‫ָאדם ּולְ א ְשּת ֹו כ ְָתנוֹת עוֹר וַ יַלְ ב ֵׁשם‬ ‫וַ יַעַ ׂש ה' אֱ ֹלקים לְ ָ‬ ‫בראשית ג כא‬ ‫בְ ת ֹו ָרת ֹו של ר' מֵׁ איר מָ צְ אּו ָכתּוב‪ :‬כ ְָתנוֹת אוֹר‬ ‫מדרש רבה בראשית פרשה כ פסקה יב‬ ‫כתנות עור או כתנות אור?‬ ‫חיים וינרך‬ ‫מאמר זה מאפשר כניסה נוחה ומסודרת לעומק תורת הקבלה והחסידות‬ ‫לע"נ‬ ‫מורי וידידי‬ ‫הרב חיים מרדכי גל ז"ל‬ ‫נלב"ע ביום י' באדר ב' תשע"ד‬ ‫תנצב"ה‬ ‫תשרי תשע"ה ‪1010014 -‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © חיים וינרך‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אתר להורדת המאמר‪:‬‬ ‫‪'  www.nehora.org.il‬מאמרים' מתחת לעמודה 'שונות'‬ ‫לע"נ‬ ‫הורי היקרים‬ ‫ד"ר בצלאל וינרך ז"ל‬ ‫אסתר עמליה וינרך ע"ה‬ ‫בן אליהו‬ ‫נלב"ע ביום י"ג במנחם‪-‬אב תשע"א‬ ‫תנצב"ה‬ ‫בת טודרוס מרגליות‬ ‫נלב"ע ביום י"ג באלול תשס"א‬ ‫תנצב"ה‬ ‫תוכן המאמר‬ ‫מבוא ‪6.............................................................................................................................................‬‬ ‫מבנה המאמר ‪6 ....................................................................................................................‬‬ ‫הנחיות לקריאה מועילה ‪6 ...................................................................................................‬‬ ‫לְ בּושים ‪6.........................................................................................................................................‬‬ ‫בעל הלבושים ‪7..............................................................................................................................‬‬ ‫שם העצם העליון ‪7........................................................................................................................‬‬ ‫בְ כָל ָק ְראֵׁ נּו אֵׁ לָיו – אליו ולא למידותיו ‪8....................................................................................‬‬ ‫שערי כניסה לפנימיות התורה ‪8...................................................................................................‬‬ ‫משלים והפשטתם‪9 .............................................................................................................‬‬ ‫יראת ה' כמפתח לפנימיות התורה ‪9 ....................................................................................‬‬ ‫אור אינסוף ‪10................................................................................................................................‬‬ ‫הגדרה ‪10 .............................................................................................................................‬‬ ‫משל ל'אור אינסוף הכלול בעצמותו' בנפש האדם ‪10 .........................................................‬‬ ‫הַ בְ חָ נוֹת עדינות באור אינסוף ‪10 .........................................................................................‬‬ ‫אור מקיף‪ ,‬אור הסובב את העולמות ‪10 ..............................................................................‬‬ ‫הספירות הגנוזות במאצילן‪11.............................................................................................‬‬ ‫עשר ְ‬ ‫הגדרה ‪11 .............................................................................................................................‬‬ ‫הַ ְקבָ לָת 'עשר הספירות הגנוזות' לקוד הַ ֵׁגנֵׁטי ‪11 .................................................................‬‬ ‫משל ל'עשר הספירות הגנוזות' בנפש האדם ‪10 ..................................................................‬‬ ‫צמצום‪ ,‬חלל פנוי‪ְ ,‬רשימּו ‪10.........................................................................................................‬‬ ‫הגדרה ‪10 .............................................................................................................................‬‬ ‫משל ל'צמצום‪ ,‬חלל פנוי‪ְ ,‬רשימּו' בנפש האדם ‪10 ...............................................................‬‬ ‫סדר ההשתלשלות – 'היררכיה רוחנית' ‪10 ..........................................................................‬‬ ‫אור הקו ‪11......................................................................................................................................‬‬ ‫הגדרה ‪11 .............................................................................................................................‬‬ ‫משל חבל הטבור ‪11 .............................................................................................................‬‬ ‫אור פנימי‪ ,‬אור הממלא את העולמות ‪11 ............................................................................‬‬ ‫משל ל'אור הקו' בנפש האדם ‪11 .........................................................................................‬‬ ‫אורות בְ כֵׁלים ‪11.............................................................................................................................‬‬ ‫הגדרה ‪11 .............................................................................................................................‬‬ ‫משל כְ לֵׁי החשמל ‪14 ............................................................................................................‬‬ ‫משל העץ ‪14 ........................................................................................................................‬‬ ‫משל התפתחות העּובר ‪14 ...................................................................................................‬‬ ‫הספירות ‪11............................................................................................................................‬‬ ‫עשר ְ‬ ‫הגדרה ‪11 .............................................................................................................................‬‬ ‫טבלת הספירות ‪16 ...............................................................................................................‬‬ ‫מלְך – מוח‪-‬לב‪-‬כבד ‪16 .........................................................................................................‬‬ ‫"עושים רצונו של מקום" ‪17 ................................................................................................‬‬ ‫כוחה של תפילה‪17 ..............................................................................................................‬‬ ‫העולמות והשתלשלותם ‪17..........................................................................................................‬‬ ‫הגדרה באמצעות משל מאנרגית החשמל ‪17 .......................................................................‬‬ ‫חלוקה העולמות לשלש קבוצות ‪18 .....................................................................................‬‬ ‫עולם אדם קדמון ‪18 ............................................................................................................‬‬ ‫עולם העקודים ‪19 ................................................................................................................‬‬ ‫עולם הנקודים‪1‬התוהו ‪19 .....................................................................................................‬‬ ‫מיתת‪-‬המלכים‪1‬שבירת‪-‬הכלים ‪19 ........................................................................................‬‬ ‫עולם הברודים‪1‬התיקון‪1‬האצילות ‪00 ...................................................................................‬‬ ‫עולמות בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה ‪00 .........................................................................................‬‬ ‫שלשת ְממַ דֵׁ י המרחב הרוחני‪ :‬עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש ‪01 ..............................................................‬‬ ‫דעת עליון ודעת תחתון ‪01............................................................................................................‬‬ ‫מַ סָ ע בָ אֹלקּות ‪01.............................................................................................................................‬‬ ‫כתנות עור או כתנות אור? ‪00......................................................................................................‬‬ ‫מבוא‬ ‫מבנה המאמר‬ ‫מאמרי חסידות רבים ערוכים במבנה דומה – הם פותחים בשאלה‪ ,‬ואחריה מובאים הסברים‬ ‫שתכליתם להשיב עליה‪ .‬השאלה הפותחת בהם משמשת רק כנקודת מוצא‪ ,‬כי מטרתם העיקרית‬ ‫של מאמרים אלה היא לבאר לקורא מושגים בקבלה ובחסידות‪.‬‬ ‫מאמר זה ערוך באותה שיטה‪ .‬מטרתו העיקרית איננה רק לענות על השאלה שבכותרתו "כתנות‬ ‫עור או כתנות אור?" – כי אם לתאר ולהסביר את התהליך שבו הבריאה המוגבלת בה אנו חיים‬ ‫משתלשלת מאת הבורא האינסופי‪ .‬תהליך זה מכּונה 'סדר ההשתלשלות'‪.‬‬ ‫המקורות ַלמאמר לקוחים מסֵׁ פר הזוהר‪ ,‬וכן משני הענפים העיקריים השייכים ל'פנימיות התורה'‬ ‫ויונקים מסֵׁ פר הזוהר – קבלה וחסידות‪ .‬למען הגילוי הנאות‪ ,‬מן הראוי לדעת ש ָלעיסוק בספר‬ ‫הזוהר יש תוצר לואי חשוב‪ּ " :‬ובְ גין ַדעֲ תידין י ְׂש ָראֵׁ ל לְ מ ְטעַ ם מֵׁ אי ָלנָא ְד ַחיֵׁי‪ְ ,‬דאיהּו הַ אי סֵׁ פר הַ ּזוֹהַ ר‪,‬‬ ‫ָלּותא בְ ַרחֲ מֵׁ י" [=ומאחר שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים‪ ,‬הוא ספר הזוהר‬ ‫יפְ קּון בֵׁ יּה מן ג ָ‬ ‫‪1‬‬ ‫הזה‪ ,‬ייצאו בו מהגלות ברחמים] ‪.‬‬ ‫הנחיות לקריאה מועילה‬ ‫לצורך לימוד עניינים עליונים עלינו להתלבש ברוח של תמימות – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"‪.2‬‬ ‫יש לשאוף באמת ובתמים לְ הפנים בפשטות את הנלמד‪ ,‬ללא התפלספויות מיותרות‪ .‬מקורות‬ ‫הקודש מהווים מסלול שנסלל עבורנו על‪-‬ידי הבורא באמצעות גדולי ישראל – עלינו לצעוד בו‬ ‫בביטחה‪.‬‬ ‫בנוסף לתמימות‪ ,‬נדרשת מאיתנו מּודעּות לעובדה שלאדם יש מערכת עיכול רוחנית‪ ,‬דומה לזו‬ ‫הגופנית‪ .‬כשם שאנו מכניסים לְ פינו מזון בהתאם ליכולות הלעיסה והעיכול שלנו – כך הדבר גם‬ ‫במזון רוחני‪ .‬במאמר זה מוגשת 'סעודה רוחנית' מרוכזת מאד הכוללת מושגים עמוקים‪ ,‬לכן‬ ‫לק ְראו במתינות‪ ,‬ולעצור מדי פעם על‪-‬מנת 'ללעוס ולעכל' את המזון הרוחני בצורה נאותה‪.‬‬ ‫מומלץ ָ‬ ‫המדרש מלמד אותנו שאפילו משה רבינו עשה הַ פְ סָ קוֹת בלימודו‪" :‬מה הַ ְפ ָסקוֹת היו משמשות?‬ ‫ליתן ריווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין‪ .‬והרי הדברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם מי‬ ‫שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקודש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין‪ ,‬על‬ ‫אחת כמה וכמה הדיוֹט מהדיוֹט [=אדם פשוט הלומד מאדם פשוט]‪3".‬‬ ‫הנחיה אחרונה‪ :‬בל נשכח שאנו עשויים בשר ודם‪ ,‬אין אנו מלאכים‪ .‬כל מושג שנלמד בענייני‬ ‫'פנימיות התורה'‪ ,‬ויהיה זה מושג נעלה ועליון ביותר‪ ,‬קשור בקשר אמיץ אלינו ָד ֵׁרי העולם הזה‬ ‫הגשמי‪ .‬מתוך מּודעּות זו‪ ,‬לא נרשה לעצמנו 'לרחף' בעולמות דמיוניים‪-‬בדיוניים שאין להם קשר‬ ‫למציאות‪ .‬בתהליך הפנמת הידע עלינו לעסוק תדיר בהידוק הַ קשר בין העניינים הנלמדים לבינינו‪,‬‬ ‫תוך כדי הצגת השאלה‪" :‬בַ מה זה נוגע לי?"‬ ‫אנו עומדים לטפס ל'גובה רוחני' רב בתוך זמן קצר‪ .‬לא נותר לנו אלא לחגור את חגורות הבטיחות‬ ‫הקושרות אותנו בחוזקה אל העולם הזה‪ ,‬ולהתפלל תפילת הדרך‪...‬‬ ‫לְ בּושים‬ ‫דיבור האדם מגלה לָעולם ה'חיצון' את מחשבותיו‪ .‬ואולם‪ ,‬אם נערוך 'השוואה כמותית' באשר‬ ‫ליחס שבין הדיבורים שלנו לבין מחשבותינו – נגיע למסקנה ש'כמות המחשבות' עולָה לאין שיעור‬ ‫‪ 1‬זוהר רעיא מהימנא‪ ,‬ח"ג‪ ,‬קכד ב‬ ‫‪ 2‬דברים יח יג‬ ‫‪ 3‬מדרש רבה במדבר פרשה יד פסקה כ‬ ‫‪6‬‬ ‫על 'כמות הדיבורים'‪ .‬הדיבור מגלה מצד אחד את הדברים הַ נאמרים‪ ,‬אך מאידך מסתיר הוא את‬ ‫המוני המחשבות שלא נאמרות‪.‬‬ ‫בחסידות ְמכַנים את הדיבור בכינוי המושאל‪' :‬לְ בּוש המחשבה'‪ .‬כשם שהלבוש ְמ ַשדר כלפי חוץ את‬ ‫זהותו של האדם בו בזמן שהוא מסתיר את גופו‪ ,‬כך הדיבור ְמבַ צע בו זמנית שני תפקידים הפוכים‬ ‫זה מזה – גילוי מחשבות והסתרתן‪.‬‬ ‫השימוש בכינוי המושאל 'לְ בּוש' נעשה גם כלפי הבורא‪ ,‬המתלבש כביכול בלבושים‪" :‬ה' ָמלָך גֵׁאּות‬ ‫לָבֵׁ ש"‪" ,4‬ע ֹוטה א ֹור כ ַַשלְ מה"‪ .5‬המושג 'לבושים' מאפיין את הקשר שבין הבורא לבריאה – הבורא‬ ‫מתגלה ומסתתר באמצעות 'לבושיו'‪.‬‬ ‫העולם הגשמי הינו אחד מלְ בּושיו של הקב"ה‪ .‬בְ התבוננות לָעומק בָ עולם הגשמי אנו מגלים רק‬ ‫ניצוצות מחכמתו וגדולתו של הבורא‪ ,‬בו בזמן שאינסופיותם נותרת בהעלם‪ .‬עצם המילה עולם‬ ‫רומזת על העלם‪.‬‬ ‫לָבוֹרא לבושים רבים מסוגים שונים – החל בלבושים רוחניים‪-‬דקים כדוגמת האור שהוא 'ע ֹוטה‬ ‫כ ַַשלְ מה'‪ ,‬וְ כָלה בלבושים מגושמים‪-‬עבים כדוגמת העולם הזה‪ .‬לסוגי הלבושים השונים יש כינויים‪:‬‬ ‫שמות‪ ,‬מידות‪ ,‬היכלות‪ ,‬עולמות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בעל הלבושים‬ ‫בהתייחסותנו לְ בַ עַ ל הלבושים‪ ,‬זה אשר "ע ֹוטה אור כ ַַשלְ מה"‪ ,‬יש להתעלות למדרגה שמֵׁ עַ ל‬ ‫השם עצמו הוא בגדר לבוש‪.‬‬ ‫הלבושים‪ .‬במדרגה גבוהה זו לא ניתן לכנותו בְ ֵׁשם‪ ,‬שהרי אף ֵׁ‬ ‫על מדרגה זו כותב בעל התניא‪" :‬היא בחינה ְדֹלא א ְתפַ ס בְ ֵׁשם וְ ֹלא א ְת ַרמיז בשום אות וקוֹצא כלל"‬ ‫[=היא בחינה שלא נתפסת בְ ֵׁשם ולא נרמזת בשום אות וקוץ (של אות) כלל]‪.6‬‬ ‫השם 'מבחוץ'‪ .‬שמו של אדם‪ ,‬למשל‪ ,‬משמש את אלה‬ ‫ֵׁשם – משמש לפנייה או התייחסות אל בעל ֵׁ‬ ‫הנמצאים 'מחוץ' לו כדי להתייחס אליו‪ ,‬ואולם כאשר האדם מתבודד לעצמו – אין כל 'צורך'‬ ‫בשמו‪.‬‬ ‫במדרגת הבורא שממַ עַ ל לַלְ בושים וְ לָעולמות לא דרוש ֵׁשם‪ .‬אין ָשם מציאות אחרת מלבדו‪ .‬בספרי‬ ‫חסידות ְמכּונָה מדרגה עליונה זו 'עַ ְצמּות ֹו ומַ הותו' של הבורא‪ .‬זו מדרגה שמוגדרת כבעלת‬ ‫דּושה עַ ְצמית‪ ,‬נבדלת מהעולמות‪.‬‬ ‫ְק ָ‬ ‫דּושה עַ צְ מית' מלמדים אותנו שמדובר בַ בורא ממש ובקדושה‬ ‫המושגים 'עַ צְ מּות ֹו ומַ הותו' ּו ְ'ק ָ‬ ‫השוכנת בו‪ ,‬בפנימיותו‪ .‬אין כאן חיצוניּות או מקריּות כלשהן‪.‬‬ ‫יש להדגיש שאין שום יחס וערך בין 'עַ ְצמּות ֹו ומַ הותו' של הבורא לבין כל מציאות אחרת‪ .‬מפאת‬ ‫הקושי לבטא זאת‪ ,‬משתמשים בחסידות במשפט שיש בו לכאורה סתירה פנימית‪" :‬הוא נמצא‬ ‫יסא בָ ְך כְ לָל" [=אין‬ ‫בבחינת מציאות בלתי נמצא"‪ .7‬על מדרגה זו נאמר בזוהר "לֵׁית ַמחֲ ָשבָ א ְּתפ ָ‬ ‫מחשבה תופסת בך כלל]‪ ,8‬כלומר לא קיים ֵׁׂשכל אנושי שמסוגל להשיג את המהות האלוקית‪.‬‬ ‫שם העצם העליון‬ ‫מדרגה נוספת בעלת ְקדּושה עצמית היא מדרגת 'שם העצם העליון'‪ ,‬שמו הגדול של הבורא‬ ‫המכּונה בחסידות 'שמו הכלול בעצמּותו'‪ .‬שם זה מביע את יכולת הבורא 'לצאת' אל מחוץ‬ ‫ְ‬ ‫‪ 4‬תהלים צג א‬ ‫‪ 5‬תהלים קד ב‬ ‫‪ 6‬ליקוטי תורה אדמו"ר הזקן‪ ,‬פינחס פ ב‬ ‫‪ 7‬בשעה שהקדימו תער"ב ח"א‪ ,‬אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' קלה‬ ‫‪ 8‬תיקוני זוהר פתח אליהו‪ ,‬יז א‬ ‫‪7‬‬ ‫לעצמותו‪ .‬על אף שגם מדרגה זו נבדלת מהעולמות ומוגדרת כבעלת ְ'קדּושה עצמית'‪ ,‬נדגיש שוב‬ ‫ונֹ אמר שאפילו כאן אין שום יחס וערך בין 'עַ ְצמּות ֹו ומַ הותו' של הבורא לבין 'שמו הכלול‬ ‫בעצמּותו'‪.‬‬ ‫אסור לכתוב את שם העצם או לבטאו בַ פה במפורש מפני קדושתו הָ ַרבָ ה‪ ,‬ואולם מותר לחשוב‬ ‫עליו בלא לאומרו‪ .‬משמעות שם זה היא שהבורא נמצא מעל ומעבר לזמן – הָ יָה‪-‬הֹוה‪-‬י ְהיה‪.‬‬ ‫בחסידות נהוג לכנותו 'שם הֲ וָ יָה'‪.‬‬ ‫אפילו בתפילה איננו רשאים לבטא את 'שם הויה' בַ פה – במקומו אנו אומרים 'שם אדנות'‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬על‪-‬פי ההלכה ׂשּומָ ה עלינו בתפילה לכווין 'שם הויה' במחשבה ְבעֵׁ ת אמירת 'שם אדנות'‬ ‫בפה‪ .9‬באופן זה אנו פונים לעצמּותו ומהותו של הבורא‪ ,‬לקדושתו העצמית שמ ַמעַ ל לכל 'חוץ'‪,‬‬ ‫וזוכים להגיע עד אליו ממש‪.‬‬ ‫עתה יּובְ נו לנו מטבעות לשון שטבעו חכמים בתפילה‪ ,‬שלכאורה יש בהם משום כפילות‪" :‬אתה‬ ‫קדוש ושמך קדוש"‪" ;10‬אתה אחד ושמך אחד"‪" ;11‬ברוך הוא וברוך שמו"‪ְ .12‬בכל אחד מצ ְמדי‬ ‫הביטויים הללו אנו מתיחסים מצד אחד לְ עצמּות הבורא‪ ,‬ומצד שני ל ְשמ ֹו‪.‬‬ ‫באחת מנבואותיו אומר זכריה הנביא‪" :‬והיה ה' למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו‬ ‫אחד"‪ .13‬על‪-‬פי נבואה זו‪ ,‬באחרית הימים יתעלה העולם למדרגה גבוהה ביותר שבה תתבטל‬ ‫ההבחנה בין עצמּות הבורא לבין שמו‪.‬‬ ‫בְ כָל ָק ְראֵׁ נּו אֵׁ לָיו – אליו ולא למידותיו‬ ‫חז"ל התבוננו בפסוק "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בְ ָכל ָק ְראֵׁ נּו אֵׁ לָיו"‬ ‫(דברים ד ז) – ודרשו‪" :‬אֵׁ לָיו ולא למידותיו"‪.14‬‬ ‫אדמו"ר הזקן מתיחס לדרשה זו באומרו‪" :‬עיקר התפלה והקריאה צריכות להיות אל עצמּות‬ ‫המאציל ולא למדותיו"‪ .15‬בהקשר לכך אכן ראינו לעיל שאנו פונים בתפילה לעצמּות הבורא על‪-‬ידי‬ ‫חשיבת 'שם הויה' תוך כדי אמירת 'שם אדנות'‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עלינו לדעת שהחיבור המהותי עם‬ ‫עצמּות הבורא נעשה בפועל באמצעות נקודה פנימית אשר טבועה במעמקי נפשנו ונקראת‬ ‫עּותא ְדליבָ א' תופס‬ ‫עּותא ְדליבָ א' [=רצון הלב]‪ .‬מסביר אדמו"ר הרש"ב‪" :‬הרצון דבחינת ְ'ר ָ‬ ‫ְ'ר ָ‬ ‫בְ עַ ְצמּות אור אינסוף ברוך‪-‬הוא – שאינו רוצה באורות והגילויים [=לבושים] כי אם בבחינת אור‬ ‫אינסוף עצמּותו ומהותו"‪.16‬‬ ‫עּותא ְדליבָ א' שבק ְרבֵׁ נו‪ ,‬ולדעת שביכולתנו להתחבר באמצעותה עם‬ ‫עלינו להכיר את נקודת ה ְ'ר ָ‬ ‫עצמּות הבורא בכל רגע‪ ,‬גם במהלך עיסוקינו היום‪-‬יומיים ולא רק בזמן התפילה‪ .‬ה ְתחברות כזו‬ ‫לא רק שאינה פוגעת בעיסוקינו כי אם להיפך‪ ,‬היא מעצימה ומעלה אותם למדריגת עצמּות ביחד‬ ‫איתנו‪.‬‬ ‫שערי כניסה לפנימיות התורה‬ ‫כאן נעשה הפסקה במהלך הרעיוני של המאמר‪ ,‬ונתייחס לצדדים הקשורים לעצם העיסוק‬ ‫בפנימיות התורה‪.‬‬ ‫‪ 9‬משנה ברורה סימן ה סעיף קטן ב‬ ‫‪ 10‬תפילת עמידה תחילת ברכה שלישית‬ ‫‪ 11‬תפילת עמידה לשבת במנחה תחילת ברכה רביעית‬ ‫‪ 12‬שולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬סימן קכד סעיף ה‬ ‫‪ 13‬זכריה יד ט‬ ‫‪ 14‬ספרי‬ ‫‪ 15‬מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' עמ' כז‬ ‫‪ 16‬בשעה שהקדימו תער"ב ח"א‪ ,‬אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' נו‬ ‫‪8‬‬ ‫משלים והפשטתם‬ ‫אחד הקשיים בלימוד פנימיות התורה הינו בהבנת ׂשפתה‪ .‬אוצר המילים הדל של עולמנו הגשמי‬ ‫אינו יכול לספק די מילים לביאור מושגים מהעולם הרוחני‪ .‬אנו נאלצים להשתמש במושגים‬ ‫המשלים מהווים עבורנו‬ ‫גשמיים רק כְ משל‪ ,‬ואילו הנמשל שייך למערכת מושגים שונה לגמרי‪ְ .‬‬ ‫בּושם הגשמי ולהפנימם‬ ‫'מסלול המראה' להשגות עליונות‪ .‬מוטל עלינו תדיר להפשיטם מלְ ָ‬ ‫באמצעות הכלים שבנפשנו‪.‬‬ ‫הצורך בהפשטת המשלים הוא בעל חשיבות עליונה‪ .‬המקובלים מזהירים אותנו בחּומרה שלא‬ ‫ּומ ַדמים את העושה כן לעובר על הדיבר השני מעשרת‬ ‫נישאר בתחום הגשמי של המשל‪ְ ,17‬‬ ‫הדיברות‪" :‬לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים‬ ‫מתחת לארץ"‪.18‬‬ ‫מכאן נוכל להביט אל גודל חכמתו של שלמה המלך‪ ,‬שאחד התיאורים שלה מופיע בפסוק "וידבר‬ ‫שֹלשת אלפים משל"‪ .19‬בחסידות מסבירים ששלמה רצה 'להוריד' לָעולם מושגים נשגבים ולבארם‬ ‫באמצעות ְמשלים‪ .‬הוא החל בכתיבת משל ראשון‪ ,‬אך משראה שמשל זה אינו ניתן להבנה‪ ,‬כתב‬ ‫משל שני לצורך הבנת המשל הראשון; אך גם את המשל השני לא ניתן היה להבין אלא על‪-‬ידי‬ ‫הורדתו שלב נוסף באמצעות משל שלישי‪ .‬כך 'הוריד' שלמה משל אחרי משל‪ ,‬עד שהגיע לשלשת‬ ‫אלפים משלים‪.‬‬ ‫העולם הזה עצמו על כל פרטיו הינו משל לָעולמות העליונים‪ .‬כותב ה'שפת אמת'‪" :‬כל העולם הזה‬ ‫רק משל‪ .‬ואמת כי כפי התנהגות המשל – נמשך הנמשל‪ .‬ובוודאי‪ ,‬כפי מה שיודע האדם שחיּות‬ ‫הכל מה' יתברך‪ ,‬ומבקש תמיד התגלות כבודו יתברך בכל דבר – כמו כן נתגלה לו"‪.20‬‬ ‫הרמח"ל מציין שהבריאה מסודרת בדמות אדם‪" :‬נמצאנו למדים כי כל העולם כולו בכל מדרגותיו‬ ‫הוא אדם גדול‪ ,‬והאדם הוא עולם קטן‪ ,‬ואין בַ ּזה אלא מה שבַ ּזה"‪ .21‬מסביר הרמח"ל‪" :‬רצה הרצון‬ ‫העליון שיוכלו בני אדם להבין קצת מדרכיו ופעולותיו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬רצה שיהיו משתדלים על זה‬ ‫ורודפים אחרי זה מאד‪ ,‬על כן בחר להיות פועל בדרך בני האדם‪ ,‬פירוש – בסדר מושג ומובן"‪22.‬‬ ‫אחד המאפינים החשובים של האדם מוגדר על‪-‬ידי המילים "א ַדמה לְ עלְ יוֹן"‪ ,23‬כלומר האדם נברא‬ ‫בצלם ודמות של מעלה‪ .‬בצירוף המילים "ּומבְ ָׂשרי אחֱ זה אֱ לו ַֹק"‪ 24‬מסבירים בחסידות שבעזרת כח‬ ‫הדמיון ומתוך התבוננות במבנה הגוף והנפש שלנו – באפשרותנו להשיג מושגים עליונים‬ ‫ולהתעלות למדריגתם‪.‬‬ ‫יראת ה' כמפתח לפנימיות התורה‬ ‫סודות התורה גלויים לכאורה לעיני כֹל‪ .‬הגישה אליהם פתוחה וחופשית‪ ,‬וכל הרוצה לקרוא ספרי‬ ‫קבלה וחסידות יכול לעשות זאת באין מפריע‪ .‬אך האמת היא שאין זה כך – סודות התורה אינם‬ ‫גלויים כלל וכלל‪ .‬קיים פער מהותי שאינו ניתן לגישור בין אופן הגילוי של סודות הבורא לבין‬ ‫סודות 'ארציים'‪.‬‬ ‫סוד 'ארצי' – עצם הגישה אליו מספיקה כדי להכירו‪ .‬גם אם ּתוֹכְ נ ֹו של הסוד הוצפן על‪-‬ידי אנשים‬ ‫חכמים‪ ,‬ניתן תוך השקעת מאמץ רב או מועט לפצח ֹו ולדעת אותו‪.‬‬ ‫‪ 17‬ספר קנאת ה' צב‪-‬אות רמח"ל‪ ,‬הקדמה‪ ,‬פיסקה רביעית‬ ‫‪ 18‬שמות כ ד‬ ‫‪ 19‬מלכים א' ה יב‬ ‫‪ 20‬שפת אמת במדבר תרל"ב‬ ‫‪ 21‬כללי ספר קנאת ה' צב‪-‬אות רמח"ל‪ ,‬כלל ב‬ ‫‪ 22‬דעת תבונות רמח"ל‪ ,‬תחילת סימן מ‬ ‫‪ 23‬ישעיהו יד יד‬ ‫‪ 24‬איוב יט כו‬ ‫‪9‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬סודותיו של בורא עולם מוצפנים בְ הַ צפנה עליונה‪ .‬מנגנון הפיענוח שלהם טמון עמוק‬ ‫ירָאיו"‪ .25‬רק אדם בעל‬ ‫עּותא ְדליבָ א שלו‪ ,‬ופועל בתנאים מיוחדים‪" :‬סוד ה' – ל ֵׁ‬ ‫בנפש האדם‪ ,‬בַ ְר ָ‬ ‫יראת שמים טהורה ואמיתית – יכול לפענח את הסודות ולחוות באמצעותם ק ְרבה אל הבורא‪.‬‬ ‫היודע סוד מסודות הבורא אינו מסוגל לְ סַ פְ ר ֹו לאיש מכיוון שזו חוויה פנימית ועמוקה בנפשו‬ ‫הפרטית‪ .‬רק המילים ה'מלבישות' את הסוד ניתנות להעברה‪ ,‬אך הסוד עצמו לא‪ .‬אומר על כך רבי‬ ‫נחמן מברסלב‪' " :‬כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלוקים'‪ .26‬דוד המלך‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬אמר‬ ‫'כי אני ידעתי'‪ .‬אני ידעתי דוקא‪ ,‬כי גדולת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו"‪.27‬‬ ‫אור אינסוף‬ ‫הגדרה‬ ‫בנקודה זו נחזור למסלול הרעיוני של המאמר – סדר השתלשלות הבריאה מאת הבורא‪.‬‬ ‫עסקנו עד כה בעצמּות הבורא שממַ עַ ל ַלכֹל‪ ,‬וכן עסקנו בשם הויה – שמו הכלול בעצמּותו‪,‬‬ ‫המביע את יכולת היציאה 'מחוץ לעצמּותו' ומהווה לבוש רוחני‪-‬דק של הבורא‪.‬‬ ‫המושג הבא‪' ,‬אור אינסוף'‪ ,‬מבטא את יכולותיו האינסופיות של הבורא ומכּונה גם 'אור אינסוף‬ ‫הכלול בעצמּותו'‪ .28‬חשוב להדגיש שהמושג אור אינסוף הינו רוחני מופשט‪ .‬הקשר היחיד בינו‬ ‫לבין האור שמאיר בעולמנו הגשמי ונע במהירות ‪ 100,000‬קמ"ש הוא רק קשר של משל‪ .‬עלינו‬ ‫לזכור תמיד את חשיבות ההפרדה בין משל גשמי לנמשל רוחני‪" :‬לא תעשה לך פסל וכל תמונה"!‬ ‫משל ל'אור אינסוף הכלול בעצמותו' בנפש האדם‬ ‫אנו מוצאים אצל האדם מָ ָשל לאור אינסוף הכלול בעצמּותו‪ ,‬במצב הנפשי בו הוא מכונס בתוך‬ ‫עצמו‪' .‬אור אינסוף' של האדם כולל את אינספור יכולותיו במגוון רחב של תחומים‪ ,‬ואולם במצב‬ ‫הנפשי של התכנסות – כל יכולותיו ְמכּונסות בתוך עצמו והוא אינו פועל דבר‪.‬‬ ‫הַ בְ חָ נ ֹות עדינות באור אינסוף‬ ‫מאחר והפיסקה הבאה עוסקת בהבחנות עדינות מאד בקשר לאור אינסוף‪ ,‬מומלץ לקרוא אותה‬ ‫לאט‪ ,‬בעיון‪ ,‬והעיקר – לא להתייאש כלל‪.29‬‬ ‫באור אינסוף מבחינים בשתי בחינות‪' :‬עצם האור' ו'גילוי האור'‪ .30‬על 'עצם האור' אין אפשרות‬ ‫לומר דבר מכיוון שזו מדרגה עצמית שאין בה שום גילוי כלפי חוץ‪ .‬לעומתה‪ ,‬בחינת 'גילוי האור'‬ ‫היא גילוי כֹח הבְ לי גבול האינסופי שקיים באור אינסוף‪ .‬יש לציין שבאור אינסוף קיים בהעלם‬ ‫גם כֹח הגבול או כֹח ההגבלה‪ ,‬שאף הוא אינסופי‪.‬‬ ‫אור מקיף‪ ,‬אור הסובב את העולמות‬ ‫בחינת כֹח הבְ לי גבול האינסופי שקיימת באור אינסוף ְמכּונָה 'אור מקיף' לבריאה‪ .‬יש לדייק‬ ‫במשמעות המילה 'מקיף' בכינוי זה‪ ,‬שהיא דומה למשמעותה בביטוי 'מאמר מקיף'‪ .‬לא מדובר‬ ‫ב'היקף' חיצוני ומרוחק‪ ,‬כי אם כֹח הבְ לי גבול האינסופי נוגע בַ כֹל‪ :‬מבחוץ‪ ,‬מבפנים ומכל צד‬ ‫אפשרי‪.‬‬ ‫‪ 25‬תהלים כה יד‬ ‫‪ 26‬תהלים קלה ה‬ ‫‪ 27‬שיחות הר"ן א‬ ‫‪ 28‬יום‪-‬טוב של ראש השנה תרס"ו אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' קפ‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ 30‬יום‪-‬טוב של ראש השנה תרס"ו אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' קפב‬ ‫‪01‬‬ ‫מָ של גשמי שיכול להבהיר את המושג אור מקיף הינו ְׂשדה הגרוויטציה‪ .‬זהו ְׂשדֵׁ ה‪-‬כֹח הפועל על‬ ‫גופים בכל נקודה סביב כדור הארץ ומושך אותם אל מרכזו‪.‬‬ ‫האור המקיף בא לידי ביטוי בתורה ובמצוות באופנים שונים‪ .‬אחד המפגשים שלנו אתו מתרחש‬ ‫במצוות סוכה – קדושת הסוכה חופפת ומקיפה את כל המרחב שבתוכה ואת כל היושב בה‪ .‬אין‬ ‫באפשרותנו‪ ,‬הנבראים‪ ,‬להשיג אור זה‪ .‬אנו רק לומדים על מציאותו‪ ,‬ולעתים נדירות זוכים‬ ‫לתחושה בלתי מוסברת של קדּושה המרמזת לנו על קיומו‪.‬‬ ‫האור המקיף‪ ,‬ש ְמכּונה גם אור הסובב את העולמות‪ְ ,‬מהַ ּוה תשתית ומקום לבריאה‪ .‬המדרש אומר‪:‬‬ ‫"לָמה ְמכַנים שמו של הקב"ה וקוראים אותו 'מקום'? מפני שהוא מקומו של עולם ואין העולם‬ ‫מקומו"‪.31‬‬ ‫עשר ה ְספירות הגנוזות במאצילן‬ ‫הגדרה‬ ‫בענין הכְ תב שעל גבי לוחות הברית נאמר בתורה‪" :‬והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב‬ ‫אלוקים הוא חָ רות על הלוחות"‪ .32‬מבאר רש"י‪ :‬חָ רות – לשון חיקוק‪.‬‬ ‫עשרת הדיברות לא היו כתובים בדיו‪ ,‬כי אם חקוקים באבן‪ .‬החקיקה באבן נעשית על‪-‬ידי גריעת‬ ‫חומר מלוח האבן‪ ,‬בְ שונה מכתיבה בדיו הנעשית על‪-‬ידי תוספת דיו על גבי קלף או נייר‪ .‬קריאת‬ ‫הכתוב על הלוחות התאפשרה תודות לצורת האותיות השקועות באבן‪.‬‬ ‫נּותא ְדמַ לְ כָא‪ ,‬גַליף גְליפּו ְב ַטהירּו עילָָאה" [=בתחילת‬ ‫הּור ְמ ָ‬ ‫הזוהר מתאר חקיקה מסוג אחר‪" :‬בְ ֵׁריש ְ‬ ‫‪33‬‬ ‫גילוי רצון המלך‪ ,‬חקק חקיקה באור העליון (באור אינסוף)] ‪.‬‬ ‫הבורא חקק חקיקה בְ כח הבְ לי גבול האינסופי שבאור אינסוף‪ ,‬בדומה לחקיקת האותיות על גבי‬ ‫הלוחות‪ .‬בחסידות מכנים חקיקה זו במספר כינויים‪:‬‬ ‫‪ ‬הַ ְשעָ ָרה עליונה‬ ‫'גליף גליפו' הוא ענין שעֵׁ ר בעצמו בְ כֹח כל מה שעתיד להיות בכללות‬ ‫ההשתלשלות‪.34‬‬ ‫‪ ‬אותיות החקיקה‬ ‫החקיקה‪35‬‬ ‫(יש להעיר שהחקיקה‬ ‫'גליף גליפו' הוא ענין הצמצום‪ ,‬להיות התהוות אותיות‬ ‫מכּונה כאן 'צמצום'‪ ,‬ואולם המושג 'צמצום' משמש גם במשמעויות אחרות)‪.‬‬ ‫‪ ‬עשר הספירות הגנוזות במאצילן‬ ‫'גליף גליפו' נקרא עשר ספירות הגנוזות במאצילן‪ ,‬ששם הוא שורש‬ ‫ההגבלה‪.36‬‬ ‫הַ ְקבָ ָלת 'עשר הספירות הגנוזות' לקוד הַ ֵׁגנֵׁטי‬ ‫עשר הספירות הגנוזות מהוות שורש לבריאה מוגבלת וסופית‪ .‬בהן נמצא שורש כֹח ההגבלה‬ ‫האינסופי שהיה בהעלם באור אינסוף (כמתואר לעיל ב'הַ ְב ָחנוֹת עדינות באור אינסוף'‪ ,‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫כבר במקום גבוה זה‪ ,‬באור אינסוף עצמו‪ ,‬מַ ְתווֹת עשר הספירות הגנוזות תכנית כוללת של‬ ‫הבריאה כולה לפְ רטיה‪ .‬ניתן להקבילן לַקוֹד הַ ֵׁגנֵׁטי הגנוז בְ ביצית שהופרתה על‪-‬ידי תא זרע‪ .‬הביצית‬ ‫המּופְ ֵׁרית הינה התא הראשון של העּובר‪ ,‬וממנו יתפתח תינוק שיהפוך ברבות הימים לְ אדם שלם‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הקוד הַ ֵׁגנֵׁטי שבתא הראשון ניתן כבר 'לראות' את כל המידע התורשתי של האדם‪ :‬מבנה‬ ‫‪ 31‬ילקוט שמעוני בראשית פרק כח רמז קיז‬ ‫‪ 32‬שמות לב טז‬ ‫‪ 33‬זוהר ח"א‪ ,‬טו א‬ ‫‪ 34‬בשעה שהקדימו תער"ב ח"ג‪ ,‬אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' א'ריח‬ ‫‪ 35‬ליקוטי תורה אדמו"ר הזקן‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬ה א‬ ‫‪ 36‬מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז עמ' תד‬ ‫‪00‬‬ ‫גופו‪ ,‬אופן התפתחותו‪ ,‬התנהגותו ותכונותיו‪ .‬הַ ְקבָ ָלה זו בין עשר הספירות הגנוזות שבאור‬ ‫אינסוף לבין הקוד הַ ֵׁגנֵׁטי שבתא הראשון מזכירות לנו מאמר מהגמרא‪" :‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬אור‬ ‫שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון‪ ,‬אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו"‪.37‬‬ ‫משל ל'עשר הספירות הגנוזות' בנפש האדם‬ ‫בהמשך למשל מנפש האדם שהבאנו לעיל בענין אור אינסוף הכלול בעצמּותו‪ ,‬בו אמרנו שהאדם‬ ‫היה מכונס בתוך עצמו‪ ,‬כאן בָ הקשר של עשר הספירות הגנוזות אנו אומרים שהאדם 'נֵׁעוֹר'‬ ‫ּומ ָשעֵׁ ר ו'חוקק' בנפשו לעסוק בענין מסוים‪.‬‬ ‫מהתכנסותו בתוך עצמו ְ‬ ‫צמצום‪ ,‬חלל פנוי‪ְ ,‬רשימּו‬ ‫הגדרה‬ ‫הרב עדין אבן‪-‬ישראל (שטיינזלץ) מגדיר את המושג הַ ַקבלי צמצום באופן הבא‪" :‬כדי שתוכל‬ ‫להתקיים הוויה של עולם בכל דרגה שהיא‪ ,‬הכרחי הוא שיקדם לה סוד הצמצום‪ .‬סוד הצמצום‬ ‫הוא כאשר היש האלוקי [=כח הבְ לי גבול] שהוא אינסופי‪ ,‬מסתיר את עצמו על‪-‬ידי הַאין האלוקי‬ ‫[=כח ההגבלה] שאף הוא אינסופי"‪ .38‬המושג צמצום משמש כאן במשמעות של הסתרה או סילוק‬ ‫של אור אינסוף‪.‬‬ ‫להרחבת תיאור הצמצום נתבונן בדברי המקובל רבי שלום בוזאגלו‪" :‬אחר כך אינסוף צימצם‬ ‫אורו‪ ,‬והניח מקום חלל פנוי‪ ,‬ולא נשאר בו אלא רק ְרשימּו דאינסוף"‪ .39‬כאן אנו פוגשים שני‬ ‫מושגים חדשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלל פנוי‪ :‬זו מציאות רוחנית חדשה שמתהוָ ה עקב סילוק אור אינסוף‪ .‬החלל הפנוי מוקף‬ ‫באור אינסוף מכל צדדיו‪.‬‬ ‫ְרשימּו‪ :‬זהו רושם או זיכרון נקודתי שנשאר מאור אינסוף אשר מילא קודם לכן את מקום‬ ‫החלל הפנוי‪ .‬רושם זה שמתגלה בַ ְרשימּו – מקורו בכֹח ההגבלה האינסופי שאת שורשו‬ ‫פגשנו בעשר הספירות הגנוזות במאצילן‪.‬‬ ‫משל ל'צמצום‪ ,‬חלל פנוי‪ְ ,‬רשימּו' בנפש האדם‬ ‫'מפנה הצידה' את‬ ‫בהמשך המשל בַ נפש‪ ,‬אנו אומרים בהקשר לצמצום והחלל הפנוי שהאדם ְ‬ ‫אינספור היכולות שקיימות אצלו בְ כֹח‪ ,‬על‪-‬מנת לעסוק בָ ענין המסוים שהוא שעֵׁ ר וחקק בנפשו‬ ‫לעסוק בו‪ .‬הענין המסוים הזה מתגלה בנפשו כנקודת הרשימּו‪ ,‬ואילו אינספור יכולותיו‪ ,‬שהן 'אור‬ ‫אינסוף' שלו‪' ,‬מסתלקות' לצדדים ונערכות סביב ה'חלל הפנוי' שנוצר עתה בנפשו‪.‬‬ ‫סדר ההשתלשלות – 'היררכיה רוחנית'‬ ‫בדברי רבי שלום בוזאגלו שהובאו לעיל‪ ,‬חשוב להבהיר את משמעות המשפט "אחר כך אינסוף‬ ‫צימצם אורו"‪ .‬ברור שהמילים 'אחר כך' לא מתיחסות למוקדם ומאוחר בַ זמן‪ ,‬כי הרי אנו עוסקים‬ ‫במציאות רוחנית שלא שייך בה מימד של זמן‪ .‬המילים 'אחר כך' באות לתאר יחס של 'היררכיה'‬ ‫בין מדרגות רוחניות‪ .‬נבהיר זאת באמצעות מָ ָשל מ ַּת ְרשים מבנה ארגוני של חברה‪ .‬במשבצת‬ ‫העליונה של התרשים מופיע המנכ"ל‪ ,‬ותחתיו הסמנכ"לים – סמנכ"ל כספים‪ ,‬סמנכ"ל שיווק‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה‪ .‬התרשים הארגוני מציג אמנם היררכית תפקידים בארגון‪ ,‬אך לא ניתן ללמוד ממנו על‬ ‫מיקומו הפיזי של תפקיד מסוים‪ ,‬האם הוא בקומה גבוהה או נמוכה מזו של תפקיד אחר‪ ,‬או על‬ ‫התרחשויות בציר הזמן כגון 'בתחילה היה המנכ"ל ואחר כך באו הסמנכ"לים'‪.‬‬ ‫‪ 37‬חגיגה יב א‬ ‫‪ 38‬שלשה עשר עלי השושנה הרב עדין אבן‪-‬ישראל (שטיינזלץ)‪ ,‬עמ' ‪18‬‬ ‫‪ 39‬מקדש מלך בראשית טו א‬ ‫‪01‬‬ ‫ה'היררכיה' באלוקות ְמכּונָה 'סדר ההשתלשלות' – תחילתה באור אינסוף וס ֹופה בעולם הזה‪.‬‬ ‫המושגים 'מקום גבוה' או 'זמן מוקדם' – מורים על ק ְרבה רוחנית לאור אינסוף‪ ,‬ואילו 'מקום נמוך'‬ ‫או 'זמן מאוחר' – מורים על רחּוק רוחני ממנו‪.‬‬ ‫מן הראוי לחזור ולחדד כאן בענין האמירה על עצמּות ומהּות הבורא ש"הוא נמצא בבחינת‬ ‫מציאות בלתי נמצא"‪ .‬משמעות הדברים בהתיחס ל'סדר ההשתלשלות' היא שהוא נמצא ושולט‬ ‫בשווה בכל מקום – הן בתוך 'סדר ההשתלשלות' והן מחוצה לו‪ .‬תיאורי המקום והזמן הרוחניים‬ ‫כגון 'גבוה'‪' ,‬נמוך'‪' ,‬מוקדם' או 'מאוחר' – אינם תופסים לגביו‪ .‬נוכל לומר על עצמּותו ומהּותו‬ ‫עוד אמירה‪ ,‬שגם בה יש לכאורה סתירה פנימית‪" :‬הוא רחוק מכל רחוק‪ ,‬וקרוב מכל קרוב"‪.‬‬ ‫אור הקו‬ ‫הגדרה‬ ‫כתוב ב'עץ חיים'‪" :‬והנה אחר הצמצום הנ"ל‪ ,‬אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני (שם‬ ‫נתגלה הרשימו)‪ ,‬אז המשיך מן אור אינסוף קו אחד ישר‪ ,‬ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא"‪.40‬‬ ‫מקורו של אור הקו הינו באור אינסוף שמקיף את החלל הפנוי‪ ,‬ובחדירתו אל תוך מקום החלל‬ ‫הוא 'פוגש' את הרשימו‪ .‬במפגש בין כח הבלי גבול האינסופי שבאור הקו לבין כח ההגבלה‬ ‫האינסופי שמרוכז בנקודת הרשימו – מתחיל תהליך שבו אור אינסוף מתגבֵׁ ל ומתמעט על‪-‬פי‬ ‫ה'השערה העליונה'‪ .‬בתהליך זה מתהווים עולמות רוחניים באופן ש ָכל עולם יותר 'חשוך' מקודמו‪.‬‬ ‫בסוף התהליך נברא העולם הזה הגשמי‪ ,‬בו מתקבלת רמת ה'החשכה' המתאימה לבריאת אדם‬ ‫בעל בחירה חופשית‪ .‬כל עוד הנוכחות האלוקית גלויה ומוארת – חופש הבחירה אינו אפשרי‪.‬‬ ‫משל חבל הטבור‬ ‫ניתן להמשיל את אור הקו לחבל הטבור המחבר בין האֵׁ ם לבין העּובר שברחמה‪ .‬האֵׁ ם מהווה את‬ ‫האור המקיף של העּובר‪ ,‬וחבל הטבור שדרכו הוא מוזן הינו אור הקו‪.‬‬ ‫הבריאה קוֹרמת עור וגידים באמצעות אור הקו במהלך 'הריון' שנמשך ששה ימים‪ ,‬ששת ימי‬ ‫בראשית‪ ,‬עד לגמר בריאתה‪-‬לידתה‪ .‬ואולם‪ ,‬בְ שוֹנה מהעּובר שיוצא מרחם אמו בלידה‪ ,‬הבריאה‬ ‫נשארת לאחר השלמתה בתוך ה'רחם האלוקית' – היא האור המקיף‪' ,‬מקומו של עולם'‪ .‬אור הקו‬ ‫מוסיף להזרים לבריאה שפע חיים מאור אינסוף גם לאחר לידתה‪ ,‬ומהוה את 'נשמת הבריאה'‪.‬‬ ‫אור פנימי‪ ,‬אור הממלא את העולמות‬ ‫הממלא את העולמות'‪ .‬חז"ל מקבילים בין אור זה לבין‬ ‫אור הקו ְמכּונה גם 'אור פנימי' או 'אור ְ‬ ‫‪41‬‬ ‫נשמת האדם‪" :‬מה הקב"ה מָ לֵׁא כל העולם‪ ,‬אף הנשמה ְמלאה את כל הגוף" ‪.‬‬ ‫משל ל'אור הקו' בנפש האדם‬ ‫בהמשך המשל מהנפש‪ ,‬אור הקו מקביל לתהליך ביצוע הענין המסוים שהאדם שעֵׁ ר וחקק בנפשו‬ ‫קודם לכן‪ .‬לשם כך הוא 'מגייס' את אינספור יכולותיו המקיפות את החלל הפנוי שבנפשו‪ ,‬שהן‬ ‫ומ ַר ֵׁכז אותן באמצעות אור הקו אל הרשימו שבנפשו להוצאת הענין אל הפועל‪.‬‬ ‫אור אינסוף שלו‪ְ ,‬‬ ‫אורות בְ ֵׁכלים‬ ‫הגדרה‬ ‫אור הינו גילוי אלוקי מכח הבלי גבול האינסופי‪ ,‬שנמשך באמצעות אור הקו‪ .‬על‪-‬מנת שיתגלה אור‬ ‫אלוקי בבריאה נדרש כלי‪ ,‬שמקורו בכח ההגבלה האינסופי המרוכז בנקודת הרשימו‪ .‬תפקיד הכלי‬ ‫‪ 40‬עץ חיים שער א ענף ב‬ ‫‪ 41‬ברכות י א‬ ‫‪01‬‬ ‫הוא להגביל את האור ולשמש לו 'לבוש'‪ .‬כך מתג ָלה בבריאה מציאות חדשה‪' :‬צמד' של אור בכלי‪.‬‬ ‫הבריאה כוללת אינספור 'צמדים' שונים של אורות בְ כלים‪ ,‬אין אחד דומה לזולתו‪ .‬כל 'צמד' כזה‬ ‫מבטא שילוב ייחודי של אור הקו עם הרשימו‪.‬‬ ‫בקבלה מופיע התיאור "נ ְתעַ בָ ה האור ונעשו כלים"‪ .42‬המשמעות היא שבמסגרת יחסי הגומלין‬ ‫שבין אור הקו לרשימו – האור הופך ל'עבה' בתהליך התלבשותו בכלי‪ ,‬ובכך מתאפשרת התגלותו‪.‬‬ ‫האדם עצמו הינו אור בכְ לי – נשמתו היא 'שלוחה' מאור איסוף‪ ,‬גופו הוא הכלי המגביל אותה‪,‬‬ ‫וקיימת ביניהם התאמה מדוייקת‪ .‬הנשמה מנהיגה את הגוף ומתגלָה דרכו‪ ,‬והגוף מתבטל אליה‬ ‫ומבצע בפועל את הנהגתה‪.‬‬ ‫משל כְ לֵׁי החשמל‬ ‫על‪-‬מנת להמחיש מציאות של אור בכְ לי בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬ניקח משל מתחום כְ לֵׁי החשמל‪ .‬הכלים‬ ‫החשמליים השונים ממלאים מגוון רחב של תפקידים‪ :‬תנור‪ ,‬מקרר‪ ,‬שואב אבק‪ ,‬מאוורר‪ .‬מבנה‬ ‫הַ כְ לי ומרכיביו מגדירים את האופן שבו אנרגית החשמל יוצאת אל הפועל‪ .‬אך כל עוד הכלי לא‬ ‫חּובר לַשקע – נותרת אנרגית החשמל במצב ערטילאי ובלתי מוגדר‪ ,‬וגם הכלי מוטל כאבן שאין‬ ‫לה הופכין‪.‬‬ ‫בַ נמשל‪ ,‬אנרגית החשמל היא האור האלוקי‪ .‬על‪-‬מנת לגלות את האור האלוקי באופן מוגדר נדרש‬ ‫כלי מגביל‪ ,‬ובלעדיו – האור העליון אינו יוצא אל הפועל‪.‬‬ ‫משל העץ‬ ‫פַ ן מסוים של 'ה ְתעַ בּות האור' ניתן להמחשה באמצעות ָמ ָשל מהצומח‪ .‬גרעין של עץ תפוזים‬ ‫שנשתל באדמה‪ ,‬מצמיח תחילה ניצן קטן ושורשים רכים‪ .‬במשך הזמן מתפתחים ּוגְ דֵׁ לים שאר‬ ‫חלקי העץ‪ :‬גזע‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים ותפוזים‪ .‬בתהליך ההטמעה [=פוֹטוֹסינְ ֵּׁתזָה] מתרכבים יחדיו מים‪,‬‬ ‫אויר‪ ,‬ואנרגית השמש – שמַ ְקבילים בנמשל ָלאור ה'מ ְתעַ בה'‪ ,‬והופכים לחלקי העץ השונים – הם‬ ‫הכלים שבנמשל‪.‬‬ ‫משל התפתחות העּובר‬ ‫בביולוגיה קיים תחום החוקר את התפתחות העּובר ברחם אמו‪ .‬מאחר וכל קוראי מאמר זה‪ ,‬ללא‬ ‫יוצא מן הכלל‪ ,‬היו פעם עּוברים ברחם אמם – מן הסתם יעניין אותם לקרוא הסבר קצר על‬ ‫השלבים בתהליך זה‪:‬‬ ‫‪ ‬הַ פְ ָריָה ‪ :‬תא זרע של הזכר מַ פְ רה ביצית של הנקבה וכתוצאה מכך נוצר התא הראשון של‬ ‫העּובר‪ .‬תא זה מכיל בגרעינו קוד ֵׁגנֵׁטי‪ .‬על‪-‬פי הגֵׁנים שבו – נקבעות תכונות התינוק‬ ‫שעתיד להיוולד‪.‬‬ ‫‪ ‬התחלקות‪ :‬התא הראשון של העּובר מתחלק לשני תאים בעלי גֵׁנים זהים לאלה שבתא‬ ‫הראשון‪ .‬כל אחד משני תאים אלה מתחלק לשני תאים חדשים‪ ,‬וכך שוב ושוב עד שנוצר‬ ‫'צבר תאי גזע עּובריים'‪ ,‬כולם זהים זה לזה‪.‬‬ ‫‪ ‬השרשה‪ :‬בהגיע הצבר לכ‪ 100-‬תאי גזע הוא משתרש בדופן הרחם ומתפתחת השליה‪,‬‬ ‫שתפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האֵׁ ם לַעּובר דרך חבל הטבור‪.‬‬ ‫‪ ‬ה ְתמַ ינות‪ :‬תאי הגזע מתמיינים לסוגים שונים של תאים באמצעות הפעלה או דיכוי של‬ ‫גֵׁנים‪ ,‬וכך מתחילים להתפתח איברי העּובר לסוגיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬התפתחות‪ :‬מסוֹף השבוע השמיני ועד לסיום ההריון מושלמת התפתחות העּובר‪.‬‬ ‫‪ 42‬עץ חיים שער מז פרק א‬ ‫‪01‬‬ ‫תהליך התפתחות העּובר מתאפיין במעבר מן הכלל אל הפרטים‪ .‬התא הראשון מהווה בנמשל את‬ ‫נקודת המפגש הראשונית של אור הקו עם הרשימו‪ ,‬והוא הכלי הכללי הראשון שבו מתגלה אור‬ ‫הקו‪ .‬מכאן ואילך מתפרט אור הקו ויוצא לפועל כאורות רבים בכלים רבים – אלה הם בַ ָמ ָשל תאי‬ ‫העּובר ואיבריו לסוגיהם‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬כל האורות בכְ ליהם הפרטיים הופכים למערכת אחת‬ ‫מאוחדת – התינוק במשל והבריאה בנמשל‪ .‬בְ מבט מַ קרו – התינוק והבריאה בשלמותם על כל‬ ‫פרטיהם מהווים בעצמם אור כללי בכלי כללי‪.‬‬ ‫הספירות‬ ‫עשר ְ‬ ‫הגדרה‬ ‫עשר הספירות הן עשרה אורות בְ כלים‪ .‬לכל אחת מהן יש תפקיד ומאפיין ייחודי‪ ,‬וכל העשר יחד‬ ‫מגדירות סדר אלוקי בבריאה‪ ,‬הן במַ קרו והן במיקרו‪ .‬עשר הספירות מתאחדות ופועלות כמערכת‬ ‫אחת ְשלמה באמצעות אותיות ֵׁשם הויה – כל אות מהשם מייצגת ספירה או מספר ספירות‪.‬‬ ‫התהליך האלוקי שעל‪-‬פיו הוטבעו עשר הספירות בכל נקודה בבריאה דומה לאופן שבו מּופץ הקוד‬ ‫ה ֵׁגנֵׁטי לכל תאי העּובר – מן הכלל אל הפרטים‪ .‬נקודת ההתחלה היא במפגש בין אור הקו לבין‬ ‫הרשימו‪ .‬שם מתגלות לראשונה 'עשר הספירות הגנוזות במאצילן' המהוות את ה'קוֹד הַ ֵׁגנֵׁטי' של‬ ‫הבריאה‪ .‬מכאן ואילך מתפרט אור הקו ומתלבש בַ כֵׁלים ה'מ ְתעַ בים'‪ .‬בתהליך זה משתלשלים‬ ‫העולמות הרוחניים זה תחת זה על כל פרטיהם‪ ,‬תוך כדי הטבעת 'חותמת' עשר הספירות בַ כֹל‪.‬‬ ‫כשם שכל פרט במציאות מורכב מעשר ספירות‪ ,‬כך כל אחת מעשר הספירות מורכבת מעשר‬ ‫ספירות‪ ,‬וכן כל אחת מספירות ה'דור השני' מורכבת אף היא מעשר ספירות‪ ,‬וכך הלאה עד 'סוף‬ ‫הדורות'‪ .‬עובדה זו יוצרת 'אילן ספירות' בעל אינסוף צירופים שונים של ענפים‪ .‬דוגמה חלקית‬ ‫ל'אילן ספירות' כזה פוגשים במצוות ספירת העומר‪ ,‬בה אנו מפרטים את ספירות המידות עד‬ ‫ל'דור השני' כנגד כל יום שסופרים (ספירות המידות מופיעות בטבלה שבעמוד הבא)‪:‬‬ ‫‪ ‬בשבוע הראשון‪ :‬חסד שבחסד‪ ,‬גבורה שבחסד‪ ,‬תפארת שבחסד‪ ,‬נצח שבחסד‪ ,‬הוד שבחסד‪,‬‬ ‫יסוד שבחסד‪ ,‬מלכות שבחסד;‬ ‫‪ ‬בשבוע השני‪ :‬חסד שבגבורה‪ ,‬גבורה שבגבורה‪ ,‬תפארת שבגבורה‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬ ‫לאור המבנה האינסופי של 'אילן הספירות' ניתן להבין שבבריאה יש אינספור צירופים שונים של‬ ‫עשר ספירות – לכל צירוף יש זיהוי ייחודי שאינו חוזר על עצמו בשום צירוף אחר‪.‬‬ ‫גם בנפש כל אדם קיים צירוף ייחודי של עשר ספירות‪ .‬ייחודיות זו באה לידי ביטוי בדברי הגמרא‬ ‫על בני האדם‪" :‬אין דעתם דוֹמָ ה זו לזו‪ ,‬ואין פרצופיהם דומים זה לזה"‪ .43‬האמירה של הרמח"ל על‬ ‫כך ש"העולם הוא אדם גדול‪ ,‬והאדם הוא עולם קטן" מבוססת בין היתר על תשתית עשר הספירות‬ ‫אשר משותפת לאדם ולעולם‪ .‬קיימים יחסי גומלין עמוקים ופנימיים בין כל אדם פרטי לבין‬ ‫העולם כולו‪ ,‬כפי שמתאר זאת הרב קוק‪" :‬כשם שהוא [=האדם] בעצמו מ ְתעלה‪ ,‬כך כל התלוי בו‬ ‫וכל העולם כולו מ ְתעלה עמו"‪.44‬‬ ‫העיסוק בעשר הספירות גדול מני יָם ודורש מאמר נפרד ורחב היקף‪ .‬במאמר זה מוצגות הספירות‬ ‫בְ טבלה מרוכזת‪ ,‬ללא ביאור מפורט עליהן ועל הקשרים שביניהן‪.‬‬ ‫הספירות חולקו בטבלה שלהלן לשלש קבוצות‪ ,‬על‪-‬פי האופן שבו הזוהר מחלק את מבנה האדם‪:‬‬ ‫"תלת שליטין אינון – מוחא וליבא וכַבְ דא" [=שלשה שליטים הם – מוח ולב וכבד]‪.45‬‬ ‫‪ 43‬ברכות נח א‬ ‫‪ 44‬שמונה קבצים קובץ ד‪ ,‬נג‬ ‫‪ 45‬זוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬קנג א‬ ‫‪01‬‬ ‫טבלת הספירות‬ ‫מקיף‪ 1‬שם החלק‬ ‫פנימי הויה בנפש‬ ‫אור‬ ‫מקיף‬ ‫שם הספירה‪ ,‬האיבר בגוף‪,‬‬ ‫ומאפייני הספירה‬ ‫קוצו‬ ‫כתר* ‪ -‬מונח על הראש;‬ ‫יחידה‬ ‫עונג מבוקש המוליד רצון‬ ‫של י'‬ ‫שליט ראשון‪ :‬מוח‬ ‫י'‬ ‫אור‬ ‫פנימי‬ ‫ה'‬ ‫אור‬ ‫פנימי‬ ‫אור‬ ‫פנימי‬ ‫רצון‬ ‫חיה חכמה ‪ -‬מוח ימני;‬ ‫בטּול‪ ,‬הכרת ענין‪' ,‬נפילת האסימון'‬ ‫בינה ‪ -‬מוח שמאלי;‬ ‫נשמה‬ ‫קליטת ה'אסימון' וניתוחו לפרטיו‬ ‫דעת* ‪ -‬מוח אמצעי;‬ ‫חיבור בין שכל‪ ,‬מידות ומלכות‬ ‫נקודים‪1‬תוהו – עשרה אורות בעשרה כלים‬ ‫אבא‬ ‫ברודים‪1‬תיקון‪1‬אצילות – כוחות הנפש‬ ‫אמא‬ ‫בריאה – מחשבה‪ ,‬לבוש לעולם אצילות‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ספירות המידות – רגש חם וסובייקטיבי‬ ‫רוח‬ ‫חסד ‪ -‬זרוע ימין;‬ ‫אהבה‪ ,‬נתינה‪ ,‬השפעה‬ ‫גבורה ‪ -‬זרוע שמאל;‬ ‫יראה‪ ,‬איפוק‪ ,‬התכנסות‬ ‫תפארת ‪ -‬גוף (עמוד השדרה);‬ ‫איזון בין חסד וגבורה‪ ,‬רחמים‬ ‫נצח ‪ -‬רגל ימין;‬ ‫נצחיות‪ ,‬ניצחון‪ ,‬תוקף‬ ‫הוד ‪ -‬רגל שמאל;‬ ‫הודיה (תודה)‪ ,‬הודאת האמת‬ ‫יסוד ‪ -‬ברית קודש;‬ ‫הטמעת כֹל שממַ עַ ל והעברה לביצוע‬ ‫שליט שלישי‪ :‬כבד‬ ‫ה'‬ ‫עונג‬ ‫עתיק‬ ‫יומין‬ ‫אריך‬ ‫אנפין‬ ‫עקודים – עשרה אורות בכלי אחד‬ ‫ספירות הׂשכל – ניתוח קר ואובייקטיבי‬ ‫שליט שני‪ :‬לב‬ ‫ו'‬ ‫הכינוי‬ ‫הקבלי‬ ‫שם העולם ומאפייניו‬ ‫נפש‬ ‫זעיר‬ ‫אנפין‬ ‫יצירה – דיבור‪ ,‬לבוש לעולם בריאה‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ספירת המלכות – הוצאה אל הפועל‬ ‫מלכות ‪ -‬פה ואיברי המעשה;‬ ‫קליטה מספירת יסוד וביצוע בפועל‬ ‫נוקבא‬ ‫עשיה – מעשה‪ ,‬לבוש לעולם יצירה‬ ‫(העולם הגשמי נמצא בתחתית עולם עשיה)‬ ‫* הערה לגבי ספירות 'כתר' ו'דעת'‪:‬‬ ‫ספירת 'כתר' היא בעלת אור מקיף‪ ,‬לכן היא אינה שוכנת באיבר מסוים אלא מעל הראש‪ .‬בשל‬ ‫כך‪ ,‬לעתים ספירת 'כתר' אינה נ ְמנית עם עשר הספירות ובמקומה מונים את ה'דעת'‪ ,‬שהיא כלי‬ ‫לאור פנימי‪.‬‬ ‫מלְך – מוח‪-‬לב‪-‬כבד‬ ‫בחסידות לומדים הדרכה מעשית ממבנה הספירות‪ :‬אם אדם מנהיג את איבריו וכוחות נפשו לפי‬ ‫הסדר הנכון שראוי להנהיג בו את שלשת השליטים שבקרבו‪ ,‬מוח‪-‬לב‪-‬כבד‪ ,‬אזי מתקבלות ראשי‬ ‫התיבות 'מלְך'‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי הנהגתו של מלך – הׂשכל שולט על הרגש ומכוונו‪ ,‬והרגש באמצעות‬ ‫האינטואיציות שלו וההארות שהוא מקבל מהׂשכל מפקח על הביצוע בפועל‪.‬‬ ‫בבדיחּות מוסיפים שאם הלב מקדים את המוח‪ ,‬אזי הסדר החדש של מילים אלה‪ ,‬לב‪-‬מוח‪-‬כבד‪,‬‬ ‫יוצר ראשי תיבות 'למְך' – כינוי לְ 'ֹלא י ְצלַח'‪ .‬ואם הסדר מתהפך לגמרי מן הסוף להתחלה‪ ,‬אזי‬ ‫מהמילים כבד‪-‬לב‪-‬מוח מתקבלות ראשי תיבות 'כְ לֻם' – כלומר מדובר ב'כלומניק'‪...‬‬ ‫כפי שרואים במבנה הספירות‪ ,‬הכתר מהוה את הספירה העליונה ביותר והוא מונח על ראש המלך‪.‬‬ ‫זו ספירה בעלת אור מקיף החופף את האדם כולו‪ ,‬מבחוץ ומבפנים‪ ,‬אין מקום פנוי ממנו‪ .‬מאחר‬ ‫וה'עונג' וה'רצון' שבכתר הם כוחות מקיפים שאינם קשורים לאיבר כלשהו בגוף‪ ,‬אנו אומרים‬ ‫שב'אדם בכללו' מתעורר רצון לעונג‪ .‬לאור חשיבות הכתר‪ ,‬שתפקידו בין היתר להנהיג את שלשת‬ ‫‪06‬‬ ‫השליטים מוח‪-‬לב‪-‬כבד‪ ,‬מן הראוי לדעת לאיזה כיוון עלינו להטות את העונג והרצון שלנו על‪-‬מנת‬ ‫שנוכל להיות במדרגת 'מלְך'‪:‬‬ ‫‪ ‬עונג‬ ‫"האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו‪ ,‬שזהו התענוג האמיתי והעידון‬ ‫הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא"‪ .46‬כל תענוג שבעולם‪ ,‬גם הנמוך ביותר‪ ,‬מקורו‬ ‫בעונג העליון‪ .‬ביד האדם האפשרות לבחור האם ימלא את תענוגיו באור פנימי ע ְרכי‬ ‫וי ַק ְש ֵׁרם לעונג העליון‪ ,‬או שתענוגיו יהיו ריקים מּת ֹוכן כדוגמת אלכוהול‪ ,‬סמים ודומיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬רצון‬ ‫ֹפשו‪ ,‬אלא רק בתור ניצוץ אחד‬ ‫"אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם‪ ,‬בכל פאר חו ְ‬ ‫מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההויה כולה‪ ,‬הופעת רצון רבון כל העולמים‬ ‫ברוך הוא‪ .‬בהתקדשותו של הרצון (של האדם) הרי הענף דומה לשרשו הגדול"‪.47‬‬ ‫"עושים רצונו של מקום"‬ ‫מאחר ובשלב זה ביכולתנו להבין דברים עמוקים בתורת החסידות‪ ,‬נסביר כאן לימוד חסידי על‬ ‫הנאמר בגמרא‪" :‬בזמן שישראל עושים רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי אחרים"‪.48‬‬ ‫אומר אדמו"ר הזקן‪" :‬הנה הרצון הוא בבחינת שינוי‪ ,‬והרי כתוב 'אֲ ני ה' ֹלא ָשניתי'‪ !? 49‬אלא‬ ‫משמעות המילים 'ישראל עושים רצונו של מקום' היא‪ :‬להיות התפשטות רצונו יתברך בבחינת‬ ‫מקום‪ ,‬שהן הן המצוות‪ ,‬שהן רצונו יתברך‪ ,‬המלובשות בעשיה גשמית בבחינת מקום וזמן"‪.50‬‬ ‫הסבר‪ :‬משמעות הפסוק 'אֲ ני ה' ֹלא ָשניתי' היא שבעצמּות הבורא לא קיימת 'בחינת שינוי'‪ .‬ואולם‬ ‫הרצון העליון‪ ,‬מעצם השתייכותו לסדר ההשתלשלות‪ ,‬הוא כן ב'בחינת שינוי'‪ .‬מכאן מובן שעל‪-‬‬ ‫ידי עשיית המצוות שהן רצונו יתברך‪ ,‬משתלשל הרצון העליון דרך העולמות והספירות‪ ,‬עד‬ ‫ל'התעבותו' בְ פוֹעל בעשיה הגשמית בתוך ממדי המקום והזמן‪ .‬זה נקרא "עושים רצונו של מקום"‪.‬‬ ‫כוחה של תפילה‬ ‫כבר למדנו שבתפילה אנו פונים אל עצמּות הבורא‪ .‬בשעה שמתפללים "יהי רצון מלפניך"‪ ,‬אנו‬ ‫מבקשים מהבורא עצמו שיחולל בסדר ההשתלשלות רצון חדש שי ְַׂשביעַ את מבוקשנו לרפואה‪,‬‬ ‫פרנסה או כל מבוקש אחר‪ ,‬באופן שרצון זה ישתלשל למטה עד להגשמתו ְבפ ֹועל בעשיה הגשמית‪.‬‬ ‫העולמות והשתלשלותם‬ ‫מומלץ לקרוא פרק זה תוך עיון בטבלת הספירות על מנת ללמוד את מקומו וסביבתו של כל עולם‪.‬‬ ‫הגדרה באמצעות משל מאנרגית החשמל‬ ‫להגדרת המושג עולמות – נפתח בְ מָ של מתחום אנרגית החשמל‪ .‬החשמל מיוצר בתחנות כח ומהן‬ ‫הוא מוזרם לרשת הארצית‪ .‬לַמתח ברשת הארצית יש שני שמות‪ :‬מתח על‪-‬עליון (‪ 400‬קילו‪-‬וולט)‬ ‫[=ט ַרנְ ְספו ְֹר ָמטוֹרים] שמורידים את‬ ‫ְ‬ ‫ומתח עליון (‪ 161‬קילו‪-‬וולט)‪ .‬בתחנות מיתוג מותקנים ַשנאים‬ ‫מתח הרשת הארצית למתח גבוה (כ‪ 00-‬קילו‪-‬וולט)‪ ,‬ובשלב הבא המתח מּורד למתח נמוך (‪000-400‬‬ ‫וולט) עבור הצרכן הביתי‪ .‬יש לשים לב לעובדה שההבדל בין רמות המתח השונות הוא לא רק‬ ‫‪ 46‬מסילת ישרים רמח"ל‪ ,‬פרק א‬ ‫‪ 47‬אורות הקודש ג עמ' לט‬ ‫‪ 48‬ברכות לה ב‬ ‫‪ 49‬מלאכי ג ו‬ ‫‪ 50‬תורה אור אדמו"ר הזקן‪ ,‬וישב‪ ,‬כט ד‬ ‫‪07‬‬ ‫כמותי כי אם גם איכותי – לכל רמה יש כללי תפעול ותחזוקה ייחודיים‪ .‬כל אחת מרמות המתח‬ ‫היא מעין עולם בפני עצמו‪.‬‬ ‫השנאים דומָ ה לתהליך מיעוט אור הקו‪ ,‬שבו נבראים עולמות‬ ‫הורדת המתח החשמלי על‪-‬ידי ַ‬ ‫'חשוכים' יותר ויותר המתרחקים מן המקור‪ ,‬ועד ל'צרכן הביתי' – האדם בעולם הזה‪ .‬לכל עולם‬ ‫רוחני יש מאפיינים ייחודיים הבאים לידי ביטוי בצירופי עשר הספירות שבהם‪ .‬כל העולמות יחדיו‪,‬‬ ‫כולל עולמנו הגשמי‪ ,‬מהווים מערכת אחת מאוחדת והרמונית‪.‬‬ ‫חלוקה העולמות לשלש קבוצות‬ ‫‪‬‬ ‫עולם אדם קדמון‪ :‬זהו עולם כללי הכולל ב'ק ְרבוֹ' את כל שאר העולמות שמהווים את‬ ‫הבריאה‪ .‬המילה 'אדם' בַ ֵׁשם מבטאת את העובדה ש"העולם הוא אדם גדול"‪ ,‬והמילה‬ ‫'קדמון' מלמדת שהוא קוֹדם לכל העולמות‪.‬‬ ‫'שנאים' רוחניים‪.‬‬ ‫עולמות עקודים‪ ,‬נקודים וברודים‪ :‬שלשה עולמות אלה משמשים כְ ַ‬ ‫תפקידם לצמצם את עוצמת אור אינסוף האדירה מרמה של אור מקיף לרמת אור פנימי‪,‬‬ ‫ובכך לאפשר את העברתו לשימוש ה'צרכן הביתי' בעולם הזה‪.‬‬ ‫עולמות עקודים ונקודים מקבילים בטבלת הספירות ל'עונג' ול'רצון' שבספירת ה'כתר'‪,‬‬ ‫והם בעלי אור מקיף‪ .‬העולם השלישי בקבוצה זו – ברודים‪ ,‬הנקרא גם אצילות או‬ ‫תיקון‪ ,‬הינו העולם הראשון בעל אור פנימי‪ .‬המעבר מנקודים שהוא בעל אור מקיף‪,‬‬ ‫לברודים שהוא בעל אור פנימי‪ ,‬מתרחש בירידה חדה ופתאומית‪ ,‬מעין 'נפילה'‪ ,‬המכּונָה‬ ‫מיתת המלכים או שבירת הכלים‪.‬‬ ‫השמות עקודים‪ ,‬נקודים וברודים לקוחים מחלום שחלם יעקב לפני עזיבתו את בית ָלבָ ן‬ ‫הקבלי מאחורי סיפור יעקב בבית ָלבָ ן מבוסס על כך שאחד מכינויי אור‬ ‫הארמי‪ .51‬הסוד ַ‬ ‫אינסוף הוא 'הלוֹבן העליון' (כידוע‪ ,‬הצבע הלבן מכיל את כל הגוונים)‪ .‬תפקידו של יעקב‪,‬‬ ‫כְ שּותף לַבורא במעשה בראשית‪ ,‬היה 'לחלץ' שלשה עולמות אלה מ'הלוֹבן העליון' המיוצג‬ ‫על‪-‬ידי ָלבָ ן‪ .‬בכך הקים יעקב את התשתית הרוחנית הדרושה לקיומה של הבריאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עולמות אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה (בראשי תיבות‪ :‬אבי"ע)‪ :‬ארבעת העולמות בקבוצה‬ ‫זו הם בעלי אור פנימי ומקיימים יחסי גומלין הדוקים ודו‪-‬סטריים עם עולמנו הגשמי‪,‬‬ ‫שנמצא בתחתית עולם העשיה הרוחני‪ .‬בשל עובדה זו‪ ,‬משוייך עולם האצילות גם‬ ‫לקבוצה זו של עולמות‪ ,‬על אף שהוא משוייך גם לקבוצה הקודמת כעולם הברודים‪ .‬יש‬ ‫להסתכל על ארבעת העולמות האלה כעל מערכת הרמונית אחת בדמות אדם‪ .‬בדומה‬ ‫לעולם אדם קדמון – גם על עולמות אבי"ע חלה האמירה "העולם הוא אדם גדול"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עולם אדם קדמון‬ ‫עולם אדם קדמון מכּונה גם 'מחשבה קדומה'‪ ,‬ומיקומו הרוחני הוא בנקודת המפגש בין אור הקו‬ ‫לרשימּו‪ָ .‬שם מתגלות עשר הספירות הגנוזות במאצילן שמהוות את ה'קוֹד הַ ֵׁגנֵׁטי' של הבריאה‬ ‫שמהַ ּוה מעין 'שרטוט הנדסי' שלהם על כל‬ ‫כולה‪ .‬כל שאר העולמות כלולים באדם קדמון – ְ‬ ‫פרטיהם‪ .‬מסיבה זו הוא 'חותך' את טבלת הספירות מהנקודה הגבוהה ביותר ועד לנקודה הנמוכה‬ ‫ביותר‪ ,‬כבְ דבְ ֵׁרי חז"ל‪" :‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬אדם הראשון – מסוף העולם ועד סופו היה"‪.52‬‬ ‫אדמו"ר ה'צמח צדק' לומד על מאפייני אדם קדמון מתוך פסוק בספר ישעיהו‪" :‬וזה סוד 'קורא‬ ‫הדורות מראש'‪ .53‬פירוש 'ראש' הוא בחינת אדם קדמון‪ ,‬והדורות הן כל סדר ההשתלשלות‬ ‫‪ 51‬בראשית לא י‪-‬יב‬ ‫‪ 52‬סנהדרין לח ב‬ ‫‪ 53‬ישעיהו מא ד‬ ‫‪08‬‬ ‫דאבי"ע [=אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה]‪ .‬כך כל הדורות היו בַ ראש בחינת אדם קדמון‪ ,‬אור כללי‪,‬‬ ‫שהוא ענין 'המחשבה הקדומה'‪ ,‬שצופה ומביט עד סוף כל הדורות‪ ,‬שבמחשבה זו נתהוו כולם"‪.54‬‬ ‫עולם העקודים‬ ‫עולם העקודים נמצא מול החלק העליון ביותר של אדם קדמון‪ ,‬ומתואר בקבלה כ"עשרה אורות‬ ‫עקודים [=קשורים] בכלי אחד"‪ .‬להבהרת תיאור זה‪ ,‬נמשיל עולם זה ל ַָּתא הראשון של העּובר‪,‬‬ ‫שמכיל בגֵׁנים שלו מידע עצום על התינוק שיוולד‪ .‬ניתן לומר בהשאלה שהַ ָּתא הבודד הזה הוא כלי‬ ‫אחד‪ ,‬והמידע הַ ֵׁגנֵׁטי שבקרבו ְמהַ ּוה 'אור רב' אשר מכּונה בנמשל עשרה אורות‪.‬‬ ‫בעולם עקודים מופיע אמנם כלי גולמי ראשוני‪ ,‬אך האורות העליונים עדיין מרובים שם ביותר‬ ‫בשל הקרבה אל מקור האור‪ ,‬וכתוצאה מכך הכלי מתבטל בפניהם וכמעט שלא בא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫מציאות רוחנית זו מכּונָה בחסידות 'ריבוי אורות ומיעוט כלים'‪.‬‬ ‫עולם הנקודים‪1‬התוהו‬ ‫עולם הנקודים נמצא מתחת לעולם העקודים‪ ,‬ותיאורו מורכב יותר‪" :‬עשרה אורות בעשרה כלים‬ ‫– כל ספירה מאירה בתוקף גדול‪ ,‬אומרת 'אני אמלוך' ואינה נותנת קיום לספירות האחרות"‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת לקרב דברים אלה להשגתנו‪ ,‬נתמקד במשל התפתחות העּובר בשלב ההתחלקות‪ .‬בשלב זה‬ ‫נוצר צבר תאי הגזע העּובריים‪ ,‬כולם בעלי גֵׁנים זהים‪ .‬מאחר וכל אחד מתאי הגזע יכול להתפתח‬ ‫לתינוק שלם‪' ,‬מכריז' כביכול כל אחד על עצמו בגאווה ואומר 'אני אמלוך'‪ .‬אפשר לכנותם‬ ‫בבדיחּות 'צבר של מלכים'‪...‬‬ ‫דבר דומה קורה בנמשל‪ ,‬בעולם הנקודים‪ ,‬בו מתגלים שורשי עשר הספירות‪ .‬כל ספירה מופיעה‬ ‫כ'נקודה' ראשונית עם מאפייניה‪ ,‬היא 'סבורה' כביכול ש'היא מסתדרת לבד' ואינה זקוקה לאף‬ ‫אחד אחר‪ .‬בהכרזת 'אני אמלוך' טוענת כל אחת מהספירות שרק על‪-‬סמך תכונותיה היחודיות ראוי‬ ‫להנהיג את הבריאה על‪-‬פי רצון הבורא‪ ,‬ואין צורך שהיא תשתף פעולה עם שאר הספירות‪.‬‬ ‫מאחר ואין קיום לְ עולם שכולו 'מלכים'‪ ,‬נקרא עולם הנקודים ְב ֵׁשם נוסף – עולם התוהו‪.‬‬ ‫מיתת‪-‬המלכים‪1‬שבירת‪-‬הכלים‬ ‫ההיחלצות ממצב ה'תוהו' מתאפשרת באמצעות מהלך בשם מיתת‪-‬המלכים או שבירת‪-‬הכלים‪.‬‬ ‫זהו מעבר חד‪-‬כיווני‪ ,‬בדומה למיתה או שבירת כְ לי‪ ,‬בו מתרחשת 'נפילה' מעולם חד‪-‬גוני ונעלה‬ ‫שכולו 'מלכים'‪ ,‬לעולם רב‪-‬גוני ופשוט של 'נתינים'‪ ,‬שאיתם ניתן להקים 'ממלכה'‪.‬‬ ‫להבהרת המתרחש בשבירת הכלים נחזור לַמָ ָשל על העּובר ונתמקד בשלב הה ְתמַ ינות‪ .‬בשלב זה‬ ‫'נופלים' תאי הגזע ממצבם ה'מלכותי' ּומ ְתמַ ינים לסוגי רקמות שונים ורב‪-‬גוניים של כלל איברי‬ ‫הגוף‪ .‬תודות ל'נפילה' זו‪ ,‬מתחילים להתפתח איברי העּובר השונים‪ ,‬עד הפיכתם למערכת ְשלמה‬ ‫ומאוחדת שכֹל מרכיביה משתפים פעולה אלה עם אלה‪ .‬אין יותר 'צבר של מלכים'‪.‬‬ ‫בדומה למשל – כך קורה בנמשל‪ .‬בשבירת הכלים 'נופלות' הספירות ממדרגתן ה'מלכותית'‬ ‫ומ ְתמַ ינות למאפייניהן הייחודיים‪ ,‬אך בתחילה אין ביניהן שיתוף פעולה‪ .‬ה'נפילה' ממציאות‬ ‫רוחנית נע ָל ה של 'ריבוי אורות ומיעוט כלים' למציאות של 'מיעוט אורות וריבוי כלים' גורמת‬ ‫דּומה‬ ‫ַלכֵׁלים לאבד קשר עם מקור האור – הבורא‪ .‬כתוצאה מכך מופיעה בקרב הנבראים תודעה ְמ ָ‬ ‫של יֵׁשּות‪" ,‬אֲ ני וְ ַאפְ סי עוֹד"‪ ,55‬כלומר 'אין עוד זולתי'‪ .‬הם שוכחים את תפקידם להשכין את הבורא‬ ‫בעולם‪ ,‬וכל נברא מתמקד בטיפוח ופיתוח האג ֹו שלו‪ .‬הפירוד הולך וגובר ביניהם ועקב כך העולם‬ ‫‪ 54‬דרך מצוותיך אדמו"ר ה'צמח צדק'‪ ,‬נח ב‬ ‫‪ 55‬ישעיהו מז ח‬ ‫‪09‬‬ ‫ירּודא"‪ .56‬תחושות האג ֹו אינן מכירות בענווה או בהתבטלות אל הזולת‪ ,‬לכן הן‬ ‫מכּונה "עָ לְ מָ א ְדפֵׁ ָ‬ ‫ומכּונות 'קליפות הטומאה'‪.‬‬ ‫ַאח ָרא'‪ְ ,‬‬ ‫לא שייכות לצד הקדושה כי אם ל'צד האחר'‪ ,‬בארמית 'ס ְט ָרא ְ‬ ‫הכינוי 'קליפות' מבטא את הניגוד שביניהן לבין ה'פרי' – הבורא שמאחד את העולם בקדושתו‪.‬‬ ‫יש להדגיש שתהליך 'החשכת' האור האלוקי הגורם לשבירת הכלים והופעת ה'קליפות' הינו חלק‬ ‫מתכנית ה'מחשבה הקדומה'‪ ,‬והוא נועד לאפשר בריאת אדם בעל חופש בחירה‪ .‬תודות לבחירה‬ ‫החופשית יכול האדם להגיע למדרגות עליונות כשּותף לבורא‪ ,‬דבר שלא היה מתאפשר בלעדיה‪.‬‬ ‫עַ ם ישראל מעלה את 'קליפות הטומאה' בחזרה אל האחדות האלוקית והקדּושה באמצעות‬ ‫'עבודת הבירורים'‪ ,‬שתימשך עד הגאולה‪ .‬עבודה זו מתבצעת בעיקר בעולם הזה הגשמי ומתבטאת‬ ‫בקיום תורה ומצוות תוך קבלת עול מלכות שמים‪ .‬תודות לעבודת הבירורים‪ ,‬ובאמצעות יחסי‬ ‫הגומלין הקיימים בין עולמות אבי"ע‪ ,‬כל נברא מוצא את מקומו הראוי לו בָ עולם בתחום הקדּושה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך ה'קליפות' נעלמות כלא היו – "כל הרשעה כולה כעשן תכלה"‪ .57‬כך הבריאה מתקנת‬ ‫והופכת למערכת ְשלמה ומאוחדת שכֹל מרכיביה משתפים פעולה אלה עם אלה בהרמוניה‪.‬‬ ‫עולם הברודים‪1‬התיקון‪1‬האצילות‬ ‫לָעולם שתחת הנקודים שלשה שמות‪ :‬ברודים‪ ,‬תיקון‪ ,‬אצילות‪ .‬לכאן עולים ה'פירות' של עבודת‬ ‫הבירורים שמתבצעת בעולם הזה‪ ,‬וכתוצאה מכך מתרחשת 'ה ְתכללות' בין הספירות‪ .‬משמעות‬ ‫ה'ה ְתכללות' היא שהספירות נכללות זו בזו ומשתפות ביניהן פעולה מתוך הכרה שלְ ֹלא שיתוף‬ ‫פעולה – אין קיום לא להן ולא לָעולם‪ .‬ה'ה ְתכללות' ְמהַ ָּוה תיקון להכרזת האג ֹו 'אני אמלוך'‪ ,‬וכעת‬ ‫העולם כבר אינו עולם התוהו אלא עולם בר‪-‬קיימא ונקרא עולם התיקון‪.‬‬ ‫עולם זה נקרא גם אצילות מלשון 'האצלה מהבורא' או 'אצל הבורא'‪ ,‬והוא מקביל בטבלת‬ ‫הספירות לספירת החכמה‪ .‬כזכור‪ ,‬אנו מתיחסים לכל ארבעת עולמות אבי"ע כעל חטיבה אחת‪,‬‬ ‫מתוך ההסתכלות הכוללת ש"העולם הוא אדם גדול"‪ .‬מתוך ראייה זו ְמהַ ּוה עולם האצילות את‬ ‫כוחות הנפש של ה'אדם גדול'‪ .‬כְ לֵׁי החכמה העדינים שבו קולטים את האור המקיף מעולם‬ ‫הנקודים‪ ,‬מורידים אותו לאצילות כאור פנימי של חכמה‪ ,‬ומעניקים אותו לאדם בעולם הזה‬ ‫באמצעות רובד הנפש ששמו חיה‪.‬‬ ‫עולמות בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה‬ ‫שלשת העולמות בריאה יצירה ועשיה (=בי"ע) מאופיינים על‪-‬ידי שלשת ה'לבושים' המכּונים‬ ‫מחשבה דיבור ומעשה‪ .‬מקביליהם בחלקי נפש האדם הם נשמה רוח ונפש‪ .‬קיים קשר פנימי‬ ‫הדוק בין עולמות בי"ע‪ ,‬לבושיהם‪ ,‬וחלקי נפש האדם‪ ,‬כפי שמוסבר להלן‪.‬‬ ‫באמצעות לבוש המחשבה‪ ,‬המשויכת לספירות הׂשכל הקר והאובייקטיבי‪ ,‬מתגלה לאדם רובד‬ ‫'שנאים' ההופכים את האור העליון לׂשכל‬ ‫הנשמה שלו‪ .‬הנשמה 'נטועה' בעולם הבריאה – בו יש ַ‬ ‫אלוקי שמוענק לאדם‪.‬‬ ‫באמצעות לבוש הדיבור‪ ,‬המשויך לספירות הרגש החם והסובייקטיבי‪ ,‬מתגלה לאדם רובד הרוח‬ ‫'שנאים' ההופכים את האור העליון לרגש אלוקי‬ ‫שלו‪ .‬הרוח 'נטוע' בעולם היצירה – בו יש ַ‬ ‫שמוענק לאדם‪.‬‬ ‫באמצעות לבוש המעשה‪ ,‬המשויך לכוחות ההוצאה אל הפועל‪ ,‬מתגלה לאדם רובד הנפש שלו‪.‬‬ ‫'שנאים' ההופכים את האור העליון למעשה אלוקי‬ ‫הנפש 'נטועה' בעולם העשיה – בו יש ַ‬ ‫שמוענק לאדם‪.‬‬ ‫‪ 56‬זוהר ח"ג‪ ,‬קנט ב‬ ‫‪ 57‬מתפילות ימים נוראים‬ ‫‪11‬‬ ‫כשם שהׂשכל הרגש והמעשה באדם הפרטי פועלים יחדיו‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬ומשתפים פעולה זה עם זה‪,‬‬ ‫כך גם מתנהלים יחסי הגומלין בין עולמות בריאה יצירה ועשיה לבין עצמם – הם חודרים זה‬ ‫בתוך זה‪ ,‬פועלים זה על זה‪ ,‬והכל מתרחש במקביל ובו זמנית‪.‬‬ ‫שלשת ְממַ דֵׁ י המרחב הרוחני‪ :‬עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש‬ ‫המכּונים עולם‪ ,‬שנה ונפש‪ ,‬כפי‬ ‫הַ ְשפָ עַ ת האלוקות לְ ע ֹו ָלמ ֹות בי"ע נעשית דרך שלשה ממדים ְ‬ ‫‪58‬‬ ‫שאומר אדמו"ר הזקן‪" :‬בכל דבר נמשך אור אינסוף ברוך הוא‪ ,‬כמו שכתוב 'והר סיני עָ ַשן כולו' –‬ ‫עש"ן ראשי תיבות עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש"‪.59‬‬ ‫שלשת הממדים האלה מותאמים באופן ייחודי לכל עולם בפני עצמו‪ .‬מאפייני הממדים בעולם‬ ‫העשיה הגשמי הם‪ :‬עולם – מקום‪ ,‬או חלל פיזי; שנה – זמן; נפש – האדם‪.‬‬ ‫מאפייני הממדים בעולמות שמעל עולם העשיה הגשמי הם בעלי משמעויות רוחניות‪:‬‬ ‫המכּונָה גם 'היכל'‪ ,‬אליה משויכות הישויות של העולם‪ ,‬ובה הן פועלות‪.‬‬ ‫עולם‪ :‬זו מסגרת רוחנית ְ‬ ‫שנה‪ :‬זה שינוי‪ ,‬או מַ עבר מצורה רוחנית אחת לאחרת על‪-‬פי חוקי הסיבתיּות של אותו עולם‪.‬‬ ‫נפש‪ :‬אלה הם מלאכים ברמות שונות של קיום והכרה‪ .‬למלאכים יש שמות ייחודיים בהתאם‬ ‫'ׂש ָרפים'‪ ,‬בעולם היצירה – 'חי ֹות‪-‬הקודש'‪ ,‬בעולם‬ ‫לעולם שבו הם נמצאים‪ :‬בעולם הבריאה – ְ‬ ‫העשיה – 'אוֹפָ נים'‪ .‬בתפילת שחרית לפני 'קריאת שמע' אנו מזכירים את מלאכי עולמות בי"ע‬ ‫למדרגותיהם‪ ,‬מלמטה למעלה‪" :‬והאוֹפָ נים וחי ֹות‪-‬הקודש ברעש גדול מ ְתנשאים לעּומת ְׂש ָרפים"‪.‬‬ ‫דעת עליון ודעת תחתון‬ ‫העולם הגשמי בו אנו חיים ממוקם בתחתית עולם העשיה הרוחני‪ .‬הוא מהווה את תכלית מעשה‬ ‫בראשית‪ ,‬אליו מכּוונים כל העולמות‪ ,‬ובו מסתיים 'סדר ההשתלשלות'‪ .‬לאור תמונת הבריאה‬ ‫הכללית שלנגד עינינו‪ ,‬ניתן עתה להסתכל על 'סדר ההשתלשלות' מתוך שתי נקודות מבט‪.‬‬ ‫ההנחה המקובלת על בני האדם היא שהעולם הזה נברא 'יש מַאין'‪ .‬הנחה זו נובעת מהעובדה‬ ‫שהמציאות בה חי האדם נדמית לו 'יש' ממשי‪ ,‬וכל מציאות אחרת שאינה מושגת נדמית ל'ַאין'‪.‬‬ ‫בחסידות מחדשים שהגדרות ה'יש' וה'ַאין' אינן מוחלטות אלא הן תלויות ב'דעת'‪ .‬בשירת חנה‬ ‫כתוב "כי א‪-‬ל דעות ה' "‪ – 60‬מהמילה דעות בלשון רבים לומדים שיש דעת עליון ודעת תחתון‪.61‬‬ ‫דעת עליון היא ההסתכלות על 'סדר ההשתלשלות' מלמעלה למטה‪ ,‬כביכול מנקודת מבט הבורא‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הסתכלות זו‪ ,‬ה'יש' הממשי הוא אור אינסוף שלפני הצמצום‪ .‬כל מציאות אחרת מתהוָ ה‬ ‫בעקבות החשכת אור אינסוף ונחשבת ל'ַאין'‪ .‬לכן‪ ,‬על‪-‬פי דעת עליון העולם נברא 'ַאין מיש'‪.‬‬ ‫דעת תחתון היא ההסתכלות מלמטה למעלה‪ ,‬מנקודת מבטנו‪ ,‬הנבראים‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הסתכלות זו ה'יש' הממשי הוא כאן בעולם הזה‪ ,‬ולכן אנו אומרים שהעולם נברא 'יש מַאין'‪.‬‬ ‫האדם אמור להבין בשלב מסוים שחייו ומעשיו תלויים בלעדית בַ 'יש' הממשי‪-‬האמיתי – הבורא‪,‬‬ ‫ואז האדם מתבטל בפניו מתוך תחושת 'ַאין' עמוקה ופנימית‪ .‬בהגיעו למדרגה זו מתלכדות אצלו‬ ‫דעת תחתון ודעת עליון יחדיו‪ ,‬ואז הוא נעשה שותף מלא ַלבורא במעשה בראשית‪.‬‬ ‫מַ סָ ע בָ אֹלקּות‬ ‫ערכנו עד כה 'מיפוי' של 'סדר ההשתלשלות' החל באור אינסוף וְ כָלה בעולם הזה‪ .‬למדנו שהבריאה‬ ‫מוקפת באור מקיף אינסופי‪ ,‬ומלאה באור פנימי המשמש לה כנשמה‪ .‬עסקנו ְבעיקר העיקרים –‬ ‫‪ 58‬שמות יט יח‬ ‫‪ 59‬ליקוטי תורה אדמו"ר הזקן‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬ז ב‬ ‫‪ 60‬שמואל א' ב ג‬ ‫‪ 61‬תורה‪-‬אור אדמו"ר הזקן‪ ,‬יתרו‪ ,‬סח א‬ ‫‪10‬‬ ‫עצמּותו ומהותו של הבורא ש"נמצא בבחינת מציאות בלתי נמצא"‪ .‬נוכחנו לדעת שבַ כֹל פוֹגְ שים‬ ‫אֹלקּות‪" ,‬אין עוד מלבדו"‪" ,62‬הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו"‪.‬‬ ‫המ ְצפֵׁ ן הדרוש למסע הזה‬ ‫האדם יכול להפוך את חייו לחוויה אדירה של מַ סָ ע בָ אֹלקּות‪ ,‬כאשר ַ‬ ‫מצוי בְ ק ְרבו ונקרא עצמיות‪ .‬על האדם להיות הוא עצמו באמת‪ ,‬ללא תחפושות או 'פוֹזוֹת'‪.‬‬ ‫הרב קוק מסביר מהי עצמיות‪:‬‬ ‫‪" ‬האדם מוצא את עצמו בעצמו על‪-‬ידי אור החיים האלוקיים המופיעים‬ ‫‪' " ‬וַ אֲ ני בְ תוך הגולה'‪ .64‬האני הפנימי העצמי של היחיד ושל הציבור אינו מתגלה בתוכיותו‬ ‫אלא רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו‪ .‬חָ טָ א האדם הראשון שנתנכר לעצמיותו‪ ,‬שפָ נָה‬ ‫'איכָה' מפני‬ ‫לדעתו של נחש ואבֵׁ ד את עצמו‪ ,‬לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת ַ‬ ‫שלא ידע נפשו‪ ,‬מפני שה'אֲ ניּות' האמיתית נאבדה ממנו בחטא ההשתחואה לאל זר‪ .‬וְ כֹה‬ ‫הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד‪ ,‬של הפרט ושל הכלל"‪.65‬‬ ‫בקרבו"‪.63‬‬ ‫עּותא ְדליבָ א' שלו וחי על‪-‬פיה – מ ְתעלה לקדּושה‬ ‫אדם עצמי המחובר ָלאלוקות שבקרבו דרך ה ְ'ר ָ‬ ‫ומעלה את כל העולם עמו‪ .‬הוא פוגש אלוקות בְ כֹל אשר יפנה‪ .‬רבים מעניני העולם שנראו לו לפני‬ ‫הפיכתו לאדם עצמי כדברי חּולין מקריים – הופכים עבורו מעתה לעניינים קדושים ומהותיים‪.‬‬ ‫כאשר האנושות תדע להתחבר לעצמיותה יתעלה כל העולם לקדושה‪ ,‬כדברי הרב קוק‪" :‬אז הכל‬ ‫יתעלה למקורו הברוך העליון‪' .‬ביום ההוא יהיה על ְמצלות הסוס [=פעמוני הסוס] קדש לה' '‪– 66‬‬ ‫כי הכל יתעלה למידת הקודש"‪.67‬‬ ‫במדרגה שבה האדם מתחבר עם עצמו באמת – ָשם הוא מתחבר עם עצמּות הבורא‪.‬‬ ‫כתנות עור או כתנות אור?‬ ‫יתא הֲ וּו כ ְָתנוֹת אוֹר‪ ,‬וְ הַ ְש ָּתא‬ ‫"ב ַק ְדמ ָ‬ ‫בענין הכתנות של אדם וחוה בגן עדן כתוב בזוהר הקדוש‪ְ :‬‬ ‫‪68‬‬ ‫ְדחָ בּו – כ ְָתנוֹת עוֹר" [=בתחילה היו כתנות אור‪ ,‬ועתה שחטאו – כתנות עור] ‪.‬‬ ‫לפני חטא האכילה מעץ הדעת חיו אדם וחוה חיים עצמיים‪ ,‬מחוברים לבורא עולם‪ .‬האלוקות‬ ‫שבקרבם האירה החוצה‪ ,‬גופם היה רוחני‪ ,‬ולבושם – כתנות אור‪ְ .‬בחטאם איבדו את עצמיותם‪,‬‬ ‫מקור האור שבְ ק ְרבם נתעמעם‪ ,‬כְ לֵׁיהם נ ְתעַ בּו ביותר‪ ,‬גופם הפך בשר גשמי‪ ,‬ולבושם – כתנות עור‪.‬‬ ‫על משה רבנו מסופר‪" :‬ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר‪,‬‬ ‫ומשה לא ידע כי ָקרן עור פניו בדברו אתו"‪ .69‬על הר סיני נתעלה משה למדרגה גבוהה עצמית‪,‬‬ ‫ולכן עור גופו לא חסם את האור שקרן מפניו‪.‬‬ ‫אדמו"ר הרש"ב מתאר את חזון אחרית הימים‪ ,‬בו יתוקן החטא הקדמון‪" :‬הגוף יהיה כלי לאלקות‪,‬‬ ‫וכמו שכתוב 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר'‪ ,70‬שהבשר הגשמי יהיה כלי‬ ‫לאלקות‪ ,‬לפי שיזדכך הגשמי ויהיה בבחינת ביטול בתכלית עד שיהיה כלי לגילוי אור אינסוף"‪.71‬‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬כתנות עור וכתנות אור ישמשו יחדיו כמלבושי האדם‪ ,‬לכבוד ולתפארת‪.‬‬ ‫‪ 62‬דברים ד לה‬ ‫‪ 63‬עולת ראיה ח"א‪ ,‬עמ' א‬ ‫‪ 64‬יחזקאל א א‬ ‫‪ 65‬אורות הקודש ג עמ' קמ‬ ‫‪ 66‬זכריהו יד כ‬ ‫‪ 67‬אורות הקודש א עמ' ס‬ ‫‪ 68‬זוהר ח"א‪ ,‬לו ב‬ ‫‪ 69‬שמות לד כט‬ ‫‪ 70‬ישעיהו מ ה‬ ‫‪ 71‬בשעה שהקדימו תער"ב ח"ב‪ ,‬אדמו"ר הרש"ב‪ ,‬עמ' תתקלב‬ ‫‪11‬‬