‫דו”ח מיוחד החושף‬ ‫‪ 5‬דרכים‬ ‫להפוך מיבואן טוב‬ ‫ליבואן מצוין‬ ‫מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי תחום הייבוא בארץ נמצא‬ ‫בצמיחה מתמדת‪.‬‬ ‫בין החודשים נובמבר ‪ 2011‬לינואר ‪ 2012‬חלה עלייה של‬ ‫‪ 11.2%‬בייבוא הסחורות בהמשך לעלייה של ‪ 4.1%‬בחישוב‬ ‫שנתי באוגוסט‪-‬אוקטובר ‪.2011‬‬ ‫בינואר ‪ 2012‬ייבוא הסחורות (למעט יהלומים)‬ ‫הסתכם ב‪ 22.6-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫על אף הצמיחה המתמדת בתחום הייבוא‪ ,‬ישנם יבואנים לא מעטים‪ ,‬אשר נתקלים‬ ‫בקשיים לאורך התהליך‪ ,‬בהוצאת כספים רבה מאוד ובעיכובים בלתי צפויים‪.‬‬ ‫על מנת לסייע לכם‪ ,‬היבואנים‪ ,‬להפוך ליבואנים מצוינים‪ ,‬איגדנו עבורכם מדריך עם‬ ‫‪ 5‬המלצות של מומחים בתחומים שונים אשר יעזור לכם לחסוך כסף רב ולסגל‬ ‫לעצמכם שיטות עבודה אפקטיביות במיוחד‪.‬‬ ‫‪ .1‬חיסכון באחסנת סחורה‬ ‫המלצתו של חוני איילון‪ ,‬מנכ"ל אביה שירותי אחסנה‪.‬‬ ‫‪www.avias.co.il‬‬ ‫חוני איילון ממליץ לבחון היטב את סוגי האחסנה‬ ‫הקיימים בשוק ולבחור את האלטרנטיבה‬ ‫המתאימה והחסכונית ביותר‪.‬‬ ‫לרשות היבואנים עומדות ‪ 4‬אפשרויות אחסנה‪.‬‬ ‫אחסנה במחסן “פשוט” ‪ -‬השכרת שטח אחסון בהתאם להיקף סחורה מיובאת‪.‬‬ ‫חישוב השטח מתבצע עם יבוא סחורה ארצה והוא נשאר קבוע גם כאשר כמות‬ ‫הסחורה הולכת ומצטמצמת‪.‬‬ ‫בסוג אחסנה זה‪ ,‬רב היבואנים נאלצים לקחת שטח גדול מהדרוש על מנת לאפשר‬ ‫לעצמם מוביליות בתוך הסחורה‪ .‬דהיינו אפשרות של שליטה על איזה סחורה‬ ‫יוצאת ובאיזה סדר‪ ,‬אפשרות של ליקוט‪ ,‬אריזה ושליחה‪.‬‬ ‫עלות השכרת המחסן נשארת קבועה גם כשהמחסן כמעט ריק‪.‬‬ ‫ליבואן אין שליטה על הכמויות הנשארות במחסן אלא אם מבצעים רישום ידני ‪.‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬בשיטה זו על היבואן לדאוג לסבלות‪ ,‬פריקה‪ ,‬סידור במחסן‪ ,‬תיאום‬ ‫הובלות‪ ,‬שליחה ועוד‪.‬‬ ‫אחסנה אלסטית ‪ -‬פתרון שכיום מסופק ע"י אביה אחסנה בלבד‪ .‬הפתרון‬ ‫מבוסס על אחסנה במחסן פשוט בתוספת שירותים נלווים הנחוצים ליבואן‪:‬‬ ‫שטח ייעודי לאריזה (מדובר בשטח נפרד משטח המחסן ועל כן מאפשר חיסכון‬ ‫בעלויות האחסנה משום שהשימוש בו נעשה בהתאם לצורך ולא באופן קבוע)‪,‬‬ ‫שירותי אריזה ושירותי הפצה‪.‬‬ ‫אחסנה לוגיסטית ‪ -‬אחסנה שמיועדת בעיקר ליבואנים גדולים מעל כמות‬ ‫תכולה מסוימת הנותנת מענה לרוב החסרונות של אחסנה במחסן “פשוט"‪.‬‬ ‫אחסנה לוגיסטית מאפשרת לעשות מעקב ממוחשב על כמויות הסחורה‬ ‫המאוחסנת‪ ,‬הוצאת סחורה בהתאם לביקושים ולא בהתאם למיקומה במחסן‬ ‫(‪ )FIFO‬ועוד‪.‬‬ ‫אחסנה כזו במרבית המקרים עומדת לרשותם של ליבואנים גדולים בלבד‪.‬‬ ‫אחסנה דינאמית ‪ -‬שירות בלעדי לאביה שירותי אחסנה‪ .‬השירות כולל את‬ ‫כל היתרונות של אחסנה לוגיסטית בהתאמה ליבואנים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫באחסנה מסוג זה‪ ,‬היבואן משלם רק עבור השטח המושכר בפועל ולא לפי‬ ‫השטח שהושכר עם יבוא הסחורה ארצה‪ ,‬בכך העלות הולכת ופוחתת‪.‬‬ ‫האיתור והשליפה של הסחורה נוחים ויעילים במיוחד (לפי משטחים)‪ .‬בנוסף‬ ‫היבואנים מקבלים שירותי ניהול מלאי ‪ Online‬ללא תשלום נוסף‪.‬‬ ‫הפתרון של אחסנה דינאמית פותח ע"י אביה שירותי אחסון הוא הותאם במיוחד‬ ‫ליבואנים בהיקפים קטנים ובינוניים‪ .‬האחסנה הדינאמית מאפשרת להם להקטין‬ ‫את הוצאות האחסנה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬מומלץ לבחון את כל פתרונות האחסנה הקיימים בשוק ולבחור את הפתרון‬ ‫החסכוני והיעיל ביותר עבור היבואן‪.‬‬ ‫‪ .2‬חסכון באמצעות שימוש בתנאי תשלום שונים מהמקובל בארץ‪.‬‬ ‫המלצתה של ענת כליף‪ ,‬מומחית לסחר בינלאומי ‪www.advises.co.il‬‬ ‫ענת ממחישה את אפשרויות החיסכון באמצעות דוגמא קצרה‬ ‫יוסי‪ ,‬ייבואן טרי‪ ,‬מעוניין לייבא סחורה ב – ‪ 100,000‬דולר מסין‪.‬‬ ‫יוסי‪ ,‬כמו יבואנים ישראלים רבים‪ ,‬נוטה להכיל‬ ‫את חוקי המסחר בישראל על חו"ל ובכך‬ ‫עושה טעות קשה‪ .‬יוסי פונה אל היצרן הסיני‪,‬‬ ‫ומבקש ממנו לדחות את קבלת התשלום ב‪ 90-‬יום‪,‬‬ ‫מה שנקרא במקומותינו שוטף ‪ .90+‬בליבו הוא אומר‪" ,‬עד שאצטרך לשלם‪,‬‬ ‫כבר אמכור את רוב הסחורה מראש"‪.‬‬ ‫מהשרבים מהיבואנים לא תופסים‪ ,‬שפעולה זו היא סתמית ויקרה‪ ,‬ובמקום‬ ‫להבטיח את היבואן היא שואבת ממנו כספים רבים‪ .‬עקב פעולתו השגויה‬ ‫של יוסי יחזיק עתה הבנק את כספי העירבון שלו באופן נזיל לאורך ‪ 90‬יום‪,‬‬ ‫ויגבה ממנו דמי שמירה על סך ‪ 5%‬לשנה מכלל הסכום ולעיתים אף‬ ‫יותר‪(.‬בדוגמא שלנו ישלם יוסי כ‪ $ 1500-‬דמי אחזקה)‪.‬‬ ‫לדברי כליף‪ ,‬אלמלא היו היבואנים פועלים עפ"י אינסטינקט מסחרי זה והיו‬ ‫מכירים טכניקות חסכוניות יותר‪ ,‬הם היו עשויים לחסוך לעצמם אלפי‬ ‫דולרים‪ ,‬ואף יותר‪.‬‬ ‫דרך ראשונה לחסוך כסף בתרחיש זה היא לקחת הלוואה ממקור בעל‬ ‫ריבית נמוכה ככל הניתן כמו למשל חברים או מקום עבודה‪.‬‬ ‫דרך נוספת היא להעביר את הכסף השוכב בבנק במהירות האפשרית כך‬ ‫שלא נשלם עליו "דמי שמירה" בבנק‪.‬‬ ‫לדרך השלישית והמומלצת קוראת כליף "מפת הדרכים לייבואן ולייצואן"‪,‬‬ ‫ומטרתה להגיע עם הספק לתנאי תשלום אחרים לגמרי‪ .‬בשפה של מסחר‬ ‫בינלאומי נקראת השיטה הזו ‪.Cash against Documents‬‬ ‫התנאי היחיד של השיטה הזו‪ ,‬הוא שהיא חייבת להיות מוסכמת מראש על היצואן‬ ‫ועל היבואן‪ .‬הרעיון הוא לחלק את העסקה לשלוש אבני דרך על פי רוב‪ ,‬בהן יבוצע‬ ‫תשלום חלקי כנגד אישור בכתב אשראי דוקומנטארי‪ .‬אבני הדרך יכולות להיות‬ ‫למשל העברת מקדמה מהיבואן ליצרן על מנת שיתחיל בייצור ההזמנה‪ .‬המקדמה‬ ‫היא על פי רוב בגובה עלויות היצור‪ ,‬והיצרן בטוח עם קבלתה שבכל מקרה הוא לא‬ ‫יפסיד על העסקה כסף‪ .‬אבן דרך נוספת יכולה להיות שטר מטען המעיד כי המטען‬ ‫הועמס על האנייה בנמל בחו"ל‪ .‬במקרה שכזה היבואן יעביר את יתרת הכסף לחו"ל‬ ‫בהעברה בנקאית בעלות של כמה עשרות דולרים‪ ,‬ובתגובה יעביר היצרן הרשאה‬ ‫לסוכן האנייה לשחרר את המטען בישראל‪.‬‬ ‫דרך זו חוסכת ליבואנים כמו יוסי כ‪ $ 1,500 -‬ויותר‪ ,‬המשולמים רובם‬ ‫ככולם לבנק‪.‬‬ ‫‪ .3‬עשרה טיפים ליבואן לשיווק מול חנויות‬ ‫מאת גלית מור ‪ -‬יועצת שיווק וקמעונאות‬ ‫‪retailmarketing4u.com‬‬ ‫גלית מור מציעה לאמץ צ'קליסט פשוט כדי למקסם את העסקים בקמעונאות ‪:‬‬ ‫מי אני ? מה אני ? למידת קהל היעד‬ ‫העבודה מתחילה בבייסיק ‪ :‬מיהו קהל היעד‬ ‫של המוצר ? מה הפרופיל שלו? מהו המקום‬ ‫הגאוגרפי שלו ? למה הוא צריך את המוצר?‬ ‫כמה הוא יהיה מוכן לשלם עליו?‬ ‫למשל‪ -‬אם קהל היעד שלך הוא גבר חובב גאדג'טים‪ ,‬מהו הגיל הממוצע שלו‪ ,‬ריכוז‬ ‫גאוגרפי‪ ,‬במה הוא עובד בדרך כלל‪ ,‬למה משמש אותו המוצר‪ -‬כצעצוע‪ ,‬כסמל‬ ‫סטטוס? הוא רווק‪/‬בעל משפחה? בליין?‬ ‫מי מתאים לי ? למידת הקטגוריה‬ ‫מהי הקטגוריה אליה שייך המוצר? זה נשמע טריוויאלי אבל זה לא‪ .‬מעוף ויצירתיות‬ ‫יכולים לתת לכם כלים להיכנס לרשתות אם תזהו הזדמנות שם‪ .‬מיהם המתחרים?‬ ‫מה הבידול של המוצרים שלי בקטגוריה? מהו התמחיר בקטגוריה? מהו הטיימינג‬ ‫הנכון למוצר בקטגוריה? למשל ‪ -‬גאדג'ט לגברים יכול לשמש גם לרשתות מתנות‬ ‫וגם לרשתות לציוד משרדי‪ ,‬הבידול שלך יכול להיות במותג‪ ,‬במחיר‪ ,‬בעיצוב וכו'‪.‬‬ ‫אם גילית שהמחיר הממוצע לגאד'ט הוא ‪ 400‬ש"ח‪ ,‬יש לבצע חשיבה האם המוצר‬ ‫שלך נותן ערך ששווה ללקוח להוסיף כסף עליו‪.‬‬ ‫מי השידוך הנכון ?‬למידת הלקוחות הקמעונאים הרלוונטיים‬ ‫שמרימים טלפונים לרשתות ולחנויות כדאי לשבת שנייה עם נייר ולענות על‬ ‫השאלות הבאות‪ :‬לאור מה שגילינו קודם‪ ,‬מי הקמעונאים הרלוונטיים לך? האם‬ ‫המוצר נותן לקמעונאי ערך מוסף ? האם הוא מחדש לקמעונאי או שיש כבר עוד‬ ‫כמותו? ואם כן מה יהיה הייחוד של המוצר שלי? האם תוכלו להציע לקמעונאי‬ ‫בידול ממתחרים שלו? זה יגדיל את הסיכוי שלך להיכנס לשם‪ .‬למשל‪-‬מוצר מזון‬ ‫פרימיומי מתאים יותר למעדניות וחנויות מזון יוקרתי מאשר לרשתות מזון גדולות‪.‬‬ ‫אז כמה זה עולה לי? תמחיר‬ ‫אחד הדברים הראשונים שיברר איתך הקמעונאי הוא מחיר הקניה‪ .‬גם פה דרושה‬ ‫עבודת הכנה ‪ -‬מה התמחיר המקובל ברשת‪/‬בחנות? האם עובדים לפי מכפילים או‬ ‫לפי רווחיות בקטגוריה? מה המחיר שהצרכן הסופי יהיה מוכן לשלם על המוצר?‬ ‫אל תשכחו לקחת בחשבון את רווחיות הקמעונאי ומצד שני ליצור מחיר מכירה‬ ‫שהצרכן יהיה מוכן לשלם עליו‪ .‬איך עושים זאת? סקר בקרב חברים ומכרים תוך‬ ‫הצגת המוצר פלוס בחינה של מוצרים מקבילים בשוק וקבלת מדד על גבולות‬ ‫המחיר יעשו את העבודה ‪ .‬למשל ‪ -‬גילית שמוצרים מקבילים לשלך נמכרים ב ‪250‬‬ ‫‪ ,₪‬אך המוצר שלך מיוצר באירופה ולא בסין‪ ,‬ויש לו אחריות‪ -‬כנראה ניתן לגבות‬ ‫עליו ‪ 10%‬יותר לפחות‪.‬‬ ‫מוכנים לדייט‬ ‫לאחר שיש לך את התשובות העיקריות תוכל לקבוע פגישות עם מנהלי שיווק‬ ‫וסחר או בעלי חנויות רלוונטיות ולהציע להם את הסיפור המתאים להם‪ .‬גם זה‬ ‫צריך להיעשות בצורה מסודרת ומרשימה‪ -‬עם מצגת‪ ,‬או תמונות‪ ,‬תיאור של המוצר‪,‬‬ ‫הדגמה של המוצר‪ ,‬פירוט של מיהו קהל היעד שלו ולמה הוא מתאים לרשת‬ ‫ולקטגוריה‪ ,‬מה התועלת שיקבל הקמעונאי‪ ...‬זהו בעצם סיפור הרווח לקמעונאי‪.‬‬ ‫מתחתנים‬ ‫החוזה ‪ -‬קחו בחשבון שלרשתות המסודרות יש חוזה מסודר שנרשם על ידי עורכי‬ ‫דין ממולחים‪ .‬תמצאו שם את תנאי התשלום (שוטף ‪ ,)...+‬אחוז הנחה שנתי לצרכי‬ ‫פרסום ושיווק‪ ,‬לעיתים אחוז הנחה על פתיחת חנות חדשה‪ ,‬החזרות ללא הגבלה‬ ‫וכו'‪ .‬לימדו היטב את החוזה והתייעצו עם עורך דין כדי שלא תהיה לכם הפתעה לא‬ ‫נעימה‪ ...‬סך הכל החוזה נועד להגן על הקמעונאי ממלאי עודף‪ ,‬ממוצר כושל‬ ‫ומהוצאות שטח ושיווק מיותרות‪ .‬למשל‪ -‬כדאי להתפשר על דברים מסוימים‬ ‫בתמורה לתנאי תשלום טובים יותר‪.‬‬ ‫יצירת זוגיות‪ -‬השיווק הקמעונאי הוא שותף שלכם להצלחה‪ .‬תנו לו כלים‬ ‫להצליח ‪ -‬איפה כדאי להציג את המוצר ? האם המוצר יכול לקבל יחסי ציבור?‬ ‫האם אתם יכולים להתחלק בתקציב פרסום משותף להביא אנשים לרכוש את‬ ‫המוצר? בררו איפה המוצר שלכם יכול להיכנס לתמהיל השיווק של הקמעונאי‪-‬‬ ‫קטלוג‪ ,‬אתר‪ ,‬פרסום‪ ,‬פלאיירים בחנות וכו'‪ .‬עשו אתו תכנית עבודה‪ -‬מה‬ ‫הטיימינג הנכון להכנסת המוצר‪ ,‬מתי יש פרסום‪ ,‬מתי יש מבצע‪ ,‬מתי יש מוצרים‬ ‫חדשים‪ ,‬איזה יעדים תוכלו לקבוע‪ .‬למשל‪ -‬עשו הדרכות לצוותים בחנות לפני‬ ‫השקת המוצר‪ .‬עבודת רגליים=יותר כסף בקופה‪.‬‬ ‫בייביסיטר לילדים ‪ -‬למוצרים שלך‬ ‫רוצים להכניס את המוצרים שלך לחנות? חתמת על הסכם? קבלת שטח מדף? מזל‬ ‫טוב!‬ ‫עכשיו העבודה רק מתחילה! בקרו את המוצרים שלכם באופן תדיר לפחות בקרב‬ ‫הלקוחות הגדולים ביותר‪ -‬האם מבחינים בהם בחנות? איפה הם מוצגים? במיקום‬ ‫טוב? האם יש להם סטנד שיציג אותם היטב? האם הם נמצאים בקטגוריה הנכונה?‬ ‫תמיכה ‪ -‬הישארו עם אצבע על הדופק‬ ‫היו מעודכנים לגבי המכירות‪ .‬בקשו דוחות מכירות מהקמעונאי‪ .‬דברו עם מנהלי‬ ‫החנויות‪ .‬אם המוצר מצליח פרגנו לקמעונאי הוא הרי לא יכול לזכור כל דבר שיש‬ ‫לו‪ ,‬וזה ייצר לכם יחסי ציבור טובים‪ .‬אם יש בעיה טפלו בה מיד‪ ...‬האם זו בעיית‬ ‫מחיר? נראות? ביקוש? אל תשאירו לקמעונאי לגלות שיש בעיה ולשלוח אליכם את‬ ‫כל המוצרים‪ .‬בפעם הבאה שתגיעו אליו יהיה קשה להכניס רגל בדלת‪...‬‬ ‫הצלחה ‪ -‬שיווק נכון יכול להיות ההבדל בין הכישלון להצלחה שלכם בייבוא‬ ‫מוצרים!! בהצלחה!‬ ‫‪ .4‬שילוח בינלאומי ‪ -‬בחירה בגוף מקצועי מתאים חוסכת ליבואן זמן‬ ‫וכסף‪.‬‬ ‫מאת יואל רוזן – אתר ‪www.yamyabasha.co.il‬‬ ‫בחלק זה‪ ,‬אסביר את ההבדלים הקיימים בין חברות שילוח‬ ‫בשוק‪ ,‬על תחומי התמחותן‪ ,‬ואפרט את ההבדלים בין‬ ‫עבודה מול חברת שילוח גדולה לבין משלח‪/‬חברת שילוח‬ ‫קטנה‪ ,‬תוך הדגשת היתרונות והחסרונות של כל אחת‬ ‫מהאפשרויות‪ .‬המטרה היא לכוון את היבואן למצוא ביתר‬ ‫קלות את הגורם המתאים לו ביותר לצורך העברת סחורות ממדינה למדינה בעולם‪.‬‬ ‫תחומי התמחות בשילוח בינ"ל‬ ‫ישנן כיום חברות המתמחות בסוג מסוים של שילוח סחורות‪ ,‬כגון העברת חפצים‬ ‫אישיים‪ ,‬ציוד חקלאי‪ ,‬העברת חיות ועוד‪ ...‬כל אחד מהסוגים מצריך ידע‪ ,‬ניסיון‬ ‫ומקצועיות הרלוונטיים ספציפית לו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שילוח בינלאומי של חפצים אישיים‬ ‫כאשר מדובר בהעברת חפצים אישיים ותכולת בית לחו"ל (רילוקיישן)‪ ,‬רצוי מאוד‬ ‫לבחור חברות שילוח המתמחות בשילוח מסוג זה‪ .‬הליבה של חברות שילוח‬ ‫בינלאומי מסוג זה היא האריזה‪ .‬חברות מסוג זה הן‪ ,‬למעשה‪ ,‬שילוב חברת אריזה‬ ‫וחברת שילוח בינלאומי‪ .‬החברות הללו יחזיקו לרוב מחסן לוגיסטי משלהן‪ ,‬אשר בו‬ ‫יוכלו לבצע אחסנה‪ ,‬אריזה והמכלה‪.‬‬ ‫בסוג זה של שילוח בינלאומי רצוי לבחור חברה אשר עומדת בתקנים בינלאומיים‬ ‫רלוונטיים כגון ‪ FIDI‬ו ‪.ISO‬‬ ‫שילוח בינלאומי לתערוכות ומשלוחים דחופים‬ ‫כאשר מדובר בשילוח סחורה לתערוכה‪ ,‬רצוי לבחור חברה עם ניסיון בשילוח‬ ‫לתערוכות‪ .‬חברות שילוח רבות השכילו להרחיב את השירות ופתחו מחלקות‬ ‫נפרדות המתמחות בשילוח בינלאומי לתערוכות‪ .‬יש מספר דרכים לבצע שילוח‬ ‫לתערוכות וסוג זה של משלוחים דורש ניסיון‪ ,‬מיומנות ומקצועיות רבה בתחום‬ ‫אשר יכולים לחסוך כסף רב בבחירה הנכונה‪ .‬בשילוח מסוג זה יש דגש על זמן‬ ‫הגעת הטובין‪ ,‬סוג שחרור ממכס והאם להחזיר את הסחורה חזרה בתום התערוכה‪.‬‬ ‫רצוי לבחור חברה אשר עומדת בתקנים בינלאומיים רלוונטיים כגון‪I.C.E.F.A.T :‬‬ ‫ו‪.ISO-‬‬ ‫שילוח חומרים מסוכנים‬ ‫חומרים מסוכנים (חומ"ס) ‪ -‬חומרים‪ ,‬אשר עלולים לגרום לנזק בריאותי או למוות‬ ‫לבני אדם או לנזק לרכוש‪ ,‬כתוצאה משינוי טמפרטורות או כתוצאה משינועם‬ ‫ממקום אחד למשנהו‪ ,‬נחשבים כחומרים מסוכנים‪ .‬רק אנשים מוסמכים לטיפול‬ ‫בחומרים מסוכנים רשאים לטפל בשילוח מסוג זה‪ .‬חשוב לוודא כי האריזה עומדת‬ ‫בדרישות וחובת סימון לפי סוג החומר‪ .‬כדאי לשים לב שאחריות בעל החומ"ס‬ ‫להתריע ולהודיע בכתב לחברת השילוח לגבי סוג המטען וסיווגו‪.‬‬ ‫בנוסף על ההתמחות בסוגי השילוח‪ ,‬ישנן חברות המתמחות באזור מסוים של‬ ‫העולם‪ .‬חברות כאלו‪ ,‬הן בעלות קשרים או סניפים במדינות בהן הן מתמחות ויש‬ ‫להן אפשרות להציע מחירים ושירות יותר טוב מחברות שאין להן קשר חזק‬ ‫באותה מדינה‪ .‬בשילוח סחורות מסין‪ ,‬למשל‪ ,‬חשוב מאד לעבוד עם חברה‬ ‫שבקיאה באופן העבודה שם‪ ,‬עם קודי ההתנהגות והליכי המכס‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין חברת שילוח למשלח בינלאומי?‬ ‫משלח בינלאומי‬ ‫משלח בינ"ל‪ ,‬הינו אדם בעל הסמכה מטעם המכס‪ ,‬שעבר לימודים בתחום השילוח‬ ‫הבינ"ל ועומד בקריטריונים של המכס וארגון ‪ .FIATA‬משלח בינ"ל עומד באופן‬ ‫ישיר מול הלקוח‪ ,‬מול הסוכנים בחו"ל‪ ,‬מול חברות התעופה והספנות ומול המכס‪.‬‬ ‫במקרה בו אנחנו בוחרים לעבוד מול משלח בינ"ל‪ ,‬כל התהליך של העברת‬ ‫הסחורות מתבצע מולו באופן ישיר‪ .‬ללקוח יש אדם‪/‬גוף אחד אחד שמטפל בכל‬ ‫השלבים ונותן לו מענה לכל צרכיו‪.‬‬ ‫חברת שילוח בינלאומי‬ ‫חברת שילוח בינ"ל חייבת לכלול משלח בינ"ל מוסמך אחד לפחות‪ ,‬כשלצידו‬ ‫עובדים אנשים נוספים במחלקות השונות‪.‬‬ ‫חברת שילוח בינ"ל גדולה מורכבת‪ ,‬בדר"כ‪ ,‬ממחלקות‪ ,‬כשכל אחת מהן מתמחה‬ ‫בתחום ספציפי‪ .‬יש מחלקה לטיפול בנושא יבוא ומחלקה נפרדת שמטפלת‬ ‫בתחומי יצוא‪ ,‬יש מחלקה שמתמחה בתחום שילוח ימי ויש מחלקה שמתמחה‬ ‫בתחום שילוח אווירי וכו'‪ .‬כשאנחנו עובדים מול חברת שילוח גדולה‪ ,‬האנשים‬ ‫שמטפלים בתיק שלנו‪ ,‬הם לא בהכרח משלחים מוסמכים‪ ,‬אלא עובדים בעלי‬ ‫ניסיון ספציפי בתחומם‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של עבודה מול חברת שילוח גדולה‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫הלקוח עובר מאדם‬ ‫כל עובד מתמחה בתחום‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫ספציפי לו והלקוח מקבל‬ ‫סגנון עבודה ממודר‬ ‫מענה מקצועי‪.‬‬ ‫כל פעולה צריכה‬ ‫העבודה על התיק‬ ‫אישורים‪ .‬אין מענה מידי‬ ‫מתועדת בדר"כ במערכות‬ ‫צורת עבודה מסודרת‬ ‫פנימיות‪ .‬יש יותר סדר‪.‬‬ ‫פחות מתעסקות עם‬ ‫יש אפשרות לאשראי‬ ‫לקוחות קטנים‬ ‫גבוה‬ ‫הטיפול בסחורה פחות‬ ‫מחירים אטרקטיביים‬ ‫אישי‬ ‫ליעדים ספציפיים‬ ‫עבודה לפי נהלים‪ .‬אין‬ ‫שירות בכל העולם‬ ‫מענה גמיש לבעיות‬ ‫אשראי‬ ‫נפח עבודה גדול‬ ‫עבודה מול חברת סוכנים‬ ‫עולמית‬ ‫יתרונות וחסרונות של עבודה מול חברת שילוח קטנה‪/‬משלח‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫יכול לגרום עיכובים אם‬ ‫הלקוח מקבל מענה לכל‬ ‫אותו אדם מטפל בכל‬ ‫צרכיו מאדם אחד‪.‬‬ ‫התיקים ומלווה את כל‬ ‫קשר ישיר מול המשלח‬ ‫התהליך‬ ‫יכול לגרור חוסר סדר עקב יש מענה מידי‪ .‬הלקוח לא‬ ‫עומס‬ ‫גורם אחד אחראי‬ ‫צריך לעבור מגורם אחד‬ ‫לשני‬ ‫פחות אפשרויות לאשראי‬ ‫יש עניין גבוה יותר‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫בלקוחות קטנים או חד‬ ‫אשראי‬ ‫פעמיים‬ ‫לא בהכרח כלל עולמי‪ .‬אין מענה אישי וגמיש‬ ‫עבודה מול סוכנים‬ ‫אופי עבודה אחיד כלל‬ ‫מקומיים‬ ‫עולמי‬ ‫בחירת חברת שילוח בין לאומי ‪ -‬סיכום‬ ‫לסיכום‪ ,‬כשאנו באים לחפש חברת שילוח בינלאומי או משלח‪ ,‬יש מספר נקודות‬ ‫שכדאי לתת עליהן את הדעת לפני שבוחרים‪:‬‬ ‫תחום התמחות ‪ -‬השלב הראשון בבחירת חברת שילוח‪ ,‬הוא מציאת חברה‬ ‫שמתאימה לסוג השילוח שאתם מבצעים‪.‬‬ ‫חברה גדולה או משלח‪/‬חברה קטנה ‪ -‬הלקוח צריך לדעת מה מתאים לו‪,‬‬ ‫בהתחשב בנקודות שהועלו לעיל‪ .‬לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות‬ ‫וחסרונות‪.‬‬ ‫ותק‪/‬ניסיון ‪ -‬חברה ותיקה לא בהכרח עדיפה על חברה צעירה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ותק‬ ‫וניסיון בתחום מסוים מעלים את רמת האמינות של החברה בלב הלקוח ורבים‬ ‫יעדיפו לעבוד עם חברה מוכרת ומנוסה למען השקט הנפשי‪.‬‬ ‫המלצות מפה לאוזן ‪ -‬אם שמעתם המלצה חמה על חברה‪/‬משלח‪ ,‬נחסך‬ ‫לכם חלק גדול בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬זוהי הדרך הטובה להחליט‪.‬‬ ‫הצעת מחיר ‪ -‬כאשר מקבלים הצעות ממספר חברות שילוח ‪ -‬רצוי לבחון‬ ‫היטב ולא לפנות אוטומטי לחברה אשר נתנה את ההצעה הזולה ביותר ‪ -‬צריך‬ ‫לבחון מה נכלל בהצעה ולדעת שלרוב הצעה זולה עשויה להתברר בדיעבד‬ ‫כיקרה ביותר‪.‬‬ ‫האזור בעולם אליו‪/‬ממנו אנו שולחים ‪ -‬אם אתם מייבאים מהמזרח הרחוק‬ ‫למשל‪ ,‬מומלץ לעבוד עם חברת שילוח‪/‬משלח שיש להם קשרים טובים עם‬ ‫סוכנים מקומיים וניסיון באותו אזור‪ .‬בדר"כ‪ ,‬הם גם יוכלו להציע מחירים יותר‬ ‫אטרקטיביים‪.‬‬ ‫‪ .5‬כיצד יכול היבואן להיפטר מתשלום חובות של מסי יבוא? הסבר‬ ‫מאת עו"ד גיל נדל ‪www.nadel-law.co.il‬‬ ‫תיאור הבעיה‬ ‫גיבורי סיפורנו הנוכחי הם יבואנים‪ ,‬המקבלים מרשויות המסים דרישה‬ ‫לתשלום רטרואקטיבי של מסי יבוא בגין ייבוא טובין שביצעו בעבר‪ .‬הודעת‬ ‫החיוב מהווה מהלומה קשה ביותר ליבואן מארבע הסיבות העיקריות להלן‪:‬‬ ‫לוח הזמנים לתשלום הגירעון‪ :‬על‪-‬פי האמור‪ ,‬בהודעת החיוב נדרש היבואן‬ ‫לשלם את הגירעון בתוך זמן קצר‪ ,‬כאשר הסנקציות המתלוות לאי תשלום הן‬ ‫חמורות ביותר ‪ -‬עיכוב מטענים ונקיטת הליכי גבייה‪ ,‬וגירעון המס הנושא‬ ‫הצמדה‪ ,‬ריבית וקנס פיגורים!‬ ‫על‪-‬פי החוק אפשר לדרוש את הגירעון במסי יבוא בתוך חמש שנים מיום‬ ‫היווצרותו (ולעתים אף יותר)‪ ,‬ובמלים אחרות‪ ,‬רשויות המסים רשאיות לחשב‬ ‫את המסים חמש שנים אחורה(ואף יותר!)‪.‬‬ ‫מסי יבוא אינם מוטלים על הרווח שהפיק היבואן בעסקה‪ ,‬אלא מחושבים‬ ‫בדרך כלל כשיעור מערך הטובין המיובאים‪ .‬יבואן‪ ,‬שבעת מכירת הטובין לא‬ ‫"גלגל" את מסי היבוא על הקונה‪ ,‬עלול לאבד את כל רווחיו מן העסקה בעקבות‬ ‫חיוב רטרואקטיבי במסי יבוא ואף להיגרר להפסדים עצומים!‬ ‫הואיל ומדובר בדרישת תשלום‪ ,‬המוצאת ליבואן לאחר מעשה‪ ,‬ליבואן קשה‬ ‫לחזות את התרחשות העניין ולפעול מניעתית להקטנת הסיכון‪.‬‬ ‫המחוקק היה ער למצוקתו של היבואן במקרה של חוב מס‬ ‫רטרואקטיבי‪ ,‬ועל כך הוא קבע מנגנון המאפשר ליבואן לקבל פטור‬ ‫מתשלום חוב המס בתנאים מסוימים‪ .‬כוונתנו לסעיף ‪ 3‬לחוק מסים‬ ‫עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬התשכ"ח‪ .1968-‬על‪-‬פי סעיף זה‪,‬‬ ‫לחוק יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס‪ ,‬אם‪:‬‬ ‫חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר‪ ,‬או מידיעה שהיה עליו‬ ‫למסור והוא לא מסר‪.‬‬ ‫היבואן לא ידע‪ ,‬או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס‪.‬‬ ‫היבואן לא גלגל את המס על הקונים‪.‬‬ ‫כפי שהבהיר זאת יפה בית‪-‬המשפט העליון באחד מן העניינים‪ ,‬לב לבו של‬ ‫ההסדר הוא תום לב‪ .‬יבואן שסבר בתום לב‪ ,‬כי המוצר פטור ממסי יבוא‬ ‫ובהתאם לכך תמחר את המוצר‪ ,‬עשוי לקבל פטור מתשלום החוב‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫יבואן שהיה צריך לחשוד שהמכשיר חייב במסי יבוא‪ ,‬אך הוא העדיף לעצום את‬ ‫עיניו‪ ,‬לא לברר‪ ,‬ולא לשלם את המס מלכתחילה‪ ,‬לא יוכל ליהנות מן הפטור‪.‬‬ ‫רשות המכס מפרשת בצמצום את סעיף ‪ 3‬לחוק מסים עקיפים‬ ‫סעיף ‪ 3‬לעיל מעורר תמיהות מצד רשות המכס כלפי היבואן‪ :‬אם אנחנו‬ ‫צודקים בעמדתנו ‪ -‬למה שנוותר ליבואן על המס הנדרש? מדוע הקופה‬ ‫הציבורית צריכה לממן את מחדלו של היבואן? בהתאם לכך‪ ,‬רשות‬ ‫המכס מפרשת בצמצום את החוק ובאופן מאוד לא ליברלי‪ ,‬עד שמעטים‬ ‫המקרים שבהם רשות המכס פוטרת את היבואן מתשלום החוב‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫ההערכות של העוסקים בתחום‪ ,‬רק שיעור מועט מן הבקשות לפי סעיף‬ ‫‪ 3‬לעיל נענה בחיוב‪.‬‬ ‫התנאי השני בסעיף ‪ 3‬לחוק מהווה את המכשלה הגדולה העומדת בפני‬ ‫היבואנים‪ ,‬ורשות המכס מרבה לטעון‪ ,‬כי היבואן ידע‪ ,‬או היה עליו לדעת‬ ‫על קיומו של החסר‪ .‬הדבר מופיע תדיר במחלוקות סיווג‪ .‬רשות המכס‬ ‫נוהגת לטעון כלפי היבואן‪ ,‬כי ידע או היה עליו לדעת‪ ,‬שיש לסווג את‬ ‫הטובין בפרט החייב במסי יבוא‪ .‬על‪-‬פי החוק והפסיקה‪ ,‬יש לייחס‬ ‫ליבואן את ידיעתו של סוכן המכס שלו‪ ,‬המהווה שליח של היבואן‪ ,‬ועל‬ ‫כן יש לשאול‪ :‬האם היה על סוכן המכס לדעת‪ ,‬שיש לסווג את המוצר‬ ‫בפרט החייב במסי יבוא?‬ ‫פסק דינו של בית‪-‬משפט השלום בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫לאחרונה ניתן פסק דינו של בית‪-‬משפט השלום בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬הדן‬ ‫בפרשנותו של סעיף ‪ 3‬לעיל‪ .‬אמנם‪ ,‬מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה‬ ‫שאין לו תוקף מחייב‪ ,‬אולם אין ספק‪ ,‬כי כמה מקביעותיו של בית‪-‬‬ ‫המשפט מהוות בשורה טובה לציבור היבואנים ולסוכני המכס (ת‪.‬א‪.‬‬ ‫‪ ,072590/04‬ויליפוד נ' מ"י)‪ .‬באותו העניין דובר בגבינות מתוצרת‬ ‫דנמרק‪ ,‬בעלות גידים ירוקים‪ ,‬המתאפיינות בגידי העובש הנוצרים בהן‬ ‫כחלק מתהליך הבשלתן‪ .‬רשות המכס הוציאה ליבואניות הודעות חיוב‪,‬‬ ‫שכן לטענתה‪ ,‬הסיווג הנכון של הגבינות בעלות גידי העובש היה בפרט‬ ‫מכס ‪ .04.06.4010‬פרט זה‪ ,‬כולל גבינות‪ ,‬המשתייכות למשפחת‬ ‫הגבינות הכחולות (‪ )Blue Cheese‬והחייב במכס‪ ,‬בשיעור גבוה‪.‬‬ ‫בעקבות הבהרה שנתן ארגון המכס העולמי‪ ,‬היבואניות קיבלו את עמדת‬ ‫רשות המכס בעניין הסיווג‪ ,‬ועיקר יהבן הושלך על עמידתן בסעיף ‪3‬‬ ‫לחוק‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לתנאי הראשון של סעיף ‪ ,3‬בית‪-‬המשפט קבע‪ ,‬כי כאשר‬ ‫נמסר סיווג שגוי ברשומון היבוא‪ ,‬הדבר אינו מהווה מסירת ידיעה בלתי‬ ‫נכונה‪ ,‬שכן עניין הסיווג הוא עניין משפטי‪ ,‬שאינו נחשב בגדר "ידיעה"‪.‬‬ ‫לטעמנו‪ ,‬אין ספק שמדובר בקביעה משמעותית ביותר‪ ,‬שכן כל גירעונות‬ ‫הסיווג קשורים לטעות סיווג הנעשית ברשומון היבוא‪ ,‬והקביעה אשר‬ ‫על‪-‬פיה סיווג שגוי הוא ידיעה בלתי נכונה הייתה סותמת את הגולל על‬ ‫השימוש בחוק מסים עקיפים‪ ,‬כדי לקבל פטור מגירעונות מכס בגין סיווג‬ ‫לקוי‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לתנאי השני של סעיף ‪ 3‬לחוק לעיל‪ ,‬הרי בדרך כלל המכשיר‬ ‫העומד להצדקתו של היבואן הוא קיומה של בדיקה פיזית‪ ,‬שנערכה‬ ‫לטובין ושבה רשות המכס אישרה את הסיווג השגוי‪ .‬במצב דברים זה‪,‬‬ ‫היבואן יאמר‪" :‬אם רשות המכס שגתה כמוני‪ ,‬הרי לא ידעתי ולא הייתי‬ ‫צריך לדעת על החסר"‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפסק דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬בעניין‬ ‫אמקור (ע"ש ‪ ,1083/99‬אמקור מקררים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ‪,‬‬ ‫פס"ד מיום ‪ ,)6.3.2005‬בית‪-‬המשפט קיבל את עמדת אמקור וקבע‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬כי על אמקור לא היה לדעת על קיומו של החסר‪ ,‬שכן רשות מס‬ ‫קניה ערכה ביקורות אצל אמקור במהלך השנים‪ ,‬אישרה את דוחותיה‪,‬‬ ‫ולא העירה לה על הטעויות‪.‬‬ ‫אלא שבענייננו לא נזכר בפסק הדין עניין הבדיקות הפיזיות‪ ,‬ובית‪-‬‬ ‫המשפט השתית את קביעתו על בסיס ניתוח אחר‪ .‬בית‪-‬המשפט נעזר‬ ‫בעובדה‪ ,‬כי ארגון המכס העולמי הזדקק להבהיר את פרשנות הביטוי‬ ‫גבינות בעלות גידים כחולים ולציין‪ ,‬כי הוא כולל גם גבינות בעלות גידים‬ ‫ירוקים‪ .‬בהתאם לכך הסיק בית‪-‬המשפט‪ ,‬כי מדובר בתיקון שמטרתו‬ ‫להבהיר‪ ,‬כי ‪" -‬קודם לתיקון‪ ,‬תחולת הפרט לא הייתה ברורה דיה‪ ,‬ולכן‬ ‫נזקקו לתיקון מבהיר‪ .‬מכאן שבמועד שקדם לתיקון ניתן לקבל את‬ ‫טענת התובעות כי לא ידעו‪ ,‬או לא יכלו לדעת את ההגדרה הנכונה"‪.‬‬ ‫בית‪-‬המשפט לא הסתפק בכך ואף הוסיף‪" :‬לעניין זה אני מקבלת גם את‬ ‫טענת התובעות כי לנוכח הקושי שבסיווג הרי כאשר מדובר ב'מקרה‬ ‫גבולי' בו הסיווג אינו ברור די‪ ,‬יש לקבל את טענת הנישום כי הוא לא ידע‬ ‫ולא צריך היה לדעת כי הסיווג שניתן על ידו שגוי"‪ .‬זאת כבר קביעה‬ ‫בעלת משמעות רחבה הרבה יותר‪.‬‬ ‫פסילת תעודות מקור‪ ,‬ופסק דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי בבאר‪-‬שבע‬ ‫במחלוקות‪ ,‬המתגלעות בעקבות פסילת תעודות מקור‪ ,‬רשות המכס טוענת‬ ‫שתעודת מקור שנפסלה היא בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן‪ .‬אין זה‬ ‫משנה לרשות המכס‪ ,‬שבעת שחרור הטובין התעודה הייתה בתוקף‪ ,‬והיבואן‬ ‫הסתמך עליה בתום לב‪ .‬המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין‪ ,‬טוענת רשות המכס‪,‬‬ ‫ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה‪.‬‬ ‫את העמדה הזאת‪ ,‬בתי‪-‬המשפט אישרו בערכאות שונות‪ ,‬והיא זכתה לאחרונה‬ ‫לדיון מקיף בפסק דינו של בית‪-‬המשפט המחוזי בבאר‪-‬שבע (ת‪.‬א‪,7182/06 .‬‬ ‫טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס"ד מיום ‪ .)17.3.2009‬בית‪-‬‬ ‫המשפט חזר על ההלכה שקבעה‪ ,‬כי תעודת תנועה ‪ EURO1‬שנפסלה היא‬ ‫ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום‪" :‬זה מכבר נקבע‪ ,‬כי יש לפרש את התנאי‬ ‫פירוש אובייקטיבי‪ ,‬משמע‪ ,‬אם ייקבע כי הטובין שיובאו על‪-‬ידי המערערת‬ ‫סווגו על‪-‬ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן‬ ‫עובדתי‪ ,‬לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג"‪.‬‬ ‫אלא שבית‪-‬המשפט גם פסק‪ ,‬כי היבואנית לא נקטה את מכלול הצעדים‬ ‫המתחייבים להבטיח את עמידת הטובין בכללי המקור ואת כשרות תעודת‬ ‫התנועה‪ .‬שכן‪ ,‬היבואנית לא הצליחה לציין את שמו של נציג הספק‪ ,‬שהבטיח‬ ‫לה שהטובין פטורים ממכס; לא ביררה עם הספק‪ ,‬האם ייבוא הטובין בידי‬ ‫היבואן הקודם היה פטור ממס בפועל; לא סיכמה עם הספק‪ ,‬במסגרת הסכמי‬ ‫האספקה‪ ,‬שהוא מתחייב שהטובין עומדים בכללי המקור (ואף להיפך‪ ,‬היה‬ ‫נראה שלספק יש חופש מלא לשנות ללא כל סייג תנאים מהותיים‪ ,‬המשפיעים‬ ‫על כללי המקור); ולא עשתה כל ניסיון מצדה לבדוק עם הספק‪ ,‬האם הטובין‬ ‫עומדים בכללי המקור‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בית‪-‬המשפט קבע‪ ,‬כי הגירעונות שהוצאו לחברת טמפו ‪ -‬בסכום‬ ‫של יותר מ‪ 7.5-‬מיליוני ש"ח (!) ‪ -‬שרירים וקיימים‪ ,‬ואף חייב את טמפו בתשלום‬ ‫‪ 70‬אלף ש"ח (!) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין‪.‬‬ ‫כיצד בכל זאת‪ ,‬אפשר לעמוד בדרישות סעיף ‪ 3‬לחוק מסים עקיפים?‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬רצוי לצאת לדרך לאחר שקיבלתם אישור‪/‬חוות דעת מסוכן‬ ‫המכס בנוגע לעמדת הסיווג (או הצהרת ערך הטובין לצורכי מכס)‪ .‬חשוב‬ ‫להעביר לסוכן המכס את כל המידע הרלוונטי ולקבל ממנו התייחסות ברורה‬ ‫לעניין‪ .‬באופן זה תוכלו לתמוך בטענתכם‪ ,‬שלא ידעתם ושלא היה עליכם לדעת‬ ‫(לרבות סוכן המכס) על קיום החסר‪.‬‬ ‫אם המקרה נראה בעייתי ‪ -‬אל תהמרו על סעיף ‪ 3‬לחוק‪ .‬עדיף לפנות לבקשה‬ ‫למידע מוקדם אצל רשות המכס‪ ,‬ובמקרה הצורך‪ ,‬כאשר הרשות קבעה‪ ,‬כי‬ ‫המוצר חייב במסי יבוא‪ ,‬לשלם את המס אגב מחאה ולתבוע השבה‪.‬‬ ‫כדאי מאוד לברר‪ ,‬האם קיימת הנחיה של רשות המכס הרלוונטית לעניינכם‪.‬‬ ‫במקרים אחדים נשללה הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר"‪ ,‬לאור‬ ‫קיומה של הנחיית הרשות‪.‬‬ ‫כדאי לעקוב ולתעד‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬את עמדת המתחרים בשוק‪ .‬מן‬ ‫המחירים שדורשים המתחרים‪ ,‬אפשר ללמוד על שיעור מסי היבוא שהם‬ ‫משלמים ועל עמדת הסיווג שלהם‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬בית‪-‬המשפט אף הביע נכונות‬ ‫להיעזר בנתון זה‪.‬‬ ‫היתממות ועצימת עיניים לא יעזרו! בפסק דין שניתן לאחרונה‪ ,‬בית‪-‬המשפט‬ ‫השלום בתל‪-‬אביב‪-‬יפו "זרק מכל המדרגות" יבואן (וסוכן מכס)‪ ,‬לאחר שהתברר‬ ‫לבית‪-‬המשפט‪ ,‬שהיבואן וסוכן המכס לא בדקו את הטובין לצורך סיווגם במשך‬ ‫עשר שנים!‬ ‫לעתים מעורבים גופים ממשלתיים נוספים בתהליך שחרור הטובין‪ :‬משרד‬ ‫התמ"ס‪ ,‬משרד הבריאות (אגף הרוקחות‪ ,‬שירות המזון)‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬מכון‬ ‫התקנים‪ ,‬ועוד‪ .‬חשוב לבדוק‪ ,‬מהי עמדת הגופים לעיל‪ ,‬שכן פעמים רבות‬ ‫עמדתם תואמת את עמדתכם ומנוגדת לעמדת רשות המכס‪.‬‬ ‫והחשוב מכול ‪ -‬יש לעקוב אחרי התנהלות שחרור המטענים שלכם‪.‬‬ ‫שחרורים‪ ,‬שנדרשו לבדיקות פיזיות ויסודיות‪ ,‬ושאישר בית המכס עשויים‬ ‫למלט אתכם מן הצרה‪ .‬בכמה מקרים‪ ,‬קיומו של אישור הרשות שלל את‬ ‫הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר"‪.‬‬ ‫האמור בסעיף ‪ 5‬מהווה מידע כללי‪ ,‬והוא אינו מהווה חוות דעת משפטית‪.‬‬ ‫מדריך זה נערך והופק ע"י אביה שירותי אחסנה בע"מ‪.‬‬ ‫למידע נוסף פנו ל‪1-800-255-999-‬‬ ‫בהצלחה רבה‬ ‫חוני איילון ‪ -‬מנכ"ל אביה שירותי אחסנה‪.‬‬