1. No category

‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תיק סיור‪ -‬קריית הלאום‬
‫תוכן עניינים‬
‫נתונים כלליים ‪2 ............. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מפת האזור ‪2 ................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫דרכי הגעה ‪3 ................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נקודות התחלה וסיום ‪3 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫נקודות עניין במסלול ‪3 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אתרים ‪ /‬מוזיאונים לאורך המסלול ‪3 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫תרשים המסלול ‪4 ........... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫לוח זמנים‪ -‬תחנות הדרכה ‪5 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫סיפור דרך ‪7 .................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אפשרות נוספת ‪8 ........... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נקודות הדרכה במהלך המסלול ‪8 ..................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ציטוטים ‪46 ................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נקודות מומלצות לארוחה וללינת שטח ‪94 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מסלולי טיול קרובים ‪49 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מידע נוסף ‪49 ................ ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫דגשים לשמירת ערכי טבע ומורשת ‪49 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מוזיאונים ואתרים קרובים ‪49 ........................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ניהול סיכונים ‪50 ............ ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫דגשי בטיחות הנחיות שנגזרות מניהול הסיכונים למסלול של המדריך למודרכים‪50 ................. ................................‬‬
‫מיקום רכב הפינוי ‪50 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫טלפונים לתיאום ולחירום ‪51 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫רפואה בחירום ובתי חולים קרובים ‪51 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫נספחים ‪52 .................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫הערה‪ :‬כל הצילומים בתיק סיור נעשו ע"י שרית פרי‪ ,‬למעט צילומי תבליטי המנורה אשר צולמו ע"י תמר הירדני‬
‫‪1‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫מפת האזור‬
‫נתונים כלליים‬
‫איזור גאוגרפי‪ :‬ירושלים‬
‫סוג הסיור‪ :‬מעגלי‬
‫אורך הסיור‪ :‬כ‪ 2-‬קילומטר‬
‫משך הסיור‪ :‬כ‪ 3-‬שעות‬
‫דרגת קושי‪ :‬קלה‬
‫עונה מומלצת‪ :‬סתיו ‪/‬חורף‪ /‬אביב‪/‬קיץ‬
‫מאפייני הסיור‪ :‬סיור עירוני ‪ /‬נוף מורשת‬
‫נושאי הסיור זהות ישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬מוסדות הלאום‬
‫מפת סימון שבילים‪ :‬מפת העיר ירושלים‬
‫צבע שביל ומספרו במפה‪:‬‬
‫קרית הלאום‬
‫הפקת המפה – סופר מפות‬
‫מנורת הכנסת‬
‫צילמה‪ :‬שרית פרי‬
‫‪2‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫דרכי הגעה‬
‫דרכי הגעה‬
‫נכנסים לירושלים מכיוון כביש מספר ‪ .1‬מיד לאחר בנייני האומה פונים ימינה לרחוב הנשיא השישי‪ .‬פונים שמאלה לשדרות‬
‫יצחק רבין‪ ,‬שם על האוטובוס לעצור לשם הורדת הנוסעים‪.‬‬
‫נקודות התחלה וסיום‬
‫נקודת התחלה – רחבת יזכור‪ ,‬סמוך לבית המשפט העליון‬
‫נקודת סיום – מנורת הכנסת‪ ,‬מול משכן הכנסת‬
‫נקודות עניין במסלול‬
‫אתרים ‪ /‬מוזיאונים לאורך המסלול‬
‫נקודות עניין במסלול‬
‫שם האתר‪ :‬בית המשפט העליון‪ ,‬טלפון‪02-6759612 :‬‬
‫א‪ .‬עמוד 'נזכור' – רחבה ובמרכזה עמוד ועליו המילה‬
‫הכניסה חינם‪ ,‬בתיאום מראש‪ ,‬אין להיכנס לאתר עם‬
‫'נזכור'‪ .‬העמוד מנציח את גבורת תושבי העיר‬
‫תיקים ועם כלי נשק‪.‬‬
‫ומגיניה‪ ,‬והוא מעניק הזדמנות לעסוק בהחלטה על‬
‫שם האתר‪ :‬כנסת ישראל‪ ,‬טלפון‪02-6753297 :‬‬
‫מעמדה של ירושלים כעיר הבירה‬
‫‪ ,‬למרות דעת‬
‫הכניסה חינם‪ ,‬בתיאום מראש‪ ,‬אין להיכנס לאתר עם‬
‫העולם‪ ,‬לאחר מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫תיקים ועם כלי נשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט העליון – מקום מושבו של הדרג הגבוה‬
‫ביותר של הרשות השופטת ‪ ,‬מבנה חשוב ומעניין‬
‫נוהל הזמנת וואצ'ר ניתן למצוא באתר ידיעת הארץ של‬
‫מבחינת מוסדות הלאום ‪ ,‬מקומו של הצדק בחברה‬
‫חיל החינוך והנוער‬
‫הישראלית ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬גן הורדים – פארק עירוני ובו מאות זנים של ורדים ‪.‬‬
‫משמש להנאת הציבור ‪ ,‬למנוחה ולמרגוע וכן לקיום‬
‫טקסים רשמיים‪ .‬בשטח הגן שירותים ציבוריים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנורת הכנסת –‬
‫מנורת ברונזה‬
‫מרשימה אשר‬
‫ניתנה במתנה מהפרלמנט הבריטי למדינת ישראל‬
‫ובה ‪ 26‬אירועים מתולדות עם ישראל שמרכיבים‬
‫תמונה משמעותית של הזהות הישראלית‪-‬יהודית‪.‬‬
‫ה‪ .‬כנסת ישראל – מקום משכנה של הרשות המחוקקת‪.‬‬
‫בביקורנו בו נרחיב על עליית הכנסת לירושלים‬
‫הבירה‪ ,‬מבנה הכנסת ומשמעותו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תרשים המסלול‬
‫מפת קרית הלאום‪ ,‬הפקת המפה – סופר מפות‬
‫‪4‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫לוח זמנים ‪ -‬תחנות הדרכה‬
‫משך זמן‬
‫פעילות‬
‫‪1‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫פתיחה‬
‫לסיור‬
‫‪2‬‬
‫‪ 10‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪4‬‬
‫‪ 2‬דקות‬
‫הליכה‬
‫‪5‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1‬דקות‬
‫הליכה‬
‫‪7‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫מיקום‬
‫מתודות‬
‫תוכן‬
‫רחבת עמוד 'נזכור' ‪ -‬מבוא לסיור‬
‫לרגלי בית המשפט ‪ -‬ירושלים – בירתו ההיסטורית של העם‬
‫היהודי‬
‫העליון‬
‫ קביעת מעמדה של ירושלים כעיר בירה‬‫ הבחירה במיקום קריית הלאום‬‫בית המשפט‬
‫ הרקע לבניית הבניין‬‫העליון – מעלות‬
‫דבורה‬
‫‪ -‬רבדים בהבנת עיצוב המבנה‬
‫הסמטה‬
‫הירושלמית‬
‫בכניסה לבית‬
‫המשפט העליון‬
‫ 'ואלה שמות '‪ ...‬תמונת העושים‬‫במלאכה‬
‫ קטעי קריאה מיומן בן‬‫גוריון‬
‫‪ -‬תנ"ך‬
‫‪-‬תנ"ך‬
‫ הסמטה הירושלמית‬‫ חלון לירושלים‪ :‬קולאז' רעפים‪ ,‬אבן‬‫ושמיים‪...‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 1‬דקות‬
‫הליכה‬
‫‪9‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪10‬‬
‫‪ 2‬דקות‬
‫הליכה‬
‫‪11‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪12‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫הליכה‬
‫‪13‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪14‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫הליכה‬
‫בית השער –‬
‫הפירמידה‬
‫ בית השער – הכניסה הרשמית‬‫ הפירמידה‬‫‪ -‬ספריית בית המשפט‬
‫המבואה הגדולה‬
‫תנ"ך‬
‫אולמות המשפט‬
‫דיונים שנערכו במקום‬
‫אולם הדיונים‬
‫חצר הקשתות‬
‫חצר הקשתות‬
‫סיכום הביקור בבית המשפט העליון‬
‫בגן הוורדים‪,‬‬
‫תצפית על הכנסת‬
‫גן הוורדים‬
‫כנסת ישראל‬
‫הביקורת על בניין הכנסת‬
‫‪5‬‬
‫ תמונת הפרתנון‬‫‪-‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫‪15‬‬
‫‪ 20‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫‪16‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫הדרכה‬
‫מנורת הכנסת‬
‫גלגוליה של מנורת המקדש‬
‫המנורה סמל החורבן‬
‫עיצוב סמל המדינה – המנורה שבה‬
‫הביתה‬
‫סיפורה של מנורת הכנסת והתבליטים‬
‫המעוצבים בה‬
‫סיכום הסיור‬
‫‪6‬‬
‫ תנ"ך‬‫ מטבע ‪ 10‬אגורות‬‫ סמל המדינה‬‫ תמונת תבליט‬‫המנורה בשער‬
‫טיטוס‬
‫ העתק של רצפת‬‫בית הכנסת מיריחו‬
‫ סמל המדינה‬‫ ‪ -‬המנורה בגן‬‫מנורה‬
‫ המנורה מועברת‬‫לכנסת‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫סיפור דרך‬
‫תחילת המסלול ברחבת עמוד 'נזכור' ליד בית המשפט העליון ‪ ,‬תחנה מס ' ‪ .1‬שם נציג את רציונאל הסיור ואת‬
‫ההחלטה על קביעת מעמדה של ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל ‪ .‬משם נעלה בשדרות יצחק רבין כ‪100 -‬‬
‫מטרים בכיוון מערב ‪ ,‬לכיוון הכניסה לבית המשפט העליון ‪ ,‬ברחוב הנשיא השישי ‪ .‬ברחוב הנשיא השישי נפנה‬
‫שמאלה‪ ,‬נעבור את כיכר השופט אגרנט ונפנה שמאלה למעלות דבורה (מול בניין בנק י שראל‪ ,‬קצת אחרי כניסת‬
‫הרכבים לבית המשפט )‪ .‬נעפיל במעלות דבורה לכיוון בית המשפט ובאחת מפינות הישיבה נעצור לתחנת הסבר ‪,‬‬
‫תחנה מס' ‪ ,2‬ובה נעסוק בדרכו של בית המשפט ממגרש הרוסים לקריית הלאום וברבדים להבנת המבנה ועיצובו‬
‫הייחודי‪ .‬לאחר הכניסה לבית המשפט נעצור במורד מד רגות האבן המעוצבות כסמטה ירושלמית ‪ ,‬תחנה מס ' ‪,3‬‬
‫שם נדון בעיצוב הכניסה ונזכיר את העושים במלאכה המוצגים בתמונה ‪ .‬נעלה במדרגות עד הגיענו לחלון פנורמי‬
‫שממנו נשקפים נופיה של ירושלים ‪ ,‬קולאז' עיר אבן ושמיים ‪ ,‬ונערוך תצפית ‪ .‬נפנה שמאלה לבית השער ‪ ,‬תחנה‬
‫מס' ‪ .4‬נעסוק בספ ריית בית המשפט ובמבנה המעניין של בית השער והפירמידה בראשו‬
‫‪ .‬נצא אל המבואה‬
‫הגדולה‪ ,‬תחנה מס' ‪ .5‬שם נספר על תפקידיו של בית המשפט העליון ‪ ,‬סמכויותיו ודיונים מפורסמים שהתקיימו בו ‪.‬‬
‫לאחר מכן נצא לחצר הקשתות ‪ :‬נשוב אל הכניסה למבואה ונפנה ימינה‬
‫(דרומה) לפי השילוט לחצר הקשתות‪,‬‬
‫תחנה מס' ‪ ,6‬ושם נסיים את הביקור בבית המשפט ‪.‬‬
‫עם תום הביקור בבית המשפט העליון ‪ ,‬נצא ונפנה שמאלה לכיוון שביליו של גן הוורדים‬
‫לבחור לו את השבילים החביבים עליו בגן הוורדים‬
‫‪ .‬באפשרות כל מדריך‬
‫‪ ,‬אך כיוון ההתקדמות צריך להיות דרומה‬
‫‪ ,‬לכיוון הכנסת ‪.‬‬
‫אפשרות מעניינית במיוחד היא לצאת מיד לאחר היציאה מהבידוק הביטחוני שמאלה ‪ ,‬לכיוון 'מעבר הכנסת'‪.‬‬
‫בגן הוורדים אפשרות לעריכת אתנחתא קצרה בסיור ‪ .‬בחלקו הדרומי של הגן ‪ ,‬מול בית המשפט ‪ ,‬יש ספסלי ישיבה‬
‫מעל מנורת הכנסת ‪ ,‬תחנה מס ' ‪ ,7‬שבה נדון במשכן הכנסת ובביקורות על המבנה ‪ .‬לאחר מכן נצא מגן הוורדים‬
‫בשביל המוביל אל הכנסת ‪ .‬נפנה שמאלה (מזרחה) לכיוון מנורת הכנסת שנמצאת מול הכניסה למשכן ‪ .‬שם תחנה‬
‫מס' ‪ 8‬ואחרונה‪ ,‬ובה נעסוק בגלגוליה של מנורת המקדש ובהיותה סמל לאומי ודתי וכן ביצירת האמנות המרהיבה ‪,‬‬
‫מעשה ידיו של האמן היהודי בנו אלקן ‪.‬‬
‫בסיום‪ ,‬נוכל לשוב לגן הוורדים ושם לערוך דיון מסכם של הנושאים שעלו בסיור ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן כמובן לערוך את המסלול בסדר הפוך ‪:‬להתחיל את תחנת המבוא בגן הוורדים ‪ ,‬אח"כ לבקר במנורת‬
‫הכנסת ולבסוף בבית המשפט העליון ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬בתכנון הסיור יש כמובן לקחת בחשבון את השעה שבה מתואם‬
‫הביקור בבית המשפט‪ ,‬ולפיה לתכנן את מסלול הסיור ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫נקודות הדרכה במהלך המסלול‬
‫תחנה מס' ‪ :1‬עמוד 'נזכור'‬
‫[עזר‪ :‬ציטוטים מיומני בן‪-‬גוריון ומישיבות הממשלה] [עזר‪ :‬קריקטורה של הצייר אריה נבון]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‬
‫מבוא לסיור‬
‫ירושלים – בירתו ההיסטורית של העם היהודי‬
‫'בין קץ הגלות וראשית הגאולה' ‪ -‬קביעת מעמדה של ירושלים כעיר הבירה‬
‫הבחירה במיקום קריית הלאום‬
‫מבוא לסיור‬
‫בסיור זה נכיר את קריית הלאום‬
‫‪ ,‬מרכז ההשכלה והתרבות של מדינה ישראל‬
‫‪ ,‬ונכיר את הדילמות אשר עמדו בפני‬
‫המתכננים בבואם לעסוק ב 'חלון הראווה ' של מדינת ישראל ‪ .‬מבט אל המבני ם השונים בקריית הלאום יחשוף בפנינו את‬
‫החיבוטים והלבטים שעמם נאלצה להתמודד מדינת ישראל הצעירה תוך חיפוש דרכה והתמודדות עם שאלות הנוגעות‬
‫לזהותה‪.‬‬
‫במבט אל בניין הכנסת נשאל את עצמנו מהם מקורות ההשראה לבניין ואלו ערכים הוא מבקש לייצג‬
‫‪ .‬נעמוד על עקרונות‬
‫המדינה כמד ינה דמוקרטית ששואבת את כוחה ממקורות שונים ‪ .‬נכיר את מנורת הכנסת ‪ ,‬יצירתו המופלאה של האמן בנו‬
‫אלקן‪ ,‬שמציגה אירועים שונים מתולדות עמנו ‪ ,‬ונעסוק בהפיכתה של מנורת המקדש האבודה לסמל מדינת ישראל‬
‫‪ ,‬סמל‬
‫לחידוש חיים יהודיים עצמאיים בארץ ישראל‪.‬‬
‫נסייר גם בבית המשפט העליון‪ ,‬יצירת מופת אדריכלית‪ ,‬שמבקשת לחבר ישן וחדש ולהעמיד את הבאים בשערי המשפט מול‬
‫נצחיותה של ירושלים‪.‬‬
‫‪ ,‬לאמת‪ ,‬למשפט ולחוק וכן במקרים שבהם התמודד בית‬
‫נעסוק ברבדים של זהויות ישראליות ובשאלות הנוגעות לצדק‬
‫המשפט עם דילמות ערכיות ‪ ,‬מוסריות‪ ,‬חברתיות ודתיות ‪ .‬העיסוק ב פסקי הדין יסייע לנו להבין את מורכבות החברה‬
‫הישראלית ואת האתגרים שעומדים בפניה כמדינה יהודית ודמוקרטית ששואבת את ערכיה מהמסורת היהודית ארוכת‬
‫השנים‪ ,‬מחד‪ ,‬וחברה במשפחת העמים‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫ירושלים – בירתו ההיסטורית של העם היהודי‬
‫דומה שאין מקום ראוי להנהגת המדינה ולמוסדותיה מאשר ירושלים‪ ,‬בירתו ההיסטורית של העם היהודי‪ ,‬אשר גורלה נקשר‬
‫בגורל עמנו מאז בחר בה דוד המלך לבירת ממלכתו ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬הכנסת ומשרדי הממשלה של מדינת ישראל החלו את‬
‫דרכם דווקא בתל אביב ‪ ,‬ורק לאחר ויכוח חריף ודילמות אין ספור ביישוב היהודי ‪ ,‬הוחלט בחודש דצ מבר ‪ 1949‬להעלותם‬
‫לירושלים‪ .‬בכך הפכה ירושלים להיות עיר בירה‪ ,‬לא רק בהכרזות ובהצהרות מרגשות אלא אף במעשים‪.‬‬
‫עד מהרה החלו דיונים וחיפושים אחרי מקום ראוי למוסדות אלו ‪ .‬לאחר שנפלה ההחלטה לבחור בגבעת ר "מ‪ ,‬החלו בתכנון‬
‫קרייה ייצוגית אשר תשקף את ערכיה‪ ,‬את אמונותיה ואת חזונה של המדינה הצעירה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫מאימתי זכתה ירושלים למעמד של עיר בירה ? האם היא הייתה הבירה הטבעית ההיסטורית של ארץ ישראל מאז ומתמיד ‪,‬‬
‫לאורך אלפי שנותיה ? התשובה לשאלה זו מורכבת ‪ :‬בדיקת מעמדה של ירושלים מעלה תמונה מעניינת ‪ :‬ירושלים זכתה‬
‫למעמד של עיר בירה בארבע תקופות היסטוריות בלבד‪ ,‬ובתקופות הנותרות קבעו שליטי הארץ את בירתם בערים אחרות‪.‬‬
‫מתי 'זכתה' ירושלים לשמש עיר בירה?‬
‫‪ .1‬בימי הבית הראשון‪ ,‬כאשר דוד הפך את יבוס לבירת הממלכה המאוחדת‬
‫‪ .2‬בימי ממלכת החשמונאים‬
‫‪ .3‬בזמן שלטון הצלבנים‬
‫‪ .4‬בתקופת המנדט הבריטי‬
‫‪ .5‬בזמן מדינת ישראל‬
‫'בין קץ הגלות וראשית הגאולה' – קביעת מעמדה של ירושלים כעיר בירה‬
‫שלוש מתוך התקופות הן שנות שלטון יהודי עצמאי בירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬ירושלים היא בירתו ההיסטורית של עם ישראל מאז ליכד‬
‫דוד את שבטי ישראל סביבה ‪ .‬על כן ‪ ,‬אין זה מפתיע שב‪ 13 -‬בדצמבר ‪ 1949‬קיבלה ממשלת ישר אל החלטה גורלית לגבי‬
‫מעמדה של ירושלים לפיה ירושלים תהיה מקום מושבן של הכנסת ושל הממשלה‪ .‬מתברר כי קביעת ירושלים כבירת מדינת‬
‫ישראל והעלאת מוסדות ההנהגה לעיר היו כרוכות בדילמה ממושכת ובוויכוח חריף ביישוב‬
‫‪ ,‬משום שההחלטה הזו הייתה‬
‫מנוגדת לדעתן של אומות העולם ‪ .‬ההחלטה הזו היא מרכיב משמעותי בסיפורה של מדינה צעירה שמחפשת את דרכה‬
‫למימוש זהותה ולעצמאותה ‪ .‬במקרה זה ‪ ,‬כמו גם במקרים רבים אחרים ‪ ,‬בלט בן‪ -‬גוריון כמנהיג אמיץ שנוטל סיכונים חרף‬
‫הכוחות הבין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫ביום כ "ט בנובמבר ‪ 1947‬החליטה עצרת האו "ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ‪ .‬השמחה הייתה גדולה אך למרבה הצער‬
‫נקבע גם כי ירושלים תהיה במעמד בין‪ -‬לאומי! האכזבה ביישוב הייתה קשה והיא העיבה על צהלת החגיגות ‪ .‬ערביי ארץ‬
‫ישראל לא כיבדו את החלטת 'החלוקה' והחלו בהתקפה על היישוב היהודי שפתחה את מלחמת העצמאות ‪ .‬לנוכח המתקפה‬
‫הערבית בן‪ -‬גוריון‪ ,‬מנהיג היישוב ‪ ,‬לא ראה עצמו מחויב להחלטה ‪ ,‬ומנקודה זו השקיע מאמצים רבים במלחמה על הגנת‬
‫ירושלים והדרך לירושלים‪.‬‬
‫עמוד הזיכרון לידנו מנציח את ימי המאבק הקשים ואת גבורתם של לוחמי תש"ח ושל תושבי ירושלים באותם ימים‪.‬‬
‫עם שוך הקרבות נותרה ירושלים חלשה ומרוקנת מתושבים ‪ .‬רבים נטשו את העיר במהלך הקרבות הקשים שידעה העיר ‪,‬‬
‫חנויות ננטשו ומצבה הכלכלי והחברתי של העיר היה קשה‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 1949‬החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן‪-‬‬
‫גוריון להעביר את מוסדות השלטון לירושלים‪ .‬החלטה זו חיזקה את העיר‪ ,‬תושבים רבים שבו אליה ומצבה הכלכלי והחברתי‬
‫השתפר‪.‬‬
‫אך לא רבים יודעים כי העלאת מוסדות השלטון הייתה כרוכה בחיבוטים רבים‪ ,‬בדילמה קשה ובהתנגדות בין‪-‬לאומית ונדרשו‬
‫אומץ לב ‪ ,‬עמידה איתנה וכושר מנהיגות כדי לממשה ‪ .‬היה זה ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬אתגר עצום עבור מדינה קטנה וצעירה בראשית‬
‫ימיה‪.‬‬
‫ארגון האו "ם התייחס לירושלים אח רי המלחמה כאל שטח כבוש ולכן הקים את 'ועדת הפיוס '‪ ,‬שתפקידה היה לגבש נוסחה‬
‫מעשית לניהול בין‪ -‬לאומי של העיר ולהגיש את המלצותיה לעצרת האו‬
‫"ם שהתכנסה בחודש דצמבר ‪ 1949‬לשם קבלת‬
‫החלטה על נוסחה זו‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון התייחס לירושלים כאל חלק ממדינת ישראל כבר בתום המלחמה‪ ,‬וכך כתב ביומנו‪:‬‬
‫"בירושלים בימים אלה אימת השעה ואימת המקום‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫השעה – נקודת המוקד של ההיסטוריה היהודית‪,‬‬
‫המקום – נקודת המוקד של הארץ‪.‬‬
‫השעה – בין קץ הגלות וראשית הגאולה‪.‬‬
‫המקום – לא רק לב הארץ‪ ,‬אלא לב האומה‪,‬‬
‫‪ ...‬ירושלים לא עוד מחוץ למדינה‪".‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון‪ 20 ,‬בינואר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫לקראת כינוס העצרת גבר החשש בארץ‪ .‬רבים שיערו שהעצרת אכן תקבע את מעמדה של ירושלים כעיר בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫רבים ובהם שר החוץ ‪ ,‬משה שרת ואבא אבן ‪ ,‬שגריר ישראל באו "ם‪ ,‬טענו שיש להימנע מצעד קיצוני ולנקוט בפסיביות עד‬
‫לאחר העצרת ‪ .‬לטענתם‪ ,‬פעולה פזיזה של ישראל תביא לניתוקה ולבידודה על ידי אומות העולם ! זה היה ללא ספק איום‬
‫קיומי שכן ישראל הייתה תלויה תמיד בידידותיה ברחבי העולם‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬טען בן‪-‬גוריון כי אלו הם נימוקים פחדניים ויש לנקוט פעולה מעשית בירושלים נגד הבינאום ולהבהיר לאו"ם כי ירושלים‬
‫היא חלק מישראל ורק בכוח יוציאוה מידינו‪ ,‬ו על כך כתב ביומנו ערב העצרת‪.‬‬
‫"בינאום ירושלים מוציא ממדינת ישראל ‪ 100,000‬יהודים‪ .‬לא ביום אחד אנו מסוגלים להקים ישוב כזה ‪ .‬זוהי גם חבלה‬
‫רצינית ביכולת הקליטה שלנו ‪ .‬אולם ירושלים זה לא רק מאה אלף יהודים ‪ .‬זוהי עיר דוד‪ .‬אם א"י היא לב האומה העברית –‬
‫ירושלים היא לב לבה ‪ .‬שלטון בינאום בירושלים פירושו אינטריגות בינלאומיות ושלטון אינטריגות אלו בישראל ‪ ...‬זהו פיצוץ‬
‫העם‪ ...‬גידול ירושלים היהודית יפסק ‪ ,‬ולא עוד אלא שירד ‪ .‬אולי גם יהרס ‪ .‬זה יהיה הניצחון הראשון של עמי ערב נגד‬
‫ישראל‪"...‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון ‪ 14‬בדצמבר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫דוד בן‪ -‬גוריון חשש ממעורבות יתר של אומות העולם ‪ ,‬מפיקוח של הוותיקן שירצה לשלוט במקומות הקדושים בירושלים‬
‫ובארץ כולה‪ ,‬משובם של הפליטים‪ ,‬ולמעשה הבין כי צפויה סכנה של אנרכיה פנימית‪ ,‬איום ממשי למדינה כולה ולא רק אובדן‬
‫שליטה בירושלים ‪ .‬בניגוד לגישה הקוראת לאי‪ -‬פעולה בכדי שלא להעיר מרבצו עולם הנתפס כהומוגני ‪ ,‬בן‪-‬גוריון ראה כאן‬
‫הזמנות שלא תחזור – ניצול נקודת ֻּתרפָה במערכת הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ואף כתב על כך ביומנו‬
‫"איני יודע אם ה עמדתי פעם בפני הכרע ה קשה יותר ‪ :‬להמרות או"מ‪ ,‬לעמוד בפני העולם הקטולי ‪ ,‬הסובייטי הערבי‪ .‬לאחר‬
‫שיקול רב החלטתי שעלינו לקחת על עצמנו כל 'הריסק' ולעמוד בפני או"מ לא בהצהרות בלבד ‪ ...‬אלא במעשים‪ ,‬והמעשה –‬
‫העברת הממשלה בפועל לירושלים"‪.‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון ‪ 14‬בדצמבר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫בן‪-‬גוריון הגיע למסקנ ה שעל אף הסכנה בדבר ‪ ,‬החלטת הממשלה מסוכנת פחות לעתיד המדינה ממדיניות הפאסיביות‬
‫ומבינאום ירושלים ‪ .‬היה זה גילוי מנהיגות לשמה ‪ ,‬מתוך אחריות עצומה לגורל המדינה ובאומץ לב ‪ .‬בן‪-‬גוריון נטל על עצמו‬
‫סיכון מחושב‪ ,‬תוך הכרה במגבלות מדינה קטנה וצעירה‪ ,‬אך גם ביכולותיה!‬
‫הבחירה במיקום קריית הלאום‬
‫בחנוכה תש "י‪ ,‬בעקבות החלטת בן‪ -‬גוריון‪ ,‬עלתה הממשלה ‪ ,‬ובהמשך גם הכנסת ליר ושלים‪ .‬מיד אחר כך החלו החיפושים‬
‫אחר מקום ראוי למוסדות המדינה בירושלים ‪ .‬לשם כך נבחרה גבעה במערב העיר ‪ ,‬שעל חלקה הצפוני שכן עד ‪ 1948‬הכפר‬
‫'שייח באדר '‪ .‬הכפר נכבש על ידי חיילי הגדנ "ע‪ ,‬ושימש את מפקדיהם כמקום כינוס וריכוז ‪ .‬על כן קראו לגבעה 'גבעת ר "מ‬
‫(ריכוז מפקדים )‪ .‬שם זה התגלגל והפך לשמה של הגבעה עד ימינו ‪ :‬גבעת רם ‪ .‬הממשלה הפקיעה את קרקעות הגבעה ‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1950‬יצאה בתחרות אדריכלים לתכנון הקריה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫הזוכים בתחרות היו האדריכלים ָאל ָמנס ֶפלד ומֹוניֹו וַיינרֹוב ‪ ,‬אשר תכניתם הוגדרה כתכנית הנאה והמעניינת ביותר מבין ‪11‬‬
‫התכניות שהוגשו לממשלה ‪ .‬תכניתם התייחסה לשלוש הגבעות המצויות באזור וביקשה להפריד בין משרדי הממשלה ‪ ,‬בית‬
‫המשפט העליון והכנסת ובית הנשיא‪ .‬בפועל‪ ,‬לא בוצעה תכניתם כלל‪...‬‬
‫בניית קריי ת הלאום התרחשה בשלבים שונים ונפרשה על פני שנים רבות ‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬נבנו משרדי הממשלה בתכנונו של‬
‫האדריכל יוסף קלַרווַיין ‪ .‬המשרדים נבנו במתכונת שמרנית ונוקשה ‪ ,‬ועל פי התכנון המקורי אמורים היו להיות ביניהם גנים‬
‫ושטחים ירוקים‪ .‬אלו הפכו עד מהרה לחניוני אספלט לעובדים‪ ...‬בשנות‬
‫ה‪ 60-‬נבנתה הכנסת‪ ,‬בשנות ה‪ 70-‬נבנה בניין בנק ישראל ‪ ,‬ובשנות ה‪ 90-‬נבנה בית המשפט העליון ‪ .‬הבנייה בקריית הלאום‬
‫התגבשה בצורה אקראית ללא תכנון מגובש בעל רעיון מרכזי או אג 'נדה בולטת‪ ,‬המבנים אינם מתייחסים זה לזה ונבנו ללא‬
‫קשר ביניהם‪.‬‬
‫יחד עם זאת ועל אף האמור לעיל‪ ,‬הביקור בקריית הלאום כמוהו כסיור בתוך תעודת הזהות של מדינת ישראל ‪ ,‬והוא מפתח‬
‫להבנת קביעת ירושלים כעיר בירה‪ ,‬להכרת סוגיות בגיבוש ערכיה וסמליה של המדינה‪.‬‬
‫נתקדם במדרכה לצד שדרות יצחק רבין ‪ ,‬מעלה לכיוון מערב ‪ ,‬עד הגיענו לצומת שדרות רבין והנשיא השישי ‪ .‬נפנה שמאלה‬
‫לרחוב הנשיא השישי ונתקדם ‪ .‬נחלוף על פני כניסת הרכבים לבית המשפט העליון ‪ ,‬ומיד לאחר מכן נפנה שמאלה ל 'מעלות‬
‫דבורה'‪ ,‬בהן נעפיל אל בניין בית המשפט העליון‪ .‬לאורך 'מעלות דבורה' מקומות אחדים שבהם ניתן לשבת עם הקבוצה לשם‬
‫הסבר תחנה ‪.2‬‬
‫רחבת עמוד 'נזכור'‬
‫‪11‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנות ‪ – 2-6‬בית המשפט העליון‬
‫‪:‬‬
‫מפת בית המשפט העליון‪ ,‬סופר מיפוי‬
‫‪12‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שנייה‪ :‬בית המשפט העליון – מעלות דבורה‬
‫[עזר‪ :‬תנ"ך]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‬
‫הרקע לבניית הבניין‬
‫רבדים בהבנת עיצוב המבנה‬
‫הרקע לבניית הבניין‬
‫אנו עומדים להיכנס אל אחד משלושת המוסדות העליונים במדינת ישראל‪ .‬לצד הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות‬
‫המבצעת (הממשלה) מכהן בית המשפט כרשות השופטת‪ .‬האומנם יכול בניין עשוי אבנים לשדר עקרונות צדק ומשפט‪,‬‬
‫דין חסד ורחמים?‬
‫בביקור בבניין‪ ,‬ננסה לבחון האם הבניין אכן הפך לסמל תרבותי וחזותי אשר מבטא את מעמדו של בית המשפט כפי‬
‫שראו המתכננים לנגד עיניהם‪.‬‬
‫ראשיתו של בית המשפט בחודש ספטמבר ‪ .1948‬עוד טרם שככה המלחמה הכריז דוד בן‪ -‬גוריון על הקמת בית המשפט‬
‫בירושלים ( החלטה מעניינת לאור העובדה שבעת ההיא לא היה ברור כלל מה יהיה מעמדה של ירושלים !) עד שנת ‪1992‬‬
‫שכן בית המשפט העליון במגר ש הרוסים‪ ,‬בבניין ה'דּוחֹובנָיָה' שלא הלם את מעמדו ואת ייעודו של בית המשפט ועורר מספר‬
‫קשיים‪:‬‬
‫בעבר היה זה איזור בילויים וסביבו פאבים רבים‪ ,‬שכנים לא ראויים לבית המשפט העליון של מדינת ישראל‪...‬‬
‫המבנה היה רכוש הכנסייה הרוסית ומדינת ישראל נאלצה לשלם עבורו דמי שכירות‪.‬‬
‫הצפיפות במבנה הייתה גדולה מפאת ריבוי המבקרים וכן בשל העובדה כי במבנה שכן גם בית משפט השלום של ירושלים‬
‫(ועד היום הוא משמש לכך)‪.‬‬
‫אסירים ועצורים שעניינם נדון בבית המשפר הובאו רגלית מבית המעצר הסמוך‬
‫('מגרש הרוסים ') והציבור נתקל בהם לא‬
‫אחת‪ ...‬כך קרה כבר שהיו חילופי קללות ומהלומות בין אסירים לבין אזרחים שונים‪.‬‬
‫כל באי הבית ‪ -‬לרבות הקהל ‪ ,‬עורכי הדין ‪ ,‬הנאשמים‪ ,‬התקשורות והשופטים ‪ -‬נכנסו מאותה כניסה ‪ ,‬דבר שגרם לחיכוך‬
‫מיותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1984‬פגש השופט מאיר שמגר את הגב ' דורותיי דה‪-‬רוטשילד ו 'ניגן' על מיתרי לבה ‪ ,‬הכיצד זה אין משכן קבע לבית‬
‫המשפט‪ ...‬בעקבות כך ‪ ,‬כתבה גברת דה‪ -‬רוטשילד מכתב לשמעון פרס ‪ ,‬אז ראש הממשלה בממשלת אחדות לאומית עם‬
‫הליכוד ובו סיפרה על רצונה להקים משכן קבע עבור בית המשפט העליון בקריית הלאום ‪ .‬במכתבה לשמעון פרס סיפרה כי‬
‫היה זה אחד מחלומותיו של בעלה המנוח ג'יימס דה רוטשילד‪ ,‬אשר לא זכה להשלים בחייו‪.‬‬
‫ואכן לאחר שנתיים ‪ ,‬בשנת ‪ ,1986‬הוכרזה תחרות אדריכלים לעיצוב ולתכנון בניין בית המשפט ‪ .‬התחרות עוררה עניין רב‬
‫והשתתפו בה לא פחות מ‪ 174 -‬משרדי אדריכלים ‪ .‬תחרות אדריכלים היא 'פטנט' המאפשר למשרדים צעירים ולא מוכרים‬
‫להתמודד ולהצי ע הצעות לצד משרדים ידועים ובעלי שם ‪ .‬בסיום שלב זה זכו ‪ 4‬משרדי אדריכלים‪ .‬בשלב השני הוזמנו נוסף‬
‫לארבעת המשרדים הישראלים הזוכים ‪ 6 ,‬משרדים חשובים מחו "ל להציע אף הם תכנית לבניית ביהמ "ש‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫התמודדו ‪ 10‬משרדי אדריכלים‪.‬‬
‫שאפשר לשופטי התחרות להתרשם מאישיותם של האדריכלים‬
‫בשלב השלישי נבחרו ‪ 4‬משרדים אשר זומ נו לראיון אישי ִ‬
‫ולגבש החלטה סופית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫הזוכים בתחרות‪ :‬רם כרמי ועדה כרמי‪ -‬מלמד‪ ,‬שני אחים בעלי ניסיון רב ובעלי ייחוס מרשים ‪ ,‬ילדיו של האדריכל הנודע ‪ ,‬חתן‬
‫פרס ישראל דב כרמי‪.‬‬
‫הבנייה החלה בשנת ‪ 1987‬עם טקס הנחת אבן הפינה‪ ,‬והבניין נחנך ברוב הדר ופאר בנובמבר שנת ‪.1992‬‬
‫למשפחת רוטשילד היו מספר תנאים לבנייה‪:‬‬
‫מיקום המבנה ‪ :‬על המבנה להיבנות מעל קריית הממשלה כדי להמחיש את עליונות הרשות השופטת על פני הרשות‬
‫המחוקקת והרשות המבצעת ‪ ,‬וכן הרצון הסמלי שעל הצדק לא רק להיעשות אלא אף להיראו ת באופן בולט וממשי ‪ .‬ואכן אנו‬
‫נמצאים בנקודה גבוהה למדי בקריית הלאום ‪ ,‬ועדות לכך ‪ :‬בקצה המסדרון הארוך בכניסה לבית המשפט ‪ ,‬הנדמה כ 'קרדו'‪,‬‬
‫ניצבת הכנסת‪.‬‬
‫חומרי בנייה כחול‪-‬לבן‪ :‬שימוש בחומרי בנייה תוצרת הארץ – תנאי שלא כובד במלואו‪...‬‬
‫עלות הבניין – לא תפורסם לעולם‪ ,‬ו אכן לא ניתן לדעת מהו הסכום שאותו נידבה קרן רוטשילד (הנקראת לעתים 'יד הנדיב')‬
‫לבניית בית המשפט העליון‪.‬‬
‫לא יוצב שילוט בולט המציג את התורמים‪ ,‬ואכן כך‪ ,‬שלט קטנטן מציין את 'יד הנדיב' אשר תרמה להקמת המבנה‪.‬‬
‫רבדים בהבנת עיצוב המבנה‬
‫האדריכלים הביעו את רצונם לתכנן מ בנה מונומנטלי ‪ ,‬נצחי‪ ,‬על‪-‬זמני‪ ,‬על כן השתדלו להימנע מ 'אופנות חולפות ' והשתמשו‬
‫רבות באלמנטים מסורתיים ‪ ,‬קלסיים‪ .‬המבנה נבנה ע "פ הזרם והסגנון ה 'פוסט‪-‬מודרני'‪ ,‬המאפשר שימוש מגוון בחומרי גלם‬
‫שונים כגון‪ :‬מים‪ ,‬אור וצל‪ ,‬זכוכית ועוד‪ ...‬יחד עם זאת המבנה משדר ממלכתיות ואיפוק‪ :‬מבחוץ הוא נראה בניין מופנם‪ ,‬מוקף‬
‫חומה אך הנכנס בשעריו מגלה אט אט את אופיו של הבניין‪ ,‬ואת המשמעויות השונות הנחבאות בין כתליו‪.‬‬
‫שלושה רבדים הנחו את האדריכלים בעבודתם ויצרו שילוב מעניין של רבדים ומשמעויות לבניין ‪ ,‬אשר מאפשרים פרשנויות‬
‫וזוויות התבוננות שונות‪:‬‬
‫הרובד המקומי ‪ :‬הרובד הראשון מתייחס למקומו של הבניין במרחב העירוני הירושלמי‬
‫‪ .‬רובד זה מורכב מאלמנטים‬
‫אדריכליים ומהשפה האדריכלית אשר הייתה נהוגה בירושלים לאורך הדורות‪.‬‬
‫הרובד הלאומי‪-‬היסטורי‪-‬התרבותי‪ :‬בבניין רמזים למורשת העם היהודי כפי שבאה לידי ביטוי בתנ"ך ובמקורות היהודיים‪.‬‬
‫הרובד האנושי ‪ ,‬אוניברסאלי‪ :‬הבניין מסמל את מעמדה של הרשות השופטת ואת חשיבותה כמייצגת ערכי חוק ‪ ,‬צדק‪ ,‬אמת‬
‫וחסד‪.‬‬
‫לשם הבנת העניין ‪ ,‬נוכל לפרט אודות מבואת הכניסה לבניין (מומלץ לתת דוגמה זו כאשר עומדים במבואת הכניסה ‪ ,‬רגע‬
‫לפני מעבר בבידוק הביטחוני לשם כניסה לבניין)‪:‬‬
‫הפתח צר ואינו גדול במיוחד ‪ ,‬אך הנכנס בשערי אולם הכניסה נחשף לפתע אל כיוונים שונים ‪ .‬בצדו הדרומי ‪ -‬מפתח ממנו‬
‫יוצא רחוב בכיוון דרום‪ .‬זהו ציר תנועה בכיוון צפון‪-‬דרום אשר בקצהו נראה בבירור בניין הכנסת‪ .‬מה טיבו של ציר זה?‬
‫ברובד המקומי ‪ -‬זהו אולי 'הקרדו'‪ ,‬אותו רחוב רחב אשר חצה את ירושלים בכיוון צפון‪ -‬דרום בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ ,‬ואכן‬
‫קווי הדמיון ניכרים‪ ,‬גם בעמודים בצדי הרחוב‪.‬‬
‫ברובד הלאומי‪-‬תרבותי‪-‬חברתי ‪ .-‬אם נעמיק את המחשבה נגלה כי ברובד הלאומי‪ -‬חברתי‪ ,‬הקו הישר נועד לסמל את הקשר‬
‫בין חלקיה השונים של קריית הלאום ‪ ,‬ובעיקר בין הכנסת ‪ ,‬מקום מושבה של הרשות המחוקקת ‪ ,‬לבין הרשות השופטת אשר‬
‫משקיפה לה מעל‪...‬‬
‫ברובד האוניברסאלי ‪ -‬מבקש הקו הישר להזכיר לנו כי המקום הוא סמל לשלטון החוק‪ ,‬אשר קו ישר מסמל אותו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫בקיר הצפוני של מבואת הכניסה העתק פסיפס מרהיב מבית הכנסת העתיק בחמת גדר ‪ .‬הכתובת במרכז נכתבה בארמית‬
‫ונושאת שלמי תודה לתורמי בית הכנסת‪ .‬משני צדיה אריות הנושאים אותה ומסמלים את מלכות בית דוד‪ ,‬כנאמר‪ּ' :‬גּור ַא ְריֵה‬
‫יְהּודָה‪ָ ...‬רבַץ כְַא ְריֵה ּו ְכ ָל ִביא' (בראשית מ"ט‪.)9 ,‬‬
‫לעומת הציר הדרומי ‪ ,‬אנו עומדים להיכנס בכיוון מזרח אל ציר שכיוונו מערב‪ -‬מזרח‪ .‬מבחינה זו אנו עומדים בנקודת המפגש‬
‫בין שני צירים ‪ .‬על פי רוב בערים הרומיות בנקודת המפגש של הקרדו והדקומנוס היה הפורום –‬
‫רחבת שוק ‪ ,‬במרכזה של‬
‫העיר‪ .‬כאן‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬איננו נמצאים כלל במרכז ירושלים ‪ ,‬אלא בכניסה לקריית הלאום בגבעה ניש אה הסמוכה לכניסה‬
‫לירושלים‪.‬‬
‫כעת נעבור את הבידוק הביטחוני וניכנס אל הבניין ‪ .‬זכרו כי הכניסה ללא תשלום אך בתיאום קפדני מראש‬
‫‪ .‬אין להכניס‬
‫תיקים!‬
‫הפסיפס מחמת גדר במבואת הכניסה‬
‫"מעלותש דבורה"‬
‫מעבר הכנסת כפי שנראה ממבואת הכניסה‬
‫‪15‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שלישית ‪' -‬שופטים ושוטרים תשים בשעריך' – הסמטה הירושלמית בכניסה לבית המשפט העליון‬
‫[עזר‪ :‬תנ"ך]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‬
‫ואלה שמות‪ ...‬תמונת העושים במלאכה‬
‫הסמטה הירושלמית‬
‫חלון לירושלים‪ :‬קולאז' רעפים‪ ,‬אבן ושמיים‪...‬‬
‫ואלה שמות‪ ...‬תמונת העושים במלאכה (התמונה בקיר השמאלי)‬
‫התמונה מציגה את האישים אשר השפיעו על הקמת הבניין‬
‫‪ ,‬ובנייתו התאפשרה תודות לתרומתם ולסיועם ‪ .‬בין העושים‬
‫במלאכה המוצגים בתמונה שמעון פרס ‪ ,‬האדריכלים עדה כרמי‪ -‬מלמד ואחיה רם כרמי ‪ ,‬נשיא בית המשפט לשעבר אהרן‬
‫שמגר‪ ,‬אנשי 'יד הנדיב'‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הסמטה הירושלמית מרגע כניסתנו אל הבניין אנו עומדים בתחילתו של גרם מדרגות רחב ‪ ,‬פנסי רחוב בצדו וקיר אבנים‬
‫ירושלמי תוחם אותו ממערב‪ .‬אף שנכנסנו אל הבניין נדמה כי אנו מחוצה לו בסמטת אבן ירושלמית אופיינית‪...‬‬
‫לרבים מכם ודאי מזכיר קיר האבן הענק את הכותל ואכן‬
‫רב הדמיון ‪ :‬אבני גזית גדולות ומרשימות אשר מחוברות ביניהן‬
‫בבנייה יבשה ‪ ,‬ללא חומרי מליטה (אגב אל תתבלבלו ‪ ,‬זה אינו קיר אבן 'אמיתי'‪ .‬זהו קיר מודרני וכל אבן מחוברת אל הקיר‬
‫ללא קשר לשכנותיה ‪ ,‬ללא חיבור בין האבנים לבין עצמן )‪ .‬בבסיס הקיר הונחו רצועות של מראה המקנות ל ו תחושת אין סוף‬
‫ונצחיות‪ .‬מול קיר האבן בולט בלובנו הקיר הנגדי מול האבן הירושלמית ‪ ,‬חדש מול ישן ניצבים זה כנגד זה ‪ .‬נעלה במדרגות‬
‫לכיוון החלון הפנורמי המרשים בקצה גרם המדרגות‪.‬‬
‫חלון לירושלים‪ :‬קולאז' רעפים‪ ,‬אבן ושמיים‪...‬‬
‫מבעד לחלון העצום נשקף אלינו נוף ירושלמי‪ :‬בתי אבן‪ ,‬גגות רעפים‪ ,‬שכונת 'נחלאות' על סמטאותיה ומעבר לה מגדלי מרכז‬
‫העיר‪ .‬דומה כי האדריכלים רצו להכניס את ירושלים לתוך הבניין ולתת לנו הזדמנות נוספת לגמוע מהמראות המוכרים ‪ ,‬מחיי‬
‫היום‪-‬יום טרם היכנסנו אל היכלי הצדק ‪ .‬הטשטוש בין החוץ לפנים מועצם עוד יותר עם קיר האבן הפורץ החוצה והופך להיות‬
‫חלק מהנוף המקומי‪.‬‬
‫זוהי גם דרך להזכיר כי אנו נמצאים בשעריה של העיר ‪ ,‬מקום סמלי המבקש להבהיר את מעמדו של בית המשפט בחברה‬
‫הישראלית כנאמר בספר דברים‪' :‬שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך‪ ..‬ושפטו את העם משפט צדק' (דברים ט"ז‪.)19 ,‬‬
‫מאחורינו עלייה אל מפלס השופטים ‪ ,‬העלייה אסורה כמובן ‪ ,‬אך זוהי הזדמנות להסביר כי לבניין שלושה מפלסים ‪ :‬מפלס‬
‫הנאשמים – המפלס התחתון‪ ,‬מפלס הקהל והמנהלה שבו אנו מסיירים והמפלס העליון ובו לשכות השופטים‪.‬‬
‫נתקדם אל 'בית השער'‪ ,‬שימו לב תוך כדי הליכה לפירמידת הנחושת המתנוססת מעלינו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫העושים במלאכה – התמונה בכניסה לבניין‬
‫"הסמטה הירושלמית"‬
‫קולאז' רעפים אבן ושמיים ‪ – ...‬החלון הפנורמי‬
‫‪17‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה רביעית ‪ -‬בית השער – הפירמידה‬
‫[עזר‪ :‬תנ"ך]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‪:‬‬
‫בית השער – הכניסה הרשמית לבית המשפט‬
‫הפירמידה‬
‫ספריית בית המשפט‬
‫בית השער – כניסה הרשמית לבית המשפט‬
‫אנו כבר הולכים כברת דרך וטרם הגענו למחוז חפצנו ‪ ...‬לבניין יש מספר 'כניסות'‪ ,‬אשר מאלצות את הנכנס בשעריו לתהות‬
‫לאן פניו מועדות ‪ .‬לדעת האדריכלים ‪ ,‬זהו שער הבניין האמיתי ‪ .‬שער טקסי ‪ ,‬שאליו מגיעים המבקרים לאחר 'הכנה' ולאחר‬
‫הליכה שבה ספגו את האור ואת המראות הירושלמיים‪ .‬זהו מסלול שנועד גם לטעת במבקר יראת כבוד והליכה מתוך ענווה ‪,‬‬
‫אך לא מתוך התגמדות של הפרט לנוכח החלל ‪ .‬יש בכך ניסיון לפתור את הניגוד שבין סמכותו הנחרצת של בית המשפט‬
‫מחד‪ ,‬לבין תפקידו המוסרי להגן על הפרט ולעמוד לצדו‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫הפירמידה‬
‫שאלה‪ :‬מדוע בחרו האדריכלים בפירמידה ? אין לה תפקיד פונקציונלי ‪ ,‬אלא סמלי ‪ .‬מה משמעותה ‪ ,‬לדעתכם? מה היא‬
‫משדרת?‬
‫הפירמידה היא סמל לנצחיות וליציבות ‪ .‬הקודקוד הנישא אל על משקף את רצון האדם לצדק שמיימי ונשגב‬
‫‪ .‬יש כאן גם‬
‫השראה של פירמידות אחרות בירושלים‪ ,‬האם אתם מכירים כאלו?‬
‫המפורסמת בהן היא קבר זכריה סמוך ל 'יד אבשלום ' בנחל הקדרון ‪ .‬שני אלו הם קברים מונומנטליים מתקופת ימי הבית‬
‫השני‪ .‬פירמידה נוספת נמצאת בשכונת רחביה בקבר המיוחס לאדם בשם יסון אשר חי ומת בימי החשמונאים‪.‬‬
‫ספריית בית המשפט‬
‫סביבנו מדפי ספריית בית המשפט‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬בחרו האדריכלים להציבם מאחורי קירות זכוכית?‬
‫ייתכנו לכך תשובות רבות ‪ .‬יש בכך כדי להדגיש את המשכיות המשפט בישראל ‪ ,‬הדין נעשה ע "פ המילה הכתובה ‪ ,‬על סמך‬
‫תקדימים וכתבים ‪ .‬ואולי יש בכך רצון להמחיש כי אנו עם הספר‬
‫‪ ,‬ואנו נמצאים במקום שבו חוברה היצירה המשמ עותית‬
‫והנצחית ביותר של האנושות‪ :‬ספר התנ"ך אשר בו מופיעים רעיונות המוסר‪ ,‬הצדק והדרור‪.‬‬
‫הספרייה מחולקת לקומות המיועדות לקהלים שונים ‪ :‬הקומה הראשונה לעורכי דין ולקהל הרחב ‪ ,‬הקומה השנייה לשופטים‬
‫ולמתמחים והקומה השלישית לשופטים בדימוס‪.‬‬
‫ודאי כבר הבחנתם כי בבניין מר ובים המעברים בין קווים ישרים לקווים מעוגלים ‪ .‬הקו הישר מסמל כאמור את החוק ‪ ,‬והקו‬
‫המעוגל מייצג את הצדק אשר שואף כלפי מעלה ומבקש להיות מושלם‪ ,‬שמיימי ושלם כמעגל‪ .‬הד לכך אנו מוצאים בתהילים‪:‬‬
‫'ינחני במעגלי צדק' (תהלים כ"ג‪.)3 ,‬‬
‫נתקדם אל המבואה ‪ .‬שימו לב בהמשך מימין‬
‫צגי מחשב ‪ ,‬שמהם ניתן ללמוד אודות הנעשה באולמות המשפט‬
‫מתקיימים דיונים ומיהם השופטים הדנים באולם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ ,‬היכן‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫בית השער וספריית בית המשפט‬
‫‪19‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה חמישית ‪ -‬המבואה הגדולה‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‪:‬‬
‫אולמות המשפט‬
‫דיונים שנערכו במקום‬
‫אולם הדיונים‬
‫אולמות המשפט‬
‫לאחר שעברנו מסלול אשר חשף אותנו לתחושות ‪ ,‬למחשבות ולתהיות‪ ,‬אנו מגיעים לבסוף אל מבואה צרה וארוכה ‪ ,‬שטופת‬
‫שמש‪.‬‬
‫שימו לב כי בסף המבואה ניתן לפנות שמאלה לכיוון המנהלה ‪ ,‬לשירותים ואל חצר הקשתות – לשם נגיע בהמשך הסיור ‪.‬‬
‫נתכנס באחת מפינות הישיבה העגולות אשר נבנו עבור קהל המבקרים במשכן‪.‬‬
‫קיר האבן אשר קיבל את פנינו בכניסה לבניין נמצא מולנו‬
‫‪ ,‬וכעת ניתן להבחין שהוא אינו בקו ישר ‪ ,‬אלא מעט מעוגל ‪ ,‬כך‬
‫שלמבואה צורה מעניינת ‪ :‬היא מעוגלת כקשת ‪ .‬במבואה ניגודים רבים ‪ :‬קיר האבן המעוגל הוא ארכאי ובעל אופי 'ירושלמי'‬
‫עתיק יומין ‪ ,‬ואילו הקיר מולו מודרני ו לבן‪ ,‬קיר ישר אך בעל פינות ישיבה עגולות ‪ ...‬שוב משחקים של קווים ישרים ומעוגלים‬
‫ניכרים מכל עבר ‪ .‬המבואה משקפת את המתח שבין ישן לחדש ‪ ,‬בין מודרני למסורתי אך עם זאת משלבת בין השניים באופן‬
‫הרמוני‪.‬‬
‫בקיר האבן פתחי הכניסה לאולמות המשפט‪ .‬מעליהם קומת השופטים‪ ,‬ומפעם לפעם אפשר לראות גלימה שחורה של שופט‬
‫שממהר לדיון מתנופפת במסדרון השופטים ‪ .‬ההפרדה בין המפלסים והקהלים נועדה כמובן למנוע חיכוך בין הקהלים‬
‫השונים‪.‬‬
‫נתבונן אל שערי האולמות ‪ .‬חמישה אולמות מולנו ולהם שערים ישרים ‪ ,‬שערי אבן בעלי משקוף ישר אשר השימוש בהם היה‬
‫אופייני לארץ ישראל ולתקופת בית שני‪ .‬האולם האמצעי‪ ,‬אולם ג'‪ ,‬הוא הגדול מכולם‪ .‬הוא מכיל ‪ 150‬מקומות ישיבה וכן מקום‬
‫לתקשורת – בד"כ נערכים בו משפטים מסוקרים ומעוררי עניין בציבור הרחב ‪ .‬האולמות משני צדדיו ‪ ,‬אולמות ב ' וד'‪ ,‬הם‬
‫בינוניים ומכילים כ‪ 75-‬מקומות ישיבה‪ ,‬ואילו האולמות הקיצוניים‪ ,‬אולמות א' וה'‪ ,‬קטנים למדי‪.‬‬
‫אם מתקיים דיון‪ ,‬ניתן להיכנס אל אחד מאולמות המשפט‪ ,‬אך שימו לב שיש להקפיד על השקט ולכבות טלפונים‪.‬‬
‫דיונים שנערכו במקום‬
‫ניתן להרחיב בנקודה זו (או באולם ריק אם אפשרי) ולתת דוגמאות למשפטים מעוררי עניין ומחלוקת אשר התקיימו בין כתלי‬
‫בית המשפט ולשאול את הקבוצה מהם הערכים המתנגשים ועומדים זה מול זה‬
‫‪ ( .‬כל אחד כמובן יכול לתת דוגמאות לפי‬
‫עניינו ודעתו האישית‪:)...‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ענת הופמן נגד הממונה על הכותל המערבי‪ :‬ענת הופמן עמדה בראש 'הוועד הלאומי למען נשות הכותל'‪ ,‬אשר ביקש לאפשר‬
‫לנשים תפילה בכותל כאשר הן עטופות בטליתות ונושאות ספרי תפילה‪ .‬לטענתן‪ ,‬העובדה שהן אינן יכולות לעשות כן מנוגדת‬
‫לעקרונות חופש האדם‪ ,‬חופש הפולחן וכי זוהי הפליה שאינה סבירה ‪ .‬בית הדין דחה את טענתן וקבע כי נדרש איזון בין קיום‬
‫חופש הגישה לכותל המערבי לבין הצורך להימנע מפגיעה בקדושת המקום וברגשות מתפללים אחרים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫אליס מילר נגד שר הביטחון ‪ :‬העותרת הייתה חיילת בצה "ל בעלת רשיון טייס אזרחי אשר ביקשה לזמנה למבדקי התאמה‬
‫לקורס טייס ‪ .‬בצבא סירבו לבקשתה בטענה שלצבא לא כדאי להכשיר נשים כטייסות בשל שירותן הקצר ובשל מגבלות‬
‫טבעיות‪ ...‬כידוע‪ ,‬אליס מילר זכתה (אך לא עברה את המיונים לקורס טייס ) ובכך פתחה פתח לנשים רבות להיות טייסות ‪.‬‬
‫השופטים קבעו כי פסילת נשים להתמודד על מקומן בקורס מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫אל‪-‬על נגד יונתן דנילוביץ '‪ :‬משפט זה היה ערעור על קביעת בית הדין לעבודה אשר פסק כי‬
‫על חברת אל‪ -‬על המספקת‬
‫לעובדיה ולבני זוגם זכות לכרטיס טיסה חינם ‪ ,‬לתת זכות זו גם למי שבני זוגם הם בני מינם‬
‫‪ .‬דנילוביץ' היה עובד מסור‬
‫בחברה ואל‪ -‬על מנעה ממנו הטבה זו בתואנה כי אינה מכירה בקשר שבינו לבן זוגו כקשר לצורך זכאות טיסה ‪ .‬בג"ץ פסק כי‬
‫זוהי אפליה‪ ,‬וכשם שאל‪-‬על מכירה בבני זוג ובידועים בציבור לצורך הטבה זו‪ ,‬כך עליה לנהוג בזוגות חד‪-‬מיניים‪.‬‬
‫כדאי להבהיר בנקודה זו כי אכן בית המשפט הוא בעל שני תפקידים‪ :‬האחד ‪ -‬לכהן כבית דין גבוה לצדק (בג"צ) הדן במקרים‬
‫שבהם האזרח רואה עצמו נפגע ע "י המדינה ומוסדותיה ‪ .‬השני ‪ -‬בית דין לע רעורים מערכאות קודמות ‪ .‬לכל אדם הזכות‬
‫לערער על פסיקת ערכאות המשפט ‪ .‬ערעורים על פסיקת בימ "ש השלום (המצויים בכל עיר ) נידונים בביהמ "ש המחוזי ‪,‬‬
‫וערעורים על פסיקת מחוזי נדונים בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫נקודה נוספת שניתן להרחיב עליה בשלב זה היא חוקי היסוד ‪ :‬כידו‪,‬ע לישראל אין חוקה‪ .‬נקבע כי הכנסת תחוקק 'חוקי יסוד'‪,‬‬
‫אשר בבוא היום הם יהיו חלק מחוקת המדינה ‪ .‬בשנת ‪ 1992‬אישרה הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר העניק‬
‫מעמד חוקי לזכויות אדם ‪ :‬זכות האדם להגנה על גופו ועל כבודו ‪ ,‬זכות הקניין‪ ,‬הזכות לתנועה‪ ,‬הזכות לפרטיות ועוד‪ ...‬זכויות‬
‫אלה מושתתות 'על הכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין'‪ ,‬לשון החוק‪.‬‬
‫אולם הדיונים‬
‫כאמור‪ ,‬האולמות שונים זה מזה בגודלם ובעיצובם ‪ .‬הספסלים עשויים עץ טיק שיובא מבורמה והם מעוצבים כאולמות‬
‫צלבניים רבי רושם או כבסיליקה – דגם מבנה אשר משמש לרוב כנסיות אך מק ורו באדריכלות הרומית ‪ ,‬שם שימש כמקום‬
‫התכנסות חילוני של הקיסר לצורך משפטים והתכנסויות שאינן דתיות‪.‬‬
‫מולנו מקום מושבם של השופטים‪.‬‬
‫מהו הרכב בית המשפט?‬
‫בית המשפט דן בהרכבים שונים‪ .‬על פי רוב דנים שלושה שופטים‪ ,‬אך כאשר דנים במקרים מורכבים‪ ,‬קשים או במקרים שיש‬
‫בהם חדשנות עובדתית ו ‪/‬או משפטית ‪ ,‬נשיא ביהמ "ש יכול להחליט על הרכב רחב יותר ‪ .‬ההרכבים תמיד אינם זוגיים ‪ .‬אחד‬
‫המשפטים המפורסמים התנהל בבית המשפט בשנות ה‪ - 90 -‬המשפט של רותי נחמני נגד בעלה לשעבר ‪ ,‬דני נחמני ‪ .‬רותי‬
‫נחמני ביקשה לעשות שימוש בביציות מופרות מזרעו של בעלה לשע בר על אף סירובו (האיש כבר היה בעל משפחה אחרת‬
‫בעת המשפט‪ ,‬ואילו היא עקב מחלה לא יכלה להרות או לשאוב ביציות נוספות מגופה )‪ .‬בית הדין דן בהרכב של ‪ 11‬שופטים‬
‫והחליט כי יש להתיר לה שימוש בביציות המופרות של בעלה לשעבר‪.‬‬
‫באולמות הקיצוניים הקטנים ביותר נערכים לרוב הל יכים משפטיים כגון בקשות ערעור ‪ ,‬ערעור על החלטה למעצר עד תום‬
‫הליכים וכיוב'‪ ,‬אלו נערכים ע"י שופט אחד‪.‬‬
‫מיהם שאר הנוכחים במשפט?‬
‫בצד האולם ישנו תא ובו דלת‪ .‬זהו תא הנאשמים‪ ,‬ודרך הדלת הם מגיעים ישירות אל האולם‪ .‬תא נוסף מצדו השני של האולם‬
‫מיועד לעיתונאים ‪ .‬היכן דוכן העדים? בבג" צים ועל פי רוב גם בערעורים לעליון לא נוהגים לשמוע עדים ‪ .‬גם חבר מושבעים‬
‫כידוע אין לפי שיטת המשפט הישראלי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫בשולחן לרגלי השופטים יושבת קלדנית שמדפיסה את פרוטוקול המשפט ומולה המתמחה אשר תפקידו ל גשר בין עורכי‬
‫הדין לשופטים‪.‬‬
‫על שולחן קשתי מול השופטים יושבים עורכי הדין אשר מייצגים את הצדדים ‪ .‬נהוג כי הפרקליטים המייצגים את המדינה‬
‫יושבים בצדו הימני של השולחן‪.‬‬
‫הקהל מוזמן להיכנס למשפטים ‪ ,‬לכל אדם יש זכות לשמוע כל משפט ועקרון הפומביות נשמר בכל הדיונים ‪ ,‬למעט מקרים‬
‫מיוחדים יוצאי דופן‪ ,‬ואלו הם?‬
‫כאשר יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה‬
‫כאשר נידון קטין‬
‫כאשר נמצאים קרבנות עבירות מין‬
‫כאשר דנים בעניין קטין המיועד לאימוץ‬
‫במקרים אלו ידון בית המשפט בדלתיים סגורות ולא תותר כניסת קהל או תקשורת כמובן‪.‬‬
‫נשוב אל הכניסה למבואה ונפנה ימינה ומיד שמאלה אל חצר הקשתות‬
‫המשפט‪.‬‬
‫המבואה הגדולה‬
‫‪22‬‬
‫‪ .‬במקום שילוט ‪ .‬אנו יו צאים דרך מזכירות בתי‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שישית ‪ -‬חצר הקשתות‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‪:‬‬
‫חצר הקשתות‬
‫סיכום הביקור בבית המשפט העליון‬
‫חצר הקשתות‬
‫החצר מקרינה הוד והדר וסביבה אכסדרת קשתות אבן ‪ ,‬ובמרכז רחבת אבן שטופת שמש בוהקת בלובנה ‪ .‬השלווה נסוכה‬
‫בחצר ואת השקט השורר בה מפריע רק קול זרימת המים‪...‬‬
‫ההשראה לחצר יפהפייה זו היא חצר מוזיאון רוקפלר שנמצא במזרח ירושלים סמוך לשער שכם‪ ,‬אשר נבנה בתקופת המנדט‬
‫הבריטי כבית נכות לאוצרות ארץ ישראל‪ .‬במרכז החצר אמת מים המרמזת על אמות המים הקדומות לירושלים שהוליכו מים‬
‫למקדש ולי רושלים ממעיינות מרוחקים ‪ .‬גם כאן משחקי אור וצל ‪ ,‬שימוש במים כחומר בנייה וכן קווים ישרים ומעוגלים‬
‫המרמזים כאמור על החוק הישר ועלמעגלי הצדק ‪ .‬תעלת המים מהווה כעין מראה לשמיים התכולים ויש בכך הד לפסוק ‪:‬‬
‫'אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף ' (תהלים פ"ה‪ .)12 ,‬אנו שואפים לעשות משפט צדק וחותרים לצדק האלוהי הנשקף‬
‫משמיים‪ .‬החצר מלאה בניגודים מעניינים ‪ :‬האבן וכנגדה השמיים ‪ ,‬החוק ומולו הצדק ‪ ,‬האבן והמים ‪ ,‬מעגלי הצדק מול קווי‬
‫החוק הישר‪...‬‬
‫מעלינו לשכות השופטים ובקצה החצר מוזיאון קטן ובו תמונות הקשורות להתפתחות בתי המשפט בארץ‬
‫‪ .‬לאחר בי קור‬
‫במוזיאון נשוב על עקבותינו‪.‬‬
‫חצר הקשתות‬
‫סיכום הביקור בבית המשפט העליון‬
‫אנו מסיימים את הסיור במבנה מיוחד זה‪ ,‬אשר נועד להעניק משמעות סמלית ועל‪-‬זמנית לאבניו ולנדבכיו‪ ,‬מתוך כבוד למוסד‬
‫השוכן בו‪ ,‬לעקרונות המנחים אותו ולמקומו במרחב הגאוגרפי כמי שיושב בעיר אשר בה גובשו ערכי צדק‪ ,‬מוסר ושלום‪.‬‬
‫נצא חזרה אל המבואה‪ ,‬וממנה נרד במדרגות היורדות אל שער הכניסה (אין צורך לחזור אל הספרייה ואל החלון הפנורמי)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫נצא מבית המשפט ונפנה שמאלה למעבר הכנסת (ה'קרדו')‪ ,‬ודרכו נגיע אל גן הוורדים‪ .‬אם המעבר סגור‪ ,‬ניתן לבקש מאנשי‬
‫הביטחון לפתוח אותו או לצאת מן המבנה חזרה לכיוון מעלות דבורה ולפנות שמאלה לגן הוורדים‪.‬‬
‫שער מעבר הכנסת‬
‫‪24‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שביעית‪ :‬גן הוורדים ותצפית אל משכן הכנסת‬
‫[עזר‪ :‬תמונה של הפרתנון באתונה]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‪:‬‬
‫סיפורו של גן הוורדים‬
‫כנסת ישראל‬
‫הביקורת על בניין הכנסת‬
‫סיפורו של גן הוורדים‬
‫גן הוורדים הוקם לטובת הציבור הירושלמי הזקוק ל 'אתנחתא אורבנית ' ירוקה ושלווה ‪ ,‬וכן לשם קיום אירועים חגיגיים ע "י‬
‫המדינה ומוסדותיה‪ .‬בשטחי הגן פינות חמד רבות ‪ ,‬מדשאות‪ ,‬ברכת מים מלאכותית ‪ ,‬פרגולות הצללה וספסלי ישיבה ‪ .‬כמו כן‬
‫מצוי בשטחי הגן מנחת מסוקים המשמש את ראשי הממשלה‪ ,‬את הנשיאים ואת האורחים רמי המעלה ולצדו רחבת מסדרים‬
‫שבה נערכים טקסי פרדה או קבלות פנים רשמיות ‪ .‬הגן משתרע על פני כ‪ 70 -‬דונם ונטועים בו כ‪ 400 -‬זנים שונים של ורדים‬
‫מכל העולם‪.‬‬
‫בקריית הלאום ניתן לראות לעתים הפגנות סוערות‪ .‬חלק מן ההפגנות נעשות מול בנייני הממשלה‪ ,‬בכביש לרגלי הגן‪ ,‬אך היו‬
‫תקופות שבהן גם בגן השתכנו מפגינים רבים‪ ,‬שובתי רעב ואוהלי מחאה כאלה ואחרים‪ ,‬אשר הגן הפך לביתם הזמני‪...‬‬
‫כנסת ישראל‬
‫הכנסת החלה את דרכה בירושלים ‪ .‬ישיבה הראשונה והחגיגית התקיימה בבניין הסוכנות בירושלים ‪ ,‬אך לאחר מכן נדדה‬
‫בבניינים שונים בתל אביב ‪ .‬בכ"ג בכסלו תש "י חזרה הכנסת מתל אביב לירושלים ושכנה בבניין המוסדות הלאומיים ‪ .‬זמן‬
‫קצר אח"כ‪ ,‬בחודש מארס ‪ ,1950‬עברה למשכנה בבניין פרומין שברחוב המלך ג'ורג'‪ .‬לכולם היה ברור כי לכנסת ראוי שיהיה‬
‫משכן קבע ‪ ,‬אך כיוון שלא היה לכך תקציב ‪ ,‬הוחלט לחסוך מדי שנה חצי מיליון לירות מתקציב המדינה לצורך בניית משכן‬
‫ראוי‪ .‬בשנת ‪ 1956‬הכריזה הכנסת על תחרות אדריכלים למבנה קבע‪ .‬כיוון שלא היה זה סוד כי אין תקציב‪ ,‬מעטים השתתפו‬
‫בתחרות‪.‬‬
‫כעבור שנה‪ ,‬ביולי ‪ ,1957‬סמוך להכרזה על הזוכים בתחרות ‪ ,‬נמצא לפתע התורם‪ :‬הברון ג'יימס דה‪-‬רוטשילד הורה בצוואתו‬
‫‪ 6‬מיליון לירות ישראליות לבניית משכן קבע לכנסת ישראל‪.‬‬
‫הזוכה בתחרות האדריכלים היה האדריכל הנודע יוסף קלרווין‬
‫(‪ ,)1971-1893‬יליד פולין אשר למד אדריכלות בגרמניה‬
‫ונמלט ממנה לישראל עם עליית הנאצים בשנת ‪ .1933‬במחאה על מיעוט ההצעו ת שהשתתפו בתחרות ביטלה הכנסת את‬
‫המקומות השני והשלישי ‪ .‬לאחר ההכרזה ופרסום תכניתו של קלרווין רגשו הרוחות ובקרב אדריכלים רבים נשמעה ביקורת‬
‫קטלנית לתכנית ‪ .‬כך חלפו להן שלוש שנים בוויכוחים ובקנוניות נגד התכנית ‪ .‬לבסוף‪ ,‬בשנת ‪ ,1960‬גויס האדריכל דב כרמי ‪,‬‬
‫זוכה פרס יש ראל‪ ,‬להציל את המצב ‪ ...‬כרמי שיפר את תכניתו של קלרווין ‪ ,‬שינה בה אי אלו דברים והעבודות החלו ‪ .‬משך‬
‫הבניה היה כשש שנים‪ ,‬והמשכן נחנך בשנת ‪.1966‬‬
‫הכנסת בנויה מבטון חשוף ‪,‬בשילוב אבן ירושלמית אדמדמה הנקראת בערבית 'מיזי‪-‬יהודי' – באופן מפתיע נתגלה מצבור רב‬
‫של אבן זו בחפ ירת היסודות וכך נחסכו אלפי לירות של הבאת האבן מהגליל ‪ ...‬את הבניין מעטרים עמודים מלבניים עשויים‬
‫בטון‪ .‬על פי התכניות המקוריות הכניסה לבניין הייתה אמורה להיות מדרום לצפון‬
‫(ולא כפי שהיא כיום מצפון לדרום )‪ ,‬וכן‬
‫עלתה הצעה לעיצוב גרם מדרגות רחב וייצוגי מדרום לצפון ‪ ,‬בדומה ל'מעלות חולד'ה אשר הובילו את עולי הרגל להר הבית ‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫הצעה זו נדחה ‪ ,‬ומכל מקום כיוון הכניסה השתנה לאור העובדה כי הירדנים ישבו על רכס גילה ועמדותיהם השקיפו בנקל על‬
‫בניין הכנסת‪ .‬מאותה סיבה הוחלט גם ליער את השטח סביב בניין הכנסת‪.‬‬
‫עיצוב הפנים של המשכן הופקד בידיה של דורה גד (ומעצבים נוספים)‪ ,‬ושוכנות בו יצירות אמנות רבות וחשובות כגון‪ :‬שטיחי‬
‫קיר ופסיפסים בעיצוב מרק שאגאל ‪ ,‬קיר אבן מגולף מאחורי אולם המליאה מעשה ידי האמן דני קרוון ועוד ‪ ...‬שערי הכנסת‬
‫עוצבו על ידי הפסל דוד פולומבו‪ ,‬אך הם הוסטו ממקומם המקורי לאחר בניית השערים הנוכחיים‪.‬‬
‫הביקורת על בניין הכנסת‬
‫שאלה‪ :‬התבוננו על הבניין‪ ,‬מהן האסוציאציות שהבניין מעורר בכם?‬
‫רבים תקפו את תכנית הבניין ‪ .‬היו שטענו כי הוא משעמם ‪ ,‬מונוטוני‪ ,‬מיושן ואינו משקף את צמיחתה של אומה חדשה הבונה‬
‫את מדינתה ‪ .‬רבים הסתייגו מהדמיון הרב שבין בניין הכנסת למקדשים יוונים ‪ ,‬כגון הפרתנון באקרופוליס שבאתונה (עזר‬
‫הדרכה מומלץ‪ :‬תמונה)‪ ,‬וטענו שהוא מתאים יותר למשטרים טוטליטריים בשל דמיון זה אשר משקף את התנשאות הנבחרים‬
‫מעל העם‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬טענו אחרים כי הסגנון הנאו‪-‬קלסי (סגנון המחקה את הבנייה של יוון הקלסית) מבטא יפה את שאיפתה של המדינה‬
‫הצעירה המבקשת להנחיל שלטון דמוקרטי‪ ,‬ועל כן הדמיון וההשראה מיוון‪ ,‬ערש הדמוקרטיה‪ ,‬בהחלט במקומם‪.‬‬
‫דומה כי הבניין מבקש להצביע על מקורות ההשראה המגוונים שמהם יונקת מדינת ישראל את ערכיה ואת מערכת‬
‫אמונותיה‪ .‬מחד‪ ,‬ביטוי ליוון‪ ,‬ערש הדמוקרטיה‪ ,‬המבקש להזכיר לנו כי ישראל היא מדינה דמוקרטית המבקשת להשתית את‬
‫שלטונה על יסודות ערכי הצדק והשוויון‪ .‬מאידך‪ ,‬שמו של הבניין ושל המוסד היושב בו 'משכן הכנסת'‪ ,‬מבקש לחבר אותנו עם‬
‫ימי המלוכה ועם פאר ימי הבית השני ‪ :‬ה'משכן' הוא המקום שבו שכן האל ובו שכנו לוחות הברית‬
‫טרם בניית המקדש‬
‫בירושלים‪ .‬ואילו ה'כנסת' היא 'כנסת הגדולה '‪ ,‬אותו גוף אשר מנה ‪ 120‬חברים אשר שימשו מנהיגים חברתיים ורוחניים של‬
‫העם היהודי‪ .‬אנשי הכנסת הגדולה תיקנו תקנות חשובות אשר הביאו לשגשוג ולצמיחה של העם היהודי ולהגדרתו הלאומית‬
‫לאחר החורבן‪.‬‬
‫דומה כי בשימ וש בשני מושגים אלו מביעה הכנסת את רצונה להביא בימינו אנו לשגשוג מחודש של העם היהודי השב‬
‫לאדמתו לאחר אלפיים שנות גלות מתוך מבט אל פאר העבר ואל המורשת היהודית‬
‫‪ ,‬אך גם עם מבט אל עולם הערכים‬
‫האוניברסאליים‪ ,‬ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬אשר ראשיתה בימי יוון‪.‬‬
‫נתקדם אל עבר הכנ סת‪ :‬נצא מן הגן ונפנה שמאלה בכביש העולה לכנסת אל תחנתנו הבאה ‪ ,‬מנורת הכנסת ‪ ,‬הנמצאת מול‬
‫הכניסה למשכן הכנסת‪.‬‬
‫גן הוורדים‬
‫גן הוורדים‪ ,‬תצפית אל הכנסת‬
‫‪26‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שמינית – מנורת הכנסת‬
‫הערה למדריך‪ :‬לפניך מגוון נושאים שבהם ניתן לעסוק בבואנו לביקור מול מנורת הכנסת ‪ .‬ניתן לבחור באלו נושאים להעמיק‬
‫ולעסוק בפירוט‪ ,‬לפי רמת הקבוצה ולפי נטיית המדריך‪.‬‬
‫[עזר‪ :‬סמל המדינה ] [ עזר‪ :‬שער טיטוס ] [ עזר‪ :‬תנ"ך] [מטבע של ‪ 10‬אגורות] [ עזר‪ :‬העתק של רצפת בית הכנסת מירי חו]‬
‫[עזר‪ :‬המנורה בגן מנורה]‪[ ,‬עזר‪ :‬המנורה מועברת לכנסת]‬
‫נושאים מרכזיים בתחנה‪:‬‬
‫גלגוליה של מנורת המקדש‬
‫המנורה סמל החורבן‬
‫עיצוב סמל המדינה – המנורה שבה הביתה‬
‫סיפורה של מנורת הכנסת‬
‫העשרה‪ :‬התבליטים במנורת הכנסת‬
‫גלגוליה של מנורת המקדש‬
‫'ועשית מנורת זהב טהור‪ .‬מקשה תיעשה המנורה‪ ,‬ירכה וקנה‪ ,‬גביעיה כפתוריה ופרחיה‪ ,‬ממנה יהיו‪ .‬לב ושישה קנים‪ ,‬יוצאים‬
‫מצידיה‪ :‬שלושה קני מנורה‪ ,‬מצידה האחד‪ ,‬ושלושה קני מנורה‪ ,‬מצידה השני (שמות כ"ה‪.)31 ,‬‬
‫כך ציוותה התורה ואכן עוד בהיות עם ישראל בנדודיו במדבר יצר האומן‬
‫בצלאל בן‪ -‬אורי את כלי המשכן ובהם המנורה ‪.‬‬
‫עבודת האל התרכזה במשכן ‪ ,‬שם הדליקו את המנורה ‪ ' ,‬נר התמיד ' מדי ערב ‪ .‬עם כניסת העם ארצה הועבר המשכן לשילה‬
‫ועמו כלי המשכן‪ .‬רק עם בניית בית המקדש בהר המורייה ע"י שלמה המלך עברה המנורה אל מקומה הקבוע בבית המקדש‪,‬‬
‫בשנת ‪ 960‬לפסה"נ‪ .‬לאחר חורבן הבית ע"י הבבלים בשנת ‪ 586‬לפסה"נ חרבה ירושלים‪ .‬בית המקדש עלה באש‪ ,‬בתיה של‬
‫העיר נהרסו ותושביה גלו בבלה ‪ .‬כלי המקדש ועמם המנורה נשדדו אף הם ע "י הבבלים ‪ .‬אך העם זכה לשוב לארצו מקץ‬
‫חמישים שנה עם הצהרת כורש בשנת ‪ 538‬לפסה"נ‪ ,‬אשר העניקה ליהודים את ה זכות לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫בית המקדש נבנה ע "י שבי ציון בשנת ‪ 515‬לפסה"נ‪ ,‬ושוב דלקה בו מנורת הזהב ‪ .‬בחזיונו‪ ,‬ראה הנביא זכריה את מנורת‬
‫הזהב והיא קיבלה משמעות סמלית ‪ ,‬שבעת הקנים הם עיני ה ' המשוטטות בארץ ‪ ,‬והמנורה היא סמל לעתיד טוב יותר‬
‫ולתקווה‪' :‬לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה ' צבאות‪ ...‬שבעה אלה עיני ה '‪ ,‬המה משוטטים בכל הארץ '‪ ( .‬זכריה ד '‪--6 ,‬‬
‫‪.)10‬‬
‫כעבור שנים‪ ,‬בעת מרד החשמונאים ביוונים ‪ ,‬נשדדה המנורה ע "י אנטיוכוס ה‪ 4-‬אפיפנס אשר רצה להפוך את ירושלים לעיר‬
‫אלילית‪ ,‬חילל את בית המקדש ושדד את אוצרותיו ‪ .‬יהודה המכבי טיהר את המקדש ויצר שוב מנורה ‪ ,‬הייתה זו מנורת ברזל‬
‫ורק בהמשך הוחלפה המנורה למנורת זהב ‪ ,‬כפי שמצווה התורה ‪ .‬המלך החשמונאי האחרון ‪ ,‬מתיתיהו אנטיגונוס ‪ ,‬טבע את‬
‫המנורה במטבעות הממלכה החשמונאית ‪ ,‬וכך נוספה לה משמעות נוספת ‪ ,‬מדינית‪ .‬עם חורבן הבית השני ‪ ,‬בשנת ‪70‬‬
‫לספירה‪ ,‬שרף טיטוס את בית המקדש‪ ,‬הגלה את העם ושדד את כלי המקדש‪.‬‬
‫המנורה סמל החורבן‬
‫‪27‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫בשנת ‪ 81‬לספירה הקים הסנט הרומי קשת ניצחון בפורום אשר נועדה להנציח את נצחונו של טיטוס על ירושלים בשנת ‪70‬‬
‫לספירה‪ .‬בקשת ‪ -‬תבליט שמתאר מצעד לוחמים רומיים נושאים על גבם את שלל המל חמה וביניהם את כלי הפולחן היקר‬
‫ביותר ‪ -‬מנורת שבעת הקנים ‪ .‬המנורה אשר הייתה סמל עתיק שייצג את הכיסופים לבית המקדש ונמצאה בין היתר‬
‫בפסיפסים קדומים הפכה כעת סמל לחורבן‪.‬‬
‫בדורות האחרונים הפכה מנורת שער טיטוס לסמל הפוך ‪ :‬מסמל של חורבן והשפלה הפכה המנורה לסמל לתקומ ת העם‬
‫בארצו ולניצחונו‪ .‬בשירו של יצחק יצחק 'כל הדרכים מובילות לרומא' שני לוחמי בריגדה ‪ -‬זוג מאוהב מעמק יזרעאל ‪ -‬מטיילים‬
‫ברומא‪ ,‬ושם לרגלי שער טיטוס הם מלגלגים באירוניה על כיבושי הקיסר שאבד עליהם הכלח ‪ ,‬בעיקר לנוכח מפלת גרמניה‬
‫ובעלות בריתה ולנוכח שיבת ציון בעת המודרנית ובניית ארצנו ‪ .‬לוחמי הבריגדה כזכור הגיעו לאירופה מא "י‪ ,‬חזו בתבוסת‬
‫גרמניה וסייעו ליהודים לעלות ארצה‪:‬‬
‫לכן המנורה היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬סמל להתחדשות המדינית של עם ישראל בארצו‪ ,‬המנורה שבה לארץ ישראל עם ראשית‬
‫הגאולה‪ ,‬עם שוב העם לארצו ולעצמאותו‪.‬‬
‫עיצוב סמל המדינה – המנורה שבה הביתה‬
‫בחודש פברואר ‪ 1949‬הכריזה מועצת המדינה הזמנית על המנורה כעל סמל המדינה ‪ .‬החלטה זו התקבלה לאחר חודשים‬
‫ארוכים של דיונים וויכוחים ותהפוכות רבות‪.‬‬
‫ראשית העניין כבר ביולי ‪ ,1948‬אז הציג שר החוץ משה שרתוק בפני 'מועצת המדינה הזמנית ' את ההצעה לסמל ה מדינה‪,‬‬
‫אשר כללה איור של מנורת שבעת הקנים ומעליה שבעה כוכבי זהב ‪ ,‬פרי יצירתם של הגרפיקאים וליש וסטרוסקי ‪ .‬המנורה‬
‫עוצבה ע"פ המנורה בשער טיטוס‪ ,‬לבן על רקע תכלת כצבעי הטלית‪ .‬הכוכבים הם ע"פ חזונו של הרצל סמל ליום העבודה בן‬
‫שבע שעות שחזה לפועלי המדינה היהודית ‪ ,‬סמל הצדק הסוציאלי‪ .‬סמל זה מייצג את השילוב והקשר בין עם ישראל לארץ‬
‫ישראל ולירושלים‪ ,‬לעבר מפואר‪ ,‬ובמקביל מייצג את תחיית העבר לאור רעיונות ליברליים‪ -‬מודרניים של חוזה המדינה בדבר‬
‫צדק סוציאלי לפועלי ארץ ישראל ולבוניה‪.‬‬
‫אך מועצת המדינה החליטה כי אין זה מספיק ‪ ,‬וכי סמל בכל זאת אין בוחרים כל יום ‪ ,‬על כן זומנו לוועדה לבחירת הסמל גם‬
‫אנשי אמנות וארכאולוגיה‪ ,‬וגובש סמל חדש ע"י הגרפיקאים איתמר דוד וירחמיאל שכטר‪ :‬מנורת שבעת קנים אשר עוצבה לא‬
‫ע"פ שער טיטוס ‪ ,‬אלא ע"פ רצפת פסיפס מבית הכנסת העתיק ביריחו ‪ ,‬שם היא מתוארת ולצדה שופר ולול ב‪ ,‬תחתיה מופיע‬
‫כיתוב 'שלום על ישראל ' [עזר מומלץ ‪ :‬תרשים רצפת הפסיפס ]‪ .‬סמל זה מצביע על קשר עם עברו המפואר של עם ישראל ‪,‬‬
‫והקונוטציות לסמל הן דתיות‪ -‬פולחניות והן זוכות לחיזוק נוסף מהציטוט מתהילים 'שלום על ישראל '‪ ,‬אשר הופיע גם הוא על‬
‫רצפת בית הכנסת ‪ .‬צורת הסמל‪ :‬צו רת חותם שמסמל חותם עברי עתיק מימי ממלכת ישראל הקדומה ומעניק לו ממד מדיני‪-‬‬
‫ריבוני – סמל להתחדשות הריבונות היהודית ‪ .‬יש בסמל זה איחוד רוחני‪ -‬מדיני‪ ,‬אשר אפיין את מלכות ישראל בימי הבית‬
‫הראשון‪ .‬יחד עם זאת גם ב הצעות נוספות ל סמל מופיעים מעלה שבעת הכוכבים ‪ .‬לצד הקשר ע ם עברו המפואר של עם‬
‫ישראל בארצו על היבטיו הפולחניים‪ -‬רוחניים‪-‬מדיניים‪ ,‬תתבסס הממלכה היהודית החדשה על משנתו החילונית‪ -‬מודרנית‪-‬‬
‫ליברלית של חוזה המדינה‪ ,‬ולצד אלו מביע הסמל את כוונות השלום של המדינה‬
‫אך גם סמל ים אלה עוררו דיון ואי הסכמה בקרב חברי מועצת העם הזמנית ‪ ,‬וועדת הסמל והדגל החליטה על פרסום מודעה‬
‫בעיתונות שקוראת להגיש הצעות לסמל המדינה ‪ .‬הוועדה התכנסה שוב והיו "ר בבה אידלסון הציגה בפניהם את ההצעות‬
‫השונות שהתקבלו וכן הצעה נוספת שביקשה מהאחים מקסים וגבריאל שמיר‪.‬‬
‫בהצעתם‪ ,‬מופיעה המנורה כסמל מודרני‪ ,‬ולא כמנורה המוכרת לנו כיום בסמל‪ ,‬מעליה שבעה כוכבים ולצדה שני ענפי עץ זית‬
‫– חידוש אשר נועד לבטא באופן חזותי את השאיפה לשלום ‪ ,‬לעומת הכיתוב 'שלום על ישראל ' בהצעתם של דוד ושכטר ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫חברי הוועדה הסתייגו מהעיצוב המודרני של המנורה וביקשו מהאחים שמיר סמל נוסף‪ ,‬שבו תופיע המנורה ע"פ שער טיטוס‬
‫– בכך יש מן הסמליות הרבה ‪ :‬המנורה מורמת משער טיטוס המסמל תבוסה ‪ ,‬קלון והשפלה ונקבעת במקום של כבוד בסמל‬
‫המדינה‪ ,‬עדות לנצחיותו של עם ישראל‪ .‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד אשר נקשרים במוטיב אחד‪[ .‬עזר מומלץ‪ :‬סמל המדינה]‬
‫בסופו של דבר התקבלה הצעתם – אך ללא שבעת הכוכבים‪ ,‬עם המנורה משער טיטוס‪ .‬מרכיבי המנורה מצביעים כאמור על‬
‫מספר רעיונות ‪ :‬ענפי הזית מסמלים את החתירה לשלום ‪ ,‬המנורה מורה על הקשר עם העבר המפואר של העם בארצו ‪ ,‬על‬
‫החזרת המדינה לעטרתה הישנה ועל ראשית קץ הגלות‪.‬‬
‫שילוב המנורה לצד עצי זית אינו חדש דווקא‪ ,‬כי אם מופיע בחזון זכריה‪:‬‬
‫"וישב המלאך הדובר בי ויעירני ‪ ,‬כאיש אשר‪-‬ייעור משנתו‪ .‬ויאמר אליי מה אתה רואה ; ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה‬
‫וגולה על‪ -‬ראשה‪ ,‬ושבעה נרותיה עליה‪ --‬שבעה ושבעה מוצקות ‪ ,‬לנרות אשר על‪ -‬ראשה‪ .‬ושניים זיתים ‪ ,‬עליה‪ :‬אחד מימין‬
‫הגולה‪ ,‬ואחד על‪-‬שמאלה‪ ...‬ואומר אל המלאך הדובר בי לאמור ‪ :‬מה‪-‬אלה אדוני‪ .‬ויען המלאך‪ ...‬ויאמר אליי‪...‬זה דבר ה ' אל‬
‫זרובבל לאמור‪ :‬לא בחיל‪ ,‬ולא בכוח‪--‬כי אם‪-‬ברוחי‪ ,‬אמר ה' צבאות (זכריה ד'‪.)6--1 ,‬‬
‫סיפורה של מנורת הכנסת‬
‫באביב ‪ 1950‬ביקרה בארץ ישראל משלחת משני בתי הפרלמנט הבריטי ‪ .‬עם שובה לאנגליה הצ יע הלורד סמואל ‪ ,‬בנו של‬
‫הנציב העליון הראשון בארץ הרברט סמואל ‪ ,‬לעשות מחווה למען מדינת ישראל הצעירה ולהבעת הערכת אנגליה לעם‬
‫ישראל‪ .‬בהתייעצות עם האמן היהודי המוכשר ‪ ,‬בנו אלקן (‪ ,)Benno Elkan 1877-1960‬הוחלט על מנורת ברונזה רבת‬
‫ממדים שעל קניה מופיעים ‪ 29‬תבליטים ה מבטאים פרקים בהיסטוריה היהודית מימי התנ "ך ועד להקמת מדינת ישראל ‪.‬‬
‫גובהה של המנורה הוא כחמישה מטרים ומשקלה ארבעה טון ‪ ,‬שלושה קנים יוצאים מכל צדיה ‪ .‬אלקן נולד בגרמניה אך עם‬
‫עליית הנאצים לשלטון נמלט ללונדון שבה חי ויצר עד יום מותו‬
‫‪ .‬שש שנים חלפו מאז שהועלה הרעיון‬
‫ועד הגעתה של‬
‫המנורה לירושלים ‪ .‬בשנים אלו הוקמה 'קרן המנורה ' ובאמצעותה גויסו עשרים אלף לי "ש‪ ,‬תרומות למימוש הרעיון (בין‬
‫התורמים ארגונים יהודיים אשר ביקשו להשתתף במתנה זו למדינת ישראל)‪ ,‬וכן התנהל דיון סוער אודות הבעיות ההלכתיות‬
‫הנובעות מהיצירה ‪ :‬הן מעצם הכנת ה עתק למנורת המקדש ‪ ,‬הן בשל התבליטים המוצבים עליה המנוגדים לאיסור המקראי‬
‫'לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה '‪ ( .‬שמות כ '‪ .)3 ,‬בדיון היו מעורבים גורמים רבים ‪ ,‬ובסופו של דבר אישר את המנורה הרב‬
‫הראשי לישראל ‪ ,‬הרב יצחק הלוי הרצוג ‪ .‬בסוף שנת ‪ 1955‬הסתיימה עבודת האמן ובראשית שנת ‪ 1956‬המנורה נמסרה‬
‫בטקס חגיגי לפרלמנט הבריטי ‪ .‬לישראל הגיעה המנורה בחודש מארס ‪ ,‬וטקס הגעתה לירושלים נקבע לערב יום העצמאות‬
‫ה‪ 8-‬של מדינת ישראל‪ 15 ,‬באפריל ‪.1956‬‬
‫כידוע‪ ,‬הכנסת שכנה בשנים אלו בבניין פרומין ברחוב המלך ג 'ורג' בירושלים‪ ,‬ועל כן הוחלט להציב את המנור ה ב'בור שיבר'‬
‫הסמוך לה‪ .‬בטקס שרו את ההמנון הבריטי לצד ההמנון הישראלי והושמעו נאומים נרגשים‪.‬‬
‫הטקס היה מבחינת הצופים אנטי תיזה לטקס הניצחון‬
‫'הטריומף' של טיטוס אשר הגלה את המנורה מארצה אי אז לפני‬
‫‪ 2000‬שנה‪ ,‬בשנת ‪ 81‬לספירה‪ .‬כעת חשו כולם כי המנורה שבה הביתה‪.‬‬
‫אל קן ביקש שהמנורה תוצב בחלל סגור בתוך מבנה הכנסת שכן היא דורשת תאורה מיוחדת כזו שניתן להתקין רק בחלל‬
‫סגור‪ .‬מקור האור חייב להיות מלמעלה כדי שהתבליטים יוצגו במלוא הדרם ‪ .‬על אף בקשת האמן בחרו אנשי הכנסת להציב‬
‫את המנורה בבור שיבר כדי שכל המבקרים בירושלים יוכלו לחזות בה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫העשרה‪ :‬התבליטים במנורת הכנסת‬
‫להלן ביאור התבליטים שעל גבי המנורה‪ ,‬המתאים לקבוצות ברמה גבוהה שמעוניינות להעמיק בהבנת היצירה‪ 29 .‬תבליטים‬
‫יצר בנו אלקן על גבי המנורה‪.‬‬
‫התמונות אינן מסודרת לפי סדר כרונולוגי ‪ .‬אך יש קשר מעניין בין התבליטים השונים ‪ :‬התבליטים שעל הקנים מצדה הימני‬
‫של המנורה קשורים בקשר של ניגודיות או השלמה לתבליטים בצדה השמאלי של המנורה (הקנה הימני קיצוני קשור לקנה‬
‫השמאלי הקיצוני ‪ ,‬הקנה השני מימין קשור לקנה השני משמאל ‪ ,‬הקנה השלישי מימין קשור לקנה השלישי משמאל )‪ .‬בקנה‬
‫המרכזי אירועים מכוננים בתולדות העם היהודי‪.‬‬
‫מומלץ לנסות להבין יחד עם הקבוצה את ההקשרים השונים שבין התבליטים‪ .‬להלן הסבר קצר אודות התבליטים‪.‬‬
‫סקירת התבליטים בקנים הקיצוניים‪ :‬ימין ושמאל‪.‬‬
‫הנביא ישעיהו (קנה שמאלי) ומנגד הנביא ירמיהו (קנה ימני) – חורבן ונחמה‪.‬‬
‫אנו רואים משמאל את הנביא ישעיהו על רקע נבואת אחרית הימים‪:‬‬
‫ֵיהן ‪.‬‬
‫ַחדָו יִ ְרבְצּו יְַלד ֶ‬
‫נֹהג בָם ‪ּ .‬ו ָפרָה וָדֹב ִת ְר ֶעינָה ‪ ,‬י ְ‬
‫ַחדָו ‪ ,‬וְנַעַר ָקטֹן ֵ‬
‫ּומרִיא י ְ‬
‫ָמר עִם‪ְּ -‬גדִי יִ ְרבָץ וְ ֵעגֶל ּו ְכ ִפיר ְ‬
‫ְאב עִם‪ֶ -‬כבֶׂש‪ ,‬וְנ ֵ‬
‫וגָר ז ֵ‬
‫ַש ִחיתּו‪ְ ,‬בכָל‪ַ -‬הר‬
‫ָתן ‪ .‬וְ ַעל ְמאּורַת ִצפְעֹונִי ‪ּ ,‬גָמּול יָדֹו ָהדָה ‪ .‬לֹא‪-‬יָרֵעּו וְלֹא‪ -‬י ְ‬
‫ֲשע יֹונֵ ק‪ַ ,‬על‪ֺ -‬חר פ ֶ‬
‫ְשע ַ‬
‫וְַא ְריֵה ַכ ָב ָקר יֹאכַל‪ֶ -‬תבֶן‪ .‬ו ִ‬
‫ַןים‬
‫ַםיִם‪ַ ,‬ליָם ְמכ ִ‬
‫ְשי‪ִ .‬כי‪ָ -‬מלְָאה ָהָארֶץ‪ֵ ,‬דעָה ֶאת‪-‬ה'‪ ,‬כ ַ‬
‫ָקד ִ‬
‫(ישעיהו י"א‪.)9--6 ,‬‬
‫חיות טרף מלחכות עשב לצד הכבשים‪ ,‬חזון של שלום והרמוניה‪...‬‬
‫‪30‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ישעיהו‬
‫בקנה הימני הנביא ירמיהו אשר דרש עשיית צדק ומשפט והתנבא על חורבן ירושלים ובית המקדש ‪ .‬הוא התנגד למרד נגד‬
‫הבבלים ועל כן הואשם בכך שהוא מרפה את ידי הלוחמים והושלך לבור‪ ,‬שם עּונה‪ .‬ירמיהו לא היה יכול לברוח מדבר ה' עליו‬
‫ְמֹתי ' (ירמיהו כ ' ‪ .)9‬כאן מוצגים שני הנביאים בקשר של ניגוד ‪ :‬נבואת חורבן‬
‫ְאש בֹ ֶערֶת ָעצֺר ְב ַעצ ָ‬
‫ְהיָה ְב ִלבִי כ ֵ‬
‫הוא מעיד 'ו ָ‬
‫‪,‬מחד ונבואת נחמה‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫ירמיהו‬
‫רבן יוחנן בן זכאי (קנה שמאלי) מול המקבים (קנה ימני) – מאבק והמשכיות‬
‫בתבליט השמאלי ריב "ז‪ .‬מעליו הריסותיה של ירושלים אשר חרבה ע "י הרומים בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬ובחלק התחתון יהודים‬
‫לומדים תורה בסתר על אף האיסור הרומי‪ .‬ריב"ז מצטייר כדמות שוחרת שלום והיה בין מתנגדי המרד‪ .‬ריב"ז יצא מירושלים‬
‫ליבנה והפך אותה למרכז רוחני של לימוד תורה‬
‫‪ .‬הוא חידש את הנשיאות ‪ ,‬תיקן תקנות והורה על תפילה בבית כנסת‬
‫כתחליף לעבודת הקרבנות בבית המקדש שחרב‪ .‬בכך הביא להמשכיות קיום אורח חיים יהודי על אף השבר הגדול‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ריב"ז‬
‫מנגד‪ ,‬בתבליט הימני חמשת בני מתתיהו הכהן אשר התנגדו לגזירות השמד שהטיל אנטיוכוס הרביעי על היהודים בשנת‬
‫‪ 167‬לפסה"נ‪ .‬המרד התחיל בכפר מודיעין שם התנגד מתתי הו החשמונאי ועמו חמשת בניו ‪ .‬כעבור שלוש שנות לחימה‬
‫טיהרו החשמונאים את בית המקדש ‪ .‬המרד ארך ‪ 25‬שנה והסתיים בשנת ‪ 142‬לפסה"נ‪ .‬במהלך שנים אלו מצאו ארבעה‬
‫אחים את מותם ‪ .‬האח החמישי ‪ ,‬שמעון‪ ,‬היה השליט הראשון בממלכה החשמונאית העצמאית אשר התקיימה במשך‬
‫‪75‬‬
‫שנה‪ ,‬עד שנת ‪ 63‬לפסה"נ‪ ,‬עת כבש פומפיאוס הנציב הרומי את ארץ ישראל‪.‬‬
‫מרד המקבים‬
‫שני התבליטים מציגים מרד ומאבק‪ .‬מרד המקבים פרץ נגד היוונים על רקע גזירות שביקשו למחוק את היהדות ולהנחיל את‬
‫התרבות ההלניסטית על יושבי הארץ ‪ .‬המקבים לחמו לשם המשך הקיום היהודי ‪ ,‬וכך גם רבן יוחנן ‪ ,‬אשר ביקש אף הוא‬
‫להציל את היהדות ולהמשיך את הקיום היהודי על רקע מצוקה וסכנה קיומית להמשך קיום אורח חיים יהודי בהיעדר‬
‫המקדש‪.‬‬
‫חכמי ספרד (קנה שמאלי) ומולם תנועת החסידות (קנה ימני)‬
‫בקנה השמאלי אנו רואים שניים מגדולי האומה בימי 'תור הזהב ' בספרד‪ :‬הרמב"ם משמאל והמשורר הגדול ר ' יהודה הלוי‬
‫מימין‪ ,‬מחזיק בנבל‪.‬‬
‫הרמב"ם היה מגדולי הרבנים שקמו לעם היהודי ‪ .‬רופא‪ ,‬איש ספר ומורה רוחני עבור כל בני דורו ‪ .‬הוא חי במאה ה‪ ,12 -‬נולד‬
‫בספרד אך עקר ממ נה למרוקו ובהמשך למצרים ‪ .‬בתבליט מחזיק הרמב "ם שני ספרים ‪ ,‬האחד 'היד החזקה '‪ ,‬משנה תורה ‪,‬‬
‫אשר בו קיבץ את ההלכה היהודית הענפה‬
‫‪ .‬השני‪ ,‬כתבי פילוסוף היווני אריסטו ‪ .‬בכך מציג הרמב "ם שילוב מעניין של‬
‫הישענות על המסורת ועל ההלכה היהודית לצד קריאה ועיון בספרי חכמה שאינם‬
‫‪32‬‬
‫יהודיים‪ .‬על 'היד החזקה ' יושבת היונה‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫שמסמלת את האמונה ‪ ,‬ועל כתבי אריסטו נח לו ינשוף המסמל את החכמה ‪ ,‬את השכל‪ .‬בחייו ביקש הרמב "ם לחיות בשילוב‬
‫מתמיד בין ההלכה והאמונה לבין ידיעות העולם שבו הוא חי‪.‬‬
‫מימין לרמב "ם רבי יהודה הלוי ‪ ,‬גדול משוררי יהדות ספרד ‪ ,‬אשר היה אף הוא רופא מצליח ‪ .‬הוא למד מדעים ‪ ,‬שפות‬
‫ופילוסופיה אצל גדולי דורו ‪ ,‬אך שיריו מלאי הפיוט הם שפרסמו אותו ‪ .‬בשיריו ביטא הלוי את כיסופיו העזים לירושלים ואת‬
‫הסבל שהוא חש בגלות על אף עושרו והצלחתו ‪' :‬לְבי במזרח ואנוכי בסוף מערב ‪ /‬איך אטעמה את אשר אֹכל ואיך יֶ ֱערַב ?‪/‬‬
‫ֵקר בעיני ראֹות עפרֹות דביר נחרב‪'...‬‬
‫ֵקל בעיני עזֹוב כל טּוב ספרד‪ / ,‬כמו י ַ‬
‫יַ‬
‫ואכן‪ ,‬על אף כל הטוב שידע בספרד עלה ר' יהודה הלוי לירושלים‪ ,‬אך עם הגיעו מצא בה את מותו‪.‬‬
‫תור הזהב‬
‫מנגד‪ ,‬בקנה הימני‪ ,‬תנועת החסידות‪ .‬החסיד יושב בצל אילן ונהנה מעולמו של הבורא ‪ .‬לצדו כלי נגינה ובקבוק משקה וברקע‬
‫חסידים רוקדים‪ .‬תנועת החסידות צמחה באירופה במאה ה‪ 18-‬על רקע מצוקה וימים קשים מנשוא ליהודים‪ .‬מייסד התנועה‪,‬‬
‫הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ ,‬נתן טעם חדש לחיים וביקש להרחיק את העצבות מחייו של האדם ‪ .‬אל האלוהים יכול להתקרב כל אדם‬
‫בדרך של שמחה‪ ,‬תפילה וכוונה בלב שלם‪ .‬דרכם של החסידים לעבודת הבורא היא דרך של שמחה‪ ,‬ריקודים ושירה‪.‬‬
‫החסידות ויהדות ספרד מייצגות שתי דרכים לעבודת האל ‪ :‬האחת התפתחה תודות לסביבה תומכת ומאפשרת ‪ ,‬והשנייה‬
‫צמחה דווקא על רקע מצוקה וסבל‪ ,‬אבל שתיהן מבקשות להיטיב עם חייו של האדם ולסייע לו למצוא את דרכו בעולמו‪.‬‬
‫החסידות‬
‫גלות בבל (קנה שמאלי) ועליית נחמיה (קנה ימני)‪ :‬גלות בבל ושיבת ציון‬
‫בקנה השמאלי תיאור גלות בבל אשר התרחשה לאחר חורבן בית ראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת ‪ 586‬לפסה"נ‪ .‬אנו‬
‫רואים את גולי בבל באבלם ‪ ,‬כלי הנגינה מוטלים לרגליהם ‪ ,‬ברקע מקדשי בבל וערבה בוכייה ‪ .‬התבליט ממחיש את הנאמר‬
‫ִמֹרֹותינּו ' (תהלים‬
‫ֵ‬
‫ָשבְנּו ּגַם‪ָ -‬בכִינו ְבָז ְכרֵנּו ֶאת‪ -‬צִיֹון‪ַ .‬על ֲע ָרבִים בְתֹוכה ָתלִינּו כ‬
‫ש ם יַ‬
‫ַהרות ָב ֶבל ָ‬
‫במזמור קל "ז בתהלים ‪ַ ' :‬על נ ֲ‬
‫קל"ז‪ .)2--1 ,‬הגעגועים והכיסופים לציון תמו עת כבשו הפרסים את בבל‪ ,‬וכורש מלך פרס התיר ליהודים לשוב לארצם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫גלות בבל‬
‫בתבליט הנגדי ‪ -‬שבי ציון ובראשם נחמיה אשר עלה לירושלים וביקש לבנות מחדש את חומות העיר המפורצת‬
‫‪ .‬עם בואו‬
‫סייר נחמיה סביב חומותיה ההרוסות של העיר וקרא ליהודי ירושלים להצטרף אליו במשימה ‪ .‬מאחר ועמי הסביבה התנ כלו‬
‫לבונים‪ ,‬נחמיה עודד את אנשיו להמשיך את העבודה במרץ ולא להתייאש תוך שהוא מנהיג גם שמירה קפדנית במקביל‬
‫לבנייה‪:‬‬
‫חֹומה ִאיש ֶאל‪ְ -‬מלַאכְתֹו‪ .‬וַיְ ִהי ִמן‪ַ -‬היום ַההּוא‬
‫לֹהים‪ֶ ,‬את‪ֲ -‬עצָתם ונשוב כולנּו ֶאל‪ַ -‬ה ָ‬
‫ש ְמעּו אֹויְבֵינּו כִי נֹודַע לָנּו‪ ,‬וַיָפֶר ָה ֱא ִ‬
‫שר ‪ָ -‬‬
‫ַא ֶ‬
‫ְהי כ ֲ‬
‫וַי ִ‬
‫שרִים‬
‫ְה ָ‬
‫שרְיֹנִים ו ַ‬
‫ְה ִ‬
‫שתֹות ו ַ‬
‫ְה ְק ָ‬
‫ְמ ִחים ַה ָם ִגמִים ו ַ‬
‫ְהר ָ‬
‫ִיקים ו ָ‬
‫ַםלָאכָה וחצים ַמ ֲחז ִ‬
‫ֲחצִי נערַי עושים ב ְ‬
‫ַאחרֵי‪ ,‬כָל‪-‬בֵית יְהּודָה ‪ַ .‬הבֹונִים‬
‫ֲ‬
‫ְהבֹונִים‪ִ --‬איש ַחרְבֹו ֲאסּורִים ַעל‪ָ -‬מ ְתנָיו‪,‬‬
‫שלַח‪ .‬ו ַ‬
‫ֶקת ַה ָ‬
‫ְַאחת ַמ ֲחז ֶ‬
‫עֹׂשה ַב ְםלָאכָה‪ ,‬ו ַ‬
‫ְַאחת יָדֹו ֶ‬
‫ׂשים‪ .‬ב ַ‬
‫עֹמ ִ‬
‫ַן ֶבל‪ְ ,‬‬
‫מֹׂש ִאים ב ֶ‬
‫ְה ְ‬
‫ַחֹומה ו ַ‬
‫ב ָ‬
‫ּובֹונִים (נחמיה ד‪.)12--9 ',‬‬
‫התבליט משקף מציאות זו שכן מימין ומשמאל נראים אנשים נושאים כלי נשק המגנים על הבנייה‪.‬‬
‫בניית החומה ושיבת ציון הן כמובן התיקון לגלות בבל וכך מעמיד בנו אלקן את היציאה לגלות אל מול שיבת ציון‪.‬‬
‫שיבת ציון‬
‫סקירת התבליטים על הקנים האמצעיים (זאת אומרת השני משמאל מול השני מימין)‬
‫עזרא הסופר (קנה שמאלי) והלל הזקן (קנה ימני)‬
‫כ‪ 75-‬שנה לאחר שיבת ציון והצהרת כורש הגיע לירושלים עזרא הסופר בראש אלפי עולים יהודים נוספים שעזבו את בבל ‪.‬‬
‫עזרא נדהם לגלות כי היהודים התרחקו עד מאוד מדרך התורה ואף נישאו לנשים נוכריות ‪ .‬הוא אסף את העם והקריא את‬
‫התורה ליהודי ירושלים ‪ .‬הוא הסביר ‪ ,‬פירש ודרש את קיום המצוות ועמד על חובת הקריאה בתורה‬
‫'האמנה'‪ ,‬הברית בין העם לאלוהיו‪ ,‬ובכך חידש את הזהות היהודית והלאומית של העם היושב בציון‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .‬עזרא חידש את‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫עזרא הסופר‬
‫מנגד אנו רו אים את הלל הזקן ‪ ,‬נשיא הסנהדרין אשר התפרסם בצניעותו ובאהבת האדם ‪ .‬כאן בתבליט בחר בנו אלקן להציג‬
‫את הלל על סמך מדרש מן התלמוד הבבלי ‪ ,‬שם מסופר על גוי אשר ביקש ללמוד את התורה על רגל אחת ‪ .‬שמאי הידוע‬
‫בקפדנותו גירש את הגוי שכן נטה להחמיר ולא עשה פשרות בלימוד התורה‪ ,‬ואילו הלל שהיה ידוע בסבלנותו ענה לאותו גוי‪:‬‬
‫'מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך‪ ,‬וכל השאר פרשנות לכך ועתה לך ולמד‪'...‬‬
‫הלל הזקן‬
‫לפנינו שני מורים‪ ,‬הלל ידוע בסבלנותו ובנטייה לפשרנות‪ ,‬ואילו עזרא מצטייר כמורה חסר פשרות וקפדן‪.‬‬
‫איוב (קנה שמאלי) ור' חנינא בן‪-‬תרדיון (קנה ימני) – צדיק ורע לו‬
‫בתבליט משמאל אנו רואים את איוב אבל וחפוי ראש על בני ביתו שמתו והוא סובל מייסורים קשים ‪ .‬סביבו עומדים שלושת‬
‫ְק ֵבל ֵמ ֵאת האלוהים‪,‬‬
‫רעיו המנסים לנחם אותו‪ .‬על אף כל הצרות שנחתו על איוב‪ ,‬הוא אינו מאבד את אמונתו‪ּ' :‬גַם ֶאת ַהּטוב נ ַ‬
‫ָתיו' (איוב ב‪.)10 ,‬‬
‫ִׂשפ ָ‬
‫ְק ֵבל; בכל זֹאת לֹא ָח ָטא איוב ב ְ‬
‫ְאת ָהרָע לֹא נ ַ‬
‫וֶ‬
‫איוב ורעיו‬
‫מנגד‪ ,‬אנו רואים את ר ' חנינא בן‪ -‬תרדיון‪ ,‬מעשרת הרוגי מלכות ‪ .‬ע"פ המסופר בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה ‪ ,‬נכלא ר '‬
‫חנינא בן תרדיון כיוון שעסק בתורה בניגוד לציווי הרומי‪ .‬הרומים כרכו סביבו גווילי תורה שאותם שרפו‪ .‬לפני שפרחה נשמתו‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫שאלו אותו תלמידיו ‪' :‬רבי‪ ,‬מה אתה רואה ?' ענה להם‪' :‬גווילים נשרפים ואותיות פורחות ' (תלמוד בבלי ‪ ,‬עבודה זרה ‪ ,‬י"ח‬
‫ע"א)‪ .‬בתבליט אנו רואים את הלהבות ברקע ואותיות פורחות מגופו ‪ .‬ר' חנינא בן‪ -‬תרדיון הפך לסמל של אהבת התורה עד‬
‫בלי גבול וקבלת גזרה משמיים ללא עוררין‪ ,‬ובכך הוא דומה לאיוב‪ ,‬אשר נאות לקבל את הרע מאת ה' באהבה ובהשלמה‪.‬‬
‫ר' חנינא בן תרדיון‬
‫התלמוד (קנה שמאלי) והקבלה (קנה ימני) רוחניות אל מול לימוד‬
‫בקנה השמאלי אנו רואים חכם כותב בספר ואצבעו מורה אל על ‪ .‬מאחוריו גדר‪ .‬החכם מייצג את התלמוד‪ ,‬את החכמים אשר‬
‫התעמקו בלימוד וקבעו כללים‪ ,‬חוקים וגדרות אשר נועדו לשמור על עם ישראל ועל ייחודו ('ועשו סייג לתורה' פרקי אבות א')‪.‬‬
‫התלמוד‬
‫מנגד‪ ,‬בקנה הימני ‪ ,‬דמותו של רבי שמעון בר‪ -‬יוחאי‪ ,‬מתלמידיו של רבי עקיבא אשר לפי המסורת היהודית חיבר את ספר‬
‫'הזוהר'‪ ,‬ספר הייסוד לתורת הקבלה ‪ ,‬המיסטיקה היהודית ‪ .‬ברקע שם המפורש בתוך צורת משולש וכן האות 'ש'‪ ,‬רמז לאל‬
‫שדי‪.‬‬
‫הקבלה‬
‫התלמוד והקבלה הן שתי צורות לימוד ביהדות‪ ,‬האחת עניינה ענייני הרוח והמסתורין והשנייה עוסקת בעניינים גשמיים יותר‪:‬‬
‫חוקים‪ ,‬הלכות ופלפול עיוני בהם‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫האגדה (תבליט שמאלי) וההלכה (תבליט ימני)‬
‫בתבליט העגול והאחרון בקנה השמאלי אנו רואים‬
‫את דמותו של שלמה המלך ‪ ,‬מייצג 'האגדה'‪ .‬בשם זה נכללים כל‬
‫המדרשים וחלק מהתלמוד אשר אינם עוסקים בהלכה ‪ .‬שלמה‪ ,‬החכם מכל אדם ‪ ,‬אוחז בידו האחת קרן שהיא כלי נגינה וגם‬
‫סמל לשפע ‪ ,‬שכן תקופת שלטונו הייתה תקופה של שלום ופריחה ושל יצירה מגוונת ע‬
‫"פ המסורת שלמה כתב את ספר‬
‫משלי‪ ,‬את ספר קהלת וכן את שיר השירים‪.‬‬
‫ספרות האגדה‬
‫בתבליט הנגדי אנו רואים את בניו של אהרן הכהן ‪ ,‬נדב ואביהו ‪ ,‬נשרפים באש המזבח לאחר שהקריבו אש זרה במזבח ‪.‬‬
‫דמותו של אהרן נראי ת ועליה חושן ‪ .‬אירוע קשה זה המסופר בספר 'ויקרא' נבחר ע "י בנו אלקן כמייצג את ספרות ההלכה ‪,‬‬
‫אותה ספרות ענפה שבה מופיעים חוקים‪ ,‬מצוות והלכות המוריםת לאדם כיצד לנהוג בחיי יום‪-‬יום‪.‬‬
‫ספרות ההלכה‬
‫סקירת התבליטים בקנים הקרובים לקנה המרכזי‬
‫דוד וגוליית (קנה שמאלי) ומרד בר כוכבא (קנה ימני) – גבורת ישראל‬
‫בתבליט השמאלי אנו רואים את דוד בצעירותו ‪ ,‬בימי שאול המלך ‪ ,‬לאחר שניצח את גלית הפלשתי ‪ .‬בתבליט ראשו של גלית‬
‫מונף אל על‪ ,‬ברקע כתר המלוכה וגלימה מונחים על הנבל‪ .‬לרגלי דוד הפגיון של גלית ואבנים – נשקו של דוד‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫דוד‬
‫מנגד‪ ,‬שמעון בר‪-‬כוכבא‪ ,‬מנהיג המרד שפרץ נגד הרומים בשנת ‪ 132‬לספירה‪ ,‬אשר זכה להערצת רבים וביניהם רבי עקיבא‪.‬‬
‫בסופו של המרד ‪ ,‬בתשעה באב שנת ‪ ,135‬חרבה העיר ביתר שבה התבצרו הלוחמים ‪ .‬בר‪-‬כוכבא מפקד המרד נהרג ויהודה‬
‫חרבה‪ .‬בר‪-‬כוכבא נראה כשראשו שמוט ‪ ,‬כלי נשקו לרגליו ומאחוריו כוכב שמזכיר לנו כי שמו המקורי היה בר‪-‬‬
‫כוזבא‪ ,‬אך‬
‫מעריציו שינו את שמו לבר‪ -‬כוכבא‪ .‬שני גיבורים ‪ ,‬שתי מערכות קרב ‪ ,‬אך דוד מוצג בניצחונו המזהיר ‪ ,‬ואילו בר‪ -‬כוכבא ברגע‬
‫הכישלון‪ ,‬המפלה והאכזבה‪.‬‬
‫בר כוכבא‬
‫ההעפלה (קנה שמאלי) והמשיחיות (קנה ימני) – תקוות ומעשים‬
‫בתבליט משמאל ספינ ה רעועה ועליה מעפילים ‪ .‬אחד מטיל עוגן והשני מחזיק בידיו טלית ‪ .‬המלח חסון‪ ,‬שרירי ובטוח בעצמו‬
‫ומייצג את היישוב העברי בארץ‪ ,‬הקולט את אלפי העולים בימים שטרם הקמת המדינה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ההעפלה‬
‫מנגד‪ ,‬אנו רואים תבליט אשר ממחיש את התקוות המשיחיות‬
‫‪ .‬יהודים מתפללים וידיהם מושטות אל עבר קרני השמש‬
‫הזורחת במזרח ובכך מייצגת את ירושלים‪ .‬הציפייה לבוא המשיח היא אחד משלושה עשר העיקרים של הרמב"ם‪.‬‬
‫התקווה המשיחית‬
‫ההעפלה והמשיחיות הן דרכים שונות להצלת העם היהודי ‪ .‬הציפייה למשיח היא דרך פסיבית לגאולה שנשענת על ציפייה‬
‫לנס אלוהי‪ ,‬בעוד שההעפלה היא פעולה אקטיבית אשר נועדה להביא לגאולת העם והמולדת‪.‬‬
‫אברהם אבינו (קנה שמאלי) ויעקב אבינו (קנה ימני)‬
‫בתבליט אנו רואים את אברהם מוריד ראשו בהכנעה כלפי הציווי האלוהי ‪ ,‬ואכן אברהם אבינו קיבל את הציווי האלוהי לנדוד‬
‫הרחק מבית אביו‪ ,‬ומעל הכול לציווי הבלתי מתפשר ובלתי מתקבל על הדעת להקריב את בנו יחידו‪ ,‬יצחק‪.‬‬
‫אברהם‬
‫בניגוד גמור אליו בתבליט הנגדי אנו רואים את יעקב מתגושש עם המלאך‬
‫‪ .‬לאחר נצחונו של יעקב הוא קיבל את הכינוי‬
‫רית עם אלוהים ועם אנשים ותּוכל' (בראשית לב'‪ .)29 ,‬יעקב ואברהם מייצגים שניהם את האמונה‪ ,‬את עבודה‬
‫ש ָ‬
‫'ישראל'‪' ,‬כי ָ‬
‫האל‪ ,‬אך כל אחד בדרך שונה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫יעקב‬
‫סקירת התבליטים בקנה המרכזי‬
‫משה רבנו ‪ :‬כאן בתבליט משה רבנו בעת מלחמת ישראל בעמלק אשר ברפידים‬
‫‪ .‬כמסופר בספר שמות כ "ט‪ ,‬עלה משה‬
‫לראש גבעה ממנה ראה את הקרב‪.‬‬
‫יה‪,‬‬
‫ֵשב ָע ֶל ָ‬
‫ָׂשימּו ַת ְח ָתיו וַי ֶ‬
‫ִקחּו ֶא ֶבן וַי ִ‬
‫מֹשה ְכ ֵבדִים‪ ,‬וַי ְ‬
‫ֲמלֵק‪ .‬וִידֵי ֶ‬
‫ִיח יָדֹו וְָגבַר ע ָ‬
‫שר יָנ ַ‬
‫ַא ֶ‬
‫ָאל ‪ ,‬וְכ ֲ‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫מֹשה יָדֹו וְָגבַר י ְ‬
‫שר יָרִים ֶ‬
‫ַא ֶ‬
‫ְהיָה כ ֲ‬
‫וָ‬
‫ְאת עַםֹו ְלפִי ָחרֶב ‪.‬‬
‫ֲמלֵק ו ֶ‬
‫ְהֹוש ַע ֶאת ע ָ‬
‫ַחלֹש י ֺ‬
‫ש ֶמש ‪ .‬וַי ֲ‬
‫ְהי יָדָיו ֱאמּונָה עַד בֹא ַה ָ‬
‫ְַאהרֹן וְחּור ָת ְמכּו ְביָדָיו ִמזֶה ֶא ָחד ּו ִמזֶה ֶא ָחד‪ .‬וַי ִ‬
‫ו ֲ‬
‫ש ָמיִם (שמות י"ז‪,‬‬
‫ֲמלֵק ִמ ַת ַחת ַה ָ‬
‫ְהֹוש ַע‪ ,‬כִי ָמחֹה ֶא ְמ ֶחה ֶאת ֵזכֶר ע ָ‬
‫ְׂשים בְָאְזנֵי י ֺ‬
‫ַןפֶר‪ ,‬ו ִ‬
‫מֹשה‪ :‬כְתֹב זֹאת ִזכָרֹון ב ֵ‬
‫ַיֹאמר ה' ֶאל ֶ‬
‫ו ֶ‬
‫‪.)14‬‬
‫כאן בתבליט אנו רואים את ידיו של משה מונפות אל על ואהרן וחור תומכים בהן ‪ .‬אירוע זה מסמל עבורנו את היכולת של‬
‫העם היהודי לנצח ולהתרומם גם בעת צרה ומצוקה וללא קשר לכוחו הפיזי ‪ ,‬שכן מה שהביא לניצחון ישראל אינו כוחו הפיזי‬
‫וגם לא של ידיו של משה ‪ ,‬אלא אמונתו ‪ .‬כפי שנכתב במשנה ‪' :‬וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה ? אלא‪...‬‬
‫כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים ‪ ,‬היו מתגברים‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬היו נופלין' (ראש‬
‫השנה‪ ,‬פרק ג' משנה ח')‪.‬‬
‫משה רבנו‬
‫לוחות ה ברית‪ :‬לוחות האבן שעליהן נכתבו עשרת הדיברות ‪ ,‬הן עדות לברית שנכרתה במעמד הר סיני בין הקב "ה לעם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫לוחות הברית‬
‫רות המואבייה ורחל אימנו ‪ :‬רחל נראית בוכייה ודואבת ‪ ,‬כפי שה יא מוצגת בספר ירמיהו ‪ ,‬כמבכה את בניה היוצאים לגלות ‪:‬‬
‫ָאמר ה '‪ִ ,‬מנְעִי קֹולֵך ִמ ֶבכִי ‪,‬‬
‫ֶיה‪ ,‬כִי ֵאינֶמּו ‪ .‬כֹה ַ‬
‫ֶיה; ֵמ ֲאנָה להינחם ַעל‪ָ -‬בנ ָ‬
‫ָחל‪ְ ,‬מ ַבכָה ַעל‪ָ -‬בנ ָ‬
‫ְהי בְכי ַת ְמרּורִים‪ --‬ר ֵ‬
‫ִש ָמע נ ִ‬
‫'קֹול ברמה נ ְ‬
‫ְשבּו ָבנִים ‪ִ ,‬לגְבּולָם' (ירמיהו ל "א‪ .)16--14 ,‬לצדה רות המואבייה ‪ ,‬סבתא‪-‬רבתא של‬
‫ׂשכר לפעול תך ‪...‬ו ָ‬
‫ִמעָה כִי יֵש ָ‬
‫וְ ֵעינַיִ ְך‪ִ ,‬מד ְ‬
‫דוד המלך ‪ ,‬כלתה של נעמי ‪ .‬לאחר מות בעלה עוזבת נעמי את מואב ושבה ליהודה ‪ .‬רות כלתה מסרבת לנטוש אותה והיא‬
‫מצטרפת אליה במילים‪...' :‬כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין‪ ,‬עמך עמי ואלוהיך אלוהי' (רות א'‪ ,)15 ,‬בשדות בית לחם‬
‫רואה אותה בועז מלקטת חיטים ולוקח אותה לאישה ‪ .‬בנם עובד הוליד את ישי ‪ ,‬וישי הוא אביו של דוד המלך ‪ .‬רות בחרה‬
‫להצטרף לעם היהודי מתוך אמונה פנימית ובכך היא סמל למלוכה ולקבלת הגר בארצנו‬
‫‪ .‬בידה האחת היא אוחזת אלומת‬
‫שיבולים ובידה השנייה היא מחזיקה פמוט משולש (שלושה דורות בינה לבין דוד ) ועליו כתר המלוכה ‪ .‬שתי הנשים מסמלות‬
‫את כוחן של נשים ‪ ,‬את האימהּות המסורה ואת תלאותיו של העם היהודי ‪ :‬האחת חזתה בבניה היוצאים לגלות ואילו האחרת‬
‫זכתה להביא את המלוכה והעצמאות‪.‬‬
‫רות המואבייה ורחל אימנו‪.‬‬
‫חזון העצמות היבשות ‪ :‬בתבליט מוצגת דמות עטויה גלימה ‪ ,‬אולי מלאך אשר נוצר מארבעה זרמי רוח הנושבים מעליו‬
‫‪,‬‬
‫ולרגליו שלדי אדם ‪ .‬זהו חזון העצמות היבשות אשר חזה יחזקאל ‪ ,‬לפיו תתרחש תחיית המתים ‪ ,‬העצמות היבשות תלבשנה‬
‫גידים ובשר‪ ,‬וכל ישראל ישובו לארצם ‪ .‬יחזקאל יצא לגלות בבל עם המלך יהויכין ‪ ,‬טרם חורבן בית המקדש ‪ ,‬ונבואותיו בבבל‬
‫הן נבואות נחמה וגאולה‪ ,‬המבקשות לעודד את העם אל נוכח החורבן והגלות‪ .‬חזון העצמות היבשות הוא תיאור ציורי ודרמטי‬
‫במיוחד לתחיית האומה‪:‬‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי ֶבן‪ָ-‬אדָם‪ֲ ,‬ה ִת ְחיֶינָה ָה ֲעצָמֹות‬
‫ְהמֵה יְבֵשֹות ְמאֹד‪ .‬ו ֶ‬
‫ְהיא‪ְ ,‬מלֵָאה ֲעצָמֹות‪ ...‬ו ִ‬
‫ִיחנִי בְתֹו ְך ַה ִב ְקעָה; ו ִ‬
‫ְרּוח ה'‪ ,‬וַיְנ ֵ‬
‫ִיאנִי ב ַ‬
‫‪ ...‬ויֹוצ ֵ‬
‫רּוח‪--‬‬
‫ֵיהם‪ִ ...‬המֵה ֲאנִי ֵמ ִביא ָבכֶם‪ַ ,‬‬
‫ְת ֲאל ֶ‬
‫ְָאמר ָ‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי‪ִ ,‬המָבֵא ַעל‪ָ -‬ה ֲעצָמֹות ָה ֵאלֶה; ו ַ‬
‫ְת‪ .‬ו ֶ‬
‫ַאתה יָ ָדע ָ‬
‫ָאֹמר‪ֲ ,‬אדֹנָי‪ָ ...‬‬
‫ָה ֵאלֶה? ו ַ‬
‫ֵאתי‬
‫ְתם‪ ,‬כִי‪ֲ -‬אנִי ה'‪ .‬וְנִב ִ‬
‫ִיתם; וִי ַדע ֶ‬
‫ִחי ֶ‬
‫רּוח‪ ,‬ו ְ‬
‫ָת ִתי ָבכֶם ַ‬
‫ַמ ִתי ֲעלֵיכֶם עֹור‪ ,‬וְנ ַ‬
‫ְקר ְ‬
‫ָׂשר‪ ,‬ו ָ‬
‫ֵתי ֲעלֵיכֶם ב ָ‬
‫ְה ֲעל ִ‬
‫ָת ִתי ֲעלֵיכֶם ּגִידִים ו ַ‬
‫ִיתם‪ .‬וְנ ַ‬
‫ִחי ֶ‬
‫וְ‬
‫ִקרַם‬
‫ָׂשר ָעלָה‪ ,‬וַי ְ‬
‫ֵיהם ִּגדִים‪ּ ,‬וב ָ‬
‫ְהמֵה‪ֲ -‬על ֶ‬
‫יתי ו ִ‬
‫ָא ִ‬
‫ַת ְקרְבּו ֲעצָמֹות‪ֶ ,‬עצֶם ֶאל‪ַ -‬עצְמֹו‪ .‬וְר ִ‬
‫ְהמֵה‪ַ -‬רעַש‪ ,‬ו ִ‬
‫ְאי‪ ,‬ו ִ‬
‫ְהמָב ִ‬
‫ְהי‪-‬קֹול כ ִ‬
‫ֵיתי; וַי ִ‬
‫שר ֺצּו ִ‬
‫ַא ֶ‬
‫כֲ‬
‫‪41‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ָאמרה' אלוהים‪,‬‬
‫רּוח כֹה‪ַ -‬‬
‫ְת ֶאל‪ָ -‬ה ַ‬
‫ְָאמר ָ‬
‫רּוח; ִהמָבֵא ֶבן‪ָ-‬אדָם ו ַ‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי‪ִ ,‬המָבֵא ֶאל‪ָ -‬ה ַ‬
‫ָהם‪ .‬ו ֶ‬
‫ְרּוח‪ֵ ,‬אין ב ֶ‬
‫ְמ ְעלָה; ו ַ‬
‫ֵיהם עֹור‪ִ ,‬מל ָ‬
‫ֲעל ֶ‬
‫ֵיהם‪--‬‬
‫ַמדּו ַעל‪ַ -‬ר ְגל ֶ‬
‫ִחיּו‪ ,‬וַיַע ְ‬
‫רּוח וַי ְ‬
‫ָהם ָה ַ‬
‫ַתבֹוא ב ֶ‬
‫שר ִצּוָנִי; ו ָ‬
‫ַא ֶ‬
‫ֵאתי‪ ,‬כ ֲ‬
‫ְהמַב ִ‬
‫ִחיּו‪ .‬ו ִ‬
‫ַהרּוגִים ָה ֵאלֶה‪ ,‬וְי ְ‬
‫ְחי ב ֲ‬
‫רּוח‪ּ ,‬ופ ִ‬
‫בֹאי ָה ַ‬
‫ֵמַא ְר ַבע רּוחֹות ִ‬
‫פֹת ַח ֶאת‪-‬‬
‫ָאמר ה'‪ִ ...‬המֵה ֲאנִי ֵ‬
‫ִׂש ָר ֵאל ֵה ָםה‪ ...‬כֹה‪ַ -‬‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי בֶן‪ָ-‬אדָם‪ָ ,‬ה ֲעצָמֹות ָה ֵאלֶה כָל‪-‬בֵית י ְ‬
‫ַחיִל‪ּ ,‬גָדֹול ְמאֹד‪ְ -‬מאֹד‪ .‬ו ֶ‬
‫ָאל‪( .‬יחזקאל ל"ז‪ .)14--1 ,‬חזון העצמאות‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫ְמת י ְ‬
‫ֵאתי ֶא ְתכֶם‪ֶ ,‬אל‪ַ-‬אד ַ‬
‫ְהב ִ‬
‫ַםי; ו ֵ‬
‫ְרֹותיכֶם‪ ,‬ע ִ‬
‫ֵיתי ֶא ְתכֶם ִמ ִקב ֵ‬
‫ְה ֲעל ִ‬
‫רֹותיכֶם ו ַ‬
‫ִק ְב ֵ‬
‫היבשות‬
‫מרד גטו ורשה‪ :‬בתבליט זה דמויות יהודים בגטו ורשה ‪ .‬הדמויות מגוונות‪ :‬זקן מחבק ספר תורה ‪ ,‬אישה ובידה תינוק זועקת‬
‫מרה‪ ,‬מורדים נושאי גרזנים ‪ ,‬רובים‪ ,‬סכינים ומעל כולם להבות האש על בתי הגטו ‪ .‬במרכז התבליט דמות יוצאת דופן ועל‬
‫צווארה מגן דוד‪ .‬מרד גטו ורשה פרץ בחודש ניסן ‪ 1943‬ותפס מקום נכבד בתפיסת הזיכרון של מדינת ישראל כלפי השואה ‪.‬‬
‫בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה נטו רבים להדגיש את הלוחמה ואת גילויי הגבורה בשואה ‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי בין‬
‫היתר בקביעת 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה '‪ ,‬בתאריך סמוך ככל האפשר ליום פרוץ המרד ‪ .‬מרד גטו ורשה הוא הגדול‬
‫שבמרידות היהודים בזמן השואה‪ ,‬והוא הפך סמל להתנגדות היהודית בשואה‪.‬‬
‫מרד גטו ורשה‪.‬‬
‫שמע ישראל‪ :‬על רקע שלהבת שתי מילים ‪ ,‬הראשונות מתוך תפילה יהודית עתיקת יומין 'שמע ישראל ה ' אלוהיך ה ' אחד'‪.‬‬
‫בתבליט זה ‪ ,‬אשר כה קרוב לבסיס המנורה ‪ ,‬הציב אלקן את התפילה אשר מבטאת את ייחודו של העם היהודי ‪ ,‬אשר הביא‬
‫לעולם את האמונה באל אחד ואת התנ"ך‪ ,‬ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫שמע ישראל‬
‫החלוצים בוני הארץ ‪ :‬מעניין כי רק שני תבליטים עוסקים בתולדות העם היהודי בעת החדשה ‪ :‬מרד ג טו ורשה ותבליט זה‬
‫המתאר את בניין הארץ ‪ .‬שפע הדמויות והפעולות מרשים ‪ :‬אישה מאלמת אלומות ולידה נוטר חמוש עם חגורת כדורים עומד‬
‫על המשמר‪ ,‬ילדים נוטעים עצים‪ ,‬פועל מסתת אבנים לבנייה‪ ,‬אישה נוסעת על טרקטור‪ ,‬מודד מתבונן במכשיר מדידה‪ ,‬קשת‬
‫נבנית בעמל ובריכוז רב‪ ,‬פועלים קודחים קידוחי מים‪ ,‬אחר מניח צינור השקיה‪ ,‬חלוצה קוטפת פירות הדר‪ ,‬רפתן חולב‪ ,‬ילדים‬
‫אוספים את פרי האדמה וכולם עובדים בחריצות ובאמונה ‪ .‬נדמה שקולות החלוצים עוד רגע יעלו באוזנינו ‪ ,‬וריחות הפרדסים‪,‬‬
‫האדמה ותנובת השדה יעלו באפנו ‪ .‬המראה עמוס בפרטים התורמים לחיות התי אור‪ ,‬ודומה כי ההתלהבות פורצת אל מחוץ‬
‫לתבליט‪....‬‬
‫שאלה לדיון‪:‬‬
‫מרב התבליטים במנורה מציגים את תולדות העם היהודי ‪ ,‬אך למדינת ישראל (שהייתה בת שמונה באותה עת ) כמעט ואין‬
‫זכר‪ ,‬למעט תבליט אחד ויחיד‪ :‬חלוצים‪ .‬התוכלו לחוות דעה בעניין?‬
‫זהו תבליט יחיד במינו ‪ ,‬והוא מציג מ ציאות שהייתה בת זמנו של האמן ‪ :‬מדינת ישראל הייתה בראשית דרכה ‪ ,‬נקודת זמן‬
‫זעירה באלפי שנות ההיסטוריה היהודית ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬זהו תבליט גדול במיוחד ‪ ,‬ומיקומו מעורר סקרנות אמנם יש שיצאו‬
‫כנגד דלות התמונות במנורה מהעת החדשה בתולדות העם היהודי ‪ ,‬אך דומה כי בנו אלקן בחר להשתית את המנורה על‬
‫החלוציות ועל תקומת העם בארצו בימי שיבת ציון בעת הזאת ‪ .‬החלוציות‪ ,‬הגשמת החלום הציוני היא המסד למנורה ‪ ,‬היא‬
‫הניצבת במקום של כבוד בבסיס המנורה‪ ,‬אשר כולה שיר הלל למורשת המפוארת של עם ישראל‪.‬‬
‫את החללים הריקים בקנים מילא אלקן בסמלי ‪ 12‬השבטים‪ ,‬וכן בפסוק הלקוח מתוך חזון זכריה ‪ " :‬לא בחיל ולא בכוח כי אם‬
‫ברוחי אמר ה' צבאות" (זכריה ד'‪.)6 ,‬‬
‫החלוצים בוני הארץ‬
‫סיכום הסיור בקריית הלאום‬
‫ניתן לערוך דיון מסכם אודות התכנים שעלו בסיור בגן הוורדים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫כאן אנו מסיימים סיור בקריית הלאום ‪ ,‬ההשכלה והתרבות של מדינת ישראל ‪ ,‬אשר לה תפקיד חשוב כמייצגת את מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ומבקשת להמחיש לאורחיה את עולם הערכים ‪ ,‬האמונות והעקרונות אשר התוו את הקמתה ‪ .‬בסיור זה נחשפנו אל‬
‫מקורות ההשראה המגוונים של מדינת ישראל‪ ,‬המבקשת להישען על מסורת עשירה ומפוארת בת אלפי שנים ‪ ,‬לצד רצונה‬
‫לחיות בשלום ולהשתית שלטון דמוקרטי בארצה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ציטוטים‬
‫תחנת הדרכה ראשונה ‪ -‬תצפית מחניון הלאום ‪' -‬בין קץ הגלות וראשית הגאולה‬
‫בירושלים בימים אלה אימת השעה ואימת המקום‪.‬‬
‫השעה – נקודת המוקד של ההיסטוריה היהודית‪,‬‬
‫המקום – נקודת המוקד של הארץ‪.‬‬
‫השעה – בין קץ הגלות וראשית הגאולה‪.‬‬
‫המקום – לא רק לב הארץ‪ ,‬אלא לב האומה‪,‬‬
‫‪ ...‬ירושלים לא עוד מחוץ למדינה‪.‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון‪ 20 ,‬בינואר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫בינאום ירושלים מוציא ממדינת ישראל ‪ 100,000‬יהודים‪ .‬לא ביום אחד אנו מסוגלים להקים ישוב כזה‪ .‬זוהי גם חבלה רצינית‬
‫ביכולת הקליטה שלנו‪ .‬אולם ירושלים זה לא רק מאה אלף יהודים‪ .‬זוהי עיר דוד‪ .‬אם א"י היא לב האומה העברית – ירושלים‬
‫היא לב לבה‪ .‬שלטון בינאום בירושלים פירושו אינטריגות בינלאומיות ושלטון אינטריגות אלו בישראל‪ ...‬זהו פיצוץ העם‪...‬‬
‫גידול ירושלים היהודית יפסק‪ ,‬ולא עוד אלא שירד‪ .‬אולי גם יהרס‪ .‬זה יהיה הניצחון הראשון של עמי ערב נגד ישראל‪...‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון ‪ 14‬בדצמבר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫"איני יודע אם העמדתי פעם בפני הכרעה קשה יותר‪ :‬להמרות או"מ‪ ,‬לעמוד בפני העולם הקטולי‪ ,‬הסובייטי הערבי‪ .‬לאחר‬
‫שיקול רב החלטתי שעלינו לקחת על עצמנו כל 'הריסק' ולעמוד בפני או"מ לא בהצהרות בלבד‪ ...‬אלא במעשים‪ ,‬והמעשה –‬
‫העברת הממשלה בפועל לירושלים"‪.‬‬
‫(יומן בן‪-‬גוריון ‪ 14‬בדצמבר ‪ ,1949‬באדיבות ארכיון בן‪-‬גוריון)‬
‫תחנה שנייה‪ :‬בית המשפט העליון ‪ -‬מבואת הכניסה‬
‫"ּגּור ַא ְריֵה יְהּודָה‪ָ ...‬רבַץ כְַא ְריֵה ּו ְכ ָל ִביא" (בראשית מ"ט‪.)9,‬‬
‫תחנה שלישית ‪' -‬שופטים ושוטרים תשים בשעריך' – הסמטה הירושלמית בכניסה לבית המשפט העליון‬
‫‪' :‬שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך‪ ..‬ושפטו את העם משפט צדק' (דברים ט"ז‪.)19 ,‬‬
‫תחנה רביעית ‪ -‬בית השער – הפירמידה‬
‫'ינחני במעגלי צדק'‪(.‬תהילים‪ ,‬כ"ג‪)3 ,‬‬
‫תחנה שישית ‪ -‬חצר הקשתות‬
‫'אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף' (תהלים פ"ה ‪.)12‬‬
‫‪45‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫תחנה שמינית ‪ -‬מנורת הכנסת‬
‫'ועשית מנורת זהב טהור‪ .‬מקשה תיעשה המנורה‪ ,‬ירכה וקנה‪ ,‬גביעיה כפתוריה ופרחיה‪ ,‬ממנה יהיו‪ .‬לב ושישה קנים‪ ,‬יוצאים‬
‫מצידיה‪ :‬שלושה קני מנורה‪ ,‬מצידה האחד‪ ,‬ושלושה קני מנורה‪ ,‬מצידה השני' (שמות כ"ה ‪.)31‬‬
‫'לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות‪ ...‬שבעה אלה עיני ה'‪ ,‬המה משוטטים בכל הארץ' (זכריה‪ ,‬ד' ‪)6-10‬‬
‫"וישב המלאך הדובר בי ויעירני‪ ,‬כאיש אשר‪-‬ייעור משנתו‪ .‬ויאמר אליי מה אתה רואה; ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה‬
‫וגולה על‪-‬ראשה‪ ,‬ושבעה נרותיה עליה‪--‬שבעה ושבעה מוצקות‪ ,‬לנרות אשר על‪-‬ראשה‪ .‬ושניים זיתים‪ ,‬עליה‪ :‬אחד מימין‬
‫הגולה‪ ,‬ואחד על‪-‬שמאלה‪ ...‬ואומר אל המלאך הדובר בי לאמור‪ :‬מה‪-‬אלה אדוני‪ .‬ויען המלאך‪ ...‬ויאמר אליי‪...‬זה דבר ה' אל‬
‫זרובבל לאמור‪ :‬לא בחיל‪ ,‬ולא בכוח‪--‬כי אם‪-‬ברוחי‪ ,‬אמר ה' צבאות" (זכריה ד' ‪.)1-6‬‬
‫'לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה' (שמות כ'‪)3 ,‬‬
‫ֵיהן‪.‬‬
‫ַחדָו יִ ְרבְצּו יְַלד ֶ‬
‫נֹהג בָם‪ּ .‬ו ָפרָה וָדֹב ִת ְר ֶעינָה‪ ,‬י ְ‬
‫ַחדָו‪ ,‬וְנַעַר ָקטֹן ֵ‬
‫ּומרִיא י ְ‬
‫ָמר עִם‪ְּ -‬גדִי יִ ְרבָץ וְ ֵעגֶל ּו ְכ ִפיר ְ‬
‫ְאב עִם‪ֶ-‬כבֶׂש‪ ,‬וְנ ֵ‬
‫"וגָר ז ֵ‬
‫ַש ִחיתּו‪ְ ,‬בכָל‪ַ -‬הר‬
‫ָתן‪ .‬וְ ַעל ְמאּורַת ִצפְעֹונִי‪ּ ,‬גָמּול יָדֹו ָהדָה‪ .‬לֹא‪-‬יָרֵעּו וְלֹא‪-‬י ְ‬
‫ֲשע יֹונֵק‪ַ ,‬על‪ֺ -‬חר פ ֶ‬
‫ְשע ַ‬
‫וְַא ְריֵה ַכ ָב ָקר יֹאכַל‪ֶ -‬תבֶן‪ .‬ו ִ‬
‫ַןים" (ישעיהו י"א ‪.)6-9‬‬
‫ַםיִם‪ַ ,‬ליָם ְמכ ִ‬
‫ְשי‪ִ .‬כי‪ָ -‬מלְָאה ָהָארֶץ‪ֵ ,‬דעָה ֶאת‪-‬יְהוָה‪ ,‬כ ַ‬
‫ָקד ִ‬
‫ְמֹתי' (ירמיהו כ' ‪.)9‬‬
‫ְאש בֹ ֶערֶת ָעצֺר ְב ַעצ ָ‬
‫ְהיָה ְב ִל ִבי כ ֵ‬
‫'ו ָ‬
‫ֵקר בעיני‬
‫ֵקל בעיני עזֹוב כל טּוב ספרד‪ / ,‬כמו י ַ‬
‫'לְבי במזרח ואנוכי בסוף מערב ‪ /‬איך אטעמה את אשר אֹכל ואיך יֶ ֱערַב?‪ /‬י ַ‬
‫ראֹות עפרֹות דביר נחרב‪( '...‬רבי יהודה הלוי)‬
‫ִמֹרֹותינּו' (תהלים קל"ז ‪.)1-2‬‬
‫ֵ‬
‫ָשבְנּו ּגַם‪ָ -‬בכִינו ְבָז ְכרֵנּו ֶאת‪-‬צִיֹון‪ַ .‬על ֲע ָרבִים בְתֹוכה ָתלִינּו כ‬
‫שם י ַ‬
‫ַהרות ָב ֶבל ָ‬
‫' ַעל נ ֲ‬
‫ְהי ִמן‪ַ -‬היום‬
‫חֹומה ִאיש ֶאל‪ְ -‬מלַאכְתֹו‪ .‬וַי ִ‬
‫לֹהים‪ֶ ,‬את‪ֲ -‬עצָתם ונשוב כולנּו ֶאל‪ַ -‬ה ָ‬
‫ש ְמעּו אֹויְבֵינּו כִי נֹודַע לָנּו‪ ,‬וַיָפֶר ָה ֱא ִ‬
‫שר ‪ָ -‬‬
‫ַא ֶ‬
‫ְהי כ ֲ‬
‫"וַי ִ‬
‫ַאחרֵי‪ ,‬כָל‪-‬בֵית יְהּודָה‪.‬‬
‫שרִים ֲ‬
‫ְה ָ‬
‫שרְיֹנִים ו ַ‬
‫ְה ִ‬
‫שתֹות ו ַ‬
‫ְה ְק ָ‬
‫ְמ ִחים ַה ָם ִגמִים ו ַ‬
‫ְהר ָ‬
‫ִיקים ו ָ‬
‫ַםלָאכָה וחצים ַמ ֲחז ִ‬
‫ַההּוא ֲחצִי נערַי עושים ב ְ‬
‫ְהבֹונִים‪ִ --‬איש ַחרְבֹו ֲאסּורִים‬
‫שלַח‪ .‬ו ַ‬
‫ֶקת ַה ָ‬
‫ְַאחת ַמ ֲחז ֶ‬
‫ַםלָאכָה‪ ,‬ו ַ‬
‫עֹׂשה ב ְ‬
‫ְַאחת יָדֹו ֶ‬
‫ׂשים‪ .‬ב ַ‬
‫עֹמ ִ‬
‫ַן ֶבל‪ְ ,‬‬
‫מֹׂש ִאים ב ֶ‬
‫ְה ְ‬
‫ַחֹומה ו ַ‬
‫ַהבֹונִים ב ָ‬
‫ַעל‪ָ -‬מ ְתנָיו‪ּ ,‬ובֹונִים" (נחמיה ד' ‪.)9-12‬‬
‫ָתיו' (איוב ב ‪.)10‬‬
‫ִׂשפ ָ‬
‫ְק ֵבל; בכל זֹאת לֹא ָח ָטא איוב ב ְ‬
‫ְאת ָהרָע לֹא נ ַ‬
‫ְק ֵבל ֵמ ֵאת האלוהים‪ ,‬ו ֶ‬
‫'ּגַם ֶאת ַהּטוב נ ַ‬
‫רבי‪ ,‬מה אתה רואה? ענה להם‪ :‬גווילים נשרפים ואותיות פורחות‪( .‬תלמוד בבלי‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬י"ח ע"א)‪.‬‬
‫'ועשו סייג לתורה'( פרקי אבות א')‬
‫‪46‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫רית עם אלוהים ועם אנשים ותּוכל' (בראשית לב' ‪.)29‬‬
‫ש ָ‬
‫'כי ָ‬
‫ֵשב‬
‫ָׂשימּו ַת ְח ָתיו וַי ֶ‬
‫ִקחּו ֶא ֶבן וַי ִ‬
‫מֹשה ְכ ֵבדִים‪ ,‬וַי ְ‬
‫ֲמלֵק‪ .‬וִידֵי ֶ‬
‫ִיח יָדֹו וְָגבַר ע ָ‬
‫שר יָנ ַ‬
‫ַא ֶ‬
‫ָאל‪ ,‬וְכ ֲ‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫מֹשה יָדֹו וְָגבַר י ְ‬
‫שר יָרִים ֶ‬
‫ַא ֶ‬
‫ְהיָה כ ֲ‬
‫"ו ָ‬
‫ְאת עַםֹו ְלפִי‬
‫ֲמלֵק ו ֶ‬
‫ְהֹוש ַע ֶאת ע ָ‬
‫ַחלֹש י ֺ‬
‫ש ֶמש‪ .‬וַי ֲ‬
‫ְהי יָדָיו ֱאמּונָה עַד בֹא ַה ָ‬
‫ּומזֶה ֶא ָחד‪ .‬וַי ִ‬
‫ְַאהרֹן וְחּור ָת ְמכּו ְביָדָיו ִמזֶה ֶא ָחד ִ‬
‫ֶיה‪ ,‬ו ֲ‬
‫ָעל ָ‬
‫ש ָמיִם"‬
‫ֲמלֵק ִמ ַת ַחת ַה ָ‬
‫ְהֹוש ַע‪ ,‬כִי ָמחֹה ֶא ְמ ֶחה ֶאת ֵזכֶר ע ָ‬
‫ְׂשים בְָאְזנֵי י ֺ‬
‫ַןפֶר‪ ,‬ו ִ‬
‫מֹשה‪ :‬כְתֹב זֹאת ִזכָרֹון ב ֵ‬
‫ַיֹאמר ה' ֶאל ֶ‬
‫ָחרֶב ‪.‬ו ֶ‬
‫(שמות י"ז‪.)14 ,‬‬
‫'וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא‪ ...‬כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם‬
‫לאביהם שבשמים‪ ,‬היו מתגברים‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬היו נופלין' (ראש השנה‪ ,‬פרק ג' משנה ח')‪.‬‬
‫ָאמר ה'‪ִ ,‬מנְעִי קֹולֵך ִמ ֶב ִכי‪,‬‬
‫יה‪ ,‬כִי ֵאינֶמּו‪ .‬כֹה ַ‬
‫ֶיה; ֵמ ֲאנָה להינחם ַעל‪ָ -‬בנֶ ָ‬
‫ָחל‪ְ ,‬מ ַבכָה ַעל‪ָ -‬בנ ָ‬
‫ְהי בְכי ַת ְמרּורִים‪--‬ר ֵ‬
‫ִש ָמע נ ִ‬
‫'קֹול ברמה נ ְ‬
‫ְשבּו ָבנִים‪ִ ,‬לגְבּולָם' (ירמיהו ל"א ‪.)14-16‬‬
‫ׂשכר לפעולתך ‪...‬ו ָ‬
‫ִמעָה כִי יֵש ָ‬
‫וְ ֵעינַיִ ְך‪ִ ,‬מד ְ‬
‫'‪...‬כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין‪ ,‬עמך עמי ואלוהיך אלוהי' (רות א' ‪)15‬‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי ֶבן‪ָ-‬אדָם‪ֲ ,‬ה ִת ְחיֶינָה‬
‫ְהמֵה יְ ֵבשֹות ְמאֹד‪ .‬ו ֶ‬
‫ְהיא‪ְ ,‬מלֵָאה ֲעצָמֹות‪ ...‬ו ִ‬
‫ִיחנִי בְתֹו ְך ַה ִב ְקעָה; ו ִ‬
‫ְרּוח יְהוָה‪ ,‬וַיְנ ֵ‬
‫ִיאנִי ב ַ‬
‫"‪ ...‬ויֹוצ ֵ‬
‫ֵיהם‪ִ ...‬המֵה ֲאנִי ֵמ ִביא ָבכֶם‪,‬‬
‫ְת ֲאל ֶ‬
‫ְָאמר ָ‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי‪ִ ,‬המָבֵא ַעל‪ָ -‬ה ֲעצָמֹות ָה ֵא ֶלה; ו ַ‬
‫ְת‪ .‬ו ֶ‬
‫ַאתה יָ ָדע ָ‬
‫ָאֹמר‪ֲ ,‬אדֹנָי‪ָ ...‬‬
‫ָה ֲעצָמֹות ָה ֵאלֶה? ו ַ‬
‫ְתם‪ ,‬כִי‪ֲ -‬אנִי ה'‪.‬‬
‫יתם; וִי ַדע ֶ‬
‫ִחיִ ֶ‬
‫רּוח‪ ,‬ו ְ‬
‫ָת ִתי ָבכֶם ַ‬
‫ַמ ִתי ֲעלֵיכֶם עֹור‪ ,‬וְנ ַ‬
‫ְקר ְ‬
‫ָׂשר‪ ,‬ו ָ‬
‫ֵתי ֲעלֵיכֶם ב ָ‬
‫ְה ֲעל ִ‬
‫ָת ִתי ֲעלֵיכֶם ּגִידִים ו ַ‬
‫ִיתם‪ .‬וְנ ַ‬
‫ִחי ֶ‬
‫רּוח‪--‬ו ְ‬
‫ַ‬
‫ָׂשר ָעלָה‪,‬‬
‫ֵיהם ִּגדִים‪ּ ,‬וב ָ‬
‫ְהמֵה‪ֲ -‬על ֶ‬
‫יתי ו ִ‬
‫ָא ִ‬
‫ַת ְקרְבּו ֲעצָמֹות‪ֶ ,‬עצֶם ֶאל‪ַ -‬עצְמֹו‪ .‬וְר ִ‬
‫ְהמֵה‪ַ -‬רעַש‪ ,‬ו ִ‬
‫ְאי‪ ,‬ו ִ‬
‫ְהמָב ִ‬
‫ְהי‪-‬קֹול כ ִ‬
‫ֵיתי; וַי ִ‬
‫שר ֺצּו ִ‬
‫ַא ֶ‬
‫ֵאתי כ ֲ‬
‫וְנִב ִ‬
‫ָאמר ה'‬
‫רּוח כֹה‪ַ -‬‬
‫ְָאמ ְר ָת ֶאל‪ָ -‬ה ַ‬
‫רּוח; ִהמָבֵא ֶבן‪ָ-‬אדָם ו ַ‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי‪ִ ,‬המָבֵא ֶאל‪ָ -‬ה ַ‬
‫ָהם‪ .‬ו ֶ‬
‫ְרּוח‪ֵ ,‬אין ב ֶ‬
‫ְמ ְעלָה; ו ַ‬
‫ֵיהם עֹור‪ִ ,‬מל ָ‬
‫ִקרַם ֲעל ֶ‬
‫וַי ְ‬
‫ַמדּו ַעל‪-‬‬
‫ִחיּו‪ ,‬וַיַע ְ‬
‫רּוח וַי ְ‬
‫ָהם ָה ַ‬
‫ַתבֹוא ב ֶ‬
‫שר ִצּוָנִי; ו ָ‬
‫ַא ֶ‬
‫ֵאתי‪ ,‬כ ֲ‬
‫ְהמַב ִ‬
‫ִחיּו‪ .‬ו ִ‬
‫ַהרּוגִים ָה ֵאלֶה‪ ,‬וְי ְ‬
‫ְחי ב ֲ‬
‫רּוח‪ּ ,‬ופ ִ‬
‫בֹאי ָה ַ‬
‫אלוהים‪ֵ ,‬מַא ְרבַע רּוחֹות ִ‬
‫פֹת ַח‬
‫ָאמר ה'‪ִ ...‬המֵה ֲאנִי ֵ‬
‫ָאל ֵה ָםה‪ ...‬כֹה‪ַ -‬‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫ַיֹאמר ֵאלַי בֶן‪ָ-‬אדָם‪ָ ,‬ה ֲעצָמֹות ָה ֵאלֶה כָל‪-‬בֵית י ְ‬
‫ֵיהם‪ַ --‬חיִל‪ּ ,‬גָדֹול ְמאֹד‪ְ -‬מאֹד‪ .‬ו ֶ‬
‫ַר ְגל ֶ‬
‫ָאל"‪( .‬יחזקאל ל"ז ‪.)1-14‬‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫ְמת י ְ‬
‫ֵאתי ֶא ְתכֶם‪ֶ ,‬אל‪ַ-‬אד ַ‬
‫ְהב ִ‬
‫ַםי; ו ֵ‬
‫ְרֹותיכֶם‪ ,‬ע ִ‬
‫ֵיתי ֶא ְתכֶם ִמ ִקב ֵ‬
‫ְה ֲעל ִ‬
‫רֹותיכֶם ו ַ‬
‫ֶאת‪ִ -‬ק ְב ֵ‬
‫'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות' (זכריה ד' ‪.)6‬‬
‫‪47‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫נקודות מומלצות לארוחה וללינת שטח‬
‫דגשים לשמירת ערכי טבע ומורשת‬
‫לארוחה ‪ -‬גן הורדים‬
‫ערכים פיזיים‪ :‬פחות בא לידי ביטוי בסיור זה‬
‫ערכים ביוטיים‪ :‬פחות בא לידי ביטוי בסיור זה‬
‫ערכים אנושיים‪:‬‬
‫צורך כל אדם בזהות מגובשת בה באים לידי ביטוי כל‬
‫מרכיבי ב=החיים‬
‫צורך כל חברה במערכת משפט וצדק‪.‬‬
‫מסלולי טיול קרובים‬
‫הבנת משמעותם של סמלים וחשיבותם בעיצוב הזהות‬
‫האישית והציבורית‬
‫‪‬‬
‫שכונות נחלאות ושוק מחנה יהודה‬
‫דגשים לשמירה על ערכי טבע נוף ומורשת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שכונת רחביה‬
‫בסיור זה הזדמנות להכיר את אופייה של מדינת ישראל ‪,‬‬
‫‪‬‬
‫עמק המצלבה‬
‫את ערכיה ואמונותיה ‪ ,‬לצד דילמות ומתחים המלווים את‬
‫המדינה למן ראשיתה‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות להכיר את ערכי הדמוקרטיה‬
‫‪ ,‬כפי שהם‬
‫משתקפים באדריכלות ובעיצוב הנוף והסביבה‪.‬‬
‫בעת כניסה למתחמים סגורים ‪ ,‬יש לשמור על השקט‬
‫מידע נוסף‬
‫ולנהוג בכבוד‬
‫יחידת הסברה גאוגרפית 'תצפית' (אזור הצפון)‪:‬‬
‫מוזיאונים ואתרים קרובים‬
‫‪0406-3648/04-6979648‬‬
‫יחידת הסברה גאוגרפית 'רובע' (אזור ירושלים‬
‫‪‬‬
‫וסביבותיה)‪:‬‬
‫שם האתר‪ :‬מוזיאון ישראל‬
‫טל'‪02-6708811 :‬‬
‫‪0202-5717/02-5697172‬‬
‫יחידת הסברה גאוגרפית שדה בוקר (אזור הדרום)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪08-6532704 / 0792-7522‬‬
‫‪‬‬
‫יש להגיע עם ספח ואוצ'ר‪/‬הכניסה חינם‬
‫שם האתר‪ :‬הספריה הלאומית‬
‫מוקד רשות הטבע והגנים‪:‬‬
‫טל'‪02-6585027 :‬‬
‫טל ‪3639* :‬‬
‫הכניסה חינם‪ ,‬בתיאום מראש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שם האתר‪ :‬התחנה לחקר ציפורי ירושלים‬
‫טל'‪02-6537374 :‬‬
‫יש להגיע עם ספח ואוצ'ר‪/‬הכניסה חינם‪ ,‬בתיאום‬
‫מראש‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫ניהול סיכונים‬
‫מידת‬
‫סוג המפגע‬
‫מיקום‬
‫מידת‬
‫מידת‬
‫מידת‬
‫אמצעים שננקטים‬
‫המפגע‬
‫חומרה‬
‫סבירות‬
‫הסיכון‬
‫להורדת רמת הסיכון‬
‫רבה‬
‫בינונית‬
‫רבה‬
‫הסבירות‬
‫רמת הסיכון‬
‫לאחר‬
‫לאחר נקיטת‬
‫נקיטת‬
‫האמצעים‬
‫אמצעים‬
‫יש לתדרך את החיילים‬
‫כבישים‬
‫לכל אורך‬
‫הסיור‬
‫בראשית הסיור ‪ ,‬ולארגן‬
‫חציית כבישים מאורגנת ‪,‬‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫תוך חסימת הכביש בזמן‬
‫החציה‪.‬‬
‫מפגש עם‬
‫אוכלוסיה‬
‫עוינת‬
‫נפילות‬
‫התייבשות‬
‫לכל אורך‬
‫הסיור‬
‫לכל אורך‬
‫הסיור‬
‫לאורך כל‬
‫הסיור‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫גבוהה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫גבוהה‬
‫נמוכה‬
‫גבוהה‬
‫תדרוך לפני וגיבוש נהל י‬
‫התמודדות‬
‫לתדרך לשימת לב ובתור‬
‫מוביל הקבוצה לשים לב‬
‫תדרוך לשתיה מרובה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫דגשי בטיחות הנחיות שנגזרות מניהול הסיכונים למסלול של המדריך למודרכים‬
‫א‪ .‬יש להקפיד על‪ :‬שתייה מרובה‪ ,‬נעליים נוחות‪ ,‬כובע‬
‫ב‪ .‬יש להקפיד על הכנת תיק טיול והוצאת האישורים הנדרשים טרם היציאה לטיול‬
‫ג‪ .‬יש לבצע ניהול סיכונים קבועים ומשתנים‪.‬‬
‫מיקום רכב הפינוי‬
‫חניון גן הורדים‬
‫‪49‬‬
‫נמוכה‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫רפואה בחירום ובתי חולים קרובים‬
‫טלפונים לתיאום ולחירום‬
‫בית חולים‪' :‬שערי צדק' טל‪02-6666666 :‬‬
‫מתא"מ פצ"ן‪:‬‬
‫מטכ"לי‪0406-3007 :‬‬
‫חמ"ל רפואה פצ"ן‪:‬‬
‫אזרחי‪04-6979007 :‬‬
‫מטכ"לי‪0406-3262 :‬‬
‫אדום‪646-3333/3659 :‬‬
‫אזרחי‪04-6979036/262 :‬‬
‫מתא"מ פקמ"ז‪:‬‬
‫מטכלי‪0202-5042 :‬‬
‫חמ"ל רפואה פקמ"ז‪:‬‬
‫אזרחי‪02-6282157:‬‬
‫מטכ"לי‪0202-5014 :‬‬
‫מתא"מ פד"מ‪:‬‬
‫אדום‪628-2035 :‬‬
‫מטכלי‪0702-2926 :‬‬
‫אזרחי‪04-6979036:‬‬
‫אזרחי‪08-9902926/7 :‬‬
‫חמ"ל רפואה פד"מ‪:‬‬
‫מטכ"לי‪0702-2311/4 :‬‬
‫אדום‪652-3424 :‬‬
‫אזרחי‪08-9902007 :‬‬
‫כתיבה‪:‬שרית פרי‬
‫עריכת תוכן‪ :‬ענת שטיינמץ‬
‫גורם מקצועי מאשר‪:‬יד יצחק בן צבי‬
‫גורם מאשר מקח"ר‪ -‬ענף מורי"ה‪ :‬סרן עדי גושפנץ ראש‬
‫תא ידיעת הארץ‬
‫‪50‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫נספחים‬
‫המנורה בגן המנורה‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‪ ,‬עיבדה והעלתה ‪ -‬תמר הירדני‪:‬‬
‫המנורה מועברת לכנסת‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‪ ,‬עיבדה והעלתה ‪ -‬תמר הירדני‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫העתק של רצפת בית הכנסת העתיק מיריחו‪ ,‬צילום דר אבישי טייכלר‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‪:‬‬
‫העתק של שער טיטוס‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫הפרתנון‪:‬‬
‫מנורת הכנסת‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‪ ,‬עיבדה והעלתה ‪-‬תמר הירדני‪:‬‬
‫‪53‬‬
‫בלמ"ס‬
‫מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬ענף מורי"ה‬
‫שער טיטוס‪:‬‬
‫‪54‬‬