מבוא לסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה שיעור – 110101/1/ – 1מבוא סוציולוגיה היא תחום דעת במדעי החברה .הסוציולוגיה היא רחבת היקף ומגוונת מבחינת תחומי העיון התיאורטי והמחקר האמפירי .בהכללה ,אפשר לומר שהיא עוסקת בדפוסי המיסוד של קבוצות וארגונים מצד אחד ,ובסיבות לשינויים חברתיים ולנעות חברתתית ובתוצאותיהם מצד אחר. במילם אחרות ,מוקד התעניינותה ביסודות הסדר החברתי ובתנאים החברתיים המייצבים אותו או הגורמים לשינויים בו .הנסיון לחזות אירועים חברתיים הוא האתגר הגדול ביותר של הסוציולוג. רוב חוקרי מדעי ההתנהגות עוסקים באותו נושא – חקר החברה האנושית ,מבחינות שונות (פסיכולוג – בוחן אדם ספציפי ,אנתרופולוג – תרבות בתוך קבוצה) .הסוציולוג חוקר את יחסי הגומלין בין בני אדם .הסוציולוג בוחן באופן רחב תהליכים ויחסי גומלין בחברה .הוא מנסה להבין את האדם בקונטקסט החברתי שלו .לפיכך ,כל קבוצה של אנשים מהווה שדה מחקר. הנחת היסוד היא כי ההתנהגות האנושית אינה מקרית – קיימת חוקיות הניתנת לחיזוי (לדוגמא ,סכסוך בין אנשים יעזור לגבש תיאוריה כללית על נושא הקונפליקט) .ניתן ללמוד מתו פעות ומתהליכים בעבר לגבי סיכויי ההישנות של אותן תופעות בעתיד בתנאים חברתיים דומים או שונים. האם הסוציולוגיה היא מדע? ניתן להגדיר מדע כפעילות מדעית העוסקת בפיתוח שיטת מחקר סיסמטתית המבוססת על תצפיות ,היפותזות ותיאוריה .על פי ההגדרה הנ"ל סוציולוגיה בהחלט ניתנת להגדרה כמדע .בסוציולוגיה מנסה לעמוד על אופיים או התפתחותם של מבנים חברתיים כשהיא מתבססת (לפחות חלקית) על תצפיות .השערת המחקר ממקדת את המחקר ומשתנה בהתאם לתצפיות החדשות. הביקורת על הסוציולוגיה – מחקר סוציולוגי לשם מה? שכל ישר ונסיון חיים מול מחקר פעולות הגומלין בין בני אדם המרכיבים את הפעולה החברתית :מבנה החברה ותרבות .הרבה פעמים המחקר ייראה לנו כמיותר – לעתים נראה כאילו ניתן להגיע לאותן מסקנות מבלי כל תלאות המחקר הסוציולוגי. תפקידה של הסוציולוגיה אחת השאלות המשמעותיות היא – מדוע אנו רוצים לחזות התנהגות? יכולת חיזוי תאפשר לנו למנוע תופעות לא רצויות ולגרום לתופעות רצויות .החיזוי נותן לנו אפשרות להתכונן, להיערך ולפתור בעיות עוד לפני שהן מתעוררות. כסוציולוג ,לעולם עלינו להיות לא-שיפוטיים .אנחנו לא מחליטים אם תופעות מסוימות הן חיוביות ,שליליות ,מועילות או מזיקות – אנחנו מספקים תמונת מצב ,ואותה אנחנו יכולים לנתח מאוחר יותר .לא ניתן להיות אובייקטיביים או סובייקטיביים בצורה מוחלטת ,ולכן 1 החוקר ישאף להיות מנותק ממושא המחקר שלנו ,על מנת שלא לתת לדעות האישיות של החוקר להשפיע על תוצאות המחקר .עליו להגיע למחקר ללא הערכות וספקולציות לגבי מה צריך להיות טוב לחברה .בשורה התחתונה ,הסוציולוג אינו מביע דעה באשר לצדקתה או מוסריותה של דרך כלשהי ,אלא מספק מידע ומצביע על סיבות או תנאים לצורך עיצוב מדיניות. את הסקאלה של ההשפעות על התנהגות האדם ,ניתן להגדיר בצורה מאוד מאוד כוללנית כסקאלה שבה בצד אחד נמצאים הגורמים הגנטיים המולדים ,ובצד השני נמצאים הגורמים החברתיים – הסביבה .הסוציולוגיה היא מדע שגורס כי עיקר ההשפעה מקורה בצד הגורמים החברתיים של הסקאלה ,כלומר ,כל התנהגות אנושית ניתן להסביר כהתנהגות חברתית. זוהי אחת מהנחות היסוד הבסיסיות של הסוציולוגיה. לדוגמא ,ב 5,555-השנה האחרונות לא השתנו בני האדם יותר מדי .לעומת זאת ,ב55- השנה האחרונות חלו שינויים עצומים – שינויים אלו ניתן לשייך אך ורק לשינויים חברתיים, משום ששינויים גנטיים לא מתחוללים בפרק זמן קצר כל כך. ההסברים של הסוציולוגיה מתמקדים בשלוש-ארבע רמות שונות: .1תיאור ההתנהגות – צפייה בהתנהגות ותיאור האלמנטים הנצפים .זה אולי נראה פשוט ,אולם במרבית המקרים קשה מאוד לתאר בצורה מדויקת התנהגות מסוימת. .2הסבר ההתנהגות – הסבר ההתנהגות יהיה בדרך כלל בסוג כלשהו של תיאוריה. .3חיזוי ההתנהגות – אם הצלחנו לתאר ולהסביר ,ייתכן ונוכל גם לחזות התנהגות עתידית ,ואולי אף בהמשך להשפיע על ההתנהגות. שלושת הבעיות הנובעות מאופיים של הנושאים הנבדקים במחקר סוציולוגי .1בעיית אובייקטיביות – החוקר חי בחברה ובתרבות מסוימת ,הוא עבר תהליך חיברות מסוים ,שעלול להשפיע על מידת האובייקטיביות שהוא נדרש לגלות. .2בעיה אמפירית – קשה ובעצם בלתי אפשרי לבצע מחקר סוציולוגי בתנאי מעבדה, מה עוד שחלק מהנושאים הנחקרים התרחשו בעבר ולא ניתן לשחזרם. .3בעית ההכללה – כשמדובר בבני אדם ובהתנהגותם ,קשה לקבוע באופן מוחלט וחד משמעי כלל הנכון לכולם ,כי בני האדם שונים זה מזה ,וכל אחד הוא בעל אישיות והתנהגות הייחודית לו. תחילת דרכה של הסוציולוגיה בעקבות המהפכה הצרפתית (הפלת המונרכיה והכנסיה) והמפכה התעשייתית באנגליה החלו לעלות שאלות בקשר לסדר חברתי חדש .בתחילתה המאה ה 25-גילו סוציולוגים עניין בתופעות חברתיות בלתי רצויות תוך אמונה כי הבנתם תסייע בפתרונם. בין אבות מייסדי הדיסציפלינה היו: .1אוגוסט קומט -פילוסוף צרפתי שטבע את המונח סוציולוגיה ב.1829- .2קרל מרקס -שראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח וחסרי הכוח על המשאבים הכלכליים .כתיבתו הטיפה לשינוי חברתי. .3אמיל דירקהיים -טען בין היתר כי ניתן להבין תופעות חברתיות מסוימות רק באמצעות תופעות חברתיות אחרות .דירקהיים ראה בחברה ישות משל עצמה 2 השואפת להרמוניה ושיתוף פעולה .דירקהיים ראה בתופעות מסוימות איום על פעולתה התקינה של החברה ,והטיף גם הוא לשינוי חברתי. .4מקס וובר – התנגד לעמדותיהם של מרקס ודירקהיים ,וטען כי הסוציולוגיה הינה מדע "טהור" כשמטרת הסוציולוג אינה לשנות או לשפר את החברה ,כי אם להסביר ולנתח ,ולספק תשובות ברורות לתופעות חברתיות. מעבר למהפכות האנגלית והצרפתית ,מהפכה נוספת ומשמעותית משפיעה על הסוציולוגיה עד היום – המהפכה המדעית-טכנולוגית ,שמגיעה לשיאה\מסתיימת בימים אלו ממש. מהי תיאוריה? תיאורי ה סוציולוגית היא הדרך המסודרת שההגיון שבה והמחקר שהיא מתבססת עליו חשופים לביקורת ,ושנועדה לתאר ,להסביר ולפרש סדר חברתי. תיאוריה סוציולוגית מסוימת מבוססת על מחקר המלווה אותה ,מסבירה ומפרשת אירוע חברתי מסוים ,הסבר שהוא חלק מהקשר רחב יותר ,ובכך יאפשר להסיק מסקנות ולנבא התנהגויות למגוון רחב יותר של שכבות חברתיות. ב 1989-ערך דירקהיים מחקר שהראה למי יש סיכוי גבוה יותר להתאבד על פי קריטריונים של מין ,גיל ,דת עוד .דירקהיים הבין את התופעה דרך מושג בשם רשתות חברתיות .ככל שהרשת החברתית שלו צפופה וענפה יותר ,הסיכוי שלו להתאבד נמוך יותר. בקורס נדון בשלוש תיאוריות מרכזיות ,שכל אחת מהן יכולה להסביר כל תופעה חברתית: .1משפחת הפונקציונליזם המבני. .2משפחת הקונפליקט. .3משפחת הגישות הפרשניות (קונסטרוקטיביסטיות). שיעור – 1תיאוריות חברתיות – 110101/1/ השיעור מציג משפחות רחבות של תיאוריות חברתיות ,כאשר בכל 'משפחה' יש מספר תתי- תיאוריות ,שהן שונות בניואנסים מסוימים מתיאוריות האב. התיאוריה הפונקציונלית-מבנית (סטרוקטורלית) התיאוריה הרחבה והקוהרנטית ביותר ,ואחד הפופולאריות והמקובלות במחקר הסוציולוגי. פותחה על ידי חוקרים רבים שבחנו את החברה מתוך נסיון לענות על כמה וכמה שאלות מפתח ,כאשר השאלה המרכזית בתיאוריה היא מהי הסיבה לכך שהעולם החברתי שלנו (יחסית) מאוד מאוד מסודר .נקודת המפתח להבנת התיאוריה היא העובדה שלכל דבר יש תפקיד ,לכל עובדה יש סיבה ,והסיבה הזו היא התוצאה של הרציונאליות של הסדר החברתי של החברה האנושית. תיאוריה זו היא תיאורית מאקרו ,שבוחנת את החברה ואת התהליכים החברתיים בה ממבט על ,ומנסה למצוא את ההגיון שבשגעון .מדוע כל כך הרבה מוסדות ,חברות ,אנשים מתנהגים בצורה כל כך מסודרת? 3 התיאוריה גורסת שהחברה דומה מאוד לגוף האדם – לכל אחד מאיברי הגוף יש תכלית וסיבה להימצאותו בתוך הגוף .בצורה דומה ,לכל אחד מהאנשים ,המוסדות והתהליכים שקיימים בחברה יש תפקיד כלשהו. הנחת היסוד הבסיסית בתיאוריה גורסת כי הסדר נוצר בזכות תהליך שנקרא שיצור ( ,)Reproductionשהיא מצד אחד גם הסיבה וגם התכלית של התהליך .כלומר ,כפי שפרסון טען בשנות ה ,55-מטרת החברה היא להמשיך ולהתקיים בצורה הדומה ביותר למה שהיא קיימת כרגע ,או אפילו להתקדם למצב הדומה למצב הנוכחי .לצורך כך קיימים בחברה חוקים וכללים מאוד ברורים ,ללא וואקום ,ללא אי בהירות לגבי מרבית הגורמים. המטרה של כלל היחידות החברתיות הללו היא שיתוף פעולה בצורה הרמונית ,לתועלת החברה גדולה שהיא שמירה על יציבות חברתית .על כן ,בעיות חברתיות מצריכות טיפול נקודתי. לטענת הפונקציונליסטים ,על מנת שהחברה תחיה בהרמוניה ,יש לבצע ארבעה דברים: .1 .2 .3 .4 להחדיר בחבריה את הערכים הבסיסיים ואת כללי ההתנהגות הנאותים ,ולהעמיד בפניהם הזדמנויות לפעול על פי הכללים. לקיים מנגנון של סולידריות ,שבו דואגים גם לחברים אחרים בקבוצה ,כשהמערכת יוצרת מצב של ערבות הדדית. להסביר לחבריה מהן מטרות החברה ,ולדאוג שהם ממלאים את תפקידיהם כראוי. תפקיד זה ייגזר מתהליך שבו לכולם יש הזדמנויות התחלתיות שוות ,ותיאורטית כולם יכולים להגיע לאותם התפקידים .המערכת היא מערכת מריטוקרטית – התפקיד והסטטוס שלנו בחברה ייקבע על פי מידת היכולות וההשקעה שלנו, והמערכת תעשה כל שביכולתה לתת לנו את ההזדמנויות השוות. לקיים מנגנון של אדפטציזה ,שיאפשר לאנשים להסתגל למציאות משתנה ,ולהגיב לשינויים שחלים סביב אותה מערכת מסוימת. תיאוריה זו מציגה את החברה כחברה עם רמות שונות של חופש ,שעשויות להשתנות מחברה לחברה. ביקורת על הגישה .1יש בה נטיית יתר להצדיק תופעות חברתיות מעצם קיומן. .2התעלמות מהמחיצות החברתיות ,ההבדלים והמתחים החברתיים. .3הטענה שלחברה יש שאיפה לאיזון ולהרמוניה היא סובייקטיבית – שאיפה זו היא מובנית חברתית ,ותלויה בדפוסים חברתיים שמשתנים. אחת התשובות לביקורת היא שהעולם היום הוא הרבה יותר הרמוני ממה שהיה בעבר ,וככל הנראה יהיה עוד יותר הרמוני בעתיד. לסיכום ,התיאוריה הפונקציונליטסית (קומט ,דירקהיים ,מרטון ,פרסונס) ,רואה בחברה כמערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה ,כאשר המשכיותה של המערכת תלוי במילוי הפונקציות של כל אחד מחלקיה .מרטון מסביר כי קיימים גם דפוסים תרבותיים אלטרנטיביים (דיספונקציות) .גישה זו רכשה לה אוהדים בעיקר בארה"ב בשל דרכה הפשוטה והנוחה, וההקבלות שקיימות בין גישה זו לגישה החברתית הרווחת בארה"ב. 4 תיאורית הקונפליקט תיאוריה זו מנסה להסביר פחות או יותר את ההיפך מהתיאוריה הפונקציונאלית .היא גורסת כי הבנת הסדר שקיים בחברה מסוימת תלויה בהבנת העובדה שהסדר (אם הוא קיים) מתקיים מאחר והוא נשען על כוח כלכלי .לפיכך ,להבנת כל תהליך בחברה יש להבין כי החברה מבוססת על אי-שוויון מובנה ,שמבוסס על ניצול שבו יש צד מרוויח על חשבון צד אחר .אי השוויון מצד אחד ,והמסחר מהצד האחר הוא סוג של הסבר מדוע החברה מתקיימת כפי שהיא מתקיימת כרגע .כלומר ,התיאוריה מסבירה את אותו סדר חברתי כמו התיאוריה הפונקציונאלית ,גם כן ממבט על ,אולם מסיבות אחרות. פרדיגמת הקונפליקט היא גישה שהושפעה בעיקר מגישתו של קרל מרקס .מרקס כתב את אחד הספרים המשפיעים ביותר במדעי החברה בשנות ה 35-של המאה ה 19-ספר בשם "ההון" .בחיבור זה מנסה מרקס להציג את החברה כ"שדה קרב" שניטש בין החלקים השונים שלה .כדי להבין מה קורה בחברה ,מהר מאוד ניאלץ להבין מיהם המנצלים ומיהם המנוצלים. עפ"י מרקס ,החברה היא באופן מאוד ברור מעמדית – יש מעמד עליון (השולט) – בעל אמצעי הייצור ,מתחתיו יש את המעמד הבינוני ,ורובו מורכב מהמעמד הנושא את כל המערכת על גבו – המעמד הנמוך – מעמד הפועלים. מתעוררת השאלה מדוע המצב נשאר על כנו? מדוע לא מתקוממת האוכלוסיה המנוצלת? המרקסיסטים טוענים שהסיבה שהמערכת נשארת יציבה לכאורה למרות אי השוויון החברתי ,היא שמתבצעת מניפולציה מתוחכמת שהולכת ומשתכללת עם הזמן .אם בעבר היו השולטים עושים זאת מכוח השררה והדיכוי ,כיום ,בעולם המודרני אמצעי המניפולציה הרבה יותר מתוחכמים וסמויים. המרקסיסיטים מאמינים כי קיים סיכוי אפסי לעבור בין מעמד אחד למעמד אחר .המעמד שאליו נולדת – הוא המעמד שבו תמות ,ואפשרויות המוביליות החברתית הן נמוכות וכמעט לא קיימות .המערכת מבוססת על מצב שבו השולטים ממשיכים לשלוט כי יש להם כוח ששומר על המקורות ההגמוניים שלהם .מרקס טוען שאחת הבעיות המשמעותיות של המעמד הנמוך הוא שאין לו תודעה מעמדית .אנשים בהרבה מאוד חברות כלל לא מבינים שהם מנוצלים ,ולא מבינים עד כמה נעשה על חשבונם .הסיבה השניה לכך שהמערכות לא מהתפכות ,היא העובדה שאנשי השכבה התחתונה לא מתאחדים ביחד לכדי כוח אחד. ביקורת על הגישה .1העולם של מרקס הוא אוטופי – בחברה קומוניסטית הכל יהיה שוויוני וטוב ,אך לא כך הדבר ,זה לא עובד כך באמת בחברות קומוניסטיות. .2התעלמות מן האחדות האנושית המבוססת על תלות הדדית וערכים משותפים. .3חסרת אובייקטיביות מדעית משום שהגישה היא פוליטית בעיקרה. גישות פרשניות (קונסטרוקטיביסטיות) גישה מאוד מודרנית (יחסית) ,אשר בניגוד למרקסיסטים ולפונקציונליסטים טוענת שעל מנת להבין את הסדר החברתי והמציאות יש לבחון את החברה לא ממבט על ,אלא לרדת לרזולוציות שיאפשרו להבין באופן יותר מעמיק את בני האדם .על מנת לבסס את הגישה כתיאוריה ,יש להוכיח כי אנשים שונים יסבירו תופעות שונות באותה הצורה. 5 הגישה מחפשת אחר המשמעויות המשותפות שאנשים יוצרים ביחסי הגומלין ביניהם .על פי תפיסה זו ,לא ניתן לבחון אנשים ומבנים חברתיים כמקשה אחת ,משום שהמציאות החברתית היא לא כזו שניתן להסתכל עליה באופן אובייקטיבי .כדי להבין את אופן פעולת האנשים ,יש להעמיק בצורה משמעותית בהשוואה לשתי התיאוריות הקודמות ,מאחר והמציאות היא הרבה יותר מורכבת וייחודית .זאת מאחר והמציאות האנושית היא תלוית הקשר ,והיא תלוית הסבר הרבה יותר רחב ,שיכול להיות מקומי וספציפי. במרכז גישה זו עומד הפרט ,ועל מנת לנסות ולהבין את המערכת החברתית יש לעסוק בתובנות והסברים שינפקו אנשים כמעט באופן ספציפי .אחת מגישות הבת המפורסמות של תיאוריה זו היא האינטראקציה הסימבולית .תפיסה זו טוענת כי כדי להבין את החברה יש להבין כי החברה נמצאת כמעט כל הזמן בתהליך של שינוי ,שהוא בעצמו תולדה של יחסי גומלין שמשתנים כל הזמן .כדי להבין מה גורם לאנשים לעשות מה שהם עושים ,נצטרך לשאול אותם כמעט באופן ספציפי .זאת מתוך הבנה שהאדם הוא יצור תבוני אוטונומי ,ולא תמיד תוצאה של מבנים חברתיים גדולים שמייצרים פרטים הומוגניים. התפיסה לגבי אופן פעולת החברה ממבט של מיקרו ,מאפשרת להבין הרבה יותר טוב למה סוג מסוים של אנשים לוקח על עצמו תפקידים מסוימים לעומת אנשים אחרים. ביקורת על הגישה .1התעלמות מן המבנה החברתי הכללי :הפרשנויות והמשמעויות שהפרט מפיק מדברים אינן מקריות ,אלא תלויות במבנה החברתי אליו הוא שייך .הן מוכתבות ממבני מאקרו של החברה שאליהם הוא משתייך. שיעור – 110/01/1/ – 1תרבות למרות שאנתרופולוגיה הוא המדע המרכזי שחוקר תרבויות ,גם סוציולוגיה עוסקת בחקר תרבויות מהפן הרלוונטי אליה .הנחת היסוד היא שלכל חברה אנושית תרבות ייחודית משלה .תרבות היא מערכת ערכים ,רעיונות ודפוסי התנהגות המשותפים לכל בני החברה ומועברים בדרך של למידה חברתית (חיברות) לדור הבא. תרבות נוצרת על ידי קבוצה מסוימת של אנשים החיים ביחד ומקיימים ביניהם יחסי גומלין חברתיים .תרבות היא מצד אחד תוצר של הבניה החברתית ,ונוצרה על מנת לפשט את יחסי הגומלין ולאפשר להם לחיות יחד בחברה אחת .אחד המאפיינים הבולטים של היווצרות של תרבות היא היווצרות של שפה משותפת שמאפשרת לחברי הקבוצה לתקשר ביניהם בצורה פשוטה יותר .מצד שני ,התרבות היא עובדה קיימת לגבי יחיד שנולד לתוכה .מעשיו, מחשבותיו ותפיסת המציאות שלו מתרחשים בתוך מציאות תרבותית מסוימת. ערכים ונורמות ערכים הם עקרונות ,כללים ואמות מידה הקובעים מה טוב ומה רע במסגרת חברתית מסוימת .הערכים אינם קובעים כיצד להתנהג ,לשם כך קיימות נורמות שהן הנחיות ביצוע הנגזרות מהערכים השונים .לדוגמא ,מהערך "אהבת המולדת" נגזרת הנורמה "יציאה למילואים" .לצד הנורמות פועלות מערכות של סנקציות חברתיות (חיוביות או שליליות) שהם תגובות להתנהגות הפרט .הסנקציה היא אמצעי לכפיית הנורמה. קיים הבדל בין נורמות פורמליות ובלתי פורמליות .לא תמיד ניתן לנבא את השפעת הנורמות. 6 מבחינים בין שני סוגי נורמות :כללי מוסר ( )Moresשאי ציות להם נחשב פגיעה חמורה במוסר החברתי ואיום על עצם קיומה של חברה מסוימת (רצח ,אונס ,גילוי עריות) .לעתים יהיו מעוגנות בחוק ולעתים לא. לעומת זאת ,התנהגות עממית ( )Folkwaysהן נורמות שאי ציות להם אינו נחשב פגיעה חמורה בחברה והסנקציות הנלוות פחות חמורות (מחשוף ,חנייה) ,גם נורמות אלו יכולות להיות מעוגנות בחקיקה או לא. נורמות חברתיות יכולות להתקיים גם ללא בסיס חוקי ,לעומת חוק שאינו יכול להישאר אם אינו נשען על נורמה מקובלת – שינוי בנורמה יביא בסופו של דבר לשינוי בחוק. שפה שפה היא חלק מרכזי בתרבות ,שמעצב את מחשבותינו ואת תפיסת המציאות שלנו .הבדלים בין שפות ורמות של משלב לשוני יעידו על סוג של תרבות (חוצפה וג'נטלמן). בכל שפה קיימים רבדים וסוגים שונים של לשונות בין תת קבוצות ותת תרבויות :שפת ילדים, חיילים וכו' (סלנג) .מגזרים מיוחדים – מורה וחלון. בנוסף לסגנון דיבור ולאוצר מילים (דרומיים בארה"ב) ,מבטא (בישראל אינו מעיד על מעמדות) יכול להעיד על מוצא גיאוגרפי (דיאלקט – סין) אך בישראל בשל גילה הצעיר של השפה קיימים מעט מאד הבדלים (מאאתיים). יחסיות תרבותית ואתנוצנטריות במדינות בםה קיימים הבדלי תרבות (ארה"ב ,ישראל ,אוסטרליה) הגישה השכיחה הייתה של כור כיתוך – סיגול התרבות השלטת ,בעיקר בעזרת חינוך ותקשורת .גישה זו נקראת אתוצנטריות .לעומתה ,קמו קבוצות מיעוט שדרשו מבנה חברה פלורליסטי הנשען על עיקרון היחסיות התרבותית ,על פיו יש לבחון כל תרבות בנסיבות שלה .בגישה זו ,שום תרבות לא נחשבת כעליונה או נחותה לעומת תרבות אחרת. תת תרבות תתי תרבויות מאופיינות בזיקה ערכית כפולה :מצד אחד לערכים ולמטרות הכלליים של התרבות שהן חלק ממנה ,ומצד שני לציפיות וערכים מיוחדים לתת תרבות. תת תרבות נורמטיבית היא קבוצה המקבלת את מרבית הערכים של החברה הכללית אך מתנהגת בתחומי חיים מסויימים על פי מערכת ערכים ונורמות שונות .לדוגמא :פרופסיות – אנשים שעיסוקם במקצוע מסוים (רופא ,פסיכולוג ,עיתונאי) מביאם לקונפליקט עם ערכים קיימים בחברה. תת תרבות ערכית היא קבוצה שאינה מקבלת חלק מהערכים הבסיסיים של החברה או את סדר חשיבותם של הערכים בחברה .לדוגמא :שמאל חדש ,פמיניסטיות. תרבות נגד היא קבוצה של אנשים אשר שוללים את ערכי התרבות הכללית ומציעים מערכת ערכים אלטרנטיבית .קבוצות אלו מהוות איום ממשי להמשך קיומה של החברה .לדוגמא: היפים רדיקליים ,כתות מיסטיות. 7 תרבות אינה נשארת לעולם יציבה ,והיא מושפעת מתהליכים (מגע עם תרבויות אחרות, התפתחויות טכנולוגיותת ,תנאים אקולוגיים וכו') שגורמים לשינוי בתרבות .בחברה הישראלית ,לדוגמא ,ניתן לראות את השינויים במודל הישראלי – חלוץ צבר יאפי. שיעור – 110/01/1/ – 3תהליך החיברות החיברות ( )Socializationמבחינתו של היחיד הוא תהליך בו הופך האדם ליצור חברתי בעל עצמות אישיות משלו .התהליך מתרחש תוך כדי יחסי גומלין עם הזולת ,שמורכב מסוכני חיברות .ללא חיברות ,או במקרה של חיברות לקוי ,תיפגם התפתחותו של הפרט. בתהליך זה הפרט סופג מהחברה ערכים ,נורמות ,מיומנויות ועמדות המאפשרות לו להשתלב בה .התהליך מתחיל משלב הלידה ועד המוות .בכל מעגל חיים מצטרפים עוד גורמים המשפיעים ומעצבים את הפרט. כאמור ,גיבוש הזהות הינו תהליך ארוך הנמשך לאורך כל החיים .זהותו של אדם בגיל עשר אינה דומה לזהותו בגיל שלושים .כבן עשר הוא מגבש את זהותו כתלמיד וכחבר בקרב קבוצת הגיל שלו .בגיל שלושים יש לו כבר זהות מקצועית ,משפחתית וכו' .מספר הזהויות הולך וגדל ביחס למספר הקבוצות וההתנסויות החברתיות שלנו. אחת הנקודות המשמעותיות בתהליך החיברות היא התרבות .במידה רבה ,התכנים שמועברים בתהליך החיברות הם למעשה המורשת התרבותית של חברה מסוימת .האדם מפנים ערכים ,נורמות והתנהגויות מסוימות ,כהכנה למילוי תפקיד באותה חברה. החיברות מותנה באינטראקציה החברתית בין היחיד לוסכני החיברות שלו ,ומכן נובעות שתי מסקנות מרכזיות :ללא סוכן חיברות ,לא יוכל היחיד להוציא מהכוח אל הפועל את הכישורים הטבועים בו .ומצד שני ,היחיד איננו כלי ריק הקולט באופן סביל את התכנים ,אלא שותף פעיל בחיברות של עצמו. לא תמיד יש הסכמה בין סוכני החיברות השונים ,והפרט נאלץ לבחור ביניהם ,ובכך להשפיע למעשה על המשך תהליך החיברות שלו .מצב שבו סוכן חיברות מסוים יגרום לאדם לסטות מנורמות וערכים מקובלים בחברה ,הוא בגדר כשלון תהליך החיברות מבחינת החברה. סוכני חיברות תפקידם של סוכני החיברות הוא תיווך בין הפרט לחברה ועיצוב מנגנון למידה חברתית. דוגמאות לסוכני חיברות :משפחה ,קבוצת השווים ,מורים ,מאמנים ,אמצעי תקשורת המונים וכל גורם משמעותי אחר. סוכני החיברות ודרכי פעולתם משתנים במהלך החיים .סוכן החיברות הראשון והמשמעותי ביותר הוא המשפחה .החברה מגדירה את תפקידם של סוכני החיברות בצורה שונה בשלבים השונים של מעגל חיי הפרט :חיברות להורות ,חיברות למקצוע ,חיברות לזיקנה. זהות זהותו החברתית של אדם מתגבשת במשך חייו ומושפעת מאירועים ומתנאים סביבתיים שונים .האדם רוכש במרוצת חייו זהויות משנה שונות ,ומפנים ערכים ונורמות הקשורים לסטטוסים ולתפקידים שלו .מכלול זה מרכיב את אישיותו של האדם. 8 ניתן לתאר אישיות גם על פי האופן בו תופס הפרט את עצמו (דימוי עצמי) את התנהגותו ואת המבנה החברתי שהוא חי בו. הזהות האישית היא מכלול יחסי עצמי-אחר .הערכת הפרט והאחרים את התנהגותו .הזהות היא כרטיס הביקור של הפרט. הזהות מושפעת משני גורמים מרכזיים ,כאשר קיימת מחלוקת לגבי השאלה איזה מהגורמים משפיע יותר: .1תורשה. .2סביבה 7הסביבה משפיעה על גיבוש הזהות במגוון דרכים :ערכי החברה ,מאורעות פוליטיים ,פרשנות אישית למצבים חברתיים ,אנשים שבהם אנו פוגשים במעגלי חיים ובגילאים שונים ,אידיאולוגיות כלל עולמיות ,עמדות שרכשנו וכו'. הבדלים בין זהויות ותתי זהויות הנובעים כתוצאה מתחנות שונות ומאורעים שונים שכל אחד מאיתנו עובר בחיים. סוגי תתי הזהות הם :תת זהות לאומית ,דתית ,פוליטית ,מקצועית ,משפחתית וכו'. תיאוריות סוציולוגיות של חיברות כל התיאוריות הבוחנות כיצד מתרחשים תהליכי חיברות וכיצד הם משפיעים על טיפוח הזהות מתייחסות לנושא מזויות שונות. הגישה הפונקציונליסטית תיאורית מקרו חד כיוונית (החברה היא זו שמשפיעה על היחיד בה) .תיאוריה זו מדגישה את מטרות החברה והמשכיותה (ריפרודקציה ,שיצור חברתי) .לפיכך ,סוכני החיברות הם נציגי החברה ,שמטרתם לתרום להמשכיות החברה .לכל אחד מהם יעדי חיברות ודרכי פעולה לשם השגת אותם יעדים. ככל שהמתאם בין יעדי החיברות ודרכי הפעולה של סוכני החיברות יהיה גדול יותר ,כך תועבר המורשת החברתית באופן אחיד יותר ויציבותה של החברה תישמר .זהו המצב הנפוץ ,שבו קיים מתאם גבוה בין סוכני החיברות השונים שמוכוון על ידי ההורים והמחנכים השונים .המצב בחברה המודרנית כיום הוא שעקב ריבוי אמצעי התקשורת והמידע ,נפגע המתאם בין סוכני חיברות שונים ,מה שגורם לדילמות לא פשוטות. החיברות הינו מנגנון שהחברה דואגת באמצעותו להמשך קיומה .החברה מעוניינת שהיחיד יגבש את זהותו על פי הנורמות והתפקידים המקובלים. הנורמות והידע נלמדים באמצעות מנגנוני למידה מתוכננים (תוכניות לימודים) או לא מתוכננים (התנהגות ספונטאנית) .הסוכנים מספקים מנגנונים ולא רשימת כללים וחוקים ,על מנת שהפרט יידע לבחור את דרך ההתנהגות הרצויה גם בהיעדר סוכן החיברות. סוכני החיברות משלימים זה את זה .לדוגמא :חוויות הילדות המוקדמות של הילד בקרב המשפחה תורמות להתפתחות מוטיבציה להישגיות ,הנסיון בכיתה תורם ללימוד הנורמות של הישגיות (משחק הוגן) המקובלות בחיים הציבוריים). 9 במשפחה ,הילד עובר חיברות לסטטוסים ביולוגיים (דור ,מין ,גזע וכו') .גן הילדים הוא סוכן החיברות הראשון המקנה לו סטטוס שאינו ביולוגי ,ובראשם הסטטוס ההישגי. בית הספר היסודי עוסק בהפנמת מוטיבציה ובחירת אנשים על פי כשרונות ואילו התיכון מתמקד בחיברות להשגת סטטוס מקצועי ,וזהו המקום הראשון שבו הסטטוס של הילד תלוי בפעולותיו וביכולותיו. טבע החיברות ותהליכים הינם תלויי תרבות ,כאשר כל תרבות מלמדת נורמות וערכים ההולמים את הסטטוסים והתפקידים שבה .ההבדלים בין האנשים בחברה מוסברים על ידי ההבדל בסטטוסים ובתפקידים הקיימים בקבוצות שונות ובארגונים המרכיבים את החברה. התנהות חריגה מוסברת על ידי למידה והעברה בלתי יעילים של הנהוג בחברה. אינטראקציה חברתית (מיד וקולי) הזהות נוצרת במהלך החיים כתוצאה מיחסי גומלין אנושיים .בהיעדר יחסי גומלין הגוף גדל (מקרה אנה ואיזבל) אך העצמי אינו מתפתח. תתי הזהות של הפרט משתנות במהלך החיים על ידי משא ומתן מילולי ופעילויות חברתיות בין אנשים .כמובן שהשיח מפורש בצורה שונה על ידי פרטים שונים. ההתנסות החברתית היא מערכת חליפין של סמלים בעלי משמעות .לפרשנות של הסמלים חשיבות בתהליך החיברות .הפרט מדמיין כיצד הוא נתפס על ידי השותף ליחסי הגומלין, דבר שמאפשר לו לנבא תגובות אחרים כלפי במצבים שונים עוד לפני שהוא פועל. נטילת תפקיד האחר 7פעמים רבות התפיסה שלנו את עצמנו מושפעת יותר מהצורה שבה אחרים תופסים אותנו. תהליך החיברות כולל שלושה תהליכי משנה הקשורים זה בזה: .1יחסי גומלין יחסי גומלין נוצרים כאשר ישנה הגדרת מצב משותפת מבחינת העמדות ,הרגשות וההתנהגויות (השפעות הדדיות כגון שיתוף פעולה ,תחרות וקונפליקט או יחסים חד כיווניים כגון כפייה על האחר) .גם בחיברות הראשוני יחסי הגומלין הם דו כיווניים (אם-תינוק) .אופי היחסים כפורמליים או בלתי פורמליים מכתיבים את צורת יחסי הגומלין .לדוגמא ,האופן בו מתנהלים בבנק כאשר אנו מכירים את הפקיד או לא מכירים אותו. המשכיות ביחסים בין יחידים ממסדת דגמים של תגובות ביניהם .אנו לא זקוקים לאינטראקציה מתמדת פנים מול פנים ,שכן לאחר תקופת התנסות ממושכת ביחסי גומלין עם אדם מסוים ,אנו יכולים לשחזר את ההתנהגות באופן סימבולי במחשבתנו ולבחור בתגובה מתאימה (התנהגות על פי ציפיות ההורים גם כאשר אינם נוכחים). תקשורת מילולית ובלתי מילולית הן סוכני חיברות משום שהן גורם מרכזי ביחסי הגומלין. במקרה שאין תקשורת אין הילדים משיגים את רמת התפקוד המקובלת בחברתם. השפה והמציאות החברתית משקפים זה את זה .לימוד השפה הוא לימוד המציאות החברתית .הסמלים משפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות והיא מעוצבת על ידם. 11 .2למידה למידה היא שינוי קבוע בהתנהגות כתוצאה מנסיון .תהליך החיברות הוא תהליך של למידה המתבצע באמצעות מתן חיזוקים וחיקוי .שינוי בהתנהגות פירושו שינוי בהתנהגות הגלויה, וכן שינוי בתפיסות ,בעמדות ,במחשבות או ברגשות שאינו בא תמיד לידי ביטוי בהתנהגות הגלויה ,ולא כל למידה תבוא לידי ביטוי בביצוע .לעתים יתחולל השינוי בשלב מאוחר יותר, ויש למידות שאינן באות לידי ביטוי כלל .לכן ,לא תמיד נוכל לדעת שמישהו למד משהו. אחת הדרכים היעילות ביותר לגרום ללמידה היא חיקוי .בגיל צעיר תהליך החיקוי הוא אינו מושכל ואנו מחקים כל התנהגות שאנו רואים ,בעוד שבגיל מאוחר ,אנו בוחרים אילו גורמים אנו רוצים לחקות ואילו לא. התנאים הנדרשים ללמידה על ידי חיקוי: א. ב. ג. ד. קשב – תשומת לב המופנית להתנהגות מסוימת. זכירת ההתנהגות ותוצאותיה. הנעה (מוטיבציה) – תוצאות הפעולות יוצרות אצל הפרט רצון לבצע את אותה ההתנהגות כדי לזכות באותם החיזוקים. תרגום להתנהגות – הצופה שולף מזכרונות את הפעולות ומתרגם אותן לביצוע. תהליך מרכזי נוסף בלמידה הוא הפנמה – תהליך שבו התנהגות חוזרת על עצמה והופכת לחלק בלתי נפרד מהפרט ,והיא מבוצעת גם ללא חיזוקים או הסברים. לסיכום ,במהלך תהליך החיברות אנשים שונים בחברה נותנים חיזוקים לפרטים אחרים כאשר הם מתנהגים בהתאם לערכים ולנורמות של החברה .חיזוקים חיוביים בעקבות התנהגות הופכים אותה לקבועה .כלומר ,האדם משנה את התנהגותו בהתאם לנורמות והופך לחלק מן החברה. תיאורית ה"אני במראה" (קולי) צ'רלס קולי כינה את התהליכים של יחסי הגומלין המעצבים את הדימוי העצמי בשם "האני במראה" .הטענה היא כי זהותו של אדם נקבעת לפי הפירוש שהוא נותן למה שאחרים חושבים עליו ,בהתאם לדעות שאנו קולטים מהזולת במהלך התפתחותנו. שיעור 110101/1/ – 4 התבגרות התבגרות הוא מושג יחסית חדש שנוצר לאחר המהפכה התעשייתית בה נוצרו דפוסים חדשים של משפחה .לא עוד חלוקה שווה במטלות היום יום כבר מגיל אפס ,כאשר הילדים הצעירים יוצאים עם אבותיהם לעבוד ומסייעים בפרנסת המשפחה ,אלא הפרדה בין המטלות והפעילויות. המהפכה התעשייתית יצרה ביקוש לעובדים מיומנים ומומחים .השכלול במיכון גרם לירידה בביקוש לכוח אדם ומכאן גם לדחייה במעבר לבגרות חברתית עד לאחר ההתבגרות המינית. בשנות החמישים והשישים נהפכה ההתבגרות לתפיסה מקובלת בקרב כל המעמדות ובכל החברה המערבית. 11 במהלך תהליך ההתבגרות הילד נתפס כיצור אנושי הנמצא בשלב התפתחות עצמאי .הילד הופך לפחות תלוי בסוכני חיברות קלאסיים (משפחה) ,ומסגל לעצמו יכולות של קליטה, פעילות וביקורת על פעילויות שהוא עושה בעצמו .התהליך התחזק עם הקמתה של מערכת חינוך חובה ,כאשר מוסדות הגני ובתי הספר השונים מכינים את הילד לתפקידי תעסוקה וסטטוס בעתיד ,ונותנת לו כלים שיאפשרו לו ללמוד בעצמו .כיום ,מערכת החינוך צריכה פחות להנחיל ידע שזמין לרובנו ,אלא לסייע בהבנת החומר וביישומו. תקופת ההתבגרות מוגדרת לרוב על פי משך השהות בבית הספר ונמשכת כ 15-שנים, כאשר סיום התקופה והמעבר לבגרות מצויין באמצעות חמישה אירועים ברורים שמסייעים לתחום את התהליך :יציאה מבית הספר ,כניסה לשוק העבודה ,יציאה ממשפחת המוצא, נישואין והקמת משק בית. כיום התארכה תקופה זו לעשור השלישי של החיים ,ויחד עם זאת תקופת ההתבגרות מתחילה מוקדם יותר עקב הקדמת הבשלות המינית אצל צעירים וצעירות .לכן ,שלב ההתבגרות הופך להרבה יותר ארוך ,עמום וא-מורפי. שינויים אלו גרמו לשינוי בהשפעתם של סוכני החיברות .השפעת המשפחה פחתה והשפעת קבוצת השווים ואמצעי התקשורת עלתה בצורה משמעותית .גם התפקיד שבעבר היה נחלה כמעט בלעדית של ההורים ,ניטל מהם יותר ויותר ומועבר לקבוצת השווים ואמצעי התקשורת. מאפיינים של מתבגרים בחברות מערביות (מנהיים ובנדיקט) ההתבגרות הינה מעבר בין סטטוס של ילד לסטטוס של בוגר .בתקופה זו המתבגר לומד את תפקידי הבוגר ,ונוטל אותם על עצמו בהדרגה ,עם כל הזכויות והחובות הנלוות. לתקופה הממושכת וההדרגתית של ההתבגרות החברתית בחברה מודרנית קוראים מורטוריום (שמיטת חובות) ,והיא מיועדת להכשיר את המתבגרים לקראת חייהם כבוגרים בעלי זכויות וחובות מלאים. תופעה זו של מורטוריום אחראית לכך שנערים ונערות הבשלים מבחינה פיזית נחשבים עדיין כילדים או "קטינים" ,ולכן הם נהנים מזכויות מסוימות ואינם חייבים למלא את חובות הבוגר. המורטוריום יוצר יחס דו ערכי של החברה כלפי המתבגרים ,ומציב אותם כ"אנשי שוליים". איש שוליים הוא אדם שנמצא בקצה ,בשולי היחידה החברתית ,אם משום שהוא נמצא במעבר מיחידה חברתית אחת לאחרת (כגון עולה חדש) ואם משום שהוא משתייך לשתי קבוצות חברתיות (כבר לא ילד ועוד לא מבוגר). עובדה זו יוצרת קונפליקטים ,לדוגמא ,חייל בן 19יכול לפקד על טנק בצבא ,אולם מצד שני כאשר הוא מוציא רשיון נהיגה הוא מחויב לנהוג עם מלווה – היחס כלפיו בחברה הוא אמביוולנטי ויוצר אי בהירות בתפיסת מקומו בחברה. בנוסף ,כיום תהליכים שבעבר לקחו מעט זמן דורשים היום זמן רב יותר בגלל המעבר של החברה לחברה הרבה יותר ספציפית ומומחית .לדוגמא ,לסיום לימודים דרוש יותר זמן, קבלה לעבודה דורשת זמן רב יותר משמעותית בהשוואה לעבר ,ולכן המעבר משלב ההתבגרות לחיים הבוגרים אורך זמן רב יותר. 12 הסטטוס מתבגר נמשך שנים אחדות ,והוא ייחודי לחברה מודרנית .הוא נובע ממאפייני החברה המודרנית ,התובעת התמחות והכשרה ממושכת לקראת מילוי תפקיד הבוגר. הסטטוס והצרכים המיוחדים של המתבגרים יוצרים נורמות ותרבויות משנה ייחודיות, המסייעות להם להתמודד עם הסטטוס של אנשי שוליים ולהינות מהמורטוריום. המתבגר אינו נמצא במהלך גיל ההתבגרות בקשר הדוק עם המבוגרים אלא יותר עם קבוצת השווים .הדבר יוצר קושי מעבר לבגרות ומילוי תפקיד הבוגר. בני נוער חשופים לסוכני חיברות הנתונים בקונפליקט ומושכים לכיוונים שונים ,כאשר ההורים ,החברים ואמצעי התקשורת חושפים אותו לדעות ,עמדות וטענות שונות – כאשר המתבגר מוצא עצמו באמצע כאשר הוא נאלץ לבחור בהתאם למי מהם הוא מגבש את תפיסת עולמו בתהליך ההתבגרות. במהלך גיל ההתבגרות מתמודד המתבגר בתקופות שונות ובאופן נקודתי עם סוגיות בנושאים בין אישיים (אוטונומיה ,אחריות ,יחסים בין המינים ,יחסים בין אישיים) ,כאשר סוגיות אלו לא היו חשופות למתבגרים בעבר .המתבגר צריך לדאוג גם לאנשים אחרים מלבדו ,ולהבין שהוא לא נמצא לבד בעולם .הוא עוסק בדילמות מאוד משמעותיות ,ובוחר את האנשים שהוא בא עימם במגע. מאפייני גיל ההתבגרות: .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 התפתחות פיזיולוגית :בגרות מינית היא רק סממן אחד של התופעה .צמיחת הגוף, גובה ,השמנה ,ואיך אני נראה לעומת קבוצת השווים שלי .מאפיין זה הוא מאוד משמעותי משום שהוא חיצוני ובולט לעין .לרוב חופפת תקופת הגדילה הפיזיולוגית להתבגרות הסוציולוגית. יחסי גומלין מועדפים :הילדים בוחרים מי הם סוכני החיברות שהם מעוניינים בקירבתם ובהשפעתם .הם בוחרים חברים עם תחומי עניין משותפים וקבוצות החברים הולכות ומצטצמות. סוכני חיברות מרכזיים :קבוצת השווים וכלי התקשורת. הקשרים בין סוכני החיברות ותחום השפעתם :קונפליקטים בין סוכנים שונים משפיעים על הילד ועל תהליך ההתבגרות שלו. מוקדי הקונפליקט במשפחה :שלבים שונים בתהליך ההתבגרות גורמים למתבגר לאתגר את משפחתו וליצור סביבו קונפליקטים ,מאחר והוא בתפיסה שהוא במרכז העניינים והכל סובב סביבו. לחצים מטרידים. בגיל ההתבגרות פוחתת שכיחות הפעילות עם בני המשפחה וגוברת שכיחות הפעילות עם חברים. הגישה הפונקציונליסטית – מאקרו מטרת השלב: .1הכנת הדור הבא וגיבוש זהותו של האדם. .2הנחלת התרבות והפנמת נורמות וערכים. .3הכשרה לסטטוסים ותפקידים כך שיהיו מחויבים ונאמנים אליהם. 13 התהליך הינו חד כיווני ,ובו החברה (באמצעות סוכני החיברות שלה) מכינה את הפרט למלא תפקיד מועיל ותורם בחברה. התהליך מבוצע על ידי שני סוגי תהליכים :הפנמה (שבו הילד מחקה תופעות ורוכש צורות התנהגות מסוימות) ופיקוח (מתרחש בכל המעגלים מהקרוב לרחוק) .התהליך הינו תלוי תרבות (כלומר תלוי בנורמות ובערכים) ,כאשר בחברות מסוימות יתבצעו תהליכי פיקוח נוקשים יותר או פחות ,בהתאם למקובל בחברה. אם כך ,מדוע לא כולם מתנהגים כמו רובוטים ומתפתחים להיות בעלי אופי זהה? בעיה היא שנוצרת התנהגות מגוונת ולאו דווקא דומה ,שנובעת מלמידה לא יעילה ופרשנות שונה שניתנת לפעולות שונות. הגישה האינטראקציונית – גישת מיקרו מטרת השלב: .1גיבוש זהותו של האדם. התהליך הוא דו-סיטרי ,וההשפעה על המתבגר היא הדדית ,כאשר במקביל מתרחשים תהליכים בין הפרט לאחר משמעותי ובין הפרט לקבוצה. הזהויות אינן קבועות מראש ,אלא נוצרות ומתפתחות תוך כדי האינטראקציה בין הגורמים השונים .הן נעשות תוך העברת מסרים מילוליים ובלתי מילוליים ,שלעולם לא ייקלטו בצורה זהה על ידי כל הגורמים השונים ,ולכן הם מתפתחים בצורה שונה. חברה מסורתית לעומת חברה מודרנית בבחינת תהליכי חיברות ובפרט התבגרות ,חשוב לשים לב להבדל בין חברה מודרנית לחברה מסורתית .חברה המתבססת על המסורת ,והצידוק להתנהגות טמון בעבר .אין נכונות או פתיחות לשינויים .בחברה זו אין הפרדה בין תחומי החיים שונים :משפחה-שלטון- חינוך-דת אשר כולם מעורבבים זה בזה וכולם מקבלים צידוק מסורתי. לעומתה ,החברה המודרנית נמצאת בשינוי מתמיד .הבסיס לקיומה איננו המסורת והעבר אלא בסיס רציונאלי ,חוקי והגיוני .סטטוסים שיוכיים נוטים להיות עצמאיים ולא משמעותיים, ולעומתם סטטוסים הישגיים נוטים להיות בסיסיים ומשפיעים ביותר .חלוקת העבודה היא על בסיס מקצועי ,כאשר אין חלוקת תפקידים נוקשה. המעבר לבחרה המודרנית יצר תהליכי התמחות ,דיפרנציאציה (בידול) ,תיעוש ,עיור וחילון. כתוצאה מכך משתנה גם המבנה והסדר החברתי – סטטוסים הישגיים הפכו לעקרוניים, גבולות הקהילה הורחבו מעבר לקבוצות השיוכיות ,וההבדלים בין הקבוצות התפתחו והתגוונו .משאבים השתחררו מן הקשר לקבוצות שיוכיות. אפשרויות תעסוקה מגוונות לגברים ולנשים כאחד .לפיכך ,הולכת ונחלשת התלות הכלכלית בין בעל לאשה. החברה המודרנית מושתת על בסיס הישגי ,ורואה בשוויון חברתי על בסיס הישגי ערך חברתי מרכזי .לפיכך ,המבנה הריבודי הוא פתוח ,והסטאטוסים החשובים הם ההישגיים, כאשר המקום בסולמות הריבוד השונים נקבע על פי שליטה על משאבים. 14 שיעור 120101/1/ – 5 המשפחה המשפחה היא אחת החוליות המקשרות בין האדם לחברה. האדם נולד במשפחה מסוימת ,ובאמצעותה הוא משתלב בחברה הכללית. המשפחה היא אולי החוליה המשמעותית ביותר בדרך שבה האדם עובר בדרכו להיות חבר בתרבות\חברה שבה הוא חי. המשפחה היא מושג דינאמי ומתפתח ,בעל ריבוי פנים. המשפחה מציבה את היחיד במבנה המעמדי של חברתו. בבחינת המושג משפחה יש להבחין בין שתי נקודות מבט שונות: מנקודת מבטה של החברה 7המשפחה היא סוכן חיברות המעביר את הנורמות ואת הערכים של החברה מדור לדור. מנקודת מבטו של היחיד 7המשפחה היא קבוצה ראשונית (קבוצה שבה הקשר הוא הסיבה העיקרית למערכת היחסים בה) משמעותית ביותר .מצד אחד ,היא עונה על הצורך הבסיסי שלו ביחסים אינטימיים רגשיים .המשפחה היא המוסד המרכזי ביותר שמעניק יחסים אלו. מצד שני ,היא משמשת מסגרת חברתית שבה הוא רוכש את הידע ואת המיומנויות ההכרחיות לקיומה .עם התפתחות החברה המודרנית ,הולכת ופוחתת חשיבות המשפחה כסוכן החיברות שמספק מיומנויות וכלים. בנוסף ,המשפחה מעניקה סטטוס שיוכי חינוכי ,בהתאם למיקומם של ההורים במדרג החברתי. התיאוריה הפונקציונליסטית מבחינה בחמישה תפקידים עיקריים של המשפחה: .1 .2 .3 .4 .5 הולדה. הסדרת יחסי מין. יחידת ייצור וצריכה (במיוחד המשפחה המסורתית). חיברות (מההורים לצאצאים ,בין ההורים לבין עצמם ,ומהצאצים כלפי ההורים). הענקת מעמד חברתי התחלתי (הולך והופך לפחות משמעותי עם השנים). קריטריונים להערכת משפחה .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 אופי הקשרים בין חבריה – גודל ואופי (גרעינית – אבא אמא וילדים\מורחבת – שלושה דורות לפחות). מספר השותפים במשפחה – מונוגמית\פוליגמית\חד הורית. יחסי הסמכות במשפחה – פטריארכאלית\מטריאכלית. דפוסי מגורים לאחר הקמת המשפחה – אצל משפחת האב\אם. קו ייחוס – הסדרי ירושה. מלידה או מוקמת. אופי הבחירה של בן הזוג (במשפחה המסורתית – כמעט ולא קיימת אפשרות בחירה) ,דפוסי נישואין. מידת לכידות בין חברי המשפחה. מידת המסורתיות או המודרניות של המשפחה. 15 מאפייני משפחה מסורתית .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 בדרך כלל משפחה מורחבת ,יחידה הכוללת מספר משפחות גרעיניות מדורות שונים וממוצא משפחתי משותף. המשפחה המורחבת מורכבת מבעל ואשתו ,בניהם הנשואים ,נשותיהם וילדיהם, ולעתים גם בנות נשואות ובעליהן. דפוס המגורים הוא בדרך כלל פטרלוקלי ,דפוס הירושה פטר ליניארי (פטרלנילי). המשפחה המורחבת היא מבנה מורכב וגדול שאינו יכול להעתיק בקלות את מקום המגורים. קשרים כלכליים :המשפחה המסורתית מהווה בדרך כלל גם יחידת ייצור וצריכה. תרבות :קיומה של המשפחה המורחבת-מסורתית אינו מבוסס על תלות כלכלית בלבד אלא גם על ערכים ונורמות. חלוקת התפקידים בין בני הזוג ברורה והיחסים במשפחה מתנהלים על בסיס סמכותי מובהק ,כשהאב הוא בעל הסמכות ביחסיו עם אשתו או צאצאיו .זוהי משפחה פטריארכאלית. לדעת חוקרים שונים למשפחה המורחבת יש פונקציה משמעותית גם בחברה המודרנית .חוקרים שונים טוענים כי בחברה התעשייתי המודרנית יש למשפחה המורחבת דפוס אלטרנטיבי – המשפחה המורחבת המתוקנת – עזרה הדדית אך מתוך בחירה ,תדירות האינטראקציה פחותה וכו'. מאפייני משפחה מודרנית .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 המשפחה הגרעינית – אב אם וילדיהם מנותקת ממשפחות המוצא ומקבוצת השארים של בני הזוג. לדעת פונקציונליסטים (פרסונס) משפחה כזו עונה בצורה טובה ביותר על הדרישות לניעות חברתית וגיאוגרפית בחברה המודרנית. המשפחה הגרעינית היא יחידת עצמאית קטנה המספקת את צרכיהם החומריים והרגשיים של חבריה .לפיכך ,היא יכולה להעתיק את מקום מגוריה בקלות יחסית לסביבה גיאוגרפית חדשה. בדרך כלל המשפחה הגרעינית מודרכת על ידי ערכים דמוקרטיים ושוויוניים ,חלוקת התפקידים בין הבעל והאישה פחות מוגדרת ,והתפקידים ברובם או בחלקם אינם בלעדיים לאחד מבני הזוג. אין חלוקת תפקידים מחייבת בין בני המשפחה .הסמכות והעוצמה אינם מרוכזים בהכרח בידי אחד מההורים. הכללים הפורמאליים מועטים ואת מקומם תופסים הדגשים הרגשיים .קיימת תלות רגשית רבה בין בני הזוג. המשפחה הגרעינית מבודדת משאר חלקי המשפחה המורחבת מבחינה כלכלית וחברתית ,והתלות שלה במשפחה המורחבת פוחתת באופן ניכר. מספר תפקידים של המשפחה המודרנית מצומצם יותר מתפקידי המשפחה המסורתית :במשפחה המודרנית התפקידים של החינוך הפורמלי ,הקניית השכלה וכד' עברו לסוכני חיברות משניים .שני התפקידים העיקריים שנשארו בידי המשפחה הם הצבה חברתית ותפקידה כסוכן חיברות ראשוני. 16 שיעור – 10201/1/ – 6סוציאליזציה בבתי הספר נושאים בסוציולוגיה של החינוך .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 הגדרה :נסיון להעברת תרבות עולם המבוגרים לדור הבא. שאלות לגבי התהליך ,טיבו ,אמצעים לשפרו. שאלות לגבי המוסד החינוכי .בית הספר הוא אחד הארגונים החדשים בחברה המודרנית ,והוא טומן בחובו משמעויות רבות מכיוון שאנשים מבלים בו אחוז מאוד ניכר מהזמן שלהם. תהליך ההוראה ,ארגונו ,אמצעי ההערכה ,התנהגות מצופה וחריגה .האם תפקידם של המורים בבית הספר הוא להנחיל ידע ,או להעניק חינוך? האם התהליך מועבר באופן ישיר ופרונטאלי על ידי המורה או באמצעים מתווכים (מחשב ,לומדה ,לימוד עצמי)? מהן דרכי ההערכה – כיצד נכתב המבחן ,אילו מדדים נבדקים? מהי ההתנהגות שמצפים מהנוטלים חלק בתהליך ההוראה – גורם סביל או פעיל? העדר הסכמה על תחומי ידע\תכנית לימודים .תופעה שנמשכת עד היום .בתי ספר חרדים שאינם מלמדים דבר מלבד לימודי קודש ,לעומת בתי ספר חילונים פרטיים שלא עוסקים בלימודי תנ"ך .הוויכוח נסוב סביב השאלה מה הצידה לדרך שעל הילד לקבל במערכת החינוך. מבנה חברתי של בית הספר .אילו אלמנטים נוספים קיימים בבית הספר מעבר ללימודים? אינטראקציה בין גילאית ,עם מורים ,בתוך קבוצת השווים ועוד .כיצד נקבע סטטוס חברתי בבית הספר? לא בהכרח על פי המיקום בהיררכיה הניהולית של המוסד. בית הספר כארגון (מטלות ,תוצר ,עתיד) .כמו כל ארגון ,בית הספר הוקם כמוסד עם מטרה ,אולם קשה לבחון את המטרה משום שהיא אמורה לשרת את הילדים רק בגיל מאוחר יותר .כלומר ,התוצר של הארגון יבוא לידי ביטוי רק בשלב מאוחר הרבה יותר ,ויש לשכנע את הילדים בכך ,על מנת שיבינו את חשיבות ההשקעה בשלב זה. קונפליקטים ,חינוך משווה בעולם .במוסד קיימים קונפליקטים מובנים -תלמידים שלא מעוניינים להיות במוסד ,מורים שמלמדים דברים שהם לא מסכימים עימם ועוד. התהליך החינוכי מתבצע במספר מקומות בעולם ,כאשר כמובן יש נקודות דמיון ושוני בין המקומות השונים. משפחה לעומת מערכת חינוכית .1 .2 .3 .4 ההבדל המרכזי הוא שעד גיל בית ספר ,מערכת החינוך היא מערכת משלימה .בגן הילדים התכנים שהילדים קולטים אמורים רק להשלים את התכנים שהם מקבלים בבית .החל משלב בית הספר ,האחריות מועתקת מההורים לבית הספר .המשפחה אינה מפסיקה לחנך את הילד ,אולם ההתמקדות עוברת לנושאים ערכיים ולא לידע מקצועי. קבוצה משנית לעומת ראשונית .הסיבה לקשר בין הילדים בקבוצה הוא העובדה שיש לכולם מכנה משותף שאינו הקשר ביניהם אלא הרצון ללמוד. אחריות על התהליך על מישהו שאינו משפחה. הפרדה לא מלאה בין האחראים – חלק מהתהליך מתבצע על ידי ההורים וחלק על ידי המורים ,כאשר לא אחת קיימים קונפליקטים בין הצדדים. 17 .5הבדלים מבניים בבית הספר :מספר תלמידים מאוד גבוה ,אוכלוסיה הטרוגנית, מורים מתמחים ,אמצעי הערכה .הילד מקבל הסברים מכמה גורמים שונים ,ולא רק מהגורמים הקשורים למשפחה .הילד מבין שיש הרבה מאוד אנשים שמבינים ומתמחים בתחומים שונים ,וכל אחד מהם מעריך אותו בתחומו .אמצעי ההערכה הם הרבה יותר אובייקטיביים והרבה פחות תומכים בילד. .6התקדמות בקבוצות גיל (במשפחה הילד הוא היחיד בגילו) .כל הכיתה עוברת שלבים ביחד ולא על פי הקצב של הילד. .7תהליכי משמעת וחוק הרבה יותר נוקשים ביחס למה שהכיר הילד עד כה. דוגמא לנורמות הנלמדות במערכת החינוך ישנם מורים רבים שיטענו שהתפקיד שלהם הוא לא לחנך ,אלא ללמד .וזו סוגיה שיש לבחון אותה כאשר ניגשים למערכת החינוך .במערכת החינוך היסודית התשובה היא ברורה לרוב וגורסת כי החינוך יותר חשוב מהלימוד .לעומת זאת ,הקונפליקט העיקרי הוא ברמת לימודי התיכון והאוניברסיטאות ,שם יש שתי אסכולות מרכזיות :אסכולת בולוניה ואסכולת אוקסברידג'. .1עצמאות :נרכש לעתים גם בלית ברירה – הילדים נשארים לבדם ברגע שההורים משאירים אותם בבית הספר .נושא זה הוא משמעותי מאוד בגילאי בית הספר היסודי. .2הישגיות :הישגיות היא נורמה שנלמדת מהר מאוד בבית הספר ,במיוחד מכיוון שיש מדדים מאוד אובייקטיביים שהילדים נבחנים על פיהם. .3אוניברסליזם (צדק ,הגינות וכו') :נושאים שנמצאים (או אמורים להימצא) ביסוד החברה .אילו דברים ילד צריך ללמוד ברמה הכי בסיסית שיש? לעתים קשה יותר ללמוד אלמנטים אלו ברמת המשפחה משום ששם הרבה יותר מגוננים. חינוך ותיאוריות חברתיות הגישה הפונקציונאלית .1עפ"י הגישה הפונקציונאלית חינוך הוא: א .אמצעי יעיל לברירה .ההצלחה בבית הספר תקבע לרוב את ההצלחה בחיים. ב .בית הספר הוא המקום להקנות לפרטים בחברה את המיומנויות החיוניות. .2ההבדלים במערכת החינוך בחברה המודרנית מזו המסורתית: א .חברה מריטוקרטית :איוש תפקידים לפי מאמץ והישג .בית הספר נותן את הכלים בצורה שווה לכל הפרטים ,והרשות נתונה להגיע ככל שיתאמצו ויעבדו. ב .חברת התמחות :החברה נהפכת להרבה יותר ספציפית והרבה יותר ייחודית לנושא מסוים .הידע הנרחב הדרוש נרכש במוסדות לימוד לאורך כל החיים. ג .חברה דמוקרטית :מערכת החינוך מזין את החברה הדמוקטית באזרחים משכילים וביקורתיים המקבלים החלטות על בסיס ידע. הגישה הקונפליקטואלית (מרקסיסטית) .1מערכת החינוך ,בדומה למוסדות נוספים בחברה ,מנציחה את הפערים ואת אי- השוויון שקיים בחברה .ההון האנושי שהילדים מגיעים עימו מהבית לבית הספר 18 .2 .3 .4 .5 .6 משפיעה בהכרח בצורה משמעותית על סיכויים לצלוח בצורה מוצלח את השלבים השונים במערכת החינוך .לכן ,השוויון בין התלמידים לא קיים במציאות. המערכת מלמדת את התלמידים כישורים שיזינו מאוחר יותר את תיפקודם בסטטוס החברתי שמיועד להם מראש .לכן ,המערכת מעודדת דייקנות ,צייתנות ודיוק. המעמד הוא הכל .אם הגעת למערכת החינוך ממעמד נמוך ,בית הספר לא יקפיץ אותך למעמד אחר ,ולהיפך. תלוי הון אנושי ,שבעצמו תלוי בצורה מאוד משמעותית במשפחה ובסטטוס החברתי. המשפחה היא החוליה המשמעותית ביותר ,משום שהיא מעניקה לילדים סטטוס חברתי ראשוני שעימו הם יוצאים לעולם. החברה הפכה להיות חברה מסמיכה ,כזו שעל מנת להגיע לכל דבר דרושה תעודה והסמכה .מכאן יוצא שתעודה ששווה יותר גם עולה יותר כסף ,ולפיכך זמינה רק לאנשים מסטטוס חברתי-כלכלי מסוים ,מה שמנציח את הפערים. הטיעון המשמעותי ביותר של חסידי התפיסה הקונפליקטואלית הוא קיומו של קשר חזק בין שכר של ילדים לזה של הוריהם. כיצד מתבצע בפועל התהליך החינוכי? .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 לא רק בתהליך הלמידה :לימודים פורמאליים במקביל לבלתי פומרלאית. שמירה על לוח זמנים :מערכת שעות ,זמני שיעורים קבועים. משמעת :אצל הפונקציונאליסטים המשמעת היא אמצעי ,ואצל הקונפליקטואלים היא המטרה – הכנת פרטים צייתנים לחברה. שימוש בסנקציות :כנ"ל. ציונים כמדד :מאוד משמעותיים לקביעת הסטטוס של הפרט במערכת. שותפות גורל :בשונה מהגן ,הילדים לומדים להתאחד – לאהוב או לא לאהוב מורים מסוימים ,לשחק ביחד בהפסקות וכו'. שקיפות :בבית הספר רואים את החיים באופן מאוד פשוט ושקוף .מהר מאוד ניתן לדעת היכן אתה כפרט ממוקם ביחס לילדים אחרים (יותר או פחות חכמים, מוכשרים ,מצחיקים וכו') .כל התהליכים בבית הספר (כשלונות ,הישגים ,אכזבות) הם שקופים וכל הילדים יודעים הכל ומיד. שיעור – 130201/1/ – 1/לכידות ומנהיגות בספורט מניעים להתגבשות בני אדם בקבוצות יש להבחין בין קבוצה ראשונית (הקשר הוא מהות הקבוצה .לדוגמא :משפחה) וקבוצה משנית (הקשר הוא מבחירה .לדוגמא :קבוצת סטודנטים באוניברסיטה). .1צרכים אינסטרומנטליים :הצרכים הכלכליים והארגוניים .דהיינו ,הצורך להסתגל לסביבה הפיזית ולהשיג את המטרות. .2צרכים אקספרסיביים :הצרכים הקשורים בטיפוח היחסים עם בני אדם אחרים על בסיס רגשי ,רגשי הלכידות והשייכות עם בני אדם אחרים. מאפייני הקבוצה במובן הסוציולוגי 19 .1 .2 .3 .4 .5 אינטראקציות חברתיות :חברי הקבוצה מקיימים ביניהם אינטראקציות חברתיות, המאופיינות בצורות שונות של תקשורת .קיום מערכת יחסי הגומלין אינה זמנית או מקרית. מבנה חברתי ,המשכיות ויציבות :לקבוצה שי מבנה חברתי .היחסים בין חברי הקבוצה הם מוסכמים ומתנהלים על פי נורמות מקובלות באופן יציב וקבוע .קיימת מערכת של סטטוסים ותפקידים שיש ביניהם תלות הדדית .במרבית הקבוצות יש חלוקת עבודה ,מדרג סמכות ומנהיגות .הנורמות של חברי הקבוצה הן היסוד המשותף ,המאפשר את שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה ולכן קיום או אי קיום הנורמות מזכה את חברי הקבוצה בסנקציות חיוביות או שליליות בהתאם. תלות הדדית :הקבוצה כוללת מספר חברים שיש ביניהם תלות הדדית .בהיותם חברים בקבוצה הם משפיעים ומושפעים מאירועים שונים אשר הם חווים במשותף. לרוב ,הקבוצה נמדדת בחוזק התלות ההדדית של חלקיה החלשים ביותר .לא תמיד יחסי התלות ההדדית הם מתוך מקום של שוויון ,אולם אין זה מפחית מחשיבותה. זהות קבוצתית ותפיסה עצמית של הקבוצה :חברי הקבוצה חשים שהם שייכים לקבוצה ומזדהים עם החברים האחרים בה .חברי הקבוצה מזהים את עצמם בדרך כלל כ"אנחנו" לעומת "הם" .בדרך כלל ,גם האחרים שאינם שייכים לקבוצה מזהים אותה כקבוצה .הרגשתם שהם חלק מהקבוצה ,מסייעת להם להתגבש ולפעול במשותף. מכנה משותף תרבותי :מצביע על קיומן של מטרות ,אינטרסים ,השקפת עולם (אפסטימיולוגיה) ,רעיונות ,נורמות וערכים המשותפים לחברי הקבוצה .בשל כך נוהגים חברי הקבוצה באופן דומה כלפי סביבתם .לדוגמא :קוד\שפה ייחודיים ,סממני לבוש ,נורמות התנהגות וכו'. הקשר בין גיבוש חברתי והצלחה בספורט .1המושג גיבוש חברתי מתקשר למושגם :לכידות ,שיתוף פעולה ,כוח משיכה של הקבוצה ,אינטגרציה ,משיכה בין אישית ומוראל .בעזרת הגיבוש חברתי מנסים להשיג את הסינרגיה ,את העצמת כוחה של הקבוצה בהשוואה לסכום פרטיה. .2לכידות היא סך הכוחות הפועלים על חברי הקבוצה להישאר בה ,כוח המשיכה של הקבוצה וחבריה ויכולתה של הקבוצה לספק צרכים אישיים של חבריה. .3לכידות איננה מושג צר או חד מימדי ,וחשוב להבחין בין לכידות חברתית לבין לכידות משימתית .בקבוצת משימה יש לבחון תמיד את עוצמת שני ההיבטים הללו, שכן תרומת כל אחד מהם לגיבוש הקבוצתי תלויה במטרות הקבוצה ובמצבה הפנימי. מחקרים מצאו כי7 .1 .2 .3 .4 .5 קבוצות מצליחות הן מגובשות יותר. כשלון עשוי לתרום באופן חיובי אם הוא נתפס כגורם חיצוני לקבוצה ,וחברי הקבוצה חייבים לשאת יחדיו בתוצאות. לכידות גדלה כאשר יש לחברי הקבוצה מוטיבציה גבוהה להשיג את מטרותיה. איום חיצוני תורם להגברת הלכידות בתוך הקבוצה. הישג קבוצתי עשוי לשמש מקור להגברת הגיבוש (חוללות עצמית = אמונה עצמית ביכולת הקבוצה להצליח). 21 .6ככל שמילוי המשימה מצריך פעילות גומלין הדוקה ומתואמת יותר בין חברי הקבוצה, כך גם תעלה חשיבותה של הלכידות הקבוצתית. משתנים מתווכים המשפיעים על הקשר בין גיבוש חברתי והצלחה בספורט .1 .2 .3 .4 .5 .6 רמת מוטיבציה של חברי הקבוצה. יציבות הקבוצה. שביעות הרצון של חברי הקבוצה. מין ,גיל ,מוצא ומעמד חברתי-כלכלי של חבריה. סגנון המנהיגות בקבוצה. רמת ההישגים של הקבוצה. האמונות ,העמדות ותפיסת הלכידות בקבוצה מושפעת הן מגורמים חיצוניים (משפחה ,ליגה, מנהיגות קבוצתית) והן מגורמים פנימיים של חבריה (מין ,אישיות ,מטרות אישיות), מאינטגרציה קבוצתית משימתית אל מול משיכה אישית לקבוצה. מיהו מנהיג? מדוע צריכים בכלל מנהיג? לרוב הצורך במנהיג הוא על מנת להגיע למטרת הקבוצה .הנהגה היא סוג של תפקיד\פוזיציה. .1אדם התופס עמדה בקבוצה ,משפיע על אחרים בהתאם לציפיות התפקיד הנובעות מעמדתו זו ומכוון את הקבוצה לקדם את עצמה ולהשיג את מטרותיה. .2התנאים החברתיים המינימליים הנחוצים לקיום מנהיגות הם: א .קבוצה של שני אנשים או יותר. ב .משימה משותפת. ג .חלוקת אחריות. האם מנהיגות היא תוצר של תכונות מסוימות או גורמים מצביים? .1תכונות האישיות הקשורות בדרך כלל למנהיגות הן א .אינטליגנציה. ב .יכולת הסתגלות. ג .אקסטרוברטיות. ד .דומיננטיות. ה .גבריות. ו .רגישות. .2ההנחה היא שככל שתכונות אלה בולטות יותר אצל האדם כך עולה הסבירות שיהפוך למנהיג. תפקידים מרכזיים של מנהיג .1 .2 .3 .4 לעזור בהגדרת מטרות הקבוצה והשגתן. לסייע בקיום הרציף של הקבוצה. לשמש לקבוצה סמל להזדהות ולדוגמא אישית. לייצג את הקבוצה. 21 .5יעילות המנהיג וקבוצתו תלויים באישיות המנהיג ובמידה שבה המצב מאפשר לו להפעיל כוח ,בקרה והשפעה כדי להפיק מהקבוצה את המירב .ניצול הפוטנציאל הוא אחד האתגרים הגדולים של המנהיג. סגנונות מנהיגות ניתן לחלק את כל רפרטואר ההתנה גויות המנהיגויות תחת שלושה סגנונות כלליים :מנהיגות מתגמלת ,מנהיגות מעצבת ואי-מנהיגות (שב ואל תעשה) .כל סגנון מחולק בחלוקת משנה לתת קטגוריות אשר כולן יחד מרכיבות רצף שלם של סגנונות מנהיגות. אבוליו פיתח מודל מנהיגות אשר מזהה שמונה סגנונות מובחנים של מנהיגות ,אשר ממוקמים ברצף על פני שני צירים :ציר האקטיביות וציר האפקטיביות. מנהיגות פאסיבית סגנון זה דורש את המידה קטנה ביותר של אקטיביות מצד המנהיג ומשיג את הדרכה הנמוכה ביותר של אפקטיביות בהשגת המטרות והיעדים של הארגון או הקבוצה. המנהיג נמנע מנקיטת עמדה או קבלת החלטות ,נוטה לעכב דברים ,מגלה אדשיות רבה למתרחש סביבו ,אינו מעורב באופן פעיל בעבודת המונהגים ,נוכחותו בשטח אינה מורגשת ואינה משמעותית ,ומוותר על כל נסיון להשפיע .המונהגים נוטים להפגין אדישות וחוסר אכפתיות ,נוטים להתמקד בהשגת יעדיהם האישיים גם אם הם נמצאים בסתירה ליעדי הארגון או הקבוצה. מנהיגות מתקנת פאסיבית המנהיג מגדיר למונהגים תקנים כלליים לביצוע ,נמנע מהתערבות כל עוד לא מתגלות טעויות או סתירות .כאשר מתגלית תקלה המנהיג מתערב ופועל להחזרת הדברים לקדמותם .מתמקד בכיבוי שריפות ומאמין במשפט" :אם זה לא שבור ,אל תתקן זאת" .אינו עושה מאמץ ליצור תקנים חדשים ומשופרים .המונהגים מונעים מהחשש לתגובה חריפה במקרה של כישלון או תקלה ,והם מצליחים במקרה הטוב לשמור על הרמה המקיימת אך אינם מתקדמים מעבר לה. מנהיגות מתקנת אקטיבית המנהיג מתמקד באיתור חריגים ,סטיות וכשלונות .מתמקד בשמירת הרמה הקיימת ,משקיע אנרגיה רבה ב"רחרוח" ,במעקב ובבקרה צמודה על פעולות המונהגים ועוקב באופן פעיל אחר תחומים המועדים לפורענות .מנסה לאתר תקלות ולתקנן במהירות האפשרית. המונהגים נמנעים מלקחת סיכונים ,מעדיפים לעבוד בשיטות מסורתיות ,נמנעים מלבצע ניסויים חדשניים ,אינם מפגינים בדרך כלל רמת ביצוע גבוהה ומרבים בהפגנת צייתנות עיוורת ובהקטנת ראש. תגמול בונה המנהיג מציג בצורה ברורה ומובנת את המטרות ואת היעדים שיש להשיג ,קובע מי אחראי להשגתם ,ומבהיר להם מהו התגמול שיזכו בו בתמורה להשגת היעדים .התגמול יכול 22 להיקבע בצורה חד צדדית או תוך שיתוף המונהגים .המנהיג נוטל חלק פעיל בהשגת המשימה ,מספק לאנשים משוב בונה ומקפיד לשבח אותם כאשר הם ראויים לכך. המונהגים מונעים לפעילות משיקולי כדאיות ,ומידת המאמץ מותנית במידת האטרקטיביות של התגמולים או במידת ההרתעה של הסנקציות. ארבעת סגנונות המנהיגות שהוצגו לעיל מסוגלים (במקרה הטוב) לגרום למונהגים לשתף פעולה עם המנהיג מתוך שיקולי כדאיות ,ולהגיע לרמת הביצוע הנדרשת. התייחסות אינדיבידואלית המנהיג נותן לכל מונהג הזדמנויות רבות ככל האפשר ללמידה .הוא מעניק לו סביבה תומכת המאפשרת להתנסות בלי לחשוש מטעויות ,מבטא הכרה בקיום הבדלים בצרכים וביכולות של אנשים שונים .מרבה לקיים קשרי גומלין אישיין ,מקיים תקשורת עם המונהגים ,מקפיד להיות מנהיג וזמין ,מגלה הבנה לבעיות אישיות ,מתייחס אל כל מונהג כאל אדם בעל צרכים ייחודיים ולא כאל "בורג במערכת" .מתאים עבור כל מונהג את מידת העצמאות על פי הצרכים והשלב שבו הוא נמצא. המונהגים בעלי רמות תסכול ותחרותיות נמוכות יחסית ,מגלים נכונות לשיתוף פעולה, מגלים רצון רב להתפתחות אישית ושואפים לקבל משימות שיאפשרו להם ללמוד דברים חדשים. הבעיה המשמעותית של מנהיג מסוג זה היא שלא תמיד יגיע למטרה. מאתגר אינטלקטואלית המנהיג מעודד את המונהגים לבחון את הבעיות מזוויות שונות ,מציב סימני שאלה מעל הנחות יסוד ,הופך טעויות לחלק בונה של תהליך למידה ,לא פותר את הבעיה עבור המונהגים אלא משפר את יכולתם לפתורה בעצמה .מעודד שאילת שאלות ,פתיחות לביקורת וחשיבה יצירתית. המונהגים מפגינים חשיבה מעמיקה ,עצמאית וביקורתית ,ומשתדלים ככל יכולתם למצוא דרכים טובות יותר לביצוע משימותיהם. הנעה השראתית המנהיג מלהיב את המונהגים באמצעות הצגת אפשרות לעתיד שונה ,מדגיש את משמעות ההשקעה בהווה כאמצעי להשגת עתיד מושך .סוחף את תשומת הלב והדמיון של המונהגים, מעורר בהם הזדהות עמוקה עם המשימה והחזון ,מעלה את ציפיות האנשים מעצמם ,ומשדר ביטחון מלא ביכולתם לעמוד בציפיותיו. המונהגים מזדהים עם המטרה ,מפתחים ביטחון ביכולתם לבצע את המשימות ומשתדלים לבצען על הצד הטוב ביותר. השפעה כמודל לחיקוי ולהזדהות דורשת את המידה הרבה ביותר של אקטיביות מצד המנהיג ,ומשיגה את הדרגה הגבוהה ביותר של אפקטיביות בהשגת המטרות והיעדים. 23 המנהיג מציב מופת מוסרי והתנהגותי ,גורם למונהגים להזדהות עימו ולחקות את דרכיו. מפגין עוצמה ,ביטחון עצמי ,עקביות ודבקות במשימה .מגלה נכונות להקריב אינטרסים אישיים כדי לסייע לאחרים ,ואינו מהסס ליטול סיכונים בעת הצורך .אינו מתחמק מלקיחת אחריות מלאה לפעולות המתבצעות על ידי מונהגיו .נמנע משימוש בכוח לשם השגת מטרותיו האישיות ,ומפעיל כוח רק כאשר טובת המשימה דורשת זאת. המונהגים רוחשים למנהיג אמון מלא ,מאמצים לעצמם את הערכים אותם המנהיג מדגיש, מחקים את התנהגותו ומקדישים את עצמם באופן רצוני לחלוטין להגשמת חזונו של המנהיג, כאשר החזון הופך להיות החזון האישי שלהם. סוגי מנהיגים – סיכום .1מנהיג מתגמל = פתרון בעיות בהווה בשיטת תגמול ועונש. .2מנהיג מעצב = ראיה עתידית ,תגמול\עונש רק בראייה של העלאת רף והפקת לקחים לעתיד. שיעור 1/0201/1/ – 11 בהקשר החיברות עולה תמיד השאלה של תורשה מול סביבה. מחקרים של גוהר במאה הקודמת קבעו כי הישגי האדם תלויים במטען הגנטי שלו (ביצע השוואה בין ילדים שנולדו לאב מסוים עם אשה רפת שכל ,לבין ילדים שנולדו לאותו אב אולם מאישה אחרת ,בריאה בנפשה .הממצאים הוכיחו שהישגיהם של ילדי האישה ה'נורמלית' היו גבוהים יותר משמעותית) .בעקבות מחקרים אלו רווחה במאה הקודמת הדעה כי ההשפעה המכרעת היא לגנטיקה .בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההשפעה המיוחסת גם לגורמים סביבתיים. תינוק אנושי זקוק ליותר טיפול מכל בעל חיים אחר ,משום שהוא נולד לפני שהוא מוכן (אילו היה נולד לאחר יותר מ 9-חודשים ,לא הייתה האישה שורדת את הלידה עקב גודל מוחו של הפעוט) .במהלך האבולוציה ,פיתחו המבוגרים גישה של עזרה ותמיכה בתינוקות .תהליך זה כולל את המעבר מסוג של בעל חיים ליצור שמסוגל לתפקד בחברת בני האדם .תהליך זה נקרא בשם חיברות. תופעת לימוד שמאפיינת חברות אנושיות היא החיקוי .מיומנויות פרקטיות יילמדו ברוב החברות האנושיות מתוך חיקוי ,ולא בצורה של לימוד פרונטלי. שיעור 30301/1/ – 1/ מערכת החינוך הישראלית מאפיינים שהשפיעו על עיצוב מערכת החינוך מסיפורו של החינוך בעשור הראשון עולים חמישה מאפיינים שהשפיעו על עיצוב מערכת החינוך הישראלית: .1אוכלוסיית ישראל מרובת תרבויות – דרישה למגוון נתיבי חינוך. .2גווני אוכלוסית ישראל משתנים על ציר זמן – שינוי בדרישות לנתיבי חינוך. 24 .3החברה הישראלית היא חברה בצמיחה ובתהליך עיצוב. שנות ה3/- מדינת ישראל השתנתה שינוי משמעותי בתחילת השליש השני של שנות ה .65-מלחמת ששת הימים הייתה המשמעותית ביותר בתולדות המדינה ,משני גורמים – הכפלת השטח, ובמקביל קליטת אוכלוסיה משמעותית נוספת (ערביי ישראל) .בפני ראשי המדינה עמדו אתגרים רבים ,מעבר לביטחוניים – צמצום פערים חברתיים ,פערים בחינוך ועוד. .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 "ביעור הבערות" בסיוע הצבא – מורות חיילות. צמצום פערים חברתיים. מבחן הסקר – רפרודוקציה – בוטל ב :1691-מאחר ונטען כי הוא יוצר תופעה של "הסללה" – תוצאות המבחן סוללות דרך אחת שבה יכול האדם ללכת מבלי אפשרות להגיע למקום אחר. רפורמה בחינוך (מבנית) :ראשי המערכת מבינים שלא ניתן ללמד את כל האוכלוסיה בצורה שווה ,ועל כן מבינים שיש להתייחס בצורה שונה לשתי קבוצות מרכזיות :טעוני טיפוח (החלשים) מצד אחד ,והמחוננים (החזקים) מצד שני .השינוי הוא בעיקר שינוי מבני ,כאשר העיניים מופנות לכיוון אמריקה ומבנה מערכת החינוך שם ( 6שנים בי"ס יסודי 3 ,שנים חטיבת ביניים ו 3-שנים תיכון) .השינוי היה מבני בלבד ולא מבחינת התכנים ,ויש בכך בעייתיות מסוימת. אינטגרציה (צמצום פערים) :שילוב בני נוער מאזורים שונים בתוך ערים בנסיון ליצור את אותה אינטגרציה בין הילדים. מלחמת ששת הימים. שינוי שוק התעסוקה :שטח ישראל גדל ,ובעיקר מספר האזרחים גרם לשינוי משמעותי בשוק העבודה ,ורמת החיים עלתה בבת אחת לכל אזרחי המדינה .אנשים מתחילים לבחון את המצב החברתי מעבר לענייניהם האישיים .מחאה חברתית מתעוררת בכל העולם וגם בישראל ,ועם הכניסה לעשור הבא עולה בישראל בעיקר השד העדתי. שנות ה4/- .1פנתרים שחורים – קיפוח ( :)1691ניסו להעלות על הסדר הציבורי את הקיפוח של בני עדות המזרח (בדגש על יוצאי צפון אפריקה) .המחאה התחילה בשקט ובצנעה, וכשזה לא עזר ,צברה המחאה תאוצה והגיעה לכדי מעשים סטייל רובין הוד שהדגישו את נושא הקיפוח והעלו אותו למודעות הקהל. .2תקשורת ,גלובליזציה ,שורשים :עד לשנת 1968לא הייתה טלוויזיה במדינת ישראל ,עקב החלטתו של דוד בן גוריון שהטלוויזיה תקלקל את הנוער .תוכנית "שורשים" שהגיעה מארה"ב (מספרת על סיפורם של אפרו-אמריקאים בארה"ב) ושימשה ככר פורה למאבקם של הפנתרים השחורים והשפיעה עליו .תהליכים אלו שינו לחלוטין את עיצוב החברה הישראלית. .3מלחמת יום כיפור :מדינת ישראל חוטפת מכה קשה וכואבת במלחמה .המלחמה גרמה לשני דברים מרכזיים :ראשית ,היא הורידה לקרקע אנשים רבים ששרו במצב של אופוריה כללית ,ובעקבות המלחמה והתלות באמריקאים ובצרפתים במהלכה חזרו למציאות ולהבנה שישראל היא מדינה קטנה שמוקפת אויבים רבים .שנית, ואולי יותר משמעותי ,היא הוביל לקיטוב ופילוג בחברה שאנו חשים בו עד היום. 25 .4מהפך :1611מפלגת העבודה (בראשות יצחק רבין) שהייתה בשלטון מתפטרת, בעקבות העובדה שמטוסים חדשים שנתקבלו מהאמריקאים הובלו בשבת .בעקבות זאת המפד"ל הצביעו אי-אמון והממשלה נפלה ונכנסה לתקופה של ממשלת מעבר. בתקופה זו נחשף חשבון דולרים של יצחק רבין בוושינגטון ,רבין מתפטר והמדינה הולכת לבחירות .מפלגת הליכוד עולה לשלטון ,ולראשונה המדינה משנה את זהותה ממדינה סוציאליסטית בראשות השמאל ,למדינה עם צביון ימני שבראשה עומד מנחם בגין. .5תמ"י (תנועת מורשת ישראל) מקבלת 9מנדטים ב :1611-המפלגה חברה למפד"ל ולמנחם בגין להקמת הממשלה .בגין מחליט למנות לתפקיד שר החינוך את זבולון המר ,חבר המפד"ל. .6זבולון המר :המר שינה בצורה מאוד משמעותית את החינוך במדינת ישראל .הוא מחליט שהרפורמה של שנות ה 65-הייתה רפורמה מבנית ללא תוכן ,וניסה ליצוק לתוכה תכנים שיסייעו למדינת ישראל בעתיד .המר מנסה במהלך שנות ה 85-להקים בתי ספר שיהיו מוכנים למאה ה ,21-הן ברמה המבנית ,הן ברמה הניהולית ובעיקר ברמה התכנית. שנות ה5/- .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 אוטונומיה ניהולית (אפקטיביות ,קביעות זהות) :נסיון להעניק להנהגת בתי הספר ולמנהליהם יכולת לנהל את בית ספרם כראות עיניהם .עיקרון בעייתי ,בין היתר מאחר וזהות המורים נקבעת על ידי ארגונים מקצועיים חיצוניים .בשנות ה85- לראשונה מתחילים לבחון בפועל את איכות תהליך הלמידה בבית הספר .נקבעו פרמטרים אובייקטיביים לקבוע את איכות בית הספר. אני מאמין בית ספרי :בתי ספר היו צריכים לקבוע מה מייחד אותם ומבדיל אותם מבתי ספר אחרים .מתחיל נסיון לקחת את הארגון צעד אחד קדימה כארגון, באמצעות המקצוע החדש שמופיע בשנות ה :85-ייעוץ ארגוני .ייעוץ ארגוני מתחיל תמיד במהו החזון של בית הספר ,רוח המנהל והאני מאמין הבית ספרי שלו .מתוך החזון נקבעו מטרות ויעדים. תכנית לימודית בית ספרית :המנהל יכל להוסיף תכנים מעבר לתוכנית הקבועה של מערכת החינוך .בתי ספר רבים הוסיפו תוכניות העשרה מעבר לתוכנית החובה. הערכה בית ספרית\הערכת צרכים :חלק מתהליך הפיתוח הארגוני ,בתי הספר הבינו שאחד הדברים המשמעותיים בתהליך החינוך זה לבדוק את עצמם – מה הם צריכים ,מה קורה עם בית הספר ,האם הם מכשירים תלמידים כפי שהיו רוצים. מתוך ההערכה נבנו תוכניות שיפור פנים בית ספריות. שיתוף מורים – העצמה :בבית ספר רבים הבינו שאחת הבעיות היא היעדר זיקה בין המורים לבין בית הספר ולבין ההנהלה .העובדה שלמורה אין ממש לאן להתקדם, פוגמת ביכולת המורים להפגין מוטיבציה .לכן ,היה צורך בתהליך של העצמה שבמהלכו ניתן יותר כוח למורים ,הן ברמת הסמכויות והן ברמת השיתוף בקבלת ההחלטות .שיתוף זה הגביר את רצון המורים להיות חלק מהתהליך הבית ספרי. פיתוח צוות :פיתוח זה סייע לצוות הניהולי של בית הספר לפקח ולשלוט בצורה יותר טובה בתלמידים ,ובעיקר לקדם תהליכים שהיו מעוניינים בהם (מועצת תלמידים). מעורבות הורים :בוצע נסיון לרתום את ההורים לסיוע בבית הספר ,בין אם במישור הכספי ,ובין אם בתמיכה בתוכניות ההעשרה הבית ספריות. שיתוף תלמידים :במסגרת מועצות תלמידים למשל. 26 .9השתלמות מוסדית :בתי הספר הבינו (גם אם הדבר נכפה עליהם בתחילה על ידי ארגוני המורים כאמצעי להגברת המשכורות) את חשיבות ההשתלמות המקצועית של המורים. חמשת השסעים של מדינת ישראל בשנות ה 85-מתחילים לעלות בצורה בולטת ומשמעותית מספר שסעים בחברה הישראלית: .1 .2 .3 .4 .5 .6 שסע פוליטי. שסע דתי-חילוני. שסע מעמדי. שסע גיאוגרפי (פער בין מרכז לפריפריה). שסע עדתי (שסע שהולך ונעלם). שסע לאומי. שלושה שסעים מרכזיים המשפיעים על הדמוקרטיה הישראלית .1מעמד :משאבים מוגבלים ,אי שוויון וקיפוח בחלוקת המשאבים .במרבית מדינות העולם השסע הזה הולך ומיטשטש עקב נסיונן של חברת האליטות ליצור מצג שווא כאילו החברה היא על-מעמדית ולא קיימים בה פערים משמעותיים. .2עדה :הבדלים בין העדות בחלוקת המשאבים ,בכוח הפוליטי ובהשפעה התרבותית. .3לאום :יחסי יהודים-ערבים ,דמוקרטיה אתנית ,האוכלוסיה הערבית בישראל וזכויות אזרח ,סטאטוס של מיעוט ,השתלבות משמעותית במערכת הפוליטית. המבנה הריבודי של ישראל בהקשר זה עברה ועוברת החברה הישראלית שינוי משמעותי ,משום שהבסיס של החברה (שכבת העניים) הולכת ומצטמצת וכבר לא מהווה בסיס כל כך רחב של החברה .זאת משום שיכולת המוביליות (הניעות) החברתית בחברה הישראלית הולכות ומתרבות עם השנים. מטרות החינוך הממלכתי בשנת 2555החליט משרד החינוך כתוצאה משלושה שרי מרצ (שריד ,אלוני ורובינשטיין) לנסות ולקבוע מהן מטרות החינוך במדינת ישראל. מצבה של מערכת החינוך במדינת ישראל הנסיון האחרון לבדיקה של מערכת החינוך הישראלית נעשה על ידי חברת מקינזי ,חברת הייעוץ הגדולה בעולם .מאז הקמת מדינת ישראל ,משרד החינוך מחזיק בתקציב השני בגודלו ,מתוך ראייה שהחינוך ישפיע על דמות החברה בעתיד. הבדיקה נעשתה על מנת לנסות ולבדוק האם ניתן לשפר בצורה כלשהי את המערכת. הרפורמה האחרונה נעשתה לפני שלושה עשורים (תחילת שנות ה .)85-המטלה הוטלה גם על חברת מקינזי וגם על איש היי-טק בשם שלמה דברת ,שהגיש את מסקנותיו בדו"ח שנקרא וועדת דברת. עיקרי ממצאי הבדיקות: 27 .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 תחושת אי נחת :בקרב אנשי חינוך בפרט ואזרחים בכלל .הדעה הרווחת הייתה שהחינוך בישראל על הפנים. תחושות של קשיי תפקוד בכל הרמות :למורים ,מנהלים ויועצים יש קושי משמעותי לבצע את התפקיד שלהם כהלכה. מצוקה תקציבית :עלתה טענה שישנם מוסדות רבים עם בעיות כלכליות קשות. הישגים לימודיים ירודים :נבדקו בבחינות הבגרות ומבחנים בינלאומיים נוספים. המצב הראה שההישגים הלימודיים היו נמוכים ביותר. קושי בהשגת מטרות חברתיות: התגברות תופעת האלימות בבתי הספר :מערכת החינוך לא מתמודדת כהלכה עם אחת התופעות הקשות בחברה הישראלית. שחיקה הולכת וגוברת של מורים ונשירתם :השחיקה נובעת מהרבה מאוד סיבות, בין היתר ששת הסעיפים הקודמים. מסקנות דוח מקינזי הדו"ח היה חדש משמעי במספר קביעות עיקריות: .1 .2 .3 .4 השיפור איננו תוצאה בלעדית של שיפור ההשקעה הכספית .הבעיה היא לא בהכרח העובדה שיש או אין כסף ,אלא איך משקיעים את הכסף ,כיצד הוא מנוהל ומנותב. אין קשר מהותי לגודל כיתה ,למרות טענות המורים שאינם מסוגלים ללמד כיתה של 35-45תלמידים. תלמידים הלומדים עם מורים מעולים יתקדמו מהר יותר ביחס של פי שלושה מילדים הלומדים עם מורים גרועים .ולכן ,הנקודה המשמעותית ביותר היא טיפוח פיתוח כוח האדם העוסק בהוראה .הדו"ח הדגיש שמערכת החינוך הטובות בעולם השיגו שיפור ניכר בהוראה על ידי גיוס נכון של אנשים ,פיתוח מקצועי ותמיכה ממוקדת. מדינת ישראל החליטה לאמץ את הדו"ח ולהעביר את כל האחריות להכשרת עובדי הוראה מהמכללות ולהחזיר אותו לאוניברסיטאות. שיעור 1/0301/1/ – 11 ריבוד חברתי שוויון חברתי :השאיפה של חלק מן החברות המודרניות היא למערכת חברתית לא מרובדת, כאשר אין חלוקה לשכבות והמשאבים והתגמולים מתחלקים בין כל בני האדם בצורה זהה. מאחר וברוב החברות זה לא מתקיים ,התוצאה היא רבדים שקיימים בחברה .הריבוד יוצר מושג שנקרא 'אי-שוויון' ,ולהיפך. רבדים הם ביטוי ממוסד לקיומו של אי שוויון בחברה .אי השוויון בשליטה על המשאבים יוצר דירוג בין בני האדם ,דירוג שקובע את היחסים ביניהם. שני גילוייו העיקריים של אי השוויון הם: .1הקצאת המשאבים :הכנסה ,תעסוקה ,יוקרה ,חינוך ,מיומנות וכוח. .2יחסים בין בני אדם הנבדלים בעקבות ההקצאה הבלתי שווה של המשאבים. 28 מעמד המערכת הריבודית המאפיינת את החברה המודרנית התעשייתית .הסטטוסים המשפיעים על מקומו הריבודי של האדם הם סטטוסים הישגיים כגון השכלה ,מקצוע ,תעסוקה וכו'. .1 .2 .3 .4 .5 המערכת בנויה מרבדים פתוחים וגמישים יחסית ,במבנה של יהלום :יש מעמד בינוני רחב (יש שמחלקים אותו לבינוני גבוה ובינוני נמוך) ,ומעמד עליון ותחתון צרים יותר. קיימת הטרוגניות בין המעמדות והומוגניות ביניהם. קיימת אפשרות לניעות בין המעמדות .אפיקי הניעות העיקריים הם :השכלה, תעסוקה ,כוח פוליטי ויוקרה חברתית (הדרך שבה החברה תופסת את האדם). קיים קשר רופף שהולך ומתמוסס בין מקצוע האב ומקצוע הבן ,בניגוד לחברות מסורתיות בהן המקצוע עבר בירושה (המשפחה מעניקה נקודת הצבה התחלתית בלבד). החברה היא חברה מסמיכה – ההסמכה היא אמצעי לחסימה וסלקציה ,ובו משתמשות הקבוצות רבות ההשפעה בחברה. ניעות חברתית בחברה המודרנית קיימת אפשרות לניעות בין המעמדות בחברה ,כאשר מבחינים בין כמה מושגי יסוד בתחום זה: .1 .2 .3 .4 .5 .6 ניעות כלפי מעלה :שיפור המצב הריבודי. ניעות כלפי מטה :שינוי לרעה במצב הריבודי. ניעות אנכית :כל שינוי כלפי מעלה או מטה בסולמות הריבוד. ניעות אופקית :שינוי בתפקיד או עמדה שאיננו גורר תזוזה כלפי מעלה או מטה. ניעות בין דורית :ניעות הילדים ביחס להוריהם. מלכודת ניעות :כאשר הניעות כלפי מעלה נחסמת בשלב כלשהו .המלכודת קיימת כאשר קיימת 'תקרת זכוכית' עבור מגדרים מסוימים בארגונים. קרל מרקס לאורך כל ההיסטוריה קיימת חלוקה מעמדית שבצידה האחד השולטים על אמצעי הייצור, ובצידה השני הנשלטים .קרל מרקס התבסס על הגורם הכלכלי-חומרי (מטיריאליסטי) בבנותו את התיאוריה שלו לגבי מקור השינוי בהיסטוריה. מרקס מבחין בין מעמד לכשעצמו ומעמד למען עצמו – כלומר ,לא קיימת סולידריות בין חברי הקבוצה ,אנשים נמצאים בתוך המעמד לכשעצמו אולם לא פועלים למען האינטרסים האמיתיים של הקבוצה .כדי שיקרה מצב בו המעמד הופך למעמד למען עצמו ,צריכים להתקיים 5תנאים: .1צמיחת הכרה מעמדית ,כלומר הבנת תפקידם ההיסטורי ,פיתוח סולידריות וכו'. צמיחת ההכרה היא השלב החשוב והבעייתי ביותר .זאת משום שעל פי מרקס, המעמד השולט בחברה ישאף תמיד לגרום למעמד הפועלים הנשלט לחשוב כאילו הוא חלק מחברה אל ועל מעמדית. .2קונפליקטים על חלוקת התגמולים בחברה. 29 .3תקשורת נוחה של יחידים בעלי אותה עמדה מעמדית .אם אין תקשורת בין האנשים, הם לא יוכלו להגיע להכרה מעמדית. .4מרירות כלפי השולטים. .5הקמתו של ארגון שהוא תוצאה של התנאים הקודמים (הדוגמא המובהקת ביותר היא ההסתדרות). התיאוריה הרב מימדית של ובר מקס ובר איננו מנתח את הסיבות לריבוד ,אלא בוחן את המצב הקיים .התיאוריה שלו כוללת שלושה סדרים ריבודיים המובחנים זה מזה: .1התחום הכלכלי. .2תחום היוקרה החברתית. .3תחום הכוח הפוליטי. בכך הוא שונה באופן מהותי ממרקס ,שתולה את כל הריבוד החברתי בתחום הכלכלי! התחום הכלכלי התחום מתבסס על האינטרס הכלכלי של היחיד .המעמד על פי ובר הוא מצב משותף לבני אדם הנקבע בהתאם לסיכוייהם לאספקה של טובין כלכליים והשימוש בהם .זאת אומרת ,זהו מקבץ אנשים שיש להם אותן הזדמנויות כלכליות ,אשר נקבעות על פי מצב השוק .המעמד מבוסס על אינטרס כלכלי של היחיד שפירושו רצון לזכות ברווח בתנאי שוק קיימים .על פי ובר ,ההבחנה בין המעמדות היא על פי האופן בו הם צוברים רכוש ,ועל פי ההבדלים ביכולתם לנצל את השוק. תחום היוקרה החברתית – קבוצת סטטוס התארגנות של בני אדם הפועלים על בסיס רגשי של שייכות הדדית ,להבדיל מן ההתנהגות הכלכלית הרציונאלית האופיינית למצב המעמדי. מצבן של קבוצות הסטטוס נקבע על פי מידת היקורה שלה הן זוכות בחברה .שיטות של קבוצות סטטוס הושאפות להעלות את יוקרתן :סגנון חיים מובחן ,מגורים ברחובות מסויימים, מגעים חברתיים ,קשרי נישואין אנדוגמיים ,סגירות קבוצתית ,עגון במוסכמות חוקים פולחנים. קבוצות הסטטוס מרובדות בהתאם לעקרונות הצריכה של טובין על ידיהם כפי שהיא מיוצגת בסגנון החיים המיוחד. תחום הכוח הפוליטי מפלגות פועלות בתחום חלוקת הכוח הפוליטי במדינה .הכוח הפוליטי מוקנה ומופעל דרכם, וזהו ביטוי לרצון להשיג כוח לשמו. תיאורית מבנית תפקודית (דייויס ומור) ראיית החברה כמערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה ,כאשר כל תהליך חברתי ממלא תפקיד חיוני עבור כלל החברה .המערכת היא מערכת מריטוקרטית (מבוססת על הצטיינות והישגיות). 31 האם מערכת החינוך משמרת או מאפשרת שינוי במבנה הריבודי? אי שוויון בבתי הספר? מחקריו של ג'יימס קולמן פירסם ב 1961-דו"ח שתימצת עשור של בדיקות וסקרים ,שבדקו האם העובדה שאנשים לומדים במערכות חינוך שונות משפיעות על המבנה הריבודי שלהם. התשובה הייתה חד משמעית לא .בית ספר לא מצליח לקלקל את מה שהמשפחה מסוגלת לתת ,והנתון המשמעותי יותר בקביעת הריבוד הוא המשפחה וההון החברתי שהילד גדל בו. 15שנים לאחר מכן פירסם בזיל בקנשטיין ספר שטען שבמידה רבה בתי הספר בארצות הברית מלאים ב"קודים לשוניים" .כבר מגיל צעיר ילדים קולטים שפה ומושגים מסוימת, והופכים לילדים תת הישגיים .זאת מאחר והילדים: .1זוכים לתגובות מוגבלות באיכותן שלא מעוררות סקרנות. .2קוד דיבור אמוציונאלי שמקשה בהבנת שפה מופשטת. .3עסוקים באימון ותרגול ופחות בחקר. שנה מאוחר יותר ,בולס וגניטיס פירסמו ספר נוסף ,שטען כי המריטוקרטיה (ברירת האנשים המוכשרים והכשרתם למילוי תפקיד עתידי) היא סוג של מיתוס ,מיתוס שנועד להבטיח שליטה בתלמיד שתאפשר יצירת כוח עבודה יעיל וממושמע. על פי מחקרו של איליץ ,בית הספר ממיין ומתייג את הילדים מראש ,ומנציח את אי השוויון. על פי בורדייה ופסרון (ממשיכי דרכו של ובר) חוסר ב"הון תרבותי" יוצר רפרודוקציה חברתית. חינוך ואי-שוויון בישראל לאורך השנים העמידו מנהיגי מדינת ישראל וראשי מערכת החינוך את השוויון וצמצום הפערים בראש סדר העדיפויות .למרות זאת ,מערכת החינוך בישראל לא הצליחה להתמודד עם הפערים הגדולים בין קבוצות אוכלוסיה שונות (מתוך דו"ח דברת) ישראל היא עדיין אחת המדינות המובילות בעולם בפערים לימודדים המבוססים על רקע סוציאו-אקונומי. גישות ונתונים המחזקים את התפיסה כי מערכת החינוך משמרת את המבנה הריבודי הקיים רנדל קולינס טוען כי החברה היא חברה מסמיכה ,שאנו זקוקים בה ליותר ויותר תעודות מסמיכות .כדי להשיג את התעודות ,דרושים משאבים כלכליים שלא תמיד יהיו זמינים לכולם. בורדייה עסק בהון התרבותי .ההון התרבותי בא לידי ביטוי בתהליך החברות. אלברט כהן טוען כי תהליך החיבורת והפנמת נורמות וערכים ייחודיים למעמד מסוים, והמורים הם בני המעמד הבינוני. מקומו של בית הספר (מרכזי\פריפריה) ,חיברות במשפחה וגורמים מוסדיים חברתיים כגון רמת המוסדות ,בחינות כניסה ,אמצעים כספיים בידי ההורים ,מספר אחאים במשפחה ועוד. 31 משאבים בידוליים בידי דור ההורים הם שיגרמו לגילוי הכשרונות אצל דור הבנים (טומין). החינוך הוא חלק מבניין העל של החברה ,וכמו כל המבנים הקיימים בחברה ,נועד להנציח את יחסי השליטה הקיימים (מרקס). שיטת ההקבצות. גישות ונתונים המחזקים את התפיסה כי מערכת החינוך משנה את המבנה הריבודי הקיים פונקציונליסטיים יטענו כי בית הספר הוא אחד האלמנטים המרכזיים המאפשרים שינוי של המבנה הריבודי הקיים. בית הספר הוא האמצעי הטוב ביותר לגילוי הכשרונות באוכלוסיה – בבית הספר הכל פתוח לכולם מכיתה א' והיכולת של הילדים להצליח תלויה בעצמם. מנגנונים נוספים שתומכים בשינוי :מכינות קדם אקדמיות ,פרויקט פר"ח. עידו ד בתי הספר להגיש מספר רב של תלמידים לבחינות הבגרות על ידי מתן בונוס על אחוז הצלחה ולא על רמת ציונים כמו בעבר. הקמת מכללות אקדמיות אשר מאפשרות לסטודנטים רבים יותר להשתלב במוסדות ההשכלה הגבוהה. אפליה מתקנת לטעוני טיפוח. 32
© Copyright 2024