התנגדות אזרחית הצ 374
1 9ביולי 2013 לכבוד ועדת משנה להתנגדויות הועדה המחוזית לתכנון ולבניה -מחוז מרכז משרד הפנים רח' הרצל ,91 רמלה 72430 U U U במשלוח בפקס ג.א.נ,. הנדון :התנגדויות לתכנית הצ 374/1/1/א– אבן יהודה U אנו הח"מ מיכאל לפיד ,ואלון יצחקי )להלן" :המתנגדים"( ,מגישים בזאת התנגדות לתכנית הצ 374/1/1/א באבן יהודה )להלן" :התכנית"( ,בהתאם להוראות סעיפים 100ו 103 -לחוק התכנון והבניה ,התשכ"ה – ) 1965להלן" :החוק"(. U U א .מטרת התוכנית והשפעתה על תושבי הישוב. U מטרת התכנית הינה הקמת שכונת מגורים חדשה בשטח של כ 349 -דונם .במסגרת התכנית מתוכננים להיבנות כ 1130 -יחידות דיור בצפיפות גבוהה .זו תכנית תוספת המגורים הגדולה ביותר שהוצעה עבור אבן יהודה מאז הקמתה ,והיא המהווה כ 10%תוספת לישוב הקיים. אנו ,תושבי אבן יהודה ,סבורים שהתכנית תשפיע באופן מהותי ונרחב עלינו ועל אורח ואיכות חייהם של כלל תושבי המושבה. ב .תכנון בועה U התכנית המוצעת מתייחסת אך ורק לעצמה )תכנון 'בועה'( ,והיא חסרה ממשק תכנוני ראוי למרקם היישובי הסובב ,למשל בתחום התחבורה ,באופן המתבקש מתכנית בהיקף כה גדול .מצב כזה יגרום לבעיות משמעותיות בתפקוד היישובי היום-יומי. ג .פרוט טענות המתנגדים לתוכנית U שטחי למוסדות ציבור בתוכנית הנדונה ג'1 ע"פ כללי המדריך למתכנן של משרד הפנים ,סה"כ השטחים למבני ציבור המגיעים לישוב בתוכנית הצ 374הוא כ 42דונם ) 12%מתוך 350דונם( .וזאת אף מבלי לקחת בחשבון את ה"גרעון" שנוצר בעבר בתחום זה ,ובמיוחד בתוכנית הצמודה )והמאושרת( הצ .267בהיותה התוכנית הגדולה ביותר בתולדות הישוב ,עליה לספק שטחים למבני ציבור כגון מוסדות חינוך ,בריאות ,קהילה ופנאי )בישוב לא קיימים כלל בי"ס על יסודי ,אולם מופעים וקאנטרי קלאב( בהיקפים החורגים מהשימושים הפנימיים שלה עצמה. U 2 התוכנית הנדונה מייעדת שטח של 22,900מ"ר למוסדות ציבור אשר מהווים 6.5%מהשטח הכולל של התכנית .דהיינו ,התכנית מייעדת שטח כולל למוסדות ציבור אשר מהווה רק כמחצית מהשטח הנדרש והמומלץ על ידי משרד הפנים. הועדה המחוזית מתבקשת להורות על הגדלת השטח המיועד לשטחי ציבור לסך של 41,892 מ"ר באופן שיהווה 12%משטח התוכנית המוצעת. U U U U הקצאת שטחים למוסדות חינוך ג'2 U .1תוספת העומס על מערכת החינוך מתוכנית זו כבר כיום קיים מחסור חמור בשטחים המיועדים למבני ציבור בישוב ,במיוחד בתחום החינוך .התוכנית ממשיכה ומעצימה את המגמה הזו. U 1,126יח"ד ,חלק ניכר מהן בידי יזם בודד ,יאוכלסו במהירות יחסית .ע"פ הניסיון ,רוב המשפחות שיגורו בשכונה תהיינה צעירות ,ולכן מספר הילדים במערכת החינוך יהיה גבוה מנתוני הלמ"ס .אבל אפילו אם ניצמד לנתוני הלמ"ס ,יהיו בשכונת הפרק בלבד 4050תושבים ו 1340ילדים בגיל חינוך חובה ,מהם 535בחינוך היסודי )בי"ס יסודי אחד שלם( .ועדיין לא דברנו על הגידול הצפוי בביה"ס העל יסודי ועל גני ילדים )מגיל .(3 .2הפתרון המוצע לענין הקצאת שטחים למוסדות חינוך במסגרת התכנית -הצ374/1-1/א U 374מציעה שטח למבני ציבור בן כ 18דונם בחלקות 704+701הצמודות מדרום לבי"ס בכר .עקרונית ,השטח הזה יכול להכיל 2בתי ספר יסודיים ,אבל אינו מספיק לבי"ס על יסודי .אם זה יקרה ,יהיו לנו 5בתי ספר יסודיים ברדיוס של 500מטר. לפיכך אנו מציעים: א .להקטין את השטח הנ"ל ל 6דונם וליעד אותו לבי"ס יסודי ,ע"י פיצול ביה"ס בכר. בי"ס בכר כבר הגיע בעבר ל 1150תלמידים ,מספר הגדול פי שניים מכמות התלמידים המומלצת .גם בשנה"ל האחרונה למדו בו 940תלמידים .למרות האינטרס החינוכי הברור ,משרד החינוך מקשה על צמצום מספר התלמידים ,היות והוא מימן חלקית את בניית המבנים הקיימים .כך "נגזר" למעשה גורלו של ביה"ס בכר לשלם לעולם ,באמצעות גידול בלתי מבוקר ,הגורם לחוסר יעילות )ע"פ דוח דברת( ,את מחיר העדר התכנון בתחום .האפשרות היחידה לסיים סופית את המצב הזה ,ולהחזיר את ביה"ס בכר לגודל שפוי ,הניתן לניהול יעיל ,היא ע"י פיצולו לשני בתי ספר .מהלך זה יתאפשר רק ע"י ייעוד קרקע מתאימה מתוך הצ 374וצרוף המבנים הדרומיים של בי"ס בכר לביה"ס החדש, הצמוד לו .כך נקבל שני בתי ספר עם כ 600תלמידים כל אחד ,הבנויים "גב אל גב" ויכולים ,לפיכך ,להשתמש בתשתיות ספורט וטכנולוגיה משותפות .ילדי השכונות החדשות )הצ 374וגם הצ (267ילכו רגלית ובבטחה לבית הספר ,מבלי לצאת מהשכונה, ומבלי להכביד על תשתיות התחבורה בשעות הבוקר העמוסות. יתרת השטח מחלקות 704ו 12) 701דונם( המיועד למבני ציבור תוחזר לתוכנית למגורים. 3 ב .אנו מבקשים לייעד 35דונם ,על גבולה הדרומי של התוכנית ,לבי"ס על יסודי .השטח הירוק הקיים כיום מדרום ,מעבר לקו התמ"מ ,נכון יותר שיהיה צמוד למתחם החינוך, וישרת את כלל התושבים ,מאשר ישמש כלי להשבחת ערך הנכסים הנמצאים בקטע הדרומי של התוכנית ,לפי המצב המוצע .גם המיקום ,בצמוד לדרך רבין ובכניסה לשכונה, יקל מאוד על נושא ההסעות .הורים יוכלו להסיע את ילדיהם ולצאת מיד בדרכם לעבודה. ג .במידה ויוחלט בעתיד להשאיר את ביה"ס העל יסודי בהדסים ,תיועד עתודת השטח הזו לקאונטרי קלאב ואולם מופעים )אשר אינם קיימים בישוב( ולמתנס הנמצא עתה במבנים מיושנים ) 50שנה (+שנבנו במקור לבית ספר ואינם מתאימים לשימושם הנוכחי. U ג'3 תנועה .1ממשק התנועה בין השכונה החדשה לדרך רבין :התכנית הנדונה והתוכנית הצמודה לה U U ממערב הצ) 267/1/1/המאושרת( כוללות יחדיו כ 1,550-יחידות דיור ואיתן כ 2,500 -כלי רכב .לשני המתחמים מערכת תחבורה משותפת ,המנקזת את כל כלי הרכב לדרך רבין, שהינו כביש הגישה המרכזי ליישוב כולו .החיבור מתוכנן באמצעות חיבור כביש 82 בדרום התכנית וכביש 81בחלקה הצפוני )שמתחבר לכביש 6בתכנית הצ/267/1/1/א ומשם ישירות לדרך רבין( .יודגש שחיבורים אלה סמוכים מאוד לתחילתה של דרך רבין )החיבור של כביש 82לדרך רבין מרוחק כ 250-מטרים מצומת הכניסה הראשית של דרך רבין( .קרבה זו תוביל לכך ,שבעיות התנועה סביב חיבורים אלה 'תגלושנה' לצומת הכניסה הראשית ליישוב. שני חיבורים אלה אינם מרומזרים ואינם מבוססים על מעגלי תנועה ,כפי שבוצע בעבר בחלקים הצפוניים של דרך רבין .אף אחד מהם אינו מותאם לספיקות התנועה שיוזנו לדרך רבין ,והם ייצרו פקקי תנועה ויעכבו את תנועת המכוניות ליציאה המרכזית מהיישוב לאחר מחלוף כביש .4 הועדה המחוזית מתבקשת להורות על תכנון צמתים המבוססים על מעגלי תנועה לשני חיבורים אלה ,וזאת תוך ראיה עתידית של מימוש ופיתוח המגרשים החקלאיים מעברו המערבי של דרך רבין ,ובפרט ,ההמשך של דרך 81לכיוון מערב. .2ביה"ס האמריקאי :בנוסף לכמות הרכבים הנ"ל ,מנוקזת לדרך רבין בשעות העומס גם כל תנועת כלי הרכב המגיעים לבית הספר האמריקאי ,הממוקם בקרבת מקום לתוכניות הנ"ל. U U .3הפרדה מפלסית :עומס כלי הרכב המתואר לעיל מחייב הסדרת גישה לכביש 553 )ולמחלף דרור החדש( באמצעות הפרדה מפלסית וללא רמזורים. U U .4העדר מקומות חניה :התכנית מייעדת בנספח התנועה כ 1700-מקומות חניה בתחומה U U לכלי הרכב לפי תקן של 1.5מקומות חניה לכל יחידת דיור .המאפיינים הסוציו- אקונומיים של הישוב ,והניסיון ,מראים שביישוב יש למרבית יחידות הדיור 2כלי רכב לפחות .תכנון החניה נעשה בחסר של 0.5כלי רכב ליחידת דיור .כלומר חסרים כ550- מקומות חניה בתוכנית! זהו חסר משמעותי שמהווה כשליש )!( ממקומות החניה המתוכננים .כתוצאה תיווצר מצוקת חניה שתגלוש לשכונות הסובבות ,בעיקר באמצעות 4 חיבור דרך 82המוצעת לשכונת ותיקים במזרח ולשכונות מצפון באמצעות דרך ,83מה שיגרום הפרעות משמעותיות לתושבי השכונות הקיימות .יש לבצע תכנון מחדש של נושא החניות ולמצוא את הדרכים להגדלת מספר מקומות החניה בתחומי התכנית. שטחים ציבוריים פתוחים שצ"פים ג'4 התכנית מייעדת חלקים משטחה לשטחים ציבוריים פתוחים .מתוכנן גן ציבורי פתוח במרכז השכונה ושצ"פים קטנים מפוזרים בין מבני המגורים. U .1העדר ממשק תפקודי תכנוני בין מוסדות הציבור לשצ"פים – ע"פ עקרונות תכנון בסיסיים ,שצ"פים ומוסדות ציבור צריכים לתת מענה משולב לצרכים הציבוריים. במתחם מגורים בבניה רוויה ,יש לשילוב תפקודי זה חשיבות רבה מאוד ביצירת מרחבים ציבוריים מרווחים באזור המגורים הצפוף .במיוחד חשוב הדבר ביישוב בעל אופי כפרי – מושבתי כאבן יהודה .זהו יישוב שבו מתקיימים מזה עשרות שנים קשרים בלתי אמצעיים בין התושבים ,שרבים מהם מכירים זה את זה .בשום חלק מחלקי התוכנית המוצעת ,לא נמצא שילוב תפקודי ראוי ,בין מתחמים המיועדים למוסדות ציבור )מתחמים (704 – 701לשצ"פים. הועדה מחוזית מתבקשת להורות על תכנון מחדש של הקשר בין מוסדות הציבור לשצ"פים ,באופן שישולבו האחד בשני ויתנו מענה אמיתי ליצירת מרחבים ציבוריים המזמינים את הציבור לאינטראקציה חברתית המשמרת את צביון הישוב. U U .2אין קשר תכנוני -תפקודי בין השצ"פים בתכנית הצ/374/1/1/א לבין אלו שב- הצ/267/1/1/א – בחינת התוכניות הללו מראה שאין כל קשר 'ירוק' בין שתי התוכניות, על אף שהוגדרו כתוכניות צל האחת לשנייה .לא ייתכן שתוכניות לשתי שכונות מגורים צמודות יתוכננו כיחידות נפרדות כאילו מדובר בשני יישובים שונים .הדעת אינה סובלת, שתושב שיתגורר באחת משתי שכונות אלה ,לא יוכל לצעוד או לרכב על אופניו ,באופן רציף ,משכונה לשכונה דרך שצ"פים. הועדה מחוזית מתבקשת להורות על בחינה מחודשת של הקשר השצ"פי בין שתי השכונות .וכן להורות על יצירת קשרים תפקודיים באמצעות שצ"פים ככל שהדבר יתאפשר לאור העובדה שהתכנית הצ/267/1/1/א הינה תכנית מאושרת. U U U תכנית בינוי ג5, הבינוי המוצע כמגורים ג' מאפשר בניה לגובה של בנייני מגורים שגובהם מגיע ל 28-מטרים .אלו בניינים בני 9קומות לפחות .בתכנית מיועדים מספר מתחמים שבהם ייבנו מגדלי דירות אלה. בינוי זה אינו תואם לשום קו גובה ביישוב כולו ,לא בחלקים הקיימים ביישוב ולא במתחמים חדשים שאושרו בתוכניות בשנים האחרונות .בכך למעשה משנה התכנית את צביון הישוב – מצביון של מושבה לצביון של יישוב עירוני צפוף .אל מול שיקולי הגדלת צפיפויות גרידא יש לשקול גם את צביונו של היישוב .האם נשקלה המשמעות האורבנית של מהלך זה? האם הועדה המחוזית שקלה בעת הדיונים להפקדת התוכנית שיקולים כלל-ישוביים? כך למשל ,ליישוב עתודות קרקע גדולות מדרום לכביש .553עתודות אלה יכולות לשמש כעתודה תכנונית -אורבנית ליישוב ,שבה יישומו כללי תכנון שונים ,כולל הגדלת הצפיפות .בהעדרה של תכנית אב ליישוב, שאלה זו לא נבחנת כלל ,וכך שוב נפגע היישוב מהליך התכנון ה'מטולא'. 5 U הועדה המחוזית מתבקשת לערוך דיון בנושא מיוחד זה של אופי היישוב אל מול ההתפתחויות התכנוניות; יש להתיר שינוי צביון דרמטי רק מדרום לכביש .553 העדר תשתית לטיפול בשפכים ג'6 מכון טיהור השפכים )מט"ש( קולחי השרון מטפל בשפכי ארבע רשויות מקומיות :מועצה אזורית חוף השרון ,תל מונד ,אבן יהודה וקדימה. הקיבולת הנוכחית של המט"ש עומדת על 9000מ"ק שפכים ביממה והוא הגיע למלוא הניצולת שלו כבר לפני 4שנים .כיום הספיקה בפועל היא של 11,000מ"ק; כלומר המט"ש מטפל בכל יום ב 2000-מ"ק מעל יכולתו ,שהם יותר מ 22% -מעל לקיבולת המתוכננת. יש לזכור כי באבן יהודה בלבד קיימות 1200יח"ד מאושרות ,שאין אפשרות מעשית לחסום את התקדמות בנייתן .במושגים של נפח הפעילות המוקצה לאבן יהודה ,מדובר בגידול בהיקף של 35%מעבר למתוכנן .בהנחה שבישובים האחרים השותפים למט"ש יש גידול דומה ,הרי ברור שהעומס על המט"ש יגדל ב 35%עד ל 15000מ"ק ,עוד לפני אישורה של תוכנית בניה אחת נוספת לקיים .זהו מצב בלתי אפשרי לכל הדעות. דרישתנו בנושא זה חד-משמעית – להתנות את מתן התוקף לתוכנית שבנדון )וכל תוכנית אחרת ליישוב ,אשר נמצאת במוסדות התכנון( ,בסיום ביצוע הרחבת מכון הטהור האזורי .בשום פנים אין להסתפק רק בהתניה עתידית של הוצאת היתרי בניה בביצוע ההרחבה במט"ש .הכלל שקבעה הועדה המחוזית לפיו תכנון תכניות מותנה באישור תכניות לביוב והיתרי בניה בביצוע מט"שים אינו נכון ומוביל לבעיות חמורות בשלבי הביצוע.U ייתכן וכלל זה ,שנוסח באופן 'סימטרי' ,היה ראוי בעבר ,אך לא עוד כיום .הסיבות לכך שהן שתיים: .1הוועדה המרחבית אינה יכולה לעמוד בלחץ הציבורי להוצאת היתרי בניה .התוצאה היא 'זליגה' והוצאת היתרים ,גם כשבפועל עבודות להקמת מט"שים לא החלו או מעוכבות מסיבות שונות. .2אי סבירות ביחס לדייר/יזם המבקש לבנות את ביתו .הבונים משקיעים את מיטב כספם ברכישת שטח לבניה ואז נתקלים בביורוקרטיה בלתי אפשרית שחוסמת אותם .פעמים רבות אין לבונים יכולת לבדוק לאשורו את מצב התשתיות הנדרשות ,במיוחד בתחום הביוב. לכן ,הועדה המחוזית מתבקשה להורות כי מתן התוקף לתוכניות שבנדון )וכל תוכנית אחרת ליישוב שנמצאת במוסדות התכנון( ,יותנה בסיום ביצוע הרחבת מכון הטהור האזורי ,ולא פחות מכך. U U U ד .פרוט טענות המתנגדים לתוכנית על רקע המצב הקיים בישוב U תכנון ללא ראיה כוללת. ד'1 אבן יהודה נתונה מזה שנים ב'מתקפה' של תוכניות להוספת יחידות דיור רבות במתחמים שונים ברחבי הישוב .אלו מצטרפות לתכניות בינוי שכבר אושרו בעבר וחלקן אף מאוכלסות .כל U 6 התוכניות הללו אינן מתבססות על תוכנית מתאר מעודכנת ,כך שתכנון הישוב כולו נעשה ללא ראיה כוללת .התוצאה היא שהיישוב הוותיק ,שתשתיותיו )בעיקר בתחומי החינוך ,התנועה והביוב( רעועות וחסרות ,גדל בשיטת "טלאי על טלאי" ,תוך העמקת והחרפת הבעיות הקיימות עד כדי פגיעה נרחבת באיכות החיים של התושבים. שטחים למוסדות ציבור בראיה יישובית כוללת ד'2 המדריך למתכנן של משרד הפנים ,קובע כי הקצאת השטח הנורמטיבית למבני ציבור ,הנדרשת בכל תכנית בניה למגורים ,הינה בשיעור של כ 10% -עד 12%משטח התכנית המוצעת .שיעורים אלה יושמו הלכה למעשה בתוכניות אב ביישובים דומים. מאז שנת 2000מתבצעות בישוב הפשרות לבניה בהיקף של אלפי יחידות דיור ,חלקן כבר מאוכלסות .אף אחת מתוכניות הבניה הללו לא עמדה בהנחיות הנ"ל .התוצאה היא פיגור מצטבר שהולך ומחריף מתוכנית לתוכנית .זוהי חובתה של הועדה המחוזית לוודא שהכללים במדריך למתכנן נשמרים. U U הקצאת שטחים למוסדות חינוך ד'3 .1רקע קצר על תשתיות החינוך הפורמלי באבן יהודה: חינוך יסודי: בישוב קיימים שני בתי ספר יסודיים :בית הספר הוותיק "בכר" ובית הספר החדש )בי"ס צומח( בית חינוך בית אב"י. בבית הספר היסודי "בכר" לומדים כיום כ 940-ילדים .זהו בית ספר גדול בהרבה מהמלצות משרד החינוך )ועדת דברת( ,הקובעות גודל מומלץ של בית ספר יסודי )שש שנתי( של 450-650תלמידים. בבית הספר היסודי בית חינוך בית אב"י ,לומדים כיום כ 300 -תלמידים ,ועל פי תחזיות האכלוס של המועצה המקומית ,הוא אמור להגיע לתפוסה מלאה )כולל הרחבתו המתבצעת עתה( כבר בשנת .2015 חינוך על יסודי: באבן יהודה כ 1200-תלמידים בגיל חינוך על יסודי ,מספר המצדיק קיומו של בית ספר על יסודי עצמאי .כיום אין בישוב בית ספר כזה ,והתלמידים לומדים ברובם בבית ספר הקיים בכפר הנוער הדסים .בי"ס זה נמצא בבעלות ומנוהל ע"י ארגון ויצ"ו ,למרות שכ ) 85%ו 90%בהמשך( מתלמידיו באים מאבן יהודה .תלמידי המועצה האזורית חוף השרון עזבו את הדסים לפני כ 10שנים .תלמידי קדימה-צורן בתהליך יציאה .אנו דורשים את הזכות לנהל בעצמנו את מוסדות החינוך שלנו. ביישוב אין כיום עתודות קרקע מתאימות לבניית בית ספר על יסודי ,ולכן יש להקצותן מתוך התכניות החדשות .להקמת בית ספר על יסודי נדרשים לפחות 24דונם .תוכניות מצומצמות אינן יכולות להציע שטחים בהיקף כזה ולכן תוכנית הצ ,374מתוקף היותה התוכנית הגדולה בתולדות הישוב ,חייבת להקצות את השטח הנדרש למטרה חשובה זו. U U U 7 .2תחזית אכלוס ותלמידים הטבלה שלהלן מציגה את תחזית האכלוס ומספר התלמידים בתוכניות בניה מאושרות, חלקן כבר בבניה מואצת. ע"פ הטבלה יש במושבה 1200יח"ד מאושרות לבניה .ע"פ נתוני הלמ"ס יגורו בהן 4320 תושבים ויהיו להם 1425ילדים בגיל חינוך חובה ,מהם 570בחינוך היסודי )בי"ס אחד שלם -השלישי בישוב(. U יחידות יתרה לאכלוס 200 30 137 432 212 177 244א 267א סה"כ דיור 760 75 137 432 151 107 107 48 326 בניה מאושרת 250 באזור הותיק סך הכל הצ ,250הצ,428 816 הצ294 48 250 הערה בבניה בבניה בבניה מאושרת – יזם בודד )אכלוס מהיר( מאושרת – יזם בודד )אכלוס מהיר( מאושרת הערכה ,ל 5-שנים הקרובות 1202 816 בהתנגדויות – יזם בודד )אכלוס מהיר( U 816יח"ד מתוכננות בשלושת תוכניות מתחם הדסים )ראה בשורה האחרונה בטבלה(, ונמצאות בשלב ההתנגדויות .הן יביאו איתן 2950תושבים ויהיו להם 970ילדים בגיל חינוך חובה ,מהם 390בחינוך היסודי )עוד בי"ס אחד שלם ,הרביעי(. תנועה ד'4 .1בעיית צירי תנועה חוצי ישוב :התוכנית המוצעת עם שכנתה 267א מייצרות כ 1550 יחידות דיור ,אשר שולחות את ילדיהן למתנ"ס היישובי הממוקם בחלקו הצפוני של הישוב .נתיב התנועה היחיד בישוב בכיוונים דרום-צפון ,המאפשר קישור בין התוכניות המוצעות למתנ"ס ,קורס כבר כיום תחת העומס הקיים ואינו כשיר לכמות הרכבים שתתוסף לישוב אבן יהודה. U U .2חיבור נוסף לכביש - 553תכנון צופה פני עתיד –על דרך 553קיים צומת מרומזר בכניסה לתל יצחק .צומת מרומזר זה יוכל להוות בעתיד גם כניסה ויציאה נוספת לאבן יהודה. לחיבור זה משמעות רבה כמחלק עומס תחבורתי נוסף לחיבור היחיד הקיים כיום בין דרך רבין לכביש .553כדי לאפשר שימוש עתידי בכניסה חדשה זו ,יש להבטיח כעת, בתכנון החיבור של כביש 82לדרך רבין ,תכנון מתאים לאפשרות חיבור דרך עתידית שתימשך מערבה לצומת המרומזרת של תל יצחק. U U 8 ד'5 U שטחים ציבוריים פתוחים החסרים והחסכים בתחום השצ"פים ברמה השכונתית ,מצטברים ל"נפח" מדאיג ברמה היישובית .הביטוי המיידי של העדר תכנון שצ"פים ראוי הוא ששתי השכונות החדשות הללו לא 'תורמות' שום תשתית שצ"פית לתכנון הכלל יישובי .תכנון ה'טלאים' או ה'בועות' גורם לכך שלשתי השכונות החדשות הצ/267/1/1/א ו -הצ/374/1/1/א ,אין אין קשר תפקודי אמיתי להולכי רגל או רוכבי אופניים באמצעות שצ"פים. ה .תכנון ישובי כולל U הצורך בתכנון כולל אסטרטגי ליישוב כתנאי לקידום תכניות ה'1 לאור ריבוי תוכניות הבניה בישוב בעשור האחרון ,קיים צורך חיוני ביותר בתכנון כולל אסטרטגי ליישוב )תכנית מתאר( כתנאי לקידום התכניות ולהתאמתן לתכנון הכולל . נתוני התכנון והבניה בישוב מצביעים על שלוש מגמות משמעותיות: U • משנת 2000התווספו ליישוב אבן יהודה יח"ד בשיעור שעולה על 50%מיחידות הדיור שהיו קיימות בו! • כיום נמצאות בישוב ,בשלבי תכנון מתקדמים ,תוספות יח"ד בשיעור שהולה על 60% ממספר היחידות הקיימות. • סה"כ יח"ד שאושרו משנת 2000ואלו הנמצאות עתה בתכנון ,מבטא ליישוב אבן יהודה U הכפלה במספר המשפחות המתגוררות בו. U הישוב נמצא בתהליך גידול משמעותי ביותר הצפוי להתעצם ביתר שאת בשנים הקרובות. לאור נתונים אלה ,ראוי לבחון כיצד נערך היישוב לגידול הדרמטי ,מבחינת תשתיות קיומיות נדרשות ,כדי לתת מענה סביר: U U • לתושבים החדשים שיצטרפו • להבטחת איכות חייהם של התושבים הקיימים? בחינה של התוכניות שכבר אושרו ושל התוכניות המופקדות מעלה מספר תובנות: .1התוכניות מתאפיינות בתשתית תחבורתית פנימית למתחם המתוכנן ,המתמקדת בשטח התוכנית בלבד ואיננה לוקחת בחשבון בצורה ראויה את השפעתה על היישוב מחד ואת התפתחות צרכיו מאידך. .2גם בתכנית המוצעת ובשכנתה 267א התופעה דומה .כך למשל ,תכנון הכניסות לשני המתחמים מדרך רבין ,אינו מתאים ואינו נכון להיקף התנועה וכמות כלי הרכב העוברת בדרך רבין ,ולהיקף וכמות כלי הרכב שייכנסו לתחומי תכניות אלה. 9 .3אבן יהודה נמצאת בין מערך דרכים אזוריות ראשיות שנמצאות בפיתוח מואץ )כביש ,553 .(561 ,57תכנונן של אלה לא נסתיים )למשל .(561במצב הנוכחי ,כלי רכב רבים העושים שימוש במערך הדרכים האזורי' ,מקצרים' את דרכם הישוב ,בניסיון להמנע מפקקי תנועה .התוצאה המיידית :עומסים כבדים ביותר בצירי התנועה בתוך היישוב, המחריפים עם כל תוכנית חדשה שמאושרת .אי הודאות במערך הדרכים האזורי מחדד עוד יותר את הצורך בתכנון כולל ליישוב ,לפני המשך הגדלתו ע"י תוכניות חדשות. U U .4לא תוכננה תשתית לשצ"פים לכלל הישוב ,והעדרה בתוכנית הנידונה ובשכנתה -אחותה הצ/267/1/1/א סותם את הגולל על אפשרות כזו בעתיד. האם ייתכן שלישוב כאבן יהודה לא יהיה שצ"פ שמקשר את מרבית חלקי היישוב ,באופן שאדם יוכל לצעוד בחופשיות מצידו האחד של היישוב לשני? האם ייתכן שלישוב כאבן יהודה לא תוקם בשנות ה 2000-רשת מסלולי אופניים? .5אף אחת מהתוכניות שאושרו החל משנת 2000לא תוכננה על רקע תכנון כולל ,צופה פני עתיד ,לישוב ולתשתיות הנדרשות להמשך התפתחותו )למעט תוכנית הצ,202/1/1/ שבמסגרתה תוכנן החיבור החדש לכביש ) 553דרך רבין(. .6חסרים שטחים לצרכי ציבור ,במיוחד לחינוך ,בכמויות הולכות וגדלות .ניתוח מפורט הוצג בסעיפים ג 1-2-3לעיל. .7לקצב הגדול הדרמטי של הישוב ,אין ביטוי תשתיתי ראוי או קרוב לכך .התוצאה היא שהתשתיות הקיימות ,שחלקן ישנות מאוד ,מועמסות ביותר ויותר משתמשים ,מעבר לקיבולת הסבירה שלהן. .8המועצה המקומית הגישה בשנת 2007הצעה לתכנית אב .הצעה זו לא אושרה ע"י הועדה המחוזית ,וכך נמשך המצב שהיה קיים קודם לכן ,בו אין למעשה למושבה תוכנית מתאר או תוכנית אב מעודכנות .אבל הועדה המחוזית עצמה עמדה במהלך השנים על כך, שתוכניות רחבות היקף יידונו רק לאחר עדכון תכנית אב או מתאר ולאורה )ראו למשל החלטת הועדה המחוזית מיום .(14.1.04 .9קצב הגידול של הישוב אבן יהודה גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי מזה מספר שנים .למרות שהיקף קרקעות המדינה בישוב זניח ,בהשוואה לישובים אחרים ,תרומתה של המושבה ,באמצעות יזמות פרטית ,לבצוע מדיניות הממשלה להגדלת היצע המגורים בישראל ,דרמטית .אבל אין זה אומר ואין זה סביר שאבן יהודה צריכה 'לשאת על גבה' חלק כה משמעותי מהפתרון להגדלת מצאי הדירות והוזלתן ,כאשר המחיר הוא פגיעה אנושה באיכות החיים ביישוב. .10יישוב כה קטן אינו מסוגל לעבור גידול עד כדי הכפלתו ,ללא גידול ושדרוג מקביל של התשתיות .המשך הגידול הבלתי מבוקר של היישוב ,יוביל להתדרדרותו ,ולפגיעה בלתי סבירה באיכות החיים שבו. המשך אישור תוכניות בשיטת 'הסלאמי' ללא קשר תכנוני כלל-ישובי בין התוכניות המוצעות ליישוב הקיים וצרכיו העתידיים הוא בלתי סביר! על כן דרישותינו מהוועדה המחוזית הן: 10 • לעצור את התדרדרות היישוב ותשתיותיו על-ידי השלמת תוכנית אב ותוכנית מתאר מעודכנות ליישוב ,ולאורן להמשיך לתכנן את התוכניות נשוא ההתנגדויות. U U • לתכנן פתרון כולל וקוהרנטי ,המשלב את כל הפתרונות המוצעים לתחבורה ,מוסדות ציבור וחינוך ,ושצ"פים ,מתוך ראיית המערך האזורי ,צרכי היישוב הקיים ושילובם עם פתרונות התחבורה מהשכונות החדשות המתוכננות ,והכל כמקשה אחת שלמה ומלאה. U U U • להשהות את המשך הטיפול בתוכנית הצ/374/1/1/א ,ובתוכניות אחרות הנמצאות על U שולחן הועדה המחוזית ,עד לאישור תכנית אב מעודכנת ליישוב שלאורה ייבחנו כל התכונית החדשות. מהלך זה הוא המהלך הראוי והמאוזן ,שמציב מצד אחד את הצורך בהגדלת מצאי הדיור ,ומצד שני מונע קריסה של מושבה בת עשרות שנים שתשתיותיה רעועות ,עקב פיתוח מואץ ,פראי ובלתי מרוסן! .1 סיכום .1 המתנגדים שומרים על זכותם להשלים את טיעוניהם ולצרף חוות דעת מקצועיות נוספות לתמיכה בכתב התנגדות זה ,ככל שיידרש. .2 נבקש לזמן את המתנגדים ואת הח"מ לדיון בהתנגדויות לתכנית. .3 להתנגדות מצורפת רשימה שמית וחתימות של תושבי אבן יהודה המצטרפים להגשת U ההתנגדות. .4 התנגדות זו נתמכת בתצהירים מטעם מיכאל לפיד ואלון יצחקי. 11 תצהיר U אנו הח"מ ,מיכאל לפיד ת.ז ________ .ו -אלון יצחקי ת.ז ,________ .לאחר שהוזהרנו כי עלינו להצהיר את האמת וכי נהיה צפויים לעונשים הקבועים בחוק אם לא נעשה כן ,מצהירים בזאת בכתב כדלקמן: .1 הננו תושבי אבן יהודה ועושים תצהירנו זה לתמיכה בכל האמור בכתב ההתנגדות לתכנית הצ 374 / 1-1/א'. .2 אנו מצהירים כי העובדות האמורות בהתנגדות זו נכונות למיטב ידיעתנו האישית. .3 להתנגדות מצורפת רשימה שמית וחתימות של תושבי אבן יהודה המצטרפים להגשת ההתנגדות. ________________ מיכאל לפיד U ____________ אלון יצחקי אישור הנני מאשר בזה כי ביום ____ הופיעו בפני ,מר מיקי לפיד ומר אלון יצחקי המוכרים לי אישית, ולאחר שהזהרתי אותם כי עליהם להצהיר את האמת בלבד וכי יהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשו כן ,אישרו את נכונות הצהרתם דלעיל וחתמו עליה בפני. ____________ אהרון טטרו ,עו"ד
© Copyright 2024