‫הדילמה במבצע "צוק איתן"‬ ‫אלוף (מיל) יעקוב עמידרור‬ ‫‪258, July 25, 2014‬‬ ‫‪BESA Center Perspectives Paper No.‬‬ ‫המבצע נכנס לשבוע השלישי והדילמה האמתית נותרה ללא מענה ובה יש לעסוק בימים הקרובים‪:‬‬ ‫הפסקת אש שתוביל לסיבוב נוסף בעתיד‪ ,‬או מבצע ארוך וקשה שבסופו יושג שקט ללא ירי על ישראל‪.‬‬ ‫מבצע "צוק איתן" החל בהחלטה של החמאס לפתוח באש אינטנסיבית‪ .‬החמאס ירה מאות טילים ליום‪,‬‬ ‫הרחיב את תחומי השטח הנמצאים תחת אש מדימונה ועד זיכרון יעקוב‪ ,‬ניסה לתקוף דרך המנהרות‬ ‫בעוטף עזה ומהים‪ ,‬ובמזל"טים‪ .‬החמאס הצליח להריץ את רוב מדינת ישראל למקלטים ולמרחבים‬ ‫מוגנים‪ ,‬יומם ולילה‪ ,‬אך הישגיו מעבר לכך היו דלים‪ :‬שני ישראלים נהרגו מאש הרקטות והטילים‪.‬‬ ‫החמאס הרג בהתנגשויות ברצועה וליד הגדר כ‪ 03-‬חיילי צה"ל ופצע עשרות מהם‪ .‬הנזק הכלכלי שנגרם‬ ‫לישראל קטן יחסית לתל"ג או כל מדד אחר‪ ,‬אם כי ההחלטה של חברות תעופה זרות שלא לטוס לישראל‬ ‫היא מכה מוראלית וכלכלית לא פשוטה‪.‬‬ ‫התחושה שאין ישראל שולטת במצב אלא נגררת היא הקשה מכל‪ .‬קשה לעכל את העובדה שארגון טרור‪,‬‬ ‫שהוא מאחרוני אויבנו מבחינת עוצמתו‪ ,‬אתגר את המדינה החזקה במזרח התיכון במשך ימים ארוכים‬ ‫ולא ניכנע‪ .‬נראה שיש בקרבו וסביבו במזרח התיכון לא מעטים הרואים את המצב הנוכחי כהצלחה של‬ ‫האירגון‪.‬‬ ‫מנגד ישראל‪ ,‬שנגררה למבצע יזום על ידי האויב‪ ,‬הגיבה בנחישות‪ .‬חיל האוויר הופעל ברצף בימי הלחימה‬ ‫והמטיר על מטרות בעזה אלפי טון של נשק מדויק‪ ,‬כשהוא מוגבל בעיקר על ידי הרצון להימנע מפגיעה‬ ‫באזרחים חפים מפשע‪ .‬שאלת הטיפול במנהרות עלתה במלוא עוזה מתחילתו של המבצע‪ ,‬הצבא ומקבלי‬ ‫ההחלטות היו מודעים לאיום הנובע מהן כמו גם לקושי לטפל בהן‪ .‬משנמשך המבצע והחמאס סרב‬ ‫להצעות הפסקת האש להן הסכימה ישראל‪ ,‬נוצרה גם האפשרות לפעולה קרקעית שהיא קשה בהיבט‬ ‫הלגיטימציה הבינלאומית והאבדות שהיו צפויות לצה"ל וגם לאוכלוסייה העזתית שחמאס מנע ממנה‬ ‫להתפנות מהשטחים בהן נכרו פתחי המנהרות‪.‬‬ ‫הרחבת "צוק איתן"‬ ‫המבצע הקרקעי‪ ,‬המוגבל מאד גיאוגרפית‪ ,‬מכוון לדבר אחד עיקרי‪ :‬איתור וחיסול יכולת השימוש‬ ‫במנהרות שהובילו מעזה לכיוון ישראל‪ .‬על אף שהמשימה מוגבלת אין היא פשוטה כלל ועיקר‪ :‬היא‬ ‫מחייבת השתלטות על השטח הפתוח שבין בגדר לאזורים הבנויים‪ ,‬לרכוש בכוח שליטה על פאתי השטחים‬ ‫הבנויים ששימשו כאזורי הכניסה למנהרות‪ ,‬ולהילחם מול אויב מוכן היטב בעומק השטח הבנוי כדי להגיע‬ ‫למנהרות ולאזורי שיגור רקטות הקרובים מאד לאזורי המנהרות‪.‬‬ ‫נראה שצה"ל עומד במשימותיו על אף האבדות‪ .‬צה"ל הצליח לאתר לא מעט מנהרות‪ ,‬מתנהל בזהירות‬ ‫לאיתור מנהרות נוספות ולחיסול המנהרות שאותרו‪ .‬נותרו כנראה כמה ימי לחימה ועבודה במסגרת‬ ‫המהלך הקרקעי המוגבל לחיסול המנהרות‪ .‬בעורף‪ ,‬הקרוב לגדר והעמוק יותר הצליח צה"ל‪ ,‬בעזרת "כיפת‬ ‫ברזל" והיערכות צבאית נכונה מסביב לעזה‪ ,‬למנוע הישגים מחמאס ובני בריתו ברצועה‪ .‬אי‪-‬הצלחתו של‬ ‫הארגון בולטת שבעתיים על רקע ההרס חסר התקדים של תשתיותיו ונכסיו ברצועה ובדידותו באזור‬ ‫ובעולם‪ .‬נותרו לו שתי ידידות אמת‪ ,‬קטאר ותורכיה‪ .‬אולי אף איראן‪ ,‬שתהיה מוכנה להסיט חלק מהסיוע‬ ‫שלה מארגון הג'יהד האיסלאמי לחמאס‪ .‬בעקבות כך גם חזבאללה יסייע לחמאס בתנאי שהדבר לא יסבך‬ ‫אותו בלחימה עם ישראל‪.‬‬ ‫אבל החמאס לא נשבר ולא כרע על ברכיו‪ ,‬והוא ממשיך לירות מטחים לא מעטים על רובה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬הוא סגר את שדה התעופה בו גוריון לטיסות של חברות זרות והוא משיב מלחמה שערה מול צה"ל‬ ‫ברצועה וליד הגדר בפתחי המנהרות שלא אותרו‪ .‬הוא אף הצליח להרוג ולפצוע חיילים לא מעטים‪.‬‬ ‫בעזה היו מאז וכמעט מתמיד קיני מחבלים‪ ,‬כששלטנו וכשלא שלטנו בה‪ ,‬אבל משנת ‪ ,7691‬עת נכבשה‬ ‫הרצועה במלחמת ששת הימים‪ ,‬ועד ביצוע הסכמי אוסלו (‪ )7661‬לא ירו מעזה על מדינת ישראל‪ .‬עזה‬ ‫הייתה אתגר ביטחוני מתמשך‪ ,‬היה בה טרור בו נפגעו אזרחים ואנשי צבא אבל לכלל ירי על ישראל היא‬ ‫לא הגיעה‪.‬תהליך בנית יכולות הירי על ישראל החלו לאחר מימוש הסכמי אוסלו כשצה"ל יצא מהשטחים‬ ‫הבנויים בהם התגוררו רוב רובם של הפלסטינים‪ .‬כ‪ 1-‬שנים לאחר היערכותנו מחוץ לשטחים הפלסטינים‬ ‫הבנויים החל ירי הרקטות על ישראל‪ .‬זוהי תקופת הקסאמים שהיו קטנים במשקלם‪ ,‬קצרים בטווח ודי‬ ‫פרימיטיביים באמינותם‪ .‬אחת מתוצאות אוסלו הייתה תעשיית הברחות לעזה תחת ציר "פילדלפי"‪ ,‬אך‬ ‫ככל הנראה לא הוברחו פנימה באותה עת רקטות וטילים ארוכי טווח‪ ,‬יכולות ייצור והידע הנדרש לשם כך‪.‬‬ ‫החיבור לחצי האי סיני היה חשוב‪ ,‬אך לא היטה באותה עת את הכף והארגון נשאר ברמה טכנולוגית‬ ‫נמוכה‪ .‬שתים עשרה שנים לאחר אוסלו‪ ,‬במהלך חסר אחריות מבחינה ביטחונית‪ ,‬הוציאה ממשלת ישראל‬ ‫את צה"ל מהרצועה במהלך חד‪-‬צדדי (‪ )5331‬ואפשרה את חיבורה המלא של עזה לחצי האי סיני‪ ,‬מרכז‬ ‫טרור אסלאמי כבר בעת ההיא‪ .‬התוצאה המרה לא אחרה לבוא‪ :‬חמאס השתלט על עזה מכל הבחינות‪,‬‬ ‫צבאית שלטונית וחברתית‪ .‬אף על פי שברצועה עוד כמה ארגוני טרור (שהעיקרי בהם הוא הג'יהאד‬ ‫האסלאמי הנשען על סיוע של איראן) אין ערעור רציני על הבכורה של החמאס‪ .‬לרצועה חדרו כמויות‬ ‫אדירות של נשק מכל הסוגים (תהליך שהואץ לאחר נפילת קדאפי‪ ,‬כשלוב הפכה מקור נשק חשוב לארגוני‬ ‫טרור ולמדינות סוררות) בכלל זה טילים ורקטות ארוכי טווח שהגיעו בסיועו של חזבאללה ואיראן‪ .‬סכנה‬ ‫לטווח ארוך הייתה אובדן השליטה על המעבר בין סיני לרצועה כיוון שזרמו לרצועה מומחים וידע רב על‬ ‫בניית אמצעי לחימה‪ .‬לכך התלוותה הברחתן של מכונות מתאימות‪ ,‬אמצעי ייצור נוספים וחומרים‬ ‫קריטיים‪ .‬התוצאה היא שברצועה יש כיום יכולת ייצור עצמית של רקטות לטווח ארוך ואמצעי לחימה‬ ‫נוספים כמזל"טים למשל‪.‬‬ ‫עכשיו ישראל עומדת בלחימה קשה‪ ,‬כי ברבות השנים תרגם החמאס את יכולותיו באופן מיטבי לכלל‬ ‫מערכת משוכללת שמאפשרת לו ירי טילים ורקטות לאורך זמן‪ ,‬במשך חודשים בקצב הנוכחי (כ‪ 733-‬ליום‪,‬‬ ‫מהן בודדות לאזור דן השפלה והשרון)‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על בסיס לקחי המבצעים הקודמים ברצועה ובסיוע‬ ‫מומחים מבחוץ נבנה מערך הגנה חפור היטב מרושת במנהרות שנותן לו יתרון מול כוח תוקף (מערך‬ ‫שצה"ל עוד לא התחיל להתמודד אתו במבצע הנוכחי)‪ ,‬והוא הכין הרבה מאד מטענים בבתים ובצירים‬ ‫בהם להערכתו ישתמש צה"ל במתקפה עתידית‪ .‬כוחות החמאס התארגנו בגדודים וחטיבות מרחביות והם‬ ‫הת כוננו היטב לעימות עתידי עם צה"ל בשטח הבנוי בצפיפות‪ ,‬שטח המנטרל חלק מיכולותיו העדיפות של‬ ‫צה"ל‪.‬‬ ‫זאת תמונת המצב לאחר למעלה משבועיים של לחימה‪ .‬מנהיגי העולם מבינים את מעשיה של ישראל‬ ‫ומוכנים לעמוד מול הפגנות רחוב של גורמי שמאל ופלסטינים‪ ,‬אבל שעון החול המדיני מתחיל לתקתק‬ ‫וצריך יהיה להחליט מה הלאה אם החמאס ימשיך לסרב לקבל את הצעת הפסקת האש שנוסחה בידי‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫הדילמה הנוכחית‬ ‫עתה הזמן לשאול את השאלה האמתית ואולי היחידה שיש לה חשיבות כיום‪ :‬האם על ישראל להתייחס‬ ‫לאיום החמאס כאל מחלה כרונית בעלת השלכות יום‪-‬יומיות לא נעימות אך נסבלות שאי‪-‬אפשר להיפטר‬ ‫ממנה‪ ,‬ומידי כמה שנים יש לעבור טיפולים קשים המקנים שוב תקופה נסבלת ‪ -‬או להסתכן בניתוח קשה‬ ‫כואב ומורכב שיש בו סיכונים רבים‪ ,‬אך אם הוא מצליח חלק ניכר מהשפעות המחלה נעלמות‪.‬‬ ‫ומהמשל לנמשל‪ :‬יש אפשרות להגיע למצב שלא יורים מרצועת עזה על ישראל‪ ,‬כפי שלא יורים מיהודה‬ ‫ושומרון‪ .‬לשם כך יש להחליט ולבצע מבצע קשה‪ ,‬מורכב ומסובך לכיבושה של הרצועה‪ ,‬מהלך שיעלה בחיי‬ ‫חיילים לא מעטים (רמז לכך ניתן לקבל מכמות החיילים שנהרגו עד כה בחיכוך עם השטח הבנוי במבצע‬ ‫הקרקעי הנוכחי)‪ .‬מבצע כזה יתקל בדעת קהל עוינת בעולם ולא יזכה לתמיכה גם ממנהיגים שעד כה תמכו‬ ‫במהלכיה של ישראל‪ .‬לא די בכיבוש הרצועה‪ .‬צה"ל והשב"כ יהיו חייבים לבנות מחדש את היכולות‬ ‫המודיעיניות שאבדו עם הנסיגות (רובן כבר לאחר אוסלו)‪ ,‬לרכז כוחות גדולים לניקוי שיטתי של עזה‬ ‫מאמצעי לחימה‪ ,‬טילים ורקטות‪ ,‬לעצור או להרוג את אנשי החמאס שלא ייכנעו ולהגיע למצב ששרר‬ ‫ברצועה טרם יציאת צה"ל מהשטח הבנוי ב‪ ,7661-‬קרי שליטה צבאית מלאה ברצועה‪ .‬שליטה כזאת‬ ‫פרושה ש צה"ל נפרס ברצועה על פי שיקוליו (אין צורך להיות בכול מקום כול הזמן!) ופועל בתוך הרצועה‪,‬‬ ‫כולל בשטחים הבנויים‪ ,‬על פי צרכיו‪ ,‬ובאישור הדרג הצבאי בלבד‪ .‬תהליך ניקוי הרצועה מאמצעי הלחימה‬ ‫ומעצר אנשי החמאס ימשך ככל הנראה כחצי שנה עד שנה ובמהלכו יהיו לצה"ל לא מעט היתקלויות קשות‬ ‫ואף נפגעים‪ .‬יכולת החמאס לאתגר את צה"ל תלך ותקטן‪ .‬בסופו של שלב זה יהיה צה"ל השולט היחיד‬ ‫בשטח‪ ,‬בדומה למצב הנוכחי ביהודה ושומרון‪ ,‬על אף ההבדלים בין שני האזורים‪ .‬צה"ל‪ ,‬על בסיס מידע‬ ‫מודיעיני‪ ,‬ימשיך לעסוק במעצרים וסיכולים לאורך כל שהותו ברצועה‪ ,‬אך רמת הקושי והסיכון תקטן‬ ‫פלאים‪ .‬רוב יכולות הטרור יסוכלו באיבן ומידי פעם תהיה הצלחה לגורמי הטרור‪ ,‬אך היא תהיה זמנית‬ ‫ואפשר יהיה להכילה בתוך הרצועה‪ .‬לאחר הניקוי‪ ,‬לא ירו מעזה על מדינת ישראל‪.‬‬ ‫יתכן מאד שלבעיה הצבאית‪ ,‬המסובכת כשלעצמה יתווסף סיבוך אזרחי מדיני‪ ,‬כי לא בטוח שיהיה גורם‬ ‫שיסכים לקבל את האחריות על עזה לאחר שצה"ל יצליח במשימה להשלטת השקט‪ .‬צה"ל לא יוכל לצאת‬ ‫מעזה כי במקומו יכנסו גורמי חמאס חדשים ואף קיצוניים מהם‪ .‬במזרח התיכון הנוכחי כל חלל פוליטי‬ ‫מתמלא בגורמים אסלאמיים חסרי אחריות‪ .‬אין לאפשר זאת על ידי נסיגה והשארת חלל שלטוני ברצועה‬ ‫ההרוסה‪ .‬לכן‪ ,‬יתכן שמדינת ישראל תאלץ לחזור לימים שלפני אוסלו ותצטרך להקים מחדש את "הממשל‬ ‫האזרחי" ולנהל בעצמה את הרצועה על ‪ 7.1‬מיליון תושביה‪ .‬זה עול שלטוני‪ ,‬כלכלי ומדיני לא פשוט‪ ,‬אם כי‬ ‫על אף כל ההבדלים שנובעים משינויי התקופה‪ ,‬כבר עמדנו בו במשך ‪ 52‬שנים בעבר (‪ .)7661 -7691‬זה מהלך‬ ‫קשה אך אפשרי‪ ,‬ארוך ורב סיכונים אך תוצאתו חד משמעית – בסופו יפסק הירי על מדינת ישראל‬ ‫מרצועת עזה ולא יחפרו שם מנהרות המאפשרות פגיעה בתושבי ישראל הנמצאים בתוך המדינה‪ .‬דרך אגב‪,‬‬ ‫מבצע גדול כזה יעלה בחיי אזרחים לא מעטים בעזה כי החמאס נלחם וילחם מאחורי גבם ומתוכם כי חיי‬ ‫האזרחים שלו חשובים לו כקליפת השום‪ .‬לטווח ארוך‪ ,‬כיבושה של עזה יציל אזרחים פלסטינים רבים‪ ,‬כי‬ ‫תהליך "האחזקה" של השטח על ידי צה"ל עולה בחיי הרבה פחות אזרחים מאשר המבצעים השונים‬ ‫ברבות השנים‪ .‬יתכן ששינוי מבורך זה ‪ ,‬על אף הטענות הקשות בדעת הקהל הבינלאומית בשלבי הכיבוש‬ ‫והניקוי‪ ,‬יקל על ישראל בסופו של דבר‪ .‬הרי מעבר לטענות נגד "הכיבוש"‪ ,‬מהן לא נפטרנו גם עם הנסיגה‬ ‫המוחלטת מעזה‪ ,‬מגנים את ישראל בעולם בעיקר עקב הרג אזרחים במבצעים החוזרים ונשנים‪.‬‬ ‫האפשרות השנייה במצב הנוכחי היא חזרה על הסכמי "עמוד ענן" וההבנות שלאחר "עופרת יצוקה"‪ ,‬קרי‬ ‫על ישראל לדחוף להסכמה להפסקת אש בתיווך כל שהוא‪ ,‬מיד בתום הריסת המנהרות‪ .‬כדי להגיע‬ ‫להפסקת אש על ישראל יהיה לעשות וויתורים‪ ,‬בעיקר בתחומי הכלכלה‪ ,‬במשא ומתן שיתנהל במקביל‬ ‫להמשך המאמצים לפגוע מהאוויר בחמס ותשתיתו ובמקביל לירי מתמשך של רקטות וטילים לעבר אזרחי‬ ‫ישראל בכל רחבי הארץ‪ .‬לאחר הפסקת האש החמאס ישוב וישלוט ללא מיצרים בעזה וימשיך לבנות את‬ ‫כוחו הצבאי ויכולותיו לקראת העימות הבא שיתרחש כשהחמאס יחוש שהוא חזק דיו‪.‬‬ ‫אומנם לחמאס לא יהיה קל לבנות את יכולותיו ולתקן את נזקיו הרבים כבעבר‪ .‬השינוי במצרים חשוב‬ ‫ביותר כי שלטון א סיסי לא יקל על החמאס כשלטונו של מורסי‪ ,‬והוא נחוש שלא לאפשר לחמאס להפוך‬ ‫לכוח משמעותי אף יותר מבתקופת שלטונו של מובראק‪ .‬אבל שינוי חשוב זה בצד המצרי ישפיע רק על‬ ‫קצב תהליך בנייתו של החמאס לקראת העימות הבא ולא על אופיו – וברור שבפעם הבאה יפגוש צה"ל‬ ‫חמאס ערוך טוב יותר מאשר במבצע הנוכחי‪ .‬כמובן שגם בצד הישראלי ינוצל הזמן לשיפור היכולות‪ .‬כך‬ ‫למשל הגיעה "כיפת ברזל" למערכה הנוכחית במצב טוב בהרבה מאשר ב"עמוד ענן" לפני שנה וחצי‪ ,‬וככל‬ ‫הנראה יפיק צה"ל לקחים מהעימות הנוכחי ובפעם הבאה יהיה גם הוא מוכן טוב יותר‪ .‬אבל צריך לקחת‬ ‫בחשבון שחמאס הוא שיקבע מתי יעמדו הצדדים למבחן‪.‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬בגלל הנזקים הגדולים לחמאס‪ ,‬בכללם השמדת המנהרות והפגיעות של חיל האוויר‪ ,‬בצרוף‬ ‫האילוץ המצרי ובידודו של החמאס בעולם ‪ -‬יהיה תהליך השיקום הפעם ארוך וקשה לחמאס‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הפסקת אש‪ ,‬גם ללא מבצע גדול מעבר להריסת המנהרות‪ ,‬תהיה ארוכה יותר‪ .‬אבל גם שקט זה יהיה זמני‬ ‫ולא מוחלט‪ ,‬ומדי פעם יהיה איזה משוגע תורן בעזה שירה כמה רקטות על עוטף עזה‪ .‬ברור שאחרי ירי‬ ‫מסוג זה ישראל לא תפר את ההבנות "בגלל כמה רקטות"‪ .‬כך היה וכך יהיה גם בעתיד‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫לצערי‪ ,‬אלה הן שתי האפשרויות היחידות‪ :‬מבצע ארוך וקשה ‪ -‬שסופו שקט ללא ירי על ישראל‪ ,‬או‬ ‫הפסקת אש ‪ -‬שתוביל בעתיד לסיבוב דומה נוסף‪ .‬כל השאר‪ ,‬בין אם הן מהסוג של "נכתוש אותם וננתק‬ ‫להם את החשמל והמים ואפילו נרעיב אותם עד כניעה"‪ ,‬ובין אם הן מהסוג של "צריך לדבר ולהציע להם‬ ‫סיוע כלכלי וצריך להעצים את אבו מאזן" – הן הצעות לא מעשיות וללא קשר למציאות שבה מצויה‬ ‫ישראל‪ ,‬ביחס לעצמה (מוסר ‪ -‬כן מוסר) וביחס לעולם‪ .‬היענות להצעות אלה לא תוביל להישג כל שהוא‪,‬‬ ‫אלא לבזבוז זמן לריק על פתרונות חסרי ערך‪ ,‬ולבסוף נחזור לדילמה המוצגת לעיל‪ .‬סיוע כלכלי הוא דבר‬ ‫חשוב ואף נדרש על ידי החמאס כתנאי לקבלת ההצעה להפסקת אש‪ .‬ישראל צריכה לאפשר את מימושו‪,‬‬ ‫אבל הוא לא ישנה מהותית את העוינות והתוקפנות של החמס‪.‬‬ ‫הקורא בוודאי שואל "ומה דעתך"? כבר הסברתי בעבר שדעתי הפרטית לא חשובה‪ .‬חשובות העובדות‬ ‫וניתוחן‪ ,‬המאפשרים לכל אחד לחשוב ולהבין את מורכבות הבעיה וקשיי ההחלטה שתתקבל‪ .‬מגיעה ברכת‬ ‫יישר כוח גדולה למקבלי ההחלטות על תבונת מעשיהם עד כה‪ ,‬ונקווה שכך יהיה גם בעתיד‪ .‬אך כדאי‬ ‫שנהיה מודעים לכך שלבעיות בפניהן הם ניצבים אין פתרון קל ופשוט‪ .‬לפעמים מחשבה נוספת והיסוס‪,‬‬ ‫בטרם קבלת החלטה שקולה יותר‪ ,‬ראויים לברכה‪ .‬זה המקרה הראוי למחשבה שנייה ואף יותר‪.‬‬ ‫אלוף (מיל) יעקוב עמידרור הוא עמית בכיר ע"ש גרג ואן רוסהנדלר במרכז בגין סאדאת למחקרים‬ ‫אסטרטגיים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬עד לסוף ‪ 5370‬שמש כיועץ לביטחון לאומי של רוה"מ וראש המל"ל‪.‬‬ ‫בעבר שרת גם כמפקד המכללות בצה"ל‪ ,‬מזכיר צבאי לשר הביטחון וראש מחלקת מחקר באמ"ן‪ .‬מאמר‬ ‫זה הוא גרסה של מאמר דעה שהתפרסם בעיתון ישראל היום‪.‬‬