‫הזהות‪:‬‬ ‫הזהות כוללת את המאפיינים הייחודים של האדם‪ ,‬חלקם מולדים וחלקם נרכשים ומתפתחים‬ ‫במהלך חייו‪ ,‬תוך כדי יחסי גומלין עם הסביבה‪.‬‬ ‫הזכות כוללת סטטוסים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬אינטראקציות ועוד‪.‬‬ ‫•‬ ‫מאפיינים מולדים‪ ,‬ברובם שיוכים או תוצאה של תורשה‪.‬‬ ‫•‬ ‫מאפיינים נרכשים הם מאפיינים שהושגו תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה וניתנים‬ ‫לשינוי‪.‬‬ ‫זהות משתנה במהלך החיים‪ ,‬חלק מהשינויים בעקבות הגיל‪ ,‬בעקבות שינויים בסביבה‪ ,‬בעקבות‬ ‫אינטראקציה עם הסביבה המשתנה‪.‬‬ ‫הזהות ורכבת מזהויות שמנה‪ ,‬שכל זהות שמנה אחראית על תחום אחר‪ .‬כגון‪ -‬זהות שמנה מינית ‪/‬‬ ‫פוליטית ‪ /‬דתית ‪ /‬משפחתית ‪ /‬לאומית ‪ /‬עדתית ועוד‪...‬‬ ‫לכל זהות משנה יש את הערכים‪ ,‬הנורמות‪ ,‬הסטטוסים ואינטראקציות השייכים רק לה‪ .‬לדוגמא‪-‬‬ ‫בזהות משנה מינית שהיא נקבה‪ ,‬הערכים המשתייכים הם פמיניזם לדוגמא‪ ,‬הנורמות הם איפור‪,‬‬ ‫הסטטוסים הם אמא‪ ,‬האינטראקציות הם יותר זורמות עם בנות ושונות עם בנים‪.‬‬ ‫תהליך החברות‪:‬‬ ‫תהליך של השפעה חברתית בו החברה משפיעה על היחיד המעצב את עצמאותו וזהותו‪.‬‬ ‫תהליך באמצעותו לומד היחיד לנהוג ע"פ ערכים‪ ,‬נורמות ותפקידים מקובלים בתרבותו‪ .‬ללא‬ ‫תהליך החיברות לא תהיה לאדם זהות‪.‬‬ ‫מטרת תהליך החיברות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבחינת הפרט‪:‬‬ ‫‪ -‬פיתוח זהות‬ ‫תיאוריה‬ ‫האינטראקציה‬ ‫הסימבולית‬ ‫ שילוב בחברה‬‫ מימוש פוטנציאל‬‫‪ .2‬מבחינת החברה‪:‬‬ ‫תיאוריה‬ ‫פונקציונאלית‬ ‫ העברה תרבותית‬‫ שמירה על הסדר החברתי‪ ,‬מלמד את הפרט כיצד להתנהג לפי התרבות‬‫ומאפשר לו למלא תפקידים בחברה‪.‬‬ ‫תורשה וסביבה‪:‬‬ ‫תורשה= ה‪ ,DNA‬התכונות שעברו בגנטיקה‪.‬‬ ‫הזהות של האדם נבנית בעזרת התורשה והסביבה יחד‪.‬‬ ‫האם האדם יכול לפתח זהות ללא סביבה ? האם האדם יכול להתפתח ללא אינטראקציה?‬ ‫מהסיפורים של אנה ואיזבל )עמ' ‪ (15‬לומדים שהאדם לא יכול להתפתח ללא הסביבה ובעזרת‬ ‫התורשה בלבד‪) .‬אנה יותר תורשה ‪ /‬איזבל יותר סביבה‪(.‬‬ ‫מה משפיע יותר ‪ -‬התורשה או הסביבה‬ ‫הגישה הביו‪ -‬חברתית )הסוציו‪-‬ביולוגית(‪ -‬הדגשה על הגורמים הביולוגיים‪ .‬המקור היה על‬ ‫התיאוריה של דארווין‪ .‬לפי גישה זו זהות האדם והאישיות שלו ברובה באה מהביולוגיה של‬ ‫האדם והתורשה שלו‪ .‬כל פעולות האדם מושפעות מהאינסטיקטואלים‪ .‬רוב תכונותיו של האדם‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הם ביולוגיות‪ ..‬וכל פעולות האדם היא נובעת מהגנים שלו ומהאינסטינקטים שלו‪ .‬הסוציו‪-‬‬ ‫ביולוגים הקיצוניים אומרים ש‪ 99%‬מהגנטיקה של בנה"א משותפת לבע"ח והאחוז הנותר הוא‬ ‫השפעת הסביבה‪.‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫‪ .1‬התיאוריה לא מוכחת באופן מדעי מוחלט‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי אפשר להתעלם מהשפעת הסביבה ובכל הדוגמאות שנותנים‪ ,‬רואים‬ ‫את השפעת החברה והיא משמעותית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ישנתם פעולות שבני האם עושים שהם מנוגדות לאי אינסטינקטים והם‬ ‫נובעים רק מהסביבה כגון אדם שמקריב את חייו או אימא שמגנה על‬ ‫בנה המאומץ‪.‬‬ ‫הגישה הביהביוריסטית )=התנהגותית( ‪ :‬נוסדה ע"י ווסטון‪ .‬הוא טוען שהאדם נולד כמו לוח חלק‬ ‫וההתפתחות שלו והזהות שתיבנה לו קשורה לחברה בלבד‪ .‬ווטסון אמר שאם יתנו לו ‪ 12‬תינוקות‬ ‫הוא יכול לגדלם בדיוק למה שהוא רוצה שהם יהיו‪ .‬גישה זו התפתחה נגד הגישה הביו‪-‬חברתית‪.‬‬ ‫תהליך החיברות הוא תהליך למידה ‪ -‬שינויים שחלים בהתנהגות האדם בעקבות התנסות‪ .‬האדם‬ ‫מתנסה בחייו ובכך התנהגותו משתנית ומתרחשת הלמידה‪ .‬בעקבות הניסיונות של האדם הוא‬ ‫מקבל חיזוקים‪ .‬אם הפעולה הייתה טובה האדם יקבל חיזוקים חיוביים ואם הפעולה לא טובה‬ ‫הוא יקבל חיזוקים שליליים‪ .‬כל חיי האדם הם התנסות‪ ,‬בעקבותה חיזוקים‪ ,‬בעקבותם למידה‬ ‫ולבסוף זהות שלמה של האדם‪ .‬לפי גישה זו לפי החיזוקים של הסביבה היא יכולה ליצור מהפרט‬ ‫את האזרח שהוא רוצה‪.‬‬ ‫התנסות‬ ‫חיזוקים‬ ‫למידה‬ ‫הזהות השלמה של האדם‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫‪ .1‬אי אפשר להתעלם מהתורשה של האדם‪ ,‬שמוכח שהשפעתה עיקרית‬ ‫ומשמעותית‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי אפשר להתעלם מהבחירה החופשית של האדם‪ ,‬ואי אפשר לגדל ילד לפי‬ ‫איך שאתה רוצה ולהתעלם ממי שהוא באמת‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הגישות לחיברות‪:‬‬ ‫הגישה הפונקציונאלית לחיברות‪:‬‬ ‫•‬ ‫מטרת תהליך החיברות‪ :‬שימור הסדר החברתי‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬איזון‪ ,,‬שכל פרט ילמד מה‬ ‫תפקידו ויממש אותו‪.‬‬ ‫•‬ ‫כדי לממש את מטרות אלו‪ ,‬מאז הילד תינוק החברה מלמדת אותו מה מצופה ממנו‪ ,‬איך‬ ‫להתנהג ומה לעשות‪ .‬כך מאפשרים לילד להשתלב במערכת החברתית בצורה הכי טובה‪.‬‬ ‫כל תהליך בלימוד מבוסס על ערכי התרבות והנורמות‪ .‬התהליך מוצלח כשהאדם פועל לפי‬ ‫הנורמות וקונפורמי‪ , ,‬התהליך לא מוצלח כשהאדם הוא נון‪-‬קונפורמי או עוזב את‬ ‫התרבות ששלו‪.‬‬ ‫•‬ ‫)מבחינה כלכלית‪ -‬תלמד מקצוע‪ ,‬תרוויח כסף ותחזור לחברה‪ .‬מבחינה חברתית‪ -‬תיצור‬ ‫קשרים רבים ותקים משפחה‪ .‬מבחינה אקולוגית‪ -‬תשמור על הסביבה‪ .‬מבחינה פוליטית‪-‬‬ ‫תהיה מעורב ותשפעי(‪.‬‬ ‫•‬ ‫דיס פונקציות ‪ :‬מרטון‪ .1 -‬אישית‪ .‬הפרט ממלא את הצרכים של החברה‪,‬אך לא מממש‬ ‫את עצמו ולא שמח‪.‬‬ ‫‪" .2‬חיברות יתר"= אנשים קונפורמים ולא חושבים אלא‬ ‫מצייתים לנורמות‪ .‬זה מדכא את המחשבה העצמית והאישיות‪.‬‬ ‫*סוכני חיברות = האנשים שמעבירים את התרבות‪.‬‬ ‫שלב‪:‬‬ ‫ינקות ‪ /‬ילדות‬ ‫סוכני חיברות‪:‬‬ ‫הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬גננת‬ ‫משימות חברתיות‪:‬‬ ‫ללמוד את השפה‪ ,‬יחסים‬ ‫חברתיים בסיסיים‪ ,‬הישמעות‬ ‫לסמכות‪ ,‬חינוך לתיקון‪ ,‬קניית‬ ‫ערכים ונורמות‬ ‫לימודים‪,‬‬ ‫עצמאות‪,‬‬ ‫ניסיון‬ ‫נעורים‬ ‫קבוצת השווים‪ ,‬תקשורת‬ ‫בגרות‬ ‫מקום עבודה‪ ,‬שכנים‪ ,‬בני זוג‬ ‫זקנה‬ ‫נכדים‪ ,‬חברים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬להשלים עם החיים‪,‬להתכונן‬ ‫חברתי‪ ,‬רכישת ידע‪.‬‬ ‫עבודה‪,‬‬ ‫תפקיד‬ ‫במשפחה‪,‬‬ ‫תפקיד בחיים הציבוריים‪.‬‬ ‫ילדים‬ ‫למוות‪ ,‬להיות סבא‪ ,‬לנצל‬ ‫רגעים מהחיים‪.‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫‪ .1‬לא מסוגלים להסביר שינויים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתעלמת מהשפעת הפרט על החברה ומתמקדת בהשפעת החברה על הפרט‪.‬‬ ‫גישת האינטראקציה הסימבולית לחיברות‪:‬‬ ‫ מטרת תהליך החיברות‪ :‬יצירת זהות אישית של הפרט‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ היחיד מגבש את זהותו ע"י אינטראקציה תמידית ובנייה חברתית‪ .‬בעלי האינטראקציה‬ ‫לא יהיה הבנייה חברתית ולכן הזהות שתיווצר‪ ,‬אם בכלל תיווצר‪ ,‬תהיה לקויה‪.‬‬ ‫ איך נוצרת הערכה העצמית ? איך האדם יודע מי הוא‪ ,‬מי האחרים ומה לעשות ?‬ ‫ע"י התנסות חברתית בה מחליפים סמלים שבעקבותיהם באות פרשנויות שונות להם עד‬ ‫שמגיעים להבנה משותפת‪ .‬יש איפשהו וויכוח שגורם לתיאום ציפיות‪ .‬הפרט מדמיין איך‬ ‫האחרים רואים אותו בעזרת השימוש בסמלים‪ ,‬ולכן זה יכול לנבא את התגובות שלהם‪.‬‬ ‫כך‬ ‫האדם‬ ‫לומד‬ ‫את‬ ‫הנורמות‬ ‫והערכים‬ ‫של‬ ‫התרבות‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫תהליך החיברות יהיה מוצלח אם הפיקוח החיצוני של החברה הופך לפיקוח פנימי של‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫ "הערכה רפלקטיבית" = הפרט תופס את עצמו ורואה את עצמו כמו שהחברה תופסת‬ ‫אותו‪ .‬ההערכה העצמית של האדם היא כמו מראה משקפת את מה שהחברה משדרת‪.‬‬ ‫)‪.(Reflection‬‬ ‫ תהליך הלמידה‪ ,‬החיברות הוא לא רק בהשפעת החברה‪ ,‬אלא גם הפרט שותף פעיל בו‪.‬‬ ‫החבה לא מכתיבה לפרק כיצד להתנהג מנכת את הפרט כפי רצונו‪ ,‬אלא גם הפרט שותף‬ ‫בבניית זהותו‪ .‬ביכולתו של הפרט להחליט מה הוא ייקח מהחברה ומה הוא ישנה‪.‬‬ ‫ ביקורת‪ :‬הגישה מתעלמת מתהליך מאקרו שמשפיעים גם כן על הפרט ומתמקדת רק‬ ‫במיקרו‪ .‬לא רק הסביבה הקרובה משפיעה על הפרט‪.‬‬ ‫ קולי‪" -‬האני במראה"‪:‬‬ ‫קולי‪ ,‬אחד התיאורי ינים החשובים של הגישה‪ .‬הוא שואל‪" -‬איך מתפתחת הזהות האישית"?‬ ‫תשובתו היא שהפרט מגלה את עצמו ומפתח את עצמו ע"י תגובות הנאשים סביבו‪ .‬האדם‬ ‫תמיד מסתכל על הסביבה כדי לראות את תגובתם‪.‬‬ ‫לפי קולי האדם אינו מה שהוא חושב שהוא‪ ,‬וגם אינו מה שהאחרים חושבים שהוא‪ .‬אלא מה‬ ‫שהוא חושב שהאחרים חושבים שהוא‪.‬‬ ‫שלושת השלבים להתפתחות עצמית‪:‬‬ ‫אנו תופסים כיצד האחרים תופסים אותנו‬ ‫אנו תופסים את השיפוט של האחרים כלפינו‬ ‫אנו מעריכים את עצמנו ע"י תגובות האחרים‬ ‫עקרונות הגישה‪:‬‬ ‫‪ .1‬תהליך למידה בו השותף פעיל‬ ‫‪ .2‬תפיסה עצמית מושפעת מהערכה רפלקטיבית‬ ‫‪ .3‬פיקוח חברתי הופך לפיקוח פנימי‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סוכני החיברות‪:‬‬ ‫סוכני חיברות= כל הגורמים שאחראים להעברה של תהליך החיברות )אנשים‪ ,‬אמצעי‬ ‫תקשורת וכו'‪(.‬‬ ‫התפקיד הוא לתווך בין האדם לחברה‪ ,‬ולעזו לו להיות חלק מהחברה ולהתנהג ל[פי הנורמות‪.‬‬ ‫בחברה המסורתית תהליך החיברות יותר פשוט‪ -‬אתה נולד לחברה מסויימת וברורה‪ ,‬כל‬ ‫הכללים ברורים וקשה להתבלבל‪ .‬ואילו בתרבות הפוסט מודרנית כל התחומים רחבים יותר‬ ‫והידע כל פעם מתחדש ומתרחב ותהליך החיברות יותר מורכב ומרובה פרטים‪ .‬החברה כל‬ ‫הזמן משתנה‪ ,‬יש הרבה אמיתות‪.‬‬ ‫הסוכנים החשובים בחרה הפ"מ )פוסט‪-‬מודרנית( –המחשב בעיקר )לדוגמא‪ -‬רשתות‬ ‫חברתיות(‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬וכל מיני אמצעי תקשורת למניהם‪.‬‬ ‫סוכני חיברות‬ ‫סוכני חיברות ראשוניים‬ ‫סוכני חיברות משניים‬ ‫סוכני חברות ראשוניים‪ :‬דמות ‪ /‬קבוצה או ספר ‪ /‬טלוויזיה ‪ /‬מחשב שמשפיעים על העיצוב‬ ‫הבסיסי של האדם‪ ,‬משפיעים בד"כ על הרבה תחומי חיים‪ .‬בד"כ הסוכני‪-‬חברות הראשוניים‬ ‫הם המשפחה המהווה השפעה בסיסית‪ .‬החברה בד"כ גם מהווה סוכנת חברות משמעותית‪.‬‬ ‫)החל מחברי ילדות עד לצבא(‪.‬‬ ‫סוכני חברות משניים‪ :‬מישהו שאחראי על עיצוב תחום ספציפי בחיים של האדם )כדון מורה‬ ‫לריקוד – שמלמדת רק ריקוד‪ ,‬או ילד בגן בלומד לקשור שרוכים(‬ ‫המשפחה כסוכנת חברות‪:‬‬ ‫ טענה ‪ :‬המשפחה היא סוכנת חברות ראשונית מאוד‪.‬‬ ‫הנימוקים‪:‬‬ ‫‪ .I‬המשפחה היא המקום הראשון אליו נחשפים היא מהווה את החינוך העיקרי‪ ,‬כל התהליך‬ ‫מתחיל במשפחה‪ -‬הילד נולד לוח חלק והמשפחה מעצבת אותו‪ .‬השנים הראשונות הם‬ ‫השנים הקריטיות בעיצוב דמותו של התינוק ובד"כ המשפחה אחראית עליו‪ ,‬המשפחה‬ ‫יוצרת השקפת עולם ראשונית‪.‬‬ ‫‪ .II‬המשפחה היא קבוצה ששומרים איתה על קשר לטווח ארוך‪ .‬זה שנמצאים בקשר לטווח‬ ‫ארוך עם בנאדם זה משפיע‪ ,‬זה יוצר מעקב תמידי‪.‬‬ ‫‪ .III‬המשפחה היא קבוצה קטנה‪ ,‬יש יחסים אינטימיים ואינטנסיביים‪ .‬רוב האמת פתוחה‬ ‫וקשה להסתיר דברים‪.‬‬ ‫‪ .IV‬תלות‪ -‬שאדם תלוי במישהו הא מושפע יותר‪ .‬שתינוק נולד זה יוצר תלות שלו בהורים‬ ‫ובאחים הגדולים‪ .‬התלות מחברת יוצרת אמון‪ .‬התינוק‪ -‬שמתפתח לילד מחוייב להקשיב‬ ‫לקול ההורים‪.‬‬ ‫‪ .V‬דימוי עצמי‪ -‬הבסיס נבחנה עם המשפחה )לפי קולי( ‪ .‬המשפחה מהווה מראה וזה יוצר‬ ‫דימוי עצמי‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫סוגי השפעות‬ ‫השפעה עקיפה‬ ‫השפעה ישירה‬ ‫השפעה ישירה‪ :‬כל מה שהמשפחה מנסה להקנות‪ -‬ידע‪ ,‬נורמות‪ ,‬ערכים ‪ :‬כל מה שמגיע‬ ‫ישירות לילד‪.‬‬ ‫השפעה עקיפה‪ :‬השפעה שעוברת דרך סוכן אחר‪ .‬ההורים בוחרים לילד סוכני חיברות‬ ‫אחרים שישפיעו על הילד )כגון‪ :‬עיר מגורים‪ ,‬בי"ס‪ ,‬גן‪ ,‬ספרים שקנו לו וכו' (‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סוגי השפעות‬ ‫השפעה מתוכננת‬ ‫השפעה לא מתוכננת‬ ‫השפעה מתוכננת‪ :‬חינוך מתוכנן שבו ההורים מכוונים לחינוך שלהם‪ ,‬שבו הם מקנים‬ ‫לילדיהם דרך התנהגות )לדוגמא‪ :‬אמא אומרת לילד שלה מה מותר ‪ /‬אסור לעשות‪.‬‬ ‫אומרת לו איך לדבר ‪ /‬לא לדבר וכו' (‬ ‫השפעה לא מתוכנת‪ :‬הילד סופג מהוריו ומשפחתו דרך חשיבה‪ ,‬התנהגות‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות‬ ‫וכו' ע"י צפייה בהם )לדוגמא שאבא מקלל‪ ,‬והילד רואה את זה הוא מושפע מכך‪.‬‬ ‫שהמשפחה דוגלת בציונות‪ ,‬הילד סופג את הערכים עוד בילדותו‪(.‬‬ ‫‪ .3‬ההבדלים בין משפחות‪:‬‬ ‫יש שוני מאוד גדול בין משפחות‪.‬‬ ‫בתרבות‪ :‬בערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬סמלים‪ ,‬הבדלי מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬חינוך וכו' )כגון‪ :‬משפחה‬ ‫אמריקאים או משפחה מזרחית וכו'‪(...‬‬ ‫במבנה המשפחה‪ :‬משפחה גרעינית ‪ /‬רחבה‪ ,‬דו‪-‬הורית ‪ /‬הורית וכו'‪..‬‬ ‫בתנאים‪ :‬בית קטן ‪ /‬גדול‪ ,‬הרבה כסף ‪ /‬קצת כסף‪ ,‬עיר פיתוח ‪ /‬פריפרייה וכו'‪...‬‬ ‫ כל אלו משפיעים על הילד ותהליך החיברות שלו‪.‬‬ ‫‪ 2‬תחומי השפעה חשובים‪:‬‬ ‫ הצבה חברתית‪ :‬נקודת הזינוק של האדם‪ .‬נקודת שיבוץ בחברה‪ -‬לאום‪ ,‬דת‪ ,‬מעמד כלכלי‪,‬‬ ‫מקום מגורים וכו'‪) .‬כיום זה פחות משפיע מבעבר‪ ...‬יש יותר ניידות חברתית‪(.‬‬ ‫ חיברות מטרים‪) :‬מטרים= מלשון טרם( כל תחומי החיים שבהם ההורים נותנים הכנה‬ ‫לחיים בוגרים‪ .‬דבר שהוא לא משמעותי לפרק זמן התחלתי אך מאוחר יותר בחיים זה‬ ‫ישמש את הילד‪) .‬כגון‪ -‬פוליטיקה‪ 90% ,‬מהאוכלוסייה בישראל תומכים בדעה של‬ ‫ההורים שלהם בנוגע לפוליטיקה( או תכונות – "מכוונות מקצועית" ‪ :‬ההורים מלמדים‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪6‬‬ ‫את ילידיהם דרך לחיות ולנהוג בחיים של הילד‪ .‬להיות יצירתי ‪ /‬קונפורמי ‪ /‬מנהיג ‪ /‬נגר ‪/‬‬ ‫ניטראלי‪.‬‬ ‫ בסופו של דבר השפעת המשפחה בתקופה הפ"מ משפיעה פחות מבעבר‪ ,‬בתקופה‬ ‫המסורתית‪.‬‬ ‫בית הספר כסוכן חברות‪:‬‬ ‫התפקיד‪ :‬חינוך ידע‪ ,‬מיומנויות למידה‪ ,‬להקנות תרבות‪.‬‬ ‫מבחינה היסטורית פעם ההורים היו המחנך הראשי )גם מבחינת מקצוע( וביה"ס לא היה נגיש‬ ‫לכל האחד‪ .‬כיום יש יותר ידע והתמחו‪ ,‬ביה"ס מהווה לק חשוב מחינוך הילד והשרשת דרך‬ ‫חיים‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות וכו'‪ .‬זה נחשב לדבר בסיסי וחיוני כדי להצליח בחיים‪" -‬מי שלומד‬ ‫יותר‪ -‬מצליח יותר" ‪ :‬מסר שהושרש בחברה הפ"מ שמעודד למידה ומצויינות ע"מ להשיג‬ ‫כסף‪ -‬שהפך להיות תנאי הכרחי לאורח חיים טוב‪.‬‬ ‫בבית ספר יש ‪ 2‬תוכניות לימודים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תוכנית גלויה‪ :‬תכנית הלימודים הרשמית)כגון‪ :‬מת'‪ ,‬אנגלית(‬ ‫‪ .2‬תוכנית סמויה‪ :‬קוריקולום סמוי‪ ,‬דברים שמלמדים בבית הספר בצורה לא רשמית‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬משמעת‪ ,‬ארגון‪ ,‬לעמוד במטלות‪ ...‬כמו כן גם בפן החברתי‪ -‬התלמיד לומד איך‬ ‫ליצור קשרים חברתיים ולעמוד בהם‪.‬‬ ‫קבוצת השווים כסוכנת חברות ‪:‬‬ ‫קבוצת השווים= הקבוצה החברתית של בני אותו גיל בעלי סטטוס דומה‪ ,‬עם אותם‬ ‫אינטרסים‪ .‬קבוצה ששווה לפרט ודומה לו‪.‬‬ ‫‪ 2‬סוגים של קבוצת השווים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חברות מסורתיות= חברות בתוך המשפחה שחיות באופן שווה ועוברות תהליכים‬ ‫ביחד בזמן מסויים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חברות מודרניות= הפרט פוגש חברה זו מחוץ למשפחה‪) .‬בהתחלה במעון בגן וכו'(‬ ‫הקבוצה מקרית וככל שמתבגרים חברי הקבוצה מתחברים יותר מתוך בחירה‪.‬‬ ‫ישנם מקרים בהם בקבוצה אין קשר רגשי ואינטימי‪.‬‬ ‫מה ההשפעה של קבוצת השווים ?‬ ‫היתרון הגדול של קבוצת השווים בניגוד למשפחה הוא שוויון הכוחות והיחסים הסימטריים‪.‬‬ ‫במשפחה‪ ,‬ההורים צריכים לחנך‪ ,‬הם בעלי סמכות‪ ,‬ונמצאים מעל הפרט‪ .‬ואילו קבוצת השווים אין‬ ‫לאחד סמכות על השני‪ .‬בקבוצת השווים אפשר לדבר על הכול ועם ההורים פחות בגלל שהפרט‬ ‫פוחד שישפטו אותו או יתאכזבו‪ ,‬והחברים יותר מבינים‪.‬‬ ‫מחקרים מוכיחים שהורים משפיעים לטווח ארוך‪ ,‬ואילו חברים בקבוצת השווים לטווח קצר‪.‬‬ ‫בגיל ההתבגרות הילדים מקשיבים לחברי קבוצת השווים בדברים לא משמעותיים‪ ,‬ואילו הדברים‬ ‫המשמעותיים משופעים מההורים‪ .‬במדינות דמוקרטיות קבוצת השווים משפיעה פחות בגלל שיש‬ ‫יותר גיוון ופלורליזם ולכן אין הרבה אנשים ששווים לך‪.‬‬ ‫תקשורת כסוכנת חברות ‪:‬‬ ‫בעבר התקשורת היוותה בעיקר חומרים מודפסים‪ ,‬המידע היה מצומצם ועבר לאט‪ .‬ואילו כיום‬ ‫אנחנו מוצפים בשפע של מידע זמין‪ ,‬רחב‪ ,‬מהיר‪ ,‬משתנה‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪7‬‬ ‫טלוויזיה‪ :‬בארה"ב ל‪ 98%-‬ממשקי הבית יש טלוויזיה‪ ,‬ל‪ 70%-‬יש ‪ 2‬טלוויזיות ויותר‪ .‬עשו סקר‬ ‫בקרב הילדים ומהמסקנות ניתן לראות שהם צופים בטלוויזיה בזמן של כ‪ 100-‬ימי לימוד‪.‬‬ ‫יתרונות בטלוויזיה ‪ --‬מידע‪ ,‬שפה‪ ,‬הנאה‪ ,‬התעדכנות‬ ‫חסרונות בטלוויזיה – מסרים שליליים )אלימות‪ ,‬שקרים‪ ,‬צביעות( ‪ ,‬בזבוז זמן וכדומה‪...‬‬ ‫ הטלוויזיה מאוד משפיעה וצריך להסתכל עלייה במבט ביקורתי‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חברות מחדש‪:‬‬ ‫•‬ ‫חברות למקצוע‪ -‬התהליך בו האדם רוכש את הידע ואת דרך ההתנהגות של המקצוע‪.‬‬ ‫חברות מחדש ‪:‬‬ ‫חברות מחדש= תהליך חברות של אדם שעובר לתרבות אחרת‪ ,‬לגמרי שונה‪.‬‬ ‫בדרך כלל התהליך כולל שינו בסטטוס‪ .‬האדם צריך ללמוד את התרבות החדשה ולכן התהליך‬ ‫הוא קשה מאוד‪.‬‬ ‫התהליך בנוי מ‪ 2‬תהליכים שונים הקורים בד"כ במקביל‪ ,‬ואם לא האדם נמצא בבלבול וחוסר‬ ‫ביטחון‪:‬‬ ‫‪ .1‬דה‪-‬סוציליזציה‪ :‬ניתוק ממאפייני החברה הישנה של האדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬רה‪ -‬סוציליזציה‪ :‬התחברות למאפייני החברה החדשה של האדם‪.‬‬ ‫הקושי בשינוי תלוי ברמת הבחירה בשינוי‪ .‬אם האדם בחר להחליף תרבויות‪ ,‬השינוי יהיה קל‬ ‫בגלל התכנון והמוטיבציה‪ .‬אילו אדם לא בחר להחליף תרבות השינוי יהיה קשה ויותר איטי‪.‬‬ ‫"ארגונים כוללניים" = ארגונים שמאלצים את החברה שלהם לעבור סוציליזציה מחדש‬ ‫כדי להתאים לארגון ולחברה‪) .‬לדוגמא‪ :‬בית כלא‪ ,‬צבא‪ ,‬בית אבות(‪ .‬כשהאדם נכנס לארגון‬ ‫כזה הוא מתנתק מהעולם הנורמאלי ומגיע לעולם קשה‪ ,‬בעל פיקוח רב יותר וכללים רבים‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מטרותיו של תהליך החברות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הנחלת התרבות לדור הבא‪:‬‬ ‫כיצד זה נעשה?‬ ‫בכל דור התרבות עוברת שימור ושינוי‪ .‬הדור משנה את התרבות כדי להתאים לתקופה‪ .‬בחברה‬ ‫יציבה‪ ,‬הימור יהיה גדול מהשינוי‪ ,‬והשינוי יהיה קטן ולא משמעותי‪ .‬החברה לא יציבה‪ ,‬השינויים‬ ‫יהיו גדולים ומשמעותיים‪.‬‬ ‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬ ‫פונקציונליזם‪ :‬שימור על התרבות‪ ,‬מסורת‪ ,‬המשכיות‪ ,‬שמרה על סדר ויציבות‪.‬‬ ‫קונפליקט‪ :‬דבר זה טוב בשביל הנמצאים בראש הפירמידה‪ ,‬משום שכשאין הרבה שינויים בחברה‬ ‫הם ממשיכים להיות בעמדת הייתרון‪.‬‬ ‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬ ‫גורם לתחושת שייכות‪ ,‬ולכן גם לביטחון ויציבות‪ .‬לכל צורך שלו יש מענה חברתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיבוץ הפרט במבנה חברתי‪:‬‬ ‫כיצד זה נעשה?‬ ‫האדם לומד את תפקידיו‪ ,‬הסטטוסים שלו מהחברה‪ .‬רק כך הוא יכול לבנות זהות‪.‬‬ ‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬ ‫פונקציונליזם‪ :‬כך פרט משובץ בחברה במקום בו הוא יהיה הכי פונקציונלי בשבילה‪.‬‬ ‫קונפליקט‪ :‬השיבוץ נעשה באי צדק‪ .‬האנשים הבאים ממעמד גבוהה נשארים בו‪ ,‬ואילו הבאים‬ ‫ממעמד נמוך לא יכולים להתקדם‪ .‬כך בעלי הייתרון נשארים במעמדם‪.‬‬ ‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬ ‫הפרט מקבל זהות‪ ,‬יודע מי הוא ומה הוא צריך לעשות‪ ,‬מה מצופה ממנו‪.‬‬ ‫‪ .3‬פיקוח חברתי‪:‬‬ ‫כיצד זה נעשה?‬ ‫ע"י סנקציות שליליות וחיוביות‪.‬‬ ‫בחברה מסורתית‪ ,‬הפיקוח נוקשה יותר‪ ,‬הנורמות ברורות‪ ,‬והסנקציות קפדניות וחדות‪ .‬מרכיבי‬ ‫התרבות נתפסים כקדושים וכל שינוי מאיים‪ .‬בחברה פ"מ הפיקוח פחות קפדני‪ ,‬הגבולות מעטות‪,‬‬ ‫ולכן כשיש גבול שומרים עליו בצורה חזקה‪ ,‬סנקציות מעטות‪.‬‬ ‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬ ‫פונקציונליזם‪ :‬צריך פיקוח חברתי כדי שהחברה תישאר יציבה‪ .‬גורם להרמוניה‪ ,‬קונפורמיות‬ ‫וסדר‪.‬‬ ‫קונפליקט‪:‬המעמד הגבוהה רוצה לפקח על המעמד הנמוך כדי להשאיר אותו במעמד‪ .‬הפיקוח הוא‬ ‫כדי להשתיק קולות‪ ,‬להשאיר את הסדר כמו שהוא ולהעניש את אלה שמנסים לעשות שינוי‪.‬‬ ‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬ ‫הפרט יודע מה לעשות ומה לא‪ ,‬ולכן מרגיש ביטחון‪ .‬מצד שני הוא מרגיש שטיפת מוח ועושה‬ ‫גברים בגלל שאחרים אומרים לו‪ ,‬גם אם זה לא מתאים לו‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬ ‫החידה הסינגפורית‪) :‬עמ' ‪(77‬‬ ‫‪ .1‬מטרות שהסינגפורים משיגים‪:‬‬ ‫סדר‪ ,‬ביטחון‪ ,‬נאמנות‪ ,‬גאווה לאומית‪ ,‬כלכלה יציבה וצומחת‪ .‬לאנשים יש זהות בטוחה לגבי‬ ‫הנורמות והערכים שלהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפונקציונליסטים‪:‬‬ ‫יש סדר‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬הממשלה מצליחה להעביר לחברה את המסר‪ ,‬ולכן היא יציבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינטראקציה סימבולית‪:‬‬ ‫האזרחים לומדים את זהותם לפי החברה הנוקשה ולפי הסנקציות הנוקשות‪ .‬האזרח מציית‬ ‫לנורמות משום שמפחד מהפיקוח החברתי והביזיון‪.‬‬ ‫‪.4‬שוני בין החברה הישראלית לחברה הסינגפורית‪:‬‬ ‫ההצלחה‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬מרדן‪ ,‬שונה‪ ,‬חוצפן‪ ,‬הולך בדרכו שלו‪.‬‬ ‫סינגפור‪ :‬צייתן‪ ,‬מלומד‪ ,‬נאמן‪ ,‬קח את מקומו הראוי‪.‬‬ ‫ערכים‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬כסף‪.‬‬ ‫סינגפור‪ :‬הצלחה‪ ,‬נאמנות‪ ,‬לימוד‪ ,‬חובות‪ ,‬ציות‪.‬‬ ‫צורת שלטון‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬דמוקרטי‪.‬‬ ‫סינגפור‪ :‬דיקטטורי‪.‬‬ ‫פיקוח חברתי‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬רופף‪.‬‬ ‫סינגפור‪ :‬קפדני ובעל סנקציות רבות‪.‬‬ ‫נורמות‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬ללעוס מסטיק‪ ,‬לפצח פיצוחים‪.‬‬ ‫סינגפור‪:‬אסור ללכלך‪ ,‬אסור ללעוס מסטיק‪ ,‬אסור להחזיק נשק‪.‬‬ ‫תחושת התושבים‪:‬‬ ‫ישראל‪ :‬משוחררת וחופשית‪.‬‬ ‫סינגפור‪ :‬פחד‪ ,‬הקפדה ברמה גבוהה מידי‪.‬‬ ‫ מסקנה‪ :‬מן ההשוואה ניתן לראות שמשטר דמוקרטי נותן חופש רב לפרט ומאפשר לפעול‬ ‫באישיות‪ ,‬ובעקבות כך האדם והחברה נמצאים בפחות ביטחון ויציבות ‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫תהליך ההתבגרות מתחלק ל‪ 3‬תהליכי בגרות שקורים הן במקביל והן לא במקביל‪:‬‬ ‫‪ .1‬תהליך ביולוגי פיזי‪ :‬שינוי בגוף האדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬תהליך פסיכולוגי‪ :‬מסתיים ביכולת המתבגר למלא את תפקידי אדם מבוגר‪.‬‬ ‫‪ .3‬תהליך חברתי‪ :‬מסתיים בזה שהאדם חלק מהחברה‪ ,‬מנהל חברה‪ -‬התקבל‬ ‫לחברת המבוגרים )עצמאי‪ ,‬מכלכל‪ ,‬מקים משפחה‪ ,‬יוצר קשרים(‬ ‫פעמים רבות התהליך הפסיכולוגי והחברתי חופפים ולכן נתייחס אליהם יחד‪.‬‬ ‫תהליך ביולוגי הוא התהליך הראשון בתהליך ההתבגרות‪ .‬בעבר היה קורה במקביל לתהליך‬ ‫הפסיכולוגי – חברתי‪ ,‬אך כיום מתרחש הרבה יותר מוקדם‪.‬‬ ‫בחברות מסורתיות תהליך ההתבגרות קצר‪ ,‬ההתבגרות המינית צמודה לתהליך הפסיכולוגי‪-‬‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫בחברות מודרניות תהליך ההתבגרות ארוך‪ .‬צריך התמחות רבה יורת עד שנהיים מבוגרים‪ ,‬ולכן‬ ‫לוקח יותר זמן להתפתח פסיכולוגית וחברתית משלקח בעבר‪ .‬לכן נוצר פער בין ההתפתחות‬ ‫הביולוגית שמתרחשת באותו זמן לתהליכים באחרים שהתארכו‪ .‬המתבגרים נראים כמבוגרים אך‬ ‫עדיין לא מספיקים לתפקד כבוגרים ולעשות את תפקידי המבוגרים‪.‬‬ ‫גיל ההתבגרות= תקופה של שינוי ומעבר המאופיין באי‪-‬וודאות‪ ,‬מתח ובלבול‪ .‬תקופה שבין‬ ‫ההבשלה ביולוגית לתהליך הפסיכולוגי ‪ -‬חברתי‪.‬‬ ‫הבעתיות בגיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מורטוריום= שמטת חובות‪.‬‬ ‫בגיל ההתבגרות נוצר מצב בו למתבגר אין יותר את הזכויות של הילדים‪ ,‬אך עדיין הוא לא בעל‬ ‫החובות של המבוגר‪ .‬הוא מתנסה בחובות המבוגרים אך לא חייב לעמוד בהם‪ .‬המורטוריום הוא‬ ‫חלק מחובות מטרים‪ -‬אין חובות אך מתנסים‪ .‬לא צריכים לפרנס‪ ,‬אך עובדים בקיץ‪ .‬לא צריך‬ ‫להתחתן‪ ,‬אך מחזרים ומתנסים באהבה ללא נישואים‪.‬‬ ‫המתבגר נמצא באי‪-‬וודאות‪ ,‬הוא לא בטוח האם הוא ילד או שנכנס לליגת הגדולים‪ .‬זה מהווה את‬ ‫הבעיה הגדולה ביותר בגיל ההתבגרות‪) .‬אמנת האו"ם העוסקת בזכויות ילדים – יש להגביל את‬ ‫גיל הנישואים בהתאם לתרבות המדינה‪ .‬שיש בחוק גיל נישואים‪ ,‬נושא זה פחות עמם ועוזר לאי‪-‬‬ ‫הוודאות של גיל ההתבגרות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתגרים כאנשי שוליים – אנשים שנמצאים בשולי יחידה חברתית‪ ,‬ז"א שהסטטוס שלהם לא‬ ‫ברור‪ .‬בד"כ זה קורה שהאדם עובר מיחידה חברתית אחת לאחרת )למשל חוזר בתשובה שעדיין‬ ‫אל דתי אך הוא לא חילוני(‪ .‬אנשי שוליים מאופיינים בחוסר ביטחון‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬עמעום וחוסר‬ ‫שקט‪ .‬אך מצד שני יש ייתרון שהמתבגרים יכולים להתנסות לגבש אישיות וזהות ייחודית‬ ‫ולהתנתק מהאחריות‪.‬‬ ‫קורט לווין אומר שהמתבגרים הם אנשי שוליים כי הם לא נמצאים בקבוצה חברתית בצורה‬ ‫ברורה‪ .‬הם כבר לא ילדים אך גם לא מבוגרים‪) .‬הקבוצה הנורמטיבית היא מבוגרים(‬ ‫‪ .3‬פער הדורות‪ -‬מושג המשקף את הפערים בערכים‪ ,‬אמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬נורמות בין דור המבוגרים‬ ‫לדור הצעירים כשהגורם הוא הגיל‪.‬‬ ‫‪ 2‬סיבות לגיל כגורם לפער הדורות‪:‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪ .‬תרבותית‪ -‬כל דור חווה חוויות שונות‪ .‬החשיבה הנבנית עפ"י התרבות שבה אתה‬ ‫נמצא‪ .‬כל דור מתגבש ומתעצם לפי החוויות שלו ולכן יהיה פער בין הדורות השונים שלא חוו‬ ‫אותם דברים‪ .‬התקופה בה אדם חי מעצב את השקפת עולמו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרדה חברתית – המבוגרים נמצאים ברמה גבוהה מזו של הצעירים‪ ,‬ויש להם זכויות‬ ‫ויתרונות‪ .‬לכן יש הפרדה חברתית היוצרת תרבות נגד‪ .‬המתח של הסטטוסים השונים גורם‬ ‫להפרדה חברתית ולזה שהמתבגרים נגד המבוגרים‪.‬‬ ‫האם גיל ההתבגרות הוא אוניברסל תרבותי‪:‬‬ ‫יש וויכוח‪ ,‬אין החלטה גורפת‪ ,‬השאלה נתונה במחלוקת‪.‬‬ ‫מרגרט מיד‪ :‬חקרה כל מיני תרבויות מודרניות ומסורתיות‪ .‬היא הייתה בסמואה ואמרה שאין‬ ‫דבר כזה גיל ההתבגרות‪ ,‬כ היה בעוד כמה מקומות‪ .‬לפיה אין דבר כזה גיל ההתבגרות בכל‬ ‫המקומות המסורתיים )יש ילדות ומיד לאח"כ בגרות(‪ .‬בחברות המודרניות היא מצאה שגיל‬ ‫ההתבגרות קיים ולאורך זמן )כ‪ 10-‬שנים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מרגרט מצאה שבכל מקום גיל ההתבגרות‬ ‫שונה‪) .‬כמו שגיל ההתבגרות אצל עשירים הוא יותר סוער וכו'(‪ .‬באופן כללי‪ ,‬גיל ההתבגרות אינו‬ ‫לגמרי אוניברסל תרבותי מכיוון שיש חברות שאצל אין את גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫איך נוצר גיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫בחברות כפריות לילדים ולזקנים הייתה אותה שגרה‪ .‬לילדים כמעט לא הייתה ילדות ועם הזמן‬ ‫)מהמאה ה‪ (19‬נוצר המושג "הילדות" בו אמרו שזהו שלב שנצרך‪ .‬שוק העבודה הוא זה שהשפיע‬ ‫על זה‪ ,‬בשוק העבודה כל זוג ידיים עובדות היה משמעותי‪ .‬הילדים עבדו בלי סוף וסייעו למשפחה‪.‬‬ ‫במרגע שהתחילה המהפכה התעשייתית היו צריכים פחות ידיים ויותר ידע ולכן לא הזדקקו‬ ‫לילדים בעבודות הבית‪ .‬ע"כ שלחו את הילדים ללמוד ובכך התרחבה ההשכלה‪ .‬בעקבות‬ ‫התפתחות הטכנולוגיה נוצר בית ספר‪ .‬בבית הספר הילדים גדלו עם קבוצת השווים )השווים‬ ‫בסטטוס( ופחות בילו עם המשפחה‪ .‬עם השנים גיל ההתבגרות התארך יותר כי ההתבגרות הפיזית‬ ‫מתרחשת יותר מוקדם‪ .‬הילדים נחשפים לתכנים שפעם לא היו נחשפים אליהם ואילו השלב בו‬ ‫הילד נכנס לעצמאות קרה יותר מאוחר‪ :‬גיל ההתבגרות ארוך‪.‬‬ ‫איך התמסד המונח "גיל ההתבגרות"‪:‬‬ ‫קיים חוקר בשם אדוארד הול שחקר את העניין של גיל ההתבגרות והגיע למסקנה שיש גיל‬ ‫מסויים בו יש רווח בין ההתבגרות הביולוגית להתפתחות החברתית – פסיכולוגית‪ .‬בתקופה זו יש‬ ‫בעיה של סטטוס‪ -‬העוברים תקופה זו אינם ילדים אך גם לא מבוגרים‪ .‬הבעיה מתעצמת משום‬ ‫שהילדים נמצאים רוב הזמן עם קבוצת השווים המשפיעה רבות והשפעת המשפחה קטנה‪.‬‬ ‫קב‪4‬וצת השווים דוחפת להתנסויות חדשות ולתרבות נגד‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫•‬ ‫מבוגרים צעירים‪ :‬מונח חדש שהתמסד בשנים האחרונות‪ .‬הגיל הוא בין ‪ 20‬ל‪ ,30‬בו‬ ‫האנשים הם חצי מבוגרים‪ ...‬עדיין בשלב של התנסויות ודילמות‪.‬‬ ‫•‬ ‫מבוגר‪ :‬הקים משפחה‪ ,‬בעל ילדים‪ ,‬בעל קריירה‪ .‬קיבל על עצמו את הנורמות של החברה‪,‬‬ ‫אדם עצמאי‪ ,‬בעל שיטה עצמאית‪ ,‬בעל זהות מגובשת‪ ,‬בעל השתייכות לאומית‪ ,‬פוליטית‪,‬‬ ‫דתית‪ ,‬מינית‪ ,‬מגדרית‪.‬‬ ‫תליך החברות לא הסתיים‪ ,‬אך אצל המבוגרים הוא פחות אינטנסיבי‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הסוכנים המשפיעים בגיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫בילדות הסוכן הכי משפיע הוא המשפחה‪ .‬בגיל ההתבגרות לא בטוחים מה משפיע יותר‪ -‬הסוכנים‬ ‫העיקריים ם המשפחה וקבוצת השווים‪ .‬יש בעייה עם שאלת ההשפעה של כל אחד משום ש‪:‬‬ ‫‪ .1‬משפחה – ההשפעה שאנחנו רואים יכולה להיות תוצאה של השפעה גנטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬קבוצת השווים ‪ -‬הילד דומה להם בגלל ההשפעה או שדומה להם ולכן בחר להיות חלק‬ ‫מקבוצה‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-90‬האמינו שהשפעת הטלוויזיה היא העיקרית וראו אותה באופן שלילי‪ .‬בשנים אלו‬ ‫הצדיקו את ההורים וראו את החברה כמנוגדת למשפחה‪.‬‬ ‫כיום מבינים שההשפעה משותפת‪ -‬המשפחה לטווח ארוך והחברים לטווח קצר‪.‬‬ ‫משפחה‪:‬‬ ‫סגנון הורות‪:‬‬ ‫דרישות*‬ ‫היענות**‬ ‫הסבר‬ ‫סמכותי‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫גבולות ברורים והענקה לילד את צרכיו‬ ‫סמכותני‬ ‫‪V‬‬ ‫‪X‬‬ ‫הרבה דרישות אך אין היענות‪ ,‬בית קשוח‬ ‫מתירני‬ ‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אין דרישות מהילד אלא פינוק יתר‪ .‬הילד מקל‬ ‫מזניח‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫הכול ולא נדרש לעשות כלום‪.‬‬ ‫אין דרישות מהילד‪ ,‬אין היענות לצרכים‬ ‫האישיים שלו‪.‬‬ ‫* דרישות = כללים‪ ,‬גבולות וציפיות ברורים‪.‬‬ ‫** היענות = היענות לצרכים אקספרסיביים ואינסטרומנטאליים‪.‬‬ ‫סגנון סמכותי הוא הכי טוב‪ .‬הילד לא מורד‪ ,‬אין לו בעיות פסיכולוגיות והוא אינו מתקשה‬ ‫בלימודים‪.‬‬ ‫‪54esty‬‬ ‫‪1‬‬