‫סמל סימבול וסמנטיקה‬ ‫הקשת צמד המילים "סמל המדינה" במנוע החיפוש גוגל‪ ,‬מניבה ‪ 000,444‬תוצאות‪ .‬רובן‪ ,‬אותו טקסט‬ ‫שנכתב ועובד שוב ושוב‪ ,‬על תהליך בחירתו של סמל המדינה‪ ,‬על המשמעויות‪ ,‬התכנים והצפנים‬ ‫שבו‪.‬‬ ‫אחדות מהתוצאות המרתקות ביותר‪ ,‬היו דפי פעילות שנכתבו לילדים במגזרים השונים – יסודי‪ ,‬גנים‪,‬‬ ‫ממלכתי‪ ,‬ממלכתי דתי וחרדי‪ ,‬בין המשפטים כמו "הילד יהיה יצירתי" או "כל ילד רשאי להמציא סמל"‬ ‫ניתן ללמוד על הפרשנויות הרבות אותם מייחסים תושבי הארץ לסמלם היחיד‪.‬‬ ‫חלקן של הפרשנויות הן פשוט הוראות תלייה של הסמל לצד תמונת נשיא המדינה והרמטכ"ל ‪-‬‬ ‫"במרכז ויותר גבוה"‪:‬‬ ‫פרק משנה ‪ – 0‬דגלים‬ ‫‪ 00.4043‬דגל המדינה‪ ,‬דגל צה"ל ותמונות אישים תוקף סעיפים ‪ 3‬עד ‪ 04‬מה־ ‪ 92‬ביוני ‪9440‬‬ ‫כללי‬ ‫‪ .3‬במשרדים צבאיים‪ ,‬במועדונים ובחדרי תרבות ניתן לתלות את תמונת נשיא המדינה‪ ,‬סמל‬ ‫המדינה ואת תמונת הרמטכ"ל‪ ,‬כאשר סמל המדינה יתלה במרכז מוגבה משתי התמונות‬ ‫לצידיו‪ .‬מימינו תתלה תמונת הנשיא ומשמאלו תמונת הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫חלקן נמצאות בתוך הצעות חוק של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים‪:‬‬ ‫החלטה מס‪ .‬חק ‪ / 020‬של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום ‪ 30.33.9442‬אשר צורפה לפרוטוקול‬ ‫החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום ‪ 40.39.9442‬ומספרה הוא ‪( 220‬חק ‪020‬‬ ‫‪.)/‬‬ ‫הממשלה ה־ ‪ 09‬בנימין נתניהו‪.‬‬ ‫נושא ההחלטה‪ :‬הצעת חוק הדגל‪ ,‬הסמל והמנון המדינה (תיקון ‪ -‬חובת הדבקת סמל המדינה על כלי‬ ‫רכב ממשלתיים)‪ ,‬התשס"ט ‪ -9442‬של ח"כ דני דנון (פ ‪.)3000‬‬ ‫מחליטים‪ :‬בהתאם לסעיף ‪ 00‬בתקנון לעבודת הממשלה ‪ -‬להתנגד להצעת חוק הדגל‪ ,‬הסמל והמנון‬ ‫המדינה (תיקון ‪ -‬חובת הדבקת סמל המדינה על כלי רכב ממשלתיים)‪ ,‬התשס"ט ‪ -9442‬של ח"כ דני‬ ‫דנון (פ ‪.)/ 3000‬‬ ‫ועדת השרים מסכימה שהנושא יידון בכנסת במסגרת הצעה לסדר יום‪".‬‬ ‫חלקן נמצאות בתוך הצעות חוק יסוד לכנסת ה־ ‪ , 31‬שעסקה בהגדרה מפורטת של הדגל‪ ,‬ההמנון‬ ‫והסמל‪:‬‬ ‫‪" .3‬סמל המדינה" – הסמל שמועצת־המדינה הזמנית הכריזה עליו ביום י"א בשבט התש"ט‬ ‫(‪ 34‬בפברואר ‪ ) 3202‬כעל סמל מדינת ישראל ובצורתו המובאת בתוספת השלישית;‬ ‫‪ .9‬שם המדינה וסמלה יופיעו במסמכיה הרשמיים של המדינה כפי שיקבע בחוק‪.‬‬ ‫‪ .0‬אין לשנות חוק‪-‬יסוד זה אלא בחוק‪-‬יסוד שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת‪.‬‬ ‫דברי הסבר‬ ‫על אף שחלפו למעלה משישים ושתיים שנים מיום הקמת המדינה‪ ,‬שמה הרשמי מעולם לא נקבע‬ ‫בחוק‪ .‬על יסוד מגילת העצמאות אשר קבעה כי מדינת ישראל תשמש כמדינה היהודית‪ ,‬שעל הקמתה‬ ‫החליטה עצרת האומות המאוחדות (להלן – האו"ם) ביום ‪ 92‬בנובמבר ‪ , 3201‬קובעת הצעת החוק כי‬ ‫שמה של המדינה יקבע לראשונה בחוק והוא‪" :‬ישראל – מדינת העם היהודי"‪ .‬חוק זה נותן תוקף‬ ‫נורמטיבי להחלטת האו"ם ‪ 313‬אשר הכריזה על הקמתה של "מדינה יהודית" (‪ )Jewish State‬כמו גם‬ ‫להכרזתה של מגילת העצמאות בדבר "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"‪ .‬חוק־יסוד זה משתלב‬ ‫באופן טבעי עם דברי חקיקה נוספים אשר נתנו אף הם ביטוי ליסודה היהודי של המדינה ובהם ניתן‬ ‫למנות את חוק־יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו וחוק־יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬כמו גם עם סעיפים ספציפיים‬ ‫בחוקים נוספים ובהם סעיף ‪1‬א לחוק־יסוד‪ :‬הכנסת‪ .‬חוקים אלה מהווים חלק ממארג חקיקה רחב בו‬ ‫מודגשת חשיבותה של ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬יחד עם עיגון שם המדינה‬ ‫בחוק־יסוד באה ההצעה לתקן את המצב הנפסד בו דגל המדינה כמו גם המנונה וסמליה הרשמיים‬ ‫אינם מעוגנים ברמתו הגבוהה ביותר של המדרג הנורמטיבי וקביעתם של אלה בחוק מופיעה בחוק‬ ‫רגיל‪ .‬מוצע כי שם המדינה‪ ,‬דגלה‪ ,‬סמלה והמנונה יעוגנו בחוק־יסוד ובכך יביאו לידי ביטוי את‬ ‫המחויבות הנשגבת ביותר שמדינה יכולה להעניק לסמליה‪.‬‬ ‫‪--------------------------------‬‬‫הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בכסלו התשע"א – ‪1.33.34‬‬ ‫והאחרונה היא 'חוק הדגל'‪ ,‬שעבר בקריאה טרומית ב־ ‪ 0‬לנובמבר ‪ . 9434‬לפי הצעת החוק‪ ,‬סמלי‬ ‫המדינה ייווצרו בישראל ואין לסחור בהם אלא על פי הרשאת שר הפנים הישראלי‪ .‬בהצעת החוק‬ ‫נקבע כי "לא ייצר אדם את דגל המדינה וכל דבר ובו סמל המדינה‪ ,‬אלא אם הוא אזרח ישראל או‬ ‫תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל"‪.‬‬ ‫בכתבתה של ליטל לוין‪ ,‬שהתפרסמה ב'הארץ' בפברואר ‪' , 9434‬סמל המדינה‪ ,‬או שמא תעודת‬ ‫עניות?' היא מספרת על הדיון הציבורי שהתקיים סביב סמל המדינה‪ .‬המחלוקת בנוגע לסמל המדינה‬ ‫נגעה בתכנים ובמשמעויות כמו המחלוקת לגבי הדגל‪ ,‬שתי הצעות בסיסיות עמדו בפני הממשלה‬ ‫הזמנית בישיבתה הראשונה לגבי הסמל‪ :‬מנורה ואריה‪ .‬לאורך חודשי התהליך הושמעו בדיוני‬ ‫הממשלה‪ ,‬הוועדה ובציבור דעות לכאן ולכאן‪ .‬במאמר ב'הארץ'‪ ,‬כמה ימים אחרי בחירת הסמל‪ ,‬מביע‬ ‫גרשום שלום חוסר נחת מתכניו ועיצובו של הסמל‪ ,‬לעומתו מאיר טרויס‪ ,‬מפרסם ב'הארץ' מאמר‬ ‫המגנה דווקא את החלטה לתת את המשימה למעצבים גרפיים‪ .‬מיכאל אבי יונה מברך אמנם על‬ ‫השימוש בסמלים הנבחרים "היום המנורה היא בלי ספק הסמל היהודי העתיק ביותר‪ ,‬שאפשר‬ ‫לזהותו כיהודי"‪ ,‬אבל היו לו עוד הצעות כמו להעשיר את הסמל בעיטורים צדדיים דוגמת שבעת‬ ‫המינים או להוסיף את שבעת הכוכבים שהגה הרצל‪ ,‬וגם איזו סיסמה קצרה‪.‬‬ ‫וכך – אולי כהוכחה ניצחת לאימרה שטבע (כנראה) תלמידו של הרב ישראל המאיר הכהן או בכינויו‬ ‫המוכר החפץ חיים "כשיש שני יהודים יש לפחות שלוש דעות" ולמרות המחלוקות‪ ,‬הרעיונות ותהליך‬ ‫הבחירה הארוך והפתלתל‪ ,‬התקבלה ההחלטה הקובעת על ידי מועצת המדינה הזמנית – סמל‬ ‫המורכב ממנורה (כן‪ ,‬זו המתוארת על גבי שער טיטוס)‪ ,‬שני ענפי זית מעוצבים‪ ,‬המילה ישראל וכולם‬ ‫מונחים על רקע כחול עמוק – כפי שהוא מוגדר במסמכים הרשמיים‪.‬‬ ‫רק אז‪ ,‬לאחר בחירתו הסופית של הסמל וקבלתו על ידי העם‪ ,‬יכלו קריקטוריסטנים – כפי שהם נקראו‬ ‫אז – לפצח את הדרך בה יכלו לבטא דעות בעד ונגד הממסד – השלטון – הממשלה – ההם‪ ,‬אלה‬ ‫שאינם העם‪.‬‬ ‫המילה סמל (‪ )symbol‬מגיעה מן המונח היווני ‪ - symbolon‬שמקורה במילה היוונית ‪.Symbalein‬‬ ‫בביטוי זה הכוונה למונח או משמעות ש"נשברה" לשני חלקים ועל השומע לחבר את שני החלקים‬ ‫בכדי להבין מה הכוונה‪ .‬כבר מראשיתה של האנתרופולוגיה משכו הסמלים בכל תרבות את סקרנותם‬ ‫של החוקרים‪ .‬אנתרופולוגים שחקרו תרבויות מרוחקות כבר מראשית המאה ה־ ‪ 94‬עמדו על‬ ‫חשיבותם של הסמלים למערכת החברתית של כל תרבות‪ ,‬תהא זו פרשנות פונקציונאליסטית התולה‬ ‫בסמלים דתיים את חשיבות ההמשכיות או פרשנות סמלית אחרת‪ ,‬לכל תרבות ישנם הסמלים‬ ‫הייחודיים לה‪.‬‬ ‫הקריקטוריסטים‪ ,‬שבוחרים לפרק או לעיתים אף לחלק את הסמל על פי בחירתם המקצועית‪ ,‬סומכים‬ ‫על הבחירה המשותפת שלנו לזכור את מרכיביו המלאים‪ ,‬בכדי לערער בכל פעם מחדש את תחושת‬ ‫הביטחון‪ ,‬השלמות‪ ,‬האחדות והלאומיות אותה מבקש לייצג ולבטא סמל המדינה‪ .‬סמלים הם גורם‬ ‫חשוב מאוד לכל חברה אנושית‪ .‬כל ארגון אנושי זקוק להם‪ ,‬יוצר ומשתמש בהם‪ .‬הם מהווים מוקד‬ ‫להזדהות וכבוד‪ ,‬וגורם מאחד של תושבי מדינה בינם לבין עצמם‪ .‬הצופן או הקוד שבסמל מציינים‬ ‫תפיסות ערכיות של העולם אותו רוצים אנשים לראות‪ ,‬הדרך לפיה הם רוצים לחיות‪ ,‬רעיונות הנובעים‬ ‫מעברם אשר הם רוצים לשמר‪ ,‬ואמונות שחשוב להם לקיים‪ .‬הצורך בעיצוב סמלים של מדינות‬ ‫המביאות לידי ביטוי צרכים משותפים רחבים כל כך‪ ,‬מביא לשימוש חוזר בסמלים עתיקים וליצירת‬ ‫סמלים חדשים‪ .‬סמלים הם מילים‪ ,‬דימויים‪ ,‬סימנים גרפיים‪ ,‬צלילים‪ ,‬אובייקטים‪ ,‬רעיונות או פעולות‬ ‫שמייצגים משהו אחר‪ ,‬בדרך כלל מורכב יותר‪ .‬סמלים הם בדרך כלל מרובי משמעות‪ ,‬ומייצגים יותר‬ ‫מדבר אחד‪ .‬האם ייתכן שאנו לא מפרשים את ערכיו של הסמל‪ ,‬כפי שהתכוונה לכך מועצת המדינה‬ ‫הזמנית‪ ,‬אלא מתייחסים אליו כפשוטו? מתי נפרדה המנורה מן הסמל והפכה לסמל חלופי והאם‬ ‫נזנחו ללא שוב עלי הזית המהוקצעים המסמלים שלום – עד שחזר שלמה כהן וצייר אותם נושרים‬ ‫בזה אחר זה מסמל המדינה בעקבות בעיטת כדור רגל?‬ ‫בעבודתו של אריה נבון משנת ‪ , 3202‬עת עברה הכנסת למושבה בירושלים‪ ,‬נראים חברי הממשלה‬ ‫נושאים את סמל המדינה בדומה לאותו תחריט שער טיטוס מתוקן כאילו אמר "שבה המנורה‬ ‫לירושלים" ואילו שי צ'רקה שנוסע לפגוש את התחריט המקורי ברומא‪ ,‬נמצא מאוכזב מגודלו האמיתי‬ ‫בשער ‪" -‬זה הכול"?‬ ‫בעבודה מוקדמת של דוש משנת ‪ , 3209‬ניצבת המנורה כשתיל צעיר כששרוליק הצעיר צריך לבחור‬ ‫בין מים מענן הסוכנות‪ ,‬או קרני שמש הממשלה – המעוטרת בשיער ראשו הפרוע של "הזקן"‪ .‬מושיק‪,‬‬ ‫מתאר בעבודתו מהלך הפוך – מנחם בגין‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬צועד לקראת עץ כאשר הוא אוחז בסולם‬ ‫ומספרי גיזום‪ .‬כשהוא מסיים את מלאכתו – בתמונה השנייה‪ ,‬נותר חשוף גזע העץ – מנורת שבעת‬ ‫קנים‪ .‬ב־ ‪ 9441‬מחליף את המנורה‪ ,‬באיור של ירמי פינקוס‪ ,‬חיים יבין‪ ,‬וממש לאחרונה‪ ,‬בסופה של‬ ‫שנת ‪ 9434‬מתאר מושיק לין את השריפה העצומה ביערות הכרמל כשהוא מצייר עץ חרוך בצורת‬ ‫המנורה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 3210‬מתאר פרץ את ראש הממשלה דאז‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬כשהוא עצמו הופך למנורה פוליטית‬ ‫רב ערוצית‪ .‬ושמוליק כץ מתאר בשנת ‪ ,' 11‬את חבר הכנסת כמנורת תמנון רבת זרועות ובכל אחת‬ ‫מידיו תיק המכיל "עסקים פרטיים"‪ .‬בקריקטורה של מושיק לין משנת ‪ ,' 23‬נראה ח"כ פורוש‪ ,‬כשהוא‬ ‫סיים לנסר את חמשת הקנים המרכזיים של המנורה תוך שהוא הופך אותה לזוג נרות שבת‪ .‬ובשנת‬ ‫‪ 9440‬הופכת המנורה למכונת ירייה אותה מצייר בוריס ארנבורג כשהיא מכוונת אל המתנחלים‪.‬‬ ‫חלקיו של הסמל מתחלפים בידם האמונה של הקריקטוריסטים בסמלים החדשים של העם‪.‬‬ ‫בקריקטורה משנת ‪ ,' 11‬מצייר דוש את המנורה כגריל עצום מעליו מחמם הפקיד הממוצע שיפוד‬ ‫בשר ושלמה כהן בוחר להחליף הלכה למעשה את שני ענפי הזית בשני שיפודים עמוסים בשר‪ ,‬תירס‪,‬‬ ‫עגבניות ובצל‪ .‬ב־ ‪ , 9441‬בעקבות פרשות השחיתות הרבות‪ ,‬מחליף זוס את ענפי הזית בשני‬ ‫אשכולות של בננות – כסמל לרפובליקת בננות‪.‬‬ ‫ומה על הצבעים? הכחול הממלכתי? הכסף שביטא את האלמנטים הגרפיים? באתרי משרדי‬ ‫הממשלה השונים‪ ,‬על ניירות המכתבים‪ ,‬דלתות המכוניות ואפילו על ניירות המכתבים – ניתן למצוא‬ ‫גרסאות אין ספור לסמל המדינה‪ ,‬נדמה כי מספרן זהה למספר היישומים הצבעוניים בתוכנת וורד‬ ‫‪ .'21‬האם אין אלה הקריקטורה החדה‪ ,‬החריפה והבוטה מכולם?‬ ‫גלית גאון ‪ //‬מנהלת ואוצרת ראשית‬ ‫באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס‬ ‫‪www.cartoon.org.il‬‬