1. No category

‫מגזין ינואר ‪2015‬‬
‫רמי נחום‪,‬‬
‫מנכ"ל טריפל סי‪,‬‬
‫רוצה להוביל את‬
‫הענן בישראל‬
‫עננים על‬
‫ראשינו‬
‫עוד בגיליון‪:‬‬
‫בכירים מהרהרים על ‪! IT‬‬
‫משרד הבריאות מפר את הסודיות הרפואית שלנו?‬
‫אנליסטים ועורכי אנשים ומחשבים חוזים את ‪2015‬‬
‫צלם‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫הכי טובים בעננים!‬
‫‪4JNQMZ1PXFSGVM$MPVE‬‬
‫זוכה בפרס‪lwdzdugv‬פרויקט ייחודי לשנת ‪2014‬‬
‫לפרטים נוספים ‪*5514‬‬
‫‪XXXWJSUVBMOFTUDPN‬‬
‫יש לך עד ‪ 200‬עובדים בעסק?‬
‫יש לנו הצעה שלא תוכל לסרב לה!‬
‫‪All in‬‬
‫‪Box‬‬
‫שדרג את תשתיות התקשורת של העסק‬
‫בהצעה חסרת תקדים‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫תשתית סיב אופטי‬
‫‪ 100Mb‬סימטרי לאינטרנט‬
‫‪+‬‬
‫ממשק ‪ PRI‬כולל שיחות‬
‫ללא הגבלה לקווים נייחים‬
‫נתב עסקי מתקדם‬
‫החל מ‪ ₪2,390-‬לחודש‬
‫להצטרפות התקשר ‪*6939‬‬
‫‪www.hot-business.co.il‬‬
‫בכפוף לתנאי השירות והמסלולים‪ .‬שיחות ליעדים רגילים בארץ בשימוש רגיל וסבי ר‪.‬‬
‫המחיר עשוי להתעדכן מעת לעת‪ .‬המחיר אינו כולל מע"מ‪ .‬למצטרפים עד ‪.31.4.2015‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫‪46‬‬
‫‪20‬‬
‫סיפור השער‪ :‬רמי נחום‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫טריפל סי‪ ,‬רוצה להוביל‬
‫את הענן של ישראל ומספר על‬
‫הקשיים שבדרך‪ .‬יוסי הטוני‬
‫‪ 20‬איציק תמיר‪ ,‬מנכ"ל‬
‫החברה המרכזית‬
‫למשקאות ישראל‪ ,‬בריאיון זוגי עם‬
‫המנמ"רית‪ ,‬עדית שרויטמן‪ ,‬על‬
‫‪4‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫חשיבות מערכות המידע בייצור‬
‫והפצה של משקאות וגבינות‪.‬‬
‫יהודה קונפורטס‬
‫‪ 30‬זאב בילסקי‪ ,‬ראש‬
‫עיריית רעננה‪ ,‬מסתייע‬
‫במנמ"רית הוותיקה ענת ספקטור‪,‬‬
‫להעמיד את העיר בחזית‬
‫הטכנולוגיה‪.‬‬
‫יהודה קונפורטס‬
‫‪ 48‬מערכת אנשים ומחשבים‬
‫קיבצה אנשי היי‪-‬טק ושוק‬
‫ההון לסיכום ‪ 2014‬ולשיחה על‬
‫הצפי לשנת ‪ .2015‬ג'ון בן זקן‬
‫מחליפים שנה‬
‫סיכומי השנה החולפת ותחזיות‬
‫לקראת השנה האזרחית החדשה‬
‫בשלל תחומים‪ ,IT :‬אבטחת מידע‪,‬‬
‫‪ ,BI‬ניהול ידע ועוד‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪72‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫דעות‬
‫אנשי מקצוע בתחומי ה‪IT-‬‬
‫השונים מאירים זוויות והדגשים‬
‫בנושאים שונים‪ .‬בין הכותבים‪:‬‬
‫גדי גילאון‪ ,‬אילן אלתר‪ ,‬יואב‬
‫צור‪ ,‬אביב אילון‪ ,‬אבי עסיס‪.‬‬
‫מגזין מנהיגים ‪ -‬למנהלי עסקים וטכנולוגיה‬
‫בהוצאת אנשים ומחשבים‬
‫מו"ל ומנכ"ל‪ :‬דליה פלד‬
‫דפוס‪ :‬גרפוליט‬
‫צלם מערכת‪ :‬קובי קנטור‬
‫נשיא ועורך אחראי‪ :‬פלי הנמר ‪[email protected]‬‬
‫עורך ראשי‪ :‬יהודה קונפורטס‪[email protected] ,‬‬
‫סגן עורך‪ :‬יוסי הטוני ‪[email protected]‬‬
‫עורכת לשונית‪ :‬נחמה אלמוג ‪[email protected]‬‬
‫כתבים ומשתתפים‪:‬‬
‫אור יעקב‪ ,‬יניב הלפרין‪ ,‬יהודה קונפורטס‪ ,‬ג'ון‬
‫בן זקן‪ ,‬רון קסלר‪ ,‬צבי קצבורג‪ ,‬זיו מנדל‪ ,‬עו"ד‬
‫אביב אילון‪ ,‬בן פלד‪ ,‬נחמה אלמוג‬
‫צילום שער‪ :‬נדב כהן‪-‬יונתן‬
‫ניהול הפקה ומדיה‪ :‬אוה שקלאר ‪[email protected]‬‬
‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬מיכל לידני ‪[email protected]‬‬
‫פרסום ומכירות‪ :‬זיוה לויבל ‪[email protected]‬‬
‫ויפעת גרינפלד ‪[email protected]‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪5‬‬
‫טור עורך‬
‫יהודה קונפורטס‬
‫מנהיגות‪ ,‬עסקים ו‪IT-‬‬
‫שנת ‪ 2015‬תהיה השנה שבה תתעצם‬
‫הקרבה והשת"פ בין המנהל בארגון לבין‬
‫המנמ"ר‪ .‬המגמה הזאת בלטה מאוד בשנה‬
‫שחלפה‪ ,‬והוכחה לכך הייתה באירוע‬
‫שערכנו‪ ,‬שבו הוענקו אותות הערכה‬
‫למנכ"לים בכירים בארגונם על שימוש‬
‫מושכל בטכנולוגיה וביישום מערכות‬
‫מידע‪ .‬המנכ"לים הם עוזי דנינו‪ ,‬מנכ"ל‬
‫אקסלנס נשואה‪ ,‬עוזי יצחקי‪ ,‬משרד‬
‫התחבורה‪ ,‬רן סער‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫ודב קוטלר‪ ,‬ישראכרט‪.‬‬
‫המסר המרכזי באירוע זה היה‪IT" :‬‬
‫טוב‪ ,‬ויותר מזה חיוני מאוד לקידום ליבת‬
‫העסקים של הארגונים‪ .‬הדברים נאמרו‬
‫בפה מלא על ידי המנכ"לים והיו"רים של‬
‫אותם ארגונים‪ .‬באותה נשימה הם אמרו‪,‬‬
‫שללא המנמ"רים ואגפי הטכנולוגיה‬
‫שהם מנהלים‪ ,‬שום דבר לא היה זז‪ .‬לא‬
‫היה זה האירוע היחיד‪.‬‬
‫במהלך השנה ראינו יותר ויותר‬
‫מהלכים אסטרטגיים שנערכו בארגונים‪,‬‬
‫שללא תמיכה והבנת ההנהלה לא‬
‫היו יוצאים לפועל‪ .‬אין ספק שמדובר‬
‫בתחילתו של עידן חדש‪ .‬עד כה‪ ,‬דיברנו‬
‫רבות על מעמדו של המנמ"ר ועל הצורך‬
‫שלו להתקרב להנהלה על מנת להוכיח‬
‫הובלה והנהגה‪ .‬כעת‪ ,‬הדרך אל קומת‬
‫ההנהלה קצרה יותר‪ ,‬אבל מחייבת יותר‪.‬‬
‫המנמ"ר והמנכ"ל חולקים יחד את התואר‬
‫מנהיגים‪.‬‬
‫זו אחת הסיבות שהביאה אותנו‬
‫להגיש לכם את הגליון הראשון‬
‫של המגזין מנהיגות מבית אנשים‬
‫ומחשבים‪ .‬מנהיגות‪ ,‬אינה רק אחריות‬
‫וסמכות לקבלת החלטות‪ ,‬אלא היכולת‬
‫ל לזהות את הכלים‪ ,‬האנשים והסביבה‬
‫שביכולתם לשנות מציאות‪ .‬ארגונים‬
‫חיים בסביבה משתנה בקצב הולך‬
‫וגובר‪ .‬במגזרים מסוימים התחרות קשה‬
‫מאוד‪ ,‬והדרך היחידה לשרוד ולהוביל‬
‫היא בידול‪ ,‬שמקדם את הארגון לחזית‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬מייעל את תהליכי העבודה‬
‫וממקסם את ההשקעה בכלים‪ ,‬באנשים‬
‫ובטכנולוגיה‪.‬‬
‫היכולת לזהות אותה טכנולוגיה‬
‫‪6‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫ולהוביל את הארגון ליישם אותה היא התכונה שמבדילה בין‬
‫מנהלים של ארגונים ו‪/‬או מנהלי מיחשוב שעובדים איתם‪ ,‬לבין‬
‫מנהיגים‪.‬‬
‫מנהיגות קיימת גם בצד של החברות שתפקידן לספק את‬
‫הטכנולוגיה לאותם ארגונים‪ .‬תפקידם של אותם מנהלים הוא‬
‫לייצר את הערך המוסף של הפתרון שלהם עבור הלקוחות‪ ,‬לתת‬
‫להם את התחושה שאין מדובר רק בספק‪ ,‬אלא גם בשותף‪,‬‬
‫שאפשר לסמוך עליו‪ .‬סיפור השער מספר את סיפורו של מנהיג‬
‫אחד כזה‪ ,‬רמי נחום‪ ,‬המייסד והבעלים של חברת טריפל סי‪ .‬הילד‬
‫מטבריה‪ ,‬שבגיל ‪ 20‬נאלץ לצאת כדי לפרנס את משפחתו‪ ,‬מימש‬
‫חלום והפך להיות מנכ"ל של אחת מחברות שירותי המיחשוב‬
‫הדומיננטיות בשוק‪ .‬נחום הוא ללא ספק מנהיג‪ ,‬שניחן בתכונות‬
‫של יזם אמיץ שלא מפחד מאתגרים‪ ,‬בדיוק כמו האתגרים שהוא‬
‫מכניס את עצמו אליהם בכל פעם שהוא יוצא לפעילות ספורט‬
‫אתגרית‪ ,‬חלק בלתי נפרד מחייו‪ .‬בהמשך הגיליון חנכנו מדור‬
‫חדש‪ ,‬שבו הפגשנו לשיחה אחד על אחד מנכ"ל‪-‬מנהיג של ארגון‬
‫עם מנמ"ר שגם הוא מנהיג‪ .‬הלכנו לשני קצוות שונים‪ :‬רשות‬
‫מקומית )ראש עיריית רעננה‪ ,‬זאביק בילסקי‪ ,‬והמנמ"רית שלו‪ ,‬ענת‬
‫ספקטור( וחברה מובילה בתחום המזון והמשקאות )מנכ"ל החברה‬
‫המרכזית למשקאו‪ ,‬ישראל‪ ,‬איציק תמיר(‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬המסר המרכזי של המרואינים היה חד משמעי‪ :‬ללא‬
‫מערכות מידע וטכנולוגיה לא הייינו מגיעים לאן שאנו מגיעים‪.‬‬
‫מאחר שהעיתון מופיע בחודש ינואר‪ ,‬תוכלו למצוא בו מאמרים‪,‬‬
‫ניתוחים ותחזיות של מיטב הכותבים שלנו‪ ,‬שמנסים לסכם את‬
‫השנה שחלפה ולהעריך מה צפוי לנו בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫אנו שמחים ומודים לכותבים הרבים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬מומחים‬
‫ויועצים‪ ,‬שבחרו בנו כדי לפרסם דעות וניתוחים בתחומם‪ .‬בחודשים‬
‫הבאים נמשיך במסע הארוך של חיפוש אחר מנהיגים משני צדי‬
‫השולחן‪ :‬המנהל‪ ,‬והמנמ"ר שיוביל אותו לממש את חזון ההצלחה‬
‫של ארגונו‪.‬‬
‫ועוד משהו‪ :‬הגיליון הזה מוכיח כי למרות הכל ועל אף הכל‪,‬‬
‫הפרינט לא מת‪ .‬אנחנו‪ ,‬שבמשך ‪ 34‬שנים הוצאנו מהדורות דפוס‬
‫במגוון צורות ‪ -‬החל בשבועון‪ ,‬ועד ירחון ‪ -‬חזרנו לפרינט‪ .‬הבנו‪,‬‬
‫כי לעיתון המודפס‪ ,‬שממוצב לתחום מאוד מסוים‪ ,‬ומוגד בצורה‬
‫עכשווית ונכונה‪ ,‬יש מקום ליד האייפד‪ ,‬המחשבים והמדיות‬
‫הדיגטליות‪ .‬הרצון לקרוא‪ ,‬להעמיק ולהביע דעה שמור עדיין‬
‫לעולם הדפוס‪.‬‬
‫בשנה הבאה נמשיך לשרת אתכם גם במדיות האינטרנטיות‪,‬‬
‫בכנסים ובאירועי לקוחות‪ ,‬ותמיד נשמור על הקו המאפיין את‬
‫הפעילות שלנו ונושא את שמנו‪ :‬אנשים‪ ,‬לפני הכל‪ ,‬ואחר כך‬
‫המחשבים‪.‬‬
‫קריאה נעימה ושנה אזרחית טובה‪.‬‬
‫יהודה קונפורטס‪ ,‬עורך ראשי‪.‬‬
‫משולחן המערכת‬
‫יוסי הטוני‬
‫לחזות את עתיד ה‪ IT-‬בלא כדור בדולח‬
‫נמצאה החלופה לקריאת התחזיות השונות‪ :‬סוכנות ביון אמריקנית העונה‬
‫לשם ‪ ,DARPA‬שמבקריה מכנים את העובדים בה משוגעים‬
‫סגן עורך אנשים ומחשבים‬
‫מדי שנה אנו טובעים בסיכומי השנה‬
‫שעברה ובתחזיות לשנה החולפת‪ .‬הבה‬
‫נודה על האמת‪ ,‬לעתים התחזיות צופות‬
‫את הידוע‪ ,‬שלא לומר המובן מאליו –‬
‫ולעתים הן סתם מפספסות‪ .‬לכן‪ ,‬על‬
‫מנת לדעת מה צופן לנו העתיד בכלל‬
‫ועתיד ה‪ IT-‬בפרט‪ ,‬אולי כדאי להסתמך‬
‫על מי שנחשבים ליוצאי דופן במקרה‬
‫הטוב‪ ,‬ומשוגעים במקרה הסביר יותר‪.‬‬
‫בפברואר ‪ ,1958‬אחרי שיגורו של‬
‫ספוטניק ‪ 1‬על ידי ברית המועצות‪ ,‬ארצות‬
‫הברית חוותה נחיתות טכנולוגית‪ .‬דווייט‬
‫אייזנהאואר‪ ,‬נשיא ארה"ב‪ ,‬הקים את‬
‫הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים‬
‫)‪.(Advanced Research Projects Agency‬‬
‫מטרתה‪ :‬לקדם את ארה"ב בתחומי‬
‫המחקר הטכנולוגי‪ .‬הפרויקט הראשון‬
‫שלה היה למצוא פתרון שיאפשר על‬
‫שמירת תקשורת פעילה בתוך ומחוץ‬
‫ליבשת‪ ,‬במקרה של מתקפת טילים‬
‫אטומיים‪ .‬הפתרון שנמצא יצר את‬
‫רשת האינטרנט‪ .‬ב‪ 1970-‬צורפה לשם‬
‫הסוכנות המילה הגנה )‪ (Defense‬וכך‪,‬‬
‫מאז היא מכונה ‪.DARPA‬‬
‫‪ DARPA‬ידועה בדעות העצמאיות‬
‫והלא קונפורמיות של אנשיה‪ ,‬ובכך‬
‫שעובדיה פועלים "מחוץ לקופסה"‪.‬‬
‫תקציב הסוכנות הוא קרוב ל‪3-‬‬
‫מיליארד דולרים‪ ,‬וההיתכנות של‬
‫הפרויקטים שלה נמוכה ביותר‪ ,‬פחות‬
‫מ‪ .10%-‬רוב הפרויקטים שלה חסויים‬
‫ומכוונים לצאת נגד המגמות העיקריות‬
‫המדוברות‪ .‬היו לסוכנות גם פרויקטים‬
‫רבים שנויים במחלוקת‬
‫או שנכשלו‪ ,‬בהם הניסיון‬
‫ליצור פיל מלאכותי‪,‬‬
‫שיישא אנשים וציוד‬
‫ביערות וייטנאם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עסקה הסוכנות כבר בשנות‬
‫ה‪ '70-‬בטכנולוגיות זיהוי‬
‫דיבור‪ 30 ,‬שנה לפני ‪;SIRI‬‬
‫ייצרה את עכבר המחשב‬
‫הראשון‪ ,‬הייתה שותפה לפיתוח ה‪,GPS-‬‬
‫הגתה תוכניות לניקוי החלל מלוויינים‬
‫ישנים‪ ,‬פיתחה תותבות ביוניות ועוד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫הפרויקטים הניסיוניים של סוכנות ‪ DARPA‬לעתים קרובות‬
‫מזכירים סטארט‪-‬אפים בשילוב סרטי מדע בדיוני‪ :‬רובוטים‪,‬‬
‫שבבים במוח ומערכות הגנה עם יכולת תיקון עצמי‪ .‬אבל הם‬
‫מצביעים גם על כמה מהאתגרים והבעיות בעולם האמתי‪ ,‬שאותם‬
‫הסוכנות מנסה לפתור‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2013‬הכריזה הסוכנות על תחרות לבניית מערכת‬
‫שתהיה מסוגלת לנתח שורות קוד באופן אוטומטי‪ ,‬למצוא את‬
‫נקודות התורפה שלהן ולתקן אותן כך שתהיינה חסינות מפני‬
‫התקפה‪ .‬לפני כשלוש שנים הודיעה הסוכנות כי תגביר את פיתוח‬
‫האמצעים המתקדמים ללוחמה מקוונת‪ .‬לפני שנה וחצי היא‬
‫חשפה את פרויקט ‪ .Plan X‬מטרתו היא שהמשתתפים במלחמה‬
‫המקוונת יהיו גם משתמשי רשת פשוטים יחסית – האקרים‬
‫מתחילים או חסרי ניסיון תקיפה כלל‪" ,‬כאלה שיוכלו להתבונן על‬
‫דרכים לנהל את שדה הקרב המקוון באופן אינטואיטיבי‪ ,‬כאילו‬
‫הם משחקים באנגרי בירדס"‪ ,‬הסבירו החוקרים‪.‬‬
‫שבב זה ישמיד עצמו תוך חמש שניות‬
‫בפברואר השנה חתמה הסוכנות עם יבמ על חוזה לפיתוח שבבי‬
‫‪ CMOS‬המסוגלים לקבל מרחוק פקודה להשמדה עצמית – ולהפוך‬
‫את הסיליקון לאבק‪ .‬הפרויקט‪" ,‬משאבים ניתנים לתכנות ולהעלמה‬
‫)‪ ,(VAPR‬נועד לפתח טכנולוגיות שימנעו ממערכות צבאיות מסווגות‬
‫ליפול לידי האויב‪ ,‬דוגמת האירוע שבו ננטש מסוק של צוות "אריות‬
‫הים" בעת חיסולו של אוסמה בין לאדן‪ ,‬ונפל בידי אנשי אל קעידה‪.‬‬
‫באוגוסט השנה יבמ חשפה שבב מחשב שפועל באופן שדומה‬
‫לפעילות המוח האנושי‪ .‬גודל השבב הוא כשל בול‪ ,‬והוא בעל‬
‫יכולת עיבוד כמויות מידע גדולות וטיפול בפקודות מכמה מקורות‬
‫שונים‪ .‬השבב החדש מנסה לגשר על הפער בין המחשבים‬
‫הקיימים ליכולות הקוגניטיביות הגבוהות של המוח עם צריכת‬
‫אנרגיה נמוכה‪ .‬הוא פועל בארכיטקטורה נוירונית‪ ,‬עם מיליון‬
‫נוירונים ו‪ 256-‬מיליון סינפסות הניתנות לתכנות‪ .‬השבב מכיל‬
‫‪ 5.4‬מיליארד טרנזיסטורים‪ ,‬ויש לו ביצועים גבוהים‪ ,‬לצד צריכת‬
‫זרם של ‪ 70‬מילי‪-‬ואט בלבד‪ DARPA .‬שותפה לפרויקט ‪ ,‬במסגרת‬
‫"מערכות אלקטרוניקה במורפולוגיה נוירונית בעלות כושר מדרוג‬
‫והסתגלות פלאסטית"‪.‬‬
‫מה עוד עשתה הסוכנות השנה? מימנה לאוניברסיטת הרווארד‬
‫מחקר לבניית "רובוט לביש"‪ ,‬שישפר את תקשורת האינטרנט של‬
‫הלוחמים בשדה הקרב; עסקה בפיתוח רובוטים שיכולים לשאת‬
‫בשדה הקרב ציוד של עד ‪ 400‬ק"ג ל‪ 20-‬ק"מ‪ ,‬מימנה פרויקטים‬
‫בתחום הבינה המלאכותית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫יש המדמים את הסוכנות לתמנון ענק‪ ,‬בעל זרועות רבות מכדי‬
‫לספור‪ .‬למי שבאמת מעוניין לעקוב אחר פועלה מומלץ לעקוב‬
‫אחריה בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר‪ ,‬בגוגל פלוס וביו‪-‬טיוב – שם מדווח לא‬
‫רק על חוזים‪ ,‬אלא גם פרטים מעודכנים על הפרויקטים השונים‪.‬‬
‫משולחן המערכת‬
‫יניב הלפרין‬
‫שנת זכויות האדם‬
‫‪ 2015‬צריכה להיות השנה שבה ייפסקו הניצול והעבדות שנוהגים חלק‬
‫מתאגידי הענק‪ ,‬שנה שבה העובדים שמייצרים את המכשירים שאנחנו‬
‫אוהבים יזכו לתנאי עבודה טובים יותר‪ ,‬הולמים יותר‪ ,‬אנושיים יותר‬
‫‪ 2014‬תיזכר כשנה שהיו בה הרבה אירועים בולטים‪ ,‬חלקם‬
‫ממש מהפכות‪ ,‬בעולמות האינטרנט‪ ,‬הסלולר והמחשוב‪ .‬האינטרנט‬
‫של הדברים‪ ,‬שחודר לכל מכשיר ומוצר‪ ,‬הולך וצובר תאוצה‪ ,‬מגמת‬
‫ה‪ BYOD-‬נעשית נפוצה מאוד‪ ,‬והמיחשוב הלביש עומד לכבוש את‬
‫העולם‪ ,‬או לפחות נתח ממנו‪ .‬שוק הסלולר געש השנה‪ ,‬ובמרכזו‬
‫השקת ה‪.iPhone 6-‬‬
‫אני רוצה להתמקד בצד האחר של ה‪ ,iPhone 6-‬ושל הרבה מאוד‬
‫מכשירים סלולריים ואחרים שאפשר להעלות על הדעת‪ .‬אלה‬
‫שאנחנו מבלים אתם‪ ,‬או לפחות משתמשים בהם‪ ,‬שעות על גבי‬
‫שעות מדי יום‪ ,‬ויש מאתנו כאלה שפיתחו אליהם יחסים קרובים‬
‫יותר‪.‬‬
‫למכשירים האלה יש גם צד אפל‪ ,‬אפל מאוד‪ ,‬שלפעמים מואר‬
‫– אבל מעט מדי‪ :‬הניצול‪ ,‬עד כדי שעבוד‪ ,‬של אלה שמייצרים‬
‫עבורנו את המכשירים בסין‪ ,‬באינדונזיה ובמקומות אחרים במזרח‪.‬‬
‫בהחלט ניתן לקרוא לזה עבדות מודרנית‪.‬‬
‫תנאי העבודה של אותם אנשים‪ ,‬שנחשפו בפעם האחרונה‬
‫בתחקיר של התוכנית פנורמה של ה‪ ,BBC-‬מזעזעים‪ :‬כתבים‬
‫שהחדירה הרשת על מנת לעבוד במפעלים של פגטרון ליד‬
‫שנחאי דיווחו על ימי עבודה של ‪ 16‬שעות‪ ,‬שבסיומם יש תחושה‬
‫שאי אפשר לזוז‪ ,‬עובדים שישנים על קווי הייצור של המכשירים‬
‫וכמעט שלושה שבועות של עבודה ברצף‪ .‬בתוכנית אף נראו‬
‫ילדים באינדונזיה עובדים עבור ספקים של אפל בכריית חול‬
‫שמשמש לייצור הסמארטפונים‪ .‬אפל הכחישה את הטענות‬
‫ומסרה כי היא עושה רבות לשיפור התנאים של העובדים‪.‬‬
‫מובן שאין די בתגובת אפל‪ ,‬בהנחה שהיא בכלל אומרת את‬
‫האמת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬נראה שהיא נהנית מהמצב‪ :‬כוח עבודה זול‬
‫מאוד ומיומן )וכמובן‪ ,‬לא שלה – הוא מועסק דרך קבלנים‪ ,‬אלא‬
‫מה?(‪ ,‬שנמצא רחוק‪ ,‬כך שבמערב לא באמת רואים את הזוועות‪.‬‬
‫הוא מנוצל? משועבד? למי אכפת…? העיקר שהוא מייצר את‬
‫המכשירים כמו שצריך‪.‬‬
‫אפל היא כמובן לא היחידה – טענות דומות נשמעו לגבי‬
‫סמסונג וענקיות‪ ,‬שלא לומר נצלניות‪ ,‬סלולר נוספות – אבל היא‬
‫בולטת על רקע העובדה שהיא תומכת בזכויותיהן של אוכלוסיות‬
‫מופלות אחרות‪ .‬הלהט"בים כדוגמה‪ .‬המנכ"ל‪ ,‬טים קוק‪ ,‬שבעט‬
‫השנה בדלתות הארון‪ ,‬אמר שכל מנכ"ל ומנכ"לית של "החברה‬
‫הנפלאה הזאת" יוביל אותה לתמוך בזכויות גייז‪ .‬זה כמובן מצוין‪,‬‬
‫אבל המוכנות שלה לתמוך בזכויות של להט"בים‪ ,‬כמו נישואים ואי‬
‫אפליה‪ ,‬צריכה להיות מופנית גם כלפי העובדים האומללים שלה‬
‫)סליחה‪ ,‬של הקבלנים שלה(‪ :‬שיקבלו תנאי עבודה בסיסיים כמו‬
‫שעות עבודה נורמליות‪ ,‬חופשות ושכר ראוי‪.‬‬
‫החלפת השנה היא הזדמנות מצוינת‬
‫לא רק עבור אפל אלא עבור כל‬
‫הנצלניים שבין תאגידי הענק בעולמות‬
‫הסלולר והמחשוב לעשות חשבון‬
‫נפש‪ .‬לחשוב עמוק וברצינות על היחס‬
‫לעובדים שמייצרים את המוצרים שלהן‪,‬‬
‫מה הן עושות לא בסדר ואיך מתקנים‬
‫את זה‪ ,‬ובטווח המידי‪ .‬איך מביאים לכך‬
‫שבסוף ‪ 2015‬הן יוכלו לומר בגאווה‪:‬‬
‫הפכנו את התנאים של העובדים‬
‫שלנו לסבירים‪ ,‬לפחות‪ .‬הפסקנו את‬
‫תנאי העבדות שלהם‪ ,‬התחלנו לתת‬
‫להם חופשות ושכר ראוי‪ ,‬ומעל לכל –‬
‫התחלנו להתייחס אליהם כאל בני אדם‪,‬‬
‫לא כאל עוד מכונות ייצור‪.‬‬
‫אלה שמתנגדים‬
‫לדעותיי יכולים לקרוא לי‬
‫תמים‪ ,‬הוזה ולא מבין את‬
‫העולם הכלכלי הנוכחי‪.‬‬
‫אני אשיב להם שיש‬
‫חברות שצריכות להתחיל‬
‫לראות יותר את העובד‪,‬‬
‫גם אם זה אומר לצמצם‬
‫קצת את שורת הרווח‪.‬‬
‫שההנהלות של אותן חברות יפסיקו‬
‫להיות חזיריות ויתחילו להיות אנושיות‪.‬‬
‫עורך דיילי מיילי‬
‫הזמן לומר די לתנאי העבודה‬
‫המחפירים במפעלים במזרח‬
‫)צילום אילוסטרציה‪ :‬אימג'בנק(‬
‫ומה אתנו‪ ,‬אלה שקונים את המוצרים‬
‫שמיוצרים ביזע ולפעמים אפילו בדם?‬
‫האקטיביסטים יאמרו לנו‪ :‬תפסיקו‬
‫לקנות! קל מאוד להגיד את זה‪ ,‬אבל זה‬
‫לא יקרה‪ .‬נמשיך לרכוש את המכשירים‬
‫האלה‪ .‬אלא שאנחנו יכולים לעשות‬
‫יותר למען העובדים המנוצלים וכדי‬
‫שנוכל לראות מראה טוב יותר כשאנחנו‬
‫מסתכלים על עצמנו בעיניים‪ :‬למחות‪,‬‬
‫להפגין‪ ,‬אפילו "רק" לפרסם עצומות‬
‫ברשת ופוסטים בפייסבוק‪ .‬רק לא‬
‫לשתוק‪.‬‬
‫בחרתי להתמקד בניצול בעולם‬
‫הסלולר‪ ,‬אבל הדברים רלוונטיים לכל‬
‫תחום וחברה שיש בהם ניצול‪ .‬בואו‬
‫נעשה שהוא ייפסק‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪9‬‬
‫סיפור השער ׀ מאת‪ :‬יוסי הטוני ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫‪10‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫כשענן מקומי‬
‫וענן גלובלי‬
‫נפגשים‬
‫רמי נחום‪ ,‬מנכ"ל ומייסד טריפל סי‪,‬‬
‫מספר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים‬
‫על חזונו לבניית "הענן של ישראל"‪,‬‬
‫ועל הקשיים שבדרך ● איך הענן הביא‬
‫)כמעט( לשיתוף פעולה מיחשובי במזרח‬
‫התיכון – ומדוע זה לא קרה?‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪11 2015‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪11 2015‬‬
‫סיפור השער ׀ מאת‪ :‬יוסי הטוני ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫ענן ערבי‪-‬ישראלי‬
‫ביוני השנה זכתה טריפל סי בתואר "שותף ענן עולמי מצטיין של מיקרוסופט"‪ ,‬בכנס‬
‫השותפים העולמי של החברה‪ ,WPC ,‬שהתקיים בוושינגטון‪ .‬שלושה חודשים קודם לכן‪ ,‬מספר‬
‫נחום‪" ,‬מיקרוסופט ערכה כנס לספקי אירוח ותשתית ענן שלה‪ .‬כיוון שהייתי מועמד לפרס‪,‬‬
‫העלו אותי לבמה כדי לדבר על ענן‪ ,‬חדשנות וחזון‪ .‬המראיין‪ ,‬מרשת ‪ ,NBC‬שאל אותי 'מה החזון‬
‫שלך?' השבתי לו‪ ,‬כי 'אתם האמריקנים‪ ,‬היה לכם בחור שאמר 'יש לי חלום'‪ ,‬ואני מתחבר לכך‪.‬‬
‫אני בא ממדינה קטנה‪ ,‬בת שמונה מיליון תושבים‪ ,‬מוקפת אויבים‪ .‬אני רוצה להקים ענן שמי‪,‬‬
‫‪ ,Shemic Cloud‬כי אנו והערבים – כולנו בני אברהם'‪ .‬סיימתי לדבר‪ ,‬זכיתי למחיאות כפיים רבות‪,‬‬
‫ולאחר מכן‪ ,‬מאחורי הקלעים‪ ,‬ניגשו אלי כמה מהמשתתפים – מלבנון‪ ,‬מצרים ירדן ופלסטיני‪-‬‬
‫אמריקני ואמרו 'נעים להכיר‪ ,‬אנו האויב'‪ ,‬בחיוך‪ .‬צחקנו‪ ,‬התחבקנו ודיברנו בערבית משך דקות‬
‫ארוכות‪ ,‬לעיניהם המשתאות של הסובבים"‪.‬‬
‫לדברי נחום‪" ,‬התחלתי בגיוס משקיעים‪ ,‬חברים שלי ואנשי עסקים פלסטינים‪ ,‬בסיוע מימון‬
‫אירופי ‪ -‬להקמת ענן מיחשוב שיפעל בערבית‪ ,‬במזרח ירושלים ‪ -‬על ידי פלסטינים‪ .‬האמנתי‬
‫כי באמצעות הענן נצליח לשבור גבולות ומכשולים‪ ,‬וכך הטכנולוגיה תתרום תרומה קטנה‬
‫לחיים משותפים עם בני דודנו‪ ,‬הקרובים והרחוקים‪ .‬הפרויקט קרם עור וגידים מאז ‪.2012‬‬
‫אלא‪ ,‬שלצערי‪ ,‬מבצע 'צוק איתן'‪ ,‬במסגרתו נאלצנו לבצע חסימות של תעבורה – הביא לגניזת‬
‫הפרויקט בשלב זה‪ .‬כולי תקווה ששחר של יום חדש יביא להפשרת הקיפאון"‪.‬‬
‫אנחנו מפעילים את הענן היחיד‬
‫שיש בארץ"‪ ,‬אומר בראיון מיוחד‬
‫לאנשים ומחשבים רמי נחום‪,‬‬
‫מנכ"ל ומייסד טריפל סי‪" ,‬אנו‬
‫קושרים פיסית בין הענן שלנו ובין זה של‬
‫מיקרוסופט‪ ,‬ומציעים שירותים משולבים‬
‫מאותה מערכת‪ ,‬מאותה פלטפורמה ומאותו‬
‫פורטל‪ .‬בשנת ‪ 2015‬נקשור פיסית את‬
‫התשתית שלנו לזו של מיקרוסופט באירלנד"‪.‬‬
‫טריפל סי )‪ (Triple C‬הוקמה לפני חצי יובל‬
‫על ידי נחום ומספקת שירותי אינטגרציה‪,‬‬
‫ומזה חמש שנים מחזיקה ברישיון ספקית‬
‫אינטרנט ראשי במדינת ישראל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫החברה מספקת שירותי מיחשוב ענן‪ ,‬שירותי‬
‫אחסון אתרים והתאוששות מאסון‪ .‬החברה‪,‬‬
‫בבעלות פרטית‪ ,‬מונה יותר מ‪ 100-‬עובדים‪,‬‬
‫והשקיעה עד היום עשרות מיליוני שקלים‬
‫בבניית התשתיות שלה‪.‬‬
‫למיחשוב ענן הגדרות רבות‪ .‬על פי נחום‪,‬‬
‫"מיחשוב ענן הוא שירותי ‪ IT‬ממקום מרוחק‪,‬‬
‫המספק‪ :‬שירותי תשתית‪ ,‬שירותי אבטחת‬
‫מידע‪ ,‬פלטפורמה‪ ,‬יישומים מכל סוג שהוא‬
‫ושירותי תקשורת‪ ,‬כאשר האינטרנט הוא חלק‬
‫מהענן"‪ .‬לדבריו‪" ,‬הייחודיות שלנו היא שאנו‬
‫מספקים את כל חמשת סוגי השירותים‪,‬‬
‫כ‪ 400-‬במספר"‪.‬‬
‫"היה לי חלום"‬
‫"היה לי חלום‪ ,‬חזון"‪ ,‬מספר נחום‪" ,‬להיות‬
‫ספק הענן של ישראל‪ .‬זה חזון שאני בדרך‬
‫‪12‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫לממש אותו‪ .‬אלא שבשנים הראשונות הוא‬
‫היה קשה למימוש‪ ,‬בשל השקעות הענק‬
‫שנדרשו‪ .‬מאז ‪ ,2010‬מדי שנה‪ ,‬השקענו‬
‫מיליוני דולרים בשנה בבניית התשתיות‬
‫הדרושות למימוש החזון‪ ,‬ובבניית השירותים‬
‫על גביהן‪ .‬ההשקעות היו גדולות יותר‬
‫מהרווחים – אף שהם גדלו לכשעצמם‪ .‬כעת‪,‬‬
‫אני קוצר את ההשקעה של הפירות מהחזון‬
‫שהיה לי בתחילת העשור"‪ .‬לדבריו‪" ,‬יש לי‬
‫היום את הביטחון הנדרש להשקיע עוד ‪-‬‬
‫ולהצעיד את טריפל סי להיות ספק ענן מוביל‬
‫בישראל‪ .‬אני מעריך כי החזון ימומש בשנת‬
‫‪ .2016‬אז‪ ,‬למתחרים של טריפל סי יהיה קשה‬
‫להדביק את הפער‪ ,‬הן בהיבט הטכנולוגי והן‬
‫בהיבט הגודל ונתח השוק"‪.‬‬
‫היעד‪ :‬ארגוני אנטרפרייז‬
‫"עד היום"‪ ,‬מספר נחום‪" ,‬התמקדנו בלקוחות‬
‫‪ .SMB‬בשלב הבא‪ ,‬שיקרה בין ‪ 2015‬ל‪,2016-‬‬
‫אני רוצה לספק את הענן שלי ללקוחות‬
‫ארגוני אנטרפרייז‪ ,‬מעבר ללקוחות הקיימים‬
‫ קומברס וארגונים ממגזר הביטוח ושוק‬‫ההון"‪ .‬הוא ציין כי "בשנה הקרובה נפנה לפלח‬
‫שוק של לקוחות בינוניים וגדולים‪ .‬לצורך זה‬
‫התקנו מערכות של קלסטרים )אשכולות(‬
‫גדולים‪ ,‬עם מערכות דיסקים גדולות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנחנו מתגברים משמעותית את‬
‫מערכות אבטחת המידע ונאפשר ללקוחות‬
‫גדולים הפרדה של ענן פרטי בתוך המסגרת‬
‫הציבורית‪ .‬אנחנו מומחים בלקוחות קטנים‬
‫ובינוניים ‪ -‬ואני רוצה לעלות מדרגה בהיבטי‬
‫אבטחת מידע – לטובת הלקוחות‪ .‬המתקן שלי‬
‫)ראו מסגרת( כבר מאובטח לכשעצמו"‪.‬‬
‫"בשנת ‪ ,"2014‬אמר נחום‪" ,‬ביססנו את‬
‫מעמדנו כספק שירותי ענן מוביל בישראל‪,‬‬
‫עם ערכים מוספים בתחומי התקשורת‪,‬‬
‫האירוח ומערכות מיחשוב"‪ .‬לדבריו‪" ,‬בשנת‬
‫‪ 2015‬יש לנו כוונה להרחיב את כל תחומי‬
‫הפעילות של החברה‪ :‬שירותי ענן‪ ,‬שירותי‬
‫תקשורת‪ ,‬שירותי אינטרנט‪ ,‬שירותי אירוח‬
‫ומערכות מיחשוב‪ .‬זו ייחודיות הענן שלנו –‬
‫הענן היחיד בישראל עם פלטפורמה אחת‬
‫מלאה‪ :‬להקמה‪ ,‬ניהול וחיוב של כל שירותי‬
‫הענן מקצה לקצה‪ .‬אין עוד ענן כזה בארץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמשיך להשקיע ולפתח את מכלול‬
‫השירותים ונעמיק את הפער מול המתחרים"‪.‬‬
‫אילו שירותים טריפל סי מספקת?‬
‫"בתחום התשתיות‪ ,‬אנו מספקים שלושה‬
‫סוגים‪ :‬חבילת אז'ור )‪ (Azure‬של מיקרוסופט;‬
‫תשתיות של ‪ VMware‬ושירותי ‪ VPS‬של‬
‫פרללס )‪ .(Parallels‬כך אנו מספקים הקצאה‬
‫אוטומטית לכל שירות‪ ,‬עם ניהול כולל; בתחום‬
‫אבטחת המידע‪ ,‬אנו מספקים שירותי ‪ VAF‬של‬
‫חברת אינקפסולה )‪ ,(Incapsula‬עם פתרונות‬
‫של ‪ ,Web Application Firewall‬לטובת הגנה‬
‫על אתרי ווב‪ .‬הפתרון של אינקפסולה מורכב‬
‫משרתים הפרוסים בחוות שרתים מסביב‬
‫לעולם ובעצם מהווים שכבת חיץ בין העולם‬
‫החיצון לבין האתרים המוגנים; בנוסף‪ ,‬אנו‬
‫מספקים שירות שלנו לחסימה של מתקפות‬
‫מניעת שירות מבוזרות‪ ,DDoS ,‬לצד שירותי‬
‫‪ SEIM‬ו‪ .SOC-‬בשנה הבאה נרחיב משמעותית‬
‫את שירותי האבטחה שלנו בענן"‪.‬‬
‫בעולם הפלטפורמות‪ ,‬אמר נחום‪" ,‬אנו‬
‫פועלים בסביבות בסיסי הנתונים של אורקל‬
‫ומיקרוסופט‪ ,‬ובדרך זו מסוגלים לספק‬
‫גמישות ויכולת גידול לארגונים"‪ .‬בעולם‬
‫היישומים‪ ,‬ציין‪" ,‬אנו מספקים את מערכת‬
‫ה‪ ERP-‬של ‪ SAP‬לארגונים קטנים ובינוניים‪,‬‬
‫שירותי דואר‪ ,‬מובייל‪ ,‬מוקדים‪ .CRM ,‬לגבי‬
‫תקשורת ואינטרנט – השירותים הללו הם‬
‫בענן שלנו כאשר כל הטיפול בהם‪ ,‬בהיבטי‬
‫הקצאה‪ ,‬ניהול‪ ,‬שדרוג ניתוק וניהול ‪ -‬הם‬
‫בידי הלקוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬השותפים של טריפל‬
‫סי מספקים ללקוחות הענן מערכות של‬
‫פריוריטי‪ ,‬חשבשבת ומכפל‪ .‬נקים רשת‬
‫עסקית פרטית ללקוחות עסקיים של שירותי‬
‫הענן והאירוח שלנו‪ ,‬לתמיכה ושיפור הגישה‬
‫למערכות שלנו‪ ,‬עם קווי תמסורת ברמה‬
‫גבוהה ומחירים סבירים‪ .‬במסגרת רשת זו‪,‬‬
‫נאפשר גישה מאובטחת למערכות במתקן‬
‫הראשי ובמתקנים המשניים שלנו ‪ -‬בחיפה‪,‬‬
‫קפריסין ומתקן מיקרוסופט באירלנד‪,‬‬
‫תוך ביצועים גבוהים ובמחירים נמוכים‪.‬‬
‫הקישוריות תהיה ברמת שירות גבוהה ובנפחי‬
‫תעבורה גבוהים‪ ,‬על מנת לתמוך בשימוש‬
‫בשירותי הענן בצורה טובה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬אמר‬
‫נחום‪" ,‬נקים קו ייעודי ללקוחות שלנו‪ ,‬לעבודה‬
‫מול שירותי הענן של מיקרוסופט במתקן‬
‫באירלנד‪ .‬קו זה יסייע בהקטנת השיהוי‬
‫ושיפור הביצועים בעבודה מול שירותי הענן‬
‫של אופיס ‪ 365‬ו‪ .Azure-‬התקנת מערכות‬
‫אבטחת מידע נוספות‪ ,‬על קווי התקשורת‬
‫המרכזיים שלנו‪ ,‬תאפשר הגנת סייבר טובה‬
‫יותר ללקוחות שלנו ושליטה טובה יותר על‬
‫רמת השירות"‪.‬‬
‫"האינטרנט הוא חלק מהענן"‬
‫לשיטתו‪ ,‬אמר נחום‪" ,‬האינטרנט הוא חלק‬
‫מהענן‪ .‬שינוי התקנות על ידי שר התקשורת‬
‫מספק לנו הזדמנות לספק שירותי אינטרנט‬
‫ברמה גבוהה‪ ,‬בקצבים גבוהים ובמחירים‬
‫תחרותיים מאוד‪ .‬התקנה מאפשרת לנו תחרות‬
‫טובה עם הספקיות הגדולות ואם התקנה‬
‫תתממש כלשונה וככתבה ‪ -‬נציע ללקוחות‬
‫שלנו שירותי 'בנדל' במחירים נמוכים‪ .‬בסוף‬
‫פברואר ‪ ,2015‬כשייפתח השוק‪ ,‬נבחן את‬
‫האפשרות על ידי חיבור מספר מצומצם‬
‫של לקוחות‪ ,‬ואם הבחינה תצליח‪ ,‬נציע את‬
‫השירות לכלל הלקוחות"‪.‬‬
‫העמקת שיתוף הפעולה עם‬
‫מיקרוסופט‬
‫"בימים אלה"‪ ,‬אומר נחום‪" ,‬קמפיין שלנו‬
‫לשירותי אופיס ‪ 365‬רץ תחת הכותרת 'איך‬
‫אומרים אופיס ‪ 365‬בעברית? טריפל סי!'‪.‬‬
‫הקמפיין מדגיש את ההסכם המיוחד שלנו‬
‫עם מיקרוסופט‪ ,‬ובמסגרתו אנחנו היחידים‬
‫שמספקים שירות אופיס ‪ 365‬עם תמיכה‬
‫מקומית שלנו בעברית סביב השעון‪ ,‬שירות‬
‫בתשלום חודשי‪ ,‬וללא התחייבות‪ .‬זו ייחודיות‬
‫החברה – התשתית שלנו עם הענן של‬
‫מיקרוסופט – לצד תמיכה מקומית‪ ,‬בעברית‪,‬‬
‫אותה מקבל גם הלקוח של טריפל סי וגם‬
‫הלקוח של ספקי השירות עימם אנו עובדים"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬לפני יותר משנה הבנו כי‬
‫מיקרוסופט הולכת להיות שחקן משמעותי‬
‫בענן‪ .‬לשם כך היא הקימה ברית 'עננית' בשם‬
‫‪ ,Cloud OS‬עם יותר מ‪ 50-‬ספקים כמו טריפל‬
‫סי‪ .‬אלה יעניקו שירותי תשתית ושירותים על‬
‫גבי ‪ .Azure Pack‬כך‪ ,‬נוכל לספק את תשתית‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪13‬‬
‫סיפור השער ׀ מאת‪ :‬יוסי הטוני ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫אקסטרים‪,‬‬
‫טיולי שטח‪ ,‬ספורט‬
‫אתגרי‪ ,‬שייט וניהול‬
‫המבוסס על חשיבה‬
‫מתמדת מחוץ לקופסה‬
‫ הם הדברים המרכזיים‬‫המאפייינים את רמי‬
‫נחום‪ ,‬מנכ"ל טריפל סי‬
‫● הילד מטבריה שרוצה‬
‫לכבוש כעת את הענן‬
‫הארגוני‪.‬‬
‫"לפני כחודש יצאה חבורת‬
‫הייטקטיקסטים‪ ,‬לטיול בדרום מדבר‬
‫יהודה‪ .‬המסלול היה לדרום מדבר יהודה‪.‬‬
‫הנסיעה התחילה ברגל שמאל‪ .‬באחד‬
‫הסיבובים המשופעים היה שבר בצד‬
‫שמאל של הדרך‪ .‬אחד הנהגים החליק‬
‫‪14‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫לתוך השבר‪ .‬מישהו קרא בקשר‪ .‬ג'יפ נפל‪.‬‬
‫כולנו חזרנו בדהרה תוך פליטת אנחות‬
‫רווחה שאף אחד לא נפגע‪.‬‬
‫"הלחץ התחלף למבצע של חילוץ‬
‫מסובך‪ .‬היינו כ‪ 20-‬חבר'ה‪ .‬כולם מנהלי‬
‫מחשבים‪ .‬גם המתהפך‪...‬קשרנו שלשה‬
‫כבלים‪ .‬מחליפי כוח‪ .‬כוננות ועוד שורה‬
‫אביזרים גבריים לשטח‪ .‬מצלמות ו‪...‬‬
‫קדימה לחלץ‪ .‬בסופו של המבצע‪ ,‬העלינו‬
‫את הג'יפ הסורר לדרך והמשכנו‪ .‬נסיעה‬
‫קצרה לערוץ מוצל ונחמד‪ .‬עצירה לברכת‬
‫הגומל והרמת כוסית כדת וכדין‪ .‬הוצאתי‬
‫‪ 2‬בקבוקי יתיר‪ ,‬סט כוסות יין כשרות‬
‫למהדרין וסיבוב כוסיות‪ ,‬והמברך הפעם‬
‫היה הנווט האגדי שלנו‪ :‬שמעון הפילוני"‪.‬‬
‫את הטקסט הציורי הזה כתב רמי‬
‫נחום‪ ,‬המנכ"ל והבעלים של חברת טריפל‬
‫סי‪ ,‬בעמוד הפייסבוק שלו‪ .‬אם יש ממש‬
‫בטענה כי ענף ה‪ IT-‬הוא ענף "משעמם"‪,‬‬
‫אז אנשים כמו רמי נחום שוברים לגמרי‬
‫את התיזה הזאת‪.‬‬
‫נחום הוא אחת הדמויות היותר‬
‫צבעוניות‪ ,‬תוססות ודינמיות בענף‪ .‬הטיול‬
‫בדרום הר חברון הוא חלק בלתי נפרד‬
‫משגרת חייו‪ :‬ניהול פעיל של חברה גדולה‬
‫לצד פעילות ספורט אתגרית‪ ,‬ספורט ימי‪,‬‬
‫ומנה גדושה של פעילות אקסטרים בארץ‬
‫ובחו"ל‪ .‬הוא עושה זאת כחלק מאמונה‬
‫בדרך חיים‪ ,‬ואם תרצו חלק מתפיסה‬
‫ניהולית מקורית‪ .‬ולכן הוא לא מסתפק‬
‫בכך שהוא עצמו עושה את הפעילות‬
‫הזאת יחד עם חברים ותיקים לענף‪ ,‬אלא‬
‫מנחיל את זה לעובדיו ומנהליו‪ .‬על פי‬
‫נוהלי החברה‪ ,‬העובדים נשלחים לקורס‬
‫סקיפרים‪ ,‬ופעם בשנה או יותר הם יוצאים‬
‫להפלגה בסירות השיט שיש ברשות נחום‪,‬‬
‫בדרך כלל באזור הכינרת‪.‬‬
‫במשרדי החברה שלו שמורים עשרות‬
‫עותקים של סרטים‪ ,‬תמונות ותיעוד‬
‫ויזואלי מאינסוף מסעות מרתקים‬
‫ומאתגרים שעורך נחום לאורך כל שנות‬
‫פעילותו‪ .‬בטיול המסוים הזה היו שמעון‬
‫הפילוני‪ ,‬שמוגדר כמארגן ונווט ראשי‪,‬‬
‫יהושוע בקולה‪ ,‬מנכ"ל ‪ HP‬לשעבר‪ ,‬יעקב‬
‫אורשיצר‪ ,‬יבמ‪ ,‬ישראל ברקו‪ ,HP ,‬ועוד‬
‫שורה ארוכה של קולגות בעבר ובהווה‪.‬‬
‫רמי נחום מגלם את הדמויות שכולנו‬
‫אוהבים להעריך ולהעריץ‪ .‬הוא לא מנסה‬
‫להסתיר לרגע את העובדה שהגיע לאן‬
‫שהגיע בעשר אצבעותיו‪ .‬נחום הוא בן‬
‫למשפחה טבריינית בת שמונה ילדים‪,‬‬
‫שהתייתם מאביו בשנות ה‪ 20-‬לחייו‪ ,‬עובדה‬
‫ששינתה את תוכניותיו‪ ,‬כשהתגייס לסייע‬
‫בפרנסת המשפחה‪" .‬אז עדיין לא חלמתי‬
‫שיום אחד‪ ,‬אני‪ ,‬מוכר האבטיחים מטבריה‪,‬‬
‫אעמוד בראש חברת היי‪-‬טק"‪ ,‬אמר בראיון‬
‫שקיימתי איתו לפני ארבע שנים‪.‬‬
‫במשך שנים‪ ,‬אחד ממוקדי הפעילות‬
‫של חברת טריפל סי היה מכירה והפצה‬
‫של פתרונות תוכנה וחומרה של יבמ‪,‬‬
‫ברמת מפיץ ראשי‪ .‬אל הפעילות הזאת‬
‫הגיע ממש בתחילת דרכו‪ ,‬אחרי שסיים‬
‫את לימודי המחשבים‪" .‬לא יודע למה‬
‫עשיתי את זה‪ ,‬אבל תמיד הייתי חזק‬
‫במקצועות הריאליים"‪ ,‬סיפר נחום‪" .‬בבית‬
‫הספר חשבו שאני תולעת ספרים‪ ,‬אבל‬
‫האמת שאפילו ספרי לימוד לא היו לי‬
‫שייט‬
‫ו‪IT -‬‬
‫בבית"‪ .‬אחרי סיום הלימודים‪ ,‬ואחרי‬
‫שהתנסה בעבודות שונות‪ ,‬החליט שהוא‬
‫רוצה למכור מחשבים של יבמ‪.‬‬
‫היו אלו ימי הזוהר של הענק הכחול‪,‬‬
‫הכמעט כל יכול‪ .‬בראש החברה עמד אז‬
‫המנכ"ל הוותיק יהושע מאור‪ " .‬לא הייתה‬
‫לי אפילו מכונית‪ .‬לקחתי אוטובוס מטבריה‬
‫ומונית בתוך ת"א והגעתי לבית יבמ‪ ,‬שהיה‬
‫אז ברחוב ויצמן בתל אביב"‪ ,‬נזכר נחום‪ .‬ללא‬
‫שום חשש או בושה הוא ניגש למשרדים‬
‫של החברה וביקש לדבר עם יהושע מאור‪,‬‬
‫לא פחות ולא יותר‪ .‬ברור שבתחילה הוא‬
‫נשלח החוצה לאחר כבוד‪ ,‬אבל נחום לא‬
‫ויתר‪ .‬חזר שוב ושוב והתעקש שהוא צריך‬
‫הסכים להצעת נחום‪" :‬אני מצטרף לרשת‬‫ההפצה של יבמ ומביא לכם עסקה אחת‬
‫גדולה"‪ .‬כעבור ארבעה חודשים התייצב‬
‫שוב נחום אצל מאור‪ ,‬אבל הפעם כבר‬
‫התקבל בצורה מסודרת‪ ,‬והניח על שולחנו‬
‫את העסקה הראשונה בחייו‪ :‬מכירת מחשב‬
‫יוניקס לרפא"ל‪ .‬מאותו רגע מעמדו השתנה‬
‫לחלוטין‪ ,‬ומאז כל השאר כבר היסטוריה‪.‬‬
‫ב‪ 2010-‬החליט נחום לממש את חזון‬
‫הענן שלו‪ .‬כבר אז החלו לדבר על רשת‬
‫האינטרנט כפלטפורמה להענקת שירותי‬
‫ענן לארגונים‪ ,‬על מנת לחסוך להם‬
‫הוצאות תפעול ולשפר את השירות שלהם‬
‫ללקוחות‪ .‬נחום‪ ,‬שהחיים לימדו אותו שאין‬
‫כאשר החלק של הענן יילך ויגדל‪ .‬בראיון‬
‫לגיליון זה מודה נחום‪ ,‬כי הדרך למימוש‬
‫חזון הענן עדיין ארוכה עד שיופנם הרעיון‬
‫והפעילות של ניצול פלטפורמת הענן‬
‫לשירותי מיחשוב‪ .‬אבל רמי נחום יודע‬
‫שהגרעין הקשה עדיין לא פוצח לא רק‬
‫על ידו אלא גם על ידי המנמ"רים בארגוני‬
‫האנטרפרייז‪ ,‬אותם אלו שמסרבים‬
‫להסתכל מהחלון החוצה ולראות כיצד‬
‫המהפכה מתחוללת מתחת לרגליהם‪.‬‬
‫נחום מהמר כעת על סוס דוהר בשוק‬
‫הארגוני ‪ -‬הענן של מיקרוסופט‪ .‬ובדיוק כמו‬
‫שהצליח בעסקי יבמ‪ ,‬גם כאן קצר הצלחה‬
‫לא קטנה‪ .‬הוא מאמין שאותם ערכים‬
‫לדבר עם המנכ"ל‪ .‬המשימה הראשונה‬
‫הצליחה‪ .‬מאור התרשם מהבחור הצעיר‬
‫שאמר לו שהוא רוצה להיות מפיץ של‬
‫יבמ‪ ,‬אבל הסביר לו בעדינות שכדי למכור‬
‫מחשבים של יבמ הוא צריך להיות בעל‬
‫חברה‪ ,‬עם הון עצמי מסוים‪ ,‬עם עובדים‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬הראה לו את הדרך החוצה‪.‬‬
‫בסופה של השיחה‪ ,‬כאשר מאור הבין‬
‫שהוא מדבר עם בחור צעיר אבל עקשן‬
‫‪ -‬תכונה מאוד חשובה לאנשי מכירות‬
‫דבר שאי אפשר להשיג בחיים אם אתה‬
‫יודע להתעקש ולנהל אותו‪ ,‬החליט להמר‪.‬‬
‫הוא השקיע ‪ 40‬מיליון דולרים‪ ,‬שמומנו‬
‫בין היתר מהלוואות בנקאיות וכסף פרטי‪,‬‬
‫בבניית מרכז נתונים משוכלל‪ ,‬שעד היום‬
‫מהווה מוקד לעלייה לרגל של קולגות‬
‫ומנהלי מיחשוב‪ ,‬בתחנת כוח עצמית‬
‫שמספקת לו את כל צורכי האנרגיה‪,‬‬
‫וקבלת רישיון ‪ .ISP‬היעד המוצהר שלו‪:‬‬
‫להגיע להכנסות של ‪ 100‬מיליון דולרים‪,‬‬
‫שהנחו אותו בתחילת דרכו‪ ,‬עקשנות‪ ,‬מיקוד‬
‫במטרה והרבה מאוד יצירתיות וחשיבה‬
‫מחוץ לקופסה הם המתכונת לממש בצורה‬
‫מלאה את חזון הענן‪ .‬בסופו של דבר‬
‫יהיה זה עוד חלום שנחום יממש‪ .‬בשורה‬
‫התחתונה אם תשאלו אותו‪ ,‬כל מסכת חייו‪,‬‬
‫הפעילות העסקית שלו‪ ,‬טיולי האקסטרים‪,‬‬
‫הטרקים במקומות הכי אתגריים‪ ,‬הם בסופו‬
‫של דבר מימוש של חלום אחד גדול שהיה‬
‫לו כבר מגיל צעיר‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪15‬‬
‫סיפור השער ׀ מאת‪ :‬יוסי הטוני ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫תשתית ענן לאלפי לקוחות‬
‫ב"לתשתית מיחשוב הענן הציבורי שהקמנו יש ‪ 4,000‬לקוחות"‪ ,‬אומר נחום‪ 3,000" ,‬הם עסקים‬
‫קטנים‪ 900 ,‬הם ארגונים בינוניים וכמאה לקוחות גדולים‪ .‬היעד הוא עשרות אלפים‪ .‬רמת השירות‬
‫היא דבר קריטי‪ ,‬כי הלקוחות אינם סלחניים‪ .‬היבט חשוב נוסף הוא היתירות"‪.‬‬
‫הדטה סנטר של החברה הוא תלת מפלסי‪ ,‬ציין נחום‪ ,‬כאשר המפלס הראשון מהשלושה הוא‬
‫תת‪-‬קרקעי‪" .‬המתקן מספק שירותי אחסון ושירותי מיחשוב ענן במעטפת של שירותים"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫"המפלס התת‪-‬קרקעי הוא ברמת ‪ ,Tier 4‬עם רמת יתירות של ‪ ,99.995%‬וגיבוי בתצורת ‪ .(N+1)2‬רמה‬
‫זו מספקת השבתה של ‪ 24‬דקות בשנה ועלות הקילו‪-‬וואט שלה עומדת על ‪ 22‬אלף דולרים‪ .‬בשאר‬
‫המתקן יש יתירות של ‪ ,N+1‬שמספקת זמינות של ‪ ,99.749%‬השבתה של ‪ 22‬שעות בשנה ועלות‬
‫קילו‪-‬וואט של ‪ 11‬אלף דולרים"‪.‬‬
‫"מתקן התשתיות של טריפל סי הוא היחידי בארץ מבין ספקי מיחשוב הענן הציבורי שיש לו שני‬
‫חיבורים לחברת החשמל"‪ ,‬ציין נחום‪ .‬הוא הוסיף‪ ,‬כי "כל הזנה מגובה בגנרטור ובמערכת אל‪-‬פסק"‪.‬‬
‫עוד הוא אמר‪ ,‬כי "מערך התשתיות שלנו מספק ‪ 800‬טון קירור‪ ,‬נתון ששווה לקירור של בניין‬
‫טריפל סי‪ ,‬בגובה ‪ 55‬קומות‪ .‬מערך הקירור כפול אף הוא‪ ,‬לאספקת יתירות‪ .‬הוא נעשה בשיטת ‪In‬‬
‫‪ ,Row‬וככזה‪ ,‬הוא ירוק יותר ויעיל ב‪ 30%-‬משיטות הקירור המסורתיות"‪.‬‬
‫הוא הוסיף‪ ,‬כי "ברמת התקשורת‪ ,‬יש לנו רישיון ספק אינטרנט ראשי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש במתקן מערכות‬
‫בקרה ושו"ב‪ ,‬ואבטחת מידע בכמה מעגלי אבטחה‪ .‬המתקן שלנו הוא הגדול במדינה בהיבט‬
‫האנרגיה‪ ,‬עם הספק מירבי של ‪ 5‬מגה‪-‬וואט‪ ,‬שתי הזנות מתח גבוה‪ ,‬שתי תחנות טרנספורמציה‪,‬‬
‫לוחות חשמל כפולים להזנות כפולות‪ ,‬מערכות אל פסק וגנרטורים"‪.‬‬
‫לדברי נחום‪ ,‬ביכולתם לעבוד ‪ 30‬שעות לאחר אסון‪ ,‬ללא תדלוק‪" .‬הגנרטורים מצויים תחת האדמה‬
‫והמצננים ‪ -‬על הגג"‪ ,‬ציין‪" .‬הם מספקים שירותי מיחשוב ענן‪ ,‬אירוח ושיתופיות‪ ,‬שירותי ‪ ,DR‬תמיכה‬
‫סביב השעון‪ ,‬תחזוקת חומרה באתר‪ ,‬תמיכת תוכנה באתר ושירותי ‪ IT‬מנוהלים"‪.‬‬
‫מיקרוסופט על גבי הענן של טריפל סי‪ ,‬עם‬
‫יישומים וממשקים 'מיקרוסופטיים'"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"לפני שמונה חודשים השקנו את שרות ‪Azure‬‬
‫‪ Pack‬בישראל‪ ,‬ומאז יש לו מאות לקוחות"‪.‬‬
‫"בשנה האחרונה"‪ ,‬אמר נחום‪" ,‬עשינו‬
‫השקעה גדולה בהקמת שירותי ‪Azure Pack‬‬
‫ושירותי אופיס ‪ .365‬במהלך השנה הקרובה‬
‫נמשיך בהשקעות בסביבה זו‪ ,‬נקים שירותים‬
‫חדשים ‪ -‬דוגמת שירות ‪ ,SQL‬שירות גיבוי‬
‫‪ DR‬מנוהל )‪ (ASR‬של מיקרוסופט ושירותים‬
‫נוספים‪ .‬נבצע קישור בין מערכות הענן שלנו‬
‫ושל מיקרוסופט עד כדי אוטומציה מלאה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נקים שירותים בענן מיקרוסופט מפאנל‬
‫הניהול של הענן של טריפל סי‪ ,‬ונביא למצב‬
‫של ניהול השירותים וניהול החיוב באמצעות‬
‫הפאנל שלנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקים קו תקשורת מיוחד‬
‫לקישוריות לטובת הלקוחות שלנו הפועלים‬
‫מישראל על שירותי מיקרוסופט באירלנד‪,‬‬
‫כדי לשפר את ביצועי השירותי בהיבטים של‬
‫תעבורה ושיהוי"‪.‬‬
‫על פי נחום‪" ,‬נכנסנו לתכנית ‪ ,CSP‬ספקי‬
‫שירות הענן של מיקרוסופט‪ ,‬והיא מאפשרת‬
‫לנו למכור את שירותי הענקית מרדמונד‪,‬‬
‫בכלים אוטומטיים – על גבי הענן שלנו‪,‬‬
‫בתשלומים חודשיים ובתמיכה מקומית"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫שירותי אירוח‬
‫"עקב כניסת לקוחות חדשים לאירוח והקמת‬
‫מערכות נוספות לשירותי ענן‪ ,‬יש צורך בשידרוג‬
‫מערכות המתקן ובהרחבת המתקן עצמו )ר'‬
‫מסגרת("‪ ,‬אומר נחום‪" ,‬בשנה האחרונה הוספנו‬
‫מייצב מתח נוסף ויש לנו כוונה להכניס מערכת‬
‫דומה גם בשנה הבאה‪ .‬מערכת מיזוג האוויר‬
‫תעבור שדרוג גדול‪ ,‬בהוספת שתי יחידות קירור‬
‫גדולות‪ ,‬בנוסף להרחבה ושיפור של מערכות‬
‫סחרור המים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תיבנה קומה נוספת‬
‫לטובת אירוח מערכות מיחשוב‪ ,‬בסטנדרטיים‬
‫גבוהים של ‪."TierIII‬‬
‫מערכות מיחשוב‬
‫מעבר למיקרוסופט‪ ,‬מה עוד אתה מתכנן‬
‫לחברה?‬
‫"אחרי שנה של ירידה במיקוד בשיווק‬
‫מערכות מיחשוב‪ ,‬נרחיב בשנה הקרובה את‬
‫הפעילות בתחום זה‪ .‬נרחיב את הפעילות עם‬
‫‪ HP‬שגדלה משמעותית בתקופה האחרונה‪.‬‬
‫נרחיב את הפעילות עם מיקרוסופט ‪ -‬גם‬
‫בסביבת הענן וגם בסביבת מוצרים נוספים‪.‬‬
‫נחזיר עטרה ליושנה בעבודה עם יבמ ‪ -‬גם‬
‫בתחומים הישנים וגם בתחומים חדשים‪ .‬נרחיב‬
‫את הפעילות הקיימת עם לנובו‪ ,‬שהייתה‬
‫ממוקדת בתחנות וניידים‪ ,‬לפעילות בשרתים‬
‫אשר נרכשו על ידה באחרונה מיבמ"‪.‬‬
‫מה צופנת השנה שבפתח?‬
‫"להערכתי"‪ ,‬אומר נחום‪" ,‬מספר חברות‬
‫ה‪ IT-‬הפועלות בשוק יצטמצם‪ .‬העולם הולך‬
‫ל'הצטרכנות'‪ ,‬קומודיטיזציה‪ ,‬ומספר העובדים‬
‫ב‪ IT-‬יקטן‪ ,‬כמו גם היקף הרווחיות‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אני מעריך שהיקף הפעילות שלנו יצמח‪ ,‬בין‬
‫השאר בשל ההיצע שלנו בענן‪.‬‬
‫"על מדינת ישראל להבין כי עליה לסייע‬
‫לענף ה‪ IT-‬המקומי לפתח שירותים פנים‪-‬‬
‫ארציים‪ ,‬שיהוו משקל נגד לעננים הגלובליים‪.‬‬
‫אנו בטריפל סי הפכנו למעין יצואן‪ ,‬שמוכר‬
‫שירותים במטבע זר ועלינו לקבל סיוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתחרות בחברות הענק הבינלאומיות‪.‬‬
‫"לסיכום‪ ,‬בשנת ‪ 2015‬יש לנו כוונה‬
‫להרחיב ולהעמיק את מיצובנו בעולם שירותי‬
‫הענן‪ ,‬התקשורת והאירוח‪ .‬נשנה ונתאים‬
‫את מדיניות העבודה עם שותפי מכירה‬
‫ועם שותפי שירותים כדי להמשיך ולהיות‬
‫מובילים של שוק זה בישראל"‪.‬‬
‫עופר דה‪-‬פיצ'וטו‪ ,‬מנכ"ל אינפוגארד‪:‬‬
‫"ב‪ ,2015-‬על כל מנכ"ל בכל ארגון להגדיר לעצמו מהו‬
‫"חדר הילדים" שלו‪ ,‬ועליו להגן בצורה הטובה ביותר"‬
‫אין ספק שאחד הנושאים הבוערים‬
‫ביותר על סדר היום של מנכלי החברות בכל‬
‫התחומים ב‪ 2015-‬היא מלחמת הסייבר ומתן‬
‫תשובה הולמת למשימת ההגנה על המידע‬
‫הארגוני הרגיש‪.‬‬
‫כל מנכ"ל והבעיות שלו‪ ,‬כל מנכ"ל והמידע‬
‫שלו‪.‬‬
‫"לאחר מאות פריצות וארועי סייבר מחוץ‬
‫לארגון ומתוך הארגון‪ ,‬מבינים היום ארגונים‬
‫רבים שנדרש שינוי באסטרטגיית ההגנה‬
‫על המידע הרגיש שלהם‪ .‬נכון יותר להעביר‬
‫משאבים מפתרונות אבטחת מידע היקפיים‪,‬‬
‫ולהשקיע מאמצים בהגנה על המידע עצמו"‪,‬‬
‫כך אומר עופר דה‪-‬פיצ'וטו‪ ,‬מנכ"ל אינפוגארד‬
‫)‪ ,(InfoGuard‬מייסד ובעלים של קבוצת עידור‪,‬‬
‫המתמחה ביישום והטמעה של פתרונות‬
‫להגנה על מידע ארגוני רגיש‪,‬‬
‫מלחמת הסייבר בעיצומה ובמלחמה כמו‬
‫במלחמה לאחר קרב הבלימה שהתמקד עד‬
‫עכשיו בפתרונות הגנה היקפיים )‪(Plan A‬‬
‫עוברים כעת לקו ההגנה השני )‪:(Plan B‬‬
‫‪Protect the data‬‬
‫הרוב המכריע של מקצועני אבטחת מידע‬
‫בארגונים סבור שמערכות המידע שלהם‬
‫ייפרצו בשלוש השנים הבאות)*(‪ .‬המשמעות‬
‫היא‪ ,‬שאם בעבר ארגונים סמכו בצורה‬
‫בלעדית על מערכות ההגנה ההיקפיות‬
‫שיימנעו פריצות‪ ,‬הרי שהיום ארגונים מבינים‬
‫שבסבירות גבוהה הם עלולים להתמודד עם‬
‫פריצה למערכות המידע שלהם‪ .‬זה נכון גם‬
‫למצב בו עובד מיחשוב בעל הרשאות יחליט‬
‫לחבל במאגר מידע רגיש או להוציא אותו‬
‫מחוץ לארגון‪ .‬מצב זה מחייב את הארגון‬
‫לשנות גישה ולעבור ל‪ – Plan B-‬הגנה על‬
‫המידע עצמו‪ .‬והגנה על המידע עצמו עוברת‬
‫דרך הצפנתו והגנה מירבית על מפתחות‬
‫ההצפנה‪.‬‬
‫)*( סקר שנערך על ידי חברת ‪SafeNet‬‬
‫בקרב ‪ 230‬מומחי אבטחת מידע‬
‫"בכל בית יש סלון‪ ,‬חדר שינה‪ ,‬מטבח וגם‬
‫חדר ילדים‪ .‬כל בעל משפחה יעשה הכל‬
‫שהחדר המוגן ביותר בבית יהיה חדר הילדים‬
‫שלו‪ .‬האנלוגיה ברורה‪ :‬על כל ארגון להגדיר‬
‫מהו "חדר הילדים" שלו‪ ,‬ועליו להגן בצורה‬
‫הטובה ביותר"‪ .‬ואם נמשיך את האנלוגיה הזו‬
‫הרי לכל ארגון יש כמה ילדים וכמה חדרי‬
‫ילדים המפוזרים במקומות שונים ולכל אחד‬
‫נדרש פתרון הגנה מסוג אחר‪:‬‬
‫• עבור מידע רגיש המאוחסן ב‪ ,DB-‬בקבצים‬
‫ב‪ ,File server-‬ב‪ Storage-‬הארגוני או ב‪ VM-‬יש‬
‫פתרון אחד‪.‬‬
‫• למידע בענן פתרון מסוג אחר‬
‫• למסמכי ה‪) office-‬וורד‪ ,‬אקסל‪,(PPT ,‬‬
‫מיילים רגישים‪ ,‬מסמכי ‪ PDF‬פתרונות וגישה‬
‫שונים‪.‬‬
‫אינפוגארד מתמחה ומתמקדת במתן‬
‫פתרונות הגנה ואבטחת מידע תוך התמקדות‬
‫בהגנה על המידע עצמו‪,‬הגנה על כל סוג של‬
‫מידע ובכל מקום בו הוא נמצא‪.‬‬
‫החזון שלנו הוא לסייע לארגונים להגן‬
‫ביעילות על המידע הרגיש שלהם באמצעות‬
‫יישום מדיניות ארגונית‪ ,‬פתרונות טכנולוגיים‬
‫למיפוי‪ ,‬סיווג‪ ,‬סימון‪ ,‬הצפנה והגנה על מידע‬
‫רגיש מכל סוג ובכל מקום‪.‬‬
‫אנו מהווים מוקד ידע וניסיון בתחום‬
‫של הגנה על מידע ומביאים מתודולוגיה‬
‫ייחודית הכוללת גם מיפוי המידע בארגון ‪,‬‬
‫סימונו ומגוון פתרונות טכנולוגיים להגנתו‪.‬‬
‫אינפוגארד מייצגת ומיישמת בישראל‬
‫מוצרים של החברות מהמובילות בעולם‬
‫בתחום הגנה על מידע וביניהן‪SafeNet, :‬‬
‫‪Linoma, Intercede, Intel SecureIslands,‬‬
‫‪ Acunetix, Vaultive‬ו‪ .OpenText-‬המגוון הרחב‬
‫של הפתרונות מאפשר לנו להתאים לכל‬
‫ארגון את הפתרון המתאים ביותר לצרכיו‪".‬‬
‫לפרטים נוספים‪http://www.idor.com :‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪17‬‬
‫"‪ SAP‬מציעה כיום‬
‫כמעט את כל‬
‫פתרונותיה במודל ענן‪.‬‬
‫הפכנו לחברת הענן‬
‫הגדולה והצומחת ביותר‬
‫בעולם"‬
‫‪ SAP‬העולמית‪ ,‬אשר פתרונותיה מיושמים בקרב אלפי‬
‫ארגונים קטנים עד גדולים בישראל‪ ,‬רושמת את הגידול‬
‫החד ביותר בתחום הענן בהשוואה לחברות אחרות בתחום‪.‬‬
‫בראיון מיוחד מציג עופר מילבסקי‪ ,‬סמנכ"ל התפעול‬
‫והמוביל הטכנולוגי של ‪ SAP‬ישראל‪ ,‬את האסטרטגיה של‬
‫‪ SAP‬בתחום פתרונות הענן‪ ,‬מדגיש כי החברה ממשיכה‬
‫להשקיע בפתרונות ‪ On Premises‬ומשרטט כמה מן‬
‫עופר מילבסקי‬
‫"ייתכן שכאשר מדברים על חברה בתחום‬
‫הענן‪ ,‬חברת ‪ SAP‬הוא לא השם הראשון שייזרק‬
‫לאויר‪ ,‬אך ‪ SAP‬הפכה בשנתיים האחרונות‬
‫במהירות רבה לחברת הענן הצומחת ביותר‬
‫בעולם בשיעור שנתי של ‪ ,39%‬פי ‪ 1.5‬יותר מן‬
‫המתחרה הקרוב ביותר שלנו‪ .‬היצע המוצרים‬
‫שלנו בענן הוא המקיף ביותר ומכסה את‬
‫תחומי העסקים המרכזיים‪ :‬ניהול משאבי‬
‫אנוש‪ ,‬ניהול רכש‪ ,‬ניהול מכירות ושיווק‪ ,‬שירות‬
‫לקוחות‪ ERP ,BI ,‬ועוד"‪ ,‬דברים אלו אומר עופר‬
‫מילבסקי‪ ,‬סמנכ"ל התפעול והמוביל הטכנולוגי‬
‫של ‪ SAP‬ישראל בראיון מיוחד למגזין‬
‫"מנהיגים" בפיתחה של שנת ‪.2015‬‬
‫"‪ SAP‬מציעה כיום את מרבית פתרונותיה‬
‫במודל ענן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הבחירה הסופית נתונה‬
‫בידי הלקוח והוא יכול לבחור יישום פתרון‬
‫באופן מלא בענן‪ On Premises ,‬או במודל‬
‫היברידי‪ ,‬המשלב חלקים בענן וחלקים ‪On‬‬
‫‪ ,Premise‬כתלות באסטרטגיה העסקית שלו‪.‬‬
‫בכל מקרה אנו ממשיכים להשקיע‪ ,‬לפתח‬
‫‪18‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫התחומים החדשניים בהם תשתלב ‪ SAP‬בעתיד הקרוב‬
‫ולהציע ללקוחות פתרונות בכל שילוב‬
‫שמתאים לצרכים העסקיים שלו"‪.‬‬
‫מילבסקי‪ SAP" :‬ביצעה בשנים האחרונות‬
‫רכישות אסטרטגיות של חברות ענן על מנת‬
‫לייצר תשתית לניהול כל צרכי הארגון בענן‪.‬‬
‫רכשנו את ‪ SuccessFactors‬בתחום ניהול‬
‫המשאב האנושי‪ ,‬את ‪ Ariba‬בתחום ניהול הרכש‪,‬‬
‫את ‪ Fieldglass‬בתחום ניהול כח עבודה‪ ,‬את‬
‫‪ Concur‬בתחום ניהול נסיעות עבודה ועוד"‪.‬‬
‫עסקאות בהיקף של ‪ 600‬מיליארד‬
‫דולר בשנה‬
‫הרכישות שביצעה ‪ SAP‬נועדו לממש‬
‫את חזונה של החברה להקים את הרשת‬
‫העסקית )‪ (Business Network‬הגדולה בעולם‪.‬‬
‫עידן הרשתות החברתיות‪ ,‬מודל הכלכלה‬
‫השיתופית וחכמת ההמונים טומנים בחובם‬
‫פוטנציאל משמעותי למגזר העסקי‪ ,‬כאשר‬
‫חברות ועסקים יכולים לסייע האחד לשני‬
‫ולקדם עסקים על ידי שיתוף והתייעצות‬
‫באינטרנט‪" .‬אנו מתמקדים ברשת העסקית‬
‫וברצון שלנו לחדש את עתידם של העסקים‬
‫בתוך חברות ובין חברות לבין עצמן‪ .‬אנחנו‬
‫מגדירים מחדש כיצד לנהל עסקים ומסחר‬
‫של סחורות ושירותים‪ ,‬ניהול ההון האנושי‪,‬‬
‫נסיעות ובידור"‪ ,‬אמר ביל מקדרמוט‪ ,‬מנכ"ל‬
‫‪ ,SAP‬בעקבות רכישת הענק האחרונה של‬
‫החברה – חברת ‪ Concur‬בסכום של ‪8.3‬‬
‫מיליארד דולר במזומן"‪.‬‬
‫"לאחר רכישת ‪ Concur‬מבוצעות ברשת‬
‫העסקית של ‪ SAP‬עסקאות בהיקף של לא‬
‫פחות מ‪ 600-‬מיליארד דולר בשנה"‪ ,‬מציין‬
‫מילבסקי‪ SAP" .‬נחשבת למעשה לחברת הענן‬
‫העסקי הגדולה בעולם‪ .‬בסיס משתמשי הענן‬
‫של ‪ SAP‬קרוב ל‪ 40-‬מיליון ברחבי העולם‪,‬‬
‫וכ‪ 72,000-‬חברות בכל העולם משתמשות‬
‫בפתרונות הענן שלה‪ .‬אנו מקימים רשת‬
‫עסקית המורכבת ממספר חלקים‪ ,‬שיחד‬
‫יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו‪ .‬ברשת של‬
‫‪ Ariba‬למשל ‪ 1.55‬מיליון עסקים יכולים‬
‫להגיש בקשות להצעות מחיר לספקים‬
‫ברחבי העולם לכל מוצר או שירות הנדרש‬
‫להם‪ .‬עבור הספקים‪ ,‬מדובר בזירה ענקית‬
‫של הזדמנויות חדשות שלא היו קיימות‬
‫במודל הכלכלה הישנה‪ .‬חשבו על יצרן‬
‫מכשירי טלפון מישראל שמקבל עדכון על‬
‫חברה קנדית המחפשת הצעות ל‪5,000-‬‬
‫טלפונים‪ .‬כך עובד העולם העסקי החדש"‪,‬‬
‫מסביר מילבסקי‪.‬‬
‫‪ SAP HANA‬היא פלטפורמה‬
‫לחדשנות עסקית‬
‫האסטרטגיה של ‪ SAP‬בענן משלבת גמישות‬
‫עסקית לצד פלטפורמה עתירת עוצמה‪ ,‬בדמות‬
‫‪) SAP HANA‬מנוע טכנולוגי עתיר ביצועים‪,‬‬
‫הפועל בטכנולוגית ‪.(In-Memory‬י‪ SAP‬מציעה‬
‫ללקוחותיה‪ ,‬גדולים עד קטנים‪ ,‬להשתמש‬
‫בתשתית של ‪ SAP HANA On premise‬או‬
‫בענן וליהנות מכלל היתרונות שמספק הענן‬
‫)ללא השקעה גדולה בתחילת הדרך‪ ,‬תשלום‬
‫על פי שימוש‪ ,‬גמישות‪ ,‬טכנולוגיה מתקדמת‬
‫במודל תמחור נוח וכדומה(‪.‬‬
‫רבים מתייחסים ל‪ SAP HANA-‬כבסיס‬
‫נתונים‪ ,‬אך אתם קוראים לה פלטפורמה‪.‬‬
‫תוכל להסביר במה ‪ SAP HANA‬שונה מבסיס‬
‫נתונים?‬
‫"בפלטפורמת ‪ SAP HANA‬אכן קיים בסיס‬
‫נתונים חדשני ועתיר ביצועים‪ ,‬המושתת על‬
‫טכנולוגיית ‪ .In-Memory‬אך לא מדובר רק‬
‫בבסיס נתונים‪ ,‬כי אם בפלטפורמה עסקית‬
‫כוללת ומקיפה‪ .‬על גבי הפלטפורמה לקוחות‬
‫מקבלים אפשרות פשוטה לבנות אפליקציות‬
‫או להשתמש באפליקציות מוכנות שרובן‬
‫ככולן עובדות בזמן אמת ומאפשרות‬
‫לצאת למובייל במהירות‪ .‬עם ‪SAP HANA‬‬
‫והארכיטקטורה הייחודית שלה‪ SAP ,‬מובילה‬
‫מהפכה ושינוי תפיסתי‪ .‬אין עוד מוצר דומה‬
‫ומקיף שכזה כיום למתחרים‪ SAP ..‬זיהתה‬
‫שלקוחות אינם מסתפקים ברכישה של‬
‫בסיס נתונים‪ ,‬אלא מבקשים יכולות נוספות‬
‫וחדשניות בעיקר בתחום האפליקציות‪ .‬מגוון‬
‫האפליקציות ב‪ SAP HANA-‬מכסה ספקטרום‬
‫רחב של תחומים כגון‪ :‬כספים‪ ,‬איתור הונאות‪,‬‬
‫ניתוח טקסטואלי ואפילו נוגעת בתחומים‬
‫חדשים של תחקור מידע כגון ‪Location‬‬
‫‪ Intelligence‬ו‪ .Network Graph-‬בנוסף מקבלים‬
‫הלקוחות גם יכולות ‪Hadoop, MultiTenancy‬‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫כיצד ‪ SAP HANA‬משתלבת במגמות‬
‫החדשניות בשוק וביישומים עתידיים?‬
‫ביל מקדרמוט‪ ,‬מנכ"ל ‪ SAP‬העולמית‬
‫"המגמות העסקיות החדשות לא‬
‫יתגשמו ללא יכולת טכנולוגית פורצת דרך‪.‬‬
‫‪ SAP‬בחרה להשתמש ביכולות המחשוב‬
‫המתקדמות של ‪ SAP HANA‬כפלטפורמה‬
‫מרכזית עבור עולמות חדשים הדורשים כוח‬
‫מיחשוב רב עוצמה כמו בתחום האנליטיקס‬
‫וה‪ .Internet of Things-‬אגב‪ ,IOT ,‬אנו רואים‬
‫בתחום זה אפיק צמיחה אדיר‪ .‬כיום מחוברים‬
‫לרשת מיליארדי מכשירים חכמים‪ ,‬המספקים‬
‫מידע מקוון בזמן אמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם‬
‫מכשירים שאנו עושים בהם שימוש יום יומי‬
‫שמספקים מידע לרשת באמצעות סנסורים‪.‬‬
‫ה‪ IOT-‬יוצר מאגר אין סופי של מידע שיכול‬
‫לספק מסקנות ותובנות במגוון תחומים‪ ,‬החל‬
‫מתהליכים עסקיים ועד מידע שיכול להציל‬
‫חיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מכוניות משדרות פרטים‬
‫אודות אופי הנהיגה ברכב ומשמשות את‬
‫חברות הביטוח לקבוע את פרמיית הביטוח‪,‬‬
‫מצלמות רחוב מעבירות מידע על היקף‬
‫תנועה ובהתאם לכך ניתן להפעיל מערכות‬
‫אחרות כגון תאורה‪ ,‬פתרונות אבטחה וכו'‪.‬‬
‫‪ SAP‬העוסקת בתחום היישומים העסקיים‪,‬‬
‫האנליטיקס והביג דאטה נמצאת בחזיתו‬
‫של התחום הזה‪ .‬לקוחות כבר אימצו‬
‫את פתרון ה‪ IOT-‬של ‪ SAP‬שנקרא ‪SAP‬‬
‫‪ Pentagram‬עבור עולמות הרכב‪ ,‬החקלאות‬
‫והבנקאות‪ .‬מבחינת ‪ SAP‬מדובר בעולם עתיר‬
‫הזדמנויות חדשות"‪.‬‬
‫"עם ‪Ariba‬י‪ 1.55‬מיליון‬
‫עסקים יכולים להגיש‬
‫בקשות להצעות מחיר‬
‫לספקים ברחבי העולם‬
‫לכל מוצר או שירות‬
‫הנדרש להם‪ .‬עבור‬
‫הספקים מדובר בזירה‬
‫ענקית של הזדמנויות‬
‫חדשות שלא היו‬
‫קיימות במודל‬
‫הכלכלה הישנה"‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪19‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫ה‪IT-‬‬
‫של החיים‬
‫‪20‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"מערכות המידע הן כלי‬
‫ניהולי‪ ,‬שתפקידו לשרת‬
‫את המנכ"לים בקבוצה‬
‫ואת הנהלת הקבוצה‬
‫ולעזור להם למלא את‬
‫תפקידם בצורה טובה‪.‬‬
‫מערכות המידע נועדו‬
‫לעזור למנהלים בקבוצה‬
‫בדרגים השונים לממש את‬
‫הפעילות"‬
‫אפליקציה שפותחה עבור מסעדות וקיוסקים‪ ,‬המאפשרת‬
‫להזמין מוצרי מזון וחלב ישירות מהמובייל‪ ,‬מיחשוב מלא של‬
‫מערך ההפצה והטעמת ניידות אצל אנשי המכירות הם רק‬
‫חלק מפרויקטי המיחשוב שבוצעו בשנה האחרונה בחברה‬
‫המרכזית למשקאות‪ ,‬שמוכרת לציבור הרחב בזכות אחד‬
‫מתשעת המותגים החזקים שלה ‪ -‬קוקה קולה ● בריאיון‬
‫משותף עם איציק תמיר‪ ,‬מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות‪,‬‬
‫הזרוע הישראלית‪ ,‬ועדית שרויטמן‪ ,‬סמנכ"לית המיחשוב‪ ,‬הם‬
‫מספרים כיצד מיישמים בהצלחה מדיניות ‪ IT‬אחידה בחברות‬
‫שונות בקבוצה וכיצד מערכות מידע מסייעות לייצר קוקה‬
‫קולה או גבינות בצורה יעילה ורווחית יותר‬
‫חלון בחדר צדדי ליד חדרה של‬
‫עדית שרויטמן‪ ,‬סמנכ"לית‬
‫מערכות מידע בחברה המרכזית‬
‫למשקאות‪ ,‬אפשר לצפות במחזה‬
‫מרהיב‪ :‬כמויות עצומות של בקבוקים שנעים‬
‫על שורה של פסי ייצור אוטומטיים לחלוטין‪,‬‬
‫שממחישים לצופה בהם מהיכן ואיך מייצרים‬
‫את המשקה הפופולארי קוקה קולה‪ .‬לא‬
‫במקרה לא תראה ליד קווי הייצור יותר מדי‬
‫אנשים‪ .‬האוטומציה‪ ,‬מערכות המיחשוב‬
‫והתשתיות מהוות את הכלי המרכזי‪ ,‬שבעזרתו‬
‫מצליחה החברה המרכזית למשקאות לייצר‬
‫ולשווק בישראל לא פחות מ‪ 9-‬מותגי מזון‬
‫ושתייה‪ ,‬כאשר קוקה קולה הוא רק אחד‬
‫מהם‪ ,‬הדומיננטי ביותר‪ .‬מותגים מוכרים‬
‫נוספים שמיוצרים על ידי החברה המרכזית‬
‫למשקאות בבני ברק ובשאר המקומות בארץ‬
‫הם מים מינרליים נביעות‪ ,‬מוצרי החלב‬
‫והמזון של טרה‪ ,‬מבשלות הבירה באשקלון‬
‫ועוד‪ .‬כל אלו מניבים מחזור מכירות שנתי‬
‫של כל הקבוצה בגובה ‪ 500‬מיליון דולרים‪,‬‬
‫והיא תופסת נתח שוק נכבד בשוק המזון‬
‫והמשקאות בישראל‪ ,‬עם כ‪ 5,000-‬עובדים‪.‬‬
‫בראש כל המערך הענק הזה ניצב איציק‬
‫תמיר‪ ,‬שבמשך שנים רבות ניהל את המותג‬
‫החזק קוקה קולה‪ .‬תמיר רואה במיחשוב‬
‫כלי מרכזי‪ ,‬שכל מנהל בקבוצה צריך לחפש‬
‫ולדרוש אותו‪ .‬מערכות המידע לגביו הם הכלי‬
‫שבעזרתו החברה ביצעה את השינוי הארגוני‬
‫הלא פשוט של איחוד כל ההפצה והמכירות‪,‬‬
‫ואין לו ספק‪ ,‬שללא אגף מיחשוב יעיל‪ ,‬יצירתי‬
‫ויוזם ‪ -‬המהלך הזה לא היה צולח‪ .‬תמיר לא‬
‫שוכח להדגיש שהכל ביחד נועד בסופו של‬
‫דבר לשרת את המטרה המרכזית של הארגון ‪-‬‬
‫שירות טוב יותר ללקוחות והגדלת שורת הרווח‪.‬‬
‫כיצד מערכות המידע מסייעות לך לממש את‬
‫החזון של החברה המרכזית לייצור משקאות?‬
‫"מערכות המידע הן כלי ניהולי‪ ,‬שתפקידו‬
‫לשרת את המנכ"לים בקבוצה ואת הנהלת‬
‫הקבוצה ולעזור להם למלא את תפקידם בצורה‬
‫טובה‪ .‬מערכות המידע נועדו לעזור למנהלים‬
‫בקבוצה בדרגים השונים לממש את הפעילות‪.‬‬
‫בקבוצת ישראל יש ‪ 9‬חברות‪ ,‬כאשר כל חברה‬
‫היא עצמאית ונמדדת כמובן בשורת הרווח‪.‬‬
‫"אבל השאלה היא יותר מעמיקה‪ .‬אנחנו‬
‫טוענים‪ ,‬שכדי שהשירות יהיה משמעותי‬
‫בעיני מקבלי השירות צריך לתת לזה ערך‪.‬‬
‫כלומר מערכות המידע צריכות להיות משאב‬
‫שכל מנהל יבין שאי אפשר בלעדיהם‪ ,‬ולא‬
‫סתם עוד מערכות שיושבות על שלחנו"‪.‬‬
‫החזון הוא יפה אבל לא מובן מאליו כיצד‬
‫אתה מצליח להטמיע אותו בחברה כל כך‬
‫גדולה ומגוונת?‬
‫"נכון‪ .‬זה לא מובן מאליו וזה לא קל‪ .‬עושים‬
‫זאת קודם כל על ידי כך שאנשי מערכות‬
‫המידע‪ ,‬אלו שמפתחים את הפתרונות‪ ,‬עובדים‬
‫יד ביד עם מקבלי השירות‪ .‬אצלנו מערכות‬
‫מידע לא עובדים מלמעלה‪ ,‬אלא הולכים פיסית‬
‫ללקוחות הפנימיים שלהם ולומדים קודם כל‬
‫את העבודה שלהם‪ ,‬את התהליכים‪ ,‬שומעים מה‬
‫הם צריכים וחושבים איך אפשר להתייעל‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪21‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫"גם באגף הטכנולוגי יש‬
‫יציבות גדולה יחסית של‬
‫עובדים‪ .‬הסיבה היא‪ ,‬שאנחנו‬
‫נותנים להם הזדמנויות רבות‬
‫לבטא את עצמם‪ ,‬ליצור משהו‬
‫שאחר כך מתורגם למערכת‬
‫גדולה יותר‪ .‬השאלה אינה‬
‫תגמול‪ ,‬אלא התחושה שאתה‬
‫שותף למשהו‪ ,‬ואת זה כנראה‬
‫הצלחנו להנחיל"‬
‫"כאשר השירות של אנשי מערכות המידע ניתן‬
‫בצורה כזו‪ ,‬אנחנו יוצרים מצב שהצרכנים הם‬
‫אלה שמחפשים את הפתרונות‪ ,‬זה מגיע מלמטה‪.‬‬
‫"אנחנו מקיימים כל שנה כנס של השירותים‬
‫המשותפים )בהם מערכות מידע‪ ,‬הרכש המרכזי‪,‬‬
‫משאבי אנוש ועוד(‪ ,‬ובאירוע זה אני נוהג לומר‬
‫כמעט כל שנה‪" :‬שירות משותף נחשב למוצלח‬
‫והוא שירות שמתחילים לחפש אותו‪ ,‬זהו שירות‬
‫טוב‪ .‬במחלקות שזה קורה אני מבין שהצלחנו‪,‬‬
‫ובמקומות אחרים מטפלים בזה‪ .‬גם חברת‬
‫המכירות וההפצה היא גוף מרכזי‪ ,‬שמשרת את‬
‫כל החברות היצרניות בקבוצה"‪.‬‬
‫איך מנהלים מערכות מידע משותפות לכל‬
‫הקבוצה?‬
‫"זה מהלך שנעשה לפני כמה שנים‪ ,‬עד אז‬
‫המערכות היו מבוזרות וכל חברה ניהלה מערך‬
‫משלה‪ .‬האיחוד היה חלק ממהלך כללי להפוך‬
‫את כל החברה לקבוצה שנותנת שירותים‬
‫מרוכזים‪ ,‬כולל מערכות מידע‪ ,‬לכל החברות‪.‬‬
‫זה לקח כמה שנים‪ ,‬אבל אני חושב שבסך‬
‫הכל הצלחנו‪ ,‬וזה כמובן הוכיח את עצמו"‪.‬‬
‫מה המדד להצלחה?‬
‫"קודם כל‪ ,‬בזכות המהלך ייעלנו את‬
‫העבודה בכל מה שקשור למערכות מידע‪,‬‬
‫כאשר היעד שהצבתי הוא להביא את האגף‬
‫לרמה מקצועית מהגבוהות בישראל‪ ,‬ואני‬
‫חושב‪ ,‬עם כל הצניעות‪ ,‬שאנחנו במקום‬
‫טוב מאוד‪ ,‬בוודאי בתעשייה‪ .‬למעשה‪ ,‬שמנו‬
‫גושפנקא על כך שמערכות מידע הן כלי‬
‫מרכזי בקבלת החלטות בארגון‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"אפשר לראות את הצלחת מערכות‬
‫המידע במיוחד בחברת המכירות המרכזית‪,‬‬
‫שהצטיידה בשנים האחרונות בכלים‬
‫מיחשוביים מתקדמים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הטענה‬
‫והעמסה ממוחשבת של המשאיות היוצאות‬
‫מחצר המפעל שלנו בבני ברק וממפעלים‬
‫אחרים‪ .‬למעשה‪ ,‬כל תהליך הייצור‪ ,‬השיווק‬
‫וההפצה הוא ממוחשב מתחילתו ועד סופו‪,‬‬
‫ומבוסס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על אפליקציות חכמות‪.‬‬
‫"זה מתחיל מהשלב שבו איש המכירות מקים‬
‫הזמנה על אפליקציית הזמנות בטאבלט בבית‬
‫הלקוח‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬מקבל הזמנה ממוחשבת‬
‫מהלקוחות בעזרת אפליקציה שפותחה פה‬
‫אצלנו בבית‪ ,‬והיא קיימת במסעדות‪ ,‬בקיוסקים‬
‫ואצל קמעונאים שמזמינים סחורה‪ .‬זה החל‬
‫משת"פ הדוק בין אגף המיחשוב לבין מערך‬
‫המכירות וההפצה‪ ,‬כולל ליווי פיסית אליהם‪,‬‬
‫לראות כיצד הם עובדים‪ .‬יותר מזאת‪ ,‬כאשר‬
‫איש המכירות מגיע ללקוח‪ ,‬הוא כבר יודע‬
‫מראש את הפרופיל שלו‪ ,‬איזה סוג של מוצרים‬
‫הוא צריך וכמה הוא הזמין בעבר‪ ,‬ואז הוא יכול‬
‫להציע מוצרים חדשים ומבצעים‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫כל המידע הרלוונטי ללקוח קיים בכף היד‪.‬‬
‫מובן שכל המידע מוזן מיד למערכות המחשב‬
‫שלנו‪ ,‬והן כבר מזינות את המחלקות האחרות‪,‬‬
‫שמפעילות את יתר התהליכים‪.‬‬
‫"בעיני‪ ,‬זו הדוגמה הקלאסית כיצד כל מערך‬
‫הניהול השתפר‪ ,‬כיצד התרבות הארגונית‬
‫כולה השתנתה מהקצה אל הקצה‪ .‬אנחנו‬
‫שולטים היום בכל משאית ומשאית‪ ,‬יודעים‬
‫מה יש בה‪ ,‬סדר ההפצה כאשר המוצרים‬
‫שמועמסים מסודרים כך לפי סדר החלוקה‪,‬‬
‫כדי שהנהג ועוזרו לא יבזבזו זמן מיותר‪ .‬דבר‬
‫נוסף‪ ,‬מערך ניהול ההזמנות הממוחשב שלנו‬
‫נחשב למתקדם גם במושגים של יצרני מזון‬
‫ומשקאות ברחבי העולם‪ ,‬ואת זה אפילו בקוקה‬
‫קולה העולמית מאשרים‪ .‬נציגים שלהם באים‬
‫ללמוד מאיתנו כיצד עשינו את זה"‪.‬‬
‫האם יש לך מדדים שמעבר להתייעלות זה‬
‫גם שיפר את התוצאות הכספיות?‬
‫"בלי שום ספק‪ .‬עלות ההפצה היא גורם‬
‫מאוד חשוב במכלול ההוצאות וההכנסות‬
‫של החברה‪ ,‬ואם מייעלים וחוסכים זה חייב‬
‫להשפיע על שורת הרווח"‪.‬‬
‫באיזה אופן מערכות המידע ברמת התשתיות‬
‫מסייעות לתפעול והניהול השוטף?‬
‫"איחוד כל מחלקות הרכש של החברות‬
‫ליחידת רכש קונצרנית אחת לא יכול היה‬
‫להתבצע ללא מערכות מידע‪ .‬אנחנו חברה‬
‫שמבוססת בעיקר ‪ SAP‬בכל התשתיות‪.‬‬
‫באמצעות הקמת יחידת הרכש המרכזי‬
‫התייעלנו מאוד וחסכנו עשרות מיליוני שקלים‪.‬‬
‫מעבר למורכבות הפרויקט הזה‪ ,‬הייחוד שלו‬
‫הוא שעשינו אותו בתוך שלושה חודשים‪ ,‬יעד‬
‫שאני הצבתי אותו וזה לא טריוויאלי בכלל‪.‬‬
‫כיום כל החברות היצרניות מחוברות למערכת‬
‫‪ SAP‬שלנו )למעט פריגת(‪ ,‬ואפליקציות‬
‫מסוימות מתחברות גם לרצפת הייצור"‪.‬‬
‫איך אתם מצליחים לשמר את ההון האנושי‬
‫שלכם במיוחד במערכות מידע?‬
‫"זה ללא ספק אחד הדברים שמייחד אותנו‪.‬‬
‫פרופיל עסקי‪:‬‬
‫מקוקה קולה‬
‫ועד גבינות‬
‫אני תמיד אומר שהחברה שלנו היא ההיי‪-‬טק‬
‫של הלאו‪-‬טק‪ .‬זוהי מדיניות שבאה מלמעלה‪,‬‬
‫ושם המשחק הוא גיוס האנשים הנכונים‪,‬‬
‫טיפול אישי בכל עובד‪ ,‬הקשבה לצרכיו‬
‫וינסיון לתת לו את החוויה הכי טובה‪.‬‬
‫"גם באגף הטכנולוגי יש יציבות גדולה‬
‫יחסית של עובדים‪ .‬הסיבה היא‪ ,‬שאנחנו‬
‫נותנים להם הזדמנויות רבות לבטא את‬
‫עצמם‪ ,‬ליצור משהו שאחר כך מתורגם‬
‫למערכת גדולה יותר‪ .‬השאלה אינה תגמול‪,‬‬
‫אלא התחושה שאתה שותף למשהו‪ ,‬ואת זה‬
‫כנראה הצלחנו להנחיל"‪.‬‬
‫מהו מנהל טוב בעיניך?‬
‫בעיני‪ ,‬מנהל טוב הוא איש שצריך להיות‬
‫בעל תודעת שירות גבוהה‪ ,‬מנהל שיודע‬
‫גם לבחור בצורה נכונה את העובדים שלו‬
‫ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם‪.‬‬
‫אנו מצפים מהמנהלים שינחילו לעובדים‬
‫רמת הזדהות גבוהה‪ ,‬ואני חושב שדי‬
‫הצלחנו בזה‪ ,‬יש קשר הדוק בינינו‪ ,‬עד לרמת‬
‫משפחות‪ ,‬וזה חשוב מאוד‪.‬‬
‫אתה משמש גם כיו"ר איגוד יצרני המזון‪.‬‬
‫בהתאחדות התעשיינים עד כמה רמת‬
‫המיחשוב שם דומיננטית להוציא את‬
‫הקונצרנים הגדולים?‬
‫"אני חושב שרמת המיחשוב בחברות המזון‬
‫סבירה‪ ,‬תלוי בגודל היצרן ובצרכיו‪ .‬כאיגוד‪,‬‬
‫אנחנו יכולים להציע מהלך של הדרכות‪,‬‬
‫סיוע מקצועי וליווי‪ .‬יש באיגוד כעת מהלך‬
‫כזה עבור המפעלים הקטנים והבינוניים‪ .‬אני‬
‫אישית מזמין את נציגי המפעלים האלו לבוא‬
‫לפה‪ ,‬אלינו‪ ,‬כדי ללמוד מה אנחנו עשינו כאן‬
‫ואיך אפשר להתקדם‪.‬‬
‫עד כמה מערכות המידע מושפעות מחוק‬
‫המזון?‬
‫רגולציה משפיעה על התנהלות החברה‬
‫וכמובן על מיחשוב ומערכות מידע‪ .‬חוק המזון‬
‫גורם בעיות לתעשיית המזון‪ ,‬וכנראה לא יממש‬
‫את מטרתו‪ :‬להוזיל את מחירי המזון בארץ‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית היא‪ ,‬כי החוק לא ברור ועובר‬
‫שינויים כל הזמן‪ ,‬עוד טרום כניסתו לתוקף‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אסרו עלינו להעסיק סדרני מזון‬
‫במרכולים הגדולים כדי למנוע אפליה לעומת‬
‫היצרנים הקטנים‪ .‬פיטרנו כ‪ 100-‬סדרנים‪ ,‬ואז‬
‫פתאום אמרו לנו‪ ,‬שברשתות שיווק קטנות‬
‫ובחנויות מזון מותר להעסיק סדרנים‪ .‬אתה‬
‫יכול לשער לעצמך איזה בלגן זה יוצר לנו‪,‬‬
‫לאחר שכבר השקענו בפתרונות חלופיים‬
‫לסדרנים‪ ,‬וזה‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק דוגמה אחת"‪.‬‬
‫החברה המרכזית למשקאות‪ ,‬השלוחה‬
‫הישראלית‪ ,‬היא חלק מקבוצת‬
‫האחזקות ‪ CBC‬ונמצאת בבעלותה‪.‬‬
‫החברה היא בבעלות מוזי ורטהיים‪.‬‬
‫למרות שהחברה מייצרת ובעלים‬
‫של ‪ 9‬חברות מזון ומשקאות‪ ,‬המותג‬
‫הפופולרי ביותר שלה הוא קוקה קולה‪,‬‬
‫ורבים עדיין מזהים אותה עם מותג חזק‬
‫זה‪ ,‬ומכנים את החברה "קוקה קולה"‪.‬‬
‫היסטורית‪ ,‬קוקה קולה היה המוצר‬
‫הראשון שהחברה החלה לייצר‪.‬‬
‫עם השנים ביצעה החברה רכישות‬
‫שונות‪ .‬ב‪ 1992-‬נכנסה החברה גם לשוק‬
‫הבירה בישראל והקימה את "מבשלות‬
‫בירה ישראל"‪ .‬בשנת ‪ 2000‬החלה לשווק‬
‫מים מינרליים במותג נביעות‪ ,‬וחמש‬
‫שנים מאוחר יותר רכשה את מחלבות‬
‫טרה‪ ,‬המחזיקות בכ‪ 12%-‬משוק מוצרי‬
‫החלב בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2006‬החברה‬
‫רכשה את יקבי תבור ואחר כך את‬
‫מחלבות גלעד ומשק צוריאל‪.‬‬
‫כיום מעסיקה החברה המרכזית לייצור‬
‫משקאות קלים כ‪ 5,000-‬עובדים )כולל‬
‫החברות הבנות(‪ ,‬והיא אחד המעסיקים‬
‫הפרטיים הגדולים במשק הישראלי‪.‬‬
‫מחזור המכירות השנתי שלה‪ ,‬על פי‬
‫אתר החברה‪ ,‬הוא ‪ 500‬מיליון דולרים‬
‫בשנה‪.‬‬
‫עדית שרויטמן‪ ,‬סמנכ"לית מערכות מידע‬
‫ותקשוב‪ ,‬כיצד את רואה את תפקיד מערכות‬
‫המידע משתלבים במימוש הליבה העסקית‬
‫של החברה?‬
‫"כפי שאיציק תמיר אמר‪ ,‬שם המשחק הוא‬
‫עבודה משותפת עם הלקוחות‪ ,‬שהם החברות‬
‫השונות בקבוצה‪ ,‬שאנו נותנים להן שירות‪.‬‬
‫ייעוד אגף מערכות מידע בקבוצה הוא‬
‫לשרת תועלות עסקיות וארגוניות של חברות‬
‫הקבוצה והעובדים באמצעות ייזום‪ ,‬הקמה‬
‫והטמעה של פתרונות מיחשוב מתקדמים‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪23‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬נדב כהן ‪ -‬יונתן‬
‫פרופיל אישי‪:‬‬
‫איציק תמיר‬
‫איציק תמיר‪ ,‬מנכ"ל קבוצת ישראל‪,‬‬
‫החברה המרכזית לייצור משקאות‬
‫קלים‪ ,‬יו"ר איגוד תעשיות המזון‪,‬‬
‫התאחדות התעשיינים‬
‫איציק תמיר שימש טרם היותו‬
‫מנכ"ל קבוצת ישראל כמנכ"ל חברת‬
‫קוקה קולה ישראל ומנהל מפעל‬
‫החברה בבני ברק‪ .‬במשך כהונתו‬
‫זו גדלה תפוקת המפעל במאות‬
‫אחוזים תוך שימוש במערכות‬
‫וטכנולוגיות מיחשוב מתקדמות‪.‬‬
‫כמשנה למנכ"ל עסק‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בקידום והטמעת שיטות ניהול‬
‫חדשניות והתקנת מערכות איכות‬
‫מתקדמות‪.‬‬
‫תמיר הוא בעל תעודת הסמכה לרב‬
‫חובל‪ ,‬וסיים לימודי תעודה במינהל‬
‫עסקים מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫טרם הצטרפותו לחברת קוקה קולה‬
‫כיהן במשך ‪ 12‬שנים כרב חובל‬
‫למכליות הענק של הצי הסוחר‪ .‬גדל‬
‫והתחנך בקבוצת גבע‪ ,‬היה קצין‬
‫ביחידת הנדסה קרבית‪.‬‬
‫בן ‪ ,67‬תושב בית יהושע‪.‬‬
‫פרופיל אישי‪:‬‬
‫עדית שרויטמן‬
‫בוגרת ממר"ם )‪ 10‬שנים שרות‬
‫צבאי(‪ .‬בעלת תואר ראשון )‪(BA‬‬
‫בסטטיסטיקה מטעם אוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ותואר שני ‪EMBA‬‬
‫במינהל עסקים למנהלים מטעם‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫בתפקידיה הקודמים כיהנה‬
‫כסמנכ"לית מכירות ושיווק בחטיבת‬
‫השירותים ‪ ES (EDS‬לשעבר( של‬
‫‪ ,HP‬כמנכ"לית קונסיסט מערכות‬
‫מקבוצת קונסיסט וכסמנכ"לית‬
‫פעילות חטיבות היישום והמכירות‬
‫של ‪ SAP‬בנס טכנולוגיות ובתפקידי‬
‫ניהול נוספים בנס‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫מימין‪ :‬איציק תמיר‪ ,‬מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות‪ ,‬ועדית שרויטמן‪ ,‬מנכ"לית מערכות מידע‬
‫ואינטגרטיביים‪ .‬אנו שוקדים לממש את‬
‫הייעוד הזה בשוטף ולהיות גוף פרואקטיבי‪,‬‬
‫שיוזם פתרונות חדשניים לייעול התהליכים‪.‬‬
‫"כאשר פיתחנו את האפליקציה להפצה‪,‬‬
‫אני אישית התלוויתי למקדם מכירות ולנהג‬
‫כדי ללמוד את דרך עבודתם ולהבין מה הם‬
‫צריכים‪ .‬כך גם עשיתי כאשר יישמנו בחברת‬
‫קרלסברג‪ ,‬מבשלות בירה ישראל‪ ,‬את מערכת‬
‫ה ‪ ,SAP‬כשהמטרה להגיע למצב של שפה‬
‫טכנולוגית אחידה‪.‬‬
‫"האגף שוקד על איחוד תהליכים ברמת‬
‫הקונצרן על מנת שהארגון ידבר באותה שפה‪,‬‬
‫למשל פרויקט ‪ HR‬קונצרני‪ ,‬אשר יושם בכמה‬
‫חברות‪ ,‬והשנה ממשיך היישום בחברה נוספת‪.‬‬
‫"המיישמים שלנו מהווים בעצם אינטגרטורים‬
‫בין הלקוחות השונים‪ ,‬ועובדים איתם יד ביד"‪.‬‬
‫איך נעשה הניהול המרכזי מול המנמ"רים של‬
‫אותם חברות שקיימות בחברה?‬
‫"לכל חברה יש מנהל מערכות מידע‪ .‬הוא‬
‫רפרנט שלי‪ ,‬עובד מול האגף ברמה המקצועית‪,‬‬
‫ופרסונלית כפוף להנהלת החברה שלו‪ .‬אני‬
‫לא מתערבת במדיניות הניהול השוטף שלו‪,‬‬
‫אבל מתווה ומקצה לו את המשאבים ואת‬
‫המתודולוגיה שאנו מחליטים עליה‪ ,‬על בסיס‬
‫של שפה משותפת ותשתית אחודה‪ ,‬עם‬
‫ניצול היתרון של שירותים משותפים מגורם‬
‫מרכזי אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לנו פורום של מנמ"רים‬
‫שנפגש במהלך השנה‪ . .‬המטרה היא להפרות‬
‫ידע‪ ,‬ללמוד כל הזמן‪ .‬אני מעודדת את האנשים‬
‫שיל ללכת לקורסים‪ ,‬לכנסים ולהיות כל הזמן‬
‫עם היד על הדופק"‪.‬‬
‫מה היו הפרויקטים המרכזיים בשנה שעברה?‬
‫"ללא ספק אפליקציית הקמעונאים‬
‫אשר מבוססת על פלטפורמה של חברת‬
‫‪ Software AG‬וזכתה בפרס החדשנות מטעמה‪,‬‬
‫אפליקציה ללקוחות נביעות ואתר חדש‬
‫לנביעות‪ ,‬אפליקציית העמסת משאיות‪,‬‬
‫אפליקציית מבדקי איכות ופרויקט ‪HR‬‬
‫קונצרני‪ ,‬אשר מהווה פלטפורמה לשפה‬
‫ותשתית טכנולוגית אחידה‪.‬‬
‫"בשנה הבאה אנו ממשיכים בהאחדת‬
‫כל תהליכי משאבי האנוש‪ ,‬אתגר די מורכב‬
‫שמהווה חוליה חשובה בהעברת הקונצרן‬
‫לשפה אחידה‪ ,‬על בסיס התשתית של‬
‫‪ ,SAP‬וכמובן המשך פיתוח יישומים בהתאם‬
‫לצרכים של כל חברה בהתאם לצרכיה‪ .‬אתגר‬
‫נוסף שנטפל בו בשנה הבאה הוא תכנון ייצור‬
‫לפי אילוצים‪ ,‬תחום חדש שאנו לומדים אותו‬
‫כעת ונפרט עליו בבוא הזמן‪.‬‬
‫איך הקשר עם הלקוחות בפורטל‪ ,‬ברשתות‬
‫חברתיות?‬
‫"אנחנו מאוד פעילים בזה ומערכות‬
‫המידע תומכות בכך‪ .‬יש פורטל יפה מאוד‬
‫למרכז המבקרים‪ ,‬הוא נקרא מרכז החושים‪,‬‬
‫ואפשר להזמין דרכו סיורים חווייתיים במרכז‬
‫המבקרים היפה שלנו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין ספק‬
‫שהרשתות החברתיות מהוות כלים מרכזיים‬
‫בפעילות השיווק של החברות השונות‬
‫והמדיה הדיגיטלית תופסת חלק מרכזי יותר‬
‫ויותר בפעולות המכירה והחשיפה שלנו‪.‬‬
‫ארז ויטלשטיין‬
‫"האפקטיביות של מתקפות הסייבר‬
‫נמצאת בעלייה‪ .‬ארגונים נדרשים‬
‫להתאים עצמם במהירות להתפתחותם‬
‫של איומים חדשים ומורכבים מאלו‬
‫שהכרנו בעבר"‬
‫כך אמר ארז ויטלשטיין‪ ,‬מנהל הפעילות בישראל של חברת רדוור‪,‬‬
‫בראיון עימו לרגל פרסום מחקר איומי הסייבר השנתי של החברה‬
‫"איומי הסייבר מתעצמים משנה לשנה‪.‬‬
‫זה בא לידי ביטוי במוטיבציה של ההאקרים‪,‬‬
‫בכמות המתקפות‪ ,‬במשך הזמן של המתקפות‬
‫שמתארך‪ ,‬המורכבות הגדלה של המתקפות‬
‫המבוצעות ובמגוון הארגונים המתמודדים‬
‫מולן‪ .‬אם בעבר היו תעשיות או ורטיקלים‬
‫שנחשבו בעלי "חסינות" למתקפות סייבר‪,‬‬
‫כיום אפשר כבר לומר שחסינות כזו אינה‬
‫קיימת עוד‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬במהלך הפעילות‬
‫שלנו זיהינו לאחרונה מתקפת סייבר חמורה‬
‫נגד בית החולים לילדים בבוסטון‪ ,‬אותה ביצע‬
‫ארגון ההאקרים אנונימוס‪ ,‬שהייתה יכולה‬
‫לפגוע בתפקודו התקין של בית החולים עד‬
‫כדי סיכון חיים‪ .‬המשמעות היא אחת – אין‬
‫ארגון שלא יכול למצוא עצמו בשלב כזה‬
‫או אחר תחת מתקפת סייבר‪ ,‬כזו שמטרתה‬
‫לפגוע בתפקוד התקין שלו‪ .‬לכן קיים צורך‬
‫מיידי לפעול כדי למנוע את האיום‪ ,‬ולצמצם‬
‫אותו ככל האפשר"‪ ,‬כך אמר ארז ויטלשטיין‪,‬‬
‫מנהל הפעילות בישראל של חברת רדוור‬
‫)‪ ,(Radware‬בראיון שנערך עימו לרגל פרסום‬
‫המחקר השנתי של החברה – ‪Radware Global‬‬
‫‪Application & Network Security Report 2014‬‬‫‪.2015‬‬
‫המחקר של חברת רדוור מבוסס על‬
‫סקר אותו ביצעה החברה בקרב ‪330‬‬
‫בכירים בארגונים מ‪ 23-‬ורטיקלים‪ ,‬כולל‪:‬‬
‫טלקום‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬תעשייה‪ ,‬שירותים‪ ,‬היי‬
‫טק‪ ,‬לוגיסטיקה ועוד‪ .‬המחקר גם משלב‬
‫את הניסיון של חמ"ל הסייבר ברדוור –‬
‫)‪ – Emergency Response Team (ERT‬הכולל‬
‫גוף ייעוץ ובו מומחי אבטחת מידע‪ ,‬המספקים‬
‫שירותי ניטור והגנת סייבר בזמן אמת לארגונים‬
‫הנמצאים לפני או במהלך התקפת סייבר‪.‬‬
‫ארז‪ ,‬מהם הטרנדים המובילים שזיהיתם‬
‫בשנה האחרונה בתחום אבטחת המידע?‬
‫אחד הטרנדים המובילים של השנה נוגע‬
‫לתחכום והמקצועיות של ההאקרים‪ .‬אנחנו‬
‫עדים לעליית מדרגה ביכולות וביצירתיות של‬
‫התוקפים‪ .‬הם פועלים במגוון שיטות טכנולוגיות‬
‫ובדפוסי התקפה משתנים‪ ,‬ובכך מצליחים‬
‫להפתיע גם ארגונים מסודרים‪ ,‬כאלה שפועלים‬
‫עם אסטרטגיית הגנת סייבר מגובשת‪.‬‬
‫טרנד נוסף נוגע לאפקטיביות ההולכת‬
‫וגדלה של מתקפות הסייבר‪ .‬ההאקרים‬
‫מתכננים ונערכים למתקפות מראש‪,‬‬
‫מחליפים טכניקות במהלך התקיפה‪ ,‬מזהים‬
‫את חולשות הארגון בזמן אמת ומסוגלים‬
‫למקד את המתקפה באותן נקודות תורפה‪.‬‬
‫התוצאה יכולה להיות פגיעה קשה ביכולת‬
‫של הארגון לתפקד בצורה תקינה‪ ,‬וכאשר‬
‫מדובר בארגונים המספקים תשתיות קריטיות‪,‬‬
‫הסכנה יכולה להיות הרבה מעבר לפגיעה‬
‫תדמיתית או כספית‪.‬‬
‫טרנד נוסף שאנחנו מזהים הוא התמשכות‬
‫ואופי המתקפות‪ .‬עד לאחרונה אופי‬
‫המתקפות היה נקודתי וקצר‪ ,‬כגון מתקפה‬
‫הנמשכת בין יום ליומיים‪ ,‬עובדה שעזרה‬
‫לארגונים להיערך למתקפות מסוג זה‪ .‬כיום‬
‫ארגונים מדווחים על כך שהם נמצאים תחת‬
‫מתקפה רב מערכתית באופן קבוע‪ ,‬במשך‬
‫ימים‪ ,‬שבועות ואף חודשים‪ 19 .‬אחוזים‬
‫מהארגונים בשנת ‪ 2014‬דיווחו על כך שהם‬
‫מצויים תחת מתקפה קבועה‪ ,‬זאת לעומת‬
‫עד ‪ 6‬אחוזים מהארגונים בשנים קודמות‪.‬‬
‫הנתונים האלה אומרים לנו שארגונים צריכים‬
‫לשנות את דפוס החשיבה ולהתאים את‬
‫עצמם‪ ,‬הן מבחינת כוח האדם והן ברמה‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬על מנת שיוכלו להתמודד עם‬
‫מתקפות ארוכות ובעוצמות גבוהות מאלו‬
‫שהכירו בעבר‪.‬‬
‫כיצד מציעה רדוור להתמודד עם אתגרים אלו?‬
‫רדוור מובילה היום ברמה העולמית את‬
‫תחום ההגנה על מרכזי המחשוב )דטה סנטר(‬
‫מפני התקפות סייבר‪ .‬על לקוחות החברה‬
‫נמנים ארגונים גלובאליים מובילים מתחומי‬
‫הבנקאות‪ ,‬פיננסים‪ ,‬טלקום‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬הייטק‬
‫ועוד‪ .‬הפתרון של רדוור – ‪Attack Mitigation‬‬
‫‪ – System‬מהווה מטריית הגנה יעודית לדטה‬
‫סנטר‪ ,‬הכוללת מגוון טכניקות להגנה כנגד‬
‫איומים רשתיים ואפליקטיביים‪ ,‬כלים לאיתור‬
‫וסיכול חדירות לאפליקציה‪ ,‬ושירות ענן‬
‫"כחברה שקמה בישראל‬
‫והבסיס שלה כאן אנחנו‬
‫בהחלט רואים חשיבות‬
‫רבה בשוק הישראלי‪ .‬רדוור‬
‫החליטה ברמה האסטרטגית‬
‫להרחיב את הפעילות שלה‬
‫בשוק המקומי‪ ,‬להגדיל את‬
‫רשת השותפים העסקיים‬
‫שלה ולהנגיש בצורה רחבה‬
‫יותר את שירותיה"‬
‫שמספק מטריה אווירית נוספת למניעה של‬
‫הצפת הדטה סנטר על ידי תעבורה זדונית‪.‬‬
‫מדובר כאן בפתרון כולל ומקיף‪ ,‬מרמת הדטה‬
‫סנטר ועד לענן‪ .‬כאמור‪ ,‬כנדבך נוסף למגוון‬
‫הכלים האוטומטיים‪ ,‬רדוור גם מפעילה‬
‫את חמ"ל הסייבר – ‪ - ERT‬הפעיל ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ 7 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬ומנהל את מערך‬
‫ההגנה של הלקוח בזמן אמת‪ :‬מזהה את‬
‫התקיפה‪ ,‬את סוגה‪ ,‬רואה את התמונה הכוללת‬
‫של האיום ומגיב בזמן אמת למתקפה‪.‬‬
‫ולסיכום‪ ,‬כיצד רואה רדוור את השוק‬
‫הישראלי ואת המקום שלה בשוק?‬
‫כחברה שקמה בישראל והבסיס שלה‬
‫כאן אנחנו בהחלט רואים חשיבות רבה‬
‫בשוק הישראלי‪ .‬החברה החליטה ברמה‬
‫האסטרטגית להרחיב את הפעילות שלה‬
‫בשוק המקומי‪ ,‬להגדיל את רשת השותפים‬
‫העסקיים שלה ולהנגיש בצורה רחבה יותר‬
‫את שירותיה‪.‬‬
‫מיקוד זה הביא לכך שהיום יותר מתמיד‬
‫ניתן למצוא את פתרונות רדוור מיושמים‬
‫בעשרות ארגונים ישראלים מובילים השייכים‬
‫למגזרי הממשלה‪ ,‬בנקאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬טלקום‪ ,‬היי‬
‫טק‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ייצור‪ ,‬מדיה ועוד‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪25‬‬
‫‪Privileged Account‬‬
‫‪Security Solution‬‬
‫‪ CyberArk‬מעניקה‬
‫פיתרון רגולטיבי‬
‫לחברת כ‪.‬א‪.‬ל ‪-‬‬
‫סוויטת ה‪PAS-‬‬
‫המספקת פיתרון‬
‫לבעיית האחסון‪,‬‬
‫האבטחה והניהול‬
‫של הסיסמאות הכי‬
‫רגישות בארגון‬
‫‪26‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל )כרטיסי אשראי לישראל בע"מ( עוסקת בהנפקה וסליקה של המותגים‪:‬‬
‫ויזה‪ ,‬מסטארקארד ודיינרס‪ ,‬לאחרונה החלה חברת כ‪.‬א‪.‬ל לסלוק את המותג ישראכרט‪.‬‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל נוסדה בשנת ‪ 1979‬על ידי בנק לאומי ובנק דיסקונט וכיום בבעלות‬
‫משותפת של בנק דיסקונט )‪ (72%‬והבנק הבינלאומי )‪.(28%‬‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל מעסיקה כיום כ‪ 1,500-‬עובדים במשרדה הראשי בגבעתיים ובמודיעין‬
‫עלית‪ .‬החברה מעניקה מגוון רחב של שירותי הנפקה‪ ,‬סליקה ופתרונות תשלום‬
‫ללמעלה מ– ‪ 2‬מיליון כרטיסי אשראי ולעשרות אלפי בתי עסק בארץ‪.‬‬
‫האתגר‬
‫כחברת האשראי והסליקה הגדולה בישראל המספקת מגוון רחב של מוצרים‬
‫לתמהיל עצום של לקוחות פרטים ובתי עסק‪ ,‬תשתית ה‪ IT-‬של כ‪.‬א‪.‬ל היא ענפה‬
‫ומורכבת ומשרתת מספר רב של יחידות עסקיות‪.‬‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל חיפשה פיתרון כולל לבעיית האחסון‪ ,‬האבטחה והניהול של הסיסמאות‬
‫הפריוולגיות בארגון‪ ,‬כולל סיסמאות אדמיניסטרטיביות של מערכות הפעלה‪ ,‬רכיבי‬
‫תשתיות ותקשורת‪ ,‬מסדי נתונים ואפליקציות‪ ,‬ניהול המשתמשים הפריוולגים‬
‫ומענה לדרישות רגולצית ‪ PCI‬הדורשת לבדד‪ ,‬לפתח‪ ,‬לחזק ולאבטח את המערכות‬
‫הפיתרון‬
‫‪ CyberArk‬הציגה בפני כ‪.‬א‪.‬ל את סוויטת‬
‫ה‪,PAS: Privileged Account Security Solution-‬‬
‫פיתרון מוביל עולמי בתחום ניהול הזהויות‬
‫הפריוולגיות‪.‬‬
‫סוויטת ה‪ PAS-‬מספקת פיתרון לבעיית‬
‫האחסון‪ ,‬הניהול והאבטחה של הסיסמאות‬
‫הכי רגישות בארגון‪ ,‬כולל סיסמאות‬
‫אדמיניסטרטיביות של מערכות הפעלה‪,‬‬
‫רכיבי תשתיות ותקשורת‪ ,‬מסדי נתונים‬
‫ואפליקציות‪.‬‬
‫הודות לתשתית חדר הכספות המאובטח‪,‬‬
‫כל הסיסמאות הרגישות מאוכסנות מראש‬
‫בכספות ייעודיות‪ .‬סיסמאות אלו מוחלפות‬
‫באופן תדיר ואוטומטי‪ ,‬עפ"י מדיניות‬
‫הנקבעת מראש )כל כמה שעות‪ ,‬ימים‪,‬‬
‫חודשים וכו(‪ .‬התוצאה היא שלמשתמשי ‪IT‬‬
‫וכן למערכות אפליקטיביות בניגוד לעבר‪,‬‬
‫אין יותר גישה חופשית לאותן סיסמאות‬
‫רגישות והגישה מותנית בהזדהות והרשאות‬
‫מתאימות במערכת ה‪ PAS-‬של ‪.CyberArk‬‬
‫שילוב של אחסון מאובטח והחלפת‬
‫סיסמאות אוטומטית מקנה לארגונים רבים‬
‫פיתרון לעמידה ברגולציות מהמחמירות‬
‫בעולם‪.‬‬
‫לדבריו של רזי גרינפלד‪ ,‬מנהל תשתיות‬
‫הקפיות – חברת כ‪.‬א‪.‬ל "אנו אוכפים בארגון‬
‫שימוש בחשבונות פריווילגיים אך ורק דרך‬
‫מוצר ה‪ ,PAS -‬במקרה בו אנשי אבטחת‬
‫המידע שלנו מזהים דרך מערכת ה‪SIEM-‬‬
‫שלנו שימוש של ‪ Service Account‬פריווילגי‬
‫שלא דרך ‪ ,PAS‬נשלח מייל לאותו אדם‬
‫שביצע את השימוש והוא מונחה שלא‬
‫לעבוד בצורה זו יותר ולעבוד אך ורק דרך‬
‫סוויטת ה‪.PAS-‬‬
‫סוויטת ה‪ PAS-‬עוזרת לנו לשמור על‬
‫הסיסמאות שלנו במקום המוגן ביותר‬
‫בארגון‪ ,‬הסיסמאות מנוהלות ומוחלפות‬
‫באופן תדיר וכן ניתן לדעת בדיוק בכל זמן‬
‫נתון מי השתמש בהן ומתי‪.‬‬
‫מבחינת חווית המשתמש‪ ,‬סוויטת ה‪PAS-‬‬
‫מקלה את השימוש של המשתמשים בכך‬
‫לאחר בדיקה מקיפה בשוק אבטחת‬
‫המידע ובהתאמה לרגולצית ‪ PCI‬חברת‬
‫כ‪.‬א‪.‬ל מטמיעה את פיתרון ניהול הזהויות‬
‫הפריווילגיות של ‪ CyberArk‬ה‪ ,PAS-‬אשר‬
‫מאפשר לארגונים לאכוף מדיניות ארגונית‬
‫המגנה על המערכות הקריטיות ביותר‬
‫של עסק‪ ,‬ולנהל את כל מחזור החיים של‬
‫חשבונות משותפים וחסויים בין מרכזי‬
‫הנתונים בארגון‪.‬‬
‫הפיתרון של ‪ CyberArk‬הרשים‪ ,‬נתן מענה‬
‫הן ברמה הרגולטיבית‪ ,‬הן ברמת סדרי‬
‫עבודה‪ ,‬שדרוג חוויות המשתמשי הקצה‪,‬‬
‫ה‪ PAS-‬מעניק פיתרון מלא שמשמעותו‬
‫הינה לנהל‪ ,‬לאבטח ולפקח על החשבונות‬
‫הפריוולגים בחברת כ‪.‬א‪.‬ל ובנוסף מאפשר‬
‫לשמור על תאימות עם מספר רב של‬
‫תקנות ורגולציות ומהווה יתרון עצום‬
‫לחברה‪ ,‬הפיתרון של ‪ CyberArk‬תוכנן בתבונה‬
‫בהתאמה לצרכי השוק‪.‬‬
‫סיכום והמשך פעילות מול‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל מנהלת במערכת ה‪ PAS-‬מעל‬
‫‪ 2,000‬חשבונות‪ ,‬מתוכם כ‪ 700-‬חשבונות‬
‫שרתי ‪ Local Administrator‬המנוהלים‬
‫באופן אוטומטי מלא‪ ,‬לפריסה החלקה‬
‫והאפקטיביות המיידית של מוצר ה‪ PAS-‬של‬
‫‪ CyberArk‬יש משמעות רבה והטמעתו היתה‬
‫הצלחה גדולה מציין רזי גרינפלד‪" ,‬המוצר‬
‫שיפר את היעילות התפעולית שלנו באופן‬
‫משמעותי"‪.‬‬
‫רזי גרינפלד‬
‫והישומיים בארגון ואוסרת להשתמש‬
‫בברירות המחדל של היצרן להחלפת‬
‫סיסמאות‪ ,‬חברת כ‪.‬א‪.‬ל חיפשה מוצר‬
‫שיאפשר החלפת סיסמאות בצורה קלה‬
‫ומאובטחת‪ ,‬תוך כדי שדרוג חווית המשתמש‬
‫והטמעה חלקה של המוצר‪.‬‬
‫שהם לא צריכים לזכור את הסיסמה אלא‬
‫ברוב המקרים משתמשים בכפתור התחברות‬
‫'‪ 'connect‬והכי חשוב‪ -‬מלמדת אותנו אילו‬
‫סיסמאות עלינו להחליף בכפוף לרגולציה‬
‫ואילו לא‪"...‬‬
‫תעשיה‪:‬‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל ‪ -‬הנפקה וסליקה של‬
‫כרטיסי אשראי‬
‫מספר עובדים בארץ‪:‬‬
‫‪1500‬‬
‫יתרונות מוצר ה‪:PAS-‬‬
‫● מענה מלא לאבטחת המידע‬
‫● מונע סכנות עתידיות‬
‫● ניהול סיסמאות אוטומטי‬
‫● מענה לרגולציה ותקנות‬
‫● חווית משתמש מוצלחת‬
‫● מערכת ‪ PAS‬עוזרת לנו לשמור על‬
‫הסיסמאות הפריוולגיות שלנו במקום‬
‫המוגן ביותר בארגון‪ ,‬הסיסמאות‬
‫מנוהלות ומוחלפות באופן תדיר וכן ניתן‬
‫לדעת בדיוק ומי השתמש בהן ומתי‪ ,‬בכל‬
‫זמן נתון‪.‬‬
‫במבט קדימה‪ ,‬רזי הוסיף "בכוונתנו‬
‫להרחיב את השימוש במוצרי ‪CyberArk‬‬
‫לשלב מודולים נוספים כגון‪ :‬מוצר ה‪PSM -‬‬
‫‪ Privileged Session Manager‬לחיבור ספקים‬
‫מרחוק מוצר ה‪Application Identity Manager-‬‬
‫‪ AIM‬לניהול אפליקציות המשתמשות‬
‫בחשבונות פריווילגים‪ ,‬אנו בהחלט מקווים‬
‫להשתמש בפתרונות מוצרי ‪CyberArk‬‬
‫נוספים בעתיד"‬
‫בחברת כ‪.‬א‪.‬ל מוטמעים פתרונות נוספים‬
‫של ‪ CyberArk‬והם לקוחות של ‪ IBV‬מערכת‬
‫להעברת קבצים מאובטחים לארגוני‬
‫אנטרפרייז שונים בשוק המקומי והעולמי‪.‬‬
‫"מבחינת חווית המשתמש‪ ,‬מערכת‬
‫ה‪ PAS-‬מקלה את השימוש של‬
‫המשתמשים בכך שהם לא צריכים‬
‫לזכור את הסיסמה‪ ,‬והכי חשוב‪-‬מלמדת‬
‫אותנו אילו סיסמאות עלינו להחליף‬
‫בכפוף לרגולציה‪"...‬‬
‫רזי גרינפלד‬
‫מנהל תשתיות הקפיות‬
‫חברת כ‪.‬א‪.‬ל‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪27‬‬
‫דורון קרופמן‬
‫מאת‪ :‬הילל יוסף ׀ צילום‪ :‬ניב קנטור‬
‫‪APC‬‬
‫מכניסה‬
‫חוכמה‬
‫לדטה‬
‫סנטר‬
‫ומביאה‬
‫לצריכת‬
‫אנרגיה‬
‫מופחתת‬
‫‪28‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"אנו ב‪ APC-‬מסייעים למנמ"רים ולמנהלי תשתיות‬
‫ה‪ IT-‬להתמודד אל מול שלל האתגרים הניצבים‬
‫בפניהם‪ ,‬אומר דורון קרופמן‪ ,‬מנהל פעילות ‪APC‬‬
‫בשניידר אלקטריק ישראל‪" ,‬אנו מסייעים להם לאמץ‬
‫טכנולוגיות מתקדמות ולצמצם את הוצאות התפעול"‬
‫"בשנים האחרונות הרחבנו את הפעילות‬
‫שלנו בשוק הישראלי וסייענו לארגונים‬
‫רבים מהמגזרים השונים בתעשייה‪ ,‬להקים‬
‫מרכזי נתונים שפועלים באופן יעיל יותר‪ ,‬עם‬
‫צריכת אנרגיה מופחתת‪ ,‬שכן זהו צו השעה"‪,‬‬
‫כך אמר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים‬
‫דורון קרופמן‪ ,‬מנהל פעילות ‪ APC‬ב‪-‬שניידר‬
‫אלקטריק )‪ (Schneider-Electric‬ישראל‪.‬‬
‫שניידר אלקטריק‪ ,‬המתמחה בניהול‬
‫אנרגיה‪ ,‬אמר קרופמן‪" ,‬רכשה את ‪APC‬‬
‫העולמית בשנת ‪ 2007‬ומאז הרכישה אנו‬
‫מספקים ללקוחותינו יתרונות משולבים החל‬
‫מעולמות החשמל‪ ,‬כבילה‪ ,‬ניהול ההספק‪,‬‬
‫קירור‪ ,‬ניצול יעיל יותר של אנרגיה במערכות‬
‫ה‪ ,IT-‬מערכות אל פסק‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף על‬
‫יכולותינו לגשר בין הפער של ניהול ה‪– IT-‬‬
‫לניהול הכולל של מרכז הנתונים"‪.‬‬
‫"השנה החולפת" אמר קרופמן‪ ,‬הייתה שנה‬
‫מאתגרת למנמ"רים‪ .‬הם התמודדו בכמה‬
‫חזיתות במקביל‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המצב הכלכלי‬
‫במשק העולמי והישראלי היה לא פשוט מצד‬
‫שני‪ ,‬תקציבי ה‪ IT-‬שלהם לא רק שלא גדלו‪,‬‬
‫אלא לעיתים אף צומצמו‪ .‬מצד שלישי‪ ,‬הם‬
‫נדרשו לספק יותר יישומים ויותר שירותים עבור‬
‫הלקוחות הפנימיים והחיצוניים שלהם כאחד"‪.‬‬
‫"הדרך היחידה להתמודד אל מול שלל‬
‫האתגרים הללו" אמר קרופמן‪" ,‬היא לאמץ‬
‫טכנולוגיות מתקדמות ולצמצם את הוצאות‬
‫התפעול מאידך‪ .‬אנו ב‪ APC-‬יודעים לעשות‬
‫את זה‪ ,‬הן מבחינת טכנולוגיות לעידן מחשוב‬
‫הענן‪ ,‬והן מבחינת היכולות שלנו לסייע‬
‫לארגונים לחסוך עלויות"‪.‬‬
‫"עולם הדטה סנטר חווה מהפכה"‪,‬‬
‫"עולם הדטה סנטר חווה מהפכה"‪ ,‬אמר‬
‫קרופמן‪" ,‬כאשר כמו כל דבר בעולם המחשוב‬
‫גם בדטה סנטר כיום יש יותר חוכמה וניהול‬
‫מבוסס תוכנה‪ .‬העולם בו אנו חיים הופך‬
‫לדיגיטלי יותר מרגע לרגע‪ ,‬לכן מרכזי‬
‫הנתונים הם בעלי חשיבות גבוהה ביותר‬
‫להעברת מידע קריטי ושירותים"‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫אמר "אנו רואים גידול רב בדרישת השוק‬
‫לפתרונות ‪ ,DCIM‬המאפשרים יעילות וזמינות‬
‫גבוהה וניהול נכון ומושכל של הדטה סנטר‪,‬‬
‫שבשורה התחתונה תורם לשורת הרווח"‪.‬‬
‫חיסכון של עד ‪30%‬‬
‫לדברי קרופמן‪" ,‬אנחנו בשניידר אלקטריק‪,‬‬
‫תאגיד ניהול האנרגיה‪ ,‬פועלים בישראל‬
‫רבות למען שימוש מושכל באנרגיה‪ :‬במחקר‬
‫ופיתוח‪ ,‬ייצור והטמעה של מערכות שמסייעות‬
‫לארגונים‪ ,‬מפעלים‪ ,‬ואנשים פרטיים – לנהל‬
‫אנרגיה בצורה יעילה‪ ,‬חסכונית‪ ,‬בטוחה ואמינה"‪.‬‬
‫"‪ Make The Most of Your Energy‬זהו חזון‬
‫החברה"‪ ,‬אמר קרופמן‪" ,‬המחויבות שלנו היא‬
‫להפיק את המירב מהאנרגיה שאנו צורכים‪,‬‬
‫תוך שימוש בפחות משאבים‪ .‬כיצד אנו יכולים‬
‫למקסם את תפוקת האנרגיה ובמקביל לצמצם‬
‫את צריכתה? התשובה היא שילוב של עולם‬
‫המחשוב‪ ,‬המתודולוגיה‪ ,‬הטכנולוגיות והמוצרים‬
‫בעולם האנרגיה‪ .‬שילוב המאפשר ניהול חכם‪,‬‬
‫חסכוני ויעיל של משאבי האנרגיה"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬מרכזי נתונים נחשבים לאחד‬
‫הצרכנים הגדולים של אנרגיה ומהווים‬
‫מקור משמעותי לפליטת פחמן דו חמצני‬
‫המזהם את הסביבה שלנו‪ .‬כך‪ ,‬אתם נדרשים‬
‫היום לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים‬
‫של תעבורת הנתונים‪ ,‬ומחויבים לעמוד‬
‫בסטנדרטים המחמירים ביותר של ניצולת‬
‫האנרגיה נמוכה ככל האפשר"‪.‬‬
‫על פי קרופמן‪" ,‬אנו יכולים להביא לחסכון‬
‫תקציבי של עד ‪ 30%‬בחשבון החשמל הארגוני‪.‬‬
‫אסטרטגיית ניהול אנרגיה זו‪ ,‬המבוססת על‬
‫התייעלות אנרגטית‪ ,‬מסייעת לכולנו להפחית‬
‫את הזיהום מחד ואת עלויות התפעול מאידך‪.‬‬
‫כך נהפוך את הסביבה שלנו לנקייה יותר‬
‫וירוקה יותר‪ ,‬תוך ניהול נכון וחסכוני של משאבי‬
‫האנרגיה והתייעלות אנרגטית בת קיימא"‪.‬‬
‫התייעלות למרות צמצום‬
‫תקציבי ה‪IT-‬‬
‫"המנמ"ר בארגון"‪ ,‬אמר קרופמן‪" ,‬ומתחתיו‬
‫מנהל התשתיות‪ ,‬מצוי במצוקות תקציביות‬
‫קשות‪ .‬תקציבי ה‪ IT-‬נותרים כשהיו‪ ,‬ולעיתים‬
‫אף קטנים‪ .‬מנגד‪ ,‬הוא נדרש לספק יותר‬
‫יישומים ושירותים‪ .‬כל הבעיות הללו מתנקזות‬
‫להיבט של תפעול הדטה סנטר – הוא נדרש‬
‫לעשות זאת באופן יעיל וחסכוני יותר‪ ,‬ולנו יש‬
‫היכולת לסייע לו"‪.‬‬
‫לדברי קרופמן‪" ,‬בתוך הדטה סנטר‪ ,‬יש‬
‫כמה הוצאות‪ :‬עלות האנרגיה בהיבט החשמל‬
‫שהמחשוב צורך‪ ,‬ועלות האנרגיה בהיבט‬
‫קירור הדטה סנטר‪ .‬זאת‪ ,‬במצב בו בכל‬
‫הארגונים יש יותר דרישות ליותר שירותי ‪."IT‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ציין‪" ,‬המורכבות של מערכות ה‪IT-‬‬
‫הרבות‪ ,‬ובתוכן‪ ,‬מערכות המורשת )לגאסי(‪,‬‬
‫הופכת את התפעול למורכב ויקר‪ .‬זאת‪ ,‬בעת‬
‫שהארגונים נעים לעבר הענן‪ ,‬אבל עדיין‬
‫נדרש לתפעל את הדטה סנטר לגבי כל‬
‫היישומים ומערכות הליבה אותם בחר הארגון‬
‫להשאיר ב'תוך הבית'‪ .‬הגידול הזה בדרישות‬
‫המופנות ל‪ ,IT-‬בהכרח מביא לגיול בהוצאות‬
‫האנרגטיות‪ ,‬ופה אנו יכולים לסייע למנמ"ר‬
‫ולאנשי צוותו‪ .‬יש לנו היכולת להביא לכך‬
‫שהדטה סנטר יתפועל באופן יעיל יותר‪ ,‬עם‬
‫צמצום ההוצאות על האנרגיה‪ ,‬ולהפוך אותו‬
‫לגמיש יותר‪ ,‬עם יכולת גידול"‪.‬‬
‫ומתאימה לרבים ממפעילי מרכזי הנתונים"‪.‬‬
‫מככבים ברביע הקסם‬
‫לדברי קרופמן‪" ,‬חברת המחקר גרטנר דירגה‬
‫אותנו ברביע העליון בריבוע הקסם שלה‬
‫בתחום תוכנות לניהול מרכזי נתונים‪ .‬גרטנר‬
‫ציינה כי שניידר אלקטריק מתמקדת ביוזמות‬
‫לניהול יעיל יותר של הדטה סנטר‪ ,‬עם‬
‫פתרונות בתחום צמצום ההוצאות האנרגטיות‪,‬‬
‫לצד תוכנות לניהול מרכזי הנתונים‪ .‬על פי‬
‫גרטנר‪ ,‬התוכנה מפקחת ומנהלת את צריכת‬
‫האנרגיה במרכזי המחשוב‪ ,‬לצד ניהול של‬
‫הנכסים הפיזיים‪ .‬חברת המחקר ציינה‬
‫בתחום 'נקודות החוזק' כי '‪StruxureWare‬‬
‫למרכזי נתונים הוא פתרון מקיף עם שירותי‬
‫תמיכה טובים המקיפים אותו‪ ,‬ואחד ממוצרי‬
‫ה‪ DCIM-‬המצליחים ביותר בשוק כיום‪ .‬שניידר‬
‫אלקטריק הוכיחה את יכולתה לשווק‪ ,‬למכור‬
‫ולתמוך בלקוחות קיימים ועתידיים שלה‬
‫באזורים גיאוגרפיים רבים'"‪.‬‬
‫פעילות במגזר הביטחון‬
‫ייחודיות החברה‪ ,‬ציין קרופמן‪" ,‬היא בהבנה‬
‫של אנשיה במגוון התחומים הכרוכים בתפעול‬
‫הדטה סנטר‪ :‬בווירטואליזציה‪ ,‬בשרתים‪ ,‬באיזון‬
‫עומסים‪ ,‬בתפעול מערכות הקירור ובפעילות‬
‫ההיקפית ‪ -‬הבנה איפה הבעיות הגורמות לחום‬
‫מיותר – וביצוע פעולות תגובה מתאימות‪ .‬ככל‬
‫שאתה מנפיק תגובה נכונה לחום ‪ -‬אתה מביא‬
‫ליעילות‪ ,‬לקירור וחוסך אנרגיה"‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬אמר קרופמן‪" ,‬העסק רץ‬
‫על ‪ ,IT‬וה‪' IT-‬רץ' על אנרגיה‪ .‬אנו מסייעים‬
‫לצבא לתכנן דטה סנטר תוך התייחסות‬
‫למגמות העל הטכנולוגיות הקיימות‬
‫והחדשות‪ :‬מיחשוב ענן‪ ,‬קונסולידציה‪,‬‬
‫התייעלות תפעולית ויעילות אנרגטית‪ .‬בדרך‬
‫זו התיקשוב הצבאי‪ ,‬ככל המנמ"רים‪ ,‬יכולים‬
‫להסיט משאבים מהתחזוקה של הקיים לעבר‬
‫פיתוח וחדשנות"‪.‬‬
‫לצד שאר פתרונות החברה‪ ,‬ציין קרופמן‬
‫את ההיבט של התוכנה‪" :‬יש לנו תוכנה לניהול‬
‫תשתיות מרכזי נתונים ‪ ,DCIM -‬המספקת‬
‫ייעול בעת ניהול המתקנים וה‪ .IT-‬פתרונות ה‪-‬‬
‫‪ DCIM‬החדשניים של ‪ APC‬הם חלק אינטגרלי‬
‫מה‪ StruxureWare -‬למרכזי נתונים ‪ -‬חבילת‬
‫תוכנית לניהול משולב‪ ,‬המתוכננת לטפל בכל‬
‫ההיבטים של התשתית הפיסית של מרכז‬
‫הנתונים הנחוצים כדי למקסם את הזמינות‬
‫והיעילות של המרכז‪ .‬החבילה משלבת את‬
‫כלי התוכנה המובילים של ‪) DCFM‬ניהול‬
‫מתקן מרכז נתונים(‪ ,‬ו‪) DCIM-‬ניהול תשתית‬
‫מרכז נתונים(‪ ,‬כדי לספק פונקציונליות של‬
‫איסוף נתונים‪ ,‬ניטור ואוטומציה‪ ,‬ותכנון‬
‫ויישום‪ ,‬המאפשרים תצוגה משולבת ומרובת‬
‫פנים‪ ,‬של כל המערכות הפיסיות הקריטיות‬
‫למשימה הקשורות למרכז הנתונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש‬
‫לנו תוכנה ‪ - EnergyCenter ,‬המאפשרת גילוי‬
‫אוטומטי של נכסי ‪ IT‬למקסום ניצול היכולת‬
‫ברמת נכס ה‪ .IT-‬היא קלה לפריסה ולניהול‬
‫"שנת ‪ 2014‬הייתה מאתגרת לכולנו"‪ ,‬סיכם‬
‫קרופמן‪" ,‬אנו מתכננים להמשיך את התנופה‬
‫גם ב‪ 2015-‬בפרויקטים לכלל המגזרים‪ .‬יש‬
‫בישראל הון אנושי ברמה גבוהה‪ .‬המדובר‬
‫בארץ בה הארגונים הם מתקדמים טכנולוגית‬
‫ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיות‪ ,‬ואני‬
‫משוכנע כי נגדיל את היקף הפעילות שלנו‬
‫בארץ ב‪ ,2015-‬בשל היכולת שלנו לסייע‬
‫לארגונים לבנות דטה סנטר יעיל יותר‪ ,‬עם‬
‫פתרונות מקצה לקצה"‪.‬‬
‫תוכנה בדטה סנטר‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪29‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬חגי בן יהודה‬
‫רעננה‬
‫‪TECH‬‬
‫רשת של סיבים אופטיים‪ ,‬אפליקציה שבעזרתה‬
‫תושבי העיר יצלמו מפגעים וידווחו ישירות למוקד‪,‬‬
‫מעבר לענן‪ ,‬והרחבת קריית ההיי טק ‪ -‬אלו הן‬
‫מקצת מהתוכניות שראש עיריית רעננה‪ ,‬זאביק‬
‫בילסקי‪ ,‬הספיק לתכנן ולממש מאז שחזר לכיסא‬
‫ראש העיר לפני שנה‪ ,‬לאחר היעדרות של שבע‬
‫שנים ● בראיון משותף עם מנמ"רית העירייה‬
‫הוותיקה‪ ,‬ענת ספקטור‪ ,‬מדגיש ראש העיר‪" :‬אגף‬
‫המיחשוב ומערכות המידע חוסך לנו מיליונים‬
‫ומסייע לנו לשרת טוב יותר את התושבים‬
‫גע לפני שאנחנו מתחילים את הראיון בלשכתו של ראש עיריית‬
‫רעננה זאב בילסקי‪ ,‬יחד עם המנמ"רית‪ ,‬ענת ספקטור‪ ,‬הוא‬
‫מושיט לה פתק קטן‪ .‬אחר כך יגלה לנו כי בפתק כתוב שם של‬
‫אפליקציה מסוימת שהוא‪ ,‬ראש העיר‪ ,‬ממליץ לבדוק אותה‪.‬‬
‫ביציאה מהלשכה תספר לנו המנמ"רית ספקטור‪ ,‬שזהו כמעט מעשה‬
‫של שגרה ‪ -‬בילסקי אוהב טכנולוגיה ומאמין שהשקעה נכונה במערכות‬
‫מידע מייעלת את עבודת העירייה‪ ,‬חוסכת לה מיליונים ובעיקר מהווה‬
‫בידו כלי לניהול ממוקד ותובעני‪ ,‬שהופך את כל העובדים בעירייה‬
‫למחויבים לחזון הראשי של העיר‪ :‬לשרת את התושבים ולהפוך את רעננה‬
‫לעיר המתקדמת ביותר בשלטון המקומי‪ .‬ואכן‪ ,‬רעננה על ‪ 80‬אלף תושביה‬
‫נחשבת לאחת הערים המבוקשות והמובילות בארץ לא רק בגלל היישום‬
‫של מערכות מיחשוב בפעילות ובקשר עם התושבים‪ ,‬אלא גם בזכות קריית‬
‫ההיי‪-‬טק הגדולה שהוקמה עוד בסיבוב הקודם של בילסקי‪ ,‬כשהיה ראש‬
‫העיר לפני שעזב לטובת פעילות ציבורית‪ .‬בסוף חודש דצמבר אכלסו ‪700‬‬
‫עובדי קומברס את המבנה החדש שלהם בצפון העיר‪ .‬ברחבי העיר נתלו‬
‫שלטים המברכים את העובדים ואת קומברס‪ .‬וזו רק דוגמה אחת כיצד‬
‫רעננה מיתגה את עצמה ואת ראש העיר שלה כעיר של היי‪-‬טק‪ ,‬טכנולוגיה‪.‬‬
‫ראש העיר טוען‪ ,‬כי החברות הגדולות‪ ,‬כולל הבינלאומיות‪ ,‬נוהרות לכאן‬
‫לא רק בגלל הנדל"ן‪ ,‬כי את זה יש בכל מקום‪ ,‬אלא בגלל ההרכב האנושי‬
‫הגבוה והאיכותי של תושבי העיר‪" .‬חברות מחשבים זה אנשים‪ ,‬זה חוכמה‬
‫והצטיינות‪ ,‬ואת זה יש כאן כנראה במינון גבוה‪ ,‬ולכן יש פה כל כך הרבה‬
‫‪30‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪31‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬חגי בן יהודה‬
‫"דף הפייסבוק העירוני הכפיל‬
‫את עצמו פי שבעה‪ ,‬מכ‪2,000-‬‬
‫לייקים לעמוד לכ‪14,000-‬‬
‫לייקים כיום‪ ,‬המהווים כמעט‬
‫שני שלישים מבתי האב בעיר"‬
‫מימין‪ :‬ענת ספקטור‪ ,‬מנמ"רית עיריית רעננה וראש העיר‪ ,‬זאב בילסקי‬
‫חברות היי‪-‬טק‪ ",‬אומר בילסקי‪.‬‬
‫כל זה לא יכול היה להתרחש‪ ,‬כמובן‪ ,‬ללא‬
‫שיתוף פעולה של אגף המיחשוב העירוני‪,‬‬
‫בראשותה של המנמ"רית ענת ספקטור‪ .‬עם צוות‬
‫לא גדול של אנשי מקצוע מעולים‪ ,‬כפי שבילסקי‬
‫מגדיר אותה‪ ,‬היא מצליחה לענות על האתגרים‬
‫הטכנולוגיים שראש עיר והנהלתה מציבים‬
‫בפניה‪ ,‬וכל מי שמכיר את הנפשות הפועלות ואת‬
‫בילסקי יודע שזה לא קל ולא פשוט‪.‬‬
‫בראיון המשותף מספר ראש העיר על‬
‫פרויקט ראשון מסוגו של הטמעת סיבים‬
‫אופטיים ברחבי העיר‪ ,‬פרויקט שיהפוך את‬
‫רעננה לעיר הראשונה שתהיה לה רשת‬
‫תקשורת מבוססת סיבים‪ ,‬שתשמש לא‬
‫רק אותה‪ ,‬אלא תושכר לחברות התקשורת‬
‫הגדולות בישראל‪.‬‬
‫מה החזון שלך כראש עיר וכיצד מערכות‬
‫המידע משתלבים בזה?‬
‫"אנחנו מאמינים שדווקא רעננה יכולה‬
‫להיות בחזית של השלטון המקומי‪ .‬זה החל‬
‫לפני הרבה שנים‪ ,‬וכאשר נבחרתי שוב‬
‫לראשות העירייה זו הייתה אחת ההחלטות‬
‫האסטרטגיות שלי‪.‬‬
‫"היינו צריכים לגשר על פערים בהשקעות‬
‫בתשתיות מהשנים האחרונות‪ ,‬ומשימה‬
‫נוספת הייתה לסחוף את מנהלי אגפי‬
‫העירייה‪ ,‬שיבינו כי השימוש בטכנולוגיה הוא‬
‫הכלי שבעזרתו נממש את היעד העיקרי‬
‫שלנו‪ :‬שיפור השירות לתושב‪ .‬המטרה שלי‬
‫‪32‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫הייתה תמיד להפוך את רעננה לעיר חכמה‬
‫במלוא מובן המילה‪.‬‬
‫"השלב הראשון היה המעבר לדיגיטציה‬
‫והעלמת הניירות עד כמה שאפשר‪ .‬בדקנו את‬
‫כמויות הדואר שיוצאות מכל אגף ויישמנו‬
‫פתרונות שמייעלים את העבודה‪ .‬כיום חלק‬
‫גדול מהקשר עם התושבים הוא באמצעות‬
‫האינטרנט והדואר האלקטרוני‪ .‬כאן הלכנו‬
‫בשיטה קצת שונה‪ :‬במקום לשאול כל אזרח‪,‬‬
‫התחלנו לשלוח חשבונות ודברי דואר בדואר‬
‫האלקטרוני‪ ,‬והתגובות חיוביות‪.‬‬
‫"נושא אחר שבו אנחנו מיישמים טכנולוגיה‬
‫כדי לייעל ולשפר את עצמנו הוא המוקד‬
‫העירוני‪ .‬בתוכנית האסטרטגית שלנו‪ ,‬המוקד‬
‫הזה יהיה אחד המוקדים המשוכללים ביותר‬
‫בישראל‪ ,‬ובוודאי בשלטון המקומי‪ ,‬כאשר‬
‫רוב הפעילות של העירייה תהיה דרך המוקד‪.‬‬
‫בשלב הראשון בנינו אפליקציה עירונית‪,‬‬
‫שמוטמעת בכל טלפון חדש של המנהלים‬
‫בעירייה‪ .‬האפליקציה מאפשרת לצלם כל‬
‫מפגע או אירוע שקורה בעיר‪ ,‬והמנהלים‬
‫נתבקשו לדווח על כך מיד למוקד העירוני‪,‬‬
‫תוך כדי שהם מצלמים את המפגע ושולחים‬
‫מיד‪ .‬אנחנו גם מודדים את הפעילות הזאת‬
‫שלהם ואני אישית מקבל דיווחים על כמה‬
‫מפגעים מדווחים המנהלים‪ .‬זה קודם כל מדד‬
‫של אכפתיות של העובד ונאמנותו לתפקידו‪:‬‬
‫לשרת את תושבי העיר‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬זה גם מאפשר לנו לשפר את‬
‫השירות לתושב‪ .‬מובן שלא כל תקלה היא‬
‫באחריות העובד‪ ,‬אבל הוא צריך לדאוג‬
‫שהמוקד יטפל בה‪ .‬השלב הבא יהיה כאשר‬
‫נפתח את האפליקציה לתושבי העיר‪ .‬זו‬
‫באמת מהפיכה שתהיה אתגר טכנולוגי גדול‬
‫מאוד‪ .‬בשלב ראשון אנחנו מתכננים קורס‬
‫לנאמני ניקיון‪ ,‬שיתקינו את האפליקציה‬
‫וידווחו למוקד‪.‬‬
‫יש לנו כ‪ 300-‬אלף פניות בשנה‪ .‬בזכות‬
‫מערכות המידע אני יודע מתי התחיל הטיפול‬
‫בכל תלונה ומתי הסתיים‪ .‬אנחנו בודקים את‬
‫מידת שביעות הרצון של האזרח מהטיפול‬
‫במוקד‪ .‬הציון הממוצע עד היום הוא ‪70%-‬‬
‫‪ ,80%‬וזה כמובן לא מספק אותנו‪ ,‬בעזרת‬
‫המיחשוב נגיע לאחוזים גבוהים יותר‪ .‬אחת‬
‫התוכניות שלנו‪ ,‬למשל‪ ,‬היא לאפשר זיהוי‬
‫של האזרח כאשר הוא מצלצל למוקד‪ ,‬לאחר‬
‫שכבר הגיש את התלונה‪ .‬סביר להניח שכאשר‬
‫הוא מצלצל פעם שנייה‪ ,‬נראה שיש לו שאלה‬
‫על אותה תלונה‪ ,‬ואז‪ ,‬עוד לפני שעונים לו‬
‫כבר יודעים במי ובמה המדובר"‪.‬‬
‫אילו עוד פרויקטים טכנולוגיים מסייעים‬
‫לממש את חזון העיר?‬
‫"אחד הפרויקטים החדשניים שאנו מריצים‬
‫כעת‪ ,‬המבוסס כולו על טכנולוגיה‪ ,‬הוא‬
‫פריסת סיבים אופטיים ברחבי העיר‪ .‬הפריסה‬
‫נעשית בטכנולוגיה ייחודית מאוד‪ ,‬כמעט‬
‫'כירורגית'‪ ,‬שמאפשרת לבצע את העבודות‬
‫מבלי להפריע לתנועה ולחיים הסדירים בעיר‪.‬‬
‫היתרון לרשות הוא ברור‪ :‬כל מוסדות העירייה‬
‫יהיו מחוברים ברשת אחת מהירה‪ ,‬וזה כמובן‬
‫ישפיע קודם כל על המוקד העירוני‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נוכל להרחיב את פריסת המצלמות בעיר‪,‬‬
‫"אגף המיחשוב ויכולותיו‬
‫הבלתי רגילות חוסך לנו‬
‫מיליונים‪ .‬רוב העבודה‬
‫והעובדים הם בתוך הבית‪ .‬מעט‬
‫מאוד מיקור‪-‬חוץ‪ ,‬וזה חוסך לנו‬
‫כסף ומכרזים שאורכים זמן רב"‬
‫כדי להגביר את ביטחון התושבים‪ .‬למעשה‬
‫נשלוט בכל מה שקורה בעיר ‪ 24‬שעות‪ .‬כיום‪,‬‬
‫כל פנייה למוקד מתורגמת מיד ליציאת‬
‫ניידת למקום מבלי לבצע תחקורים מיותרים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬מהירות התקשורת תהיה גבוהה פי‬
‫‪ 100‬ממה שקיים היום‪ .‬החיסכון הכספי הוא‬
‫עצום‪ ,‬קודם כל‪ ,‬שיחות בתוך העירייה תהיינה‬
‫חינם‪ ,‬שלא לדבר על שדרוג השירות‪ ,‬וכמובן‬
‫השכרת השירותים לגורמים חיצוניים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נרחיב את השימוש בוועידות חוזי‪ ,‬בין היתר‬
‫לטובת מערכת החינוך‪ .‬כבר כעת אנו עושים‬
‫זאת‪ ,‬ולא מזמן ניהלתי שיעור עם תלמידים‬
‫מארבעה בתי ספר שונים בו זמנית"‪.‬‬
‫כיצד מתנהל הקשר עם התושבים ברשתות‬
‫החברתיות?‬
‫אתר האינטרנט והפייסבוק העירוני‪ ,‬שאותו‬
‫מנהל דובר העירייה‪ ,‬יעוז סבר‪ ,‬והאפליקציה‬
‫העירונית נהנו מפריצה גדולה בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬דף הפייסבוק העירוני הכפיל את‬
‫עצמו פי שבעה‪ ,‬מכ‪ 2,000-‬לייקים לעמוד‬
‫לכ‪ 14,000-‬לייקים כיום‪ ,‬המהווים כמעט שני‬
‫שלישים מבתי האב בעיר‪ .‬הדבר מאפשר‬
‫לעירייה להעביר עדכונים וחדשות בצורה‬
‫מהירה‪ ,‬יעילה וחסכונית באמצעות הפייסבוק‪.‬‬
‫האתר העירוני נהנה אף הוא מקפיצה של‬
‫כ‪ 20%-‬פעמים‪.‬‬
‫"בכלל‪ ,‬כעיר חכמה שהשירות המהיר‬
‫והיעיל לתושב עומד בראש סדר מעייניה‪,‬‬
‫אנו שמים דגש רב על אמצעי הניו‪-‬מדיה‪.‬‬
‫בשנה הקרובה נטמיע את אתרי ההנדסה‪,‬‬
‫החינוך והספורט החיצוניים באתר העירייה‪,‬‬
‫וניצור פורטל גדול ושימושי למען התושב‪.‬‬
‫אנו שואפים להגיע בקרוב לכ‪ 20,000-‬צופים‬
‫בפייסבוק‪ ,‬מה שיאפשר לעירייה ולתושבים‬
‫קשר בלתי אמצעי מהיר ויעיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬תעבור‬
‫האפליקציה העירונית מתיחת פנים ומקצה‬
‫שדרוגים על מנת לתת לתושב את מירב‬
‫השירותים על גבי מכשיר הטלפון שלו"‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬כיצד אתה מעריך את פעילות‬
‫אגף המיחשוב ותפקידו?‬
‫"אגף המיחשוב ויכולותיו הבלתי רגילות‬
‫חוסך לנו מיליונים‪ .‬רוב העבודה והעובדים הם‬
‫בתוך הבית‪ .‬מעט מאוד מיקור‪-‬חוץ‪ ,‬וזה חוסך‬
‫לנו כסף ומכרזים שאורכים זמן רב‪ .‬צוות‬
‫האגף‪ ,‬בראשותה של ענת ספקטור‪ ,‬מונה‬
‫‪ 30‬איש‪ ,‬צוות לא גדול‪ ,‬אבל מקצועי ומיומן‬
‫מאוד‪ ,‬והם עושים דברים נפלאים‪ .‬מי שמכיר‬
‫את התחום של ההיי‪-‬טק יודע שזה לא‬
‫מובן מאליו‪ ,‬כל אחד מהם יכול היה למצוא‬
‫מקומות עבודה בשכר גבוה יותר‪ ,‬אבל הם‬
‫נשארים איתנו‪ ,‬יש להם גאוות יחידה ומנהלת‬
‫מצוינת"‪.‬‬
‫זאב בילסקי‪" :‬אני‬
‫יכול לומר בבטחה‪,‬‬
‫שאם יש אגף שזוכה‬
‫כל הזמן לתקציבים‬
‫נוספים זה אגף‬
‫המיחשוב‪ .‬הייתי‬
‫אומר שעל כל שקל‬
‫הם זוכים בחמישה"‬
‫כיצד מתבטאת התמיכה שלך בתקציבים‬
‫שמוזרמים לאגף?‬
‫"אני יכול לומר בבטחה‪ ,‬שאם יש אגף‬
‫שזוכה כל הזמן לתקציבים נוספים זה אגף‬
‫המיחשוב‪ .‬הייתי אומר שעל כל שקל הם‬
‫זוכים בחמישה"‪.‬‬
‫כיצד מתבטאת ההשקעה במיחשוב לטובת‬
‫הקשר עם הישיר באמצעות האינטרנט?‬
‫"המטרה היא העלאת רמת השירות‪ ,‬וכמה‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪33‬‬
‫ריאיון בעליון ‪ C level CEO/CIO‬׀ מאת יהודה קונפורטס ׀ צילום‪ :‬חגי בן יהודה‬
‫"התחלנו תהליך של מעבר‬
‫לשירותי ענן‪ ,‬על בסיס‬
‫פלטפורמת ‪ 365‬של‬
‫מיקרוסופט ובשיתוף פעולה‬
‫איתה‪ .‬מיקרוסופט מעוניינת‬
‫לחדור לשלטון המקומי ואנחנו‬
‫משמשים כאתר פיילוט‬
‫שלהם‪".‬‬
‫שיותר לתת לאזרחים לבצע פעולות מול‬
‫העירייה מבלי להטריחם לכאן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש סוגי‬
‫תשלומים שכבר אפשר לשלם דרך האתר‬
‫העירוני‪ ,‬כמו הרשמה מקוונת לבתי הספר‪,‬‬
‫והכי חשוב ‪ -‬צמצמנו בצורה משמעותית את‬
‫הניירת שאנו שולחים לתושבים וממירים את‬
‫זה בדואר אלקטרוני שהתושב מקבל"‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬רעננה הייתה בין הערים הראשונות‬
‫שהקימה קריית היי‪-‬טק‪ ,‬לא מעט בזכות‬
‫יוזמה שלך בקדנציה הקודמת שלך‪ .‬מה‬
‫המצב כיום?‬
‫"אנו כעת בעיצומה של תנופת פיתוח‬
‫מחודשת לקריית ההיי‪-‬טק הפופולרית שלנו‪.‬‬
‫אני טוען שחברות עוברות לרעננה לא רק‬
‫בגלל הנדל"ן‪ ,‬כי זה קיים בכל הארץ‪ ,‬אלא‬
‫בזכות כוח האדם האיכותי שמתגורר פה‪ .‬כי‬
‫היי‪-‬טק זה בעיקר הון אנושי‪ ,‬ונראה שברעננה‬
‫יש ריכוז גדול מאוד של אנשים‪ ,‬שגדלו פה או‬
‫עברו לגור פה‪ ,‬עם איכויות וכישורים מיוחדים‬
‫שמושכים את החברות לכאן‪.‬‬
‫"פארק המסחר והתעשייה בצפון העיר‬
‫ובדרומה כולל כיום שטח של כ‪ 700,00-‬מ"ר‬
‫בנויים‪ .‬באחרונה החלה בנייה נוספת של עוד‬
‫‪ 200,000‬מ"ר בפארק הצפוני – הכוללים מלון‬
‫עסקים‪.‬‬
‫"כמו כן‪ ,‬בעתיד צפויה בכל האזור‪ ,‬לרבות‬
‫המערבי‪ ,‬בנייה נוספת בשטח‪ ,‬של עד מיליון‬
‫מ"ר‪ ,‬זאת בהתאם לתוכנית המתאר הכוללנית‬
‫לרעננה‪ ,‬שהמליצה להגדיל את אחוזי הבנייה‬
‫בפארק המסחר והתעשייה של רעננה עד לכדי‬
‫‪34‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪ (!) 400%‬תוך מתן אפשרות לשימושים מעורבים‪.‬‬
‫"חברות בינלאומיות גדולות‪ ,‬כמו סאפ‬
‫שכבר נמצאת ברעננה‪ ,‬עוברות למתקניהן‬
‫החדשים‪ .‬גם קומברס עוברת סוף סוף‪,‬‬
‫טבע‪ ,‬שתקים פה חממה של היי‪-‬טק‪ .‬רעננה‬
‫מציעה להם את היתרונות הרבים ביותר‪ .‬בעוד‬
‫שנתיים בערך הרכבת הפרברית תעבור פה‪.‬‬
‫היא תעצור במתחם אמדוקס בדרום מזרח‬
‫העיר ותמשיך לכיוון מערב‪ ,‬שם בונים תחנת‬
‫רכבת נוספת‪ .‬התחנות יהיו סמוכות מאוד‬
‫למשרדי החברות‪ ,‬והעובדים לא יצטרכו‬
‫להשתמש ברכב שלהם‪ .‬אנחנו גם בונים עוד‬
‫אזור תעשייה‪ ,‬בקצה המערבי שלה‪ ,‬שיהיה‬
‫ירוק לגמרי‪ ,‬כלומר לא תהיה בו גישה לכלי‬
‫רכב‪ ,‬אלא רק עם שאטלים או רכבת‪.‬‬
‫"אין ספק שאנחנו נהיה עיר היי‪-‬טק‬
‫מתקדמת‪ ,‬שעומדת בחזית הטכנולוגיה"‪.‬‬
‫ענת ספקטור‪ ,‬מנמ"רית העירייה‪ .‬כיצד אגף‬
‫המיחשוב מסייע לעירייה לשרת טוב יותר את‬
‫תושביה?‬
‫"הגעתי לעירייה לפני ‪ 14‬שנים‪ .‬אגף‬
‫המיחשוב בעירייה משרת את כל האגפים‬
‫וממלא אתגרים רבים שראש העיר מציב‬
‫בפנינו כמעט כל יום‪ .‬הראייה שלנו שמה את‬
‫התושב במרכז‪ ,‬ועל מוטו זה אנו שומרים‪.‬‬
‫"אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות‪ ,‬וראש‬
‫העיר בהחלט מאתגר אותנו‪ ,‬בעיקר אפליקציות‬
‫שמקלות על האזרחים את הקשר עם העירייה וגם‬
‫מייעלות את השירות‪ .‬ברור שכל זה מחייב גיבוי‬
‫ומענה טכנולוגי אצלנו‪ ,‬ואכן אנו שוקדים על כך‪.‬‬
‫יש לנו פרויקטים רבים שמתנהלים בו‬
‫זמנית‪ ,‬אנו מודעים לכך שהמערכות שלנו הן‬
‫קריטיות מאוד לתפקוד וניהול העיר‪ .‬בשנה‬
‫האחרונה אנו מדביקים פערים שנוצרו בשנים‬
‫קודמות‪ ,‬והעבודה היא רבה מאוד ומאתגרת‪,‬‬
‫במיוחד עם ראש העיר בילסקי"‪.‬‬
‫החשיפה לטכנולוגיה בוודאי מייצרת אתגרים‬
‫בתחום האבטחה‪ .‬כיצד אתם עומדים בזה?‬
‫"אנו בתהליך של קבלת תקן ממכון‬
‫התקנים‪ ISO 27001 ,‬אבטחת מידע‪ ,‬ולדעתי‬
‫נהיה בין הרשויות הראשונות שתקבל תקן זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התחלנו תהליך של מעבר לשירותי ענן‪,‬‬
‫על בסיס פלטפורמת ‪ 365‬של מיקרוסופט‬
‫ובשיתוף פעולה איתה‪ .‬מיקרוסופט מעוניינת‬
‫לחדור לשלטון המקומי ואנחנו משמשים‬
‫כאתר פיילוט שלהם‪ .‬התחלנו עם העברת‬
‫שירותי הדואר האלקטרוני לענן‪ ,‬ונבחנת‬
‫העלאתם של שירותים נוספים‪ ,‬כך שאנו רק‬
‫בתחילת הדרך‪.‬‬
‫"אנחנו מרגישים שאנו חלק בלתי נפרד‬
‫מהמאמץ הכללי לשרת טוב יותר את‬
‫התושבים‪ ,‬כמובן הכל במסגרת התקציבים‬
‫וסדרי העדיפויות העירוניים‪ .‬כמובן‪ ,‬כל זה לא‬
‫יכול להיעשות ללא הצוות המקצועי והנפלא‬
‫שעובד איתי‪ .‬מדובר באנשים עם מחויבות‬
‫וכישרונות רבים‪ ,‬וזה לא מובן מאליו בכלל‬
‫שהם נשארים פה ולא הולכים לעבוד בחברות‬
‫היי‪-‬טק אחרות‪ .‬ולבסוף‪ ,‬כל זה לא היה קורה‬
‫ללא התמיכה הרבה שאנו מקבלים מהנהלת‬
‫העירייה והעומד בראשה"‪.‬‬
‫עופר קוסובר‬
‫לראות את המידע‬
‫עופר קוסובר‪ ,‬אינטליסיס‪" :‬המגמה כיום היא להנגיש את המידע‬
‫למספר גדול ככול הניתן של עובדים‪ .‬כלי ויזואליה מתקדם מהווה‬
‫תנאי הכרחי להנגשת המידע למספר גדול של משתמשים"‬
‫'"כאשר אני מדבר על הצגת נתונים‬
‫במערכות ‪ BI‬אני רואה לנגד עיני את תחזית‬
‫מזג האוויר‪ ,‬דוגמא מעולם תוכן אחר‬
‫לחלוטין‪ ,‬שיכולה להסביר את מה שעומד‬
‫מאחורי הפתרון של אינטליסיס‪ .‬חזאי‬
‫מזג האוויר במהדורות החדשות השונות‬
‫מציגים לנו תמונה של התחזית למחר‪ .‬כדי‬
‫להציג את התחזית הם ביצעו תהליך של‬
‫איסוף מידע – טמפרטורה‪ ,‬רוח‪ ,‬לחות‪ ,‬ועוד‬
‫מדדים שונים שיוצרים את מזג האוויר‪ .‬אלא‬
‫שבעולם ויזואלי המשימה העומדת בפניהם‬
‫היא לתרגם את התחזית לשקופית אחת‪,‬‬
‫מקסימום שתיים‪ ,‬שיאפשרו לכול צופה להבין‬
‫את התחזית בצורה הכי אינטואיטיבית והכי‬
‫פשוטה‪ .‬המטרה של החזאי היא שהצופה‬
‫יוכל להבין מתוך מבט חטוף באותה השקופית‬
‫אם מחר עליו ללבוש קצר או ארוך‪ ,‬מעיל‬
‫או סוודר‪ ,‬והאם להצטייד במטריה בצאתו‬
‫מהבית‪ .‬זה בדיוק האתגר שאיתו אנחנו‬
‫מתמודדים באינטליסיס‪ ,‬איך להציג מציאות‬
‫ארגונית מורכבת‪ ,‬ממגוון של מקורות מידע‪,‬‬
‫בצורה שתהיה פשוטה‪ ,‬ואינטואיטיבית‪.‬‬
‫המטרה שלנו היא שכול העובדים בארגון‪,‬‬
‫גם כאלו שאינם בעלי ידע או רקע טכנולוגי‬
‫כלשהוא‪ ,‬יוכלו להפיק מהמידע תובנות‪ ,‬כאלו‬
‫שייתנו להם תמונה בזמן אמת לגבי מצב‬
‫התחום שלהם בארגון‪ ,‬ויסייעו להם לבצע את‬
‫משימותיהם ברמה היומיומית"‪ ,‬כך אמר עופר‬
‫קוסובר‪ ,‬מנכ"ל ומייסד חברת אינטליסיס‪.‬‬
‫חברת אינטליסיס )‪ (Intellisys‬הוקמה‬
‫בשנת ‪ .2006‬החברה פיתחה פתרונות בתחום‬
‫ה‪ BI-‬לתצוגת נתונים במערכות בינה עסקית‬
‫– ‪ .Data Visualization‬הפתרונות תומכים‬
‫בהקמה של פורטלים ארגוניים‪ ,‬פיתוח דוחות‬
‫ודשבורדים‪ ,‬המאפשרים להציג מידע בצורה‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬פשוטה ומכול מכשיר קצה‪.‬‬
‫עופר‪ ,‬מה האתגרים המרכזיים עימם ארגונים‬
‫מתמודדים בתחום ה‪?Data Visualization-‬‬
‫ארגונים כבר מבינים את הצורך להנגיש את‬
‫המידע למספר גדול ככול הניתן של עובדים‬
‫בארגון‪ .‬היתרונות הם רבים ומאפשרים לקשת‬
‫רחבה של עובדים להיות מסוגלים לנהל את‬
‫תחומי עיסוקם בצורה טובה יותר ולקבל‬
‫החלטות המבוססות על מידע‪ .‬אלא שכדי‬
‫להנגיש את המידע למספר גדול של עובדים‪,‬‬
‫קיים צורך להביא את המידע ממספר גדול‬
‫של מערכות לכלי אחד‪ ,‬כזה שיציג מידע‬
‫בצורה מאירת עיניים‪ ,‬וזאת אחרי שכבר עבר‬
‫ניתוח ועיבוד בכלי אנליטיקה‪ .‬המגמה הזו גם‬
‫מאוד מתכתבת עם מגמת ה‪Self Service-‬‬
‫‪ ,BI‬קרי ‪ BI -‬שמתבצע על ידי כול אחד‬
‫מהעובדים בצורה פשוטה וללא צורך להיעזר‬
‫בצוותי ‪ BI‬או אנליסטים‪.‬‬
‫איך אינטליסיס מתמודדת עם אתגרים אלה?‬
‫בכמה צורות ומימדים‪ .‬המוטו שלנו הוא‬
‫ש"אם הפתרון לא יהיה פשוט – הוא פשוט‬
‫לא יהיה"‪ .‬פשטות באה לידי ביטוי ברמה של‬
‫המשתמש – כמו שכאשר צרכן אינו זקוק‬
‫להדרכה כאשר הוא נכנס לחשבון הבנק‬
‫שלו באינטרנט‪ ,‬כי המידע מונגש בצורה‬
‫אינטואיטיבית ופשוטה‪ ,‬ככה גם מידע בארגון‬
‫צריך להיות מונגש בצורה פשוטה לעובדים‪.‬‬
‫את זה בדיוק אינטליסיס מספקת ‪-‬‬
‫פתרונות שמשתמשים יעבדו איתם‪.‬‬
‫אבל פשטות לא נגמרת רק‬
‫ברמת המשתמש‪ .‬הפשטות‬
‫צריכה לבוא גם ברמת המפתח‪.‬‬
‫ההדרכה למפתחים על הפתרון של‬
‫אינטליסיס היא קצרה‪ ,‬ובעקבותיה‬
‫המפתחים יכולים לצאת לדרך‬
‫ולהתאים את הפתרון לצרכי‬
‫הארגון – כולל פיתוח של עשרות‬
‫דוחות ודשבורדים‪ ,‬והכול מתבצע‬
‫במינימום של כתיבת קוד וברמת‬
‫פיתוח מאוד אינטואיטיבית‪.‬‬
‫אתגר נוסף שאנו מזהים נוגע בצורך‬
‫להתממשק למספר רב של מקורות מידע‪,‬‬
‫מערכות תפעוליות שאינן קשורות או‬
‫מחוברות אחת לשנייה‪ .‬האתגר כאן הוא‬
‫כיצד לשאוב את המידע ממערכות אלו‪ ,‬כדי‬
‫שניתן יהיה להציג את המידע בארגון‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬קיים גם האתגר של פיתוח על המערכות‪,‬‬
‫הדבר האחרון שאנשי ה‪ BI-‬צריכים הוא‬
‫כלי פיתוח חדש שיוסיף להם מורכבות לזו‬
‫הקיימת גם ככה‪ .‬הם זקוקים לכלי שמצד‬
‫אחד המשתמשים יאהבו‪ ,‬אבל שיהיה פשוט‬
‫ואינטואיטיבי גם ברמת היישום והפיתוח של‬
‫הדוחות‪ .‬ולסיום‪ ,‬האתגר הוא גם כיצד לתת‬
‫מענה לצורך ההולך וגובר לספק את המידע‬
‫לכול מכשיר קצה – כולל סמארטפונים או‬
‫טאבלטים‪.‬‬
‫אלמנט נוסף של פשטות מגיע‬
‫ברמה של חיבור מיידי של המערכת‬
‫לכול מכשיר קצה – מחשב משרדי‪,‬‬
‫נייד‪ ,‬טאבלט או סמארטפון – המערכת מציגה‬
‫את המידע על גבי כול מכשיר קצה‪.‬‬
‫איך מתממשק הפתרון של אינטליסיס לעולם‬
‫הביג דאטה?‬
‫ההתתמשקות שלנו היא מלאה גם‬
‫לעולמות הביג דאטה‪ .‬מכיוון והפתרון שלנו‬
‫יודע להתחבר לכול מקור מידע‪ ,‬אז גם בסיסי‬
‫נתונים ענקיים היושבים על פלטפורמות ביג‬
‫דאטה‪ ,‬הן עבורנו עוד מקור מידע‪ .‬הפתרון‬
‫שלנו יודע להתממשק לכלי ביג דאטה‬
‫בענן‪ ,‬כמו זה של גוגל‪ ,‬או מתוך מערכת‬
‫ה‪ Greenplum-‬של ‪ ,EMC‬עבור הפתרון שלנו‬
‫מקור המידע הוא שקוף לחלוטין‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪35‬‬
‫‪exsitu‬‬
‫להתקדם‬
‫"‪ Exsitu‬היא מערכת‬
‫סגורה הומוגנית‬
‫אשר מארחת אך ורק‬
‫עסקים‪ ,‬המערכת‬
‫עומדת בשרידות‬
‫של ‪ 99.98%‬וכוללת‬
‫תשתית חומרה כפולה‬
‫המבוססת ‪"Cisco‬‬
‫בקצב‬
‫הטכנולוגיה‬
‫לפי מיקרוסופט מעל ‪ 60%‬מהעסקים הקטנים יעברו לענן בשנים הקרובות‪,‬‬
‫כיום יש מגוון פתרונות ענן אך חברה אחת קבעה כללי משחק חדשים – ‪.Exsitu‬‬
‫‪ Exsitu‬היא חלק ממחקר מחשבים אשר קיימת מעל ‪ 20‬שנה ומובילה‬
‫בתחומה‪ Exsitu ,‬נבחרה ע"י מיקרוסופט למצטיינת בתחום ה‪ Hosting‬לשנת‬
‫‪.2014‬‬
‫התפיסה החדשה באה לידי ביטוי בעיקר ברמת הטכנולוגיה המתקדמת‬
‫ברמה עולמית‪ ,‬ברמת האבטחה הגבוהה )תקן ‪ ,(ISOC‬ברמת הניהול המלא מקצה‬
‫לקצה של מערך המחשוב כברירת מחדל‪ ,‬סביבת העבודה הדינאמית המשלבת‬
‫טכנולוגיה מבוססת ‪ Citrix‬ובשירות ברמת המשתמש‪ .‬בזכות המכלול הקיים‬
‫ב‪ Exsitu-‬כל בעל עסק יכול ליהנות ולהרשות לעצמו לעבוד עם הכלים של‬
‫חברות הענק‪.‬‬
‫כיום כל בעל עסק רוצה להתמקד רק בתחום העיסוק שלו ולהתפתח‬
‫בתחומו‪ ,‬אך עם הקמת העסק יש מסביב המון תחומים נוספים שעליו להיות‬
‫עם ה"אצבע על ההדק" ולהגיב במידת הצורך‪ ,‬המון פעמים בית העסק מוצא‬
‫את עצמו מתעסק במשך שעות שלמות בבעיה שאינה קשורה כלל לתחום‬
‫עיסוקו ולפעמים כל השעות מתבזבזות על חיפוש אחראי התקלה בלי לפתור‬
‫אותה כלל‪.‬‬
‫ב‪ Exsitu-‬שינו את התפיסה והחליטו לקחת את נושא מערך המחשוב כמה‬
‫צעדים קדימה‪ ,‬כיום נהוג לקנות משאבים לקחת אנשי ‪ IT‬שיטפלו בשרת‬
‫ולתקשר עם עוד מספר גורמים בו זמנית‪ ,‬דבר אשר המון פעמים מסרבל את‬
‫העבודה ומבזבז זמן יקר רק בחיפוש הגורם האחראי שלא לדבר על פתרון‬
‫תקלות‪ .‬ב‪ Exsitu-‬הבינו שכל בעל עסק רוצה להתמקד בתחומו בלי להתעסק‬
‫בנושאים מסביב ובתחום המחשוב בפרט‪ ,‬לכן החליטו לקחת אחריות מלאה על‬
‫כל נושא במחשוב‪ ,‬טיפול ברמת המשתמשים בקריאה ישירה ללא צד שלישי‪,‬‬
‫קבלת משאבים ללא הגבלה )ע"פ צורך בזמן אמת( וגם תמיכת ‪ IT‬מסביב‬
‫לשעון‪ ,‬בפועל בתור בעל עסק אתה מקבל את כל הכלים ואתה יודע שכאשר‬
‫‪36‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫שם כחלק מתקן האבטחה‪.‬‬
‫יש לך תקלה במערך המחשוב יש לך כתובת‬
‫אחת לפתרון התקלה ‪.Exsitu -‬‬
‫ב‪ Exsitu-‬פיתחו פתרון ענן מיוחד‪ ,‬הם לקחו‬
‫את ‪ 4‬המרכיבים הכי חשובים בתחום המחשוב‬
‫והשקיעו המון כדי שהלקוחות שלהם ייהנו‬
‫מעבודה יעילה ושקט תעשייתי‪.‬‬
‫אנושי וטיפול עוטף עד לפתרון התקלה‪.‬‬
‫מאחורי הקלעים קיימת מערכת ניטור‬
‫המשלבת גורם אנושי מהמתקדמות בעולם‪,‬‬
‫בעזרת מערכת זאת מביאים את הלקוחות‬
‫לעבודה אופטימלית ומאתרים תקלות מראש‬
‫עד רמת קבצי משתמשי הקצה‪.‬‬
‫רוב העסקים הקטנים לא ישרדו מקרה של‬
‫אובדן מידע‪ ,‬ב‪ Exsitu-‬המידע שלך מגובה בזמן‬
‫אמת ונגיש מכל מחשב כך במקרים קיצוניים‬
‫אתה מגובה מכל הכיוונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החשש הכי‬
‫גדול בכל עסק הוא פריצה למערך האבטחה‬
‫וגישה של גורמים עוינים למידע רגיש‪ ,‬גם אם‬
‫זה מתוך הארגון או מחוצה לו‪ Exsitu .‬עומדים‬
‫ברמת אבטחה בתקן מחמיר בהרבה יותר גבוה‬
‫‪ Exsitu‬היא מערכת סגורה הומוגנית אשר‬
‫מארחת אך ורק עסקים‪ ,‬המערכת עומדת‬
‫בשרידות של ‪ 99.98%‬וכוללת תשתית חומרה‬
‫כפולה המבוססת ‪ ,Cisco‬קיימות ב‪Exsitu-‬‬
‫מערכות ניטור ברמה הגבוהה ביותר מדגם‬
‫‪ Solarwinds‬ומערכות ניהול מתקדמות‪ .‬ב‪Exsitu-‬‬
‫מנהלים את שולחן העבודה של המשתמש‬
‫באופן מתמיד ומטמיעים טכנולוגיות חדשות‬
‫בצורה שוטפת אצל לקוחותיהם שוטפת‬
‫לאחר אפיון וייעוץ ממוקד לצרכי העובדים‬
‫בתפקידים השונים‪ ,‬הפתרונות המוטמעים‬
‫צריך לעבוד שעתיים באינטנסיביות אתה‬
‫תקבל את כל המשאבים שאתה צריך על מנת‬
‫לעבוד הכי מהר‪ ,‬בנוסף ‪ Exsitu‬מנהלים את‬
‫מערך המחשוב שלך מקצה לקצה כולל ניהול‬
‫רישוי לשרתים ולעמדות הקצה‪ ,‬בכל בעיה‬
‫הם הכתובת‪ ,‬גם כאשר הפתרון לא אצלם הם‬
‫יקשרו אותך עם הגורמים הרלוונטיים לחסוך‬
‫לך טרטור ומקרים של "נפילה בין הכיסאות"‪,‬‬
‫ב‪ Exsitu-‬חווית השירות היא סימן ההיכר‪,‬‬
‫השירות הוא ברמת המשתמש ולא ברמת‬
‫החברה‪ ,‬ה‪ SLA-‬המובטח הוא עד ‪ 4‬שעות‪,‬‬
‫בכל שעות היממה תקבל שירות מהיר ממענה‬
‫מהתקן הסטנדרטי‪ ,‬תקן ‪ ISOC‬זהו תקן חובה‬
‫של חברות הנסחרות בבורסה‪ ,‬כך אתה יכול‬
‫להיות רגוע שהמידע שלך מוגן ושמור‪.‬‬
‫אם חשוב לך שהעסק שלך יעבוד תמיד‬
‫ומכל מקום הפתרון הבא הוא קריטי‪ ,‬לעומת‬
‫הענן הסטנדרטי שבו יש לך גישה לקבצים‬
‫ותיקיות‪ ,‬ב‪ Exsitu-‬כל שולחן העבודה שלך‬
‫הולך איתך בדיוק כמו שאתה רגיל במשרד‪,‬‬
‫ניתן להעלות את שולחן העבודה מכל התקן‬
‫נתמך מכל מקום בעולם‪ ,‬טלפונים ניידים‬
‫טאבלטים או סתם מחשב בבית קפה‪ ,‬כאשר‬
‫תסיים את עבודתך לא יישאר סימן שהיית‬
‫משלבים טכנולוגיית ‪ Citrix‬שהיא נחלתם של‬
‫חברות האנטרפרייז הענקיות‪ .‬כלל הלקוחות‬
‫נהנים מעבודה מהירה הרבה מעל הממוצע‬
‫בזכות שכבת זכרון ‪ Flash‬בנוסף לשכבות‬
‫ה‪ SAS-‬וה‪ .SATA-‬כל המערכת מאובטחת בתקן‬
‫‪ ISOC‬במודל "ריבוי שכבות אבטחה עצמאיות"‬
‫תוך שימוש במערכות כגון‪:‬‬
‫‪FW Cisco, DLP, IPS, SIEM - HIDS/NIDS,‬‬
‫‪.Anti-X, Application Firewall‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אם אתה מחפש להתרכז בצמיחה‬
‫של העסק שלך‪ ,‬לעבוד מהר ויעיל‪ Exsitu ,‬היא‬
‫הכתבות שלך למערך המחשוב‪.‬‬
‫תשתית‪ ,‬ניהול מערך המחשב‪ ,‬אבטחת‬
‫מידע וסביבת עבודה דינאמית‪.‬‬
‫כאשר אתה עובד לא אמור לעניין אותך‬
‫מה קורה מאחורי הקלעים אלא רק שהמחשב‬
‫שלך יעבוד מהר ויעיל‪ ,‬לכן ב‪ Exsitu-‬תקבל‬
‫משאבים ללא הגבלה‪ ,‬כאשר העסק שלך‬
‫על המערכת‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪37‬‬
‫אבי טלמור‬
‫אבי טלמור‪ ST ,‬הנדסת זיווד‪:‬‬
‫"תהליך של התייעלות אנרגטית‬
‫בחדר המחשוב יכול להניב‬
‫חסכון שנתי של עשרות וגם‬
‫מאות אלפי שקלים בהוצאות‬
‫החשמל והתפעול של הארגון"‬
‫"עלויות החשמל מהוות הוצאה‬
‫כבדה מאוד בתפעול דאטה‬
‫סנטר‪ ,‬בסדרי גודל של מאות‬
‫אלפי שקלים בשנה לחדר‬
‫מחשוב בגודל בינוני‪ .‬ההוצאה‬
‫גדולה וארגונים רבים שמו‬
‫לעצמם יעד – להביא לצמצום‬
‫חשבונות החשמל על ידי‬
‫התייעלות אנרגטית‪ .‬זה נכון‬
‫ברמה העסקית‪ ,‬אבל בארגונים‬
‫רבים זה גם נוגע במימוש‬
‫של אסטרטגיה "ירוקה"‪,‬‬
‫כחלק מדרישות רגולטוריות‬
‫ותאגידיות להקטנת ההשפעה‬
‫של הארגון על זיהום הסביבה"‬
‫‪38‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"מערכות המחשוב הפכו קריטיות לתפקודו‬
‫התקין של הארגון‪ ,‬ובמרכז הפעילות של‬
‫מערכות המחשוב מצוי חדר המחשוב –‬
‫הדאטה סנטר‪ .‬חדר המחשוב הוא הלב הפועם‬
‫של הארגון‪ ,‬תנאי הכרחי לכך שהארגון יוכל‬
‫לספק שירות ללקוחות‪ ,‬לבצע עסקאות‪,‬‬
‫לשנע סחורות‪ ,‬לשלם לספקים‪ ,‬לקבל‬
‫תשלומים‪ ,‬ועוד‪ .‬למעשה אין כיום פעולה או‬
‫תהליך עסקי המתבצע בארגון‪ ,‬שאינו תלוי‬
‫בדרך כזו או אחרת בשרתים המאוחסנים‬
‫בחדר המחשוב‪ .‬מסיבה זו ארגונים משקיעים‬
‫משאבים רבים כדי להבטיח את רציפות‬
‫הפעולה של המערכות הפועלות בחדר‬
‫המחשוב‪ ,‬להגן עליהן ולהבטיח את שרידותן‪.‬‬
‫אלא שהמציאות העסקית של התייעלות‬
‫וחסכון לאורך ורוחב הארגון לא פוסחת‬
‫גם על הדרישה לבצע תהליכי חסכון גם‬
‫בחדר המחשוב‪ ,‬דרישה שמגיעה לעיתים‬
‫מהדרגים הגבוהים ביותר בארגון‪ .‬כאן ניתן‬
‫להכניס לפעולה פתרונות קיימים ומוכחים‪,‬‬
‫פתרונות המאפשרים לנהל את הדאטה סנטר‬
‫ביעילות ואפקטיביות‪ ,‬ולבצע התייעלות‬
‫ממשית בהוצאות התפעוליות הגבוהות של‬
‫חדרי המחשב"‪ ,‬כך אמר אבי טלמור‪ ,‬מנכ"ל‬
‫ובעלים בחברת ‪ ST‬הנדסת זיווד‪ ,‬בראיון‬
‫עימו שהתבצע לקראת אירוע ‪,Data Center‬‬
‫על הטרנדים המובילים כיום בעולם של‬
‫טכנולוגיות הניהול וההפעלה של חדרי‬
‫המחשוב‪.‬‬
‫חברת ‪ ST‬הנדסת זיווד מתמחה באפיון‪,‬‬
‫תכנון‪ ,‬ייצור וביצוע פתרונות מתקדמים‬
‫לדאטה סנטר‪ ,‬חדרי בקרה‪ ,‬מסחר וביטחון‪,‬‬
‫מעבדות וארונות ‪ .Outdoor‬החברה נוסדה‬
‫בשנת ‪ ,1983‬והיא ממוקמת באזור התעשייה‬
‫בתנובות בסמוך למחלף ניצני עוז‪ .‬החברה‬
‫מונה עשרות עובדים מקצועיים ומנוסים‬
‫בתחומם‪ ,‬הפרוסים בפרויקטים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫ובמפעל ייצור‪ ,‬המבצע התאמה של הפתרונות‬
‫לצרכים הספציפיים של כל חדר מחשוב בכל‬
‫ארגון‪ .‬החברה מייצגת ועובדת בשיתוף פעולה‬
‫עם חברות מובילות בתחום‪ ,‬כגון‪Conteg, :‬‬
‫‪ CoolIT, Stulz‬ועוד‪ .‬על לקוחותיה נמנים‬
‫ארגונים מתחומי התקשורת‪ ,‬היי טק‪ ,‬משרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬תעשיות ביטחוניות ועוד‪.‬‬
‫צמצום חשבונות החשמל על ידי‬
‫התייעלות אנרגטית‬
‫אבי‪ ,‬מה לדעתך הטרנד המוביל היום בתחום‬
‫ההפעלה והתפעול של הדאטה סנטר?‬
‫קיימים מספר טרנדים‪ ,‬אבל כנראה המרכזי‬
‫שבהם נוגע באתגר של הקטנת הוצאות‬
‫האנרגיה הכרוכות בתפעול הדאטה סנטר‪.‬‬
‫הוצאות החשמל מהוות הוצאה כבדה מאוד‬
‫בתפעול דאטה סנטר‪ ,‬בסדרי גודל של מאות‬
‫אלפי שקלים בשנה לחדר מחשוב בגודל‬
‫בינוני‪ .‬ההוצאה גדולה וארגונים רבים שמו‬
‫לעצמם יעד – להביא לצמצום חשבונות‬
‫החשמל על ידי התייעלות אנרגטית‪ .‬זה נכון‬
‫ברמה העסקית‪ ,‬אבל בארגונים רבים זה גם‬
‫נוגע במימוש של אסטרטגיה "ירוקה"‪ ,‬כחלק‬
‫מדרישות רגולטוריות ותאגידיות להקטנת‬
‫ההשפעה של הארגון על זיהום הסביבה‪.‬‬
‫בתחום הזה אנחנו מדברים על פתרונות‬
‫לניהול המשאב האנרגטי‪ .‬מדובר על שיטות‬
‫קירור מודרניות‪ ,‬מיזוג ותחזוקה של חדרי‬
‫המחשוב באופן יעיל וחסכוני‪ ,‬שכוללים בין‬
‫השאר סגירת מסדרונות קור וחום‪ ,‬נקודות‬
‫קירור עצמאיות למיזוג עד לרמת הארון‬
‫הבודד‪ ,‬פאנלים‪ ,‬מעברי אוויר קר וחם ועוד‪.‬‬
‫דוגמא לפתרונות מסוג זה מציעה חברת‬
‫‪ ,CoolIT‬יצרנית הפטנט העולמי של ארון‬
‫שרתים מבוקר להספק עד ‪ 15‬קילו‪-‬וואט‪,‬‬
‫שמאפשר מדידה בזמן אמת של הספק‬
‫הארון‪ ,‬הטמפרטורה וזרימת האוויר‪ .‬הארונות‬
‫מחוברים למערכת בקרה המנהלת את‬
‫מערכת המיזוג כדי שתגיע לניצול אנרגיה‬
‫מיטבי‪ .‬הפתרון הזה מאפשר לארגון לשמור‬
‫בשטח רצפה‪ ,‬הציוד המתקדם של החברה‬
‫מאפשר להכניס ‪ 4-5‬מארזי שרתים בכול‬
‫ארון‪ ,‬מה שמאפשר להכניס ‪ 40-50‬אחוז יותר‬
‫ציוד על אותו שטח רצפה‪ ,‬ומאפשר להגדיל‬
‫את הדאטה סנטר מבלי להזדקק לשטח‬
‫רצפה גדול יותר או להגדיל את כמות המיזוג‪.‬‬
‫זיהוי פנים או כול אמצעי זיהוי אחר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫אנחנו מציעים פתרונות של מנעולים מיוחדים‬
‫המאפשרים לסייע בבקרת הגישה לארון או‬
‫לכלוב‪ ,‬ניהול מצלמות‪ ,‬ניהול של הרשאות‬
‫כניסה‪ ,‬עדכון בזמן אמת של מוקד בקרה על‬
‫כניסה או יציאה מהכלוב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אף מציעה שלוש גרסאות לתוכנה המתאימות‬
‫לחדרי שרתים מכול גודל – קטנים‪ ,‬בינוניים‬
‫וחדרי שרתים גדולים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מה העצה שלך לארגון שמפעיל חדר‬
‫מחשוב?‬
‫העצה שאני יכול לתת לארגון היא לא‬
‫לקבל את הוצאות התפעול‬
‫של הדאטה סנטר כגזירת‬
‫גורל‪ .‬כמעט כול ארגון אליו‬
‫הגענו וביצענו בו סקר קיבל‬
‫מאיתנו המלצות לביצוע מיידי‪,‬‬
‫שהביאו לחיסכון ניכר בעלויות‬
‫התפעול של הדאטה סנטר‪.‬‬
‫זה נכון לדאטה סנטר פעיל בו‬
‫אנו מבצעים סקר ביצועים‪ .‬זה‬
‫נכון גם לארגון שמבקש להקים‬
‫דאטה סנטר‪ ,‬בו אנו מבצעים‬
‫אפיון ותכנון של דאטה סנטר‬
‫יעיל וחסכוני‪.‬‬
‫המטרה ‪ -‬חדר מחשוב מוגן ויעיל אנרגטית‬
‫על טמפרטורה אחידה ואופטימלית בחדר‬
‫המחשוב‪ ,‬מבלי לבזבז משאבים על הפעלה‬
‫עודפת של מערכות המיזוג‪ ,‬לדוגמא כאשר‬
‫חלק מהארונות ריקים או שהשרתים לא‬
‫עובדים‪ ,‬שינויי מזג האוויר ועוד‪ .‬מדובר כאן‬
‫על התייעלות אנרגטית משמעותית שיכולה‬
‫להגיע לכדי עשרות ואף מאות אלפי שקלים‬
‫בשנה‪ ,‬תלוי בגודלו של הדאטה סנטר‪ .‬יתרון‬
‫נוסף של פתרונות ‪ CoolIT‬נוגע גם בחסכון‬
‫ארונות וכלובים ברמות אבטחה שונות‪ ,‬מרמה‬
‫סטנדרטית ועד רמת בטחון גבוהה ביותר‬
‫המתאימה לגופים ביטחוניים רגישים‪ .‬בתחום‬
‫הזה אנו מציעים מערכת אבטחה של חברת‬
‫)‪CONTEG-RAMOS (rack monitoring system‬‬
‫– מערכת מבוססת תוכנה לניטור ובקרה של‬
‫הדאטה סנטר‪ ,‬כולל טמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,‬הצפה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬בנוסף מאפשרת המערכת לנטר את‬
‫בקרת הכניסה‪ ,‬כולל בקרת כניסה ביומטרית‪,‬‬
‫ובדרך זו מאפשרות להפחית את ההוצאות‬
‫התפעוליות של חדר המחשוב‪ .‬חברת ‪Conteg‬‬
‫תאוצה בשילוב של תוכנה לניהול‬
‫הדאטה סנטר‬
‫איך משפיע המעבר לענן ולשירותי אירוח על‬
‫תחום הדאטה סנטר?‬
‫המעבר לשירותי אירוח של חדרי מחשוב‬
‫הוא טרנד שאנחנו מזהים בארגונים רבים‪,‬‬
‫וכאן קיים צורך חדש הנוגע באבטחת הארונות‬
‫והציודים המועברים לספק האירוח‪ .‬הפתרונות‬
‫כוללים סגירה ומיגון של ציוד השרתים‬
‫בתוך הארון‪ ,‬או כלובים ייעודיים‪ ,‬המפרידים‬
‫בצורה פיסית את שטח הרצפה של חברה‬
‫אחת מחברה שנייה‪ .‬בתחום הזה קיימים‬
‫איך נראית ההתקדמות של שילוב התוכנה‬
‫לניהול הדאטה סנטר?‬
‫מדובר על צורך טכנולוגי נוסף שנכנס‬
‫ותופס תאוצה הולכת וגדלה – פתרונות תוכנה‬
‫לניהול הדאטה סנטר )‪ .(DCIM‬חברת המחקר‬
‫גרטנר צפתה שפתרונות ‪ DCIM‬יתפסו השנה‬
‫כ‪ 20-‬אחוז משוק הדאטה סנטר הגדולים‪,‬‬
‫ושעד שנת ‪ 2016‬יגיעו לכדי ‪ 60‬אחוז מהשוק‪.‬‬
‫מדובר במערכת מבוססת תוכנה שמאפשרת‬
‫לנהל ולנטר את תשתיות חדר המחשוב‪.‬‬
‫מערכות אלה אוספות‪ ,‬מנתחות‪ ,‬מדווחות‬
‫ומנהלות את ציוד התשתיות בזמן אמת‪,‬‬
‫"העצה שאני יכול לתת לארגון‬
‫היא לא לקבל את הוצאות‬
‫התפעול של הדאטה סנטר‬
‫כגזירת גורל‪ .‬כמעט כול ארגון‬
‫אליו הגענו וביצענו בו סקר‬
‫קיבל מאיתנו המלצות לביצוע‬
‫מיידי‪ ,‬שהביאו לחיסכון ניכר‬
‫בעלויות התפעול של הדאטה‬
‫סנטר‪ .‬זה נכון לדאטה סנטר‬
‫פעיל בו אנו מבצעים סקר‬
‫ביצועים‪ .‬זה נכון גם לארגון‬
‫שמבקש להקים דאטה סנטר‪,‬‬
‫בו אנו מבצעים אפיון ותכנון‬
‫של דאטה סנטר יעיל וחסכוני"‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪39‬‬
‫מאת‪ :‬הילל יוסף‬
‫"בעידן הדיגיטלי החדש בו אנו מצויים‪,‬‬
‫ארגונים נדרשים לאבטחת יישומי הווב‬
‫שלהם באופן מקיף‪ ,‬וזה בדיוק מה שאנו‬
‫עושים"‪ ,‬כך אומר בראיון לאנשים ומחשבים‬
‫אייל הירדני‪ ,‬מייסד ומנכ"ל ריבלייז )‪.(Reblaze‬‬
‫פיתוח מערכת ההגנה של ריבלייז החל‬
‫במחצית שנת ‪ .2011‬החברה הוקמה בשנת‬
‫‪ 2012‬על ידי שלושה‪ :‬צורי בר‪-‬יוחאי‪ ,‬מייסד‬
‫ו‪ CTO -‬שהוא "אביה" הטכנולוגי של המערכת;‬
‫הירדני‪ ,‬המגיע מעולם העסקים‪ ,‬הניהול‬
‫והכספים; ופיליפ ביונדי‪ ,‬שבמחצית העשור‬
‫הקודם מצא פרצה בפרוטוקול של סקייפ‬
‫ומאמרו בנושא "‪,"Silver Needle in the Skype‬‬
‫זכה לפרסום רב‪.‬‬
‫לדברי הירדני‪" ,‬היום עסקים פועלים‬
‫באינטרנט כבדבר שבשגרה‪ .‬הם ניצבים בפני‬
‫מגוון רחב של איומים‪ .‬מנכ"לים של ארגונים‬
‫נדרשים להפנים כי אין כבר שאלה 'האם‬
‫הארגון שלי יותקף?"‪ ,‬אלא 'מתי ואיך הארגון‬
‫יותקף?'"‪.‬‬
‫הירדני ציטט מחקר‪ ,‬שנערך בקרב מנהלי‬
‫תשתיות ומנהלי דטה סנטרס‪ ,‬לפיו ‪94%‬‬
‫מהם חוו לפחות פעם בחודש מתקפת מניעת‬
‫שירות מבוזרת‪ ,DDoS ,‬ו‪ 22%-‬מהם חוו בין ‪10‬‬
‫למאה מתקפות שכאלה בחודש‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫המענה של החברה‬
‫ריבלייז‪ ,‬אמר הירדני‪" ,‬פיתחה מערכת‬
‫לניהול‪ ,‬בקרה‪ ,‬שליטה‪ ,‬ניטור והגנה על אתרי‬
‫ויישומי אינטרנט‪ .‬מדובר בפתרון ענן פרטי‬
‫)‪ ,(VPC‬אותו אנו מקימים לכל לקוח ארגוני‪,‬‬
‫שבו התעבורה של אתרי ויישומי האינטרנט‬
‫מנותבת בזמן אמת ‪ -‬על ידי שינוי ‪ DNS‬דרך‬
‫שרתים שלנו‪ .‬אז התעבורה נסרקת‪ ,‬כאשר‬
‫תעבורה בלתי לגיטימית נחסמת‪ ,‬ואילו‬
‫תעבורה לגיטימית ממשיכה ללא הפרעה"‪.‬‬
‫השירות‪ ,‬הסביר‪" ,‬נעשה בהתאם למדיניות‬
‫אבטחת המידע שמבקש הלקוח ולרמת‬
‫השירותים שהחברה מגדירה"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"המערכת מנוהלת על גבי תשתיות ענן‪ ,‬תוך‬
‫הקפדה ותאימות מלאה עם תקני אבטחת‬
‫מידע המחמירים ביותר"‪ .‬כך‪ ,‬אמר‪" ,‬חברות‬
‫שמנהלות אתרי אינטרנט בעלי רגישות‬
‫עסקית‪ ,‬יכולות ליהנות משירות אבטחת מידע‬
‫על יישומי אינטרנט בענן‪ .‬שירות ה‪ WAF-‬בענן‬
‫מספק מערכת פשוטה וידידותית למשתמש‪,‬‬
‫ללא צורך בביצוע התקנות חומרה ותוכנה‪,‬‬
‫ללא צורך בביצוע שינויים באתרי ויישומי‬
‫האינטרנט‪ ,‬במערכות המידע ובתשתיות‬
‫התקשורת הקיימות ועם תחזוקה שוטפת‬
‫ועדכונים בתדירות גבוהה"‪.‬‬
‫על פי הירדני‪" ,‬השימוש שלנו בענן נועד‬
‫לטובת התמודדות עם נפחי תעבורה גדולים‪,‬‬
‫נרי שמחוני מימין‪ ,‬אייל הירדני משמאל‬
‫ענן כחול‪-‬לבן‬
‫מאובטח‬
‫"העלויות הכרוכות בהתקפה מוצלחת‬
‫הן משמעותיות"‪ ,‬אמר הירדני‪" ,‬עלות פשעי‬
‫הסייבר לארגון בארה"ב לשנה עמדה ב‪2014-‬‬
‫בממוצע על ‪ 12.7‬מיליון דולרים‪ ,‬נתון המשקף‬
‫עליה של ‪ 9.3%‬לעומת שנת ‪ ,2013‬כך על פי‬
‫מחקר שערך באחרונה מכון פונמון )‪Ponemon‬‬
‫‪ .(Institute‬העלות השנתית הממוצעת של‬
‫פשעי סייבר לארגונים בכלל העולם עמדה‬
‫על ‪ 7.6‬מיליון דולרים‪ ,‬נתון המשקף גידול‬
‫של ‪ 10.4%‬לעומת ‪ ."2013‬לדבריו‪" ,‬הממצא‬
‫המפתיע ביותר‪ ,‬על פי פונמון‪ ,‬הוא כי משך‬
‫הזמן הממוצע עד שהארגון חזר לשגרה לאחר‬
‫מתקפת סייבר עמד על ‪ 31‬ימים‪ ,‬עם נזק יומי‬
‫ממוצע של ‪ 20‬אלף דולר‪ .‬נתון לא מפתיע אך‬
‫חמור‪ ,‬הוא שמשך הזמן הממוצע שלארגונים‬
‫לקח לגלות כי הם מותקפים על ידי פושעים‪,‬‬
‫או שבמערכות ה‪ IT-‬שלהם שוכנת נוזקה‪ ,‬עמד‬
‫על ‪ 170‬יום‪ .‬לחלק מהארגונים הדבר לקח ‪259‬‬
‫ימים‪ .‬מה שייחודי בארגונים שהם קורבנות‬
‫מתקפות מניעת שירות מבוזרת‪ ,‬הוא בעובדה‬
‫שהם מאבדים בממוצע‪ 22,000 ,‬דולרים על כל‬
‫דקה של השבתה"‪.‬‬
‫בעיות רוחב פס‪ ,‬ומניעת מתקפות ה‪– DDoS-‬‬
‫הן ברמת התקשורת והן ברמת האפליקציה‪.‬‬
‫אנחנו 'מרימים' את הענן הפרטי על תשתיות‬
‫ספקי ענן מובילים בקרבה מקסימלית לדטה‬
‫סנטר בו מתארח אתר האינטרנט של הלקוח"‪.‬‬
‫אילו שירותים ריבלייז מספקת ללקוחותיה‬
‫הארגוניים?‬
‫"הפתרון כולל את התכונות והיכולות הבאות‬
‫שפותחו באופן מלא על ידינו‪ .‬האחד‪ ,‬פיירוול‬
‫מלא לאפליקציות ווב‪ ,WAF/IPS ,‬על מנת‬
‫לוודא בזמן אמת את הלגיטימיות של כל‬
‫פעולה המתבצעת באתר‪.‬‬
‫שירות נוסף הוא מניעת מתקפות מניעת‬
‫שירות‪ ,DoS ,‬ומתקפות מניעת שירות מבוזרות‪,‬‬
‫‪ ,DDoS‬באופן רב‪-‬שכבתי‪ .‬ההגנה נעשית גם‬
‫ברמת שכבת האפליקציה‪ ,‬וגם ברמת הרשת‪.‬‬
‫עוד אנו מספקים ‪ Anti Scraping‬ו‪Advanced-‬‬
‫‪ ,Human Detection\ Bot Mitigation‬על מנת‬
‫לבדוק האם מי שעומד מאחורי הפעולה הוא‬
‫אכן בן אנוש ולא מחשב המתפקד כ'זומבי'‬
‫המופעל ממלאזיה"‪.‬‬
‫ניהול מרכזי‬
‫על כל שלל הפתרונות הללו‪ ,‬אמר הירדני‪,‬‬
‫"אנו מספקים מערכת ניהול ממקום אחד‪,‬‬
‫ובזמן אמת‪ .‬כך‪ ,‬הלקוח יכול לראות את‬
‫כל התעבורה המגיעה לארגון‪ ,‬את וקטורי‬
‫התקיפה‪ ,‬האם התעבורה נחסמה‪ .‬הוא יכול‬
‫להגדיר בכל שלב את המדיניות ולשנות‬
‫אותה‪ ,‬ולבצע חסימות באופן נקודתי או כולל"‪.‬‬
‫"שירותים נוספים אותם אנו מספקים"‪,‬‬
‫ציין הירדני‪" ,‬הם איזון עומסים‪CDN (Content ,‬‬
‫‪ (delivery network‬מאובטח לטובת האצת‬
‫נתונים‪ ,‬שירותי ‪ DNS‬ושירותי ‪Geo-DNS‬‬
‫למקומות שונים"‪.‬‬
‫איך זה עובד?‬
‫לדברי נרי שמחוני‪ ,‬סגן נשיא למכירות ושיווק‬
‫בריבלייז‪" ,‬אנו פועלים בשלוש רמות‪ .‬האחת‪ ,‬אנו‬
‫ממפים את מקור הגלישה אלינו‪ ,‬לרבות וידוא‬
‫האם הגולש הגיע מ'תשתיות שחורות'‪.‬‬
‫אנו מאפיינים את סביבת הגולש‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן‪ ,‬אנו בוחנים מה הגולש עושה באתר‪ .‬יחד‬
‫עם הארגון‪ ,‬אנו מגדירים בכל דף ולכל ‪,URL‬‬
‫למי מותר לעשות מה‪ .‬כך‪ ,‬באותו שבריר שנייה‬
‫של סינון וניטור התעבורה‪ ,‬אנו 'מפגישים'‬
‫בין כל יכולות הזיהוי שלנו ‪ -‬ובין מדיניות‬
‫האבטחה שנקבעה מראש"‪.‬‬
‫שמחוני ציין כי "אנו מגנים על מאות‬
‫אתרים ויישומי אינטרנט‪ ,‬וביניהם‪ :‬בתי חולים‪,‬‬
‫חברות מדיה ותקשורת‪ ,‬מוסדות פיננסיים‪,‬‬
‫חברות הימורים‪ ,‬חברות פורקס )העוסקות‬
‫במסחר במטבעות ובאופציות(‪ ,‬חברות סליקה‬
‫ופיננסים‪ ,‬חברות תעופה‪ ,‬חברות תיירות‪,‬‬
‫חברות ביטחוניות‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬חברות‬
‫מסחר אלקטרוני ועוד"‪.‬‬
‫המדען הראשי מסייע‬
‫הירדני מספר בגאווה כי "המדען הראשי‬
‫במשרד הכלכלה‪ ,‬אבי חסון‪ ,‬אישר לנו הקצאה‬
‫בסכום משמעותי לטובת מחקר ופיתוח‪ .‬זו‬
‫תכנית פיתוח ייעודית שאנו שותפים לה‪,‬‬
‫העוסקת בנושא של זיהוי אנומליות ברשת‪.‬‬
‫בדרך זו אנו מסייעים לבניית טכנולוגיות‬
‫סייבר מתקדמות לזיהוי אנומליות והתחזויות‬
‫ולבניית בינה )מודיעין סייבר("‪.‬‬
‫"היתרון המשמעותי של הפתרון של ריבלייז‪,‬‬
‫לעומת פתרונות אחרים"‪ ,‬סיכם הירדני‪" ,‬הוא‬
‫בכך שאנחנו מקימים עבור כל לקוח ארגוני ענן‬
‫פרטי‪ ,‬דבר המונע השפעה של לקוחות אחרים‬
‫על המערכת – תעבורה של לקוח ארגוני א' אינה‬
‫מסכנת את האתר והתעבורה של לקוח ארגוני ב'‪.‬‬
‫המתחרים שלנו עובדים עם תשתיות משותפות‬
‫לכל הלקוחות שלהם‪ .‬אנו מספקים לכל לקוח‬
‫'ארגז חול' משלו‪ ,‬בו הוא מגדיר את המותר‬
‫ואסור באופן ייחודי לו‪ .‬הענן הפרטי הווירטואלי‬
‫אותו אנו מקימים נמצא בצמוד לאתר‪ ,‬וכך אנו‬
‫מצמצמים את זמני ההשהייה ומביאים ליתירות‬
‫גבוהה יותר‪ .‬תהליך הניטור והסינון מהיר ביותר‬
‫ולוקח עד כ‪ 1.5-‬אלפיות‪-‬שנייה‪ .‬היופי בשרות‬
‫הוא שזמן ההקמה שלו מיידי‪ ,‬בהשקעת זמן‬
‫מינימלית מצד הלקוח וללא צורך בשינוי באתר‬
‫עצמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקמת הענן הפרטי הזה מאפשרת‬
‫גמישות רבה בניהול"‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪41‬‬
‫נוטניקס‬
‫מובילה מהפכת תשתיות‬
‫המחשוב משולבות אחסון‬
‫"אחד האתגרים החשובים הניצבים בפני המנמ"רים‬
‫ומנהלי תשתיות ה‪ IT-‬כיום‪ ,‬הוא לאפשר גדילה לינארית‬
‫ובמקביל בתשתית המחשוב הוירטואלי לצד תשתיות‬
‫האחסון‪ .‬עד לאחרונה‪ ,‬תשתית האחסון הייתה נפרדת‬
‫בדרך כלל מתשתית המחשוב ועל כן‪ ,‬הרבה ארגונים‬
‫התמודדו עם אתגרי ביצועים בתשתיות וביכולת לגדול"‪,‬‬
‫כך אמר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים הווארד טינג‪,‬‬
‫סגן נשיא בכיר‪ ,‬לשיווק וניהול מוצר‪ ,‬נוטניקס )‪.(Nutanix‬‬
‫"אחד האתגרים החשובים הניצבים בפני‬
‫המנמ"רים ומנהלי תשתיות ה‪ IT-‬כיום‪ ,‬הוא‬
‫לאפשר גדילה לינארית ובמקביל בתשתית‬
‫המחשוב הוירטואלי לצד תשתיות האחסון‪.‬‬
‫עד לאחרונה‪ ,‬תשתית האחסון הייתה נפרדת‬
‫בדרך כלל מתשתית המחשוב ועל כן‪ ,‬הרבה‬
‫ארגונים התמודדו עם אתגרי ביצועים‬
‫בתשתיות וביכולת לגדול"‪ ,‬כך אמר בראיון‬
‫מיוחד לאנשים ומחשבים הווארד טינג‪ ,‬סגן‬
‫נשיא בכיר‪ ,‬לשיווק וניהול מוצר‪ ,‬נוטניקס‬
‫)‪.(Nutanix‬‬
‫נוטניקס‪ ,‬ציין טינג‪" ,‬מספקת פלטפורמת‬
‫מחשוב ואחסון משולבת חכמה‪ ,‬אשר מאפשרת‬
‫יכולת להתחיל בקטן ‪ -‬ולגדול ככל הנדרש"‪.‬‬
‫לדברי טינג‪" ,‬כיום קיים צורך של גידול‬
‫ליניארי של ה‪ – IT-‬ולא גידול לגובה‪ .‬אנו‬
‫עונים על הצורך בהגדלת מערכות ה‪IT-‬‬
‫‪42‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫בשלושה מימדים‪ :‬יכולת גידול; מהירות‬
‫וביצועים; יחס עלות‪-‬תועלת"‪.‬‬
‫תשתית אחודה עם יכולת גידול‬
‫הווארד טינג‬
‫והאחסון הפועלות על גבי תשתיות‬
‫וירטואליות‪ ,‬בכך שאנו מספקים‬
‫מערכות עם יכולת גידול לרוחב – על‬
‫התשתיות הווירטואליות"‪.‬‬
‫"המנמ"רים שוקלים מעבר של מערכות‬
‫ה‪ IT-‬שלהם לענן הציבורי בשל לחצים‬
‫כלכליים"‪ ,‬אמר טינג‪" ,‬אז עומדות בפניהן‬
‫כמה ברירות‪ .‬האחת‪ ,‬שלא לעבור למחשוב ענן‬
‫ולהמשיך לפעול באופן השמרני‪ ,‬מסורתי‪ .‬אז‬
‫המנמ"ר אינו מצמצם את עלויות התחזוקה‬
‫הגבוהות‪ ,‬יש לו עלויות רישוי‪ ,‬עלויות ניהול‬
‫כוח אדם ואין לו גמישות ואג'יליות‪ .‬אם‬
‫הוא עובר לענן הציבורי‪ ,‬לא תמיד העלויות‬
‫מצטמצמות והוא לא מקבל ‪ ,SLA‬רמת שירות‬
‫כפי שהוא רוצה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש מנמ"רים רבים‬
‫שהם אינם יכולים ללכת לענן בגלל דרישות‪,‬‬
‫תקנות מגזריות או רגולציות"‪.‬‬
‫"שתי החלופות הן קבילות‪" ,‬הסביר‪" ,‬אבל‬
‫אנו מציעים הצעה טובה יותר‪ .‬אנו מציעים‬
‫לקבל את הטוב שבעולמות‪ .‬עליהם לבנות‬
‫דטה סנטר בדומה לענן‪ ,‬מעין ענן פרטי‪ .‬אנו‬
‫מאפשרים להם את היכולת לבנות את הענן‬
‫הפרטי הזה בזמן הגעה קצר יותר לשוק‬
‫)‪ ,(TTM‬עם יותר שירותים‪ ,‬תשתיות אלסטיות‬
‫ומקושרות‪ ,‬עם יכולת להגדיל אותן‪ ,‬ועם עלות‬
‫בעלות כוללת )‪ (TCO‬נמוכה"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הסביר טינג‪" ,‬כאשר ארגונים הולכים‬
‫לענן‪ ,‬עליהם לבחון את הכדאיות שלו‬
‫בהיבט הטכנולוגי‪ ,‬ציין טינג‪" ,‬אנו מתבססים‬
‫על מעבדים ואחסון היברידי שלנו‪ ,‬המבוסס‬
‫על מעבדי אינטל ‪ X86‬ודיסקים של אינטל‬
‫ו‪ .Seagate-‬אנו מספקים מערכות מיחשוב‬
‫ואחסון יחדיו‪ ,‬העונות על הצורך בגידול‬
‫מצד אחד וחוסר יכולות לצפות את היקף‬
‫הגידול מאידך"‪ .‬לדבריו‪" ,‬ארכיטקטורת‬
‫ה‪ Hyper Converged-‬שלנו היא פלטפורמה‬
‫אשר מתאימה לצרכים רבים בעולם ה‪– IT-‬‬
‫במיוחד בעולם הענן הפרטי‪ ,‬שמוקם כיום‬
‫בארגונים בינוניים וגדולים‪ .‬אנו משלבים בין‬
‫הפונקציונליות של השרתים‪ ,‬האחסון והרישות‪,‬‬
‫בצורה אפקטיבית‪ ,‬ומספקים יעילות‪ ,‬ביצועים‪,‬‬
‫מהירות ויכולת גידול‪ ,‬לצד גמישות"‪.‬‬
‫על פי טינג‪" ,‬באחרונה זכינו במכרז‬
‫להחלפת התשתיות בחברת ביו‪-‬טק גדולה‪,‬‬
‫והמוצרים שלנו החליפו את אלה הקיימים‪,‬‬
‫של ‪ .EMC‬הלקוח הארגוני ביקש להפחית את‬
‫מספר עובדי ה‪ IT-‬שלו ב‪ 15%-‬ולקבל יותר‬
‫אג'יליות עם הפחתת עלויות‪ .‬חסכנו לחברה‬
‫‪ 40-50%‬בעלויות התפעול של ה‪."IT-‬‬
‫"אני מאמין שאנו רק בתחילתו של כיבוש‬
‫של שוק ענק שגדל במהירות"‪ ,‬ציין טינג‪IDC" ,‬‬
‫מעריכה כי השוק לתשתית משולבת עומד על‬
‫‪ 50‬מיליארד דולרים‪ ,‬והוא גדל ב‪ 60%-‬ברבעון‬
‫האחרון‪ .‬אנחנו יכולים לחסוך עשרות מיליוני‬
‫דולרים לחברות רבות בהשוואה ל‪VBlock/-‬‬
‫‪ FlexPod‬וכו'‪ .‬את המוצרים הללו לוקח שבועות‬
‫להטמיע‪ ,‬ואילו את שלנו – רבע שעה"‪.‬‬
‫יתרון החברה‪ ,‬אמר טינג‪" ,‬הוא בכך שבתחילת‬
‫הדרך לא נדרשת השקעה גדולה בתשתיות ‪IT‬‬
‫ומחשוב"‪ .‬החברה קמה ב‪ ,2009-‬המטה שלה‬
‫נמצא בעמק הסיליקון‪ ,‬היא מונה ‪ 800‬עובדים‪,‬‬
‫מחזור המכירות השנתי שלה עומד על ‪200‬‬
‫מיליון דולרים וכחברה פרטית גייסה יותר כבר‬
‫יותר מ‪ 300-‬מיליון דולר מבתי השקעות‪ ,‬לפי‬
‫שווי של כשני מיליארד דולר‪.‬‬
‫נדב טוביאס‬
‫"לצד האתגרים הטכנולוגיים"‪ ,‬אמר‬
‫טינג‪" ,‬יש את האתגר העסקי‪ ,‬שהוא‬
‫לא פחות חשוב‪ :‬על המנמ"ר ומערך‬
‫ה‪ IT-‬בראשותו לשמור על קשר עם‬
‫הביזנס‪ .‬העסק רץ מהר יותר מאשר‬
‫קצב התקדמות ה‪ .IT-‬כך‪ ,‬נוצר מצב‬
‫בו ה‪ IT-‬הוא 'מעכב' ולא 'מאפשר'"‪.‬‬
‫נוטניקס‪ ,‬אמר טינג‪" ,‬מספקת תשתית‬
‫אחודה ובעלת יכולת גידול‪ ,‬של מיחשוב‪,‬‬
‫אחסון ובקרי אחסון יחדיו – מתחת לתשתית‬
‫הווירטואלית‪ .‬כך‪ ,‬אמר‪" ,‬אנו הולכים לאורה‬
‫של התפיסה של גוגל בבניית הדטה סנטרים‬
‫הענקיים שלה‪ ,‬לפיה מתחילים בקטן וגדלים‬
‫לפי הצורך‪ ,‬בעזרת טכנולוגיה שהיא מעין‬
‫מוצר צריכה"‪.‬‬
‫בניגוד לפתרונות אחרים הקיימים בשוק‪,‬‬
‫סיכם טינג‪" ,‬היתרון הטכנולוגי שלנו בא‬
‫לידי ביטוי בכך שאנו עורכים שינוי במבנה‬
‫הארכיטקטוני של התשתיות‪ ,‬כזה אשר‬
‫מתאים טוב יותר לעולם הווירטואלי‪ .‬אנו‬
‫מאמינים שאנו מספקים את האיזון הנכון‬
‫בין הענן ציבורי מול זה הפרטי‪ .‬כל חברות‬
‫המחקר קובעות כי אנו חברת תשתיות ה‪IT-‬‬
‫הצומחת במהירות הגדולה ביותר בשוק‪ ,‬זה‬
‫שלוש שנים ברציפות‪ .‬שוק ה‪ IT-‬הגלובלי‬
‫משתנה‪ ,‬עליו להיות קשור יותר לעסק –‬
‫והתפיסה והטכנולוגיה שלנו יכולות לממש‬
‫חזון זה בצורה טובה ואפקטיבית יותר‪ .‬הדטה‬
‫סנטר הופך ליותר ויותר מורכב‪ ,‬ואנו מסייעים‬
‫לפישוטו"‪.‬‬
‫נוטניקס הטמיעה בארץ עשרה‬
‫פרויקטים בהיקף מיליוני שקלים‬
‫עד כה הטמיעה בארץ נוטניקס‬
‫כ‪ 10-‬פרויקטים בהיקף של‬
‫מיליוני שקלים וביניהם נמנים‬
‫לקוחות ממגזר ההייטק‪ ,‬תעשייה‬
‫בטחונית‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬פיננסיים‪,‬‬
‫תעשיית הרכב ועוד‪.‬‬
‫חברת ‪ DnA-IT‬היא החברה‬
‫שביצעה את ההטמעות והשירות‬
‫לנוטניקס בישראל‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 13‬מלאו ל‪SECOZ-‬‬
‫אופיר זילביגר‪,41 ,‬‬
‫מייסד ומנכ"ל חברת ‪.SECOZ‬‬
‫אופיר חבר פעיל באיגוד המקצועי‬
‫העולמי ‪ ,ISACA‬במסגרתו הוא מוביל את‬
‫תת‪-‬ועדת הסייבר‪ ,‬אשר מטרתה להנגיש‬
‫ידע בינלאומי בסייבר לשוק הישראלי‪,‬‬
‫וכן ליצור ידע מקומי להעשרת הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ .‬הוא מוביל ומשתתף‬
‫בפורומים נוספים המקדמים את‬
‫נושא אבטחת המידע וניהול הסיכונים‬
‫בישראל‪ ,‬כגון הפורום הישראלי לאבטחת‬
‫מידע והובלה מקצועית של כנס‬
‫‪ INFOSEC‬מזה ‪ 16‬שנה‪.‬‬
‫אופיר נשוי לנטלי‪ ,‬גר במודיעין ואבא‬
‫לשלושה ילדים מקסימים‪ ,‬רומי )‪,(11‬‬
‫אורי )‪ (10‬ואלעד )‪.(2‬‬
‫משתדל להתמיד בסינגלים על האופניים‬
‫וחולם להוציא סינגל עם ההרכב‬
‫המוזיקלי איתו הוא מנגן‪...‬‬
‫עת כניסתה של חברת הייעוץ ‪SECOZ‬‬
‫לשנת הבר המצווה שלה‪ ,‬עוצר אופיר זילביגר‪,‬‬
‫מייסד ומנכ"ל החברה‪ ,‬להביט על כברת הדרך‬
‫שעשתה ‪ SECOZ‬מאז הקמתה בשנת ‪2002‬‬
‫כחברת ייעוץ קטנה ומשפחתית‪ ,‬לחברה בעלת‬
‫היקף פעילות רחב‪ ,‬הכולל התמחויות מגוונות‬
‫המספקות מענה מקצועי לצרכים הרבים של‬
‫שוק ה‪ IT-‬בימים אלו של התרחשות מוגברת‬
‫במרחבי הסייבר ואתגרי הענן‪.‬‬
‫"למעשה‪ ,‬תהליך ההתבגרות של שוק‬
‫ה‪ IT-‬בישראל‪ ,‬שזור באופן מובהק במהותה‬
‫של ‪ SECOZ‬והרלוונטיות שלה לאורך שנות‬
‫פעילותה"‪ ,‬אומר אופיר‪.‬‬
‫אז מה קרה כאן בעצם בעשור האחרון?‬
‫"עם תחילתן של שנות ה‪ ,2000-‬הגיע למיצוי‬
‫העידן הטכנולוגי של שנות ה‪ ,90-‬במהלכו‬
‫‪44‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫עסקו ארגונים בסוגיות כגון מניעה של‬
‫תקיפת וירוסים וקריסה של מערכות הפעלה‬
‫מיושנות‪ .‬שנות ה‪ 2000-‬הביאו עמן בשלות‬
‫להתפתחות רובד נוסף בראיית מגנוני ההגנה‬
‫על הארגון ושמירה על המשך תיפקדו התקין‪-‬‬
‫ניהול סיכונים‪ .‬כמי שהקים וניהל את חברת‬
‫קסלמן פתרונות בניהול סיכונים מפירמת ‪PwC‬‬
‫בישראל‪ ,‬האמנתי כי תחום ניהול הסיכונים‬
‫מתעתד לקחת חלק מרכזי בתפיסת הניהול של‬
‫ארגונים‪ ,‬עד כדי כך שחלקים שלמים מהארגון‬
‫יבצעו וינהלו עצמם מתוך ראיית ניהול סיכונים‪".‬‬
‫בסוף ‪ 2002‬פרש אופיר מהפירמה וכהמשך‬
‫ישיר של תפיסתו‪ ,‬הקים את חברת הייעוץ‬
‫‪ ,SECOZ‬במטרה לספק ייעוץ מתקדם בתחום‬
‫ממשל טכנולוגיות מידע )‪ ,(GRC‬ניהול‬
‫סיכונים ואבטחת מידע‪.‬‬
‫"בתקופה ההיא‪ ,‬מי שהיה בשל לדבר על‬
‫הנושא‪ ,‬היו כמעט רק אנשי אבטחת המידע‬
‫ובהתאם היה זה התחום הראשון שעשה שינויים‬
‫רבים בתפיסת הניהול שלו‪ SECOZ .‬תפסה‬
‫תאוצה והפכה לחברה מובילה בתחום אבטחת‬
‫מידע בפן התהליכי ‪Information Security -‬‬
‫‪ ,Governance‬אשר לצדו התמחתה בתחומים‬
‫הטכנולוגים ‪ IDM‬ו‪ .SIEM/SOC-‬בין ‪,2002-2013‬‬
‫הובילה ‪ SECOZ‬הקמה של יחידות אבטחת‬
‫המידע של רבים מהארגונים בארץ‪ ,‬כולל הכשרת‬
‫מנהלי אבטחת מידע‪ ,‬בניית תהליכי ניהול‬
‫אבטחת מידע והטמעת תהליכי ניהול סיכונים‪.‬‬
‫חידוד דרישות הרגולטורים לעמידה‬
‫בסטנדרטים‪ ,‬בד בבד עם ההכרה הגוברת מצד‬
‫הארגונים למוכנות ברמה גבוה ומדויקת לצורך‬
‫שמירה על רציפותם התפקודית בשעת משבר‪,‬‬
‫העצימה את ההבנה בחשיבותו של תחום‬
‫ניהול הסיכונים והתרחבותו לאזורים נוספים‬
‫בארגון‪ ,‬כגון מערכי ההמשכיות העסקית שעברו‬
‫מהסתכלות מצומצמת של ה‪ ,DR-‬להסתכלות‬
‫רחבה על מערך ההמשכיות העסקית כולו‪.‬‬
‫‪ ,2013‬הביאה עמה את העידן הסייבר‪ ,‬העידן‬
‫הנוכחי בו אנו נמצאים כיום‪ .‬עידן בו האיומים‬
‫התעצמו במידת מורכבותם והנזק הפוטנציאלי‬
‫שהם עלולים להסב לארגונים‪ .‬מבחינה טכנולוגית‪,‬‬
‫ניתן לומר שבאופן מסוים‪ ,‬קיימת חזרה ליסודות‬
‫הטכנולוגיים של שנות ה‪ ,90-‬אך העוצמה‬
‫והמורכבות גבוהות כמובן לאין שעור‪ .‬ההגנה על‬
‫הארגון דורשת שילוב של הבנה טכנולוגיות גבוה‬
‫מאוד‪ ,‬לצד הבנת האיום באופן מעמיק‪ ,‬כלומר‬
‫חיבור היכולות הטכנולוגיות עם המדיניות‪".‬‬
‫כיצד מספקת ‪ SECOZ‬מענה לצורכי העידן‬
‫הנוכחי?‬
‫"את המענה לצורך הזה‪ ,‬מציעה כיום ‪,SECOZ‬‬
‫דרך בניית יכולות טכנולוגיות מתקדמות לצד‬
‫המומחיות התהליכית המלווה ומאפיינת אותנו מזה‬
‫שנים‪ ,‬וכן דרך השינוי הגדול שהתחולל במבנה‬
‫הארגוני של החברה בשנתיים האחרונות והרחבת‬
‫זרועות הפעילות שלה )לכדי קבוצת חברות(‪".‬‬
‫קבוצת החברות של ‪ ,SECOZ‬כוללת היום‬
‫את החברות ‪CYBER HAT ,LONG SIGHT‬‬
‫ו‪.VARIO-TECH-‬י‪ ,CYBER HAT‬הוקמה‬
‫בשיתוף עם חברת ‪ CYBERIA‬ועוסקת בשירותי‬
‫הגנה בסייבר‪ .‬מנכ"ל ‪ ,CYBER HAT‬נדב ארבל‪,‬‬
‫מביא עמו ניסיון רב שנים בנושא הגנה בסייבר‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬הקים את מדור הסייבר וה‪SIGINT-‬‬
‫במנהל הטכנולוגיות של משטרת ישראל ועמד‬
‫בראשו‪ .‬בזמן קצר‪ ,‬החברה גדלה מאוד והפכה‬
‫למובילה בתחומה בשוק הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ ,LONG SIGHT‬שהוקמה ע"י אריה גליקמן‪,‬‬
‫מתמחה בפתרונות תוכנה המבוססים על מוצרי‬
‫אבטחת מידע מהמתקדמים בתחום‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בידע הנצבר ב‪ SECOZ-‬וניהולם תחת מעטפת‬
‫‪ .Service Level Agreement‬מנכ"ל החברה‪ ,‬אריה‬
‫גליקמן‪ ,‬בעל ניסיון רב בניהול פרויקטים חוצי‬
‫ארגון‪ ,‬הטמעת מוצרים והכרות מקיפה של‬
‫מערכי ‪ IT‬ארגוניים עם מודעות עסקית‪.‬‬
‫‪ VARIO TECH‬שנרכשה במסגרת תהליכי‬
‫הפיתוח של זרועות פעילותה של ‪ ,SECOZ‬הינה‬
‫חברה המתמחה באספקת יועצים מקצועיים‬
‫ומנוסים לפרויקטים מתקדמים בתחום‬
‫טכנולוגיות המידע‪ ,‬ניהול הפיתוח ו‪ .PMO-‬עיקר‬
‫פעילות החברה מתמקדת בעולם הביטחוני‬
‫בעל דרישות סיווג גבוה עם דגש על המגזר‬
‫המודיעיני‪.‬‬
‫ומה צפוי לנו לשנת ‪?2015‬‬
‫"כאמור‪ ,‬אנו נמצאים בעידן הסייבר‪ ,‬עידן‬
‫דינאמי שלא מפסיק להציב בפנינו אתגרים‬
‫חדשים‪ .‬מגמת ההתעצמות של איומי אבטחת‬
‫המידע הולכת ומתחזקת‪ ,‬ובכל פעם נדמה‬
‫שנשבר שיא חדש‪ .‬בשנה הקרובה וכן במהלך‬
‫השנים הקרובות‪ ,‬נראה חיזוק והעצמה של‬
‫יכולות זיהוי אירועי אבטחת מידע וסייבר בזמן‬
‫אמת ובניית יכולות הכלה וניהול אירועים בזמן‬
‫התרחשותם‪ .‬כמובן‪ ,‬נראה שימוש הולך וגובר‬
‫בטכנולוגיות ענן מצד ארגונים‪ ,‬ולצדם איומים‬
‫ואתגרים חדשים הנדרשים לפתרון בתחום זה‪".‬‬
‫מוביסק טכנולוגיות‬
‫חברת מוביסק טכנולוגיות מציינת בימים‬
‫אלו שלוש וחצי שנות פעילות‪ .‬החברה‬
‫שהוקמה על ידי גדי גילאון‪ ,‬מנמ"ר בעברו‬
‫וכיום היו"ר שלה‪ ,‬התמקדה מיום הקמתה‬
‫בתחום המחשוב הארגוני החדש‪ .‬לחברה‬
‫מעל מאה וחמישים לקוחות בשוק בישראל‬
‫ובחו"ל מכל מגזרי המשק‪ ,‬תעשייה‪ ,‬בנקאות‪,‬‬
‫ביטוח‪ ,‬פיננסים‪ ,‬שירותים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תחבורה‪,‬‬
‫ייצור‪ ,‬פרמצבטיקה‪ ,Hi-Tech ,‬ממשלה ומגזר‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫בעת הקמת החברה בשנת ‪ 2011‬נראה‬
‫היה כי עידן המחשוב הארגוני החדש הינו‬
‫חזון רחוק‪ ,‬אך המציאות הכתיבה קצב‬
‫אימוץ טכנולוגי מהיר של המובייל ושירותי‬
‫ענן ציבוריים‪ .‬מוביסק יצרה את הקטגוריה‬
‫בתחומים רבים בתחום המובייל והענן‬
‫הארגוניים והעלתה למודעות הארגונים את‬
‫הצורך לתכנן ולהצטייד בפתרונות תומכים‬
‫הנדרשים לצורך אימוץ הטכנולוגיות‪.‬‬
‫מוביסק טכנולוגיות הגדירה את עצמה‬
‫מעת הקמתה כחברת בוטיק‪ ,‬כזו היכולה‬
‫לספק מענה רחב לתחום הניידות העסקית‬
‫בתחום הידע‪ ,‬גיבוש האסטרטגיה והמדיניות‬
‫הארגונית והפתרונות אותן היא מציעה לצד‬
‫שירות ותמיכה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫במסגרת שירותי הייעוץ‪ ,‬מומחי החברה‬
‫ליוו ארגונים רבים בגיבוש האסטרטגיה‬
‫ומדיניות המובייל הארגונית‪ .‬לדברי גדי זו‬
‫תרומתנו לענף ולאנשי המחשוב הארגוניים‪,‬‬
‫התחום היה בחיתוליו והיה קושי רב בהבנת‬
‫עולם המובייל והשתלבותו בעולם המחשוב‬
‫הארגוני‪ .‬מכאן ואילך ההתפתחות הטכנולוגית‬
‫ושינוי תפיסות ה‪ IT-‬הארגוני חייבו אימוץ‬
‫טכנולוגיות נוספות ומתן תוכן לעולם‬
‫המחשוב החוץ דומייני‪ .‬בין השאר בתחום‬
‫של ניהול התקני הקצה‪ ,‬ניהול יישומים‪ ,‬ניהול‬
‫והפצה מאובטחת של תוכן‪BYOD – Bring ,‬‬
‫‪ ,Your Own Device‬אבטחת המידע על התקני‬
‫הקצה‪ ,‬שיתוף וסינכרון מאובטח של מידע‬
‫ארגוני‪ ,‬שליטה‪ ,‬בקרה ואבטחת פעילות‬
‫הארגון ביישומי ענן‪ ,Shadow IT ,‬סוגיות‬
‫של הזדהות בשימוש ביישומים הארגוניים‬
‫ולאחרונה בתחום ה ‪.IoT – Internet of Things‬‬
‫האתגרים שכיום ארגונים עוסקים בהם‬
‫הינם לא רק באימוץ הטכנולוגי אלא בהבנה‬
‫כיצד הטכנולוגיה החדשה יכולה לשמש‬
‫את הארגון בצורה יעילה ולהביא ליעילות‬
‫עסקית לצד שיפור עסקי‪/‬שירותי‪ .‬זהו‬
‫תהליך החיייב חשיבה על מימוש תהליכים‬
‫עסקיים באמצעות הטכנולוגיה החדשה על‬
‫בסיס היכולות של אותה טכנולוגיה‪ .‬מוביסק‬
‫טכנולוגיות ליוותה ארגונים רבים בתהליך‬
‫מחשבתי זה והביאו לתוצאה שהצליחה‬
‫להביא לשיפור משמעותי בתהליכים‬
‫ולתוצאות העסקיות הנלוות‪.‬‬
‫כל ארגון שונה מהדומים לו‪ .‬לכל ארגון‬
‫התרבות הארגונית הנהוגה בו‪ ,‬יעדים עסקיים‬
‫שונים וסדרי עדיפויות המחייבים התאמת‬
‫הפתרונות לצרכי הארגון‪ .‬צביקה ישראלי‪,‬‬
‫ה‪ CTO-‬בחברה מציין כי חלק מהקושי הקיים‬
‫בארגונים מתמקד בשאלות של פישוט‬
‫האתגרים של עולם המחשוב הארגוני החוץ‬
‫דומייני ומתן מענה הדומה לפתרונות שבהם‬
‫עושה הארגון שימוש במחשוב הקלאסי‪.‬‬
‫מוביסק טכנולוגיות מציעה ללקוחות‬
‫שלה את הידע הנרחב שלה במעבר בטוח‬
‫לעולם המחשוב הארגוני באופן המתאים‬
‫לארגון‪ ,‬למטרותיו העסקיות לצד התשתיות‬
‫הטכנולוגיות הקיימות בו‪.‬‬
‫מומחי מוביסק טכנולוגיות עוסקים באופן‬
‫עקבי באיתור פתרונות מובילים בתחומים‬
‫אלו‪ .‬זיו ברץ‪ ,‬מנכ"ל החברה ממליץ לארגונים‪,‬‬
‫לאחר שלב גיבוש האסטרטגיה והמדיניות‬
‫הארגונית לבחון אילו פתרונות ישיאו להם את‬
‫הערך הרב ביותר בהיבט העסקי והטכנולוגי‪,‬‬
‫לא רק בטווח הקצר אלא בראייה ארוכת טווח‪.‬‬
‫ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת למצוא‬
‫פתרונות שהיצרן שלהם משקיע בהיקף‬
‫גבוה במחקר ופיתוח ושהאנליסטים מדרגים‬
‫אותו כמובילי שוק )‪ .(Leaders‬אנו עושים‬
‫מאמץ מתמיד להכשיר ולהסמיך את מומחינו‬
‫בטכנולוגיות העדכניות ביותר‪ .‬השקעה‬
‫זו הינה הערובה למתן שירותי ידע ברמה‬
‫הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫גדי דילאון‬
‫המומחים לעידן המחשוב הארגוני החדש‬
‫‪ NetSkope, SecureAuth‬ו ‪ iTAnalyzer‬ואנו‬
‫עומדים בפני הרחבה של סל הפתרונות שלנו‪.‬‬
‫אנו פועלים באמצעות רשת אינטגרטורים‬
‫נרחבת‪ :‬בינת‪ ,‬אבנת – אבטחת מידע‪ ,‬אומניטק‬
‫‪ ,SRL‬בזק בינלאומי‪ ,‬פרטנר‪Safeway, TMG, ,‬‬
‫‪ HP‬ועוד‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי האתגר בחדשנות לצד‬
‫הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות תביא את‬
‫שנת ‪ 2015‬להיות שנת המפנה‪ ,‬שנה שבה‬
‫ארגונים יאמצו באופן נרחב את המובייל‬
‫ליישומים עסקיים ושכיחות השימוש‬
‫ביישומים עסקיים בענן תגדל‪ .‬אנחנו‬
‫במוביסק כאן כדי לסייע לארגונים אלו‬
‫לעבור את התהליך בצורה בטוחה מבוססת‬
‫ידע בפתרונות עם אופק רחב וישימות גבוהה‬
‫ופשוטה‪.‬‬
‫מוביסק טכנולוגיות מפיצה את הפתרונות‬
‫הבאים‪AirWatch, WatchDox, Skycure, :‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪45‬‬
‫מחליפים שנה ‪ -‬אבטחת מידע וסייבר ׀ יוסי הטוני‬
‫‪ :2014‬שנת‬
‫הפריצות‬
‫הטכנולוגיות‪,‬‬
‫שנת הנוזקות‬
‫הקשות‬
‫‪ 2014‬הייתה אחת השנים הבולטות בכל‬
‫הנוגע לסייבר‪ .‬התחום הלך וגדל‪ ,‬המתקפות‬
‫התרבו והשתכללו – וכך גם ההגנה מפניהן‪.‬‬
‫מדינות נלחמו קיברנטית זו מול זו‪ ,‬גם אם‬
‫בחשאי‪ ,‬וארגונים פעלו אלה מול אלה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חלו התפתחויות בפרשות בתחום שהעסיקו‬
‫את העולם גם בשנים קודמות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בנובמבר השנה חוקרי קספרסקי‬
‫גילו מהו היעד המקורי של התולעת סטוקסנט‪,‬‬
‫שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני‪:‬‬
‫חמישה מפעלים במדינה האסלאמית‬
‫שמעורבים במיכון תעשייתי‪ .‬התולעת התגלתה‬
‫בפעם הראשונה ביוני ‪.2010‬‬
‫מהקורבנות הראשונים של‬
‫סטוקסנט ועד הפריצה‬
‫לאולפני סוני ● מערכת‬
‫אנשים ומחשבים ליקטה‬
‫עבורכם את אירועי האבטחה‬
‫הגדולים של השנה‬
‫בספטמבר אותה שנה היא זכתה לפרסום‬
‫עולמי כשדווח שהיא נוצרה והופצה על ידי‬
‫גוף ממשלתי‪ ,‬כצעד לוחמה קיברנטית שנועד‬
‫לחבל במתקני הגרעין של אירן‪ .‬בין המדינות‬
‫ששמן נקשר ליצירת התולעת‪ :‬ישראל‪ ,‬ארצות‬
‫הברית ומדינות אירופיות‪ .‬חודשיים לאחר מכן‬
‫הודה נשיא איראן דאז‪ ,‬מחמוד אחמדינג'אד‪,‬‬
‫שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו‪.‬‬
‫ככל הידוע‪ ,‬הנוזקה הביאה להשמדתן של‬
‫יותר מ‪ 1,000-‬צנטריפוגות במפעל האטום‬
‫שנמצא בסמוך לעיר נתאנז באיראן‪ .‬הניתוח‬
‫החדש העלה כי כל חמשת הארגונים‬
‫שהותקפו ראשונים פועלים בתחום מערכות‬
‫הבקרה לתעשייה )‪ (ICS‬באיראן – הם מפתחים‬
‫מערכות כאלה או מספקים חומרים וחלקים‬
‫עבורן‪ .‬פענוח סטוקסנט הוכיח שתוכנות‬
‫זדוניות המתקיימות בהצלחה בעולם הסייבר‬
‫יכולות להיות בעלות השפעה משמעותית על‬
‫תשתיות לאומיות הכרחיות‪.‬‬
‫באוקטובר פורסם‪ ,‬כי עלות פשעי הסייבר‬
‫לארגון בארצות הברית לשנה עמדה בממוצע על‬
‫‪ 12.7‬מיליון דולרים‪ ,‬נתון המשקף עליה של ‪9.3%‬‬
‫לעומת ‪ ,2013‬כך לפי מחקר שערך מכון פונמון‪.‬‬
‫העלות השנתית הממוצעת של פשעי סייבר‬
‫‪46‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫לארגונים בכלל העולם עמדה על ‪ 7.6‬מיליון‬
‫דולרים‪ ,‬נתון המשקף גידול של ‪ 10.4%‬לעומת‬
‫‪ .2013‬הממצא המפתיע ביותר הוא שמשך הזמן‬
‫הממוצע עד שהארגון חזר לשגרה לאחר מתקפת‬
‫סייבר עמד על ‪ 31‬ימים‪ ,‬עם נזק יומי ממוצע‬
‫של ‪ 20‬אלף דולרים‪ .‬מדובר במידע חמור שמשך‬
‫הזמן הממוצע שלארגונים לקח לגלות כי הם‬
‫מותקפים על ידי פושעים‪ ,‬או שבמערכות ה‪IT-‬‬
‫שלהם שוכנת נוזקה‪ ,‬עמד על ‪ 170‬יום‪ .‬לחלק‬
‫מהארגונים הדבר לקח ‪ 259‬ימים‪ .‬במהלך ‪,2014‬‬
‫המגזר הקמעונאי היה זה שדווח עליו באמצעי‬
‫התקשורת עם מספר רב של מתקפות ופריצות‪,‬‬
‫ביניהן טארגט‪ ,‬הום דיפו ו‪ . Kmart-‬עלות הנזק‬
‫לטארגט עמדה על ‪ 148‬מיליון דולר‪ ,‬זו של הום‬
‫דיפו‪ ,‬עמדה על ‪ 62‬מיליון דולרים‪.‬‬
‫עוד פורסם באוקטובר כי ‪10‬‬
‫חברות פיננסיות גדולות נפלו קורבן‬
‫למתקפות האקרים‪ ,‬בהן ‪JP Morgan‬‬
‫‪ . Chase‬שרשרת המתקפות פגעה‬
‫ביותר מ‪ 83-‬מיליון משקי בית‬
‫ועסקים והיא הייתה אחת הפריצות‬
‫הגדולות ביותר לחברות אמריקניות‪.‬‬
‫נראה כי מקורן של התקיפות‬
‫ברוסיה‪ ,‬כמו תקיפות רבות אחרות‪,‬‬
‫וכי לתוקפים היו קשרים עם גורמי‬
‫ממשל רוסיים‪ .‬צוות האבטחה של‬
‫הבנק‪ ,‬שגילה את הפריצה בסוף‬
‫יולי‪ ,‬הצליח לעצור את ההאקרים‬
‫לפני שהשיגו גישה למידע הרגיש של עשרות‬
‫מיליונים מלקוחותיו‪ .‬התקיפה לא נחסמה‬
‫לחלוטין עד אמצע אוגוסט‪.‬‬
‫בדצמבר‪ ,‬הודיעה ספקית הציוד המשרדי‬
‫‪ Staples‬כי בתקרית האבטחה שעליה דיווחה‬
‫באוקטובר נחשפו פרטים של כ‪ 1.16-‬מיליון‬
‫כרטיסי אשראי וחיוב‪.‬‬
‫לא רק קמעונאות – גם המגזר‬
‫הפיננסי‬
‫עוד דיווחנו‪ ,‬בספטמבר השנה דיווחנו‬
‫כי האקרים הקשורים לממשל הסיני‪ ,‬או‬
‫הפועלים בחסותו‪ ,‬חדרו שוב ושוב למערכות‬
‫ה‪ IT-‬של חברות תעופה‪ ,‬חברות היי‪-‬טק‬
‫וטכנולוגיה וקבלנים אחרים שהיו מעורבים‬
‫בעבודה מול צבא ארצות הברית‪ ,‬כמו גם‬
‫למערכות מחשוב של הצבא עצמו – כך עלה‬
‫בדיון בסנאט האמריקני‪ .‬הוועדה לשירותים‬
‫מזוינים של הסנאט סיימה את בדיקתה‬
‫בנושא במרץ השנה‪ ,‬אבל חשפה את ממצאיה‬
‫לציבור מאוחר יותר‪ .‬אחד מעיקרי הממצאים‬
‫העלה כי אגף התחבורה בצבא האמריקני‪,‬‬
‫‪ ,Transcom‬היה מודע רק לשתיים מתוך‬
‫לפחות ‪ 20‬פריצות סייבר שחווה בשנה אחת‪.‬‬
‫ממיליון‪ .‬ההתקפות מגיעות לא רק מהחמאס‬
‫– שמפעיל יחידות האקרים‪ ,‬אך הן עדיין‬
‫לא משוכללות דיין – אלא מארגוני טרור‬
‫והאקרים מכל העולם הערבי והמוסלמי"‪.‬‬
‫"מאז תחילת צוק איתן‪ ,‬וביתר שאת מאז‬
‫הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה‪,‬‬
‫אנו רואים עלייה דרמטית בכמות המתקפות‬
‫הקיברנטיות כלפינו‪ .‬הנתונים צמחו באלפי‬
‫אחוזים לעומת המתקפות בזמן רגיעה ופי‬
‫שלושה לעומת כמות המתקפות שחווינו בעת‬
‫מבצע עמוד ענן"‪ ,‬כך אמר בסוף יולי אופיר‬
‫בן אבי‪ ,‬מנהל ממשל זמין שבמשרד האוצר‪,‬‬
‫בראיון לאנשים ומחשבים‪ .‬בן אבי אמר כי‬
‫מדובר בעשרות רבות של מיליוני מתקפות על‬
‫אתרי הממשלה והמגזר הציבורי השונים‪.‬‬
‫מחברי הדו"ח ציינו גם כי הצבא האמריקני‬
‫לא היה מודע במידה רבה לכמות הפריצות‬
‫שנעשו למערכות המחשוב של הקבלנים‬
‫שעובדים איתו‪ .‬ה‪ FBI-‬המשיך לחקור בפרשה‪.‬‬
‫מפורסמות ערומות ברשת‬
‫בסוף אוגוסט תמונות עירום של מספר‬
‫רב של סלבריטאיות דלפו לרשת‪ ,‬בעקבות‬
‫מתקפת האקרים‪ .‬בין המפורסמות יותר‬
‫שבהן ניתן למצוא את ריהאנה‪ ,‬קים קרדשיאן‬
‫ג'ניפר לורנס‪ .‬צילום‪ :‬גייג סקידמור‪ ,‬מתוך ויקיפדיה‬
‫במהלך חודש נובמבר פורסם חשד‬
‫לסחיטה בהיקף נרחב בלאומי קארד‪ .‬שמונה‬
‫חשודים בסחיטה נערצו על ידי חוקרי יחידת‬
‫הסייבר בלהב ‪ .433‬השמונה נעצרו בארץ‬
‫ובחו"ל כולם עובדים לשעבר לאומי קארד‬
‫לשעבר‪ .‬עוד מעלים החשדות שחלקם סחטו‬
‫באיומים את לאומי קארד‪ :‬הם דרשו מחברת‬
‫האשראי כופר בסך מיליוני שקלים ואיימו‬
‫כי ימכרו את המידע הפיננסי הרגיש הנמצא‬
‫ברשותם – פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות‬
‫הבנק – לכל המרבה במחיר‪ .‬על פי החשד‪,‬‬
‫השמונה‪ ,‬שחלקם פוטר וחלקם התפטר‪ ,‬אספו‬
‫פרטי מידע של כשני מיליון מלקוחות החברה‪.‬‬
‫אין כמוני יש לי סוני‬
‫בימים האחרונים פורסם כי צפון קוריאה‬
‫השוותה את ברק אובמה‪ ,‬נשיא ארצות הברית‪,‬‬
‫לקוף‪ .‬עם או בלי קשר להתבטאות הזו‪ ,‬רשת‬
‫האינטרנט במדינה שותקה בשלישית‪ .‬הרקע‬
‫להמשך ההתגוששות‪ ,‬בתקשורת ובמרחב‬
‫הקיברנטי‪ ,‬הוא מתקפת הסייבר שחוו אולפני‬
‫סוני‪ ,‬בעקבות הפקת הסרט "ראיון סוף"‪,‬‬
‫הלועג לשליט המדינה‪ ,‬קים ג'ונג און‪ .‬צפון‬
‫קוריאה הכחישה את מעורבותה במתקפת‬
‫הסייבר ששיתקה את מערכות המחשוב של‬
‫אולפני סוני אבל הביעה זעם על הקומדיה‪,‬‬
‫המתארת התנקשות בחייו של מנהיגה‪.‬‬
‫מתקפת ההאקרים על אולפני הקולנוע‬
‫של סוני הביאה להשבתה בת ימים רבים‬
‫של רשת המחשבים של האולפנים‪ .‬מערכות‬
‫המחשב של האולפנים הושבתו ועל המסכים‬
‫הוצגה גולגולת אדומה עם הכיתוב "‪Hacked‬‬
‫‪ .",By #GOP‬מעריכים כי ראשי התיבות ‪GOP‬‬
‫מתייחסים לקבוצת ‪.Guardians of Peace‬‬
‫סוני ביטלה בעבר את הקרנת הסרט‪ ,‬בשל‬
‫איומים לביצוע פיגועי טרור נגד בתי קולנוע‬
‫בארצות הברית שיקרינו אותו‪ .‬אובמה מתח‬
‫ביקורת על ההחלטה של סוני ולבסוף הסרט‬
‫שוחרר להקרנה בכמות מוגבלת של בתי‬
‫קולנוע וכן לצפייה בתשלום ברשת‪ .‬הסרט צבר‬
‫מאות אלפי הורדות והניב מיליון דולר בחג‬
‫המולד‪ ,‬בעת שהוקרן ביותר מ‪ 300-‬בתי קולנוע‪.‬‬
‫רשת האינטרט‪ ,‬כמו גם רשתות הסלולר‬
‫בצפון קוריאה שוב נותקו בשבת האחרונה של‬
‫שנת ‪ ,2014‬לאחר שאתרי האינטרנט המרכזיים‬
‫במדינה חוו שיבושים בתחילת אותו השבוע‪.‬‬
‫מוקדם יותר פורסם כי עלות מתקפת הסייבר‬
‫על אולפני הסרטים של סוני הגיעה לעשרות‬
‫מיליוני דולרים ותעמוד‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬על‬
‫כ‪ 100-‬מיליון – כך העריכו מומחי אבטחה‪.‬‬
‫וג'ניפר לורנס‪ .‬ההאקרים ניצלו פרצה‬
‫שקיימת בשירות האחסון בענן ‪ iCloud‬של‬
‫אפל )‪ .(Apple‬הם פרסמו את התמונות שהשיגו‬
‫באתר ‪.Chan4‬‬
‫כרזת הסרט‬
‫רק בישראל‬
‫‪The Interview‬‬
‫מבצע צוק איתן הותיר את רישומו גם‬
‫בזירה הקיברנטית‪ .‬כבר יממה לאחר שהחל‪,‬‬
‫ביולי מספר התקפות הסייבר על ישראל‬
‫ומוסדות ישראליים זינק ביותר מ‪ – 900%-‬כך‬
‫לדברי אלוף )מיל'( פרופ' יצחק בן ישראל‪,‬‬
‫ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ויו"ר המולמו"פ‪" ,‬בזמנים כתיקונם אנחנו‬
‫מתמודדים עם כ‪ 100-‬אלף התקפות סייבר‬
‫ביום וביממה האחרונה התמודדנו עם יותר‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪47‬‬
‫מחליפים שנה – שוק ההון ׀ מאת‪ :‬ג'ון בן זקן‬
‫אורי אדוני‬
‫ערן יניב‬
‫בן פסטרנק‬
‫‪ 2014‬שנת החזרה של‬
‫בן פסטרנק‪:‬‬
‫"מתגברת המגמה‬
‫של הוצאת פרויקטים‬
‫גדולים מהארגון‬
‫לקבלני משנה‪ .‬היא‬
‫גדלה בשנתיים‬
‫האחרונות‪ ,‬ותמשיך‬
‫לעלות בשנה הבאה‪,‬‬
‫מפני שחברות‬
‫בארץ ובעולם הגיעו‬
‫למסקנה‪ ,‬שזה‬
‫הדבר הטוב לעשות‪,‬‬
‫במיוחד אם מדובר‬
‫בפרויקטים מסובכים"‬
‫‪48‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫בעיני רבים‪ 2014 ,‬הייתה שנה טובה להיי‪-‬‬
‫טק הישראלי‪ ,‬בפרט בפיתוח טכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬בגיוסים ובכל הקשור במעמדה של‬
‫ישראל כמרכז פיתוח טכנולוגי בינלאומי‪.‬‬
‫בניגוד לחשש המובן‪ ,‬מבצע צוק איתן לא‬
‫הסיט את הענף מדרכו‪ ,‬והוא המשיך לרשום‬
‫השנה הצלחות רבות‪.‬‬
‫אלה היו בין הנושאים המרכזיים ברב‬
‫השיח המסורתי שמקיימת קבוצת אנשים‬
‫ומחשבים מדי סוף שנה‪ .‬השתתפו בו‪ ,‬לפי‬
‫סדר הא"ב‪ :‬אורי אדוני‪ ,‬שותף בקרן ההון‪-‬‬
‫סיכון ‪ ;JVP‬שלמה וקס‪ ,‬מנכ"ל איגוד תעשיות‬
‫האלקטרוניקה והתוכנה; ערן יניב‪ ,‬מנכ"ל‬
‫פרפקטו מובייל; אייל ניב‪ ,‬מנהל שותף‬
‫בקרן ההון‪-‬סיכון גיזה; ניר נצר‪ ,‬מנהל פיתוח‬
‫העסקים של ‪ ;PrivatEquity.biz‬ובן פסטרנק‪,‬‬
‫מנכ"ל קבוצת אמן‪.‬‬
‫כיצד אתם רואים את ‪ 2014‬בענף ההיי‪-‬טק?‬
‫נצר‪" :‬זו הייתה שנה שבה המעורבות של‬
‫האנג'לים‪ ,‬המשקיעים הקטנים‪ ,‬במימון‬
‫סטארט‪-‬אפים בשלב ה‪ Seed-‬התגברה‪.‬‬
‫בתשעת החודשים הראשונים של השנה‪,‬‬
‫ההשקעות של קרנות הון‪-‬סיכון בחברות‬
‫היי‪-‬טק ישראליות הסתכמו‬
‫ב‪ 383-‬מיליון דולר לעומת‬
‫‪ 421‬מיליון בתקופה‬
‫המקבילה אשתקד –‬
‫ירידה של כ‪ .9%-‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬ההשקעות של מה‬
‫שקרוי ‪ – Crowd Funding‬שיטה שבה מבצעים‬
‫מעין הנפקה לקבוצה של משקיעים קטנים‬
‫ושל אנג'לים – גדלו מאוד‪ .‬זה מובן‪ ,‬משום‬
‫שבסביבה של ריבית נמוכה מאוד‪ ,‬השקעה‬
‫בהיי‪-‬טק היא אחת האלטרנטיבות שמסוגלות‬
‫לספק תשואה למשקיעים‪.‬‬
‫"אחת הסיבות לגידול במעורבותם של‬
‫משקיעים קטנים בהיי‪-‬טק היא הגידול הרב‬
‫בעושר האישי‪ .‬סקר של פירמת רואי החשבון‬
‫דלויט מצא שהעושר האישי של המיליונרים‪,‬‬
‫בעלי נכסים נזילים יותר ממיליון דולר‪,‬‬
‫הסתכם השנה ב‪ 92-‬טריליון דולר – יותר‬
‫מכפול מאשר ‪ 45‬טריליון בשנת ‪ .2000‬מדובר‬
‫בכסף שחלקו מופנה להשקעות ובמידה‬
‫מסוימת מושקע‪ ,‬בהשקעות ישירות או‬
‫ישירות למחצה‪ ,‬בסטארט‪-‬אפים"‪.‬‬
‫"סטארט‪-‬אפים גייסו יותר כסף"‬
‫פסטרנק‪" :‬מתגברת המגמה של הוצאת‬
‫פרויקטים גדולים מהארגון לקבלני משנה‪ .‬היא‬
‫גדלה בשנתיים האחרונות‪ ,‬ותמשיך לעלות‬
‫בשנה הבאה‪ ,‬מפני שחברות בארץ ובעולם‬
‫הגיעו למסקנה‪ ,‬שזה הדבר‬
‫הטוב לעשות‪ ,‬במיוחד‬
‫אם מדובר בפרויקטים‬
‫מסובכים‪ .‬אנחנו‪ ,‬באמן‪,‬‬
‫מודעים לביקוש שיש‬
‫בחו"ל לשירותים מהסוג‬
‫שאנחנו מעניקים‪ ,‬ויש לנו פעילות רבה יחסית‬
‫בארצות הברית‪ ,‬במזרח אירופה וברוסיה‪ ,‬עם‬
‫ניר נצר‬
‫אייל ניב‬
‫שלמה וקס‬
‫המשקיעים הקטנים‬
‫פוטנציאל גידול רב‪ .‬השוק מעבר לים חשוב‬
‫מאוד עבורנו‪ ,‬כי השוק הישראלי קטן מאוד‪,‬‬
‫עם תחרות גדולה מאוד ומתח רווחים נמוך‬
‫מאוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש ביקוש גדל והולך לביצוע‬
‫פרויקטים בתחום הסייבר‪.‬‬
‫"כללית‪ ,‬אני סבור ש‪ 2014-‬הייתה שנה שבה‬
‫הכסף הפך יותר זמין‪ ,‬וסטארט‪-‬אפים הצליחו‬
‫לגייס כסף ביתר קלות מאשר ב‪."2013-‬‬
‫אדוני‪ 2914" :‬הייתה שנה טובה מאוד‬
‫להיי‪-‬טק הישראלי‪ .‬סקר של ‪ KPMG‬מראה‪,‬‬
‫שברבעון השני של השנה‪ ,‬חברות ישראליות‬
‫גייסו מעל ‪ 900‬מיליון‬
‫דולרים‪ .‬מדובר בזינוק‬
‫של ‪ 109%‬לעומת הרבעון‬
‫המקביל ב‪ ,2013-‬ושל‬
‫‪ 38%‬לעומת הרבעון‬
‫הראשון ב‪ .2014-‬הגידול‬
‫המשמעותי בהשקעות מראה‪ ,‬שתעשיית‬
‫ההיי‪-‬טק הישראלית יוצרת עניין בקרב‬
‫משקיעים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫"כמה תחומים זוכים להתעניינות מיוחדת‪,‬‬
‫בין היתר‪ :‬אבטחת הסייבר‪ ,Big Data ,‬האינטרנט‬
‫של הדברים‪ ,‬קומפיוטר ויז'ן‪ ,‬אחסון‪ ,‬פתרונות‬
‫ענן וכלכלה שיתופית‪ 2014 .‬התאפיינה גם‬
‫בריבוי של אקסלטורים )מאיצי חברות(‬
‫מקומיים‪ ,‬שחלקם מנוהלים על ידי חברות‬
‫בינלאומיות מובילות‪ ,‬מתוך כוונה לתמוך‬
‫בחברות בשלבים המוקדמים של ה‪."Pre-seed-‬‬
‫נכנסו משקיעים מהמזרח‬
‫"מגמה נוספת שהיינו עדים לה ב‪2014-‬‬
‫היא כניסתם של משקיעים וחברות ממזרח‬
‫אסיה‪ ,‬בעיקר מסין והודו‪ ,‬ש'גילו' את ההיי‪-‬‬
‫טק הישראלי והחדשנות הטכנולוגית ברמה‬
‫הבינלאומית"‪.‬‬
‫יניב‪" :‬הרבה מאוד כסף הסתובב השנה‬
‫בשוקי ההון וחיפש השקעות‪ .‬מדובר‬
‫במשקיעים קטנים‪ ,‬לצד‬
‫ארגונים וחברות עם הרבה‬
‫מאוד כסף פנוי וזמין‪.‬‬
‫בתור חברה שמסתכלת‬
‫לא רק על גידול אורגני‪,‬‬
‫אלא גם על גידול באמצעות‬
‫רכישות ומיזוגים‪ ,‬התחלנו להיפגש עם כל‬
‫מיני חברות בישראל למטרה זו‪ ,‬ואנחנו‬
‫יכולים לומר שיש כאן הרבה מאוד חברות עם‬
‫טכנולוגיות טובות ועם ערך פוטנציאלי גבוה‪.‬‬
‫"אנחנו מעוניינים לגדול רוחבית על ידי‬
‫רכישת חברות‪ ,‬אך להרבה מאלה שבחנו‬
‫יש טכנולוגיות שימשכו את תשומת הלב‬
‫של חברות גלובליות גדולות‪ .‬אין ספק‪,‬‬
‫הטכנולוגיה הישראלית מאוד מקובלת‬
‫בעולם‪ ,‬היא פותחת דלתות"‪.‬‬
‫אורי אדוני‪" :‬מגמה‬
‫נוספת שהיינו עדים‬
‫לה ב‪ 2014-‬היא‬
‫כניסתם של משקיעים‬
‫וחברות ממזרח אסיה‪,‬‬
‫בעיקר מסין והודו‪,‬‬
‫ש'גילו' את ההיי‪-‬טק‬
‫הישראלי והחדשנות‬
‫הטכנולוגית ברמה‬
‫הבינלאומית"‬
‫ניב‪" :‬השוק מסיים שנה שהייתה בהחלט‬
‫טובה‪ ,‬שנה שבה גורמים במזרח אסיה‬
‫– חברות סיניות‪ ,‬הודיות ודרום קוריאניות –‬
‫הגבירו את פעילותן בארץ‪ .‬שנה שבה חברות‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪49‬‬
‫מחליפים שנה – שוק ההון ׀ מאת‪ :‬ג'ון בן זקן‬
‫שלמה וקס‪" :‬ב‪2014-‬‬
‫נמשכה הסגידה לכסף‪,‬‬
‫לעגל הזהב‪ .‬כולם‬
‫רוצים לעשות אקזיטים‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך אנחנו‬
‫מוכרים את עצמנו‬
‫בנזיד עדשים‪ .‬בדרך זו‬
‫אנחנו מפסידים כסף‬
‫ומונעים פיתוח של‬
‫חברות גדולות"‬
‫בינלאומיות גדולות המשיכו להקים מרכזי‬
‫פיתוח או להגדיל את מרכזי הפיתוח הקיימים‬
‫שלהן בישראל‪ .‬הדבר‬
‫בא לידי ביטוי בביקוש‬
‫מוגבר לאנשי היי‪-‬טק‬
‫ישראלים‪ ,‬וזו הסיבה‬
‫שחברות מקומיות‪ ,‬בעיקר‬
‫סטארט‪-‬אפים‪ ,‬מתלוננות‬
‫שהן מתקשות לגייס עובדים‪ .‬הדבר נובע מכך‬
‫שהן מתקשות להתחרות בשכר שהחברות‬
‫הזרות מציעות‪.‬‬
‫"יש גם מעורבות מוגברת של קרנות‬
‫בהשקעות בהיי‪-‬טק‪ ,‬אם כי הן משקיעות בסבבי‬
‫גיוס מאוחרים‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שיש‬
‫מחסור בכסף להשקעות בשלבי גיוס מוקדמים"‪.‬‬
‫זה אמור להיות התפקיד של הקרנות המקומיות‪.‬‬
‫"נכון‪ .‬הקרנות המקומיות צריכות לטפל‬
‫בעניין הזה‪ ,‬אך יש אצלן מחסור מסוים בכסף‪.‬‬
‫אני מניח שזה יתמתן‪ ,‬כי קרנות מקומיות‬
‫רבות יתחילו לגייס כסף ב‪."2015-‬‬
‫וקס‪" :‬ב‪ 2014-‬נמשכה הסגידה לכסף‪,‬‬
‫לעגל הזהב‪ .‬כולם רוצים לעשות אקזיטים‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך אנחנו מוכרים את עצמנו‬
‫בנזיד עדשים‪ .‬בדרך זו אנחנו מפסידים כסף‬
‫ומונעים פיתוח של חברות גדולות‪ .‬כשעושים‬
‫אקזיט‪ ,‬מי שמרוויחים אלה המשקיעים‪,‬‬
‫קרנות ההון‪-‬סיכון‪ .‬רוב רובם‬
‫של המשקיעים בקרנות‬
‫הישראליות הם זרים‪.‬‬
‫זאת אומרת שהרווח‬
‫מהאקזיטים הולך לכיסים‬
‫לא ישראליים‪ ,‬והמדינה לא‬
‫רואה מהם אגורה שחוקה אחת‪ .‬זה חבל‪ ,‬חבל‬
‫מאוד‪ ,‬כי בטווח הרחוק זה פוגע במדינה‪ .‬כבר‬
‫שנים שלא קמה כאן חברת היי‪-‬טק גדולה‪,‬‬
‫מה שפוגע בין היתר בייצוא‪ ,‬שכמעט שלא‬
‫גדל‪ .‬לסיכום‪ 2014 ,‬הייתה שנה טובה מבחינת‬
‫האקזיטים אבל לא מבחינת הייצוא"‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫והרי התחזית‬
‫בן פסטרנק‪ ,‬דיברת על החשיבות של הייצוא‬
‫לחברה כמו אמן‪ .‬איך אתה מקדם את התחום?‬
‫"אני עושה זאת על ידי הקמת חברות‬
‫מקבילות בחו"ל‪ .‬ברוסיה‪ ,‬למשל‪ ,‬יש לנו‬
‫פעילות עם ‪ 120‬עובדים‪ ,‬שהשנה‪ ,‬לפני תחילת‬
‫המשבר הנוכחי במדינה‪ ,‬הגיעה ל‪ 12%-‬ממחזור‬
‫ההכנסות ול‪ 25%-‬מהרווחיות של אמן‪ .‬אנחנו‬
‫מתכוונים להמשיך להרחיב את הפעילות שלנו‬
‫בחו"ל באותה הצורה‪ ,‬תוך דגש על מדינות‬
‫פחות מפותחות טכנולוגיות‪ ,‬שזקוקות להרחיב‬
‫את התשתית הטכנולוגית שלהן‪ .‬לשוק הבריטי‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬יהיה לנו קשה לחדור‪ ,‬אבל למזרח‬
‫אירופה יהיה פשוט יותר‪ ,‬כי ישראל מקדימה‬
‫את המדינות שם טכנולוגית"‪.‬‬
‫אורי אדוני‪ ,‬מה הפילוסופיה העסקית‬
‫של קרן ‪?JVP‬‬
‫"מבנה הקרן הוא ייחודי וכולל את הקרן עצמה‬
‫ושתי חממות טכנולוגיות – אחת בירושלים )‪JVP‬‬
‫‪ (Media Labs‬ושנייה בבאר שבע )‪JVP Cyber‬‬
‫‪ ,(Labs‬שמהוות את זרוע ההשקעה של ‪JVP‬‬
‫בשלב ה‪ .Seed-‬שותפי הקרן מעורבים מאוד‬
‫בפעילותן של חברות הפורטפוליו‪ ,‬במטרה לסייע‬
‫להן להפוך לחברות משמעותיות‪ .‬אנחנו לא‬
‫חסידים של שיטת ה‪ ,Spray and pray-‬כלומר‬
‫– להשקיע בהרבה פרויקטים ולקוות לטוב‪.‬‬
‫אנחנו משקיעים במספר ממוקד של חברות על‬
‫פי תמות וקריטריונים ברורים ומוגדרים‪ .‬הקרן‬
‫למעשה משקיעה ומלווה את החברות משלב‬
‫ההקמה המוקדם ועד לבגרותן והבשלתן כחברות‬
‫מובילות בתחומן‪ .‬המודל הייחודי של ‪ JVP‬מוכיח‬
‫את עצמו לאורך זמן‪ .‬הקרן דורגה כאחת מ‪10-‬‬
‫קרנות ההון‪-‬סיכון המובילות בעולם‪ ,‬על פי מדד‬
‫של ביצועים לאורך זמן"‪.‬‬
‫להרחיב הפעילות באירופה‬
‫ערן יניב‪ ,‬מהן התוכניות העתידיות שלכם?‬
‫"התוכניות שלנו הן להמשיך להתרחב‬
‫בעסקי הליבה שלנו – בדיקת פעילותן התקינה‬
‫של אפליקציות למובייל – ולהרחיב את‬
‫הפעילות הגיאוגרפית שלנו‪ .‬אנחנו מקיימים‬
‫כיום פעילות מסחרית בארצות הברית‪ ,‬והמו"פ‬
‫נעשה בישראל‪ 90% .‬מהמכירות שלנו נעשות‬
‫בארצות הברית‪ ,‬לחברות הגדולות ביותר‪,‬‬
‫רובן מפורצ'ן ‪ .(Fortune 500) 500‬אנחנו רוצים‬
‫להרחיב את הפעילות שלנו באירופה על ידי‬
‫הקמת חברת שיווק בבריטניה‪ .‬במקביל‪ ,‬אנחנו‬
‫בוחנים אופציות לפיתוח טכנולוגיות אחרות‪,‬‬
‫שלא ממש קשורות בפעילות הליבה שלנו"‪.‬‬
‫אייל ניב‪ ,‬מה הפילוסופיה העסקית של קרן‬
‫ההון‪-‬סיכון גיזה?‬
‫"אנחנו משקיעים בחברות עם בסיס‬
‫טכנולוגי חזק – לא במדיה ולא באפליקציות‪,‬‬
‫כי להערכתנו‪ ,‬אלה לא הנקודות החזקות של‬
‫ישראל‪ .‬אנחנו בוחנים כל חברה שפונה אלינו‬
‫לגופו של עניין‪ ,‬אבל מעדיפים להשקיע‬
‫בחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומי‬
‫האחסון והאינטרנט של הדברים"‪.‬‬
‫"עושים דברים מהר‪ ,‬בלא מחשבה"‬
‫שלמה וקס‪ ,‬מה הבעיות של הענף כיום?‬
‫"הבעיה הקשה ביותר היא שהממשלות‬
‫מתחלפות במהירות ואין לשרים הממונים‬
‫זמן לעשות משהו‪ .‬התוצאה היא שעושים‬
‫דברים מהר ובלי להשקיע מחשבה מספקת‪.‬‬
‫אני מתייחס בין השאר לרפורמה המוצעת‬
‫במדען הראשי‪ .‬רוצים להפוך אותו לסופר‬
‫קרן הון‪-‬סיכון‪ ,‬כזו שמנפיקה אגרות חוב‪ .‬זה‬
‫הולך נגד העיקרון של פעילות המדען הראשי‪.‬‬
‫הוא הוקם כדי לספק מימון לסטארט‪-‬אפים‬
‫שפיתחו טכנולוגיות עם רמת סיכון גבוהה‬
‫וכאלה שקרנות ההון‪-‬סיכון חששו להשקיע‬
‫בהם‪ .‬ברגע שהמדען הראשי הופך למממן‬
‫של הקרנות‪ ,‬לא יהיה מי שיממן את החברות‬
‫האלה‪ .‬אני מקווה שהממשלה החדשה‬
‫שתקום תפסול את התוכנית"‪.‬‬
‫ניר נצר‪ ,‬צוין כאן שלסטארט‪-‬אפים טובים‬
‫אין קושי לגייס כסף‪ .‬אם כך‪ ,‬מה מצדיק את‬
‫הקיום שלכם?‬
‫"העובדה שהמשקיעים הפרטיים זקוקים‬
‫לגורם שמבין בהיי‪-‬טק כדי לאפשר לבצע‬
‫השקעות‪ .‬אנחנו פועלים גם כדי להקים‬
‫‪ Crowd Funding‬ולזה צריך גורם מארגן ומוביל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנחנו פועלים כשוק משני‪ ,‬חוץ‬
‫בורסאי‪ ,‬למניות‪ ,‬מאפשרים לבעלי המניות‬
‫של אותן חברות‪ ,‬למשקיעים ולעובדים‬
‫למכור את מניותיהם‪ ,‬ומאפשרים למשקיעים‬
‫פוטנציאליים – בעיקר קטנים – לרכוש אותן"‪.‬‬
‫מה יהיו‪ ,‬להערכתם‪ ,‬ההתפתחויות בשוק‬
‫ב‪?2015-‬‬
‫וקס‪" :‬זו שאלה קשה מאוד‪ ,‬ואני לא מוכן‬
‫להעריך‪ ,‬בגלל הבחירות שיהיו במרץ והעובדה‬
‫שעד שתוקם ממשלה נגיע ליוני‪-‬יולי‪ .‬שוב‬
‫המדינה תתנהל עם תקציב חודשי ולא שנתי"‪.‬‬
‫פסטרנק‪" :‬אני אופטימיסט מטבעי ולא‬
‫רואה סיבה מדוע המצב הטוב שהיה ב‪2014-‬‬
‫לא יימשך גם ב‪ .2015-‬מעמדה של ישראל‬
‫בעולם ההיי‪-‬טק לא צפוי להשתנות"‪.‬‬
‫אדוני‪" :‬אני רואה את ‪ 2015‬כהתפתחות של‬
‫‪ - 2014‬מגמת ההשקעות בישראל ובחברות‬
‫ישראליות תמשיך‪ ,‬כמו גם העניין הגובר מצד‬
‫מדינות ומשקיעים מאסיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני רואה‬
‫המשך התעניינות בתחומים שאפיינו את‬
‫השנה החולפת‪ ,‬כגון סייבר‪ ,Big Data ,‬אחסון‪,‬‬
‫האינטרנט של הדברים וקומפיוטר ויז'ן"‪.‬‬
‫יניב‪" :‬בענף הטלפונים החכמים‪ ,‬היצרניות‬
‫הסיניות ידחקו את הענקיות‪ ,‬שכן הן יוציאו‬
‫טלפוני אנדרואיד זולים שעשויים לכבוש את‬
‫השוק"‪.‬‬
‫אורי אדוני‪" :‬אני רואה‬
‫את ‪ 2015‬כהתפתחות‬
‫של ‪ - 2014‬מגמת‬
‫ההשקעות בישראל‬
‫ובחברות ישראליות‬
‫תמשיך‪ ,‬כמו גם העניין‬
‫הגובר מצד מדינות‬
‫ומשקיעים מאסיה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני רואה המשך‬
‫התעניינות בתחומים‬
‫שאפיינו את השנה‬
‫החולפת‪ ,‬כגון סייבר‪,‬‬
‫‪ ,Big Data‬אחסון‪,‬‬
‫האינטרנט של הדברים‬
‫וקומפיוטר ויז'ן"‬
‫ניב‪" :‬אני לא רואה שינויים מהותיים בענף‬
‫קרנות ההון‪-‬סיכון‪ .‬הקרנות המקומיות ייצאו‬
‫לגיוסים ולא צפויים שינויים במספר הקרנות‬
‫ובהיקפים שלהן"‪.‬‬
‫נצר‪" :‬החלק של המשקיעים הקטנים‪,‬‬
‫האנג'לים‪ ,‬ושל ה‪ Crowd Funding-‬בעוגת‬
‫מימון ההיי‪-‬טק יגדל על חשבון המשקיעים‬
‫הגדולים‪ ,‬המוסדיים‪ ,‬כמו קרנות הון‪-‬סיכון"‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪51‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬פיני כהן *‬
‫‪ - 2014‬שנת הפריצה בתחום ה‪ IT-‬בישראל‬
‫שנת ‪ 2014‬הייתה במובנים רבים שנת‬
‫פריצה בתחום ה‪ IT-‬בישראל‪ .‬אם בשנים‬
‫האחרונות חשנו שהפערים מתרחבים כל‬
‫הזמן בין תחום ה‪ IT-‬ובין יצרני התוכנה וחברות‬
‫האינטרנט‪ ,‬הרי שהשנה התחלנו לחוות אימוץ‬
‫של טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשניות ב‪.IT-‬‬
‫ארגוני ‪ ,IT‬אפילו המסורתיים שבהם‪,‬‬
‫מתחילים לאמץ טכנולוגיות ענן ציבורי‬
‫ופרטי‪ ,‬מתחילים ליישם תוכנות ממשפחת‬
‫הקוד הפתוח‪ ,‬מתודולוגיות )וכלים( בתחום‬
‫‪ ,DevOps‬אסטרטגיה של ‪ Mobile First‬וכבר‬
‫מבצעים צעדים ראשונים בתחום ה‪.Big Data-‬‬
‫עדיין אין מדובר על יישומים גורפים‪ ,‬ובין‬
‫היתר מתגלה שיישום טכנולוגיות אלו אינו‬
‫חלק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחד הלקוחות השתמש בענן‬
‫ציבורי לצורך בניית התשתית לאפליקציית‬
‫מובייל מתקדמת הקשורה לקופונים בנקודות‬
‫מכירה‪ .‬האפליקציה עובדת כשורה ומספקת‬
‫את הגמישות הנדרשת במקרה זה )התשתית‬
‫הנדרשת ביום רגיל שונה מהתשתית הנדרשת‬
‫בערב חג(‪ ,‬אך הקמת התשתית )בניית ‪VLans‬‬
‫עם השרתים בענן וכד'( ארכה פי מחישה‬
‫מהזמן שהיה לוקח לבנות זאת באתר החברה‪.‬‬
‫אולם דברים כאלה אינם מרפים את ידיהם‬
‫של הלקוחות‪ ,‬ואנחנו רואים המשך אימוץ של‬
‫טכנולוגיות חדשות‪.‬‬
‫דוגמה נוספת לתחום שבו מתחיל אימוץ‬
‫של טכנולוגיות חדשות הוא תחום מסדי‬
‫הנתונים‪ .‬בדיון שערכנו לא מזמן עם ‪DBA‬‬
‫מובילים בתעשייה עלה לראשונה באופן‬
‫די ברור משב של "רוח חדשה" מבחינת‬
‫הטכנולוגיות המדוברות‪ .‬הטכנולוגיות‬
‫הנוכחיות )בעיקר אורקל ו‪ (MsSQL-‬נחשבות‬
‫כשולטות ולא דובר כלל על עזיבה כללית של‬
‫טכנולוגיות מובילות אלה‪ .‬אולם בדיון שלטה‬
‫הדעה‪ ,‬שאין מדובר על טכנולוגיות שהן‬
‫"המילה האחרונה"‪ .‬נראה שטכנולוגיות ‪,noSQL‬‬
‫ובמובן מסוים גם מסדי נתונים רלציוניים‬
‫ממשפחת הקוד הפתוח‪ ,‬הן הנחשבות‬
‫כמתקדמות ועדכניות‪.‬‬
‫חברות מתקדמות )בעיקר חברות אינטרנט(‬
‫משתמשות כיום בטכנולוגיות מסדי נתונים‬
‫חדשות )‪ ,noSQL‬ענן וכד'( כאשר גם הארגונים‬
‫‪52‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"שנות המעבר מעידן‬
‫ה‪ MF-‬לעידן המערכות‬
‫הפתוחות"‪ ,‬הרי שאנו‬
‫מאמינים שהשותפים‬
‫לעשייה הטכנולוגית‬
‫כעת יזכרו את התקופה‬
‫הנוכחית כ"שנות‬
‫המעבר מעידן המערכות‬
‫הפתוחות לעידן הענן‬
‫והמובייל"‬
‫וגם העובדים בארגוני האנטרפרייז מעדיפים‬
‫לנסות ולעשות את "הבחירה הנכונה" ולשקול‬
‫בחיוב שימוש בטכנולוגיות אלו‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי במיוחד בקרב עובדים צעירים‪,‬‬
‫המעדיפים לבנות את קורות החיים שלהם‬
‫בטכנולוגיות חדשות ו"סקסיות"‪ ,‬כגון ‪, noSQL‬‬
‫ענן‪ ,‬קוד פתוח וכד'‪ .‬הדבר נכון לא רק לתחום‬
‫מסדי הנתונים‪ ,‬אלא גם לתחומים טכנולוגיים‬
‫נוספים‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬שפות פיתוח‪ ,‬מנועי‬
‫חיפוש‪ ,‬שימוש בענן ציבורי ועוד‪ .‬כלומר‬
‫אנחנו עדים לכך שאימוץ טכנולוגיות חדשות‬
‫מתחיל "מלמטה" – העובדים הצעירים‬
‫)ולעתים היותר זוטרים( מבקשים לעבור‬
‫ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות‪ ,‬ומכיוון‬
‫שדרגים אלה הם דרגי הביצוע בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬אנחנו מעריכים שההחלטות בנושא זה‬
‫ייעברו גם כלפי מעלה‪ .‬כלומר בעתיד נראה‬
‫שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות‬
‫יותר ויותר אף בארגונים מסורתיים‪.‬‬
‫בהקשרים עסקיים יותר‪ ,‬נושא ניהול חוויית‬
‫הלקוח יורגש בכל פרויקטי האפליקציות‪,‬‬
‫בין אם פנים‪-‬ארגוניות )שם יושם דגש על‬
‫קלות שימוש לעובדים‪ ,‬הנגשת המידע‬
‫באמצעות פורטלים ממוקדי‪-‬תהליך‪,‬‬
‫שימוש במובייל ככלי להנגשת שירותים‬
‫אפליקטיביים מבוססי הקשר ועוד(‪ ,‬ובין‬
‫אם ללקוחות החיצוניים )מיקוד מחודש על‬
‫אתרי האינטרנט‪ ,‬פריחה מחודשת של תחום‬
‫המסחר האלקטרוני‪ ,‬פרסונליזציה ויצירת‬
‫"אזורים אישיים" באתרים‪ ,‬אפליקציות מובייל‪,‬‬
‫ערוצי דיגיטל נוספים וחדשנים ועוד(‪.‬‬
‫נושא האנליטיקה יוסיף לככב בראש סדר‬
‫העדיפויות של מנמ"רים גם בשנה הקרובה‪ ,‬עם‬
‫חידושים רבים‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות ויכולות‬
‫חדשות ובראשן ניתוח טקסט‪ ,‬הכנסת כלים‬
‫אנליטיים חדשים לארגונים‪ ,‬דגש על מודלים‬
‫של שירות עצמי‪ ,‬ויזואליזציה חזקה וחוויית‬
‫שימוש משופרת למשתמשי הקצה ועוד‪.‬‬
‫השנה התאפיינה באימוץ של טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשניות בעולם ה‪ IT-‬המקומי‪,‬‬
‫מסכמים האנליסטים של ‪ ● STKI‬ארגוני ‪ ,IT‬אפילו המסורתיים שבהם‪ ,‬החלו לאמץ‬
‫טכנולוגיות ענן ציבורי ופרטי‪ ,‬ליישם תוכנות קוד פתוח‪ DevOps ,‬ומובייל ועשו צעדים‬
‫ראשונים בתחום ה‪Big Data-‬‬
‫‪ ,(DLP (Data Leak Prevention‬וכלים רבים נוספים‪.‬‬
‫אנליטיקה מתקדמת בסייבר‬
‫במקביל‪ ,‬בשנים האחרונות מתגברת‬
‫התופעה של שימוש באנליטיקה מתקדמת‬
‫בעולם הסייבר‪ .‬ארגונים רבים בוחנים‬
‫ומטמיעים כלי ‪ BI‬מסורתיים וכלי אנליטיקה‬
‫מתקדמים על מנת להתמודד עם אתגרי‬
‫הסייבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קיימים כיום בשוק כלי‬
‫אנליטיקה‪ ,‬ה"עוקבים" אחר כל ה"אירועים"‬
‫המתרחשים בארגון )למשל‪ ,‬כל המיילים‬
‫שנשלחים ברחבי הארגון(‪ ,‬ומזהים התנהגויות‬
‫חשודות של עובדי הארגון ולקוחותיו‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי כדי לממש אנליטיקה מעל‬
‫ה"אירועים" המתרחשים בארגון‪ ,‬על הארגון‬
‫להטמיע טכנולוגיות מסוג ‪ ,Big Data‬שתומכות‬
‫ביכולות אנליטיקה אלה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנחנו מצויים בתקופה מרתקת‪,‬‬
‫שבה ה‪ IT-‬משנה את פניו‪ ,‬וכולנו צופים‬
‫להתפתחויות הנוספות שיתרחשו בשנת‬
‫‪ - 2015‬בראשן המשך אימוץ של טכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬כגון ענן ציבורי או פרטי‪ ,‬קוד פתוח‪,‬‬
‫מסדי נתונים ‪ ,noSQL‬אנליטיקה בתחום‬
‫הסייבר והגברת השימוש באנליטיקה באופן‬
‫כללי‪.‬‬
‫"אם ותיקי הענף זוכרים‬
‫בנוסטלגיה את שנות‬
‫המעבר מעידן ה‪ MF-‬לעידן‬
‫המערכות הפתוחות"‪ ,‬הרי‬
‫שאנו מאמינים שהשותפים‬
‫לעשייה הטכנולוגית כעת‬
‫יזכרו את התקופה הנוכחית‬
‫כשנות המעבר מעידן‬
‫המערכות הפתוחות לעידן‬
‫הענן והמובייל"‬
‫גם באבטחת מידע היינו עדים להתפתחות‬
‫מעניינת‪ .‬כיום‪ ,‬חלק ניכר מהארגונים עושה‬
‫שימוש בכלי אבטחת מידע מסורתיים‪,‬‬
‫אשר כוללים תיקוף רציף של כלים אלה‬
‫ובדיקות חדירה שמבוצעות על ידי ספקים‬
‫חיצוניים )‪ .(Pen Test‬מרבית כלי אבטחת‬
‫מידע אלה מתבססים על תשתיות הארגון‬
‫ומודל ‪ 7‬השכבות‪ ,‬שבו לכל שכבה ברשת‬
‫קיימות טכנולוגיות הגנה שונות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫לעמדות הקצה קיימת חבילת ‪Endpoint‬‬
‫‪ ,Security‬לרשת הפנים‪-‬ארגונית יש טכנולוגיה‬
‫בשם ‪ ,(NAC) Network Access Control‬אשר‬
‫מתקפת את הציוד המורשה להתחבר לרשת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימים כלים להרשאות וניהול זהויות‬
‫העובדים והלקוחות‪ ,‬כגון ‪IDM (Identity & Access‬‬
‫‪ ,(Management‬כלי זליגת מידע ארגוניים בשם‬
‫אם ותיקי הענף זוכרים בנוסטלגיה את‬
‫"שנות המעבר מעידן ה‪ MF-‬לעידן המערכות‬
‫הפתוחות"‪ ,‬הרי שאנו מאמינים שהשותפים‬
‫לעשייה הטכנולוגית כעת יזכרו את התקופה‬
‫הנוכחית כ"שנות המעבר מעידן המערכות‬
‫הפתוחות לעידן הענן והמובייל"‪.‬‬
‫*הכותב הוא סמנכ"ל ואנליסט בכיר בחברת‬
‫‪.STKI‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪53‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬פלורה לוין*‬
‫קבלת החלטות ומדידה ניהולית‬
‫בעידן של ‪Big Data‬‬
‫העולם העסקי סביבנו משתנה ללא היכר‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬שינוי זה משליך עמוקות‬
‫גם על המדידה הניהולית וקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫השינוי החשוב ביותר הוא‪ ,‬שאנחנו נמצאים‬
‫בעידן הלקוח‪ .‬היתרון התחרותי עובר מבידול‬
‫במחיר להבנה אמתית של הלקוח‪ .‬דוגמה‬
‫מצוינת לעוצמת השינוי היא עליבאבא‪,‬‬
‫ענקית הקמעונות המקוונת‪.‬‬
‫הסיפור אינו ‪,Big Data‬‬
‫אלא ‪ ,Smart Data‬בגודל‬
‫שמתאים לארגון שלכם‬
‫ותומך בכל האתגרים‬
‫העסקיים‪ .‬מהפכת‬
‫המידע תקרה‪ ,‬אתכם‬
‫או בלעדיכם‪ .‬האם אתם‬
‫מוכנים לאתגר?‬
‫החברה נוסדה בשנת ‪ 1999‬על ידי מורה‬
‫סיני‪ ,‬ג'ק מא‪ ,‬יזם בעל חלום שאפתני ליישם‬
‫מסחר אלקטרוני בשוק הסיני‪ ,‬שהיה מסורתי‬
‫ביותר באותה העת‪ .‬העיקרון המרכזי שלו‬
‫היה יוצא דופן‪" :‬סדרי עדיפויות של לקוחות‬
‫תחילה‪ ,‬עובדים במקום השני בחשיבות‪,‬‬
‫ובעלי המניות במקום השלישי"‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫רעיון מהפכני במציאות שבה התרגלנו‬
‫לחשוב שארגונים נועדו לשרת בעלי מניות‬
‫ושהלקוחות הם אמצעי לייצור ההכנסות‪.‬‬
‫בעידן הלקוח יש חשיבות קריטית לחוויית‬
‫הלקוח‪ .‬המושג )‪Customer Experience (CX‬‬
‫מוגדר על פי סכום כל החוויות שיש ללקוח‬
‫עם הארגון על פני זמן מערכת היחסים‬
‫המשותפת )מערכת יחסים שמתחילה‬
‫בהתעניינות של הלקוח לפני תחילת‬
‫ההתקשרות‪ .‬וכן‪ ,‬ללקוחות יש זיכרון ארוך‬
‫והם צוברים חוויות מכוננות(‪ .‬כל זאת‪ ,‬בראייה‬
‫של הלקוח ‪ -‬להבדיל מכפי שתופס הארגון‬
‫את עצמו‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬שבעוד ש‪80%-‬‬
‫‪54‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫מהארגונים מאמינים שהם נותנים שירות‬
‫טוב‪ ,‬רק ‪ 8%‬מהלקוחות שלהם מסכימים‬
‫לכך‪ .‬כדאי להשקיע בחוויית לקוח‪ :‬יכולתו‬
‫של הארגון לספק חוויית לקוח טובה מייחדת‬
‫אותו בעיני הלקוחות ומגבירה את ה"דביקות"‬
‫שלו ‪ -‬הנאמנות לארגון‪ .‬זהו נכס רב משמעות‬
‫במציאות ההפכפכה של שפע ועודפי היצע‪,‬‬
‫קלות הניוד בין שירותים‪ ,‬שמוגברת על ידי‬
‫רגולציה וחוסר סבלנות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש חשיבות קריטית להבין לעומק‬
‫את חוויית הלקוח‪ ,‬להבנות אותה בתבניות‪,‬‬
‫ולנהל אותה מקצה לקצה‪ .‬מתודולוגיית‬
‫הבניית חוויית לקוח נשענת על מידע‬
‫ מידע רחב‪ ,‬ממקורות שונים‪ ,‬שחלקם‬‫הגדול חיצוניים לארגון‪ .‬למשל‪ :‬ברגע של‬
‫הצטרפות לשירות חדש של בנק – איזה‬
‫מידע מקבל הלקוח? כיצד הוא חווה אותו‬
‫ביחס לציפיותיו? כיצד הוא מדרג אותו ביחס‬
‫למתחרים? ואיך תימדד חוויית הלקוח באותו‬
‫רגע? מקורות המידע יהיו מגוונים‪ :‬הבאז‬
‫שמיוצר ברשתות החברתיות על אודות הבנק‬
‫והמתחרים‪ ,‬משובי לקוח‪ ,‬שיחות למוקד ועוד‪.‬‬
‫גם אם תבינו את חוויית הלקוח ותייצרו‬
‫הבניה שלה‪ ,‬המסע שלכם רק התחיל‪ :‬כי‬
‫ההבניה היא תחילת הדרך ליוזמות לשיפור‬
‫חוויית הלקוח‪ ,‬ורוב רובן של היוזמות‬
‫לשיפור ‪ CX‬כוללות התייחסות למידע‬
‫ולנתונים‪ .‬בחוויית השירות האולטימטיבית‬
‫הלקוח מקבל שירות באופן פרואקטיבי‪,‬‬
‫לפני שהתלונן‪ ,‬כמו בשיר של מאיר אריאל‬
‫"הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי בעצמן"‪.‬‬
‫השירות ניתן באופן יעיל‪ ,‬ובמהלכו יש רצף‬
‫טיפול‪ ,‬מבלי שהלקוח נדרש להזכיר לארגון‬
‫את הפרק הקודם‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אפשר לאפיין‬
‫את חוויית השיווק והמכירה האולטימטיביות‪.‬‬
‫במציאות של ימינו‪ ,‬הנ"ל מחייב סנכרון רב‬
‫בין ערוצי הטיפול )הפיסיים והדיגיטליים(‬
‫ובין גופי השירות והמכירה בארגון‪ ,‬ללא קשר‬
‫למבנה הארגוני ולאילוצי התהליכים או‬
‫המערכות בתוך הארגון‪.‬‬
‫כדי שהלקוח יקבל חוויה טובה‪ ,‬כל הדרגים‬
‫בארגון צריכים לקבל מידע עדכני ומותאם‬
‫עבורם‪ ,‬חלקם בזמן אמת‪ .‬זוהי אמירה‬
‫שלכאורה לא השתנתה מאז הדור הראשון‬
‫של העיסוק במערכות מידע‪ .‬אבל תחשבו על‬
‫האתגרים‪ :‬למשל‪ ,‬כדי להכיר את הלקוח )תנאי‬
‫הכרחי לפרסונליזציה(‪ ,‬נדרש חיבור מתוחכם‬
‫למידע חיצוני‪ .‬זה נדרש גם כדי להציע לו‬
‫שירות פרואקטיבי‪ ,‬לפני שהוא פונה לארגון‪.‬‬
‫ולכן החיבור צריך להיות קרוב לזמן אמת‪.‬‬
‫חשבו על ההזדמנויות‪ .‬סטארבקס רצתה‬
‫להבין איך להשתנות כדי לתקן ירידה‬
‫במכירות בסניפים מסוימים‪ .‬היא קנתה מידע‬
‫מבוסס מיקום מחברת תקשורת וביצעה‬
‫ניתוחים אנליטיים על המידע‪ .‬הסתבר‪,‬‬
‫שלקוחותיה יוצאים מסטארבקס לאחר‬
‫רכישת הקפה ופונים מיד למקדונלדס‬
‫כדי לקנות מאפה חם‪ ,‬שהיה חסר בהיצע‬
‫המוצרים של סטארבקס‪ .‬מידע זה גרם‬
‫לחברה להוסיף מאפים חמים ולשקם את‬
‫הפגיעה בהכנסות‪ .‬היצע המידע ושימוש‬
‫אנליטי מתוחכם לקבלת תובנות מאפשרים‬
‫לארגון לשפר ביצועים‪ ,‬ובתנאי שיקבל‬
‫החלטות נכונות בעקבות התובנות‪ .‬אבל האם‬
‫נגזר מכך שכל ארגון עם סניפים צריך לנתח‬
‫מידע מבוסס מקום?‬
‫זאת גם ההזדמנות להזכיר מושג של ‪Data‬‬
‫‪ – Monetization‬אפשרות של חברות )כגון‬
‫חברות תקשורת או אשראי( למכור תובנות‬
‫שמבוססות על מידע ולשנות את המודל‬
‫העסקי שלהן‪.‬‬
‫מציאות חדשה זו‪ ,‬של הלקוח במרכז‪,‬‬
‫של היצע והצפת מידע ושל תחרות נמרצת‬
‫ מחייבת הנהלות להתייחס למידע כגורם‬‫משמעותי ‪ -‬לחוויית הלקוחות ולהצלחה של‬
‫ארגונים‪.‬‬
‫איך עושים זאת?‬
‫ראשית כל – מניעים מהלך של הקמת‬
‫פונקציה ארגונית ‪,(CDO (Chief Data Officer‬‬
‫שיהא אחראי על הפיכת הארגון ל‪Data-‬‬
‫‪ .Driven Organization‬כל זאת‪ ,‬תוך הבנה‬
‫שניהול מידע כנכס הוא תהליך שיפור‬
‫מתמשך ומתמיד‪ ,‬לא פרויקט‪ ,‬אלא דרך חיים‬
‫שתומכת ביעדי הארגון‪ CDO .‬אינה פונקציה‬
‫טכנולוגית‪ ,‬שכן חלק משירותי המידע ניתנים‬
‫בעידן הלקוח יש חשיבות קריטית לחוויית הלקוח ● גם אם תבינו את חוויית הלקוח‬
‫ותייצרו הבנייה שלה‪ ,‬המסע שלכם רק התחיל‪ :‬כי ההבניה היא תחילת הדרך ליוזמות‬
‫לשיפור חוויית הלקוח ● הסיפור אינו ‪ Big Data‬אלא ‪Smart Data‬‬
‫"כל היוזמות צריכות‬
‫להיגזר מהאסטרטגיה‬
‫הארגונית ולהיות מנוהלות‬
‫באמצעות מערך מדידה‬
‫מרכזי בארגון‪ .‬חשוב‬
‫להגדיר מערך מדידה ‪Top‬‬
‫‪ ,Down‬שמודד את קרבה‬
‫ליעדים )להבדיל מהמרחק‬
‫להשלמת היוזמות‬
‫והפרויקטים(‪ .‬התפתחות‬
‫כלי המידע בארגונים‬
‫מאפשרת למדוד באופן‬
‫משוכלל ומדויק יותר‬
‫את התקדמות היוזמות‪,‬‬
‫ובכלל לנהל טוב יותר את‬
‫האסטרטגיה הארגונית"‬
‫חיצונית לארגון ונרכשים על ידי גורמים‬
‫עסקיים‪ .‬ועדיין – נדרש לנהל את המידע‬
‫כנכס ארגוני וכמנוף להשאת ערך‪ ,‬תוך סנכרון‬
‫עם ה‪ legacy-‬הארגוני )מערכות המידע‬
‫והתהליכים הקיימים(‪ ,‬שתוכננו ליציבות‬
‫מרבית‪ .‬בפרויקטים שביצענו‪ ,‬שילבנו בניית‬
‫מפה אסטרטגית שמתארת את כל יעדי‬
‫המידע בארגון‪ ,‬מדדים למדידת השפעת‬
‫המידע על הצלחת הארגון ופעולות שהארגון‬
‫חייב לקחת‪ ,‬כדי להביא לכך‪.‬‬
‫במקביל – מגדירים ומנהלים את כל‬
‫היוזמות שנדרשות לחוויית לקוח‪ ,‬לאחר‬
‫ביצוע מיפוי מסע לקוח‪ .‬בפרויקטים שביצענו‪,‬‬
‫שילבנו ניתוח חכם של חוויית לקוח לפי שלבי‬
‫מחזור החיים ולפי החיבור לערכי מותג‪ ,‬כדי‬
‫להאיר אילו ערכים לא משוקפים דיים בעיניי‬
‫הלקוח ולמפות מתי יש בעיה‪ ,‬על פני מחזור‬
‫החיים עימו‪ .‬היוזמות המתקנות מתקבלות‬
‫בתהליכי סיעור מוחות בסדנאות ‪Co-Creation‬‬
‫שאנחנו עושים עם פונקציות שונות בארגון‬
‫)שירות‪ ,‬מכירות‪ ,‬שיווק‪ ,‬טכנולוגיה(‪.‬‬
‫חלק מהיוזמות מחייבות אספקת פתרונות‬
‫מהירים‪ ,‬גם אם מדויקים פחות‪ ,‬תוך תיאום‬
‫ציפיות עם הארגון‪ .‬לשם כך‪ ,‬אנחנו מסייעים‬
‫לארגון להקים מעבדת חדשנות שמעודדת‬
‫איתור פתרונות עסקיים אפשריים ומספקת‬
‫תוצרי ביניים לארגון‪ .‬ניתן לדמות את פעולתה‬
‫לסירת מירוץ‪ ,‬לעומת נושאת המטוסים של‬
‫מערך המידע בארגון‪ .‬אנחנו מוודאים שחלק‬
‫מתוצרי הביניים יגיעו משירותים מחוץ‬
‫לארגון אך כולם יקוטלגו ויוכרו על‪-‬ידי גוף‬
‫המחשוב בארגון‪ ,‬להבטחת אינטגרטיביות‬
‫עתידית‪ .‬כל תוצר ייבנה כ‪Minimal Viable-‬‬
‫‪ ,(Product (MVP‬מושג השאול מתחום‬
‫הסטארט‪-‬אפים – תוצר "אפוי למחצה"‪,‬‬
‫שייבחן עסקית על ידי הארגון במשך תקופה‪.‬‬
‫כל ‪ MVP‬שלא צלח במבחן התוצאה העסקית‪,‬‬
‫ייתכן שיושלך‪ ,‬לאחר כבוד‪ ,‬למחזור‪.‬‬
‫הסיפור אינו ‪ ,Big Data‬אלא ‪,Smart Data‬‬
‫בגודל שמתאים לארגון שלכם ותומך בכל‬
‫האתגרים העסקיים‪ .‬מהפכת המידע תקרה‪,‬‬
‫אתכם או בלעדיכם‪ .‬האם אתם מוכנים‬
‫לאתגר?‬
‫ולסיכום‪ :‬כל היוזמות צריכות להיגזר‬
‫מהאסטרטגיה הארגונית ולהיות מנוהלות‬
‫באמצעות מערך מדידה מרכזי בארגון‪ .‬חשוב‬
‫להגדיר מערך מדידה ‪ ,Top Down‬שמודד את‬
‫קרבה ליעדים )להבדיל מהמרחק להשלמת‬
‫היוזמות והפרויקטים(‪ .‬התפתחות כלי המידע‬
‫בארגונים מאפשרת למדוד באופן משוכלל‬
‫ומדויק יותר את התקדמות היוזמות‪ ,‬ובכלל‬
‫לנהל טוב יותר את האסטרטגיה הארגונית‪.‬‬
‫* פלורה לוין‪ ,‬שותפה‪.B-Pro ,‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪55‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬שלומית הרט * ׀ צילום‪ :‬קובי קנטור‬
‫‪ :2015‬שדרוג תשתיות ‪ IT‬והתאמה‬
‫לכלכלה דיגיטלית‬
‫הכלכלה הדיגיטלית דוחפת עסקים אל עבר הזדמנויות חדשות בתחום‬
‫המוצרים והשירותים‪ ,‬אך עסקים זקוקים לתשתית שתתמוך בה‬
‫שנת ‪ 2014‬התאפיינה בהמשך המעבר‬
‫של עסקים קטנים בינוניים וגדולים לעולם‬
‫הדיגיטלי‪ .‬ניכר היה המשך האימוץ הנרחב‬
‫של ארבעת הטכנולוגיות המכונות ע"פ גרטנר‬
‫ ‪ Nexus of Forces‬כלומר‪ :‬מעבר למובייל‪,‬‬‫מיחשוב בענן‪ ,‬רשתות חברתיות ובינה עסקית‪.‬‬
‫על פי סקר מנהלי מערכות מידע בכירים‬
‫שערכנו לאחרונה‪ ,‬אפשר לראות‪ ,‬שכפי‬
‫שגרטנר חזתה בעבר הטכנולוגיות הצפויות‬
‫להוביל בארגוני ‪ IT‬ב‪ 2015-‬הן‪ :‬בינה עסקית‬
‫וניתוח עסקי; מרכז תשתיות ונתונים; ענן;‬
‫‪ ;ERP‬מובייל; דיגיטליזציה‪/‬שיווק דיגיטלי;‬
‫אבטחה; רשתות‪ ,‬קול ותקשורת נתונים;‬
‫יחסים עם הלקוח‪/‬חוויית הלקוח; אפליקציות‬
‫ייחודיות לתחום מסוים; מודרניזציה של‬
‫תשתיות קיימות; אפליקציות ארגוניות‪.‬‬
‫מהי תשתית דיגיטלית וכיצד היא מרחיבה‬
‫את תשתית ה‪ IT-‬הקיימת כיום?‬
‫רוב החברות כיום מחזיקות באפליקציות‬
‫ארגוניות ישנות ומונוליתיות‪ ,‬שמתאפיינות‬
‫במבנה עסקי סגור‪ .‬כיוון שהכלכלה‬
‫הדיגיטלית דורשת מחברות לפתוח את עצמן‬
‫לעולם החיצוני באמצעות ערוצים דיגיטליים‪,‬‬
‫ולשלב באופן מלא את המוצרים והשירותים‬
‫שלהן עם לקוחות‪ ,‬משתמשים ושותפים‬
‫עסקיים‪ ,‬עולה הצורך בתשתית ‪ IT‬חדשה‬
‫לגמרי‪ ,‬שתתמוך בהלך הרוח החדש‪ ,‬הפתוח‬
‫ומהיר התגובה‪.‬‬
‫הכלכלה הדיגיטלית דוחפת עסקים אל‬
‫עבר הזדמנויות חדשות בתחום המוצרים‬
‫והשירותים‪ ,‬אך ללא תשתית דיגיטלית‬
‫שיכולה לתמוך בעסק דיגיטלי‪ ,‬הארגון עלול‬
‫לפספס הזדמנויות‪ .‬כדי להצליח‪ ,‬ארגונים‬
‫תעשייתיים חייבים לעבור דיגיטליזציה‪ ,‬ולא‬
‫רק בקצוות‪ .‬הם זקוקים לתשתית דיגיטלית‬
‫מלאה שיכולה להתחבר לעולם החיצון‪.‬‬
‫תשתית דיגיטלית היא מרכיב‬
‫חובה בכלכלה דיגיטלית‬
‫אפליקציות עסקיות מונוליתיות‪ ,‬כגון‬
‫מערכות ה‪ ERP-‬המסורתיות‪ ,‬עם יכולות‬
‫המידע והנתונים המיושנות שלהן המוטמעות‬
‫בתוך מבנה עסקי סגור‪ ,‬ימנעו מחברות לנצל‬
‫‪56‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫את מלוא היתרונות של כלכלה דיגיטלית‪.‬‬
‫כאשר חברות נכנסות לעידן הדיגטלי‪ ,‬עליהן‬
‫להסיט את המוקד כך שיוכלו לתקשר בקלות‬
‫עם העולם החיצון‪ ,‬שם נמצאות ההזדמנויות‬
‫הטכנולוגיות‪ .‬המבנים הטכנולוגיים הקיימים‬
‫ברוב החברות לא מאפשרים יכולת הפעלה‬
‫הדדית בקצבים הנדרשים בעידן הדיגיטלי‪.‬‬
‫ארבע סיבות לחדש את תשתית ה‪ IT-‬של‬
‫העסק‪:‬‬
‫• כדי לאפשר אסטרטגיה שמספקת בעקביות‬
‫את צרכי הלקוחות דרך ערוצים דיגיטליים –‬
‫או בקיצור‪ ,‬אסטרטגיה של איחוד ערוצים‪.‬‬
‫• כדי לתמוך בנתונים חדשים שעמם אנו‬
‫מתמודדים‪ ,‬כולל מדיה חברתית‪ ,‬סרטונים‬
‫ובלוגים‪.‬‬
‫• כדי לאסוף נתונים ולתקשר עם חפצים‬
‫וחיישנים ב"אינטרנט של הדברים"‪.‬‬
‫• כדי לספק "רגעים עסקיים" דיגיטליים –‬
‫הזדמנויות חולפות שמנוצלות באופן דינאמי‬
‫כדי להפיק רווחים נוספים אפילו לארגונים‬
‫המסורתיים ביותר‪.‬‬
‫התשתית הדיגיטלית מוגדרת על ידי‬
‫שלושה מרכיבים התלויים זה בזה במידה‬
‫רבה‪ ,‬ואשר יאפשרו לכל חברה להצטרף‬
‫לכלכלה הדיגיטלית‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת פוסט‪-‬מודרנית משודרגת‬
‫של ‪ ERP‬ושאר אפליקציות ארגוניות‪ ,‬כך‬
‫שפונקציות שכיחות יותאמו לעבודה בכל‬
‫ערוץ דיגיטלי )לדוגמה מכשירים ניידים‪,‬‬
‫האינטרנט( באמצעות שירותים וממשקי‬
‫תכנות אפליקציה )‪APIs – Application-‬‬
‫‪ (Programing Interfaces‬נפוצים הנמצאים‬
‫בשימוש של מספר אפליקציות בו זמנית‪.‬‬
‫אחת המטרות היא לבטל את המנטרה שעל‬
‫פיה "חייבים לפתח כל דבר ב‪ ,"ERP-‬ולאפשר‬
‫רכיבים חיצוניים שיהיו נגישים במערכת ‪ERP‬‬
‫פתוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬עסק דיגיטלי המבוסס על מבנה מוכוון‪-‬‬
‫שירות )‪,(SOA - Service Oriented Architecture‬‬
‫כדי לפתוח עסקים ולתאם אותם עם העולם‬
‫החיצון‪ ,‬כולל הענן‪.‬‬
‫‪ .3‬פתרונות אנליטיים מתקדמים שיכולים‬
‫להתמודד עם סוגי מידע מגוונים וחדשים‬
‫ועם ערוצים דיגיטליים‪ ,‬וכך לספק תובנות‬
‫לגבי העתיד תוך שימוש בכלי ניבוי והמלצות‪.‬‬
‫מסע השדרוג של התשתית הדיגיטלית‬
‫רלוונטי היום יותר מאי פעם‪ .‬הוא ישנה מן‬
‫היסוד את הלך הרוח הארגוני ויספק יכולות‬
‫חדשות החיוניות לעתיד הקרוב של העסק‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות נפלאה לגשר על פערים בין‬
‫‪ IT‬ושאר חלקי העסק‪ ,‬ולהגביר את אמינותם‬
‫של כלי ה‪ .IT-‬בנייה של מערכת פתוחה‬
‫מוכוונת שירות‪ ,‬הוספה של מערכת מודרנית‬
‫לניהול מלאי ואפליקציות ארגוניות נוספות‪,‬‬
‫והשימוש בניתוחים מתקדמים‪ ,‬הופכים את‬
‫המסע הזה לארוך‪ ,‬אך רווחיו רק ילכו ויגדלו‬
‫ככל שיתקדם התהליך‪ .‬עסקים שהחליטו על‬
‫מחויבות לתהליך כבר עדים לתוצאות‪.‬‬
‫עסק שישלים את תהליך השדרוג יקבל‬
‫שליטה מלאה ביכולות מאפשרות; הוא ידע‬
‫כיצד לחבור לספקים בתחומים חדשים‪,‬‬
‫לטפח כישרון דיגיטלי ולייסד שליטה‬
‫דיגיטלית שתקדם זריזות תוך התאמה לעסק‪.‬‬
‫התשתית המשודרגת עוזרת לעסק להשיג‬
‫יתרון עסקי ברמה גבוהה יותר – רמה שלא‬
‫ניתן להשיגה בפרספקטיבה טכנולוגית בלבד‪.‬‬
‫הארגון כולו יתמודד עם אי‪-‬ודאויות עסקיות‬
‫בזריזות‪ ,‬שתאפשר לנצל את המומנטום‬
‫העסקי אשר מאפיין את הכלכלה הדיגיטלית‪.‬‬
‫שנת ‪ 2015‬היא שנת בחירות בישראל‪.‬‬
‫ארגונים העובדים מול הממשלה צפויים‬
‫להיות מאותגרים עקב דחייה בקבלת‬
‫ההחלטות לפרוייקטים גדולים וחוסר תקצוב‬
‫שנתי של המשרדים השונים‪.‬‬
‫מצד שני לארגונים העובדים מול הסקטור‬
‫הפרטי בארץ ובעולם צפויים הזדמנויות‬
‫מהותיות במידה ויפעלו מהר להשתלבות‬
‫בכלכלה הדיגיטלית המתחזקת במהירות‪.‬‬
‫* שלומית הרט‪ ,‬מנכ"לית גרטנר ישראל‪.‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬זיו מנדל *‬
‫לעשות יותר ביותר‪ :‬ממערכות הליבה‪ ,‬דרך הסייבר‬
‫ועד לחדשנות של הסטארט‪-‬אפים‬
‫‪ 2015‬תהיה שנה של חזרה לצמיחה‪ ,‬עם מנועי צמיחה חדשים ודגש של‬
‫הארגונים על שימוש בטכנולוגיה כמכפיל כוח ויצירת מומנטום חיובי‬
‫אם נסתכל על שנת ‪ 2014‬בראייה לאחור‪,‬‬
‫אין לי ספק שנראה את שנת ‪ 2014‬כשנת‬
‫מהפך בעולם ה‪ IT-‬ובכלל בעולם הטכנולוגיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬שמענו פחות ופחות בעולם‬
‫העסקי‪/‬הניהולי את המושג "לעשות יותר‬
‫בפחות" ושומעים את המסר החדש שאומר‬
‫‪ ,‬בואו נעשה יותר ביותר כאשר לעולם‬
‫הטכנולוגיה מקום של כבוד ביכולת של‬
‫הארגון להשקיע יותר אבל לקבל הרבה יותר‬
‫ולייצר ערך לארגון‪ ,‬לעובדי הארגון ולבעלי‬
‫המניות של הארגון‪.‬‬
‫בחממות הטכנולוגיות )או מקימים חממה‬
‫כגון זו שהקים סיטי בנק בישראל( ובקהילת‬
‫הסטארט‪-‬אפים ומנסים לקדם ולשלב את‬
‫המוצרים והטכנולוגיות של אותם סטארט‪-‬‬
‫אפים בחזון ובארכיטקטורת ה‪.IT-‬‬
‫לפתיחות הזאת יש חשיבות רבה לשוק‬
‫הישראלי‪ ,‬מכיוון שהיא מאפשרת לתעשיית‬
‫ההיי‪-‬טק והסטארט‪-‬אפים המקומית לצמוח‬
‫על בסיס האתגרים והניסיון המקומי‪ ,‬וגם‬
‫מאפשרת לארגונים לנצל את החידושים‬
‫)מבוססות ענן או בתוך הארגון עם ממשקים‬
‫מודרניים ברמת ה‪ Client-‬ועם חיבור לכל‬
‫העולם הרב ערוצי(‪.‬‬
‫המגמה השלישית קשורה לכל עולם‬
‫הסייבר‪ .‬אין ספק שלעולם הסייבר תהיה‬
‫השפעה דרמטית על כלכלות ומדינות‪ ,‬וכמובן‬
‫גם על ארגונים‪ .‬בישראל לסייבר יש מקום‬
‫חשוב מאוד בגלל הרגישות הביטחונית‬
‫והלאומית‪ ,‬ולכן נראה יותר ויותר כספים‬
‫שמושקעים בתחום‪ .‬אם נוסיף את הזמינות‬
‫ברמה המעשית‪ ,‬אם שנת ‪2014‬‬
‫הייתה שנה של התבססות ועצירת‬
‫הירידה בגידול השוק‪ ,‬הרי שאנו‬
‫חוזים כי שנת ‪ 2015‬תהיה שנה של‬
‫חזרה לצמיחה עם מנועי צמיחה‬
‫חדשים ודגש גדול יותר של‬
‫הארגונים על שימוש בטכנולוגיה‬
‫כמכפיל כוח ויצירת מומנטום‬
‫חיובי‪.‬‬
‫אין ספק שברמה הלאומית‬
‫השנה הייתה שנה מאתגרת‪ ,‬בין‬
‫היתר כתוצאה ממבצע צוק איתן‪,‬‬
‫אבל המשק שלנו שוב הוכיח‬
‫שהוא חזק ואנחנו יכולים לראות לקראת שנת‬
‫‪ 2015‬שהשוק חוזר לעצמו‪ ,‬ולמרות הזעזועים‬
‫במערך הפוליטי אני מעריך ששנת ‪2015‬‬
‫תהיה טובה משנת ‪ 2014‬ותבנה את היסודות‬
‫לכמה שנים טובות של צמיחה וגידול‪.‬‬
‫לקראת שנת ‪ ,2015‬אנו רואים שלוש‬
‫מגמות מעניינות במיחשוב הארגוני‪.‬‬
‫יזמות וחדשנות טכנולוגית‬
‫המגמה הראשונה קשורה להכנסת‬
‫החדשנות והיזמות הטכנולוגית לתוך סדר‬
‫היום של ה‪ IT-‬הארגוני‪ .‬מגמה זו מקבלת משנה‬
‫תוקף בשוק הישראלי‪ ,‬שיש לו גישה לכל‬
‫הסטארט‪-‬אפים המדהימים בשלל התחומים‬
‫)סייבר‪ ,‬אחסון חכם‪ ,‬ביג דטה‪ ,‬רשתות חברתיות‬
‫וכמובן התחום החדש של ‪ .(IOT‬גופי מערכות‬
‫מידע הבינו‪ ,‬שעל מנת להיות רלוונטיים ובעלי‬
‫ערך לעסקים ‪ -‬הם חייבים לפתוח את עצמם‬
‫לכל הטכנולוגיות והפיתוחים החדשים‪ ,‬ואנו‬
‫רואים יותר ויותר ארגוני ‪ IT‬שמסתובבים‬
‫שבחזית הטכנולוגיה על מנת לייצר את החזון‬
‫של יותר ביותר‪ .‬מובן שהחדשנות והיזמות‬
‫יאפשרו לארגונים לממש את חזון מיחשוב‬
‫הענן‪ ,‬יישומי מובייל ורשתות חברתיות‬
‫ושימוש בטכנולוגיית המובייל‪.‬‬
‫של חברות הסטארט‪-‬אפ וכוח האדם‬
‫שמשתחרר מהצבא‪ ,‬אנחנו יכולים להניח‬
‫שנראה הרבה מאוד אקזיטים בתחום מצד‬
‫אחד ומצד שני יישומים חכמים בתחום ברמת‬
‫המיחשוב הארגוני בישראל‪.‬‬
‫המגמה השנייה קשורה להבנה של‬
‫הארגונים‪ ,‬שהגיע הזמן לטפל במערכות‬
‫הליבה שלהם שמעבר למערכות ה‪ERP-‬‬
‫וה‪) CRM-‬שם קיימת בשלות מסוימת על‬
‫בסיס יישומי חבילות המדף(‪ .‬ארגונים רבים‬
‫מתחילים לשקול את החלפת מערכת הליבה‬
‫על בסיס מוצרי מדף בתחום )בעולם הבנקאי‬
‫ובעולם הפיננסי‪ ,‬למשל‪ ,‬יש כבר לא מעט‬
‫יישומים ומוצרי מדף למערכות הליבה(‪ .‬אני‬
‫מעריך שבשנים הקרובות נראה החלפת‬
‫מערכות ליבה בארגונים גדולים רבים‪ ,‬כאשר‬
‫הארגונים מחפשים שותפים גדולים שיעזרו‬
‫להם לעשות את המעבר והסבה למערכות‬
‫החדשות על בסיס ארכיטקטורות חדשות‬
‫ולסיכום המגמות והכיוונים ברמת מקצועות‬
‫המחשוב‪ ,‬ב‪ 2015-‬נראה את המשך המגמה‬
‫של ‪ ,2014‬כאשר מקצועות חדשים יופיעו )כמו‬
‫אנשי הגנת סייבר‪ ,‬אנשי חוות לקוח ומסע‬
‫לקוח‪ ,‬מנהלי ארכיטקטורת המידע הארגוני‪,‬‬
‫מנהלי תשתיות ענן‪ ,‬מומחי הדפסות תלת‬
‫מימד וכד'(‪ ,‬ונראה את המשך המחסור הקיים‬
‫כיום במקצועות‪ ,‬כמו אנשי פיתוח תוכנה‬
‫ואנשי ‪ QA‬בטכנולוגיות החדשות )מובייל‪ ,‬רב‬
‫ערוצי‪ ,‬עולם הביג דטה ועוד(‪.‬‬
‫* זיו מנדל‪ ,‬מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס‬
‫גלובל‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪57‬‬
‫מחליפים שנה ‪ -‬תקשוב ממשלתי ׀ מאת‪ :‬יהודה קונפורטס‬
‫התקשוב הממשלתי נכנס ל‪ 2015-‬עם‬
‫הרבה מאוד ציפיות‪ ,‬לצד לא מעט חששות‪.‬‬
‫ממש לקראת סוף הקדנציה אישרה הממשלה‬
‫רפורמה במבנהו‪ .‬בפעם הראשונה הועברה‬
‫האחריות לתחום למשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫מטה התקשוב הממשלתי‪ ,‬שהוקם בעקבות‬
‫החלטת ממשלה אחרת‪ ,‬מ‪ ,2011-‬יהפוך‬
‫להיות‪ ,‬על פי ההחלטה הנוכחית‪ ,‬במעמד‬
‫של רשות‪ ,‬ויוצמד למיזם ישראל דיגיטלית‪,‬‬
‫שבראשו עומד ד"ר יאיר שינדל‪.‬‬
‫‪:2015‬‬
‫הרבה‬
‫ציפיות‬
‫עם מעט‬
‫חששות‬
‫השינוי במבנה הארגוני מסיים יותר מ‪20-‬‬
‫שנה שבהן התקשוב הממשלתי היה באחריות‬
‫משרד האוצר‪ .‬בחלק גדול מתקופה זו הוא היה‬
‫סמוך לאגף התקציבים – עובדה שאפשרה‬
‫לעומדים בראשו לממש תוכניות והשקעות‬
‫רבות‪ ,‬שעד היום אנחנו נהנים מפירותיהם‪.‬‬
‫החיבור לישראל דיגיטלית הוא הגיוני‬
‫מבחינת אנשי המקצוע‪ ,‬אבל אף אחד מהם‬
‫לא יודע להגיד בוודאות כיצד הדברים‬
‫יתגלגלו אחרי הבחירות‪ .‬אסור לשכוח‪ ,‬שמאז‬
‫שהתפטרה כרמלה אבנר מתפקיד ראש מטה‬
‫התקשוב הממשלתי‪ .‬נותר זה ללא מנהל‬
‫בפועל‪ ,‬כאשר את מקומה ממלא עד היום‬
‫באופן זמני רז הייפרמן‪ .‬הוא‪ ,‬מצדו‪ ,‬הודיע‬
‫כבר כמה פעמים‪ ,‬שאין בכוונתו להתמודד על‬
‫תפקיד מנהל המטה‪.‬‬
‫השנה לאוויר ושהושקעו בפיתוחן מאות‬
‫שנות אדם על פני השנים האחרונות‪.‬‬
‫מדובר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במערכת כלים שלובים‬
‫של רשות האכיפה והגבייה – פרויקט‬
‫שנוהל על ידי מנמ"ר הרשות‪ ,‬דן בן‬
‫סימון‪ ,‬ואת השלמת יישום מערכת‬
‫תנופה במשרד המשפטים‪ ,‬למחשוב‬
‫הפרקליטויות הפליליות‪ ,‬בהובלת המנמ"ר‪,‬‬
‫יאיר פרנק‪ .‬בנוסף‪ ,‬פה ושם נראים ניצנים‬
‫של אפליקציות סלולריות לשירות‬
‫האזרח‪ ,‬אבל עדיין יש הרבה מה לעשות"‪.‬‬
‫לדברי ד"ר אורון‪" ,‬האירועים החשובים‬
‫ביותר‪ ,‬שישפיעו גם על העתיד‪,‬‬
‫מתבטאים בשתי החלטות ממשלה‪:‬‬
‫הקמת המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית'‬
‫והעברת רשות התקשוב הממשלתי‬
‫למשרד ראש הממשלה"‪.‬‬
‫ממשל זמין‪ :‬מדינה מובילה‬
‫"כמדינה מובילה בעולם דיגיטלי ישראל‬
‫נחשבת כיום לאחת מהמדינות המובילות‬
‫בהנגשת שירותים דיגיטליים לאזרחים"‪,‬‬
‫כך אומר אופיר בן אבי‪ ,‬מנהל ממשל זמין‬
‫בממשלה‪" .‬בסקר שנערך על ידי האו"ם‬
‫לשנת ‪ ,2014‬ישראל נמצאת בקבוצת הדירוג‬
‫הגבוהה ביותר במתן שירותי ממשל זמין‪ ,‬ואף‬
‫ניכרת עלייה מהמדידה האחרונה שבוצעה‬
‫ב‪ 2012-‬בכל מה שקשור לשירותים מקוונים‬
‫אופיר בן ארי‬
‫בגלל הבחירות‪ ,‬נראה שלא ימונה מנהל חדש‬
‫למטה‪ ,‬לפחות עד כינונה של ממשלה חדשה –‬
‫מה שצפוי להתרחש באפריל‪-‬מאי‪ .‬כלומר לפחות‬
‫רבעון וחצי בשנת העבודה של המטה החדש‬
‫הוא יתנהל בלי מנהל‪ ,‬ושורה של תוכניות ארוכות‬
‫טווח ואסטרטגיות ימתינו כנראה ל‪.2016-‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬פעילות התקשוב התנהלה‬
‫ב‪ 2014-‬כסדרה‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬על כך מעידים‬
‫גם שורה של מנמ"רים ומנהלים בכירים‬
‫אחרים בממשלה ומחוצה לה‪ ,‬שכתבה זו‬
‫פוצחת בסדרת ראיונות אתם‪.‬‬
‫ד"ר אורון‪" :‬יש להסתכל על חצי‬
‫הכוס המלאה"‬
‫ד"ר נחמן אורון‪ ,‬יועץ מחשוב בכיר לממשלה‬
‫ויו"ר פורום המנמ"רים הממשלתי‪ ,‬סבור שבסך‬
‫הכל‪ 2014 ,‬הייתה שנה טובה לתחום ושצריך‬
‫להסתכל על חצי הכוס המלאה‪.‬‬
‫"השנה התאפיינה בפעילות תקשוב רבה‬
‫במשרדי הממשלה"‪ ,‬אמר‪ .‬גם ד"ר אורון מונה‬
‫כאירועים החשובים ביותר השנה בתחום‪,‬‬
‫שישפיעו על העתיד‪ ,‬את ההחלטות להקמת‬
‫ישראל דיגיטלית ולהעברת הרשות למשרד‬
‫ראש הממשלה‪.‬‬
‫הוא ציין כמה "מערכות גדולות שעלו‬
‫‪58‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫לאזרחים ועסקים"‪ ,‬אומר בן אבי‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מהלכים אלו מצטרפים להחלטת‬
‫הממשלה בדבר הקמת המייזם ישראל‬
‫דיגיטלית ושיתוף הפעולה עם התקשוב‬
‫הממשלתי ולכל הפעולות שנעשות בממשל‬
‫זמין באשר לשיפור מתמיד לשירותים‬
‫המקוונים לאזרחים‪" .‬בשנה האחרונה ניכרת‬
‫קפיצה משמעותית בהבאת השירותים‬
‫המקוונים לרמת יישום זמינה‪ ,‬פשוטה ונגישה‬
‫יותר לאזרחי המדינה"‪.‬‬
‫ד"ר נחמן אורון‬
‫הוא מציין‪ ,‬כי בשנה האחרונה הושקו באתר‬
‫‪ data gov‬מעל ‪ 100‬מאגרים חדשים )מתוך ‪264‬‬
‫קיימים( בינהם מאגרי התקציב של שנים ‪2014‬‬
‫ ‪ ,2015‬מאגרי תיכנון תקציב‪ ,‬מאגר הפטנטים‪,‬‬‫מאגר פושטי הרגל ועוד‪.‬‬
‫בנושאי הממשל פתוח‪ ,‬מפרט בן אבי‪,‬‬
‫"הושקו בשנה וחצי האחרונות מעל ‪ 20‬יישומים‬
‫שיתופיים חדשים כפורומים‪ ,‬בלוגים‪ ,‬קהילות‬
‫ידע‪ ,‬שולחנות עגולים וסקרים‪ .‬ובימים אלו‬
‫נעשית עבודה בנושאי מתודולוגיה של שיתוף‬
‫ציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחלט בהחלטת הממשלה על‬
‫קידום עקרונות 'ממשל פתוח'‪ ,‬לרבות הגברת‬
‫השקיפות השלטונית ושיתוף ציבור"‪.‬‬
‫"השירותים המקוונים הניתנים לאזרחי‬
‫מדינת ישראל הם מגוונים‪ ,‬ובאים לידי‬
‫ביטוי בטפסים מקוונים באינטרנט‪ ,‬במובייל‬
‫ובטאבלט‪ ,‬בעמדות שירות לשירות האזרח‬
‫ובאפליקציות ממשלתיות ‪".‬מעל ‪ 66‬מיליון‬
‫פניות גולשים לאתרי הממשלה בשנה‬
‫המקבלים מידע עדכני באשר לשירותים‬
‫ממשלתיים‪ .‬מעל ‪ 5‬מליון אזרחים ממלאים‬
‫ושולחים טפסים מקוונים"‪.‬‬
‫נתונים נוספים שציין בן אבי לגבי הפעילות‬
‫ב‪ 88,083 :2014-‬הורים לילדים צעירים הגישו‬
‫בקשות לסבסוד מעונות יום‪ ,‬מתוכם ‪ 69%‬עשו‬
‫זאת השנה בצורה מקוונת‪ 589,546 .‬אזרחים‬
‫בשירות התשלומים‬
‫הממשלתי‪ ,‬הפועל כבר‬
‫מ‪ ,2001-‬היו השנה מעל‬
‫ארבעה מיליון טרנזקציוות‬
‫ומעל ‪ 26‬מיליארד שקלים‬
‫שולמו באמצעות שירות‬
‫זה –בשנה האחרונה ‪29,523‬‬
‫אזרחים הורידו כבר גם את אפליקציית שירות‬
‫התשלומים החדשה ומבצעים את התשלומים‬
‫המוצעים באפליקצייה מהטלפון הנייד‪.‬‬
‫בן אבי מציין גם‪ ,‬כי ממשל זמין מפתח‬
‫שירותים גם לעסקים‪ ,‬ואחת הדוגמאות היא‬
‫הגשת בקשות מגוונות לרשיונות ייבוא‪ ,‬דבר‬
‫שמקצר מאוד את הליכי הרישוי‪" .‬השימוש‬
‫במערכת מקוונת זו קיצר תהליכים אף ל‪24-‬‬
‫שעות‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬ייבוא תרופות וחומרים‬
‫פארמצבטיים בשיתוף עם משרד הבריאות"‪.‬‬
‫אופיר בן אבי‪" :‬מעל ‪66‬‬
‫מיליון פניות גולשים‬
‫לאתרי הממשלה‬
‫בשנה המקבלים מידע‬
‫עדכני באשר לשירותים‬
‫ממשלתיים‪ .‬מעל ‪ 5‬מליון‬
‫אזרחים ממלאים ושולחים‬
‫טפסים מקוונים"‬
‫ד"ר עופר רימון‬
‫"כמו כן הוחלט בהחלטת ממשלה מחודש‬
‫אוקטובר ‪ 2014‬על הקמת "צוות בין משרדי‬
‫לקביעת מדיניות בעניין הנגשת מידע ומאגרי‬
‫מידע לציבור‪ .‬הצוות יגדיר מדיניות בדבר‬
‫הנגשת מאגרי מידע לציבור הן בפן הטכנולוגי‬
‫והן בפן המשפטי"‪.‬‬
‫הגישו בקשה לדרכון בצורה‬
‫מקוונת‪ 130,782 ,‬אזרחים‬
‫הודיעו על שינוי מען‬
‫בטפסים מקוונים‪128,539 ,‬‬
‫אזרחים הגישו בקשה‬
‫לקבלת תעודת זהות בצורה‬
‫מקוונת‪ ,‬וכ‪ 200-‬אלף נהגים‬
‫חידשו רשיון בעמדות שירות‬
‫עצמי מבלי לגשת לסניפי‬
‫משרד הרישוי‪.‬‬
‫פרויקט נוסף הוא פורטל עובדי הוראה‪,‬‬
‫שמנוהל בגישת ‪" :CRM‬הפורטל שעלה‬
‫השנה מהווה פריצת דרך בעולם השירות‬
‫למורים‪ .‬הפורטל נבנה לאחר מיפוי השירותים‬
‫החשובים למורים"‪ ,‬מסביר רימון‪" .‬לאחר ביצוע‬
‫המיפוי בנינו ממשקים אינטרנטיים למערכות‬
‫התפעוליות של המשרד‪ ,‬ובמקביל העברנו‬
‫לסביבה פתוחה מערכות ותהליכים שבעבר‬
‫לא ניתן היה להנגיש אותם למורים‪ .‬הפורטל‬
‫משרד החינוך‪ :‬איחוד מינהלים‬
‫שנת ‪ 2014‬עמדה בסימן של איחוד מינהלים‪:‬‬
‫ד"ר עופר רימון קיבל את האחריות על מינהל‬
‫תקשוב ומערכות מידע בנוסף למינהל מדע‬
‫וטכנולוגיה‪ .‬במשרד החינוך הסבירו‪ ,‬כי האיחוד‬
‫של שני המינהלים הללו למינהל גדול ומאוחד‬
‫מאפשר לתת פתרונות הוליסטיים בתחום‬
‫התקשוב מקצה לקצה‪" .‬השנה התאפיינה‬
‫בתנופה של עשייה וסיימנו במהלכה כ‪20-‬‬
‫פרויקטים גדולים"‪ ,‬אומר ד"ר רימון‪.‬‬
‫"במהלך השנה האחרונה פותח הענן‬
‫החינוכי‪ ,‬שמהווה סביבה שבה יכולים‬
‫המורים בבתי הספר לקבל את כל השירותים‬
‫וההדרכות הנחוצים להם במקום אחד כדי‬
‫שיוכלו לשלב את עולם התוכן הדיגיטלי‬
‫בהוראה ובלמידה בצורה מיטבית"‪ ,‬אמר ד"ר‬
‫רימון‪" .‬לענן החינוכי חוברו במבצע לוגיסטי‬
‫מורכב ‪ 1,800‬בתי ספר בסיבים אופטיים בפס‬
‫רחב‪ .‬החיבור בסיבים אופטיים סימטריים‬
‫כולל גם בניית לוח מחוונים למשרד החינוך‪,‬‬
‫שמאפשר לקבל תמונת מצב מקוון של‬
‫התעבורה הדיגיטלית ולבצע אופטימיזציה‬
‫של השימוש בקווים"‪ ,‬ציין רימון‪.‬‬
‫כולל שירותים למורים משלב הכניסה‬
‫למערכת החינוך ועד היציאה לגמלאות ומכיל‬
‫כבר עכשיו כ‪ 50-‬שירותים‪ .‬הפורטל בנוי‬
‫בשיטה של מעגלי שירות‪ ,‬שמטרתה להנגיש‬
‫את השירותים למורים ולמנוע מהמורה את‬
‫הצורך להגיע למשרד באופן פיסי‪ ,‬להתקשר‬
‫או לשלוח פקסים כמו שהיה נהוג עד היום"‪.‬‬
‫פרויקט נוסף הוא פרויקט אתר המשרד‬
‫החדש‪" .‬עברנו מסביבה טכנולוגית מיושנת‬
‫לסביבה חדשה ולתפיסת דיגיטל חדשה"‪,‬‬
‫מסביר רימון‪" .‬באתר יש ‪ 160‬תת‪-‬אתרים‪,‬‬
‫שהציגו את יחידות המשרד‪ .‬נבנה אתר חדש‬
‫שפונה גם לציבור ההורים המעוניינים להיות‬
‫בקשר עם המורים ולקבל מידע על הנעשה‬
‫בבית הספר ולעקוב אחרי זה בבית"‪ ,‬אומר רימון‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪59‬‬
‫מחליפים שנה ‪ -‬תקשוב ממשלתי ׀ מאת‪ :‬יהודה קונפורטס‬
‫"במשרד הבריאות‬
‫מסכמים שנה די‬
‫אינטנסיבית של פעילות‬
‫בתחום מערכות המידע‪,‬‬
‫שליוותה את ליבת‬
‫הפעילות של המשרד‪:‬‬
‫דוח ועדת גרמן וכל מה‬
‫נושא נוסף שבו רימון מדגיש כי הוא גאה בו‬
‫ואפילו מתרגש‪ :‬תוכנית סייבר חדשה בתחום‬
‫לימוד מדעי המחשב‪" .‬מדובר במגמה חדשנית‪,‬‬
‫המיועדת לילדים מצטיינים"‪ ,‬מסביר רימון‪,‬‬
‫"התלמידים מסיימים בגרות של חמש יחידות‬
‫באנגלית‪ ,‬במתמטיקה ובפיסיקה‪ ,‬ו‪ 10-‬יחידות‬
‫בהגנת הסייבר"‬
‫ועדת המדע והטכנולוגי‪:‬‬
‫מסייבר ועד ישראל דיגיטלית‬
‫ועדת המדע והטכנולוגיה הספיקה‬
‫לדון בקדנציה הקצרה שלה בשורה של‬
‫נושאים טכנולוגיים‪ .‬יו"ר הוועדה משה גפני‪,‬‬
‫משרד הבריאות‪:‬‬
‫תמיכה בוועדת גרמן‬
‫במשרד הבריאות מסכמים שנה די‬
‫אינטנסיבית של פעילות בתחום מערכות‬
‫המידע‪ ,‬שליוותה את ליבת הפעילות של‬
‫המשרד‪ :‬דוח ועדת גרמן וכל מה שמסביב‬
‫לה‪ .‬מנמ"רית המשרד הנמרצת שירה לב עמי‪,‬‬
‫מסכמת את ההישגים‪ :‬פריסת מידע רפואי‬
‫לאומי בכל ארגוני הבריאות כולל קופות‬
‫החולים ובתי חולים‪ .‬פרויקט נוסף הוא שדרוג‬
‫טכנולוגי‪ ,‬פריסת תשתיות‪ ,‬יישום אבטחת‬
‫מידע ומערכות ב=‪ 55-‬הסניפים של טיפת‬
‫חלב‪ ,‬פריסת תשתיות‪ ,‬ישום אבטחת מידע‬
‫ומערכת מידע מתפתחות‪.‬‬
‫פרויקטים נוספים שנערכו השנה‪ :‬מחשוב‬
‫תהליכי עבודה של אזרחים ועסקים מול‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬הקמה ושדרוג מערכות‬
‫ח"כ משה גפני‬
‫שמסביב לה‪".‬‬
‫עדיין יש עוד הרבה מה לעשות‪ .‬בעיקר מורגש‬
‫החסר בתכנון רחב‪ ,‬בראייה כוללת ובפרויקטים‬
‫חוצי ארגון‪ .‬את החסר הזה אמורות למלא‬
‫הפונקציות הארגוניות החדשות‪ ,‬שהועברו‬
‫לאחריות משרד ראש הממשלה‪ ,‬אולם הם‬
‫ייאלצו להמתין עד שנדע מי יאייש את כיסא‬
‫ראש הממשלה ב‪ 17-‬במרץ‪.‬‬
‫קופות החולים כחלק מהצטרפות לתקן‬
‫בינלאומי של ארגוני בריאות מובילים בעולם‪.‬‬
‫מה צפוי לנו ב‪2015-‬‬
‫"תוכנית נוספת היא מערכת חדשה לתכנון‬
‫כוח אדם בהוראה‪ ,‬על רקע זה שכל תהליכי‬
‫התכנון אינם מתוקשבים‪ ,‬מאגרי המועמדים‬
‫להכשרה והוראה לא ממוחשבים ואינם‬
‫מדברים ביניהם‪.‬פרויקטים נוספים‪ :‬מערכת‬
‫שער למנהל בית הספר‪ ,‬שתמחשב את כל‬
‫נושא הדיווחים הרבים שמגיעים כל השנה‬
‫מבית הספר למשרד הראשי‪ ,‬מיחשוב מערכת‬
‫ההסעות ותקשוב והחצנה של תהליכים‬
‫מרכזיים"‪.‬‬
‫גם במשרדי האחרים בממשלה‪ ,‬כמו‬
‫משרד התחבורה‪ ,‬משרד הבריאות ועוד‪ ,‬נעשו‬
‫פרויקטים שונים‪ ,‬שמטרתם שיפור השירות‬
‫לאזרח‪ .‬גם בממשלה וגם בקרב הציבור הרחב‬
‫מודעים לכך‪ ,‬שלמרות כל העשייה הרבה‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫שירה לב עמי‪ ,‬מנמ"רית משרד הבריאות‬
‫לגבי התוכניות לשנת ‪ ,2015‬מפרט רימון‪:‬‬
‫"בכוונתו לסיים ‪ 30‬פרויקטים גדולים‪,‬‬
‫שחלקם כבר החל‪ :‬למידה באמצעות ספרים‬
‫דיגיטליים‪ ,‬שיחליפו את הספרים הפיסיים‪,‬‬
‫שמעבר ליתרונות הפיסיים שלהם ‪ -‬הקלה‬
‫במעמסה על תיקי הילדים ‪ -‬הם יהיו עדכניים‬
‫כל הזמן מבלי הצורך לרכוש אותם"‪ ,‬אומר‬
‫רימון‪.‬‬
‫תפעוליות‪ ,‬הקמת מוקד קול הבריאות‪ ,‬רישוי‬
‫טכנולוגיות מעבדות ובדיקות מים ועוד‪.‬‬
‫בשנה הבאה‪ ,‬אחרי הבחירות‪ ,‬יעסוק‬
‫המשרד ביישום המלצות ועדת גרמן שיש‬
‫בהם פרק חשוב בתחום ה‪ IT-‬שנועד לגבות‬
‫את המסקנות ולסייע ביישומן‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הסתיים תהליך‬
‫האקרדיטציה של בתי החולים בישראל וכן‬
‫חלק את ראשות הוועדה עם השתתפות‬
‫פעילה בוועדות אחרות בכנסת כמו ועדת‬
‫הכספים‪ .‬בדיונים בהם השתתף לא חסך‬
‫גפני את הביקורת על הממשלה גם בתחומי‬
‫הטכנולוגיה ומבחינה זו היתה הוועדה הזו‪,‬‬
‫קול קורא במדבר לאי העשייה של הממשלה‬
‫בכל מה שקשור לתקשוב והיי טק‪.‬‬
‫על מה דיברו בוועדה? נערכו כמה דיונים‬
‫בנושא של הגנה על הפרטיות‪ ,‬הונאות‬
‫ותקיפות סייבר‪ ,‬תקנות החוק הביומטרי שהן‬
‫מתכון קבוע לישיבות סוערות‪ ,‬מחדל החינוך‬
‫המקצועי של משרדי הממשלה‪ ,‬פעילות‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬פעילות ועדת‬
‫המדע‪ ,‬ובחלק האחרון של השנה‪ ,‬ממש לפני‬
‫פיזור הכנסת‪ ,‬מיזם ישראל דיגיטלית והפרטת‬
‫המדען הראשי‪.‬‬
‫הוועדה יצאה לפגרה עד אחרי הבחירות‪,‬‬
‫וסביר להניח שתמשיך לעסוק באותם‬
‫נושאים‪ ,‬חלקם משום שהם עדיין לא‬
‫אקטואלי ובחלקם משום שאין שום סכנה‬
‫שהממשלה תשנה אותם או תתקן אותם‪.‬‬
‫הכנס השנתי של לשכת‬
‫מנתחי מערכות מידע‬
‫הפיסגה הדיגיטלית ‪2015‬‬
‫טכנולוגיות מידע ‪ -‬הרבה יותר ממה שחשבת‬
‫יום ב' ‪ | 23.03.2015‬מלון דיויד אינטרקונטיננטל‬
‫מנחם לייבה‬
‫מנכ"ל עיריית תל‪-‬אביב‬
‫רונן זרצקי‬
‫סמנכ"ל טכנולוגיות‬
‫ישראכרט‬
‫שי קוקוי‬
‫יו"ר לשכת מנתחי‬
‫מערכות מידע‬
‫השגריר כרמי גילון‬
‫יו"ר חברת הסייבר סייטיגיק‬
‫וראש השב"כ לשעבר‬
‫אבי כוכבא‬
‫מנמ"ר‪ ,‬מנהל חטיבת‬
‫מחשוב ותפעול‬
‫בנק הפועלים‬
‫עוזי יצחקי‬
‫ד"ר יאיר שינדל‬
‫ראש מטה "ישראל דיגיטלית"‪,‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫יחיאל גפנר‬
‫מנמ"ר כללית שירותי‬
‫בריאות‬
‫רז הייפרמן‬
‫מ"מ הממונה על‬
‫התקשוב הממשלתי‬
‫מרכז התוכנית‬
‫מנכ"ל משרד התחבורה‬
‫אלי פרנק‬
‫מנכ"ל ‪FrankIT‬‬
‫יו"ר הכנס‬
‫שלמה מתיא‬
‫מנהל חטיבה שירותיים‬
‫מקצועיים‪ ,‬מגזר ממשלתי‬
‫קבוצת אלעד‬
‫ארגון הכנס‬
‫בין המושבים הכנס‪:‬‬
‫פיננסי‬
‫ד"ר יוסי רוזנבלום‬
‫מכבי שירותי בריאות‬
‫ליאורה שכטר‬
‫מנהלת אגף‬
‫מחשוב ומ"מ‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‬
‫מוריס קסנר‬
‫מנמ"ר לאומית‬
‫פרופ' רן בליצר‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫שירה לב עמי‬
‫מנמ"רית משרד‬
‫הבריאות‬
‫שרה צפריר‬
‫מנמ"רית רמבם‬
‫בין ההרצאות והמרצים ‪ -‬מליאה‬
‫רפואה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחבורה‬
‫חינוך‬
‫‪SMAC‬‬
‫מיזם "ישראל דיגיטלית" | ד"ר יאיר שינדל‪ ,‬ר' מטה המיזם‪ ,‬משרד ראש הממשלה‬
‫"חדשנות בניהול של עיר – זווית הראייה של ת"א‪-‬יפו" | מנחם לייבה‪ ,‬מנכ"ל העירייה‬
‫"הצונאמי הדיגיטלי – מטרור קלאסי לטרור סייבר – השפעות ברמה המדינית‪ ,‬הגאופוליטית והעסקית"‪,‬‬
‫השגריר כרמי גילון‪ ,‬יו"ר חברת הסייבר סייטיגיק וראש השב"כ לשעבר‬
‫פאנל מנמ"רים ומנכ"לים – "השפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית על טכנולוגיות המידע בארגון"‬
‫מנחה‪ :‬זיו מנדל‪ ,‬מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה‬
‫משתתפים‪ :‬רונן זרצקי‪ ,‬סמנכ"ל מערכות מידע‪ ,‬ישראכרט; ליאורה שכטר‪ ,‬מנהלת אגף מחשוב ומ"מ‪ ,‬עיריית ת"א‬
‫בין ההרצאות והמרצים ‪ -‬מושבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טכנולוגי‬
‫ד"ר עופר רימון‬
‫מנהל מינהל תקשוב‪,‬‬
‫טכנוליגה ומערכות‬
‫מידע‪ ,‬משרד החינוך‬
‫"בנקאות דיגיטלית" | אבי כוכבא‪ ,‬מנמ"ר‪ ,‬מנהל חטיבת מחשוב ותפעול‪ ,‬בנק הפועלים‬
‫"הרפואה דיגיטלית – רפואה מבוססת מידע" | יחיאל גפנר‪ ,‬מנמ"ר‪ ,‬כללית שירותי בריאות‬
‫"הפרויקט הלאומי לשיתוף מידע רפואי – חזון רצף הטיפול הרפואי" | שירה לב‪-‬עמי‪ ,‬מנמ"רית משרד הבריאות‬
‫דיבייט – "מודרניזציה מול אתיקה" | מנחה‪ :‬יחיאל גפנר‪ ,‬משתתפים‪ :‬פרופ' רן בליצר – הכללית‪ ,‬ד"ר יוסי רוזנבלום –‬
‫מכבי‪ ,‬מוריס קסנר – מנמ"ר מכבי‪ ,‬שרה צפריר‪ ,‬מנמ"רית רמב"ם‬
‫"תחבורה דיגיטלית" עוזי יצחקי‪ ,‬מנכ"ל משרד התחבורה‬
‫"‪ | "Connected Vehicle driving the future‬ד"ר ברק הרשקוביץ‪ ,‬ג'נרל מוטורס ישראל‪ ,‬מנהל קבוצת‬
‫‪Global Connected Consumer Dev‬‬
‫• "הטכנולוגיה הדיגיטלית כמנוף לקידום מערכת החינוך בארץ" | ד"ר עופר רימון‪ ,‬מנהל מינהל תקשוב‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫ומערכות מידע ‪ ,‬משרד החינוך‬
‫• "‪ ,"The Analytical Factory‬מיה מחשבים – ‪ SAS‬ישראל‬
‫בשיתוף הובלה והפקה‬
‫לחסויות‪ :‬נטלי גבאי‪ ,‬סמנכ”לית שיווק אירועים וכנסים ‪,052-3275387‬‬
‫‪ | [email protected]‬צליל אברהם‪ ,‬מנהלת פרויקטים‪ ,‬אירועים וכנסים‪,‬‬
‫טל‪[email protected] ,03-7330773 .‬‬
‫לרישום מחלקת אירועים ‪,03-7330777‬‬
‫‪http://sysnan-2015.events.co.il‬‬
‫משרד החינוך‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬ד"ר איתן לסרי *‬
‫מנהיגות בעסקים ‪ -‬מתכנון ליישום מוצלח!‬
‫"ההצלחה היא מורה גרועה‪ ,‬היא מפתה‬
‫אנשים חכמים לחשוב שהם לא יכולים‬
‫להפסיד‪ ...‬זה בסדר לחגוג את ההצלחה‪ ,‬אך‬
‫זה יותר חשוב לשים לב ללקחי הכישלון"‪ ,‬כך‬
‫התבטא אחד המנהלים והיזמים המוצלחים‬
‫ביותר בהיסטוריה‪ ,‬ביל גייטס‪ .‬אוסיף על כך‬
‫ציטוט של ג'ק וולש‪ ,‬המנהל האגדי של חברת‬
‫ג'נרל אלקטריק‪ ,‬שאמר‪" :‬על פניו‪ ,‬ערך לבעלי‬
‫המניות הוא הרעיון המטומטם בעולם‪ .‬ערך‬
‫לבעלי מניות מהווה תוצאה‪ ,‬לא אסטרטגיה‪.‬‬
‫ציבור הבוחרים שלך הם העובדים שלך‪,‬‬
‫הלקוחות שלך והמוצרים שלך"‪.‬‬
‫השילוב של שני המסרים הללו מהוה נדבך‬
‫חשוב להבנה כיצד לנהוג בתבונה לתכנון‬
‫מדיניות לקראת יישום מוצלח יותר בשטח‬
‫העסקי‪ .‬כמנהל‪ ,‬דחף ג'ק וולש בהתמדה‬
‫את המנהלים שהיו תחתיו להמשיך ולשפר‬
‫את הפרודוקטיביות שלהם‪ .‬הוא פעל לבער‬
‫חוסר יעילות באמצעות גיזום המלאי ונטרול‬
‫הביורוקרטיה‪ ,‬שכמעט גרמה לו לעזוב את‬
‫החברה בעבר‪ .‬ביל גייטס בחר להתקדם‬
‫ולצאת לשוק עם מוצריו‪ ,‬שכבשו את‬
‫העולם‪ ,‬ולא להמתין עד שהמוצרים שלו יהיו‬
‫מושלמים‪.‬‬
‫יש מנהלים שעובדים תקופה ארוכה‬
‫על גיבושן של אסטרטגיות לפעולה מתוך‬
‫חשש שחלילה יחמיצו משהו‪ ,‬אולם בעוד‬
‫הם עסוקים בגיבושה של אותה אסטרטגיה‬
‫מושלמת‪ ,‬הם מגלים שתנאי השוק השתנו‬
‫ושנדרשת להם אסטרטגיה חדשה ומעודכנת‬
‫יותר! בעצם‪ ,‬רובנו גדלנו בהשפעת הנחת‬
‫העבודה שניהול ומצוינות חד המה‪ .‬ניהולם‬
‫של אחרים נתפס כהמשך ישיר של מצוינות‬
‫אישית ושל מקצועיות‪ .‬כדי להצליח בעולם‬
‫העסקי של היום‪ ,‬נדרש המנהל להפגין‬
‫יכולות מנהיגות‪ .‬מנהלים המקפידים לפתח‬
‫את הפוטנציאל המנהיגותי הטמון בהם יגיעו‬
‫לביצועים עסקיים גבוהים יותר מעמיתיהם‬
‫המשקיעים בניהול השוטף בלבד‪.‬‬
‫מהי מנהיגות עסקית?‬
‫המילה "מנהיגות" נקשרת לרוב לדמויות מן‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬למצביאים צבאיים‪ ,‬או לעומדים‬
‫בראש מדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המינוח "מנהיגות‬
‫‪62‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫עסקית" מתייחס להובלה והנהגה של חברה‬
‫או ארגון‪ ,‬לבניית אסטרטגיה והתווית מדיניות‬
‫בכל תחום אפשרי‪ ,‬כשהמושג "מנהיגות"‬
‫מקבל משמעות שונה מזו שהורגלנו אליה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מטרת מנהלים רבים כמנהיגים‬
‫עסקיים צריכה להיות בראש ובראשונה‬
‫להוציא את המיטב לא רק מהעסק שלהם‪,‬‬
‫אלא קודם כל מהעובדים שלהם‪ .‬משימה זו‬
‫אינה פשוטה כלל‪ ,‬אולם אפשר ליישם אותה‬
‫אם פועלים נכון‪.‬‬
‫מנהיגות עסקית היא כינוי לצורת מנהיגות‬
‫מתגמלת‪ ,‬אשר נועדה להשיג שליטה בביצועי‬
‫הכפופים‪ .‬למנהיגים עסקיים יש תפקיד מרכזי‬
‫בעיצובה של תרבות ארגונית בארגון שבו‬
‫הם נושאים בתפקיד‪ .‬כדמות מובילה בארגון‪,‬‬
‫עליהם להיות בעלי תפיסה רחבה ובעלי‬
‫רעיונות מעמיקים‪ ,‬וכן בעלי רקע היסטורי‪,‬‬
‫תרבותי ואישיותי אשר יאפשר להם לתפקד‬
‫בעמדת המנהיגות של הארגון‪ ,‬ובמטרה להשיג‬
‫את יעדיו העסקיים‪.‬‬
‫יש הטוענים‪ ,‬שאנו נמצאים בעיצומו של‬
‫משבר מנהיגות‪ ,‬שבדורנו המורכב והשונה‪,‬‬
‫איננו מצליחים לגדל מנהיגים מוצלחים כמו‬
‫בעבר‪ .‬אך אם נבחן את העבר נראה שמנהיגינו‬
‫הגדולים‪ ,‬צמחו וגדלו לתוך מציאות אשר‬
‫עיצבה את מנהיגותם‪ .‬המשפחה המלוכדת‪,‬‬
‫ההורים "החזקים"‪ ,‬החינוך בבית לערכים של‬
‫כבוד הדדי‪ ,‬אכפתיות לזולת‪ ,‬שיתוף וחלוקה‬
‫בנטל‪ ,‬ערך גבוה לעשייה‪ ,‬יצירה ובנייה‪ ,‬כל‬
‫אלו היו בסיס איתן לצמיחתה של מנהיגות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫רבות הן התכונות האישיות של מנהיג‪ ,‬אך‬
‫קיימות כמה תכונות בולטות הבאות לידי‬
‫ביטוי‪ ,‬כגון‪ :‬הבלטה עצמית או על ידי הקבוצה‬
‫סביבו‪ ,‬יכולת הקשבה והבנה לצד מיומנויות‬
‫ביחסי אנוש עם אוריינטציה רגשית גבוהה‪,‬‬
‫שאיפה לניעות ומובילות של אנשיו‪ ,‬חיבור‬
‫מתמיד ואוריינטציה למציאות וכמובן מהירות‬
‫בקבלת החלטה ותגובה ליישום בשטח‪.‬‬
‫מנהיגים מבינים שהצלחתו של כל ארגון‬
‫טמונה באנשיו‪ .‬הם רואים עצמם כמשחררים‬
‫של כישרון אנושי‪ ,‬ופיתוח מלוא הפוטנציאל‬
‫הגלום באנשיהם עומד בראש מעייניהם‪.‬‬
‫הם מבינים שמשימתו של מנהיג עסקי‬
‫היא להפוך את מקום העבודה למקום שבו‬
‫מממשים כישרונות‪ .‬מנהיג בעל חזון מבין‬
‫שהחברה שלו חייבת להיות בראש ובראשונה‬
‫מקום והזדמנות להתפתחות עצמית‬
‫ולהגשמה אישית שלו ושל עובדיו יחד‪.‬‬
‫ניהול עסקי מוצלח מצריך כישורים ניהוליים‬
‫בנושאים ספציפיים בנוסף לכישורי ניהול‬
‫הלכה למעשה‪ .‬כל ארגון זקוק לניהול עסקי‬
‫מוצלח על מנת לעמוד ביעדים העסקיים‬
‫שלו‪ ,‬בין השאר לתוכנית עסקית‪ ,‬קביעת‬
‫מחירים‪ ,‬ניהול כספים‪ ,‬גיוס וניהול עובדים‬
‫ועוד‪ .‬כיום‪ ,‬קיימים חוקים רבים כתובים ובלתי‬
‫כתובים לניהול עסקי אפקטיבי של כל ארגון‪.‬‬
‫מה הם תכנון ויישום מדיניות?‬
‫ההתקדמות הטכנולוגית המואצת יוצרת‬
‫סביבה עסקית תחרותית ומשתנה לפרקים‪,‬‬
‫המחייבת ארגונים לנתח כל הזמן את המרחב‬
‫העסקי של פעילותם‪ ,‬ולעבוד לפי תכניות‬
‫עבודה סדורות אך מתאימות את עצמן‬
‫לשינויים הללו‪.‬‬
‫שאלת מימוש מוצלח של האסטרטגיה‬
‫העסקית החליפה במקרים רבים את שאלת‬
‫הגדרת האסטרטגיה כאבן הבוחן של‬
‫הצלחה עסקית‪ .‬חשוב להבין את הפער‬
‫הקיים בארגונים המובילים בישראל בין‬
‫כתיבת תוכניות אסטרטגיות לבין יישומן‬
‫בפועל‪ ,‬ולהציע גישות וכלים להבטחת יישום‬
‫מוצלח יותר‪ .‬כדי לצמוח ולגדול לאורך זמן‪,‬‬
‫תוך מובילות ולא מתוך הישרדות‪ ,‬ארגונים‬
‫נדרשים לחשיבה‪ ,‬תכנון ויישום אסטרטגי‬
‫ארוכי טווח‪ ,‬הלוקחים בחשבון שיקולים‬
‫פנימיים וחיצוניים המשפיעים על הארגון ועל‬
‫יכולתו ליצור מובילות וצמיחה מתמשכים‪.‬‬
‫השאלה החשובה שיש לשאול בארגונים‬
‫רבים היא‪ :‬מדוע שלב היישום הוא השלב‬
‫שעמו מנהלים נאבקים יותר מכל? מה‬
‫משתבש להם בדרך מתכנון ליישום? ראשית‪,‬‬
‫יישום תכניות אסטרטגיות הוא סוג של‬
‫שינוי‪ .‬על מנת ליישם תכניות‪ ,‬עלינו לעשות‬
‫דברים אחרת מכפי שהתרגלנו לעשות אותם‬
‫בעבר‪ .‬השינוי גורם לרבים מהמנהלים קושי‬
‫בהתנהלות השוטפת לצד פחד מתוצאות‬
‫ד"ר איתן לסרי מסביר מהי מנהיגות בעסקים‪ ,‬מהם תכנון ויישום מדיניות ואיך היוועצות עם‬
‫עמיתים עוזרת לכך ● יש מנהלים שעובדים תקופה ארוכה על גיבוש אסטרטגיות לפעולה‬
‫מחשש שחלילה יחמיצו משהו‪ ,‬אולם בעוד הם עסוקים בגיבוש האסטרטגיה המושלמת‪ ,‬הם‬
‫מגלים שתנאי השוק השתנו ושנדרשת אסטרטגיה חדשה ומעודכנת יותר‬
‫השינוי ומרמת הקונצנזוס של הסביבה‬
‫אליה הוא מביא אותם‪ .‬אתגר נוסף הוא‬
‫פניות המנהלים ליישום ההחלטות‪ .‬לעתים‬
‫קרובות‪ ,‬מנהלים עסוקים בעיקר בזיהוי‬
‫צרכים ובקבלת החלטות‪ ,‬כאשר שלב היישום‬
‫נוטה להידחק הצידה‪ .‬בשל אותה שגרה‬
‫"מנהיגים מבינים‬
‫שהצלחתו של כל‬
‫ארגון טמונה באנשיו‪.‬‬
‫הם רואים עצמם‬
‫כמשחררים של כישרון‬
‫אנושי‪ ,‬ופיתוח מלוא‬
‫הפוטנציאל הגלום‬
‫באנשיהם עומד בראש‬
‫מעייניהם"‬
‫מוכרת המשבשת תכניות‪ ,‬זו שעובדים רבים‬
‫מגדירים כ"עבודה אמיתית" המונעת מהם‬
‫לעסוק ביישום אסטרטגיה‪ .‬מנהלים רבים‬
‫דווחו כי תשומת לב רבה נדרשת לשמירה על‬
‫חיי הארגון‪ ,‬ע"י עבודה יומיומית‪ ,‬ולעומתה‪,‬‬
‫פעילויות חדשות‪ ,‬שנועדו להניע את הארגון‬
‫קדימה לעבר יעדים ומטרות‪ ,‬עשויות להדחק‬
‫הצדה‪ .‬זוהי המלחמה הידועה בין ה"דחוף"‪,‬‬
‫הפעולות הנדרשות ע"י שגרת היומיום‪ ,‬לבין‬
‫ה"חשוב"‪ ,‬אותן פעולות שחשיבותן גבוהה‪,‬‬
‫אך אינן דורשות את תשומת לבנו המידית‪.‬‬
‫מה שיגדיל את ההסתברות ליישום מוצלח‬
‫יותר‪ ,‬יהיה רתימת האנשים‪ ,‬בכל הרמות‪ .‬החל‬
‫משותפות בחשיבה על תכנית העבודה‪ ,‬עובר‬
‫למעורבות בהכנתה ולבסוף ‪ -‬בנכונות של‬
‫כולם לקחת חלק ביישומה בשטח‪.‬‬
‫היוועצות עם עמיתים וקבלת‬
‫משוב כגורם מקדם!‬
‫מנהיגים עסקיים מוצלחים הם אלו שחשוב‬
‫להם לקבל פידבקים מעמיתים ומכפופים‬
‫להם‪ ,‬רובם רואים זאת כיתרון ומעלה חשובה‬
‫ולא כחיסרון‪ .‬ד"ר יובל קליש‪ ,‬מהפקולטה‬
‫לניהול באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬אמר פעם‬
‫כי יש כמה כשלים העומדים בדרך לקבלת‬
‫משוב איכותי‪" :‬אנשים באופן כללי לא רוצים‬
‫לשמוע באמת מה יש למנקה של המשרד‬
‫להגיד‪ ,‬אף שיש אצלו מידע אדיר‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬העובדים מלמטה תמיד יפחדו משררה‬
‫ומהבדלי המעמדות‪ .‬זו דרכו של העולם‪.‬‬
‫לכן בעצם רוב המידע שמנהלים מקבלים‬
‫הוא מסולף"‪ .‬המבנה ההיררכי של מנהיגות‬
‫או ניהול שבו אדם אחד מחליט באופן‬
‫אקסקלוסיבי עבור קבוצת אנשים שמתחתיו‬
‫כבר אינו רלבנטי‪ ,‬היום בכל ארגון יש מספר‬
‫עצום של משימות מורכבות וזרם של מידע‬
‫שוטף את כל הדרגים בו־זמנית‪ .‬נסיבות אלה‬
‫ואחרות מחייבים את המנהלים ליצור אווירה‬
‫שבה העובדים חשים שהם יכולים להיות‬
‫פתוחים וכנים ובעיקר מסוגלים להעביר‬
‫ביקורת חשובה גם כלפי הדרגים הניהוליים‬
‫הבכירים לטובת כלל פעילות החברה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬מרבית העובדים כיום "מחוברים"‬
‫כמעט ‪ 24‬שעות לרשתות חברתיות דרך‬
‫מחשבים או באמצעות טלפונים החכמים‬
‫ומרגישים צורך עז להשמיע את קולם ולנסות‬
‫להשפיע באמצעות דיאלוג חברתי‪ .‬זה רק‬
‫עניין של זמן עד שלא תהיה לארגונים ברירה‬
‫והם יאלצו ללמוד לנהל שיח כלל ‪-‬ארגוני‬
‫אותנטי במרחב הדיגיטלי של החברה ולדאוג‬
‫שהקולות המרובים הללו יהפכו למקהלה‬
‫שמפיקה הרמוניה נעימה ולא צורמת‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מנהיגות היא מושג גדול‪ ,‬אולם כשפורטים‬
‫אותו לאבני היסוד‪ ,‬המשימות ברורות‬
‫והגיוניות כך שכל אחד יכול להיות מנהיג‬
‫בחלקת האלוהים הקטנה שלו‪ .‬מנהיגים‬
‫עסקיים אמורים להיות כריזמטיים‪ ,‬מומחים‪,‬‬
‫מתווי דרך‪ ,‬קשובים‪ ,‬בתהליך תמידי של‬
‫למידה וקבלת ביקורת‪ ,‬נכונים ופתיחים‬
‫לשינויים ונוהגים ביחס הוגן והגון כלפי‬
‫הצוותים והעובדים שלהם‪.‬‬
‫לצורך קידום יעיל יותר של תהליכי ניהול‬
‫על המנהיג העסקי לפעול בהעצמת אבני‬
‫הדרך הבאים‪ :‬גיבוש אסטרטגיה לקידומו‬
‫של חזון ויישום יעיל יותר‪ ,‬שלב קבלת‬
‫המשאבים ההולמים לאסטרטגיית היישום‬
‫וגיבוש מנגנוני ההוצאה‪ ,‬בניית התכנית‬
‫השנתית בהתאם לתכנית האסטרטגית‬
‫והמשאבים המוקצים‪ .‬שלב הבקרה השוטפת‪,‬‬
‫ניהול הסיכונים‪ ,‬תחקירים‪ ,‬תובנות ובהתאמה‬
‫עדכון התכנית האסטרטגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬על‬
‫המנהל העסקי לקדם את התובנות הבאות‬
‫בכדי להגביר הצלחה בפעולותיו כגון‪ :‬תנו‬
‫דוגמא אישית לעובדים תחתיכם‪ ,‬היו מומחים‬
‫בתחומי הפעילות אותם אתם מנהלים‪ ,‬חלק‬
‫חשוב של מנהיגות הוא לבנות לעצמכם‬
‫צוות מנצח של עובדים ועליכם תמיד לראות‬
‫עצמכם כמי שיכולים ללמוד גם מהם‪,‬‬
‫מנהיגות עסקית טובה ככל שתהיה לא יכולה‬
‫להוביל את העובדים ללא תגמול בסוף הדרך‪,‬‬
‫בנו מנגנון של תגמול בונה על ידי הצבת‬
‫מטרות ויעדים‪ ,‬מתן משוב לעובדים הופך‬
‫אתכם המנהלים למעורבים יותר בחברה ונותן‬
‫לעובדים שלכם תחושה של כבוד ומוערכות‪,‬‬
‫להחליט ולבצע! לצד השיתוף האמור‪ ,‬כדי‬
‫שהעסק שלכם יהיה מוביל – צריך מנהיגות‬
‫שתוביל אותו‪ .‬כל עסק‪ ,‬חברה או ארגון‪,‬‬
‫גדולים כקטנים‪ ,‬צריכים להיות מונהגים‬
‫עסקית‪ ,‬אסטרטגית‪ ,‬שיווקית וניהולית‪ .‬ארגון‬
‫כזה באופן כללי אינו "מדינה דמוקרטית"‪.‬‬
‫אסור לשכוח שלכל מנהיג יש גם את‬
‫הציבור שלו ‪" :‬ההצלחה האמיתית של‬
‫מעשה תלויה‪ ,‬יותר מכל דבר אחר ברוחם‬
‫של האנשים המעורבים בעשייה‪ .‬ורוחם‬
‫של האנשים היא תמיד השתקפות של רוח‬
‫מנהיגם"‪ ) .‬סוואמי קריאננדה(‪.‬‬
‫* ד"ר איתן לסרי משמש כמנכ"ל מייסד "אתגר‬
‫פתרונות אסטרטגיים ויזמות"‪ ,‬מנהל אסטרטגיה‬
‫ופיתוח עסקי של קבוצת התוכנה הפיננסית‬
‫העולמית סאנגארד בישראל‪ ,‬יועץ אסטרטגי‬
‫שיווקי לחברות וארגונים בישראל ובחו"ל‪,‬‬
‫שימש בעבר בתפקידים בכירים בממשלה‬
‫ובכנסת‪ ,‬מרצה באוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪63‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬אבי עסיס *‬
‫השיווק בעולם הדיגיטלי‬
‫כניסתה של סלקום לתחום הטלוויזיה פתחה חזית בשוק‪ ,‬שהיה נתון עד‬
‫כה לדואפול הוט ויס‪ .‬זוהי עוד הוכחה לעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית‪,‬‬
‫שתשנה מודלים עסקיים של ארגונים וכלכלות‬
‫הטרנספורמציה הדיגיטלית הולכת וצוברת‬
‫תאוצה בעולם ואף בארץ‪ .‬טרנספורמציה‬
‫זו לעתים מאיימת על המודל העסקי של‬
‫ארגונים ועלולה להחריבם‪ ,‬ומצד שני יכולה‬
‫לשמש כקרש קפיצה והאצה לארגונים‬
‫שיודעים ומשכילים לנצלה‪.‬‬
‫מקור‪/http://blog.qmee.com/qmee-online-in-60-seconds :‬‬
‫רק באחרונה התבשרנו על כניסתה של‬
‫סלקום לתחום הטלוויזיה‪ ,‬מול הדואופול‬
‫הוותיק ‪ YES‬ו‪ ,HOT-‬ובכך סלקום יכולה סלקום‪,‬‬
‫בפעולה יחסית קלה ומהירה‪ ,‬לחדור לתחום‬
‫חדש‪ ,‬להוזיל את המחיר ללקוח ולהגדיר‬
‫שוק חדש המבוסס על תשתית האינטרנט‪.‬‬
‫סלקום ניצלה את תשתית האינטרנט הקיימת‬
‫ומותקנת כמעט בכל בית‪ ,‬וכך התאפשר‬
‫לה להקים במהירות תשתית שידורים‬
‫אלטרנטיבית‪ ,‬דיגיטלית ומודרנית – המאיימת‬
‫על השחקנים המסורבלים והוותיקים‪.‬‬
‫דוגמאות אחרות ניתן למצוא גם בעולם‬
‫בתי המלון – כאשר אפליקציה חדשה בשם‬
‫‪ Airbnb‬מאיימת על בתי המלון‪ ,‬ולמעשה אף‬
‫היא מנצלת את העידן החדש של האינטרנט‬
‫את הרגלי הלקוח המודרני – כל זאת למורת‬
‫רוחם של איגוד בתי המלון בישראל – שחושש‬
‫מפני השפעת הנדידה והתחרות של השירות‬
‫הדיגיטלי החדש על תפוסת בת המלון בארץ‬
‫וגם בעולם‪ .‬דוגמה נוספת היא גם השירות ‪Uber‬‬
‫ו‪ ,Getaxi-‬ששינו לחלוטין את הפרדיגמה המוכרת‬
‫של מונית השייכת לתחנת מוניות – ובכך‬
‫מאיימות שתי חברות אלו על תחנות המוניות‪,‬‬
‫ולעומת זאת מאפשרות ללקוח המודרני להזמין‬
‫מונית בלחיצת כפתור תוך בחירת הנהג עם‬
‫הדירוג הטוב ביותר וקבלת מידע משלים לגבי‬
‫מיקום המונית והזמן שהוא אמור להמתין לה‪.‬‬
‫אחד מתחומי ההשפעה העיקריים של‬
‫הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא תחום "חוויית‬
‫הלקוח" – ‪ .Customer Experience‬לפי מחקר‬
‫שבוצע על ידי המרכז לחקר עסקים דיגיטליים‬
‫במכון הטכנולוגי ‪ ,MIT‬בשיתוף עם חברת‬
‫הייעוץ הבינלאומית ‪,Cap Gemini Consulting‬‬
‫וכותרתו "‪Digital Transformation: A Roadmap for‬‬
‫‪ ,"Billion-Dollar Organizations‬שפורסם ב‪2011-‬‬
‫ הטכנולוגיה הדיגיטלית‪ ,‬שכולנו חשופים לה‬‫ואף נהנים ממניה‪ ,‬מאפשרת כיום ללקוח חוויה‬
‫‪64‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫שונה לגמרי ממה שהיה רגיל בעידן הישן‪.‬‬
‫הלקוח המודרני מתאפיין בכך‪ ,‬שברגע אחד‬
‫הוא מנסה לחפש חופשה או טיסה‪ ,‬וברגע לאחר‬
‫מכן יכול להיכנס לדף פייסבור )‪ (Facebook‬של‬
‫חברה ולהגיש תלונה או לכתוב לקיר שלה‪.‬‬
‫תופעה זו‪ ,‬המאפיינת את הדור הצעיר‬
‫והמודרני‪ ,‬חייבת להוביל את מקבלי ההחלטות‬
‫בארגונים לשינוי משמעותי בכל הקשור‬
‫לתהליכים עסקיים מול אוכלוסיית לקוחות‬
‫שהולכת ומשנה פניה‪.‬‬
‫אם בעבר התבסס השיווק על ביצוע‬
‫קמפיינים המוניים באמצעי מדיה המוניים‪,‬‬
‫כגון רדיו‪ ,‬טלוויזיה ועיתונות‪ ,‬דיוור בדואר‪ ,‬הרי‬
‫שעתה הארגון חייב להתייחס לאוכלוסייה‬
‫הולכת וגדלה שנמצאת בערוצים המודרניים‪,‬‬
‫כמו האינטרנט‪ ,‬רשתות חברתיות )פייסבוק‪,‬‬
‫טוויטר(‪ ,‬הסמארטפון ועוד‪.‬‬
‫השימוש בערוצים הדיגיטליים החדשים‬
‫מחייב את הארגונים לשנות את שיטת השיווק‬
‫ משיווק בשיטת "שלח לחמך על פני המים"‬‫לשיווק ממוקד תוכן – ‪,Content Management‬‬
‫הגורם ללקוח לפעולה יזומה‪ ,‬מניע את הלקוח‬
‫לפעולה ומאפשר לארגון לקבל לידים )‪(Leads‬‬
‫איכותיים יותר‪ ,‬וכמובן יכולת לסגור עסקאות‬
‫מול לקוחות באחוז הצלחה גבוה יותר‪.‬‬
‫השיווק ה"ישן" למעשה היה מנותק מהמכירות‬
‫– ותפקידו התמקד בעיקר בפרסום‪ ,‬בארגון כנסים‪,‬‬
‫במיתוג של הארגון – ולעתים רחוקות ביצירת‬
‫לידים – אך ללא מעורבות בתהליך המכירות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השיווק בעידן החדש הופך‬
‫לשחקן מוביל ומשמעותי בתהליך המכירות‪ ,‬תוך‬
‫שימוש באמצעים הגורמים להנעת הלקוחות‬
‫ומאפשרים למחלקת השיווק לנהל את מסע‬
‫הלקוח בערוצים הדיגיטליים באופן מתוחכם‬
‫יותר‪.‬‬
‫* אבי עסיס‪ ,‬מנכ"ל ‪.WideLink‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬אילן אלתר *‬
‫האינטרנט של הדברים כמנוף להגדלת‬
‫הכנסות הארגון‬
‫על מנת להקים מערכות ‪ ,IoT‬כאלה אשר יאפשרו את הגדלת הכנסות‬
‫הארגון‪ ,‬יש לאחד את כל מחלקות הארגון סביב המטרה המשותפת‬
‫באחרונה פרסמה חברת גרטנר את התחזית‬
‫שלה לטרנדים החמים לשנת ‪ .2015‬הנושא‬
‫הראשון המודגש הינו גידול משמעותי‬
‫ברכיבים הניידים ובאינטרנט של הדברים‪.‬‬
‫האינטרנט של הדברים‪ ,IoT ,‬שינה באחרונה‬
‫את שמו ל‪ ,(IoA) Internet of All-‬שם המדגיש‬
‫את החיבור של כלל הרכיבים לאינטרנט‪,‬‬
‫אשר נקרא בעבר ‪,(M2M) Machine 2 Machine‬‬
‫שמשמעו חיבור בין מכונות‪.‬‬
‫אריקסון חוזה‪ ,‬כי כמות היחידות‬
‫הסלולריות בעולם כולו בשנת ‪ 2020‬תעמוד‬
‫על כ‪ 50-‬מיליארד‪ ,‬ובשנת ‪ 2015‬היא תעמוד‬
‫על כ‪ 15-‬מיליארד )לפי אלקטל לוסנט(‪.‬‬
‫מספרים אלו מתעצמים כאשר זוכרים כי‬
‫אוכלוסיית כל העולם עומדת כיום על כ‪7-‬‬
‫מיליארד בני אדם‪.‬‬
‫לפי מחקר של ‪ Business Insider‬שפורסם‬
‫השנה‪ ,‬בשנת ‪ 2017‬כמות ה‪Internet Of Things-‬‬
‫תעבור את כמות הטאבלטים והטלפונים‬
‫החכמים והמחשבים האישיים‪.‬‬
‫רכיבי האינטרנט של הדברים כוללים את‬
‫הרכיבים עצמם‪ ,‬חיישנים‪ ,‬תקשורת ומערכת‬
‫איסוף נתונים‪ ,‬אשר יכולה להימצא בענן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נדרשות יכולות כגון ‪ ,BI‬בילינג‪,‬‬
‫אפליקציה‪ ,‬תפעול שוטף ואבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .2013‬המושג הוגדר כך‪:‬‬
‫‪A proposed development of the Internet in‬‬
‫‪which everyday objects have network connectivity,‬‬
‫‪allowing them to send and receive data‬‬
‫‪ (Shodan (www.shodanhq.com‬הוא מנוע‬
‫החיפוש הראשון לחיישני ‪ ,IoT‬אשר פעיל כבר‬
‫כיום‪.‬‬
‫אריקסון חוזה‪ ,‬כי כמות‬
‫היחידות הסלולריות‬
‫בעולם כולו בשנת‬
‫‪ 2020‬תעמוד על כ‪50-‬‬
‫מיליארד‪ ,‬ובשנת ‪2015‬‬
‫היא תעמוד על כ‪15-‬‬
‫מיליארד )לפי אלקטל‬
‫לוסנט(‪ .‬מספרים אלו‬
‫מתעצמים כאשר‬
‫זוכרים כי אוכלוסיית כל‬
‫העולם עומדת כיום על‬
‫כ‪ 7-‬מיליארד בני אדם‪.‬‬
‫כדי להקים מערכות ‪ IoT‬כאלה‪ ,‬אשר יאפשרו‬
‫את הגדלת הכנסות הארגון‪ ,‬יש לאחד את כל‬
‫מחלקות הארגון סביב המטרה המשותפת‪.‬‬
‫באחריות חטיבת השיווק לבדוק האם‬
‫ה‪ IoT-‬נמצא במפת הדרכים הארגונית ומהי‬
‫הפונקציונליות המתוכננת עבורו‪.‬‬
‫באחריות חטיבת המחקר והפיתוח בארגון‬
‫לערוך ביצוע מיניאטוריזציה של הרכיבים‪,‬‬
‫יישומי ענן‪ ,FOTA ,‬חיי סוללה‪ ,‬רשתות‬
‫תקשורת )מקומיות ורחבות( כולל שימוש‬
‫ב‪.IPv6-‬‬
‫חטיבת ה‪ IT-‬אחראית על בחירת פלטפורמת‬
‫ה‪ ,IOT-‬שתהיה ככל הנראה‪ ,‬בענן‪ ,‬על ביצוע‬
‫אקטיבציה‪ ,‬בילינג‪ ,‬אחסון נתונים‪ ,BI ,‬פרטיות‬
‫ואבטחת מידע‪.‬‬
‫חטיבת התפעול ומוקד הלקוחות אחראים‬
‫על התפעול השוטף ועל שביעות רצון הלקוח‪.‬‬
‫לנוכח הבידול ההולך וקטן בין מוצרים‬
‫ושירותים מאותו ענף‪ ,‬בד בבד עם זמינות‬
‫המידע ההולכת וגדלה‪ ,‬על הארגונים‬
‫והחברות לדאוג לתכנון אסטרטגי ארוך‪-‬‬
‫טווח‪ .‬ה‪ IoT-‬הוא אחד הכיוונים הברורים‪ ,‬אשר‬
‫יאפשרו את הגדלת הכנסות הארגון‪.‬‬
‫* אילן אלתר‪ ,‬מנכ"ל אלתרנט‪ ,‬המתמחה‬
‫בנושא ארנקים סלולריים‪.‬‬
‫הקמת מערכת ‪ IoT‬דורשת טיפול‬
‫במספר רב של נושאים‪ ,‬ובהם אמינות‬
‫החיישן‪ ,‬אורך חיי סוללה‪ ,‬תקשורת‬
‫ סוג‪ ,‬רוחב פס ‪ -‬תקלות‪ ,IPv6 ,‬נפח‬‫אחסון‪ ,‬מהירות שליפה‪ ,‬אבטחת‬
‫מידע‪ ,‬איתור בזמן אמת‪ ,‬מודלים‬
‫עסקים‪ ,‬גרסאות ‪ ,FOTA‬זיהוי אירועים‪,‬‬
‫אקטיבציה‪ ,‬שירות קריטי‪.‬‬
‫חלוקה לעולמות‬
‫נהוג לחלק את ה‪ IoT-‬לכמה עולמות‬
‫תוכן ורטיקליים‪ ,‬המכונים בשמות כמו‬
‫‪ ,Smart City, Connected Cars‬טכנולוגיה‬
‫לבישה ובית חכם‪.‬‬
‫מילון אוקספורד הכניס את המושג‬
‫‪ Internet of Things‬למילון רק באוגוסט‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪65‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬אייל בירן * ׀ צילום‪ :‬קובי קנטור‬
‫מה מנתחים בעולם ה‪?Big Data-‬‬
‫אייל בירן שופך מעט אור על התעלומה הכי מסקרנת בעולם הנתונים‬
‫הגדולים‪ :‬מה אנחנו באמת מחפשים בבואנו להתעסק עם מידע מובנה ולא‬
‫מובנה ‪ -‬מודלים או ניתוחים אנליטיים?‬
‫באחרונה אני נשאל לאחר הרצאות שונות‬
‫שאלה אחת שחוזרת על עצמה‪ .‬לא משנה אם‬
‫הקהל כולל מנהלי שיווק‪ ,‬מנהלי טכנולוגיה‪,‬‬
‫מנתחי מערכות או אנשי אקדמיה‪ ,‬תמיד‬
‫שואלים אותי אותה השאלה‪ :‬מה אתם מנתחים‬
‫בעולם ה‪ ?Big Data-‬האם אתם יודעים מה‬
‫אתם מחפשים?‬
‫לאור העניין הרב‪ ,‬אנסה להסביר‪ ,‬בתקווה‬
‫שהסברי ישפוך מעט אור על התעלומה‬
‫הכי מסקרנת בעולם הנתונים הגדולים‪ :‬מה‬
‫אנחנו באמת מחפשים בבואנו להתעסק עם‬
‫מידע מובנה ולא מובנה ‪ -‬מודלים או ניתוחים‬
‫אנליטיים?‬
‫ראשית‪ ,‬חייבים להכיר את המונח ‪Data‬‬
‫‪ .Mining‬זוהי הפעילות שמבצעים ‪Data‬‬
‫‪ Scientists‬ביחידת ה‪ ,Big Data-‬שכוללת‬
‫חקר של מקורות מידע שונים‪ ,‬זיקוק נתונים‬
‫רלוונטיים‪ ,‬עיבוד נתונים אחרים והצלבתם עם‬
‫מודלים‪ ,‬למשל של חיזוי וניבוי‪ ,‬לצורך גיבוש‬
‫תובנות עסקיות‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בפעילות‬
‫ממוקדת של המידענים לבור את המוץ מן‬
‫התבן – למצוא את הנתון הכי רלוונטי‪ ,‬להפריד‬
‫בינו ובין יתר התובנות ולגזור‪ ,‬ממנו ובעזרתו‪,‬‬
‫הקשרים ותובנות‪.‬‬
‫בארגונים גדולים‪ ,‬מוטי מידע‪ ,‬פעילות זו‬
‫מבוצעת בשלושה ממדים מרכזיים‪ ,‬תוך מתן מענה‬
‫לסוגים שונים ורמות שונות של עומק עסקי‪:‬‬
‫‪Data Ware House‬‬
‫זהו מימד ראשון – מאגר מידע מרכזי‪ ,‬מחסן‬
‫נתונים שאליו מועברים כלל הנתונים מכלל‬
‫הערוצים ומקורות המידע ומאוחסנים בו‬
‫בשכבות שונות‪ .‬חלק מהנתונים עוברים קטלוג‬
‫וסידור כך שיהיו נגישים ומוכנים לעיבוד‬
‫וטיפול‪ .‬מדובר בשכבת בסיס מידע סטנדרטית‬
‫שקיימת בצורה כזו אחרת בכל ארגון‪.‬‬
‫ברוב המקרים נמצא במימד זה את כל רכיבי‬
‫המידע המובנה‪ ,‬כלל המידע השגרתי המאפיין‬
‫את פעילות הארגון ושנוצר באופן שוטף מעצם‬
‫ההתנהלות העסקית היומיומית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרה‬
‫של בנק‪ ,‬נמצא במימד זה נתונים כגון אלה של‬
‫החשבונות‪ ,‬הלקוחות והיחידות העסקיות‪.‬‬
‫מדובר במימד השני של הפעילות‪ ,‬שכולל‬
‫מאגר של חבילות נתונים שמאפשר פעילות‬
‫ניתוח ועיבוד במסות גדולות מאוד‪ .‬לרוב‪ ,‬כאן‬
‫יבוצע חקר הנתונים לגבי מידע שנוצר באופן‬
‫לא מובנה‪ ,‬למשל כתוצאה מכלי ניטור או‬
‫ניתוח ששולבו להעשרת היקפי המידע של‬
‫הארגון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שילוב של כלי ניתוח טקסט‬
‫או קול‪ ,‬שתוצאות השימוש בהם יועברו‬
‫לסביבה ייעודית שיכולה לטפל בהיקפים‬
‫גדולים ומורכבים‪ .‬שם הם יוצלבו עם המידע‬
‫המובנה משכבת הבסיס הסטנדרטית‪.‬‬
‫‪Welcome 2 Data Land‬‬
‫המימד השלישי בפעילות הוא למעשה‬
‫אינסופי‪ .‬זוהי מעטפת מתקדמת של כלי‬
‫עיבוד וניתוח‪ ,‬שיוצרת פלטפורמה ייחודית‪.‬‬
‫סוג של חלל חיצון המאפשר למידענים‬
‫לפעול בו תוך הצלבת מידעים ונתונים‬
‫וליצור פרופילים או אבות טיפוס‪ ,‬לבצע‬
‫אקסטרפולציות )חיוץ‪ ,‬קבלת ערכים לא‬
‫ידועים מערכים ידועים(‪ ,‬ליצור מחדש ולבצע‬
‫‪66‬‬
‫מאפשר מצד אחד לתת‬
‫מענה לשאלה עסקית‬
‫ברורה ומוגדרת מראש‬
‫וברמות עומק שונות של‬
‫תשובה‪ ,‬ומנגד ‪ -‬להציף‬
‫שאלות עסקיות חדשות‬
‫לחלוטין שיש לתעדף‬
‫ולדון בהן‬
‫סביבה של מאגר נתונים גדול יותר‬
‫הנתמך‪ ,‬למשל‪ ,‬על ידי ‪Hadoop‬‬
‫שני המימדים המתוארים מאפשרים‬
‫בעיקר לקבל מענה לשאלות עסקיות ברורות‬
‫ומוגדרות מראש‪ ,‬בהתאם למידע המובנה‬
‫והלא מובנה שנותחו ועובדו‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫עולם ה‪Big Data-‬‬
‫מניפולציות במידע שבידיהם כדי להציף‬
‫עובדות או מידעים והקשרים שכלל לא‬
‫הוגדרה עבורם שאלה עסקית ברורה‪.‬‬
‫מימד חדשני זה מאפשר להציף ערך עסקי‬
‫פוטנציאלי ולייצר מענה אפשרי לשאלות‬
‫עסקיות שכלל לא נשאלו‪ .‬הדבר נעשה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬על ידי יצירת קבוצות לקוחות זהות עם‬
‫מאפיינים דומים‪ ,‬חיפוש לקוחות אחרים‪ ,‬דומים‬
‫להם‪ ,‬ובחינת פערים בפעילות העסקית של כל‬
‫קבוצה כלומר מימד זה מביא לפתחנו תובנה‬
‫עסקית ללא שאלה מוגדרת‪ .‬ההחלטה מה‬
‫לעשות איתה נתונה בידינו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התשובה לשאלה המסקרנת‬
‫מתחילת הטור היא שעולם ה‪Big Data-‬‬
‫מאפשר מצד אחד לתת מענה לשאלה‬
‫עסקית ברורה ומוגדרת מראש וברמות עומק‬
‫שונות של תשובה‪ ,‬ומנגד ‪ -‬להציף שאלות‬
‫עסקיות חדשות לחלוטין שיש לתעדף ולדון‬
‫בהן‪.‬‬
‫* הכותב הינו סגן וממלא מקום ראש‬
‫החטיבה הבנקאית וראש אגף הפיתוח העסקי‬
‫והדיגיטל בבנק לאומי‪.‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬גדי גילאון *‬
‫שאלה של ידע‬
‫תופעת מיחשוב הצללים )‪,(Shadow IT‬‬
‫המתרחשת בימים אלה במרבית הארגונים‬
‫העסקיים‪ ,‬הפכה למשמעותית ויוצאת מה"צל"‪,‬‬
‫ה‪ ,Shadow-‬לכיוון המיינסטרים המיחשובי‪,‬‬
‫למורת רוחם של אנשי ה‪ .IT-‬זהו עוד שלב‬
‫ביצירת עולם המיחשוב הארגוני החדש‪,‬‬
‫שבו כל התפיסות המקובלות על האופן שבו‬
‫טכנולוגיה תומכת בתהליכים עסקיים משנה‬
‫את פני ה‪.IT-‬‬
‫המידע החסר יקשה לבצע משימה זו‪ .‬תופעת‬
‫"הביצה והתרנגולת" המתרחשת בארגונים רבים‬
‫נובעת מחוסר הידיעה של החשיפות והסיכונים‬
‫שקיימים למידע הארגוני בערוץ "הניידות‬
‫העסקית"‪ ,‬ולכן ארגונים מהססים בלהשקיע‬
‫המובייל מייצר מכלול של סוגיות מורכבות‪,‬‬
‫המחייבות ראייה ארגונית כוללת בעת גיבוש‬
‫האסטרטגיה הארגונית והמדיניות הנגזרת‬
‫ממנה‪ ,‬ומחייבות אותנו לשלב את המובילים‬
‫העסקיים‪ ,‬התפעוליים‪ ,‬משאבי האנוש‬
‫שורש הבעיה הוא ברמת הידע שיש לנו‬
‫על היקפי הפעילויות המתרחשות במסגרת‬
‫הארגונית והמתייחסות לתופעת מיחשוב‬
‫הצללים ועולם המיחשוב הארגוני החדש‪ .‬אתן‬
‫דוגמה לשאלות שמצביעות על חוסר הידע‬
‫שנוגע לתחום הפעילות המיחשובית בארגון‪:‬‬
‫• האם אנחנו יודעים בכמה מכשירים חכמים‬
‫נעשה שימוש על ידי עובדי הארגון?‬
‫• האם אנחנו יודעים כמה מכשירים‬
‫מסנכרנים את הדואר האלקטרוני שלהם‬
‫וכמה ‪ Connections‬נפתחו בפועל מול שרת‬
‫המייל הארגוני?‬
‫• האם אנחנו יודעים באילו יישומי ענן עושים‬
‫עובדי הארגון שימוש?‬
‫• האם אנחנו יודעים כמה איומי אבטחת‬
‫מידע היו על המכשירים החכמים שמצויים‬
‫בידי העובדים בארגון?‬
‫המענה לשאלות האלה מורכב‪ ,‬מאחר שגם‬
‫כשאנחנו בטוחים שיש לנו מענה לשאלה כזו‬
‫או אחרת‪ ,‬המציאות במרבית הארגונים היא‬
‫שלא כל המכשירים המקושרים למשאבי הרשת‬
‫הארגוניים מצויים בבעלות ובשליטה מלאה‬
‫של המעסיק‪ .‬דוגמאות לכך נוכל למצוא אצל‬
‫עובדים חיצוניים )עובדי קבלן(‪ ,‬ספקים או ארגון‬
‫המפעיל מדיניות ‪ BYOD‬רחבה וגמישה‪ .‬התוצאה‬
‫הישירה מכך היא שהמכשירים החכמים לא‬
‫נכנסים למעטה של המדיניות הארגונית של‬
‫הארגון וכתוצאה מכך‪ ,‬השליטה והבקרה עליהם‬
‫מופחתות ולעתים לא קיימות כלל‪.‬‬
‫בכלים למניעתם‪ .‬בכך הם גם מאבדים את‬
‫היכולת להבין את נתוני החשיפה בפועל‪ .‬מחקר‬
‫רבעוני שוטף של ‪ NetSkope‬מעלה שהיקפי‬
‫השימושים העסקיים בארגון ביישומי ענן לא‬
‫מאושרים גבוהים עד פי ‪ 10‬מהערכת יחידת‬
‫המחשוב הארגוני‪ ,‬ואילו מנתוני ‪Skycure‬‬
‫אנחנו לומדים שכ‪ 20%-‬מהמכשירים החכמים‬
‫בארגונים חשופים לאיומי דלף מידע‪.‬‬
‫מהלך גיבוש האסטרטגיה הארגונית לניידות‬
‫העסקית‪ ,‬המובייל ויישומיי הענן‪ ,‬הוא חיוני‬
‫ביצירת תשתית יציבה‪ ,‬גמישה וארוכת טווח‬
‫לארגון‪ .‬המהלך המשלים הוא בקביעת המדיניות‬
‫הארגונית‪ ,‬אך ללא נתונים ברורים ומענה על‬
‫על ארגונים לבחון ולהטמיע כלים ייעודיים‪,‬‬
‫הבאים לתת מענה לסוגיות שונות של שליטה‪,‬‬
‫בקרה ומידע‪ ,‬לאכוף את המדיניות הארגונית‬
‫ולהתייחס לניהול סיכונים ואבטחת מידע‪ .‬הפתרון‬
‫צריך להיות רב שכבתי ועונה על צורכי הארגון‪.‬‬
‫והמשפטיים בארגון‪ .‬היתרון בניהול תהליך‬
‫מוסדר הוא ביכולת של הארגונים לתכנן‬
‫מדיניות ארגונית שרואה את מכלול הסוגיות‪,‬‬
‫ביסוסה על נתונים של שימושים בפועל‬
‫וניתוחם‪ ,‬פילוח הפתרונות לפי אוכלוסיות של‬
‫משתמשים‪ ,‬ושימושים ויכולות של אכיפה‬
‫אקטיבית ואפקטיבית בזמן אמת של חריגות‬
‫מהמדיניות‪ .‬מדיניות שמושתת על התהליך‬
‫המוצע תביא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מניעת דלף מידע‬
‫והקטנת החשיפות‪ ,‬האיומים והסיכונים‬
‫למידע הארגוני הנמצא מחוץ לדומיין‬
‫הארגוני‪.‬‬
‫* גדי גילאון‪ ,‬מייסד ויו"ר מוביסק‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪67‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬ד"ר מוריה לוי *‬
‫‪ :2015‬שנת המישחוק בניהול ידע‬
‫לכאורה‪ ,‬שנה רודפת שנה‪ ,‬ואין חדש תחת‬
‫השמש‪ .‬אלא שלפחות בשדה ניהול הידע אין‬
‫הדבר כך‪ .‬יש גם הפתעות‪ ,‬וטוב שכך‪.‬‬
‫שנים התרגלנו לשלטון חברות התוכנה‬
‫הגדולות‪ .‬ארגונים התרגלו להשקיע משאבים‬
‫אינסופיים ברכישת פלטפורמות תוכנה‬
‫גדולות יקרות; לכל נושא‪ ,‬ובפרט גם לניהול‬
‫ידע‪ .‬והנה‪ ,‬לאט‪-‬לאט משתחלים להם פנימה‪,‬‬
‫למרכז הבמה‪ ,‬פלטפורמות וכלים ‪ -‬כאלו‬
‫שאינם עולים כסף‪.‬‬
‫ולא מדובר רק בתוכנות לשימוש ביתי‬
‫אישי‪ ,‬או על ידי ארגונים שאין להם כסף‪,‬‬
‫ולכן בלית ברירה הסתפקו בשימוש בתוכנות‬
‫מעין אלה‪ .‬עולם הקוד הפתוח ותוכנות החינם‬
‫נמצאים כיום במרכז הבמה‪.‬‬
‫יש יתרונות לאחידות‬
‫הפתרונות‪ ,‬למשל בהיבט‬
‫הקלות הגדולה יותר‬
‫קוגניטיבית למשתמשים‪.‬‬
‫ויש יתרון לכך שמנוע‬
‫החיפוש עובד על כלל‬
‫המידע והידע הארגוני‪.‬‬
‫תהליך בחירה של מוצר‬
‫חדש מחייב למידה‬
‫וחיפוש‪ ,‬כי בהעדר עלות‪,‬‬
‫נמצא גם העדר שיווק‪.‬‬
‫איך גילינו את זה בארגונים? בהתחלה‬
‫באופן די מקרי‪ .‬אני זוכרת שנקראתי לאחד‬
‫מארגוני ההיי‪-‬טק הגדולים בישראל לפני‬
‫כמה שנים‪ ,‬כדי להמליץ להם על מתודולוגיה‬
‫למימוש ‪ .WIKI‬הסיפור המעניין היה‪ ,‬איך‬
‫הארגון גילה שהוא רוצה ‪ :WIKI‬אנשי‬
‫התשתיות עסקו בהעברת שרתים‪ ,‬ופתאום‬
‫נתקלו באחד השרתים במאגר תקלות ‪-‬‬
‫כולו על ‪ .WIKI‬לאחר מכן גילו עוד מאגר‬
‫דומה‪ ,‬ועוד אחד‪ .‬בדיקה שיטתית העלתה‪,‬‬
‫שמחלקות פיתוח ותשתית שונות הקימו כל‬
‫אחת לעצמה מאגר תקלות שכזה‪ .‬סך הכל‬
‫היו חמישה מאגרים ארגוניים‪ ,‬המשמשים‬
‫לשיתוף ידע על תקלות שהיו ודרכי‬
‫התמודדות עמן‪ .‬ניהול ידע במיטבו‪.‬‬
‫החל ב‪ ,WIKI-‬עבר הלאה‬
‫זה התחיל ב‪ ,WIKI-‬אך מזמן כבר התרחב‬
‫לפלטפורמות וכלים מגוונים‪ .‬הסנונית הבאה‪,‬‬
‫כבר לקראת ‪ ,2014‬הייתה בעולם הרשתות‬
‫החברתיות‪ .‬כאן כבר גילינו יצירתיות גם בקרב‬
‫מקבלי ההחלטות המרכזיים‪ .‬גרמו לכך שני‬
‫מרכיבים מרכזיים ‪ -‬אם נתעלם לרגע ממרכיב‬
‫העלות‪ ,‬שתמיד הוא בעל משמעות לכשעצמו‪.‬‬
‫האמון בתוכנות הקוד בפתוח כבר החל‬
‫להתבסס‪ ,‬ומקבלי החלטות הבינו שאין סיבה‬
‫לחשוש כל כך מתוכנות שכאלו‪ .‬ובתוך כך‪,‬‬
‫הפתרונות המוצעים בעולם החופשי והחינמי‬
‫עלו פעמים רבות בחדשנותם‪ ,‬בגמישותם‬
‫ובנראות שלהם על התוכנות של בתי התוכנה‬
‫המסורתיים‪ ,‬השמרניים‪ ,‬שאליהם הורגלנו‪.‬‬
‫ההמעבר לענן‬
‫שלב נוסף שסייע להתקדמות מגמה זו‬
‫השנה היה המעבר לשירותי ענן‪ .‬יותר ויותר‬
‫תוכנות מציעות שירותי ענן‪ ,‬ולשירותים אלו‬
‫יתרון עצום ‪ -‬הם כבר לא מחייבים התקנה‬
‫של אנשי תשתיות או בכלל; הם לא מחייבים‬
‫הרשאות וביורוקרטיה שהורגלנו אליהן‬
‫בהתקנות פנים ארגוניות‪ .‬במשפט אחד ‪ -‬היד‬
‫קלה יותר על ההדק בבואנו לבחור ליישם‬
‫תוכנה שכזו‪.‬‬
‫מגמה זו של פתרונות פתוחים ללא עלות‬
‫)או לעתים עלות סמלית( נכונה ל‪-WIKI-‬ים‪,‬‬
‫אך נכונה גם לתוכנות חדשות של מדיה‬
‫‪68‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫חברתית‪ .‬אך תוכנות אלו מתאימות גם‬
‫לצרכים נוספים הקשורים בהפצת ידע‬
‫ושיתופו‪ :‬לניוזלטרים ארגוניים‪ ,‬תוכנות ניהול‪,‬‬
‫קמפיינים‪ ,‬ואפילו לצרכים דוגמת פיתוח‬
‫אתרים‪ .‬קלות הקמת אתר ארגוני או מחלקתי‬
‫ועושר הפונקציות המוכנות גדולים לאין‬
‫שיעור ממה שהורגלנו אליו בעבר‪.‬‬
‫ההשפעה על קברניטי הארגון‬
‫אז איך מגמה זו משפיעה על מקבלי‬
‫ההחלטות בארגון? ראשית‪ ,‬היא מחייבת‬
‫אותנו‪ ,‬בבואנו לממש פתרון של שיתוף ידע‬
‫או הפצתו‪ ,‬לחשוב פתוח‪ .‬פחות להיצמד‬
‫לפתרונות וכלים שכבר קיימים בארגון‪ ,‬אלא‬
‫להבין את מרחב הפתרונות המתאימים‪,‬‬
‫להכיר פתרונות אלו ולשקול את היתרונות‬
‫של הוספת משהו חדש‪ ,‬המשמש למטרה‬
‫ייעודית‪ .‬אל תבינו אותי לא נכון; אין הכוונה‬
‫לייצר כאוס ארגוני‪ .‬לא תמיד נכון להוסיף‬
‫חדש‪ .‬יש יתרונות לאחידות הפתרונות‪ ,‬למשל‬
‫בהיבט הקלות הגדולה יותר קוגניטיבית‬
‫למשתמשים‪ .‬ויש יתרון לכך שמנוע החיפוש‬
‫עובד על כלל המידע והידע הארגוני‪ .‬תהליך‬
‫בחירה של מוצר חדש מחייב למידה וחיפוש‪,‬‬
‫כי בהעדר עלות‪ ,‬נמצא גם העדר שיווק‪ .‬יש‬
‫מחיר לפתיחות‪ .‬הבנת החסרונות לא אמורה‬
‫לעצור אותנו‪ ,‬היא אמורה לסייע בידינו‬
‫לשקול טוב יותר את היתרונות והחסרונות ‪-‬‬
‫ולקבל החלטה שקולה‪ .‬בדרך זו נעשיר את‬
‫הפונקציונליות הכוללת ונזכה בעוד חדשנות‬
‫ובהרבה יותר שיתוף‪.‬‬
‫איפה אנו מצפים לחדירת השוק הבאה?‬
‫בתחום המשחוק‪ ,‬הגיימיפיקציה‪ ,‬הניצנים‬
‫כבר כאן‪ .‬ואולי‪ ,‬אם נחכה עוד מעט‪ ,‬נזכה גם‬
‫להוזלת עלויות של התוכנות המסורתיות‪.‬‬
‫אך לכך עוד חזון למועד‪ .‬לכך נצטרך כנראה‬
‫לחכות עוד כמה שנים‪...‬‬
‫*ד"ר מוריה לוי‪ ,‬מנכ"לית ‪.ROM Knowledgeware‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬אשר גליקמן * ׀ צילום‪ :‬קובי קנטור‬
‫נמר של נייר ‪2.0‬‬
‫"משרד ללא נייר" הוא ביטוי שמפחיד ארגונים רבים וגורם להם לא לשנות‬
‫תהליכים ● השינוי התחיל ב‪ ,2014-‬והשאלה היא עד כמה הוא יימשך השנה‬
‫"נמר של נייר" הוא ביטוי שמצביע על דבר‬
‫מה מפחיד ומאיים לכאורה‪ ,‬בעודו למעשה‬
‫בלתי מזיק )מתוך ויקיפדיה(‪ .‬רוב הארגונים‬
‫לא מנצלים את הטכנולוגיה העומדת‬
‫לרשותם על מנת לייעל תהליכים המבוססים‬
‫על נייר‪ .‬המיתוס שלא ניתן באמת לקיים‬
‫"משרד ללא נייר" גרם לארגונים לא לשנות‬
‫תהליכים רבים המבוססים על נייר‪ ,‬למרות‬
‫השינויים הטכנולוגיים‪.‬‬
‫לא מעט חוקים הוכנסו בשנים האחרונות‬
‫על מנת לתת מענה מצד הרגולציה למהלכים‬
‫"חוסכי נייר"‪ .‬רובם עוסקים במסמכי מקור‬
‫ובאפשרות לסרוק אותם ללא צורך בשמירתם‬
‫לאחר מכן )תקנת העדות‪ ,‬חתימה דיגיטלית(‪.‬‬
‫אחד המהלכים המשמעותיים שנכנסו לתוקף‬
‫בתחילת ‪ 2013‬הוא הוראת מס הכנסה לניהול‬
‫פנקסי חשבונות – מהלך שמאפשר לשמור‬
‫בתנאים מסוימים את המסמך באופן דיגיטלי‬
‫ולהשמיד את המקור בסוף אותה שנת מס‬
‫במקום לאחר שבע שנים‪.‬‬
‫השימוש בחתימה דיגיטלית הפך שכיח בקרב‬
‫חברות רבות המבקשות לשלוח חשבוניות במייל‪,‬‬
‫נדרשות לחתום על מסמכי מע"מ ומאפשרות‬
‫להעלות מסמכים לאתרי ממשלה ללא צורך בנייר‪.‬‬
‫תמורות אלה הביאו ארגונים לחשוב מחדש‬
‫על שילוב מסמכים דיגיטליים בתהליכים‬
‫עסקיים‪ .‬בשנים שקדמו לכך‪ ,‬מערכות ניהול‬
‫מסמכים )‪ (DMS‬היו מערכות ‪Nice to have‬‬
‫בארגונים ושימשו בעיקר לניהול מאפייני מסמך‬
‫)‪ (Meta Data‬ואחזור )חיפוש( מסמכים‪ .‬הרגולציה‬
‫הביאה לכך שיותר ויותר ארגונים החלו לשלב‬
‫מערכות ומודולים לניהול מסמכים בתוך‬
‫התהליכים העסקיים‪ .‬היתרונות בכך בולטים‪:‬‬
‫● ניהול תהליך עסקי אחד במקום שניים‪,‬‬
‫שאחד מהם היה מתנהל בנייר ושני במערכת‬
‫התפעולית או הפיננסית – למשל‪ ,‬סבב אישור‬
‫וחתימה על חשבוניות‪.‬‬
‫● חיסכון בנייר – נייר נסרק ומתויק פעם אחת‬
‫ולא משוכפל עבור כל גורם בתהליך‪ .‬הממוצע‬
‫שנמדד למחזור חיים של מסמך בשנים‬
‫האחרונות עמד על יותר מ‪ 10-‬שכפולים‪.‬‬
‫● חיסכון באחסון – ידוע שעלות אחסון‬
‫ושליפה של נייר פיזי יקרה בהרבה מעלויות‬
‫אחסון דיגיטלי‪ ,‬בהפחתת שטח אחסון )עלויות‬
‫שכר דירה‪ ,‬מיסים וכדומה( ומשאבי נייר‬
‫)למשל מדפסות וקלסרים‪ .‬זאת‪ ,‬אל מול דיסק‬
‫קשיח בנפחים שעלותם רק הולכת ופוחתת‪.‬‬
‫● שליפה )אחזור( מהירה מכל מקום‪,‬‬
‫בכל זמן ובכל אמצעי – מחשב נייח‪ ,‬נייד‪,‬‬
‫סמארטפון או טאבלט‪.‬‬
‫מה צפוי בשנה הבאה?‬
‫‪ 2015‬תהיה שנת בחירות – תקופה שיש לה‬
‫השפעות‪ ,‬לפני ואחרי‪ ,‬על כל המשק‪ .‬ארגונים‬
‫לרוב מחכים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬לראות לאילו‬
‫כיוונים הממשלה החדשה חותרת ואילו‬
‫אג'נדות יקודמו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬פרויקטים‬
‫משמעותיים מוקפאים‪ ,‬בכללם בתחום ה‪.IT-‬‬
‫זה בא לידי ביטוי בתקציבים המוקצים על‬
‫ידי משרדי הממשלה על מנת ליצור רפורמות‬
‫בתחומים מסוימים‪ ,‬חלקם בתחומים בהם‬
‫מאמר זה דן‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא רפורמה מקיפה בהליכי‬
‫התכנון ורישוי הבנייה‪ ,‬שמטרותיה העיקריות‬
‫הן הקלה על האזרחים על ידי הפחתת‬
‫הביורוקרטיה וזמני ההמתנה לאישורים‬
‫השונים‪ ,‬וכן פישוט הליכי התכנון והבנייה‬
‫באמצעות מתן זמן קצוב למוסדות התכנון‬
‫למענה ולאישור תוכניות‪ .‬בשנה האחרונה‬
‫ועדות רבות עברו תהליכי מחשוב מהירים‪,‬‬
‫כולל סריקת כל ארכיב המסמכים‪ ,‬על מנת‬
‫לממש מטרות אלה‪ .‬לא ברור כיצד תשפיע‬
‫הממשלה החדשה על הרפורמה‪.‬‬
‫ואם בבחירות עסקינן‪ ,‬מעניין יהיה לראות‬
‫כיצד מפלגות ייערכו לתהליכי פריימריז‬
‫מהירים וכמובן ליום הבחירות‪ .‬מפלגות שונות‬
‫כבר מימשו תהליכי סריקה‪ ,‬זיהוי ופענוח‬
‫אוטומטיים שלמעשה החליפו את הקלפי‬
‫הידנית המוכרת‪ .‬תהליכי מיכון אלה הביאו‬
‫ליכולת להתמודד באופן מהיר ויעיל עם‬
‫כמויות מידע אדירות בזמן קצר‪ .‬הם גם שיפרו‬
‫את אמינות התוצאה כאשר מחשב עוסק‬
‫בספירת הקולות ולא ועדות קלפי‪ ,‬שיכולות‬
‫להיות מושפעות מגורמים אינטרסנטיים‪.‬‬
‫מגמות בתחום האסטרטגיה הטכנולוגית‬
‫של ארגונים‪ .‬אלה הנוגעות לתחום ניהול‬
‫המסמכים באו לידי ביטוי בשני תחומים‬
‫עיקריים – ענן ומובייל – ובשילוב ביניהם‪:‬‬
‫● ניהול גישה מהנייד – מכשירים ניידים‬
‫מציעים דרך להגיע למידע שהוא קריטי‬
‫לניהול העסק‪ .‬הם מספקים הזדמנות להאיץ‬
‫תהליכים עסקיים גם כאשר מקבלי ההחלטות‬
‫נמצאים "מחוץ למשרד"‪.‬‬
‫● ניהול מסמכים בענן – עובדים מצפים‬
‫לגישה מהירה ומאובטחת למידע בכל‬
‫עת ובאמצעות כל פלטפורמה מיחשובית‬
‫אפשרית‪ .‬זה אפשרי עם מערכת לניהול‬
‫מסמכים בענן אשר עונה על צרכים אלה תוך‬
‫עמידה במדיניות החברה ובדרישות האבטחה‪.‬‬
‫● שילוב ענן עם מובייל – אפשרי באמצעות‬
‫שילוב בין טכנולוגיית ענן ושימוש במכשיר‬
‫נייד לאשר הזמנות רכש‪ ,‬להגיש בקשה‬
‫לתשלום הוצאה או אישור חשבוניות‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫התיעוד הרלוונטי נגיש בקלות ובאופן מאובטח‬
‫במאגר ניהול מסמכים בענן )בלי הטרחה‬
‫של ‪ (VPN‬והתוצאה‪ :‬יותר החלטות מושכלות‬
‫שנעשות מהר יותר בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תהליכי ניהול מסמכים דיגיטליים‪,‬‬
‫ששנים נחשבו למפחידים ומאיימים‪ ,‬נמצאו‬
‫לא רק בלתי מזיקים‪ ,‬אלא יעילים ותורמים‬
‫להליכים עסקיים קריטיים בארגונים‪.‬‬
‫‪ 2015‬תהיה בסימן הגדלת האפשרויות‬
‫העומדות בפני ארגונים לממש תהליכים‬
‫עסקים "חוסכי נייר" בתוך המערכות‬
‫התפעוליות‪ ,‬הפיננסיות‪ ,‬בתחומי משאבי‬
‫האנוש‪ ,‬השיווק והמכירות ובכלל‪ ,‬בתוך תהליך‬
‫הפיכת המשרד לכזה המתנהל לא נייר‪.‬‬
‫פתרונות חדשים‪ ,‬יעילים ומתקדמים‬
‫יינתנו לארגונים באמצעות פלטפורמת ענן‬
‫ובאמצעות המובייל‪ .‬אולם‪ ,‬יישום פתרונות‬
‫מדף נפוצים ייקח ככל הנראה עוד כמה שנים‪.‬‬
‫* מנכ"ל חברת‪.MPL‬‬
‫מבט אחורה‬
‫גרטנר )‪ (Gartner‬צפתה כי ב‪ 2014-‬יהיו כמה‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪69‬‬
‫דעות ׀ מאת‪ :‬יואב צור *‬
‫לאן הולך עולם המיחשוב הבנקאי?‬
‫הבנקאות בישראל מתמודדת מזה שנים‬
‫עם אתגר של הוצאות מיחשוב הגבוהות‬
‫הרבה יותר מהסטנדרט העולמי בתעשייה‪ .‬על‬
‫פי דיווחי הבנקים לבנק ישראל‪ ,‬סך ההוצאה‬
‫המצרפית על ‪ IT‬במגזר עומדת על כחמישה‬
‫מיליארד שקלים בשנה‪ ,‬יותר ממחציתה בשני‬
‫הבנקים הגדולים – הפועלים ולאומי‪.‬‬
‫סעיף ה‪ IT-‬הוא השני בגודלו בתקציבי‬
‫הבנקים‪ ,‬לאחר שכר העבודה‪ ,‬שהינו רכיב‬
‫קשיח ומעוגן בהסכמים קיבוציים‪ .‬מטבע‬
‫הדברים מהווה תקציב ה מיחשוב יעד של‬
‫ההנהלה לבקרה‪ ,‬ביקורת וחיסכון‪.‬‬
‫הסיבות לכך רבות‪ .‬מפאת קוצר היריעה‪,‬‬
‫אתמקד בשתי העיקריות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הבנקאות בישראל היא‬
‫מהמורכבות ביותר בעולם מבחינת מגוון‬
‫קווי העסקים ועושר המוצרים הניתנים‬
‫לציבור תחת קורת גג אחת‪ .‬הבנקים בארץ‬
‫בנויים ממספר חטיבות עסקיות שבארצות‬
‫רבות בעולם המערבי‪ ,‬ובמיוחד בארצות‬
‫הברית‪ ,‬מהוות מוסדות פיננסיים נפרדים‪ ,‬עם‬
‫תהליכים ו מיחשוב עצמאיים )בנק קמעונאי‪,‬‬
‫בנק הלוואות וחיסכון‪ ,‬בנק מסחרי‪ ,‬בנקאות‬
‫עסקית‪ ,‬שירותי שוק הון‪ ,‬בנקאות פרטית‪ ,‬בנק‬
‫משכנתאות וייעוץ פנסיוני(‪.‬‬
‫סיבה נוספת היא היסטורית‪ .‬מראשית‬
‫שנות ה‪ 70-‬פיתח כל בנק עצמאית בהדרגה‬
‫מערכות ליבה מקיפות ועל גבי תשתית‬
‫נפרדת‪ .‬המערכות פותחו כתגובה לצרכי שוק‬
‫ולהתפתחות הטכנולוגית כך שבפועל‪ ,‬רובן‬
‫טלאי על טלאי וללא תפיסה ארכיטקטונית‬
‫אחודה‪ .‬דוגמה קלאסית הממחישה זאת היא‬
‫ישות הלקוח הבסיסית ביותר שמוגדרת עד‬
‫היום לוגית ברמת סניף ולא כלקוח הבנק‬
‫או לפחות לקוח חטיבה‪ .‬בחלק מהבנקים‬
‫המערכות אף אינן רב חברתיות ולא‬
‫מאפשרות הרצת מספר ישויות בנקאיות‬
‫במקביל – מצב המונע שילוב בנק נרכש‬
‫תחת הבנק הרוכש‪ .‬התוצאה היא תחזוקתיות‬
‫גבוהה‪ Time to market ,‬ארוך‪ ,‬שינויים ועלויות‬
‫גדלות והולכות‪.‬‬
‫מצב זה יוצר דואליות באומדן מצבן‬
‫של מערכות המידע של הבנקים בישראל‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫מבחינה פונקציונלית‪ ,‬הבנקאות הישראלית‬
‫היא מבין היותר עשירות ומתוחכמות בעולם‪,‬‬
‫אך טכנולוגית וארכיטקטונית היא עדיין‬
‫נסמכת על תשתיות מסורתיות וארכיטקטורת‬
‫"ספגטי" בת עשרות שנים‪.‬‬
‫שינוי פרדיגמה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר מאז משבר‬
‫‪ 2008‬ובהמשך על רקע המחאה החברתית‪,‬‬
‫הרפורמה בסלולר‪ ,‬הקלות רגולציה על כניסת‬
‫בנק אינטרנטי )ועדת זקן( ובימים אלה‬
‫הסנטימנט השלילי בציבור על יוקר המחיה‪,‬‬
‫כולל עמלות ומרווחי הריבית בבנקים‪ ,‬מופעל‬
‫לחץ גובר והולך על המנמ"רים בבנקים‬
‫להתייעל‪ .‬מאידך‪ ,‬נדרשות יחידות ה‪IT-‬‬
‫לתת מדי יום פתרונות חדשניים‪ ,‬דיגיטליים‬
‫ועסקיים‪ ,‬כדי לשמר את היתרון התחרותי –‬
‫בין בפועל ובין זה הנתפש שיווקית‪ .‬ברקע‬
‫עומד הסיכון האסטרטגי של כניסת שחקן‬
‫חדש‪ ,‬מעין גולן טלקום של השוק הפיננסי‪,‬‬
‫שיזנב בבנקים המסורתיים עם פלטפורמה‬
‫ומודל עסקי שונים לגמרי‪ .‬ברוח הבחירות‬
‫המתקרבות‪ ,‬יש גם את "אפקט כחלון"‪ ,‬המכוון‬
‫את דבריו במוצהר אל הבנקים במטרה‬
‫להוריד את עלויותיהם לאזרח‪ ,‬בדומה למה‬
‫שהושג ברפורמת הסלולר‪.‬‬
‫נעשו בבנקים מספר ניסיונות לשנות‬
‫פרדיגמה‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת מערכת ליבה‬
‫בדיסקונט‪ ,‬מיקור‪-‬חוץ תשתיות בבנק‬
‫הבינלאומי ושירות מנוהל לבדיקות תוכנה‬
‫ולחלק משירותי הפיתוח בפועלים ובלאומי‪.‬‬
‫צעדים אלה השיגו בחלק מהמקרים חיסכון‬
‫מוגבל‪ ,‬אך באופן טבעי לא יכולים היו לספק‬
‫ירידת מדרגה מהותית במבנה העלויות‬
‫ובוודאי לא בתגובתיות העסקית‪ ,‬שכן לא‬
‫טיפלו בשתי בעיות השורש הללו‪.‬‬
‫דוגמאות שיושמו בעולם‬
‫אני מבקש להציג מספר אסטרטגיות‬
‫טיפול פוטנציאליות במצב שכבר יושמו‬
‫בעולם‪ .‬בכולן מדובר בתהליך המחייב השקעה‬
‫– כזה שיתפרס על פני מספר שנים‪ ,‬ויניב‬
‫חיסכון וערך לאורך עשור ויותר לאחר מכן‪.‬‬
‫למרבית הצער‪ ,‬אין "הוקוס פוקוס" כאשר‬
‫מדובר במערכות כה מורכבות ובעיקר כה‬
‫קריטיות‪ ,‬אך יש בין החלופות הבדלים בהיקף‬
‫ההשקעה‪ ,‬וכמובן גם באיכות הפתרון והיקף‬
‫החיסכון‪.‬‬
‫כדי להיכנס לפרויקטים מסוג זה נדרשת‬
‫הסכמה רחבה של הנהלת הבנק והדירקטוריון‪,‬‬
‫ובעיקר תכנון וראייה לטווח ארוך‪ .‬במובן זה‬
‫יש כיום בישראל חלון הזדמנויות! בשנים‬
‫האחרונות חלו "חילופי משמרות" במגזר‬
‫ובראשות מרבית הבנקים ניצבים כיום‬
‫מנכ"לים ומנכ"ליות חדשים ומנמ"רים "טריים"‪,‬‬
‫שיכולים לבצע מהלכים ארוכים ועדיין להיות‬
‫אלה שנהנים מהפירות וגוזרים את הסרט‪.‬‬
‫שיקול מהותי נוסף מצוי בתחום החשבונאי‪.‬‬
‫חלק מהחלופות הן בגדר השקעה ברורה‬
‫)‪ (CAPEX‬ובמצב זה‪ ,‬עלותן אינה משפיעה‬
‫על תוצאות הבנק‪ ,‬רווחיו והדיבידנד שיחלק‬
‫במהלך תקופת הפרויקט‪ ,‬אלא רק לאחר מכן‬
‫ובהפחתה חשבונאית על פני ‪ 7-10‬שנים‪.‬‬
‫הוצאת פחת זו תתקזז אל מול החיסכון הצפוי‬
‫ולכן‪ ,‬בראיית דו"חות רווח והפסד‪ ,‬למשקיעים‬
‫אין לכאורה בעיה‪.‬‬
‫חלופות אחרות כוללות אלמנטים של‬
‫הוצאה שוטפת )‪ ,(OPEX‬שישתקפו מידית‬
‫בדו"חות הכספיים‪ .‬מאידך‪ ,‬ייתכן שדווקא‬
‫תזרימית‪ ,‬חלופות אלה נוחות יותר ויקשו‬
‫פחות על עמידה הן בדרישות ההון העצמי‬
‫ויחסי "הלימות ההון" להם נדרש הבנק על ידי‬
‫הרגולטור‪ ,‬והן בתקנות באזל ‪ – 3‬וכנגזרת מכך‬
‫מסגרות אשראי שהוא רשאי להעמיד‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫היקף עסקיו‪.‬‬
‫בפרספקטיבה רחבה של המשק ניתן‬
‫לראות כי הבנקים עומדים כיום בסיטואציה‬
‫בה עמדו מגזרי שוק אחרים לפני ‪10-15‬‬
‫שנים‪ ,‬ובפרט מגזרי התעשייה והטלקום‪:‬‬
‫בחירה בין המשך תחזוקת פתרונות מסורתיים‬
‫מפיתוח עצמי להגירה למודל מבוסס‬
‫פתרון ורטיקלי וירידה מתשתיות מסורתיות‪.‬‬
‫התעשייה הצביעה ברגליים‪ ,‬על מעבר‬
‫לחבילות ‪ .ERP‬בשוק הטלקום בוצעו פרויקטי‬
‫הגירה )או יישום מראש בהקמה‪ ,‬במקרה של‬
‫חברות הסלולר החדשות יותר( – מתוכנות‬
‫בילינג עצמיות לפתרונות גלובליים מוכחים‪,‬‬
‫הוצאות המיחשוב של הבנקים בישראל הן מהגבוהות בעולם ● יואב צור‪ ,‬יועץ‬
‫אסטרטגי ולשעבר מנהל הפיתוח בבנק לאומי‪ ,‬מסביר למה ומציע פתרונות‬
‫מודלים וחלופות להתמודדות*‬
‫מודל‬
‫תיאור‬
‫יתרונות‪/‬חסרונות‬
‫‪Re Hosting‬‬
‫העברת מערכות הליבה מהפלטפורמה‬
‫הקיימת )‪ (IBM MF‬לפלטפורמות פתוחות‬
‫תוך הסבה טכנית של שפת הפיתוח ובסיסי‬
‫הנתונים לפלטפורמה החדשה‪ .‬ללא שינוי‬
‫מהותי בשפת הפיתוח‪ ,‬בלוגיקה העסקית או‬
‫בממשק המשתמש‪ .‬ניתן לשקול גם הוצאת‬
‫השרתים והתשתית לאתר חיצוני תוך חיסכון‬
‫בשטח רצפה‪ ,‬תפעול‪ ,‬חשמל‪ ,‬מיזוג וכו‪.‬‬
‫חיסכון בכל הקשור לעלות תשתית‪ ,‬שדרוגי ותחזוקת‬
‫תוכנה‪/‬חומרה‪ ,‬עלות מוצרי צד ג' )כגון ‪ (CA‬ובמידת מה‬
‫גם עלויות כ"א ‪ -‬צוותי הפעלה ותשתיות‪ .‬ואופציונלית גם‬
‫בשטח רצפה‪.‬‬
‫בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬
‫וארכיטקטורת התוכנה נותרת זהה‪ ,‬כלומר אין שינוי מהותי‬
‫בזמני הפיתוח של דרישות עסקיות חדשות וצוותי הפיתוח‬
‫נותרים סדר גודל דומה לקיים‬
‫‪Re Design‬‬
‫עיצוב וחילול מחדש )‪ ( generation‬של‬
‫קוד התוכנה ע"י כלים ייעודיים‪ .‬קיימים‬
‫כיום מוצרים הטוענים ליכולת עיבוד של‬
‫שפות פיתוח מסורתיות דור שלישי )קובול‬
‫ודומותיה( ויצירת קוד חדש‪ ,‬מודרני וגרפי‪,‬‬
‫המאפשר תחזוקתיות מהירה ונוחה וע"י כך‬
‫לכאורה הקטנת צוותי פיתוח וקיצור זמני‬
‫תגובה לדרישות שינויים‪ .‬חלופה זו מחייבת‬
‫‪ POC‬קפדני והוכחת ישימות בתנאים‬
‫הספציפיים לבנק‪.‬‬
‫תחת הנחת הישימות )!( יושג חיסכון במשאבי הפיתוח‬
‫הנדרשים לבנק כמו גם קיצור מסוים בזמני תגובה לדרישות‬
‫ושיפור תחרותיות‪.‬‬
‫גם בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬
‫ובממשק המשתמש‪.‬‬
‫מאידך נוצרת תלות בסביבה חדשה לא סטנדרטית ושאינה‬
‫נהנית מקהיליית תמיכה ומפתחים בישראל‪ .‬אין ‪Echo‬‬
‫‪ system‬טכנולוגי זמין וכל עלות ההכשרה של צוות‬
‫העובדים כולל גיוסים חדשים תהיה ע"ח ובאחריות הבנק‪.‬‬
‫‪ Replacement‬החלפת מערכות הליבה שמפיתוח עצמי‬
‫במוצר‪/‬י ליבה בנקאיים מובילים המותקנים‬
‫במספר רב של בנקים בעולם‪ .‬ניתן ליישם‬
‫באתר הלקוח בגישת ‪ On Premise‬או‬
‫לחילופין באתר מרוחק במספר מודלים‪.‬‬
‫זהו כמובן הפתרון ההוליסטי‪ :‬שיתוף הידע ומשאבי ה‬
‫‪ D&R‬של ספק המוצר בין מאות בנקים בעולם יניב חיסכון‬
‫ניכר בהיקף צוותי הפיתוח הנדרש לתחזוקה‪ ,‬זמני תגובה‬
‫מהירים ושיפור עסקי – תהליכים‪ ,‬פונקציונליות וממשק‬
‫משתמש – לבנק‪.‬‬
‫מאידך זהו הפתרון המחייב בשנים הראשונות את ההשקעה‬
‫הגדולה ביותר‪ .‬אינו נטול סיכונים ומחייב דגש ובחינה של‬
‫משמעות התאמות‪ ,‬לוקליזציה‪ ,‬גיור ורגולציה מקומית‪.‬‬
‫‪Tactical‬‬
‫במסגרת המצב קיים‪ :‬תחזוקה עצמית עם‬
‫העדפה לשילוב פתרונות מדף נקודתיים‬
‫בפרויקטים חדשים כאשר רלוונטי וישים‬
‫מינימום סיכון ומינימום השקעה בטווח הקצר‬
‫אך המשך רמת ההוצאות וגידול ליניארי בהן כמו גם‬
‫מגבלות התחזוקה וזמני התגובה העסקית המתארכים –‬
‫ככל שחולף הזמן וסיבוכיות המערך וממשקיו מתרחבת‬
‫* ניתן לשלב בין החלופות במערכות שונות‬
‫של חברות כגון אמדוקס ו‪.LHS-‬‬
‫איפה הענן בכל הסיפור?‬
‫לתפישתי‪ ,‬סוגיית הענן הינה טקטית‬
‫והחלטה נגזרת‪ ,‬מסדר שני‪ ,‬לבחירה‬
‫האסטרטגית בין החלופות שמניתי‪ .‬לשימוש‬
‫בענן משמעויות בעיקר בהיבט התפעולי‬
‫והטכנולוגי ופחות בהיבט הבנקאי והיישומי‪.‬‬
‫יש אנליסטים ששמים דגש ראשוני על‬
‫נושא הענן בעת גיבוש האסטרטגיה‪ .‬להבנתי‪,‬‬
‫הסדר צריך להיות הפוך‪ .‬ראשית‪ ,‬בחירת‬
‫המודל היישומי‪-‬ארכיטקטוני והעסקי המיטבי‬
‫בראייה כוללת ולאחר מכן טקטיקת מימושו‪.‬‬
‫אסור להתבלבל‪ ,‬בבחינת "הזנב המכשכש‬
‫בכלב"‪.‬‬
‫יודגש כי טכנולוגית‪ ,‬ניתן ליישם את כל‬
‫החלופות במודל ענן‪ ,‬חלקי או מלא‪ ,‬ציבורי או‬
‫פרטי‪ .‬ההחלטה לגבי יישום החלופה הנבחרת‬
‫צריכה להתקבל על פי שיקולי עלות‪-‬תועלת‪,‬‬
‫אבטחת מידע וגידור סיכונים‪ .‬כמובן‪ ,‬היא‬
‫מחייבת אישור רגולטורי של בנק ישראל‪.‬‬
‫סיכום ומבט קדימה‬
‫קיימות דוגמאות לארגונים בישראל‬
‫שיישמו או מיישמים בימים אלה את‬
‫המודלים הללו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביצעה חברת‬
‫הביטוח מגדל ‪ Re Hosting‬של מערכת הליבה‬
‫שלה לביטוחי חיים מפלטפורמה מבוססת‬
‫‪ IBM MF‬לסביבה פתוחה‪ ,‬מבוססת יוניקס‬
‫)‪ .(UNIX‬חברה פיננסית אחרת קידדה מחדש‬
‫את מערכות הליבה שלה בסביבת פיתוח‬
‫מודרנית אך ללא שינויי חומרה‪ ,‬לוגיקה‬
‫עסקית וממשק המשתמש‪.‬‬
‫במסגרתה יסבו החברות את בנק יהב‬
‫מפלטפורמת בנק הפועלים המסורתית‬
‫לחבילת מדף בנקאית של ‪ .TCS‬ההסבה‬
‫צפויה להימשך שנתיים ולאחר מכן כולל‬
‫ההסכם תפעול ותמיכה לעשור נוסף‪ .‬ככל‬
‫הידוע‪ ,‬על פי פרסומי הבנק‪ ,‬הפרויקט מבוצע‬
‫ללא תוספת עלות אל מול התשלומים‬
‫שמעביר בנק יהב לבנק הפועלים כיום‪ ,‬כאשר‬
‫החיסכון המושג בתפעול ותחזוקה אמור‬
‫לממן את עלות הפרויקט ומן הסתם‪ ,‬גם רווח‬
‫סביר לספקים‪.‬‬
‫חזקה על כל הבנקים בישראל שמתמודדים‬
‫ויתמודדו עם הסוגיות שהעליתי‪ ,‬כל בנק על פי‬
‫מצבו העסקי ותפיסתו האסטרטגית‪ .‬כנקודת‬
‫מוצא‪ ,‬כל החלופות הנן ולידיות לבחינה ואין‬
‫"פתרון בית ספר" שמכריע מראש לטובת אחת‬
‫מהן‪ ,‬אם כי ככל שבוחנים לטווח ארוך יותר‬
‫משתנה שקלול הקריטריונים להחלטה‪.‬‬
‫חשוב לבצע בחינה שכזו על ידי גוף‬
‫הטרוגני המשלב‪ ,‬יחד עם גורמי ה‪ ,IT-‬גורמים‬
‫עסקיים בכירים בבנק‪ ,‬היבטים רגולטוריים‬
‫וגורמי חוץ בעלי ידע ופרספקטיבה רלוונטית‪.‬‬
‫מודל ההחלטה צריך להיבנות אל מול‬
‫פונקציית המטרה ובהתייחס ליעד שמצופה‬
‫המהלך להשיג‪ .‬חשוב שהנהלת הבנק תגדיר‬
‫את אלה מראש – איכותית וכמותית‪ .‬המודל‬
‫צריך להיות רב שנתי )לפחות ‪ 10‬שנים(‬
‫ולשלב ‪ TCO‬מצרפי‪ ,‬תפעולי של יחידת‬
‫ה‪ IT-‬עם ניתוח ‪ ROI‬בנקאי מזווית החטיבות‬
‫העסקיות‪ ,‬וכמובן היבטי גידור סיכונים על ידי‬
‫יחידת ה‪ CRO-‬בבנק‪.‬‬
‫אני מעריך כי בשנים הקרובות‪ ,‬ואולי‬
‫כבר בהאצה במהלך ‪ 2015‬בהתכתבות עם‬
‫המדיניות הכלכלית והרגולציה שתסתמן‬
‫לאחר הבחירות‪ ,‬יתקבלו החלטות מהותיות‬
‫בבנקים בתחום זה‪ .‬נאחל לכולם בהצלחה‪.‬‬
‫* יואב צור‪ ,‬יועץ אסטרטגי ואיש עסקים‪.‬‬
‫המהלך המרתק ביותר המתרחש בימים‬
‫אלה בנושאי מערכות ליבה בנקאיות בישראל‬
‫הוא הפרויקט של טאטא ההודית )‪(TCS‬‬
‫בשיתוף ‪ HMS‬הישראלית בבנק יהב‪ .‬זהו‬
‫המודל הקלאסי של חלופת ה‪,Replacement-‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪71‬‬
‫מחליפים שנה ׀ מאת‪ :‬עו"ד אביב אילון *‬
‫רשומה רפואית לאומית‪ :‬תשכחו מפרטיות‬
‫בעת שהיפוקרטס‪ ,‬אבי הרפואה‪ ,‬ניסח את‬
‫שבועת הרופאים‪ ,‬המורה בין היתר על שמירת‬
‫סודיות רפואית‪ ,‬הוא לא יכול היה לדמיין כי‬
‫בחלוף ‪ 2,400‬שנה לא תהיה לרופאים שליטה‬
‫כלשהי על המידע הרפואי של מטופליהם‪.‬‬
‫אך מה שהיפוקרטס ידע כבר אז נכון פי כמה‬
‫וכמה בעידן הרשומה הרפואית האלקטרונית‬
‫ יש חשיבות עליונה לשמירה על סודיות‬‫מידע רפואי של מטופל ואפשרו חשיפתו‬
‫לצדדים שלישיים אך ורק לאחר קבלת‬
‫הסכמתו המפורשת‪.‬‬
‫רפואית בשנת ‪ .2013‬המסקנה המרכזית‬
‫שעלתה מן המחקר היא‪ ,‬כי גניבת זהות‬
‫רפואית הפכה לאחת מתופעות ההונאה‬
‫השכיחות‪ ,‬וצמיחתה המואצת מחייבת הכרתה‬
‫כסוגיית בריאות לאומית בעלת השלכות‬
‫מסכנות חיים‪ .‬אין זה מפתיע גם‪ ,‬כי מסקר‬
‫שבוצע על ידי מכון ‪ ,Ponemon‬המתמקד‬
‫בהגנת הפרטיות ושמירת מידע‪ ,‬עולה כי ‪73%‬‬
‫מן האמריקנים לא בוטחים בממשל הפדרלי‪,‬‬
‫שיהיה מסוגל לשמור על חסיון המידע‬
‫הרפואי שלהם‪.‬‬
‫מזה כעשור מקדם משרד הבריאות‬
‫את כינונה של מערכת ממוחשבת ומאגר‬
‫מידע לצורך אחסון כל המידע הרפואי של‬
‫המטופלים בישראל במקום מרכזי אחד‪ ,‬הנגיש‬
‫למוסדות רפואיים ומטפלים שונים תחת הכינוי‬
‫"רשומה רפואית לאומית לישראל"‪ .‬לרשומה‬
‫רפואית מרכזית אחת למטופל יתרונות רבים‬
‫על כמה רשומות רפואיות‪ .‬בין היתר יש בה כדי‬
‫לשפר את איכות הטיפול‪ ,‬לאפשר מעקב רצוף‬
‫אחר המטופל ולבקר את איכות הטיפול בצורה‬
‫מיטבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬החסרונות הגלומים ברשומה‬
‫רפואית מרכזית הנשענת על טכנולוגיה‬
‫שתוכננה באופן לקוי‪ ,‬תוך התעלמות מן‬
‫התנאים הבסיסיים לשמירה על פרטיות המידע‬
‫הרפואי‪ ,‬גוברים באופן מובהק על היתרונות‪.‬‬
‫מידע רפואי בידיים עברייניות יאפשר‬
‫גניבת זהות‪ ,‬גניבת כספים‪ ,‬התחזות‪ ,‬הונאה‪,‬‬
‫מכירת חלקי מידע לגורמים מסחריים ועוד‪.‬‬
‫רק לאחרונה פורסם‪ ,‬כי בחור תל‪-‬אביבי‬
‫ביקר רופא קופת חולים בגין מחלה מסוימת‬
‫וקיבל מרשם לתרופה‪ .‬זמן קצר מאוד לאחר‬
‫שרכש את התרופה בבית המרקחת‪ ,‬גורם‬
‫רפואי פרטי פנה אליו בהצעה לטפל באותה‬
‫המחלה‪ .‬זליגת מידע רפואי יכולה להוביל גם‬
‫למות המטופל‪ .‬למשל‪ ,‬ססמאות ודרכי גישה‬
‫להתקנים רפואיים תומכי חיים‪ ,‬כגון קוצב לב‪,‬‬
‫מאוחסנים ברשומות רפואיות‪ .‬גניבת מידע זה‬
‫תאפשר גישה למערכת ההפעלה של ההתקן‪,‬‬
‫שינוי פרמטרים‪ ,‬שיבושו ואף הפסקת פעולתו‪.‬‬
‫לצורך התמודדות עם אפשרות זו‪ ,‬מינהל‬
‫המזון והתרופות האמריקני )‪ (FDA‬פרסם נוהל‬
‫אבטחת סייבר למכשור רפואי‪.‬‬
‫המרכז למידע על גניבת זהות בארצות הברית‬
‫)‪ (ITRC‬פרסם את הסטטיסטיקה העדכנית לשנת‬
‫‪ 2014‬בעניין חשיפת מידע סודי לגורמים לא‬
‫מורשים‪ .‬מן הנתונים עולה‪ ,‬כי בשנים האחרונות‬
‫קיימת מגמה ברורה ותלולה במספר מקרי זליגת‬
‫מידע רפואי לגורמים לא מורשים‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬מגוון‬
‫פרטי המידע המאוחסן בתיק הרפואי האלקטרוני‬
‫הפך לסחורה מבוקשת ויקרה בשוק השחור‪.‬‬
‫ברשומות רפואיות אפשר למצוא מידע פרטי‬
‫רב‪ ,‬בחלקו רגיש במיוחד‪ ,‬כגון שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬דרכי‬
‫התקשרות‪ ,‬תעודת זהות‪ ,‬פרטי כרטיס אשראי‪,‬‬
‫מבנה גוף‪ ,‬מחלות‪ ,‬תרופות‪ ,‬אשפוזים‪ ,‬העדפות‬
‫מיניות וכל דבר אחר שהוזן לתיק הרפואי על‪-‬ידי‬
‫רופאים‪ ,‬פקידים ושאר מנהלנים שעמם נפגש‬
‫מושא המידע במהלך השנים‪.‬‬
‫‪ - MIFA‬ארגון הנלחם בגניבת זהות רפואית‬
‫בארה"ב‪ ,‬פרסם מחקר שעסק בגניבת זהות‬
‫‪72‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫בעתיד הלא רחוק‪ ,‬גישה למידע רפואי‬
‫תוכל גם לקבוע גורלות‪ .‬בתוך שנים ספורות‬
‫יתאפשר לבצע מיפוי וזיהוי גנטי של כל אדם‬
‫בעלויות נמוכות במיוחד‪ .‬באמצעות המידע‬
‫הגנטי אפשר לחשב סיכויי אדם לחלות‬
‫במחלה מסוימת‪ ,‬נטייתו להתנהגות כזו או‬
‫אחרת‪ ,‬יכולותיו הפיזיות‪ ,‬רמת האינטליגנציה‬
‫ותכונות רבות נוספות‪ .‬אפשר לשער‪ ,‬כי גם‬
‫תינוקות יעברו בדיקות גנטיות‪ ,‬והתוצאות‬
‫יישמרו ברשומה הרפואית שלהם‪ .‬חשיפת‬
‫מידע רפואי זה בפני גורמים שונים תפגע או‬
‫לכל הפחות תגביל את סיכוי כניסת מושא‬
‫המידע לתחומים שונים בחיים‪ ,‬כאלה שאינם‬
‫עולים בקנה אחד עם הפרשנות הגנטית‪.‬‬
‫הפגיעה בפרטיותו של מטופל אינה‬
‫מוגבלת לסיכוני סייבר‪ .‬מתן גישה למידע‬
‫רפואי מבלי שהמטופל יודע על כך ונתן את‬
‫הסכמתו המפורשת מהווה פגיעה חמורה‬
‫בפרטיות‪ .‬במאי ‪ 2014‬התקיימה ישיבה‬
‫של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת‬
‫בעניין רשומה רפואית מרכזית בישראל‪,‬‬
‫שבמהלכה הוצגו שני מקרים שהתרחשו‬
‫בישראל‪ ,‬המלמדים על השלכות מערכת‬
‫שתוכננה באופן לקוי‪ .‬הדוגמה הראשונה‬
‫התייחסה למערכת‪ ,‬המאפשרת לכל רופא גישה‬
‫לרשומות רפואיות של מטופלים שטופלו אצל‬
‫רופאים אחרים‪ ,‬וזאת ללא הסכמתם המפורשת‪.‬‬
‫באמצעות מערכת שכזו התאפשר לאחד מרופאי‬
‫קופות החולים לגלות‪ ,‬כי רעייתו עברה הפלה‬
‫ללא ידיעתו‪ .‬דוגמה נוספת לזליגת מידע פרטי‬
‫היא רופא‪ ,‬שקיבל הודעה אוטומטית למחשבו‬
‫על אשפוזה של מטופלת צעירה‪ ,‬ומתוך דאגה‬
‫ואכפתיות יצר קשר עם בני משפחתה‪ ,‬התעניין‬
‫בבריאותה וגילה‪ ,‬כי אלה אינם יודעים דבר על‬
‫האשפוז‪ .‬מתברר כי הקטינה אושפזה ללא ידיעת‬
‫הוריה לצורך הפלה‪ ,‬בסיוע ובהסכמת הרשויות‬
‫הרלוונטיות‪ .‬יש גם החוששים‪ ,‬ובצדק‪ ,‬יש לומר‪,‬‬
‫כי תכנון לקוי של המערכת מקנה לממשל עתידי‬
‫את האפשרות לתת לצדדים שלישיים גישה‬
‫למערכת באופן מהיר‪ ,‬קל וללא ידיעת הציבור‪.‬‬
‫אין זה סוד‪ ,‬כי כבר כיום משרד הרישוי‪ ,‬ביטוח‬
‫מזה כעשור מקדם משרד הבריאות את כינונה של מערכת ממוחשבת ומאגר מידע לצורך אחסון‬
‫כל המידע הרפואי של המטופלים בישראל במקום מרכזי אחד‪ ,‬הנגיש למוסדות רפואיים ומטפלים‬
‫שונים‪ ,‬תחת הכינוי ● רשומה רפואית לאומית לישראל" ● לצד היתרונות יש לא מעט חסרונות‪,‬‬
‫הגלומים ברשומה רפואית מרכזית‪ ,‬הנשענת על טכנולוגיה שתוכננה באופן לקוי‪ ,‬תוך התעלמות מן‬
‫התנאים הבסיסיים לשמירה על פרטיות המידע הרפואי‪ ,‬ואלה גוברים באופן מובהק על היתרונות‬
‫מטופל למטפל אחר לצורך הטיפול במטופל‪.‬‬
‫לאומי‪ ,‬חברות הביטוח‪ ,‬מעסיקים שונים וכיו"ב‬
‫מעוניינים מאוד לקבל גישה למידע רפואי של‬
‫תושבי המדינה‪ .‬שערו בנפשכם איזה יחס יקבל‬
‫מתלונן המגיש תלונת אמת כאשר למשטרה‬
‫גישה למידע רפואי פסיכיאטרי שלו‪ ,‬או סיכויי‬
‫מציאת מקום עבודה במשרדי ממשלה שונים‪,‬‬
‫המודעים לכך שהמועמדת עוברת טיפולי‬
‫פוריות‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2004‬ל‪ 2009-‬ישבו נציגים‬
‫ממשרד הבריאות‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬משרד‬
‫האוצר‪ ,‬בתי חולים ומומחים נוספים מתחומים‬
‫שונים על המדוכה לצורך הסדרת השימוש‬
‫במערכת‪ .‬בשנת ‪ 2007‬פרסם משרד הבריאות‬
‫תזכיר חוק רשומה רפואית לאומית‪ ,‬אשר לא‬
‫קרם עור וגידים‪ ,‬ובתחילת ‪ 2014‬נעשה ניסיון‬
‫נוסף להסדיר את הסוגיה‪ ,‬אך גם זה כשל‪.‬‬
‫משהתברר לקברניטי משרד הבריאות כי חזון‬
‫הקמת רשומה רפואית לאומית אינו מתממש‪,‬‬
‫בין היתר לאור סוגיות כבדות משקל של הגנת‬
‫הפרטיות‪ ,‬מצא משרד הבריאות דרך עקיפה‬
‫לקדם את השיתוף במידע רפואי‪ :‬משרד‬
‫הבריאות תלה יהבו על שורה אחת בחוק זכויות‬
‫החולה‪ ,‬תת‪-‬תת סעיף הקובע‪ ,‬כי מטפל או‬
‫מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי של‬
‫משהגיע משרד הבריאות למסקנה‪,‬‬
‫המוטעית‪ ,‬כי ניתן לשתף מידע בין מטפלים‬
‫ומוסדות רפואיים שונים‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬הושק‬
‫פרויקט אופק‪ ,‬המתבסס על הפלטפורמה‬
‫הטכנולוגית של שירותי בריאות כללית לניהול‬
‫תיקים רפואיים‪ .‬בפרויקט משתתפים מוסדות‬
‫רפואיים‪ ,‬לרבות קופות החולים ובתי החולים‪.‬‬
‫המידע המתקבל אצל משתמש הקצה נועד‬
‫לצפייה בלבד וניתן לשמור ולהדפיס חלקים‬
‫ממנו‪ .‬במענה לפניית מרכז המחקר והמידע‬
‫של הכנסת בעניין פרויקט אופק‪ ,‬טען משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬כי הסיכונים הקיימים באחסון מידע‬
‫במאגר מרכזי אינם קיימים במערכת הנוכחית‬
‫הואיל ומדובר על שליפת מידע מכמה‬
‫מאגרים לצורכי צפייה בלבד‪ .‬נקודת השקפה‬
‫זו של משרד הבריאות אינה סבירה‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪ .‬ביזור מידע בכמה מאגרים מבטל‬
‫חלק קטן מאוד מן הסיכונים‪ ,‬ברובם טכניים‪,‬‬
‫ואין בכך כדי להעמיד את המערכת הנוכחית‬
‫בקו אחד עם מערכת שתוכננה בהתאם‬
‫לעקרונות השמירה על פרטיות המידע‬
‫הרפואי והנגשתו לגורמים ותכלית מסוימת‬
‫)‪.(Privacy by Design‬‬
‫משרד הבריאות גם סבור‪ ,‬כי מאחר שאין‬
‫מדובר ברשומה רפואית מרכזית‪ ,‬אין כל צורך‬
‫בהסדרה מיוחדת בחוק לצורכי שיתוף המידע‬
‫בין המטפלים ומוסדות הרפואה השונים‪ .‬נראה‬
‫כי מסיבה זו רק בשנת ‪ ,2014‬שנתיים לאחר‬
‫תחילת פרויקט אופק‪ ,‬פרסם משרד הבריאות‬
‫חוזר‪ ,‬המסדיר את השימוש במערכת שיתוף‬
‫המידע הרפואי‪ .‬מן החוזר ונספחיו מתברר‪ ,‬כי‬
‫מבחינת משרד הבריאות שיתוף מידע רפואי‬
‫בישראל מתבצע על בסיס מודל ה‪.Opt Out-‬‬
‫בהתאם למודל זה‪ ,‬כברירת מחדל‪ ,‬כל המידע‬
‫הרפואי של המטופל נגיש למספר לא מבוטל‬
‫של גורמים אלא אם כן ביקש המטופל אחרת‪.‬‬
‫גישה זו מלמדת‪ ,‬כי מבלי שהמטופל ייתן‬
‫הסכמתו המפורשת‪ ,‬רופא השיניים המטפל בו‬
‫רשאי לעיין במידע רפואי מתיקו הפסיכיאטרי‪,‬‬
‫וכירופרקט רשאי לעיין בעברה הגניקולוגי של‬
‫מטופלת שבאה לטפל בגבה הכואב‪.‬‬
‫גישה זו של משרד הבריאות תמוהה‪,‬‬
‫בלשון המעטה‪ .‬הפרשנות לחוק זכויות החולה‬
‫מאולצת ואינו עולה בקנה אחד עם תכלית‬
‫החוק והוראות אחרות בו‪ ,‬העוסקות בסודיות‬
‫מידע רפואי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬חוק יסוד כבוד האדם‬
‫וחירותו‪ ,‬חוק הגנת הפרטיות ופסיקת בית‬
‫המשפט העליון מלמדים‪ ,‬כי על מידע פרטי‬
‫של אדם‪ ,‬קל וחומר מידע רפואי‪ ,‬חל מודל‬
‫ה‪ .Opt In-‬בהתאם למודל זה‪ ,‬כברירת מחדל‬
‫המידע הרפואי חסוי לכולם למעט הרופא‬
‫המטפל‪ ,‬ולכל היותר הרופאים המטפלים‬
‫בעניינו במוסד רפואי מסוים‪ .‬רק לאחר קבלת‬
‫אישורו המפורש של המטופל לגבי מידע‬
‫רפואי מסוים ניתן להציגו בפני מטפל אחר‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬לצורך הסדרת השימוש במערכת‬
‫המשתפת מידע רפואי‪ ,‬בין אם זה נאגר‬
‫במאגר מידע אחד ובין אם בכמה מאגרים‪,‬‬
‫יש צורך בחקיקה ראשית‪ .‬לדעה זו שותפים‬
‫משרד המשפטים‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח‪,‬‬
‫הרשות למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע‪ ,‬ואף ועדות‬
‫המשנה של משרד הבריאות שמונו לצורך‬
‫יישום חזון למערכת מאוחדת‪ .‬לא בכדי עצר‬
‫משרד המשפטים את ניסיון ההסדרה של‬
‫משרד הבריאות באמצעות נהלים‪ ,‬וחוזר משרד‬
‫הבריאות הוקפא כמה ימים לאחר פרסומו‪.‬‬
‫לאור עמדת משרד המשפטים‪ ,‬הרשות‬
‫למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע‪ ,‬אנשי מדע ורוח‬
‫וחלק ניכר מן המשתתפים בישיבת ועדת‬
‫המדע והטכנולוגיה של הכנסת‪ ,‬ניתן היה‬
‫לצפות‪ ,‬כי השימוש במערכת יוקפא עד‬
‫להסדרתו בחקיקה ראשית‪ .‬לכל הפחות אפשר‬
‫היה לצפות‪ ,‬כי תוגש באופן מיידי הצעת חוק‬
‫להסדרת השיתוף במידע רפואי בישראל‪,‬‬
‫כפי שלפחות פורסם על ידי יו"ר ועדת המדע‬
‫והטכנולוגיה של הכנסת‪ ,‬ח"כ משה גפני‪,‬‬
‫שעות ספורות לאחר סיום הישיבה‪ .‬ואולם‬
‫היגיון לחוד ומציאות לחוד‪ .‬נכון ליום כתיבת‬
‫מאמר זה‪ ,‬המערכת לשיתוף מידע רפואי‬
‫במוסדות רפואיים בישראל ממשיכה לפעול‬
‫ללא הפרעה‪ ,‬וזאת על פי תפיסה המעקרת את‬
‫תכלית חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובניגוד‬
‫להוראות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬ללא ידיעת חלק‬
‫ניכר מן הציבור‪ ,‬ללא סיום הדיון הציבורי‪ ,‬ללא‬
‫התייחסות נבחרי העם וללא הסדרה מפורטת‬
‫ומפורשת בחקיקה ראשית‪.‬‬
‫* עו"ד אביב אילון‪ ,‬מומחה למשפט וטכנולוגיה‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪73‬‬
‫מנהיגים ומחשבים ׀ צילומים‪ :‬קובי קנטור‪ ,‬ניב קנטור ופלי הנמר‬
‫מערכת אנשים ומחשבים ליקטה את המנהיגים‬
‫מה‪ IT-‬ומחוצה לו‪ ,‬שעשו את השנה‬
‫"הטמעות של מערכות‬
‫מיחשוב‪ IT ,‬וטכנולוגיה‬
‫הן האתגר החשוב ביותר‬
‫עבורנו‪ ,‬כמשרד התחבורה‬
‫– ביכולת לתרגם את‬
‫העשייה שלנו לשירות‬
‫טוב ומשופר לאזרחי‬
‫המדינה"‪ ,‬כך אמר‬
‫ישראל כץ‪ ,‬שר התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫השר כץ היה אורח‬
‫הכבוד בכנס ‪CEO Awards‬‬
‫‪ ,2014‬טקס הכתרת‬
‫המנכ"לים המצטיינים בישראל‪ .‬הכנס‪ ,‬בהפקת אנשים ומחשבים‪ ,‬נערך‬
‫בספטמבר‪ ,‬במלון שרתון בתל אביב‪ ,‬בהשתתפות בכירי המשק‪ .‬את‬
‫הכנס הנחה פלי הנמר‪ ,‬יזם ומנהיג אנשים ומחשבים‪.‬‬
‫"בשנים האחרונות הבחנו ביותר מניצנים של לוחמת סייבר‪ .‬יש‬
‫מתקפות קיברנטיות רבות‪ ,‬חלקן מצד מדינות וחלקן מצד ארגוני‬
‫פשע מאורגן או ארגוני טרור‪ .‬לממשלה ברור שיש כאן מימד לחימה‬
‫חדש שחשיבותו הולכת וגדלה‪ ,‬ברור לה שיש להגן על המדינה‬
‫ומערכותיה מפני מתקפות סייבר מצד מדינות אחרות‪ .‬דווקא בגלל‬
‫יתרוננו הטכנולוגי‪ ,‬לוחמת הסייבר היא חלופה שהאויב יעדיף‪.‬‬
‫ההובלה הישראלית בסייבר נחוצה כדי שנוכל להתקיים ולהישמר‬
‫לאורך השנים"‪ ,‬אמר שר המודיעין‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ‪ .‬השר שטייניץ‬
‫דיבר בכנס ‪ .Cyber Security 2014‬הכנס‪ ,‬בהפקת אנשים ומחשבים‪,‬‬
‫נערך בינואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהשתתפות‬
‫מאות מקצועני אבטחת מידע וסייבר‪ .‬הנחו אותו אבי וייסמן‪ ,‬מנכ"ל‬
‫שיא סקיוריטי‪ ,‬ופלי הנמר‪ ,‬יזם ומנהיג אנשים ומחשבים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"בכוונת משרד המדע ומטה הסייבר הלאומי במשרד ראש‬
‫הממשלה להשקיע בשנתיים הבאות מאות מיליוני שקלים על‬
‫מנת לקדם את תחום ה‪ IT-‬בכלל ואת תחום ההגנה מפני מתקפות‬
‫הסייבר בפרט‪ .‬ההשקעות הללו יהפכו את ישראל למעצמה מובילה‬
‫בתחום"‪ ,‬כך אמר יעקב פרי‪ ,‬שר המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‪ .‬השר‬
‫פרי היה אורח הכבוד ודובר המפתח ב‪ – ECIS 2014-‬הכנס ה‪ 22-‬של‬
‫‪ .European Conference on Information Systems‬מדובר באחד משלושה‬
‫כנסים שנתיים שנערכים ברחבי העולם – האירופי‪ ,‬האמריקני‬
‫וזה המיועד לאזור אסיה‪-‬פסיפיק – שמחברים בין אנשי אקדמיה‬
‫ואנשי תעשייה בתחום ה‪ .IT-‬האירוע נערך ביוני במלון דיוויד‬
‫אינטרקונטיננטל בתל אביב‪ ,‬ובתוכו כנס ‪ ,Impact Day‬שדן בהשפעת‬
‫ה‪ IT-‬על ההיבטים העסקיים בארגונים‪.‬‬
‫באוגוסט התקבצו מעל ‪ 120‬יזמים‪ ,‬מנהלי חברות‪ ,‬משקיעים‬
‫ומובילי היי‪-‬טק ישראליים בחממת הסייבר של ‪ ,JVP‬שממוקמת בלב‬
‫לבו של פארק ההיי‪-‬טק החדש של בירת הנגב‪ .‬יזמה את המפגש קרן‬
‫ההון‪-‬סיכון ‪ ,JVP‬והוא התקיים מתוך רצון להחזיר ליזמים הצעירים‬
‫מהדרום את האנרגיות שמבצע צוק איתן כמעט לקח מהם‪.‬‬
‫ד"ר אורנה ברי‪ ,‬סגנית נשיא ‪ EMC‬העולמית‪ ,‬אמרה‪ ,‬כי "כדי שתהיה‬
‫כאן תעשיית היי‪-‬טק חזקה נדרשים יזמים חזקים‪ .‬ואנחנו מתכוונים‬
‫לסייע לכם‪ ,‬ולחזק אתכם ואת המוסדות להשכלה גבוהה בעיר"‪.‬‬
‫"כולנו כאן מחויבים לכם‪ ,‬לדרום ולבאר שבע‪ ,‬ואנחנו מתכוונים‬
‫לסייע לכם ככל שניתן"‪ ,‬אמר גדי תירוש‪ ,‬שותף כללי בקרן ‪,JVP‬‬
‫"המפגש הזה מוכיח איזה פוטנציאל עצום טמון במקום הזה"‪ .‬ח"כ‬
‫אראל מרגלית‪ ,‬יו"ר השדולה למען הנגב בכנסת‪ ,‬אמר כי "זאת תמונת‬
‫הניצחון האמיתית של ישראל‪ .‬המפגש הזה מוכיח שבירת הנגב‪,‬‬
‫שספגה מטחים רבים ועומדת במרכז המלחמה הזאת‪ ,‬היא עיר חיה‪,‬‬
‫נושמת ובועטת‪ .‬היא מציעה לעולם יוזמה‪ ,‬פתרונות ויצירתיות‪ ,‬ואף‬
‫אחד לא יצליח לעצור את התנופה הזאת – אפילו לא מאות אזעקות‬
‫ואלפי דקות במרחבים ממוגנים"‪.‬‬
‫"המחשוב אפשר לנו לעבור‬
‫משירותים מיושנים בתחומי‬
‫רישוי הרכב והנהיגה לעידן‬
‫המודרני‪ ,‬תוך חסכון בכסף ובכוח‬
‫אדם‪ ,‬הפרטה ושיפור משמעותי‬
‫של התדמית ושל השירות‬
‫לאזרח"‪ ,‬כך אמר מנכ"ל משרד‬
‫התחבורה‪ ,‬עוזי יצחקי‪ .‬יצחקי‬
‫דיבר בכנס ‪WORLD e-Gov‬‬
‫‪ ,Forum 2014‬שנערך בנובמבר‬
‫בהפקת אנשים ומחשבים‪,‬‬
‫במרכז הכנסים אבניו בקריית‬
‫שדה התעופה‪.‬‬
‫עוד באותו כנס‪ ,‬יוסי קטריבס‪ ,‬המשנה למנכ"ל משרד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬חשף כי הממשלה תשקיע משאבים רבים בתקשוב‬
‫הממשלתי בשנת ‪ – 2015‬יותר מחצי מיליארד שקלים‪ .‬לדבריו‪" ,‬התחום‬
‫הדיגיטלי טומן בחובו הזדמנויות כספיות‪ .‬הטמעה ממשלתית של ‪ICT‬‬
‫תורמת להאצת הצמיחה המקומית"‪.‬‬
‫מימין‪ :‬ח"כ אראל מרגלית; ד"ר אורנה ברי‪ ,‬סגנית נשיא ‪ EMC‬העולמית; וגדי תירוש‪,‬‬
‫שותף ב‪JVP-‬‬
‫"חופש האינטרנט – ההזדמנות לתקשר עם‬
‫שאר בני האדם בעולם – צריך להיות ערך עליון‬
‫כמו חופש הדיבור"‪ ,‬כך אמרה הילרי קלינטון‪,‬‬
‫מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫"על הדמוקרטיות המערביות להילחם על חופש‬
‫האינטרנט ולהגן עליו מפני משטרים כוחניים‬
‫שמנסים לשלוט על רשת האינטרנט‪ ,‬להגביל אותה‬
‫או אפילו לחסום אותה‪ .‬זו תהיה מלחמה ארוכה‬
‫ומתמשכת‪ ,‬אך אני מקווה שבסופה אנחנו נהיה‬
‫בצד המנצח"‪ .‬קלינטון‪ ,‬שצפויה להיות המועמדת‬
‫הבולטת לנשיאות ארצות הברית ב‪ ,2016-‬אמרה‬
‫את הדברים באוקטובר‪ ,‬ב‪ – Dreamforce 2014-‬כנס‬
‫הענק השנתי של ‪ Salesforce.com‬ואחד מאירועי‬
‫הטכנולוגיה הגדולים ביותר בעולם‪ ,‬שנערך‬
‫בסן פרנסיסקו‪ .‬הכנס‪ ,‬המתקיים זו השנה ה‪12-‬‬
‫ברציפות‪ ,‬משך אליו יותר מ‪ 140-‬אלף משתתפים‬
‫מ‪ 65-‬מדינות‪ ,‬וכשלושה מיליון משתתפי אונליין‪.‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪75‬‬
‫מנהיגים ומחשבים ׀ צילומים‪ :‬קובי קנטור‪ ,‬ניב קנטור ופלי הנמר‬
‫ארבעה מנכ"לים בכירים קיבלו בספטמבר את אות המנכ"ל המצטיין‬
‫במסגרת כנס ‪ CEO Awards 2014‬של אנשים ומחשבים‪ ,‬שנערך במלון‬
‫שרתון בתל אביב‪ .‬הפרס הוענק להם על שימוש מושכל ב‪ ,IT-‬שסייע‬
‫ליעדים האסטרטגיים של הארגון‪ .‬המנכ"לים שזכו הם‪ :‬דב קוטלר‪,‬‬
‫מנכ"ל ישראכרט‪ ,‬רן סער‪ ,‬מנכ"ל מכבי שירותי בריאות‪ ,‬עוזי יצחקי‪,‬‬
‫מנכ"ל משרד התחבורה‪ ,‬ועוזי דנינו‪ ,‬מנכ"ל אקסלנס‪-‬נשואה‪.‬‬
‫‪ IT‬מציל חיים‪ .‬ביגר העניק את האות גם לרן סער‪ ,‬מנכ"ל מכבי‬
‫שירותי בריאות‪" .‬סער מהווה דוגמה ומופת יוצאת דופן כמנכ"ל‬
‫המוביל את ארגונו לעבר קדמה עסקית‪-‬מיחשובית כמעט בכל‬
‫תחום"‪ ,‬נכתב בנימוקי הפרס‪ .‬יו"ר מכבי שירותי בריאות‪ ,‬פרופ' משה‬
‫רווח‪ ,‬הגיע גם הוא לאירוע ועלה לבמה לקבל את האות‪ .‬פרופ' רווח‬
‫היה בעבר קצין רפואה ראשי ומנהל בית החולים רמב"ם‪ .‬יחד עם‬
‫שניהם קיבל את האות המנמ"ר‪ ,‬עופר ויסברג‪.‬‬
‫מימין‪ :‬רונן זרצקי‪ ,‬סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט‪ ,‬דני קולר‪ ,‬יו"ר החברה‪ ,‬חבר‬
‫ועדת האיתור‪ ,‬אברהם ביגר‪ ,‬וחתן הפרס‪ ,‬דב קוטלר‪ ,‬מנכ"ל ישראגרט‬
‫פרגון עם אשראי בלתי מוגבל‪" .‬דב קוטלר הוביל בשנים האחרונות‬
‫מהפכה עסקית‪-‬מחשובית"‪ ,‬נכתב בנימוקי ועדת האיתור‪ .‬קוטלר‬
‫לא שכח לפרגן לכל הצוות הניהולי שעובד איתו‪ ,‬ובראש וראשונה‬
‫לרונן זרצקי‪ ,‬סמנכ"ל הטכנולוגיה‪ ,‬וציין את תרומתן המרכזית של‬
‫מערכות המידע והמחשוב להצלחתה של ישראכרט‪ .‬את האירוע כיבד‬
‫בנוכחותו היו"ר החדש של ישראכרט‪ ,‬דני קולר‪ .‬קולר נכנס לתפקידו‬
‫לא מכבר‪ ,‬לאחר ששימש כראש חטיבת השווקים הפיננסיים בבנק‬
‫הפועלים‪ .‬העניק לקוטלר את האות אברהם ביגר‪ ,‬חבר ועדת האיתור‪,‬‬
‫שמינכל בעבר שורה של חברות מובילות במשק הישראלי‪ ,‬בהן פז‪,‬‬
‫מנורה‪ ,‬בנק כללי ומכתשים‪ ,‬שם שימש גם כיו"ר‪.‬‬
‫מימין‪ :‬פלי הנמר‪ ,‬יזם ומנהיג אנשים ומחשבים‪ ,‬שהנחה את הטקס‪ ,‬עופר ויסברג‪ ,‬מנמ"ר‬
‫מכבי שירותי בריאות; פרופ' משה רווח‪ ,‬יו"ר מכבי שירותי בריאות; רן סער‪ ,‬מנכ"ל מכבי‬
‫שירותי בריאות; וחבר ועדת האיתור‪ ,‬אברהם ביגר‬
‫אבי כוכבא‬
‫מימין‪ :‬פלי הנמר‪ ,‬שמעונה נווה‪ ,‬מנמ"רית קבוצת אקסלנס נשואה; המנכ"ל וחתן הפרס‪,‬‬
‫עוזי דנינו; היו"ר‪ ,‬משה עמית; ואסתר לבנון‪ ,‬חברת ועדת האיתור‬
‫"עוזי דנינו‪ ,‬מנכ"ל אקסלנס נשואה‪ ,‬מוביל בשנים האחרונות את‬
‫הקבוצה כאחד מבתי ההשקעות המצליחים ביותר‪ ,‬עם אסטרטגיה‬
‫עסקית ברורה שלה נגזרת תהליכית‪-‬עסקית לצד יחידת מערכות‬
‫מידע רזה ואיכותית"‪ ,‬כך אמרה חברת ועדת האיתור‪ ,‬אסתר לבנון‪,‬‬
‫כאשר העניקה לדנינו את אות המנכ"ל המצטיין‪ .‬הגיע לברך ולקבל‬
‫את הפרס גם היו"ר של אקסלנס נשואה‪ ,‬משה עמית‪ .‬עמית עבד‬
‫כ‪ 40-‬שנה בבנק הפועלים‪ ,‬שם שימש בתפקידים בכירים‪ ,‬ואחרי כן‬
‫היה דירקטור בקבוצת דלק‪ .‬לבמה הוזמנה גם שמעונה נווה‪ ,‬מנמ"רית‬
‫אקלסנס נשואה‪ .‬לבנון כיהנה עד לפני כשנה כמנכ"לית הבורסה‬
‫לניירות ערך‪ ,‬ולפני כן שימשה מנמ"רית הבורסה ומנמ"רית השב"כ‪.‬‬
‫המסר שנשאה למנמ"רים‪ ,‬בעת שבירכה בשם צוות ועדת האיתור‪,‬‬
‫היה‪" :‬עליכם לשבת וללמוד כל היום כדי להכיר את הארגון ולראות‬
‫את עצמכם חברי הנהלה"‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫"באתי כדי להיות שותף ומוביל של המהפכה הטכנולוגית בבנק‬
‫הפועלים"‪ ,‬כך אמר אבי כוכבא‪ ,‬מנמ"ר‪ ,‬משנה למנכ"ל וחבר הנהלת‬
‫הבנק‪ ,‬בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים לרגל כניסתו לתפקיד‪ .‬כוכבא‬
‫מונה על ידי הנהלת בנק הפועלים בחודש יוני האחרון‪ ,‬כשצביקה נגן‬
‫הודיע על פרישתו לאחר שלוש שנים וחצי‪.‬‬
‫"תפיסת העולם שלי היא שאנשים קודמים לטכנולוגיה"‪ ,‬ציין‬
‫כוכבא‪" .‬לשמחתי‪ ,‬יש לחטיבת הטכנולוגיה והמחשוב של הבנק צוות‬
‫מעולה של עובדים וצוות ניהולי מנוסה‪ ,‬שיודע את העבודה"‪ .‬החטיבה‬
‫שבראשה שהוא עומד בראשה מונה כיום כ‪ 1,000-‬איש‪ ,‬רובם ככולם‬
‫עובדי הבנק )ולא במיקור‪-‬חוץ(‪ .‬כוכבא שימש בשלוש השנים האחרונות‬
‫כמנהל אגף הפיתוח בחטיבת הטכנולוגיה והמחשוב בבנק‪ .‬הוא שירת‬
‫בצה"ל במשך ‪ 27‬שנים ושימש כמפקד ממר"ם בין ‪ 2002‬ל‪ .2006-‬עם‬
‫פרישתו מצה"ל הקים‪ ,‬יחד עם רונן יוכפז‪ ,‬את הסטארט‪-‬אפ ‪.VeNotion‬‬
‫ב‪ 2010-‬ניהל את מגזר הביטחון ב‪ HP-‬וב‪ 2011-‬עבר לבנק‪.‬‬
‫"ה‪ IT-‬מביא לשינוע מידע מבצעי בזמן אמת‪ ,‬וזאת‬
‫מהפכה‪ .‬האתגר בה הוא לא רק טכנולוגי‪ .‬קיימים קשיים‬
‫ארגוניים ותרבותיים – ונתגבר עליהם‪ ,‬כדי שאפשר‬
‫יהיה להנגיש את המידע באופן מקוון ובזמן אמת"‪ ,‬כך‬
‫אמר האלוף עוזי מוסקוביץ'‪ ,‬ראש אגף התקשוב של‬
‫צה"ל‪ ,‬בראיון לאנשים ומחשבים‪ ,‬שנערך בחודש מאי‪.‬‬
‫לדברי האלוף‪" ,‬עלינו לראות קדימה ולהתאים עד ‪2016‬‬
‫את תשתיות ה‪ ICT-‬למעבר צה"ל לנגב ב‪.2018-2021-‬‬
‫עשינו את מרב המאמצים על מנת להקים את המבנים‬
‫הארגוניים שישרתו את המעבר הענק הזה"‪ .‬מוסקוביץ'‬
‫ציין כי "כל פעילות אגף התקשוב נעשית תוך ראיית‬
‫הירידה של צה"ל לנגב‪ .‬המעבר לדרום ייעשה תוך בניית‬
‫רשת הולכת תקשורת צה"לית חדשה ואחודה‪ ,‬צמצום‬
‫כמות הדטה סנטרים והובלת ה‪ ICT-‬הצה"לי לעשור הבא"‪.‬‬
‫באוקטובר‪ ,‬יבמ השיקה את המטה העולמי של ווטסון בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫הענק הכחול עשה זאת תשעה חודשים לאחר שהכריז על הקמת‬
‫קבוצת ווטסון למיחשוב תבוני‪ .‬הבניין החדש של המטה העולמי‬
‫של הקבוצה שוכן באזור המכונה ‪) NoHo East Village‬צפונית לרחוב‬
‫האוסטון(‪ ,‬שם שכרה יבמ ארבע קומות שיאכלסו את ‪ 600‬עובדי‬
‫המטה‪ ,‬מתוך כ‪ 2,000-‬עובדי ווטסון ברחבי העולם‪ .‬באירוע ההשקה‬
‫דיברה ג'יני רומטי‪ ,‬יו"ר‪ ,‬נשיאה ומנכ"לית יבמ‪ .‬המסר המרכזי של‬
‫רומטי‪ ,‬מאז נכנסה לתפקידה לפני כשנתיים הוא‪ ,‬שווטסון הוא‬
‫עתיד המיחשוב שישנה את פני העולם‪ ,‬כי לראשונה זמין לאנושות‬
‫מחשב‪-‬על המספק פתרונות של מיחשוב תבוני‪ ,‬המתקרב ליכולות‬
‫המוח האנושי‪ .‬כדי להצליח בפלטפורמה החדשה של ווסטון‪ ,‬רומטי‬
‫הכריזה בתחילת השנה על השקעה של מיליארד דולר בקבוצה‪.‬‬
‫ג'יני רומטי‪ ,‬מנכ"לית יבמ‬
‫"‪ VMware‬תמשיך להשקיע‬
‫בחדשנות הישראלית‪ .‬כאומת‬
‫סטארט‪-‬אפ‪ ,‬ישראל היא ארץ‬
‫מלאה בטכנולוגיה ובכישרונות‪,‬‬
‫בפרט בתחומי הסייבר‬
‫ואבטחת המידע‪ ,‬והתעשייה‬
‫המקומית תורמת רבות‬
‫ל‪ ,"VMware-‬כך אמר מנכ"ל‬
‫החברה‪ ,‬פט גלסינגר‪ ,‬בראיון‬
‫לאנשים ומחשבים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא לא רואה בשלב‬
‫זה השקעות חדשות ספציפיות‬
‫של החברה בישראל‪ .‬גלסינגר ציין כי הוא הגיע לישראל פעמים‬
‫רבות בעבר‪ 54 ,‬במספר – בתפקידיו באינטל‪ ,‬ב‪ EMC-‬וב‪,VMware-‬‬
‫והוא צפוי להגיע לכאן פעם נוספת‪ ,‬ככל הנראה ברבעון הראשון של‬
‫‪" .2015‬באחד הביקורים הקודמים בישראל הגעתי למרכז הסייבר‬
‫החדש בבאר שבע‪ .‬יש את עמק הסיליקון בקליפורניה ולמרכז בבאר‬
‫שבע אני קורא עדן הסיליקון )‪ ,"(Silicon Oasis‬אמר‪.‬‬
‫"יש למדינת ישראל טריליון שקלים שנמצאים בקרנות הפנסיה‬
‫והגופים המוסדיים השונים‪ ,‬שהם כספים של כל אזרחי המדינה‪ .‬אין‬
‫שום סיבה שהיא לא תשקיע יותר מתוכם בהיי‪-‬טק‪ ,‬ולא רק בנדל"ן‬
‫או בתחומים אחרים"‪ ,‬כך אמר אלישע ינאי‪ ,‬נשיא איגוד תעשיות‬
‫האלקטרוניקה והתוכנה‪ ,‬בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים‪ ,‬שנערך‬
‫לפני שבועות אחדים באילת‪.‬‬
‫"תעשיית ההיי‪-‬טק היא‬
‫התעשייה הכי גדולה בעולם‪,‬‬
‫בהיקף של חמישה טריליון דולר‪,‬‬
‫אמר ינאי‪" ,‬ההיי‪-‬טק בישראל הוא‬
‫‪ 13%‬מהתוצר הלאומי הגולמי‬
‫ומהווה ‪ 0.5%‬מהתוצר הלאומי‬
‫הגולמי בעולם‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אנחנו מחוזרים וכולם מביטים‬
‫בנו ורוצים להשקיע‪ .‬הגיע הזמן‬
‫שכספים רבים שיושבים בגופים‬
‫השונים יופנו גם לטובת התעשייה‬
‫שלנו ‪ -‬לא בשבילנו אלא לטובת‬
‫שלהם"‪.‬‬
‫ילדינו ונכדינו‪ ,‬זה העתיד‬
‫אלישע ינאי‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪77‬‬
‫משולחן המערכת‬
‫רון קסלר‬
‫‪ 2014‬ברשתות החברתיות‪ :‬שנת העדר‬
‫השנה האחרונה בעולם הפייסבוק והטוויטר הייתה לא טובה לאינדיווידואליות‬
‫וטובה מאוד להסתה ולקונפורמיזם ● איפה היא ואיפה שנת המהפכות‬
‫והמחאות שנולדו ברשתות החברתיות ב‪2011-‬‬
‫סגן עורך דיילי מיילי‬
‫"במבט אווירי על‬
‫התהליך שעברה‬
‫הרשת נראה‬
‫שהגולשים זנחו‬
‫את המטרות‬
‫הגדולות‪,‬‬
‫הלאומיות‬
‫והחברתיות‬
‫ומתמקדים‬
‫בקידום יצירה‬
‫או מעשה של‬
‫אדם‪ ,‬התנפלות‬
‫על אנשים שעשו‬
‫דברים החורגים‬
‫מ‪"-‬הנורמה" או‪,‬‬
‫לחילופין‪ ,‬חיבוק‬
‫וליטוף עד אין‬
‫קץ לאנשים‬
‫שחושפים סיפור‬
‫מרגש"‬
‫‪78‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫איזו שנה הייתה לנו ברשתות החברתיות!‬
‫אנשים שיתפו‪ ,‬התווכחו‪ ,‬שפכו דליים‬
‫שלמים של קרח על עצמם בפייסבוק‪,‬‬
‫צייצו לזכרו של רובין וויליאמס המנוח‬
‫בטוויטר ועדכנו בכל מקום אפשרי על‬
‫המונדיאל‪ ,‬על צוק איתן ועל סכנת האבולה‪.‬‬
‫ממים שנונים‪ ,‬תגובות על תגובות ושיימינג‪ 2014 .‬הייתה שנת העדר‬
‫והשיימינג‪ .‬כי מה עדר של אנשים שלא יוצא לרחובות עושה עם‬
‫כמות האנרגיה המטורפת שהוא יוצר בעזרת מילותיו והגיגיו?‬
‫לצלוב אנשים ולחרוץ את דינם בכיכר וירטואלית שבה אין מוסדות‬
‫חוקתיים‪ ,‬אין דין ואין דיין‪ ,‬אבל יש כפתור "הגב" ומקלדת שאין לה‬
‫אלוהים ואין לה גבולות‪.‬‬
‫ים של אנשים שמדברים על מה‬
‫שבא להם זה כמו כיכר ענקית של המון‪,‬‬
‫שמשתף וחוגג בתוך טיעוניו‪ .‬איזו עשייה‬
‫מדהימה! רגע‪ ...‬נחזור קצת אחורה –‬
‫ממש עשייה?! לא בדיוק‪.‬‬
‫לידתו של השיימינג היא תוצאה של עיבור מוזר‪ :‬אביו הוא חוסר‬
‫האמון המצטבר שהתפתח כלפי המוסדות בחיינו‪ ,‬אלו שעשויים‬
‫מבטון כמו המשטרה ובית המשפט‪ .‬אימו היא חוסר התקווה כלפי‬
‫המסלול שהם מייצגים‪ .‬למה להביא עדים‪ ,‬הוכחות וטיעונים‬
‫כשאפשר פשוט לחרוץ דין של מישהו ושהוא או היא )הם יכולים‬
‫להיות גם רשת מסחרית‪ ,‬לצורך העניין( ייצאו לדרך להגנת שמם –‬
‫ושיהיה להם בהצלחה עם זה‪.‬‬
‫אם מסכמים את שנת ‪ 2014‬ברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬אפשר להגיד שהיא הייתה‬
‫חזקה בדיבורים‪ ,‬אבל חלשה מאוד‬
‫במעשים‪ .‬שיתפנו‪ ,‬דיברנו‪ ,‬הצטלמנו ותייגנו‪,‬‬
‫אבל לא באמת שינינו‪ .‬מה כן היינו? עדר‪ .‬זו‬
‫הייתה שנת העדר‪ .‬אבל עדר לא רק משתף‬
‫עוד תמונה של סבתא עם מיליון חתולים‪,‬‬
‫או מגיב על תמונה כזאת שפרסם מישהו‬
‫אחר‪ ,‬הוא יודע לעשות עוד כמה דברים‪,‬‬
‫חלקם הרסניים‪ .‬אבל לזה נגיע בהמשך‪.‬‬
‫רכבת ההרים של הרשתות החברתיות‬
‫במבט אווירי על התהליך שעברה הרשת מ‪ 2011-‬והמהפכות‬
‫הגדולות שניסתה לעשות‪ ,‬נראה שהגולשים זנחו את המטרות‬
‫הגדולות‪ ,‬הלאומיות והחברתיות ומתמקדים בדברים הקלים יותר‪:‬‬
‫קידום יצירה או מעשה של אדם‪ ,‬התנפלות על אנשים שעשו‬
‫דברים החורגים מ"הנורמה" או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬חיבוק וליטוף עד אין קץ‬
‫לאנשים שחושפים סיפור מרגש‪.‬‬
‫ברכבת ההרים של הרשתות החברתיות של ‪ 2014‬הכול מתכווץ‬
‫ובד בבד הופך לאינטנסיבי‪ .‬אם פעם מהפכות לקחו חודשים‬
‫ואפילו שנים‪ ,‬כיום הבקשה לשנות משהו באמצעות שיימינג היא‬
‫לייצר תהליך של "כאן ועכשיו"‪ ,‬משפט שדה מיידי וקצר‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫אפשר לראות איך גולשים מנסים לתמצת תהליכים ארוכי טווח‬
‫לשורות בודדות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אפשר לראות משפטים כמו "עדיין‬
‫לא מעכל את זה שהוא נפטר" שעה אחרי היוודע דבר מותו של‬
‫האדם שרוצים להספיד‪ .‬מישהו מאיתנו מכיר עיכול מוות מהיר‬
‫בחיים? ברשת החברתית תמצאו כזה‪ ,‬ובמחיר מוזל‪.‬‬
‫לפייסבוק ולטוויטר של שנת ‪2011‬‬
‫היה כוח אדיר להנעה לפעולה‪ .‬המהפכה‬
‫במצרים‪ ,‬המאבק הפנימי בסוריה וכל‬
‫מה שקרוי "האביב הערבי" תודלקו‪,‬‬
‫נשמו והתפתחו מתוך המדיה החברתית‪.‬‬
‫ענקית הציוצים יחד עם ענקית הרשתות‬
‫החברתיות היוו מנוע אמיתי לחיבור‬
‫בין העולם ה"ווירטואלי" לזה שאנשים‬
‫באמת חיים בו ומפגינים בו‪ .‬בהיבט‬
‫הזה אסור לשכוח‪ ,‬כמובן‪ ,‬את המחאה‬
‫החברתית שהייתה אצלנו בקיץ ‪,2011‬‬
‫שגם היא יצאה ונכנסה מפייסבוק אל‬
‫הכיכרות האמיתיות‪ ,‬אלה שבהן אנשים‬
‫פוגשים אנשים אמתיים עם שלטים‬
‫בידיים וזיעה בבית השחי‪.‬‬
‫‪ ,2014‬שנת העדר והשיימינג‪ ,‬הייתה שנה לא טובה‬
‫לאינדיווידואליות ושנה טובה מאוד להסתה ולקונפורמיזם‪ .‬אולי‬
‫זה אפקט פיצוי על השנים הראשונות‪ ,‬שהיו מהפכניות יותר‪ ,‬ואולי‬
‫זה עוד שלב בדרך למיינסטרימיות של הרשת‪ ,‬עד שתהפוך לעוד‬
‫סלון רכלני וקיטורי שאין בו באמת את הכוח להוציא את השינויים‬
‫של אורחיו אל הפועל‪.‬‬
‫אבל איפשהו באמצע ‪ 2013‬נדמה‬
‫שמשהו השתנה‪ .‬הכוח של הרשתות‬
‫החברתיות ככלי לשיחה ולשיתוף הגדיל‬
‫נפח‪ ,‬אבל החדירה שלו למציאות‪ ,‬אל‬
‫ההפגנות‪ ,‬אל ההתנעה האמיתית לשינוי‪,‬‬
‫הלכה ופחתה‪ .‬מה כן נשאר? ויכוחים‪,‬‬
‫אני מקווה ש‪ 2015-‬תהיה אחרת‪ ,‬שתהיה זו שנה שבה ניזכר‬
‫ביכולות שלנו לעשות שינויים גדולים ואמתיים בעולם שמקיף את‬
‫המקלדת שלנו – ולא בעולם שהמקלדת מובילה אליו‪ .‬יש סיבה‬
‫לאופטימיות‪ ,‬כי בכל קהל מחומם קיימים‪ ,‬תמיד‪ ,‬כמה יחידים‬
‫שמסוגלים להפוך את צרחות העדר המוסת לקולות דיון מורכב‪,‬‬
‫שנה טובה‪.‬‬
‫הכנס הבינ“ל להגברת המכירות‬
‫אלקטרוני‬
‫סחר‬
‫באתרי‬
‫‪Real2015 e-Commerce‬‬
‫יום ג‘‪ | 31.03.2015 ,‬יס פלנט‪ ,‬ראשון לציון‬
‫עושים אופטימיזציה‬
‫למסחר האלקטרוני‬
‫מכירה באינטרנט היא כבר נחלת הכלל‪ ,‬כמעט כל‬
‫הקמעונאים כבר עושים זאת ואלה שלא‪ ,‬יתחילו‬
‫בשנה הקרובה‪ .‬השאלה המרכזית היום אינה כיצד‬
‫למכור אלא כיצד להגביר מכירות ולהפוך את חנות‬
‫האינטרנט למכונת מכירות משומנת‪ .‬בואו לפגוש‬
‫את מיטב המומחים ולהכיר את הכלים הטכנולוגיים‬
‫המתקדמים ביותר היום בעולם האי קומרס‪.‬‬
‫בכנס תוכלו לשמוע על הנושאים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫‪e-Commerce‬‬
‫פעילות דיגיטלית רב מימדית ב"עידן החדש"‬
‫•‬
‫‪Omni Channel Commerce‬‬
‫כיצד לשלב את אתר האינטרנט בחווית הלקוח‬
‫הכוללת ולהגדיל מכירות באונליין ובאופליין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Mobile Commerce‬‬
‫אי קומרס בעולם המובייל‬
‫אנליזה ואופטימיזציה‬
‫עושים קסמים מהנתונים‬
‫פרסונליזציה וסגמנטציה‬
‫התאמת המוצר הנכון ללקוח הנכון בזמן הנכון‬
‫•‬
‫‪Email Marketing‬‬
‫•‬
‫כיצד להפוך את האתר למכונת מזומנים‬
‫חווית לקוח מוצלחת בעולם האי קומרס‬
‫איך לבנות חנות אינטרנט שלקוחות אוהבים‬
‫•‬
‫‪Big Data‬‬
‫הנתונים הללו שווים כסף‪ ,‬הרבה כסף‬
‫•‬
‫‪ A/B Testing, Multi Variant‬ועוד‬
‫אופטימיזציה למתקדמים‬
‫•‬
‫‪Campaign management‬‬
‫כיצד נמקסם את ערך הנדל“ן באתר שלנו ומחוץ לו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Remarketing‬‬
‫איך למקסם את הפרסום בעולם האי קומרס‬
‫סיפורי הצלחה‬
‫על פעילויות אי קומרס מוצלחות בארץ ובעולם ‪-‬‬
‫פאנל מנהלי אי קומרס‬
‫הסודות של ‪ Black Friday‬נחשפים‬
‫השימוש ב‪ BitCoin-‬באתר שלך כמנוף לצמיחה‬
‫לחסויות‪ :‬פנה לנטלי ‪ | [email protected] ,03-7330770‬לרישום מח‘ אירועים‬
‫טל‘ ‪ 03-7330777‬או באתר ‪real-ecommerce-2015.events.co.il‬‬
Struggling with
managing your
IT Infrastructure?
Automate IT and empower DevOps - with CloudShell
CloudShell’s self service platform empowers cloud-like access to any
combination of infrastructure, including: legacy systems, physical
networking, non-virtualized storage, and even virtual machines in private
and public clouds, so you can:
ENSURE
IT GOVERNANCE
VISIBILITY
ACCOUNTABILITY
CHARGEBACK
D
E
LOP
E VE
RS
TESTE
CloudShell
RS
Learn more
www.qualisystems.com/pc
Tel: 077-9014000
PLIA
COM
NCE
S E C U R IT Y
DEPLOYERS