התנגדות אזרחית הצ 374

‫‪1‬‬
‫‪ 9‬ביולי ‪2013‬‬
‫לכבוד‬
‫ועדת משנה להתנגדויות‬
‫הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ‪ -‬מחוז מרכז‬
‫משרד הפנים‬
‫רח' הרצל ‪,91‬‬
‫רמלה ‪72430‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫במשלוח בפקס‬
‫ג‪.‬א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬התנגדויות לתכנית הצ‪ 374/1/1/‬א– אבן יהודה‬
‫‪U‬‬
‫אנו הח"מ מיכאל לפיד‪ ,‬ואלון יצחקי )להלן‪" :‬המתנגדים"(‪ ,‬מגישים בזאת התנגדות לתכנית‬
‫הצ‪ 374/1/1/‬א באבן יהודה )להלן‪" :‬התכנית"(‪ ,‬בהתאם להוראות סעיפים ‪ 100‬ו‪ 103 -‬לחוק‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪) 1965‬להלן‪" :‬החוק"(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫א‪ .‬מטרת התוכנית והשפעתה על תושבי הישוב‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫מטרת התכנית הינה הקמת שכונת מגורים חדשה בשטח של כ‪ 349 -‬דונם‪ .‬במסגרת התכנית‬
‫מתוכננים להיבנות כ‪ 1130 -‬יחידות דיור בצפיפות גבוהה‪ .‬זו תכנית תוספת המגורים הגדולה‬
‫ביותר שהוצעה עבור אבן יהודה מאז הקמתה‪ ,‬והיא המהווה כ ‪ 10%‬תוספת לישוב הקיים‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬תושבי אבן יהודה‪ ,‬סבורים שהתכנית תשפיע באופן מהותי ונרחב עלינו ועל אורח ואיכות‬
‫חייהם של כלל תושבי המושבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנון בועה‬
‫‪U‬‬
‫התכנית המוצעת מתייחסת אך ורק לעצמה )תכנון 'בועה'(‪ ,‬והיא חסרה ממשק תכנוני ראוי‬
‫למרקם היישובי הסובב‪ ,‬למשל בתחום התחבורה‪ ,‬באופן המתבקש מתכנית בהיקף כה גדול‪ .‬מצב‬
‫כזה יגרום לבעיות משמעותיות בתפקוד היישובי היום‪-‬יומי‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרוט טענות המתנגדים לתוכנית‬
‫‪U‬‬
‫שטחי למוסדות ציבור בתוכנית הנדונה‬
‫ג'‪1‬‬
‫ע"פ כללי המדריך למתכנן של משרד הפנים‪ ,‬סה"כ השטחים למבני ציבור המגיעים לישוב בתוכנית‬
‫הצ ‪ 374‬הוא כ ‪ 42‬דונם )‪ 12%‬מתוך ‪ 350‬דונם(‪ .‬וזאת אף מבלי לקחת בחשבון את ה"גרעון" שנוצר‬
‫בעבר בתחום זה‪ ,‬ובמיוחד בתוכנית הצמודה )והמאושרת( הצ ‪ .267‬בהיותה התוכנית הגדולה‬
‫ביותר בתולדות הישוב‪ ,‬עליה לספק שטחים למבני ציבור כגון מוסדות חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬קהילה‬
‫ופנאי )בישוב לא קיימים כלל בי"ס על יסודי‪ ,‬אולם מופעים וקאנטרי קלאב( בהיקפים החורגים‬
‫מהשימושים הפנימיים שלה עצמה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫התוכנית הנדונה מייעדת שטח של ‪ 22,900‬מ"ר למוסדות ציבור אשר מהווים ‪ 6.5%‬מהשטח הכולל‬
‫של התכנית‪ .‬דהיינו‪ ,‬התכנית מייעדת שטח כולל למוסדות ציבור אשר מהווה רק כמחצית‬
‫מהשטח הנדרש והמומלץ על ידי משרד הפנים‪.‬‬
‫הועדה המחוזית מתבקשת להורות על הגדלת השטח המיועד לשטחי ציבור לסך של ‪41,892‬‬
‫מ"ר באופן שיהווה ‪ 12%‬משטח התוכנית המוצעת‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הקצאת שטחים למוסדות חינוך‬
‫ג'‪2‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬תוספת העומס על מערכת החינוך מתוכנית זו‬
‫כבר כיום קיים מחסור חמור בשטחים המיועדים למבני ציבור בישוב‪ ,‬במיוחד בתחום‬
‫החינוך‪ .‬התוכנית ממשיכה ומעצימה את המגמה הזו‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ 1,126‬יח"ד‪ ,‬חלק ניכר מהן בידי יזם בודד‪ ,‬יאוכלסו במהירות יחסית‪ .‬ע"פ הניסיון‪ ,‬רוב‬
‫המשפחות שיגורו בשכונה תהיינה צעירות‪ ,‬ולכן מספר הילדים במערכת החינוך יהיה‬
‫גבוה מנתוני הלמ"ס‪ .‬אבל אפילו אם ניצמד לנתוני הלמ"ס‪ ,‬יהיו בשכונת הפרק בלבד‬
‫‪ 4050‬תושבים ו ‪ 1340‬ילדים בגיל חינוך חובה‪ ,‬מהם ‪ 535‬בחינוך היסודי )בי"ס יסודי אחד‬
‫שלם(‪ .‬ועדיין לא דברנו על הגידול הצפוי בביה"ס העל יסודי ועל גני ילדים )מגיל ‪.(3‬‬
‫‪ .2‬הפתרון המוצע לענין הקצאת שטחים למוסדות חינוך במסגרת התכנית ‪ -‬הצ‪374/1-1/‬א‬
‫‪U‬‬
‫‪ 374‬מציעה שטח למבני ציבור בן כ ‪ 18‬דונם בחלקות ‪ 704+701‬הצמודות מדרום לבי"ס‬
‫בכר‪ .‬עקרונית‪ ,‬השטח הזה יכול להכיל ‪ 2‬בתי ספר יסודיים‪ ,‬אבל אינו מספיק לבי"ס על‬
‫יסודי‪ .‬אם זה יקרה‪ ,‬יהיו לנו ‪ 5‬בתי ספר יסודיים ברדיוס של ‪ 500‬מטר‪.‬‬
‫לפיכך אנו מציעים‪:‬‬
‫א‪ .‬להקטין את השטח הנ"ל ל ‪ 6‬דונם וליעד אותו לבי"ס יסודי‪ ,‬ע"י פיצול ביה"ס בכר‪.‬‬
‫בי"ס בכר כבר הגיע בעבר ל ‪ 1150‬תלמידים‪ ,‬מספר הגדול פי שניים מכמות התלמידים‬
‫המומלצת‪ .‬גם בשנה"ל האחרונה למדו בו ‪ 940‬תלמידים‪ .‬למרות האינטרס החינוכי‬
‫הברור‪ ,‬משרד החינוך מקשה על צמצום מספר התלמידים‪ ,‬היות והוא מימן חלקית את‬
‫בניית המבנים הקיימים‪ .‬כך "נגזר" למעשה גורלו של ביה"ס בכר לשלם לעולם‪ ,‬באמצעות‬
‫גידול בלתי מבוקר‪ ,‬הגורם לחוסר יעילות )ע"פ דוח דברת(‪ ,‬את מחיר העדר התכנון‬
‫בתחום‪ .‬האפשרות היחידה לסיים סופית את המצב הזה‪ ,‬ולהחזיר את ביה"ס בכר לגודל‬
‫שפוי‪ ,‬הניתן לניהול יעיל‪ ,‬היא ע"י פיצולו לשני בתי ספר‪ .‬מהלך זה יתאפשר רק ע"י ייעוד‬
‫קרקע מתאימה מתוך הצ ‪ 374‬וצרוף המבנים הדרומיים של בי"ס בכר לביה"ס החדש‪,‬‬
‫הצמוד לו‪ .‬כך נקבל שני בתי ספר עם כ ‪ 600‬תלמידים כל אחד‪ ,‬הבנויים "גב אל גב"‬
‫ויכולים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להשתמש בתשתיות ספורט וטכנולוגיה משותפות‪ .‬ילדי השכונות‬
‫החדשות )הצ ‪ 374‬וגם הצ ‪ (267‬ילכו רגלית ובבטחה לבית הספר‪ ,‬מבלי לצאת מהשכונה‪,‬‬
‫ומבלי להכביד על תשתיות התחבורה בשעות הבוקר העמוסות‪.‬‬
‫יתרת השטח מחלקות ‪ 704‬ו ‪ 12) 701‬דונם( המיועד למבני ציבור תוחזר לתוכנית למגורים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬אנו מבקשים לייעד ‪ 35‬דונם‪ ,‬על גבולה הדרומי של התוכנית‪ ,‬לבי"ס על יסודי‪ .‬השטח‬
‫הירוק הקיים כיום מדרום‪ ,‬מעבר לקו התמ"מ‪ ,‬נכון יותר שיהיה צמוד למתחם החינוך‪,‬‬
‫וישרת את כלל התושבים‪ ,‬מאשר ישמש כלי להשבחת ערך הנכסים הנמצאים בקטע‬
‫הדרומי של התוכנית‪ ,‬לפי המצב המוצע‪ .‬גם המיקום‪ ,‬בצמוד לדרך רבין ובכניסה לשכונה‪,‬‬
‫יקל מאוד על נושא ההסעות‪ .‬הורים יוכלו להסיע את ילדיהם ולצאת מיד בדרכם לעבודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה ויוחלט בעתיד להשאיר את ביה"ס העל יסודי בהדסים‪ ,‬תיועד עתודת השטח הזו‬
‫לקאונטרי קלאב ואולם מופעים )אשר אינם קיימים בישוב( ולמתנס הנמצא עתה במבנים‬
‫מיושנים )‪ 50‬שנה‪ (+‬שנבנו במקור לבית ספר ואינם מתאימים לשימושם הנוכחי‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫ג'‪3‬‬
‫תנועה‬
‫‪ .1‬ממשק התנועה בין השכונה החדשה לדרך רבין‪ :‬התכנית הנדונה והתוכנית הצמודה לה‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ממערב הצ‪) 267/1/1/‬המאושרת( כוללות יחדיו כ‪ 1,550-‬יחידות דיור ואיתן כ‪ 2,500 -‬כלי‬
‫רכב‪ .‬לשני המתחמים מערכת תחבורה משותפת‪ ,‬המנקזת את כל כלי הרכב לדרך רבין‪,‬‬
‫שהינו כביש הגישה המרכזי ליישוב כולו‪ .‬החיבור מתוכנן באמצעות חיבור כביש ‪82‬‬
‫בדרום התכנית וכביש ‪ 81‬בחלקה הצפוני )שמתחבר לכביש ‪ 6‬בתכנית הצ‪/267/1/1/‬א‬
‫ומשם ישירות לדרך רבין(‪ .‬יודגש שחיבורים אלה סמוכים מאוד לתחילתה של דרך רבין‬
‫)החיבור של כביש ‪ 82‬לדרך רבין מרוחק כ‪ 250-‬מטרים מצומת הכניסה הראשית של דרך‬
‫רבין(‪ .‬קרבה זו תוביל לכך‪ ,‬שבעיות התנועה סביב חיבורים אלה 'תגלושנה' לצומת‬
‫הכניסה הראשית ליישוב‪.‬‬
‫שני חיבורים אלה אינם מרומזרים ואינם מבוססים על מעגלי תנועה‪ ,‬כפי שבוצע בעבר‬
‫בחלקים הצפוניים של דרך רבין‪ .‬אף אחד מהם אינו מותאם לספיקות התנועה שיוזנו‬
‫לדרך רבין‪ ,‬והם ייצרו פקקי תנועה ויעכבו את תנועת המכוניות ליציאה המרכזית‬
‫מהיישוב לאחר מחלוף כביש ‪.4‬‬
‫הועדה המחוזית מתבקשת להורות על תכנון צמתים המבוססים על מעגלי תנועה לשני‬
‫חיבורים אלה ‪ ,‬וזאת תוך ראיה עתידית של מימוש ופיתוח המגרשים החקלאיים מעברו‬
‫המערבי של דרך רבין‪ ,‬ובפרט‪ ,‬ההמשך של דרך ‪ 81‬לכיוון מערב‪.‬‬
‫‪ .2‬ביה"ס האמריקאי‪ :‬בנוסף לכמות הרכבים הנ"ל‪ ,‬מנוקזת לדרך רבין בשעות העומס גם כל‬
‫תנועת כלי הרכב המגיעים לבית הספר האמריקאי‪ ,‬הממוקם בקרבת מקום לתוכניות‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬הפרדה מפלסית‪ :‬עומס כלי הרכב המתואר לעיל מחייב הסדרת גישה לכביש ‪553‬‬
‫)ולמחלף דרור החדש( באמצעות הפרדה מפלסית וללא רמזורים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .4‬העדר מקומות חניה‪ :‬התכנית מייעדת בנספח התנועה כ‪ 1700-‬מקומות חניה בתחומה‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫לכלי הרכב לפי תקן של ‪ 1.5‬מקומות חניה לכל יחידת דיור‪ .‬המאפיינים הסוציו‪-‬‬
‫אקונומיים של הישוב‪ ,‬והניסיון‪ ,‬מראים שביישוב יש למרבית יחידות הדיור ‪ 2‬כלי רכב‬
‫לפחות‪ .‬תכנון החניה נעשה בחסר של ‪ 0.5‬כלי רכב ליחידת דיור‪ .‬כלומר חסרים כ‪550-‬‬
‫מקומות חניה בתוכנית! זהו חסר משמעותי שמהווה כשליש )!( ממקומות החניה‬
‫המתוכננים‪ .‬כתוצאה תיווצר מצוקת חניה שתגלוש לשכונות הסובבות‪ ,‬בעיקר באמצעות‬
‫‪4‬‬
‫חיבור דרך ‪ 82‬המוצעת לשכונת ותיקים במזרח ולשכונות מצפון באמצעות דרך ‪ ,83‬מה‬
‫שיגרום הפרעות משמעותיות לתושבי השכונות הקיימות‪ .‬יש לבצע תכנון מחדש של נושא‬
‫החניות ולמצוא את הדרכים להגדלת מספר מקומות החניה בתחומי התכנית‪.‬‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים שצ"פים‬
‫ג'‪4‬‬
‫התכנית מייעדת חלקים משטחה לשטחים ציבוריים פתוחים‪ .‬מתוכנן גן ציבורי פתוח במרכז‬
‫השכונה ושצ"פים קטנים מפוזרים בין מבני המגורים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬העדר ממשק תפקודי תכנוני בין מוסדות הציבור לשצ"פים – ע"פ עקרונות תכנון‬
‫בסיסיים‪ ,‬שצ"פים ומוסדות ציבור צריכים לתת מענה משולב לצרכים הציבוריים‪.‬‬
‫במתחם מגורים בבניה רוויה‪ ,‬יש לשילוב תפקודי זה חשיבות רבה מאוד ביצירת מרחבים‬
‫ציבוריים מרווחים באזור המגורים הצפוף‪ .‬במיוחד חשוב הדבר ביישוב בעל אופי כפרי –‬
‫מושבתי כאבן יהודה‪ .‬זהו יישוב שבו מתקיימים מזה עשרות שנים קשרים בלתי‬
‫אמצעיים בין התושבים‪ ,‬שרבים מהם מכירים זה את זה‪ .‬בשום חלק מחלקי התוכנית‬
‫המוצעת‪ ,‬לא נמצא שילוב תפקודי ראוי‪ ,‬בין מתחמים המיועדים למוסדות ציבור‬
‫)מתחמים ‪ (704 – 701‬לשצ"פים‪.‬‬
‫הועדה מחוזית מתבקשת להורות על תכנון מחדש של הקשר בין מוסדות הציבור‬
‫לשצ"פים‪ ,‬באופן שישולבו האחד בשני ויתנו מענה אמיתי ליצירת מרחבים ציבוריים‬
‫המזמינים את הציבור לאינטראקציה חברתית המשמרת את צביון הישוב‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬אין קשר תכנוני ‪ -‬תפקודי בין השצ"פים בתכנית הצ‪/374/1/1/‬א לבין אלו שב‪-‬‬
‫הצ‪/267/1/1/‬א – בחינת התוכניות הללו מראה שאין כל קשר 'ירוק' בין שתי התוכניות‪,‬‬
‫על אף שהוגדרו כתוכניות צל האחת לשנייה‪ .‬לא ייתכן שתוכניות לשתי שכונות מגורים‬
‫צמודות יתוכננו כיחידות נפרדות כאילו מדובר בשני יישובים שונים‪ .‬הדעת אינה סובלת‪,‬‬
‫שתושב שיתגורר באחת משתי שכונות אלה‪ ,‬לא יוכל לצעוד או לרכב על אופניו‪ ,‬באופן‬
‫רציף ‪ ,‬משכונה לשכונה דרך שצ"פים‪.‬‬
‫הועדה מחוזית מתבקשת להורות על בחינה מחודשת של הקשר השצ"פי בין שתי‬
‫השכונות‪ .‬וכן להורות על יצירת קשרים תפקודיים באמצעות שצ"פים ככל שהדבר‬
‫יתאפשר לאור העובדה שהתכנית הצ‪/267/1/1/‬א הינה תכנית מאושרת‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫תכנית בינוי‬
‫ג‪5,‬‬
‫הבינוי המוצע כמגורים ג' מאפשר בניה לגובה של בנייני מגורים שגובהם מגיע ל‪ 28-‬מטרים‪ .‬אלו‬
‫בניינים בני ‪ 9‬קומות לפחות‪ .‬בתכנית מיועדים מספר מתחמים שבהם ייבנו מגדלי דירות אלה‪.‬‬
‫בינוי זה אינו תואם לשום קו גובה ביישוב כולו‪ ,‬לא בחלקים הקיימים ביישוב ולא במתחמים‬
‫חדשים שאושרו בתוכניות בשנים האחרונות‪ .‬בכך למעשה משנה התכנית את צביון הישוב –‬
‫מצביון של מושבה לצביון של יישוב עירוני צפוף‪ .‬אל מול שיקולי הגדלת צפיפויות גרידא יש‬
‫לשקול גם את צביונו של היישוב‪ .‬האם נשקלה המשמעות האורבנית של מהלך זה? האם הועדה‬
‫המחוזית שקלה בעת הדיונים להפקדת התוכנית שיקולים כלל‪-‬ישוביים? כך למשל‪ ,‬ליישוב‬
‫עתודות קרקע גדולות מדרום לכביש ‪ .553‬עתודות אלה יכולות לשמש כעתודה תכנונית ‪ -‬אורבנית‬
‫ליישוב‪ ,‬שבה יישומו כללי תכנון שונים‪ ,‬כולל הגדלת הצפיפות‪ .‬בהעדרה של תכנית אב ליישוב‪,‬‬
‫שאלה זו לא נבחנת כלל‪ ,‬וכך שוב נפגע היישוב מהליך התכנון ה'מטולא'‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪U‬‬
‫הועדה המחוזית מתבקשת לערוך דיון בנושא מיוחד זה של אופי היישוב אל מול ההתפתחויות‬
‫התכנוניות; יש להתיר שינוי צביון דרמטי רק מדרום לכביש ‪.553‬‬
‫העדר תשתית לטיפול בשפכים‬
‫ג'‪6‬‬
‫מכון טיהור השפכים )מט"ש( קולחי השרון מטפל בשפכי ארבע רשויות מקומיות‪ :‬מועצה אזורית‬
‫חוף השרון‪ ,‬תל מונד‪ ,‬אבן יהודה וקדימה‪.‬‬
‫הקיבולת הנוכחית של המט"ש עומדת על ‪ 9000‬מ"ק שפכים ביממה והוא הגיע למלוא הניצולת‬
‫שלו כבר לפני ‪ 4‬שנים‪ .‬כיום הספיקה בפועל היא של ‪ 11,000‬מ"ק; כלומר המט"ש מטפל בכל יום‬
‫ב‪ 2000-‬מ"ק מעל יכולתו‪ ,‬שהם יותר מ‪ 22% -‬מעל לקיבולת המתוכננת‪.‬‬
‫יש לזכור כי באבן יהודה בלבד קיימות ‪ 1200‬יח"ד מאושרות‪ ,‬שאין אפשרות מעשית לחסום את‬
‫התקדמות בנייתן‪ .‬במושגים של נפח הפעילות המוקצה לאבן יהודה‪ ,‬מדובר בגידול בהיקף של‬
‫‪ 35%‬מעבר למתוכנן‪ .‬בהנחה שבישובים האחרים השותפים למט"ש יש גידול דומה‪ ,‬הרי ברור‬
‫שהעומס על המט"ש יגדל ב ‪ 35%‬עד ל ‪ 15000‬מ"ק‪ ,‬עוד לפני אישורה של תוכנית בניה אחת נוספת‬
‫לקיים‪ .‬זהו מצב בלתי אפשרי לכל הדעות‪.‬‬
‫דרישתנו בנושא זה חד‪-‬משמעית – להתנות את מתן התוקף לתוכנית שבנדון )וכל תוכנית אחרת‬
‫ליישוב‪ ,‬אשר נמצאת במוסדות התכנון(‪ ,‬בסיום ביצוע הרחבת מכון הטהור האזורי‪ .‬בשום פנים‬
‫אין להסתפק רק בהתניה עתידית של הוצאת היתרי בניה בביצוע ההרחבה במט"ש‪ .‬הכלל שקבעה‬
‫הועדה המחוזית לפיו תכנון תכניות מותנה באישור תכניות לביוב והיתרי בניה בביצוע מט"שים‬
‫ אינו נכון ומוביל לבעיות חמורות בשלבי הביצוע‪.‬‬‫‪U‬‬
‫ייתכן וכלל זה‪ ,‬שנוסח באופן 'סימטרי'‪ ,‬היה ראוי בעבר‪ ,‬אך לא עוד כיום‪ .‬הסיבות לכך שהן‬
‫שתיים‪:‬‬
‫‪ .1‬הוועדה המרחבית אינה יכולה לעמוד בלחץ הציבורי להוצאת היתרי בניה‪ .‬התוצאה היא 'זליגה'‬
‫והוצאת היתרים‪ ,‬גם כשבפועל עבודות להקמת מט"שים לא החלו או מעוכבות מסיבות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬אי סבירות ביחס לדייר‪/‬יזם המבקש לבנות את ביתו‪ .‬הבונים משקיעים את מיטב כספם‬
‫ברכישת שטח לבניה ואז נתקלים בביורוקרטיה בלתי אפשרית שחוסמת אותם‪ .‬פעמים רבות אין‬
‫לבונים יכולת לבדוק לאשורו את מצב התשתיות הנדרשות‪ ,‬במיוחד בתחום הביוב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הועדה המחוזית מתבקשה להורות כי מתן התוקף לתוכניות שבנדון )וכל תוכנית אחרת‬
‫ליישוב שנמצאת במוסדות התכנון(‪ ,‬יותנה בסיום ביצוע הרחבת מכון הטהור האזורי‪ ,‬ולא פחות‬
‫מכך‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ד‪ .‬פרוט טענות המתנגדים לתוכנית על רקע המצב הקיים בישוב‬
‫‪U‬‬
‫תכנון ללא ראיה כוללת‪.‬‬
‫ד'‪1‬‬
‫אבן יהודה נתונה מזה שנים ב'מתקפה' של תוכניות להוספת יחידות דיור רבות במתחמים שונים‬
‫ברחבי הישוב‪ .‬אלו מצטרפות לתכניות בינוי שכבר אושרו בעבר וחלקן אף מאוכלסות‪ .‬כל‬
‫‪U‬‬
‫‪6‬‬
‫התוכניות הללו אינן מתבססות על תוכנית מתאר מעודכנת‪ ,‬כך שתכנון הישוב כולו נעשה ללא‬
‫ראיה כוללת‪ .‬התוצאה היא שהיישוב הוותיק‪ ,‬שתשתיותיו )בעיקר בתחומי החינוך‪ ,‬התנועה‬
‫והביוב( רעועות וחסרות‪ ,‬גדל בשיטת "טלאי על טלאי"‪ ,‬תוך העמקת והחרפת הבעיות הקיימות עד‬
‫כדי פגיעה נרחבת באיכות החיים של התושבים‪.‬‬
‫שטחים למוסדות ציבור בראיה יישובית כוללת‬
‫ד'‪2‬‬
‫המדריך למתכנן של משרד הפנים‪ ,‬קובע כי הקצאת השטח הנורמטיבית למבני ציבור‪ ,‬הנדרשת‬
‫בכל תכנית בניה למגורים‪ ,‬הינה בשיעור של כ‪ 10% -‬עד ‪ 12%‬משטח התכנית המוצעת‪ .‬שיעורים‬
‫אלה יושמו הלכה למעשה בתוכניות אב ביישובים דומים‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 2000‬מתבצעות בישוב הפשרות לבניה בהיקף של אלפי יחידות דיור‪ ,‬חלקן כבר‬
‫מאוכלסות‪ .‬אף אחת מתוכניות הבניה הללו לא עמדה בהנחיות הנ"ל‪ .‬התוצאה היא פיגור מצטבר‬
‫שהולך ומחריף מתוכנית לתוכנית‪ .‬זוהי חובתה של הועדה המחוזית לוודא שהכללים במדריך‬
‫למתכנן נשמרים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הקצאת שטחים למוסדות חינוך‬
‫ד'‪3‬‬
‫‪ .1‬רקע קצר על תשתיות החינוך הפורמלי באבן יהודה‪:‬‬
‫חינוך יסודי‪:‬‬
‫בישוב קיימים שני בתי ספר יסודיים‪ :‬בית הספר הוותיק "בכר" ובית הספר החדש )בי"ס‬
‫צומח( בית חינוך בית אב"י‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי "בכר" לומדים כיום כ‪ 940-‬ילדים‪ .‬זהו בית ספר גדול בהרבה‬
‫מהמלצות משרד החינוך )ועדת דברת( ‪ ,‬הקובעות גודל מומלץ של בית ספר יסודי )שש‬
‫שנתי( של ‪ 450-650‬תלמידים‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי בית חינוך בית אב"י‪ ,‬לומדים כיום כ‪ 300 -‬תלמידים‪ ,‬ועל פי תחזיות‬
‫האכלוס של המועצה המקומית‪ ,‬הוא אמור להגיע לתפוסה מלאה )כולל הרחבתו‬
‫המתבצעת עתה( כבר בשנת ‪.2015‬‬
‫חינוך על יסודי‪:‬‬
‫באבן יהודה כ‪ 1200-‬תלמידים בגיל חינוך על יסודי‪ ,‬מספר המצדיק קיומו של בית ספר על‬
‫יסודי עצמאי‪ .‬כיום אין בישוב בית ספר כזה‪ ,‬והתלמידים לומדים ברובם בבית ספר‬
‫הקיים בכפר הנוער הדסים‪ .‬בי"ס זה נמצא בבעלות ומנוהל ע"י ארגון ויצ"ו‪ ,‬למרות‬
‫שכ ‪) 85%‬ו ‪ 90%‬בהמשך( מתלמידיו באים מאבן יהודה‪ .‬תלמידי המועצה האזורית חוף‬
‫השרון עזבו את הדסים לפני כ ‪ 10‬שנים‪ .‬תלמידי קדימה‪-‬צורן בתהליך יציאה‪ .‬אנו‬
‫דורשים את הזכות לנהל בעצמנו את מוסדות החינוך שלנו‪.‬‬
‫ביישוב אין כיום עתודות קרקע מתאימות לבניית בית ספר על יסודי‪ ,‬ולכן יש להקצותן‬
‫מתוך התכניות החדשות‪ .‬להקמת בית ספר על יסודי נדרשים לפחות ‪ 24‬דונם‪ .‬תוכניות‬
‫מצומצמות אינן יכולות להציע שטחים בהיקף כזה ולכן תוכנית הצ ‪ ,374‬מתוקף היותה‬
‫התוכנית הגדולה בתולדות הישוב‪ ,‬חייבת להקצות את השטח הנדרש למטרה חשובה זו‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .2‬תחזית אכלוס ותלמידים‬
‫הטבלה שלהלן מציגה את תחזית האכלוס ומספר התלמידים בתוכניות בניה מאושרות‪,‬‬
‫חלקן כבר בבניה מואצת‪.‬‬
‫ע"פ הטבלה יש במושבה ‪ 1200‬יח"ד מאושרות לבניה‪ .‬ע"פ נתוני הלמ"ס יגורו בהן ‪4320‬‬
‫תושבים ויהיו להם ‪ 1425‬ילדים בגיל חינוך חובה‪ ,‬מהם ‪ 570‬בחינוך היסודי )בי"ס אחד‬
‫שלם‪ -‬השלישי בישוב(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫יחידות יתרה‬
‫לאכלוס‬
‫‪200‬‬
‫‪30‬‬
‫‪137‬‬
‫‪432‬‬
‫‪212‬‬
‫‪177‬‬
‫‪244‬א‬
‫‪267‬א‬
‫סה"כ‬
‫דיור‬
‫‪760‬‬
‫‪75‬‬
‫‪137‬‬
‫‪432‬‬
‫‪151‬‬
‫‪107‬‬
‫‪107‬‬
‫‪48‬‬
‫‪326‬‬
‫בניה מאושרת ‪250‬‬
‫באזור הותיק‬
‫סך הכל‬
‫הצ‪ ,250‬הצ‪,428‬‬
‫‪816‬‬
‫הצ‪294‬‬
‫‪48‬‬
‫‪250‬‬
‫הערה‬
‫בבניה‬
‫בבניה‬
‫בבניה‬
‫מאושרת – יזם בודד )אכלוס‬
‫מהיר(‬
‫מאושרת – יזם בודד )אכלוס‬
‫מהיר(‬
‫מאושרת‬
‫הערכה‪ ,‬ל‪ 5-‬שנים הקרובות‬
‫‪1202‬‬
‫‪816‬‬
‫בהתנגדויות – יזם בודד )אכלוס‬
‫מהיר(‬
‫‪U‬‬
‫‪ 816‬יח"ד מתוכננות בשלושת תוכניות מתחם הדסים )ראה בשורה האחרונה בטבלה(‪,‬‬
‫ונמצאות בשלב ההתנגדויות‪ .‬הן יביאו איתן ‪ 2950‬תושבים ויהיו להם ‪ 970‬ילדים בגיל‬
‫חינוך חובה‪ ,‬מהם ‪ 390‬בחינוך היסודי )עוד בי"ס אחד שלם‪ ,‬הרביעי(‪.‬‬
‫תנועה‬
‫ד'‪4‬‬
‫‪ .1‬בעיית צירי תנועה חוצי ישוב‪ :‬התוכנית המוצעת עם שכנתה ‪267‬א מייצרות כ ‪1550‬‬
‫יחידות דיור‪ ,‬אשר שולחות את ילדיהן למתנ"ס היישובי הממוקם בחלקו הצפוני של‬
‫הישוב‪ .‬נתיב התנועה היחיד בישוב בכיוונים דרום‪-‬צפון‪ ,‬המאפשר קישור בין התוכניות‬
‫המוצעות למתנ"ס‪ ,‬קורס כבר כיום תחת העומס הקיים ואינו כשיר לכמות הרכבים‬
‫שתתוסף לישוב אבן יהודה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬חיבור נוסף לכביש ‪ - 553‬תכנון צופה פני עתיד –על דרך ‪ 553‬קיים צומת מרומזר בכניסה‬
‫לתל יצחק‪ .‬צומת מרומזר זה יוכל להוות בעתיד גם כניסה ויציאה נוספת לאבן יהודה‪.‬‬
‫לחיבור זה משמעות רבה כמחלק עומס תחבורתי נוסף לחיבור היחיד הקיים כיום בין‬
‫דרך רבין לכביש ‪ .553‬כדי לאפשר שימוש עתידי בכניסה חדשה זו‪ ,‬יש להבטיח כעת‪,‬‬
‫בתכנון החיבור של כביש ‪ 82‬לדרך רבין‪ ,‬תכנון מתאים לאפשרות חיבור דרך עתידית‬
‫שתימשך מערבה לצומת המרומזרת של תל יצחק‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪8‬‬
‫ד'‪5‬‬
‫‪U‬‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים‬
‫החסרים והחסכים בתחום השצ"פים ברמה השכונתית‪ ,‬מצטברים ל"נפח" מדאיג ברמה‬
‫היישובית‪ .‬הביטוי המיידי של העדר תכנון שצ"פים ראוי הוא ששתי השכונות החדשות הללו‬
‫לא 'תורמות' שום תשתית שצ"פית לתכנון הכלל יישובי‪ .‬תכנון ה'טלאים' או ה'בועות' גורם‬
‫לכך שלשתי השכונות החדשות הצ‪/267/1/1/‬א ו‪ -‬הצ‪/374/1/1/‬א‪ ,‬אין אין קשר תפקודי אמיתי‬
‫להולכי רגל או רוכבי אופניים באמצעות שצ"פים‪.‬‬
‫ה‪ .‬תכנון ישובי כולל‬
‫‪U‬‬
‫הצורך בתכנון כולל אסטרטגי ליישוב כתנאי לקידום תכניות‬
‫ה'‪1‬‬
‫לאור ריבוי תוכניות הבניה בישוב בעשור האחרון‪ ,‬קיים צורך חיוני ביותר בתכנון כולל אסטרטגי‬
‫ליישוב )תכנית מתאר( כתנאי לקידום התכניות ולהתאמתן לתכנון הכולל ‪.‬‬
‫נתוני התכנון והבניה בישוב מצביעים על שלוש מגמות משמעותיות‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫משנת ‪ 2000‬התווספו ליישוב אבן יהודה יח"ד בשיעור שעולה על ‪ 50%‬מיחידות הדיור‬
‫שהיו קיימות בו!‬
‫•‬
‫כיום נמצאות בישוב‪ ,‬בשלבי תכנון מתקדמים‪ ,‬תוספות יח"ד בשיעור שהולה על ‪60%‬‬
‫ממספר היחידות הקיימות‪.‬‬
‫•‬
‫סה"כ יח"ד שאושרו משנת ‪ 2000‬ואלו הנמצאות עתה בתכנון‪ ,‬מבטא ליישוב אבן יהודה‬
‫‪U‬‬
‫הכפלה במספר המשפחות המתגוררות בו‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הישוב נמצא בתהליך גידול משמעותי ביותר הצפוי להתעצם ביתר שאת בשנים הקרובות‪.‬‬
‫לאור נתונים אלה‪ ,‬ראוי לבחון כיצד נערך היישוב לגידול הדרמטי‪ ,‬מבחינת תשתיות קיומיות‬
‫נדרשות‪ ,‬כדי לתת מענה סביר‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫• לתושבים החדשים שיצטרפו‬
‫• להבטחת איכות חייהם של התושבים הקיימים?‬
‫בחינה של התוכניות שכבר אושרו ושל התוכניות המופקדות מעלה מספר תובנות‪:‬‬
‫‪ .1‬התוכניות מתאפיינות בתשתית תחבורתית פנימית למתחם המתוכנן‪ ,‬המתמקדת בשטח‬
‫התוכנית בלבד ואיננה לוקחת בחשבון בצורה ראויה את השפעתה על היישוב מחד ואת‬
‫התפתחות צרכיו מאידך‪.‬‬
‫‪ .2‬גם בתכנית המוצעת ובשכנתה ‪ 267‬א התופעה דומה‪ .‬כך למשל‪ ,‬תכנון הכניסות לשני‬
‫המתחמים מדרך רבין‪ ,‬אינו מתאים ואינו נכון להיקף התנועה וכמות כלי הרכב העוברת‬
‫בדרך רבין‪ ,‬ולהיקף וכמות כלי הרכב שייכנסו לתחומי תכניות אלה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .3‬אבן יהודה נמצאת בין מערך דרכים אזוריות ראשיות שנמצאות בפיתוח מואץ )כביש ‪,553‬‬
‫‪ .(561 ,57‬תכנונן של אלה לא נסתיים )למשל ‪ .(561‬במצב הנוכחי‪ ,‬כלי רכב רבים העושים‬
‫שימוש במערך הדרכים האזורי‪' ,‬מקצרים' את דרכם הישוב‪ ,‬בניסיון להמנע מפקקי‬
‫תנועה‪ .‬התוצאה המיידית‪ :‬עומסים כבדים ביותר בצירי התנועה בתוך היישוב‪,‬‬
‫המחריפים עם כל תוכנית חדשה שמאושרת‪ .‬אי הודאות במערך הדרכים האזורי מחדד‬
‫עוד יותר את הצורך בתכנון כולל ליישוב‪ ,‬לפני המשך הגדלתו ע"י תוכניות חדשות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .4‬לא תוכננה תשתית לשצ"פים לכלל הישוב‪ ,‬והעדרה בתוכנית הנידונה ובשכנתה ‪ -‬אחותה‬
‫הצ‪/267/1/1/‬א סותם את הגולל על אפשרות כזו בעתיד‪.‬‬
‫האם ייתכן שלישוב כאבן יהודה לא יהיה שצ"פ שמקשר את מרבית חלקי היישוב‪ ,‬באופן‬
‫שאדם יוכל לצעוד בחופשיות מצידו האחד של היישוב לשני?‬
‫האם ייתכן שלישוב כאבן יהודה לא תוקם בשנות ה‪ 2000-‬רשת מסלולי אופניים?‬
‫‪ .5‬אף אחת מהתוכניות שאושרו החל משנת ‪ 2000‬לא תוכננה על רקע תכנון כולל‪ ,‬צופה פני‬
‫עתיד‪ ,‬לישוב ולתשתיות הנדרשות להמשך התפתחותו )למעט תוכנית הצ‪,202/1/1/‬‬
‫שבמסגרתה תוכנן החיבור החדש לכביש ‪) 553‬דרך רבין(‪.‬‬
‫‪ .6‬חסרים שטחים לצרכי ציבור‪ ,‬במיוחד לחינוך‪ ,‬בכמויות הולכות וגדלות‪ .‬ניתוח מפורט‬
‫הוצג בסעיפים ג ‪ 1-2-3‬לעיל‪.‬‬
‫‪ .7‬לקצב הגדול הדרמטי של הישוב‪ ,‬אין ביטוי תשתיתי ראוי או קרוב לכך‪ .‬התוצאה היא‬
‫שהתשתיות הקיימות‪ ,‬שחלקן ישנות מאוד‪ ,‬מועמסות ביותר ויותר משתמשים‪ ,‬מעבר‬
‫לקיבולת הסבירה שלהן‪.‬‬
‫‪ .8‬המועצה המקומית הגישה בשנת ‪ 2007‬הצעה לתכנית אב‪ .‬הצעה זו לא אושרה ע"י הועדה‬
‫המחוזית‪ ,‬וכך נמשך המצב שהיה קיים קודם לכן‪ ,‬בו אין למעשה למושבה תוכנית מתאר‬
‫או תוכנית אב מעודכנות‪ .‬אבל הועדה המחוזית עצמה עמדה במהלך השנים על כך‪,‬‬
‫שתוכניות רחבות היקף יידונו רק לאחר עדכון תכנית אב או מתאר ולאורה )ראו למשל‬
‫החלטת הועדה המחוזית מיום ‪.(14.1.04‬‬
‫‪ .9‬קצב הגידול של הישוב אבן יהודה גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי מזה מספר‬
‫שנים‪ .‬למרות שהיקף קרקעות המדינה בישוב זניח‪ ,‬בהשוואה לישובים אחרים‪ ,‬תרומתה‬
‫של המושבה‪ ,‬באמצעות יזמות פרטית‪ ,‬לבצוע מדיניות הממשלה להגדלת היצע המגורים‬
‫בישראל‪ ,‬דרמטית‪ .‬אבל אין זה אומר ואין זה סביר שאבן יהודה צריכה 'לשאת על גבה'‬
‫חלק כה משמעותי מהפתרון להגדלת מצאי הדירות והוזלתן‪ ,‬כאשר המחיר הוא פגיעה‬
‫אנושה באיכות החיים ביישוב‪.‬‬
‫‪ .10‬יישוב כה קטן אינו מסוגל לעבור גידול עד כדי הכפלתו‪ ,‬ללא גידול ושדרוג מקביל של‬
‫התשתיות‪ .‬המשך הגידול הבלתי מבוקר של היישוב‪ ,‬יוביל להתדרדרותו‪ ,‬ולפגיעה בלתי‬
‫סבירה באיכות החיים שבו‪.‬‬
‫המשך אישור תוכניות בשיטת 'הסלאמי' ללא קשר תכנוני כלל‪-‬ישובי בין התוכניות‬
‫המוצעות ליישוב הקיים וצרכיו העתידיים הוא בלתי סביר!‬
‫על כן דרישותינו מהוועדה המחוזית הן‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫• לעצור את התדרדרות היישוב ותשתיותיו על‪-‬ידי השלמת תוכנית אב ותוכנית מתאר‬
‫מעודכנות ליישוב‪ ,‬ולאורן להמשיך לתכנן את התוכניות נשוא ההתנגדויות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫• לתכנן פתרון כולל וקוהרנטי‪ ,‬המשלב את כל הפתרונות המוצעים לתחבורה‪ ,‬מוסדות‬
‫ציבור וחינוך‪ ,‬ושצ"פים‪ ,‬מתוך ראיית המערך האזורי‪ ,‬צרכי היישוב הקיים ושילובם עם‬
‫פתרונות התחבורה מהשכונות החדשות המתוכננות‪ ,‬והכל כמקשה אחת שלמה ומלאה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫• להשהות את המשך הטיפול בתוכנית הצ‪/374/1/1/‬א‪ ,‬ובתוכניות אחרות הנמצאות על‬
‫‪U‬‬
‫שולחן הועדה המחוזית‪ ,‬עד לאישור תכנית אב מעודכנת ליישוב שלאורה ייבחנו כל‬
‫התכונית החדשות‪.‬‬
‫מהלך זה הוא המהלך הראוי והמאוזן‪ ,‬שמציב מצד אחד את הצורך בהגדלת מצאי הדיור‪ ,‬ומצד‬
‫שני מונע קריסה של מושבה בת עשרות שנים שתשתיותיה רעועות ‪ ,‬עקב פיתוח מואץ‪ ,‬פראי‬
‫ובלתי מרוסן!‬
‫‪.1‬‬
‫סיכום‬
‫‪.1‬‬
‫המתנגדים שומרים על זכותם להשלים את טיעוניהם ולצרף חוות דעת מקצועיות נוספות‬
‫לתמיכה בכתב התנגדות זה‪ ,‬ככל שיידרש‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נבקש לזמן את המתנגדים ואת הח"מ לדיון בהתנגדויות לתכנית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫להתנגדות מצורפת רשימה שמית וחתימות של תושבי אבן יהודה המצטרפים להגשת‬
‫‪U‬‬
‫ההתנגדות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫התנגדות זו נתמכת בתצהירים מטעם מיכאל לפיד ואלון יצחקי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תצהיר‬
‫‪U‬‬
‫אנו הח"מ‪ ,‬מיכאל לפיד ת‪.‬ז‪ ________ .‬ו‪ -‬אלון יצחקי ת‪.‬ז‪ ,________ .‬לאחר שהוזהרנו כי‬
‫עלינו להצהיר את האמת וכי נהיה צפויים לעונשים הקבועים בחוק אם לא נעשה כן‪ ,‬מצהירים‬
‫בזאת בכתב כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הננו תושבי אבן יהודה ועושים תצהירנו זה לתמיכה בכל האמור בכתב ההתנגדות‬
‫לתכנית הצ‪ 374 / 1-1/‬א'‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אנו מצהירים כי העובדות האמורות בהתנגדות זו נכונות למיטב ידיעתנו האישית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫להתנגדות מצורפת רשימה שמית וחתימות של תושבי אבן יהודה המצטרפים להגשת‬
‫ההתנגדות‪.‬‬
‫________________‬
‫מיכאל לפיד‬
‫‪U‬‬
‫____________‬
‫אלון יצחקי‬
‫אישור‬
‫הנני מאשר בזה כי ביום ____ הופיעו בפני‪ ,‬מר מיקי לפיד ומר אלון יצחקי המוכרים לי אישית‪,‬‬
‫ולאחר שהזהרתי אותם כי עליהם להצהיר את האמת בלבד וכי יהיו צפויים לעונשים הקבועים‬
‫בחוק אם לא יעשו כן‪ ,‬אישרו את נכונות הצהרתם דלעיל וחתמו עליה בפני‪.‬‬
‫____________‬
‫אהרון טטרו‪ ,‬עו"ד‬