1. No category

‫בסיעתא דשמיא‬
‫לזכות שילה סעידי הי”ו‬
‫ולהצלחתו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬
‫עלון שבועי בהלכה ובאגדה‪ ,‬מוסר והנהגות‪ ,‬דרכי חיים ומעשי הגדולים‪ ,‬פרשת שבוע ועוד‪...‬‬
‫‪349‬‬
‫המופץ ביותר מ‪ 2,500 -‬עותקים בגן יבנה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬רחובות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חולון‪ ,‬ת"א‪ ,‬בית שאן ועוד‪....‬‬
‫בנשיאות כ”ק המרא דאתרא‪-‬גן יבנה ‪ -‬הרה”ג משומר צוברי שליט”א‬
‫רעיון מפרשת השבוע | הרה"ג יאשיהו פינטו שליט"א‬
‫מסירות נפש‬
‫בפרשת השבוע‪" ,‬פרשת חוקת"‪ ,‬מובא‪ ,‬עומק‬
‫גדלותו של משה רבנו‪ ,‬אשר היה מוכן להקריב את‬
‫נפשו ואת הדברים היקרים והחשובים לו ביותר‪,‬‬
‫למען כלל עם ישראל‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬הקב"ה מצווה את משה "קח את המטה‪,‬‬
‫והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך‪ ,‬ודיברתם אל‬
‫הסלע"‪.‬‬
‫ורבו הקושיות‪ :‬אם הקב"ה מצווהו לדבר אל הסלע‪,‬‬
‫מדוע מבקש ממנו ליקח עימו את המטה?! ואפשר‬
‫לפרש ולומר‪ :‬נס הנעשה לאדם‪ ,‬נעשה עפ"י גדולת‬
‫האדם‪ ,‬אדם גדול‪ -‬נס גדול‪ ,‬אדם קטן‪ -‬נס קטן‪.‬‬
‫כך במקרה זה‪ ,‬משה רבנו הולך להוציא‬
‫מים לבני ישראל מן הסלע‪ ,‬כשיגיעו אל‬
‫הסלע‪ ,‬תיבחן מעלתם‪ ,‬אם מעלתם‬
‫רמה‪ ,‬הדיבור יספיק‪ ,‬להוציא את‬
‫המים מן הסלע וזה מורה‪ ,‬על‬
‫מעלה גדולה והשגת נפש עצומה‪,‬‬
‫של בני ישראל‪ ,‬שבדיבור בלבד‪,‬‬
‫יוצאים המים‪ .‬אולם‪ ,‬אם באותה‬
‫שעה מעלתם אינה גבוהה‪ ,‬דיבור‬
‫לא יספיק ואז‪ ,‬יצטרך משה‬
‫להכות את הסלע‪ ,‬שזה בבחינת‬
‫קטנות‪.‬‬
‫הגיע משה עם בני ישראל למקום‬
‫המיועד ופחד מלבייש את בני ישראל‪,‬‬
‫אם ידבר אל הסלע ולא יצאו מים‪ ,‬משום‬
‫שמעלתם פחותה‪ ,‬גם ביזיון גמור גדול יהיה‬
‫לבני ישראל‪ ,‬אם גם יהיו ליצני הדור‪ ,‬יפרשו את‬
‫הדבר בצורה נכונה ויאמרו הנה עצת ה'‪ ,‬חס ושלום‪,‬‬
‫לא קמה‪ .‬לכן‪ ,‬משה לקח על עצמו חרון אף‪ ,‬כעס‬
‫משמים והיכה את הסלע ולא דיבר ובגלל מעשה‬
‫זה‪ ,‬נמנע ממנו הדבר אשר היה משוש חייו‪ ,‬לזכות‬
‫להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬לחזות בנועם ה' ולבקר‬
‫בהיכלו‪ .‬וכל זה‪ ,‬מאהבת ישראל הגדולה‪ ,‬אשר‬
‫הייתה למשה‪ .‬וזה דרך הצדיקים בכל דור ודור‬
‫למסור את חייהם למען כלל עם ישראל‪ ,‬כמה‬
‫קדושים מסרו את נפשם על קידוש ה'‪.‬‬
‫ידוע המעשה‪ ,‬בצדיק גדול‪ ,‬אשר היה מראשית‬
‫משפחתנו הקדושה‪ ,‬רבי דוד אבוחצירא‪ ,‬ה' יקום‬
‫דמו‪ ,‬אשר באו ערבים‪ ,‬לעירו וביקשו לעשות שפטים‬
‫בכל יושבי העיר‪ .‬כל הגברים והנערים‪ ,‬ברחו מחוץ‬
‫לעיר ורבי דוד‪ ,‬הי"ד‪ ,‬עמד והחביא את כל התינוקות‬
‫ועמד כמגן וצינה עליהם והערבים הפורעים‬
‫והבוזזים עמדו ופרעו ובזזו כל חלקה טובה וכל מי‬
‫שנקרה בדרכם‪ ,‬שפכו את דמו‪.‬‬
‫לקראת סוף חורבנם‪ ,‬עמדו ואמרו‪ ,‬אם יתנו לנו את‬
‫מנהיג וראש הקהילה היהודית‪ ,‬נניח אתכם‪ ,‬עמד‬
‫רבי דוד‪ ,‬ואמר‪ :‬אני אמסור את חיי‪ ,‬למען תיעצר‬
‫המגיפה הזו‪ .‬הלך‪ ,‬מסר את עצמו בידי הרוצחים‪,‬‬
‫יימח שמם‪ ,‬קשרו את גופו במכונת המלחמה וירו‬
‫בפצצה וכל גופו התפרק לחתיכות‪ .‬חרדה ואימה‬
‫אחזתם והניחו את כל כלי נשקם וברחו על נפשם‪.‬‬
‫זוהי מעלתם של גדולי ומנהיגי עם ישראל‪ ,‬שטובתם‬
‫העצמית לא עמדה להם‪ ,‬כנגד כלל עם ישראל‬
‫ובכל עת ובכל רגע‪ ,‬היו מוכנים ומזומנים‪,‬‬
‫למסור את נפשם למען כלל עם ישראל‬
‫ומשה רבנו‪ ,‬בהנהגתו‪ ,‬השריש מידה‬
‫זו‪ ,‬בכל מנהיגי עם ישראל‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כשנתעמק ונתבונן‪ ,‬בעניין‬
‫מי מריבה‪ ,‬וההבדל‪ ,‬בין נס‬
‫בארה של מרים‪ ,‬לבין נס המים‬
‫שהוציא משה‪ ,‬אפשר לבאר‬
‫ולומר‪ :‬הנס של משה‪ ,‬גדול היה‬
‫ולכן‪ ,‬דווקא‪ ,‬על מי משה‪ ,‬בני‬
‫ישראל שרו שיר "אז ישיר ישראל‬
‫את השירה הזאת עלי באר ענו‬
‫לה" ולא מצאנו שירה‪ ,‬על בארה של‬
‫מרים‪ ,‬משום שהנס של משה‪ ,‬נס גדול‬
‫הוא‪.‬‬
‫ונקשה‪ ,‬איך גדול הוא? נבאר ונאמר‪ ,‬שבכל‬
‫דבר יש ‪ 4‬יסודות ואחד מארבעת היסודות‪ ,‬הוא‬
‫מים‪ :‬באבן יש טיפת מים‪ ,‬בעץ יש טיפת מים‪ ,‬בברזל‬
‫יש טיפת מים‪ ,‬בכל דומם‪ ,‬יש טיפת מים ומרים‬
‫התפללה ובזכותה‪ ,‬התרבתה הטיפה הזאת ונהיה‬
‫שפע גדול ומים‪ ,‬להשקות את כל עם ישראל‪.‬‬
‫אך‪ ,‬הנס היה מהטיפה הקיימת שהתרבתה‪ ,‬ומשה‬
‫רבנו‪ ,‬אצלו הנס היה גדול ביותר‪ ,‬לא מהטיפה‬
‫התרבו המים‪ ,‬אלא‪ ,‬יצר יש מאין והברכה והשפע‬
‫של המים אצל משה‪ ,‬נוצר מכלום‪ .‬וזה עומק‬
‫הפסוק‪" :‬ההופכי הצור אגם מים" זה בארה של‬
‫מרים‪ ,‬שמטיפה נהיה אגם‪" .‬חלמיש"‪ ,‬זהו נסו של‬
‫משה‪ ,‬למעיין הנובע עם מים‪.‬‬
‫הקב"ה‪ ,‬בע"ה‪ ,‬יזכנו להתקרב לבוראנו‪ ,‬למסור‬
‫את נפשנו על ייחוד קדושת שמו‪ .‬יהי רצון שתחול‬
‫הברכה בכל מעשה ידינו!‬
‫למען הסר מכשול‪ ,‬נא לא לעיין בזמן התפילה!‬
‫שמרו עלון זה וצרפוהו לבאים‪ ,‬וכך יהיה בידכם קובץ פנינים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬הלכות וסיפורים לכל ימות השנה!‬
‫עמותת‬
‫'משכן שילה'‬
‫(ע"ר)‬
‫פועלת בגן יבנה והסביבה להפצת תורה ומעשים טובים‪.‬‬
‫בעמותה כ‪ 50-‬פעילים בהתנדבות מלאה‬
‫ללא תמורה כספית כלשהיא!‬
‫•••••‬
‫‪052-84-671-04 • 054-95-70-777‬‬
‫אנשי קשר‪ :‬אשקלון ‪057-4420-440‬‬
‫רחובות ‪ | 057-5540-749‬פתח תקווה ‪052-600-7797‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬
‫מפעילויות‬
‫משכן שילה‬
‫ההקדשה המרכזית‬
‫זכות הלימוד בעלון מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫אלון לוי בר פרחיה ז"ל‬
‫נפטר בכ"ז סיון‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ולהצלחת משפחת ממן הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪ ,‬בריאות איתנה ושכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫אכי"ר‬
‫חוקת‬
‫ַה ְפ ָט ָרה‪" :‬ויפתח הגלעדי"‬
‫ז' תמוז התשע"ג‬
‫מעׂשר שני‬
‫ֵ‬
‫ְׁשנַ ת‬
‫יטה‬
‫ָׁשנַ ה חמישית ַל ְׁש ִמ ָ‬
‫ירושלים‬
‫ת”א‬
‫חיפה‬
‫ב”ש‬
‫כניסת יציאת‬
‫השבת השבת‬
‫‪20:22 *19:31‬‬
‫‪20:20 19:29‬‬
‫‪20:23 19:32‬‬
‫‪20:20 19:28‬‬
‫ר”ת‬
‫‪21:19‬‬
‫‪21:16‬‬
‫‪21:20‬‬
‫‪21:15‬‬
‫* לנוהגים ‪ 40‬דק'‪19:11 :‬‬
‫זמני השבוע‬
‫ח' תמוז עד יד' תמוז (לפי שעון קיץ)‬
‫הזמנים עפ”י דעתו של מרן הרה”ג עובדיה יוסף‬
‫שליט”א שהובאו בלוח אורח חיים המדוייק (אופק ת”א)‬
‫עלות השחר‬
‫זמן טלית ותפילין‬
‫הנץ החמה‬
‫‪4:07‬‬
‫‪4:15‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪4:08‬‬
‫‪4:16‬‬
‫‪5:39‬‬
‫סוף זמן ק”ש (מג”א) ‪8:25 8:24‬‬
‫חצות יום ולילה‬
‫‪12:43 12:41‬‬
‫שקיעה‬
‫‪19:51 19:49‬‬
‫צאת הכוכבים‬
‫‪20:08 20:07‬‬
‫כדאי לדעת!‬
‫‪ .1‬תחילת זמן ברכת הלבנה במוצאי שבת‬
‫מהשעה ‪.21:33‬‬
‫‪ .2‬סוף זמן ברכת הלבנה י"ד תמוז כל‬
‫הלילה‪.‬‬
‫לקבלת העלון במייל מידי שבוע‪:‬‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬
‫בהמלצת הרבנים שליט"א ובינהם‪:‬‬
‫הראש"ל רצון ערוסי שליט"א‪:‬‬
‫המרא דאתרא קרית אונו וחבר‬
‫מועצת הרבנות הראשית לישראל‬
‫בוא ונחזיק טובה למזכי הרבים‪,‬‬
‫המוציאים לאור את העלון התורני‬
‫"משכן שילה"‪ .‬עלון זה חשוב מאוד‬
‫בתוכנו‪ :‬הלכה למעשה‪ ,‬מוסר‬
‫ואמונה‪ ,‬תורה‪ ,‬מפרשיה ומדרשיה‪ ,‬וטוב שתפוצתו‬
‫תגדל למען קדושת עמנו וארצנו "עד כי יבוא שילה"‪.‬‬
‫כנסי התעוררות גמ"ח אתר‬
‫פרויקטים‬
‫שידוכים גמ"ח למשפחות עלון תורני תשב"ר תהילים לילדים ערבי ענק גמ"ח‬
‫מורחב לילדים‬
‫בשבתות‬
‫לילדים תינוקות תורניים נוספים!‬
‫נזקקות‬
‫לגברים‪/‬לנשים ספרים תורני לשם שמיים!‬
‫ועוד חזון‬
‫למועד‪...‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫סיפור לשבת ‪/‬‬
‫ָּכל ָמאן ְּד ָע ִביד ַר ֲח ָמנָ א – ִל ָטב ֲע ִביד‬
‫להלן סיפור מופלא המעובד מהספר‬
‫"ברכי נפשי" דברים שנאמרו בשם‬
‫הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן‬
‫בבני‪-‬ברק וקובצו ע"י הרב מיכאל צורן הי"ו‪ ,‬ויש בדברים‬
‫אלו לנסות ולהטמיע בנו שוב ושוב‪ ,‬כי כל מה שעושה‬
‫הקב"ה‪ -‬הכל לטובה ולהאמין בכך‪ .‬ייתכן ולא נבין זאת‬
‫בראיה ראשונית‪ ,‬מהי הטובה מכך‪ ,‬וייתכן‪ ,‬שרק לאחר‬
‫זמן מה נבין מדוע הבורא עשה כן‪ .‬ולהלן סיפורו של הגאון‬
‫הרב זילברשטיין‪.‬‬
‫הרה"ג צבי יהודה‬
‫הכהן קוק זצ"ל‬
‫הרצי"ה כיהן כראש‬
‫ישיבת מרכז הרב‬
‫הבהילו אותי לבית‪-‬הרפואה‪ ,‬בהגיעי לשם קבעו הרופאים‬
‫נחרצות‪ ,‬כי נראה בבירור שהכתף נשברה!"‬
‫אדם מן היישוב עלול היה לחשוב באותו רגע‪" :‬ריבונו של‬
‫עולם‪ ,‬מדוע כך עשית לי? הרי הלכתי לקיים מצווה של‬
‫תפילה במניין במסירות נפש ממש?! הכי ייתכן שניזקתי‬
‫מכך?!"‪.‬‬
‫אך אותו יהודי ראה ממש את אהבת הבורא אליו‪ .‬הוא‬
‫נשלח לרנטגן לצורך צילומים וזאת על‪-‬מנת שיוכלו‬
‫הרופאים לקבלת החלטה מדויקת להמשך הטיפול‪ .‬לא‬
‫חלפו דקות ארוכות‪ ,‬והצילומים שהגיעו נמצאו ביד אחד‬
‫הרופאים והם החלו להתבונן בהם ארוכות‪ .‬ואז להפתעתו‬
‫הגדולה החלו הרופאים לפתע לזעוק בקול גדול‪.‬‬
‫אחד מהיהודים העשירים באנגליה‪ ,‬שלח לי מכתב וביקש‬
‫ממני שאפרסמו בארץ‪ .‬אותו עשיר יהודי החליט באחד מן‬
‫הימים להתחזק בשמירת המצוות שבורא העולם ציוונו‪.‬‬
‫"אחת הקבלות שקיבלתי על‬
‫עצמי"‪ ,‬כותב אותו יהודי באנגליה‪,‬‬
‫"הייתה לעשות כל מאמץ על מנת‬
‫להתפלל כל שלושת התפילות "נכנסתי למכונית המפוארת‪ ,‬והתחלתי‬
‫בבית‪-‬כנסת ובמניין‪ .‬והנה‪ ,‬לפני לנסוע‪ ,‬בעוד השלג הכבד יורד עליי ללא‬
‫כחודש וחצי‪ ,‬פקדה את לונדון הפסקה‪ .‬והנה‪ ,‬לאחר נסיעה של שניות‬
‫וערים נוספות באירופה סופת אחדות אני רואה שני בריונים אנגלים‪,‬‬
‫שלגים עזה ששיתקה את כל שהתפרצו לכביש ועמדו מול מכוניתי‪,‬‬
‫וזאת כדי לא לאפשר לי להמשיך לנסוע‪.‬‬
‫פעילות הערים"‪.‬‬
‫הרה"ג אברהם אלנדאף‬
‫זצ"ל ‪ -‬הקים עולה של‬
‫תורה בי‪-‬ם‬
‫הרה"ג אברהם מרדכי‬
‫נסים הררי רפול זצ"ל‬
‫זקן חכמי ארם צובא‬
‫בא"י‬
‫למעשה‪ ,‬הבריונים הבחינו שהרחוב שומם‬
‫"באותו יום מושלג‪ ,‬הגיע זמן מאדם והחליטו לנצל זאת כדי לשדוד‬
‫תפילת ערבית‪ .‬לא חשבתי את מכונית הפאר שלי עם כל הכסף הרב‬
‫והתכולה הרבה שהייתה בתוכה!"‪.‬‬
‫פעמיים ועשיתי את דרכי לעבר‬
‫הרכב כדי לנסוע לבית הכנסת‪,‬‬
‫למרות השלג הכבד והקור העז‪,‬‬
‫ששרר בחוץ‪ ,‬ששיתק את הרחוב‪,‬‬
‫ואף אדם לא נראה בו‪ .‬כי קבלה זו קבלה‪ ,‬ויש לבצעה אף‬
‫במסירות נפש"‪.‬‬
‫הרה"ג אליהו אליעזר‬
‫דסלר זצ"ל ‪ -‬מ"ס מכתב‬
‫מאליהו‪ ,‬משגיח רוחמי‬
‫בישיבת פוניבז'‬
‫"הוא הפסיק לרגע משטף דיבורו‪ ,‬הביט בי ואמר בקול‬
‫רועד‪' :‬המשמעות היא שאם לא היינו מגלים זאת תוך‬
‫זמן קצרצר – היית אמור לקבל 'שבץ לב' באופן פתאומי‬
‫באמצע הרחוב‪ ,‬ומי יודע מה היה עולה בגורלך במיוחד‬
‫בשל מזג האוויר הקשה אם היו מספיקים להגיע לבית‪-‬‬
‫החולים בזמן‪-‬ה' ישמור'‪ .‬מיד הבהילו אותי במהירות‬
‫לחדר הניתוח‪ ,‬וערכו לי ניתוח לב‪ ,‬והצילו את חיי ברגע‬
‫האחרון"‪.‬‬
‫"נכנסתי למכונית המפוארת‪ ,‬והתחלתי לנסוע‪ ,‬בעוד השלג‬
‫הכבד יורד עליי ללא הפסקה‪ .‬והנה‪ ,‬לאחר נסיעה של שניות‬
‫אחדות אני רואה שני בריונים אנגלים‪ ,‬שהתפרצו לכביש‬
‫ועמדו מול מכוניתי‪ ,‬וזאת כדי לא לאפשר לי להמשיך‬
‫לנסוע‪ .‬למעשה‪ ,‬הבריונים הבחינו שהרחוב שומם מאדם‬
‫והחליטו לנצל זאת כדי לשדוד את מכונית הפאר שלי עם‬
‫כל הכסף הרב והתכולה הרבה שהייתה בתוכה!"‬
‫הרה"ג בנימין אלגמל‬
‫זצ"ל ‪ -‬שימש בב"ד‬
‫אלמעזבה מחוז עמאר‬
‫מסיים הרב זילברשטיין ואומר‪" :‬אותו יהודי עשיר ביקש‬
‫לפרסם זאת‪ .‬ולהראות לכולם‪ .‬כיצד הקבלה שקיבל על‬
‫עצמו להתפלל במניין בבית‪ -‬הכנסת בכל מצב שיהיה‪,‬‬
‫היא דווקא זו שהצילה אותו‪ .‬אלמלא‪ ,‬היה מתחזק‬
‫בלילה המושלג לנסוע במסירות נפש לבית הכנסת ולא‬
‫היה פוגש בבריונים‪ -‬הוא כנראה באותו לילה היה מקבל‬
‫שבץ‪ ,‬וייתכן מאוד שלא היה בין החיים‪ .‬המכות והסבל‬
‫שקיבל היו לטובתו! להצלתו! שמאלו תחת לראשי וימינו‬
‫תחבקני‪"...‬‬
‫"לא נכנעתי להם‪ ,‬והחל להתפתח בינינו מאבק של‬
‫ממש‪ .‬הם החלו להלום בי במכות חזקות ללא כל חמלה‬
‫מצידם‪ ,‬עד אשר אחד מהם הרים את ידו והכה בכתפי‬
‫בכל כוחו בחוזקה רבה‪ .‬אי אפשר לתאר ולשער את שעבר‬
‫עליי באותם רגעים‪ .‬הכאבים בכתף באותו רגע היו קשים‬
‫ממוות והתחלתי לצעוק בקולי קולות על מנת לקבל עזרה‬
‫וסיוע‪ .‬אשתי שהייתה בבית‪ ,‬שמעה לפתע את זעקותיי‪,‬‬
‫והחלה אף היא לצעוק לעזרה לכל עבר‪ ,‬ומיד כששמעו‬
‫זאת השודדים‪ ,‬הם חששו לגורלם והחלו לברוח מהמקום‬
‫במהירות‪ .‬הכאבים בכתף היו נוראיים מאוד‪ ,‬ומיד‬
‫הרה"ג חיים חורי זצ"ל‬
‫מגדולי רבני יהדות‬
‫תוניסיה‬
‫וכך ממשיך לספר מיודענו‪" :‬אפילו‬
‫אני בעצמי נבהלתי מהצעקות‪ .‬מה‪,‬‬
‫חלילה‪ ,‬הם עוד רואים שם? מה‬
‫יכול להיות גרוע יותר מהאבחון‬
‫הראשוני של השבר בכתף? ואז‬
‫הרופאים ניגשו אליי ואחד מהם‬
‫אמר לי בהתרגשות מרובה‪:‬‬
‫"אלוקים הציל אותך ממש!"‪.‬‬
‫בעוד אני אינני מבין על מה הם‬
‫מדברים‪ .‬ואז הרופא האחראי ניגש‬
‫אליי והראה לי את אחד הצילומים‪,‬‬
‫ואמר לי‪" :‬אתה יודע מה רואים‬
‫כאן? כשצילמנו לך את הכתף‬
‫השבורה‪ ,‬גילינו לפתע‪ ,‬שהשסתום‬
‫של הלב שלך סתום לחלוטין!"‪.‬‬
‫הרה"ג חיים כסאר זצ"ל‬
‫זקן רבני תימן ומגדולי‬
‫הדור‬
‫ברכת השנה‬
‫ברכת החומש‬
‫ברכת החודש‬
‫זכות "ברכת החודש" תעמוד לרפואת‪:‬‬
‫שפעת שלומים וברכות ממרומים יחולו על ראשם‬
‫של ידידנו אהובנו היקרים‪:‬‬
‫שפעת שלומים וברכות ממרומים יחולו על ראשה‬
‫של האשה הנכבדת‪:‬‬
‫משפחת‬
‫בתיהרוזהגלאם הי"ו‬
‫אסתר‬
‫בת‬
‫אשר תרמה לברכת חומש במדבר‬
‫ראובןדודבןהי"ויוסף‬
‫הרב‬
‫למשפחת‬
‫אלקובי הי"ו‬
‫הקב"ה ישלח לו רפואה שלימה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‬
‫ויחזיר לו את מאור עניו במהרה‪,‬‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪ .‬אכי"ר‪.‬‬
‫אשר תרמו לברכת שנת התשע"ג‬
‫אתה ה’ תשמרם מכל צרה‪ ,‬ומנזק תצילם‪ .‬בזכות שכר זיכוי הרבים‪ ,‬הקב”ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬ויזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪,‬‬
‫מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪ .‬ישלם ה’ פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה’ אלוקי ישראל‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬
‫לשם שמים! ללא מטרות רווח! שמות התורמים לברכת השנה‪ ,‬החומש והחודש יתברכו בל"נ מפי מאות תינוקות של בית רבן מידי שבת בתהילים ומידי יום שלישי בתלמוד תורה‬
‫לתשב"ר‪ ,‬וזאת מלבד השכר העצום הטמון באמתחתם בזיכוי הרבים של יותר מ‪ 2,500 -‬לומדי תורה בעלון מידי שבת‪.‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫עדנה‬
‫אסטיוקר‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫‪2‬‬
‫יהודה‬
‫כבתי‬
‫אלעזר‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫ניר‬
‫עמר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אבי‬
‫טימור‬
‫משה‬
‫שמלה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הדריאל‬
‫שמעוני‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יוסי‬
‫עמר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אלעד‬
‫שירם‬
‫טלי‬
‫מלבר‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫איתמר‬
‫יפרח‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יהודה‬
‫אחרק‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫שמעון‬
‫שושן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫פניני פרשת השבוע בשילוב מעשיות וסיפורים על גדולי ישראל‬
‫אוסף יקר המלוקט מ'בני ציון'‪' ,‬תורת הפרשה'‪' ,‬מעיין השבוע' ועוד‪...‬‬
‫"ז ֹאת הַ ּתו ֹרָ ה ָאדָ ם ּכִ י יָמּות ּבְ א ֹהֶ ל" (י"ט‪ ,‬י"ד)‬
‫"זאת התורה אדם"‪ .‬כלומר שהתורה דורשת בראש ובראשונה להיות אדם‪ ,‬וכפי שאמרו במדרש (ויקרא רבה ט‪,‬‬
‫ג) "דרך ארץ קדמה לתורה"‪.‬‬
‫עוד אפשר לומר שבא לרמז שמי שלומד תורה נשאר חי בעולם שכולו טוב‪ ,‬ומת רק מהעולם הזה‪ ,‬אבל בעולם‬
‫הבא הוא חי וקיים‪ .‬וזהו שאמר‪" :‬זאת התורה"‪ ,‬מי שלומד תורה "אדם כי ימות באהל"‪ ,‬הוא מת רק בעולם הזה‬
‫הדומה לאהל‪.‬‬
‫עוד אפשר לומר‪ ,‬שבא לרמז שמי שרוצה לזכות לתורה וללמוד אותה‪ ,‬יזכור את יום המוות‪ ,‬ואז יבוז לכל קנייני‬
‫העולם הזה וישקיע עצמו בלימוד תורה‪ .‬וזהו שאמר‪" :‬זאת התורה"‪ ,‬מי שרוצה ללמוד תורה ולקיימה‪" ,‬אדם כי‬
‫ימות"‪ ,‬יזכור שסופו למות‪ ,‬ואז יבוז לענייני העולם הזה וילמד תורה‪.‬‬
‫הרה"ג אלעזר אבוחצירא‬
‫זצ"ל ‪ -‬מקובל‪ ,‬נכדו של‬
‫הבבא סאלי‬
‫ָאחיָך וְ דִ ּבַ רְ ּתֶ ם אֶ ל הַ ֶּסלַ ע לְ עֵ ינֵיהֶ ם וְ נָתַ ן מֵ ימָ יו" (כ'‪ ,‬ח')‪.‬‬
‫"קַ ח אֶ ת הַ ּמַ ֶּטה וְ הַ ְקהֵ ל אֶ ת הָ עֵ דָ ה אַ ּתָ ה וְ ַאהֲ ר ֹן ִ‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע חטא כאן משה בהכותו את הסלע במטהו? הרי הוא נצטווה במפורש מאת ה' לקחת עמו את המטה?‬
‫משיב על כך רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "תפארת יהונתן"‪ :‬התורה לימדה כאן דרך ארץ‪ ,‬שלא יבוא אדם לייסר את חבירו‬
‫מיד בדברי חירוף ובתקיפות עזה‪ ,‬אלא אמירתו תהיה תחילה בדברי נועם וריצוי‪ ,‬ורק אם לא יועיל בזה‪ ,‬ניתנה לו הרשות‬
‫לאחוז באמצעים יותר קשים‪.‬‬
‫הרה"ג בן ציון אבא‬
‫שאול זצ"ל ‪ -‬כיהן‬
‫כראש ישיבת פורת יוסף‬
‫בירושלים ופוסק הלכה‬
‫לכן אמר ה' למשה‪" :‬ודברתם אל הסלע" – בדברי ריצוי – לקדש את שמו ברבים וללמד את ישראל בדורות הבאים דרכי‬
‫הנהגה והדרכת הציבור‪ .‬והמטה נצטווה לקחת ביד‪ ,‬שאם לא יתן הסלע מימיו בדיבור ‪ -‬יוסר בהכאה‪ ,‬ומשה רבינו לא עשה כן‬
‫ונמנע ממנו קידוש ה' (פרפראות לתורה)‪.‬‬
‫ֹאמרּו הַ ּמ ְֹׁשלִ ים ּב ֹאּו חֶ ְׁשּבו ֹן" (כ"א‪ ,‬כ"ז)‬
‫"עַ ל ּכֵ ן י ְ‬
‫בספר "ראשית חכמה" הקדמתו לפרק המצוות‪ ,‬ביאר מדרש חכמים זה באופן נוסף‪ .‬שלעולם אל יאמר האדם‪:‬‬
‫חוטא אני‪ ,‬ועבירות רבות עברתי‪ ,‬מה אועיל אם אקיים איזו מצווה‪ ,‬ומה כבר יזיק אם אעבור עוד עבירה‪...‬חלילה‬
‫מלחשוב כן‪ .‬אלא‪ ,‬כמו שאמרו במדרש‪ :‬אם עשית חבילות עבירות‪ ,‬עשה כנגדן חבילות מצוות‪ :‬דיבר לשון הרע‪,‬‬
‫יעסוק בתורה ובתפילה‪ .‬עשה מעשים רעים‪ ,‬יעשה כנגדם מעשים טובים‪ .‬וזהו "הפסד מצווה"‪ ,‬אם הפסיד מצוות‬
‫רבות בחייו‪" ,‬כנגד שכרה"‪ ,‬ירבה עתה במצוות ויכריע שכרן‪" .‬שכר עבירה"‪ ,‬אם עבר עבירות רבות ושכרן צפון לו‬
‫בגהינום‪" ,‬כנגד הפסדה"‪ ,‬יימנע מהן עתה וייחשב לו לזכות‪ .‬מלבד מה שימחוק עוונו בתשובתו השלימה‪.‬‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט”א‬
‫גדול מזכה הרבים‪ .‬ראש ישיבת “בני ציון” ‪-‬ירושלים וראש בד”ץ בני ציון‬
‫שאלה‪ :‬מופיע בגמרא שמי שמבקר את החולה לוקח אחד מ‪ 60 -‬מחוליו האם אין חשש שמי שמבקר הרבה חולים‬
‫הוא יינזק בריאותית או שזכות המצווה תגן עליו?‬
‫תשובה‪ :‬כתבו המפרשים שכיוון שהוא עושה מצווה הוא לא יינזק כלל‪ ,‬ולמעשה שניהם מרוויחים‪ ,‬החולה הולך‬
‫ומבריא והמבקר לא ניזוק אלא הרוויח מצווה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אימי נפטרה לפני כ‪ 3-‬חודשים‪ .‬האם מותר לקרוא לילדה לכשתהיה לי בע"ה בשם כלשהו ויחד איתו את‬
‫שם אימי‪ ,‬האם רצוי ?‬
‫תשובה‪ :‬אם אמך עברה את גיל ‪ 60‬את יכולה לקרוא אותה בשמה בלבד בלי תוספת שם‪ ,‬ואם הייתה פחות מגיל שישים‬
‫תוסיפי שם‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר אחרי הפרשת חלה להכין חלה עם מילוי של גבינה ומיני מילויים ?‬
‫תשובה‪ :‬על פי ההלכה קיימת חובה בהחלט לכל מין מאפה המכיל מוצר חלבי‪ ,‬לעצב אותו בצורה שונה מכל מאפה‬
‫אחר‪ ,‬כדי שיהיה ברור שהוא חלבי ולא יבואו להיכשל חלילה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬איזו שעה הכי מוקדמת אפשר לומר שיר השירים בערב שבת?‬
‫ואיזו שעה הכי מוקדמת כיום אפשר להדליק נרות בברכה?‬
‫תשובה‪ :‬שיר השירים אפשר לומר בחצות היום ביום השישי‪ ,‬כלומר בשעה ‪ 12.45‬כיום‪.‬‬
‫הדלקת נרות שבת הכי מהודר להדליק חצי שעה קודם זמן השקיעה‪ .‬כי כך זה ניכר לכבוד שבת‪ ,‬כי בשעה שהחמה‬
‫זורחת במלוא עוזה אין זה ניכר לכבוד שבת קודש‪.‬‬
‫"וְ יָ ֵסר ֵמ ָע ֵלינּו ֶאת ַהּנָ ָחׁש"‬
‫(כ"א‪ ,‬ז')‬
‫שאל הגאון רבי אברהם משה‬
‫דמארי זצ"ל מגאבס שבתוניסיה‪,‬‬
‫בספרו "ישמח משה"‪ .‬מהו‪" :‬ויסר‬
‫מעלינו את הנחש"‪ ,‬בלשון יחיד‪,‬‬
‫הרי נחשים שרפים סבבו אותם‪,‬‬
‫היה להם לומר "את הנחשים"‪,‬‬
‫בלשון רבים!‬
‫ותירץ‪ ,‬שהרי אמרו חכמים‪:‬‬
‫"לא הנחש ממית‪ ,‬אלא החטא‬
‫ממית"‪ .‬ידעו בני ישראל שאם‬
‫לא יהיה בהם חטא‪ ,‬לא תהיה‬
‫בהם מיתה‪ .‬כמו שאמרו "אין‬
‫מיתה ללא חטא‪ ,‬ואין ייסורים‬
‫בלא עוון"‪.‬‬
‫לכך ביקשו שהקדוש ברוך הוא‬
‫יסיר מעליהם את היצר הרע‪ ,‬הוא‬
‫נחש הקדמוני‪ ,‬וכשאין שטן – אין‬
‫גם פגע רע!‬
‫הרה"ג בן ציון מרדכי‬
‫חזן זצ"ל ‪ -‬ממייסדי‬
‫ישיבת פורת יוסף‬
‫בירושלים‬
‫הרה"ג בן‪-‬ציון מאיר חי‬
‫עו"זיאל זצ"ל ‪ -‬כיהן כרב‬
‫ראשי לישראל‬
‫הרה"ג יעקב יוסף זצ"ל‬
‫מגדולי תלמידי החכמים‬
‫בדור האחרון (בנו בכורו‬
‫של מרן הרה"ג עובדיה‬
‫יוסף שליט"א)‬
‫הרה"ג חיים חוברה זצ"ל‬
‫שימש בבי"ד עדת‬
‫תימן י"ם‬
‫הרה"ג אברהם מתתיהו‬
‫משטפנשט זצ"ל‬
‫הצדיק משטפנשט‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫עָ זְ רֵ נִ י אֵ ל חַ י לְ הַ כְ נִ יעַ ‪ .‬אֶ ת יֵצֶ ר הַ ְמפַ ּתֶ ה הַ ּמֵ רִ יעַ ‪.‬‬
‫ִמּבִ לְ ְּתָך אֵ ין מו ִֹשיעַ לְ הו ִֹׁשיעֵ נִ י‪:‬‬
‫ּכִ י אֶ ְׁש ְמרָ ה ַׁשּבָ ת אֵ ל יִ ְׁש ְמרֵ נִ י‪ .‬או ֹת ִהיא לְ עו ֹלְ מֵ י עַ ד ּבֵ ינו ֹ ּובֵ ינִ י‪ :‬הּוא יו ֹם ְמכֻּבָ ד הּוא יו ֹם ּתַ עֲנּוגִ ים‪ .‬לֶ חֶ ם‬
‫וְ יַיִ ן טו ֹב ּבָ ָׂשר וְ דָ גִ ים‪ .‬הַ ְּׂשמֵ ִחים ּבו ֹ הֵ ם‪,‬‬
‫ָאסּור ְמצ ֹא חֵ פֶ ץ עֲׂשו ֹת ּדְ רָ כִ ים‪ּ .‬גַם ִמּלְ דַ ּבֵ ר ּבו ֹ ּדִ בְ רֵ י ְמלָ כִ ים‪.‬‬
‫ִׂש ְמחָ ה מַ ִּׂשיגִ ים‪ּ .‬כִ י יו ֹם ְׂשמָ חו ֹת הּוא‬
‫ּותחַ ּכְ מֵ נִ י‪:‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י ְסחו ֹרָ ה או ֹ דִ בְ רֵ י ְצרָ כִ ים‪ .‬אֶ ְהּגֶה ּבְ תו ֹרַ ת אֵ ל ְ‬
‫ּות ַׂש ְּמחֵ נִ י‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּבו ֹ אֶ ְמצְ ָאה תָ ִמיד נו ֹחַ לְ נ ְַפ ִׁשי‪ִ .‬הּנֵה לְ דו ֹר רִ אׁשו ֹן נָתַ ן ְקדו ִֹׁשי‪.‬‬
‫מֵ חֵ ל ְמלָ אכָ ה ּבו ֹ סו ֹפו ֹ לְ הַ כְ רִ ית‪ .‬עַ ל ּכֵ ן‬
‫מו ֹפֵ ת ּבְ תֵ ת לֶ חֶ ם ִמ ְׁשנֶה ּבַ ִּׁש ִּׁשי‪ּ .‬כָ כָ ה ּבְ כָ ל ִׁש ִּׁשי יַכְ ּפִ יל ְמזו ֹנִ י‪:‬‬
‫אֲ כַ ּבֵ ס ּבו ֹ לִ ּבִ י ּכְ בו ֹרִ ית‪ .‬אֶ ְתּפַ ּלְ לָ ה לאֶ ל‬
‫עַ רְ בִ ית וְ ַׁשחֲ רִ ית‪ .‬מּוסָ ף וְ גַם ִמנְ חָ ה הּוא‬
‫רָ ַׁשם ּבְ דַ ת הָ אֵ ל ח ֹק אֶ ל ְס ָגנָיו‪ּ .‬בו ֹ לַ ֲער ְֹך לֶ חֶ ם ּפָ נִ ים לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫ַי ֲענֵנִ י‪:‬‬
‫עַ ל ּכֵ ן לְ ִה ְתעַ ּנו ֹת ּבו ֹ עַ ל ּפִ י נְ בוֹנָיו‪ָ .‬אסּור לְ בַ ד ִמּיו ֹם ּכִ ּפּור ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫בּתי ִמחֶ ְט ִאי ּומַ עֲלִ י‪:‬‬
‫ּדַ לתֵ י ְּתׁשּובָ ה חַ י ְּפתַ ח לִ י‪ּ .‬כִ י ַׁש ִ‬
‫אָ ּנָא צּורִ י ְׁשמַ ע קו ֹלִ י מַ הֵ ר ֲענֵנִ י‪.‬‬
‫או ֹדֶ ה עֲלֵ י פְ ָׁשעַ י‪ .‬אַ ּתָ ה ִת ָּׂשא ֲעו ֹנִ י‪:‬‬
‫ׁשּוטה‪ .‬לְ קַ ּבֵ ל אֶ ת נֶפֶ ׁש הַ ִּמ ְתחָ רְ טָ ה‪:‬‬
‫סו ֹד יְ ִמינְ ָך הַ ְּפ ָ‬
‫וְ ֹלא תו ִֹסיף ּתֶ חֱ טָ א‪ .‬אֵ לֶ יָך קו ֹנִ י‪.‬‬
‫הַ רְ חֵ ק נָא מֵ עָ לֶ יהָ ‪ .‬חֶ בְ רַ ת ּכַ ת הַ ְּצפו ֹנִ י‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אברהם‬
‫פנחס אזולאי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫עידו‬
‫חדד‬
‫נינט‬
‫דיין‬
‫שמעון‬
‫אלקובי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫לירן‬
‫ניסים‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫בנימין‬
‫שלום‬
‫יותם‬
‫מינס‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫עמית‬
‫אריה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫ארז‬
‫הרמס‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אליהו‬
‫שאול‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫מרדכי‬
‫מזרחי‬
‫ישראל‬
‫ז'נו‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫יעקב‬
‫סבן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪3‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫הלכות שבת |‬
‫מתוך 'בהלכה ובאגדה'‪' ,‬ילקוט יוסף'‪' ,‬הלכה ברורה'‬
‫עפ"י דעת מרן הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א‬
‫~ החייבים בהדלקת נרות שבת (חלק ב') ~‬
‫הרה"ג דוד בן ברוך זצ"ל‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫הרה"ג חיים סינוואני‬
‫זצ"ל ‪ -‬מחכמי שרעב‬
‫ומגדולי המקובלים‬
‫הרה"ג חיים שאול‬
‫הכהן דוויק זצ"ל ‪ -‬כיהן‬
‫כדיין וראש ישיבה‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של ארם צובא‬
‫שבסוריה‪ ,‬ומגדולי‬
‫המקובלים‬
‫הרה"ג יהודה אלפייה‬
‫זצ"ל ‪ -‬מקובל‪ ,‬מגדולי‬
‫חכמי ארם צובא‬
‫מדליקה בבית‪ ,‬עליו להדליק בחדרו בברכה‪.‬‬
‫בנות בפנימיה‬
‫בנות הלומדות במוסדות חינוך ולנות בפנימיה‪ ,‬צריכות מי שאשתו שוהה בבית החולים לאחר לידתה וכיוצא‪ ,‬והוא‬
‫להדליק נרות שבת בחדריהן בברכה [לבד מאותה שמדליקה מתארח בבית הוריו‪ ,‬ומייחדים לו חדר לשינה‪ ,‬צריך להדליק‬
‫בחדר אוכל]‪ .‬ובכל חדר תדליק רק אחת מחברות החדר נרות בחדרו עם ברכה‪( .‬שבת א קצו)‬
‫בברכה‪ .‬ועליהן ליהנות מאור הנרות‪( .‬שבת א קצד‪ ,‬רב)‬
‫בחור המתארח בבית סבו וסבתו‪ ,‬ומייחדים לו חדר לשינה‪,‬‬
‫מדליק נרות בברכה‪ .‬ופשוט שהוא הדין בכל הנ"ל לאשה‬
‫דירה משותפת‬
‫שניים או שלושה אנשים הגרים בחדר אחד ואוכלים וישנים נשואה או בחורה רווקה המתארחת לבדה‪( .‬סימן רסג ס"ז‬
‫שם‪ ,‬אחד מהם מדליק נרות בברכה והשאר ישמעו ויצאו ומשנ"ב)‬
‫ידי חובה וידליק כל אחד נרו‪ .‬ומנהג בני אשכנז‪ ,‬שכל אחד‬
‫מברך ומדליק‪ .‬ומכל מקום אם כל אחד ישן בחדר נפרד‪ ,‬אחד אבא בבית עם בנו הנשוי‬
‫ידליק בברכה בחדר שאוכלים‪ ,‬והשאר יברכו וידליקו כל אחד אשה השוהה בבית חולים לאחר לידתה וכיוצא‪ ,‬והבעל נשאר‬
‫בבית‪ ,‬הבעל מדליק בברכה‪ .‬ואם הזמין את בנו הנשוי וכלתו‪,‬‬
‫בחדרו‪( .‬סימן רסג ס"ח‪ .‬שבת א קצד)‬
‫ומייחד להם חדר לשינה‪ ,‬הכלה תדליק בחדר‪ ,‬והאבא ידליק‬
‫במקום האכילה‪ .‬אבל אם לא מייחד להם חדר לשינה‪ ,‬רשאי‬
‫אורחים‬
‫בן נשוי המתארח עם אשתו אצל הוריו בשבת וישנים שם‪ ,‬האב לכבד את כלתו שתדליק במקום האכילה‪ ,‬והוא לא צריך‬
‫אם מייחדים להם חדר לשינה‪ ,‬תדליק הכלה נרות בחדר להדליק כלל‪( .‬ח"ב ס)‬
‫השינה‪ .‬ואם אי אפשר‪ ,‬תדליק בחדר אחר [שאין בעלת הבית‬
‫מדליקה שם]‪ .‬אבל אם אין מייחדים להם חדר נפרד‪ ,‬והבן ישן הילדים לבד בבית‬
‫בחדר אחד עם אחיו‪ ,‬ואשתו ישנה בחדר אחר עם אחיותיו‪ ,‬הורים המתארחים בשבת חוץ לביתם‪ ,‬והבנים והבנות שהם‬
‫או שמייחדים להם חדר לשינה אך אי אפשר להדליק כגון גדולים נשארו בבית‪ ,‬על הבת הגדולה שהגיעה לגיל מצוות [‪12‬‬
‫שהבית קטן ויש חשש לשריפה‪ ,‬תדליק הכלה נרות בלא ברכה שנה]‪ ,‬להדליק את הנרות עם ברכה‪ ,‬אך אם אין בת גדולה ויש‬
‫על יד חמותה‪ .‬ומנהג בנות אשכנז להדליק בברכה‪( .‬שבת א בן גדול בגיל בר מצוה‪ ,‬יברך וידליק הוא‪( .‬שבת א רב)‬
‫קצד)‬
‫עיוורת‬
‫משפחה המתארחת בסעודת ליל שבת וחוזרים לישון בביתם‪ ,‬איש ואשה עיוורים‪ ,‬חייבים בהדלקת נרות‪ ,‬כיון שסוף סוף‬
‫ידליקו נרות גדולים [או חשמל] בביתם קודם צאתם‪ ,‬נהנים מהאור‪ ,‬בזה שרואים אותם אנשים אחרים ומראים‬
‫להם את הדרך‪ ,‬ולכן האשה תברך ותדליק בסיוע חברתה‪.‬‬
‫ובחזרתם יהנו מהם‪( .‬א קמח)‬
‫אבל אם בעלה רואה‪ ,‬עדיף שהוא יברך וידליק‪ .‬ואם רוצה‬
‫שאשתו תברך‪ ,‬כדי לגרום לה שמחה וקורת רוח‪ ,‬רשאי‪.‬‬
‫מתארח לבדו‬
‫הנוסע לבדו להתארח בשבת‪ ,‬כגון משגיח כשרות‪ ,‬אף שאשתו‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון אברהם יוסף שליט”א‬
‫"וְ יִ ְקחּו ֵא ֶליָך ָפ ָרה ֲאדֻ ָּמה"‬
‫(י"ט‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫שאלו התלמידים את הבעל‬
‫שם טוב‪ :‬איך אפשר לקיים‬
‫מצוות פרה אדומה בזמן הזה‪,‬‬
‫ואיזה מוסר השכל לעבודת‬
‫השם אפשר ללמוד בדורותינו‬
‫מן אפר הפרה האדומה‪ ,‬לאחר‬
‫שאין לנו לא פרה ולא אפר?‬
‫השיב להם הבעל שם טוב‪:‬‬
‫"פרה" מרמזת לגאווה מלשון‬
‫"פרה ורבה"‪ ,‬שהגאווה מגדילה‬
‫את דעתו של אדם‪ .‬אותה‬
‫גאווה‪ ,‬יש בה חיוב וגם שלילה‬
‫היא מטהרת טמאים ומטמאת‬
‫טהורים‪ .‬וכבר אמרו בבית‬
‫המדרש של פשיסחא‪ :‬כל חסיד‬
‫חייבים להיות מונחים במוחו‬
‫שני מאמרים‪ ,‬האחד‪" :‬ואנכי‬
‫עפר ואפר"‪ ,‬והשני‪" :‬בשבילי‬
‫נברא העולם" (המעיין הנצחי)‪.‬‬
‫המרא דאתרא ‪ -‬חולון ובנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‬
‫הרה"ג יעקב יששכר דוב‬
‫רוזנבוים מנדבורנא זצ"ל‬
‫האדמו"ר (השלישי)‬
‫מנדבורנא‬
‫הרה"ג עבדאללה סומך‬
‫זצ"ל ‪ -‬רבו של הבן‬
‫איש חי‬
‫שאלה‪ :‬עץ שצומח בחצר השכנים ואחד מענפיו פולש לרשותי ומציק לי במעבר‪ .‬האם צריך לבקש רשות מהשכנים‬
‫כדי לתלוש או לקצר את הענף?‬
‫תשובה‪ :‬צריך לומר לו‪ ,‬ואם לא נענה רשאי לקצץ גם ללא רשותו‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬המבדיל על היין במוצאי שבת (ומוציא אחרים)‪ ,‬ובין ברכת הבשמים למאורי האש‪ ,‬שומע ברכה של אדם אחר‬
‫על הבשמים‪ .‬האם צריך לענות אמן?‬
‫ב‪ .‬אדם שכח את המפתחות בתוך הסוויץ' של האופנוע‪ ,‬האם עלי לקחת את המפתח ולהשאיר פתק? והאם יש‬
‫כאן מצות השבת אבידה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור לו לענות ככל ברכות הנהנין שאין להפסיק בין הברכה להנאה‪ ,‬וכיון שיוצא ידי חובה בברכת המברך אינו‬
‫רשאי להפסיק ולענות על ברכת אדם אחר גם אם הברכה דומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם יכול להמתין אולי הוא יחזור מהר‪ ,‬עדיף‪ .‬ובזה הוא גם שומר עליהם‪ .‬ואם אינו יכול להמתין ורואה שעלול‬
‫בעל הקטנוע להפסיד הרי זה משיב אבידה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש ברשותי תבניות חד פעמיות חדשות שאין עליהן חותמת של הכשר‪ .‬האם אני יכולה לצפות אותן‬
‫מבפנים עם נייר אלומיניום או נייר אפיה ואז להשתמש בהן? מדוע צריך הכשר לתבניות אלו?‬
‫תשובה‪ :‬אין צורך בהכשר‪ .‬יש צורך להטבילם במקווה ככל כלי מתכות בלי ברכה‪ ,‬והכשר שמוטבע בגוף המתכת‬
‫הוא סימן שזה ייצור מקומי ופטור מטבילה‪.‬‬
‫רבי יעקב חיים ישראל‬
‫רפאל אלפייה זצ"ל‬
‫מגדולי חכמי ארם צובא‬
‫בדור הקודם‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ֹלהים ּתֵ ן ּבַ ִּמדּבָ ר הַ ר‪ ,‬הֲ דַ ס ִׁשּטָ ה ּבְ רו ֹׁש ִּתדְ הָ ר‪,‬‬
‫אֱ ִ‬
‫ּדְ רו ֹר יִ ְקרָ א לְ בֵ ן ּולְ בַ ת‪ ,‬וְ יִ נצָ רְ כֶ ם ּכְ מו ֹ בָ בַ ת‪,‬‬
‫נְ עִ ים ִׁשמכֶ ם וְ ֹלא י ְֻׁשּבַ ת‪ְׁ ,‬שבּו נּוחּו ּבְ יו ֹם ַׁשּבָ ת‪ :‬וְ לַ ּמַ זְ ִהיר וְ לַ ּנִ זְ הָ ר‪ְׁ ,‬שלו ִֹמים ּתֵ ן ּכְ מֵ י נָהָ ר‪:‬‬
‫ּדְ ר ֹׁש נָוִ י וְ אּולָ ִּמי‪ ,‬וְ או ֹת י ֶַׁשע ע ֲֵׂשה עִ ִּמי‪,‬‬
‫נְ טַ ע ׂשו ֹרֵ ק ּבְ תו ְֹך ּכַ רְ ִמי‪ְׁ ,‬שעֵ ה ַׁשוְ עַ ת ּבְ נֵי עַ ִּמי‪:‬‬
‫הֲ ד ְֹך קָ מַ י חַ י אֵ ל קַ ּנָא‪ּ ,‬בְ מו ֹג לֵ בָ ב ּובִ ְמגִ ּנָה‪,‬‬
‫ַרחיב ּפֶ ה ּונְ מַ ּלְ אֶ נָה‪ ,‬לְ ׁשוֹנֵנּו לְ ָך רִ ּנָה‪:‬‬
‫וְ נ ִ‬
‫ֹאׁשָך‪,‬‬
‫ּדְ ר ְֹך ּפּורָ ה ּבְ תו ְֹך ּבָ ְצרָ ה‪ ,‬וְ גַם ּבָ בֶ ל אֲ ֶׁשר ּגָבְ רָ ה‪ְּ ,‬דעֵ ה חָ כְ מָ ה לְ נַפְ ֶׁשָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ תֶ ר לְ ר ֶ‬
‫נְ ת ֹץ צָ רַ י ּבְ ַאף וְ עֶ בְ רָ ה‪ְׁ ,‬שמַ ע קו ֹלִ י ּבְ יו ֹם אֶ ְקרָ א‪ :‬נְ צ ֹר ִמצוַת אֱ ֹלהֶ יָך‪ְׁ ,‬שמ ֹר ַׁשּבָ ת קָ דְ ֶׁשָך‪:‬‬
‫יו ֹם זֶה ְמכ ּ ָֻבד ִמ ּ ָכל י ִָמים‪ִּ ,‬כי בו ֹ ָ ׁשבַ ת צּור עו ֹלָ ִמים‪:‬‬
‫ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים ּ ַתע ֲֶש ׂה ְמלַ אכְ ּ ֶתָך‪ ,‬וְ יו ֹם הַ ְּ ׁשבִ יעִ י לֵ אֹלהֶ יָך‪,‬‬
‫ַ ׁש ּ ָבת ֹלא תַ ע ֲֶש ׂה בו ֹ ְמלָ אכָ ה‪ִּ ,‬כי כ ֹל עָ ָש ׂה ֵ ׁש ֶ ׁשת י ִָמים‪.‬‬
‫רִ אׁשו ֹן הּוא לְ ִמ ְקרָ אֵ י ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬יו ֹם ַ ׁש ּ ָבתו ֹן יו ֹם ַ ׁש ּ ָבת‬
‫ק ֹדֶ ׁש‪ ,‬עַ ל ּ ֵכן ּ ָכל ִאיׁש ְּביֵינו ֹ יְ קַ ּ ֵדׁש‪ ,‬עַ ל ְ ׁש ּ ֵתי לֶ חֶ ם‬
‫ימים‪.‬‬
‫יִ בְ ְצעּו ְת ִמ ִ‬
‫אֱ כו ֹל מַ ְ ׁשמַ ִּנים ְ ׁשתֵ ה מַ ְמ ּ ַת ִּקים‪ִּ ,‬כי אֵ ל יִ ּ ֵתן לְ כ ֹל ּבו ֹ‬
‫ְּדבֵ ִקים‪ֶ ּ ,‬בגֶד לִ לְ ּב ֹׁש‪ ,‬לֶ חֶ ם חֻ ִּקים‪ָ ּ ,‬ב ָש ׂר וְ דָ גִ ים‬
‫וְ כָ ל מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ֹלא ְתחַ ּ ַסר ּכ ֹל ּבו ֹ וְ ָאכַ לְ ּ ָת‪ ,‬וְ ּ ָש ׂבָ עְ ּ ָת ּובֵ רַ כְ ּ ָת אֶ ת‬
‫ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ֶ ׁשר ָאהַ בְ ּ ָת‪ִּ ,‬כי בֵ רַ כְ ָך ִמ ּ ָכל הָ עַ ִּמים‪.‬‬
‫הַ ּ ָ ׁשמַ יִ ם ְמ ַס ְּפרִ ים ְּכבו ֹדו ֹ‪ ,‬וְ גַם הָ ָארֶ ץ מָ לְ ָאה‬
‫חַ ְסּדו ֹ‪ ,‬רְ אּו ִּכי כָ ל אֵ ּ ֶלה עָ ְש ׂתָ ה יָדו ֹ‪ִּ ,‬כי הּוא‬
‫הַ ּצּור‪ָ ּ ,‬פעֳלו ֹ תָ ִמים‪.‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אליהו‬
‫שירם‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪4‬‬
‫יצחק‬
‫אזולאי‬
‫מרגלית‬
‫לוגסי‬
‫דוד‬
‫אבוחצירא‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יהודה‬
‫מגידי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫שמואל‬
‫טובי‬
‫אביחי‬
‫כהן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אפרים‬
‫משה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יפת‬
‫יעיש‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יובל‬
‫כרמי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫רענן‬
‫סמין‬
‫יניר‬
‫כהן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫שמעון‬
‫זנודה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫מעשה שהיה ‪ /‬סיפורי מעשיות על גדולי ישראל‬
‫"ָאדָ ם ּכִ י יָמּות ּבְ א ֹהֶ ל" (י"ט‪ ,‬י"ד)‬
‫"כי ימות"‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬עם ישראל‬
‫הקריב עצמו‪ ,‬במהלך הדורות‪ ,‬למען‬
‫התורה‪ .‬מסירות נפש אמיתית‪ ,‬כפשוטה‪,‬‬
‫הייתה בתקופת השואה‪ ,‬כאשר בני‬
‫ישיבות למדו מתוך סכנה עצומה‪ ,‬למרות‬
‫שידעו שיתכן שיילכדו בידי האויבים‪.‬‬
‫שמענו על כמה מבני ישיבות ליטא‪ ,‬ששהו‬
‫בסיביר‪ ,‬ועסקו בתורה מתוך מסירות‬
‫נפש‪ ,‬וכאשר השיגום קלגסי הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪,.‬‬
‫ותבעו מהם במפגיע לגלות את שמות‬
‫חבריהם העוסקים גם הם בתורת השם‪,‬‬
‫סירבו להיענות לתביעתם‪ ,‬ולא מסרו את‬
‫שמות חבריהם‪.‬‬
‫הביאום הצוררים אל ככר העיר‪,‬‬
‫והעמידום בשורה אחת‪ ,‬זה לצידו של זה‪,‬‬
‫כשידיהם מונפות כלפי מעלה‪ ,‬והרשעים‬
‫הארורים‪ ,‬יימח שמם וזכרם‪ ,‬נטלו‬
‫קומקום מים רותחים ושפכו אל תוך‬
‫שרווליהם‪ ,‬כאשר מדי כמה דקות חזרו‬
‫ותבעו מהבחורים לגלות מי הם חבריהם‬
‫ללימוד‪.‬‬
‫ועמדו בני התורה הללו בניסיון האדיר‬
‫בעוז ובגבורה‪ ,‬עד שנפחו נשמתם‪ .‬יקום‬
‫השם דם עבדיו לעינינו‪.‬‬
‫~~~‬
‫"וַּתָ מָ ת ָׁשם ִמרְ יָם ו ִַּתּקָ בֵ ר ָׁשם" (כ'‪ ,‬א')‬
‫הגאון רבי עבדאללה (עובדיה) סומך‬
‫ניספה במחלת הדבר שהשתוללה סביב‬
‫בגדאד‪ .‬בני הקהילה ביקשו לטמנו בבית‬
‫הקברות העתיק שבעיר‪ ,‬אך המושל אסר‬
‫הערבים התמרמרו על הצלת היהודים‪,‬‬
‫והמושל החדש ראה צורך לפייסם‪.‬‬
‫הוא ציוה להוציא את גופו הקדוש של‬
‫רבי עבדאללה מקברו השנוי במחלוקת‬
‫ולהעבירו לבית העלמין היהודי העתיק‪.‬‬
‫היהודים הבינו למצוקתו של המושל‬
‫והסכימו לעשות כן מחוסר ברירה‪ .‬בי"ג‬
‫בכסלו‪ ,‬כשלושה חודשים לאחר פטירתו‪,‬‬
‫התקבצו כל יהודי בגדאד ובאו לחלוק‬
‫לרבם כבוד בשנית‪.‬‬
‫השלטונות שידעו כי באדמתה של‬
‫בגדאד אין גופה שלא תרקב לאחר‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬נקטו בצעדי בטיחות‬
‫מתאימים‪ .‬הם הביאו רופאים ואמצעי‬
‫חיטוי חריפים‪ ,‬והמושל בא בעצמו לפקח‬
‫על העברת הגופה‪ .‬הגולל הוסט והגופה‬
‫נחשפה‪ ,‬ורבי עבדאללה סומך התגלה‬
‫לעיני הרופאים שלם‪ ,‬כאילו זה עתה‬
‫נפטר‪ .‬אפילו בתכריכיו לא דבק שמץ מן‬
‫הבוץ הסמיך שסביבו‪ ,‬והם היו נקיים‬
‫ובוהקים‪ .‬למראה פלאי זה ירד המושל‬
‫מסוסו ופקד על כל מלויו לעשות כמוהו‪.‬‬
‫"להלוייתו של איש קדוש כזה – הסביר‬
‫– חייבים ללכת רגלי"‪ .‬והוא פסע ברגליו‬
‫מן הרובע המערבי של העיר ועד לבית‬
‫הקברות בצידה השני‪.‬‬
‫דבר הפלא היה לשיחה בפי כל‪ ,‬ורבים‬
‫מהשוטרים הערביים שהיו עדים לו‬
‫התגיירו‪ .‬אחד מהם התגייר עם כל‬
‫משפחתו‪ ,‬עלה לירושלים והתגורר‬
‫בסמוך לשער שכם‪ .‬זקני ירושלים זכו‬
‫לשמוע מפיו פעמים אין ספור את הסיפור‬
‫המובא כאן (מורשת אבות) (עלינו לשבח)‬
‫על קבורתו משום שראה סכנה בקבורת‬
‫מתי המגפה בעיר‪ .‬ומפני כבודו של הצדיק‬
‫הרשה לקוברו בסמוך לקבר יהושע הכהן‬
‫הגדול שנמצא מעבר לנהר החידקל‪ .‬חצר‬
‫הקבר מקודשת הן ליהודים והן להבדיל‬
‫למוסלמים‪ ,‬וכשפנו היהודים לקבור בה‬
‫את הצדיק‪ ,‬הופיע מוכתר הכפר בראש‬
‫אנשיו‪ ,‬גרשם מן החצר ונעל בפניהם‬
‫את דלתותיה‪ .‬בנתיים התאספו המוני‬
‫יהודים שבאו ללווית הצדיק‪ ,‬הם עברו‬
‫כבר את הגשר הנטוי על החידקל ובאו‬
‫אל קבר הכהן הגדול‪ ,‬ומצאו את הדלתות‬
‫נעולות‪ .‬היהודים רגזו וזעמו‪ ,‬והמוכתר‬
‫אף הוא כינס את האספסוף‪ .‬הרוחות‬
‫התלהטו והמתיחות בין המחנות הגיעה‬
‫לשיאה‪ ,‬ובנתיים טיפסו מספר תלמידים‬
‫זה על כתף זה‪ ,‬עברו את החומה הגבוהה‬
‫וקפצו אל החצר פנימה‪ ,‬ופתחו לפני‬
‫המיטה את שער החצר‪ ,‬והצדיק נטמן‬
‫ליד הכהן הגדול‪.‬‬
‫המוכתר לא הבליג על מפלתו‪ ,‬הוא‬
‫התלונן בפני מושל הארץ על היהודים‬
‫שהמרו את פיו ולא נשמעו להוראות‬
‫פלוגת הצבא המקומית‪ ,‬הכו את הערבים‬
‫ולעגו להם‪ .‬המושל קצף על היהודים‬
‫והורה לאסור את נכבדיהם‪ ,‬והתיר לפרוע‬
‫בהם פרעות‪ .‬היהודים שדמם הותר‬
‫הצליחו להזעיק את אחיהם שבגולה‬
‫בפריז ובלונדון‪ ,‬ומשם נשלחו מברקי‬
‫מחאה לשלטון הטורקי שעירק נמצאה‬
‫תחת חסותו‪ .‬השלטון הדיח את המושל‬
‫המתנכל ומינה אחר במקומו‪ ,‬וליהודים‬
‫הייתה הרווחה‪ .‬אך בכך לא תם הסיפור‪.‬‬
‫הרה"ג אברהם חיים ראטה‬
‫זצ"ל ‪ -‬האדמו"ר משומרי‬
‫אמונים‬
‫הרה"ג חיים קורח זצ"ל‬
‫מגדולי חכמי ישראל‬
‫הרה"ג יהודה צדקה‬
‫זצ"ל ‪ -‬מראשי ישיבת‬
‫פורת יוסף‬
‫הרה"ג יוסף קאפח‬
‫זצ"ל ‪ -‬כיהן כחבר בית‬
‫הדין הרבני הגדול וחבר‬
‫מועצת הרבנות הראשית‬
‫לישראל‬
‫פרפראות‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫עם הרב הגאון אהרון בוטבול שליט”א‬
‫ּתֹורה"‬
‫"זֹאת ֻח ַּקת ַה ָ‬
‫(י"ט‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫ראש בית תורה “יביע אומר” וחתנו של מרן פאר הדור הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬רציתי לשאול לגבי מנה חמה בשבת‪ ,‬האם מותר לשים מים חמים מהמיחם ישירות על המנה החמה?‬
‫תשובה‪ :‬יש איזושהי שמועה שחלק מהירקות במנה החמה‪ ,‬שמועה די מבוססת ע"י כמה ת"ח‪ ,‬שאמרו לי שחלק מהירקות‬
‫הקטנים הקצוצים במנה החמה לא עברו תהליך של בישול והשאירו את זה בכוונה כדי לתת מראה של ירק טרי‪ .‬כשמבשלים ירק‬
‫הוא מאבד את היופי שלו‪ ,‬הוא נעשה כזה מט והצבע שלו שונה‪ .‬למשל קיצוץ פטרוזיליה וכדומה‪ ,‬יש שם חתיכות קטנות‪ .‬יש חשש‬
‫אם כן שאותם הירקות לא התבשלו בכלל‪ .‬כאשר אתה מערה מכלי ראשון‪ ,‬כלי ראשון מבשל כדי קליפה‪ .‬לכן אני הייתי מציע‬
‫הצעה פשוטה‪ ,‬מאוד פשוט ויעיל לעשות בכלי שני‪ .‬תוציא מים מהמיחם לכלי שני ומהכלי השני תערה‪.‬‬
‫דבר אחד צריך להזהיר‪ ,‬יש הבדל בין שני סוגי מנה חמה‪ .‬יש מנה חמה אטריות‪ ,‬נודלס וכדומה שמותר‪ ,‬ויש מנה חמה פירה‪ .‬מנה‬
‫חמה של פירה אסור לעשות בשבת גם במים בכלי רביעי והסיבה היא בגלל מלאכת לש‪ .‬בפירה יש גרגרים דקים ומוצקים של‬
‫תפו"א שעברו תהליך של ייבוש וכאשר מערבבים את זה במים הכל מתגבש ונעשה גוש אחד‪ .‬זה נקרא מלאכת לישה לכן אסור‪.‬‬
‫אז לסיכום‪ ,‬מנה חמה אטריות‪ ,‬נודלס מותר בכלי שלישי או מעירוי מכלי שני‪ .‬מאידך‪ ,‬פירה אסור‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם זה נכון שמותר להשתמש בשבת בקרם ידיים?‬
‫תשובה‪ :‬מי שנוהג למרוח קרם ידיים מדי ערב בשביל למנוע יובש בידיים‪ ,‬מותר לו להמשיך ולהשתמש גם בליל שבת‪ .‬אין בזה‬
‫חשש לא משום איסור ממרח ולא משום איסור שחיקת סמנים‪ .‬איסור ממרח יש רק כאשר אדם משתמש במשחה עבה כמו‬
‫משחת בייבי פסטה שנותנים לתינוקות‪ ,‬מן משחה למניעת תפרחת טיטולים שהיא משחה עבה מאוד וגם כאשר מטרת המשחה‬
‫היא לצפות את המקום כדי למנוע חדירת חומציות וכדומה‪.‬‬
‫אבל מה שנותנים קרם ידיים על גבי היד‪ ,‬אין לנו מטרה להשאיר את הקרם בחוץ‪ ,‬להיפך‪ ,‬המטרה שלנו להחדיר את הקרם פנימה‬
‫שיחדור מתחת לעור ויזין אותו בשומן כדי למנוע יובש‪ .‬בעצם אין פה איסור ממרח בכלל וגם איסור של שחיקת סמנים אין בגלל‬
‫שהוא משתמש כך מדי יום ביומו‪ ,‬ודבר נוסף הוא שאין עכשיו חולי ביד‪ ,‬אני רק רוצה למנוע חולי‪ .‬דבר שאין ברגע זה חולי ואני‬
‫רק רוצה למנוע אין בזה חשש לכן הדבר מותר בשופי‪ .‬גם אישה שנוהגת למרוח קרמים עדינים ורכים על הפנים למנוע כתמים‪,‬‬
‫קמטים וכדומה הדבר מותר בשבת בשופי‪.‬‬
‫אמרו רבותינו בתלמוד (עבודה‬
‫זרה ב‪ :):‬אין "זאת" אלא תורה‬
‫שנאמר‪" :‬וזאת התורה אשר שם‬
‫משה"‪ .‬וזהו שאומר כאן הכתוב‪:‬‬
‫"זאת" דהיינו התורה שנקראת‬
‫"זאת" צריכה להיות "חקת"‪,‬‬
‫כלומר שצריך האדם לקבל עליו‬
‫עול תורה בתור חוק‪ ,‬אף על פי‬
‫שאינו מבין את טעמיה‪ ,‬ואם‬
‫יקבל עליו בתור חוק אז יזכה‬
‫"התורה"‪ ,‬דהיינו שיזכה לקיים‬
‫את התורה‪ ,‬ולא יצטרך חלילה‬
‫לעצור עצמו באמצע ולהימנע‬
‫מללמוד תורה מחמת שאינו‬
‫מבין את טעמיה‪.‬‬
‫נָגִ ילָ ה הַ לְ לּו ּ ָיה נָגִ ילָ ה ּ ָבא זְ מַ ן הַ ְּגאֻ ּ ָלה‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ בֶ ן ּדו ֹדִ י‪ ,‬הַ ּצַ ח וְ הָ ַאדְ מו ֹן‪.‬‬
‫ָׁשלו ֹם לְ ָך מֵ אֵ ת‪ ,‬רַ ּקָ ה כְ מו ֹ רִ ּמו ֹן‪:‬‬
‫אֵ ל ַ ׁש ּ ַדי אֵ לִ י אֵ לִ י קַ ּ ֵבץ נִ ְּדחֵ י יְ דִ ידַ י וְ גָרֵ ׁש ְמ ַש ְּׂנַאי‬
‫נַפְ ִ ׁשי ּ ָבהֶ ם ּ ָגעֲלָ ה‪:‬‬
‫ָאב הָ רַ חֲ מָ ן ְׁשמַ ע קו ֹלֵ נּו‪ְׁ .‬שלַ ח ּבֶ ן ּדָ וִ ד וְ יִ גְ אֲ לֵ נּו‪.‬‬
‫נָׁשּוב לְ ִצּיו ֹן עִ יר קָ דְ ֵׁשנּו‪ .‬וְ נִ ְׁשֹלט ּבָ ּה ּבְ יָד רָ מָ ה‪:‬‬
‫לִ ְקרַ את אֲ חו ְֹתָך רּוץ‪ .‬צֵ א נָא לְ הו ִֹׁשיעָ ּה‪.‬‬
‫ּוצלַ ח ּבְ בֶ ן יִ ַׁשי‪ .‬רַ ּבַ ת ּבְ נֵי עַ ּמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫ְ ׁשלַ ח לִ י ּ ֶבן יִ ַ ׁשי ּגו ֹאֲ לִ י ּובְ נֵה לִ י ּ ֵבית הֵ יכָ לִ י ְּבאו ֹיְ בַ י‬
‫ע ֲֵש ׂה ּ ָכלָ ה‪:‬‬
‫ָׁשּמָ ה נִ ְתאַ ֵּסף ּבְ עִ יר הַ ּבִ ירָ ה‪ּ .‬ומֵ חָ דָ ׁש יִ ָּׁשמַ ע קו ֹל ִׁשירָ ה‪,‬‬
‫וְ ָאז נַדְ לִ יק אֶ ת הַ ְּמנו ֹרָ ה‪ּ .‬בְ בֵ ית ׁשו ֹכֵ ן ְמעוֹנָה‪:‬‬
‫מַ ה ּלָ ְך יְ פֵ הפִ ּיָה‪ּ .‬כִ י תעו ֹרְ רִ י ַאהֲ בָ ה‪.‬‬
‫ּותצַ לְ ְצלִ י קו ֹלֵ ְך‪ּ ,‬כַ ְמעִ יל ּבְ קו ֹל ּפַ עֲמו ֹן‪:‬‬
‫ְ‬
‫ּושלַ ח לָ הֶ ם ִציר נֶאֱ מָ ן‪.‬‬
‫רַ חֲ מָ ן חּוס עַ ל עַ ם ֹלא ַאלְ מָ ן‪ׁ ְ .‬‬
‫ּותה ּ ָלה‪:‬‬
‫ּונְ סַ ּ ֵדר ִ ׁשיר ִ‬
‫רְ אֵ ה ּבָ עֳנִ י יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ .‬וְ הָ ִׁשיבֵ ם נָא לִ גְ בּולָ ָך‪,‬‬
‫וְ ָאז יֵרָ אֶ ה ּכָ ל זְ כּורֶ ָך‪ָׁ .‬שֹלׁש ּפְ עָ ִמים ּבַ ָּׁשנָה‪:‬‬
‫הרה"ג עקיבא (גינז)‬
‫איגר זצ"ל ‪ -‬כיהן כראש‬
‫ישיבה‪ ,‬היה פוסק‬
‫משמעותי ורב השפעה‪.‬‬
‫הרהג ישראל משה‬
‫דושינסקי זצ"ל‬
‫האדמו"ר מדושינסקיא‬
‫כיהן כגאבד העדה‬
‫החרדית בירושלים‪.‬‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫חֲ בִ יבִ י יָּה חֲ בִ יבִ י הָ אֵ ל הַ ּמֶ לֶ ך הָ רַ חֲ מָ ן‪.‬‬
‫יִ ְׁשלַ ח ְמ ִׁשיחו ֹ‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪ ...‬הַ ּנ ְֶאמָ ן‪:...‬‬
‫הרה"ג יחזקאל‬
‫לוינשטיין זצ"ל ‪ -‬שימש‬
‫כמשגיח בישיבות מיר‬
‫ופונביז'‬
‫יׁשּנָה‪.‬‬
‫הָ עֵ ת אֲ ֶׁשר ּתַ חּפו ֹץ‪ַ ,‬אהֲ בָ ה אֲ ִח ֶ‬
‫עַ ּתָ ּה וְ עָ לַ יִ ְך‪ .‬אֵ רֵ ד ּכְ טַ ל חֶ רְ מו ֹן‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫רחמים‬
‫מגידי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫מאיר‬
‫שלום‬
‫אמיתי‬
‫ישראל‬
‫עמליה‬
‫מלי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫דוד‬
‫נביאן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אליהו‬
‫לוי‬
‫ינאי‬
‫אריה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫גיורא‬
‫יהודה‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫בועז‬
‫שלום‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אברהם‬
‫לוי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫שמעון בן‬
‫לולו‬
‫אהרון‬
‫דהרי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫ישראל‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪5‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫קונטרס הנהגות‬
‫הבית‬
‫מאת הרב רפאל אלמקיאס שליט"א‬
‫הנהגות הבית ושלום בית ‪ -‬מדריך‬
‫מעשי איך להפוך את ביתנו לגן עדן‬
‫בעולם הזה‬
‫על פי ספרו של הרה"ג שמחה כהן‬
‫שליט"א (בהסכמתו)‬
‫הרה"ג אליהו בן שלמה‬
‫זלמן זצ"ל ‪ -‬הגאון מווילנא‬
‫הרה"ג אלעזר מנחם מן‬
‫שך זצ"ל ‪ -‬כיהן ראש‬
‫ישיבת פוניבז' ונשיא‬
‫מועצת גדולי התורה‬
‫הסיבות לקשיי‬
‫הסליחה (המשך)‪:‬‬
‫בקשת‬
‫• התחרות שיש בין בני אדם‪,‬‬
‫לענייננו‪ ,‬מי צודק יותר‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬ישנה תחרות מודעת‬
‫ובלתי מודעת בין בני אדם‪,‬‬
‫על כן גם קשה לאדם לפרגן‬
‫לזולת‪ ,‬לתת לו את התחושה‬
‫"נוכחו בצדקתי"‪.‬‬
‫• אי התפייסות מיידית‪.‬‬
‫הרה"ג יוסף חיים זצ"ל‬
‫הבן איש חי מגדולי‬
‫הפוסקים‬
‫הרה"ג יוסף משאש זצ"ל‬
‫דיין‪ ,‬פוסק‪ ,‬כיהן כרבה‬
‫הראשי של חיפה‬
‫• למדו מההורים שפגעו אחד‬
‫בשני ולא ביקשו סליחה (על‬
‫כל פנים לא בפניהם)‪.‬‬
‫• לעיתים קרובות הגורם‬
‫לאי בקשת סליחה הוא‬
‫הנפגע עצמו‪ ,‬משום שכאשר‬
‫אדם נפגע הוא מגיב בצורה‬
‫ספונטנית ללא מחשבה‪ ,‬לכן‬
‫על הנפגע להימנע מתגובה של‬
‫פגיעה נגדית‪ ,‬וכן להתמקד‬
‫אך ורק בפגיעה הנוכחית‪.‬‬
‫שלום בית|‬
‫הרה"ג שמחה כהן שליט"א‬
‫מומחה לענייני זוגיות‬
‫הכעס כאמצעי ביטוי‬
‫למעשה‪ ,‬הכעס הוא אמצעי ביטוי לרצון להשגת צרכים או הישגים שלא הושגו בדרכים‬
‫רגילות‪ ,‬וכנראה לשם כך שילב הבורא יתברך תכונה זו בין תכונותיו של האדם‪ .‬הסיפור הבא‬
‫מאפיין היבט זה‪ :‬דוד התלונן שחיה‪ ,‬רעיתו‪ ,‬נוטה במהירות לכעוס עליו ועל הילדים‪.‬‬
‫התנהגות זו היא היחידה המסוגלת להוציאו מן הכלים‪ .‬הוא טוען‪ ,‬שרגישותו לכעס היא‬
‫גדולה לא רק לגבי כעסה של רעיתו‪ ,‬אלא אף כעס של לקוח עשוי להביאו לנתק מגע מסחרי‬
‫עמו‪ ,‬גם אם ייגרם לו מכך הפסד כספי‪.‬‬
‫שאלתי את דוד‪ :‬האם אחד מהוריך היה כעסן? כן‪ ,‬השיב‪ ,‬אבי‪ ,‬ואני זוכר שהתנהגותו הציקה‬
‫לי וגרמה לי כאבים חזקים בבטני‪ .‬בשלב זה התערבה חיה והגיבה‪ :‬דוד מצפה שאני אהיה‬
‫כאמו שתמיד הבליגה ולא הגיבה‪ ,‬אבל אני לא כזו‪.‬‬
‫כמו כן אני מבקשת להבהיר‪ ,‬איני מתפרצת סתם ללא סיבה‪ .‬התפרצותי באה כאשר אני‬
‫מבקשת דבר פעמים רבות ואינני נענית‪ ,‬ואז באה תגובתי החריפה‪ .‬הנסיון מוכיח שלאחר‬
‫התפרצותי‪ ,‬ברוב הפעמים‪ ,‬סוף סוף מבינים עד כמה בקשתי ראויה לתשומת לב ועד כמה היא‬
‫חשובה‪ .‬כלומר‪ ,‬הכעס הוא צורת דיבור והבעה שבאמצעותה אני מקבלת דברים שלא הייתי‬
‫משיגה בלעדיו‪.‬‬
‫ההישגים שהכועס מנסה להשיג באמצעות הכעס‪ ,‬עשויים להיות חומריים ‪ -‬אוכל ורכוש‪,‬‬
‫רוחניים ‪ -‬כבוד וגאוה‪ ,‬ותחושתיים ‪ -‬התייחסות‪ .‬אילו היה הכעסן הפוטנציאלי מקבל את‬
‫רצונותיו באמצעות בקשה רגילה‪ ,‬לא הייתה סיבה שייצא מכליו כדי להשיגם‪.‬‬
‫לכן בני זוג‪ ,‬הנתקלים בקשיי כעס במערכת משפחתם‪ ,‬צריכים לבדוק אם לא הייתה זו‬
‫התנהגותם שהביאה לכך שבן‪-‬הזוג מנסה להשיג הישגים רק באמצעות הכעס‪ ,‬והגלגל חוזר‬
‫על עצמו‪ :‬הכעסן כדי להשיג – כועס‪ ,‬הוא מבחין שנותנים לו בעקבות הכעס‪ ,‬ושוב הוא כועס‬
‫כדי להשיג את הישגיו‪.‬‬
‫לאה טענה על בעלה‪ ,‬שכאשר הוא רוצה דבר כלשהו הוא צועק‪ .‬השבתי לה שכנראה כאשר‬
‫הוא מבקש בנועם‪ ,‬הוא אינו מקבל‪ ,‬ולכן פיתח לעצמו בלא משים שפת דיבור יעילה יותר‪ ,‬אף‬
‫על פי שהיא פחות נעימה‪'' .‬מה לעשות לשיפור המצב''? שאלה לאה‪.‬‬
‫השבתי‪ ,‬שיש לנצל את ההזדמנויות המעטות שבהן הוא מבקש דברים בצורה נעימה‬
‫ובהזדמנות זו לתת לו בעין יפה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעת שהוא צועק‪ ,‬יש להפחית את הנתינה‪,‬‬
‫וכל זאת בלא להודיע לו על כך‪ .‬דרכי הנתינה החדשות יטפטפו לתודעתו‪ ,‬והוא יבחין וילמד‬
‫שדווקא כאשר הוא מבקש יפה הוא משיג ומקבל יותר‪.‬‬
‫שאלות ותשובות?!‬
‫פרפראות‬
‫עם הרב הגאון שמואל אליהו שליט”א‬
‫הרה"ג יחיא אלצארום‬
‫זצ"ל ‪ -‬כיהן כרב ראשי‬
‫בי"ם‬
‫הרה"ג מאיר שמחה‬
‫הכהן מדווינסק זצ"ל‬
‫בעל האור שמח‬
‫רבה הראשי של העיר צפת‪ ,‬חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫שאלה‪ :‬לפי אמירת חז"ל אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה‪ ,‬היכן הבחירה של חיי אם הם‬
‫קבועים? איפה הבחירה החופשית?‬
‫תשובה‪ :‬נוקף ‪ -‬הכוונה היא שהאדם נפצע באצבעו ולא שהאדם מזיז את אצבעו‪.‬‬
‫הכוונה במאמר הזה היא שכל פציעה או תקלה שמתרחשת לאדם היא מחושבת ונקבעה מראש‪ .‬זה עדיין לא פוטר את‬
‫מי שמזיק את חברו‪ ,‬כי זה שתי מערכות שונות‪ ,‬אבל צריך לדעת שכל הצרות והתקלות שקורות מחושבות‪.‬‬
‫בקשר לבחירה החופשית‪ ,‬זה ברשות האדם‪ ,‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ברצוני להבין מה חסר לנו שאין בית מקדש?‬
‫תשובה‪ :‬יש כל כך הרבה דברים שחסרים לנו בגלל שאין עכשיו בין מקדש! כמו לדוגמא‪ :‬עכשיו אנחנו כל הזמן בסכנת‬
‫חיים קיומית‪ ,‬כל הזמן רוצים להשמיד אותנו‪ .‬וכשיהיה בית מקדש ‪" -‬וחרב לא תעבור בארצכם"‪" ,‬וכתתו חרבותם‬
‫לאתים"‪ .‬לא רק בארץ בכל העולם‪ ,‬ההרג והרצח‪ ,‬האכזריות והרשעות שהעולם מלא מהם יפסקו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתקופת‬
‫המשיח תהיה אחדות בתוך עם ישראל‪ ,‬השירה תהיה מקורית ועצמית של עם ישראל ולא צריכת תרבות גויית‪ ,‬תהיה‬
‫אחדות גם בין הרבנים‪.‬‬
‫אפשר לסכם את כל מה שיתווסף כשיהיה בית מקדש ע"י תפילת שלמה כשהוא בנה את בית המקדש‪ :‬גשם‪ ,‬אי‪-‬‬
‫מלחמה‪ ,‬רפואה‪ ,‬פרנסה‪ .‬כל הצרות שאנשים בוכים עליהם‪.‬‬
‫כל הצרות האלה הם בגלל שעל הצינורות של השפע יושבים שועלים מחבלים כרמים במקום כוהנים‪.‬‬
‫"וְ יִ ְקחּו ֵא ֶליָך ָפ ָרה ֲאדֻ ָּמה‬
‫ימה ֲא ֶׁשר ֵאין ָּבּה מּום ֲא ֶׁשר‬
‫ְּת ִמ ָ‬
‫יה עֹל" (י"ט‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫ֹלא ָע ָלה ָע ֶל ָ‬
‫שלשה תנאים הם‪ ,‬אומר בעל‬
‫"שמלת בנימין" – לקיים מצווה‬
‫כתיקונה‪:‬‬
‫תמימה ‪ -‬לעשותה בלב שלם‬
‫ובתמימות‪ ,‬ללא חקרנות‬
‫ופלפלנות‪ ,‬חריפין ועקיפין‪ ,‬אלא‬
‫מצווה לשמה‪.‬‬
‫אשר אין בה מום – שתהא‬
‫המצווה שלימה ולא לחצאין‬
‫ולרבעין‪ ,‬בלא חסרונות‬
‫ומגרעות פגימות וסירכות‪ ,‬דבר‬
‫ולא חצי דבר‪.‬‬
‫אשר לא עליה עול – שלא תהא‬
‫המצווה כמעמסה עליו‪ ,‬עול‬
‫וקבע‪ ,‬כמצות אנשים מלומדה‪,‬‬
‫אלא יעשנה בנפש חפצה‬
‫ובשמחה מחודשת ומחדשת‬
‫(על התורה)‪.‬‬
‫זוהי תשובה מתומצתת‪ ,‬אבל באמת אפשר לכתוב על זה ספרים שלמים‪ ,‬וכבר נכתבו על הנושא הזה ספרים‪.‬‬
‫הרה"ג רחמים מלמד‬
‫הכהן זצ"ל ‪ -‬כיהן כרבה‬
‫של עדת יהודי פרס‬
‫בירושלים‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אֵ לֶ יָך אֶ ְקרָ א יָּה אֵ ל נו ֹרָ א ִּת ְפק ֹד ּגֶפֶ ן ֶׁשהָ עַ ִּמים‬
‫זָרּוהָ ‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫ּותחַ ּדֵ ׁש‬
‫ַׁשוְ עָ תָ ּה ְּתקַ ּבֵ ל אֵ ל ׁשו ֹכֵ ן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬‬
‫ַׁש ְחרּותָ ּה לָ עַ ד ּולְ עו ֹלָ ִמים‪ ,‬הַ לְ עו ֹלָ ם ִּתזְ נַח עַ ְּמָך‬
‫הַ נֶאֱ נָח צו ֹעֵ ק ִמּבו ֹר ֹלא מָ צָ א עֶ זְ רָ ה‪ ,‬אֵ ל נו ֹרָ א‪.‬‬
‫אֵ ל נו ֹרָ א‪:‬‬
‫לְ חַ ם אֶ ת הָ אוֹיֵב ִּכי יָדו ֹ ג ְָברָ ה‪ָ ,‬אכַ ל אֶ ת ּפִ ְריָּה‬
‫וְ עו ֹד יָדו ֹ קָ ְצרָ ה‪ְׁ ,‬שלַ ח ּבו ֹ חֵ מָ ה זַעַ ם ּונְ קָ מָ ה‪,‬‬
‫ֹאמרּו הָ עַ ִּמים ִׁש ְמָך נִ ְקרָ א‪ .‬אֵ ל נו ֹרָ א‪ .‬אֵ ל‬
‫י ְ‬
‫נו ֹרָ א‪:‬‬
‫עֵ ת ּדו ֹדִ ים ּכַ ּלָ ה ּבו ִֹאי לְ גַּנִ י‪ּ .‬פָ רְ חָ ה הַ ּגֶפֶ ן הֵ נֵץ רִ ּמו ֹנִ י‪:‬‬
‫קּומי רַ עְ י ִָתי הַ חֵ ֶׁשק ּגָבַ ר‪.‬‬
‫ֶׁשם הַ ְּסתָ ו עָ בַ ר‪ִ .‬‬
‫חָ לַ ף הַ ּג ֶ‬
‫נֵצֵ א הַ ָּׂשדֶ ה נָלִ ין ּבַ ִּמדְ ּבָ ר‪ָׁ .‬שם אֶ ּתֵ ן ּדו ֹדַ י לָ ְך מַ ְחמַ ד עֵ ינִ י‪:‬‬
‫י ִָפית וְ נָעַ ְמ ְּת ּכַ ֶּׁשלֶ ג ִׁשּנְֵך‪ּ .‬דְ בַ ׁש וְ חָ לָ ב ּתַ חַ ת לְ ׁשוֹנְֵך‪.‬‬
‫ְצ ִאי נָא ּורְ עִ י בְ עִ ְקבֵ י צ ֹאנְֵך‪ָ .‬שם ַאקרִ יב קָ רְ ּבָ ן נָסַ כְ ְּתי יֵינִ י‪:‬‬
‫יָרַ דְ ִּתי חֶ ברָ ה לִ רְ עו ֹת ּבַ ּגַּנִ ים‪ .‬לִ רְ או ֹת את יָפְ יְֵך עֵ ינַיִ ְך יו ֹנִ ים‪.‬‬
‫קּומי רַ ּנְ נִ י‪:‬‬
‫ִּׂשפְ תו ֹתַ יִ ְך ּכַ ּלָ ה ּכְ מו ֹ חּוט ָשנִ ים‪ּ .‬בְ תו ֹך עִ יר ִצּיו ֹן ִ‬
‫מַ יִ ם רַ ּבִ ים ֹלא יּוכְ לּו לְ כַ ּבו ֹת‪ .‬אֶ ת ַאהֲ בתך לַ יְ לָ ה ֹלא ִת ְׁשּבו ֹת‪.‬‬
‫אתי רִ יבו ֹת‪ .‬עו ֹד ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִמּיו ֹם נְ דו ֹדֵ ְך נ ָָׂש ִ‬
‫אֶ ל ּגָלִ יל אֶ ל ּגָליל אֶ ל ּ ָגלִ יל‪ .‬אַ ְׁשרַ יִ ך אֶ רֶ ץ הַ ּ ָגלִ יל‪.‬‬
‫יקים‪.‬‬
‫ּכָ ְמהָ ה נַפְ ִׁשי לָ ְך הַ ּ ָגלִ יל‪ .‬אֶ ל ְּגדו ֹלַ יִ ְך צַ ִּד ִ‬
‫ַאחים‪.‬‬
‫ימים‪ .‬מָ גֵן ִצּנָה הֵ ם עַ ל ִ‬
‫אֶ ל ְקדו ַֹשיִ ְך ְּת ִמ ִ‬
‫חַ ּיִ ים הֵ ם ְּבתו ֹכֵ נּו‪ .‬מַ ְרוִ ים אֶ ת ִצ ְמאוֹנֵנּו‪:‬‬
‫ַאר ִּתי‪ִ .‬חּדֵ ׁש הֵ ִכין הַ ְּצפַ ִּתי‪:‬‬
‫עָ רַ ְך ׁשֱ לְ חָ ן לְ עַ ִּמי‪ .‬יו ֹסֵ ף הּוא ֵנזֶר ִּתפְ ְ‬
‫ִּבזְ כּותו ֹ עָ מַ ד עו ֹלָ ם‪ְ .‬מרו ֹמָ ם הּוא ִמּכֱּלָ ם‪ .‬נִ ִּסים עשה לי בזכות אהוב‪.‬‬
‫שמח לעם בשיריו‪ .‬לכה דודי ליראיו‪ .‬תקן שלמה בעמיו‪:‬‬
‫בזכותו‪...‬עלה ארי וגוריו‪ .‬משה דרשן וענו‪ .‬אשרי הדור חזה פניו‪:‬‬
‫בזכותו‪...‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אלון‪ ,‬ארז‬
‫וערן אדרי‬
‫עודד‬
‫אלימלך‬
‫פרוספר‬
‫דדון‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫‪6‬‬
‫יאיר‬
‫גינדיל‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫מאיר‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫אמנון‬
‫שילואן‬
‫כרמי‬
‫שילואן‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אוריאל‬
‫דנין‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יששכר‬
‫זהבי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫כרמית‬
‫ביטון‬
‫אוהד‪ ,‬אסף‬
‫ורואי שמעוני‬
‫אריה‬
‫צדוק‬
‫ומשפחתה הי"ו ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫יפת‬
‫דוד‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫חידה לפרשה‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫חנוך לנער על פי דרכו‬
‫נבואה המגשימה את עצמה‬
‫חידה‬
‫שני דברים‬
‫שקרו בחורמה?‬
‫בהצלחה!‬
‫פתרון החידה משבוע שעבר‪:‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מי היו אנשי‪-‬שם‪ ,‬ומה רצו לעשות‬
‫לעצמם שם ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫טז‪/‬ב‪ַ " :‬וּיָקֻ מּו לִ פְ נֵי מ ֶֹׁשה וַאֲ נ ִָׁשים‬
‫ִמּבְ נֵי‪-‬יִ ְׂשרָ אֵ ל חֲ ִמ ִּׁשים ּומָ אתָ יִ ם‬
‫נְ ִׂשיאֵ י עֵ דָ ה ְקרִ אֵ י מו ֹעֵ ד ַאנְ ֵׁשי‪-‬‬
‫ֵׁשם"‪.‬‬
‫ֹאמרּו הָ בָ ה‬
‫בראשית יא‪/‬ד‪ַ " :‬וּי ְ‬
‫ּומגְ ּדָ ל וְ ר ֹאׁשו ֹ‬
‫נִ בְ נֶה‪ּ-‬לָ נּו עִ יר ִ‬
‫בַ ָּׁשמַ יִ ם וְ ַנע ֲֶׂשה‪ּ-‬לָ נּו ֵׁשם ּפֶ ן‪-‬נָפּוץ‬
‫עַ ל‪ּ-‬פְ נֵי כָ ל‪-‬הָ ָארֶ ץ"‪.‬‬
‫עצה ותושיה‬
‫אוצר עצות מגדולי הדורות‬
‫לחיים טובים‪ ,‬בריאים ומאושרים‬
‫מתוך "עצה ותושיה"‬
‫סגולה לזרע בר קיימא‬
‫אומר החת"ם סופר‪" :‬תפילת אדם‬
‫מקירות ליבו שחברו יפקד בזרע‬
‫של קיימא‪ ,‬מסוגלת לפקוד את‬
‫המתפלל בזרע בר קיימא"‪.‬‬
‫סגולה למניעת עיכובים‬
‫במציאת שידוך‬
‫הבחור הרווק או אביו ייחדו כוס‬
‫לשבירה בליל החופה‪.‬‬
‫סגולה למניעת צער גידול בנים‬
‫כתוב בספר "המידות"‪" :‬אדם‬
‫שסובל מצער גידול בנים יקפיד‬
‫לקרוא מידי יום ביומו את מעשה‬
‫בראשית"‪.‬‬
‫סגולה לביטול גזירות קשות ורעות‬
‫אומר הרב פנחס מקוריץ זצ"ל‪:‬‬
‫"אדם שנזהר שלא לחשוב על‬
‫עניינים הקשורים לימות החול כל‬
‫דאגה מליבו ומשתדל לשמוח – אל‬
‫לו לחשוש מכל צרה וצוקה‪ ,‬ויהיה‬
‫סמוך ובטוח שכל הגזירות הרעות‬
‫שנגזרו עליו – הרי הם בטלים‬
‫ומבוטלים"‪.‬‬
‫נסו להיזכר מתי התעוררה בכם מוטיבציה‪ ,‬רצון להשיג מטרה מסוימת משום שמישהו ציפה שאכן‬
‫תצליחו? יתכן שאותו אדם היה אחד מהוריכם‪ ,‬מורה‪ ,‬חבר או קרוב משפחה‪ .‬הם ציפו מכם לטוב‬
‫ביותר‪ ,‬ובטחו ביכולתכם‪ .‬יתכן ואפילו חשבתם שהדבר לא ניתן לביצוע‪ ,‬אך למרות זאת התאמצתם‪,‬‬
‫ועמדתם בציפיות‪.‬‬
‫כיצד הצליח אותו אדם להמריץ אתכם? מה היה סודו? התשובה הפשוטה היא‪ :‬הוא האמין בכם‪,‬‬
‫ציפה לטוב ביותר מכם‪ ,‬והתייחס אליכם כאל מצליחנים‪ .‬מכנים זאת‪ -‬נבואה המגשימה את עצמה‬
‫(אפקט פיגמליון)‪ .‬כאשר יש להורים ולמורים ציפיות גבוהות‪ ,‬יש לילד תועלת רבה בהתייחסותם‬
‫ובהתנהגותם כלפיו‪ .‬אך גם‪ ,‬לצערנו‪ ,‬ההיפך הוא נכון‪ .‬ילדים שלא מצפים מהם‪ ,‬הם חשים בכך‬
‫ומגיבים בהתאם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במשך סעודות השבת‪ ,‬נוהג האב יוסף לשוחח עם בניו התאומים‪ ,‬יעקב ומשה‪ ,‬על פרשת‬
‫השבוע‪ .‬שניהם בעלי כישרונות ממוצעים ורגילים‪ ,‬אבל יעקב התברך באופי תוסס‪ ,‬שופע ביטחון‬
‫עצמי ומוכן תמיד להוכיח את ידיעותיו‪ .‬משה לעומתו‪ ,‬מאופק יותר‪ ,‬מופנם ואינו ממהר לשתף את‬
‫מחשבותיו עם אחרים‪ .‬יעקב משתתף באופן פעיל בשיחה‪ ,‬בעוד משה מהסס‪ .‬האב התרגל לצפות‬
‫מיעקב יותר מאשר ממשה‪ .‬כאשר הוא שואל שאלה‪ ,‬הוא מביט קודם לעבר יעקב‪ .‬אם יעקב אינו‬
‫מגיב אז הוא מביט במשה אך ללא אותה ציפייה‪ .‬הוא אף נותן למשה זמן מועט יותר להשיב מאשר‬
‫ליעקב‪ .‬אם אף אחד מהם אינו יודע את התשובה הוא מעודד את שניהם באומרו‪" :‬נו‪ ,‬קדימה‪ ,‬אתם‬
‫יכולים למצוא את התשובה"‪ ,‬אך מבטו פונה ל‪...‬יעקב‪ ,‬מלווה בחיוך‪ .‬האב אוהב את שני בניו ורוצה‬
‫לראות בהצלחת שניהם‪ .‬אולם ככל שהם גדלים‪ ,‬ממשיך יעקב להוביל‪ ,‬בעוד משה משתרך מאחור‪.‬‬
‫משה זקוק לדרבון ולעידוד יותר מאשר יעקב ואולי גם לזמן תגובה‪ ,‬יותר מאחיו‪ .‬אם אבא שלו יספק‬
‫לו זאת‪ ,‬יתקדם משה כמו אחיו‪ .‬אבל האב מתייחס באופן שונה לילדיו הוא מצפה ומחזיק יותר מבנו‬
‫יעקב‪ ,‬וכפי הנראה משה אומר לעצמו‪" :‬אבא יודע שיעקב יכול לענות על התשובות ולכן הוא מביט‬
‫לכיוונו‪ ,‬ואילו ממני הוא לא מצפה שאדע את התשובות ולכן לא מתייחס אליי כמוהו"‪ .‬מצב זה יכול‬
‫לגרום למשה (אולי) להפסיק להשתתף בשיחות הבאות ויתחיל לחשוב שהוא כבר לא מוכשר וחכם‪,‬‬
‫וגם אם ינסה‪ ,‬בטחונו העצמי כל כך נמוך שיתייאש מהר‪ .‬מצב זה יכול להידרדר כמו "כדור שלג"‬
‫ועלול לפגוע ביכולותיו ובלימודיו של משה בחברה ובביה"ס‪ ,‬והיכן התחיל "זרע הפורענות" במצבו‬
‫של משה? ציפיותיו של האבא (או יותר נכון‪ ,‬אי ציפיותיו) ממשה לעומת אחיו יעקב‪ .‬ויעקב‪ ,‬מה‬
‫לגביו? הוא מאמין שהוא מסוגל להצליח ולמה שלא יאמין‪ ,‬אבא שלו מתייחס אליו כאל מצליחן!‬
‫דוגמא נוספת על איך הורה 'מוכשר' יכול לפגוע ביכולות ילדיו‪:‬‬
‫שרה לא הבינה את מקצוע המתמטיקה והייתה נכשלת בכל מבחן‪ .‬המורה ניסתה ללמדה במסגרת‬
‫שיעורי עזר אישיים‪ ,‬אולם שרה אפילו לא ניסתה להבין‪ .‬הייתה לה גישה תבוסתנית ושלילית‬
‫למקצוע‪ .‬הרבה פעמים טענה‪":‬אני לא טובה בחשבון‪ .‬לעולם לא אבין את המקצוע"‪ .‬המורה‬
‫החליטה לשוחח על‪-‬כך עם אמא של שרה‪ .‬במהלך שיחתן‪ ,‬הבחינה כי האמא מתייחסת לעצמה‬
‫באופן שלילי אף בנימה חזקה יותר מהבת שלה‪ ,‬וכך הסבירה‪":‬מעולם לא הייתי טובה בחשבון ואת‬
‫האמת‪ ,‬גם האחים שלי היו כמוני‪ ,‬ואף אחד מהילדים שלי לא הצליח בחשבון‪ ,‬ובכלל‪ ,‬המשפחה‬
‫שלנו לא טובה בחשבון"‪ .‬עכשיו הבינה המורה למה שרה נכשלה במקצוע הזה‪ .‬אמא שלה ציפתה‬
‫ממנה לכישלון‪ ,‬ושרה לא אכזבה‪...‬‬
‫אם כן‪ ,‬חשוב להאמין ביכולת של כל ילד‪ ,‬ולא חלילה לזלזל או להקל ראש בהם‪ ,‬כי הם מפתיעים‬
‫ובגדול! סיפר עורך דין אחד על בתו‪ :‬פעם אחת הבת הקטנה שלי ביקשה מאשתי שתקנה לה כלב‪.‬‬
‫כשחזרתי הביתה רצתה אשתי לדבר איתי בלי שהילדה תבין‪ ,‬ולכן אמרה כך‪" :‬מרשתי פנתה‬
‫אליי בדרישה להיטיב עם איכות חייה ברכישת ארבע על ארבע"‪ .‬עניתי לאשתי‪" :‬שלמרשתה אין‬
‫זכות עמידה בהתחשב בסטטוס הגילאי שלה‪ ,‬ושהחלטה מעין זו צריכה להתקבל רק על ידי שני‬
‫האפוטרופוסים הטבעיים ביחד"‪ .‬חשבנו שהילדה משתעממת מהשפה המשפטית היבשה‪ ,‬אבל‬
‫אחרי כמה שניות היא השיבה‪" :‬טוב קיבלתי‪ ,‬ומרשתכם מוכנה להתפשר על חתול‪"...‬‬
‫ונחתום בסיפור‪ ,‬באחת המדינות התפרסם שמו של צלף מומחה‪ .‬האגדות סביבו עברו מפה לאוזן‪.‬‬
‫סיפרו כי יש ביכולתו לפגוע בדובדבן המפאר עוגת יום הולדת באופן שהקצפת שעל העוגה לא תפגע‪.‬‬
‫עוד סיפרו‪ ,‬כי במרדפים אחר חיות‪ ,‬במסעות הציד שלו‪ ,‬הוא יורה תמיד היישר לאוזני החיה‪ .‬זאת‬
‫במטרה להשאיר את עור החיה שלם‪ .‬האגדות 'תפסו כנפיים' והגיעו עד לארמונו של המלך‪ .‬המלך‪,‬‬
‫שהיה בעצמו חובב ציד מושבע וצלף מאומן‪ ,‬ביקש ליזום תחרות קליעה ארצית ולהזמין את הצלף‬
‫המומחה להתחרות מולו‪ .‬הרצים יצאו דחופים‪ ,‬והתחרות אורגנה במהירות וביעילות‪ .‬הצלף הגיע‬
‫גם הוא והמתין לפתיחת התחרות‪ .‬המלך שהגיע‪ ,‬מלווה בפמליה מכובדת‪ ,‬הורה על פתיחת התחרות‪.‬‬
‫מנהל הטקסים כחכח בגרונו והזמין את המלך להראות את כישוריו בתחום קליעה למטרה‪ .‬הרים‬
‫המלך את רובה הצלפים המשוכלל שלו‪ ,‬ובתנועה קלילה החל יורה למרכזו של לוח הקליעה‪ .‬צלף‬
‫מומחה היה המלך‪ ,‬וכל הכדורים קלעו במרכז המטרה‪ .‬העיגול שסימן את המטרה המרכזית‪ ,‬שהיה‬
‫בגודל סנטימטרים בודדים‪ ,‬נוקב כולו‪ ,‬מקו לקו‪ .‬אחרי המלך קם המומחה האגדי‪ ,‬נעמד מול לוח‬
‫המטרה‪ ,‬הרים בתנועה פשוטה את רובהו והחל יורה‪ .‬עשרות קליעים ירה הצלף וכולם פגעו באותו‬
‫מקום‪ ,‬בשורה השלישית שמעל לנקודה המרכזית‪ .‬כיוון ששום קליע לא פגע בנקודה המרכזית‪,‬‬
‫מיהרו השופטים להכריז על נצחונו של המלך בתחרות לקול תרועת הנוכחים‪ .‬עם סיום התחרות‬
‫לחץ המלך את ידי מתחרהו והזמינו לסיור מלכותי בארמון המפואר‪ .‬כאשר היו השניים לבדם‪,‬‬
‫פנה הצלף אל המלך ואמר‪" :‬שמח אני על ניצחונך בכל לבי‪ ,‬אולם רציתי כי תדע שהיה בכוחי לנצח‬
‫בתחרות‪ ,‬אך מפאת כבודך הסטתי את הרובה מעט מעל המרכז ולשם קלעתי את כל הכדורים‪ .‬תוכל‬
‫להבחין‪ ,‬כי בניגוד לחור הגדול שנוצר במרכז המטרה שלך‪ ,‬בלוח שלי קיים רק חור בקוטר של כדור‬
‫בודד‪ .‬עשרות הקליעים שיריתי פגעו באותה נקודה בדיוק‪"...‬‬
‫מחשבה של חיפוש מעט פחות כבוד‪ ,‬מעט פחות הערכה‪ ,‬ובלבד שהזולת לא יישאר מנוצח‪ ,‬בכוחה‬
‫של מחשבה זו להפוך את האדם לזרקור רב עוצמה המאיר בכנותו את הסביבה כולה‪.‬‬
‫הרה"ג יחיא יצחק הלוי זצ"ל‬
‫חכם באשי וראב"ד תימן‬
‫הרה"ג חיים חזקיהו‬
‫מדיני זצ"ל ‪ -‬מחבר ספר‬
‫'שדי חמד'‬
‫הרה"ג יוסף עדס זצ"ל‬
‫מחכמי ורבני ישיבת‬
‫פורת יוסף‬
‫הרה"ג יוסף קארו זצ"ל‬
‫מגדולי הרבנים ופוסקי‬
‫ישראל בכל הדורות‪,‬‬
‫מחבר השולחן ערוך‬
‫והבית יוסף‪ ,‬מכונה גם‬
‫הבית יוסף‪ ,‬מרן והמחבר‪.‬‬
‫עסק גם בקבלה‪.‬‬
‫הרה"ג יחיא אלשיך זצ"ל‬
‫כיהן כראש בית המדרש‬
‫בית שיך י"ם‬
‫הרה"ג יחיא בסיס זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז רדאע וראב"ד‬
‫שבת שלום אלעזר דנין‬
‫הרה"ג יעקב אבוחצירא‬
‫זצ"ל ‪ -‬אביר יעקב‪ ,‬סבו‬
‫של הבבא סאלי‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫אשיכֶ ם וְ ִה ּ ָנ ְש ׂאּו ִּפ ְתחֵ י עו ֹלָ ם‪ ,‬וְ יָבו ֹא מֶ לֶ ְך הַ ּ ָכבו ֹד‪:‬‬
‫ְש ׂאּו ְ ׁשעָ רִ ים רָ ֵ ׁ‬
‫וְ קו ֹ ֵי ה’ יַחֲ לִ יפּו כ ֹחַ ַיעֲלּו אֵ בֶ ר ּכַ ּנְ ָׁשרִ ים‪,‬‬
‫יָרּוצּו וְ ֹלא יִ יגָעּו יֵלְ כּו וְ ֹלא יִ יעָ פּו‪:‬‬
‫דָ וִ ד מֶ לֶ ך יִ ְשרָ אֵ ל חַ י וְ קַ ּ ָים‪ִ .‬סימָ ן טו ֹב ּומַ ּ ָזל טו ֹב יְ הֵ א לָ נּו‪:‬‬
‫ָאחיו י ֹאמַ ר חֲ זָק‪:‬‬
‫ִאיׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו יַעְ ז ֹרּו ּולְ ִ‬
‫אֲ ֶׁשר ּ ָברָ א ָׂשׂשו ֹן וְ ִׂש ְמחָ ה חָ תָ ן וְ כַ ּ ָלה‪ּ .‬גִ ילָ ה רִ ּ ָנה ּדִ יצָ ה וְ חֶ דְ וָה‬
‫ַאהֲ בָ ה וְ ַאחֲ וָה וְ ָשלו ֹם וְ רֵ עּות‪:‬‬
‫ִאם ּ ַתחֲ נֶה עָ לַ י מַ חֲ נֶה ֹלא יִ ירָ א לִ ִּבי ִאם ּ ָתקּום עָ לַ י ִמלְ חָ מָ ה‬
‫ְּבז ֹאת אֲ נִ י בו ֹטֵ חַ ‪:‬‬
‫יו ֹדּו לַ ה’ חַ ְסּדו ֹ וְ נִ פְ לְ או ֹתָ יו לִ בְ נֵי ָאדָ ם‪.‬‬
‫ּכִ י ִה ְׂשּבִ יעַ נֶפֶ ׁש ׁש ֹקֵ קָ ה‪ ,‬וְ נֶפֶ ׁש רְ עֵ בָ ה ִמּלֵ א טו ֹב‪:‬‬
‫וְ נִ ְש ׂ ּ ַגב ה’ לְ בַ ּדו ֹ ּבַ יו ֹם הַ הּוא‪ .‬וַּיִ ּוָתֵ ר ַי ֲעק ֹב לְ בַ ּדו ֹ‬
‫ַוּיֵָאבֵ ק ִאיׁש עִ ּמו ֹ עַ ד עֲלו ֹת הַ ָּׁשחַ ר‪:‬‬
‫אַ ְׁשרֵ י ִמי ֶׁשּגָדֵ ל ּבַ ּתו ֹרָ ה ַועֲמָ לו ֹ ּבַ ּתו ֹרָ ה‪ ,‬וְ עו ֶֹׂשה נַחַ ת רּוחַ לְ יו ְֹצרו ֹ‪:‬‬
‫ֹלהים וְ ִאּנ ְָקמָ ה נְ קַ ם ַאחַ ת‬
‫זָכְ רֵ נִ י נָא וְ חַ ּזְ קֵ נִ י נָא אַ ְך הַ ּפַ עַ ם הַ ּזֶה הָ אֱ ִ‬
‫ִמ ְּׁשתֵ י עֵ ינַי ִמּפְ לִ ְׁש ִּתים‪:‬‬
‫ׁשו ְֹמרִ ים הַ ְפקֵ ד לְ עִ ירְ ָך ּכָ ל הַ ּיו ֹם וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪:‬‬
‫ֹאמרּו אֵ ין קָ דו ֹׁש ּ ַכה’‪:‬‬
‫הַ ּכ ֹל יו ֹדּוךָ וְ הַ ּכ ֹל יְ ַ ׁש ְּבחּוָך וְ הַ ּכ ֹל י ְ‬
‫בּושּה‪ ,‬ו ִַּת ְש ׂחַ ק לְ יו ֹם ַאחֲ רו ֹן‪:‬‬
‫ע ֹז וְ הָ דָ ר לְ ָ ׁ‬
‫ִּפ ְתחּו ְ ׁשעָ רִ ים וְ ָיב ֹא גו ֹי צַ ִּדיק ֹׁשמֵ ר אֱ מֻ נִ ים‪:‬‬
‫לְ בִ נְ י ִָמין ָאמַ ר יְ דִ יד ה’ יִ ְׁשּכ ֹן לָ בֶ טַ ח עָ לָ יו‪:‬‬
‫חֲ זַק חֲ זַק וְ נִ ְתחָ זֵק‪:‬‬
‫דּושה לְ ָך יְ ַש ּ ֵלׁשּו‪:‬‬
‫ּכּולם ְק ּ ָ‬
‫יַחַ ד יַחַ ד‪ָ ּ ,‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫אליהו‬
‫דדון‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫יהודה‬
‫כריסי‬
‫עדי‬
‫גילאון‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫ברוך‬
‫שייבה‬
‫יונתן מאיר‬
‫שריקי‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אלירם‬
‫עזרא‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫משה‬
‫ממן‬
‫שולה‬
‫בלסטקר‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתה הי"ו‬
‫ידידיה‬
‫יפת‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫נחמיה‬
‫שמואלי‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫צביה‬
‫כהן‬
‫יהודית‬
‫שרעבי‬
‫עותניאל‬
‫מנצור‬
‫ומשפחתה הי"ו ומשפחתה הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫בשילוב מעשיות וסיפורים על גדולי ישראל‬
‫שיחות מוסר‬
‫הרה"ג יוסף מוגרבי שליט"א‬
‫אמונה‪ ,‬בטחון והשתדלות (ב)‬
‫מסופר במדרש סיפור נפלא‬
‫הממחיש לנו איך שאדם אינו‬
‫בר הצלחה ואינו בר יכולת‬
‫ללא השגחתו הצמודה של‬
‫השם יתברך‪ ,‬ומעשה שהיה‬
‫בסוחר אחד מופלג בעושר‪,‬‬
‫שהלך לקנות שור‪ .‬בדרך פגשו אליהו הנביא‬
‫ושאלו להיכן פניו מועדות? השיבו‪ :‬לקנות‬
‫שור‪ .‬אמר לו אליהו‪ :‬תאמר בעזרת ה' לקנות‬
‫שור‪ ,‬ענהו העשיר‪ ,‬בעזרת ה' או לא‪ ,‬הכסף‬
‫בכיסי והשור אצל בעליו‪ ,‬ומה לך כי תפריע‬
‫לי בדרכי? הלך ובחר שור יפה וטוב‪ ,‬אך כאשר‬
‫בא לשלם ראה כי כספו אבד ואין בידו אפילו‬
‫פרוטה אחת לערבות‪ ,‬סיכם עם בעל השור‬
‫שיגיע מחר וחזר לביתו עייף וייגע‪ ,‬אך עדיין‬
‫לא ירא אלוקים‪ .‬למחרת חזר הסיפור ונשנה‬
‫כמו ביום האתמול‪ ,‬לקח את כספו והלך לבעל‬
‫השור ושוב נטפל אליו אליהו ושאלו להיכן‬
‫הולך‪ ,‬וענה שוב‪ :‬לקנות שור‪ .‬ואמר לו אליהו‪:‬‬
‫תאמר בעזרת ה' והוא שנה באיוולתו וחזר על‬
‫טעותו ושוב הגיע ונעלם כספו‪ .‬ביום השלישי‬
‫יצא שוב לדרך‪ ,‬וכשפגש בו אליהו ושאלו לאן‬
‫הולך? השיב‪ :‬בעזרת ה' לקנות שור‪ .‬ברכו‬
‫אליהו שילך ויצליח‪ .‬והינה אך הגיע לבית בעל‬
‫השור‪ ,‬שילם את כספו ולקח את שורו‪ ,‬ובדרך‬
‫החל השור משתולל ימין ושמאל עד שברח‬
‫לבעליו והוא רץ אחריו מרחוב לרחוב וממקום‬
‫למקום‪ ,‬עד שעצר השור בעיר ליד איזה סלע‪,‬‬
‫ואז קשר אותו בעליו ונח מעט מהריצה‬
‫המעייפת‪ ,‬והינה מה רואות עיניו? ארנק מלא‬
‫דינרים‪ .‬וכשמנה אותם ראה שהסכום תואם‬
‫למה שאיבד ביומיים האחרונים‪ .‬ניגלה לו‬
‫אליהו ואמר לו‪ :‬תדע לך בני‪ ,‬לכל הטוב הזה‬
‫זכית מפני שתלית בטחונך בו יתברך‪ ,‬ואמרת‬
‫הרה"ג יוסף חיים זוננפלד‬
‫זצ"ל ‪ -‬רבה הראשון של‬
‫העדה החרדית בירושלים‬
‫הרה"ג יחיא גריידי זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז דמאר והראב"ד‬
‫הרה"ג יחיא עמוסי זצ"ל‬
‫מחכמי מחוז רדאע‬
‫והראב"ד‬
‫הרה"ג יעקב חיים סופר‬
‫זצ"ל ‪ -‬מח"ס כף החיים‬
‫בעזרת ה' אלך לקנות שור‪ ,‬וזה מה שאמרה‬
‫תורה‪" :‬על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו"‪ ,‬בכל‬
‫חניה ונסיעה תרגיל עצמך לומר בעזרת ה'‪ ,‬וכי‬
‫יש משהו שזז בלעדיו יתברך? אלא כאשר אדם‬
‫ירגיל את עצמו ואת לשונו ולתלות הצלחותיו‬
‫ואכזבותיו ברצון השם יתברך‪ ,‬אזי יתחזק‬
‫במידת האמונה והביטחון שהכל רק ממנו‬
‫ואין כח בשום נביא להיטיב לו או להרע עימו‪.‬‬
‫ומספרים על עני אחד שהיה מחסידיו של‬
‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצ"ק זיע"א‪ ,‬שבא‬
‫לרבו בבכיות שעליו לחתן את בנו ולרש אין‬
‫כל‪ ,‬וביקש מרבו לסייע לו במכתב המלצה‪,‬‬
‫או במגבית או בברכה ועצה טובה‪ .‬ישב הרבי‬
‫וחשב‪ ,‬ואכן כתב לו מכתב לאחד העשירים‬
‫הגדולים באמריקה והבטיחו שכאשר יראה‬
‫העשיר את מכתבו ייתן לו את כל הוצאות‬
‫החתונה והדירה‪ ,‬וגם את הנדוניא לכלה‪,‬‬
‫ועד הוצאות הנסיעה‪ .‬בלב בוטח ושמח יצא‬
‫החסיד והלך לגמ"ח הלוואות לקחת בהקפה‬
‫כסף לנסיעות וללינה ושאר הוצאות הדרך‬
‫המרובות בימים ההם‪ ,‬ונסע באמונה גדולה‬
‫שהמכתב יביא לו את הגאולה‪ .‬וכאשר הגיע‬
‫למדינת העשיר‪ ,‬שאל לכתובתו והורוהו‬
‫את הדרך‪ ,‬וממש לפני כניסתו סידר את‬
‫בגדיו ואת הופעתו כאילו הוא נכנס לתפילת‬
‫מנחה או ערבית‪ ,‬ודפק בדלת בעדינות רבה‪.‬‬
‫המשרת פתח את הדלת‪ ,‬וכאשר הציג את‬
‫עצמו כתלמיד הרבי מקוצק‪ ,‬קיבל את‬
‫האישור להיכנס למשרדו של העשיר הגדול‪,‬‬
‫אשר לפגישה עימו נכספה וגם כלתה נפשו‪.‬‬
‫בלב בוטח ובידיים רועדות מאושר הגיש‬
‫לו את המכתב מרבו הקדוש‪ ,‬והינה אך גמר‬
‫העשיר לקרוא את המכתב הוציא שטר של‬
‫מעשיות על מרן פאר הדור |‬
‫הרה"ג ישראל דב‬
‫אודסר זצ"ל ‪ -‬ממנהיגי‬
‫חסידות ברסלב‪ .‬מכונה‬
‫גם "בעל הפתק" ו"סבא‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫עשרים דולר‪ ,‬ונתן אותם לאברך אשר כמעט‬
‫והתעלף מרוב בלבול ואכזבה גם יחד‪ .‬קם‬
‫העשיר ונפרד מהאברך ההמום ויצא לחדרו‬
‫השני‪ .‬ולאחריו יצא החסיד בברכיים כושלות‬
‫מהבית כאשר עיניו נשואות לשמים בתפילה‪:‬‬
‫ריבונו של עולם‪ ,‬בטחתי בבשר ודם וחשבתי‬
‫שהכסף בכיסי ובאמתחתי‪ ,‬והינה אפילו את‬
‫הוצאות הלינה לא קיבלתי‪ ,‬והחל בוכה ומדבר‬
‫עם בוראו ומתחנן על נפשו‪ ,‬שהרי מאין יבוא‬
‫עזרו? לא עברו שתי דקות והמשרת קורא‬
‫לו לשוב לחדרו של העשיר‪ .‬וכשנכנס הושיט‬
‫לו העשיר צ'ק אמריקאי ובו סכום אדיר של‬
‫שלוש מאות אלף דולר!!! לא הבין האברך‬
‫מה קורה כאן? שמא רבו הקדוש נגלה אליו‬
‫בהקיץ? או שמא יצאה בת קול מהשמים‬
‫והכריחה אותו לתת? ובכלל אם רצה לתת‬
‫מדוע ציערו בתחילה? העשיר כמו קרא את‬
‫מחשבותיו של החסיד‪ ,‬ואמר לו לשבת‪ .‬פתח‬
‫העשיר את פיו אומר‪ :‬דע לך שכאשר מסרת‬
‫לי את המכתב ראיתי שאתה בוטח בי‪ ,‬ובטוח‬
‫בעצמך שהכסף בכיסך‪ .‬ומאחר ששכחת את‬
‫הבורא יתברך שגם אני ברשותו‪ ,‬רציתי ללמדך‬
‫לקח‪ ,‬ולאלפך בינה‪ ,‬מסרתי לך שטר פעוט כדי‬
‫שתצא החוצה ותצעק מקרב ליבך להשם‬
‫אלוקיך‪ ,‬וכאשר הצצתי מהחלון וראיתי את‬
‫ראשך מורם לשמים‪ ,‬שלחתי לקרוא לך ולתת‬
‫את אשר צוויתי מרבך – הוא רבינו הקדוש‪.‬‬
‫והדברים מובנים ואינם צריכים ביאור‪ .‬אנו‬
‫בוטחים "בקשרים" שיש לנו עם השלטונות‬
‫ועם החברים‪ ,‬ומי מאיתנו מפחד כאשר אחיו‬
‫או חברו הוא שר או קצין? מפקד או מושל?‬
‫לא פעם ולא פעמיים תשמע אנשים מדברים‬
‫גבוהה גבוהה כאילו הרופא מרפא או פלוני‬
‫המפרנס ולא הוא !!!!‬
‫מתוך "מלך ביופיו"‬
‫עד מתי השכינה תהיה בצער‬
‫בקיץ תש"ס לערך‪ ,‬כובד מרן רבינו שליט"א על ידי אחד ממקורביו לקיים "מצות שילוח הקן" בביתו שבשכונת רמות‪.‬‬
‫בחסדי ה' הצליח לקיים את המצווה כהלכתה ולאחר מכן הציבור שנכח במעמד שבראשם מרן מלכא שליט"א כובד‬
‫במיני תרגימא ודברי תורה לכבוד המצווה‪.‬‬
‫בעוד הקהל יושבים‪ ,‬טועמים ושמחים‪ ,‬הבחינו רבים שמרן רבינו בוכה וממלמל לעצמו וממשיך לבכות‪ ,‬כך היה במשך‬
‫כעשרים דקות‪ .‬איש מן הנוכחים לא העז לשאול את מרן רבינו לפשר הבכיה‪ ,‬רק משנרגע שאלו בעל הבית על סיבת‬
‫בכיו‪ .‬וענה רבינו‪ :‬בעת קיום המצוה נזכרתי בדברי הזוה"ק (תיקונים‪ ,‬תיקון ו' דף כג ע"א) שאמרו‪ ,‬שבזמן שישראל‬
‫מקיימים את מצות שילוח הקן כל ממונה מלמד זכות על העופות שלו‪ .‬ומה עושה הקב"ה אז‪ ,‬הוא מאסף את כל‬
‫צבאותיו ואומר להם הרי כל ממונה של העופות שלמטה מלמד זכות על העופות שהוא ממונה עליהם ואין בכם מי שילמד זכות על בני‬
‫שהם בני ישראל הנמצאים בגלות שעליהם נאמר "בני בכורי ישראל"‪ ,‬ואין מי שילמד זכות על השכינה שהיא בגלות שהקן שלה הוא בית‬
‫המקדש שבירושלים החרבה‪ ,‬ובניי הם תחת יד אדונים קשים‪ ,‬אומות העולם ואין מי שיבקש עליהם רחמים וילמד עליהם זכות‪ .‬באותו‬
‫זמן מצווה הקב"ה כביכול ואומר "למעני‪ ,‬למעני אעשה" אני אלמד עליהם זכות "ואעשה למען שמי" שלא יתחלל בין העמים‪ ,‬ועי"ז‬
‫יתעוררו רחמים על השכינה ועל ישראל בניי שהם בגלות (עכת"ד הזוה"ק)‪ .‬לכן בכיתי והתפללתי להשי"ת בעת רצון זה‪ ,‬עד מתי השכינה‬
‫תהיה בצער‪ ,‬עד מתי ישראל יהיו לסבל ולמשיסה ולרדיפות וצרות וכו'‪ .‬אנא ה' גאל נא את ישראל בניך ברחמים‪.‬‬
‫הרה"ג שמואל סלנט‬
‫זצ"ל ‪ -‬מורה הוראה‪,‬‬
‫רבה ומנהיגה של עדת‬
‫האשכנזים בירושלים‬
‫"וקבלה אמיתית היא בידי! כל מי שבליבו תדיר צער על גלות השכינה‪ ,‬זוכה לכתר תורה" (לש"ק קב השיר פרק צ"ג בד"ה הכלל‪ ,‬ועש"ע)‪.‬‬
‫הרה"ג יהודה לייב הלוי‬
‫אשלג זצ"ל ‪ -‬המכונה‬
‫בעל הסולם‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫מַ ה ּיְ דִ ידּות ְמנּוחָ תֵ ְך‪ ,‬אַ ְּת ַׁשּבָ ת הַ ּמַ לְ ּכָ ה‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נָרּוץ לִ ְקרָ אתֵ ְך‪ּ ,‬בו ִֹאי כַ ּלָ ה נְ סּוכָ ה‪.‬‬
‫לְ בּוׁש ּבִ גְ דֵ י חֲ מּודו ֹת‪ ,‬לְ הַ דְ לִ יק נֵר ּבִ בְ רָ כָ ה‪.‬‬
‫וַּתֵ כֶ ל ּכָ ל הָ עֲבו ֹדו ֹת‪ֹ ,‬לא תַ עֲׂשּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫נַחֲ לַ ת ַי ֲעק ֹב יִ ירָ ׁש‪ּ ,‬בְ לִ י ְמצָ רִ ים נַחֲ לָ ה‪.‬‬
‫וִ יכַ ּבְ דּוהּו עָ ִׁשיר וָרָ ׁש‪ ,‬וְ ִתזְ ּכּו לִ גְ אֻ ּלָ ה‪.‬‬
‫יו ֹם ַׁשּבָ ת ִאם ִּת ְׁשמ ֹרּו‪ ,‬וִ ְהיִ יתֶ ם לִ י ְסגֻּלָ ה‪.‬‬
‫ֵׁש ֶׁשת י ִָמים ּתַ עֲבו ֹדּו‪ּ ,‬ובַ ְּׁשבִ יעִ י נָגִ ילָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ִהּלּוכָ ְך יְ הֵ א בְ נַחַ ת‪ ,‬עוֹנֶג ְקרָ א לַ ַּׁשּבָ ת‪.‬‬
‫וְ הַ ֵּׁשנָה ְמׁשֻ ּבַ חַ ת‪ּ ,‬כְ דַ ת נֶפֶ ׁש ְמ ִׁשיבַ ת‪.‬‬
‫ּבְ כֵ ן נַפְ ִׁשי לְ ָך עָ רְ גָה‪ ,‬וְ לָ נּוחַ ּבְ ִחּבַ ת‪.‬‬
‫ּכַ ּׁשו ַֹׁשּנִ ים סּוגָה‪ּ ,‬בו ֹ יָנּוחּו ּבֵ ן ּובַ ת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֶ רֶ ב מַ זְ ִמינִ ים‪ּ ,‬כָ ל ִמינֵי מַ ְטעַ ִּמים‪.‬‬
‫ִמּבְ עו ֹד יו ֹם מּוכָ נִ ים‪ּ ,‬תַ רְ נְ גו ֹלִ ים ְמפֻּטָ ִמים‪.‬‬
‫וְ לַ עֲרו ְֹך ּכַ ּמָ ה ִמינִ ים‪ְׁ ,‬שתו ֹת יֵינו ֹת ְמב ָֻּׂש ִמים‪.‬‬
‫וְ תַ פְ נּוקֵ י מַ עֲדַ ּנִ ים‪ּ ,‬בְ כָ ל ָׁשלׁש ּפְ עָ ִמים‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫חֲ פָ צֶ יָך אֲ סּורִ ים‪ ,‬וְ גַם לַ חֲ ׁש ֹב חֶ ְׁשּבו ֹנו ֹת‪.‬‬
‫ִהרְ הּורִ ים מֻ ּתָ רִ ים‪ּ ,‬ולְ ַׁשּדֵ ְך הַ ּבָ נו ֹת‪.‬‬
‫וְ ִתּנו ֹק לְ לַ ְּמדו ֹ סֵ פֶ ר‪ ,‬לַ ְמנַּצֵ חַ ּבִ נְ גִ ינו ֹת‪.‬‬
‫וְ לַ הֲ גו ֹת ּבְ ִא ְמרֵ י ֶׁשפֶ ר‪ּ ,‬בְ כָ ל ּפִ ּנו ֹת ּומַ חֲ נו ֹת‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫מֵ עֵ ין עו ֹלָ ם הַ ּבָ א‪ ,‬יו ֹם ַׁשּבָ ת ְמנּוחָ ה‪.‬‬
‫ּכָ ל הַ ִּמ ְתעַ ּנְ גִ ים ּבָ ּה‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ רו ֹב ִׂש ְמחָ ה‪.‬‬
‫מֵ חֶ בְ לֵ י מָ ִׁשיחַ יֻּצָ לּו לִ רְ וָחָ ה‪.‬‬
‫ּפְ דּותֵ נּו תַ ְצ ִמיחַ ‪ ,‬וְ נָס יָגו ֹן וַאֲ נָחָ ה‪:‬‬
‫ּוׂשלָ יו וְ דָ גִ ים‪:‬‬
‫לְ ִה ְתעַ ּנֵג ּבְ תַ עֲנּוגִ ים ּבַ רְ ּבּורִ ים ְ‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫אֵ ל ִמּמָ רו ֹם חָ מַ ל עָ לַ יִ ְך‪ָׂ ,‬שם קֵ ץ וָסו ֹף לְ צָ רו ֹתַ יִ ְך‪.‬‬
‫ִרחַ ם חָ מַ ל אֵ ל עו ַֹׂשיִ ְך‪ ,‬וְ הֵ ִׁשיב לָ ְך אֶ ת ְׁשבּותַ יִ ְך‪.‬‬
‫חַ ְּב ִקי אֵ ם נֶאֱ מָ נָה אֶ ת ּכָ ל ּבָ נַיִ ְך‪ְ ,‬מדַ לְ גִ ים ִמּכָ ל ּפִ ּנָה‪,‬‬
‫ָׁש ִבים אֵ לַ יִ ְך‪:‬‬
‫ִּב ִּתי ְצ ִאי ִמּבֵ ית ּכֶ לֶ א‪ ,‬זְ מָ ן קָ ִריב‪ ,‬עַ ם קָ ְד ֵׁשְך ַיעֲלֶ ה‪.‬‬
‫ׁשּובי לִ ימֵ י נְ עּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫ּבו ִֹאי כַ ּלָ ה אֶ ל ְּד ִבירַ יִ ְך‪ ,‬וְ ִ‬
‫וְ יִ ָּׁשמַ ע ְּבחּוצו ֹת עִ ירַ יִ ְך‪ ,‬קו ֹל ִמ ְצהֲ לׂות חֻ ּפו ֹת ּבַ חּורַ יִ ְך‪.‬‬
‫יטי רַ עְ יָה ע ֲִדינָה אֶ ת לְ וִ ּיַיִ ְך‪ּ ,‬פִ יהֶ ם מָ לֵ א ְׂשחו ֹק‬
‫הַ ִּב ִ‬
‫ִרּנָה ָׁש ִרים ִׁשירָ יִ ְך‪:‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה‬
‫משה בן‬
‫איבון‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫‪8‬‬
‫יחיאל‬
‫בוני‬
‫יצחק‬
‫זבולון‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אברהם‬
‫שלום‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫ארמונד‬
‫אזולאי‬
‫רוני‬
‫משה‬
‫ומשפחתו הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫יונה ושמואל‬
‫ואהב‬
‫אברהם‬
‫ויצמן‬
‫ומשפחתם הי"ו ומשפחתו הי"ו‬
‫אפרת‬
‫מאיר‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫הקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫סיפורי חז"ל‬
‫משל ונמשל‬
‫"וְיִ ְקחּו אֵ לֶ יָך פָ רָ ה אֲ דֻּמָ ה" (י"ט‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫מסופר בתלמוד‪ :‬פעם ביקשו חכמים לקנות אבנים‬
‫טובות לאפוד של הכהן הגדול מנכרי אחד באשקלון‬
‫ששמו היה דמא בן נתינא‪ ,‬והמפתח היה מונח תחת‬
‫מראשותיו של אביו שהיה ישן‪ ,‬והבן לא העיר את‬
‫אביו משנתו‪ .‬בשנה הבאה גמלו לו על כך מהשמים‪,‬‬
‫ונולדה בעדרו פרה אדומה‪ .‬וכשנכנסו אצלו חכמי‬
‫ישראל לקנות את הפרה‪ ,‬אמר להם הנכרי‪ :‬יודע‬
‫אני‪ ,‬שאם אבקש מכם כל ממון שבעולם בשביל‬
‫הפרה האדומה שלי – אתם תתנו לי‪ ,‬אבל איני‬
‫מבקש מכם אלא את הממון שהפסדתי אז בשביל‬
‫כבוד אבא (קידושין לא)‪.‬‬
‫תוהה על כך הצדיק רבי יצחק מאיר מגור בעל‬
‫"חידושי הרי"ם"‪ :‬מדוע זכה אותו נכרי מאשקלון‬
‫בפרה אדומה דווקא כגמול על קיום מצוות כיבוד‬
‫אב?‬
‫אלא – אומר בעל "חידושי הרי"ם"‪ :‬כשהפסיד‬
‫הנכרי מאשקלון ממון רב בגלל מצות כיבוד אב‪,‬‬
‫התעורר בבית דין של מעלה קטרוג גדול על ישראל‪:‬‬
‫איך יתכן שאומות העולם מדקדקים במצות כיבוד‬
‫אב יותר מבני ישראל‪ ,‬שקיבלו את התורה בסיני?‬
‫לכן העניק הבורא יתברך לאותו נכרי פרה אדומה‬
‫כגמול על שדקדק כל כך בכבוד אביו‪ .‬בכך גילה‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שמעלת בני ישראל גדולה במידה‬
‫רבה ממעלת הנכרים‪ .‬שכן אותו נכרי מאשקלון‬
‫הוציא ממון רב על מצות כיבוד אב‪ ,‬שטעמה מובן‬
‫לכל אדם בדרך הטבע‪ ,‬ואילו ישראל מוכנים לפזר‬
‫סכום גדול יותר לקיים מצות פרה אדומה‪ ,‬שטעמה‬
‫לא נתפרש בתורה ואינו מובן מאליו על פי השכל‬
‫וההיגיון‪( ...‬פרפראות לתורה)‪.‬‬
‫"ז ֹאת חֻ ּקַ ת הַ ּתו ֹרָ ה" (י"ט‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬חוקה חקקתי‪ ,‬גזרה גזרתי‪ ,‬אי אתה רשאי‬
‫לעבור על גזרתי (במדבר רבה יט‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הנה שלמה המלך אמר (קהלת ז‪ ,‬כג)‪" :‬אמרתי אחכמה והיא רחוקה‬
‫ממני"‪ .‬ויש לשאול מדוע ניסה בכלל שלמה המלך להתחכם בעניין‬
‫פרה אדומה‪ ,‬אם ידע בתחילה שהקדוש ברוך הוא הודיע את הטעם‬
‫רק למשה רבינו?‬
‫והעניין יובן על פי משל למלך שהיה שולט בארץ אחת והיה לו‬
‫אח שהוא גם כן מלך בארץ אחרת רחוקה‪ ,‬וזה האח היה לו גיבור‬
‫מופלא המפורסם בגבורתו בכל העולם‪ ,‬ושלח לאחיו את הגיבור הזה‬
‫במתנה‪ .‬כשהגיע הגיבור המופלא אצל המלך קיבל אותו בכבוד גדול‪,‬‬
‫ובהיכל המלך ישבו שרים נכבדים וכן ראש הגיבורים של המלך‪ .‬ואז‬
‫קם ראש הגיבורים ואמר לגיבור המופלא בוא ונילחם אני ואתה‬
‫ונראה מי ינצח‪ .‬וכך היה שנלחמו זה עם זה‪ ,‬ותיכף ומיד הפיל הגיבור‬
‫המופלא את ראש הגיבורים לארץ כמפיל שה אחד‪.‬‬
‫לאחר מכן שאל הגיבור המופלא את ראש הגיבורים מדוע ביקשת‬
‫להילחם עימי‪ ,‬וכי לא שמעת על גבורתי? השיב לו‪ :‬כל מה שעשיתי‬
‫לא עשיתי אלא לכבודך‪ ,‬כדי שבני המדינה יראו את גבורתך‪ ,‬שאף‬
‫אני ראש הגיבורים עם כל זה לידך אני נחשב כמו שה‪ ,‬ואז יעריכו‬
‫אותך יותר ויגדל שמך במדינה זו אלף ידות‪.‬‬
‫והנמשל‪ ,‬שלמה המלך ידע שלא יוכל להשיג את טעמה של הפרה‬
‫אדומה‪ ,‬אולם רצה להגדיל את כבודו של משה רבינו שכולם ידעו‬
‫שאין כמו משה רבינו‪ ,‬שאפילו שלמה החכם מכל אדם טרח להשיג‬
‫את טעמה ולא ידע‪ ,‬וזהו שאמר שלמה המלך "אמרתי אחכמה"‪,‬‬
‫למה נכנסתי לעובי הקורה להשיג טעמה‪ ,‬כדי להודיע "והיא רחוקה‬
‫ממני"‪ ,‬דהיינו כדי להודיע ולברר לפני העולם שהיא רחוקה ממני‪,‬‬
‫ועל ידי זה ידעו את ערכו של משה רבינו‪( ...‬עוד יוסף חי)‪.‬‬
‫הרה"ג יצחק נסים זצ"ל‬
‫כיהן כרב ראשי לישראל‬
‫הרה"ג יצחק בן וואליד‬
‫זצ"ל ‪ -‬מקובל‪ ,‬מחכמי‬
‫מרוקו‬
‫הרה"ג אבא שלום שבזי‬
‫זצ"ל ‪ -‬מחכמי תימן‬
‫וגדול משורריה‬
‫הרה"ג חיים יוסף דוד בן‬
‫יצחק זרחיה אזולאי זצ"ל‬
‫החיד"א‪ ,‬פוסק ומקובל‬
‫טריוויה משפחתית‬
‫בחן את בקיאותך!‬
‫תשובות‬
‫שאלות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫בעריכת‪ :‬ר’ עזרא מרום‬
‫א‪ .‬הביטוי "זאת חקת התורה" מצוי רק ‪ 2‬פעמים בתורה‪:‬‬
‫האחד בפרשתנו והשני היכן? ב‪ .‬מה למדים מכך?‬
‫א‪ .‬מהי "חוקה"? ב‪ .‬אלו סוגי מצוות אחרים ידועים לך?‬
‫מדוע נסמכה פרשת פרה אדומה למיתת מרים?‬
‫א‪ .‬על איזה חטא מכפרת הפרה האדומה?‬
‫ב‪ .‬מהו הפתגם המבטא זאת?‬
‫על מה נאמר ברש"י הביטוי‪" :‬אין קטיגור נעשה סניגור"?‬
‫"וכל כלי פתוח‪ ...‬טמא הוא"‪ .‬על איזה סוג כלי מדובר?‬
‫מי אני‪ :‬א‪ .‬אבי אבות הטומאה? ב‪ .‬אב הטומאה?‬
‫אילו מלים נרדפות יש בפרשתנו ל‪ :‬א‪ .‬מאסה‬
‫ב‪ .‬בהמתם ג‪ .‬עמוד ד‪ .‬נחש?‬
‫מה למדים מהפסוק‪" :‬אדם כי ימות באהל" (ט'‪ ,‬י"ד)?‬
‫היכן נקברו‪ :‬א‪ .‬מרים ב‪ .‬אהרון?‬
‫‪www.pirsuma.com‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬בפרשת מטות שבה מסופר על הכשרת הכלים שנלקחו שלל‬
‫מהמדיינים (במדבר ל"א‪ ,‬כ"א)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ללמדנו ‪ :‬טהרת הגוף וקדושתו וכשרות הכלים הם תנאי הכרחי‬
‫לקיום תרי"ג המצוות‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬חוקה = מצווה בלי טעם הגיוני‪ .‬ב‪ .‬מצוות ומשפטים‪.‬‬
‫‪ .3‬כדי ללמדנו שמיתת צדיקים מכפרת כשם שהפרה האדומה מכפרת‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬על חטא העגל‪ .‬ב‪" .‬תבוא האם ותקנח את צואת בנה"‪.‬‬
‫‪ .5‬על כך שלא ניתנה מצוות פרה אדומה לאהרון כי הוא עשה את עגל‬
‫הזהב‪.‬‬
‫‪ .6‬כלי חרס‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬מת‪ .‬ב‪ .‬הנוגע במת‪.‬‬
‫‪ .8‬א‪ .‬מאסה = קצה ב‪ .‬בהמתם = בעירם ג‪ .‬עמוד = נס ד‪ .‬נחש = שרף‪.‬‬
‫‪ .9‬רשב"י לומד שקברי גויים אינם מטמאים‪ ,‬שהרי "אתם קרויים‬
‫אדם ואין אומות העולם קרויים אדם" ולכן מותר לכהן להיכנס‬
‫לבית‪ -‬קברות של גויים (יבמות ס"א ע"א)‪.‬‬
‫‪ .10‬א‪ .‬מדבר צין‪ .‬ב‪ .‬הר ההר‪.‬‬
‫ּכִ י ֹלא יִ ּט ֹש ה’ עַ ּמו ֹ וְ נַחֲ לָ תו ֹ ֹלא ַי ֲעז ֹב‪.‬‬
‫ה’ הו ִֹׁשיעָ ה הַ מֶ לֶ ְך ַי ֲענֵנּו בְ יו ֹם קָ רְ אֵ נּו‪:‬‬
‫ְּכ ֵ ׁשם ֶ ׁשאֲ נִ י רו ֹקֵ ד ְּכנֶגְ ּ ֵדְך וְ אֵ ינִ י יָכו ֹל לִ נְ גו ֹעַ ּ ָבְך‪,‬‬
‫ּ ַכְך ֹלא יּוכְ לּו ּ ָכל או ֹיְ בַ י לִ נְ גו ֹעַ ִּבי לְ רָ עָ ה‪:‬‬
‫ּבָ רּוְך הַ ּבָ א‪ ,‬מֶ לֶ ְך הַ ּ ָמׁשיחַ ‪,‬‬
‫ֶ ׁשהֶ חֱ יָנּו וְ ִק ְּימָ נּו וְ ִה ִּגיעָ נּו לַ ְּזמַ ן הַ זֶה‪:‬‬
‫רּוׁשלָ יִ ם ּכ ֹל יְ מֵ י‬
‫יְ בָ רֶ כְ ָך ה’ ִמ ִּצּיו ֹן ּורְ אֵ ה ּבְ טּוב יְ ָ‬
‫חַ ּיֶיָך‪ּ ,‬ורְ אֵ ה בָ נִ ים לְ בָ נֶיָך ָׁשלו ֹם עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫וְ תֵ ן ּ ָבנּו יֵצֶ ר יֵצֶ ר טו ֹב לְ עָ בְ ְּדָך ּ ֶבאֱ מֶ ת‬
‫ּובְ יִ רְ ָאה ּובְ ַאהֲ בָ ה‪:‬‬
‫וְ עַ ּ ָתה ּ ָבנִ ים ִש ׂירּו לַ ּ ֶמלֶ ְך ְּב ִתפְ אֶ רֶ ת ְמפו ַֹאר‪.‬‬
‫ַאשרֵ י עֲבָ דָ יו הַ מַ ְש ִמיעִ ים ְּבקו ֹל ִ ׁשבְ חו ֹ‪:‬‬
‫וְ ְ‬
‫להקדשות‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫הרה"ג יחיא נחום זצ"ל‬
‫שימש כבוד שוחטים‬
‫בתימן‬
‫הרה"ג משה צבי נריה‬
‫זצ"ל ‪ -‬מייסד מרכז‬
‫ישיבות בני עקיבא‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫יְ ִהי הַ ח ֹדֶ ׁש הַ ּזֶה‬
‫ּכִ נְ בּוַאת ָאבִ י חוֹזֶה‪,‬‬
‫יִ ָׁשמַ ע ּבְ בַ יִ ת זֶה‬
‫קו ֹל ָׂשׂשו ֹן וְ קו ֹל‬
‫ִׂש ְמחָ ה‪ .‬חָ זָק יְ מַ ּ ֵלא‬
‫ִמ ְׁשאֲ לו ֹתֵ ינּו‪ .‬אַ ִּמיץ‬
‫ַיע ֲֶׂשה ּבַ ּקָ ָ ׁשתֵ נּו‪ .‬וְ הּוא‬
‫יִ ְׁשלַ ח ּבְ מַ ע ֲֵׂשה יָדֵ נּו‪.‬‬
‫ּבְ רָ כָ ה וְ הַ ְצלָ חָ ה‪:‬‬
‫הרה"ג יהונתן בן ר' נתן‬
‫נטע אייבשיץ זצ"ל‬
‫מקובל‪ ,‬פוסק ודרשן‬
‫ִׁשיר לַ ּמַ עֲלו ֹת אֶ ָּׂשא עֵ ינַי אֶ ל הֶ הָ רִ ים מֵ ַאיִ ן ָיב ֹא עֶ זְ רִ י‪:‬‬
‫עֶ זְ רִ י מֵ עִ ם ה’ ע ֵֹׂשה ָׁשמַ יִ ם וָָארֶ ץ‪ַ :‬אל יִ ּתֵ ן לַ ּמו ֹט רַ גְ לֶ ָך‬
‫יׁשן ׁשו ֹמֵ ר יִ ְׂשרָ אֵ ל‪:‬‬
‫ַאל יָנּום ׁש ְֹמרֶ ָך‪ִ :‬הּנֵה ֹלא יָנּום וְ ֹלא יִ ָ‬
‫ה’ ׁש ְֹמרֶ ָך יְ הוָה ִצּלְ ָך עַ ל יַד יְ ִמינֶָך‪ :‬יו ֹמָ ם הַ ֶּׁשמֶ ׁש ֹלא‬
‫יַּכֶ ּכָ ה וְ יָרֵ חַ ּבַ ּלָ יְ לָ ה‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ רְ ָך ִמּכָ ל רָ ע יִ ְׁשמ ֹר אֶ ת‬
‫אתָך ּובו ֹאֶ ָך מֵ עַ ּתָ ה וְ עַ ד עו ֹלָ ם‪:‬‬
‫נַפְ ֶׁשָך‪ :‬ה’ יִ ְׁשמָ ר צֵ ְ‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫ניתן להקדיש את העלון לרפואה‪ ,‬לזיווג הגון‪ ,‬לזרע של קיימא‪ ,‬לפרנסה טובה או לעילוי נשמת יקיריכם‬
‫‪9‬‬
‫קבר רבי חלפתא ובניו‬
‫קבר רבי חנניה סגן הכהנים‬
‫לאורם נלך‬
‫ר אל‬
‫סי‬
‫דולי יש‬
‫פורים ומעשיות על ג‬
‫קבר האידרא‬
‫קבר שמעיה ואבטליון‬
‫הרב הגאון אליהו מני זצ"ל‬
‫קבר האר"י‬
‫קבר חבקוק הנביא‬
‫קבר האלשיך הקדוש‬
‫קבר יונתן בן עוזיאל‬
‫קבר יוסף הצדיק‬
‫‪.7‬‬
‫מערת המכפלה‬
‫‪.8‬‬
‫קבר רחל‬
‫הגאון רבי אליהו מני זצ"ל נולד בשנת ה'תקע"ח (‪ )1818‬בעירק‪ ,‬נצר‬
‫לבית‪-‬דוד המלך ומפאת הרדיפות‪ ,‬המשפחה הסתירה את ייחוסה‬
‫תחת הכינוי "מני"‪ -‬ראשי התיבות "מן נצר ישי"‪ .‬מקובל‪ ,‬מפורסם‬
‫בצדקותו וקדושתו‪ ,‬הסתגף רבות בצומות מרובים וקשים ובשינה‬
‫על מחצלת ללא מצע כשאבן למראשותיו – כסימן לצערו על גלות‬
‫השכינה‪ .‬אהב את הבדידות והצניע לכת‪ ,‬ברח מן השררה והכבוד‬
‫והתמסר לתורה ולמעשים טובים‪ .‬בילדותו למד בבית המדרש‬
‫"בית זילכה"‪ .‬אשתו הראשונה נפטרה שנה לאחר נישואיו בעת‬
‫לידת הבת‪ .‬נהג לטבול במקווה טהרה כל לילה קודם אמירת תיקון‬
‫חצות‪ .‬הן אנשי הקהילה היהודית והן הגויים ראו בו כאיש קדוש‪.‬‬
‫הגאון ר' יוסף חיים התכתב עמו רבות ועניין זה בא לביטוי בספרו‬
‫"בן איש חי"‪ .‬אחד מתלמידיו המובהקים של הגאון ר' עבדאללה‬
‫סומך‪.‬‬
‫עלה לארץ ישראל בשנת ‪ 1856‬ומיד הצטרף לחסידי "בית‬
‫אל"‪ .‬אוויר עיר הקודש לא התאים למצב בריאותו‬
‫ובריאות ילדיו‪ ,‬והוא נאלץ לשכב ימים רבים על ערש‬
‫דווי‪ ,‬עד שרופאיו פקדו עליו להחליף את משכנו‬
‫ולעבור לגור בחברון ב‪ .1858-‬קרא לתושבי חו"ל‬
‫לעלות ורבים עלו לארץ בייחוד מארצות בוכארה‪.‬‬
‫אשתו ובניו שימשו את האורחים‪ .‬דאג לייסד‬
‫בית מדרש‪ .‬לאחר הסתלקות רבה של חברון (ר'‬
‫משה פרירה) התמנה לרב העיר כ‪ 14-‬שנים היה‬
‫הרב הראשי ללא משכורת מטעם הקהילה ונשא‬
‫במשרה לשם שמים‪ .‬כאשר פרצה בעיר מגיפה‬
‫עבר מבית לבית לטפל בחולים וביתו היה היחיד‬
‫אליו לא הגיעה המגיפה‪ .‬לעת זקנה ב‪ 1890-‬איבד את‬
‫מאור עיניו עקב מחלת הקאטרקט והצטער מאוד על‬
‫העדר לימוד התורה‪ .‬למרות שהקריאו לו מתוך הספרים‬
‫טען כי אינו דומה שמיעה לראיה‪ .‬לאחר כ‪ 4-‬שנים הגיע אליו‬
‫אדם בלבוש כפרי ואמר לו כי באפשרותו לרפא את עיניו אם ישלם‬
‫ממון רב‪ .‬ר' אליהו הסכים לשלם כל סכום אך לאחר שיתרפא‪,‬‬
‫כעבור ‪ 3‬ימי טיפולים חזר מאור עיניו‪ .‬הרב ביקש לשלם למרפאו‬
‫אך עקבותיו לא נודעו‪.‬‬
‫נפטר ב‪-‬ח' תמוז בשנת ה'תרנ"ט (‪ .)1899‬חי כ‪ 81-‬שנים‪ .‬ציונו‬
‫בחברון‪ .‬בהלווייתו השתתפה כל העיר חברון‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪.‬‬
‫ערבים שהאמינו שר' אליהו היה "ווילי" (קדוש) ורק למראית עין‬
‫היה יהודי‪ ,‬ביקשו להעביר את גווייתו ממקום קבורתו למקום שבו‬
‫קוברים הערבים את קדושיהם‪ .‬יהודי חברון נאלצו לשמור את‬
‫מצבתו משך חודשים רבים‪.‬‬
‫אביו‪ :‬ר' סולימן‪ .‬אשתו‪ :‬סרח (בזיווג הראשון)‪ ,‬סמרה‪ -‬אחותו‬
‫הצעירה של הגאון ר' עבדאללה סומך (בזיווג השני)‪ .‬בניו‪ :‬ר'‬
‫אברהם ברוך‪ ,‬ר' יחזקאל שלום‪ ,‬ר' סלימאן מנחם‪ .‬בתו‪ :‬רחל (בעלה‬
‫ר' עזרא יחזקאל כהן)‪ .‬רבותיו‪ :‬ר' עבדאללה סומך‪ .‬ר' רפאל ידידיה‬
‫אבולעפיה‪ .‬מספריו‪ * :‬מעשה אליהו‪ -‬דיני איסור והיתר *שיח יצחק‪-‬‬
‫על מנהגי ישראל * זכרונות אליהו‪ -‬דן בדברי המקובלים האחרונים‪.‬‬
‫משחר נעוריו שאף רבי אליהו לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬לאחר שהיה אחד מהאריות שבחבורת הגאונים המקובלים‬
‫בבגדד‪ ,‬נטל את רעייתו הצדקת‪ ,‬אחות רבו הגדול ואת שלושת ילדיו‪,‬‬
‫ושם פעמיו לארץ הקודש‪ .‬הוא הצטרף לאורחת גמלים שחצתה את‬
‫המדבר ופניה מערבה‪ .‬יום שישי הגיע‪ ,‬ערב שבת קודש‪ ,‬ורבי אליהו‬
‫פנה אל מדריכי האורחה וביקשם לשבות במדבר‪ .‬הם הביטו בו‬
‫בתימהון‪ ,‬סביב סביב רק חול וחול‪ ,‬חול לוהט ושממה‪ .‬מי יסכן את‬
‫עצמו לשבות כאן יום תמים‪ .‬ובכלל‪ ,‬המים והמזון מחושבים למסע‬
‫מתמיד‪ ,‬אין הם ערוכים לפיגור של יום אחד‪.‬‬
‫"אבל לפני שיצאנו לדרך התניתי עמכם שנשבות במדבר!" זעק ר'‬
‫אליהו‪ .‬מנהיג השיירה גיחך‪" :‬אמנם כן‪ ,‬רבים היהודים המתנים‬
‫עמנו כן‪ ,‬ואנו מסכימים ולבסוף ממשיכים אנו בדרכנו והם‬
‫מתלווים אלינו בלית ברירה בנימוק של פיקוח נפש כיוון שמסוכן‬
‫מאוד להישאר לבד במדבר‪ ,‬שודדים ורוצחים מסתובבים‬
‫באזור‪ ,‬ולעיתים קרובות אורבים לשיירות” ואכן‪ ,‬היה‬
‫בכך משום סכנת נפשות ופיקוח נפש דוחה שבת‪,‬‬
‫אבל ר' אליהו לא ויתר‪ ,‬הוא נשאר בלב הישימון‬
‫יחד עם אשתו ושלושת ילדיו‪ .‬מדריך האורחה‬
‫לא התלבט בבעיות מצפון והפקירם לנפשם‪.‬‬
‫השיירה המשיכה בדרכה‪ .‬ליל שבת‪ ,‬רבי אליהו‬
‫קידש על היין מעל שולחן החול‪ ,‬עליו נפרשה‬
‫מפה צחורה‪ .‬קולות הזמירות ששר לוו ביללות‬
‫תנים ונהמת המדבר וסופת החול לא העיבה על‬
‫טעם מאכלי השבת‪ .‬מיד במוצאי השבת הבדיל‬
‫רבי אליהו‪ ,‬ובאישון לילה החל לצעוד עם אשתו‬
‫ובניו בעקבות השיירה‪ .‬מה היו סיכוייהם להשיג‬
‫בצעדתם את שיירת הגמלים שהשיגה אותם מהלך‬
‫יום שלם? אך הנה זה פלא‪ ,‬לפנות בוקר השיגו את‬
‫השיירה! אין זאת אלא שארעה להם קפיצת הדרך!‬
‫בכבוד ובמורא התקבלו על ידי נוסעי השיירה והגיעו בשלום‬
‫למחוז חפצם‪ ,‬לעיר קודשנו ירושלים‪.‬‬
‫מובא בספר "יששכר וזבולון" על רבי אליהו מני זצ"ל‪ ,‬שלמד‬
‫בצוותא עם החכם רבי ניסים עיני זצ"ל בבגדד לפני עלותו לא"י‪.‬‬
‫הם למדו בספר "דברי שלום" של נכד הרש"ש זיע"א והתקשו‬
‫בדבריו‪ ,‬לא הבינו כיצד הסביר את דברי סבו הגדול‪ .‬אמר רבי אליהו‬
‫מני‪ ,‬שנראה לו שהרב "דברי שלום" לא הבין את דברי סבו‪ ,‬רבנו‬
‫שלום שרעבי זצ"ל‪ .‬לאחר אמירה זו‪ ,‬הרב אליהו מני החל צועק‬
‫בקול מר‪ ,‬בלי יכולת להוציא מפיו מילה‪ ,‬ובכה בכי תמרורים‪ .‬לאחר‬
‫ארבע שעות הכה בידו על ליבו כאומר "חטאתי”‪ ,‬והתרפא‪ .‬כאשר‬
‫שאלוהו מה היה‪ ,‬סיפר שהרש"ש הקדוש התגלה אליו ואמר לו‪:‬‬
‫“מה כוחך לדבר על נכדי שלא הבין את דברי‪ ,‬אתה הוא שלא הבנת‬
‫אותם!" ועד שביקש מחילה‪ ,‬וסלח לו‪.‬‬
‫בהקדמת ספר "זכרונות אליהו" הוסיף‪ ,‬שהרש"ש הודיעו שימות‬
‫בחטאו זה‪ ,‬ולא יתכפר לו עליו! בכה ר' אליהו והעתיר‪ ,‬עד שהרש"ש‬
‫הסכים למחול לו‪ ,‬אך ורק באם יקרא את שם בנו העתיד להיוולד‬
‫לו בשמו‪ .‬וכך היה‪ ,‬הרבנית ילדה בן‪ ,‬ושמו נקרא "שלום"‪ ,‬על שמו‬
‫של הרש"ש זיע"א!‬
‫קבר רבי משה הלוי אלקבץ‬
‫קבר האמהות‬
‫קבר רבי עקיבא‬
‫קבר רבי משה קורדובירו‬
‫קבר רבי שמעון בר יוחאי‬
‫קבר רבי יוסף קארו‬
‫קבר רבי יוסי הגלילי‬
‫יקיָ א‬
‫ילּולא ְד ַצ ִד ַ‬
‫ִה ָ‬
‫יום שישי ‪-‬ו' תמוז‬
‫קבר רבי אבא חלפתא‬
‫‪ .1‬פטי' ר' יעקב‬
‫אלגאזי מגדולי רבני‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' חיים דילרוזה‬
‫מגדולי המקובלים‬
‫בישיבת בית אל‪.‬‬
‫יום שבת ‪ -‬ז' תמוז‬
‫‪ .1‬ר' רפאל יצחק‬
‫ישראל רבה של‬
‫רודוס ואח"כ‬
‫ראב"ד לעדת‬
‫הספרדים בי‪-‬ם‪.‬‬
‫יום ראשון ‪ -‬ח' תמוז‬
‫‪ .1‬פטי' הרב‬
‫איפרגאן‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' חיים משאש‬
‫נשמת חיים‪.‬‬
‫‪ .3‬ר' אליהו מאני‬
‫רבה של חברון‬
‫ומגדולי המקובלים‪.‬‬
‫יום שני ‪ -‬ט' תמוז‬
‫‪ .1‬פטי' ר' יקו'‬
‫אלברשטיין‪.‬‬
‫‪ .2‬פטי' הרב שלמה‬
‫יוסף דיין‪.‬‬
‫‪ .3‬ר' יצחק בן‬
‫שאנג'י מגדולי‬
‫רבני שאלתיקי‬
‫וממקובלי בית אל‪.‬‬
‫יום שלישי ‪ -‬י' תמוז‬
‫‪ .1‬ר' מאיר מלול רב‬
‫ברצלונה‪.‬‬
‫יום רביעי ‪ -‬יא' תמוז‬
‫‪ .1‬פטי' מהרצ"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬מזדיטשוב‪.‬‬
‫‪ .3‬פטי' פטי' ר"א‬
‫וסרמן‪.‬‬
‫‪ .4‬ר' משה מימון‬
‫זצ"ל מדייני גאבס‬
‫מח"ס ישיר משה‪.‬‬
‫יום חמישי ‪ -‬יב' תמוז‬
‫‪ .1‬ר' יעקב ב"ר‬
‫אשר בעל הטורים‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' אברהם דוויק‬
‫הכהן‪.‬‬
‫‪ .3‬ר' נסים בנימין‬
‫מרדכי אלישע בן‬
‫הרב יש"א ברכה‪.‬‬
‫קבר רבי בנאה האמורא‬
‫קבר אביי‬
‫קבר בניהו בן יהוידע‬
‫יִ ָּמ ֵלא ִפי ְּת ִה ָּל ֶתָך‬
‫ּכְ ֶשהַ ּנְ ָשמָ ה ְמ ִאירָ ה‪ ,‬גַם ָשמַ יִ ם‬
‫יקים או ֹר נָעִ ים‪:‬‬
‫עו ֹטֵ י עֲרָ פֶ ל ְמפִ ִ‬
‫ִׁש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ּבֵ ְך‪ ,‬נ ֹכַ ח ּפְ נֵי ה’‪:‬‬
‫ְּתהֵ א הַ ָּׁשעָ ה הַ ּזאת ְׁשעַ ת רַ חֲ ִמים‬
‫וְ עֵ ת רָ צו ֹן ִמּלְ פָ נֶיָך‪:‬‬
‫וַאֲ נ ְַחנּו ֹלא נֵדַ ע מַ ה ַּנע ֲֶׂשה‪ּ .‬כִ י עָ לֶ יָך עֵ ינֵינּו‪:‬‬
‫זְ כ ֹר רַ חֲ מֶ יָך ה’ וַחֲ סָ דֶ יָך‪ּ .‬כִ י מֵ עו ֹלָ ם הֵ ּ ָמה‪:‬‬
‫רּוׁשלַ יִ ם‬
‫רַ חֶ ם נָא ה’ אֱ ֹלקֵ ינּו עַ ל יִ ְׂשרָ אֵ ל עַ ּמֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל יְ ָ‬
‫עִ ירֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל ִצּיו ֹן ִמ ְׁשּכַ ן ּכְ בו ֹדֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל מַ לְ כּות ּבֵ ית ּ ָדוִ ד‬
‫ְמ ִ ׁשיחֶ ָך‪ ,‬וְ עַ ל הַ ּ ַביִ ת הַ ּגָדו ֹל וְ הַ ּקָ דו ֹׁש‪:‬‬
‫ִּפיהָ ‪ָ ּ ,‬פ ְתחָ ה בְ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ תו ֹרַ ת חֶ סֶ ד‪ ,‬עַ ל‪-‬לְ ׁשוֹנָּה‪.‬‬
‫צו ֹפִ ּ ָיה‪ ,‬הֲ לִ יכו ֹת ּבֵ יתָ ּה‪ ,‬וְ לֶ חֶ ם עַ ְצלּות‪ֹ ,‬לא ת ֹאכֵ ל‪.‬‬
‫קָ מּו בָ נֶיהָ ‪ ,‬וַיְ אַ ְּׁשרּוהָ ‪ּ ,‬בַ עְ לָ ּה‪ ,‬וַיְ הַ לְ לָ ּה‪.‬‬
‫רַ ּבו ֹת ּ ָבנו ֹת‪ ,‬עָ ׂשּו חָ יִ ל‪ ,‬וְ אַ ְּת‪ ,‬עָ לִ ית עַ ל‪ּ-‬כ ּ ָֻלנָה‪:‬‬
‫ּבִ לְ בָ בִ י ִמ ְש ּ ָכן אֶ בְ נֶה לַ הֲ דַ ר ּכְ בו ֹדו ֹ‪ּ .‬ובַ ִּמ ְש ּ ָכן ִמזְ ּבֵ חַ‬
‫ָאש ׂים לְ קַ רְ נֵי הו ֹדו ֹ‪.‬‬
‫ִ‬
‫ּולְ נֵר ּתָ ִמיד אֶ ּקַ ח לִ י אֶ ת אֵ ש הָ עֲקֵ דָ ה‪ּ ,‬ולְ קָ רְ ּבָ ן‬
‫ַאקרִ יב לו ֹ אֶ ת נַפְ ִשי הַ ְּי ִחידָ ה‪:‬‬
‫ְ‬
‫רּוׁש ִ ָלם ִּת ְׁשּכַ ח יְ ִמינִ י‪:‬‬
‫ִאם אֶ ְׁשּכָ חֵ ְך יְ ָ‬
‫ִּתדְ ּבַ ק לְ ׁשו ֹנִ י לְ ִחּכִ י‪ִ ,‬אם ֹלא אֶ זְ ּכְ רֵ כִ י‪,‬‬
‫רּוׁש ִ ַלם עַ ל ר ֹאׁש ִׂש ְמחָ ִתי‪:‬‬
‫ִאם ֹלא ַאעֲלֶ ה אֶ ת יְ ָ‬
‫ּכְ אַ ּיָל‪ּ ,‬תַ ֲער ֹג עַ ל אֲ פִ יקֵ י‬
‫מָ יִ ם‪ֵ ּ ,‬כן נַפְ ִ ׁשי תַ ֲער ֹג‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫אֵ לֶ יָך אֱ ִ‬
‫אֹלקים‬
‫צָ ְמָאה נַפְ ִׁשי‪ ,‬לֵ ִ‬
‫לְ אֵ ‪-‬ל חָ י‪:‬‬
‫מָ תַ י ָאבו ֹא‪ ,‬וְ אֵ רָ אֶ ה‪ּ ,‬פְ נֵי‬
‫ֹלקים‪:‬‬
‫אֱ ִ‬
‫לרפואת‬
‫שרה בת‬
‫ניסים‬
‫‪10‬‬
‫רננה בת‬
‫אבישי‬
‫אל חי בן‬
‫אסתר‬
‫ורדה בת סווירה בת מישל דוד כוכבה בת‬
‫בן אנדריי בלה ממן בתיה בת הודיה דוד‬
‫נוארה‬
‫זיוה‬
‫הי"ו‬
‫רוזה גלאם‬
‫מלכה‬
‫נירה‬
‫צדוק‬
‫הי"ו‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104 8467104‬‬
‫הקב"ה ירפאם רפואה שלמה במהרה‪ ,‬אל נא רפא נא להם‪ ,‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‪.‬‬
‫מדבש‬
‫ים‬
‫ק‬
‫מתו‬
‫משכן שילה לילדים‬
‫“וְ ָהיּו ֵעינֶ יָך רֹאֹות‬
‫מֹוריָך”‬
‫ֶאת ֶ‬
‫פרשת חוקת‬
‫דברים‬
‫במדבר‬
‫ויקרא‬
‫בראשית‬
‫שמות‬
‫מס' הפסוקים בפרשת חוקת‪87 :‬‬
‫רעיון מפרשת השבוע ‪ /‬הרב רוזנברג יהודה‬
‫שלום ילדים יקרים!‬
‫פעמים רבות אנו מרגישים פגועים‪ .‬נכנסתי רגע מאוחר לכיתה‪ ,‬ולא מרשים לי להיכנס לכיתה‪.‬‬
‫עשר דקות מאוחר יותר מגיע תלמיד אחר‪ ,‬נכנס לכיתה‪ ,‬ומתקבל כאילו לא איחר כלל‪.‬‬
‫לא שטפתי את הכלים מהארוחה‪ ,‬ומיד קיבלתי הערה מאמא‪ .‬אחי לא שוטף כמעט אף פעם כלים‪,‬‬
‫ובכל זאת אף פעם לא צועקים עליו! למה???‬
‫אני חושב כי אם צעקו עלי – זה סימן שאני דווקא כן טוב‪ .‬ואילו על מי שלא צעקו – סימן שהוא‬
‫פחות טוב!‬
‫נשמע מוזר? אסביר!‬
‫יש ילד שלא מתנהג אף פעם יפה‪ ,‬צעקו עליו פעם‪ ,‬פעמיים שלוש‪ ,‬ובסוף נשברים‪ ,‬אומרים "אין מה‬
‫לעשות הוא פשוט ילד רע"‪ ,‬ומפסיקים לצעוק עליו‪.‬‬
‫אך ילד טוב‪ ,‬אנו מכירים אותו כילד טוב‪ ,‬כי כמעט תמיד הוא מתנהג מאוד יפה‪ .‬ואם הילד הזה‬
‫לא מתנהג יפה – אנו מקווים שאם נעיר לו – הוא יתנהג יותר יפה‪ ,‬כי הוא מסוגל להתנהג יפה‪.‬‬
‫או דוגמא אחרת‪ :‬האם אפשר לצעוק על אדם עיוור "תסתכל לאן אתה הולך! למה פגעת בי?" ברור‬
‫שלא‪ ,‬הרי הוא מסכן – הוא לא רואה‪.‬‬
‫אך אם אדם שכן רואה לא נזהר‪ ,‬לו כן נעיר‪.‬‬
‫בפרשת השבוע אנו קוראים על משה ואהרן שהקב"ה אומר להם לדבר אל הסלע‪ ,‬כדי שיצאו ממנו‬
‫מים‪ .‬משה כועס‪ ,‬ומכה בסלע פעמיים‪ .‬העונש – משה ואהרן לא יכנסו לארץ! האם מגיע עונש כל‬
‫כך קשה על פעם אחת שהם כעסו? מי מאתנו לא כועס לפעמים? אם תמיד נקבל עונש כל כך חמור‪,‬‬
‫מה יקרה לנו?‬
‫אבל כמו שאמרנו – ממשה ואהרן מצפים להתנהגות הרבה יותר יפה ממה שמצפים מכל אדם‬
‫רגיל‪ .‬לכן העונש שהם מקבלים גם הרבה יותר קשה מאדם רגיל‪ .‬כמו שאמרו חז"ל "הקב"ה‬
‫מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה"‪.‬‬
‫נזכור ילדים יקרים – אם צועקים עלינו – נשמח‪ .‬זה סימן כי מאמינים שאנחנו מסוגלים יותר‪ .‬לא‬
‫נתרגז‪ ,‬אלא ננסה להוכיח כי הם צודקים‪ ,‬ונשפר את ההתנהגות שלנו!‬
‫פינת ההלכה ‪ /‬הלכות כיבוד הורים‬
‫כיבוד אב ואם בממון‬
‫הכיבוד מכספם של ההורים‬
‫מה שביארנו שהבן חייב להאכיל‪ ,‬להשקות ולהלביש את הוריו‪ ,‬הכל הוא מכספם של ההורים‪ ,‬רק שהבן‬
‫צריך לטרוח בגופו למען הוריו‪( .‬סימן רמ סעיף ה)‬
‫הורים עניים‬
‫אם אין להורים כסף כדי צרכם‪ ,‬ולבן יש‪ ,‬חייב הבן לתת להם מכספו הפרטי‪ ,‬ככל אדם הצריך לתת צדקה‬
‫לעני כפי עושרו‪ .‬ואדרבה הוריו קודמים לשאר עניים‪( .‬סימן רמז ס"א‪ ,‬סימן רמט ס"א‪ ,‬סימן רנא ס"ג)‬
‫אם יש לבן כסף כדי לקנות מזון בריווח‪ ,‬לחם ובשר‪ ,‬ולהוריו אין כלום‪ ,‬הנכון שיצמצם במאכליו‪ ,‬כדי‬
‫שיוכל לתת גם להוריו לאכול‪( .‬ערוך השלחן‪ .‬כבוד הורים כח)‬
‫אם יש כמה בנים‪ ,‬ויד כולם משגת לעזור להוריהם‪ ,‬כל אחד ואחד נותן כפי ממונו‪ .‬אך אם חלק מהבנים‬
‫עשירים וחלק עניים‪ ,‬החובה מוטלת רק על הבנים העשירים לפרנס את הוריהם‪ ,‬ואין הבנים העניים‬
‫צריכים להשתתף כלל‪( .‬סימן רמ ס"ה‪ .‬רה‪ ,‬רט)‬
‫תשרי‬
‫חודשי‬
‫השנה‬
‫חשון‬
‫ניסן‬
‫כסלו‬
‫אייר‬
‫טבת‬
‫סיון‬
‫נושאי פרשת השבוע‪:‬‬
‫פרה אדומה (י"ט‪ ,‬א'‪-‬כ"ב)‬
‫פטירת מרים ומי מריבה (כ'‪ ,‬א'‪-‬י"ג)‬
‫שיחות כושלות עם מלך אדום‬
‫(כ'‪ ,‬י"ד‪-‬כ"א)‬
‫'מיתת נשיקה' בהר ההר (כ'‪ ,‬כ"ב‪-‬כ"ט)‬
‫מלחמה עם הכנעני מלך ערד (כ"א‪ ,‬א'‪-‬ג')‬
‫מתלוננים‪ ,‬נענשים ונרפאים (כ"א‪ ,‬ד'‪-‬ט')‬
‫ניסי מלחמה ושירת הודיה (כ"א‪ ,‬י'‪-‬כ')‬
‫מכים את סיחון האמורי ואת עוג מלך‬
‫הבשן (כ"א‪ ,‬כ"א – כ"ב‪ ,‬א')‬
‫גבולות ארץ‪-‬ישראל‬
‫גבולות הארץ כפי שפורטו בתורה‬
‫ובדברי חז"ל‪ .‬רק בגבולות אלו חלה‬
‫קדושת הארץ‪ ,‬ובהם יש לקיים את‬
‫המצוות התלויות בארץ‪ .‬יש להבחין בין‬
‫הגבולות השונים‪:‬‬
‫‪ .1‬גבול (תחום) עולי מצרים ‪ -‬גבולות‬
‫ארץ‪-‬ישראל שנקבעו לאחר הכניסה‬
‫הראשונה [ביאה ראשונה]‪ ,‬של בני‬
‫ישראל לארץ וכיבושה על ידי יהושע‬
‫בן‪-‬נון ובניהם של יוצאי מצרים‪ .‬שטח‬
‫ארץ זה נתקדש בקדושה ראשונה‪.‬‬
‫גבולות אלו נקראים גבולות פרשת‬
‫מסעי‪ ,‬כי הם מוזכרים בפרשה זו‬
‫(במדבר ל"ד‪ ,‬א'‪-‬י"ג)‪.‬‬
‫‪ .2‬גבול (תחום) עולי בבל ‪ -‬גבולות ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬שנקבעו לאחר הכניסה השניה‬
‫[ביאה שניה] של עם ישראל לארץ‬
‫(לאחר ‪ 70‬שנות גלות בבל) בימי עזרא‪,‬‬
‫נחמיה ועולי בבל‪ .‬שטח ארץ זה נתקדש‬
‫ע"י עזרא הסופר בקדושה שניה‪ ,‬ובו‬
‫יש לקיים היום את המצוות התלויות‬
‫בארץ‪ ,‬כהפרשת תרומות ומעשרות‪,‬‬
‫שמיטה וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬גבולות ההבטחה ‪ -‬גבולות ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬מהפרת ועד נהר מצרים‪,‬‬
‫כפי שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו‬
‫בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו‪,‬‬
‫י"ח)‪ .‬גבולות אלו יהיו לעתיד לבוא‪.‬‬
‫שבט‬
‫תמוז‬
‫אדר‬
‫אב‬
‫אלול‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמעון בוריה‬
‫ישראל לוי שלמה‬
‫בן שלום סאלם חי ז"ל בן בן סולימן‬
‫אברהם ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫אביגיל‬
‫יחיאל מנצור סאלם כפיר חן‬
‫אסף בן‬
‫בן חוסני דומן ויואב ז"ל בן רצון‬
‫נחמן‬
‫חריזי ז"ל מזרחי ז"ל בן מנצור ז"ל וכוכבה הי"ו‬
‫נתנאל בן‬
‫שלום ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫רחל חיה בת חיים בן תומר חדד‬
‫אביבה‬
‫רבקה ז"ל‬
‫בת לאה בת אסתר אולגה ועמרם‬
‫ז"ל בן אליהו‬
‫משה‬
‫ואברהם שרעבי ז"ל אזולאי בן יעקבי ז"ל וציפורה הי"ו‬
‫זוהרה ז"ל‬
‫‪11‬‬
‫תֹור ְתָך‬
‫ָ‬
‫רמת קושי‪:‬‬
‫‪- 1‬קל ‪- 2‬בינוני ‪- 3‬קשה ‪- 4‬קשה מאוד‬
‫משל ונמשל‬
‫שאלות על פרשת השבוע‬
‫‪ .1‬כמה ימים טמא אדם שנגע במת?‬
‫א‪ .‬שנה שלימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עד החג הקרוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬יום אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬שבוע אחד‪.‬‬
‫סופו של נוכל‬
‫‪ .2‬לאחר איזה אירוע היה חסר מים לעם?‬
‫א‪ .‬מות מרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מות אהרון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מות משה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מות אלדד ומידד‪.‬‬
‫‪ .3‬כיצד הגיב מלך אדום לבקשת ישראל‬
‫לעבור בארצו?‬
‫א‪ .‬יצא לקבלם בתופים ובמחולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬סירב לאפשר להם לעבור בגבולו והיה‬
‫מוכן למלחמה עמם‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביקש בנימוס שעם ישראל לא יפריע לו‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם ישראל כלל לא היה צריך לעבור‬
‫בארץ אדום‪.‬‬
‫‪ .4‬מי החליף את אהרון הכהן לאחר‬
‫מיתתו?‬
‫א‪ .‬פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלעזר בן אהרון הכהן‪.‬‬
‫ג‪ .‬נדב בן אהרון הכהן‪.‬‬
‫ד‪ .‬איתמר בן אהרון הכהן‪.‬‬
‫הקומיקסים באדיבות "מרווה לצמא" השבועון לבית היהודי‬
‫‪ .5‬כיצד הגיב ישראל לסירובו של סיחון‬
‫מלך האמורי לאפשר לישראל לעבור‬
‫בארצו?‬
‫א‪ .‬הבין את סירובו לאחר שמלך אדום‬
‫סירב בעבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עם ישראל פשוט התחיל ללכת לתוך ארץ‬
‫האמורי‪.‬‬
‫ג‪ .‬עם ישראל נלחם בו וניצח אותו‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם ישראל החל בשיחות שלום עימו על‬
‫מנת להגיע להסדר קבע‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬מי שמנסה להשיג דברים בדרכי ערמה‪,‬‬
‫סופו שנופל בפח של עצמו‪.‬‬
‫ק‬
‫נ‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ק‬
‫‪12‬‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ל‬
‫מ‬
‫י‬
‫א‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ז‬
‫צ‬
‫ד‬
‫ט‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ו‬
‫סיפור‬
‫ק‬
‫צר לשבת‬
‫‪3‬‬
‫שכן‬
‫משילה‬
‫שלושה ימים לא טעם דבר‬
‫"ז ֹאת הַ ּתו ֹרָ ה ָאדָ ם ּכִ י יָמּות ּבְ א ֹהֶ ל"‬
‫(י"ט‪ ,‬י"ד)‬
‫"אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית‬
‫עצמו עליהם"‪.‬‬
‫ערב שבת קודש‪.‬‬
‫הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל הגיע לוילנא‪.‬‬
‫בדרך היו מחשבותיו תפוסות בקושיות שיציג‬
‫בפני רבו‪ ,‬הגאון מוילנא זצוק"ל‪.‬‬
‫בכל פעם שהיה מגיע לעיר וילנא‪ ,‬היה מביא‬
‫עמו קושיות שונות שהתעוררו לו בשעת למודו‪,‬‬
‫והיה שוטח אותן בפני רבו הגדול‪.‬‬
‫אותו ערב שבת הקדים רבי חיים לבוא‪ ,‬על כן‬
‫לא פנה מיד לבית הגאון‪ ,‬אלא הקדים לבית‬
‫המרחץ לטהר את עצמו לכבוד שבת קדש‪.‬‬
‫לפתע הגיע שליח לבית המרחץ ‪ -‬הגאון מבקש‬
‫להזעיק אליו את תלמידו‪.‬‬
‫מהר רבי חיים ואץ לבית רבו‪ .‬בחדר ישב הגאון‬
‫כשפניו חיוורות כסיד וראשו עטוף במגבת‬
‫רטובה בגלל כאב ראש חזק שתקפו‪ .‬ראה‬
‫הגאון את רבי חיים ואורו עיניו‪.‬‬
‫"אני מתקשה בעניין אחד בתלמוד הירושלמי‬
‫ואיני יכול להבינו‪ .‬עזור לי לרדת לסוף כוונתו"‪.‬‬
‫"הכיצד אוכל אני להבין דבר שרבי מתקשה‬
‫בו?" תמה רבי חיים‪.‬‬
‫"בוא נלמד ביחד את העניין"‪ ,‬אמר הגאון‪.‬‬
‫השניים למדו שוב את הדברים והגאון העלה‬
‫את קושיותיו‪ .‬לפתע הבריק התירוץ בראשו‪.‬‬
‫פרש את דבריו בפני רבו‪ ,‬ופני הגאון אורו‪.‬‬
‫עוד שעה ארוכה שוחחו בעניין‪ ,‬עד שנתיישבו‬
‫הספקות והתבהרו הקושיות‪.‬‬
‫"עתה אוכל להשיב את נפשי בטעימה כלשהי"‪,‬‬
‫אמר הגאון‪ ,‬יצא רבי חיים ופנה למטבח להביא‬
‫לגאון דבר מה לטעום‪ .‬והנה נודע לו כי שלושה‬
‫ימים היה הגאון טרוד בקושיא זו‪ .‬וכיון ששרוי‬
‫היה בצער‪ ,‬לא היה מסוגל לטעום דבר‪ ,‬וגם לא‬
‫נתן תנומה לעיניו‪ .‬רק עתה‪ ,‬כאשר התיישבו‬
‫השאלות‪ ,‬טעם הגאון‪ ,‬והשניים יצאו לקבל את‬
‫פני שבת המלכה בשמחה אמיתית‪ ,‬שמחה של‬
‫תורה‪( .‬מרוה לצמא)‬
‫תפזורת הפרשה‬
‫ו‬
‫ט‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ס‬
‫מ‬
‫צ‬
‫א‬
‫ג‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ס‬
‫צ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ח‬
‫נ‬
‫א‬
‫ק‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ח‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫צ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ג‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ט‬
‫תרמילון‬
‫אזוב * פרה אדומה‬
‫* שירת הבאר * מות‬
‫אהרון * נחש נחושת *‬
‫עוג מלך הבשן * מרים‬
‫* קדוש ה' * נחל זרד *‬
‫נחליאל‬
‫ַׁש ֲע ֻׁש ָעי‬
‫חידודון לילדים‬
‫מי אמר למי?‬
‫מי אני?‬
‫‪3‬‬
‫"אם ָנת ֹן ִּתּתֵ ן אֶ ת הָ עָ ם הַ ּזֶה ּבְ יָדִ י וְ הַ חֲ רַ ְמ ִּתי אֶ ת‬
‫‪ִ .1‬‬
‫עָ רֵ יהֶ ם"‪.‬‬
‫"ה ְתּפַ ּלֵ ל אֶ ל ה' וְ יָסֵ ר מֵ עָ לֵ ינּו אֶ ת הַ ּנָחָ ׁש"‪.‬‬
‫‪ִ .2‬‬
‫‪ּ" .3‬בְ דֶ רֶ ְך הַ ּמֶ לֶ ְך נֵלֵ ְך עַ ד אֲ ֶׁשר ַנ ֲעב ֹר ּגְ בֻלֶ ָך"‪.‬‬
‫‪ַ" .4‬אל ִּתירָ א א ֹתו ֹ ּכִ י בְ יָדְ ָך נָתַ ִּתי א ֹתו ֹ וְ אֶ ת ּכָ ל עַ ּמו ֹ‬
‫וְ אֶ ת ַארְ צו ֹ"‪.‬‬
‫‪" .5‬וְ לָ מָ ה הֲ בֵ אתֶ ם אֶ ת ְקהַ ל ה' אֶ ל הַ ִּמדְ ּבָ ר הַ ּזֶה לָ מּות‬
‫ָׁשם אֲ נ ְַחנּו ּובְ עִ ירֵ נּו"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬היכו אותי במקום לדבר אלי ___‪.‬‬
‫‪ .2‬אני הוא המקום בו נקבר אהרון הכהן‪.____ .‬‬
‫‪ .3‬אין בי מום ולא עלה עלי עול‪.____ .‬‬
‫‪ .4‬עלי שרו ישראל שירה‪.___ .‬‬
‫‪ .5‬בי חנו ישראל בסוף הפרשה‪.___ .‬‬
‫קומיקס‬
‫ל"ט אבות מלאכה‬
‫כתיבה וציור‪ :‬ג‪ .‬וינד‬
‫הבונה יא'‬
‫תרמילון‪ * :‬באר * סלע * הר ההר * ערבות מואב *‬
‫פרה אדומה *‬
‫תרמילון‪ * :‬ישראל אל משה * ה' למשה * העם‬
‫למשה ולאהרון * ישראל אל ה' * מלאכי ישראל‬
‫לסיחון *‬
‫השלימו את הפסוק‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה ‪4‬‬
‫(גימטריה)‬
‫‪,62 ,165 ,401 ,36 ,20 ,401 ,345 ,256‬‬
‫‪:328 ,84 ,706 ,252 ,90 ,113 ,240‬‬
‫ָאחיָך‬
‫"קַ ח אֶ ת הַ ּמַ ּטֶ ה ___ אֶ ת הָ עֵ דָ ה אַ ּתָ ה ___ ִ‬
‫וְ דִ ּבַ רְ ּתֶ ם אֶ ל ___ לְ עֵ ינֵיהֶ ם וְ נָתַ ן ___ וְ הו ֹצֵ אתָ לָ הֶ ם‬
‫מַ יִ ם ִמן הַ ּסֶ לַ ע ___ אֶ ת ___ וְ אֶ ת ּבְ עִ ירָ ם"‪.‬‬
‫תרמילון‪ * :‬וְ ַאהֲ ר ֹן * מֵ ימָ יו * וְ הַ ְקהֵ ל * הָ עֵ דָ ה *‬
‫הַ ּסֶ לַ ע * וְ ִה ְׁש ִקיתָ * הָ עֵ דָ ה *‬
‫החידה השבועית‬
‫מצאו את הפסוק בפרשה ‪3‬‬
‫(א"ת ב"ש)‬
‫עתא צאפגצ תקי למ מיפא שתצכ לכ צשת תכ‬
‫צתצכ פלכ תבג שתצכ מנית בשזא מימי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫בפרשתנו‪ ,‬משה מכה את הסלע‪ ,‬וה' אומר לו‬
‫שהדבר לא היה כשורה‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע הדבר לא היה כשורה? הביאו ‪ 2‬סיבות‬
‫(ניתן להיעזר בפירוש רש"י)‪.‬‬
‫‪ .2‬מה הדבר מלמדנו לחיינו?‬
‫אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת‬
‫ת שרק צ פע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א‬
‫צדיקי השבוע‬
‫אורי אביתן‬
‫נועם אביתן‬
‫את התשובות ניתן לשלוח‬
‫באתר 'משכן שילה'‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬
‫או לפקס‪03-7693719 :‬‬
‫הפותרים נכונה‬
‫יוכתרו כצדיקי השבוע‬
‫חפשו את ‪ 4‬בני המשפחה‬
‫בכל עמודי העלון‪.‬‬
‫הודעות ועדכונים תורניים‪...‬‬
‫גן יבנה‪:‬‬
‫תשב"ר לילדים כל יום שלישי בשעה ‪ 17:15-18:00‬עם הרב משה יחזקאל‬
‫בביה"כ "אוהל משה" (מורי מוסא) רחוב שמואל אוחיון‪.‬‬
‫* כל שבת תהילים לילדים בביה"כ "אוהל משה" (מורי מוסא) בשעה ‪12:30-13:15‬‬
‫‪ -‬לאחר התהילים מתקיימת תפילת מנחה‪.‬‬
‫מצא את ההבדלים‬
‫‪7‬‬
‫הבדלים‬
‫הקומיקסים באדיבות "מרווה לצמא"‬
‫השבועון לבית היהודי‬
‫ין‪ּ-‬בּה מּום‪"...‬‬
‫ימה ֲא ֶׁשר ֵא ָ‬
‫ל‪ּ-‬בנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וְ יִ ְקחּו ֵא ֶליָך ָפ ָרה ֲאדֻ ָּמה ְּת ִמ ָ‬
‫"ּד ֵּבר ֶא ְ‬
‫ַ‬
‫‪www.aish.co.il‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫לפחות‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫דק’ ביום‬
‫סדר לימוד‬
‫קבעת‬
‫עיתים לתורה?‬
‫המשך הלכות ציצית‬
‫יום ראשון ‪ /‬ח' תמוז‬
‫יום שני ‪ /‬ט' תמוז‬
‫יום שלישי ‪ /‬י' תמוז‬
‫~ זמן מצות ציצית ~‬
‫ביום ולא בלילה‬
‫מצות ציצית זמנה ביום ולא בלילה‪( .‬סימן‬
‫יח ס"א)‬
‫טלית שאולה‬
‫השואל מחברו בגד שיש בו ארבע כנפות‬
‫ואין בו ציציות‪ ,‬הרי הוא פטור מלהטיל בו‬
‫ציציות עד שלושים יום‪ ,‬שנאמר (דברים‬
‫כב יב)‪ּ" :‬גְ דִ לִ ים ּתַ ע ֲֶׂשה ּלָ ְך עַ ל ַארְ ּבַ ע ּכַ נְ פו ֹת‬
‫סּותָך"‪ ,‬כסותך שלך דוקא ולא של אחרים‪.‬‬
‫ּכְ ְ‬
‫אולם לאחר שלושים יום‪ ,‬חייב להטיל בה‬
‫ציציות‪ ,‬שמא יחשדו בו שלובש בגד שלו‬
‫בלי ציצית‪( .‬סימן יד ס"ג‪ .‬ב רסג)‬
‫טלית של בית הכנסת‬
‫טלית של בית הכנסת‪ ,‬גם אם לובשה בדרך‬
‫אקראי‪ ,‬אם מתכוון למצוה מברך עליה‪.‬‬
‫קודם שילבש את הטלית‪ ,‬יפריד את‬
‫הציציות‪ ,‬ויבדקם שלא נקרעו ונפסלו‪( .‬ב‬
‫רעב)‬
‫ממתי מברך‬
‫אפשר לברך על הציצית בבוקר כעשר דקות‬
‫לאחר זמן עמוד השחר‪ ,‬שאז כבר יש מעט‬
‫אור‪ .‬ויש נוהגים לברך כשעה לפני הנץ‬
‫החמה‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬אם טעה וברך קודם‬
‫עמוד השחר‪ ,‬אינו חוזר לברך שוב‪ .‬כי שמא‬
‫הלכה כדעת הרא"ש שבגד של יום חייב‬
‫בציצית בלילה‪ ,‬ונמצא אם כן שברך כהוגן‪.‬‬
‫(סימן יח ס"ג‪ .‬ב שלג)‬
‫השואל טלית מצויצת [דהיינו טלית עם‬
‫ציציות] מחברו כדי להתפלל בה‪ ,‬מברך‬
‫עליה‪ ,‬שאנו אומרים מן הסתם נתנה לו‬
‫במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬כדי שיוכל לברך‬
‫עליה ללא חשש‪ .‬וטוב שיבקש ממנו בפירוש‬
‫שיקנה לו במתנה על מנת להחזיר‪ .‬אולם‬
‫אם שאלה בדרך אקראי לעלות לתורה‬
‫וכיוצא‪ ,‬לא יברך עליה‪ ,‬אלא אם נתנה לו‬
‫בפירוש במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וגם מכוון‬
‫ללובשה לשם מצוה‪( .‬ב רסט‪ .‬ה"ב א שיט)‬
‫ומעשה היה עם מרן הראשון לציון שליט"א‬
‫שישב סנדק‪ ,‬ואבי הבן לא ידע שמרן אינו‬
‫לובש טלית בסנדקאות‪ ,‬והביא למרן טלית‪,‬‬
‫וכדי שלא לסרב לאבי הבן‪ ,‬לקח מרן את‬
‫הטלית ולבשה בלי לברך ובלי להתעטף‪.‬‬
‫~ כמה פרטים בהלכות ציצית ~‬
‫לבישת טלית שלא למצוה‬
‫הלובש טלית בדרך אקראי‪ ,‬כגון שרוצה‬
‫לעלות לתורה‪ ,‬או כהן שעולה לברכת‬
‫כהנים‪ ,‬או סנדק וכיוצא‪ ,‬אם מתכוון לקיים‬
‫מצות ציצית‪ ,‬יברך עליה‪ .‬ואם לא מתכוון‬
‫אלא לכבוד בלבד‪ ,‬לא יברך עליה‪( .‬ה"ב א‬
‫אוצרות יוסף קמ)‬
‫טלית של חברו‬
‫הבא להתפלל בבית הכנסת ואין לו טלית‪,‬‬
‫וישנה טלית של אדם אחר שאינו נמצא‬
‫עתה‪ ,‬ואין אפשרות להשיגו ולבקש את‬
‫רשותו‪ ,‬מותר להשתמש בטלית‪ ,‬כיון שנוח‬
‫לו לאדם שיעשו מצוה בחפציו‪ .‬ובלבד‬
‫שישמור עליה היטב‪ ,‬ויחזירה למקומה‬
‫כפי שהיתה‪ .‬ואם מצאה מקופלת‪ ,‬חייב‬
‫לחזור ולקפלה‪ .‬ואם לא קיפלה‪ ,‬הרי הוא‬
‫גזלן וכאילו לא קיים את המצוה‪ ,‬וברכתו‬
‫לבטלה‪( .‬סימן יד ס"ד‪ .‬ב רפ)‬
‫בזמנינו שרבים מקפידים שאדם אחר לא‬
‫ילבש את הטלית שלהם‪ ,‬ירא שמים ימנע‬
‫מלהשתמש בטלית שלא מדעת חבירו‪( .‬ב‬
‫רעג‪ .‬ה"ב א שכ)‬
‫הלכה יומית בנושא 'שמירת הלשון'‬
‫מתוך ספרו של ה'חפץ חיים' זצוק"ל‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף י"ב (המשך)‬
‫וקל וחומר אם לא הרע לו‪ ,‬רק לא היטיב איתו‬
‫בטובות שלפי דעתו היה ראוי שייטיב לו‪ .‬כמו‬
‫הלוואה‪ ,‬צדקה והכנסת אורחים וכיוצא בזה‪,‬‬
‫אם מגנה אותו בזה אחר כך‪ ,‬לשון הרע גמורה‬
‫היא‪ .‬ועובר בעוד כמה לאוין לפעמים‪.‬‬
‫ונכשלין בזה בעוונותינו הרבים אנשים רבים‪,‬‬
‫שלא קיבלו אותם יפה בעיר מסוימת‪ ,‬ואחר כך‬
‫מספרים בעיר אחרת בגנות אנשים החשובים‬
‫בעיר שלא קיבלו אותם יפה‪ .‬וכל שכן אם‬
‫מספרים בגנות עיר שלמה‪ ,‬וודאי איסור לשון‬
‫הרע‪ .‬כיון שאיסור לשון הרע הוא גם על איש‬
‫יחיד‪ ,‬וגם על עיר שלמה מישראל‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף י"ג‬
‫אם הוא משער שעל ידי שיספר שאדם פלוני גרם לו עוולה‪,‬‬
‫יהיה לו תועלת להבא‪ ,‬כגון שיספר לאנשים שפלוני נשמע‬
‫להם‪ ,‬והם יוכיחוהו ועל ידי זה ישיב לו את הנזק או הגזילה‬
‫שגרם לו‪ ,‬מותר לו לספר להם ולבקש שיעזרו לו‪.‬‬
‫ולפעמים יש תועלת גם לא בעניין ממון‪ .‬כגון אם נודע לו‬
‫בבירור שפלוני רוצה לחרפו ולגדפו על ענין מסוים‪ ,‬אם‬
‫יספר לאנשים חשובים או לקרוביו של פלוני‪ ,‬והם יאמינו‬
‫לו וימנעו מפלוני לחרפו או לגדפו‪ .‬או אפילו אם סיפר עליו‬
‫כבר‪ ,‬אבל על ידי שיספר לקרוביו או אנשים שמשפיעים‬
‫עליו‪ ,‬על ידי זה יפסיק לספר עליו – בכזה מקרה מותר‬
‫לספר להם‪.‬‬
‫ואפילו שבאלו האופנים יתבזה חברו כשמספר על הרעה‬
‫שגורם לו – מותר‪ .‬כיון שאין כוונתו אלא לשמור את עצמו‬
‫מהיזק או מצער וביוש‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף י"ד‬
‫אבל צריך להיזהר בהיתר זה שלא יחזרו כל השבעה פרטים‪.‬‬
‫א‪ .‬שיראה הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלא יחליט מייד שהעניין שחברו גורם לו הוא גזל‪ ,‬אלא‬
‫יתבונן היטב אם לפי התורה הדין איתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬שאם הוא משער שלהתווכח עמו בעצמו יועיל‪ ,‬צריך לדבר‬
‫איתו קודם לפני שמפרסם לאנשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלא יגזים אפילו במעט בסיפור הדברים‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיכווין לתועלת‪ ,‬ולא מפני שנאתו למזיק לו‪.‬‬
‫ו‪ .‬אם יש עצה אחרת לסובב את התועלת שיפסיק להזיק‬
‫לו‪ ,‬חייב לעשות עצה אחרת ולא לספר‪ .‬וגם אם יכול לספר‬
‫את הסיפור בפחות גנאי‪ ,‬חובה להמעיט בגנאי חברו במידת‬
‫האפשר‪.‬‬
‫ז‪ .‬שלא יסובב על חברו יותר נזק ממה שהיה מסובב אילו‬
‫העידו עליו בבית דין‪.‬‬
‫יום האזכרה – הנצחת יקירים‬
‫"יש להרבות בלימוד התורה‪ ,‬ובנתינת צדקה‪ ,‬כפי יכולתו‪ ,‬בכל שנה ביום פטירת אביו ואמו‪ ,‬הנקרא ''יארצייט''‪ ,‬ובלילה שלפניו"‪( .‬ילקו''י אבלות)‬
‫יום השנה לפטירת הוריכם‬
‫או יקירכם מתקרב?‬
‫זוהי חובתכם לעשות ולהחזיר‬
‫להם טובה ונחת!‬
‫הנציחו את יקירכם‬
‫בעלון שכולו לשם שמיים‪,‬‬
‫"זוהי תועלת וזכות עצומה בשבילם"‬
‫ובכך תזכו אותם ביותר מ‪2,500 -‬‬
‫משפחות שלומדות תורה לעילוי נשמתם‬
‫מידי שבוע‪.‬‬
‫יום ראשון ‪ -‬ח' תמוז‬
‫יום שבת ‪ -‬ז' תמוז‬
‫מורי ניסים בן חיים‬
‫גודאעי ז"ל‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫יום שני ‪ -‬ט' תמוז‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫מערכת 'משכן שילה' עורכת טבלה עם‬
‫תאריכי האזכרה של יקירכם‪ ,‬ובשבת‬
‫האזכרה תנציח בע"ה את יקירכם‪.‬‬
‫להעברת שמות ותאריכים ניתן ליצור‬
‫קשר למספר ‪057-759-35-99‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫"יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל" (ישעיהו כ"ו‪ ,‬י"ט)‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫כוכבה‬
‫חיים אידל חביב בן‬
‫בן אסתר מסעודה בן הרוש בת‬
‫לולו ז"ל סתה ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫‪14‬‬
‫מקסים פנחס אברהם שלום בן‬
‫ביטון בן ז"ל בן מסעודה פרחה‬
‫שתחי'‬
‫ומסעוד ז"ל‬
‫פיבי ז"ל‬
‫שמעון‬
‫אזולאי בן‬
‫דונה ז"ל‬
‫שלמה בן ריינה בת‬
‫חיים בן דוד שלום משה בן‬
‫זוהרה ממן בן זהרה חנה אלימלך עישה דדון מזל דדון‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫ממן ז"ל‬
‫ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫אהובה שכן‬
‫טוב ז"ל בת‬
‫מזל שתחי'‬
‫לשבוע‬
‫פרשת בלק‬
‫'הלכה יומית'‬
‫המשך הלכות ציצית‬
‫יום רביעי ‪ /‬יא' תמוז‬
‫יום חמישי ‪ /‬יב' תמוז‬
‫יום שישי ‪ /‬יג' תמוז‬
‫טלית פסולה‬
‫אם נפסלה הטלית‪ ,‬כגון שנקרעו הציציות‪,‬‬
‫אסור ללובשה‪ .‬ואם טעה ולבשה‪ ,‬יפשטנה מיד‪,‬‬
‫מאחר ועובר על מצות עשה שאמרה תורה לתת‬
‫ציציות בבגד של ארבע כנפות‪ ,‬והוא אינו נותן‬
‫ציציות כהלכה‪( .‬ה"ב א רפט‪ ,‬ש)‬
‫המהלך בדרך ועליו טלית גדול‪ ,‬ופתאום הבחין‬
‫שטליתו פסולה או שנתקלו ציציותיו בקוצים‬
‫ונפסלו‪ ,‬חייב להסיר את הטלית מעליו מיד‪.‬‬
‫אולם אם יש לו גנאי גדול בהסרת הטלית‬
‫ברחוב‪ ,‬וכגון בטלית קטן שלובש תחת בגדיו‬
‫ומתבייש להסירה ברחוב‪ ,‬רשאי לפנות למקום‬
‫צדדי שאין שם אנשים‪ ,‬ויסירנה שם‪( .‬ה"ב א ש)‬
‫כבוד המצוה ‪" -‬זה אלי ואנוהו"‬
‫נאמר בתורה (שמות טו ב)‪" :‬זה אלי ואנוהו"‪,‬‬
‫ודרשו חז"ל (שבת קלג ע"ב)‪ :‬התנאה לפניו‬
‫במצוות‪ ,‬עשה לפניו סוכה נאה‪ ,‬לולב נאה‪ ,‬שופר‬
‫נאה‪ ,‬ציצית נאה‪ ,‬ספר תורה נאה ‪ -‬בדיו נאה‪,‬‬
‫בקולמוס נאה ובסופר אומן‪ .‬ע"כ‪ .‬על כן‪ ,‬ישתדל‬
‫כל אדם שתהיה לו טלית גדול נאה‪ ,‬וכן טלית‬
‫קטן נאה‪ ,‬ולא ילבש טליתות בלויות וקרועות‪,‬‬
‫שיש בזה בזיון המצוה חס ושלום‪.‬‬
‫שימוש בטלית‬
‫יש להיזהר שלא לעשות שום שימוש של גנאי‬
‫בטלית ובציציות‪ .‬ומכל מקום מותר לנקות‬
‫משקפיים בטלית‪ ,‬שאין זה נחשב כתשמיש‬
‫של גנאי‪ ,‬מאחר ודרך בני אדם שלא להקפיד‬
‫לנקות את משקפיהם אף בבגדיהם החשובים‪.‬‬
‫(הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ .‬ב שנב‪ ,‬שנג)‬
‫טלית שבלתה וכן חוטי ציצית שנפסלו‪ ,‬הנכון‬
‫שלא להשתמש בהם תשמיש מגונה‪ ,‬וכגון‬
‫לנקות את השולחן בטלית וכיוצא‪ .‬והמחמיר‬
‫לגונזם תבוא עליו ברכה‪( .‬ב שנב)‬
‫טלית שנעשתה צהובה‪ ,‬אין זה נאה ללובשה כך‪,‬‬
‫והנכון להחליפה‪( .‬ה"ב א רא)‬
‫המהלך בדרך ורואה את חברו לובש טלית‬
‫פסולה‪ ,‬באופן שאם יפשטנה עתה יתבייש בזה‪,‬‬
‫הנכון שלא יודיענו מיד אלא יקראהו למקום‬
‫צדדי‪ ,‬ושם יודיענו שטליתו נפסלה‪( .‬ה"ב א שא)‬
‫שלא יגררו הציציות‬
‫כשלובש טלית גדול‪ ,‬ישתדל שלא יגררו‬
‫ציציותיו בארץ‪( .‬סימן כא סעיף ד) משום ביזוי‬
‫מצוה‪ .‬גם יש חשש שיקרעו הציציות ויפסלו‪.‬‬
‫וכל זה כשהולך והציציות נגררות מאחור‪ ,‬אבל‬
‫כשיושב והציציות מונחות על הרצפה שהיא‬
‫נקיה ומצוחצחת‪ ,‬אין בזה חשש‪ .‬וכן היה מעשה‬
‫אצל מרן הראשון לציון שליט"א‪ ,‬שירדו ציציות‬
‫טליתו על הארץ בעת שהיה יושב‪ ,‬וכאשר אחד‬
‫מהקהל בא להגביהם‪ ,‬עשה לו תנועה בידו‬
‫שיניח וילך‪( .‬ב שסא‪ .‬שבת כרך א ח"ב סח‪ .‬ה"ב‬
‫א תב)‬
‫ישתדל שיהיו לו כמה טליתות קטנים‪ ,‬כדי‬
‫שיוכל להחליף כפי הצורך‪ ,‬ובפרט בימי הקיץ‬
‫החמים שאדם מזיע‪ .‬וביזיון למצוה שאת שאר‬
‫בגדיו הוא מחליף ומכבס יום יום‪ ,‬ואילו את‬
‫בגד המצוה‪ ,‬אינו מכבס אלא לאחר זמן רב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להקפיד לכבס מידי פעם את הטלית‬
‫גדול כפי הצורך‪ .‬ואם היא מלוכלכת ואינו‬
‫מכבסה‪ ,‬נראה כמזלזל במצוה‪( .‬ב שס‪ .‬לקט‬
‫הקמח‪ ,‬ה"ב א רא)‬
‫שבת ‪ -‬טלית פסולה‪ ,‬אסור ללובשה בשבת‬
‫במקום שאין עירוב‪( .‬סימן יג ס"א)‬
‫קיפול הטלית בשבת‬
‫מותר לקפל בשבת את הטלית גדול שלא כסדר‬
‫קיפולה הראשון‪ .‬והנוהגים לקפלה כסדר‬
‫קיפולה הראשון‪ ,‬יש להם על מה לסמוך‪ .‬ובכל‬
‫אופן לא ישאיר את הטלית כשאינה מקופלת‪,‬‬
‫שאין זה מכבוד הטלית להשאירה כך עד‬
‫מוצאי שבת‪( .‬כמבואר בחוברת "השבת בהלכה‬
‫ובאגדה" חלק ב'‪ .‬ועיין בשו"ת נזר כהן ח"א‬
‫סימן יג)‬
‫בית הכסא‬
‫הלובש טלית גדול או הלובש טלית קטן על‬
‫בגדיו‪ ,‬והוצרך להכנס לבית הכסא‪ ,‬יסיר את‬
‫הטלית מעליו ולא יכנס עימה‪ .‬אבל הלובש‬
‫טלית קטן תחת בגדיו ורק ציציותיו מגולות‪,‬‬
‫רשאי להיכנס כך לבית הכסא‪ ,‬והמחמיר‬
‫לכסותם תבוא עליו ברכה‪( .‬ב שנד)‬
‫הלכה יומית בנושא 'שמירת הלשון'‬
‫מתוך ספרו של ה'חפץ חיים' זצוק"ל‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף ט"ז‬
‫ומכל זה אנו למדים את גודל הטעות של אנשים‬
‫שמספרים לשון הרע על חבריהם בתואנה‬
‫שהחבר סיפר עליהם לשון הרע גם‪ .‬וטעות גדולה‬
‫היא מכמה טעמים‪.‬‬
‫א‪ .‬כיון שאסור להאמין שפלוני סיפר עליו לשון‬
‫הרע‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם אם נכון הדבר שסיפר עליו‪ ,‬אין לו שום‬
‫היתר לספר עליו לשון הרע‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף ט"ו‬
‫וצריך שיקול דעת גדול לפני שמחליט לספר על‬
‫חברו שגורם לו עוולה או נזק‪ .‬כי אם לא מילא‬
‫בשלמות אפילו פרט אחד‪ ,‬מסתכן ב"מוות וחיים‬
‫ביד הלשון"‪ .‬ואם לא יתכנן מראש איך לספר‪,‬‬
‫בוודאי יכשל בחטא של לשון הרע‪ .‬כי בשעת‬
‫מעשה מתגבר כח הכעס על האדם ויבוא לספר‬
‫יותר ממה שמותר לספר לפי הדין‪.‬‬
‫הלכות לשון הרע‪ ,‬כלל י'‪ ,‬סעיף י"ז‬
‫אם נעשה נזק לראובן‪ .‬ובא ראובן ושאל את‬
‫שמעון "מי עשה את הנזק הזה?"‪ .‬אפילו אם‬
‫הוא מבין שראובן חושד בו שהוא גרם את הנזק‪,‬‬
‫אסור לגלות לו מי עשה את זה‪ .‬אלא יענה "אני‬
‫לא עשיתי"‪ .‬וכל זה מפני שורת הדין‪ .‬אבל לפנים‬
‫משורת הדין ראוי לבעל נפש שיתחמק ויטיל על‬
‫עצמו את האשמה‪ .‬כמו שמובא בסנהדרין (י"א‪).‬‬
‫שכמה תנאים הטילו על עצמם האשמה במקום‬
‫לומר שהם לא עשו את המעשה‪ ,‬כדי שלא יתוודע‬
‫מי החוטא ויתבייש‪.‬‬
‫יום האזכרה – הנצחת יקירים‬
‫"יש להרבות בלימוד התורה‪ ,‬ובנתינת צדקה‪ ,‬כפי יכולתו‪ ,‬בכל שנה ביום פטירת אביו ואמו‪ ,‬הנקרא ''יארצייט''‪ ,‬ובלילה שלפניו"‪( .‬ילקו''י אבלות)‬
‫יום שלישי ‪ -‬י' תמוז‬
‫יום רביעי ‪ -‬יא' תמוז‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫יום שישי ‪ -‬יג' תמוז‬
‫יום חמישי ‪ -‬יב' תמוז‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫להקדשות‬
‫‪057-759-35-99‬‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫תהא מנוחתם עדן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫"יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל" (ישעיהו כ"ו‪ ,‬י"ט)‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רפאל בן‬
‫אליהו בן‬
‫אברהם עמירן‬
‫בן מלכה ותמרה אליהו ומזל בת סעדה‬
‫בת דבורה ז"ל פרחה דיין ז"ל איבגי ז"ל‬
‫עישה בת הראל יעיש דוד דעי‬
‫אסתר ז"ל בן יפת בן זויה‬
‫ז"ל‬
‫איבגי ז"ל וימימה הי"ו‬
‫אליהו בן עישה בת‬
‫סעדה‬
‫אסתר‬
‫איבגי ז"ל איבגי ז"ל‬
‫תהא מנוחתם עדן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫דוד דעי‬
‫בן זוריה‬
‫ז"ל‬
‫מרים בת‬
‫ג'מילה‬
‫טיירי ז"ל‬
‫להקדשות להקדשות להקדשות‬
‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪052‬‬‫‪8467104 8467104 8467104‬‬
‫‪15‬‬
‫גמ"ח 'משכן שילה'‬
‫למשפחות מעוטות יכולת‬
‫מידי שבוע‪ ,‬עמותת 'משכן שילה' שולחת‬
‫יד ארוכה למשפחות נזקקות ועורכת‬
‫חלוקה מכובדת של מאות מוצרים‬
‫למשפחות אלו‪.‬‬
‫מתוך היענות לקביעתם של חז"ל‬
‫"עולם חסד יבנה"‬
‫ומתוך ההכרה בחשיבותו‬
‫של מפעל החסד‪.‬‬
‫אנו פונים אליכם להצטרף לעשייה‬
‫הברוכה ע"י תרומות כספיות‬
‫למפעל זה‪.‬‬
‫בהוראת הרבנים‪:‬‬
‫תרומה למפעל החסד נחשבת כתרומה‬
‫מכספי “מעשר כספים”‪.‬‬
‫“עשר תעשר ‪ -‬עשר בשביל שתתעשר”‪.‬‬
‫לתרומות‪:‬‬
‫‪052-846-71-04‬‬
‫(‪ 100%‬תרומה לנזקקים)‬
‫שנזכה להיות תמיד בצד הנותן!‬
‫הודעות ועדכונים תורניים‬
‫גן יבנה‬
‫* תפילת ערבית מאוחרת כל יום בשעה ‪ 20:00‬בביה"כ סמין * תפילת מנחה מוקדמת‬
‫כל יום שישי בשעה ‪ 13:30‬בישיבת אחוזת יעקב‪.‬‬
‫* מניין נץ כל יום (כולל שבת) בישיבת אחוזת יעקב‬
‫* כל יום ראשון שיעור עם הרה"ג גדעון בן משה שליט"א בשעה ‪ 20:45‬בכולל "תורה וחסד"‬
‫* כל יום שני שיעור עם הרה"ג גדעון בן משה שליט"א בשעה ‪ 19:00‬בכולל "ברכת ה'"‬
‫* כל יום שלישי שיעור עם הרה"ג אהרון בוטבול שליט"א בשעה ‪ 19:00‬בבית הכנסת רשב"י‬
‫דרושים לזיכוי הרבים‪...‬‬
‫מגיהים‪/‬ות‬
‫להגהות העלון‬
‫קלדנים‪/‬יות‬
‫אשקלון‬
‫גרפיקאים‪/‬יות‬
‫לעזרה בעריכת‬
‫העלון‬
‫"וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"‬
‫שיעור לנשים בנושא הבית היהודי וטהרת המשפחה עם הגב' שולמית ברדה היו'‪,‬‬
‫יתקיים אי"ה בכל יום ראשון בשעה ‪ 20:30‬בבית הכנסת "היכל השבת"‪.‬‬
‫כש'תורה' ו'גמילות חסדים' נפגשים לשם שמיים‪ ...‬מבין פעילויות 'משכן שילה' לזיכוי הרבים‬
‫"ֹלא טֹוב ֱהיֹות ָה ָא ָדם ְל ַבּדֹו‬
‫ֶא ֱע ֶש ׂה‪ּ-‬לֹו ֵעזֶ ר‪ְּ ,‬כנֶ גְ ּדֹו"‬
‫שידוכים‬
‫לשם שמים‬
‫תהילים לילדים בכל שבת‬
‫גמ"ח למוצרי‬
‫תינוקות בסיסיים‬
‫טיטולים‪ ,‬מוצצים‪ ,‬בקבוקים‬
‫ואוכל לתינוקות (כולל צמחי)‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬תרופות מדף בסיסיות (שאינן‬
‫מצריכות מרשם רופא)‪.‬‬
‫על בסיס השאלה‪.‬‬
‫משפחת שרביט‪ ,‬רחוב הר ציון ‪,31‬‬
‫גן יבנה‪052-3460380 .‬‬
‫בשבתות – ניתן להגיע ישירות‪.‬‬
‫שידוכים לשם שמיים! ללא תשלום‬
‫גמ"ח תינוקות‬
‫תלמוד תורה לתשב"ר‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לרפואת‪:‬‬
‫זכות הלימוד בעלון השבת‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‪:‬‬
‫נתן סבג‬
‫ומשפחתו‬
‫עזר ביטון‬
‫ומשפחתו‬
‫רבי יהודה‬
‫חיים בן שמחה‬
‫שטרית הי"ו‬
‫בן ציון בן ראובן‬
‫ישראל ז"ל‬
‫מעוניינים להקדיש את העלון‬
‫לרפואה | לזרע של קיימא‬
‫לזיווג הגון | לפרנסה טובה‬
‫או לעילוי נשמת יקיריכם?‬
‫‪054-9570777 ,052-8467104‬‬
‫איש קשר אשקלון‪057-4420440 :‬‬
‫איש קשר רחובות‪057-5540749 :‬‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫בברכת פרנסה‬
‫טובה‪ ,‬בריאות איתנה‬
‫ושכל משאלות ליבם‬
‫יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫ולהצלחת משפחתו הי"ו‬
‫ולהצלחת משפחת‬
‫ישראל הי"ו‬
‫לתרומות‪:‬‬
‫הי"ו‬
‫הי"ו‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪.‬‬
‫נפטר ב‪-‬ו' תמוז תש"ס‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫בברכת פרנסה טובה‪,‬‬
‫בריאות איתנה ושכל‬
‫משאלות ליבם יתגשמו‬
‫לטובה‪.‬‬
‫בנק לאומי (‪ )10‬סניף‪932 :‬‬
‫מספר חשבון‪53090068 :‬‬
‫‪www.mishkanshilo.net‬‬