פרק זה יעסוק‬
‫במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬המגדר‪.‬‬
‫‪ .1.1‬הגדרה‬
‫מגדר מבטא את המשמעות שהחברה מייחסת לקטגוריות הביולגיות של זכר ונקבה‪ ,‬מבטא‬
‫הבדלים חברתיים תרבותיים בין המינים‪ .‬מגדר כולל בתוכו את התפקידים‪ ,‬דרכי ההתנהגות‬
‫ואופי ההתנהלות שאנשים בחברה מייחסים למין שלהם ואת האופן שבו אנשים מתייחסים‬
‫לעצמם ואל בני המין השני על פי תפיסת החברה שבה הם חיים‪)0,2,2( .‬‬
‫שכטר (‪ )4114‬טוען שעם השנים התחזקה התפיסה שרוב ההבדלים ההתנהגותיים אינם הבדלים‬
‫מולדים והמושג מגדר משמש לסך כל ההתייחסות החברתיות לנושא גבריות ונשיות‪)0( .‬‬
‫וכאן המקום להבדיל בין מין ומגדר‪ .‬מין הוא מושג המבטא את ההבדלים הפיזיולוגים בין זכרים‬
‫לנקבות‪ ,‬הבדלים אלה נקבעים בתחילת חייו של העובר והם הקשורים בהמשכיות החיים‪.‬‬
‫ההבדלים הפיזיולוגים בין המינים נובעים מן הצורך הבסיסי ביותר של האדם‪ -‬תולדה והמשכיות‬
‫החיים האנושיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ההבדל בין מין למגדר הוא שמין מתייחס אך ורק להבדלים הביולוגיים‬
‫הנקבעים עוד לפני לידת הפרט ואילו מגדר מבטא את השוני החברתי בין אותם שני מינים‪)2( .‬‬
‫המושג מגדר כולל בתוכו הן את המשמעות של "גדר" במובן של קביעת גבולות חברתיים‪ ,‬והן‬
‫את המשמעות של "הגדרה" חברתית של תופעות‪)5( .‬‬
‫החברה היא זו שמבטאת ו"מגדרת" הבדלים חברתיים התנהגותיים כמו התפיסה להתנהגות‬
‫נשית או גברית‪ .‬תחושותיהם‪ ,‬מחשבותיהם ופעולותיהם של בני האדם משקפות את ההגדרות‬
‫החברתיות להתנהגות הרצויה של המינים‪ .‬ילדים לומדים דיי מהר שהחברה שלהם מגדירה‬
‫זכרים ונקבות כסוגים שונים של יצורי אנוש‪)2,2( .‬‬
‫‪ .1.0‬התפתחות המגדר‬
‫המגדר מטביע את חותמו על כל עולמנו החברתי‪ ,‬מעצב את האופן שבו אנו רואים את עצמנו‪,‬‬
‫מכוון את האינטראקציה שלנו עם אחרים ומשפיע על עבודתנו ועל חיי המשפחה שלנו‪.‬‬
‫תפקידי מגדר הם עמדות ופעילויות שהחברה מגדירה לכל מין‪( .‬החברה מגדירה גברים‬
‫כשאפתנים ותחרותיים ולכן אנו מצפים מהם להשתתף במשחקי הספורט ולשאוף לעמדות‬
‫מנהיגות ואילו נשים מוגדרות כרגשניות ותומכות ולכן מצופה מהן לתמוך בגברים)‬
‫המגדר מתפתח ומלווה אותנו לאורך כל חיינו‪.‬‬
‫מחקרים המופיעים בספרו של אבנר זיו התבגרות(‪ ,)0224‬קובעים כי אכן קיימים הבדלים‬
‫במישור הפסיכולוגי בין גברים לנשים‪ .‬כבר בתקופת הינקות של הילד‪ ,‬יחד עם התפתחותו‬
‫‪5‬‬
‫הפיזיולוגית מתפתחים דימויים ותכונות שהוריו מייחסים לו כתוצאה ממינו‪ .‬עד מהרה התינוקות‬
‫מבינים את משמעות המגדר ובגיל שלוש בערך הם מתחילים להחיל את הגדרות המגדר על‬
‫עצמם‪ .‬ההורים משדרים לילדיהם מסרים מגדריים‪ ,‬במודע או שלא במודע‪ ,‬על ידי התנהגותם‬
‫שלהם ועל ידי מתן יחס שונה לבנים ולבנות‪)2 ,2(.‬‬
‫כשהילדים מגיעים לגיל הגן‪ ,‬הם מתחילים לגבש קשרים עם חברים בני גילם‪ .‬מגיל הגן והלאה‪,‬‬
‫קבוצת השווים מחזקת וממשיכה את תהליך החיברות על פי תפיסת המגדר הנורמטיבית‪)2( .‬‬
‫אמהות עובדות נוטות להעדיף את בנותיהן בצורה מסוימת‪ .‬בעידן שבו מצופה מאימהות לדאוג‬
‫למשק הבית‪ ,‬הכולל בתוכו את צורכי הילדים ביחד עם הציפייה של האימהות עצמן ללמימוש‬
‫עצמי בקריירה‪ ,‬התפתחה תופעה בה רוב האימהות סובלניות יותר כלפי בנותיהן כיוון שמצופה‬
‫מהן לעזור לאם כשצריך‪ ,‬להיות מנומסות‪ ,‬לכבד ולהקשיב להוראות האם מבלי ליצור בעיות‬
‫משמעתיות רבות‪ .‬לעומת זאת אמהות מוצאות כי בניהן קשים יותר להתמודדות וכי הם רועשים‬
‫יותר‪ ,‬הם משחקים במשחקים שדורשים השגחה מתמדת ובעלי בעיות התנהגותיות שונות‪.‬‬
‫בנים רואים את הצדק כערך שמשמעו משחק על פי הכללים ואילו נערות רואות את המוסר‬
‫כמושתת בעיקר על אחריות כלפי אחרים‪.‬‬
‫כך בעצם האימהות מפתחות הבדל מגדרי שהוא דווקא חיובי כלפי אופי ההתנהגות של הבנות‬
‫בעוד שהבנים מצטיירים באופן שלילי‪)2,2( .‬‬
‫בהגיעם לגיל בית הספר הקריאה מחדדת את הבחנת המגדר של הילדים‪ .‬בדור הקודם רוב‬
‫ספרי הילדים מיקדו את תשומת הלב בגברים‪ ,‬הגברים היו הגיבורים הראשיים בסיפור ואילו‬
‫הנשים הצטיירו כבובות כנועות ויפות תואר ולא כיצורים חיים שתפקידן לצפות מין הצד בגיבורים‪,‬‬
‫לתמוך בהם ולשמח את ליבם‪)2(.‬‬
‫ספרי הילדים של ימינו מתארים את שני המינים בתיאור מאוזן יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוכניות הלימודים‬
‫בבתי הספר היסודיים והתיכוניים עדיין מעודדות את התלמידים לאמץ דפוסי מגדר מסורתיים‪.‬‬
‫דבר המחזק את הגדרות המגדר הוא תקשורת ההמונים (טלוויזיה‪ ,‬סרטים‪ ,‬עיתונים וכו')‪ .‬מאז‬
‫שנות החמישים במרכז הייתה דמות הגבר‪ .‬רק משנות השמונים ניתן לראות תוכניות שנשים‬
‫ממלאות בהן תפקידים מרכזיים‪.‬‬
‫גם כאשר שני המינים מופיעים מול המצלמה‪ ,‬גברים מגלמים בדרך כלל דמויות בעלות תכונות‬
‫טובות מובהקות (מנתח‪ ,‬בלש‪ ,‬וכו')‪ .‬אך הנשים ממשיכות לרוב לשחק דמויות מוכשרות פחות‪,‬‬
‫הזוכות להערכה בעיקר עקב קסמיהן המיניים‪.‬‬
‫קצב השינוי איטי במיוחד בענף הפרסום‪ .‬ענף זה עדיין מבוסס על מכירת מוצרים באמצעות‬
‫קונפורמיות לנורמות חברתיות מבוססות‪.‬‬
‫במרבית המקרים הפרסומות ממשיכות להציג את שני המינים באופן סטראוטיפי‪ .‬הן מנציחות‬
‫את "מיתוס היופי" של נעמי וולף‪ -‬ההתנהגות על פי הנורמות המסורתיות של נשיות וגבריות‬
‫מגבירה את סיכויינו להצליח בחיים האישיים והמקצועיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפרסומות מצוות על "הגבר‬
‫‪6‬‬
‫הגברי" לנהוג במכונית ה"נכונה" ועל "האישה הנשית" להשתמש בתכשירי היופי שיסייעו לה‬
‫להיות צעירה ומושכת יותר‪.‬‬
‫שני המינים מפרשים באופן שונה מגוון רב של התנסויות יום‪-‬יומיות‪ .‬הזהות המגדרית ותפקידי‬
‫המגדר שלנו‪ ,‬שסביבתנו מחזקת בדרכים רבות ושונות הופכים לטבעיים בעייניינו זמן רב לפני‬
‫שאנו מגיעים לבגרות‪)2(.‬‬
‫בשנת ‪ 0222‬נערך מחקר על ידי מקובי‪,‬ממצאי המחקר מראים באופן ברור שבנות הן בעלות‬
‫כישוריים חברתיים ולימודיים טובים יותר מבנים ושהן אינן חתרניות ותוקפניות כמו הבנים‪ .‬לבנות‬
‫היכולת לתפקד בצוות בצורה טובה יותר‪ ,‬הן יעניקו לכל חברי הצוות תחושת שייכות והן לא ינסו‬
‫"לדרוך" על חבריהן לצוות במטרה לקדם את עצמן‪ .‬בנות טובות יותר ביכולת של תפיסת שטח‪,‬‬
‫יש להן יכולת הבעה מילולית טובה יותר והן בעלות כישורים מוטוריים טובים יותר מאשר בנים‪.‬‬
‫עוד נמצא שהן בעלות יכולת הסתגלות גבוהה יותר למקום עבודה חדש‪ ,‬לכן ניתן לשער כי בנות‬
‫הן אלה שיתפקדו טוב יותר בעבודה משרדית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬עדיין בעלי חברות מעדיפים להעסיק‬
‫בנים בעמדות בכירות בניהול החברה‪)2( .‬‬
‫אך בשאלון שנערך על ידי אבנר זיו‪ ,‬קבוצה של בנים ובנות בעלי אותו גיל התבקשו לדרג את‬
‫יכולתם כפי שהם רואים אותה‪ .‬נמצא כי בנות הן בעלות ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך בהרבה‬
‫משל הבנים‪ ,‬על אף שהן בעלות כישורים טובים יותר‪.‬‬
‫ניתן לשער כי הסיבה לכך טמונה באופן ההתייחסות של הסביבה אל קבוצת הבנות‪ ,‬הן בגיל‬
‫ההתבגרות והן בהמשך חייהן‪ .‬קיים מין סטריאוטיפ מגדרי כי על כתפיהן של הבנות מוטלת‬
‫אחריות להיות יפות‪ ,‬רזות‪ ,‬ונעימות לסביבה‪ .‬למעשה‪ ,‬החברה מצפה מהן להיות דגם חיקוי‬
‫מופתי‪ ,‬ציפייה אשר מתעצמת במהלך גיל ההתבגרות ומשפיעה על המשך חיי הנשים‪.‬‬
‫הסטריאוטיפ אינו חל על הבנים באותו אופן שהוא חל על הבנות‪ .‬הדרישה המוגזמת של החברה‬
‫מקבוצת הבנות היא זו שבעצם גרמה לדימוי העצמי הנמוך שלהן‪.‬‬
‫גם כיום‪ ,‬על אף שהבדלי המגדר‪ ,‬מבחינה שיוויונית‪ ,‬הולכים ונעשים קטנים יותר‪ ,‬עדיין ניתן‬
‫לראות כי בתקופת הצבא והעבודה יש נטייה של אבות לשייך סיכויי הצלחה גבוהים יותר לבנים‬
‫מאשר לבנות‪ ,‬וזהו לא ההבדל היחיד‪ .‬גם בשוק העבודה ישנם הבדלים ברורים בין גברים‬
‫לנשים‪)3( .‬‬
‫בספרו של משוניס "סוציולוגיה" (‪ )0222‬מוצגת טבלה אשר מונה את עשרת העיסוקים‬
‫המאופיינים בריכוזים הגבוהים ביותר של נשים (עוזרת בית‪ ,‬תופרת‪ ,‬גננת בפעוטון‪ ,‬סייעת‬
‫במרפאת שיניים ועוד)‪ .‬המסקנה המשתמעת מהטבלה היא שעל אף שמספר הנשים העובדות‬
‫תמורת שכר גדל‪ ,‬טווח האפשרויות המוגבל שנכפה עליהן מעיד שהחברה האמריקנית ממשיכה‬
‫לראות את התעסוקה מבעד למשקפי המגדר‪.‬‬
‫לאחרונה מסתמנת מגמה חדשה המקטינה את יתרונם של הגברים בשוק העבודה‪ .‬חלק‪ ,‬אשר‬
‫הולך ונהיה גדול יותר‪ ,‬מהעסקים בארצות הברות מצוי בבעלותן של נשים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כאן המקום להזכיר את המושג "תקרת זכוכית"‪ .‬כאשר בוחנים את חלוקת החובות בבית בין‬
‫הגברים לנשים נמצא כי רוב עבודות משק הבית נופלות על הנשים‪ .‬אומנם בחברות מתועשות‬
‫חלוקת העבודה היא מאוזנת יותר מאשר בחברות עניות אך אין בעולם אפילו ארץ אחת שבה‬
‫עבודות אלו מחולקות שווה בשווה‪.‬‬
‫כניסתן של הנשים לשוק העבודה לא הקטינה את נטל עבודות הבית המוטל עליהן ושיעורן של‬
‫עבודות אלה הנעשות על ידי גברים לא השתנתה כלל‪ .‬עבודות אלה משמשות כ"משמרת שנייה"‬
‫לנשים בהגיען הביתה מהעבודה‪ .‬בשל הנטל המוטל עליהן ובגלל השפעות מגדריות‪ ,‬נתקלות‬
‫הנשים ב"תקרות זכוכית" המונעת מהן להתקדם בסולם הדרגות מעלה כפי שהגברים יכולים‬
‫לעשות‪.‬‬
‫מחקר נוסף מספרו של אבנר זיו מראה כי בנים מייחסים חשיבות רבה יותר אל מוסד המגדר‬
‫מהחשיבות שמייחסות לו הבנות‪ .‬כלומר‪ ,‬בנים נוטים לשייך לעצמם תכונות "גבריות"‪ ,‬כמו חוזק‬
‫וקשיחות יותר מאשר בנות נוטות לשייך לעצמן תכונות "נשיות" כמו ארגון‪ ,‬נועם וסבלנות‪ .‬מכאן‬
‫ניתן לשער כי האוכלוסייה שרוצה לשמר ולבסס את מוסד המגדר גם כיום בחיים המודרניים היא‬
‫אוכלוסיית הגברים‪ ,‬כנראה מתוקף כך שמוסד המגדר פועל לרוב לטובת הגברים מאשר לטובת‬
‫הנשים ומקנה לגברים מעיין תחושת עליונות ומעשירה את ביטחונם העצמי‪)3,2( .‬‬
‫‪ .1.0‬תיאוריות העוסקות במגדר‬
‫‪.1.0.1‬סוציולוגים שונים מציגים תשובות שונות לשאלה מהן הסיבות לאבחנה התפקודית בין‬
‫המינים בחברה האנושית?‬
‫‪ .1.0.1.1‬התיאוריה החברתית אנתרופולוגית טוענת שחלוקת התפקידים בין המינים בחברה‬
‫אינה נובעת רק מהמאפיינים הביולוגים של כל מין אלא היא תוצר של חיברות מובחן בין המינים‬
‫מיום הולדתם‪ ,‬חיברות הקשור למנהגים תרבותיים ולמבנה החברתי‪ .‬ניתן למצוא ביסוס‬
‫לתיאוריה זו בטקסטים אנתרופולוגים העוסקים בחקר תרבויות בהם חלוקת התפקידים בין נשים‬
‫לגברים משתנה מחברה לחברה‪.‬‬
‫מכאן אנו מבינים שהמושג מגדר הוא מושג אוניברסלי‪ ,‬בכל תרבות קיימת הגדרה לנשיות‬
‫ולגבריות‪ ,‬אך בכל חברה ישנם ביטויים שונים למגדר‪ ,‬כלומר‪ ,‬התכונות המיוחסות לכל מין‬
‫משתנות מתרבות לתרבות‪)0,2( .‬‬
‫‪ .1.0.1.0‬התיאוריה הפונקציונליסטית מציעה גישה אופטימית בבחינת טיבו של המגדר‪.‬‬
‫התיאוריה הפונקציונליסטית היא תיאוריה שבוחנת את החברה בכללותה‪ ,‬ברמת המקרו‪ .‬היא‬
‫מנסה להבין ולהסביר תופעות חברתיות שונות מתוך אמונה שלכל דבר בחברה יש פונקציה‬
‫מסוימת שעליו לבצע‪ ,‬לתת מענה לצורך חברתי מסוים‪ .‬לכל דבר יש מטרה והוא יעיל לחברה‪.‬‬
‫אם נבחן את המגדר מנקודת מבט פונקציונליסטית נוכל לומר כי ההגדרות המגדריות ותפקידי‬
‫‪8‬‬
‫המין הם יעילים לחברה‪ ,‬הם שומרים על הסדר וההרמוניה שבה וניתן להניח שכל תפקיד שניתן‬
‫לאחד מהמינים עונה על צורך מסוים של אותו מין ושל המין השני‪)0,2( .‬‬
‫‪ .1.0.1.0‬לעומתה‪ ,‬תיאורית הקונפליקט שמה במרכזה את הקונפליקטים שבין קבוצות שונות‬
‫בחברה‪ .‬היא מאמינה שתמיד ישנה תחרות על משאבים בלתי נדלים והקבוצה בעלת המשאבים‬
‫הרבים יותר היא הקבוצה השולטת‪ ,‬החזקה‪ .‬הקבוצה החלשה שואפת לעשות מהפך בחברה על‬
‫מנת להשיג משאבים ולהגיע לשיוויון בין הקבוצות או להפוך לקבוצה השלטת‪)0,2( .‬‬
‫תיאוריה זו תטען שהמגדר גורם לקונפליקט בין קבוצת הגברים וקבוצת הנשים‪ ,‬לרוב הנשים הן‬
‫הקבוצה החלשה בעקבות התפקידים המוטלים עליהן מעצם היותן נשים (תפקידי המין)‪.‬‬
‫‪ .1.0.0‬קיימות מספר תיאוריות שיכולות להסביר את התפתחות הזהות המגדרית‪.‬‬
‫‪ .0.3.4.0‬אחת מהן היא תיאורית ה"אני במראה " של קולי‪ .‬קולי טען כי ישנם שלושה שלבים‬
‫במהלכם מאמץ הפרט את התנהגותו כאשר הוא בא במגע עם פרטים אחרים מהסביבה בה הוא‬
‫חי‪ .‬בשלב הראשון הפרט תופס כיצד אחרים תופסים את התנהגותו‪ ,‬לאחר מכן מבחין בשיפוטם‬
‫של הפרטים בחברה לגבי התנהגותו ולבסוף הוא משנה את התנהגותו על פי תפיסת‬
‫החברה(‪.)03‬‬
‫‪.0.3.4.4‬תיאוריה נוספת המסבירה את למידת התפקוד המגדרי היא תיאוריה קוגניטיבית‪,‬‬
‫קולברג הוא מייצגה העיקרי של גישה זו‪ .‬הגישה הקוגניטיבית מסבירה את התפתחות המגדר‬
‫בעזרת תהליכים קוגניטיביים המתרחשים אצל הפרט‪ .‬תחילה מתפתחת ההבנה שקיימים שני‬
‫מינים‪ ,‬לאחר מכן מתפתחת היכולת של הפרט לשייך את עצמו לאחד המינים ולבסוף ההבנה‬
‫שעליו להתנהג כבני מינו‪ .‬כלומר האדם מפתח זהות מגדרית מפני שהתפתחותו הקוגניטיבית‬
‫מאפשרת לו לזהות עצמו מבחינה מינית‪ ,‬לשייך את עצמו לקבוצה מסוימת ולאמץ את‬
‫התנהגותה‪)4( .‬‬
‫‪.0.3.4.3‬התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד‪ ,‬גם היא מסבירה את היווצרות המגדר‪ .‬בשלב‬
‫השלישי בתיאוריה‪ ,‬שלב הפאלי‪ ,‬מתרחש שינוי מגדרי ונוצרת זהות מגדרית אצל הילד כתוצאה‬
‫מפתירה של תסביכי אדיפוס ואלקטרה‪ .‬בשלב זה הילד מתאהב בהורה בן המין השני ומרגיש‬
‫מאוים מההורה בן מינו‪ .‬מאוחר יותר הילד מבין שהתאהבות בהורה אינה דבר אפשרי‪ ,‬מצב בו‬
‫התסביך (אלקטרה או אדיפוס) מגיע לפתרון מוצלח זה מצב בו הילד מפסיק להתחרות בהורה בן‬
‫מינו ומתחיל להזדהות עימו‪ .‬במקרה בו הילד אינו פותר את התסביך‪ ,‬הוא הופך להיות טיפוס‬
‫פאלי‪ .‬כך בעצם מתפתחת זהותו המגדרית של הפרט‪)4,3( .‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו מבינים שהמגדר קיים בכל החברות‪ ,‬הוא אינו הבדל ביולוגי אלאהוא הבדל חברתי‬
‫בהתייחסות שבין גברים לנשים והוא משתנה מחברה לחברה‪ .‬כמו כן הוא מלווה אותנו לאורך כל‬
‫חיינו ומתפתח בעזרת סוכני חיברות שונים‪ .‬יש שיאמרו שקיומם של תפקידי המגדר הוא חיובי‬
‫ויש שיגידו שהוא שלילי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצגתי שלוש תיאוריות המסבירות כיצד מתפתחת הזהות‬
‫המגדרית ‪ .‬הפרק הבא יעסוק בנושא המהווה חלק מין המשתנה התלוי – עמדות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬אדרי ה' ‪ -‬הקשר בין מין המתבגר לתפיסת ההומור‪ ,‬אולפנת איילת החשר‪ ,‬אופקים‪.‬‬
‫‪ .4‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש שני‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית "‪,‬‬
‫הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .3‬הימלפרב‪-‬שומר ד' – הקשר בין בנים לבנות לבין העמדה שלהם בנוגע ליחסי מין במהלך גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬בית ספר עמי אסף‪ ,‬בית ברל‪.‬‬
‫‪ .2‬זיו א' (‪ .)0222‬התבגרות‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫‪ . .5‬יזרעאלי ד'‪ ,‬פרידמן א'‪ ,‬דהטן‪-‬כלב ה'‪ ,‬הרצוג ח'‪ ,‬חסן מ'‪ ,‬נוה ח' ופוגל‪-‬ביז'אוי ס' (‪ .)0222‬מין מגדר‬
‫ופוליטיקה (קו אדום) ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחדת‪.‬‬
‫‪ .2‬משוניס ג'ון ג' (‪ .)0222‬סוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסן נ' (‪ .)4113‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ ,‬ערכת משפחה‪ .‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסן נ' (‪ .)4113‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ ,‬ערכת תרבות‪ .‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫חלק שני‪ -‬משתנה תלוי‬
‫‪ .2‬עמדות‬
‫העבודה שלי עוסקת בקשר שבין מגדר לבין עמדות כלפי הומור‪ ,‬לכן פרק זה יעסוק בנושא‬
‫העמדה שהוא חלק מהמשתנה התלוי‪.‬‬
‫בפרק זה אסביר מהן עמדות וכיצד ניתן לרכוש או לשנות אותן‪.‬‬
‫‪ .2.1‬הגדרה‬
‫עמדה הינה האופן שבו אנו מגיבים להתרחשויות שונות בסביבתנו‪ ,‬גירויים שונים בחברה‬
‫ומצבים שונים שמתרחשים במהלך חיינו‪ .‬למעשה עמדה היא היחס של הפרט לדברים שקורים‬
‫סביבו אשר גורמים לו להגיב‪ .‬התגובה היא עמדה כלפי אותו גירוי‪.‬‬
‫עמדה היא הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לאדם על אנשים‪ ,‬חפצים ‪ ,‬נושאים ורעיונות והיא‬
‫מבטאת את נכונותו להגיב באופן מסוים על אותם גירויים‪)4,3,2( .‬‬
‫‪ .2.2‬מרכיבי העמדה‬
‫ישנן שלוש גישות הבוחנות את מרכיביה של העמדה‪.‬‬
‫הגישה התלת רכיבית על פיה לעמדה שלושה רכיבים‪ -‬רכיב קוגנטיבי‪,‬רכיב רגשי ורכיב‬
‫התנהגותי‪.‬‬
‫הרכיב הרגשי כולל את הרגשות של הפרט הנאלץ להתמודד עם גירוי מסוים‪ .‬לרוב עמדה‬
‫ראשונית מבוססת על הרגשות של הפרט בקשר לאותו גירוי‪.‬‬
‫הרכיב הקוגניטיבי הן מחשבותיו‪ ,‬אמונותיו וידיעותיו של אדם לגבי הגירוי‪ .‬בא לידי ביטוי ביצירת‬
‫העמדה אחרי המרכיב הרגשי‪ .‬לאחר שהפרט הביע רגש כלשהו כלפי הגירוי הוא יקבל מידע על‬
‫הגירוי ועם המידע הזה יחליט אם לשנות את עמדתו או לאמץ אותה‪.‬‬
‫הרכיב ההתנהגותי היא נטייתו של האדם לפעול כלפי אותו גירוי‪ .‬אחרי שהפרט הגיב רגשית‬
‫לגירוי ורכש ידע המהווה לו בסיס לעמדתו‪ ,‬הוא יחליט כיצד לפעול ובעצם ישלים אם עמדתו כלפי‬
‫הגירוי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אם נבחן עמדה כלפי הומור סקסיסטי בהתאם לגישה התלת רכיבית‪ ,‬הרכיב הרגשי הינו‬
‫תחושות ורגשות כלפי הומור סקסיסטי‪ -‬אני שונאת‪ /‬אוהבת הומור סקסיסטי‪ .‬הרכיב הקוגניטיבי‬
‫הוא מחשבה על הומור זה‪ -‬אני חושבת שהומור סקסיסטי מזיק לחברה‪ /‬תורם לחברה‪ .‬והרכיב‬
‫ההתנהגותי הוא הנטייה שלנו להתנהגות כאשר אנו שומעים הומור סקסיסטי‪ -‬אני נוהגת לצחוק‪/‬‬
‫להסתלק מהמקום כאשר מספרים לי בדיחה סקסיסטית‪.‬‬
‫נצפה למצוא התאמה בין הרכיב ההתנהגותי בעמדתו של הפרט לבין התנהגותו‪)4,3,2,2( .‬‬
‫‪11‬‬
‫גישה אחרת העוסקת ברכיביה של המעשה היא הגישה הדו רכיבית‪ .‬גישה זו טוענת שלא‬
‫בהכרח יש קשר בין עמדה להתנהגות ולכן העמדה כוללת רק רכיב קוגניטיבי ורכיב רגשי‪)2( .‬‬
‫הגישה המקובלת בין פסיכולוגים חברתיים כיום הינה הגישה החד רכיבית‪ .‬לפי גישה זו יש‬
‫להפריד בין עמדה לבין דעות ואמונות ובין כוונה התנהגותית‪ .‬יחד עם זאת הגישה טוענת כי‬
‫הדעות והאמונות משפיעות על העמדה ולעמדה יש השפעה על הכוונה ההתנהגותית ויכול להיות‬
‫שגם על ההתנהגות עצמה‪.‬‬
‫כפי שהבנו‪ ,‬הגישה מפרידה בין עמדה לדעה ויש להסביר את ההבדל בין השתיים‪ :‬דעה היא‬
‫התייחסות של אדם לנושא כלשהו כאל עובדה ואפשר לומר שהדעה מהווה את הרכיב‬
‫הקוגניטיבי של העמדה או חלק ממנו‪ .‬לכן הרבה יותר קל לשנות דעה מלשנות עמדה‪ -‬בכדי‬
‫לשנות דעה יש להציג בפני אדם עובדות הסותרות את דעתו אך הצגת עובדות הסותרות את‬
‫עמדתו של אדם לווא דווקא יביאו לשינוי בעמדה ולעיתים אף יחזקו את דבקותו של האדם‬
‫בעמדתו‪)4,3,2( .‬‬
‫‪ .0.0‬תאוריות המסבירות את היווצרות העמדה או שינויה‪:‬‬
‫התניה קלאסית היא למידה על ידי אסוציאציות‪ ,‬יצרית קשר אסוציאטיבי בין שני גירויים‪ ,‬גירוי‬
‫מותנה וגירוי בלתי מותנה‪ .‬כאשר שני הגירויים תמיד מגיעים יחד האדם לומד להגיב לגירוי‬
‫המותנה באותו אופן בו הוא מגיב (אינסטינקטיבית) לגירוי הבלתי מותנה (אם בכל פעם שתינוק‬
‫יראה כלב הוא ישמע רעש חזק שמפחיד אותו אז הוא יפתח רגשות פחד כלפי הכלב)‪.‬‬
‫בדרך זו ניתן לרכוש ולשנות עמדה‪ .‬אם לדוגמא בכל פעם שפרט ישמע בדיחה סקסיסטית הוא‬
‫יהיה עד לצחוק גדול‪ ,‬ואותו פרט נהנה למשמע צחוק אז הוא יפתח עמדה חיובית בקשר‬
‫לבדיחות סקסיסטיות‪)0,3,5,2( .‬‬
‫התניה אופרנטית הינה למידה באמצעות חיזוקים חיוביים או שליליים ועונשים כתגובה‬
‫להתנהגות מסוימת‪ .‬כאשר אדם פועל בצורה מסוימת‪ ,‬הוא מקבל תגובה כזו או אחרת מהסביבה‬
‫ובהתאם הוא מבין אם עליו להמשיך באותה התנהגות או להפסיק אותה‪.‬‬
‫חיזוק חיובי וחיזוק שלילי (חיזוק המפסיק גירוי לא נעים) הינם חיזוקים שמאשרים את טיבה של‬
‫ההתנהגות ומביאים לכך שהפרט ישמר התנהגות ולעיתים גם יגביר את תדירותה‪ ,‬לעומת עונש‬
‫שמביא להקטנת התדירות של ההתנהגות ובחלק מהמקרים גם להפסקתה‪)0( .‬‬
‫חיזוק חיובי‪ -‬כשאדם מספר בדיחה סקסיסטית הוא מקבל אהבה מהסובבים אותו‪.‬‬
‫חיזוק שלילי‪ -‬הרגל של דניאלה מפסיקה לכאוב בכל פעם שהיא מספרת בדיחה סקסיסטית‪.‬‬
‫עונש‪ -‬דני מקבל מכות מחבריו כשהוא מספר בדיחה סקסיסטית‪.‬‬
‫גיבוש‪ ,‬רכישת או שינוי עמדה בדרך של התניה אופרנטית מתרחשים כאשר האדם מבטא עמדה‬
‫כלשהי ואז‪ ,‬בהתאם לתגובות שהוא מקבל‪ ,‬דבקותו בה תתחזק\ תחלש\ תיעלם לגמרי‪ .‬מכאן‬
‫נובע שבלמידה בדרך של התניה אופרנטית האדם בדרך כלל לא רוכש את העמדה אלא מחזק‬
‫אותה או משנה אותה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עמדה יכולה להירכש גם בדרך של חיקוי דגם‪ .‬חיקוי הוא למידה באמצעות התבוננות ושחזור‬
‫התנהגות נצפית‪ .‬אנו רוכשים עמדות באמצעות צפייה בתגובות חיוביות או שליליות כלפי עמדה‬
‫של הסובבים אותנו (הורים‪,‬אחים‪,‬קבוצת השווים‪,‬מורים וכו׳)‪ .‬למשל שני צופה במתרחש במסיבת‬
‫היום הולדת של אחותה רעות‪ .‬היא רואה שכשרעות מביעה עמדה שלילית כלפי בדיחה‬
‫סקסיסטית שאחד החברים מספר היא מקבלת תגובות שליליות‪ ,‬״מבטים צולבים״ מחבריה‪ .‬עקב‬
‫כך מפתחת שני עמדה חיובית כלפי בדיחות סקסיסטיות‪ ,‬היא רוצה להימנע "ממבטים צולבים"‪.‬‬
‫ישנה גם הגישה הקוגניטיבית שאומרת שהלמידה אינה תהליך של יצירת אסוציאציות בין‬
‫גירויים לתגובות בלבד אלא גם הסקנת מסקנות מהתנסות עצמית או צפייה בהתנסויות של‬
‫אחרים‪ .‬כלומר גיבוש עמדה לאחר הסקת מסקנות מהחוויות שאנו חווים‪.‬‬
‫עד כה היו אלה דרכים סבילות לרכישת ושינוי עמדה אך ישנן גם גישות המסבירות את רכישת‬
‫העמדה ושינויה כתהליכים פעילים‪ ,‬גישות שמציגות את האדם כיצור חושב ומודע‪)3( .‬‬
‫תיאוריה אחת היא התיאוריה של פסטינגר‪ -‬תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי‪ .‬פירושיו של דיסוננס‬
‫קוגניטיבי הוא אי התאמה בין דעות‪ ,‬עמדות אמונות או תפיסות של אדם‪ .‬ההנחה העיקרית של‬
‫תפיסה זו היא שאנשים שואפים לשמור על התאמה בין המרכיבים הקוגניטיביים האלו כי ההתאמה‬
‫הזו נותנת להם תחושת יציבות‪ .‬במקרה שישנה אי התאמה בין מרכיבים קוגניטיביים‪ ,‬כשלאדם יש‬
‫דיסוננס קוגניטיבי בין שתי עמדות‪ ,‬הוא ישאף לשנות אחת מהן ולהגיע למצב של התאמה ושיווי‬
‫משקל‪)0,2( .‬‬
‫תיאוריה שנייה היא תיאורית שיווי המשקל של היידר המציעה מודל תיאורטי של שיווי משקל בין‬
‫אדם לזולתו‪ .‬התיאוריה יוצאת מנקודת הנחה שאנו שואפים לשמור של שיווי משקל בין קוגניציה‬
‫ורגש‪ -‬כל אדם מעוניין שעמדותיו בנושאים שונים יהיו דומות לאלו של האנשים שהוא אוהב‬
‫ושונות מאלו של האנשים שהוא שונא‪ .‬במצב שבו חסר שיווי המשקל הזה האדם יפעל באחת‬
‫מהדרכים הבאות‪ -‬הוא ישנה את עמדתו שלו‪ ,‬את עמדתו של האדם השני או את טיב הקשר עם‬
‫האדם השני (את עמדותיו כלפי אותו אדם)‪ .‬אם ליאורה בעלת עמדה חיובית כלפי הומור‬
‫סקסיסטי וחברתה הטובה רווית בעלת עמדה שלילית כלפי הומור זה ליאורה תנסה לשנות את‬
‫עמדתה של רווית או שתנסה לשנות את עמדתה שלה ולהגיע להסכמה עם רווית או שהיא‬
‫תשנה את עמדה כלפי רווית וכבר לא תרצה להיות בסביבתה יותר‪)0,4,3,2( .‬‬
‫גישה נוספת היא גישתו של אדוארדס‪ ,‬גישת הערך הצפוי על פיה אדם מאמץ עמדות אחרי‬
‫בחינת היתרונות והחסרונות בכל עמדה‪ .‬אם היתרונות יעלו על החסרונות הוא יאמץ את העמדה‪.‬‬
‫החזקה בעמדה שלילית כלפי הומור סקסיסטי תביא לתחושה טובה של האדם ולהערכה‬
‫מהסביבה והחזקת עמדה חיובית תביא להערכה של אדם בודד והרגשת נחיתות של הפרט אזי‬
‫הפרט יאמץ עמדה שלילית כלפי הומור סקסיסטי‪)0,2( .‬‬
‫לסיכום בפרק זה הסברתי מהי עמדה‪ ,‬הצגתי שלוש גישות המסבירות את מרכיביה של העמדה‬
‫ומספר דרכים לרכישה ושינוי עמדה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש ראשון‪ ,‬פסיכולוגיה כללית"‪ ,‬הוצאת‬
‫רכס‪.‬‬
‫‪ .4‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש שלישי‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬הוצאת‬
‫רכס‪.‬‬
‫‪ .3‬האוניברסיטה הפתוחה (‪ .)0221‬מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידה ‪ ,2.3‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוד א' – האם יש קשר‪ ,‬ואם כן‪ -‬מהו‪ ,‬בין גיל לבין עמדה כלפי הומור קיצוני שחור?‪ ,‬בית ספר עמי‬
‫אסף‪ ,‬בית ברל‪.‬‬
‫‪ .5‬הימלפרב‪-‬שומר ד' – הקשר בין בנים לבנות לבין העמדה שלהם בנוגע ליחסי מין במהלך גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬בית ספר עמי אסף‪ ,‬בית ברל‪.‬‬
‫‪ .2‬זיו א' (‪ .)0222‬התבגרות‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫‪ .2‬סולברג ש' (‪ .)4112‬התפתחות הילד והמתבגר‪,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬מאגנס‪.‬‬
‫‪ .2‬רוקס ס' ושורצולד י' (‪ .)4111‬פסיכולוגיה חברתית כרך ב' יחידה רביעית ‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬הומור‬
‫עבודתי עוסקת בהשפעת המגדר על עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪ ,‬לכן בפרק זה אעסוק בהומור‬
‫באופן כללי ובהומור הסקסיסטי בפרט‪.‬‬
‫‪ 3.1‬הגדרה‬
‫ההגדרה של הומור אינה חד משמעתית או ברורה לגמרי‪ .‬קימות הגדרות רבות להומור ולחוש‬
‫הומור‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬יש לשים דגש על כך שההומור נחשב לחוש‪ .‬אין החירש או העיוור יכולים לרכוש את‬
‫היכולת לצחוק על ידי חיקוי‪ .‬משום כך יש לשער שהצחוק מופיע בינקות לצד אינסטינקטים‬
‫אחרים‪)2( .‬‬
‫הגדרה נפוצה להומור היא "צורה של בידור ותקשורת אנושית שמטרתה לגרום לאנשים לצחוק‬
‫ולהרגיש שמחים‪)4( ".‬‬
‫אבן שושן (‪ )2991‬הגדיר הומור כ"היתול קל‪,‬תיאור חולשות ופגימות בני אדם בצורה מבדחת‪,‬‬
‫צחוק מתוך יחס לבבי וסלחני‪-‬להבדיל מן "הסאטירה" שיש בה חריפות ועוקצנות‪ .‬ההומור נובע‬
‫מאהבת האדם‪,‬מהשקפת עולם אופטימית‪".‬‬
‫אבנר זיו הגדיר את חוש ההומור כיכולת ליצור ו\או להבין קשרים לא קונבנציונלים בין תופעות‬
‫ולהעביר ו\או להבין את המצחיק שבהם‪ .‬כלומר‪ ,‬חוש ההומור מתחלק לשני היבטים‪ -‬יצירת‬
‫הומור והנאה מהומור‪ .‬יצירת הומור היא היכולת לתפוס קשרים לא שגרתיים בין תופעות‬
‫ולהעביר אותם כמסר לאנשים אחרים והנאה מהומור היא היכולת להבין את המסר ולצחוק ממנו‪.‬‬
‫‪.2.1‬תיאוריות העוסקות בהומור‬
‫אז מה מצחיק אותנו? קיימות מספר תיאוריות שמנסות להסביר מהו הומור ומה גורם לנו‬
‫לצחוק‪.‬‬
‫התיאוריה הראשונה‪ ,‬והמבוססת ביותר‪ ,‬היא תיאורית אי ההתאמה‪ .‬על פי תיאוריה זו הומור‬
‫נוצר כאשר מתרחש משהו שאינו מתאים למקום או לזמן בו הוא התרחש‪ ,‬או לסדר הדברים‬
‫המקובל‪ .‬הומור נוצר כשקיימת אי התאמה בין שני דברים בסיטואציה מסוימת‪.‬‬
‫גם בין תומכי התיאוריה הזו קיימות גישות שונות על חוסר ההתאמה‪.‬‬
‫ביסוס לאי ההלימה ניתן למצוא כבר בתנ"ך‪ ,‬כאשר שרה צוחקת על הבשורה שייולד לה בן‪ .‬כאן‬
‫אנו מוצאים אי התאמה בין המציאות לבין מה שעתיד להתרחש‪ -‬בין המציאות לבין הציפייה‪.‬‬
‫(שרה זקנה מאוד מה שעומד בחוסר התאמה עם הבשורה שהיא עומדת ללדת בן)‪ .‬בדומה‬
‫לגישתו של שופנהאור שטוען כי ההומור נוצר כתוצאה מחוסר ההתאמה שבין הציפייה לבין‬
‫‪15‬‬
‫הממצא הראלי שמתגלה במצב‪ .‬הצחוק הנו הביטוי לקיומו של הניגוד בין הציפייה למתרחש‪,‬‬
‫וככל שהניגוד גדול יותר כך גם הצחוק‪.‬‬
‫בואה סובר שסיטואציה היא קומית כאשר קיימים בה דיספרופורציה‪ ,‬ליקוי‪ ,‬תאונה או ניגוד‪,‬‬
‫באובייקט כלשהו‪ ,‬בנפש‪ ,‬בשפה או במצב‪ .‬הקומי נוצר בכל פעם שמתפתחת הגזמה שמובילה‬
‫לאי סדר לא צפוי‪.‬‬
‫גישה נוספת רואה את היווצרות ההומור בחידוש שיוצר אי התאמה‪ .‬חידוש בין המידע שהיה לנו‬
‫קודם לכן ובין הנתון החדש שנקלט בהכרה שלנו‪ .‬הפער בין השניים יוצר מצב יוצא דופן שנתפס‬
‫כקומי‪)2( .‬‬
‫תיאוריית העליונות וההנמכה‬
‫יסודה של תיאוריה זו הוא הרעיון שהאדם הצוחק חש נעלה על האדם שהוא צוחק לו‪ .‬האדם‬
‫הצוחק חש כאילו הוא ניצח במאבק‪ .‬הצחוק שנובע מתחושת העליונות דומה לצחוק של ניצחון‪,‬‬
‫מעין ניצחון של הצוחק על שהצליח להשפיל אדם אחר‪ .‬ההומור הוא אגרסיבי‪ ,‬הומור של לעגנות‪,‬‬
‫לגלוג‪ ,‬וגיחוך‪ .‬צורה זו של הומור דורשת מאלה הצוחקים מהבדיחה‪ ,‬לראות את עצמם כטובים‬
‫יותר מאשר קורבן הבדיחה‪.‬‬
‫ביין טען שהצחוק נולד כאשר מציגים מישהו מכובד באור שפל או בצורה "בינונית"‪ ,‬כשנעשית‬
‫הנמכה של מישהו או משהו שיש בו כבוד‪.‬‬
‫ללו טוען שהיפה‪ ,‬הטוב והאמתי הם שלושה נושאים שכשאר מפחיתים מערכם נוצר מצב מצחיק‪,‬‬
‫קומי‪ .‬על פי ללו אנו צוחקים לרעיונות הפחותים עצמם ולא לדמויות שונות הנושאות אותם‪)3,2( .‬‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית‬
‫התומכים בתיאוריה זו מאמינים שהקומי שייך להיגיון‪ ,‬הוא אינו תהליך פיזיולוגי אלא תהליך‬
‫מחשבתי והוא מתרחש כאשר ההיגיון הוא לוגי ובמקביל גם אבסורדי‪.‬‬
‫קסטלר ראה בהומור הצגת בעיה שאותה האדם צריך לפתור‪ .‬כדי להבין הומור דרושה חשיבה‬
‫מיוחדת שאותה הוא מכנה ביסוציאציה‪ .‬המוח קולט מילה‪ ,‬מצב או רעיון שמתקשרים אצלו לשני‬
‫מישורי חשיבה מנוגדים‪ .‬האדם שהבין את ההומור וצחק חיבר בין שני המישורים‪.‬‬
‫ברגסון טוען שצירוף של נסיבות שחוזר על עצמו יכול להפוך לקומי‪.‬‬
‫גם בעקבות דו משמעות נוצר מצב קומי‪ .‬מצב שמכיל בו זמנית שתי סדרות של אירועים עצמאיים‬
‫שיכולים להתפרש בשני מובנים שונים לחלוטין הוא קומי‪ .‬ההיטלטלות של המחשבה בין שתי‬
‫המשמעויות הסותרות היא שיוצרת את האפקט הקומי‪)2( .‬‬
‫תיאורית השחרור וההרפיה‬
‫לפיה הצחוק נובע ממתח שנוצר כתוצאה מציפייה שלא התממשה‪ .‬האדם צריך לפרוק את‬
‫המתח שהצטבר והוא עושה זאת באמצעות הצחוק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫היוורת' טוען שהצחוק הוא התוצר הפיזיולוגי של הנשימה‪ .‬הוא רואה קשר בין הצחוק ובין‬
‫הישרדותו של האדם הקדמון‪ .‬הוא רואה בתהליך הפקת הצחוק מעבר ממתח להקלה אשר‬
‫קשורים בחיזוי סכנה ואחר כך בידיעה שהיא חלפה‪)2( .‬‬
‫תיאורית ההפתעה‬
‫אחת התיאוריות הרווחות בקרב חוקרים רבים היא שכדי שייווצר הומור‪ ,‬עליו לבוא בהפתעה‪.‬‬
‫סולינייה טוען שההפתעה הכרחית כדי שייווצר מצב קומי‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית‬
‫על פי פרויד‪ ,‬ההומור הינו תהליך נפשי שממיר מצבים לא נעימים והופך אותם למקור של הנאה‪.‬‬
‫ההנאה מן ההומור נובעת מחיסכון של אנרגיה רגשית‪ .‬ההומור מסרב להיות נשלט על ידי‬
‫המציאות החיצונית ומטרתו לומר "שהעולם שנראה מסוכן אינו אלא משחק ילדים‪ ,‬והטוב ביותר‬
‫שאפשר להפיק ממנו זה להשתעשע‪ ".‬הבדיחה היא כלי שבאמצעותו יכול האדם לגעת בנושאים‬
‫שיש לו מעצורים בקשר אליהם‪ .‬ההנאה מן הבדיחה נובעת מהחיסכון באנרגיה נפשית שהייתה‬
‫נחוצה כדי לשמר את המעצור‪)2( .‬‬
‫‪ 3.3‬פונקציות של ההומור‬
‫‪ .3.3.1‬הפונקציה החברתית‬
‫להומור פונקציה חברתית גם ברמת המאקרו‪ ,‬של החברה כולה‪ ,‬וגם ברמת המיקרו‪ ,‬של הפרט‬
‫בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫מבחינת החברה ההומור משמש כמגדיר גבולות חברתיים‪ .‬הצחוק הוא סנקציה על התנהגות‬
‫כלשהי‪,‬הוא נועד לתת תחושה לא נעימה לאדם שהוא מכוון אליו‪ .‬אדם או מוסד שמשמשים‬
‫אובייקט לצחוק יקפידו שלא לחזור על ההתנהגות ששמה אותם ללעג‪ .‬יותר מזה‪ ,‬עצם החשש‬
‫להיקלע למצב כזה די בו כדי לעודד אדם לא לחזור על התנהגות שהביאה לצחוק המעניש‪.‬‬
‫מבחינת הפרטים בחברה‪ ,‬ישנה הערכה רבה למי שיודע ליצור הומור‪ .‬מסיבה זו כאשר אנו‬
‫מנסים להצטרף לקבוצה או לרכוש בה מעמד‪ ,‬בעלי חוש ההומור שבינינו הם אלו שיש להם את‬
‫סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר‪ .‬בעזרת ההומור האדם יכול לטפס בסולם ההיררכיה ולהפוך‬
‫להיות מנהיג חברתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬כשאנו משתמשים בהומור ישנה התחושה כי הדברים שאנו אומרים‬
‫הם "לא על‪-‬באמת" וכך האדם יכול להשתמש בהומור בכדי לבדוק את עמדות הקבוצה בנושאים‬
‫שונים‪ .‬ההומור מאפשר לאדם לחזור בו ממעשים או ביטויים המהווים איום על הקבוצה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ההומור הבין‪-‬אישי תורם להורדת המתח ומאפשר לקיים יחסים חברתיים במינימום קונפליקטים‪.‬‬
‫ההומור והצחוק המשותף הם גורמים מאחים ומאחדים‪ ,‬חוויה של צחוק משותף מגבירה את‬
‫הרגשתנו הנעימה בתוך הקבוצה‪)4,2( .‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 3.3.2‬הפונקציה התוקפנית‬
‫מהותה של פונקציה זו היא שהאדם משיג לעצמו תחושת עליונות בעזרת הומור תוקפני המופנה‬
‫כלפי אחרים‪.‬‬
‫מרבית החוקרים מסכימים על כך שההומור התוקפני הוא נתיב לגיטימי שמצא האדם כדי לתת‬
‫ביטוי רגשי לתוקפנות‪ .‬זאת בהתאם לתפיסתו של פרויד שההומור התוקפני הוא המרה של מה‬
‫שהיה פעם תוקפנות פיזית‪ .‬החברה מתנגדת לביטויי תוקפנות פיזיים ולכן האדם משתמש‬
‫בכלים אחרים‪ ,‬שהחברה לא רואה אותם כמאיימים כמו התוקפנות הפיזית‪.‬‬
‫אחת התיאוריות המפורסמות הקושרת באופן ישיר את מקורותיו של ההומור לתוקפנות הינה זו‬
‫של ראפ (‪ .)2992‬הוא טוען כי מקורו של הצחוק והתפתחותו נעוצים בלוחמה הפיזית של‬
‫האנשים הפרימיטיביים‪ .‬עם תום הקרב היה המנצח משחרר את המתח ב"הא הא" קולני‪ .‬גם‬
‫המנוצח משחרר מתח‪ ,‬אולם הוא עושה זאת על ידי בכי‪ .‬אם כך הצחוק מסמל את הניצחון‪.‬‬
‫המפסיד בנוסף לבכיו מעוטר גם בפצעים‪ ,‬חבורות ומיני נפיחויות‪ -‬כל הסימנים המעוררים‬
‫אסוציאציה של מפסיד‪ .‬כאשר אנו רואים דמות חבולה שכזאת זה מצחיק‪ ,‬כשאנחנו צוחקים‬
‫למפסיד אנחנו מזדהים עם המנצח וכך נוצר ההומור המכוון כנגד המפסידים‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם‬
‫התפתחות האדם‪ ,‬החליפה הלחימה האינטלקטואלית את הלחימה הפיזית‪.‬‬
‫תיאוריה נוספת המסבירה את הפונקציה התוקפנית של ההומור היא התיאוריה של אדלר‬
‫שראתה בתסביך הנחיתות הסבר להתנהגותו של האדם‪ .‬תסביך הנחיתות מניע את האדם‬
‫לפעול על מנת להשיג לעצמו עליונות‪ .‬בעזרת ההומור התוקפני‪ ,‬האדם משפיל אחרים בסביבתו‬
‫ומספק לעצמו תחושת עליונות‪.‬‬
‫הובס בספרו "על הטבע האנושי" (‪ )2591‬הגדיר את הצחוק כ"תחושת התהילה המתעוררת‬
‫בעקבות הראייה הפתאומית של משהו נעלה בנו בהשוואה לנחיתותם של אחרים או של עצמנו‬
‫בעבר"‪)4,2( .‬‬
‫‪ .3.3.3‬הפונקציה האינטלקטואלית‬
‫הפעילויות השכליות הנלוות ליצירת הומור‪ ,‬כמו גם להנאה ממנו‪ ,‬מהווה את הפונקציה‬
‫האינטלקטואלית של ההומור‪.‬‬
‫כל מצב של הומור הוא "בעיה" שצריך לפתור‪ ,‬לכן בכל מצב קומי נאלץ האדם לחשוב‪ .‬על מנת‬
‫לפתור את אותה "בעיה" האדם חייב להשתמש בחשיבה לא רציונלית‪ .‬משמע שההיבט‬
‫האינטלקטואלי של ההומור מאפשר לאדם בריחה זמנית מכבליה של החשיבה הרציונלית‪.‬‬
‫‪ .3.3.3‬פונקצית מנגנון ההגנה‬
‫ההומור הוא דרך התמודדות עם תופעות הגורמות לנו למתח וחרדה‪ .‬כאשר אדם נמצא במצוקה‬
‫נפשית הוא נוטה לפנות להומור‪ ,‬או שאחרים מפנים אותו אל ההומור‪ ,‬במטרה לראות את‬
‫הדברים במבט שונה‪ .‬בשימוש בהומור אנו בעצם "מקטינים" את הדברים שגורמים לנו למתח‬
‫ולחרדה ובכך מתגוננים מפניהם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בתוך פונקצית מנגנון ההגנה של ההומור נכללים שני סוגי ההומור‪ -‬הומור עצמי והומור שחור‪.‬‬
‫ההומור השחור עוסק בנושאים מעוררי פחד‪ ,‬הוא מאפשר לאדם "לקרוא תיגר" על תופעות‬
‫שמפחידות אותו‪.‬‬
‫ההומור העצמי לעומת זאת מאיר באור מגוחך את התכונות שלנו עצמנו‪ ,‬אדם השם את תכונותיו‬
‫ללעג זוכה להערכה ואהדה על שהוא מעז לגעת בפגמים ולצחוק מחולשה שקיימת גם בנו‪)4,2( .‬‬
‫‪ 3.3‬הומור סקסיסטי‬
‫אם נשים לב‪ ,‬גם בחיי היום‪-‬יום שלנו‪ ,‬אנו משתמשים בסוגים שונים של הומור‪ .‬חלקם צוינו‬
‫במהלך הפרק (הומור שחור‪ ,‬הומור עצמי)‪ ,‬וחלקם לא(סאטירה למשל)‪ .‬אחד מסוגי ההומור הוא‬
‫ההומור הסקסיסטי‪.‬‬
‫נושא המין מעסיק את האדם במשך כל חייו‪ ,‬יש לו חשיבות רבה בעיני האדם‪ ,‬גם מעצם היותו‬
‫מנגנון הישרדות (המשכיות המין האנושי) וגם מעצם ההנאה הטמונה בו‪ .‬האדם מקדיש חלק‬
‫ניכר מזמנו לנושאים שקשורים במין ככלל ובנושאים הקשורים במין השני בפרט‪.‬‬
‫ההומור המיני נובע מההנאה שמוצאים בני האדם במין ובכל צורת ביטוי אחרת הקשורה בו‪.‬‬
‫הומור מיני הוא אותו הומור העוסק בנושאים הקשורים למין‪ -‬התנסויות מיניות למיניהן‪ ,‬פנטזיות‬
‫ולעיתים הוא הומור תוקפני כלפי אחד המינים‪ ,‬כלומר‪ ,‬הומור המופנה כלפי בני מין מסוים על‬
‫מנת להשפיל ולהנמיך אותם ולספק לבני המין השני תחושת עליונות‪)4,2( .‬‬
‫פרויד היה הראשון שהדגיש כי אחת הפונקציות החשובות של ההומור היא לגעת בנושא המין‬
‫בדרך המקובלת על החברה‪ .‬הוא ייחס להומור תפקיד מכרזי ככלי לביטוי הדחפים המיניים‪.‬‬
‫בדומה לחלום‪ ,‬פרויד ראה גם בהומור המיני מנגנון באמצעותו מועלות בעיות הנוגעות למצוקות‬
‫מיניות שאינן פתורות‪ .‬כאשר תכנים מיניים מופיעים באופן הומוריסטי‪ ,‬זו אפשרות ליוצר ההומור‬
‫או לנהנה ממנו לגעת בנושאים שיש עליהם איסורים חברתיים‪.‬‬
‫בתיאוריה הפסיכו אנליטית של פרויד‪ ,‬הוא מחלק את האישיות לשלושה חלקי אישיות‪,‬אחד מהם‬
‫הוא "האני העליון" שמייצג את המוסר והמצפון וצו החברה הוא שמנחה אותו‪" .‬האני העליון"‬
‫מגדיר לנו מה מותר ומה אסור בהתאם לנורמות החברתיות‪ .‬ביטויים של יצרים מיניים‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫אינם תואמים את הנורמות החברתיות‪)0,4,2( .‬‬
‫השימוש בהומור מיני הוא דרך לעקוף את הצנזור של "האני העליון" ובאמצעותו האדם מבטא‬
‫יצרים מיניים מבלי להיענש‪.‬‬
‫על פי פרויד‪ ,‬ההנאה מבדיחה מינית מקורה בכך שהצלחנו לגבור על האיסורים החברתיים‪)2(.‬‬
‫ההומור המיני ממלא יותר מפונקציה אחת‪ .‬הפונקציה הראשונה‪ ,‬כפי שמסבירה התיאוריה של‬
‫פרויד‪ ,‬היא ביטוי דחפים מיניים בדרך המקובלת על החברה‪ .‬פרויד קרא לזה סובלימציה‪ -‬הפניה‬
‫‪19‬‬
‫של דחפים מאפיק טבעי לאפיק בעל ערך חברתי‪ .‬נושא המין עטוף בטאבויים ואיסורים שמטילה‬
‫החברה ועל אף שאלו פחתו מאז ימי פרויד הם עדיין קיימים‪ .‬ההומור המיני משמש מעין‬
‫סובלימציה של דחפים מיניים‪ .‬אומנם הוא אינו מחליף את המין לחלוטין אלא בא בנוסף אליו ולכן‬
‫אנו יכולים לראות בו כ"סובלימציה פלוס"‪ .‬בכל המצבים בהם אפשרויות המגע המיני מזעריות‬
‫תופס ההומור המיני מקום חשוב‪ .‬הוא מאפשר לנו לגעת בנושאים המיניים בדרך לגיטימית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההומור המיני מתגבר על המגבלה החברתית בהיותו מקובל על החברה ואפילו מזכה‬
‫בהערכה‪ .‬מגבלה נוספת שעליה מתגבר ההומור המיני היא המגבלה הפיזיולוגית וזוהי הפונקציה‬
‫השנייה של ההומור המיני‪ .‬הוא משמש כ"תבלין המעורר את התיאבון"‪ ,‬הוא מסוגל להוסיף‬
‫לתשוקותינו המיניות בדרך הפנטזיה‪ .‬אצל חלק מהאנשים‪ ,‬ההומור המיני המתוחכם‪ ,‬הומור‬
‫המרמז על מין‪ ,‬יעיל יותר ביצירת פנטזיות מאשר גירויים ישירים‪)0,4,2( .‬‬
‫פונקציה שלישית של ההומור המיני מתמקדת בהיבטים הפחות נעימים של המין‪ .‬אין ספק‬
‫שהיבטים אלה קיימים וכל מבוגר מגלה אותם בשלב זה או אחר בחייו‪ .‬ההומור מפנה זרקור‬
‫כלפי האלמנטים הלא רומנטיים במין‪ ,‬מציג אותם באור מגוחך ובכך מאפשר לנו להביט בצדדים‬
‫המאכזבים של המין בפחות חומרה‪ .‬זוהי פונקציית מנגנון ההגנה של ההומור המיני‪ .‬כאשר אנו‬
‫מציגים נושאים המעוררים בנו חרדה באור מגוחך‪ ,‬אנו כאילו מקטינים את הרע שבהם ובכך‬
‫מקטינים את החרדה המתלווה אליהם‪ .‬ומכאן שכשאנו משתמשים בהומור המתמקד באלמנטים‬
‫המפחידים של המין אנו משתמשים בהומור המיני כמנגנון הגנה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש שני‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית "‪,‬‬
‫הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .4‬זיו א' (‪ .)0222‬הומור ואישיות‪ ,‬הוצאת פפירוס‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ .3‬ינקו‪ -‬חדד ד'‪ ,‬לצחוק כל הדרך אל החופשי‬
‫‪http://www.bar-ilan-hishtalmut.com/image/users/48169/ftp/my_files/mazeget1‬‬‫‪zchok.pdf?id=8610127‬‬
‫‪ .2‬סובר א' (‪ .)4112‬הומור בדרכו של האדם הצוחק‪ ,‬הוצאת כרמל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .3‬פרק מקשר‬
‫העבודה שלי עוסקת בהשפעת המגדר על העמדה כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫בפרק זה אציג ואסביר את הקשר ביניהם‪ ,‬אך לפני זה הייתי רוצה להציג את הקשר שבין מגדר‬
‫לבין הומור באופן כללי‪.‬‬
‫‪ .1.2‬הבדלי מגדר ביחס להומור‬
‫כאשר חקרתי את הנושא‪ ,‬עלה באופן ברור שיש הבדלי מגדר ביחס להומור‪.‬‬
‫יש להניח שההבדל בין המינים ביחס להומור נובע בין השאר מהשפעות חברתיות אך גם מן‬
‫ההבדלים הפיזיולוגיים‪ ,‬הקוגניטיביים והנפשיים בין נשים לגברים‪ .‬הבדלים אלו יוצרים באופן‬
‫טבעי שתי קבוצות התייחסות נבדלות‪ .‬השוני מתבטא גם ברמת הצורך ליצור או להגיב למצבי‬
‫הומור וגם ברמת התגובה למצבי הומור למיניהם‪.‬‬
‫מחקרים מראים שעד גיל בית הספר‪ ,‬אין הבדל בין המינים במה שנוגע ליצירת הומור‪ .‬ההבדל‬
‫בין המינים מתחיל מגיל שש‪ .‬כבר מהילדות המוקדמת בנות צוחקות יותר מבנים‪ ,‬מגלות עניין רב‬
‫יותר בקומדיות והן גם מהירות יותר לפסול בדיחות לא מוצלחות‪)2,3( .‬‬
‫מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מוכיח כי נשים וגברים מתייחסים להומור בצורה שונה‪.‬‬
‫במחקר נבדקה פעילות מוחית באמצעות אמ‪.‬אר‪.‬איי אצל גברים ונשים אשר צפו בסרטים‬
‫מצוירים‪ .‬מסתבר כי נשים הן יותר ביקורתיות ופחות נוטות לצחוק‪ ,‬אך כשמשהו מצחיק אותן אז‬
‫מרכזי התגמול במוח מצביעים על הנאה מרובה יותר מאשר אצל גברים‪.‬‬
‫אבנר זיו טוען שגברים נוטים לייצר יותר הומור מנשים ואילו נשים נוטות ליהנות מהומור יותר‬
‫מגברים‪ ,‬אך יש להפריד בסוגים שונים של בדיחות‪ .‬או'קונל מצא כי גברים נהנים מבדיחות‬
‫תוקפניות יותר מנשים‪ .‬לעומת זאת נשים נהנות מבדיחות שטותיות יותר מן הגברים‪)4,3,0( .‬‬
‫ישנם כמה הסברים אפשריים להבדלים בין גברים לנשים‪:‬‬
‫הסבר אחד‪ ,‬שיכול להיות לטענה שגברים יוצרים יותר הומור מנשים‪ ,‬טמון בעובדה שהוצגה‬
‫בפרק המגדר‪ ,‬שגברים תופסים חלק רחב יותר מהעמדות הבכירות בשוק העבודה מאשר נשים‪.‬‬
‫כתוצאה מן הפערים במעמד המקצועי‪ ,‬נשים משמשות לרוב נושא מרכזי בבדיחות‪.‬‬
‫הסבר אחר מוביל אל השאלות הבאות‪ :‬מה מקומו של ההומור בחיזור בין המינים? האם להומור‬
‫יש השפעה על בחירת בני הזוג שלנו?‬
‫אפשר לומר שלהומור מקום מרכזי מאוד ומצד שני לא מרכזי כלל‪ .‬מחקרים רבים מצאו שנשים‬
‫מעדיפות באופן משמעותי גברים עם חוש הומור ואילו גברים לא מייחסים חשיבות לתכונה זו‬
‫אצל נשים‪ .‬כשאר חקרו אתרי הכרויות מצאו שפרופילים של גברים שבהם צוין חוש הומור טוב‬
‫זכו להתעניינות רבה יותר באופן ניכר מבנות המין הנשי מפרופילים שבהם לא צוין שהגבר הוא‬
‫בעל חוש הומור‪ .‬מצד שני‪ ,‬כמעט ולא היה הבדל בהתעניינות בנשים שצוין כי הן בעלות חוש‬
‫הומור טוב לבין אלו שלא צוין שהן בעלות חוש הומור טוב‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫נשים מחפשות מישהו שיצחיק אותם וגברים מחפשים מישהי שתצחק מהבדיחות שלהם‪.‬‬
‫ייתכן שעצם הדבר שהנשים מעדיפות גברים בעלי חוש הומור הוא סיבה נוספת לכך שגברים‬
‫נוטים לייצר הומור בחברת נשים‪)4,5( .‬‬
‫מה שמחזק עוד יותר את התיאוריה של הצחוק כאמצעי חיזור הוא שנשים מגלות העדפה חזקה‬
‫לבעלי חוש הומור בימים הפוריים של המחזור החודשי‪ ,‬כאשר הגנטיקה של בן הזוג חשובה‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫כפי שהזכרתי בהסבר על הפונקציות של ההומור‪ ,‬בכדי להבין הומור צריך להשתמש בחשיבה‬
‫לא רציונלית ומכאן שחוש ההומור מתקשר אצלנו כסממן לאינטליגנציה גבוהה‪ .‬לכן נשים רואות‬
‫בגברים בעלי חוש הומור כרגישים ומעניינים יותר ומשום כך כאבות פוטנציאלים טובים יותר ממי‬
‫שאינו מצליח להצחיק‪.‬‬
‫אלא שיש מי שמערער על הרעיון שהבדיחה היא אמצעי חיזור‪ .‬מחקר שבדק הערכת הומור‬
‫העלה שצחוק נשי מתגלגל הוא סימן למשיכה ולא מה שיוצר אותה‪ -‬אותו משפט הצחיק יותר‬
‫מפיו של גבר יפה‪ .‬חלק מהפונקציה החברתית של ההומור מבוססת על כך שכשאנו משתמשים‬
‫בהומור הדברים שאנו אומרים "הם לא על‪-‬באמת"‪ .‬לכן ניתן לטעון ששימוש בהומור אינו אמצעי‬
‫חיזור אלא כלי שמטרתו לאותת על עניין מבלי להסתכן בהצעה מפורשת שיכולה לגרור סירוב‬
‫מפורש‪)4,2( .‬‬
‫הסבר אחר להבדל ביצירת ההומור בין גברים לנשים נטוע במגדר עצמו‪ .‬בספרו "הומור ואישיות"‬
‫(‪ )2995‬מציג אבנר זיו מחקר שמראה שנשים שהעידו על עצמן שהן הומוריסטיות ציינו מדד‬
‫גבוה יותר בתכונות שנחשבות גבריות‪ .‬מכאן משתמע שיצירת הומור מתקשרת עם תכונות‬
‫גבריות ואולי בגלל זה נשים פחות טורחות לנסות ולייצר הומור‪.‬‬
‫‪ .1.1‬הבדלי מגדר ביחס להומור סקסיסטי‬
‫ברוב הבדיחות המיניות‪ ,‬הקורבן הן הנשים‪ .‬אף אחד לא אוהב למצוא עצמו מוקד ללעג והשפלה‪,‬‬
‫לכן נצפה שנשים יגלו עמדות שליליות יותר כלפי הומור מיני מאשר גברים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מתברר‬
‫שאין הבדל של ממש בין המינים בהערכתם בדיחות מיניות‪.‬‬
‫במחקרים שבחנו את הערכת המינים לבדיחות מיניות נבדקו בדיחות סקסיסטיות‪ ,‬חצי מהן הציבו‬
‫את הגברים באור המשפיל והחצי השני‪ ,‬את הנשים באור זה‪ .‬נמצא שאין בסיס להנחה שגברים‬
‫מגיבים להומור מיני יותר מנשים‪)3( .‬‬
‫אחד המחקרים בדק את העדפותיהן של נשים‪ .‬הבדיחות שהוצגו לפניהן היו מעורבות‪ ,‬לעתים‬
‫התוקף היה גבר ולעתים אישה‪ ,‬וכך גם הקורבן‪ .‬נמצא שנשים חשבו שהבדיחות מצחיקות יותר‬
‫כאשר האישה היא הנפגעת בבדיחה ולא חשוב מהו מינו של התוקפן‪ .‬כלומר‪ ,‬נשים העדיפו‬
‫בדיחות שבהן האישה מושפלת‪ ,‬יתרה מזאת‪ ,‬הן ראות בבדיחות אלה מצחיקות יותר מאשר‬
‫הגברים ראו בהן מצחיקות‪ .‬ממצאים דומים נמצאו במחקרים אחרים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ההסבר לכך הוא כנראה שלנשים חשובה פחות הדומיננטיות ולכן הן גם פתוחות יותר למצב של‬
‫הומור עצמי משפיל לעומת הגברים‪ ,‬שהדומיננטיות חשובה להם‪ .‬גברים חשים מאוימים ונהנים‬
‫פחות מבדיחות שבהן גברים הם קורבן הבדיחה ונשים הן התוקף‪.‬‬
‫אלו הממצאים הנוגעים לתגובות להומור מיני‪ ,‬אך ישנו היבט נוסף‪ -‬יצירת הומור‪ .‬אין לשכוח‬
‫שהומור מיני מהווה חלק נכבד מההומור המילולי (לדוגמא הערות סקסיסטיות)‪ ,‬ובמרבית‬
‫המקרים האישה נמצאת בתפקיד הקורבן‪ ,‬כך גם בנוגע לבדיחות מיניות‪.‬‬
‫אבנר זיו מנסה להסביר את הסיבות לכך והוא מציג שתי סיבות אפשריות‪.‬‬
‫הסיבה הראשונה מקורה בעובדה שרוב יוצרי הבדיחות הם גברים‪ .‬בחברה שלנו גסויות‬
‫מקובלות יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים‪ ,‬מנשים מצופה להיות עדינות יותר והסברה‬
‫השולטת היא שנשים עדינות מידי בכדי לעסוק בנושאים בלתי מעודנים שכאלה‪.‬‬
‫הסיבה השנייה נוגעת לצורך של הגברים ליצור הומור מיני‪ .‬ההנחה היא שיצירת ההומור המיני‬
‫המשפיל נשים נובע מהנחיתות הביולוגית של הגבר אל מול המין הנשי‪ ,‬שכן גברים אינם יכולים‬
‫ללדת‪ .‬בדיחות מיניות שמסופרות לגברים או על ידי גברים משקפות את יחסי הנחיתות שלהם‬
‫ביחס לנשים‪ .‬ייתכן כי המיתוס של הזכר החזק‪ ,‬התוקפן והדומיננטי הוא רק ניסיון לפצות על‬
‫הנחיתות הביולוגית של הגברים‪ ,‬ושהמיתוס הוא חלק ממאבקו של הגבר להציג עצמו כחזק יותר‬
‫מהאישה‪ .‬בדרך זו ממלא ההומור המיני של הגברים פונקציה של מנגנון הגנה נגד חרדתם‬
‫הבסיסית בפני המין החזק באמת‪ ,‬המין הנשי‪ .‬כאשר הגברים מציגים מאת הנשים בלגלוג‬
‫והשפלה‪ ,‬הם מנמיכים את הנשים לעומתם ובכך מקטינים את חרדתם‪)4,3( .‬‬
‫דבר נוסף שאפשר לגזור מתוך המיתוס של הזכר החזק הוא הציפייה שגברים יהיה טובים יותר‬
‫ויודעים יותר בכל הקשור לנושא המין‪ .‬ציפייה זו מעוררת בגברים חרדה ושוב ההומור המיני‬
‫ממלא אצלם פונקציה של מנגנון הגנה‪ .‬ההומור המיני מאפשר לגברים לגעת בדברים שמפחידים‬
‫אותם בכל הקשור למין מבלי "להוריד מגבריותם"‪.‬‬
‫בגלל כל אלו ניתן לצפות שגברים יגלו עמדות חיוביות יותר כלפי הומור מיני מאשר נשים‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪.0‬בן אבו י' (‪ .)4100‬צחוק ובריאות‪ ,‬מתוך אתר מגזין כושר ובריאות‬
‫‪http://www.gmybox.com/archives/88‬‬
‫‪ .4‬זיו א' (‪ .)0222‬הומור ואישיות‪ ,‬הוצאת פפירוס‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ .3‬סובר א' (‪ .)4112‬הומור בדרכו של האדם הצוחק‪ ,‬הוצאת כרמל‪.‬‬
‫‪ . .2‬שורק י' (‪ .)4100‬שתי פנים של הומור‪ ,‬מתוך אתר נענע‪01‬‬
‫‪http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=821718‬‬
‫‪..5 Why Jokes Are Seductive by Gil Greengross, Ph.D. humor sapiens.‬‬
‫‪http://www.psychologytoday.com/blog/humor-sapiens/201110/why-jokes-are-seductive‬‬
‫‪23‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫ההתנהגויות שהחברה מגדירה כלגיטימיות לגבי כל מין נקראות מגדר‪ .‬ההגדרות המגדריות‬
‫משתנות מחברה לחברה אך בכל חברה קיימת הגדרה של מהי נשיות ומהי גבריות‪ .‬הזהות‬
‫המגדרית מתפתחת ומתבססת לאורך כל החיים והיא משפיעה ומושפעת מכל תחומי החיים‪.‬‬
‫החברה מגדירה גבולות שונים לנשים ולגברים‪ ,‬היא מצפה מהם להתנהגויות אחרות ומכאן ניתן‬
‫להניח שלגברים ולנשים יהיו עמדות שונות בנושאים שונים‪.‬‬
‫עמדה הינה האופן שבו אנו מגיבים להתרחשויות שונות בסביבתנו‪ ,‬גירויים שונים בחברה‬
‫ומצבים שונים שמתרחשים במהלך חיינו‪ .‬לעמדה רכיב רגשי‪ ,‬קוגניטיבי והתנהגותי‪ .‬אנו רוכשים‬
‫עמדות בדרכים שונות כגון התניה וחיקוי דגם‪ .‬אפשר לשנות עמדה גם לאחר שגיבשנו עמדה‬
‫כלפי נושא מסוים‪.‬‬
‫בתוך ההנחה הכוללנית שלגברים ונשים יהיו עמדות שונות כלפי נושאים שונים‪ ,‬נכללת ההנחה‬
‫שלגברים תהיה עמדה שונה מזו של נשים כלפי הומור בכלל וכלפי הומור סקסיסטי בפרט‪ .‬הומור‬
‫מתחלק לשני היבטים‪ ,‬יצירת הומור שהיא היכולת לראות קשרים לא שגרתיים בין אובייקטים‪,‬‬
‫להבין את המצחיק שבקשר ולהעביר את המסר המצחיק‪ ,‬והנאה מהומור שהיא היכולת להבין‬
‫את המסר ולצחוק ממנו‪ .‬לרוב גברים יוצרים הומור יותר מנשים ונשים נהנות מהומור יותר‬
‫מגברים‪ .‬גם בהנאה מסוגי הומור שונים יש הבדל בין גברים לנשים‪ .‬מכאן שלגברים ונשים‬
‫עמדות שונים ביחס להומור‪.‬‬
‫הומור מיני הוא הומור הנוגע בנושאים הקשורים למין‪ .‬הוא יכול לשמש כמנגנון הגנה המצליף‬
‫בהיבטים הלא נעימים שבמין‪ ,‬או להפחית את החרדה הקשורה במין‪ .‬בנוסף הוא מגביר את‬
‫הגירוי ומאפשר לנו לבטא דחפים מיניים בדרך המקובלת על החברה‪.‬‬
‫מחקרים מראים שאין הבדל משמעותי בין נשים לגברים בתגובות לבדיחות המציגות נשים באור‬
‫משפיל‪ .‬נשים אפילו רואות בבדיחות כאלו מצחיקות יותר מאשר גברים‪ .‬כנראה בגלל שנשים הן‬
‫בעלות עמדה חיובית יותר כלפי הומור עצמי מגברים‪ .‬לעומת זאת גברים לא מגלים אמפטיה‬
‫כלפי בדיחות שבהן גברים הם הקורבן‪ ,‬אך כלפי בדיחות סקסיסטיות המשפילות נשים‪ ,‬לגברים‬
‫יש עמדה חיובית מובהקת‪ .‬רוב יוצרי ההומור בחברה שלנו הם גברים דבר שיכול להסביר את‬
‫העובדה שברוב הבדיחות הסקסיסטיות נשים הן הקורבן ולא גברים‪.‬‬
‫החברה שלנו מגדירה גברים כמין החזק והדומיננטי יותר‪ .‬מסיבה זו ניתן לצפות שגברים ייצרו‬
‫יותר הומור ובפרט יותר הומור סקסיסטי‪ .‬מה גם שהחברה מגדירה נשים כעדינות ושקטות יותר‪,‬‬
‫הזהות המגדרית של הנשים מגבילה אותן בכל הקשור ליצירת הומור ובמיוחד הומור סקסיסטי‬
‫הנוגע בנושאים גסים‪.‬‬
‫מתוך כל אלה יוצאת ההנחה שלי שמתבגרים יגלו עמדות חיוביות יותר ממתבגרות כלפי הומור‬
‫סקסיסטי‪.‬‬
‫בחלק הבא‪ ,‬החלק המחקרי אבדוק את ההשערה הזו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מבוא למחקר שדה‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫בחלק העיוני של עבודתי סקרתי תיאוריות בנושא מגדר‪ ,‬הצגתי רקע תאורטי על נושא העמדות‪,‬‬
‫וחקרתי על נושא ההומור וההומור הסקסיסטי‪.‬‬
‫בחלק המחקרי‪ ,‬אני מבקשת לבחון את האופן שבו המגדר משפיע על העמדה כלפי הומור‬
‫סקסיסטי‪.‬‬
‫שאלה מחקרית‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין מין המתבגר לבין עמדותיו כלפי הומור סקסיסטי?‬
‫השערת מחקר‪:‬‬
‫אני משערת כי בנים יגלו עמדה חיובית יותר כלפי הומור סקסיסטי לעומת בנות שיגלו עמדה‬
‫חיובית פחות‪ .‬השערתי נובעת מהחלק התיאורטי ממנו עולה כי מרבית ההומור הסקסיסטי כיום‬
‫מופנה אל נשים ומטרתו להנמיכן ולהשפילן‪ .‬מרבית המספרים בדיחות סקסיסטיות הם גברים‬
‫שכנראה מרגישים מאוימים מהנשים ובעזרת ההומור הם מקטינים את עוצמת החרדה שהם‬
‫חשים בעקבות איום זה‪ .‬סיבה נוספת שבגללה ניתן לשער שבנים יהיו בעלי עמדה חיובית יותר‬
‫כלפי הומור סקסיסטי היא העובדה שהומור סקסיסטי נוגע בנושאי מין וההגדרה של נשיות‬
‫בחברה שלנו אינה מאפשרת לבנות לגעת בנושאים אלו בחופשיות מפני שהם נחשבים בוטים‪.‬‬
‫הגדרת משתנים‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬מגדר‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬התרגום החברתי למין‪ ,‬בעצם מגדר הוא הציפיות של החברה מגברים ומנשים‪.‬‬
‫מגדר הוא תלוי תרבות והוא מגדיר מהי "נשיות" ומהי "גבריות"‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬במחקר ייבדקו בנים ובנות‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‬
‫הגדרה נומינלית למושג "עמדה"‪ :‬עמדה היא מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר‬
‫התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים אף לחזות את התנהגותו‪ .‬מערכת יציבה יחסית של‬
‫אלמנטים קוגניטיביים ורגשיים של נטייה להתנהגות‪ ,‬כלפי אובייקטים‪ ,‬מאורעות או רעיונות‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬באמצעות שאלון עמדות יבדקו שלושת מרכיבי העמדה‪ :‬רגשי‪ ,‬קוגניטיבי‬
‫והתנהגותי‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית להומור‪ :‬הומור הוא צורה של בידור ותקשורת אנושית שמטרתה לגרום לאנשים‬
‫לצחוק ולהרגיש שמחים‪.‬‬
‫הגדרה להומור סקסיסטי‪ :‬הומור המקניט אחד מהמינים או הומור הנוגע בנושאי מין‪ .‬ההומור‬
‫הסקסיסטי ייבדק על ידי שאלות הבודקות עמדה והתייחסות אליו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אוכלוסיית מחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיית מחקר ראשונה‪:‬בנים‪ .‬ייבדקו ‪ 45‬מבגרים המתגוררים באזור השרון‪,‬לומדים בבית‬
‫הספר עמי אסף בכיתות הומניות וריאליות‪.‬‬
‫אוכלוסיית מחקר שניה‪ :‬בנות‪ .‬ייבדקו ‪ 45‬מבגרות המתגוררות באזור השרון‪,‬לומדות בבית הספר‬
‫עמי אסף בכיתות הומניות וריאליות‪.‬‬
‫כלי מחקר‪ :‬שאלון סגור‪ .‬יתרונותיו של כלי מחקר זה הם שהוא נוח ויעיל‪ ,‬תוצאותיו יהיה אמינות‬
‫והוא משקף את דעות הנבדקים בצורה החלטית וברורה‪ .‬חסרון‪ -‬לא נבדק ידע נוסף חוץ מזה‬
‫המופיע בשאלות השאלון‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 02-‬שאלות ומחולק לשלושה חלקים‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ :‬שאלה מספר ‪ 0‬שעוסקת במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬מין הנחקר\ת‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ :‬שאלה מספר שתיים היא שאלת רקע‪ -‬גיל הנחקר\ת‪.‬‬
‫החלק השלישי של השאלון‪ :‬שאלות ‪ 3-02‬בודק את המשתנה התלוי‪ ,‬עמדות כלפי הומור‬
‫סקסיסטי‪.‬‬
‫חלק זה של השאלון מתחלק לשלושה היבטים‪ -‬קונטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬התנהגותי‪.‬‬
‫שאלות ‪ 3-2‬בודקות את ההיבט הקוגנטיבי של העמדה‪( .‬דעות‪ ,‬זיכרונות ואמונות שיש לאדם‬
‫בנושא העמדה‪).‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני חושב\ת שהומור סקסיסטי תורם לחברה בכך שהוא מאוורר רגשות ולכן הוא רצוי‪.‬‬
‫שאלות ‪ 2-00‬בודקות את ההיבט הרגשי של העמדה‪ (.‬רגשות ותחושות‪ ,‬חיובים או שליליים‪,‬‬
‫שאדם מפתח כלפי נושא העמדה‪).‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני אוהב\ת הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫שאלות ‪ 04-02‬בודקות את ההיבט ההתנהגותי של העמדה‪( .‬נטייה להתנהג באופן מסוים כלפי‬
‫נושא העמדה‪).‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני נוהג\ת לבלות בקבוצות שהומור סקסיסטי מקובל בהן‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי‪ ,‬עמדות כלפי הומור סקסיסטי‪ ,‬נעים בין ‪.0-2‬‬
‫‪=0‬לא מסכימ\ה כלל‪ =4 .‬מסכימ\ה חלקית‪ =3 .‬די מסכימ\ה‪ =2 .‬מסכימ\ה מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 0‬ו‪ 4-‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה ומבטאים עמדה שלילית‪.‬‬
‫ערכים ‪ 3‬ו‪ 2-‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה ומבטאים עמדה חיובית‪.‬‬
‫טווח ממוצע תשובות הנבדקים נע בין מינימום ‪ 05‬למקסימום ‪.21‬‬
‫ממוצע שנערך בין ‪ 05-32‬מצביע על עמדה שלילית כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ממוצע שנערך בין ‪ 32-21‬מצביע על עמדה חיובית כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫בשאלון ישנן שאלות בסקאלה הפוכה‪ ,‬אלו הן שאלות ‪.5,2,2,2,05,02‬‬
‫שאלות בסקאלה הפוכה בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות התשובות‬
‫ועקביות הנחקר\ת‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫המחקר נעשה באמצעות שאלון עמדות שהרכבתי‪ .‬מטרת השאלון הייתה לבדוק את עמדתם של‬
‫הנחקרים כלפי הומור סקסיסטי‪ .‬העברתי את השאלון לבני ובנות השכבה שלי בבית הספר‬
‫וביקשתי מהם לענות על השאלון בצורה אנונימית ובהבטחה שהנתונים לא ייחשפו מעבר‬
‫לנדרש‪ .‬מצד הנחקרים הייתה הענות רה לעזור לי ולמלא את השאלונים‪ .‬לאחר שסיימתי להעביר‬
‫‪ 51‬שאלונים (‪ 45‬בנות ו‪ 45‬בנים) ריכזתי את התוצאות שלהם וקידדתי אותם לטבלה אחת‬
‫גדולה‪ .‬לאחר מכן אספתי מתוך הטבלה את הנתונים הדרושים לי בכדי לענות על שאלת המחקר‬
‫שלי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ממצאים‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים לקשר בין מגדר לבין עמדה כלפי הומור סקסיסטי בקרב‬
‫בני נוער‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪0‬‬
‫הקשר בין מין הנחקר לבין עמדה כלפי הומור סקסיסטי‬
‫בנות‬
‫בנים‬
‫עמדה שלילית‬
‫‪32%=2‬‬
‫‪2%=0‬‬
‫עמדה חיובית‬
‫‪22% =02‬‬
‫‪96%=24‬‬
‫סה"כ‬
‫‪25=100%‬‬
‫‪45=011%‬‬
‫מהטבלה ניתן לראות כי לבנים עמדה חיובית יותר כלפי הומור סקסיסטי מלבנות‪:‬‬
‫טבלה מספר ‪ -4‬טבלת התפלגות‬
‫השפעת המגדר על העמדה כלפי הומור סקסיסטי‪ -‬בנות‬
‫חיובי‬
‫שלילי‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫‪11=44%‬‬
‫‪14=56%‬‬
‫היבט רגשי‬
‫‪16=64%‬‬
‫‪9=36%‬‬
‫‪28‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫‪15=60%‬‬
‫‪10=40%‬‬
‫בטבלה מספר ‪ 4‬ניתן לראות שההתפלגות אצל הבנות לא הייתה זהה בכל מרכיביה של העמדה‪.‬‬
‫המרכיב ההתנהגותי והרגשי מרבית הבנות הפגינו עמדה חיובית בניגוד למרכיב הקוגניטיבי שבו‬
‫היו יותר עמדות שליליות מחיוביות‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ -3‬טבלה התפלגות‬
‫השפעת המגדר על העמדה כלפי הומור סקסיסטי‪ -‬בנים‬
‫חיובי‬
‫שלילי‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫‪23=92%‬‬
‫‪2=8%‬‬
‫היבט רגשי‬
‫‪24=96%‬‬
‫‪1=4%‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫‪19=76%‬‬
‫‪6=24%‬‬
‫מטבלה מספר ‪ 3‬ניתן לראות כי ‪:‬‬
‫הטבלה מראה את התפלגות העמדה למרכיביה של העמדה בקרב בנים‪ .‬הרוב הגדול הביע‬
‫עמדה חיובית הכל מרכיבי העמדה אולם ניתן לראות שינוי קל בין המרכיבים הקוגניטיבי והרגשי‬
‫בהם היו יותר עמדות חיובית מאשר במרכיב ההתנהגותי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫טענה‪ :‬לבנים תהיה עמדה חיובית יותר כלפי הומור סקסיסטי מלבנות‪.‬‬
‫השערה זו נבעה מחוויות יומיומיות שלי וקיבלה ביסוס במהלך חקירת הנושא וכתיבת החלק‬
‫התיאורטי של העבודה‪.‬‬
‫נימוקים מסוג הסבר‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬גברים יוצרים הומור בתדירות גבוהה יותר מנשים ומכאן שהם גם מייצרים יותר הומור‬
‫סקסיסטי מנשים‪ .‬מקורה של תופעה זו‪ ,‬כנראה‪ ,‬נעוצה בתפקידי המגדר המיוחסים לכל מין‪.‬‬
‫מהגברים מצופה להיות דומיננטיים וחזקים ומהנשים מצופה שיהיו עדינות ושקטות‪ .‬הומור‬
‫סקסיסטי הוא גם אותו הומור הנוגע בנושאי המין‪ ,‬נושאים שיש עליהם טאבו חברתי‪ ,‬אשר‬
‫נחשבים בוטים ומן המצופה שנשים לא "יתעסקו" בנושאים אלו‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬המיתוס הגברי המוזכר לעיל מגביר את נטייתם של הגברים לנסות ולהוכיח שהם יודעי‬
‫כל‪ ,‬גם בנושאי מין‪ .‬ההומור הסקסיסטי מאפשר לגברים להתבדח בנושאים אלו אשר בין היתר‬
‫כוללים את האספקטים הפחות נעימים של המין‪ ,‬מבלי שגבריותם תיפגע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ההומור המיני משמש גם ככלי להפחית מערכן של הנשים על ידי הגברים‪.‬‬
‫בניגוד לאלו מחקרים הוכיחו שנשים רואות בבדיחות בהן נשים הן הקורבן כמצחיקות יותר מאשר‬
‫גברים מוצאים אותן מצחיקות‪ ,‬כלומר יש להן עמדה חיובית יותר כלפי הומור מיני‪.‬‬
‫למרות הטענה האחרונה‪ ,‬נשארתי איתנה בהשערתי כי לגברים תהיה עמדה חיובית יותר‬
‫מלנשים‪ .‬זאת מפני שכל הטיעונים האחרים נובעים מתוך "המיתוס הגברי" ומהניסיון של גברים‬
‫להוכיח את עליונותם על המין הנשי‪ .‬מכאן ניתן להסיק שקיים קשר‪ ,‬הדוק וישיר‪ ,‬בין המגדר‬
‫לבין העמדה כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫נימוקים מסוג ראייה‪:‬‬
‫ממצאי השאלונים שחילקתי איששו את השערת המחקר שלי‪.‬‬
‫ניתן לראות ש ‪ 22%‬מהבנים הביעו עמדה חיובית כלפי הומור סקסיסטי ורק ‪ 22%‬מהבנות היו‬
‫בעלות עמדה חיובית‪.‬‬
‫הבנים הפגינו עמדה חיובית בכל מרכיביה של העמדה אולמנם יש הפרש בין המרכיבים‬
‫הקוגנטיבי והריגשי לבין המרכיב ההתנהגותי‪ 24% :‬מהבנים היו בעלי עמדה חיובית המרכיב‬
‫הקוגנטיבי‪ 22% ,‬בעלי עמדה חיובית במרכיב הרגשי‪ ,‬אך רק ‪ 22%‬במרכיב ההתנהגותי‪.‬‬
‫אצל הבנות הופתעתי מההפרים בין אלו שהפגינו עמדה חיובית לאלו שהפגינו עמדה שלילית‪.‬‬
‫אומנם הן הפגינו עמדה חיובית פחות מאשר הבנים‪ ,‬אך רוב הבנות (‪ )22%‬הראו עמדה חיובית‬
‫כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בדומה לבנים גם אצל הבנות נמצאו הבדלים בין מרכיבי העמדה‪ .‬בניגוד אליהם‪ ,‬ההפרשים לא‬
‫היו גדולים כל כך והבנות דווקא הביעו עמדה חיובית בהיבטים הרגשי (‪ )22%‬וההתנהגותי‬
‫(‪ )21%‬ועמדה שלילית ברכיב הקוגניטיבי (‪.)52%‬‬
‫חשוב לציין שהמחקר שלי בדק השערת מחקר בקרב אוכלוסייה מאוד מצומצמת ויכול להיות‬
‫שאם הבדיקה הייתה נעשית בסדרי גודל גדולים הרבה יותר הממצאים שהיו מתקבלים היו‬
‫אחרים מאלו שאני מצאתי במחקר שלי‪.‬‬
‫אני מקווה שימשיכו לחקור את נושא ההומור וכלל ובפרט את הקשר שבין הומור למגדר ואת‬
‫השפעת המגדר על העמדה כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫במקרה של מחקר נוסף בנושא הייתי מציעה להרחיב את אוכלוסיית המחקר גם מבחינה‬
‫מספרית וגם מבחינת גיוון ברקע הנחקרים‪ .‬במחקרים נוספים אפשר לבדוק השפעות של דברים‬
‫שונים על העמדה כלפי ההומור הסקסיסטי כגון הבדלים בין ילדים להורים גרושים לבין ילדים‬
‫להורים נשואים‪ ,‬ההבדל בין מבוגרים לצעירים‪ ,‬הבדל בין בני עיר לבני ישוב וכו'‪.‬‬
‫אם היו לי הכלים והיכולת שמאפשרים זאת‪ ,‬הייתי מאוד רוצה לבדוק את שני ההיבטים של‬
‫ההומור‪ -‬יצירת הומור אל מול הבנת הומור‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ריפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫הצעד הראשון בתהליך כתיבת העודה היה בחירת הנושא‪ .‬אני חושבת שזה היה החלק שהיה‬
‫הכי קשה עבורי‪ ,‬מכיוון שבכלל לא ידעתי מה הכיוון שלי מבחינת נושא‪ .‬עברתי על הרבה רשימות‬
‫של נושאים וביקשתי עצה מחברים רבים בכדי להגיע בנושא של דבר לבחירת נושא שמעניין‬
‫אותי‪ .‬אחת הרשימות מצאתי מספר נושאים שנראו לי נחמדים‪ ,‬אחד מהם היה הנושא של הומור‬
‫ומגדר‪ .‬לאחר התלבטות בין נושא זה לנושאים נוספים (לדוגמא הקשר בין מקצוע האם לבין‬
‫ההערכה של הבן את המין הנשי) הגעתי להחלטה שזה הנושא שהכי מעניין אותי לחקור אותו‪.‬‬
‫מעט חששתי שלא אמצא מספיק חומר תיאורטי בשביל עבודה שלמה אבל בסופו של דבר‬
‫הבנתי שאני צריכה להתמודד עם האתגר ולעסוק בנושא שמעניין אותי‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬התחלתי לחפש מידע במקורות שונים והופתעתי לגלות שאכן יש מידע בנושא של‬
‫הומור‪ .‬מצאתי מקורות רבים שעוסקים במגדר‪ ,‬כל המקורות בהם השתמשתי בפרק זה היו‬
‫ספרים‪ .‬נחשפתי להמון ספרים שסוקרים את נושא המגדר ומתוכם חרתי להשתמש באילו שהיו‬
‫הכי רלוונטיים לעבודה שלי‪ .‬קריטריון נוסף שעל פיו בחרתי את המקורות שלי הוא רמת ההבנה‬
‫שלי את הכתוב במקור‪ -‬ספר שלא באמת הבנתי את הנאמר בו העדפתי שלא להשתמש בו‪.‬‬
‫בנושא ההומור מספר המקורות היה מצומצם יותר באופן משמעותי‪ .‬נעזרתי שני ספרים שהיו‬
‫מאוד מובנים ונוחים לי לכתיבת העבודה‪.‬‬
‫השלבים הבאים של העבודה‪ ,‬השלבים במחקר השדה כבר היו יותר פשוטים‪.‬‬
‫בסך הכל אני יכולה להגיד שנהניתי לעשות את העבודה ואני מרוצה מהתוצר הסופי שלי‪ .‬עשיית‬
‫העבודה העשירה את הידע שלי בנושאים שאותם חקרתי‪ :‬למדתי כיצד מתפתח המגדר‪ ,‬באילו‬
‫דרכים אנו לומדים להתנהג בהתאם למין הביולוגי שלנו‪ .‬כמו כן למדתי מהן עמדות ואיך אנו‬
‫רוכשים ומשנים אותם‪ .‬הפרק המעשיר ביותר עבורי היה הפרק שעסק בהומור שכן גיליתי‬
‫שהנושא "היום‪ -‬יומי" הזה הוא בעל היבטים רבים‪.‬‬
‫אין ספק שתהליך כתיבת העבודה היה מאתגר מצד אחד ומהנה מצד שני‪ .‬אחד הדברים שהיו‬
‫יותר קשים עבורי היה עמידה בלוח זמנים היות ועבודת הגמר היא חלק מתוך מכלול של דברים‬
‫שעליי להספיק לעשות בו זמנית‪.‬‬
‫שמחתי מאוד לגלות את שיתוף הפעולה מצד הנחקרים והרצון להשיב לשאלון שלי‪.‬‬
‫יותר מהכל שמחתי לגלות שהשערת המחקר שלי הייתה נכונה ומבוססת הן מבחינת מחקר‬
‫השדה והן מבחינת המידע התיאורטי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫לאורך העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫ראשית השערתי השערת מחקר אשר ניסיתי להוכיח במהלך העבודה (השערה)‪.‬‬
‫בחלק התיאורטי מזגתי טקסטים ממקורות מידע שונים והצגתי מספר תיאוריות אשר ניסו‬
‫להסביר את המהות של כל נושא (מיזוג והעלאת מגוון נקודות מבט)‪.‬‬
‫שלב הבא ניסחתי שאלון שכלל שאלות שמטרתן לבדוק את המשתנים אותם בחרתי לחקור‬
‫בעבודה שלי (שאילת שאלות)‪.‬‬
‫בסוף ‪ ,‬בפרק הממצאים אספתי נתונים ומתוכם הסקתי מסקנות וניסיתי להסביר את הממצאים (‬
‫הסקה)‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .0‬אדרי ה' ‪ -‬הקשר בין מין המתבגר לתפיסת ההומור‪ ,‬אולפנת איילת החשר‪ ,‬אופקים‪.‬‬
‫‪ .4‬בן אבו י' (‪ .)4100‬צחוק ובריאות‪ ,‬מתוך אתר מגזין כושר ובריאות‬
‫‪http://www.gmybox.com/archives/88‬‬
‫‪ .3‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש ראשון‪ ,‬פסיכולוגיה כללית"‪ ,‬הוצאת‬
‫רכס‪.‬‬
‫‪ .2‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש שני‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית "‪,‬‬
‫הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .5‬בראל צ' ונוימאיר מ' (‪" .)0222‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ ,‬מפגש שלישי‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬הוצאת‬
‫רכס‪.‬‬
‫‪ .2‬האוניברסיטה הפתוחה (‪ .)0221‬מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידה ‪ ,2.3‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוד א' – האם יש קשר‪ ,‬ואם כן‪ -‬מהו‪ ,‬בין גיל לבין עמדה כלפי הומור קיצוני שחור?‪ ,‬בית ספר עמי‬
‫אסף‪ ,‬בית ברל‪.‬‬
‫‪ .2‬הימלפרב‪-‬שומר ד' – הקשר בין בנים לבנות לבין העמדה שלהם בנוגע ליחסי מין במהלך גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬בית ספר עמי אסף‪ ,‬בית ברל‪.‬‬
‫‪ .2‬זיו א' (‪ .)0222‬הומור ואישיות‪ ,‬הוצאת פפירוס‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ .01‬זיו א' (‪ .)0222‬התבגרות‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫‪ .00‬יזרעאלי ד'‪ ,‬פרידמן א'‪ ,‬דהטן‪-‬כלב ה'‪ ,‬הרצוג ח'‪ ,‬חסן מ'‪ ,‬נוה ח' ופוגל‪-‬ביז'אוי ס' (‪ .)0222‬מין מגדר‬
‫ופוליטיקה (קו אדום) ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחדת‪.‬‬
‫‪ .04‬ינקו‪ -‬חדד ד'‪ ,‬לצחוק כל הדרך אל החופשי‬
‫‪http://www.bar-ilan-hishtalmut.com/image/users/48169/ftp/my_files/mazeget1‬‬‫‪zchok.pdf?id=8610127‬‬
‫‪ .03‬משוניס ג'ון ג' (‪ .)0222‬סוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .02‬ניסן נ' (‪ .)4113‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ ,‬ערכת משפחה‪ .‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .05‬ניסן נ' (‪ .)4113‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ ,‬ערכת תרבות‪ .‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .02‬סולברג ש' (‪ .)4112‬התפתחות הילד והמתבגר‪,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬מאגנס‪.‬‬
‫‪ .02‬סובר א' (‪ .)4112‬הומור בדרכו של האדם הצוחק‪ ,‬הוצאת כרמל‪.‬‬
‫‪ .02‬רוקס ס' ושורצולד י' (‪ .)4111‬פסיכולוגיה חברתית כרך ב' יחידה רביעית ‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .02‬שורק י' (‪ .)4100‬שתי פנים של הומור‪ ,‬מתוך אתר נענע‪01‬‬
‫‪http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=821718‬‬
‫‪41 Why Jokes Are Seductive by Gil Greengross, Ph.D. humor sapiens.‬‬
‫‪http://www.psychologytoday.com/blog/humor-sapiens/201110/why-jokes-are-seductive‬‬
‫‪34‬‬
‫נספחים‬
‫משתתפים יקרים‪,‬‬
‫שמי יובל לוי והשאלון שלפניכם הוא שאלון שאני עורכת בשביל העבודה שלי במסגרת היחידה‬
‫החמישית במדעי החברה‪ .‬השאלון הוא אנונימי כך שאין לכם מה לחשוש‪ .‬בבקשה ענו בתשומת‬
‫לב ובכנות על השאלות‪.‬‬
‫תודה מראש על שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫‪ .0‬מין‪ :‬זכר \ נקבה‪.‬‬
‫‪ .4‬גיל ‪02-02 \ 05-02 :‬‬
‫לא מסכים\ה כלל‬
‫‪0‬‬
‫מסכים\ה חלקית‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬אני חושב\ת‬
‫שהומור‬
‫סקסיסטי הוא‬
‫דבר חיובי‪.‬‬
‫‪ .2‬אני חושב\ת‬
‫שהומור‬
‫סקסיסטי תורם‬
‫לחברה בכך‬
‫שהוא מאוורר‬
‫רגשות ולכן הוא‬
‫רצוי ‪.‬‬
‫‪ .5‬אני חושב\ת‬
‫שהומור‬
‫סקסיסטי פוגע‬
‫באנשים ולכן הוא‬
‫פסול‪.‬‬
‫‪.2‬אני חושב‬
‫ששימוש בהומור‬
‫סקסיסטי מראה‬
‫זלזול וחוסר כבוד‬
‫ולכן הוא פסול‪.‬‬
‫‪ .2‬הומור‬
‫סקסיסטי מצחיק‬
‫אותי ‪.‬‬
‫‪ .2‬מכעיס אותי‬
‫לשמוע הומור‬
‫סקסיסטי‪.‬‬
‫‪ .2‬הומור‬
‫סקסיסטי מזעזע‬
‫אותי ואני נעלב\ת‬
‫אישית ממנו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫די מסכימ\ה‬
‫‪3‬‬
‫מסכימ\ה מאוד‬
‫‪2‬‬
‫‪ .01‬אני אוהב\ת‬
‫הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫‪ .00‬הומור‬
‫סקסיסטי מרגש‬
‫אותי ומלהיב‬
‫אותי לשמוע‬
‫אותו ‪.‬‬
‫‪ .04‬אני נוהג\ת‬
‫לספר בדיחות‬
‫של הומור‬
‫סקסיסטי‪.‬‬
‫‪ .03‬אני נוהג\ת‬
‫לעודד אנשים‬
‫שמספרים‬
‫בדיחות הומור‬
‫סקסיסטי‬
‫להמשיך לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫‪ .02‬אני נוהג\ת‬
‫לצחוק בציבור‬
‫ובקול רם‬
‫מבדיחות‬
‫סקסיסטיות‪.‬‬
‫‪ .05‬כשמישהו‬
‫בקירבתי‬
‫משתמש בהומור‬
‫סקסיסטי אני‬
‫מגנה אותו‬
‫ומבקש\ת‬
‫שיפסיק‪.‬‬
‫‪ .02‬אני נוהג\ת‬
‫לבלות בקבוצות‬
‫שהומור‬
‫סקסיסטי מקובל‬
‫בהן‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫סיכום ממצאים‪ -‬השפעת המגדר על העמדה כלפי הומור סקסיסטי‬
‫ממוצע תשובות בין ‪ 05-32‬מצביע על עמדה שלילית‬
‫כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪ 32-21‬מצביע על עמדה חיובית‬
‫כלפי הומור סקסיסטי‬
‫מספר מין‬
‫הנבדק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫גיל‬
‫היבט רגשי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪3 4‬‬
‫‪3 4‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪4 1‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪2 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 1‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪9‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫סיכום‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 17 16 15 14 13 12‬סיכום סך‬
‫הכל‬
‫‪56‬‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪44‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪43‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪48‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪47‬‬
‫‪19‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪44‬‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪51‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪55‬‬
‫‪19‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪52‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪52‬‬
‫‪21‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪54‬‬
‫‪19‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪58‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪36‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4 3 1 2‬‬
‫‪39‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪4 2 1 3‬‬
‫‪46‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 3 3 2‬‬
‫‪41‬‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 2 2 2‬‬
‫‪26‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 1 1 1‬‬
‫‪51‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 4 3 4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪21‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 4 3 3‬‬
‫‪45‬‬
‫‪18‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 2 3 3‬‬
‫‪38‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 2 1 1‬‬
‫‪48‬‬
‫‪18‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3 2 2‬‬
‫‪33‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 1 2 1‬‬
‫‪47‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 3 2 4‬‬
‫‪40‬‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 3 1 2‬‬
‫‪51‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 3 2 2‬‬
‫‪41‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 2 2 2‬‬
‫‪35‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3 2 1 1‬‬
‫‪42‬‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 3 2 2‬‬
‫‪19‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪1 1 1 1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 3 1 1‬‬
‫עמדה‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ז‬
‫נ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫נ‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4 16‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מקרא לטבלאות ‪:‬‬
‫טבלה מסכמת‪:‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪ 05-32‬מצביע על עמדה שלילית כלפי הומור סקסיסטי‪.‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪ 32-21‬מצביע על עמדה חיובית כלפי הומור סקסיסטי‬
‫היבט קוגניטיבי‪:‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪– 2-01‬שלילי‬
‫ממוצע תשובות בין ‪– 01-02‬חיובי‬
‫היבט רגשי‪:‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪–5-03‬שלילי‬
‫ממוצע תשובות בין ‪ –03-41‬חיובי‬
‫היבט התנהגותי‪:‬‬
‫ממוצע תשובות בין ‪– 2-05‬שלילי‬
‫ממוצע תשובות בין ‪– 02-42‬חיובי‬
‫‪38‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪19‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪33‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪56‬‬
‫‪46‬‬
‫‪33‬‬
‫‪53‬‬
‫‪48‬‬
‫‪27‬‬
‫‪46‬‬
‫‪49‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪39‬‬
‫‪37‬‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫חיובית‬
‫שלילית‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫הפיקוח על הוראת מדעי החברה‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪:‬יובל לוי‬
‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין מגדר להומור‪.‬‬
‫שאלת מחקר‪ :‬האם יש קשר בין מגדר לבין עמדות כלפי הומור סקסיסטי?‬
‫השערת המחקר‪ :‬בקרב מתבגרים ימצאו עמדות חיובות יותר כלפי הומור מבקרב מתבגרות‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬מגדר‪.‬‬
‫התרגום החברתי למין‪ ,‬בעצם מגדר הוא הציפיות של החברה מגברים ומנשים‪ .‬מגדר הוא תלוי‬
‫תרבות והוא מגדיר מהי "נשיות" ומהי "גבריות"‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬עמדות כלפי הומור‪.‬‬
‫הומור הוא היכולת ליצור ו\או להבין קשרים מפתיעים ולא קונוונציונליים בין תופעות ולהעביר ו\או‬
‫להבין את המצחיק שבהם‪.‬‬
‫הומור סקסיסטי הוא הומור המקניט אחד מהמינים או הומור הנוגע בנושאי מין‪.‬‬
‫עמדה היא דעה‪ ,‬השקפת עולם‪ .‬דעה יכולה להיות חיובית או שלילית‪ .‬לעמדה שלושה היבטים‪:‬‬
‫קוגנטיבי‪ -‬דעות‪ ,‬זיכרונות ואמונות שיש לאדם בנושא העמדה‪.‬‬
‫רגשי‪ -‬רגשות ותחושות‪ ,‬חיובים או שליליים‪ ,‬שאדם מפתח כלפי נושא העמדה‪.‬‬
‫התנהגותי‪ -‬נטייה להתנהג באופן מסוים כלפי נושא העמדה‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר ‪ 11‬מתבגרים ו‪ 11‬מתגרות בגילאי ‪ ,21-29‬גרים באזור השרון (תלמידי בית‬
‫ספר עמי אסף)‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪.2‬‬
‫משוניס ג'ון ג' (‪ .)2999‬סוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה (‪ .)2991‬מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידה ‪,9.2‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫זיו א' (‪ .)2995‬הומור ואישיות‪ ,‬הוצאת פפירוס‪ -‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫סובר א' (‪ .)1119‬הומור בדרכו של האדם הצוחק‪ ,‬הוצאת כרמל‪.‬‬
‫‪ .9‬שורק י' (‪ .)1122‬שתי פנים של הומור‪ ,‬מתוך אתר נענע‪21‬‬
‫‪http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=821718‬‬
‫‪ http://space.ort.org.il/unit5‬טופס זה נמצא באתר היחידה החמישית‬
‫‪39‬‬