‫מנורת המשכן והמקדש היא מכלי הקודש העיקריים‪ ,‬לצד השולחן ומזבח הקטורת‬ ‫פנָה‪ִ ,‬מח ּוץ‪ ,‬לַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ .‬כג וַ ּיַעֲ ר ְֹך ָעלָ יו ֵע ֶר ְך לֶ חֶ ם‪ִ ,‬ל ְפנֵי יְ הוָ ה‪ַ ּ --‬כאֲש‬ ‫מו ֵעד‪ַ ,‬על י ֶֶר ְך הַ ִּמ ְׁש ּ ָכן צָ ֹ‬ ‫"וַ ִ ּי ּ ֵתן אֶ ת‪-‬הַ ּ ׁ ֻש ְלחָ ן ְּבאֹהֶ ל ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִצ ָ ּוה יְ הוָ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬מ ׁ ֶֹשה‪ .‬כד וַ ּי ֶ ׂ‬ ‫ָשם אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה ְּבאֹהֶ ל מוֹ ֵעד‪ ,‬נֹכַ ח הַ ּ ׁ ֻשלְ חָ ן‪ַ ,‬על י ֶֶרך הַ ּ ִמ ְׁש ּ ָכן‪ ,‬נֶגְ ּ ָבה‪ .‬כה וַ ּי ַַעל‬ ‫אֲשר ִצ ָ ּוה יְ הוָ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬מ ׁ ֶֹשה‪ .‬כו וַ ּי ֶ ׂ‬ ‫הַ ּ ֵנרֹת‪ ,‬לִ ְפנֵי יְ הוָ ה‪ַ ּ --‬כ ׁ ֶ‬ ‫מו ֵעד‪ִ ,‬ל ְפנֵי‪ ,‬הַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ .‬כ‬ ‫ָשם אֶ ת‪ִ -‬מזְ ּ ַבח הַ ָ ּזהָ ב‪ְּ ,‬באֹהֶ ל ֹ‬ ‫וַ ּי ְַקטֵ ר ָעלָ יו‪ְ ,‬קט ֶֹרת ַס ִּמים‪ַ ּ --‬כ ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה יְ הוָ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬מ ׁ ֶ‬ ‫ֹשה"‪) .‬שמות מ‪ ,‬כב‪-‬כו(‬ ‫המנורה נקראת גם‪:‬‬ ‫נר " וַ ּי ַַעל הַ ּ ֵנרֹת‪ִ ,‬ל ְפנֵי יְ הוָ ה" )שמות מ‪ ,‬כה(‬ ‫המנורה הטהורה "וְ אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה הַ ְּטה ָֹרה‪ ,‬וְ אֶ ת‪ָ ּ -‬כל‪-‬‬ ‫כלֶ יהָ " )שמות לא‪ ,‬ח(‬ ‫ֵּ‬ ‫]רש"י‪ :‬הַ ְּטה ָֹרה‪ -‬על שם זהב טהור )מנחות כט([‬ ‫אור וְ אֶ ת‪ֵ ּ -‬כלֶ יהָ‬ ‫מנורת המאור "וְ אֶ ת‪ְ -‬מנ ַֹרת הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫אור" )שמות לה‪ ,‬יד(‬ ‫וְ אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ וְ אֵ ת ׁ ֶש ֶמן הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫עליה ניצבו הנרות המכונים נרות המערכה‬ ‫מונח המבטא הדלקת הנרות או סידורם במנורה‬ ‫"אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה הַ ְּטה ָֹרה אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪ֵ ,‬נרֹת הַ ּ ַמעֲ ָרכָ ה‪--‬‬ ‫אור"‪) .‬שמות לט‪ ,‬לז(‬ ‫וְ אֶ ת‪ָ ּ -‬כל‪ֵ ּ -‬כלֶ יהָ ; וְ אֵ ת‪ֶ ׁ ,‬ש ֶמן הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫]רמב"ן ‪ :‬אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪ֵ ,‬נרֹת הַ ּ ַמעֲ ָרכָ ה‪ -‬יתכן שדרך‬ ‫המנורות להיות בהן נרות לנוי או להרבות בהן אור‬ ‫לפרקים‪ ,‬ואין כן במנורת הקדש כי לא היו בה רק‬ ‫שבעת הנרות‪ ,‬ועל כן פירש נרות המערכה‪ ,‬כי הן‬ ‫אשר יערוך אותן בין הערבים [‬ ‫המנורה הקדומה ביותר המצויירת על קלף בעלה זהב בכתב יד של‬ ‫חומש מפוסטאט? משנת ‪) 929‬לנינגרד(‬ ‫מנורת המשכן הייתה של שבעה קנים‪ :‬קנה‬ ‫מרכזי )הוא עיקרה של המנורה‪" -‬המנורה"‬ ‫סתם(‪ ,‬ששה קנים היוצאים ממנו שלושה בכל‬ ‫צד‪ ,‬וירך כנראה הבסיס שלא נזכרת צורתו‪ .‬כל‬ ‫קנה היה מקושט ב"שלושה גביעים משוקדים"‬ ‫היינו גביעים בדמות תפרחת השקד‪ ,‬ו"כפתור‬ ‫ופרח"‪ .‬במוצאם המשותף של שלושת זוגות‬ ‫הקנים‪ ,‬בקנה האמצעי‪ ,‬היה כפתור\ וכן הייתה‬ ‫המנורה )היינו הקנה האמצעי( מקושטת‬ ‫ב"ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה"‪.‬‬ ‫המנורה נעשתה מ"ככר זהב טהור"‪ ,‬משקל‬ ‫שכללגם את החומר לנרות ולכלי השרת שלה‪,‬‬ ‫המלקחים והמחתות )אך‪ ,‬כנראה לא את 'כלי‬ ‫אור‬ ‫שמנה'( "וְ לָ ְקח ּו ּ ֶבגֶד ְּתכֵ לֶ ת‪ ,‬וְ ִכ ּס ּו אֶ ת‪ְ -‬מנ ַֹרת הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫וְ אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪ ,‬וְ אֶ ת‪ַ -‬מ ְל ָקחֶ יהָ ‪ ,‬וְ אֶ ת‪ַ -‬מ ְח ּת ֶֹתיהָ ; וְ אֵ ת ּ ָכל‪-‬‬ ‫בהֶ ם"‪) .‬במדבר ד‪ ,‬ט(‬ ‫ְּכלֵ י ׁ ַש ְמנ ָּה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר יְ ׁ ָש ְרת ּו‪-‬לָ ּה ּ ָ‬ ‫המנורה הייתה כולה 'מקשה אחת' היינו מגולפת‬ ‫מתוך נתך זהב‪ ,‬לא יצוקה ולא מחוברת מחלקים‬ ‫שונים בגלל מעשה האומנות המסובך שלה‪,‬‬ ‫הראה ה' למשה את תבניתה המדויקת בהר‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫הור ִמ ְק ׁ ָשה ּ ֵת ָע ֶ ׂ‬ ‫שה הַ ְּמ ֹנו ָרה יְ ֵרכָ ּה‬ ‫ית ְמנ ַֹרת זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫"וְ ָעשִׂ ָ‬ ‫יעיהָ ּ ַכ ְפ ּת ֶֹריהָ ּו ְפ ָרחֶ יהָ ִמ ּ ֶמ ּנָה יִ ְהי ּו‪ .‬לב וְ ִׁש ּ ׁ ָשה‬ ‫וְ ָקנ ָּה ְ ּג ִב ֶ‬ ‫ָקנִ ים י ְֹצ ִאים ִמ ִּצ ֶ ּדיהָ ְׁשל ׁ ָֹשה ְקנֵי ְמנ ָֹרה ִמ ִּצ ָ ּד ּה הָ אֶ חָ ד‬ ‫ּו ְׁשל ׁ ָֹשה ְקנֵי ְמנ ָֹרה ִמ ִּצ ָ ּד ּה הַ ּ ׁ ֵשנִ י‪ .‬לג ְׁשל ׁ ָֹשה גְ ִב ִעים‬ ‫ְמ ׁ ֻש ָ ּק ִדים ּ ַב ָ ּקנֶה הָ אֶ חָ ד ּ ַכ ְפ ּתֹר וָ פֶ ַרח ּו ְׁשל ׁ ָֹשה גְ ִב ִעים‬ ‫ְמ ׁ ֻש ָ ּק ִדים ּ ַב ָ ּקנֶה הָ אֶ חָ ד ּ ַכ ְפ ּתֹר וָ פָ ַרח ּ ֵכן ְל ׁ ֵש ׁ ֶשת הַ ָ ּקנִ ים‬ ‫הַ ּי ְֹצ ִאים ִמן‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה‪ .‬לד ּובַ ְּמנ ָֹרה אַ ְר ּ ָב ָעה‬ ‫גְ ִב ִעים ְמ ׁ ֻש ָ ּק ִדים ּ ַכ ְפ ּת ֶֹריהָ ּו ְפ ָרחֶ יהָ ‪ .‬לה וְ כַ ְפ ּתֹר ּ ַתחַ ת ְׁשנֵי‬ ‫הַ ָ ּקנִ ים ִמ ּ ֶמ ּנָה וְ כַ ְפ ּתֹר ּ ַתחַ ת ְׁשנֵי הַ ָ ּקנִ ים ִמ ּ ֶמ ּנָה וְ כַ ְפ ּתֹר‬ ‫ּ ַתחַ ת‪ְׁ -‬שנֵי הַ ָ ּקנִ ים ִמ ּ ֶמ ּנָה ְל ׁ ֵש ׁ ֶשת הַ ָ ּקנִ ים הַ ּי ְֹצ ִאים ִמן‪-‬‬ ‫הַ ְּמנ ָֹרה‪ .‬לו ּ ַכ ְפ ּת ֵֹריהֶ ם ּו ְקנ ָֹתם ִמ ּ ֶמ ּנָה יִ ְהי ּו ּ ֻכ ּ ָל ּה ִמ ְק ׁ ָשה‬ ‫ית אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ִׁש ְב ָעה וְ הֶ עֱ לָ ה‬ ‫הור‪ .‬לז וְ ָעשִׂ ָ‬ ‫אַ חַ ת זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ וְ הֵ ִאיר ַעל‪ֵ -‬עבֶ ר ּ ָפנֶיהָ ‪ .‬לח ּו ַמ ְל ָקחֶ יהָ‬ ‫הור יַעֲ ֶ ׂ‬ ‫שה א ָֹת ּה‬ ‫הור‪ .‬לט ִּכ ּ ָכר זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫ּו ַמ ְח ּת ֶֹתיהָ זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫אֵ ת ּ ָכל‪-‬הַ ּ ֵכ ִלים הָ אֵ ּ ֶלה‪ .‬מ ּו ְראֵ ה וַ עֲ ֵ ׂ‬ ‫יתם‬ ‫שה ְּב ַת ְבנִ ָ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר‪-‬אַ ּ ָתה ָמ ְראֶ ה ּ ָ‬ ‫בהָ ר‪) ".‬שמות כה‪ ,‬לא‪ -‬לט(‬ ‫‪Solomon ben Isaac ('Rashi'), Commentary on the‬‬ ‫הור; ִמ ְק ׁ ָשה ָעשָׂ ה אֶ ת‪-‬‬ ‫וַ ּי ַַעשׂ אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה‪ ,‬זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫יעיהָ ּ ַכ ְפ ּת ֶֹריהָ ּו ְפ ָרחֶ יהָ ‪,‬‬ ‫הַ ְּמנ ָֹרה‪ ,‬יְ ֵרכָ ּה וְ ָקנ ָּה‪ּ ְ --‬ג ִב ֶ‬ ‫ִמ ּ ֶמ ּנָה הָ י ּו‪ .‬יח וְ ִׁש ּ ׁ ָשה ָקנִ ים‪ ,‬י ְֹצ ִאים ִמ ִּצ ֶ ּדיהָ ‪ְׁ :‬של ׁ ָֹשה‬ ‫ְקנֵי ְמנ ָֹרה‪ִ ,‬מ ִּצ ָ ּד ּה הָ אֶ חָ ד‪ּ ,‬ו ְׁשל ׁ ָֹשה ְקנֵי ְמנ ָֹרה‪ִ ,‬מ ִּצ ָ ּד ּה‬ ‫הַ ּ ׁ ֵשנִ י‪ .‬יט ְׁשל ׁ ָֹשה גְ ִב ִעים ְמ ׁ ֻש ָ ּק ִדים ּ ַב ָ ּקנֶה הָ אֶ חָ ד‪,‬‬ ‫ּ ַכ ְפ ּתֹר וָ פֶ ַרח‪ּ ,‬ו ְׁשל ׁ ָֹשה גְ ִב ִעים ְמ ׁ ֻש ָ ּק ִדים ְּב ָקנֶה אֶ חָ ד‪,‬‬ ‫ּ ַכ ְפ ּתֹר וָ פָ ַרח; ּ ֵכן ְל ׁ ֵש ׁ ֶשת הַ ָ ּקנִ ים‪ ,‬הַ ּי ְֹצ ִאים ִמן‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה‪.‬‬ ‫כ ּובַ ְּמנ ָֹרה‪ ,‬אַ ְר ּ ָב ָעה גְ ִב ִעים‪ְ :‬מ ׁ ֻש ָ ּק ִדים‪ַ ּ --‬כ ְפ ּת ֶֹריהָ ‪,‬‬ ‫ּו ְפ ָרחֶ יהָ ‪ .‬כא וְ כַ ְפ ּתֹר ּ ַתחַ ת ְׁשנֵי הַ ָ ּקנִ ים ִמ ּ ֶמ ּנָה‪ ,‬וְ כַ ְפ ּתֹר‬ ‫ּ ַתחַ ת ְׁשנֵי הַ ָ ּקנִ ים ִמ ּ ֶמ ּנָה‪ ,‬וְ כַ ְפ ּתֹר‪ַ ּ ,‬תחַ ת‪ְׁ -‬שנֵי הַ ָ ּקנִ ים‬ ‫ִמ ּ ֶמ ּנָה‪ְ --‬ל ׁ ֵש ׁ ֶשת‪ ,‬הַ ָ ּקנִ ים‪ ,‬הַ ּי ְֹצ ִאים‪ִ ,‬מ ּ ֶמ ּנָה‪.‬‬ ‫כב ּ ַכ ְפ ּת ֵֹריהֶ ם ּו ְקנ ָֹתם‪ִ ,‬מ ּ ֶמ ּנָה הָ י ּו; ּ ֻכ ּ ָל ּה ִמ ְק ׁ ָשה אַ חַ ת‪,‬‬ ‫הור‪ .‬כג וַ ּי ַַעשׂ אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪ִׁ ,‬ש ְב ָעה; ּו ַמ ְל ָקחֶ יהָ‬ ‫זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫הור‪ָ ,‬עשָׂ ה‬ ‫הור‪ .‬כד ִּכ ּ ָכר זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫ּו ַמ ְח ּת ֶֹתיהָ ‪ ,‬זָ הָ ב ָט ֹ‬ ‫כלֶ יהָ ‪).‬שמות לז‪ ,‬יז‪-‬כד(‬ ‫א ָֹת ּה‪ ,‬וְ אֵ ת‪ָ ּ ,‬כל‪ֵ ּ -‬‬ ‫וְ זֶה ַמעֲ ֵ ׂ‬ ‫שה הַ ְּמנ ָֹרה ִמ ְק ׁ ָשה זָ הָ ב‪ַ ,‬עד‪-‬יְ ֵרכָ ּה ַעד‪ִ ּ -‬פ ְרחָ ּה‬ ‫ִמ ְק ׁ ָשה ִהוא‪ַ ּ :‬כ ּ ַמ ְראֶ ה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר הֶ ְראָ ה יְ הוָ ה אֶ ת‪-‬מ ׁ ֶֹשה‪--‬‬ ‫כן ָעשָׂ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ ּ ְמנ ָֹרה )במדבר ח‪ ,‬ד(‬ ‫ֵּ‬ ‫המנורה הוצבה בקודש 'על צלע המשכן תימנה' נוכח השולחן‪ ,‬כך שנרותיה נצבו בשורה בין מזרח‬ ‫למערב‪ .‬מידות המנורה לא צוינו במקרא‪.‬‬ ‫שה ח ׁ ֵֹשב יַעֲ ֶ ׂ‬ ‫תולַ ַעת ׁ ָשנִ י‪--‬וְ ׁ ֵש ׁש ָמ ְׁשזָ ר; ַמעֲ ֵ ׂ‬ ‫שה א ָֹת ּה‪ְּ ,‬כ ֻר ִבים‪ .‬לב וְ נ ַָת ּ ָתה א ָֹת ּה‪ַ ,‬על‬ ‫ית פָ רֹכֶ ת‪ְּ ,‬תכֵ לֶ ת וְ אַ ְר ָּג ָמן וְ ֹ‬ ‫"וְ ָעשִׂ ָ‬ ‫אַ ְר ּ ָב ָעה ַע ּמ ּו ֵדי ִׁש ִּטים‪ְ ,‬מצֻ ּ ִפים זָ הָ ב‪ ,‬וָ וֵ יהֶ ם זָ הָ ב‪ַ --‬על‪-‬אַ ְר ּ ָב ָעה‪ ,‬אַ ְדנֵי‪-‬כָ סֶ ף‪ .‬לג וְ נ ַָת ּ ָתה אֶ ת‪-‬הַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ַ ּ ,‬תחַ ת הַ ְּק ָר ִסים‬ ‫ֲרון הָ ֵעד ּות; וְ ִה ְב ִ ּדילָ ה הַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ ,‬לָ כֶ ם‪ֵ ּ ,‬בין הַ ּק ֶֹד ׁש‪ּ ,‬ובֵ ין ק ֶֹד ׁש הַ ּ ֳק ָד ִׁשים‪ .‬לד וְ נ ַָת ּ ָת‪,‬‬ ‫את ׁ ָש ּ ָמה ִמ ּ ֵבית לַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ ,‬אֵ ת א ֹ‬ ‫וְ הֵ בֵ ָ‬ ‫ֲרון הָ ֵע ֻדת‪ְּ --‬בק ֶֹד ׁש‪ ,‬הַ ּ ֳק ָד ִׁשים‪ .‬לה וְ ַ ׂ‬ ‫ש ְמ ּ ָת אֶ ת‪-‬הַ ּ ׁ ֻש ְלחָ ן‪ִ ,‬מח ּוץ לַ ּ ָפרֹכֶ ת‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ָֹרה נֹכַ ח הַ ּ ׁ ֻש ְלח‬ ‫אֶ ת‪-‬הַ ּ ַכ ּפ ֶֹרת‪ַ ,‬על‪ ,‬א ֹ‬ ‫ימנָה; וְ הַ ּ ׁ ֻש ְלחָ ן‪ִּ --‬ת ּ ֵתן‪ַ ,‬על‪-‬צֶ לַ ע צָ ֹ‬ ‫ַעל צֶ לַ ע הַ ּ ִמ ְׁש ּ ָכן ּ ֵת ָ‬ ‫פון" )שמות כו‪ ,‬לא‪-‬לה(‪.‬‬ ‫השמן למאור היה בעל איכות מעולה‪:‬‬ ‫"שמן זית זך כתית" "וְ אַ ּ ָתה ְּתצַ ֶ ּוה אֶ ת‪ְּ -‬בנֵי יִ שְׂ ָראֵ ל‪,‬‬ ‫וְ יִ ְקח ּו אֵ לֶ ָ‬ ‫אור‪ְ :‬להַ עֲ לֹת נֵר‪,‬‬ ‫יך ׁ ֶש ֶמן זַ יִ ת זָ ְך ּ ָכ ִתית‪--‬לַ ּ ָמ ֹ‬ ‫מו ֵעד ִמח ּוץ לַ ּ ָפרֹכֶ ת ֲא ׁ ֶשר ַעל‪-‬הָ ֵע ֻדת‪,‬‬ ‫ּ ָת ִמיד‪ .‬כא ְּבאֹהֶ ל ֹ‬ ‫ֹתו אַ ֲהרֹן ּובָ נָיו ֵמ ֶע ֶרב ַעד‪ּ -‬ב ֶֹקר‪ִ --‬ל ְפנֵי‬ ‫יַעֲ ר ְֹך א ֹ‬ ‫מאֵ ת ְּבנֵי יִ שְׂ ָראֵ ל" )שמות כז‪,‬‬ ‫עולָ ם ְלדֹר ָֹתם‪ֵ ,‬‬ ‫יְ הוָ ה‪ :‬חֻ ַ ּקת ֹ‬ ‫כ‪-‬כא(‪.‬‬ ‫על הדלקת המנורה נאמר‪:‬‬ ‫ית אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪ִׁ ,‬ש ְב ָעה; וְ הֶ עֱ לָ ה‪ ,‬אֶ ת‪ֵ -‬נר ֶֹתיהָ ‪,‬‬ ‫" וְ ָעשִׂ ָ‬ ‫וְ הֵ ִאיר‪ַ ,‬על‪ֵ -‬עבֶ ר ּ ָפנֶיהָ "‪) .‬שמות כה‪ ,‬לז(‬ ‫" ְּבהַ עֲ ל ְֹת ָך‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ ּ ֵנרֹת‪ ,‬אֶ ל‪-‬מ ּול ּ ְפנֵי הַ ּ ְמ ֹנו ָרה‪ ,‬י ִָאיר ּו‬ ‫ֵרות"‪) .‬במדבר ח‪ ,‬ב(‬ ‫ִׁש ְב ַעת הַ ּנ ֹ‬ ‫אהרון ובניו נצטוו 'להעלות נר תמיד' ולערכו‬ ‫'מערב עד בוקר'‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫"צַ ו אֶ ת‪ְּ -‬בנֵי יִ שְׂ ָראֵ ל‪ ,‬וְ יִ ְקח ּו אֵ לֶ יך ׁ ֶש ֶמן זַ יִ ת זָ ך ּ ָכ ִתית‪--‬‬ ‫אור‪ְ :‬להַ עֲ לֹת נֵר‪ָ ּ ,‬ת ִמיד‪ .‬ג ִמח ּוץ ְלפָ רֹכֶ ת הָ ֵע ֻדת‬ ‫לַ ּ ָמ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֹתו אַ ֲהרֹן ֵמ ֶע ֶרב ַעד‪ּ -‬ב ֶֹקר ִל ְפנֵי‬ ‫מו ֵעד‪ ,‬יַעֲ רֹך א ֹ‬ ‫ְּבאֹהֶ ל ֹ‬ ‫עולָ ם‪ְ ,‬לדֹר ֵֹתיכֶ ם‪ .‬ד ַעל הַ ּ ְמנ ָֹרה‬ ‫יְ הוָ ה‪ָ ּ --‬ת ִמיד‪ :‬חֻ ַ ּקת ֹ‬ ‫ת ִמיד" )ויקרא כד‪,‬‬ ‫ֵרות‪ִ ,‬ל ְפנֵי יְ הוָ ה‪ָ ּ ,‬‬ ‫הַ ְּטה ָֹרה‪ ,‬יַעֲ ר ְֹך אֶ ת‪-‬הַ ּנ ֹ‬ ‫ב‪-‬ד(‪ .‬ההדלקה נעשתה בין ערבים‪ ,‬ובבוקר היו‬ ‫'מיטיבים' את הנרות‪ ,‬היו מנקים את בזיכי השמן‬ ‫ומכינים את המנורה להדלקה הבאה‬ ‫"וְ ִה ְק ִטיר ָעלָ יו אַ ֲהרֹן‪ְ ,‬קט ֶֹרת ַס ּ ִמים; ּ ַב ּב ֶֹקר ּ ַב ּב ֶֹקר‪,‬‬ ‫יר ּנָה‪ .‬ח ּו ְבהַ עֲ לֹת אַ ֲהרֹן אֶ ת‪-‬‬ ‫יבו אֶ ת‪-‬הַ ּ ֵנרֹת‪--‬י ְַק ִט ֶ‬ ‫יט ֹ‬ ‫ְּבהֵ ִ‬ ‫יר ּנָה‪ְ --‬קט ֶֹרת ּ ָת ִמיד ִל ְפנֵי יְ הוָ ה‪,‬‬ ‫הַ ּ ֵנרֹת ּ ֵבין הָ ַע ְר ּ ַביִ ם‪ ,‬י ְַק ִט ֶ‬ ‫מנורת המשכן הועברה על ידי שלמה המלך למקדש‬ ‫ֲרון יְ הוָ ה‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬אֹהֶ ל‬ ‫בין 'כל כלי הקודש' "וַ ּיַעֲ ל ּו אֶ ת‪-‬א ֹ‬ ‫מו ֵעד‪ ,‬וְ אֶ ת‪ָ ּ -‬כל‪ְּ -‬כלֵ י הַ ּק ֶֹד ׁש‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ּ ָבאֹהֶ ל; וַ ּיַעֲ ל ּו א ָֹתם‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫כהֲנִ ים וְ הַ ְלוִ ִ ּים" )מלכים א'‪ ,‬ח‪ ,‬ד(‬ ‫הַ ּ ֹ‬ ‫אולם‪ ,‬שלמה הוסיף ועשה עשר מנורות זהב והעמידן‬ ‫בהיכל ‪' ,‬חמש מימין וחמש משמאל'‪ ,‬כנראה למנורת‬ ‫המשכן ‪,‬אך סדר הצבתן אינו ברור‪.‬‬ ‫"וַ ּי ַַעשׂ ְׁשלֹמֹה‪--‬אֵ ת ּ ָכל‪-‬הַ ּ ֵכ ִלים‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ּ ֵבית יְ הוָ ה וְ אֶ ת‪-‬‬ ‫ֹרות חָ ֵמ ׁש ִמ ּי ִָמין וְ חָ ֵמ ׁש ִמ ּ ְשׂ מֹאול‪ִ ,‬ל ְפנֵי הַ ְ ּד ִביר‪--‬זָ הָ ב‬ ‫הַ ּ ְמנ ֹ‬ ‫מ ְל ַקחַ יִ ם‪ ,‬זָ הָ ב‪) .‬מלכים א'‪ ,‬ז‪ ,‬מח‪-‬מט(‬ ‫ָסג ּור; וְ הַ ּ ֶפ ַרח וְ הַ ּ ֵנרֹת וְ הַ ּ ֶ‬ ‫ֹרות הַ ָ ּזהָ ב‪ֶ ,‬ע ֶ ׂ‬ ‫שר‪ְּ --‬כ ִמ ְׁש ּ ָפ ָטם; וַ ִ ּי ּ ֵתן‪ַ ּ ,‬בהֵ יכָ ל‪,‬‬ ‫"וַ ּי ַַעשׂ אֶ ת‪ְ -‬מנ ֹ‬ ‫שׂ מֹאול" )דברי הימים ב'‪ ,‬ד‪ ,‬ז(‬ ‫חָ ֵמ ׁש ִמ ּי ִָמין‪ ,‬וְ חָ ֵמ ׁש ִמ ּ ְ‬ ‫את משקל הזהב שלהן סיפק דוד לשלמה עם‬ ‫תוכניות המקדש "וַ ִ ּי ּ ֵתן ָ ּדוִ יד ִל ְׁשלֹמֹה ְב ֹנו אֶ ת‪ַ ּ -‬ת ְבנִ ית‬ ‫ימים‪ּ --‬ובֵ ית‬ ‫הָ א ּולָ ם וְ אֶ ת‪ָ ּ -‬ב ּ ָתיו וְ גַ נְ זַ ּ ָכיו וַ עֲ ִל ּי ָֹתיו‪ ,‬וַ ח ֲָד ָריו הַ ּ ְפנִ ִ‬ ‫בו ַדת ּ ֵבית‪-‬יְ הוָ ה‪ .‬יד לַ ָ ּזהָ ב ּ ַב ּ ִמ ְׁש ָקל‬ ‫הַ ּ ַכ ּפ ֶֹרת‪ּ ...‬ו ְלכָ ל‪ְּ -‬כלֵ י‪ ,‬עֲ ֹ‬ ‫ֹרות הַ ָ ּזהָ ב‪ ,‬וְ ֵנר ֵֹתיהֶ ם זָ הָ ב‪ְּ ,‬ב ִמ ְׁש ַקל‪-‬‬ ‫לַ ָ ּזהָ ב‪ּ ...‬ו ִמ ְׁש ָקל ִל ְמנ ֹ‬ ‫ֹרות הַ ּ ֶכסֶ ף ְּב ִמ ְׁש ָקל ִל ְמ ֹנו ָרה‬ ‫ְמ ֹנו ָרה ּו ְמ ֹנו ָרה‪ ,‬וְ ֵנר ֶֹתיהָ ; וְ ִל ְמנ ֹ‬ ‫נו ָרה"‪).‬דברי הימים א‪ ,‬כח‪ ,‬יא‪-‬יד(‪.‬‬ ‫בו ַדת ְמ ֹנו ָרה ּו ְמ ֹ‬ ‫וְ ֵנר ֶֹתיהָ ‪ַ ּ ,‬כעֲ ֹ‬ ‫מסתבר שמנורות אלה היו זהות למנורת המשכן ‪.‬‬ ‫ֹרות חָ ֵמ ׁש ִמ ּי ִָמין‬ ‫הדבר נרמז בציון ה"פרח" "וְ אֶ ת‪-‬הַ ּ ְמנ ֹ‬ ‫וְ חָ ֵמ ׁש ִמ ּ ְשׂ מֹאול‪ִ ,‬ל ְפנֵי הַ ְ ּד ִביר‪--‬זָ הָ ב ָסג ּור; וְ הַ ּ ֶפ ַרח וְ הַ ּ ֵנרֹת‬ ‫וְ הַ ּ ֶמ ְל ַקחַ יִ ם‪ ,‬זָ הָ ב"‪) .‬מלכים א‪ ,‬ז‪ ,‬מט( ובהדגשה "כמשפטם"‬ ‫ֹרות הַ ָ ּזהָ ב‪ֶ ,‬ע ֶ ׂ‬ ‫שר‪ְּ --‬כ ִמ ְׁש ּ ָפ ָטם; וַ ִ ּי ּ ֵתן‪ַ ּ ,‬בהֵ יכָ ל‪,‬‬ ‫"וַ ּי ַַעשׂ אֶ ת‪ְ -‬מנ ֹ‬ ‫שׂ מֹאול" )דברי הימים ב‪,‬ד‪ ,‬ז(‬ ‫חָ ֵמ ׁש ִמ ּי ִָמין‪ ,‬וְ חָ ֵמ ׁש ִמ ּ ְ‬ ‫קטן הוא מספרן של מגזרות הנייר הידועות לנו‪ ,‬שמוצאן בצפון אפריקה‪.‬‬ ‫מגזרות אלה נקראות מנורה על שם מנורת שבעת הקנים‪ ,‬המופיעה תמיד‬ ‫במרכזן‪ .‬סגנונן מזרחי ועשיר בעיטורי ערבסקות‪ .‬הרקע‪ ,‬בכל המגזרות הללו‪,‬‬ ‫הוא עלים של ניירות מתכתיים דקיקים‪ ,‬בגוונים עזים‪ ,‬שהם מסוג הניירות‬ ‫המשמשים לעטיפת ממתקים‪.‬‬ ‫חלק מן המנורות היו תלויות על קיר בית הכנסת‪ ,‬ונתרמו ככל הנראה על ידי‬ ‫אנשים שידם לא השיגה להביא תרומה יקרה יותר‪.‬‬ ‫במרכז מנורה זו מבנה בעל שלוש קשתות‪ .‬בתוך הקשת המרכזית מעוצבת‬ ‫מנורה‪ ,‬כשעל כל אחד מקניה מצוי פסוק ממזמור ס"ז בתהלים ‪ ,‬המקובל‬ ‫בקמיעות מזרחיים‪ .‬על בסיס המנורה מצויים שני כדים בסגנון מזרחי‪.‬‬ ‫המנורות קוצצו ‪ ,‬עם יתר הכלים‪ ,‬כאשר בזז נבוכדנצר את המקדש "וַ ָ ּיבֹא נְ בֻ כַ ְדנֶא ַ ּצר ֶמלֶ ְך‪ָ ּ -‬בבֶ ל ַעל‪-‬הָ ִעיר וַ עֲ בָ ָדי‬ ‫רות ּ ֵבית הַ ּ ֶמלֶ ְך וַ יְ ַק ֵ ּצץ אֶ ת‪ָ ּ -‬כל‪ְּ -‬כלֵ י הַ ָ ּזהָ ב ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה ְׁשלֹמֹה ֶמלֶ ְך‪-‬יִ ש‬ ‫או ְצ ֹ‬ ‫רות ּ ֵבית יְ הוָ ה וְ ֹ‬ ‫או ְצ ֹ‬ ‫ָעלֶ יהָ ‪ ....‬וַ י ֹּוצֵ א ִמ ּ ׁ ָשם אֶ ת‪ָ ּ -‬כל‪ֹ -‬‬ ‫בר יְ הוָ ה ‪) ".‬מלכים ב‪ ,‬כד‪ ,‬יא‪-‬יג(‬ ‫ֲשר ִ ּד ּ ֶ‬ ‫ְּבהֵ יכַ ל יְ הוָ ה ּ ַכא ׁ ֶ‬ ‫ישי‪ֶ ּ ,‬ב ָעשׂ ֹור לַ ח ֶֹד ׁש‪ָ ּ ...‬בא‪ ,‬נְ ב ּוזַ ְרא ֲָדן ַרב‪ַ -‬ט ּ ָב ִחים‪ ...‬וַ ִ ּישְׂ רֹף אֶ ת‪ֵ ּ -‬בית‪-‬יְ הוָ ה‪ ,‬וְ אֶ ת‬ ‫ונלקחו לבבל בעת החורבן " ּובַ ח ֶֹד ׁש הַ ח ֲִמ ִׁ‬ ‫ירות וְ אֶ ת‪-‬הַ ּ ְמנ ֹ‬ ‫קות וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּס ֹ‬ ‫הַ ּ ֶמלֶ ְך ‪ ...‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּס ּ ִפים וְ אֶ ת‪-‬הַ ּ ַמ ְח ּת ֹות וְ אֶ ת‪-‬הַ ּ ִמזְ ָר ֹ‬ ‫ֲשר זָ הָ ב‬ ‫ֹרות‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ּ ַכ ּפ ֹות וְ אֶ ת‪-‬הַ ְּמנ ִַּקי ֹּות‪ ,‬א ׁ ֶ‬ ‫ב ִחים‪). .‬ירמיהו‪ ,‬נב‪ ,‬יב‪-‬יט(‬ ‫ֲשר‪ֶ ּ -‬כסֶ ף ּ ָכסֶ ף‪--‬לָ ַקח‪ַ ,‬רב‪ַ -‬ט ּ ָ‬ ‫וַ א ׁ ֶ‬ ‫מרכזיותה של המנורה בפולחן מודגשת בתוכחתו‬ ‫של אביה לירבעם " וַ ּי ָָקם א ֲִב ּיָה‪ֵ ,‬מ ַעל ְלהַ ר ְצ ָמ ַריִ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר‪,‬‬ ‫ֹאמר‪ְׁ ,‬ש ָמע ּונִ י י ָָר ְב ָעם וְ כָ ל‪-‬יִ שְׂ ָראֵ ל‪ֲ .‬הלֹא‬ ‫ְּבהַ ר אֶ ְפ ָריִ ם; וַ ּי ֶ‬ ‫לָ כֶ ם‪ ,‬לָ ַד ַעת‪ִּ ,‬כי יְ הוָ ה ֱאלֹהֵ י יִ שְׂ ָראֵ ל נ ַָתן ַמ ְמלָ כָ ה ְל ָדוִ יד ַעל‪-‬‬ ‫לו ּו ְלבָ נָיו‪ְּ ,‬ב ִרית ֶמלַ ח‪ ...‬וַ ֲאנ ְַחנ ּו יְ הוָ ה‬ ‫עולָ ם‪ֹ :‬‬ ‫יִ שְׂ ָראֵ ל‪ְ ,‬ל ֹ‬ ‫כהֲנִ ים ְמ ׁ ָש ְר ִתים לַ יהוָ ה‪ְּ ,‬בנֵי אַ ֲהרֹן‪,‬‬ ‫ֱאלֹהֵ ינ ּו‪ ,‬וְ לֹא עֲ זַ ְבנֻה ּו; וְ ֹ‬ ‫ֹלות ּ ַב ּב ֶֹקר‪ַ ּ -‬ב ּב ֶֹקר‬ ‫וְ הַ ְלוִ ִ ּים‪ַ ּ ,‬ב ְמלָ אכֶ ת‪ּ .‬ו ַמ ְק ִט ִרים לַ יהוָ ה ע ֹ‬ ‫ּובָ ֶע ֶרב‪ָ ּ -‬ב ֶע ֶרב ּו ְקט ֶֹרת‪ַ -‬ס ִּמים ּו ַמעֲ ֶרכֶ ת לֶ חֶ ם ַעל‪-‬הַ ּ ׁ ֻש ְלחָ ן‬ ‫הור‪ּ ,‬ו ְמנוֹ ַרת הַ ָ ּזהָ ב וְ ֵנר ֶֹתיהָ לְ בָ ֵער ּ ָב ֶע ֶרב ּ ָב ֶע ֶרב‪--‬‬ ‫הַ ּ ָט ֹ‬ ‫ִּכי‪ׁ -‬ש ְֹמ ִרים ֲאנ ְַחנ ּו‪ ,‬אֶ ת‪ִ -‬מ ְׁש ֶמ ֶרת יְ הוָ ה ֱאלֹהֵ ינ ּו; וְ אַ ּ ֶתם‪,‬‬ ‫ֹתו‪) ".‬דברי הימים ב‪ ,‬יג‪ ,‬ד‪ -‬יא(‬ ‫עֲ זַ ְב ּ ֶתם א ֹ‬ ‫ובנאומו של חזקיהו בפני הכהנים והלוויים " יְ ִחזְ ִק ּיָה ּו‬ ‫ָשר‪ְּ ,‬ב ֵעינֵי יְ הוָ ה‪ְּ :‬ככֹל ֲא ׁ ֶשר‪ָ -‬עשָׂ ה‪ּ ָ ,‬דוִ יד‬ ‫ָמלַ ְך‪ ...‬וַ ּי ַַעשׂ הַ ּי ׁ ָ‬ ‫אש ֹון‪ָ ּ ,‬פ ַתח‬ ‫כו ּ ַבח ֶֹד ׁש הָ ִר ׁ‬ ‫אש ֹונָה ְל ָמ ְל ֹ‬ ‫אָ ִביו‪ .‬ה ּוא בַ ּ ׁ ָשנָה הָ ִר ׁ‬ ‫כהֲנִ ים‪,‬‬ ‫תות ּ ֵבית‪-‬יְ הוָ ה‪--‬וַ יְ חַ ְ ּז ֵקם‪ .‬וַ ּיָבֵ א אֶ ת‪-‬הַ ּ ֹ‬ ‫אֶ ת‪ּ ַ -‬ד ְל ֹ‬ ‫ֹאמר לָ הֶ ם‪ִּ ...‬כי‪ָ -‬מעֲ ל ּו ֲאב ֵֹתינ ּו‪ ,‬וְ ָעשׂ ּו הָ ַרע‬ ‫וְ אֶ ת‪-‬הַ ְלוִ ִ ּים; וַ ּי ֶ‬ ‫ְּב ֵעינֵי יְ הוָ ה‪ֱ -‬אלֹהֵ ינ ּו‪--‬וַ ּי ַַעזְ בֻ ה ּו; וַ ּי ּ ֵַס ּב ּו ְפנֵיהֶ ם ִמ ִּמ ְׁש ּ ַכן יְ הוָ ה‪,‬‬ ‫ֵרות‪,‬‬ ‫תות הָ א ּולָ ם‪ ,‬וַ יְ כַ ּב ּו אֶ ת‪-‬הַ ּנ ֹ‬ ‫וַ ִ ּי ְּתנ ּו‪-‬ע ֶֹרף‪ַּ .‬גם ָסגְ ר ּו ַ ּד ְל ֹ‬ ‫ּו ְקט ֶֹרת‪ ,‬לֹא ִה ְק ִטיר ּו; וְ עֹלָ ה לֹא‪-‬הֶ עֱ ל ּו בַ ּק ֶֹד ׁש‪ ,‬לֵ אלֹהֵ י‬ ‫יִ שְׂ ָראֵ ל‪ " .‬דברי הימים ב‪ ,‬כט‪ ,‬א‪ -‬ז(‬ ‫‪Full-page miniature of the Menorah,‬‬ ‫עם הקמת בית המקדש השני נעשתה‪,‬‬ ‫כנראה על ידי זרובבל‪ ,‬מנורה חדשה‪.‬‬ ‫)שכן בין כלי בית ה' אשר החזיר כורש‬ ‫לששבצר הנשיא ליהודה‪ ,‬לא נזכרת מנורה(‪.‬‬ ‫אנטיוכוס הרביעי שדד את המנורה ב‪ 169‬לפסה"נ "ויהי אחרי שובו מהכות את מצרים‪ ,‬בשנת שלוש וארבעים‬ ‫ויעל על ישראל למלחמה‪ ,‬ויבוא בחיל כבד ועצום ירושלימה‪) .‬כג( ויבוא בעזות מצח אל הקודש פנימה‪ ,‬ויקח את מז‬ ‫הזהב ואת המנורה ואת כל כליה‪ ,‬ואת שולחן הפנים ואת קערותיו ואת כפותיו‪ ,‬ואת המזרקות ואת פרוכת המסך וא‬ ‫הכותרות‪ ,‬וכל עדי הזהב אשר לפני ההיכל‪ ,‬ויקצץ אותם‪) .‬כד( וייקח גם את הכסף ואת הזהב וכל כלי חמדה וכל או‬ ‫טמון אשר מצא‪ ,‬וייקחם ויעבירם אל ארצו" )חשמונאים א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫החשמונאים התקינו מנורה חדשה במקומה "וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור‪) .‬לו( הן האויב ניגף לפנינו‪ ,‬ועתה ע‬ ‫נעלה וטיהרנו את מקדש ה'‪) ...‬מח( ויחדשו את כל כלי הקודש‪ ,‬וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת וא‬ ‫שולחן הפנים‪) .‬מט( וישימו את הקטורת על המזבח‪ ,‬ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש" ‪ ).‬חשמונאים א‪ ,‬ד(‬ ‫" ורוח ה' צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו‪ ,‬וילכדו את העיר ואת המקדש‪ ...‬ויהי אחרי טהרם את הבית‪ ,‬ויעשו מז‬ ‫חדש‪ ,‬ויוציאו אש מן האבנים אשר ליקטו‪ ,‬ויקריבו את קורבנם לה' מקץ שנתיים ימים‪) .‬ד( ויקטירו ויערכו את הנרות‪,‬‬ ‫את לחם הפנים על שולחן ה'‪) .‬ה( "‪) .‬חשמונאים ב‪ ,‬י(‬ ‫אולי עשה הורדוס גם הוא מנורה‪ .‬לא ברור איזו מנורה הובלה בתהלוכת הניצחון ברומא‪ .‬אספסיאנוס‬ ‫את המנורה בהיכל אלת השלום איריני "ומכל השלל נפלאו ביותר הכלים אשר לוקחו בבית המקדש בירוש‬ ‫שולחן הזהב‪ ,‬אשר היה משקלו הרבה ככרים‪ ,‬והמנורה העשויה גם היא זהב טהור‪ .‬ואמנם שנתה מלאכת המנו‬ ‫הזאת מדרך כל המנורות אשר בידינו‪ .‬כי מן הבסיס התרומם הגזע )העמוד‪ ,‬הירך( בתווך‪ ,‬וממנו נטשו ענפים ד‬ ‫אשר דמו בצורתם לקלשון שלוש השנים ובראש כל קנה מלמעלה נר נחושת‪ .‬וכמאסף לכל השלל עבר ספר תו‬ ‫היהודים")תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ‪ /‬יוסף בן מתתיהו ז‪ ,‬ה בתרגומו של ד"ר י‪.‬נ‪ .‬שמחוני(‬ ‫דברים העשויין וגנוזין אלו הן‪ :‬אהל מועד וכלים שבו וארון ושברי לוחות וצנצנת המן והמטה צלוחית של שמ‬ ‫המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומ‬ ‫ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי )אבות דרבי נתן מא‪ ,,‬יב(‬ ‫לפי פרוקופיוס מקיסריה )המאה ה‪ ,(IV‬נישאו אוצרות‬ ‫היהודים במסע הניצחון של בליסריוס בקושטא‪ ,‬לאחר‬ ‫נצחונו על הוונדאלים‪ ,‬שבשעתם לקחום לקרת חדשת‪,‬‬ ‫לאחר שבזזו את רומא ב‪ .455-‬הוא מוסיף כי יוסטיניאנוס‬ ‫הפקידם בירושלים באחת הכנסיות‪.‬‬ ‫לפי מקורות אחרים נשתמרה המנורה בקושטא עד ‪,1204‬‬ ‫ואבדה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים‬ ‫כ די ל סייע בה גנה על פ רטיו תך‪ PowerPoint ,‬ח סם הו ר דה אוטומטי ת של תמונה זו‪.‬‬ ‫לפי יוסף בן מתתיהו הייתה מנורת המשכן‬ ‫עשויה כפתורים‪ ,‬פרחים‪ ,‬רימונים וגביעים‪,‬‬ ‫בסך הכל שבעים‪ .‬המנורה עמדה‬ ‫באלכסון והנרות הביטו לצד מזרח‪-‬דרום‬ ‫)קדמוניות היהודים ג‪ ,‬ו‪ ,‬ז(‪ .‬שלושה נרות‬ ‫)כנראה שני המזרחיים והמערבי( דלקו כל‬ ‫היום‪ ,‬ויתרם הודלקו בערב‪ .‬לדבריו הכניס‬ ‫יהודה המכבי למקדש מנורת זהב חדשה‪,‬‬ ‫ובכ"ה בכסלו הדליקו בה )קדמוניות‬ ‫היהודים יב‪ ,‬ז‪ ,‬ו(‪ .‬מנורת ההיכל של ימי‬ ‫יוסף הייתה אחד הכלים הנפלאים "אשר‬ ‫יצא שמם לתהילה בקרב כל באי‬ ‫עולם" "הנרות רמזו לשבעת הכוכבים‬ ‫הנבוכים )הפלנטים( כי זה היה מספר‬ ‫הקנים היוצאים מן המנורה" )מלחמת‬ ‫היהודים ברומאים ה‪ ,‬ה‪ ,‬ה(‪ .‬בשילהי המצור‬ ‫"יצא ישוע בן תבותי‪ ,‬אחד הכוהנים ‪,‬‬ ‫לאחר שקיבל מקיסר הבטחה‬ ‫בשבועה כי יחוס על חייו אם ימסור‬ ‫]לידיו[ אחדים מכלי הקודש היקרים‪,‬‬ ‫ומקיר ההיכל ]הוציא ו[מסר שתי‬ ‫מנורות הדומות לאלה הנמצאות‬ ‫בתוך ההיכל‪ ,‬וכן שולחנות‪ ,‬קנקנים‬ ‫ופנכות‪ ,‬כולם עשויים זהב טהור‬ ‫וכבדים מאד" )מלחמת היהודים ברומאים‬ ‫המנורה שבקשת טיטוס היא היחידה המתיימרת לתאר את מנורת המקדש‪ .‬במחציתה העליונה שבעה ק‬ ‫ובהם גביעים‪ ,‬כפתורים ופרחים‪ .‬בהמשך הקנה האמצעי‪ ,‬למטה‪ ,‬קישוטי זרים אגודים במחרוזות פנינים‪.‬‬ ‫ניצב על בסיס בדמות שידה של שני משטחים‪ ,‬בעלי שש או שמונה דפנות‪ ,‬זה למטה מזה‪ ,‬ועליהן תבל‬ ‫חיות וצמחים‪ .‬חלקה העליון נראה תואם את התיאור במקרא ואצל יוסף בן מתתיהו‪ ,‬ובפרטים שונים מש‬ ‫השפעה פרסית והלניסטית‪ .‬אפשר‪ ,‬איפוא‪ ,‬ליחסה לתקופת החשמונאים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צורת הבסיס עומ‬ ‫בסתירה לתיאורים מימי הבית השני ולדברי חז"ל‪.‬‬ ‫יש להזכיר במיוחד מטבע של מתתיהו אנטיגונוס ורישום אמנותי על קיר בית מתקופת הורדוס )ברובע ה‬ ‫בעיר העתיקה(‪ ,‬שבו ניצבת מנורה על חצובה משולשת‪ ,‬כנראה עם שלוש רגלים‪.‬‬ ‫גם במימצא הארכיאולוגי מהתקופה שלאחר‬ ‫החורבן ניצבת המנורה תמיד על שלוש רגלים‪:‬‬ ‫פסיפסי בתי הכנסת‪ ,‬ציורי דורה אירופוס ‪,‬‬ ‫גילופי בית שערים‪ ,‬ועוד‬ ‫רצפת בית הכנסת בחולדה‪ ,‬המאה הששית‪ .‬בכתובת היוונית 'התפלל על עמך'‬ mp with menorah. Fourth-century oil lamp with a menorah from ‫תבליט מנורה מבזלת מאום קייס )גדרה העתיקה(‪ ,‬ירדן‬ ‫מערות הקבורה בבית שערים המאה‬ ‫הספק באותנטיות של בסיס המנורה‬ ‫בקשת טיטוס מתחזק גם מהציורים‬ ‫שעליו‪ .‬נראית ההשערה שרגלי המנורה‬ ‫נשברו בעת מסעה לרומא‪ ,‬ואמנים‬ ‫רומיים התקינו לה בסיס בסיגנון רומי‪.‬‬ ‫ייתכן גם שהמנורה שבקשת טיטוס היא‬ ‫אחת ממנורות המקדש ‪ ,‬אך לא המנורה‬ ‫שבהיכל‪.‬‬ ‫לפי חז"ל )המקור העיקרי‪ :‬מנחות כח‪ ,‬ע"ב ; צח‪ ,‬ע"ב( " מנורה הייתה באה מן העשת ]=חומר גלם בלת‬ ‫מעובד[ מן הזהב‪ .‬עשאה של כסף כשרה‪ ,‬של בעץ ]אבץ[ ושל אבָר ושל גיסטרון ]=בדיל[ –רבי פוסל‬ ‫ור' יוסי ב"ר יהודה מכשיר ; של עץ ושל עצם ושל זכוכית‪ -‬דברי הכל פסולה"‪" .‬עשאה מן הגרוטאות‬ ‫]של זהב[‪ -‬פסולה" )תוספתא מנחות א‪ ,‬יח(‪ .‬גביעים‪ ,‬כפתורים ופרחים נדרשו רק במנורת זהב‪.‬‬ ‫הגביעים היו "כמין כוסות אלכסנדריים"‪ ,‬הכפתורים‪" -‬כמין תפוחי הכרתיים"‪ ,‬והפרחים‪ " -‬כמין פרחי‬ ‫העמודין"‪ ,‬היינו קישוטי הפרחים שבכותרות עמודים‪ .‬בסיס המנורה )"ירך" במקרא( נקרא "רגלים"‪ ,‬פר‬ ‫למקום אחד ששם הוא נקרא "בסיס" )משניות כלים יא‪ ,‬ז( ואמנם בכל מקום שמופיע דיוקן המנורה היא‬ ‫ניצבת על שלושה רגלים )פרט לקשת טיטוס(‪ .‬גובה מנורת המשכן היה שמונה עשר טפחים‪ ,‬הרגלים‬ ‫והפרח‪ -‬שלושה טפחים‪ .‬מנורת המקדש הייתה גבוהה יותר‪ ,‬שכן עלו אליה בכבש מיוחד )משניות תמיד‬ ‫ג‪ ,‬ט‪ :‬ספרי בהעלותך‪ ,‬ס(‬ ‫בבוקר היה הכוהן מדשן ומיטיב את הנרות‪,‬‬ ‫מלבד שני הנרות המזרחיים‪ ,‬שהיה מוצאם‬ ‫דולקים‪ .‬לפי מקורות אחרים היה "הנר‬ ‫המערבי" דולק כל הזמן‪ ,‬וממנו היה מדליק‬ ‫את יתר הנרות בין הערביים ‪.‬‬ ‫לא ברור איזהו "הנר המערבי"‪ :‬יש אומרים‬ ‫שהוא השני ממזרח ויש אומרים שהוא‬ ‫האמצעי )רש"י לשבת כב‪ ,‬ע"ב‪ ,‬ולמנחות‬ ‫צח‪ ,‬ע"ב ; רמב"ם‪ ,‬הלכות בית הבחירה‪,‬‬ ‫ג‪,‬ח(‪ .‬אם כבה "הנר המערבי" נתפרש‬ ‫הדבר כסימן רע )יומא לט‪ ,‬ע"ב(‪.‬‬ ‫הנרות היו מצדדים כלפי הנר האמצעי וזה‬ ‫פנה אל עבר קודש הקודשים‪.‬‬ ‫חז"ל נחלקו על צורתן ועל סדר הצבתן של‬ ‫עשר המנורות שעשה שלמה‪ ,‬ואם שימשו‬ ‫להדלקה )ירושלמי‪ ,‬שקלים‪ ,‬ו‪,‬ג(‪.‬‬ ‫על כל פנים מנורת משה שימשה בבית‬ ‫ראשון ) תוספתא סוטה‪ ,‬יג‪ ,‬א( שנגנזה‪,‬‬ ‫בעוד שמנורות שלמה נלקחו לבבל ‪.‬‬ ‫מנורת החשמונאים מתחילה " שיפודין של‬ ‫ברזל היו וחיפום בעץ‪ ,‬העשירו‪ -‬עשאום של‬ ‫כסף ; חזרו והעשירו‪ -‬עשאום של זהב"‬ ‫המנורה כסמל‬ ‫יתי וְ ִה ּנֵה ְמ ֹנו ַרת זָ הָ ב‬ ‫הנביא זכריה ראה בחזונו‪ָ " :‬ר ִא ִ‬ ‫ֹאש ּה‪ ,‬וְ ִׁש ְב ָעה ֵנר ֶֹתיהָ ָעלֶ יהָ ‪ִׁ --‬ש ְב ָעה‬ ‫ּ ֻכ ּ ָל ּה וְ ג ּ ָֻל ּה ַעל‪-‬ר ׁ ָ‬ ‫ֹאש ּה‪ .‬ג ּו ְׁשנַיִ ם‬ ‫ֵרות ֲא ׁ ֶשר ַעל‪-‬ר ׁ ָ‬ ‫קות‪ ,‬לַ ּנ ֹ‬ ‫וְ ִׁש ְב ָעה מ ּוצָ ֹ‬ ‫ימין הַ ּג ּ ָֻלה‪ ,‬וְ אֶ חָ ד ַעל‪-‬‬ ‫ֵיתים‪ָ ,‬עלֶ יהָ ‪ :‬אֶ חָ ד ִמ ִ‬ ‫ז ִ‬ ‫ְ‬ ‫שְׂ מֹאלָ ּה‪ .‬ד וָ אַ ַען‪ ,‬וָ א ַֹמר‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ּ ַמ ְלאָ ך הַ ּדֹבֵ ר ִּבי‪,‬‬ ‫לֵ אמֹר‪ָ :‬מה‪-‬אֵ ּ ֶלה‪ֲ ,‬אדֹנִ י‪ .‬ה וַ ּי ַַען הַ ּ ַמ ְלאָ ְך הַ ּדֹבֵ ר ִּבי‪,‬‬ ‫ֲלוא י ַָד ְע ּ ָת‪ָ ,‬מה‪-‬הֵ ּ ָמה אֵ ּ ֶלה; וָ א ַֹמר‪ ,‬לֹא‬ ‫ֹאמר אֵ לַ י‪ ,‬ה ֹ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר אֵ לַ י‪ ,‬לֵ אמֹר‪ ,‬זֶה ְ ּדבַ ר‪-‬יְ הוָ ה‪ ,‬אֶ ל‪-‬‬ ‫ֲאדֹנִ י‪ .‬ו וַ ּי ַַען וַ ּי ֶ‬ ‫זְ ֻר ּ ָבבֶ ל לֵ אמֹר‪ :‬לֹא ְבחַ יִ ל‪ ,‬וְ לֹא ְבכֹחַ ‪ִּ --‬כי ִאם‪ְּ -‬בר ּו ִחי‪,‬‬ ‫דול ִל ְפנֵי‬ ‫אות‪ .‬ז ִמי‪-‬אַ ּ ָתה הַ ר‪-‬הַ ָּג ֹ‬ ‫אָ ַמר יְ הוָ ה ְצבָ ֹ‬ ‫אות‪,‬‬ ‫ֹאשה‪ְּ --‬ת ׁ ֻש ֹ‬ ‫הו ִציא‪ ,‬אֶ ת‪-‬הָ אֶ בֶ ן הָ ר ׁ ָ‬ ‫ישֹר; וְ ֹ‬ ‫זְ ֻר ּ ָבבֶ ל‪ְ ,‬ל ִמ ׁ‬ ‫חֵ ן חֵ ן לָ ּה‪ .‬ח וַ יְ ִהי ְדבַ ר‪-‬יְ הוָ ה‪ ,‬אֵ לַ י לֵ אמֹר‪ .‬ט יְ ֵדי‬ ‫זְ ֻר ּ ָבבֶ ל‪ ,‬יִ ְּסד ּו הַ ּ ַביִ ת הַ ּזֶה‪--‬וְ י ָָדיו ְּתבַ ַ ּצ ְענָה; וְ י ַָד ְע ּ ָת‪ִּ ,‬כי‪-‬‬ ‫אות ְׁשלָ חַ נִ י אֲלֵ יכֶ ם‪ .‬י ִּכי ִמי בַ ז‪ְ ,‬ל ֹיום ְק ַטנּ ֹות‪,‬‬ ‫יְ הוָ ה ְצבָ ֹ‬ ‫וְ שָׂ ְמח ּו וְ ָרא ּו אֶ ת‪-‬הָ אֶ בֶ ן הַ ְּב ִדיל ְּביַד זְ ֻר ּ ָבבֶ ל‪ִׁ ,‬ש ְב ָעה‪-‬‬ ‫אֵ ּ ֶלה; ֵעינֵי יְ הוָ ה‪ ,‬הֵ ּ ָמה ְמ ׁש ֹו ְט ִטים ְּבכָ ל‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ .‬יא‬ ‫ֵיתים הָ אֵ ּ ֶלה‪ַ ,‬על‪-‬יְ ִמין‬ ‫וָ אַ ַען‪ ,‬וָ א ַֹמר אֵ לָ יו‪ַ :‬מה‪ְׁ ּ -‬שנֵי הַ ּז ִ‬ ‫הַ ְּמ ֹנו ָרה וְ ַעל‪-‬שְׂ מֹאולָ ּה‪ .‬יב וָ אַ ַען ׁ ֵשנִ ית‪ ,‬וָ א ַֹמר‬ ‫רות‬ ‫ֵיתים‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְּביַד ְׁשנֵי צַ נְ ְּת ֹ‬ ‫אֵ לָ יו‪ַ :‬מה‪ְׁ -‬ש ּ ֵתי ִׁש ְּבלֵ י הַ ּז ִ‬ ‫ֹאמר אֵ לַ י‬ ‫יקים ֵמעֲ לֵ יהֶ ם‪ ,‬הַ ָ ּזהָ ב‪ .‬יג וַ ּי ֶ‬ ‫הַ ָ ּזהָ ב‪ ,‬הַ ְמ ִר ִ‬ ‫ֲלוא י ַָד ְע ּ ָת ָמה‪-‬אֵ ּ ֶלה; וָ א ַֹמר‪ ,‬לֹא ֲאדֹנִ י‪ .‬יד‬ ‫לֵ אמֹר‪ ,‬ה ֹ‬ ‫ֲדון ּ ָכל‪-‬‬ ‫ֹאמר‪ ,‬אֵ ּ ֶלה ְׁשנֵי ְבנֵי‪-‬הַ ִ ּי ְצהָ ר‪ ,‬הָ ע ְֹמ ִדים‪ַ ,‬על‪-‬א ֹ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫הָ אָ ֶרץ"‪) .‬זכריה ד‪ ,‬ב‪-‬יד(‬ ‫המנורה מסמלת את גאולת ישראל לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬ועצי הזית מסמלים את שני בני היצהר‪,‬‬ ‫המנורה תופסת מקום מרכזי ברוב בתי הכנסת בארץ ישראל ובחוץ לארץ‪ ,‬אם ברצפות הפסיפס או על ה‬ ‫או כותרות העמודים‪ ,‬בקברים יהודיים החל בבית שערים ועד הקטקומבות ברומא‪ ,‬וכן על כלי זכוכית וע‬ ‫נרות יהודיים‪ .‬היא מופיעה בדרך כלל לצד שופר‪ ,‬לולב‪ ,‬אתרוג ומחתה‪ ,‬ולפעמים גם כד שמן‪ .‬בתיאורי ה‬ ‫ניכרת התפתחות מסויימת‪ .‬מהמאה הראשונה לפסה"נ ועד למאה הראשונה לסה"נ הקנים הם עגולים ל‬ ‫ומדורגים‪ ,‬ולאדן על פי רוב צורת קלשון )חצובה?( או תיבה‪ .‬מסוף המאה השנייה ועד אמצע המאה הרב‬ ‫לסה"נ נוספים הסמלים האחרים‪ ,‬והמנורה עצמה שומרת על צורתה‪ .‬מן המחצית השנייה של המאה הרב‬ ‫עד למחצית הראשונה של המאה החמישית מופיע טיפוס חדש של מנורה‪ ,‬שבראש קניה לוח אופקי‪ ,‬המ‬ ‫להצבת הנרות‪.‬טיפוס זה היה מקובל עד המאה השביעית‪ ,‬אולם במקום נרות החרס או המתכת‪ ,‬המצוייר‬ ‫הקו האופקי‪ ,‬מופיעות כוסות זכוכית ובהן פתילים דולקים‪ .‬בראשית ימי הביניים תפסו לוחות הברית את‬ ‫המנורה כסמל יהודי‪ ,‬ואח"כ )החל מהמאה ה‪ (19;-‬מגן דוד‪.‬‬ ‫‪Plaque with menorah.‬‬ ‫‪Amuletic pendant with menorah.‬‬ ‫‪c pendant with menorah.‬‬ relief , Corinth ,5th century A Jewish tombstone from the Roman Empire with Greek writing and menorahs, Vatican Museum, Rome ‫המנורה באמנות היהודית‬ ‫באלף השנים האחרונות מופיעה המנורה ברציפות בארצות הים התיכון ובאירופה‪ ,‬והחל מהמאה ה‪9-‬‬ ‫בכל ארצות תבל‪ ,‬כציור‪ ,‬רישום גראפי‪ ,‬תבליט‪ ,‬או בצורה תלת ממדית‪.‬בכתבי יד מופיעות מנורות מימ‬ ‫הביניים ועד להופעת הדפוס‪ ,‬ברוב החומשים והמחזורים המעוטרים בספרד‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה ואשכנז‪.‬‬ ‫המנורה הקדומה ביותר מצויירת בעלה זהב על קלף בכתב יד של חומש )מפוסטט?( מ‪) 929-‬לנינגרד‬ ‫)התמונה הובאה בתחילת המצגת(‪.‬‬ ‫מנורה בסיגנון רומאני )בין כלי המשכן(‪ ,‬כנראה בעל מסורת ביזאנטית קדומה‪ ,‬מופיעה בחומש מטולדו‬ ‫‪) 1272‬פארמה( ובחומש מפרפיניאן ‪) 1299‬בפאריס(‬ ‫בדרום צרפת ובאשכנז נהגו לצייר את אהרן הכהן ליד המנורה‬ ‫במיקרוגראפיה צוירה המנורה בכתבי יד אשכנזיים וספרדיים‬ ‫מזרח‬ ‫אושפצין )אושוויץ(‪ ,‬פולין‪1891 ,‬‬ ‫אוסף ר' שמואל זילביגר‪ ,‬בני ברק‬ ‫מזרח זה מחולק לשני חלקים בלתי שווים‪ ,‬במעין קשת‪.‬‬ ‫בחלק התחתון של המגזרת מצויה מנורה‪ ,‬שעליה תלויים‬ ‫אשכולות ענבים וציפורים מנקרות בהם‪ .‬בפינות דמויות‬ ‫של נמרים בצל דקלים‪ .‬דמות הנמר‪ ,‬שהופעתו במגזרות‬ ‫נדירה יחסית‪ ,‬מרמז אף הוא כמו הנשר‪ ,‬הצבי והאריה‪,‬‬ ‫לפסוק מפרקי אבות‪ :‬הוי עז כנמר‪ ,‬קל כנשר‪ ,‬רץ כצבי‬ ‫וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"‪.‬‬ ‫לוחות הברית שבחלק העליון נתמכים על ידי אריות נושאי‬ ‫כתר‪ .‬ממעל נשר דו ראשי ובצדדיו צבאים‬ ‫בפינות הפנימיות העליונות מצוי דגם כוכבים‪ ,‬האופייני‬ ‫לתמונות תחרה )שפיצנבילדר( מן המאה ה‪ ,18-‬שנעשו‬ ‫האיסור לעשות מנורת קנים מחוץ למקדש‪:‬‬ ‫"ומי שרי והכתיב )שמות כ( לא תעשון אתי לא תעשון‬ ‫כדמות שמשיי אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין‬ ‫שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית‬ ‫היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד‬ ‫שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה של חמשה ושל ששה‬ ‫ושל שמונה ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני‬ ‫מתכות" )בבלי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬כד‪ ,‬ע"א(‬ ‫נשמר ברוב הקהילות זמן רב‪ ,‬אולם מהמאה ה‪16-‬‬ ‫ניצבות מנורות של שבעה קנים‪ ,‬מכסף ומברונזה‬ ‫בבתי כנסת באיטליה )אורבינו( ובפולין )לובלין(‪.‬‬ ‫התפתח גם נוסח מנורה של שמונה קנים וזרוע‬ ‫קדמית גדולת מימדים ומונומנטאלית בעיצובה‪,‬‬ ‫עשויה מברונזה או יצוקה מפליז‪ ,‬דומה למנורת‬ ‫שבעת הקנים‪ .‬המנורות הראשונות הן בסיגנון‬ ‫הרנסאנס‪ ,‬אך רובן בסיגנון הבארוק‪ .‬מנורות כאלה‬ ‫ניצבו בכל בית כנסת אשכנזי גדול‪ .‬נתפרסמו אלה‬ ‫שבוורמס‪ ,‬ב"אלטנוישול" בפראג‪ ,‬בקרקוב‪ ,‬בבית‬ ‫הכנסת נחמוביץ' שבלבוב‪ ,‬בבית הכנסת הגדול‬ ‫בוילנה ועוד‪.‬‬ ‫מהמאה ה‪ 17-‬מוצאים במזרח אירופה ובאיטליה צורות רבות של המנורה‪ :‬על דלתות ארון קודש מוזה‬ ‫מקרקוב )‪ ,1605‬במוזיאון ישראל( ובמערכת ציורי הקיר בבית הכנסת שביאבלונוב )‪ (1707‬מעוצבת‬ ‫המנורה מאותיות פרק סז בתהלים‪.‬‬ ‫דלתות ארון קודש מוזה‬ ‫מזמור סז תהילים‬ ‫מור ִׁשיר‪.‬‬ ‫לַ ְמ ַנ ֵ ּצחַ ִּבנְ גִ ינֹת ִמזְ ֹ‬ ‫ֱאל ִֹהים יְ חָ ּנֵנ ּו וִ יבָ ְרכֵ נ ּו‪ ,‬יָאֵ ר ּ ָפנָיו ִא ּ ָתנ ּו סֶ לָ ה‪.‬‬ ‫לָ ַד ַעת ּ ָבאָ ֶרץ ַ ּד ְר ּ ֶכ ָך‪ְּ ,‬בכָ ל גּ ֹויִ ם יְ ׁש ּו ָע ֶת ָך‪.‬‬ ‫ֹיוד ּו ָך ַע ִּמים ֱאל ִֹהים‪ֹ ,‬יוד ּו ָך ַע ִּמים ּ ֻכ ּ ָלם‪.‬‬ ‫ישֹר‪ּ ,‬ו ְלאֻ ִּמים ּ ָבאָ ֶרץ ּ ַתנְ חֵ ם סֶ לָ ה‪.‬‬ ‫יר ְּננ ּו ְלאֻ ִּמים‪ִּ ,‬כי ִת ְׁש ּפֹט ַע ִּמים ִמ ׁ‬ ‫יִ שְׂ ְמח ּו וִ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ֹיוד ּו ָך ַע ִּמים ֱאל ִֹהים‪ֹ ,‬יוד ּוך ַע ִּמים ּ ֻכ ּ ָלם‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ נ ְָתנָה יְ ב ּולָ ּה‪ ,‬יְ בָ ְרכֵ נ ּו ֱאל ִֹהים ֱאלֹהֵ ינ ּו‪.‬‬ ‫תו ּ ָכל אַ ְפסֵ י‪-‬אָ ֶרץ‪.‬‬ ‫או ֹ‬ ‫יְ בָ ְרכֵ נ ּו ֱאל ִֹהים‪ ,‬וְ יִ ְירא ּו ֹ‬ ‫אברהם לוונטל‬ ‫פרק ס"ז בתהילים בצורת מנורה‬ ‫מנורות מופיעות רקומות בפרוכות‬ ‫מנורות מצויירות על קמיעות יהודיות מפרס ועד למגרב‪ ,‬רובן מהמאה ה‪ ,18-‬באמנות העממית במזרח‬ ‫אירופה‪ ,‬במאות ה‪ ,18-19‬בלוחות של מזרח‪" ,‬שיויתי"‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬אושפיזין לסוכה וכיוצא בזה‪ .‬מנו‬ ‫מצויות גם על גבי מצבות פורטוגאליות וספרדיות בהולנד ובאיטליה‪ ,‬ובמאה ה‪ 19-‬גם על גבי מצבות‬ ‫במזרח אירופה‪.‬‬ ‫קמע ''שויתי'' מעוטר במנורת המקדש ומזמור ס''ז בתהלים‬ ‫פרס‬ ‫המאה ה‪18-‬‬ ‫הפריטים מאוסף שטיגליץ‪ ,‬מוזיאון ישראל ירושלים‬ ‫קמע מעוטר בברכת‪-‬הכהנים ובמנורת שבעה קני‬ ‫רומא‪ ,‬איטליה‬ ‫‪1750-1716‬‬ ‫לוח מזרח –מגזרת נייר פולין המאה ה‪19 -‬‬ ‫אוסף מוזיאון ישראל בירושלים‪.‬‬ ‫יוצרי מגזרות הנייר היו בדרך כלל גברים בחורי‬ ‫ישיבות‪.‬‬ ‫במרכז המגזרת הייתה מנורה והמילה‪" :‬מזרח"‬ ‫באירופה נהגו לצבוע את מגזרות הנייר ולקשט‬ ‫שושנתה‪ -‬רייזעלע‬ ‫קישוט לחג השבועות‪.‬‬ Unknown artist, Napoleon grants freedom to the Jews, 1806 ‫עם ההתעוררות הלאומית החל טיפוח המנורה בחפצי אמנות‪ ,‬בייחוד בבית הספר ובבית הנכות בצלא‬ ‫שעל מוסדותיו התנוססה מנורה יותר מיובל שנים‪ .‬אמנים יהודיים החלו לשלבה כמוטיב ביצירותיהם‪.‬‬ ‫בוריס שץ בתבליטיו )"הרצל"‪" ; 1903 ,‬מתי קץ הפלאות"‪ (1917 ,‬א‪.‬מ‪ .‬ליליין בעיטוריו לספרים‪ ,‬בחלונו‬ ‫צבעוניים ‪ .‬בתפוצות שילב שאול רסקין את המנורה בעיטורים לספר זכריה‪ .‬ארתור שיק במיניאטורות‬ ‫רבות ובהגדה של פסח‪ .‬מאנה כץ בציור פנים של בית כנסת ‪ ,‬בן שאן בשער הגדה של פסח‪ .‬גם שאג‬ ‫הירבה בכך‪ ,‬בין היתר בחלון שבט אשר שבבית הכנסת בהדסה עין כרם וכן בפסיפסים ובשטיח קיר‬ ‫בכנסת‪ .‬מפסלי יש להזכיר את בתיה לישנסקי‪ :‬מנורת העץ ‪ 1938‬עמדה בעבר בארמון חבר הלאומים‬ ‫בז'נווה‪ ,‬והמנורה במועדון "מנורה" בירושלים‪ .‬מנורה בתשמישי קדושה מכסף של הצורף איליא שור‪,‬‬ ‫מנורת ברונזה של בנו אלקן‪" ,‬מנורת המקדש" בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון‪ ,‬והמנורה הגדולה ליד ב‬ ‫הכנסת בירושלים‪ . ,‬דוד פלומבו יצר שורה של מנורות בלתי שיגרתיות ובעלות הופעה מונומנטאלית‬ ‫מברזל מחושל‪1957.‬‬ ‫קרמיקת בצלאל‬ ‫בוריס שץ‬ ‫מועמת‪ ,‬שחוקה ומוחלדת על שער ברומא חיכית‪,‬‬ ‫כבית‪.‬‬ ‫אלפיים שנה כה בודדת‪ ,‬צַ ַע ְרת המנורה‪ ,‬לא ִ‬ ‫‪...‬‬ ‫אוי‪ ,‬היו ימי סבל וצער‪ ,‬בצר התבוסס ישראל‪,‬‬ ‫אבלה את בכית על השער‪ ,‬הנה חננך שוב האל‪.‬‬ ‫הנה שוב את גאה מתנוססת שוב בירושלים העיר‪,‬‬ ‫את לבב שליחי העם שבכנסת‪ ,‬שלהבת קודשך שוב‬ ‫תאיר‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫היכרנוך על שבעת אור קנייך‪ ,‬זו את שהארת‬ ‫במקדש‪,‬‬ ‫עֲ ַטרנוך בזרי עלי‪-‬זית‪ַ ,‬ש ְמנָם בך ידליק אור חדש‬ ‫שלמה סקולסקי‬ ‫מנורת הכנסת‪ -‬אנדרטת ברונזה הניצבת מול משכן‬ ‫הכנסת בירושלים ‪.‬את המנורה העניקו אנשים שונים ובהם‬ ‫מנורה הותוותה בדגלי מדפיסים‪ ,‬בשערי ספרים‪ ,‬בסמלי מו"לים‪ ,‬על תווי ספר‪ ,‬על בולי דואר‪ ,‬הוטבעה‬ ‫במטבעות ישראל‪ ,‬שימשה כסמל לאירגונים יהודיים וציוניים וניצבת על בנייני ציבור רבים בישראל ובתפ‬ ‫עם הקמת מדינת ישראל‪ ,‬נקבעה המנורה )המועתקת ‪ ,‬על כל פגמיה‪ ,‬מקשת טיטוס( כסמל המדינה‪.‬‬ :‫מקורות‬ http://www.jewishgiftplace.com/Ancient-Menorahs.html http://cja.huji.ac.il/Ritual_Objects/India/Parokhet http://britishlibrary//hebrew-illuminated-manuscripts http://papercuts.jasmine.org.il/?lang=he http://he.wikipedia.org/Menorah http://he.wikipedia.org/Emblem of Israel ‫שלום לך‪,‬‬ ‫אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי‬ ‫ולהנות ממצגות נוספות‬ ‫להתראות‪ ,‬אסף פלר‬ ‫‪http://assaffeller.com‬‬