1. No category

‫‪1‬‬
‫תשע"ז ‪ -‬שבוע מערכת החינוך‬
‫למניעת פגיעות מיניות והתעללות‬
‫בילדים ובני נוער בסימן‬
‫"פנייה לעזרה"‬
‫היחידה למיניות ומניעת פגיעה‬
‫בילדים ובני נוער‬
‫שירות פסיכולוגי ייעוצי‬
‫משרד החינוך‬
‫פגיעה שקופה‬
‫ישנם ילדים וילדות‪ ,‬בני ובנות נוער בישראל אשר חווים פגיעה ‪ .‬זה קורה וייתכן שזה קורה ממש ברגע זה ואם לא כעת אז מתי שהוא‬
‫בזמן אחר‪ ,‬בעיר אחרת‪ ,‬ברחוב ליד וכן‪ ,‬אולי גם אצל אחד מתלמידיך‪.‬‬
‫פגיעה בילדים ובני נוער עלולה בקלות להפוך ל"פגיעה שקופה"‪ .‬הילד הנפגע שותק וכאילו מוחק את המתרחש‪ .‬מדוע? ייתכן שהוא‬
‫מאמין לפוגע שכך זה אמור להיות‪ ,‬או שבעצם הוא עצמו האשם‪ .‬ייתכן והפגיעה כל כך קשה מלהכיל עד שהילד‪ ,‬באופן שאינו מודע‪ ,‬מתנתק‬
‫מעצמו רגשית ופיסית ברגעי האימה‪ ,‬כאילו זה לא קורה לו אלא למישהו אחר‪ .‬אולי הוא מבולבל וחרד כל כך כי זה מישהו אהוב ואולי הילד‬
‫פשוט מפחד‪ .‬אינסוף סיבות שגורמות לילד לטשטש את שארע‪ ,‬למחוק כל סימן לפגיעה‪ ,‬לאבד את קולו ולא להיות מסוגל לומר – פוגעים בי‪,‬‬
‫מכאיבים לי‪ ,‬אני זקוק להגנה ולעזרה‪.‬‬
‫אינסוף סיבות שהופכות את הפגיעה לשקופה עבור הסביבה‪ .‬אינסוף סיבות שהופכות את הנפגע לבודד בתוך הפגיעה‪ .‬אינסוף סיבות‬
‫שמתגבשות לסיבה אחת טובה לדבר על זה בגן או בכיתה‪ .‬לדבר על פנייה לעזרה בעת פגיעה‪ ,‬לדבר ולעסוק בזה‪ ,‬לדבר‬
‫ולדבר‪....‬‬
‫העזרה שאת יכולה להעניק לאותו תלמיד או תלמידה מתחילה עוד הרבה קודם הפגיעה‪ ,‬בעצם היותך דמות קרובה‪ ,‬דואגת ומתעניינת‪.‬‬
‫בעצם המסר היומיומי שאת מעבירה לתלמיד על כך שאת רואה אותו ("בוקר טוב")‪ ,‬בכך שאת מתעניינת בו ("נו‪ ,‬מי נצח אתמול במשחק‬
‫שלכם?") ומתוך כך שאת דואגת לו ("ראיתי שכבר חמש פעמים אחרת לשיעור‪ ,‬משהו קורה? אני דואגת לך")‪.‬‬
‫העזרה שאת יכולה להעניק לתלמיד מתחילה מעצם היותך דוגמה לכך שאפשר לגשת למישהו ולומר "אני צריך עזרה"‬
‫ולקבל אותה‪ .‬אז נכון שזה הרבה יותר פשוט לעזור לו כשחבר גזל מידיו את הצעצוע או כשהוא נכ של במבחן‪ ,‬אך זה שדה אימונים‬
‫חשוב ליום בו ינסה לומר לך עם או בלי מילים – מישהו גזל מידי את הביטחון שלי בעולם‪ ,‬מישהו‪ ,‬קרוב או רחוק‪ ,‬פגע בי‪.‬‬
‫עלינו להאמין כי בידינו‪ ,‬אנשי החינוך‪ ,‬שני מכחולי צבע שבעזרתם יכול הילד להפוך את הפגיעה השקופה לגלויה‪.‬‬
‫להפוך את הצורך שלו בעזרה ובהגנה לנראה לעין‪ ,‬נשמע לאוזן ולבר טיפול ותקווה‪.‬‬
‫מכחול ראשון – ניתן לילד כלים‪:‬‬
‫שקוף‬
‫שזה‬
‫כואב‬
‫שזה‬
‫שקוף‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נלמד אותו איך לזהות פגיעה‬
‫נלמד אותו שהוא לא אשם בפגיעה‬
‫נלמד אותו לשתף כי יש אנשים שיכולים לעזור לו‬
‫נלמד אותו שהכתובת לעזרה יכולה להיות מגוונת ושהוא צריך רק לרצות‪,‬‬
‫לבחור ולפנות לעזרה‬
‫נלמד אותו שפנייה לעזרה היא כוח ולא חולשה‬
‫נלמד אותו שהוא ראוי וזכאי להגנה‬
‫נאמן אותו בהתנהגויות של פנייה לעזרה ובקשת הגנה‬
‫מכחול שני – נשכלל את הכלים שלנו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נבסס מערכת אמון וקשר חם עם תלמידינו‬
‫נקיים שיחות התעניינות ומעורבות עם תלמידינו כבדרך שגרה‬
‫נהיה זמינים לתלמידינו עת יבקשו עזרה בנושאים שכיחים‪ ,‬יומיומיים‬
‫נלמד את הסימנים העשויים להעיד על תלמיד במצוקה אך לא נסתמך רק‬
‫עליהם‬
‫נשים לב לשינויים המתחוללים בתלמידינו ואשר עשויים להצביע על מצוקה‬
‫כאשר נזהה סימני מצוקה נבדוק וננסה להבין את מקור המצוקה‬
‫כאשר נזהה סימנים לפגיעה נפעל‪ ,‬נתייעץ‪ ,‬נדווח ונגייס מקורות תמיכה‬
‫לתלמיד‬
‫נמשיך להיות דמויות תומכות ומכילות עבור התלמיד‪.‬‬