‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫אינטגרציה בבתי‪-‬ספר יסודיים בחינוך‬ ‫המוכר שאינו רשמי והשפעתה על תקצובם‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪189428945‬‬ ‫‪92 -‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪1891596‬‬ ‫‪92 -‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫כתיבה‪ :‬יובל וורגן‬ ‫אישור‪ :‬הודיה קין‪ ,‬ראש צוות‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬ ‫כ"ט בשבט תשע"א‬ ‫‪ 5‬בפברואר ‪1122‬‬ ‫תמצית‬ ‫מסמך זה נכתב לבקשתו של חבר הכנסת אורי אריאל‪ ,‬והוא עוסק באינטגרציה בקבלת תלמידים‬ ‫למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי במערכת החינוך ובהשפעתה של מידת האינטגרציה על תקצובם של‬ ‫מוסדות אלו‪.‬‬ ‫תחילה נבהיר כי ככלל‪ ,‬המונח "תקצוב" במסמך זה נוגע לתקצוב שעות לימוד (שעות תקן) בלבד‪ 1.‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬המסמך עוסק בבתי‪-‬ספר בחינוך היסודי בלבד ובמוסדות החינוך הרגיל בלבד‪ 2.‬אשר לשימוש במונח‬ ‫"אינטגרציה" – במסמך זה הכוונה היא לשילוב (או למיזוג) של תלמידים מרקע חברתי‪-‬כלכלי מגוון‪ ,‬ולא‬ ‫למובניו האחרים של מונח זה‪.‬‬ ‫מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי הם מוסדות שאינם בבעלות המדינה‪ ,‬אך קיבלו עליהם מידה‬ ‫מסוימת של פיקוח מצדה‪ .‬ככלל‪ ,‬המדינה מתקצבת אותם בשיעור פחות מזה הניתן למוסדות החינוך‬ ‫הרשמי (‪ 55%‬מהתקציב למוסד זהה בחינוך הרשמי‪ ,‬להוציא מוסדות המשתייכים לשתי רשתות החינוך‬ ‫החרדי הגדולות – מרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני; ראו הרחבה בעניין זה להלן)‪ .‬בשל‬ ‫הפיקוח החלקי‪ ,‬למוסדות האלה יש חופש רב יותר בקבלת תלמידים‪ ,‬בהעסקת מורים ובקביעת תוכנית‬ ‫לימודים‪ .‬רבים ממוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי משתייכים לחינוך החרדי‪ ,‬ובייחוד לשתי רשתות‬ ‫החינוך האמורות‪ .‬ואולם‪ ,‬יש בתי‪-‬ספר במעמד זה המשתייכים לקהילות דתיות אחרות (למשל בתי‪-‬ספר‬ ‫‪3‬‬ ‫ערביים‪-‬נוצריים)‪ ,‬וכן בתי‪-‬ספר שאינם דתיים‪.‬‬ ‫במסמך מוצגים הנושאים האלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתונים על החינוך היסודי – נתונים כלליים וכן נתונים בפילוח לפי מעמד משפטי וסוג פיקוח;‬ ‫‪‬‬ ‫מדיניות משרד החינוך בנושא תקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ופירוט התקנות‬ ‫הרלוונטיות לנושא זה;‬ ‫‪‬‬ ‫ניתוח הנתונים על ההרכב האינטגרטיבי של התלמידים בחינוך היסודי ועל שיעור התקצוב‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫מן המסמך עולים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הממצאים האלה‪:‬‬ ‫‪ ‬בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"א) לומדים כ‪ 215,111-‬תלמידים בחינוך היסודי המוכר‬ ‫שאינו רשמי‪ ,‬וכ‪ 202,111-‬מהם לומדים בחינוך היהודי החרדי‪ .‬שיעור התלמידים בחינוך‬ ‫היסודי המוכר שאינו רשמי בכלל תלמידי החינוך היסודי נתון בעשור האחרון במגמת עלייה‪:‬‬ ‫מ‪ 20%-‬בשנת תש"ס ל‪ 12%-‬בשנת תשע"א‪.‬‬ ‫‪ ‬בתי‪-‬ספר בחינוך המוכר שאינו רשמי המשתייכים לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות –‬ ‫מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני – מקבלים תקציב בשעות תקן בשיעור זהה לזה‬ ‫שמקבלים בתי‪-‬הספר הרשמיים (‪ 211%‬תקצוב) מתוקף חוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪-‬‬ ‫‪.2815‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עיקר התקצוב של מוסדות החינוך היסודיים על‪-‬ידי משרד החינוך הוא באמצעות הקצאת שעות הוראה‪.‬‬ ‫שיטת התקצוב בחינוך העל‪-‬יסודי שונה‪ ,‬והמסמך הנוכחי אינו עוסק בה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המסמך אינו עוסק בחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫נוסף על מוסדות אלו יש מוסדות בחינוך החרדי שמעמדם המשפטי הוא "פטור"‪ ,‬ובפועל הם כמעט אינם נתונים בפיקוח;‬ ‫שיעור התקצוב של מוסדות אלו נמוך יותר – ‪ .55%‬לנתונים על המוסדות האלה ראו להלן‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪23‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬שיעור התקצוב בשעות תקן של בתי‪-‬הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי שאינם‬ ‫משתייכים לרשתות האמורות תלוי בין היתר בקיומה של מדיניות רישום אינטגרטיבית‬ ‫בקבלת תלמידים‪ ,‬מתוקף התיקון לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)‪ ,‬התשי"ד‪,2853-‬‬ ‫אשר התקבל בשנת ‪ .1111‬שיעור התקצוב הבסיסי של מוסדות אלו הוא ‪ 55%‬מהתקציב‬ ‫למוסד בחינוך הרשמי‪ ,‬ומכך תיתכן הפחתה נוספת של ‪ 21%-5%‬אם בית‪-‬הספר נוקט מדיניות‬ ‫רישום סלקטיבית מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪.‬‬ ‫‪ ‬משרד החינוך עוקב אחר קיומה של מדיניות רישום אינטגרטיבית בבתי‪-‬הספר היסודיים‬ ‫בחינוך המוכר שאינו רשמי לצורך קביעת שיעור התקצוב באמצעות מדד חברתי‪-‬כלכלי ייעודי‬ ‫("מדד טיפוח")‪ .‬מדד זה מאפשר לחשב לכל בית‪-‬ספר שני ערכים רלוונטיים‪ )2( :‬הדירוג‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי הממוצע של התלמידים בבית‪-‬הספר; (‪ )1‬מידת השונות בין תלמידי בית‪-‬‬ ‫הספר מבחינת הרקע החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬לאחר חישובם של ערכים אלו נערכת השוואה בינם‬ ‫לבין הערכים המקבילים בכלל בתי‪-‬הספר היסודיים באותה רשות מקומית ובכלל מערכת‬ ‫החינוך‪ ,‬ולפי הפערים בין הערכים נקבע שיעור התקצוב (ראו הרחבה בעניין אופן עריכת‬ ‫ההשוואה בגוף המסמך)‪.‬‬ ‫‪ ‬מניתוח שנערך במרכז המחקר והמידע של הכנסת על בסיס נתוני הטיפוח של בתי‪-‬הספר‬ ‫היסודיים אשר התקבלו ממשרד החינוך‪ ,‬עולה כי ‪ 11%‬מבתי‪-‬הספר שרמתם החברתית‪-‬‬ ‫כלכלית גבוהה הרבה יותר מן הרמה הממוצעת באותה רשות מקומית הם בתי‪-‬ספר בחינוך‬ ‫המוכר שאינו רשמי‪ .‬חלקו של החינוך המוכר שאינו רשמי בקבוצה זו עולה מעט על חלקו‬ ‫באוכלוסיית התלמידים הרלוונטית (‪ ,)12%‬אך דומה לחלקו בכלל המוסדות הרלוונטיים‬ ‫(‪.)12%‬‬ ‫כ‪ 21%-‬מהמוסדות המוכרים הנמנים עם קבוצת המוסדות הנ"ל (‪ 31‬בתי‪-‬ספר) הם מוסדות‬ ‫בפיקוח ממלכתי וממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬אשר שיעור התקצוב שלהם אכן מופחת לפי מידת‬ ‫האינטגרטיביות בהרכב התלמידים הלומדים בהם‪ .‬יש לשים לב שאף שהמוסדות המוכרים‬ ‫שבפיקוח ממלכתי וממלכתי‪-‬דתי הם מיעוט קטן בכלל המוסדות המוכרים בחינוך היסודי‪,‬‬ ‫חלקם בקבוצת המוסדות המוכרים שדירוגם החברתי‪-‬כלכלי גבוה הוא גדול למדי‪.‬‬ ‫‪ ‬מהשוואה מדגמית בין בתי‪-‬ספר בחינוך הרשמי לבתי‪-‬ספר בחינוך המוכר שאינו רשמי‬ ‫שנערכה בכמה רשויות מקומיות עולה כי ככלל‪ ,‬בתי‪-‬הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי נוטים‬ ‫להיות מבוססים יותר מבחינת ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של התלמידים מבתי‪-‬הספר הרשמיים‬ ‫שבסביבתם (כך בחמש מתוך שבע קבוצות ההשוואה‪ ,‬הן במוסדות המיועדים לציבור הדתי‬ ‫והן במוסדות המיועדים לציבור הכללי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפערים במדדים החברתיים‪-‬כלכליים בין‬ ‫בתי‪-‬הספר האמורים אינם גדולים כפי שהיה אפשר לצפות (בשתי קבוצות השוואה נמצא כי‬ ‫יש דווקא בתי‪-‬ספר רשמיים מבוססים יותר מבתי‪-‬ספר מוכרים סמוכים)‪.‬‬ ‫מההסברים האפשריים לכך שהפערים אינם גדולים יותר‪ :‬לעתים בית‪-‬ספר מוכר שאינו‬ ‫רשמי שוכן באזור שהוא ממילא מבוסס מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬ולכן לא ניכרים הבדלים‬ ‫של ממש במדדים החברתיים‪-‬כלכליים בינו לבין בתי‪-‬הספר הרשמיים שבסביבתו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬ ‫לזכור כי בעוד בתי‪-‬הספר הרשמיים קולטים כאמור רק תלמידים מאזור הרישום המוגדר‬ ‫להם‪ ,‬בית‪-‬הספר המוכר שאינו רשמי קולט גם תלמידים מבוססים מאזורים אחרים‪ ,‬אך‬ ‫מכיוון שהתבקשנו להשוות בין בתי‪-‬ספר סמוכים‪ ,‬הדבר אינו בא לידי ביטוי בהשוואה‬ ‫הנוכחית‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪23‬‬ ‫‪ .5‬נתונים כלליים‬ ‫להלן נתונים עדכניים על התפלגות מספר המוסדות ומספר התלמידים בחינוך היסודי‪ ,‬בשנת הלימודים‬ ‫‪4‬‬ ‫הנוכחית (תשע"א)‪ ,‬בנובמבר ‪:1121‬‬ ‫מספר המוסדות בחינוך היסודי לפי מעמד משפטי‪ ,‬תשע"א (‪)2959455‬‬ ‫סך הכול‬ ‫רשמי‬ ‫מוכר‬ ‫פטור‬ ‫מספר מוסדות החינוך‬ ‫‪1,258‬‬ ‫‪2,518‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪282‬‬ ‫שיעור בכלל המוסדות בחינוך היסודי‬ ‫‪211%‬‬ ‫‪22.1%‬‬ ‫‪12.2%‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫מספר התלמידים בחינוך היסודי לפי מעמד משפטי‪ ,‬תשע"א (‪)2959455‬‬ ‫סך הכול‬ ‫רשמי‬ ‫מוכר‬ ‫פטור‬ ‫מספר תלמידים‬ ‫‪811,515‬‬ ‫‪667,458‬‬ ‫‪185,090‬‬ ‫‪48,037‬‬ ‫שיעור בכלל התלמידים בחינוך היסודי‬ ‫‪211%‬‬ ‫‪74.1%‬‬ ‫‪20.6%‬‬ ‫‪5.3%‬‬ ‫התפלגות מספר התלמידים בחינוך היסודי לפי מגזר‪ ,‬מעמד משפטי ופיקוח‪ ,‬תשע"א (‪)2959455‬‬ ‫מגזר‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫רשמי‬ ‫יהודי‬ ‫מוכר‬ ‫פטור‬ ‫סך הכול – יהודי‬ ‫לא יהודי‬ ‫רשמי‬ ‫מוכר‬ ‫סך הכול – לא יהודי‬ ‫סוג פיקוח‬ ‫תלמידים‬ ‫ממלכתי‬ ‫ממלכתי‪-‬דתי‬ ‫סך הכול רשמי‬ ‫ממלכתי‬ ‫ממלכתי‪-‬דתי‬ ‫"אחר" (חרדי)‬ ‫סך הכול מוכר‬ ‫"אחר" (חרדי)‬ ‫‪)50.3%( 335,947‬‬ ‫‪)15.5%( 116,501‬‬ ‫(‪)211%‬‬ ‫‪051,001‬‬ ‫(‪)0.5%‬‬ ‫‪6,936‬‬ ‫(‪)1.2%‬‬ ‫‪3,874‬‬ ‫‪)81.8%( 140,905‬‬ ‫(‪)211%‬‬ ‫‪252,525‬‬ ‫‪48,037‬‬ ‫‪112,299‬‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫‪599.9%‬‬ ‫ממלכתי‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪215,010‬‬ ‫‪33,375‬‬ ‫‪284,641‬‬ ‫‪41.1%‬‬ ‫‪56.8%‬‬ ‫‪599.9%‬‬ ‫סך הכול‬ ‫‪4‬‬ ‫‪19.8%‬‬ ‫‪26.6%‬‬ ‫‪900,585‬‬ ‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬מערכת "במבט רחב – מספרים על חינוך"‪ ,‬נובמבר ‪;1121‬‬ ‫עיבוד הנתונים נעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ .‬הנתונים עשויים להשתנות במהלך שנת הלימודים‪ .‬הנתונים‬ ‫כוללים את כלל התלמידים במוסדות חינוך המוגדרים על‪-‬ידי משרד החינוך כ"חינוך יסודי"‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪23‬‬ ‫יש לציין כי בעשור האחרון חלה ירידה מתמשכת בשיעור הלומדים בחינוך הרשמי בקרב תלמידי‬ ‫החינוך היסודי‪ ,‬ומנגד חלה עלייה ניכרת בשיעור הלומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי (וכן עלייה קלה‬ ‫בשיעור הלומדים במוסדות הפטור)‪.‬‬ ‫מספר התלמידים בחינוך היסודי לפי מעמד משפטי‪( 2959-2999 ,‬שנים נבחרות)‬ ‫‪5‬‬ ‫תש"ס (‪)599942999‬‬ ‫תשס"ה (‪)2998491‬‬ ‫תש"ע (‪)2999459‬‬ ‫תשע"א (‪)2959455‬‬ ‫רשמי‬ ‫‪12.5%‬‬ ‫‪51.2%‬‬ ‫‪50.1%‬‬ ‫‪48.5%‬‬ ‫מוכר‬ ‫‪23.8%‬‬ ‫‪25.1%‬‬ ‫‪11.1%‬‬ ‫‪29.1%‬‬ ‫פטור‬ ‫‪0.0%‬‬ ‫‪5.1%‬‬ ‫‪5.1%‬‬ ‫‪1.6%‬‬ ‫בצד האמור לעיל‪ ,‬יש להדגיש כי בחינוך המוכר שאינו רשמי הלימודים בבית‪-‬הספר היסודי נמשכים‬ ‫בדרך כלל עד כתה ח'‪ .‬זאת בעוד בחינוך הרשמי הלימודים ברוב בתי‪-‬הספר היסודיים הם עד כיתה ו'‪,‬‬ ‫ורק בחלקם הקטן הלימודים נמשכים עד כתה ח'‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להניח כי בהתפלגות כלל התלמידים‬ ‫בחינוך היסודי קיימת הטייה מסוימת כלפי מעלה בחלקו של החינוך המוכר שאינו רשמי (שכן הנתונים‬ ‫כוללים גם תלמידי כיתות ז'‪-‬ח' בבתי‪-‬ספר יסודיים)‪ .‬שיעור תלמידי כיתות א' בלבד בחינוך המוכר שאינו‬ ‫רשמי מתוך כלל תלמידי כיתות א' בחינוך היסודי‪ ,‬נכון לשנת תשע"א‪ ,‬הוא ‪.28%‬‬ ‫‪ .2‬מדיניות משרד החינוך בנושא תקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים‬ ‫כאשר דנים בתקצוב מוסדות חינוך יסודיים במעמד מוכר שאינו רשמי‪ ,‬נהוג להבחין בין מוסדות מסוג‬ ‫זה אשר משתייכים לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות – מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני‬ ‫– לבין מוסדות מוכרים שאינם משתייכים לרשתות אלו (חלקם בחינוך החרדי וחלקם לא)‪.‬‬ ‫סעיף ‪3‬א(י)(‪ )2‬בחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,5941-‬קובע כי מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך‬ ‫התורני " יתוקצבו בתקציב משרד החינוך והתרבות למטרות חינוך בלבד‪ ,‬לפי אמות מידה שוות לשני‬ ‫התאגידים על‪-‬פי קריטריונים ענייניים אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל"‪ .‬על סמך סעיף זה נהוג‬ ‫לתקצב את בתי‪-‬ספר המשתייכים לרשתות (בעבור שעות לימוד בלבד) ב‪ 599%-‬תקצוב (כלומר תקצוב‬ ‫זהה לתקצוב מוסדות החינוך הרשמיים בכל הנוגע לשעות לימוד)‪ .‬בסעיף האמור בחוק יסודות התקציב‬ ‫‪6‬‬ ‫לא נקבעו הוראות הנוגעות לקיום מדיניות רישום אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מקור הנתונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬מערכת "במבט רחב – מספרים על חינוך"‪ ,‬נובמבר ‪;1121‬‬ ‫עיבוד הנתונים במרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ .‬הנתונים עשויים להשתנות במהלך שנת הלימודים‪ .‬הנתונים כוללים את‬ ‫כלל התלמידים במוסדות חינוך המוגדרים על‪-‬ידי משרד החינוך כ"חינוך יסודי"‪.‬‬ ‫נזכיר כי על כל בתי‪-‬הספר‪ ,‬ובכללם בתי‪-‬הספר של רשתות החינוך החרדי המתוקצבים מתוקף חוק יסודות התקציב‪ ,‬חל‬ ‫איסור הפליה בקבלת תלמידים‪ ,‬בין היתר על רקע חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬מתוקף סעיף ‪ 5‬בחוק זכויות התלמיד‪ ,‬התשס"א‪.1111-‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪23‬‬ ‫בצד הסעיף הנ"ל‪ ,‬סעיף ‪ 8‬בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)‪ ,‬התשי"ד‪ ,5916-‬שעניינו "תנאים‬ ‫להשתתפות המדינה בתקציבי שעות לימוד"‪ 7,‬קובע כדלקמן (ההדגשות אינן במקור)‪:‬‬ ‫‪( .9‬א) המדינה תשתתף בתקציב שעות הלימוד של מוסד חינוך מוכר (להלן – השתתפות‬ ‫המדינה)‪ ,‬שמתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה ‪ 3‬ובכלל זה לימוד תכנית היסוד;‬ ‫השתתפות המדינה תהיה בשיעור של ‪ 57%‬מתקציבי שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי דומה‪.‬‬ ‫(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬מוסד חינוך שהגיש בקשה לתמיכת המדינה ואין‬ ‫מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן‪ ,‬יהיה שיעור השתתפות המדינה כמפורט בתקנת משנה‬ ‫(ג)‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי‬ ‫יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות‪-‬כלכליות מגוונות;‬ ‫(‪ )2‬ממוצע הדירוג החברתי‪-‬כלכלי של התלמידים הלומדים במוסד חינוך‪ ,‬אינו‬ ‫עולה על חצי סטיית תקן מהממוצע המשוקלל של הדירוג החברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫התלמידים הלומדים במוסדות חינוך בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי‬ ‫מוסד החינוך; הממוצעים האמורים ייערכו בידי משרד החינוך‪ ,‬הממוצע היישובי‬ ‫יפורסם באתר האינטרנט שלו‪.‬‬ ‫(ב‪ )1‬ראה השר כי במוסד חינוך נתקיים האמור בתקנה ‪(3‬א‪[ )1‬ראו להלן הרחבה בעניין זה –‬ ‫י‪.‬ו‪ ,].‬רשאי הוא לשקול שלא תהיה השתתפות המדינה בתקציבי שעות הלימוד של המוסד‪.‬‬ ‫(ג) השתתפות המדינה תהיה יחסית להשתתפותה בתקציב שעות הלימוד של מוסד חינוך‬ ‫רשמי דומה בשיעורים שלהלן‪:‬‬ ‫(‪ )1‬לגבי מוסד חינוך שמתקיים בו תנאי אחד בלבד מהתנאים שבתקנת משנה (ב)‬ ‫– ‪;57%‬‬ ‫(‪ )2‬לגבי מוסד חינוך שלא מתקיימים בו שני התנאים שבתקנת משנה (ב) – ‪.57%‬‬ ‫(ד) חדל להתקיים במוסד חינוך תנאי מהתנאים שבמילוים הותנתה השתתפות המדינה לפי‬ ‫תקנת משנה (ב)‪ ,‬תישלח התראה בכתב לבעל המוסד‪ ,‬ואם התנאי לא קוים בתוך ‪ 57‬ימים מיום‬ ‫משלוח ההתראה יופחת שיעור השתתפות המדינה‪.‬‬ ‫(ה) מצא המנהל הכללי של משרד החינוך כי מוסד חינוך נוקט מדיניות הרחקת תלמידים‬ ‫לצמיתות בשל הישגים לימודיים‪ ,‬הנוגדת את סעיף ‪12‬ב לחוק הלימוד‪ ,‬תישלח התראה בכתב‬ ‫לבעל המוסד ואם לא תוקן האמור בתוך ‪ 37‬ימים‪ ,‬יופחת שיעור ההשתתפות שמוסד החינוך‬ ‫זכאי לו לפי תקנות אלה ב‪ 7%-‬נוספים‪.‬‬ ‫(ו) תקנה זו לא תחול על כיתוב י' עד י"ב‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סעיף זה הותקן בשנת תשס"ח‪ . 1111-‬הוא נקבע בפרק הרביעי בתקנות האמורות‪ ,‬שכותרתו "תמיכת המדינה"‪ ,‬והוא עוסק‬ ‫בבקשה של בעל מוסד חינוך לקבל תמיכה כספית מהמדינה‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪23‬‬ ‫מן התקנות שלעיל עולה כי ככלל‪ ,‬שיעור התקצוב של מוסדות מוכרים שאינם רשמיים נקבע על‪-‬פי‬ ‫‪8‬‬ ‫קיום של מדיניות רישום אינטגרטיבית מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪.‬‬ ‫מניתוח של הנתונים הרלוונטיים אשר התקבלו ממשרד החינוך לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת‬ ‫(ממצאי ניתוח זה יוצגו בפירוט להלן)‪ ,‬עולה כי ככל שהדברים אמורים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים‬ ‫אשר אינם משתייכים לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני – שיעור התקצוב בפועל אכן נקבע‬ ‫לפי הוראות התקנות שלעיל‪ ,‬כלומר השיעור מופחת כאשר לא מקוימת מדיניות רישום אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫בצד זאת‪ ,‬מהניתוח שעשינו עולה כי שיעור התקצוב של מוסדות מוכרים שאינם רשמיים אשר משתייכים‬ ‫לשתי רשתות החינוך החרדי אינו מותנה בקיום מדיניות רישום אינטגרטיבית‪ ,‬כלומר הוא אינו נקבע לפי‬ ‫התקנות האמורות‪ .‬בתשובה על פנייתנו אל משרד החינוך בנושא זה נמסר לנו מלשכת היועצת המשפטית‬ ‫של המשרד ההסבר שלהלן‪:‬‬ ‫"הגם כי מוסדות החינוך שבבעלות מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי הנם מוסדות‬ ‫מוכרים שאינם רשמיים‪ ,‬שתקנות אלו חלות עליהם [הכוונה לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות‬ ‫מוכרים)‪ ,‬התשי"ד‪ – 2853-‬י‪.‬ו‪ ,].‬תקצובם נעשה מכוחו של סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪,‬‬ ‫התשמ"ה‪ ,2815-‬ולא מכוחה של תקנה ‪ 8‬האמורה‪ .‬מאחר שכך‪ ,‬ההפחתה בתקציבם של המוסדות‬ ‫‪9‬‬ ‫שבבעלות שתי הרשתות אינה נעשית בהתאם לקבוע בתקנה זאת"‪.‬‬ ‫יש לציין כי כפי שנזכר לעיל בתקנת משנה ב‪ ,2‬התקנות מאפשרות כיום לשר החינוך‪ ,‬בתנאים מסוימים‬ ‫של "פגיעה במערכת החינוך הממלכתית"‪ ,‬לשקול כי לא תהיה השתתפות של המדינה בתקציבי שעות‬ ‫הלימוד של מוסד מוכר שאינו רשמי‪ .‬התנאים לכך קבועים בתקנה ‪(3‬א‪ )2‬בתקנות האמורות (ההדגשה‬ ‫אינה במקור)‪:‬‬ ‫(א‪ )1‬נתקיימו התנאים בתקנת משנה (א) [התנאים להכרה במוסד מוכר – י‪.‬ו‪ ,].‬וראה השר‬ ‫כי הכרזה עלולה לפגוע במערכת החינוך הממלכתית‪ ,‬רשאי השר שלא להכריז על המוסד כמוסד‬ ‫מוכר; לצורך כך רשאי השר לשקול כל שיקול שלדעת השר נוגע לעניין‪ ,‬ובין השאר‪ ,‬שיקולים‬ ‫חינוכיים וכלכליים‪ ,‬לרבות אלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬סגירה צפויה של כיתות‪ ,‬מוסד חינוך או מוסדות חינוך במערכת החינוך הממלכתית;‬ ‫(‪ )2‬פגיעה צפויה במספר התלמידים או בשיעורם במערכת החינוך הממלכתית;‬ ‫(‪ )3‬פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית; בפסקה‬ ‫זו‪" ,‬הרכב אינטגרטיבי"‪ ,‬משמעו הרכב התלמידים בכיתת הלימוד באופן המשלב תלמידים בעלי‬ ‫יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות‪-‬כלכליות מגוונות;‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫יש לציין כי הנחיות בדבר מדיניות קבלת תלמידים בבתי‪-‬ספר מוכרים שאינם רשמיים‪ ,‬ובעיקר בנושא אינטגרציה‪ ,‬נכללו‬ ‫כבר בעבר בחוזר מנכ"ל משרד החינוך תשסג‪(21/‬ג) מיוני ‪ ,1113‬אשר עסק במעבר לתקצוב על‪-‬פי תקן דיפרנציאלי לתלמיד‪.‬‬ ‫בנספח לחוזר זה צוין כי "בית‪-‬הספר יוגדר כמ קיים מדיניות קבלת תלמידים אינטגרטיבית‪ ,‬אם ממוצע העשירונים של‬ ‫תלמידיו יהיה תואם את הממוצע באותה קבוצת פיקוח ובאותו מגזר ביישוב; בית‪-‬ספר שהוא יחיד במגזר ובפיקוח‬ ‫ביישובו יוגדר כמקיים מדיניות של קבלת תלמידים אינטגרטיבית אם הממוצע של עשירוני התלמידים יהיה תואם את‬ ‫הממוצע של עשירוני התלמידים ביישוב; דירוג ההשתתפות של המדינה במימון מוסד חינוכי בשנת הלימודים הבאה ייקבע‬ ‫על בסיס ממוצע עשירוני התלמידים בשנה הנוכחית‪ ,‬ובכל שנה על בסיס שנת הלימודים הקודמת לשנה המתוקצבת"‪.‬‬ ‫עו"ד מיכל חורין‪ ,‬מנהלת מחלקה בכירה‪ ,‬הלשכה המשפטית במשרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 20 ,‬בנובמבר ‪.1121‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪23‬‬ ‫מתקנת משנה זו עולה כי שר החינוך רשאי לשקול שלא להכיר במוסד חינוך‪ ,‬או שלא לתקצב מוסד‬ ‫חינוך‪ ,‬בין השאר על בסיס פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים במערכת החינוך‬ ‫הממלכתית‪.‬‬ ‫בעניין זה פנינו אל משרד החינוך בבקשה שיבהיר מהו המנגנון שבאמצעותו יקבע משרד החינוך אם‬ ‫צפויה פגיעה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית‪ ,‬נוכח בקשה להכרה‬ ‫במוסד חינוך חדש (המיועד להיות מוסד מוכר שאינו רשמי) או נוכח בקשה לתקצובו‪ .‬בתשובה על‬ ‫פנייתנו מסר המשרד כי הבדיקה אמורה להיעשות על‪-‬ידי מנהל המחוז הרלוונטי‪ ,‬מאחר שבידיו ידע‬ ‫מתאים על אוכלוסיית התלמידים האמורה ללמוד בכל מוסד רשמי ביישובי המחוז‪ .‬כמו כן נכתב‬ ‫‪10‬‬ ‫בתשובה כי "ייתכן שהמשרד ישקול שימוש במנגנונים סטטיסטיים נוספים בעניין זה"‪.‬‬ ‫יש לציין כי לאחרונה עלה נושא זה על סדר‪-‬היום הציבורי כאשר בכלי התקשורת פורסם כי ועדת ערר‬ ‫הפועלת במשרד החינוך מתוקף חוק הפיקוח על בתי‪-‬ספר‪ ,‬התשכ"ט‪ ,5919-‬בראשות שופט בדימוס‪,‬‬ ‫החליטה כי אין הצדקה לדחות בקשה לרשיון של מוסד פרטי אשר ביקש הכרה כמוסד מוכר שאינו‬ ‫‪11‬‬ ‫רשמי (ואשר שכר הלימוד בו גבוה מאוד ולפי הפרסומים מגיע לכדי ‪ 35,111‬ש"ח בשנה)‪.‬‬ ‫מסמך זה אינו מסמך משפטי‪ ,‬ולכן לא נדון כאן בהיבטים החוקיים של החלטת הוועדה ובהערותיה על‬ ‫תוקפן של תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) אשר נזכרו לעיל לעומת הוראות חוק הפיקוח‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נציין כי על‪-‬פי החלטת הוועדה‪ ,‬משרד החינוך לא הצליח להוכיח שיש סיכון של פגיעה בבתי‪-‬ספר‬ ‫אחרים באזור עקב ההכרה במוסד החדש כמוסד מוכר שאינו רשמי‪ ,‬ולפיכך טענתו בעניין זה נדחית‪.‬‬ ‫הוועדה קבעה כי אוכלוסיית התלמידים בבית‪-‬הספר מורכבת מתלמידים תושבי יישובים שונים‪,‬‬ ‫ועזיבתם של תלמידים מעטים בלבד מכל בית‪-‬ספר בכל יישוב ויישוב לא תביא לפגיעה שמשרד החינוך‬ ‫טוען שתיגרם‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הוועדה הסתמכה על קביעות קודמות של ועדת הערר עצמה‪ ,‬שלפיהן "הנימוק‬ ‫שבית‪-‬הספר פוגע בבתי‪-‬ספר אחרים בעצם הקמתו‪ ,‬אינו נימוק שעל הוועדה לשקול‪ ,‬שהרי יש לאפשר‬ ‫‪12‬‬ ‫פלורליזם בחינוך‪ ,‬פלורליזם שהוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה הנוהגת בישראל"‪.‬‬ ‫אשר לנושא האינטגרציה‪ ,‬ועדת הערר מצאה כי המעמד החברתי‪-‬כלכלי "אינו מהווה מכשול ו‪/‬או גורם‬ ‫בהליך הקבלה לבית‪-‬הספר"‪ ,‬וכי הממצאים מעידים "על האינטגרציה הקיימת בבית‪-‬הספר‪ ,‬המשלב‬ ‫תלמידים לא רק מאזורים שונים‪ ,‬אלא גם ממצבים סוציו‪-‬אקונומיים שונים"‪ .‬קביעתה זו של הוועדה‬ ‫הסתמכה בעיקר על עדויות מטעם בית‪-‬הספר עצמו ועל כך שבית‪-‬הספר הודיע שהוא נותן מלגת לימודים‬ ‫מלאה ל‪ 25%-‬מהתלמידים ומלגה של ‪ 51%‬ל‪ 35%-‬מהתלמידים (נזכיר כי בשל שכר הלימוד הגבוה בבית‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬תשלום בשיעור ‪ 31%‬משכר הלימוד משמעו יותר מ‪ 21,111-‬ש"ח לשנת לימודים)‪ 13.‬משרד החינוך‬ ‫הודיע כי בכוונתו לערער על החלטת ועדת הערר בעניין האמור‪.‬‬ ‫‪ 10‬שם‪.‬‬ ‫‪ 11‬אור קשתי‪" ,‬בית‪-‬הספר הפרטי חברותא יקבל רשיון להפעלת מוסד חינוכי – למרות עמדת משרד החינוך"‪ ,‬הארץ‪21 ,‬‬ ‫בנובמבר ‪.1121‬‬ ‫‪ 12‬החלטת ועדת הערר שעל‪-‬פי חוק הפיקוח על בתי‪-‬הספר‪ ,‬התשכ"ט‪ ,2828-‬בעניין "חינוך למנהיגות – חברה לתועלת הציבור‬ ‫בע"מ נגד משרד החינוך"‪ ,‬שמספרה "ערר ‪ ,"21/1121‬מיום ‪ 8‬בנובמבר ‪.1121‬‬ ‫‪ 13‬שם; להרחבה ראו ביקורתו של יוסי דהאן על החלטת הוועדה‪" ,‬חברותא? תלוי למי"‪ ,‬באתר "העוקץ"‪ 22 ,‬בנובמבר ‪.1121‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪23‬‬ ‫‪ .6‬נתונים על ההרכב האינטגרטיבי של התלמידים ועל שיעור התקצוב בפועל‬ ‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך ניתוח של בסיס הנתונים המתנהל במשרד החינוך שאפשר ללמוד‬ ‫ממנו על ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של תלמידים בבתי‪-‬הספר‪ ,‬ועל שיעור התקצוב שנקבע לבתי‪-‬הספר‬ ‫האלה‪ 14.‬בבסיס נתונים זה יש נתונים של כ‪ 1,311-‬בתי‪-‬ספר יסודיים‪ ,‬ולגבי כל בית‪-‬ספר מחושבים שני‬ ‫ערכים‪ :‬ערך של מדד טיפוח מוסדי‪ ,‬שהוא ממוצע משוקלל של נתוני הטיפוח האישיים של התלמידים‬ ‫באותו מוסד;‪ 15‬ערך של סטיית תקן‪ ,‬המצביע על מידת השונות בין נתוני הטיפוח של התלמידים באותו‬ ‫מוסד‪.‬‬ ‫הנתונים של כל בית‪-‬ספר מושווים לנתונים המקבילים ברשות המקומית שבה הוא שוכן; מדד הטיפוח‬ ‫המוסדי מושווה למדד הטיפוח הרשותי‪ ,‬שהוא ממוצע משוקלל של נתוני הטיפוח של כלל בתי‪-‬הספר‬ ‫באותה רשות מקומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬סטיית התקן המוסדית מושווית לסטיית התקן בין כלל בתי‪-‬הספר‬ ‫באותה רשות‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬השוואתם של שני הערכים הבית‪-‬ספריים האמורים לערכים המקבילים ברשות המקומית היא‬ ‫המנגנון שבאמצעותו נבדקת עמידתם של מוסדות החינוך המוכרים בתנאים לתקצוב מבחינת ההרכב‬ ‫האינטגרטיבי של התלמידים (כפי שנקבעו בתקנות שנזכרו לעיל)‪ ,‬וכך נקבע שיעור התקצוב של כל מוסד‬ ‫ומוסד‪ .‬בכל הנוגע לסטיית התקן‪ ,‬אופן הבדיקה המדויק הוא השוואתו של היחס בין סטיית התקן‬ ‫במוסד לסטיית התקן הממוצעת ברשות המקומית ליחס בין ערכים אלו בכלל בתי‪-‬הספר בחינוך היסודי‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי הפחתה של ‪ 5%‬בתקציב בגין פער ביחס האמור בין סטיות התקן מותנית בכך שמדד‬ ‫הטיפוח המוסדי נמוך ממדד הטיפוח הרשותי‪.‬‬ ‫לשם המחשה כללית של העניין‪ ,‬להלן יוצגו בטבלה הקטגוריות העיקריות הנכללות בבסיס הנתונים‬ ‫האמור לגבי כל בית‪-‬ספר יסודי מוכר שאינו רשמי (המספרים מובאים להמחשה בלבד)‪:‬‬ ‫מוסד‬ ‫רשות מקומית‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫– מוסד‬ ‫סטיית תקן –‬ ‫מוסד*‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫– רשות‬ ‫מקומית‬ ‫סטיית תקן –‬ ‫רשות‬ ‫מקומית**‬ ‫שיעור‬ ‫תקצוב‬ ‫‪X‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪0.51‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪2.11‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫* בהתייחס לנתוני הטיפוח של התלמידים באותו מוסד‪.‬‬ ‫** בהתייחס לנתוני הטיפוח של בתי‪-‬הספר באותה רשות מקומית‪.‬‬ ‫בדוגמה שלעיל אפשר לראות כי הערכים של בית‪-‬הספר ‪ X‬דומים מאוד לערכים הממוצעים באותה רשות‬ ‫מקומית (‪ ,)Z‬כלומר נראה כי הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית המביאה לכך שהרכב התלמידים‬ ‫בו דומה להרכב התלמידים בכלל בתי‪-‬הספר באותה רשות מקומית מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬ולפיכך לא‬ ‫חלה הפחתה בשיעור התקצוב שלו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מקור הנתונים‪ :‬ד"ר חיים גת‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬משרד החינוך; אנו מודים לד"ר גת על הסבריו המפורטים על‬ ‫בסיס הנתונים‪.‬‬ ‫מדד הטיפוח המשמש כיום את משרד החינוך מכונה "מדד שטראוס"‪ .‬למדד זה ארבעה רכיבים‪ )2( :‬השכלת הורים‬ ‫(משקלו של רכיב זה בחישוב המדד הוא ‪ )1( ;)01%‬הכנסה ברוטו לנפש (‪ )3( ;)11%‬פריפריאליות (‪ )0( ;)11%‬שילוב ארץ‬ ‫לידה ועלייה מארץ מצוקה (‪ .)11%‬רכיבים ‪ 2‬ו‪ 0-‬הם אישיים (דהיינו שונים מתלמיד לתלמיד) ורכיבים ‪ 1‬ו‪ 3-‬מחושבים‬ ‫ברמת בית‪-‬הספר‪ .‬יש לשים לב כי ערך נמוך במדד הטיפוח משמעותו דירוג חברתי‪-‬כלכלי גבוה יותר‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬רות קלינוב‪" ,‬תקצוב מערכת החינוך היסודי וחטיבות הביניים ‪ ,"1111-1113‬חלק ב'‪ :‬הקצאת שעות וגודלי כיתות‬ ‫בבתי‪-‬ספר יסודיים וחטיבות הביניים לפי מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים ‪ ,1111-1113‬המכון למחקר כלכלי בישראל על‪-‬שם‬ ‫מוריס פאלק‪ ,‬מאמר לדיון מס' ‪ ,A10.01‬ינואר ‪.1121‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪23‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הערכים של בית‪-‬הספר ‪ Y‬שונים מהותית מהערכים הממוצעים באותה רשות מקומית‪,‬‬ ‫כלומר נראה כי בית‪-‬הספר מקיים מדיניות סלקטיבית של קבלת תלמידים‪ ,‬המביאה לכך שהרכב‬ ‫התלמידים בו אינו הטרוגני (ומשקף רמה חברתית‪-‬כלכלית גבוהה הרבה יותר מזו שבשאר בתי‪-‬הספר‬ ‫באותה רשות מקומית)‪ ,‬ולפיכך שיעור התקצוב הופחת מכוח התקנות‪.‬‬ ‫מהניתוח שערכנו עולים הממצאים האלה (נזכיר כי הממצאים נוגעים לחינוך היסודי בלבד)‪:‬‬ ‫א‪ .‬ממצאים על ההפרשים במדדי הטיפוח (כלומר בממוצע הדירוג חברתי‪-‬כלכלי של התלמידים)‬ ‫‪‬‬ ‫מבין ‪ 111‬בתי‪-‬הספר שבהם ההפרש הגדול ביותר בין מדד הטיפוח הבית‪-‬ספרי (המוסדי) לבין‬ ‫מדד הטיפוח בכלל בתי‪-‬הספר באותה רשות מקומית (דהיינו ממוצע הדירוג החברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫התלמידים באותו בית‪-‬ספר טוב הרבה יותר מן הממוצע בכלל בתי‪-‬הספר ברשות) –‬ ‫‪ 52‬בתי‪-‬ספר (‪ )11%‬הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים‪ ,‬שניים הם מוסדות "פטור" וכל השאר‬ ‫הם מוסדות רשמיים‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 52‬מוסדות מוכרים אלו‪ 12 ,‬הם מוסדות בפיקוח ממלכתי (מתוכם עשרה במגזר היהודי‬ ‫ו‪ 22-‬במגזר הערבי)‪ ,‬שישה הם בפיקוח ממלכתי‪-‬דתי ו‪ 10-‬הם בפיקוח "אחר"‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 10‬המוסדות המוכרים בפיקוח "אחר"‪ 25 ,‬משתייכים למרכז החינוך העצמאי ותשעה‬ ‫מוסדות הם בתי‪-‬ספר חרדיים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות החינוך הגדולות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבין ‪ 111‬בתי‪-‬הספר שבהם התמונה הפוכה – כלומר הדירוג החברתי‪-‬כלכלי הממוצע בהם הוא‬ ‫הירוד ביותר לעומת הדירוג החברתי‪-‬כלכלי הממוצע בכלל בתי‪-‬הספר באותה רשות –‬ ‫‪ 51‬בתי‪-‬ספר (‪ )18%‬הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים‪ ,‬חמישה הם מוסדות "פטור" וכל‬ ‫השאר הם מוסדות רשמיים‪.‬‬ ‫מבין ‪ 51‬מוסדות מוכרים אלו‪ 52 ,‬הם בפיקוח חרדי ("אחר")‪ ,‬שישה הם בפיקוח ממלכתי‬ ‫(מתוכם חמישה במגזר הערבי‪ ,‬בערים תל‪-‬אביב–יפו וירושלים) ואחד הוא בפיקוח ממלכתי‪-‬דתי‪.‬‬ ‫מבין ‪ 52‬המוסדות המוכרים בפיקוח חרדי‪ 10 ,‬משתייכים למרכז החינוך העצמאי‪ 28 ,‬משתייכים‬ ‫למעיין החינוך התורני ושמונה אינם משתייכים לאחת משתי הרשתות‪.‬‬ ‫מהממצאים שלעיל נובע כי חלקו של החינוך המוכר שאינו רשמי בקבוצת המוסדות שדירוגם‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי הוא הגבוה ביותר ביחס לכלל המוסדות באותה רשות מקומית (‪,)24%‬‬ ‫עולה מעט על חלקו באוכלוסיית התלמידים הרלוונטית (‪ )25%‬אך דומה לחלקו באוכלוסיית‬ ‫המוסדות הרלוונטית (‪.)21%‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬כ‪ 19%-‬מהמוסדות המוכרים הנמנים עם קבוצת המוסדות הנ"ל (‪ 62‬בתי‪-‬ספר) הם‬ ‫מוסדות בפיקוח ממלכתי וממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬ושיעור התקצוב שלהם אכן מופחת לפי מידת‬ ‫האינטגרטיביות בהרכב התלמידים הלומדים בהם‪ 28 .‬בתי‪-‬ספר מקבלים תקציב בשיעור ‪,49%‬‬ ‫ואילו שמונה בתי‪-‬ספר מקבלים תקציב בשיעור ‪ .11%‬יש לשים לב שאף שהמוסדות המוכרים‬ ‫שבפיקוח ממלכתי וממלכתי‪-‬דתי הם מיעוט קטן בכלל המוסדות המוכרים בחינוך היסודי‪ ,‬חלקם‬ ‫בקבוצת המוסדות המוכרים שדירוגם החברתי‪-‬כלכלי גבוה הוא גדול למדי‪.‬‬ ‫אשר למוסדות המוכרים בפיקוח חרדי‪ ,‬שהם ‪ 89%‬הנותרים‪ ,‬בבדיקתנו נמצא כי לחלקם (אלה אשר‬ ‫אינם משתייכים לאחת משתי רשתות החינוך החרדי – בסך הכול תשעה בתי‪-‬ספר) מופחת שיעור‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪23‬‬ ‫התקצוב לפי הרכב התלמידים‪ ,‬ואילו לאחרים (אלה שמשתייכים למרכז החינוך העצמאי – ‪51‬‬ ‫בתי‪-‬ספר) לא מופחת שיעור התקצוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ממצאים הנוגעים להפרשים בסטיית התקן של מדדי הטיפוח (כלומר במידת השונות בדירוג החברתי‪-‬‬ ‫כלכלי של התלמידים)‬ ‫‪‬‬ ‫מ‪ 111-‬בתי‪-‬הספר שבהם ההפרש הגדול ביותר בין סטיית התקן בנתוני הטיפוח הבית‪-‬ספריים‬ ‫לבין סטיית התקן בנתוני הטיפוח הרשותיים (דהיינו השונות בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫התלמידים באותו בית‪-‬ספר קטנה הרבה יותר מהשונות בכלל בתי‪-‬הספר באותה רשות מקומית)‬ ‫– ‪ 22‬בתי‪-‬ספר (‪ )32%‬הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים‪ 31 ,‬הם מוסדות "פטור" וכל השאר‬ ‫הם מוסדות רשמיים‪.‬‬ ‫יש לזכור כי הפרשים בסטיית התקן כשהם לעצמם אינם מלמדים על מצב חברתי‪-‬כלכלי טוב‬ ‫יותר של בית‪-‬ספר מסוים לעומת כלל בתי‪-‬ספר ברשות מקומית‪ ,‬אלא על מידת השונות בלבד‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ייתכן מצב שמידת השונות בבית‪-‬ספר מסוים היא מועטה מאוד‪ ,‬אך מלכתחילה הדירוג‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי הממוצע שלו ירוד‪ .‬מכאן שאי‪-‬אפשר להצביע על סלקטיביות ברישום תלמידים‬ ‫או על הדרת שכבות חברתיות חלשות מבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בכל בדיקה עתידית ומעמיקה של הנושא‪ ,‬רצוי להתייחס בעיקר למוסדות אשר בהם‬ ‫נמצאו הפרשים גדולים לעומת כלל המוסדות באותה רשות מקומית‪ ,‬הן בסטיות התקן והן‬ ‫במדד הטיפוח‪.‬‬ ‫‪ .6.5‬השוואה מדגמית בין בתי‪-‬ספר‬ ‫התבקשנו לערוך השוואה בין בתי‪-‬ספר במעמד משפטי שונה ובסוג פיקוח שונה‪ .‬לצורך זה נבחרו כמה‬ ‫רשויות מקומיות מכמה אזורים בארץ‪ .‬בכל רשות מקומית נבחרו בתי‪-‬הספר הרלוונטיים ביותר‬ ‫להשוואה (בהתייעצות עם מחלקת החינוך באותה רשות)‪ ,‬דהיינו בתי‪-‬ספר סמוכים המיועדים‬ ‫לאוכלוסיית יעד דומה ככל האפשר‪.‬‬ ‫בטרם נציג את ממצאי ההשוואה‪ ,‬יש להדגיש כי בתי‪-‬הספר היסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי הם‬ ‫בתי‪-‬ספר על‪-‬אזוריים‪ ,‬כלומר יכולים להירשם אליהם תלמידים מאותה רשות מקומית (או "תלמידי‬ ‫חוץ" מרשויות מקומיות אחרות) גם אם אינם מתגוררים סמוך לבית‪-‬הספר‪ .‬ההרשמה לבתי‪-‬הספר‬ ‫היסודיים בחינוך הרשמי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא בדרך כלל על‪-‬פי חלוקה לאזורי רישום בלבד (אם כי יש‬ ‫מוסדות רשמיים מעטים המוגדרים גם הם "על‪-‬אזוריים"‪ ,‬למשל כמה בתי‪-‬ספר יסודיים בעיר ירושלים)‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬השוואה המתבססת על סמיכות אינה מעידה בהכרח שהתלמידים בבתי‪-‬הספר הנכללים‬ ‫בהשוואה מתגוררים באותן שכונות או באותם אזורי מגורים‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬לעתים בית‪-‬ספר מוכר שאינו רשמי שוכן באזור שהוא ממילא מבוסס מבחינה חברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪ ,‬ולכן לא ייראה הבדל גדול בין המדדים החברתיים‪-‬כלכליים שלו לבין הממדים של בתי‪-‬הספר‬ ‫הרשמיים שבסביבתו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לזכור כי בעוד בתי‪-‬הספר הרשמיים קולטים כאמור רק תלמידים‬ ‫מאזור הרישום המוגדר להם‪ ,‬בית‪-‬ספר מוכר שאינו רשמי קולט גם תלמידים מבוססים מאזורים‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪23‬‬ ‫אחרים‪ ,‬ולעתים גם מערים אחרות‪ .‬מכיוון שהתבקשנו להשוות בין בתי‪-‬ספר סמוכים (המצויים באותה‬ ‫‪16‬‬ ‫רשות מקומית)‪ ,‬הדבר אינו בא לידי ביטוי בהשוואה הנוכחית‪.‬‬ ‫להלן יוצגו ממצאי ההשוואה‪.‬‬ ‫‪ .5‬רשות מקומית מס' ‪– 5‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪I‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪2.32‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪2.13‬‬ ‫‪1.53‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ג'‬ ‫מוכר‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪II‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫מוכר‬ ‫אחר‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ג'‬ ‫מוכר‬ ‫אחר‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪III‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪2.88‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫מוכר‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪3.88‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪ .2‬רשות מקומית מס' ‪– 2‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪IV‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪1.02‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫מוכר‬ ‫אחר‬ ‫‪2.03‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ג'‬ ‫מוכר‬ ‫אחר‬ ‫‪2.05‬‬ ‫‪2.53‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪ 16‬כלומר לא ניתן לזהות את הפער שבין נתוני בית‪-‬ספר המצוי באזור מגוריו של התלמיד‪ ,‬לבין נתוני בית‪-‬הספר בו הוא לומד‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪23‬‬ ‫‪ .6‬רשות מקומית מס' ‪– 6‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪V‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪1.12‬‬ ‫‪2.55‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫רשמי‬ ‫ממ"ד‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪2.11‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ג'‬ ‫מוכר‬ ‫אחר‬ ‫‪2.55‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪*211%‬‬ ‫* משתייך לרשת החינוך העצמאי‪.‬‬ ‫‪ .8‬רשות מקומית מס' ‪– 8‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪VI‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪2.82‬‬ ‫‪2.55‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫מוכר‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪2.01‬‬ ‫‪1.20‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪ .1‬רשות מקומית מס' ‪– 1‬‬ ‫קבוצת השוואה ‪VII‬‬ ‫מעמד משפטי‬ ‫פיקוח‬ ‫מדד טיפוח‬ ‫סטיית תקן‬ ‫שיעור תקצוב‬ ‫בית‪-‬ספר א'‬ ‫רשמי‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪1.95‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫בית‪-‬ספר ב'‬ ‫מוכר‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪2.12‬‬ ‫‪1.13‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫מן ההשוואה עולה כי ככלל‪ ,‬בתי‪-‬הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי נוטים להיות מבוססים‬ ‫מבחינה חברתית‪-‬כלכלית יותר מבתי‪-‬הספר הרשמיים שבסביבתם (כך בחמש מתוך שבע קבוצות‬ ‫ההשוואה‪ ,‬הן במוסדות המיועדים לציבור הדתי והן במוסדות לציבור הכללי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפערים‬ ‫במדדים החברתיים‪-‬כלכליים בין בתי‪-‬הספר האמורים אינם גדולים כפי שהיה אפשר לצפות‪,‬‬ ‫ובשתי קבוצות השוואה נמצא כי יש בתי‪-‬ספר רשמיים מבוססים יותר מבתי‪-‬ספר מוכרים‬ ‫סמוכים (במקרים אלו מדובר על מוסדות המיועדים לציבור הדתי; במוסדות לציבור הכללי –‬ ‫בפיקוח ממלכתי – לא נמצא מקרה דומה שבו מוסד רשמי מבוסס יותר ממוסד מוכר שאינו רשמי‬ ‫הסמוך אליו‪ ,‬אלא ההיפך מכך)‪ .‬ייתכן כי הדבר נובע מגורמים שהוצגו בתחילתו של פרק‪-‬משנה זה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אפשר לראות בנתונים המוצגים בטבלאות שלעיל כי על‪-‬פי רוב‪ ,‬שיעור התקצוב של בתי‪-‬‬ ‫הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי – אשר המדדים מצביעים על כך שרמתם החברתית‪-‬כלכלית טובה‬ ‫במיוחד – אכן מופחת לפי התקנות שהוצגו במסמך זה‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪23‬‬ ‫לפני סיום‪ ,‬נעיר כי נתוני הטיפוח שהתקבלו ממשרד החינוך מעידים גם על קיומם של פערים ניכרים‬ ‫ברמה החברתית‪-‬כלכלית הממוצעת בין בתי‪-‬ספר בחינוך הרשמי‪ ,‬אף בין בתי‪-‬ספר באותה רשות‬ ‫מקומית‪ .‬לנוכח פערים אלו פנינו אל משרד החינוך בבקשה לשמוע את עמדתו בנושא‪ .‬תשובתו‬ ‫‪17‬‬ ‫המשרד על פנייתנו היתה כדלקמן‪:‬‬ ‫"מוסדות החינוך הרשמיים אינם רשאים שלא לקלוט תלמיד מאזור הרישום‪ ,‬הנרשם למוסד‬ ‫החינוך‪ ,‬ואינם רשאים לקלוט תלמיד מחוץ לאזור הרישום‪ ,‬אלא באישור הרשות המקומית‪.‬‬ ‫אזור הרישום נקבע על‪-‬ידי רשות החינוך המקומית באישור מנהל המחוז של משרד החינוך‪.‬‬ ‫לרוב מדובר במוסד הקרוב למגוריו של התלמיד‪ ,‬אך קיימים גם טעמים נוספים‪ ,‬כמו שיקולי‬ ‫אינטגרציה‪.‬‬ ‫משכך‪ ,‬ככל שקיימים פערים בין המצב הסוציו‪-‬אקונומי של מוסד חינוך לבין זה של הרשות‪,‬‬ ‫נובעים אלה ממאפייני האוכלוסייה באזור הרישום‪ ,‬ולאו דווקא ממדיניות רישום סלקטיבית‪,‬‬ ‫שכמעט ואינה קיימת במוסדות הרשמיים אלא במקרים מיוחדים‪ ,‬כמו מוסדות חינוך‬ ‫ייחודיים‪ ,‬וגם בהם אין פערים במצב הסוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬שכן ייחודיותו של מוסד נובעת‬ ‫מתוכניות לימוד ייחודיות‪ ,‬ולא ממצבה הסוציו‪-‬אקונומי של אוכלוסיית בית‪-‬הספר"‪.‬‬ ‫מסמך זה אומנם אינו עוסק בחינוך הרשמי ובסוגיות הכרוכות בפערים חברתיים‪-‬כלכליים בין בתי‪-‬‬ ‫הספר במעמד משפטי זה‪ ,‬אך נדמה כי לנוכח הפערים המשתקפים בנתוני המשרד (העולים בקנה‬ ‫אחד עם הפערים על רקע חברתי‪-‬כלכלי המשתקפים בכל מבחני ההישגים הנערכים במערכת‬ ‫החינוך)‪ ,‬יש מקום לייחד לכך בדיקה נוספת ומעמיקה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עו"ד מיכל חורין‪ ,‬מנהלת מחלקה בכירה‪ ,‬הלשכה המשפטית במשרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 20 ,‬בנובמבר ‪.1121‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪23‬‬