‫בס״ד‬ ‫בנתיבות התורה שבעל פה‬ ‫סדרה מספר ‪ :4‬תורת האמוראים‬ ‫חוברת ‪4.1‬‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫לתקופת האמוראים‬ ‫שלום הימן‬ ‫© בונייך שירותי חינוך‪ ,‬בע״מ‪ ,‬תש״ע‬ ‫‪Bonayich Educational Services,Ltd,. 2011‬‬ ‫בונייך שרותי חינוך בע״מ‬ ‫מביעה בזאת את תודתה ל‪-‬‬ ‫‪American Hebrew Academy‬‬ ‫עבור מימון חוברות אלה‪,‬‬ ‫ועבור המשוב החשוב מחברי המחלקה ללימודי יהדות‪.‬‬ ‫חקר וכתיבה‪ :‬ש‪ .‬הימן‬ ‫תרגום ועריכה‪ :‬פ‪ .‬הימן‬ ‫עיצוב והכנה לדפוס‪ :‬א‪ .‬דרמון‪ ,‬ס‪ .‬דיויס‬ ‫אינטרנט‪:‬‬ ‫‪www.bonayich.com‬‬ ‫‪www.vshinantam.com‬‬ ‫‪www.vdibartabam.com‬‬ ‫תכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בונייך שרותי חינוך‪ ,‬בע״מ‬ ‫ת‪.‬ד‪ 731 .‬אלקנה‪44814 ,‬‬ ‫טלפון‪03-9063155 :‬‬ ‫פקס‪03-9074714 :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מבוא כללי‬ ‫ב‬ ‫תקופת האמוראים בארץ ישראל‬ ‫ג‬ ‫תקופת האמוראים בבבל‬ ‫ד‬ ‫קשרים בין הישיבות בארץ ישראל ובבבל‬ ‫ה‬ ‫סיכום‬ ‫מבוא כללי‬ ‫בסדרות מספר ‪ 2‬ומספר ‪ ,3‬למדנו על התנאים‪ ,‬על המשנה‪ ,‬ועל שאר תורת התנאים‪ .‬למדנו שתקופת התנאים‬ ‫– ששה דורות מהלל הזקן ועד רבי יהודה הנשיא עורך המשנה – הסתיימה עם מותו של רבי יהודה הנשיא לפני‬ ‫כאלף ושמונה מאות שנה‪ ,‬ובפטירת תלמידיו־חבריו מספר שנים לאחר מכן‪ .‬אחרי התנאים באו ה״אמוראים״‬ ‫– ה״דוברים״ – שמונה דורות של תלמידי חכמים מובילים וראשי ישיבות במאתיים ושמונים שנה אחרי פטירת‬ ‫רבי‪ ,‬עד שנת ‪ 4260‬לערך‪.‬‬ ‫המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים לא היה רשמי‪ ,‬ולא הייתה הודעה מטעם הסנהדרין או גורם‬ ‫אחר ש״הנה‪ ,‬עברנו תקופה״! האמוראים הראשונים היו התלמידים של התנאים האחרונים‪ ,‬ואמירותיהם באו‬ ‫בעקבות אמירות רבותיהם ברצף חלק‪ ,‬בלי תפר ובלי סימון מיוחד‪ .‬רק בהמשך הדורות‪ ,‬אמוראים מאוחרים‬ ‫יותר התחילו להסתכל אחורה על תקופת התנאים כעל תקופה עצמאית‪ ,‬מקודשת‪ ,‬ובעלת סמכות שאין‬ ‫לערער עליה‪.‬‬ ‫המפעל התלמודי כולו הסתמך על גאונותם ונחישותם של האמוראים לשמר וליישם את המסורה‪ .‬האמוראים‬ ‫הצליחו במשימה באומץ ובמסירות המעוררות התפעלות‪ ,‬למרות הסכנות הקיומיות שרחפו מעליהם ביום־‬ ‫יום‪ .‬בחוברות סדרה זאת‪ ,‬נלמד על האמוראים ועל תורתם‪ ,‬השלב הבא בבניינה של התורה שבעל פה‪.‬‬ ‫בחוברת זאת‪ ,‬נתמקד ברקע ההיסטורי לתקופת האמוראים‪ ,‬ובשאר החוברות נלמד את המבנים‪ ,‬הסגנונות‪,‬‬ ‫התפקידים והתכנים של תורת האמוראים‪ ,‬ואיך ניתן ללמוד את תורתם בדרך היעילה והברורה ביותר‪.‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫תקופת האמוראים בארץ ישראל‬ ‫רקע היסטורי כללי‬ ‫תקופת האמוראים בארץ ישראל‪ ,‬כמו תקופת התנאים הקודמת לה‪ ,‬מתנהלת על רקע השלטון הרומאי בארץ‪.‬‬ ‫‪1 .1‬לדעתך‪ ,‬באילו שפות דיברו האמוראים בארץ ישראל?‬ ‫‬ ‫‪2 .2‬אילו אתגרי תרבות ורוח עמדו בפני אמוראי ארץ ישראל בתקופה זאת?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫שני הדורות האחרונים של התנאים ראו את התפתחותו של יחס אוהד בין משפחת הנשיא לבין הקיסרים‬ ‫הרומיים משושלת סוורוס‪ ,‬יחס זה משתקף מסיפורי חז״ל על המפגשים בין הקיסר אנטונינוס ורבי יהודה‬ ‫הנשיא‪ .1‬סיפורים אלו מלמדים אותנו שימיו של רבי יהודה הנשיא הביאו לשיפור דרמטי בקשרים עם האימפריה‬ ‫הרומית‪.‬‬ ‫לצערם של חז״ל‪ ,‬שושלת סוורוס הסתיים זמן קצר אחרי מותו של רבי בשנת ‪ 3980‬לערך‪ ,‬והאימפריה הרומית‬ ‫הידרדרה לחמישים שנות כאוס מוחלט‪ ,‬המקבילות לשני הדורות הראשונים של האמוראים‪ .‬הכאוס הזה לווה‬ ‫בהתמוטטות הביורוקרטיה המרכזית של רומא‪ ,‬והגברת השליטה של שליטים רומיים מקומיים עם צבאותיהם‪.‬‬ ‫‪3 .3‬לדעתך‪ ,‬מה היו היתרונות והחסרונות עבור יהודי התקופה של מהפך זה משלטון מרכזי לשלטון מקומי?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪4 .4‬מה היו התוצאות הצפויות מימי הכאוס האלה?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪1‬‬ ‫עיין למשל‪ :‬סנהדרין צא ע״א‪-‬ע״ב‪ ,‬עבודה זרה י ע״א‪-‬ע״ב‪ ,‬ברכות נז ע״ב‪ .‬אולם‪ ,‬לא ברור מבחינה היסטורית על איזה קיסר מבית סברוס מדובר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫בנוסף לבעיות הפנימיות של האימפריה הרומית‪ ,‬הייתה גם מלחמה מתמדת בין החלקים המזרחיים של‬ ‫האימפריה לבין השלטון החדש בפרס‪ .‬הפרתיים נכבשו על ידי הסאסאנידים‪ ,‬שהיו נחושים בדעתם לכבוש‬ ‫גם את רומא‪ .‬הסאסאנידים ניהלו מלחמות רצופות נגד לגיונות הרומאים‪ ,‬כמעט מלחמה לכל עשור בתקופה‬ ‫זאת‪ ,‬והצליחו לכבוש חלקים נכבדים של האימפריה המזרחית‪ ,‬כולל העיר אנטיוך בסוריה‪ .‬ארץ ישראל עצמה‬ ‫לא נכבשה על ידי הסאסאנידים‪ ,‬אבל הלחימה הביאה להפרעות מתמידות לחיי העם בארץ‪ ,‬שהיו חייבים‬ ‫לצייד בעל כורחם את צבאות האימפריה הרומאית בדרכם למלחמה ובחזרה ממנה‪.‬‬ ‫‪5 .5‬לדעתך‪ ,‬מה היו הבעיות של העם בארץ במצב כזה‪ ,‬ומה היו תוצאות ההתמודדות ליישוב היהודי‬ ‫בארץ?‬ ‫‬ ‫‬ ‫הכאוס הרומי הגיע לסיומו בעלייה לשלטון של דיוקלטניוס בסביבות ‪ ,4045‬והוא החזיר שלטון מרכזי הראוי‬ ‫לשמו‪ ,‬דבר שייצב למדי את החיים בארץ ישראל בדור השלישי לאמוראים‪ .‬אולם‪ ,‬כוחם העולה של הנוצרים‬ ‫התחיל לשנות את המציאות בארץ‪ .‬מנהיגי הנוצרים היו שונאי ישראל ארסיים‪ ,‬וביחד עם הרחבת השפעתם‬ ‫על האימפריה – עד להתנצרותו של הקיסר קונסטנטינוס עצמו בשנת ‪ – 4079‬פעולות וחקיקה נגד היהודים‬ ‫והממסד הרבני והסנהדריני התרחבו גם הן‪.‬‬ ‫‪6 .6‬מדוע לדעתך ההשפעה הנוצרית הייתה כה אנטי‪-‬יהודית?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪7 .7‬הרומאים היו פאגאנים – האמינו באלילים רבים‪ .‬מדוע הם היו דווקא יותר סובלניים כלפי היהודים‬ ‫מאשר הנוצרים?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בדור הרביעי והחמישי לאמוראי ארץ ישראל‪ ,‬ניסו האמוראים לשמור עד כמה שרק יכלו על אחדות האומה‪ ,‬ועל‬ ‫מנהיגותם למטרה זאת‪ ,‬אבל החורבן של בתי הכנסת בארץ על ידי כנופיות של חוליגאנים נוצריים משולהבים‬ ‫על ידי נזירים פאנאטיים‪ ,‬וכרסום כוחות הסנהדרין על ידי תקנות אימפריות‪ ,‬הפכו את החיים לבלתי־אפשריים‪.‬‬ ‫עד לשנת ‪ ,4130‬בסוף הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל‪ ,‬הישיבות לא יכלו יותר לתפקד‪ ,‬ותקופת האמוראים‬ ‫בארץ כמעט ונסגרה‪ .‬סימן אחד מובהק של בעיות התקופה היה פרסום חישובי הלוח העברי על ידי הנשיא‬ ‫בסוף הדור הרביעי‪ ,‬דבר ששם קץ לשלטון הסנהדרין בארץ‪ .‬בסוף הדור החמישי‪ ,‬התעוררה תקווה לגאולה‬ ‫ולבניין בית המקדש בעקבות ההבטחות של קיסר פאגאני בשם יוליאנוס‪ ,‬אבל הוא נפטר תוך מספר שנים‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪5‬‬ ‫והתקוות התרסקו‪ ,‬ודיכוי תלמידי החכמים והסנהדרין על ידי הממסד הנוצרי התחדש ביתר שאת‪ .‬סגירה‬ ‫סופית של הנשיאות והסנהדרין בסביבות ‪ 4185‬הביאו לסיומה הרשמי של התקופה האמוראית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪8 .8‬מדוע פרסום חישובי הלוח העברי סימנו את סופה של המנהיגות היהודית בארץ?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪9 .9‬איך סגירת הסנהדרין השפיעה על יחסה של קהיליית החכמים בארץ עם קהילות יהודים בתפוצות?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫לאור הסקירה ההיסטורית לעיל‪ ,‬ניתן לחלק את התקופה האמוראית בארץ ישראל לשלשה שלבים‪ :‬שני‬ ‫דורות של בנייה בסביבה כאוטית‪ ,‬דור אחד של תפקוד המוסדות שנבנו בסביבה יציבה‪ ,‬ושני דורות של ירידה‬ ‫בסביבה נוצרית‪ .‬את החלוקה הזאת של התקופה ניתן להבחין בנתונים של מספר האמוראים המוכרים לנו‬ ‫מארץ ישראל בדורות השונים‪:‬‬ ‫דור‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אמוראים‬ ‫‪78‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 1010‬לפי הנתונים האלה‪ ,‬באיזה דור תחפש את המנהיגים הכי עוצמתיים ומצליחים? מדוע?‬ ‫‬ ‫‬ ‫הישיבות והאמוראים המובילים בארץ ישראל‬ ‫בסוף תקופת התנאים‪ ,‬הנשיא והסנהדרין היו בציפורי‪ ,‬תחת מנהיגותו החזקה של רבי יהודה הנשיא‪ .‬אחרי‬ ‫מותו‪ ,‬שני המוסדות נשארו בציפורי‪ ,‬אבל לפי הצוואה של רבי יהודה הנשיא‪ ,‬הנשיא שבא אחריו כבר לא היה‬ ‫‪6‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫גם ראש הסנהדרין‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫ַּתלְ מּוד ָּב ְבלִ י‪ַ ,‬מ ֶּסכֶ ת ּכְ תֻ ּבֹות‪ַּ ,‬דף קג ַעּמּוד א־ב‬ ‫(רבי יהודה הנשיא) ָא ַמר לָ ֶהן‪:‬‬ ‫לְ ַחכְ ֵמי יִ ְׂש ָר ֵאל ֲאנִ י צָ ִר ְיך‪ ,‬נִ כְ נְ ס ּו ֶאצְ לוֹ ַחכְ ֵמי יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ָא ַמר לָ ֶהן‪:‬‬ ‫ַאל ִּת ְס ּ ְפדוּנִ י ָּב ֲעיָ ירוֹ ת‪,‬‬ ‫וְ הוֹ ׁ ִשיב ּו יְ ׁ ִשיבָ ה לְ ַא ַחר ׁ ְשל ׁ ִֹשים יוֹ ם‪.‬‬ ‫ׁ ִש ְמעוֹ ן ְּבנִ י ָחכָ ם‪,‬‬ ‫ַּג ְמלִ ֵיאל ְּבנִ י נָ ִׂשיא‪,‬‬ ‫ֹאש‪...‬‬ ‫ֲחנִ ינָ א ַּבר ָח ָמא יֵ ׁ ֵשב ָּבר ׁ‬ ‫לֹא ִק ֵּיבל ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ָהיָ ה ַר ִּבי ָא ֶפס ָּגדוֹ ל ִמ ֶּמ ּנ ּו ׁ ְש ֵּתי ׁ ָשנִ ים ו ֶּמ ֱחצָ ה‪.‬‬ ‫יתיב ַר ִ ּבי ֲחנִ ינָ א ַא ָ ּב ָראי‪=( ...‬רבי אפס ישב בראש‪ ,‬ורבי חנינא ישב בחוץ‪)...‬‬ ‫ישא וִ ֵ‬ ‫יְ ֵתיב ַר ִּבי ָא ֶפס ְּב ֵר ׁ ָ‬ ‫ישא‪=( ...‬רבי אפס נפטר‪ ,‬וישב רבי חנינא בראש‪)...‬‬ ‫נָ ח נַ ְפ ׁ ֵש ּיה ְד ַר ִּבי ָא ֶפס וִ ֵיתיב ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א ְּב ֵר ׁ ָ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1111‬מדוע לדעתך פירק רבי את החבילה והפריד בין המשרות?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 1212‬מדוע רבי חנינא לא קיבל בהתחלה את התפקיד של היושב בראש? מה זה מלמדנו על אופיו וערכיו?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בדור הבא‪ ,‬רבי יוחנן בן נפחא היה לתלמיד החכם המוביל בסנהדרין‪ ,‬והעביר את הסנהדרין לעיר טבריה‪,‬‬ ‫שם הרומאים העניקו הטבות מס חשובות לתלמידי החכמים‪ .‬נכדו של רבי יהודה הנשיא‪ ,‬הנקרא רבי יהודה‬ ‫נשיאה‪ ,‬נשאר נשיא בציפורי‪ .‬מנקודת הזמן הזאת‪ ,‬הישיבה בטבריה הפכה למוסד המוביל בארץ ישראל‪,‬‬ ‫מכוח הסנהדרין שהתכנסה שם‪ .‬רבי יוחנן ועמיתיו היו תלמידי חכמים מיוחדים במינם‪ ,‬ומנהיגותו של רבי‬ ‫יוחנן היתה עוצמתית‪ ,‬דינאמית וכריזמאטית להפליא‪ .‬מאות תלמידים מצטיינים מן הארץ ומן התפוצות זרמו‬ ‫לטבריה ללמוד תורה מרבי יוחנן‪ ,‬וכללו דמויות מרתקות מכל הרקעים השונים ומכל אורחות החיים‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫נתמקד בשני נציגים של דור תלמידים זה – האחד מארץ ישראל והשני מבבל‪.‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪7‬‬ ‫המקור הבא מספר על הידידות המיוחדת בין רבי יוחנן לבין תלמידו המובהק‪ ,‬רבי שמעון בן לקי‪ ,‬הידוע כ״ריש‬ ‫‪2‬‬ ‫(=ר״ש) לקיש‪.‬״‬ ‫מקור‬ ‫‪2‬‬ ‫ַּתלְ מּוד ָּב ְבלִ י‪ַ ,‬מ ֶּסכֶ ת ָּב ָבא ְמ ִצ ָיעא‪ַּ ,‬דף פד ַעּמּוד א‬ ‫יוֹ ָמא ַחד ֲהוָ ה ָקא ָס ֵחי ַר ִּבי יוֹ ָחנָ ן ְּביַ ְרדְּ נָ א‪.‬‬ ‫ַחזְ יֵ ּיה ֵר ׁיש לָ ִק ׁיש ו ׁ ְּשוַ ור לְ יַ ְרדְּ נָ א ַא ַּב ְת ֵר ּיה‪.‬‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה‪ֵ :‬חילָ ְך לְ אוֹ ַריְ ָיתא!‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה‪ׁ :‬שו ְּפ ָר ְך לְ נָ ׁ ֵשי!‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה‪ִ :‬אי ָה ְד ַר ְּת ְּב ָך יָ ֵהיבְ נָ א לְ ָך ֲאחוֹ ִתי‪ ,‬דְּ ׁ ַש ּ ִפ ָירא ִמי ַּנאי‪.‬‬ ‫ַק ֵּביל ֲעלֵ ּיה‪ַ ...‬א ְק ִריֵ ּיה וְ ַא ְתנִ ֵ ּי ּיה וְ ׁ ַשוְ יֵ ּיה ַּגבְ ָרא ַר ָּבא‪.2‬‬ ‫‪ 1313‬מה מלמדנו סיפור כזה על אופיו של רבי יוחנן‪ ,‬ועל היחס בין הישיבה של הסנהדרין ובין העם הרחב?‬ ‫‬ ‫‬ ‫יחד עם חכמי ארץ ישראל‪ ,‬באו ללמוד עם רבי יוחנן בטבריה גם מן התפוצות – ובעיקר מבבל‪ .‬קבוצה מכובדת‬ ‫של תלמידי חכמים צעירים עזבו בית‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים ורבנים כדי לעלות לישיבת הסנהדרין‪ .‬יש לזכור שלא‬ ‫‪3‬‬ ‫מדובר במעשה שגרתי – המעבר מבבל של הסאסאנידים לארץ ישראל הרומאית היה מסוכן ונפיץ!‬ ‫מקור‬ ‫‪3‬‬ ‫מקור‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ַּתלְ מּוד ָּב ְבלִ י‪ַ ,‬מ ֶּסכֶ ת ַׁש ָּבת‪ַּ ,‬דף מא ַעּמּוד א‬ ‫ַר ִּבי זֵ ָירא ֲהוָ ה ָקא ִמ ׁ ְש ַּת ֵּמיט ִמ ְד ַרב יְ הו ָּדה‪ ,‬דְּ בָ ֵעי לְ ֵמ ַיסק לְ ַא ְר ָעא דְּ יִ שְׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫דְּ ָא ַמר ַרב יְ הו ָּדה‪ :‬כּ ל ָהעוֹ לֶ ה ִמ ָּבבֶ ל לְ ֶא ֶרץ יִ ְׂש ָר ֵאל עוֹ בֵ ר ְּב ֲע ֵׂשה‪,‬‬ ‫״בבֶ לָ ה יוּבָ א ּו וְ ׁ ָש ָּמה יִ ְהיוּ״ (ירמיהו כז כב)‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪ָּ :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ָא ַמר‪ֵ :‬איזִ יל וְ ֶא ׁ ְש ַמע ִמי ֵּנ ּיה ִמ ְּיל ָתא וְ ֵא ִיתי וְ ֵא ַּיסק‪...‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ַּתלְ מּוד ָּב ְבלִ י‪ַ ,‬מ ֶּסכֶ ת ָּב ָבא ְמ ִצ ָיעא‪ַּ ,‬דף פה ַעּמּוד א‬ ‫ַר ִּבי זֵ ָירא – ִּכי ְסלֵ יק לְ ַא ְר ָעא דְּ יִ ְׂש ָר ֵאל יְ ֵתיב ְמ ָאה ַּת ֲענִ ָיתא‪,‬‬ ‫דְּ לִ ׁ ְש ַּת ַּכח ְּג ָמ ָרא ַּבבְ לָ ָאה ִמי ֵּנ ּיה‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ִּכי ֵהיכִ י ְדלֹא נִ ּ ַט ְר ֵד ּיה‪...‬‬ ‫תרגום‪ :‬יום אחד‪ ,‬רבי יוחנן שחה בירדן‪ .‬ר״ש לקיש ראה אותו וקפץ לירדן אחריו (חשבו לאישה)‪ .‬אמר לו‪ :‬״כוחך לתורה״! אמר לו‪ :‬יופיך לנשים״!‬ ‫אמר לו‪ :‬״אם תחזור בתשובה‪ ,‬אתן לך את אחותי לאישה‪ ,‬שיפה ממני‪ .‬הוא קיבל על עצמו‪ ...‬הוא לימד אותו מקרא ומשנה‪ ,‬ועשאו לאדם גדול‪.‬‬ ‫תרגום‪ :‬רבי זירא היה משתמט מרב יהודה‪ ,‬כי הוא רצה לעלות לארץ ישראל‪ .‬רב יהודה היה אומר‪ :‬כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר במצוות‬ ‫עשה‪ ,‬שנאמר‪ ...‬אמר‪ :‬אלך ואשמע ממנו דברים‪ ,‬ואז אבוא אעלה‪...‬‬ ‫תרגום‪ :‬רבי זירא – כאשר עלה לארץ הוא ישב מאה תעניות כדי לשכוח את תלמודה של בבל כדי שהיא לא תפריע לו‪...‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪1414‬לדעתך‪ ,‬מדוע רצו תלמידי החכמים הצעירים האלה לעזוב את רבותיהם בבל?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 1515‬מה לדעתך היו האתגרים שעמדו בפני תלמידי חכמים כאלה בעלייתם וקליטתם בארץ?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בנוסף לישיבת הסנהדרין בטבריה‪ ,‬היו לפחות עוד שלוש ישיבות חשובות בארץ ישראל‪ .‬בקיסריה‪ ,‬ישיבה‬ ‫נוסדה על ידי רבי אושעיה‪ ,‬תלמידו חברו של רבי יהודה הנשיא‪ .‬בדור השלישי לאמוראי קיסריה‪ ,‬הוביל תלמיד‬ ‫של רבי יוחנן בשם רבי אבהו‪ ,‬והוא נאבק פומבית עם קהילה נוצרית בהנהגתו של אבי הכנסיה‪ ,‬אוריגן‪ .‬לרבי‬ ‫אבהו הייתה השפעה לא מבוטלת בקיסריה‪ ,‬ובכדי להגן על קהילתו היה חייב לנהל פולמיקה נוקבת עם‬ ‫הנוצרים‪.‬‬ ‫בעיר לוד‪ ,‬נוסדה הישיבה הידועה כ״ישיבת הדרום״ על ידי בר קפרא ורבי יהושע בן לוי‪ .‬בצפון הארץ‪ ,‬בכפר‬ ‫עכברא‪ ,‬רבי ינאי הוביל קבוצה קטנה אך חשובה – רבי יוחנן בן נפחא היה תלמידו המובהק! כמובן‪ ,‬לימוד‬ ‫התורה נמשך גם בציפורי‪ ,‬בסביבת הנשיא‪ ,‬ובעוד מספר מקומות קטנים‪.‬‬ ‫למטה‪ ,‬רשימות החכמים המובילים לפי ישיבה‪ ,‬ולפי דור‪:‬‬ ‫טבריה‬ ‫דור ‪ - 2‬רבי יוחנן בן נפחא‪ ,‬רבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש)‪ ,‬רבי אלעזר בן פדת‬ ‫דור ‪ - 3‬רבי אמי‪ ,‬רבי אסי‪ ,‬רבי אבא‪ ,‬רבי זירא‪ ,‬רבי חייא בר אבא‪ ,‬רבי יצחק נפחא‬ ‫דור ‪ - 4‬רבי ירמיה בר תחליפא‪ ,‬רבי יונה‬ ‫לוד – הנקרא ״ישיבת הדרום״‬ ‫דור ‪ - 1‬רבי אלעזר הקפר (בר קפרא)‪ ,‬רבי יהושע בן לוי (‪1‬ב׳)‬ ‫דור ‪ - 2‬רבי תנחום בר חנילאי‬ ‫דור ‪ - 3‬רבי שמעון בן פזי‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪9‬‬ ‫קיסריה‬ ‫דור ‪ - 1‬רבי הושעיה‬ ‫דור ‪ - 2‬רבי יוסי ברבי חנינא‬ ‫דור ‪ - 3‬רבי אבהו‬ ‫ג‬ ‫התקופה האמוראית בבבל‬ ‫רקע היסטורי כללי‪ -‬תקופת האמוראים בבבל‬ ‫יהודים גרו בבבל מאות שנים לפני התקופה האמוראית‪ .‬בחורבן בית המקדש הראשון‪ ,‬מספר רב של יהודים‬ ‫הוגלו לבבל‪ ,‬והקהילה הגדולה ביותר מחוץ לגבולות הארץ נוסדה‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫‪5‬‬ ‫ַּתלְ מּוד ָּב ְבלִ י‪ַ ,‬מ ֶּסכֶ ת ְמגִ ילָ ה‪ַּ ,‬דף כט ַעּמּוד א‬ ‫ַּתנְ יָ א‪:‬‬ ‫ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶּבן יוֹ ַחי אוֹ ֵמר‪ :‬בּ וֹ א ו ְּר ֵאה ַּכ ָּמה ֲחבִ יבִ ין יִ ְׂש ָר ֵאל לִ ְפנֵ י ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ְּבכָ ל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ָּגל ּו ׁ ְשכִ ינָ ה ִע ָּמ ֶהן‪...‬‬ ‫ָּגל ּו לְ בָ בֶ ל ׁ ְשכִ ינָ ה ִע ָּמ ֶהן‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪ :‬״לְ ַמ ַענְ כֶ ם ׁ ִש ַּל ְח ִּתי בָ בֶ לָ ה״ (ישעיהו כג)‪.‬‬ ‫ְ ּבבָ בֶ ל ֵהיכָ א? (=בבבל איפה?)‬ ‫יש ָּתא דְּ ׁ ָשף וְ יָ ֵתיב ִּבנְ ַה ְרדְּ ָעא‪.‬‬ ‫יש ָּתא ְדהוֹ צָ ל וּבְ בֵ י כְ נִ ׁ ְ‬ ‫ֲא ַמר ַא ַּביֵ י‪ְּ :‬בבֵ י כְ נִ ׁ ְ‬ ‫(=‪ ...‬בבית הכנסת של הוצל‪ ,‬ובבית הכנסת שעף וישיב בנהרדעא)‬ ‫רש״י שם‬ ‫דְּ ׁ ָשף וְ יָ ֵתיב ‪ -‬וּבְ נָ ָא ּה יְ כָ נְ יָ ה וְ ִס ָיעתוֹ ֵמ ֲאבָ נִ ים וְ ָע ָפר ׁ ֶש ֵהבִ יא ּו ִע ָּמ ֶהן ְּבגָ לו ָּתן‪,‬‬ ‫״כי ָרצ ּו ֲעבָ ֶד ָיך ֶאת ֲאבָ נֶ ָיה וְ ֶאת ֲע ָפ ָר ּה יְ חוֹ נֵ נוּ‪.‬״‬ ‫לְ ַק ֵ ּים ָמה ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר (ּתְ ִהּלִים קב) ִּ‬ ‫‪ 10‬חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬קרוב לשמונה מאות שנה לפני סיום התקופה התנאית בארץ ישראל‪ ,‬יהודים היו בבבל – בונים‪,‬‬ ‫מפתחים קהילה‪ ,‬ולומדים תורה לפי מנהגיהם‪.‬‬ ‫‪ 1616‬מה היו הדברים שעמדו בראש סדר יום של קהילות יהודים בגולה‪ ,‬לעומת קהילות היהודים בארץ?‬ ‫איך הבדלים אלה ישפיעו על המנהיגות הרוחנית?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 1717‬באילו שפות דיברו יהודי בבל? איך זה ישפיע בלימוד התורה?‬ ‫‬ ‫‬ ‫ומדי בזמן בניין הבית השני‪,‬‬ ‫יהודי בבל היו תחת שלטון בבלי בגלות הראשונית מן הארץ‪ ,‬תחת שלטון פרסי ִ‬ ‫ואח״כ עברו לשלטון הלניסטי סלבקי אחרי כיבוש המזרח על ידי אלכסנדר‪ .‬יצאו הפרתים מאירן וכבשו חלקים‬ ‫גדולים של האימפריה הסלבקית‪ ,‬ויהודי בבל היו תחת שלטונם עד כמעט סיומה של התקופה התנאית‪.‬‬ ‫הפרתים ניהלו אימפריה פאודאלית‪ ,‬והתירו למיעוטים אתניים לנהל את עצמם כל עוד שילמו את מיסיהם‬ ‫לפרתים השולטים‪ .‬היהודים נהנו מעצמאות יחסית תחת מנהיגם‪ ,‬ה״ריש גלותא״‪ ,‬שהיה קרוב למציאות של‬ ‫מלך מבית דוד! בסוף התקופה התנאית או בסמוך לו‪ ,‬הפרתים נכבשו על ידי הסאסאנידים‪ ,‬והיחס שלהם‬ ‫לקהילה היהודית הייתה של כובש‪-‬נכבש‪ .‬בהמשך הזמן העניינים נרגעו‪ ,‬ומן הדור השני לאמוראי בבל היחסים‬ ‫היו שקטים למדי‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬כמרי הדת הזורו־אסטריאנית הרימו ראש ודיכוי היהודים החל‪ ,‬דבר שהביא‬ ‫למספר מרדים קטנים כושלים מצד הקהילה היהודית נגד השלטון‪.‬‬ ‫‪ 1818‬מה היה ההבדל העקרוני בין היהדות והדת הזורו־אסטריאנית? מדוע ההתנגשות בין שתי הקבוצות‬ ‫הייתה כל כך כואבת?‬ ‫‬ ‫‬ ‫הישיבות והאמוראים המובילים בבבל‬ ‫ידועים לנו מספר תנאים מבבל‪ ,‬דוגמת רבי נתן הבבלי‪ ,‬אך מעט מאד ידוע על מוסדות התורה בבבל בתקופת‬ ‫התנאים‪ .‬בפתיחת התקופה האמוראית‪ ,‬האמורא הבבלי רבי אבא אריכא (הידוע כ״רב״) חזר לבבל אחרי שנות‬ ‫לימוד רבות אצל רבי יהודה הנשיא‪ .‬הוא מגיע לעיר נהרדעא‪ ,‬שהייתה רוויה מוסדות יהודיים ומוסדות תורה‪.‬‬ ‫האמורא שמואל היה בראש המוסדות האלה – הוא היה איש אשכולות‪ :‬תלמיד חכם מובהק‪ ,‬מדען ואסטרונום‪,‬‬ ‫רופא ומכובד בעיני האוכלוסייה הלא‪-‬יהודית לא פחות מאשר בקהילה היהודית‪ .‬רב – תלמיד מובהק של רבי‬ ‫יהודה הנשיא – בא לנהרדעא כאמור‪ ,‬אך אחרי זמן קצר עזב את נהרדעא והקים ישיבה משלו בעיר סורא‪,‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪11‬‬ ‫מדרום לנהרדעא על נהר פרת‪ .‬הלימוד בנהרדעא תחת מנהיגותו של שמואל היה לפי הגישות הבבליות‪,‬‬ ‫כאשר בסורא הלימוד התנהל לפי המסורות שהביא רב מארץ ישראל‪ .‬הבדלים בין סורא לנהרדעא קבעו‬ ‫דיכוטומיה מתמשכת בבבל‪ ,‬אשר ליוותה את לימוד התורה לדורות רבים‪.‬‬ ‫‪ 1919‬לדעתך‪ ,‬מה עשו תלמידי החכמים כשהייתה התנגשות בין הדרך הארצי־ישראלית המקובלת‪ ,‬והדרך‬ ‫הבבלית המקובלת?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 2020‬היה ניתן לשלב בין הגישות? איך?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מסופר במקורות שבזמנו ובמקומו של רב‪ ,‬מאות לומדים היו בישיבה!‪ 5‬אולם‪ ,‬מספר הלומדים באופן קבוע לא‬ ‫היה סוף השפעתו של רב‪ .‬בסורא‪ ,‬נוסד המנהג של ״ירחי־כלה‪.‬״ בחודשים אדר ואלול‪ ,‬בהעדר צורך בעבודה‬ ‫חקלאית‪ ,‬אלפי כפריים היו מתכנסים לישיבת סורא לשמוע דברי תורה ושיעורים‪ ,‬ורב הפיץ את תורת ארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫לקראת סוף הדור הראשון מאמוראי בבל‪ ,‬שנים אחדות אחרי פטירת שמואל‪ ,‬נהרדעא הוחרבה כמעט‬ ‫טוטאלית על ידי פלישת צבאות תדמור‪ ,‬והחכמים העבירו את הישיבה צפונה‪ ,‬למקום בשם פומבדיתא‪ .‬בדור‬ ‫השני והשלישי‪ ,‬ישיבות סורא ופומבדיתא פעלו במקביל‪:‬‬ ‫סורא‬ ‫דור‬ ‫נהדעא‪/‬פומבדיתא‬ ‫שמואל‬ ‫‪1‬‬ ‫רב‬ ‫‪2‬‬ ‫רב הונא‬ ‫רב יהודה‬ ‫‪3‬‬ ‫רב חסדא‬ ‫רבה‪/‬רב יוסף‬ ‫בדור הרביעי‪ ,‬הישיבה בסורא כמעט הפסיקה לתפקד‪ ,‬ולא התאוששה עד הדור הששי בסביבות ‪ .4130‬ישיבת‬ ‫פומבדיתא המשיכה לפעול בדור הרביעי‪ ,‬במנהיגותו של אביי‪ ,‬הבן החורג והאחיין של רבה‪ .‬כשאביי נפטר‪,‬‬ ‫הישיבה הועברה זמנית למחוזא‪ ,‬בנהר חידקל‪ ,‬ורבא בר יוסף ישב בראש‪ .‬הדור הרביעי היה דור מכונן לתלמוד‬ ‫‪5‬‬ ‫עיין תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת כתובות‪ ,‬דף קו עמוד א‬ ‫‪ 12‬חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫הבבלי‪ ,‬כי רבא למד גם בסורא עם רב חסדא‪ ,‬וגם בפומבדיתא עם רב יוסף ואביי‪ .‬יחד עם המסורות המקומיות‬ ‫ממחוזא שרבא למד מרבו המובהק‪ ,‬רב נחמן בר יעקב‪ ,‬הוא ניסה לשלב ולסנטז את מסורות הישיבות השונות‬ ‫לשלמות קוהרנטית‪.‬‬ ‫בפטירת רבא‪ ,‬הישיבה הוחזרה לפומבדיתא‪ ,‬ופעלה שם עד סוף התקופה האמוראית בדור השמיני‪ .‬תלמידי‬ ‫רבא גם הנהיגו במקומות אחרים‪ ,‬כמו רב פפא בעיר נרש‪ ,‬ותלמידים אחרים הביאו להתאוששותה של סורא‬ ‫בדור הששי‪.‬‬ ‫בפרוור של סורא‪ ,‬הידוע בשם מתא מחסיא‪ ,‬ישיבת סורא קמה לתחייה בדור השישי‪ ,‬תחת מנהיגותו המיוחדת‬ ‫של רב אשי‪ .‬הוא היה תלמיד תלמידיו של רבא‪ ,‬והישיבה שם הייתה הישיבה השנייה בחשיבותה מזמנו ועד‬ ‫סיום תקופת האמוראים בסוף הדור השמיני‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬ניתן לסכם את תולדות הישיבות בבבל בארבעה שלבים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬סורא‪ ,‬דורות ‪ ,1-3‬לרוב לפי השיטה הארצי־ישראלית‬ ‫‪2 .2‬נהרדעא‪/‬פומבדיתא‪ ,‬דורות ‪ ,1-4‬לרוב שיטת בבל‬ ‫‪3 .3‬מחוזא‪ ,‬דורות ‪ ,4-5‬שילוב שתי השיטות‬ ‫‪4 .4‬סורא‪/‬מתא מחסיא ופומבדיתא‪ ,‬דורות ‪ ,6-8‬סיכומי סוגיות‬ ‫להלן‪ ,‬מנהיגי ארבעה המרכזים הנ״ל לפי דורותיהם‪:‬‬ ‫נהרדעא‬ ‫דור ‪ - 1‬שמואל‪ ,‬קרנא‪ ,‬רב שילא‬ ‫דור ‪ - 2‬רב יהודה בר יחזקאל‪ ,‬רמי בר יחזקאל‪ ,‬רב חייא בר אשי‬ ‫דור ‪ - 3‬רב נחמן בר יעקב‬ ‫פומבדיתא‬ ‫דור ‪ - 2‬רב יהודה בר יחזקאל‪ ,‬רב אדא בר אהבה‬ ‫דור ‪ - 3‬רב יוסף‪ ,‬רבה בר נחמני‬ ‫דור ‪ - 4‬אביי‪ ,‬רב דימי מנהרדעא‬ ‫דור ‪ - 5‬רב ביבי בר אביי‪ ,‬רב זביד‪ ,‬רב חמא‬ ‫סורא‪/‬כפרי‬ ‫דור ‪ - 1‬רב (רבי אבא בר איבו)‪ ,‬רבה בר חנה‪ ,‬רב אסי‪ ,‬רב ירמיה בר אבא‪ ,‬רב כהנא א׳‬ ‫דור ‪- 2‬רב אדא בר אהבה‪ ,‬רבי אלעזר בן פדת‪ ,‬רב הונא‪ ,‬רב המנונא‪ ,‬רב חייא בר אשי‪,‬‬ ‫רב חייא בר רב‪ ,‬רב יהודה בר יחזקאל‪ ,‬רב חייא בר אבא‬ ‫דור ‪ - 3‬רב חסדא‪ ,‬רב ששת‪ ,‬רב אושעיא‪ ,‬רבה בר רב הונא‪ ,‬רבה בר נחמני‪ ,‬רמי בר חמא‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪13‬‬ ‫מחוזא‪/‬שכנציב‪/‬נרש‬ ‫דור ‪ - 2‬רבה בר אבוה‪ ,‬רב עמרם‬ ‫דור ‪ - 3‬רב נחמן בר יעקב‪ ,‬רב יוסף בר חמא‬ ‫דור ‪ - 4‬רבא‪ ,‬רב נחמן בר יצחק‪ ,‬רב רחומי‬ ‫דור ‪ - 5‬רבינא א׳‪ ,‬רב כהנא ה׳‪ ,‬רב פפא‪ ,‬רב הונא בריה דרב יהושע‬ ‫סורא‪/‬מתא מחסיא‬ ‫דור ‪ - 6‬רב אשי‪ ,‬רבינא ב׳‪ ,‬רב יימר ‪,‬מרימר‬ ‫דור ‪ - 7‬רבינא ג׳‪ ,‬מר בר רב אשי‪ ,‬רב אחא מדיפתי‬ ‫דור ‪ - 8‬רבה תוספאה‪ ,‬רבינא בר רב הונא‬ ‫ד‬ ‫קשרים בין הישיבות בארץ ישראל ובבבל‬ ‫שני המרכזים של לימוד תורה – בבל וארץ ישראל – לא היו מנותקות זו מזו‪ .‬תלמידי החכמים בבבל ראו את‬ ‫עצמם ככפופים לסנהדרין בארץ ישראל‪ ,‬כעושים שליחותם‪ ,6‬וניסו לעמוד בקשר לקבלת אישור לפסיקותיהם‬ ‫וגישותיהם‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬היה זרם מתמיד של תלמידים שנסעו ממקום למקום – עלו לארץ‪ ,‬למדו תורה‪ ,‬חזרו לבבל וחזרו‬ ‫לארץ – והביאו להפריה הדדית של ישיבות ארץ ישראל וישיבות בבל‪ .‬לנוסעים האלה קראו ״נחותאי״ = היורדים‪,‬‬ ‫והם תרמו תרומה מכובדת ללימוד התורה בתקופה האמוראית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עיין תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת גיטין‪ ,‬דף פח עמוד ב; מסכת בבא קמא‪ ,‬דף פד עמוד ב‪.‬‬ ‫‪ 14‬חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪ 5 .5‬לדעתך‪ ,‬מה היו היתרונות והחסרונות של העברת תורה ממקום למקום על ידי הנחותאי?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 6 .6‬ממה שלמדנו לעיל‪ ,‬האם תוכל לנחש באילו דורות פעלו הכי הרבה נחותאי? מדוע?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הנחותאי נסעו מטבריה לבבל דרך הסהר הפורה – צפונה מטבריה דרך לבנון וסוריה של היום‪ ,‬למקורות הנהר‬ ‫פרת‪ ,‬ומשם שטו בנהר פרת עד לאזור הישיבות בבבל‪.‬‬ ‫‪ 7 .7‬לאיזו ישיבה בבלית הגיעו הנחותאי מארץ ישראל? הסבר את תשובתך‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הנחותאי התחילו את עבודתם החשובה לקראת סוף הדור השני ותחילת הדור השלישי של אמוראים‪ .‬הנחותא‬ ‫החשוב‪ ,‬עולא הגדול‪ ,‬היה תלמיד של רבי יוחנן בן נפחא ורבי אלעזר בן פדת‪ .‬אחרי עולא‪ ,‬נחותאי מדורות‬ ‫שלישי ורביעי פיתחו מאד את תפקידם ומעלתם של הנחותאי‪ .‬ידועים במיוחד שני נחותאי מן הדור הרביעי –‬ ‫רב דימי ורבי אבין (=רבין)‪ ,‬מתלמידי תלמידיו של רבי יוחנן‪ .‬חשוב לזכור שהנחותאי סיכנו את חייהם למלא את‬ ‫שליחותם‪ .‬המסעות שלהם היו דרך קווי המלחמות בין הרומאים והסאסאנידים‪ ,‬דרך מחוזות בלתי מיושבות‬ ‫ומסוכנות‪ ,‬ללא גישה לקהילות יהודיות וללא מקורות אספקה של אוכל כשר‪ ,‬לינה מסודרת או ציוד כללי –‬ ‫הכל כדי לשמור על קשר ישיבות בבל למעיינות התורה ופסיקות הסנהדרין‪.‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪15‬‬ ‫מובן שכל הנחותאי לא מסרו את דבריהם בדיוק באותו ניסוח – ופעמים רבות היו ויכוחים ביניהם לגבי האמירה‬ ‫המדוייקת של רבי יוחנן או ר״ש לקיש‪ ,‬או לגבי דעות השניים במחלוקת זו או אחרת‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬בעיות‬ ‫אמיתיות התעוררו בישיבות בבל‪.‬‬ ‫‪ 8 .8‬במקרים כאלה של הבדלים במסירת הדברים‪ ,‬איך תלמידי החכמים בבבל פתרו את הבעיות?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 9 .9‬כשהנחותאי חזרו ארצה‪ ,‬לטבריה‪ ,‬הביאו איתם ללא ספק מסורות בבליות‪ .‬לדעתך‪ ,‬איך הגיבו חכמי‬ ‫ארץ ישראל לתורת הבבלים?‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 16‬חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫הקשר בין תורת ארץ ישראל ובין תורת בבל גדול משליחותם המפורשת של הנחותאי‪ .‬בתלמוד הבבלי‪ ,‬יש‬ ‫אלפי מימרות (=אמירות) מארץ ישראל‪ ,‬ורק חלק קטן מהן מסומנות במפורש ככאלה שהובאו על ידי הנחותאי‪.‬‬ ‫באותה מידה‪ ,‬יש אלפי מימרות בבליות בתלמודה של ארץ ישראל! ומכאן ניתן ללמוד‪ ,‬שלמרות שסמכות‬ ‫הסנהדרין היתה חזקה יותר מאשר של חכמי בבל‪ ,‬מכל מקום למדו את תורת חכמי בבל ואת המסורת‬ ‫שלהם‪ .7‬בימינו אנו‪ ,‬זה עדיין נושא לעיון איך כל המסורות האלה הועברו ממקום למקום‪ ,‬ואיך בדיוק שולבו‬ ‫לתוך המסורות האמוראיות המתהוות ונמסרות מדור לדור‪ .‬מסקרן במיוחד איך יש לנו כל כך הרבה מימרות‬ ‫ארצי־ישראליות בתלמוד הבבלי שלא נמצאות בתלמודה של ארץ ישראל‪ ,‬ואיך כל כך הרבה מימרות בבליות‬ ‫נמצאות בתלמודה של ארץ ישראל ואינן נמצאות בתלמוד הבבלי!‬ ‫‪ 1010‬לפי הנ״ל‪ ,‬איך ניתן להבטיח שאנחנו מקבלים תמונה שלימה של תורת האמוראים?‬ ‫‬ ‫‬ ‫דורות האמוראים – חמישה בארץ ישראל ושמונה בבבל – מהווים מסורה ישירה ובלתי נפסקת משישה דורות‬ ‫התנאים‪ .‬ביחד‪ ,‬הם מציגים שרשרת מסורה של ארבעה עשר דורות‪ ,‬ותורתם של התנאים והאמוראים היא‬ ‫המסורה של התורה שבעל פה בהשתלשלותה‪ ,‬והבסיס הכולל של שני התלמודים‪ .‬על שני התלמודים שנבנו‬ ‫על תורת התנאים והאמוראים‪ ,‬נלמד בחוברות הבאות בסדרה מס׳ ‪ 4‬ובסדרה מס׳ ‪.5‬‬ ‫ה‬ ‫סיכום‬ ‫בחוברת זו‪ ,‬למדנו קצת מן הרקע ההיסטורי לתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבבל‪ .‬טעמנו מן הרקע‬ ‫ההיסטורי הכללי בשני מרכזי הלימוד‪ ,‬סקרנו את הישיבות המובילות ואיך לימוד התורה התנהל באותם‬ ‫הזמנים‪.‬‬ ‫בחוברות הבאות‪ ,‬נלמד את תורת האמוראים בצורותיה השונות‪ ,‬ונלמד להעריך את התרומה העצומה של‬ ‫האמוראים בבניינה של תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בעניין יחס חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל יש לדון הרבה‪ .‬עיין למשל במסכת חולין דף צה עמוד ב‪ ,‬שרבי יוחנן פנה אל רב ושמואל כאל רבותיו‪,‬‬ ‫משום שהיו גדולים ממנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מכמה מקומות בתלמוד רואים שחכמי ארץ ישראל התייחסו לפעמים בצורה פחות מכבדת לחכמי בבל‪ ,‬עיין‬ ‫למשל במסכת פסחים דף לד עמוד ב‪ ,‬מסכת יומא דף נז עמוד א‪ ,‬מסכת זבחים דף ס עמוד ב‪ ,‬ועוד‪ ,‬שרבי ירמיה התבטא כמה וכמה פעמים כלפי‬ ‫חכמי בבל ש״משום דיתבי בארעא דחשוכא אמריתון שמעתתא דמחשכו״‪ ,‬כלומר‪ ,‬משום שיושבים בארץ חשוכה (בבל‪ ,‬גלות)‪ ,‬אומרים שמועות‬ ‫שמחשיכות‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬מהנתון שהוצג בגוף הדברים ניתן ללמוד שהגישה המכבדת יותר היתה נפוצה ומקובלת יותר‪.‬‬ ‫חוברת ‪ :4.1‬רקע היסטורי לתקופת האמוראים‬ ‫‪17‬‬