‫לחץ וחרדה לא ינהלו אותנו‬ ‫שירות פסיכולוגי חינוכי‬ ‫עירית מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‬ ‫תמר דגן‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מדריכה‪ ,‬מטפלת במצבי לחץ‪ ,‬חרדה‪ ,‬משבר וטראומה‬ ‫‪[email protected] tamardagan.com‬‬ ‫אוגוסט‪2014 ,‬‬ ‫אינך יכול למנוע מצפרי העצב מלעופף מעל ראשך‪,‬‬ ‫אולם אתה יכול למנוע מהן לקנן בין שערותיך (זן)‪.‬‬ ‫התערבות מידית נכונה יכולה למנוע התפתחות הפרעה פוסט‪-‬טראומטית‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫למה בכלל לדבר על לחץ וחרדה?‬ ‫האם לא עדיף להתעלם‪ ,‬לחזור לשגרה‪ ,‬להסיח את הדעת?‬ ‫• כי הילדים חוו באופן ישיר‪ :‬אזעקות‪ ,‬בומים‪ ,‬כניסה למרחבים מוגנים‪ ,‬חדשות‪ ,‬ויתכן‬ ‫שחלקם אף פציעה או אבדן של קרוב משפחה‬ ‫• כי הילדים שומעים אותנו ורואים אותנו וחווים דרכנו את חומרת האירועים עבורנו‬ ‫• כי אירוע קשה שנחווה ולא עבר עיבוד‪ ,‬נצרב במוחנו כאירוע טראומטי‪ ,‬ועלול‬ ‫להתפתח להפרעה פוסט‪-‬טראומטית (‪,)PTSD‬‬ ‫בעוד אירוע קשה שנחווה ועבר עיבוד‪ ,‬נצרב במוחנו כחוויה קשה‪ /‬לא נעימה‪/‬‬ ‫מפחידה‪ /‬עצובה‪ /‬מעליבה‪ /‬משפילה‪ ,‬אבל לא כחוויה טראומטית‪.‬‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫כללי עשה ואל תעשה‬ ‫ לא מתעלמים‪ ,‬אבל גם לא מגזימים בדיבור ולא מדגישים את האסונות שעלולים לקרות‬‫ לא מבטיחים מה שלא בידינו‪ ,‬אבל מדגישים אמצעים מרגיעים (נוכחות‪ ,‬מקום בטוח)‬‫ שומרים על שגרה‪ ,‬אבל מאפשרים גמישות (שינה בחדר ההורים‪ ,‬בממ"ד)‬‫ מספקים מידע והסבר בהתאם לגיל‪ ,‬אבל מצמצמים הצפת חדשות‪ ,‬ומעדיפים רדיו על טלביזיה‬‫ מאפשרים ביטוי רגשי של לחץ ופחד‪ ,‬אבל משדרים בטחון‪ ,‬שלווה‪ ,‬אמונה‬‫‪ -‬מאפשרים שיח פתוח וישיר‪ ,‬אבל לא מחייבים ולא כופים על ילד שמעדיף לא לדבר‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מאפייני החשיבה של ילדים צעירים בהתמודדות עם מצבי לחץ‬ ‫• ההבנה של הסיטואציה פחות ישירה ‪ -‬יותר תלויה בהסבר של המבוגרים‬ ‫• החשיבה קונקרטית – לא מבינים מושגים כמו חוזה‪ ,‬צדק‪ ,‬הדדיות‪ ,‬יחסיות‬ ‫• התפיסה דיכוטומית‪ ,‬בשחור ולבן – רע‪ /‬טוב; חבר‪/‬אויב; לעשות שלום‪ /‬להרוג‬ ‫• החשיבה אסוציאטיבית – קרה משהו למישהו= קרה לי‬ ‫• בעיות קשב ‪ -‬קליטה חלקית ואפיזודית של מה ששומעים בתקשורת ומהסביבה‬ ‫ואת מה שאינם מבינים הם משלימים בעזרת הדמיון‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מאפייני ההסבר האופטימלי‬ ‫ קצר‪ ,‬עובדתי‪ ,‬ענייני‪ ,‬ללא תיאורים פלסטיים‬‫ מתייחס לרמת ההבנה של הילד‪ ,‬על פי גילו ועל פי מאפייניו האישיים‬‫‪ -‬משדר אמינות‪ .‬לעולם לא נשקר לילד‬ ‫ נותן לגיטימציה לרגשות כמו פחד ולחץ‪ ,‬ובו בזמן מרגיע ונותן בטחון‬‫‪ -‬מגיב לשאלות ולאמירות של הילד‬ ‫‪ -‬מגיב להתנהגויות הילד‪ ,‬שבוטאו ללא מילים (בכי‪ ,‬חוסר שקט‪ ,‬אקטינג אאוט)‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מאפיינים רגשיים של ילדים צעירים בהתמודדות עם מצבי לחץ‬ ‫ילדים חווים את הלחץ דרך חווית הלחץ של המבוגר‪.‬‬ ‫השאלה המעניינת ילדים במצב לחץ‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫האם יש מישהו שיגן עלי אם יקרה לי משהו רע?‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מה יקבע אם אירוע מסוים ייזכר כאירוע‬ ‫טראומטי‪ ,‬או כחוויה לא נעימה?‬ ‫מחקרים מראים שמה שקובע אם אירוע יחווה וייזכר כאירוע טראומטי‬ ‫או כאירוע קשה או לא נעים‪ ,‬הוא פחות חומרת האירוע‪ ,‬ויותר‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נוכחות מבוגר תומך ומכיל‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הדרך בה האירוע נתפס על ידי האדם‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והאם הצליח לעבד ולהכיל את שחווה‪ ,‬או שהחוויה היתה מציפה‬ ‫ובלתי ניתנת לעיבוד )‪.)overwhelming‬‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫השפעת נוכחות מבוגר תומך‬ ‫• יש הרבה הוכחות‪ ,‬שילדים שנשארו קרוב להורה בזמן צונמי‪ ,‬תאונה‪ ,‬או פיגוע – היו‬ ‫בסיכוי גבוה יותר להחלים מהטראומה‪.‬‬ ‫גם ילדים שהגיבו קשה מאוד‪ ,‬אחרי חדשיים לא הראו כל סימני פ‪.‬ט‪.‬ס‪.‬ד‪.‬‬ ‫• לעומת זאת‪ ,‬ילד בן שנתיים שחווה אלימות בבית בין ההורים ומכה חד פעמית‬ ‫שכוונה כלפיו‪ ,‬יכול לפתח תסמונת פ‪.‬ט‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬ברורה למרות ששני הוריו בבית והוא‬ ‫לא היה באירוע של סכנת מוות‪.‬‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מהי נוכחות מכילה המאפשרת עיבוד של חוויה?‬ ‫• האם היה לי למי לספר מה שקרה לי? עם מי לדבר? מי שיסביר לי?‬ ‫• האם התאפשר לי לבטא את רגשותי ומחשבותי (במילים‪ ,‬בציור‪ ,‬בתנועה‪ ,‬במשחק)?‬ ‫• האם הרגשתי שמבינים אותי‪ ,‬מאמינים לי‪ ,‬מכילים אותי‪ ,‬מתקפים את רגשותי?‬ ‫• האם עוד אנשים חווים דברים דומים?‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫זה לא חומרת האירוע אלא תפיסת האירוע‬ ‫• מה אני חושב על עצמי בעקבות האירוע? מה הדרך בה הגבתי אומרת עלי‬ ‫כאדם? האם אני חושב שאני‪:‬‬ ‫• אמיץ או פחדן?‬ ‫• בעל תושיה או חסר אונים?‬ ‫• מתמודד במצבי קושי או חלש ורכרוכי?‬ ‫• מנצח או לוזר?‬ ‫• חש בטוח מוגן או עדיין חש בסכנה?‬ ‫• שווה ומוערך או חסר ערך‪ ,‬לא שווה ולא מוערך?‬ ‫• האם יצאתי מהאירוע בתחושת שליטה או בתחושת חוסר אונים?‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מבנה המוח בהקשר של זכרון‬ ‫התלמוס – קולט את המידע מהחושים ומעבירו לעיבוד‬ ‫האמיגדלה – מעבדת ומאחסנת רגשות לא מעובדים‬ ‫ההיפוקמפוס – מאחסן זכרונות מעובדים לטווח הארוך‬ ‫מכאן‪:‬‬ ‫חוויה שעובדה היטב – תיצרב בהיפוקמפוס יחד עם כלל‬ ‫החוויות הנעימות והלא נעימות‬ ‫חוויה שלא עובדה היטב – תיצרב באמיגדלה באופן גלמי‬ ‫גזע המוח‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מבנה המוח בהקשר של לחץ‬ ‫הקורטקס הפרהפרונטלי‬ ‫התפקודים הניהוליים‪ :‬גמישות‬ ‫מחשבתית‪ ,‬תכנון פעולה‪ ,‬בחירת‬ ‫תגובה‪...‬‬ ‫גזע המוח‬ ‫קדום‪ ,‬השרדותי‪ ,‬מתריע על‬ ‫סכנה‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מבנה המוח בהקשר של שליטה ברגשות‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫•‬ ‫המערכת הסימפאטתית (העוררות)‪,‬‬ ‫והמערכת הפארא‪-‬סימפאטתית‬ ‫(ההרגעה)‪ ,‬אינן יכולות להיות בו זמנית‪,‬‬ ‫שתיהן גבוהות או שתיהן נמוכות‪.‬‬ ‫•‬ ‫החדשות הטובות הן‪ :‬על המערכת‬ ‫הפארא‪-‬סימפאטתית יש לנו שליטה!‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫איך מעלים את פעילות המערכת הפארא‪-‬סימפאטתית?‬ ‫• נשימות – שקטות‪ ,‬איטיות‪ ,‬עם תשומת לב מלאה לנשימה – לפחות ‪ 3‬פעמים‬ ‫• מיקוד תשומת הלב לחפץ כלשהו בסביבה – חקירתו לפרטי פרטים בהתבוננות‬ ‫• דמיון מודרך למצב בטוח‪ /‬מקום בטוח‪ /‬חוויה עם אדם אהוב‬ ‫• דיבור פנימי מרגיע‪ :‬אני יכול לסמוך על עצמי‪ /‬זה נגמר‪ /‬אלוהים שומר עלי‪ /‬כבר עברנו‬ ‫את זה פעם נעבור גם הפעם ‪...‬‬ ‫• גש"ר מאח"ד‪ :‬גוף‪ ,‬שכל‪ ,‬רגש‪ ,‬מערכת אמונות‪ ,‬דמיון‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫מניעת התפתחות הפרעה פוסט‪-‬טראומטית על ידי‬ ‫סיוע בעיבוד החוויה‬ ‫אונה ימנית – יצריות‪,‬‬ ‫יצירתיות‪ ,‬ספונטניות‪,‬‬ ‫סימולטניות‪ ,‬תנועה‪ ,‬רגש‬ ‫אונה שמאלית – חשיבה אנליטית‪,‬‬ ‫סדרתית‪ ,‬מילולית‪ ,‬לוגית‪ ,‬היסקית‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫במצב רגוע‬ ‫נדבר עם האונה‬ ‫השמאלית‬ ‫נסביר בהגיון‬ ‫במצב לחץ‬ ‫במצב הסטרי‬ ‫נדבר עם האונה הימנית‬ ‫"מה שחשוב בטיפול זה הקומוניקציה‬ ‫בין האונה הימנית של המטופל לאונה‬ ‫הימנית של המטפל‪ :‬הקול‪ ,‬הקצב‬ ‫הדיבור‪ ,‬המגע‪ ,‬הבעת הפנים‪.‬‬ ‫נדבר עם שתי‬ ‫האונות בו זמנית‬ ‫כל המידע החושי עובר בין האונות‬ ‫הימניות ב ‪ 3‬אלפיות שניה‪ .‬המידע‬ ‫שעובר בין האונות השמאליות הרבה‬ ‫יותר איטי‪".‬‬ ‫אלן שור‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫להחזרת איזון במצב הסטרי – נגרה את שתי האונות לסירוגין‬ ‫(גריה בי‪-‬לטרלית)‪ ,‬תוך כדי העברת מסרים מרגיעים‬ ‫• עכשיו הכל בסדר‪,‬‬ ‫• אתה עכשיו כאן איתי‪,‬‬ ‫• אנחנו נמצאים במקום מוגן‪,‬‬ ‫• זה היה‪ ,‬זה נגמר‪,‬‬ ‫• זה היה שם‪ ,‬עכשיו אתה נמצא כאן‪,‬‬ ‫איתי‪ ,‬במקום בטוח‪,‬‬ ‫• כל הכבוד‪ ,‬אני רואה שהגוף שלך‬ ‫מתחיל להירגע‪ ,‬הנשימה מתחילה‬ ‫להסתדר‪ ,‬יופי‬ ‫• אתה כאן איתי‪ ,‬הכל עכשיו בסדר‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬ ‫חיבוק הפרפר – הרגעה עצמית‬ ‫על ידי גריה בילטרלית ומשפט מרגיע‬ ‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬