2 סדנה מס` חלק ב` – סדרות בעיות מילוליות

‫סדנה מס' ‪2‬‬
‫סדרות – חלק ב'‬
‫בעיות מילוליות‬
‫הוכחה כללית של סדרה חשבונית‬
‫הסבר כללי –‬
‫כדי להוכיח שסדרה היא חשבונית יש להראות כי ההפרש בין שני איברים‬
‫סמוכים כלליים (לאו דווקא ‪ )a1,a2,a3‬הוא קבוע ואינו תלוי ב – ‪.n‬‬
‫דוגמאות –‬
‫‪ ‬הוכיחו כי הסדרה הנתונה ‪ an=5n-7‬היא חשבונית‪.‬‬
‫‪ o‬כדי להוכיח נראה כי ההפרש ‪ an+1-an‬שווה לגודל קבוע ‪:‬‬
‫‪an+1-an = [5(n+1)-7] – [5n-7] = 5n+5-7-5n+7 = 5‬‬
‫‪ o‬מאחר וקיבלנו גודל קבוע שאינו תלוי ב – ‪ ,n‬הרי שזו סדרה‬
‫חשבונית‪ 5 .‬הוא גם הפרש הסדרה‪.‬‬
‫נתונה סדרה חשבונית ‪.a1,a2,a3, ... :‬‬
‫‪ ‬הוכיחו כי גם הסדרה ‪ ka1,ka2,ka3,... :‬חשבונית ‪:‬‬
‫‪ o‬כדי להוכיח נראה כי ההפרש ‪ an+1-an‬שווה לגודל קבוע ‪:‬‬
‫‪ o‬דרך א' ‪:‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪an+1 - an = kan+1- kan = k(an+1-an) = kd = kd‬‬
‫‪ o‬דרך ב' ‪:‬‬
‫*‬
‫*‬
‫= ‪an+1 - an = kan+1- kan‬‬
‫= ]‪= k[a1+(n+1-1)d] – k[a1+(n-1)d‬‬
‫‪= ka1+knd‬‬
‫‪– ka1 – knd +kd = kd‬‬
‫‪ ‬הוכיחו כי הסדרה ‪ a1, a3, a5,... :‬חשבונית ‪:‬‬
‫‪ o‬כדי להוכיח נראה כי ההפרש ‪ an+2-an‬שווה לגודל קבוע ‪:‬‬
‫‪ o‬הוכחה ‪:‬‬
‫= ]‪an+2 - an = a1+(n+2-1)d – [a1+(n-1)d‬‬
‫‪= a1+nd + d – a1 – nd + d = 2d‬‬
‫עריכת שינויים בסדרה הנדסית‬
‫הסבר כללי‪:‬‬
‫לפעמים עורכים בשאלה שינויים מסוימים בסדרה המקורית ומתקבלת סדרה‬
‫הנדסית חדשה עם מאפיינים דומים לסדרה המקורית‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬יש‬
‫להוכיח את כל השינויים הללו באופן מסודר במבחן‪.‬‬
‫הסדרה המקורית‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫שינויים שונים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫… ‪a1, a1q, a1q , a1q ,‬‬
‫‪ ‬איברים במקומות אי‪-‬זוגיים ‪ ‬הסדרה החדשה ‪a1* = a1, q* = q2 :‬‬
‫מבנה הסדרה החדשה‪a1, a1q2, a1q4, a1q6, … :‬‬
‫הוכחה ‪:‬‬
‫‪n+2-1‬‬
‫‪n+1‬‬
‫‪an+2 a1q‬‬
‫‪q‬‬
‫)‪n+1-(n-1‬‬
‫= *‪q‬‬
‫=‬
‫‪= qn+1-n+1 = q2‬‬
‫= ‪n-1‬‬
‫‪n-1 = q‬‬
‫‪an‬‬
‫‪a 1q‬‬
‫‪q‬‬
‫במידה והסדרה המקורית היא הנדסית אינסופית‪ ,‬גם הסדרה החדשה היא‬
‫כזו מאחר ואם ידוע כי ‪ , -1 < q < 1‬בוודאי גם ‪ q2‬מקיים תכונה זו‪.‬‬
‫‪ ‬איברים במקומות זוגיים ‪ ‬הסדרה החדשה‪a1* = a1q, q* = q2 :‬‬
‫מבנה הסדרה החדשה‪a1q, a1q3, a1q5, a1q7, … :‬‬
‫‪ ‬ריבועי האיברים ‪ ‬הסדרה החדשה‪a1* = a12, q* = q2 :‬‬
‫מבנה הסדרה החדשה ‪(a1)2, (a1q)2, (a1q2)2, (a1q3)2, … = :‬‬
‫… ‪a12 , a12q2 , a12q4 , a12q6,‬‬
‫‪ ‬מחליפים את סימני האיברים במקומות הזוגיים ‪‬‬
‫הסדרה החדשה‪a1* = a1, q* = -q :‬‬
‫מבנה הסדרה החדשה‪a1, -a1q, a1q2, -a1q3, … = :‬‬
‫‪ ‬מחליפים את סימני האיברים במקומות האי ‪ -‬זוגיים ‪‬‬
‫הסדרה החדשה‪a1* = -a1, q* = -q :‬‬
‫מבנה הסדרה החדשה‪-a1, a1q, -a1q2, a1q3, … = :‬‬
‫‪a1 2‬‬
‫‪(1-q‬‬
‫‪ ‬ריבוע הסכום (בסדרה הנדסית אינסופית) = )‬
‫(שימו לב שזה שונה לחלוטין מסכום הריבועים !)‬
‫כללי נסיגה – תזכורות בסיסיות‬
‫מציאת איברים –‬
‫מצאו את חמשת האיברים הראשונים בסדרה ‪:‬‬
‫‪an+1 = 3an + n2 - 5n +2, a1 = 12‬‬
‫ידוע כי האיבר העשירי בסדרה הוא ‪.K‬‬
‫מצאו את האיבר ה – ‪11‬‬
‫מצאו את האיבר ה – ‪9‬‬
‫הפיכת נוסחה מפורשת לכלל נסיגה –‬
‫הפכו את כלל הנסיגה הבא לנוסחה מפורשת ‪an = 3n2 + 2n :‬‬
‫תזכורות על אחוזים‬
‫גדלים מרכזיים –‬
‫ה"שלם" – הגודל המקורי‪.‬‬
‫ה"חלק מהשלם" – החלק שאליו מתייחסים‪.‬‬
‫ה"אחוז" – האחוז של ה"חלק מהשלם" מתוך ה"שלם"‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬בכיתה יש ‪ 04‬תלמידים‪ 05% .‬מתוכן הן בנות‪ .‬כמה בנות יש בכיתה ?‬
‫במקרה זה ‪:‬‬
‫השלם הוא ‪,04‬‬
‫החלק מהשלם הוא מספר הבנות‪,‬‬
‫האחוז הוא ‪.05%‬‬
‫ולכן מחשבים את החלק מהשלם‪.‬‬
‫קשרים מרכזיים –‬
‫‪"144‬חלק מהשלם"‬
‫"שלם"‬
‫"שלם"‪"‬אחוז"‬
‫= ה"חלק מהשלם"‬
‫‪144‬‬
‫‪"144‬חלק מהשלם"‬
‫= ה"שלם"‬
‫"אחוז"‬
‫= ה"אחוז"‬
‫התייקרות ‪ /‬הוזלה –‬
‫אם יש התייקרות של ‪,Z%‬‬
‫אז האחוז החדש של המוצר אחרי ההתייקרות הוא ‪.100+Z‬‬
‫אם יש הוזלה של ‪,Z%‬‬
‫אז האחוז החדש של המוצר אחרי ההוזלה הוא ‪.100–Z‬‬
‫הערה ‪ :‬אם מדובר בשאלה עצמה על ההתייקרות או על ההוזלה בלבד‪ ,‬אז‬
‫עובדים רק עם ה ‪.Z%‬‬
‫בעיות תנועה והספק‬
‫כללי‬
‫‪ ‬אחרי שממלאים בטבלה שתי שורות – מייד ממלאים את השלישית‬
‫באופן אוטומטי‪.‬‬
‫‪ ‬כשמאזנים את המשוואה בסוף‪ ,‬יש לזכור את "כלל הנדנדה"‪ ,‬כלומר –‬
‫קוראים היטב את השאלה ואז‪ ,‬מוסיפים את פרמטר האיזון לצד הקטן‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב ליחידות המידה‪ .‬יש לדאוג שכל התרגיל ידבר ב"אותה שפה"‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שכל הזמנים יהיו בשעות‪ ,‬כל המרחקים בק"מ וכו'‪.‬‬
‫בעיות תנועה‬
‫‪ ‬כל שלב בבעיה מקבל שורה נפרדת בתרגיל עצמו‪ .‬באופן כזה‪ ,‬גם אם‬
‫לכלי הרכב היה פנצ'ר‪ ,‬אז עושים שורה נפרדת שבה המהירות היא ‪,4‬‬
‫המרחק הוא ‪ ,4‬והזמן הוא הזמן שלקח העיכוב‪.‬‬
‫‪ ‬מהירות בבעיות עם זרם ‪:‬‬
‫‪ o‬בכיוון הזרם = המהירות הטבעית ועוד מהירות הזרם‪.‬‬
‫‪ o‬נגד כיוון הזרם = המהירות הטבעית פחות מהירות הזרם‪.‬‬
‫בעיות הספק‬
‫‪ ‬יש להבחין בין בעיות עם הספק ועבודה אמיתיים (כלומר‪ ,‬פועל מכין ‪12‬‬
‫פריטים בשעה‪ ,‬יש לסלול ‪ 044‬מטר כביש וכו') לבין בעיות הספק עם‬
‫עבודה כללית ולא ידועה (כמו צינור ממלא בריכה‪ ,‬קבוצת פועלים‬
‫מבצעת עבודה וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬הבעיות מהסוג הראשון מתנהגות בדיוק כמו אלו של תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬בבעיות מהסוג השני‪ ,‬מוסיפים שורות עזר בתחילת הטבלה שמייצגות‬
‫מה קורה אם כל אחד מבצע את העבודה לבד‪.‬‬