‫מבוא לדיני התכנון והבנייה‬ ‫עו"ד רמי מנוח‬ ‫שעור ‪4‬‬ ‫התכניה‪:‬‬ ‫•הליכי הכנת תכנית בניין עיר;‬ ‫מי רשאי ליזום הכנת תכנית?‬ ‫• תכנית מתאר ארצית ‪ -‬סעיף ‪ :51‬המועצה הארצית תפרסם‬ ‫בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן‬ ‫את ההוראה לעריכתה;‬ ‫• תכנית מתאר מחוזית – סעיף ‪ :56‬כל ועדה מחוזית תכין ותגיש‬ ‫לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק‬ ‫זה תכנית מיתאר מחוזית‪ ,‬כפי שתפרט המועצה הארצית‬ ‫בהוראה;‬ ‫• תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת – סעיף ‪61‬א'(ב)‪ :‬משרד‬ ‫ממשלתי‪ ,‬ועדה מקומית או רשות מקומית‪ ,‬כל אחת בתחום‬ ‫מרחבה‪ ,‬וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש‬ ‫התכנית)‪ ,‬רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית‬ ‫מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות‬ ‫הועדה המחוזית‪ ,‬יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית‪.‬‬ ‫סעיף ‪ :77‬הודעה על הכנת תכנית‬ ‫• מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון‪ ,‬רשאי לפנות למוסד‬ ‫התכנון המוסמך להפקיד את התכנית‪ ,‬בבקשה לפרסם הודעה‬ ‫בדבר הכנת התכנית;‬ ‫• מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן‪,‬‬ ‫יפרסם את ההודעה ברשומות‪ ,‬בעתון ובמשרדי הרשויות‬ ‫המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית‬ ‫והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף ‪1‬א;‬ ‫• בעבר היתה חובה לפרסם הודעה אודות הכנת תכנית‪ .‬לאחר‬ ‫תיקון ‪ ,43‬משנת ‪ – 1995‬רשות בלבד;‬ ‫סעיף ‪1‬א'‪ :‬דרכי פרסום‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית‪ ,‬שלפחות אחד מהם‬ ‫הוא עתון נפוץ‪ ,‬בהתאם לרשימה שמכין שר הפנים;‬ ‫במקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע ‪ -‬פרסום‬ ‫נוסף בעתון המקומי;‬ ‫במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה‬ ‫לפחות עשרה אחוזים נדרש גם פרסום אחד בעתון המתפרסם‬ ‫בשפה הערבית‪.‬‬ ‫במרחב תכנון מקומי שבו‪ ,‬לדעת יושב ראש הועדה המחוזית‪,‬‬ ‫קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת‬ ‫העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב)‪ ,‬פרסום אחד‬ ‫בעיתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון‬ ‫מקומי‪ ,‬אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור‪.‬‬ ‫הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון‪ ,‬שיובלט במסגרת‬ ‫מתאימה‪ ,‬וישא את הכותרת "הודעות בענייני תכנון ובניה"‪.‬‬ ‫פרסום באינטרנט‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נקבעה חובת פרסום בעיתון‪ ,‬תחול חובת הפרסום גם באתר‬ ‫אינטרנט במדור מיוחד‪ ,‬תחת כותרת מתאימה;‬ ‫הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר‬ ‫האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות‬ ‫מקומית הנוגעת בדבר;‬ ‫הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר של משרד הפנים‪.‬‬ ‫אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות‪ ,‬הודעות או מסמכים‬ ‫אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום;‬ ‫המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית‪ ,‬הודעה או מסמך‬ ‫שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון‬ ‫בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬ ‫והם לא יוסרו מהאתר‪,‬‬ ‫פרסום בתל אביב –‬ ‫‪http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Infrastructures/Pages/EngProtocols.aspx?tm=2&sm=24&side=363‬‬ ‫‪http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Infrastructures/Pages/NorthWestPlan.aspx‬‬ ‫היתרי בנייה בתקופת הכנת תכנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הכלל‪ :‬אדם זכאי לקבל היתר בנייה בהתאם לתכנית בת תוקף;‬ ‫החריג‪ -‬סעיף ‪ :78‬פורסמה ברשומות הודעה כאמור בסעיף ‪,77‬‬ ‫רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית‪ ,‬לקבוע תנאים‬ ‫שלפיהם יינתנו היתרי בניה‪ ...‬בתחום התכנית המוצעת; תוקפם‬ ‫של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית‪ ,‬דחייתה או עד‬ ‫שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם‪ ,‬או לפרק זמן‬ ‫שלא יעלה על שלוש שנים‪.. ,‬לפי המועד המוקדם יותר;‬ ‫מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים‪ ...‬לפרק זמן‬ ‫נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו;‬ ‫ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר‬ ‫לשלוש שנים‪ ,‬רשאי הוא לעשות כן‪ ,‬באישור שר הפנים‪.‬‬ ‫הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי‬ ‫לערור –‬ ‫(‪ )1‬כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית ‪ -‬למועצה הארצית;‬ ‫)‪ (2‬כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית ‪ -‬לועדת הערר‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬תכנית השימור של תל אביב‪ .‬חשש מפני תביעות לפי‬ ‫סעיף ‪;197‬‬ ‫תוצאות התמשכות הליכי הכנת תכנית‬ ‫• סעיף ‪ :79‬הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח סעיף ‪,78‬‬ ‫רשאי שר האוצר לפטרו‪ ,‬פטור מלא או חלקי‪ ,‬מתשלום כל מס‬ ‫‪...‬בקשר לאותה קרקע‪ ,.... ,‬ורשאית רשות מקומית לתת פטור‬ ‫מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה‪ ,‬מס או תשלום חובה אחר ‪...‬‬ ‫• עת"מ ‪ 1174/00‬שופרסל נגד ועדה מחוזית מרכז‪ :‬נדחתה‬ ‫טענה כי הלכי התכנון התמשכו באופן בלתי סביר – ‪ 12‬שנים‪.‬‬ ‫• אבל ע"א ‪ 3139/05‬כלפון נגד הרצליה‪ :‬נתקבלה תביעה נזיקין‬ ‫בגין התמשכות הליכי התכנון לאחר הכרזה לפי סעיף ‪;78‬‬ ‫• כיכר המדינה בתל‪-‬אביב – קיימת חובת זהירות‪ ,‬אבל שיקול‬ ‫טיב התכנון גובר‪.‬‬ ‫מסמכי התכנית – תקנות ותשריט‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תקנות – מלל ערוך על פי נוהל מבא"ת – אתר משרד הפנים;‬ ‫סעיף ‪ :83‬חובה לצרף לכל תכנית תשריט של השטח שעליו היא‬ ‫חלה ("תחום התכנית")‪ .‬התחום יחול על שטח המצוי במחוז‬ ‫אחד בלבד!‬ ‫בג"ץ ‪ 145/80‬אלמסאוליה נגד שר הביטחון‪ :‬אם אבד התשריט‪,‬‬ ‫אך ידוע שהיה קיים‪ ,‬אין הדבר מפקיע את תוקף התכנית‪,‬‬ ‫ובלבד שיתר המסמכים מבהירים את הוראות התכנית;‬ ‫ע"א ‪ 3213/97‬נקר וע"א ‪ 3375/97‬גוטמן‪ :‬מה דין תשריט‬ ‫הסותר הוראות בתקנות התכנית? השופט זועבי – מתקין‬ ‫התכנית אינו משחית מילותיו לריק – התקנות עדיפות‪ .‬דעת‬ ‫הרוב – התקנות והתשריט הן שתי אונות של תיאומים‬ ‫סיאמיים‪ ...‬פרשנות קונקרטית בכל מקרה ומקרה‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 1775/07‬גבעתיים נגד ועדת הערר‪ ,‬השופט מודריק דן‬ ‫במקרה של סתירה בין מלל לתשריט בהיתר בנייה‪ .‬התשריט‬ ‫מבטא באופן מלא יותר את השיח התכנוני;‬ ‫תכנון מקוון – מבא"ת‬ http://www.moin.gov.il/Subjects/submitplan/Pages/default.aspx#1;#Subje cts/submitplan/MadrichSubplan/Pages/default.aspx ‫מסמכים נלווים לתכנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪83‬א – מסמכים תומכים ומסבירים‪ ,‬גם על פי הוראת‬ ‫מוסד התכנון‪ ,‬לרבות לגבי שטח שמחוץ לקו הכחול;‬ ‫סעיף ‪83‬ב – תסקיר השפעה על הסביבה – אין עדיין חובה‬ ‫כללית להכנתו‪ .‬חריג – חוק אויר נקי;‬ ‫תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה) – שיקול‬ ‫דעת למוסד התכנון במקרים בהם ביצוע התכנית יגרום‬ ‫להשפעה ניכרת על הסביבה‪ ,‬לרבות ערכי נוף וטבע;‬ ‫בג"ץ ‪ 2920/94‬אדם טבע ודין נגד המועצה הארצית – העותרים‬ ‫טענו לפגם בתמ"א ‪ 3‬בגין אי דרישת תסקיר לגבי כביש חוצה‬ ‫ישראל בכללותו‪ .‬התמ"א דרשה תסקיר רק לגבי מקטעים‪.‬‬ ‫השופט חשין – זו סוגיה תכנונית טהורה וביהמ"ש לא יתערב‬ ‫בשיקול דעת המתכננים;‬ ‫ע"מ (חי') ‪ 166/98‬העמותה לעמן איכות הסביבה והחיים‬ ‫בנהריה נגד עירית נהריה – פסילת תכנית להקמת "מדינת‬ ‫הילדים" ליד מפעל בו נקבר אסבסט‪ ,‬בהעדר תסקיר;‬ ‫תת"ל ‪ 6/ 3,4‬כביש ‪ 9‬מדרום לחדרה‬ ‫בג"ץ ‪ 9409/05‬אט"ד נגד הות"ל‬ ‫• תכלית תסקיר השפעה על הסביבה לאפשר איזון ראוי בין שיקולי‬ ‫סביבה לשיקולים מתחרים‪.‬‬ ‫• ככל שמדובר בתכנית גדולה בעלת השפעות רוחב – משקל‬ ‫השיקולים הסביבתיים גדל‪.‬‬ ‫• בית המשפט מוסמך לבחון את ההנחיות שניתנו לעורכי התסקיר‪.‬‬ ‫• במקרה דנן התסקיר בחן את השפעות התוואי המוצע אך לא בחן‬ ‫חלופות לתוואי זה‪ .‬לכן התסקיר פסול‪.‬‬ ‫• על פי עיקרון הפסלות היחסית‪ ,‬לא תיפסל התכנית כולה‪ ,‬אלא רק‬ ‫המקטע שבין כבישים ‪ 2‬ו‪.4 -‬‬ ‫פסילת תכנית עוד בטרם הפקדתה‬ ‫• ה"פ ‪ 210/96‬אדם טבע ודין נגד הועדה המחוזית תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫תקיפת החלטה להפקיד את תכנית שפך הירקון‪ ,‬בגין אי‬ ‫התקיימות תנאים מוקדמים ובהם עריכת תסקיר השפעה על‬ ‫הסביבה;‬ ‫• טענת המשיבים‪ :‬הטענה מוקדמת ויש להעלותה בשלב‬ ‫ההתנגדויות לאחר ההפקדה;‬ ‫• בית המשפט קבע כי מעשה ההפקדה יוצר ציפיות מוצדקות של‬ ‫יזמים ושל שכנים לתכנית‪ .‬לכן‪ ,‬אם מתגלים פגמים מהותיים‬ ‫בטרם הפקדת התכנית‪ ,‬יש לעצור את התהליך ולתקנם;‬ ‫זמן ביצועה של תכנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ :84‬כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה‪ ,‬ואם‬ ‫יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 1636/92‬עמותה לשמירת איכות החיים והביבה ברמת‬ ‫אביב נג הועדה המחוזית‪ :‬התכנית אושרה בשנת ‪ 1979‬ונקבע‬ ‫בה מועד ביצוע בן חמש שנים; בשנת ‪ 1992‬הוחלט ליתן היתר‬ ‫בנייה ליזמי הקניון‪ .‬המתנגדים טענו לאי חוקיות ההחלטה;‬ ‫השופט מצא קבע‪ ,‬כי מועד קבוע לביצועה של תכנית הוא‬ ‫משוער בלבד ומתייחס לתחילת ביצועה ולא לסיום ביצועה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 84‬יוצר מעין הנחיה לגופי התכנון ותו לא‪.‬‬ ‫אבל – מה הדין כאשר בינתיים משתנות מגמות התכנון?‬ ‫זהירות‪ :‬תקנה ‪ )19(2‬לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת‬ ‫מתכנית) קובעת כי אי אפשר לתת הקלה ב– "סטיה מהוראות‬ ‫תכנית בדבר תקופת תוקפה של התכנית "‪.‬‬ ‫כאן מדובר על "סעיף השמדה עצמית" ולא על סעיף תקופת‬ ‫ביצוע!‬ ‫ההפקדה – סעיף ‪85‬‬ ‫• (א) תכנית ‪ -‬למעט תכנית מיתאר ארצית ‪ -‬שהוגשה למוסד‬ ‫תכנון המוסמך לאשרה‪ ,‬תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך‬ ‫הקבועה בסימן זה‪ ,‬אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד‬ ‫התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה‪ ,‬רשאי הוא לדחותה‬ ‫בלי שתופקד‪.‬‬ ‫• (ב)(‪ )1‬מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או‬ ‫תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט‪ ,‬בתוך ששים ימים מיום‬ ‫שהוגשה לו‪ ,‬להפקיד את התכנית‪ ,‬לדחותה או להתנות תנאים‬ ‫להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון‪ ,‬רשאי להאריך את תקופת‬ ‫ששים הימים בשלושים ימים נוספים;‬ ‫סעיף ‪ :89‬הפרסום‬ ‫• (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון;‬ ‫הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף ‪1‬א וייעשה על ידי מוסד‬ ‫התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום‬ ‫ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה‪ ,‬הכל‬ ‫לפי המאוחר‪.‬‬ ‫•(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות‬ ‫המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית‪,‬‬ ‫ובאין רשות מקומית כאמור במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות‬ ‫פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות‬ ‫המודעות בשכונות הנוגעות בדבר‪.‬‬ ‫•סעיף ‪ – 88‬פרסום באינטרנט;‬ ‫•סעיף ‪89‬א' – תכנית מתאר מקומית ומפורטת ‪ -‬פרסום על שלט –‬ ‫יש תקנות מאד מפורטות‪...‬‬ ‫•תכנית שחלה על שטח קטן מ‪ 3 -‬דונם – מסירת הודעות לגובלים;‬ ‫•פסק הדין המכונן‪ :‬בג"ץ ‪ 527/74‬ח'לף נגד הועדה המחוזית;‬ ‫מתן היתר בנייה בתקופת ההפקדה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ :97‬הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה‪,‬‬ ‫‪...‬ועוד לא ניתן לה תוקף‪ ,‬לא יינתן כל היתר ‪ ...‬שלא בהתאם‬ ‫לתכנית המופקדת‪ ,‬אלא באישור הועדה המקומית; ‪ -‬ובכפוף‬ ‫לשיתוף הציבור הרלוונטי;‬ ‫וכך בהתאמה לגבי תכנית בסמכות ועדה מחוזית‪.‬‬ ‫החריג סעיף ‪97‬א'‪ :‬על אף האמור בסעיפים ‪ 97‬ו‪(145-‬ב)‪ ,‬רשאי‬ ‫מוסד תכנון שהפקיד תכנית‪ ,‬לאשר מתן היתר על‪-‬פי תכנית‬ ‫שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף‪ ,‬אם נתקיימו‬ ‫שניים אלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬התכנית שבתוקף אושרה לפני י"ב בטבת תש"י (‪ 1‬בינואר‬ ‫‪;)1950‬‬ ‫(‪ )2‬לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת‬ ‫ההפקדה‪ ,‬או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר‬ ‫קבלת התנגדות שהוגשה‪.‬‬ ‫הודעה‬ ‫על‬ ‫הפקדה‬ ‫התנגדות – סעיף ‪100‬‬ ‫כל מעונין בקרקע‪ ,‬בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו‬ ‫נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת‬ ‫שהופקדו‪ ,‬רשאי להגיש התנגדות להן‪ ,‬וכן רשאים להגיש התנגדות‬ ‫להן –‬ ‫(‪)1‬ועדה מקומית‪ ,‬או מהנדס ועדה מקומית‪ ,‬שמרחב התכנון שלה‬ ‫כלול בתחום התכנית או גובל אותו;‬ ‫(‪)2‬רשות מקומית‪ ,‬לרבות ועד מקומי כאמור בסעיף ‪ 3‬לפקודת‬ ‫המועצות המקומיות‪ ,‬שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או‬ ‫גובל אותו;‬ ‫(‪ )3‬גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים‬ ‫בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;‬ ‫(‪)4‬כל משרד ממשרדי הממשלה;‬ ‫)‪ (5‬מתכנן המחוז ‪ -‬לתכנית שבסמכות הועדה המקומית כאמור‬ ‫בסעיף ‪61‬א‪.‬‬ ‫– מכוח צוים כאמור הוסמכו גופים רבים להגיש התנגדויות‪ ,‬בעיקר‬ ‫ממגזרי התכנון והבנייה;‬ ‫– אי אפשר להגיש התנגדות לתכנית מתאר ארצית‪ ,‬אך בפועל לרוב‬ ‫נערך שימוש ציבורי בדרך כזו או אחרת;‬ ‫זכות העמידה בהליכי התנגדות‬ ‫• ע"א ‪ 2962/97‬ועד אמנים חוכרים ביפו העתיקה נגד הועדה‬ ‫המקומית – מי זכאי להגיש התנגדות?‬ ‫• די שהעותר יראה על פגיעה באינטרס ואין הוא חייב להראות על‬ ‫פגיעה בזכות חוקית;‬ ‫• לבעל זכות קניין ודאי קיימת זכות להתנגד‪ ,‬אך לא רק לכאלה‪,‬‬ ‫לרבות בעלי זכויות סמוכות לתכנית;‬ ‫• גם זיקה אישית מצדיקה זכות מעמד‪ :‬אדריכל שהשתתף‬ ‫בהכנת התכנית;‬ ‫הגשת ההתנגדות‬ ‫• סעיף ‪ :102‬בתוך חודשיים מהפרסום המאוחר בין הפרסומים‬ ‫בעיתונות‪ .‬דהינו – לא מהפרסום ברשומות!‬ ‫• בעבר – אי הקפדה על איחורים‪ .‬כיום – המגמה מתהפכת כדי‬ ‫להגן על אינטרס הצפייה של יוזם התכנית;‬ ‫• סעיף ‪ :103‬מקום הגשת ההתנגדות‪ ,‬בכל מקרה גם במשרדי‬ ‫הוועדה המחוזית!‬ ‫• התנגדות חייבת להיות מנומקת ומגובה בתצהיר!‬ ‫• הקלה על הגשת "התנגדויות סביבתיות" – הסתמכות על פעילים‬ ‫סביבתיים כדי לאפשר יצירת מסה קריטית של מתנגדים;‬ ‫שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ :105‬מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מוסמך גם‬ ‫להכריע בהתנגדויות שהוגשו לה;‬ ‫סעיף ‪ :106‬חוות דעת מטעם וועדות התכנון לגבי ההתנגדויות ‪-‬‬ ‫לארצית תוך ‪ 45‬ימים‪ ,‬למחוזית ולמקומית תוך ‪ 21‬ימים מתום‬ ‫המועד להגשת ההתנגדויות;‬ ‫בפועל מתגבש נוהג של שמיעת התנגדויות בוועדה המקומית‬ ‫לפני הדיון בוועדה המחוזית;‬ ‫סמכות לשמוע רק חלק מההתנגדויות במקרה של חפיפה;‬ ‫סמכות לחייב הוצאות מגישי התנגדויות טורדניות;‬ ‫סעיף ‪ :107‬שמיעת ההתנגדויות תעשה בפומבי;‬ ‫מינוי חוקר לשמיעת מספר רב של התנגדויות;‬ ‫סעיף ‪ :108‬אישור בהעדר התנגדות;‬ ‫אישור שר הפנים – סעיף ‪109‬‬ ‫• (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית‪ ,‬יעביר את התכנית‬ ‫לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות‪,‬‬ ‫תוך ‪ 60‬ימים מהיום שהועברה אליו התכנית‪ ,‬כי התכנית טעונה‬ ‫אישורו; החליט השר כאמור‪ ,‬יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע‬ ‫בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו‪.‬‬ ‫• (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו‪ ,‬לא יינתן תוקף‬ ‫לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך ‪ 30‬ימים‬ ‫מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה‬ ‫זו‪ ,‬יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר‪.‬‬ ‫• בג"ץ ‪ 161/84‬ווינדמיל הוטל נגד שר הפנים‪ :‬שיקול דעתו של‬ ‫שר הפנים אינה מוגבלת לעניינים לאומיים "נראה לנו‪ ,‬כי שר‬ ‫הפנים רשאי לשקול כל שיקול שהוועדה המחוזית רשאית‬ ‫לשקלו"‬ ‫מועדים‪ ...‬ועררים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪109‬א'‪ :‬מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית מיתאר‬ ‫מקומית או תכנית מפורטת תוך שלושה חודשים מתום תקופת‬ ‫הפקדתה; ואולם לגבי תכנית מיתאר מקומית החלה על כל‬ ‫מרחב התכנון המקומי יחליט מוסד התכנון תוך עשרה חודשים‬ ‫מתום תקופת הפקדתה; שר הפנים רשאי להאריך את‬ ‫התקופות האמורות עד שלושה חודשים נוספים‪.‬‬ ‫אי עמידה במועדים – מינוי ועדה להשלמת תכניות;‬ ‫וועדה מקומית שאינה עומדת בזמנים – העברת סמכויותיה אל‬ ‫הועדה המחוזית;‬ ‫סעיף ‪ :110‬ערר למועצה הארצית על החלטת ועדה מחוזית‪.‬‬ ‫לחברי ועדה – בזכות‪ .‬ליזם ומתנגד‪ -‬רק ברשות יו"ר הוועדה‬ ‫המחוזית‪ .‬זהירות‪ :‬טענת אי מיצוי הליכים בעתירות מנהליות!‬ ‫עע"מ ‪ 3663/02‬ועד שכונת עין כרם נגד הועדה המחוזית –‬ ‫השיקולים למתן רשות ערר נוגעים בעיקר לעצמת חשיבות‬ ‫העניין שבמחלוקת והעניין הציבורי בו;‬ ‫הארץ המובטחת‪..‬‬ ‫• סעיף ‪ :117‬פרסום דבר אישור תכנית;‬ ‫• סעיף ‪ :118‬שמירת תכנית שאושרה ופורסמה;‬ ‫• סעיף ‪( :119‬א) תחילתה של תכנית‪ ,‬שאושרה לפי סימן זה‪ ,‬היא‬ ‫בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או‬ ‫בעתון על דבר אישורה‪ ,‬לפי המועד שבו פורסמה ההודעה‬ ‫האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון‪(.‬ב) מועד פרסום‬ ‫ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי‬ ‫סעיף ‪.197‬‬ ‫ומשאושרה תכנית ‪-‬‬ ‫• הכלל‪ :‬בעל זכות במקרקעין זכאי לקבל היתר בנייה אם בקשתו‬ ‫תואמת לתכנית בת תוקף; אבל‪ :‬הועדה המקומית אינה חותמת‬ ‫גומי‪ .‬בג"ץ ‪ 663/85‬רובינשטיין נגד הועדה המחוזית‪ .‬העותרת‬ ‫הגישה בקשה להקמת מגדל משרדים בחולון‪ .‬הבקשה נבדקה‬ ‫על ידי פקידי הוועדה והועברה לדיון בוועדה‪ .‬מה מרווח שיקול‬ ‫הדעת של הועדה המקומית?‬ ‫• "לוועדה המקומית יש עדיין תפקיד לשקול שיקולים שונים‪ ,‬כגון‬ ‫תקני חניה‪ ,‬מקלטים‪ ,‬תנאי שינוי הסביבה‪ ,‬דרישות התחבורה‬ ‫וכדומה‪ .‬כל אלה הם בתחום החוק‪ ,‬ואין בהם התערבות אסורה‬ ‫בזכותו של האזרח‪ .‬סמכות לסרב מתן היתר‪ ,‬גם כשהבקשה‬ ‫עוברת את בדיקת התאמתה הטכנית לתכנית‪ ,‬קיימת לה‬ ‫לוועדה"‬ ‫• פרשת קניון רמת אביב‪ ..." :‬אך השימוש בשיקול דעת זה היכול‬ ‫להתבטא בהתניית מתן ההיתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים‪,‬‬ ‫שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם‪ ,‬ראוי שייעשה‬ ‫בצמצום ובזריזות‪ ,‬ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נחוצה‬ ‫בתחום התכנון"‬ ‫החריג האמיתי – שינוי מצב תכנוני‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫על פי הכלל הזכות לקבלת ההיתר מתגבשת על פי המצב‬ ‫התכנוני ביום הגשת בקשת היתר הבנייה;‬ ‫בג"ץ ‪ 3212/93‬בנין נגד הוועדה המחוזית ירושלים‪ .‬העותר‬ ‫קיבל היתר להקמת בנין משרדים ב"קו בניין אפס";‬ ‫העותר לא החל בביצוע עבודות בנייה לפי ההיתר בתוך המועד‬ ‫הקבוע בתקנות והוועדה המקומית ראתה את ההיתר כבטל‪.‬‬ ‫הועדה המחוזית פעלה לפי סעיף ‪ 77‬ו‪ :78 -‬הקפאת הרישוי;‬ ‫מטרת התכנית – הרחבת הרחוב;‬ ‫"ואם אין רוצים להגיע לאבסורדים תכנוניים‪ ,‬על רקע קיומן של‬ ‫תכניות מתאר מיושנות‪ ,‬שאף שעבר זמנן ובטל קורבנן טרם‬ ‫השכילו רשויות התכנון להציב מקומן תכניות חדשות וראויות‬ ‫לשעתן‪ ,‬אין מנוס מלהכיר בשיקול דעתה של הרשות המרשה‪,‬‬ ‫במקרים מיוחדים וחריגים‪ ,‬לסרב לתת היתר‪ ,‬לעכב את נתינתו‬ ‫או להתנותו בתנאים חרף התאמת הבקשה לתכנית המאושרת‬ ‫הקיימת"‬