אמרי בינה מ.. - Smontagu.org

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www. hebre wbooks. org‬‬
‫ע״י חיים תש״ע‬
‫‪.‬מאמר‬
‫א מ ר י‬
‫י׳־•'‬
‫בינה‬
‫חלק שני מן שרת מחריץ‪ .‬אשר אנמ מוציא היום לאור‪ ,‬כולל כקורת ערני‪0‬‬
‫שונים> ובתוכו נבלל מענה ‪#‬ל איזה השגות מחכמי חרשים על מאסר אגרת‬
‫בקולת‪ ,‬אשר הי צאתי לאור זה תשעה שנים‪ ,‬ונכבדות ממכר בו מעניניס שונים‬
‫• ‪ ,‬־‪-‬‬
‫‪g‬‬
‫י‪ .‬׳ י • ‪ .‬־ • ‪ * • .‬י י ־ •‬
‫‪ ( m‬נתינת טעם ופינה לחכלל אשר נתנו הז״גי אץ למדין מן האניות‪ ,‬ושמד‪ .‬יבואר בארובה‬
‫אגדות עצמן הםיבאים בירושלמי‪,‬וגם מובא‬
‫‪ ,‬מהשינויים בין אגדות אשר כבכלי‪ ,‬לאיתן או‬
‫שמח בהערוחו משמית המדרשית אשר היי למראה עיני הקדמונים ונאבדו מאתנו ‪:‬‬
‫בי( מעניני הירושלמי אשר היה לפגי הקדמונים באדיבות יותר מב‪£‬י אשר הוא אתנו היום‬
‫וגן יבואר שמהראיות ברירות ‪ ,‬דהתלמוד ירושלמי היה כנר למראה עיני האמוראים‬
‫^‬
‫בעלי תלמוד בבלי ‪:‬‬
‫ג׳> על אגדות שונית אשר מובאים בספרי הקדמונים ונאבדו מאתנו ‪ ,‬ושני אלו המאמרים ״ ‪31‬‬
‫בבר נדפסו ממני במחברת בבח״ע החדש‪ ,‬אבן באו כאן בהינד! הוספות ותיקונים ‪:‬‬
‫די( חקירות על בל התרגומים אשר נמצאו אצלנו היינו אונקלמ וירושלמי ויונתן על נביאים‪,‬‬
‫ותרגום בתעים ‪ ,‬וחמש מגילות ‪ /‬ותרגום שגי ‪ ,‬ובהערות הרבה ענינים על קדמת‬
‫התרגומים ואנח מובאים בתימוד ומדרשים ‪ :‬י‬
‫ה׳> מאמר על רש״י תענית אס הוא באמת מאבי התעודה רש״י או רק מיייחם אליו ‪t‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫וי(‬
‫מאמי על כל עניני נ ת היל‪ ,‬אשר ננמא מפיור נשים ילכאר טתיתי לפי י ד ן הקיטיניט‬
‫ישפח העחת שינות‪ ,‬ובנר נדפפ ‪ n a m‬נל*א בעלי אי־ריענט • יג^גטום אחת! יבאו‬
‫אימי הערות על ‪0‬פנת סיפדיפ ׳ יעיר ‪ r m‬תיקיניפ על התרגזטים •‬
‫‪,‬‬
‫צבי הירש חיוות‬
‫׳!יפיק ו מ ל ל ' ‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫בדפוס‬
‫*של הרמי הנגיד‪ .‬המפורסם מור•״ שאול דוב מאדהאפער‪:‬‬
‫בשנת"‪• , '.‬י־‬
‫לפיק‬
‫תריט‪-‬‬
‫•!י‬
‫‪Jmre B i n a h .‬‬
‫;‪1849‬‬
‫‪Mcycrhofftr‬‬
‫‪ZoVtiew‬‬
‫‪bci Saul‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪ «4‬דלל‬
‫*‪-‬״*י׳‬
‫י זה תבע ש;ים הוצאתי לאור ‪•,‬׳‪-‬מאמר קגץ ממות אגרת בקירת ש » יכילה ‪ ,‬כמה וגרתי גלצרה ‪•,‬‬
‫‪1‬ו‪0‬ח‪3‬ך‬
‫על עניני הםרגומים ומדרשים‪ ,‬ומצא המאמר וזן ןעיני כל רושיו‪ ,‬עד שהחנה כמניםר הכולל מיה׳ יוס*‬
‫« ^‬
‫אלזרי‪ ,‬מכונה דאקטר פיישט‪ ,‬פראפעססאר נקוניוועוזיטעט לייפציג ‪ /‬התעירר להעסיק תמצי‪!,‬‬
‫‪ j‬י‪.‬‬
‫למרים ללשין אשכנז נעלי אויריענט * ונפשי יודעתמשד כי עמדתי לש היתה אוימל&נה שלימה‪,‬רק קונץ מסיום הערות שינות חשד לי;‬
‫משר ?ל אספ לעצמה טינה ונכונה ‪ ,‬אולם עקיין נחסר שמה יאס וערי המאמרים זה לזה ‪ ,‬גם <א היה אז לפ‪:‬י השפרים ‪ /‬מנחלי‬
‫המסגרים פשר קדמוני נפינה וו ‪ ,‬כמו מפר מ י נ י מ ר ג ו מ ח ללגתון עהריי גריצין זיל‪ ,‬וספר הי?ר ח ו ה ג ג ר לה־ג החנם‬
‫המופלא מוה׳ שד״ל נ״י מארונה* אשר התעוררו נהרגה מנינים חצו ‪ ,‬וגם חצי מזכיר היום‪ ,‬מה שהנחיתי החז לשוני ‪ /‬חת‬
‫ספר הד<שות;מהןוכם‪; :‬הצןו‪$‬צ* מוה׳ייום טז‪3‬ליפעאןגיגן׳ מנרלין ‪ ,‬אשר סיס הרחשין נהנינו‪'7‬לוג־ מעניני התרגומים‬
‫י ^ ‪ ^ P ? , . 4‬׳ > וע!‪$.‬מ*?ן‪ 1‬ע‪11‬ל נעצם‪ .‬נציגים סלו‪ ,‬ער שלא הנית דני גדול ורנר קטן מס שיש צו יחס לעניני נקוות‬
‫ו}אהתעיור עליו‪ ,‬ז<א יצאתי ידי חוגדהנימוס ז‪-‬רך סרן ‪ /‬נמה שלא הזכרתיו רק נרמז‪ ,‬יכבד ^לנ׳ ידידי היג החנם הכולל התנופ‬
‫מיה׳ גחקהלהן ז*ל נמכתני‪.‬אני גוה הלשין על סה‪:‬ני_יוקשה שאלת ר׳ שמעון גרני לאגיו גהיויימ " י מי&( ־ עי הם שמימיה© ‪no‬‬
‫שותים ‪ /‬ושיניתש חץ אנו מזכירים ? ומה שהשיג רנינו הלחש לגנו‪ ,‬גני חרם שגקשו לעקור כנוע ונגיד גית ‪pb‬־ ‪ ,‬מין ניפל למלין‬
‫;צלו ^ ני מעולם לא יצא הסכם לי״ל צינץ נגדו ‪ ,‬להשפיל כניד ארוני ומעלתו ‪ ,‬חנן אנכי מצרי חשנ׳תילמש‪:‬ט ני פנינים‬
‫קליסנאלגלאיכאיגוננגו‪< /‬אולם הרג הנרול השכם המפורסם כש״ת מוה׳ שלמה יהודחרספיפירט נ״י המכמה ש״י‪ ,‬הקדיש עני‬
‫מלחמה נממנרת כרם רמר ה*ו‪ ,‬ולן לנד ינא להשיג על העלמים ‪ ,‬כיושר יאות נחוק החכמים התיזנים וספצים להרמיג שיה החכמה ו‬
‫צחקינ חחר האמת כמטמונים ‪ ,‬רק בצב כאויג לגדי ‪ /‬ודרך קשת; לתת אותי כאיש יהיר ‪) ,‬כמתצנש נטל ת שאילו שלו ^והנה נשמו‬
‫ה‪,‬יעים הנילגשינח‪ ,‬וכנר מחלתי לו״ג״כ ולא רציתי לשלם לו כגמולו‪",‬להוציא מפי ךנר שלא לננח־ו‪ ,‬ואחשינ גם כן כי הרנ בנ״ל לסם על‬
‫דרכו ‪ /‬ונפרט גמה שצוגע למצג עם ישראל‪/‬נשתנו הזמנים למינה‪/,‬וכתע ניום טינה היה נעינ‪ ,‬ונא לעש נליזי^מנחמתה של ‪0‬ורה‬
‫גמקל לועס ילח זמזל ח\'נל‪ ;0‬וגהרמיק עד קצה אחרון מכל מה שיוכל להכאינ לנ איש על צד היותר רחוק ‪ ,‬ונפרט להנשיס מנעלי‬
‫‪6‬םגולס אשי ויה!ולאס מכל עמלם‪ ,‬רק ל רד לעמ‪:‬י'מצולית "ים התורה ולילות פנימם״יקר־ם <׳ ‪ o b i‬אהתיס נל‪ 6‬גרורים‪ .‬כלם‬
‫מתאחרים נפיצה וו ; לשדד תלמי המנמה ולא גתסי במאמר זה לצאת מד הדג הנ״ל ומר‪.‬שום חלם מפוחד נזמנימ‪ ,‬נדנרי חידודין‬
‫וק להצדיק איזה ענינים אשד החלטתי געחמד ס ג ר ת^ג ק ו ר מ ‪. _ ,‬ונהג השגיתןו אשר לא השגת? עליהם‪ ,‬פדמה גדעתי ני שדה‬
‫לזנמס הגקורת ילסג היוםילמעלה געניכים עמוקים ונמנים‪ ,‬ואין ראך עתה להתעסק גרגרים מעטי התועלת‪ ,‬וכגר שמתי ללינת‬
‫מיני להטריח עצמי‪/‬רק גע נינים'העקרים נתורס משה ודת יסידית‪ ,.‬ולא נסעיפים ‪^ :‬ואמרחי‪. .‬להציג פה ג*כ גלצרה מהית ענין‬
‫‪.‬נקורת וקורות חכמה זו נעמני‪ ,‬אשד לא חדשה הןא נזימינו לאשר ידמו קצת״הרננים‪ ,‬רק היא סכמה חשל נתעכבו נה רניתינו נעלי‬
‫המשגה והתלמ<מני'א^‪ ,‬למקור אחר צל דני ה©אים נמקים והי ולהאירו‪,‬ממקום חסר‪ ,‬ותוצאות החכמה הלזו רגו פארותיה על פנים‬
‫כמו איוג נאיזה זמן היה )ג״ג ט״ו עיא וע״נ(‬
‫שינים ‪ /‬א׳( למהיר ע) האנשים המפיסיים נאומה לאנש;מהת‪'/‬נ^ה«ן קיו‬
‫יזוהו? נאיזה זמן היה )םדדיעילס'מיייגא'אגרמוהיה גימי ומשה ‪ ,‬וקצתם אמרו ‪3‬ן השונמית שהחיה חלישע כיס עיש ‪, .‬‬
‫‪5.‬׳( מאיזה עם אי שגט היי ? ‪,.‬כהי אי־ג יש־אצ היה חו נכרי)ג*נ שס\ירושלמי כיה דסיעין>‪;.• .‬ונה משצ שנט זגילין או משל אשר‬
‫ישיה ) ירושלמי' סוכה ר״פ החליל( מאןינינהואלשים'אשר צא ראו הינדאה של דניחליגמגילה נ׳ ע*א( ; גי( על מהות ?כספרים אשר‬
‫‪ # < .‬הםמםנר״ם‪ ,‬ימו משה לחני כפר מיו^ישעואל ל״חנ שופטים וויזק^ירמיה ספר מלכים ו?ינומ‪,‬סילים על ידי עשרה זקנים כנ״נ מ״ו‬
‫• ‪, ( p ' 9 ,‬הלל המצרי משה וישראל אמרו)פסחים ר‪,‬י״ז ע״מ( ] ‪ V i‬לישר המעיקלית אשר נראו מסגי קידש‪ ,‬כמו נקשו לגנוז ספר יחזקאל‬
‫;<מןחוח מ״נ ע״א שנת י ״ ג ע ״ נ ( ‪ ,‬ונקשו לננ ז כפר קהלת ומשלי‪.‬גשנת ל׳ ע״נ( דשנו ודרשו להסיר הסתירות‪ ,.‬ה׳ (צלחת מהספרים‬
‫‪].‬מתונים גשמות‪ ,‬ליחסם לאיש אמי־‪ ,‬כמו יהושע נתנ שמינה'‪?965:‬י‪? 0‬םין> מורת משה‪," ,‬פזנמעואילןוזו נחגו״‪0‬ין>!סכר יהושע ‪}.‬‬
‫‪,‬מיידה סיים ספח סל עזרא } נ ״ נ שש שם( ‪ /‬הישע מניו של נארי כחנ כני פסיקים דרשו אל האונים והידעונים ונו׳ ולא הי׳ נהם נז|‬
‫' ‪ 6‬פ ד ‪ ,‬יגטפלו ליש***)^קרא רגה ה״י( ‪ /‬ה׳( לגרר שמית המסיפהיס ההד זה דניאל‪) ,‬מגילה עי׳ז עיא( מצאני זה עזרא )שם שם ‪f‬‬
‫היא‪.‬כורש היאדרייש)ר״ה ג׳ ע י א ( ‪ ,‬יי( להציע פעולת^נשימיפתהללו^^גת^גגגס םפועה‪ ,‬כמו ראוי היה עזרא שתנחן תורה על‬
‫•]ידו\נשחנה על ידו)סנהדרין ך״א ע״נ( וכדומה הרגהזיכדאלי הח^ריידמניניס הייס ‪ 3‬ק ו ר ס״אולס איןעכקנו לניר ‪0‬פיקונ)נאל|‬
‫\ מ נ י קודש אמר כי כנר קדמי איתני חז״^ינפ־ט נמה שניגע לפינה ה׳נידקהמרת איזה פפוקי׳מכתני קודש ממלזגרם״ולימסםלמןננים‬
‫‪#‬ט‪5‬לנו^מ»ר&מהי^ג^‪5‬ו! ‪,,‬ןאין ‪0‬ו‪.1‬ממגג ימין ושמאצ‪,‬‬
‫• ^ ו ג י ם ‪ ,‬ע נ י ^ ז ק ן ו ן ח י ל מצ)ע‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫ש י ח‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪, f c‬‬
‫} ‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫(‬
‫י‬
‫׳>>‬
‫‪-‬‬
‫?‬
‫;‬
‫‪w^ift^n‬‬
‫|אכ|עםקנו נזה לגקר• אחרגל‪ -‬הפג־ ומגיר‪ .‬מתכעי המשנה״ולתלעוד וגמלייה׳נדרש ‪ '/‬ולנגד מ ג י חו״ל וע^גיםיהם והשתרלומס ;‬
‫*ויאמר כל חכם הנזכר שמס‪ ,‬ילר^די^ת חז״ל יהלזכמים סנאים‪.‬אי‪\1‬הם‪,‬מה שדגרו הם נמקומים ןנטןרוג^להניאם למקים מחד‪ ,‬למען‬
‫‪ p i .‬סכל מניאר ומגודר נוכח עיךנוישמלה‪/‬יהנה ניםף על סכ»י המשנה כמו התנא ר׳ יוסי אשר סינר'היי עולס‪,‬זדנרי חייל גמקומוא‬
‫מציגו ג״כ כ*גם הדורות הנאים אחריהם לא סרו מלהשתדל להשלים סכמה הלזמכמו רנינו שררא‪,‬נאין נסגרסו על ענין קמשגה‬
‫ן י?«ישי‪3‬ות סכמי מל‪,‬ועל וויות הגאונים ‪ ,‬רגינןי^ןןוו^עלם ‪ ? « 1‬ר ^ א ? ז והאמוראים‪ ,‬והי נמצא לפני רניסיני נעלי המוס‪;/‬״‬
‫‪ %‬וכ*זיה ג״כ גספר כ״מ לא ידעתי^איןקו‪.‬חלק ־מפלישא)| מסה'הספל‪,‬נינם ע;מ ^ ‪ ^ ? * 1‬סדמנ״ם נהקדמהו לפ רש המשנה< _ חם‬
‫ן ני^א יצא ירי לזוגתו לאשר ראוי לנשר הגדול נהייתו‪? ,‬מרימ^סו הרגי מוא השני \ & * ‪ m‬יאיר סיי הצ״ג‪*.‬יאח״ו לניני שמשון נספר‬
‫ן ^ י ת ו ס ‪ ,‬וק הרג ד יושיע נסיר הליכות עילם‪ ,‬ועור איזהו גדולים‪ ,‬אחר זה חיגר הרג החכם הכולל הגאון מוה׳ אנרהס ואקיטי‬
‫‪51‬פר יקל ממנה ייםסי! ‪, /‬י?על& לעשות גזה ייתן מס;מים אשכ‪.‬קדיןוהג ^ ‪,‬ואחגזמנו הפליא הרכס המכירכס מוהריר עוריה אן‬
‫] ‪5‬ונוס‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫‪*i4‬־'׳״•••‪•, -‬׳‪«•f.m*.‬‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫הקרבה‬
‫שוגים גתלעיד וחקל וגחן על המאירעופ אשר נזכרו ‪3‬תלמוד‪,‬נמה שנוכל להתאימם עםמה שלנםופד נספרי העעיסנענינים אלו‪,‬וכל ספרי‬
‫כיווניה וסרומייםיזהתיגזצ חניא המרגלים מקורות‪ .‬קדמוני ישראל סי׳ לו למעיין‪ ,‬וספרו כבר מפיסב בישראל‪ ,‬וגדפס ג׳ פעמים נק״ק‬
‫מנטינא וקיק במין ו*״מ היען ‪,,‬חף שאיזהו מנעי הזמן עוררו מדנים נגדו ‪ /‬גניו הי׳ למופת גישכ‪.‬מ‪ .7$‬גש בני דורו צא סרו מלדרוך‪ ,‬י‬
‫בדרך אשר סלל היזכא הנ״צ; כמו הרג ר׳ מנחם די לונזאנו החכםר'שמאל שצם <‪.‬הגאון וגינו משה‪7‬איסרלש < הגאון ר‪/‬משה‬
‫פרפהענצלא‪ ,‬החכם הגדול מיה׳ ישיר מקנריא‪/‬אשר כתג להקדמת ספרו נונלם חכמה כי סינר עצ עניניס אלי מיגור נפלא והוגה סכמי ־‬
‫ספרד ותיטליא ‪' ; /‬נא־ו צהס שאר סעיפים מחכמת התורה והתלמוד וברר! דרך לעצמם ‪ i‬קצתם להגי; מלום מוות‪ ,‬אשר ינאי בתלמוד ‪.‬‬
‫רוע*‪",‬‬
‫יבירושלמ־ וגמדל^ם וכבר התחילו הספרדים והאיטליאניס‪ ,‬להשלים המלאכה נמו ספר הערוך לד׳‪,‬שלמה פרמון וצר׳ נפי‪ ,‬איש‬
‫העחר!י‬
‫ובזמן מאימל ן׳' דוד מן התפוחים נספרו צמח דוד והאחרון הכי נכבד החנם ר׳ בנימין מוספיס מסמסטודס‪ ,‬נספרו מיםין׳‬
‫ועוררנו נישו&ל חכמים שינים נמדינית ספרד יפזירטיגאלפ־אויענז ואיטציא'וסאלצשנד וצ־פת משר תרשו זרעו וקצרו נפדה התלמוד‬
‫לבאר עגילים גרמזילעיפיסודי חכמתהלשון‪,‬זר‪3‬ים המה החכמים המפורסמים בכל דור ודור ויא״א לפרעס‪,‬ונדור הקורס הוציא החנם‬
‫חמ‪1‬צימגי דע ראססי מעיר פאומא נאיטליאי‪ ,‬ערוך עיפ אלפא ניתא על תונדוס גלולי החכמים אשר סיג בישראל‪ ,‬וכן נימינו יוציאו‬
‫חכמיאיעלישואשכגז‪?,‬מוהחכסישירמגעי! והחכםשד״למפאדוגהוירידיה־נגימנלימפאליגה *]סחכסלוקסמפרעשניוג והשנם‬
‫פירשע נעלי אייריענע והחכם נרמולי מנריסל‪ ,‬קיצורים מהרנה ספרים מגדולי ישרםל‪ ,‬ויתענג שמה עין רואי לחווה כי נכצ מ ו לא‬
‫תלמן יש־סל מאנשי מיפת נכל פינות המדע‪ /‬וקצת חכמים נארו התולה עיפ היסודות אשר‪.‬לונחו בחכמת הנהגת המדינה כמו רגינו‬
‫ילחק אנוננאל יווימה ‪ ..,‬והנה אין המקים לדבר פה מחכמי ישראל אשר עסקי נחנמית שינות רק לפרט החכמים אשר עסהו״בקזרוןן‬
‫ימ‪1‬ת עולם ממימתיני‪ ,‬נמה שיש להם יחס לנאור שמות התנאים יהאעורחים מחכמי סתנמייליס ‪.. ,‬והיא החכם מהו׳ דיי גאנז נספרו‬
‫צמס דוד; והרנ החכם נעל קורא הדורות ‪ /‬על דור הגאונים יסדרהם ‪" ,‬יהאמרון הכי נכבדגגאין עהי׳‪-‬יסיאל נסדר הדגמת משר כתג‬
‫מיגוכ נפלא‪ ,‬על סדר תנאים ואמוראים‪ ,‬בבקיאות גדול אולם נא הסדר שמה מעורנב ומבולבל ונדפס היפ^יוכלם נלי הבנה~ )יגבר‬
‫התחלתי לסדרו מחרש נשיר נחה זנהוספיס רנות *‪ ,‬אולם עדיין לח נגמר כצו( ‪,‬׳ נהגאון מוה׳ חיים יוסף דוד "אזוליאי‪ /‬נספר‪ .‬שש‬
‫הגרונים ‪ ,‬ונספר ועד לתנינים ‪ 7‬דגר בארוכה הן מתולדות גחלי ישראל‪ ,‬והן ממהות החיבורים אשר הוציאן‪. ,.‬וכן דגר ןנתיכות‬
‫ב;ריס ישנים ‪ p ,‬מחוסן אשר נגר נדפסו וספי תמי‪ ,‬והן מאיתן אש<עדיין טמונים וספונים גאוציית המלכים זהשיים ‪ ,‬וגימינז‬
‫״‪;::‬ימי חכמי ישראל מעיינות איעלי׳ ‪ /‬גאל־ציען ‪ /‬ואשכנז‪ ,‬כל פינית חכמת הנקורת ‪ ,‬ננל‪-‬השישים יהענפןם'המסתעפים ‪ ,‬ולא הניחו‬
‫דני קטן וגדול‪ ,‬משר לח הכניסו תחת כור הנחינה‪ ,‬זנאי נמשפט על כל לעלם‪ ,‬מהם עצ תיי התנאים'ו״פעולזתיהס‪ ,‬כמי הוניר׳ משה‬
‫קונן מתינין נםפוי גן ייחאי ותולדות רניני הקמש ‪ /‬הרנ הגדיל החנם המפורסם מוס׳ שי״ר נ'‪,‬י‪ .‬נתולדנת הגאונים רבינו סעדי׳‬
‫ונינו האי‪ .‬רנינו גיסים רנינו חננאל ] ונפיע ותולדות רנינו נתן נעל העייו ותולדות ר׳ אליעזר הקאליר‪ ,‬ונשאר מאמריו המפוזרים‬
‫נכ״ח וננכהיע‪ ,‬והקר ‪ I‬המשפע בארונה על מיזגייס שינים ‪',‬ועל סכרים יפנים* החנם הגדול מהייןל צוק מברלין נספרו הדרשות‪,‬‬
‫‪.‬נתנ דגויס יקרים געניני החרנימים והמדרשות והפס‪:‬קסות ועל כל ספרי אנדה נסדר נאות‪7‬החל*הגדול מהר״ע יאיסט היציא"‪.‬לאוד‬
‫יספרו י קירית עם ישראל מזמן חשמונאים עד זמנו י‪ ,‬עניניס נפל ‪f‬ים ‪ ,‬מגצה צפונית ונעלע ת ניםדכ לא*‪ -/‬על‪,‬מצב עפ ישואליבנל‬
‫מקומית מושביתיהש•'‪ ,‬מ‪:‬ר שנים ועשרים מאה שנה‪ ,.‬ונפרט נחלק םעישי ימספרו'ליגר'ממצג‪,‬עם ישראל נאשכטוצרפת נמדימעייון‬
‫גמאה רניעית ‪1‬חעיש?ת לאלף החמישי מגינים נכוחים ‪7‬אשר אי‪.‬ן ללו ע״‪ 1‬שוס'מקור נאמן'בספרי לשראל^גסשמ הקצר מנרייאנס העולם‬
‫יעד זמנו‪,‬דיבר ג ם ‪ ,‬כ ן ח י ת ‪ /‬י ‪ , ,‬קרב החכםישדילבמאמריו על וזנמ? כלשין ‪ /‬״‪.-‬ובספרו הייקר ‪£‬יה‪'3‬נרעל הסכגועים ובמכתביו‬
‫המפוזרים ‪3‬מח נרה ציון יננכה״ע י‪ ,‬המנםהמצל'יש״ר‪3 .‬אגיזתיי‪,‬ו‪3‬מ‪3‬ירי‪30‬מאמרי)‪&.‬ופתרים'‪ .,‬כחכם הכולל‪ .‬מהריי אלזרי ‪y‬מנינה‬
‫כירשט גמאמרמ על מד^ הגאונים ץעצ חיגיכי רגינו סעדי׳ גאין‪,‬וגפרע כפרו הגדיל קאנהארדאנן על חכמת כלשון ומכתגייהרגים‬
‫על התלמים ועל מצנ‪.‬ה‪:‬הידיס נארצית שונית‪ ,‬ונפרט עלימצגם גחרזהצני ‪ /‬ושאר אוצת מזיח ומערג‪,‬וכן שארהעלים היוצאים עירן‬
‫י כגוע גשנוע‪/‬יכימועליהיהודים‪ ,‬ועלי אננאלען _ אשר כפו תמואיזהי שנים ‪ .‬דגרו ממצב היכולים גתקוע‪1‬תפזורהמ בארוכה‬
‫‪01‬םף עצ השיגור‪ .‬ישןינזשן מכינה כפתור ופרח מהדג ל<יצח‪£‬הפרחי אשרי הי׳ תפלת יאלף סששי‪ ,‬ודנרגטפרו על גבולות ארז ישלא‪3‬מק ‪ K‬׳ ‪o u t‬‬
‫שראה בעמיו ‪/‬יסברו‪ :‬נזמניצי על כל המקימיס הנזכרות נכסנ׳י^ןדש‪ .‬ובדברי חזיל בכלל‪ ,‬ועל מקימות ארן ישכפל גפדט‪ ,.‬הסנמי‪^.‬‬
‫נעל עחקריאר! וגלגל‪ .‬אדן קדימים‪ ,‬יעצכלחלהי אזיא ואפריקא הנזכסינעל שנילי עולם'‪ . ,‬ובזמנינו עיבר הרג מוס‪/‬יוםףישוגאוץ‬
‫‪ .‬מירושלים' תיג״נ ם‪£‬ר אחר‪ .‬מכיצה תנואית הארן ני‪ :‬על עניניש אלו‪ ,‬וכל אלו גתיצלת אשרינמשך מהים‪ ,‬לס»מ המהרא גהינשנה ושני‬
‫י התלמודים‪? ,‬מה חיגורים טונים ‪ v‬וכן חגרו בזמנינו גיאוריס על לתגי‪ .‬קודש גדרך הגקורת הרג מוהר״ש חגר*‪.‬ק ^עניגסגערצ מכינה‬
‫הכתנ והקבלה‪ ,‬והרג ממאגדינורנ׳ ‪»1‬ל העתקת השנעיסיהרנ הגדיל החכם הכולל מוה‪/‬זכריהפריאנקעו הרג מדרעזין ‪ /‬יעל הרגה‬
‫פרשיות ננניאים ינתיגים״מצינו מפוזר געלי צעתיאנמקומות שינים ענינים' יקרים‪,‬יעל איזהו פרשיות גתהלים ועל איזהו כביאות ישעי'‬
‫נהנ הונ האנס הגדול המניח מיה׳ נחמן הכהן נ‪:‬״ח חיד וח״ה‪,‬דנרים נחמדים‪/‬ינפרט נספרו מורס נגונים המ‪1‬ש ‪ j‬׳ עדיידמתיגים _׳‬
‫עיני ראי איזהו מאמרים על אנחת «למיר ‪ ,‬ועל דרכי התלמיד יעל כסות קדומות‪ ,‬ועל מצב עס ישראל צמיחתם עול־יתס יריד<ז‪6‬‬
‫הז גנית ראשיז יהן גנית שני‪ ,‬מנינים נפלאים ‪ ,‬יעיד רבי כמי רגו היום בארצית איטליא אשכנז גאלליצימ! יליעא יהאללאנד חכמים‬
‫גדולים ומשכילים שינים ‪ ,‬המושלמים נמיעיס‪ ,‬המשתדלים לנאר כל סתום בקורת עם ישראל‪ ,‬וכל חתום בתלמיד ומדרשים ע״י סיוע י‬
‫מתה שידעו קורות הלאומים ומנהגיה«»»י‪ ,‬ךורם ר נםזממאצים ל‪15‬םש ספריימימי*&*אל•מדורית הראשונים אשר נמצאו באוצרות ־‬
‫המלנים^וכנר נדפסו היוםספ־י קדמיניםשוניסמועיליסועוגים‪/‬ימהדנה ספרים הודיעו זמנם טנעס *מהותם ושסמחנרם ע״ר הנקורת‬
‫‪< .‬נ״כ דגרו היום נרונ ענין ממטנע התפלות ומנוסיזאות השונות ‪ ,‬ומן הפיוטים ומחבריהם יזמן חייהם ‪ ,‬ומהשינויים בין הספרדים‬
‫והמיטליאניס והאשכנים‪ ,‬וזה ערך שלשים שנה אשד התחילו איזהו סנמים מגני עמנו לאשר ג ד ע זה ‪ /‬ויסד החכם מהרייל צונן מחגרת‬
‫‪f‬‬
‫‪y‬‬
‫(‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫עתי‬
‫הקדמה‬
‫עתי‪,‬מכונה הכמת דס יהודית‪,‬בסיוע ממיסשוניס‪,‬וקמן לא כניר הצליחו ועפו כריגמינדיםייועיליםוןצחם‪,‬נלגןן ענרי וסממנים נצשין‬
‫<*כמ ‪ .‬אף כי קטן יעקב ודל ואין תומכים ידי החכמים למען יוציאו פרי עששונותיהס לאור ‪ ,‬ננל זאת לא יניחו ולא ישיזועו‬
‫החכמים‪ ,‬לנצע עטרתם אן> ‪3‬מקום חסרון נים‪ ,‬כי אהנת •חכמה והאומה והאמת יקר לעינינו מכל החמודות _ והמעריך בהשקפה‬
‫סודרת פעילות והשתדלות סכמי דור הקודם‪ ,‬בספרי היזאםפים ונמחנרת השולמית ‪ /‬נגד התאמצות מכמי וענינו"‪ ,‬יגין וישכיל כי אם‬
‫אמנם נידיעדת לשון הקידק ו נ ע ק מליצה ושיר יש לסם משפט הקרימה ‪ /‬אולם נמה שנוגע לידיעות קורות האומה וחכמת כדת ‪,‬‬
‫כחגנים נחשגו נגדנו‪,‬מפינה זו מוכמדם אנו להחליט‪ ,‬אם יאמרו לך אין תורה בישראל כבמה שנוגע להלנה ולמעשה ולפלפול( תאמין‬
‫אין חכמת קורות הדש והאומה בישראל אל האמין‪ ,‬ומזה כצד ראוי לומר עליהם < כוונתם ומכירתם רצויה ומסיבית _ ורק זה שנה מחמת‬
‫התרגשות העתים ושינוי נסדר כמ»פלה‪,‬וע'י המרידות אשר נתהוו ורוב חלק אירופא‪,‬שנתה כל חכמה ומדע מנעלי הסגולה‪ ,‬אולם ר ק‬
‫לשעה‪ •/‬ונדי נשים מגטנו כי לא יארכו הימים ותשיג חכמת ישראל לאיתנה ‪ .‬ועור לא אלמן ישראל מגדילי הדור וחכמים מופלגים‬
‫אשר מתעסקים מורה ‪ /‬ואנו רואים ושומעים כי גמדינום ליטא ורייססע;‪ ,‬רגים המה הגדולים והמופלגים גתורה וגחכעה ‪,‬‬
‫המחברים ספרים י ק ד הערך‪ ,‬בביאור המדרשית והפסיקתות והתרגומים ומאמרי חז׳ל‪ ,‬לא על דרך הפלפול הנהוג מזמן ישן נושן ‪,‬‬
‫רק בדרך האמת אשר הי׳ מאז חביב לרבותינו הגאונים סנמי אשכנז צרפת ספרר בזמן קודס‪ :‬וגם מנכי שמתי מאז המערה לנוכח עיני‬
‫בסיגורי אשר הוצאתי לאור עד נ ס ‪ ,‬כמו בספרי מ ו ר ת נביאים וספרי ע ט ר ת צבי ובספרי מביא התלמוד ‪ /‬ונפרט בחיבורי על‬
‫מלמוד נגלי הנספח להשיס דפים וויען‪ ,‬לא הרחקתי פצמי לפרש המאמרים ‪:‬לא עצ דעת א־הדס‪,‬רק טרחתי להשוות מאמרי הבבלי עס‬
‫מאמרים כיוצא גזה בירושלמי והמדרשות‪,‬והחרצתי המשפס נאוה נוסח יא‪,‬ית משפט הקדימהנזלמשל חציג לך איזהו מהןצדוגמא להראות‬
‫סיך עיי הבקירת יצאו הדגוים מנורריס נע׳ סנהדרין צ״ג ע״ג( גר כוזיגא מלך תרתין שנין ופלגא פ־ב״י מ מ ל כ י הורדוס‪ ,‬ואדגדי‬
‫הירושלמי פיר דפענית' ומדרש קינות וכן ע״פ קורות העתים ידענו דגר ניזינא הי׳ גחורגן ניתר אחד מורגן ירושלים נ״ג שנה‪3,‬זמן‬
‫י״ע‪,‬יהי׳ מורד ברומיים בזמן הדריאנוס‪,‬ועלכי הורדוס כגר ספו תמו עוד קודסגזמן החוונן‪,‬וע׳גלקמן ציד ע״נ(מלכית ראשון שנעים‬
‫מה מלכות שניה נ״ג שגה ומלכות ק נוזיגא ג׳ שנים וממצה ‪ /‬וע׳ רש״י שם גשם סדר עולם‪ ,‬וע׳ ג״נ ירושלמי פ״א דמעשר ‪ :‬נ י מטנ!‬
‫שמרד מון ‪3‬ן נתיגא אין מסלליןעליה‪ ,‬וע׳ רש״י)גיק ציז ע י ג ( דיה מעות כווניות ״ וע׳ סום׳כעיז נ״‪ 3‬ע״נ( ד״ה דערי הדריינא‬
‫דרית פי׳ נדרך רחויז אולם איך שייך לפסול דיניי הדריינא דהרי אחר חורגן הי‪/‬ולא סי‪/‬עעית קודש בירושלים דכגר כסהו הילרגנות‪,‬‬
‫ואולם האמת דרבותא קמיל אע״ג דדינרי הדריינא טדונא שיפא היינו שנשין צורתן‪ ,‬ואינו ניכר ויוכל לטעות על מעיס ירושלים‪ ,‬אגל‬
‫אם לא הי׳ גשין צורתו בודאי ליכא לטעות דהרי מעות אלו מזמן מאוחר כס‪ ,‬וע׳ סוס׳ נסנהדרין ס׳ עיג( ך״ה מרקזליס דפי׳ היינו‬
‫סילוף הקילוס והשגת‪ ,‬ואנסנו ידענו דמערקור הוא אלוה של היווכים וכל הדרכים והרחינות היו מקודשים אליו>*סי׳ המנהג כל אמד‬
‫נותן אננים לגל המקודש לו * געיז ט״ז ע״ג( דימום פטור אתה פרש״י היסה שם יראתו ונשבע נה‪ ,‬היינו אלילה ‪ /‬מהעמים אשר‬
‫ממונה אצל היוונים על המשפט ור״א נתפס למקום המשפע ובשביל שפמר נאמן עלי הדיין‪ ,‬לכן נשבע לו גאלילה שהוא פעור‪ :‬נגיטין‬
‫ניד ע״א( אנא סיקרא ריש גריינא‪ ,‬והנה במדרש קיכית שמו גרגטיס‪ ,‬ואלס האללס יורה דרכו‪ ,‬כי ריש נריולא הוא העתקה לק אנא‬
‫סיקרא ‪ /‬כי אבא הוא ראש ‪ /‬וסיהראיהוא ‪3‬לש‪,‬ין יון רוצח והיינו ראש הרוצחים ‪ :‬וע׳ ירושלמי רפ״ק דנדכימ שלשה כוכבים ודאי לילה‬
‫איר יומי גר בון» ובלבד דיחלזמון תלהא כוכנין גר מן הדא נ ו כ ג ת א ‪ /‬ועיק ר״ן ספ״נ דשבת דהנ א םגירסא משונה ‪ ,‬אולם‬
‫וע׳ ג״נ בתולדות רבינו םננאל‪ ,‬ואמר בירושלמי דשלשס‬
‫האמת יורה דרנו‪ ,‬מלשון סורי ממכה מכנ נוגס גשם נוכבתא ‪,‬‬
‫כוננים אלו צריך להיות נראים חוץ מן כוכב נוגה ‪ /‬כי לומ זה מרוב זהרו ותפארתו נראם ג״נ ביו©‪ ,‬ועיק לקמן בירושלמי שם גיכ ‪,‬‬
‫מאמר ר יוסי גר נח הדא איילתא דשהר מאן דאמד כומת* היא טעיא זמנין דהיא מקדמא וזמנין דסיא מאתרא ‪ ,‬כיניננניגה‬
‫המזהיר בערב‪ ,‬הוא ג״נ כונני השאר‪ ,‬ואמר ר׳ יוסי ברבין‪•,‬דאילת השחר אינו כוכגתא נהיינו גיגה( רק פעם דאילת נראה קידס‬
‫לכוכב נוגס ופעם נראה מאוחר״ ו מ מ השחר נקרא אצל המונים א ו י ל ו י ר א ‪ ,‬והיה לו צלמים ומונחית נאלצות היוונים ‪ ,‬זצ״נ‬
‫חס נדונת הירושלמי בדלית פ״ג סון היא‪ ,‬מסו מיענול קומי אהוורי צלמא ‪ /‬נהיינו אס מוסר לעגיר לפני צלם של אלילה אוימירא( ‪/‬‬
‫איל מה אס פליג לי׳איקמאלא עגור קועוי וסעי עינייגיהשינ מה מוד אתה סולק לללם געה שאתה עו‪3‬ר לפניו‪ ,‬רק מני עיניו ‪ ,‬היינו‬
‫ביסא סזסם מיניו ולא יסתכל גו‪,‬משום דאסור להסתכל נעיז כשגת קמ״ט עיג( ורמג״ם פ״ג מה׳ מיז ‪ /‬והרג נעל יפה מדאה לא יצא‬
‫י ד י חובתו בזה ״ ובזה אשים קנצי למלין‪ ,‬ואמשונ למשפט ני סכמי המר ינינו וישכילו לי הרנה טרחתי ויגעתי‪ ,‬בעקום שאעי חרש‬
‫להנאתי‪ ,‬אחר כי אין לי שום תועלת מזה‪ ,‬רק סק מגנון מהוצאות הדפוס המרובים‪ ,‬אכן זה סלקי מכל עמלי לפרסם סכרי‪ .‬בעולם ׳‪,‬‬
‫יאם רק איזה מופלגים נאורה ומשכילים במדע ‪ ,‬ישמחו על מחגרמי אזי נבר יש שכר לפעולתי‪ ,‬ני אין עיכי ולבי גמר היסוס הזה‪ ,‬רק‬
‫להשלים סכמת הדת בכל הענפים המסתעפים‪ ,‬ואם הצלחתי במלאכתי או לא *שפעו םענינים ;‬
‫‪ .‬נ״דםכותגמסד׳ ה׳ ניסןתר״טפהזאלקווא • י ‪... . ' V .‬‬
‫‪,‬‬
‫צבי הירש חיות‬
‫שאלות ותגובות סמן א‬
‫נ‬
‫בשו״ת הרשביא סי׳ פ*ה שב׳ מדדל שאלת אם בהן‬
‫י סימן א‬
‫‪,‬פנוי מיתר או אפור לישא בפיו תשובה דבר ?ת ל *‬
‫־שלוס^ך ידידי בני היקר השלם המיפלג חריף ושעון שמעתי ואודי ם ד ר ש א ג ד ח ־‪ m‬א ‪ ,‬אבל לפ*‬
‫־מיה׳ הייים חיותגיי;‬
‫גמרא שלנו א י ג ו ב ן ‪ ,‬שלא ג־זנדק כשום מקים‬
‫ע״ב‪,‬וא״בלפ*ז חורתלנידבינוהרשביא׳עיין חדש‬
‫* ח ף ת ך בא אלי זשמח לב־י כי תשתדל להעמיק שלא בהחלטת הרב כנתיגימיבא ביר מלאכי סי׳ ע ״ ב ‪. ,‬‬
‫בדברי חדל ובשיחת ם ואשר שמת‬
‫י י‬
‫דלרעתו אם אין הלבות קבועות בתלמוד מתנגדות‬
‫מגמתך בי בענק נכבד ותורף םבתבךבא בזת״ל יהי׳ להלבית היוצאים מדברי אגרת‪ ,‬אזי למדין םן אגדית‬
‫‪:‬אאםו״ר נרצה למבוקשי לבאר לי הסיבה ‪ /‬למה ג״ב‪ ,‬אולם מלשין חרשביא מוכח * אף ודבי דלא‬
‫שהחליטי תזיל בירושלמי פ*ב דפ׳יאח יפפ״ק דחניגח‪ , ,‬גחבאר כתלמורלהיפך בב״יז אין למדין מאגדה ‪ ,‬אכן‬
‫•דאין למדין סן האגדית ‪ /‬ולכאורה הדבר תמיה ‪ /‬ביק ירידי בני לאצד<‪£‬תבזהבמשפטך‪ ,‬דהרשב״אכ׳ רק‬
‫דהתלמור מקיבל אצלנו בבל פרטיו * ובופין את בי ל א ש מ ע מאגדה •זי ‪ #‬ואולי אס היה נודע לו‬
‫בל ישראל להתנהג אחריו‪ /.‬בס״ש רבינו הרמב״ס הם קור‪ ,‬אפשר שהי׳ ג ״ב סומך עליה למעשה ‪ ,‬זע׳‬
‫בהקדמתו לספר משנה תורה ‪ ,‬א״ב מדועגעעה ‪1‬״ב תים׳ גברבזת ם״ח ע״א( ד״חילית הל כתא ‪ /‬שב׳‬
‫פירור בין הדבקים לאמיר את הלבות קבועות אשר באמצע הריבוד וזי״ל ומיהו תימא דבבראשית רבה פ׳‬
‫למדו א תנו חדל ‪ ,‬חייבים אנחנו לקבל מהםילנהיג צ״א על הך דד׳ •הושיע בן לוי דזדא דת׳שא לברבת‬
‫אחריהם ‪ ,‬יהריניסאשרייצאיסעבעים גק האגרות ה מ ק ‪ ,‬אבללתפלה לא ‪ ,‬ואימדר״ת ד א ‪ p‬ה ל ב ח‬
‫ומדריכת לא נהבל ‪ 1‬והרי שניהם ממקור נאמן אחד ב ן ל פ י ש ח ו ל ק ע ל ג מ ד א ש ל ג ו ע״ש הרי‬
‫•יצ>מ‪ ,‬ובמחנשתנו אלו מאלי * אמת בי כ מ ד דול‪,‬אבאיפןזהמפנישהולקעלתלסורגז ‪ ,‬מפ׳זאין‬
‫אאמי״ף האריך בפינה זי ‪ ,‬בטפרו היקר דרבי ה ראה הלבה במדרש ‪ /‬ובן מיבח ג״ב מדברי הד׳׳ן מדדים‬
‫ח״ב* אבן עדיי! אני תאבים וחפצים לשמוע דעתך ‪o‬׳׳ ע ״ ‪ n , 0‬ל אע׳ ג דאמר ״שמואל גהדא מביפא‬
‫בסברה י יטרח ב ט ע ם ח ד ב ר וידעתי בי לא •בצר מתברך לא דהיג ין מימרא ראיכירא ‪ ,‬דהוינהיגי׳ן בה‬
‫ממך להעמ״ק בעניגיים אלו‪ ,‬להעלית פנינים‪ ,‬בכלל ה ל ב ה ל מ ע ש ה מ ש ו ם י מ י מ ד א ד א נ ד ת א‬
‫זח שהטביעו חז ‪ S‬ל פ ד פיםד * בי לא רבד• הדל ע ש ‪ ,‬רירי מיכה דעת הד״ןג ׳כ היבי דאין דבי‪ *-‬אגר׳‬
‫בעקרים אלו עייר המקרה‪ ,‬דק בלי ספק ירמ לעימס מתנגד למאסר הלבה < &זי דברי אגדהג״ב מוכשר*׳‬
‫במחית האכדית יעייז חשבי למשפט להניח בלל זה‪ ,‬להוציא מהם הלבה למעשה ‪ ,‬ואולם מלשון מדרש‬
‫ואנבי תאב לבקש חירה ממך'בפינה זי עב״ל‪:‬‬
‫רבה וידא פרשה צ < ‪,‬ה •לרב כעי קומי ר׳ חייא רבה‪,‬‬
‫מנין לשח טד• שהיא בועד המטלטל ‪ /‬מן הבא דבתיב‬
‫‪ ? r Q V J f t l‬היה לא נעלם מעיניך כיי בפפרי וקח את רמאבלת לשחוט ‪ ,‬א׳ ל א• מ ץ א ו ל פ ן‬
‫זאימןאגדח א מ ד‬
‫דרבי הוראה ‪ ,‬באתי במשפט על בל אבד לך ‪ /‬לית היא דהר בי׳‬
‫נעלם בעניניס אלו ‪ ,‬והראיתי כי כל הראשונים ל ך ה ו א ה ז ד ב׳י׳ע׳׳ש ‪ ,‬הר* מיכח החלטת‬
‫והאחרונים עשו בלל זה של הירושלמי ליחד באמן ךעןרדש ‪ ,‬ד^נהי דרושים שנאמרו בדרך אגדה לאו‬
‫בדרבי היראה» שאין להיציא דינים והלבית להתנהג ‪.‬בדיקא באמרי יעילים לחזיר פחם ‪ /‬א׳ ב ע׳׳ב דאין‬
‫‪.,‬ק במעשה‪,‬מדברי מדרש יאגדה ‪ .‬ירם?תי שמה לבנות יסיר על למידים אלו‪ ,‬להוציא מחם מה שניגע‬
‫ועע׳׳ב מ׳׳ש הרמב״מ בסץ*‬
‫• לעיין כדברי הרשנ״ס כב״ב יךל ע״ב( < תיס׳ ישנים להלבה ולמעלה ‪,‬‬
‫פ ק דהורי ת ‪ /‬מהרא״י בפםקיי סי׳ קיח‪ ,‬שי*ת דרב״ז הקדמתולםירה נביביס שב׳ בזה״ל ובבר אמרו ח?״ל‬
‫ח״ב סי׳ תרמא ‪ ,‬שי״ת תשב״ץ ודא פי׳ נ יפי׳ ג״א‪ ,‬א י ן מכן ש י ן ב אג ד ה‪ ,‬וע ג ׳ב תשומתהרשב״א‬
‫שוית מנחם עזרי׳ פ*׳ ל״ו‪ ,‬שי׳ית הבס צבי סי׳ מ״ט < פי׳ ג׳ שב׳ ובבר אמרו א י ן מ ש י ב י ם ב א ג ד ד!‬
‫שו״ת חות יאיר פי׳ רביד ‪ ,‬שו״ת בגפת יחזקאל ס*׳ וביינות הרמבים והרשב׳ א ע׳יד המדרש פ׳ ףרא דאסר‬
‫כ״ר‪ ,‬שו״ת ש מ ת יעקב פי׳קמיט‪,‬שוית נודע כיהויא אס מןהאגד׳ימל לחזור בו‪ ,‬פשיטא דלאגאמר רק דרך‬
‫מהדירא בתרא היו״ד סי׳ קסיא ‪ ,‬ובן בעל תיפ ידט דר• ש ואפפבתא‪ /‬ועי ג״ב אבן עזרא פ׳ שמית על קרא‬
‫פ״ה דברנית משנה ז׳ ‪ ,‬בעל מכן אברהם אי״ח פי׳‬
‫גגר מ״ש הז*ל שבע שמית‬
‫בי מן המים משיתיהו‬
‫קביח פ״ק ב״ח‪ ,‬ובן בכפרי הבללים ‪ ,‬ספר יד מלאכי הי׳ לו ליתרו ב׳ יבבד אמרו ח נ א ז נ י ם אין מקשים‬
‫ד ״א פי׳יע״ב‪ ,‬ספר פחד יצחק ערך אין למדין האגדי‪ /‬כאגרה בלי ספק מעתו על דברי וביני גםים גאין ‪/‬‬
‫בל אלי הניחי דברי הירושלמי ל־פיד מיפה ואגבי חזון מובא ב כותב לעין יעקב ברמת פ׳ הריאה בחך מד!‬
‫הרביתי בכפרי שם ליישב הםתירות אשר נופלים בזתי מההיהקב׳׳ה מיריד שתי דמעות ליס הגדזל‪ ,‬שכתב‬
‫בבל פפרי הפיפקים ‪ /‬המעיין ידרשנו סשםיאין רציני הא* מלתא אגיתא היא ‪ ,‬ובה יככל דדמי לי׳ אמרו‬
‫להכפיל הדברים ‪ ,‬אבן יען אשר דפקת על דלתיתי דבגן אין פימבין על דברי אגדה ע״ש ‪ ,‬ובבר כאיתי‬
‫ועיררח איתי לעיין עוד הפעם בענינים אלו‪ ,‬דנני בא בפפרי מבוא‪ .‬התלמיד‪ ,‬דרק בא‪ :‬תת אלו אשר גראים‬
‫למלאות חפצך ורצונך ‪ ,‬והבאת אתה מח שצצאת י בתהלת החשק* ח ‪ ,‬שסיתריס יסודי האמינה ‪ ,‬כמו‬
‫שנאר‬
‫בית‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫שאלות ותשובות הימן א‬
‫?מבאי רבינו נסים שם‪ ,‬דלית כפק דאין לפני חקב׳׳ח‬
‫לא שחי? ולא בבי ‪ /‬ולא אנח׳ ולא רמעית‪,‬ירבנז דהבא‬
‫לאי על פשטא אסרוהו אלא בתורת משל ודמיון ‪ /‬בי‬
‫־ היבי דדכרח תורה בלשון בני ארם‪ ,‬כמי הגה עין ה׳‪,‬‬
‫־הנחייר ח׳‪,‬ויחר אף ח׳; עלה עשן באפי • יע״ב דרך‬
‫משל ‪ ,‬אף הבין אתיין דברי אגדה עב״ל רבעו נכים‬
‫שם ״‪.‬‬
‫שמע נא בני ואחוה לך מח שהצליח ה׳‬
‫דרבי ‪ ,‬אחר היגיעה והחיפוש מצאתי‬
‫סיבת הדברים‪ ,‬מדוע אין בידינו ללמוד הלב׳ למעש׳‬
‫•אגד‪/‬יחליל׳וחס לא מ^ר שזלזלו בכבוד האגדות ‪ /‬רק‬
‫מםיב׳אחרת‪,‬אבןמקיד׳אחשיב למשפט לבאר לךאיזהו‬
‫כללים בתלמוד‪ ,‬חתיס׳)בריתות ייר עיא( ד״ח אלא‬
‫י דרפרם בדותא‪ ,‬התעוררו להקשית מריע כיומא םיו‬
‫עיב( איתא ג״ב ל ^ ש ג י א ‪ ,‬ולא דחי בשים שם‬
‫הבשרי בבך שאני ‪ /‬ו‪£‬״ש הבא בבריתות דרחו חשים‬
‫להך דרפרם‪ ,‬וכי משים הרגילות הוא דברי תורה עניי׳‬
‫כמקים זח • ועשירים כמקים אחר עכ״ל ‪ ,‬והגאון‬
‫•הריי ברלין ציין שם על הגליין‪ ,‬דהתיס׳ רמזי על • ח‬
‫דאםרו בירושלמי פ״ג דר״ח ‪ /‬תגי בשם ד׳ גחמי׳ ‪ /‬מאי‬
‫דבתיב היתח כאניות היתר ‪ ,‬פםרהק תביא לחמה ‪,‬‬
‫דברי תורה עניים כמקים זה ועשירים כמקים אחד‬
‫*( יע ספר כריתות סיף מרח ט*ו שתביא גיב דברי ר׳‬
‫נחמיה אלי‪ ,‬בהעלמת הםקיר כ• דברי ר׳ נחמיר! אלו‬
‫מקימב בירושלמי ריה ‪ ,.‬רק מדרך ה מ ק ר א לבד‬
‫‪..‬מיבר באשר גראה שם‪ ,‬דלענין מצות התורה מדבר׳‬
‫בבל זאת השתמשו החים׳ בריתות בדברי הירושלמי‬
‫‪:‬אלו ‪ ,‬רק לסגנון הלשין לבד ‪ ,‬במושמצינובב״ם‬
‫הרבה‬
‫לציין ענינים‬
‫כתלמיד‬
‫חז״ל‬
‫‪.‬דרך‬
‫בסגנון לשק המקרא ‪ (* ,‬אבל הכלל אשר נתנו בעלי‬
‫התום׳ באן נבון מצד עצמו ‪ ,‬דהרי ידוע דהרבת‬
‫פיגיית בתלמוד‪ ,‬שינית ימת חלפ ית זח מזח ‪ ,‬ובבד‬
‫הזכרתי קצת מזה בספרי מביא דתלמיד ‪ ,‬יבכר‬
‫התעירריהתים עיז‪ ,‬ע׳ תיס )מנחיתנ״ה ע״ב( דיה‬
‫‪.‬ואיבא ראםרו שהביאי ריב חסיגיית בש״ם אשר‬
‫מתחלפות זה מזה‪ ,‬ועיין עיר חיס׳ נהמירה י״א ע*ב‬
‫יות פ׳ גדה ך״ג ע״ב ותום׳ גדה ליד ע״א(‪ ,‬ויש להוסיף‬
‫‪:‬פה עוד )גדרים ליהע״ב( בעי ה‪$‬ים אם כדגים‬
‫‪ .‬שלוח• דירן או שלוחי דרחמנא גיגהי‪ ,‬ואולם נקיתשין‬
‫‪ .‬כיג ע״ב> פשיט לי׳ להש״ם דשלוחי רחמנא גינהו‬
‫\"אולם‬
‫הגיח( זיל הירושלמי ונוהים כהא דממו ר׳ שמעון נר יצחק ‪ ,‬וידנר ד׳ אל משה ואל אהרן ויצום אל גני יבר‪6‬ל‪ ,‬על מה ציוס על‬
‫שילוח מגדים ‪ ,‬ופםימ נהא דמיו אילא לא נענשו גני ישראל שלא על שילוח ענדיס ‪ ,‬דנתיג מקץ שגע שנים ת‪:‬ל‪0‬ו חיש את‬
‫אחיו העגרי וגו׳< חני ר׳ נחמי׳ ממרחק תגיא לחמה‪ ,‬דית עניים גמוץמם יעשיריכ נמהיס אחר ‪ ,‬ונ׳ הרג הרנן עדה דהכיינה‬
‫ניזן דנתינ נקרא דירמי׳ ‪ ,‬נה אמר ד׳ חלסי ישראל אנכי נרםי גרית את אגומינם גיוס היציאי א י ח ס מ א ר ן מ צ ר י ם מנית‬
‫עגדים‪ ,‬לאמור מקן פגע ‪5‬ני‪ 0‬סנלרו סת ‪0‬סי׳ העניי ‪ /‬והיכן מציגו נריהת נרית צהיות ישרםל גמצוים ‪ /‬וגם חיזהו מצית ניטיו‬
‫'ישראצ גמצרים ‪ /‬וצריו לכנים ממרחק לחמה ‪ ,‬והיינו דנמיג ויצום על גני ישראל שצוה חוסם על שלוח עגוים‪ ,‬ופי לחו ויצום על גני‬
‫ישראל ‪ /‬לא היינו יודעין ני נצטוו ישראל גמצרים על שלוח ענדים‪ ,‬ואי נתינ מקן שנע שנים וגו׳ לא כיינו משוושים ‪ ,‬וינוס על‬
‫שלוח ענדים ‪ /‬וגח פסוק זה ולימד עיו ענ״ל ‪ /‬והנה הומגים גמורה ננונים פ׳ נ״ג לשלישי גגיאור הקרא דיומי׳ ני לא דנדהי ולא‬
‫צויתי אס גניי גיוס כוציחס ממצרים על דגר עולה וזנח‪ ,‬נ׳ גזה״ל ולי גפיריש זה הפסוה פניס אמרים ‪ ,‬והיא שננו כהגפר ננהיג‬
‫וגקנלס‪,‬ני •סחלת מציה הנצטוינו לאכי׳ דגריעולה וזגח ‪ ,‬וא*צ שחג־ריח שנלך גפםס מצרים‪,‬נ׳ הוא הי׳לסיגה מניסוס ‪ ,‬ועוד‬
‫שהמצוה היסה ‪ 3‬ם ר ז מ צ ר י ס ‪ ,‬ופמצוס הרמוז עליה‪ ,‬היא מה שנצטוען א ח ר יציאת מצרים ‪ ,‬ולזה כותנה נזה הפס ק ‪ ,‬ואמר‬
‫ג י ו ס ה ו צ י א ו מ ו ס ס מ מ צ ר י ם ‪ ,‬ני מחלס צווי הגא אלינו סחר יציאה מצרים הים חה שגצטוינו נמרה עניל ‪ ,‬הנה‬
‫לאינו דהרמניס מפי ש גיוס הוציאו ממצרים הימו א ס ר ש י צ ס ו ‪ ,‬ולא נשעס ישיגסם שמה‪ ,‬ואין יפרנס רגוי הירושלמי שמפרש‬
‫קרא גיוס הוציאי ממצרים היינו ‪ 3‬מ ש ן י ש י ‪ 3‬ס ם שמה‪ ,‬נמו מצות שלוח עגדיס דנצטוו מ״׳ משה ואהרן זמן רג ק ו ד ס שיצאו‬
‫וציע ‪ :‬ודע נ י מיש כומגיס פיט מה׳ מלניכ ה״נ‪ ,‬דגמצריס נצטוו ישראל ע״י עמרם גמצות יהירות ‪ ,‬ומון נ״מ נהג שלא ידע‬
‫המקור ‪ ,‬וגם לא ירע על איזהו מצות נצטוו‪ ,‬וע׳ שו״ת מקום שמואל ונכפרי הוות נגיאיס‪ ,‬ואולס עהה מצעו רחינו ינמצוים נצטוו‬
‫ישראל על שלוח ענדים‪ ,‬ואף דנצטיו עיי משה ואהרן‪ ,‬עימ ניין שעדיין לא נהפוםם ננואום משה וסכון עד צאחס ממצים ‪ ,‬מפיו‬
‫מיחס רגינו מצות אלו לעמרם והיה גדול הדור אז )סוטה י״נ ע י א ( ‪ :‬ויש להסעורר עיד רנינו מצד אחר ‪ ,‬דנאן כמג ג מ צ ר י ס‬
‫ ג צ ט ו ו י ש ר א ל ע״י עמרם גמצווס יהירוס‪,‬יו‪0‬פרי המזרס פסיג ליאשיןנ׳ וזיל אגל איש שיהכחר נננ־סה לממד שהנס דנר עמו‬‫ו פ ל ם ו לא נשמע זה נלצ קודפ משה רנינו‪,‬יומה שגס גאגוס לש הי׳ הדינור ל ק ר ו א ל ב נ י א ד ס א ו ל ה י ש י ר ז ו ל ת ם‬
‫‪ ,‬ו»‪.‬ןך ע״ש‪ ,‬זע׳ מורה פייט‬
‫«‪j‬‬
‫‪/, ,‬‬
‫‪,‬ן ך ‪y‬‬
‫• ‪,‬‬
‫ל‬
‫ונן‪ /‬א ל ‪/.‬‬
‫י ר כוס סיש על כמצות ג ש ס י ׳ זנו׳‬
‫׳ לא‬
‫לשני דסרחיג יזמר הגסזר גזס ׳ונ׳ ־שכל מי שקדם למשה ו‪3‬י*ו נאגות ו‪5‬ס וענ‬
‫כלם היו נגיאיס ולמדו גיס על סנונס י ו ר ש י ם ו מ ל מ ד י ס ו מ י ‪ i‬ל י ס לא שיא ו ןי‪6‬מו ו ׳ חלי וגר מל בלמי עיש יגכפרי‬
‫מורת נגישים‪ ,‬־ ולדעת הרמגים נאן הרי עמרם היה ש ל י ח ל צ ו ו ס ל י ש ר פ ל ‪ ,‬עוד קודכ משה רנינו ומפיז צרעין לימי‬
‫דנוונס הרמג״ם ‪3‬ה׳ מלכים‪ ,‬רק על מצות סלוח ענויס דנצטוו עיי משה רנינו‪ ,‬ולקט ונינו כרמניכ ע מ ר ם כיו; ללא נתפרסמו‬
‫מוד אז נניאת משה ואהרן‪:‬‬
‫־**( לנר ידוע י י ר י ^ ל ת פ ו ס תמיד לשון המקרא מפני צחות הלשון לנד אע״פ שאין צורך לכם ‪ ,‬נמו נפיג דפיאהמגנה ג׳‪,.‬‬
‫וכל המים אשר גמעדר יעדרון ‪ /‬ותפסו לפון המקרא ‪ ,‬וע׳ גיל פגוא התלמוד גשם נכר כריתות‪ ,‬ואנני הראיתי עוד‬
‫״כהשםממו‬
‫‪• .‬י י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ה ד ג י ר‬
‫ה ‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ינ‬
‫ן ה ‪ 3‬ה י ן‬
‫מ י ש ן י ‪0‬‬
‫ע ל‬
‫‪6‬‬
‫כ ז כ‬
‫ל ז ג ן‬
‫מל‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ן ע‬
‫י ן‬
‫•שאלות והשובות מ ‪ 3‬ן א‬
‫ד‬
‫׳ומפורר נובח •עינינו גשלחן ערוך ‪ ,.‬־וכבד הוציאו‬
‫הקדמוניםבלליהוראהגםבן ‪,‬׳‪.‬מבינים אנחנו עתה‬
‫לחחריץ המשפט‪.‬איזהו םוגיאעקדית וגאמרות לדין‬
‫ולחלבחואיזהוםוגיאנאמדה וקדרךמוימשלדלבר‪.‬‬
‫ולא באה ללמד אותנו הוראה למעשה‪,‬־׳עיין םפר •יד‬
‫סלאבי חיב בללי התלמוד בשם הרז־ב״ז וירדנו של‬
‫הרייף והרמב״ם לרחית דברי הגמרא‪.‬באיזהו מקימות‬
‫חיבי דפננון הלבות אחרות בתלמוד‪: ,‬או ענין הסברא‬
‫בתלמיד מורחלהיפך‪ ,..‬ובן אין אנו מומבין על איזה‬
‫תירוץלדחיתאיזהו קושיא אלא אנו&ימבין על פעיוטת‬
‫של משנה‪,‬ועל&שיטי של המאמרזם בתלמיד ע*ש‬
‫גימן ליז ועיין גם בן יד בלאב• שס ח״ב מה שהביא‬
‫ררב כעל באד שבע‪,‬דבריב פעמים אין חרייף חישש‬
‫ילאוקימתא דגמרא ‪ ,‬אם פיגיא דעלמא איגה הולבית‬
‫•על דרך זה ‪ ,.‬ילבן בבימ שיש לנו סתימת םסיגיא‬
‫לחברתה‪.‬אגו יודעים למציא דרך [סלולה‪ ,‬לאיזה סיגי*‬
‫‪:‬ראוי ליתן משפט ההוראה׳ ואיזהו םיגיא גיתגה לדחות‬
‫‪:‬מחלבה‪ ,‬ואם כן גם מצד זה אע*פ שיש סוגיות שונות‬
‫ומתחלפית אין אנו נביבים בהיראה ‪ ,‬אף שאין לנו‬
‫מקור אחר בהוראה‪ ,‬רק תלמוד בבלי לבד ‪:‬‬
‫י‪1‬נ״ש‪• ,‬ועיין גם בן תשובות הרשב״א סימן רציה‪ /.‬ב׳‬
‫בפשיטות וז״ל בתלמודנו יארע כן שתירץ כמקים א׳‬
‫תירץ זח ‪ /‬יבמםבת אחרת תירץ אחר ‪ ,‬בגון גכיק ך‬
‫יעיב( פשיטא לי׳ להש״ס בעםד ניקף פטיר ‪ ,‬ואילם‬
‫•ג ב ״ב ד׳ עיב( פשי^א לחשים ל״ ש עמר‪.‬ניקף ליש‬
‫עמד מקיף םגלגלין עליו את הבל ‪ ,‬וטעם •סתירות‬
‫הסיניות הראיתי בספרי מבוא התלמוד ‪ ,‬משום דבל‬
‫מפגת חיתחמפיררת מחכם פרטי‪ ,‬ובל אחד העלה‬
‫סגנון הסיגיא והשמועה כפי מה שהיה גאית ברעתי ‪/‬‬
‫ור׳ אשי לא מדר מחדש את ה׳עיס ‪ ,‬רק אלו‬
‫המסבתות אשר היו פרורים לפניו‪ ,‬מדור ק־דס‬
‫‪,‬‬
‫בפדד שלו ‪.‬בלי שינוי‬
‫ה‪::‬יש גס בן‬
‫‪ p‬הוסיף איזה‬
‫הישנה ‪,‬‬
‫והייח המטבע‬
‫פ לפילים חדשים וענינים אשר נולרו‪.‬בישיבתו הגדולה‬
‫דרך מי״מ של הלבה ‪ ,‬מה שנתחדש בוועד •שא‬
‫ומפני זה אין זרות מה עמצינו ‪.‬םיגיית סותרות‬
‫ומתחלפות בעקרי דינים דבל חכם והבס פדר תלמודו‬
‫בפי מה שהגיעו השםועית לאזניו‪ ,‬ועתה אם הסוגיות‬
‫נשת‪:‬ו בחפר ויתיר בדבר שיש בו נימ לפסק הלבה‬
‫מב״ש דדרך חשיפ לתרץ תירוצים שמים על קו‪.‬אחת‬
‫פעס ישיב זה‪ ,‬יפעם ישיב אחר‪ ,‬ע ברשביא שם סי׳‬
‫לא נעלם מאתך בני הנחמד ביהחיליפים‬
‫ה‪.‬יל‪ ,‬וענין זח פשיט מאד ילא הצרכתי להאריך‪ ,‬רק ‪H i H Y‬‬
‫מפני שראיתי להגאין בעל שאגת ארי׳ פיכן ע׳ מיש‬
‫והשיגויים והסתירית באגדית רבו מאד ‪/‬‬
‫ואדעםיגיא‬
‫על דברי התיס׳ כריתות הגיל • ומי יתן‬
‫יבמי ׳שאבאר במקנמ אחר‪ ,‬ובפרטגפרדו האגדות‬
‫הרומח לחך דבריתית ‪ ,‬שבמ'א יביאי כתלמוד •ראי והספורים אשדבירושלמי מן המפירים הללו בעצמם‬
‫אחת ובמקום השגי ירחו אותה‪ .‬אכן מן מה דמצינו ׳המובאים בש״ם בבלי בחםירוביתיר ובחילוף הן‬
‫מיגיות חפיכית ומתגגרות‪ ,‬מביש שזח דרכם לסתום באישי המדברים והן באימת המסופר‪ ,‬ואציג לפניך‬
‫כמקים אחד ‪ /‬ולבאר כמקים אדד ‪ ,‬כמושהראיתי בני ידידי רק איזהו מהן ומאלו הקיש על השאר * בי‬
‫דבמ״א פשוט לחשים כחגים שליחי דרחמגא ‪.‬גיגהו נשתנו יהאגדות בירושלמי מן הבבלי‪, .‬א׳( שיגוי‬
‫ובמקום אחר הוא בעיא דלא אפשיטא‪::‬‬
‫בשמות ׳החכמים ״ ב׳׳( דסיר ויתיר בסיפורים חללו •‬
‫‪.‬ג׳( ‪-‬פתירות בין בבלי לירושלמי מהיפיך לחעוך‪: .‬‬
‫הר הנחה הברירה הלזו‪ ,,‬רנה קשה לגו ביון‬
‫ולא‬
‫‪.‬שהתלמודבבלי יסוד ההוראה אצלגו א בשיס בבלי)דוליןקמיבע״א קידושין ל״ט‬
‫אשר גדולי הפיםקים שמי איהו למעיין‪ ,‬כמו רבותינו‬
‫עיב( פפיפר דאלישע בן אבויח‬
‫הרייף יהרמבים והרא׳ש ואין לגו בגולה מקור טהור לישנא ד ח ו צ פ י ת ה מ ת ו ר ג מ ן ראה נתון בפי‬
‫‪.‬בחלבה רק התלמוד הזה ‪ ,‬ואם סוגיות השים שיגות דבר א ח ר ועיי זח יצא לתרבות רעה ובפר^שבר‬
‫ואולם בירושלמי ‪1‬פרק ב׳ דהגיגה אמרו‬
‫ומתחלפות בפיםקי ההלכות שוב הכירה הרוצה ועונש‬
‫להורות הלבה למעשה‪ ,‬עוד הוא נבוך בדעתו לאיזה דאלישע בן •אמיח לישנא ד י ה ו ד ח ה נ ח ת ו ם‬
‫סיגיא יתן משפט הכבירה‪ ,‬והתירוץ בזה כיין שעינינו נהק ב פ י כ ל ב שותת דם ראה ‪(* :‬מהשםםיפר‬
‫בשוטטות על בל •אפיקי ים התלמוד ‪ ,‬ודבל מבורר בנמגיומא פיב ע״ב( שתי עוברות באו לפני ר ב י‬
‫ביו״ב‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫השתמשו סז״צ גינ בצמות ל ש ו ן ה מש ג ה ‪ /‬נמו שמציני)סנהדרין צינ ע״א׳(עלמאמר הוי הגל וקייס‪,‬היינושלא יעפיל איש לעלוס‬‫צממל‪/‬וסניא רשי׳ע״ז גלשון אן> אנןנמי חנינא״ניה אפל איןפוססיןסגונו׳לראו׳גגעו וזה גרון צחות השתמשו גלשון במשנה‪ ,‬נמיגית‬
‫•אפצ איןמטמא ג נ ג ע ס ‪ ,‬נ ן אדה אפל אשר איני רוצה להודיע מנמו ‪3‬עולס‪,‬אין גודוןין ומגקרין את־מומימיע׳ ג״כ ל׳גנלי וירושלמי *״‪1‬‬
‫דהגיגה נענין ל״מ זחלישע ‪1‬ן אגזיה‪ ,‬דאמוינן לא נן מנינן מציצין היק מפר עם הספר‪ ,‬מצילין אלישע אסר גשגיל תורתו‪ ,‬השתמ;*‬
‫גלשין המננה נדרן צסום ‪:‬‬
‫כנה * ‪ C‬לפעמים מצינו שינויים גאגדוח הלמוד בנלי עצמו‪ ,‬נמו גאגיה ז י ‪ ,‬דמיה)חוליי ןמינ ע י נ ( נרסיגן לפוגו‪0:‬לר׳מו‪21‬ע‬
‫כמחויצמן מוטלס ‪ 3‬א שפ כ ‪ ,‬ואולכ )קידושין ציע עיני( כגיוהא לשינו של ל׳ חוצפית נתין נ פ י ד ‪ 3‬ל מ ס ר ‪ ,‬ו ע ׳‬
‫)‪.‬נסוגות ביג ע י ג ( עזנדא דר עקיגא ע ב ‪1‬ס נצנא שנוע ‪ ,‬משונה כגיטל מכפי אשר אצ<;ו)נדריס נ׳ ע ״ ‪ 0‬נאשל&פעלז‬
‫*‪.‬הר**‬
‫‪ £‬א‬
‫שאלות ותשובות ס‬
‫ו‬
‫‪4‬‬
‫כאיב ה הפייר‪ ,‬לא תמצא העניניפ‬
‫שי‪1‬ר‬
‫‪5‬יו*ב שאתזים בולמים ונפיק מהם ר׳ יוחנן ושבתאי ב‬
‫»צר פירי ‪ /‬ובידו»לסי פ ׳ בתרא דיומא םפיפר שבאי‬
‫שווים בשים מקים נין הירושלמי‬
‫לפני ר׳ ט ר פ ו ן ‪ j‬מת שמסופר כתענית ף ג בי( על לבבלי ׳‪ .‬באשר היאה באגדית אשר רמזתי למעלה בי‬
‫» נ א חלקיה והתנהגותו עם החכמים עת כאי אליו חיץ מחילוף האומרים תמצא שנשתנו בחפר וביתיר‪.‬‬
‫לבקש מאתו שיתפלל על מטי• ‪ .‬םפיפר בירושלמי ואיםיף הרן עור איזהו דוגמאות ‪ ,‬ענק מיתת רבעו‬
‫פרק קמא דתענית ‪ /‬על חסירא דכפר אימא ‪ /‬מה הקרוש מםיפר אצלנו ככתובית קיג ע״ א ו ע ׳ ^ וא לם‬
‫שמסופר בנלי נעיז ייא ע *( על א ו נ ק ל ם דהניח בירושלמי פיט דבלאים ובכתימת פ׳ הנישא מפיפר‬
‫•ירי על המזוזה ואמר עבדיו יושבין מבפנים ומלר באופן אחד י‪ .‬עיברא רד׳ אליעזר בן עזרי׳ שנתמגה‬
‫‪.‬משמרי מבחוץ < היא כירושלמי פרק קסא דפיאיז על לגזזיאתחת רבן גמליאל ‪ ,‬משינה בירושלמי פ״י‬
‫‪,‬אד‪.‬ט ב ו ן דרכי שלח לו מזוזה ‪ ,‬ואמר לי׳ אנא שלח דברבית מכפי אשר אצלנו ככרבית ביט ע״א( ‪:‬‬
‫לך םילתא דאת דמיך יחיא מנטיית לך עיין שם • המאורע של ר׳ חנינא בן אחי ר יתישיע שהלך לגולה‪,‬‬
‫בתלמודנו כמנחות קיט עיב׳> מאמר ר ׳ י ח ו ש ע זעכר שם השבח‪,‬נשתנהבבלי כנדבות ם ג ע״אזע״ב(‬
‫ג ן פ ר ח* ה ‪ ,‬בתחלה בל האומר עלה אני כיפתי מכפי אשר לפנינו בירושלמי פ״ק יפגהררין ופיו‬
‫וניתנו לפני ארי ‪ /‬עתה בל האו‪:‬׳ר לי רד אני מטיל דגררים‪ :‬עיבדא דר׳ שמעין בן יוחאי והליבתי לםער׳‬
‫עליו קימקוס של חמין י‪ ,‬י ר ו ש ל מ י ריפ אלו דברים משינה בבל* כשנת ל״ג ע״ב( מן המספר בירושלמי‬
‫‪ :‬עבי! בית חעיו הנזכר בתלמודנו‬
‫ד‪.‬וא מאמר ר ׳ י ה ו ש ע ב ן ק ב ם י י ׳ ובפיט רבי פיט דשניעית‬
‫החילופים בשמות החכמים בין אגרות של תלמוד גמנחות ק״ט ע״ב( משינת בירושלמי פיו דיומא ‪:‬‬
‫*חשלמי‪ ,‬לבין האניות הנמצאית מפוזרות כמדד עים הקירות הדעיתשתגיעי לאבותינו בחירבז ראשן ושני‬
‫ואניות ובאבית דר׳ נתן« ובמהבת פיפרים‪ ,‬אשר וחורבן ביתד‪ ,‬משינה אצלנו מ י ט ן ‪ :‬״ ת ג״ו ני?( מבפי‬
‫גתחברו מחכמי ארץ ישראל כמו בבלי כיומא ל״ב אשר בירושלמי היד דתענית ומדרש קיגית ״ עיברא‬
‫עיב( אמה ה ל ל מחייב עניים * ובאבית דר׳ נתן דר׳ כהנא שבי־ח לארץ ישראל יראה את ר׳ יוחנן‬
‫פרק ששי נאסר ר ׳ ע ק י ב א מחייב את העניים‪ :‬כביקקי״זעיא( איננה דומהלעיברא זאת באח לני‬
‫גפבה ךיט ע י « אמרו על ר׳ ייתן בן זכאי שהית בירושלמי פ״ב רברבית ‪ :‬עיבדא דר׳ אליעזר הגדיל‬
‫יודע שיחת עיפות <דקלי& דבר קטן ידבר גמל ו ורובם• דורו שברבוחו כבימ ניט ע*ב( משיגה מכפי‬
‫ובמס׳ פטיו היט מהיפר זאת על הלל ‪) :‬תענית ךיח הפ־פיר מזה בירושלמי פיב דמוע‪ -‬קטן‪ :‬מיתת של‬
‫עיא( מפיפר עלד׳ חנינא בן ריפא דאמרו עליו מיחב ף׳ אליעזר הגדול ‪ ,‬וחליצת תפילי׳ עיי בנו הנזכר‬
‫יהבימשקל לא שקלו‪ ,‬ובמירש רות פיף פיפקא קטן אצלגו <פ‪:‬הדרץ ם״ח ? * א ( נשתנה מכפי אשד‬
‫וגריל שם ת א ‪ ,‬מפיפר בן על ר׳ חייא רבה * גגיטין נ* מפיפר בירושלמי ספ*ב דשנה ״ עינדא דאילישע אחר‬
‫עיב( א מ ר ר ׳ פ נ ח ס עי ר ו ב א אני הייתי כץ המפיפר בתלמודנו גחגיגח י״געיא( משינה םבפי‬
‫גדולי רומי ושקלו יתוש של טיטים ומצאוהו בצפיר המפיפר ממנו בירושלמי פ׳ב דחגיגח ומדרש קינות‬
‫יתד‪ ,‬ובמדרש ויקרא רבה פב״ב אמר ר ׳ א ל י ע ז ר ‪21‬יםקא ליני פה הלילה ״‪ .‬מה שמפייר גשבת ל ע״ב>‬‫ב ר • י ו ם י אני הייתי ‪ p‬גדולי תמי ושקלו את‬
‫דשאל שלמה לחבמיס אבא מת ומיטל בהמה‪ ,‬משיגה‬
‫היתוש • יבןמםיפר באבית דר׳ נתן ספיח שגנבו במדרש קיהלת פיפקא בי לבלב ההי טיב מאדי׳ חמת‪:‬‬
‫לסטים את המירו של ד ׳ ה ג י ג א ב ן ר ו מ א ‪,‬ולא ע ו י י א דר׳ פינחפ ונהר גינאי גהילין י ע״א יע״ב(‬
‫משינה בירושלמי היא דרמאי‪ ,‬ואין רצוני להאריך רק‬
‫דצה לאכול אצל הלסטים ‪ /‬יבירישלמי פ״ק ררמאי‬
‫זאת צריך אתה לרעת לדבר בריר‪ .‬בי ב ש ו ם פ ע ס‬
‫ופרק ו׳ דשקליס _ מםופר ע‪:‬ין זה על חמירו של'ר‬
‫־פגוןס ב ן י א י ר < וכדומה תמצא עור‪ .‬חילופי • לא תמצא ספירי הירושלמי שייים לבבלי רק משונים‬
‫פעם ברב ופעםבמעט‪• :‬‬
‫שמות כםאורעית ואב״מ לחשונ פהבל הפרטים ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫מהר״י ברלין‪ ,‬ועיר הרנה אשר עוררתי עליהם גהג*ת על השים‪ ,‬יכן תמצא סילוני ניס אות בעין יעקב משיגות הרגה מגייסות‬
‫התלמוד‪ ,‬ע׳ כברכות ס׳ עיא( ניסינן נהלמוד ‪ /‬והיינו דר‪ 3‬אחא דאיר מחא הנמס להקיז ואין לו הננה‪ ,‬אנן בעין יעהנ מהמר‬
‫<׳ אחא מאמר גפני עצמו‪ ,‬יציג ה י י נ ו ד ר ׳ ‪ .‬א ח י וזה יוצדק ייתר‪ :‬יע׳ גיכ כמנילה יינ ע י נ ( מרדני מינמר ‪3‬גימי‪0‬ו הי׳‬
‫ייש שמה נעיז יעקג גירסית משונית מן השים‪ :‬ת׳)נרכית ניה עינ( האי מאן דמסתפי מעינא גישא ‪ ,‬לומר אנא פליני ‪ 3‬ר‬
‫פ ל ו נ י מזרעא דייםף אתינא ‪ ,‬אנל נעיז יעיג הגי‪-‬סא אנא פליט‪,‬נ ר פ ל י נ י ת א ‪ ,‬וגירסא זו נכינה ייתר ‪ ,‬וכן מצעו נינ‬
‫כשנת ס״ז עיח׳( צזכרז כל הלחשים‪ ,‬נלשין פלמי נ ר פ ל ו נ י ת א ‪ ,‬ואמרו נינ כשם ס״ו ע ״ ‪ 0‬כל מניעי ננמא ד א י מ א ‪,‬‬
‫ופירםיי ככל הלחשים נזכרו רק שם האם לנד עיש ‪ ,‬וע׳ שי״ס הרשגיא סי תאיו םי׳ » ז ‪) ,‬מפי מיזיתני לגגיר כמפירכם החכם‬
‫הבלם מיה׳ יצחק איציק כהן נ״י מייארשיי שמעתי ‪ ,‬דמפיו נזכר בהך דנרכית אנא פלוני נר פלוגיתא ה ו ר ע א ר י ו ס ‪ 7‬קא‬
‫‪:‬אתינא‪» ,‬ה יעשה אם היא כמ א ו ל ז י הראי צפ נא מזרעא ליוםן׳ ומש•! מזכי׳ר שם ה א ס ‪ ,‬ד אפשר דמצר אמו נא מזרעא‬
‫של יוסד׳ ‪:‬‬
‫י־ ‪• • :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫ח ט‬
‫שאלות ־ ותשובות פימן> א ‪,‬‬
‫י> נ ח תרבה סתירות מהיפוך ל ה י פ י ך תמצא בין‬
‫‪ ..‬שני תתלמזדיס הללו ״כמו שרמזתי בספרי‬
‫ממאי התלמוד ־‪ ,‬וכאן אפ־ט איזהו מחם‪ ,‬כמו כבלי‬
‫;חולין צ״ח עיב(ר׳ יוחנן ודיל רצו לראות את שמואל‪/‬‬
‫ואמרו לינוקא פסיק לי פםיקיך ואמר ושמואל סת ‪,‬‬
‫ו ל א ה ו א ל א ש ב י ב ש מ ו א ל ‪ ,‬רק בי חיכי‬
‫ז לא נטרחי׳ לר יוחנן ‪ /‬ואולם בירושלמי פיו דשבת‬
‫אמרו רבן הווי ו ש ם ו א ל מ ת כאמת ״ ובן כגיטין‬
‫ן׳ ע״א( רמר עוקבא ‪ .‬ש ר ט ט וכתב אל תשמח‬
‫ישראל אל גיל כעמים ‪ /‬ובירושלמי פיב דמגילת‬
‫אמריגן רכתב ב ל י ש ר ט ו ט רק דשינה את לשון‬
‫המקרא יבכר התע רה בתוס גיטין ע״ז ״‪ .‬בו ביום‬
‫שמיגו אתר׳ אלעז׳ בן עזריהלגשיא‪ ,‬היה אז לרעת‬
‫חדל כברכות כיט ע׳א( בן י״ח שגח\אולס ביהשלםי‬
‫י״״יי דברכית על משנת בן זימא מזכירים יציאת‬
‫פ״ק‬
‫בצרים ‪ ,‬נאמר רהיה ראביע אז בן ש ש ת ע ש ר‬
‫ש נ ה ‪ ,‬ובענין ז־‪ .‬יש נ״מ גיב לענין הרין‪ ,‬בי ממאר‬
‫נטור חיימ סי ז׳ ר א ן ממנים דיין עד שיהא בן שמוג׳‬
‫עשרה שנח ‪ ,‬ובתלמורנו אמרו דבל הדינים אשר דן‬
‫יאשיהו מבן שמינה ע י בן ייח שנה החזיר הממון ‪,‬‬
‫ובטור הביא כשם הירושלמי ‪ ,‬דמן ייג שנח ואילך‬
‫מותר ל דיין לרון‪ ,‬א״ב כזה הירושלמי לשיטתו הולך ‪,‬‬
‫דראנ״ע יוביח דלא הי׳ לרעת היהשלמי בעת‬
‫שמינוהו לגשיא רק בן ששח עשר שנת‪ ,‬וע״ב דמותר‬
‫לדון אף קידם בן ח״י‪ ,‬םשא״ב לרעת הבבלי דראביע‬
‫הי׳ אז באמת בן י״ח שנח‪ ,‬א*ב אין ראי׳ להתיר להן‬
‫קורם בן חיי ‪ :‬־ ויש עיר סתירות וח לופיס חרבה בין‬
‫שני התלמודים אולם אין רצוני להאריך בפינח זו רק‬
‫באתי לעורר על המעיין על שלשה פינית הללו ‪,‬‬
‫והמחפש בעין פקיחת ימצא יותר מפח שכתיב באן ״‪.‬‬
‫ד ד י ספק ידעת בני הטעסורםבה שנתן דמנו‬
‫הדמבים בםפרו הגבבד׳ מורהגמבים פע״א‬
‫לראשון על מה שדרשו חזיל‪ .‬גגיטין ס עיא תמורת‬
‫י״ר עיב> רבדים שבעל פח אין לאםרם בכתב ‪ ,‬מפגי‬
‫שהכתב יפיל בו הטעית וספקית הרבה‪:‬ופלות בלשון‬
‫המחובר בספר ‪ /‬י ‪ .‬ומפגי זח השאירו את חלבית‬
‫הםקיבלות בסיגי שיחי׳ נמסרות מפח לאוזן‪,‬למען לא‬
‫יחובר עליהם שגגה ע״ב ‪ /‬ורק משום עת לעשות לה׳‬
‫הפרו תירתיך התיה בזמן ר׳ יוחנן ו ד לקיש כתיבת‬
‫האגדות כגיטין שם( ואולם החלבית נשארו באיסיר‬
‫כתיבת ער דור רבנן סבוראי ‪ /‬ובםיש בספרי ממא‬
‫ל ד ב ר י ‪ .‬והחלטתי י־‬
‫מלך רומי ‪ /‬וקכץ כל חבםי הארצית‪,‬יויסד ששח סדרי‬
‫משנה ובד עד שעמד ר׳ אשי‪ ,.‬ונתן לו הקכיח חן י‬‫בעיני מ ל ו פרס‪ ,‬ושלח וקבץ כל חבםי הארצות אשר י‬
‫בזמנו‪ ,‬והעמידו פירוש חםשנח עלמתמגתה; יהוא י‬
‫תלמוד נבלי ‪ ,‬ופדהחו בהסכמת בל חבמי דורו • ‪,‬‬
‫־‬
‫־•‬
‫י‬
‫‪• X‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ואחיכ עטרו צרות דנית לישראל‪ ,‬ונתפזרו החכמים‬
‫פיזורגחל‪ ,‬ו ה ת ח י ל ו ל כ ת ו ב א ת ‪:‬התלמוד‬
‫בספר עכיל‪ /‬וע׳גיב פםיג מ״ע סיח דיןמכבת ומבעיר‪,‬‬
‫נדון כרמת ותפלות שאין מצילין אותן מפני הדלוקה ‪/‬‬
‫כתב ר״י הקא ב י ם י ה ת נ א י ם ו ת א מ ו ר א ים‪,‬‬
‫שלא ניתנו לכתוב לא ה ת ל מ ו ד ו ל א ה ת פ ל ו ת‬
‫משום דברים שבעיפ אי אתה רשאי לאומרם בכתב ‪,‬‬
‫אבל עתה מות׳ לכתוב הכל ‪ /‬עב יפ מוכח דעתו דגש‬
‫בזמן האמוראים לא היו עדיין הלכות בכתב רק בע״פ‪,‬‬
‫ולא התחילו לכתיב הלכות רק כזמן רבנן סבוראי ן‬
‫ועתה מצאנו בי השינויים וחחילופים אשר נמצאו‬
‫אצלנו הן בהלבית וחן באגרות נסתבבו‬
‫ספנים שינים ״ הסיבה לחילופים בספרי אגדה‪ ,‬הוא‬
‫ייייייייייייי‬
‫ץ־‪1.‬י»»*« י־י<י*»*‬
‫•ייי» כימי דבינו‬
‫עוד‬
‫כתובים מזמן קדמון ‪,‬‬
‫כיון שחיו‬
‫הקדוש ור׳ חייא רבה כמו שהזכרתי כספרי מביא‬
‫התלמוד‪ ,‬הנה בלי ספק במשך הזמן נתהוו תעתקית‬
‫שינות ‪ ,‬ושבושים הרבה ‪ ,‬כי הכתב יפול בו הטעית‬
‫וגרמו העתקות האונות ‪ ,‬נוסחאות מתחלפות ‪ ,‬וזאת‬
‫הסיבה הראשית לאלו השינויים וחילופים והסתירות‬
‫אשר רמזנו עליהם למעלת ‪.‬״ ואולם בשיניי עני‬
‫ההלכות אעיפ שהיו רק מקובלות בעל פה ולא נחקקו‬
‫עדיין בספר‪ ,‬ונמסרו מפת לאוזן ‪ ,‬בבל זאת חיתח‬
‫נשנית המשנח עוד מזמן הלל בישיבות שינית ‪ ,‬חן‬
‫בארץ' ישראל והן בבבל ‪ ,‬ובל חכם היה שונה‬
‫לתלמידי) בסדר הנאות בעיניו‪ ,‬ולפי חות דעתו חעל‬
‫הסדר אש^חיה כשר ונכון לפניו ‪ /‬והן רבעו חקרוש‬
‫במשנה והן ר׳ אשי בסדר הגמרא ‪ /‬כל אלו היו רק‬
‫מ ע ת י ק י ם ו מ ס ד ר י ם ‪ ,‬והכניסו בסדרם‪,‬ברוב‬
‫הפעמים הסדר מזמן קורם ; ולרונמא אראה אותך‬
‫סדר המשנה פיק דשבת ‪ ,‬כלם משניות קדומות‬
‫מהלכות שנאמרו בעליות חזקיה בן גרון ‪ ,‬עת עלו‬
‫חכמים לבקרו‪ ,‬ורבו ביש על ביה ‪ ,‬י וי״ח הלכות‬
‫הסכימו כ־״ש וכיח ‪ /‬ובייח חלבית נחלקו ורמ ביש על‬
‫כיח‪ ,‬וייח הלבות נחלקו ומחבקת כמקימח עומדת‪,‬‬
‫ע׳ רמביס פי׳ המשנה פיק דשבת י‪ ,‬והנח רביגו‬
‫הקרוש הסדיר במשנתו לפי סדר ההלכות אשר נמנו‬
‫ורבו אזבעליתו שלחזקיהבןגהן ‪ ,‬ואיבליקקו׳‬
‫התום׳‪ ,‬מדוע לא נקט רביגו הקדוש ‪ ,‬דין דלא יצא‬
‫חייט במחטו‪ ,‬קורס לריגי יציאות השבת כיה דמיירי‬
‫מדיני ערב שבת כמי שדרכם בבימ‪ ,‬אולם הבא כל‬
‫חטשניות השנויים בפיקדשבת לאוםרר שלוחם‬
‫י‬
‫קיתן‬
‫י‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫ממקימח כבים ואמת ‪:‬‬
‫ן‪1‬ןיך ־ צריך שתדע רעיי ישנתרבו ספה האגדות‬
‫* י בזמן חכמי התלמוד‪ .,‬והיו ידועים התב םהס‬
‫להקטניס עם הגדולים י״ ־‬
‫ע״י הדרשות שדרשו חחכםי׳‬
‫בשבת לפני המין העם‪ ,‬ום‪£‬גי זח מציגו חרבה אגדות‬
‫דלא^‪:..:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫* גישל• * •‬
‫‪:‬‬
‫‪ ,‬שאלות ותשובות פ י ק א‬
‫דלא נתבארו פרטיהם בתלמוד‪,‬ירק רמזי כקצר׳יעניני׳‬
‫האלו הידועים ‪ /‬ותניחו מלבארם כי חשכו שנודעו לכל‬
‫‪.‬תלמיד עם מבין ‪ ,‬וחשכו‪.‬למשפט שלא להכפיל‬
‫ה ד ב ר י ם ‪ ,‬ובםאמלאשריעדתי על עגין מאלות‬
‫כתבתי בארוכה‪ ,‬וכאן אכתוב רק איזהו מהם ״ בש״ס‬
‫כסנהדרין ם׳ו עיב( התיכהו ר׳ עקיבא וטרנוסהפיס‬
‫נדון קדושת יום השבת‪,‬והשיב ר‪:‬ע סמבטיון יוכיח ‪,‬‬
‫הנח לא נזכר בתלמודנו מאימה ממתות סמבטיון ‪,‬‬
‫ואיזה יחס יש לנהר זה עם‪.‬יום השבת ‪ . ,‬ומה ראי׳ יש‬
‫לקחת ממנו על קדושתו‪ ,‬אכן סמכו חז״ל כאן על״מה‬
‫כבראשית רבה פייא‬
‫שידוע כאגדות ‪ ,‬ומחם‬
‫ובתנחומא פ׳ ת ש א ( ‪ ,‬שנזכר שמה׳• שבבליזםיהיא‬
‫זורק אבנים ובשבת נח • יכן אמרי כשבת קייח עיב(‬
‫כל השומר שבת כהלכתו ‪ /‬אפילו עבד עבודה זרה‬
‫כאנוש *( מוחליןלו‪ ,‬הגה אין זכר במקרא ‪ ,‬בי‬
‫אגיש ובני דורו עבת עבירה זרה ‪ /‬רק העגין גורע‬
‫במדרשות ‪ /‬ובפרט כביר סיפ ךג> ״ אמרו כחולין ציב‬
‫עיב( תנא עילין ומסתבלין כדיוקנו של מעלה‪ ,‬ייורר־ן‬
‫ובפתבלין בדיוקגו של מטח ‪ ,‬ופירש״ דהכויגה על‬
‫‪t ••:‬‬
‫•‬
‫‪(**.,‬‬
‫יעקב אבינו אשר וטול‪/‬ו נחקק ככסא יכבוד‬
‫וענין זח לא נמצא בתלמודנו» רק בםירש פ׳ ויצא‪,‬‬
‫עולים ויורדים ביעקב ‪ /‬שנאמר ישראל אשר בך‬
‫אתפאר ‪ ,‬אח הוא שאיקיניס שלך חקוקח ב כ ס א‬
‫הבכור למעלה‪ ,‬עולים למעלה ורואים איקינים שלך‪,‬‬
‫וע׳ ל ב כביב ניח ע״א( נסתבלת ברמות דיוקני‬
‫עיש‪:‬‬
‫•‬
‫} ז י ך כסנהדרין מיטע*א(אמרינןבורוםירחגרמו‬
‫לאבנר‪ ,‬הנה אין הבנח לפי פ ש ט ת התלמוד‬
‫*‬
‫מה כיינו הזיל בזח ומה הוא םירח‪,‬אבן כל ענין טענתם‬
‫מבואר בירושלמי פ״ק דפיאה ; ומדרש פ׳ אמיר ‪/‬‬
‫כיבפירשיי'שם סנהדרין מסופר כל הענין אולם גם כן‬
‫בהעלמת המקיר(‪ ,‬והזיל כבכל• הניחו שחעניןןנירע‬
‫עיר אמרו‬
‫‪:‬‬
‫עיפ הירושלמי אשר נתחבר קידם‬
‫מלמד שמעל עבן בשלשה‬
‫כסנהדרין מיג עיב ־>‬
‫חרמים ״ יכ׳ רש״י רלא אתפרש‪ ,‬אילם המקיר הוא‬
‫בירושלמי סנהדרין פיר מיתית דעבןמעל בד׳ הרמים‪,‬‬
‫חרם ע ר ר ‪ ,‬חרם מדין‪ ,‬וחרם םיחין ועיג ‪ /‬ובתלמודנו‬
‫פיחוןועוג נחשבו לאחהכיין שחי׳ הביביש בפעם אחד‬
‫וע׳‬
‫‪ -‬י ‪.‬‬
‫הרמנים כ׳ פיא מה׳ ענזים ורקותיהם‪ ,‬גימי אנוש טפו גני אדם טעית גדול‪ ,‬וחשגו גי צבא השמיס הס אלהית‪ ,‬ו א ג ו ש‬
‫*(‬
‫ע צ מ ו^מ ן ה טו ע י ם ‪ ,‬ומרן הכימ לא התעורר על המקור‪ ,‬ומניצ לרגינו ומנו‪ :‬עצמו היה גינ מן הטועים ‪ ,‬ולדעתי‬
‫״‪, ,‬״‬
‫?;׳ ״^ הוציא רנינו זיל"? מן מיש כשנס קי'מ עיג( אפילו עגד ענודה כ א נ ו ש ולמה לא אמרו כ ד ו ר א נ ו ש ‪ ,‬ומזה דאנוש עצמו מן‬
‫הטועים היה זעגד גיכ לצנא כשמיס ונסילהס‪:‬‬
‫פי‬
‫‪ytf W‬׳‬
‫‪ rfoh‬ה<'‬
‫<‪ (** j* /j‬נשקן על פני כל כתלמוד‪ ,‬ני הי׳ חצלם למנה כנמה כלגלה ‪ ,‬המכונה גמשנה וגוייגזא‪ ,‬נשם מעשה מרכנה‪ ,‬והתעסק‬
‫יודע הי׳ גצלאצ‬
‫באלכית ונסודוס ההווה‪ ,‬וגינ בצירופי אוסיוס שב כוי׳ ושמית המלאכים ‪ ,‬ע׳ כברכות לה עיח( ‪,‬‬
‫‪^,‬־ _‬
‫‪ ,‬לצון אותיות שבהם נברא שמיס וארז ‪ /‬עוד אמרו כקידושין ע י א ע י א ( שס כל י״ב מוסלין אותו לגל חרם‪ ,‬שם של מיג היודעו‬
‫‪ I I‬אביב למעלה ונכבד למטה‪. ,‬וע׳ ירושלמי פיג דיומא בראשונה הי׳ גמכו לנל אדם ‪ ,‬משרבו הפריצים לא בי׳ למסר אלא לנשרים ‪,‬‬
‫שמואל כיה ענר גמע פרסיים מקלל לנרי׳ ני׳ ז ע י ת ‪ ,‬עיש‪ ,‬ושס הזכירו ומאן דרגל לילשהמש גשם״לא יכול מיכל מנר <ש כלום"‬
‫כחולין ז׳ עי‪ (6‬מפ״ז‬
‫ואולי ל׳ פינחס בן יאיר שהי׳ מיל ננסים ונהר גונאי נקרע עיפ דגריו וגלי ספק הי׳ משתמש גשמית‬
‫לא ה»׳ אזנצ משיא איש נמז שנזכר שמה ־ זע׳ רשיי)סיכה מיה עיא( דיה אני זכו שהוא שס של עיג היוצא מקרא ויסע וינא ויט ‪,‬‬
‫ועוד אמרי‪,‬בעדרש בראשית פעיד על קרא מס הגוי אשר יעגידו דן אנכי‪ ,‬בשתי אותיות הבטיח הקניה שהיא גיאל את יכרסל‪ ,‬יגואל;‬
‫געיב אותיות וכז׳ מן לבא לקחם לי גיי ‪ /‬עד מוראים גדולים עיג סותיוס הם‪ ,‬ועוד אמרו במורש סיפ לך האבוס הן הן כמרמה ‪,‬‬
‫ובמדרש סיפ אחרי ‪ /‬אמרו שם וסנססו בשמיכה‪ ,‬שעי נ ה מעיד עציה ‪ /‬ו ק מציגו ‪ /‬סרנה חכמים שהי׳ משתמשים גשמות הקדושים‬
‫ועשו מופתים יוצאים מגדל המבע גיגמומ מיע ע י ג ( דישעו׳ אמר שם ואנלע באיוא ‪ ,‬י ועי כסנהדרין ס״ו עיג( ר׳ סנינא ור׳‬
‫אושיעא נלמעלי שבתא הוי עסקי בהלכותיצירה ומנריעגלא סלסא פירשיי עיי שהי׳ מצרפים איסיות הכם שנהם נגראהעולם ‪,‬‬
‫ואין נאן משום מכשפות‪ ,‬דמעשה הקניה ע י י שם קדושה שצו עיש ‪ ,‬ו ע רשיי כחולין קיה ע*נ( דיה אמרו אינהו »למ‪ 0‬עיש ‪,‬‬
‫וכל אלו השמות ‪ ,‬ודרך ההשסמשות בהם ‪ /‬הי׳ נמסרים מפה לאוזן לד! לנעלי הסגולה‪ ,‬נמו שהבאתי לעיל מנגלי קידושין ירושלמי‬
‫יומא‪ ,‬והי׳ אצלם חכמה ידוע ‪ ,‬ולא נזכר בסלמודט מזה רק נרמז ‪ ,‬ע׳ בנלי וירושלמי רפינ דחג גה והן צריפי השמות ונאור שם‬
‫ע״ג ושם מיב ושם של ייג הנזכר כקידושין עיא מיא( והן שמיס המלאכים אין להם ונר ננםגי ו‪,‬זדש‪ ,‬רק מקובל בעל פה ‪ ,‬וכבר‬
‫אמרו י בירושלמי פיק ךראש השנה שמות ה מ ל א כ י ם ע ל ו מ ב ב ל ‪ ,‬נראשינה נ ע ויען‪ .‬אלי אהד »ן השרפים‪ *,‬אופנים‬
‫עומדים ממעל לו‪ ,‬מכאן ואילן ~ מגלות נבל ואילן ־ גאמל והאיש ג נ ל י א ל ‪ ,‬נ י א ם מ י כ א ל שרכס‪ ,‬וסן ני בכפרי נביאים‬
‫לא נזכרו יי! אלו שני כמלאכים לבד‪ ,‬גבריאל ומיכאל‪ ,‬בכל ואמ נמצאו מול מנה שמזס מלאכים בשיה ומדרשים‪ ,‬כמו רפאל כנימ‬
‫פיו ע״א( ונילי עול קודם לזה בםפר ע ו ‪ 3‬י ה‪ 0 ,‬נ ד ל ס ו ן קושל קושרים לקונו כחגיגה י״ג עיב( < מ ט ט ר י ן שר העולם‬
‫<חזלין ‪0‬׳ ע*א‪/£‬אי?»א< שר כפנים כ ברכות גיא ע״א׳( ומלאן א ו ר י א ל <זנר אבות ללי נ‪0‬ן פי״‪,3‬סמאל שר של אדום‪ ,‬כסוטה י׳‬
‫ע י ג ( גא ‪8‬מ*^ יי^* ‪ ,‬וע׳ לשיי כס מה ניט עיא מכוה י״‪ 3‬מ״א( דוגו־ל של של גבל)עץ יעקב פ״מ ויומא ובגמרא שם למגל‬
‫אצלנו(‪ :‬וכל מלאו הי׳ ממווה על לגר מיוסד נמו גבריאל ממונה על בישול פיווס‪ .‬כסנהדלין ציה עיג‪ c‬נשאהה יוצא לנשל'פירימ‬
‫מק?‪.‬להם; ו ע ‪ /‬ג ״ ל ) מ ה מ י ן נ י ד מ י ג ( שמס כקנא גבריאל לוס פסקניות‪ ,‬ושלש שמיס יש לו פסלון חכמו? כנרין עיש‪,‬מלאן‬
‫המעונה מלהגיח לילה שמז)מס ע י ז ע י ג ועי כ סנהדרין ציו ע'‪ (6‬אוס‪ 1‬מצאן שנזדמן נאגרהמ לילה שתו‪ ,‬מלאן הממונה על מ ר י‬
‫(‬
‫‪t‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ץ‬
‫יורקעי‬
‫שאלות ותשובות טיטן^זא‬
‫ו‬
‫יעי ג״ב )קידושין ליא פוף עיא( יש מאכיל לאביו מורח עניים במקומם ועשירים־במ^ם אחי ‪ /‬מאשר‬
‫פסיוני וטורדו מחיי עולם הבא יכו׳ ומרומז עלמה דרבס לדבר במקומם בקצדח ‪ ,‬ו ל ר מ ו ז ע ל ‪-‬עגיניש‬
‫שנזכר ביחשלמי פיק רפיאה ופיק דקירושין במעשה‬
‫מבוארים בארובה במיא*‬
‫צריך אתה לרעת בי‪-‬עגיגיס המגונים־ אשר‬
‫שאירע עיש ״‪- :‬עור )ביב ח׳ ע י א ( ‪ .‬פרנסני בכלב ע ו ד‬
‫ו כ ע ו ר ב ‪ ,‬ולא ידעני איך הקביה מפתם העורב ;‬
‫אירעו לפעמים‪ ,‬יחיו ידועים בהמון בבל זאת‬
‫י‬
‫ופירשיי הקביה מזמין לעורב יתושים בתיך צואתו חז״ל שמרו פיהם ולשונם שלא להוציא י דבר מגעח‬
‫ואוכל אותם ‪ ,‬ובן פירשיי געירובין ביא עיאך‪.‬ואף משפה ולחוץ וצוו אותנו גיב לםפר בלשון נקיח‬
‫שנעלם עדיין ממני המקור לאגדת זו ‪ /‬בבל זאת הזיל <פםחיס ג׳ ע״א ועיב( ‪ ',‬לבן על ענינים כאלו רמזו‬
‫כיונו וראי על אגד ידוע ומפורםמת‪,‬איךפתפת העורב "עליהם בשים אבל לא בארו הענינים היטב ‪ ,‬כסו‬
‫;‪•V‬‬
‫מושגח מאתו בפרטית ‪ :‬וע׳ גיב'מרדים פיה עיא( )קידושין פ׳ ע״ב> כי הא דחוי עובדא ואפיקתי׳‪ ,‬ואינו‪,‬‬
‫בצדקיהו ונמכדנצר‪ ,‬מאי טעמא לא אמריתו לצרקיהו‪ ,‬מבואר מח הענין שמח‪ ,‬רק בתום׳ הביאו בשם ריח י‬
‫סיר ישבו לארץ ידמו ‪ /‬איריוחנןששס ט ו כ ר י ם עיבדא מגונה והיה נודע למפרשי התלמוד ב ע י פ ‪' " ,‬‬
‫מתחתיהם‬
‫והנח ענין זה כמו שמסופר לפנינו וע׳ גיכ )סנהדרין י״ט ע״א( דהתקיני שתהא א ש ת ״‬
‫כבבלי‪ ,‬משולל הבנ׳ ואיזהו כרים הי להם‪,‬אשר חצרבו מחלבת ובגח אחריה משום משום מ ע ש ה ש' הי הר י‬
‫להשמט מהם ‪ ,‬אבן עקד אנדח זו מקימח‪ ,‬במדרש י ואין זכר למעשה סטנח זו ‪ ,‬ר ק ר ש י י ד ל מ ב א ר כליי' ״־‬
‫קינות פיםקא י ש מ לארץ ירמו ‪ ,‬כי בהחלה כיבד ספק עיפ מת ששמע מרבותיו ‪ ,‬ובן הרכבים פ ך א‬
‫נמברנצר את סנהדר׳ ישראל ‪/‬‬
‫והושיב א ו ת ם מה׳ איסורי ביאה ע״ש ‪ ,‬וכן כשמזכירים הזיל ענין‬
‫על‬
‫בקתדראות‬
‫ה ב ר י ם ‪ /‬ומיד כי דור עס בת ש נ ע ‪ ,‬דברו רק כרמז בלשון כ מ ע ש ה‬
‫שמע דבריהם וטענוחם ‪ /‬הורידם מן הבםאית על ש ה י ה ע׳)בחובות ט׳ עיא( וא״ת מעשה שהי׳ מפני‬
‫הארץ ‪ /‬ושמט מהם הברים אשר ציה להציע בעבורם מה לא אכריח ‪ ,‬ובן עגין זמרי בן מלוא עם כזבי בת‬
‫על חקתדראית‪ ,‬וחשים כאן רמז בקצרה מהשמטת ציר גזבר בדברי חז״ל בלשון במעשה שהי׳ נע״ז ל״ו‬
‫חברים ומהורדתם לארץ על המפיפר באגדה ‪ /‬מאימת ע ״ ‪ 0‬וגם ענין צרעת‪ ,‬או חזיר ‪ ,‬לא הזכירו חז׳׳ל‬
‫הנמר אשר חלק להם נתדלח‪:‬‬
‫בלשונם רק בלשון ד ב ר א!זר‪,‬ע׳<חוליןק״יע״כ>‬
‫^ ז ן ף אמרו )חגיגה ייר ע ב> אתם ותלםירבס מיס הראשונים האכילו‪ ,‬דבר אחר והכוונה על חזיר ‪,‬‬
‫ מובנים ל כ ת ש ל י ש י ת ומה היא בת‬‫י‬
‫וע׳)בתומת ס״א ע״ב( דבר אחר חזאי בי׳‪(* :‬‬
‫שלישית? רשיי זיל לא פי׳ כלום‪ ,‬ומהרשיא דחק בזה‪,‬‬
‫ביון שהצעתי לפניך לפעלח ‪ ,‬הנחות‬
‫אולם מבואר מדרש חזית פיםקא מישרים אהמך ‪n T O V ,‬‬
‫מישרי׳ זו בת שלישית שנאמר והבאתי את השלישית‬
‫שונות י על עניני אגדות‪ ,‬והייצא‪.‬מאותן‬
‫כאש ‪ /‬וצרפתים בצרף"ככף עיש ‪ ,‬י‪ -‬ראינו רבת י הקדמות הברורות א( כי רבו ההעתקית מספרי אגדה‬
‫שלישית היא המעילה בין שאר כתות המקבלות פני מאשר בי עוד מזמן קדום הורשו לכתוב אותן בספר‪,.‬‬
‫השכינה‪ ,‬וחז״ל בתלמודנו כיונו עין • ועל דרך וביא כרבם לעצמו ב( כ• בספרי אגדות ר מ השינויים‪,‬‬
‫התנהגותם בזח מונו חז״ל בירושלמי ‪ -‬בריח דברי והחילופיס‪ ,‬ובבל מאורע תפצא העתקות משונות ‪,‬‬
‫ועובדא‬
‫‪s‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪f‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫יורקמי שמו גפההיס קי״ו עיח( מלאך הממונה על כמחיה דומה כמו)גרנות חיי עינ( ודלמא לדומה מסוונהו והוא בעצמו י ‪/‬‬
‫ממונה על מוחיס )הנהדלין ציד עיא(‪,‬אוסז מלאן כממונה מל כרורוה דימה כמו‪ ,‬מלאך כממונה על משמים רידיא שמו)סעג^ג‬
‫ניו עיג( זע׳ רשיי)מהדס ו׳ ע'‪ 0‬ליה אפילו כמלאך א ן> ‪ 1‬ר י יפיז עגן אורו‪ ,‬וע׳ חוה׳ )נדה מיו ע י נ ( דיה מלאך ‪ ,‬של‬
‫של מצוית רהנ כמו‪,‬־ שר ‪5‬ל עניות כגל שמזנפסהים סייא ע'‪ (3‬שר דמיוני נקיד גמי׳)‪5‬ם(עוד הזכירו הזיל גרוב פעמים של ההם‬
‫גלי כינוי שלו כמו <ס‪:‬הלרץ ניב עינז סרק עליו ש ר ס ל ג ה י < ס שיניו‪,‬ש ל של י ם נזכלי גיטיןסיז עינ ובירושלמי יפ״ד מיתוס(‬
‫ועי הוס׳ ןע״ו»יז עיא> דיס עד שאנו מנקשים‪ ,‬שכ׳ ם ל ש ל ה ל י ‪ 0‬כי׳ • אמר כר כעולם לפרו לבשיע צנמגו עשה לצדיק‬
‫‪1‬ה)סנהדרין צ' ר עיא( זכגל אמרו נממש מה פ׳ נראשיס ‪ ,‬אין לך כל עכב זעכנ כאין לז כר מלמעלה ואזמר לו גלל ‪ • /‬זע׳ גיכ‬
‫מדרש קינות פיסקא ףצא מגש ציון איל עלפון כשפושין ישראל רצונו של מקום מיכיפין נח גננורמ של מעלה‪,‬׳ זנן עגין פמליא של‬
‫מעלה מכל במדרש בלאשימ פיסקא נענה אדם ‪ /‬ונן ענין אסילי כפיגזד כזכר‪) -‬בונוס ‪0‬״י עי‪ 1‬יגיגה מיו ע״ג מיז מיא מהדרין‬
‫מימ ע״ג> וע׳ לש״י נרנית דפירש אמורי הפלגוד היינו מסיצה מפסקה נין מקום כגינה ‪ /‬וענין דיוקני של מעצה הנזנל !פגים ‪,‬‬
‫כל אלו השמות וכמלוא וממשלת במצאנים הי׳ גלי כפק אצל יזיל הנמה ידומה ‪ ,‬ועקר מקומה גנרייסא למעשה מרנגה ‪ /‬וק*מ‬
‫‪ ,‬ורו״ל נסלמזד לא דגלו מזה יק נרמז זהנמזו גי נגר מדמ ‪1‬ה לכל מעיין במעמיק נע‪5‬ולומ‬
‫גפלקי דריא ופרקי היכלופ ומדרש‬
‫י‬
‫־‬
‫־ ‪-‬‬
‫י י י ים התלמוד‪.:‬‬
‫־ ;‬
‫*( כבר הקדימני והסלטה זו‪ ,‬לג גדול אמד מנס ומפורסם כי בכל מקום אשל ןא ליל!עלי גפלמיל ‪ /‬עדן מגונה שמנע למנזר‬
‫החכמים‪ ,‬העלימו הד גדם ולא זנלו כעדן לק נרמז ‪ ,‬וע׳ פירוש לנרי כימים כמיווזס לרשיי כלמנ כרנה פעמים‪ ,‬לבעל‬
‫סכיפג תלי הימים העלים גל גטס סעא ועון של דוד ‪ .‬מ׳י דיס א׳ פ׳ ‪3‬׳ פמק ו׳ וממל גלמו ממס אני איך ממיל מזפ!קינמו של‬
‫לוד‬
‫׳•״לץי‬
‫'‪ /‬׳י׳׳‪/‬׳‬
‫ועובדא אחת&סופר במקום אחר בסגנון ‪ , w‬יבמקוס‬
‫‪.‬אחד בסגנון א מ ל « ^ועי׳^עלו ^ ב ר י ם כ מ מ ק ו מ ר ‪, .‬‬
‫למצוא דזסיבחוהטעם ‪ -‬מזיןע אין למדין מן האגדות ‪#‬‬
‫על בלל האגדות יצאי להחלשבנן״שבספרו^מיג••‬
‫ווידאה ה ׳ ׳ ב ‪ , ,‬י י ר ק ־ א*ן<ן‪,:‬חאןדית‪ :‬המספרות לגו‬
‫‪.‬מעשיות ועוברות אשר־ אירעו ב ד ו ת ת ס י או ב ת ר ו ת‬
‫אשר^דמו^להס < ו מ ד ר ך ם פ ו ר ה ר ב ר י ס א פ ש ר נ ו‬
‫;‬
‫ל ה ו צ י ^ פ » ‪ ^ 1‬ל מ ע ש ת ; ־ ‪ :‬מ ׳ ׳ מ מ ו ן שבאו הספורים‬
‫א ל ו ‪ :‬ב ר ו ב ע נ ץ ‪ /‬יאק מ נ ו ן כעוד אחר דומה לחברו ׳‬
‫ש י ג ׳ אין אפשרות ללמוד חדק» י סאשה ‪:‬אמרינן אולי‬
‫‪ n t u i‬הי& מ ע ש ת <• וטעות נפלת בחםיפורי‪ ~/‬ואילי‬
‫ג ו ר מ י ו א ו ד ו ת ו ה מ ד ר ש י ת א ש ר נאבדו מ א ת נ ו ‪(* :‬‬
‫מםיפרהמאורע בפגים אחדים ‪ ,‬ואזי אין המסופר לנו‬
‫למעיין‪..‬להוצ א דין ‪ / m‬ו ב פ ר ט מ צ י ט הרבח אגדות‬
‫•י‬
‫חלוקית‬
‫ד‬
‫‪J‬‬
‫‪ ,‬דוד ‪ /‬וע׳ שם ט״ו כיט ליה נשגיל כ‪3‬וד_‪3‬יס דוד לפינו אין נשיג מס אמרס מיכל‪ ,‬עוד שם אויפ *•ו פסוק י״ג נ׳ ומס שלא נכתב‬
‫נאן‪6‬שר גהעוםו שאינולצוגו לרנר נזה סספר‪,‬שום זילותא צגים לוו עכיל רש״י‪,‬וע»ר ע׳ס־ס׳שנס פ״ס <נ*ג ‪ r‬יזס ‪ ,‬ונן)הגו סכענו‬
‫געעש׳ לנרולי׳ אשת ל״ע)ע״ז י״ז ע*‪ (5‬שלא נהנאר נש״ס שם רק ברמו׳ילש״י מפרש המעשה נפי אשר קנל ממוםיו נעל פה‪ ,‬ועור‬
‫\נמצא נספר מעשיות מ ׳ נסים ומועסק נספל הדורות * עגין ממנה על ר״מ ואשת יהולא מגס‪ ,‬ואין רמז לזה נשום עקום‪ ,‬עונדא‬
‫דנתן דציצוסא אשר מרומז נשאלתוס‪ ,‬נ״כ מסופר בתלמוד)סנהדרין ע״ה ע״א> רק נסתם מעשה גאלם אסר ‪ /‬נסעלם שמו‪ ,‬עונלא‬
‫דאניה דשמואל מס ההוא מדיםא אשר נזנר בהלכות גדולימ ה קידושין ומרומז ג״כנתוס׳ורא״שוגמעסקג״נ נסדרסדורוס ערן""‬
‫^‬
‫?<‪v‬׳ חגאגוה לשמואל‪,‬״הוא מרומז)ברנוס י״ס ע'א> סד משתעי נתר מ ל ש מ ו ס צ ונפל ארנקי׳ ופצע אפ עוםוע״ש וע׳ ג״כ ירושלמי פ״א‬
‫י ^ י ? א ז אביה אזל וקם נין שני צריפי למסכצי‪ ,‬זע׳ נ״ג סוס׳ )ניב י׳ ע״נ> עולם הפיך ראיתי מ״ש ר״ס קבלה‬
‫־‬
‫נשם הגאונים דשמואל יתיב קמי׳ רר׳ יהודה תלמידו‪ ,‬וע׳ גנ״מ פ״ס ע״נ> ללא רצה רבי לסמנו ‪ /‬שמואל סנים יסקרי׳ רני לא יתקרי״‬
‫‪ p i ,‬ענין מעשה דר׳ פפא נזכר גןרמע ס׳ ע״‪ >3‬ואולמנפמסים קי״נ עינ> צא מכלה המעשה ‪\ ,‬כפי הנראה מדנרי רש״י לא היה‬
‫לפניו מעשה דר״פ מסומר בברכות כמו שהוא לפנינו וכבר המעורר בזה עהר״י נילי? ‪ /‬והרג בעל מקי© שמואל נשער התירוצים ‪1‬‬
‫?״^‪,‬והעעם ני בלי ספה סי׳ מנין מעשה לל פפא הלזו סשל אשר לא צננול לפניו לפינו העלימו ‪ /‬זללעתייע^ה טון ל* מפא כשבת קי״ס‬
‫ע ״ ‪ 0‬ל ל י ל י מ ש ל ו ולא ה ו י ג י ״ וזסמוןו ‪ : ^ • ! • ^ ,‬׳ ״ ״ • ‪ • :‬״ ׳ ; ׳‬
‫‪-,,‬‬
‫; ‪,>:: ~ . , ? a < g , r V‬‬
‫מרובים המס המדרשות מהסנאים ונעלי התלמוד אשר נאגדו מאסנו‪ ,‬כמו ספר א ג כ ז דל‪ /‬מ א י ר ‪ :‬מזנא נמללש פ‬
‫*(‬
‫בראשים‪ ,‬פינקס דר׳ י ה ו ש י ע ב ן לוי)שגס קניו ע״א(‪ ,‬פינקסי׳ דאילפא )מנמוס ע׳ ע״א( ׳ מ כ י ל ס א ע ל ל ל‬
‫י‬
‫י ס ת ו ל ס הי׳ לפני לנינו הרמגים כמ״ש בהקדמתו לספר משנס תורה‪ ,‬וע׳ נםפרי אגרת בקרם‪ ,‬מ כ י ל ת א ד לי ש מ ע ו ן ב ן‬
‫י ו מ א י מובא רמנ״ן על המורה פ׳ אמול • י ר ו ש ל מ י קדשים למגים בהקדמתו לפירוש ס מ ש נ ס ‪ ,‬ס פ ל י ז ו ט א ‪ ,‬נילקוע‬
‫‪.‬כרנה פעמים‪ ,‬וכן בס״פ ר״ש על עהרומ ‪ ,‬מ ג י ל ס מ ס י ר י ם בספרי פ׳ עהב וירושלמי סוף ברכות ן מ ג י ל ם י ו מ ס י ן‬
‫; )יבמוס מ״ט עיא(‪ ,‬מ ג י ל ם ב י מ מ ש מ ו ג א י ה׳ נחלום‪ /‬מורש ו י ס ע ד ילקוט וברמב״ן פ׳ וישלס מכונה ספר מ ל מ מ ו ס‬
‫־ ב נ י י ע ק ב ‪ ,‬א ל ה ס ל ב ר י ס לגסמוגאלש״יפ׳ויצא• ד ב ר י ם זוטא‪3‬ילקוט‪,‬עררש ר ׳ ‪ :‬מ ש ה לרשןסנהומא‬
‫י ?' האזיגו‪,‬י‪3‬ספר ישימות משיסו לאגרגגאל ״ עררש א ג נ י ר בילקוט ס״פ ‪ - ,‬וסף נמצא גנתנ י י ס״י הלב נעל מאיל‪ .‬מ מ י ס ‪, ,‬‬
‫מ ! ר ש ס ר נ י נ ו מונא בספר ועד לחכמים ״ מדרש א י ו ב מוב‪ 0‬בילקוט איונ‪,‬מדרש מ ל כ י ם בילקוט לאומי ״ מדרש י ש ע י ׳‬
‫׳ אנרננאל בספר ישימות משיחו מדרש ע ז ר א ו ד ב ר י סימים בהקדמת ר׳ סם בן יסייא המוציא לאור ספר יוסיפין • מלרש‬
‫י א ‪ 3‬א‪ .‬ג ו ר י ן ן נילקיטעל מגלם אסתר והי׳ היי בעל מאור עיגים ״ מדרש א ס פ ה בילקוט לספר שמות במדבר דנרים מובא‬
‫ממנו הרבה פעמים‪ ,‬מדרש ס ד שא ומכונס ג״נ ברייתא דר׳ פינמסבן יאיר מובא נרש״י י״ס ב׳ ד' ך׳ * מורש ו י כ זל ו מובא‬
‫•!‪ j ^ yu‬ע ד < מטראגי‪ ,‬ווספר סניא ומנורת‬
‫‪«6‬‬
‫‪0‬׳‪) .‬שנס‪ .‬קט״ז א׳( ע ד ד ש סשכה־מונא ‪.-‬בספר * ה מ כ כ י *‬
‫ל המאיר ‪ r‬מדרשת ס ר זס ו י ס י ר ו תעונא ‪3‬סע״נ<מלרש ס פ מ ‪ 1‬ל ה גה»ז קאית לעל יאססי גכס״י‪,‬מלרש ב ן ש ו מ י מובא‬
‫•בסו? הדורות < מדרש י ה י א ו ל ‪03‬׳‪ -‬ועל לסנמים ‪ /‬ממש ר ‪ /‬י‪ .‬צ מק‪ :‬ג ן פ ר ו ו ‪ :‬מובא משבי ערן הגוה < וגס׳ ראשימ מכמה‬
‫‪ ;rwj6‬ן* נ ס ו ם‪ , :‬ע ו ד נמצא הרנה מד‪1‬ש*א‪8‬ל כלפםז ואינם שכיםים כל כ ך ‪ :‬״ כמו מדרש \\ ג ה ‪ ,‬מ ד ר ‪ 6‬מ מ ו ר ה מדרש‪:‬‬
‫‪ ,‬מ מש ס ‪ :‬ס ו ר ס נספס לכל בוגובסוף ספר ראשימ סנעס«‪,‬ס ו פ ס ‪:‬א ל י ה ו ו ג ס)נ״כ בסוף ראפימ מכמה( מ ו פ * א ל ז ס \‬
‫; ו ו ט״א‪.‬נספר מנורס המאור‪,‬׳ מ ס נ מ ג י הי נ ס‪:‬מובארעג״ן נשער הגמול‪ ,‬ובראשית מכמה ‪. /‬מדרש ע ש ר ס ס ד ב ל נ ס ‪,‬‬
‫פ ^ ס‪ /‬ל ר׳ י ס ו ש י ע ‪ 3‬ן ל ו י • אולי ג מ א מסכס*יסינס( מדרש ל ע ו ל ס בסוף ספר לאש•© תנעה‪1» ,,‬פר ו ר ו ג ג ל ‪/ :‬‬
‫ד א ש י ס ס ן מדרשי סכמס הקבלס רבו מאוד ז‪ ,‬נמו מדרש כ ו נ ‪ , tf‬׳ ספרה ה ל‪9‬ו‪0‬פל ‪ 8‬ב ס י ר • ‪ ,‬א ו ס י ז מ‬
‫ן י י ׳ ע ק י ‪ 5‬א ‪ ; /‬פ ר ק י ה כ ל ו ס מדרש ש י ע ו ר ה ו מ ס ס פ ר ה מ מ ו ג ס ספר ד ! ‪ 1‬א ‪ 3‬ה נ י ו ל ‪ : :‬בל וס לקטסי מן‬
‫נ‪5‬מ»ג&ללשנמ ל^וכס ר״י יו״ט ליפמאן צינן ‪ ,‬־‪ .‬יסוא ואר בארונה כל ומנמת ‪ /‬׳ • מ נ ^ ^ א י ג ם פ ת שם הגדולים ס״ב נספרו‬
‫! ועד לחכמים מונה סר ששס ושלשים‪.‬מללםים וספרי אגלה ‪ /‬והסכם רי״ל צות מוגה מפה ועשם ספרי אגלה * וסלוצס לעמוד‪ .‬על‬
‫\ נל פרטי סמדרפיכן^יין שם ‪ :‬ברוב ה פ ע מ י ס » א מוןלי סקלמונים בשם * ‪ ^ w n‬א ^ ־ ע נ ^ איזמעמפ כוונו ולא »‪1‬או וספר••‬
‫ממש אשר אצלנו ע׳ סוס׳)מגמות ל״ז ע*א( י״ס או קום נלי ע׳ סוס׳גמגילסי״נ ע״נ> ד״ס ממונן זע׳ נ״כ תוס׳ נע״ז ו׳ ע״‪(3‬‬
‫•י*אאמר^י‪/‬א״נ ל אל?)פססים ה״ס א׳>ז י״ס וסנ״מ׳‪^ ,‬עוליסואיגברכו* ‪4‬ג׳־׳ע*א‪/‬יזה‪.‬הביאו‪-,‬ובסוס׳ <סעכיס‬
‫; ג ׳ ע ' ‪ 0‬ל»ס למס וייס ‪ 1‬א י ן ‪ . :‬ולא אמנע למצע מה שהשבתי לידירי‪ :‬סרו‪:‬מוכס המפואר• מוס׳ז מרדני שמואל ניי גירוניי‬
‫*‪ .‬האנייה פאחבס נמדמומ אימליא‪ ,‬ע״‪ 1‬המדרש ע ז ו א מ י ק סוף שיפמיס‪ ,‬ש‪3‬רמ‪6.‬לף איש מנני ‪3‬ניפיןלאיירומ‪5‬יא »של‪ 1‬רצו‪.‬‬
‫לעשוס‬
‫‪.‬‬
‫י ‪t-.-‬‬
‫ן‬
‫י פ י & ה ש מ‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫‪4‬‬
‫יע‬
‫והשובות‬
‫‪47W‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ז‬
‫ן ‪-‬׳* !־־ ‪ t‬י ! ‪; w‬׳׳*• ‪ * 5 \ 4‬י • ‪ .‬י ? ‪v‬‬
‫‪4f‬‬
‫למשיח מלחמה עס *מידם ‪• ,‬בקש מעני להוייעהו^מקור לדברי המדרס הצלו < מ ה כבר התעורר החנם רי״ל צוק בספרו עצ‬
‫?דרשיס יצר זפ*ה'‪ ,..‬ונגר הדתית־ינזגענה ני הרגה מדרשות הי׳ לעיני סקדמוגיס ונאבדו עמקע ‪ '/‬אכן נדבר‪.‬ש‪#‬ז על^יזה רומני ‪t‬‬
‫י או על עיר נאפאלי לי רומאני‪.‬נעדיגוס יין המדשז ‪& r‬ישנהעלך החדש‬
‫מ‪31‬על דומ; המפורסמת ‪5‬פיטלי׳‬
‫?*‪.‬וני נמדדת‬
‫<‪&/\5‬יזהי שנ?ס‪ . :v:‬ועתה שגפעיראטסען‪ :‬המפורסמתנסנמה מאז‪ ,‬לבירת מלנית יון ושמה מושנ המלך ושרי המדינה היום״‬
‫‪.‬הנהמ<ש ןרד״ק‪.‬עמסנש שנתהוזנג?‪,‬י»ער שהלנול איירומניא; ונע״נהכוינם עלעדינוג‪1‬יון<ני סמה נמצאו־ הרנה אייץ‬
‫ד‪.‬טנים יגדולים * גנקרמואיי סצישאניססעללעספאנס‪. ,‬יוכלממלכוסיון הישנהנהמדשה עלאהאייס ננוז־ע תגלארץ איטלייאשר‬
‫לל הארץ^וא ‪ p‬צ י ‪ :‬א* מסובב מיס האמצפי דם אדריאשיקע‪ ,‬לא נמצאו שמה איים‪ /.‬רת שלשה גדולים‪,‬סארליגיען קחחיקאת‬
‫‪.‬כי**לען;ופייס הימנים ממלעאנפצא עלבא ואיי ליפמרז׳‪ r ,‬איים הקטנים שבעים או תשעים נמ‪0‬פר~‪,‬ד משל עירהמפורסעע‬
‫ויפנעניא נמית‪.‬עליהם אן> שהי׳ ממשלת רומי מספשטס על נל איטלי׳ ואס״ז על כל העוצם לא הין מכונים ־ נשם גללי‪ ,‬נומי‪, ,‬זגפרס‬
‫שימ מנמ»־ומי‪1‬נש־ם פעםבשם רומניש • נספר םגרגנחל שופטים סיפ ר הביא עטן זה בלשת ונדרש אמרו חלו מצף איש מגניודן‬
‫<םו < ח ל ן רומחנ א ‪,‬׳ ישם פין לפרש על תרץ יון ני מעונם נח נקרמ פרן יון אס רומניא‪ 7‬בשביל הדרה רומי ‪ /‬ותיןיהנוונה על‬
‫״עיר הגירה קאנסטאנטיגאפעל שהיס גמסתדמעמגיעז^אז על המחוז ראעאגנא וסביבותעיר לועי ונקרא נ״כ קאמפחגנע‪ :‬־לי‬
‫רממא; ונכל זסת בין תהיה הכוונה על מדינות יון &ו על ארץ איטלי׳ ‪ ,‬הדגר תמוה מאוד ‪ ,‬פיך אפשר להקדים כל נך ישיבת‬
‫י היהודים שמה ‪ /‬אחרי שידענו גגירור ‪ •,‬כי לא נודעו עם ישראל לכזסגי קוווס־היחניס־דגראשיסצעימת^ןמכעה נאיו *יזת״—זזו‬
‫‪.‬החלטה הראשית מן הצורר הנדול מפיאז'י; נכתני שפנה אשר״ערךצני קדמות עם ישראלי־‪,‬־‪ .‬ואם כי נ הכהן‪.‬העשיח י‪1‬סף׳‪3‬ן‬
‫ עתתיהי‪,‬׳ בספר ההתצצלית כנד אפיתן סנ״ל ‪ /‬הקהה את שיניו;זהרא? ע״י סופרי קירות עם־הכשדים‪ 1,:.‬זסצזרים ‪ /‬והיונים ‪.,‬‬‫קדמום בני עמנו ג » *את חין יריק אצלם ר<; מן מלמת שלמה ומן איש נריאו סיים מלן גזר‪ ./‬אגל מנלמ הדגריס מן עם הנבחר‬
‫ידך יצאו ממצרים וקנלת היזירה ‪-'-/‬לא נודעו להמונים '‪ • /‬והמצרים האחרונים בדו י שקרים בדגלים אמול לקרותם זלפומעס ^‬
‫הער*זדמס סיפר קולות העמים אינו מזכיר מא מ‪ r‬מעס ישראל; ומענין מפלס סנחרינ ונצחון מזקיה מזכיר רק מפי שגמעה שחינה‬
‫בדילה ‪ ,‬ומדבר מתיך החצום ואינו י<דעבפ־וטרוט שם'העב והעיר והמלך‪-‬היגישל ומספר העם ואופן המפלה ‪ t‬זישלנןספק‬
‫עצ‪1‬ס מס חנמ• היוונים הקדמינים כמו פ־טאנרוס מאקלאמעם'אפלטון יאריכמןזעליס ידעו יק מ ז ע מ נ י ‪ ,‬ואפילו מזליס‪,‬כז‪.‬היו»מ‬
‫בדברי הסופרים סשר הזכיר יוסף גן מתתיהו מד אפיםן כי פיטאגאדם מכם יוני‪ .‬לאלנד־שידע מן ית משה ר^הסזיק * וגסג נס‬
‫בהרבה עדנים‪< ,‬כן מסזפר גאגרבנאצ בפירושי לירמי׳ *ןא״פ ת׳ כי אפלטין דאה חת ירע׳׳ ודבר עמו במצרים‪,‬־;*נן עסיפר אצל יוסף‬
‫סככןניתריסטיטציס ספדלתלןיריו ני נהמתיבדרך הניכוי ׳במרינוש״כמרימי דאדיסזרי אשדמומו געעלות תעדוהסוגימ*‪/.‬‬
‫‪.‬וקדם שואי ותלמידיו גאהגה ובחיבה יתירה ג *‪03‬דר הדורות מסיפרןי אלכסנדר מוקדן השליסאת רבו אריסעזטלנרעל גיס עקל‬
‫הספרים נע ר אצכםנדריא של מצרים \ ושמה גהגצו כל ספרי שלמה המלך ע״ה ׳‪/‬״• הנס תינדלהתימה עדועלא גזכילו‪.‬הסלעים‬
‫היוונים חס זנרון ח‪,‬מ־ ישיחל‪ •,‬ולא ספרז ממנהגם זדאם ‪ v‬נשדד וגדזמג נאשר ספרו משאר עמיםהדחוקיס‪/‬׳כאשר יאמב נחיין‬
‫סכמי יין וחמי חשד הרחיבי־ שד החכמה לכל צד ועבר והתריצו משפעם לטונה אי ל־עה ^ על גל הךע‪1‬ת גהג‪1‬מיסי& ומימס שינימ^‪/‬‬
‫אשר נודע להם סז^זם אמנם ני היהירים שמרו בסיד אס דת פנה* אשר נהם למה ^ ‪ a‬ולא רצו לחללה להריק יפיה וספארהה ‪ /‬מצלי‬
‫אןסססזמ־ה»צרי*בספדד על הצנתק^‬
‫אל כלי 'ימאת ד׳ נסבה ג״כישנפארס תורתיני הקדישה חמדה גנוזה אצצלז נעוש‪:‬ןשן‪5‬ד‬
‫ה&גע־ס ממנה הדרת זקנים ספר סגסיק נעל מאור שינים׳ < ונחמד שמה נ‪0‬יףהספו כי סג‪*.0‬וץגד‪-‬אמד שעו סו‪,‬א‪:‬ימפי'נפל*גתולי‬
‫י ‪ -‬ד נ ^ מ ן ג ! ד » » ^ « ; ‪ » :‬ל » * מ יפצא הדבל בעינינו אחר שחקרו סכמו‬
‫השגעון על אשר עלה מל ו־עאולעלו ^יהיימים‬
‫י ‪ e r r y $ * t t & * * m 1 t m‬היושנבקיעס מזמן פלנש גגגעס נבדלים־מהע‬
‫קדמון‬
‫גדיעיס וגנימיס איך גא שמו על צג לשקור׳מזד‪-‬תם ולדעתי תכונתה ?י ‪ c‬וכן הרומיים זלענישהי׳ לעס ז ק ל ג *‪ 7‬אחר פלנש ־בגבעה ־ * י‬
‫וכפי סאםיפר בספרי ס״פ עקב‪ ,‬ונש״ס כסנהדרין כ*אע*‪ '0‬נשעה שנשא שניניה אזנסיס נתפרעס;־ נא גבריאל ו ת ך הגה בים ‪.‬‬
‫י והעלה שרטון ועליו ננכה כרך גדול ברומו‪ ,‬עיד מניאר וספרי שם געתישעפה ירבעם שגי‪ .‬עג^זה‪3‬זבנז‪1‬מיצוןרופצי <צ*ע לאמצונ?‬
‫ולימים( שני כרכים ברומי ע״ש ‪ i‬יאילו דאפיאיהמ^ים^שרלבנהעליו׳נרומז‪;1‬ז היה עדיין‪:‬עכים?במיםגימ^שלמהע״ס; ושלמ‪0‬‬
‫מי^מןירב אחר המאורע גפלנש נגנעש יי ‪•:/‬־*ין בנין' על•׳רומי היה ׳בזמן ירמם‪.‬אחר?יתס שלמה‪3^:‬א?^מקזשסה?ה עיר *ועו‬
‫אי עמיו רומי ‪$‬ניוש‪ 3‬עוד מומן פצגש במעה מגני עמנו"־ ‪ /‬אמת הדגר נפי •׳הדרש בפרקי דכי אליעזרד^^ועוגא נרש״‪ 1‬ורעג״ן ס״פ‬
‫וישלח דאלין מגדיאל זו רועי ‪ V‬ועי אברננאל פירושי לישעי ל״ד מניא גשם יוםיפון;‪4 /‬מ'‪ prwi‬אציפזהיסהמלךהראפון באיטליה‬
‫מי‪1‬עא קאזפאניא ובנהאתיניגינאהעיר סניי^"‪ V‬הנודעת^וםע*י מםתרה‪0‬׳;‪:‬והע?נגפאלער»א‪*3‬״>צוציוליא ולפי המקובל‬
‫מזיז״ל ‪ /‬׳יהי׳ אלוף מגדיאל שהזאיל ראשינה נישוב רו‪ r‬ה זדינז קוים ישנא לאימלוסיאש־ מ ה אע״ג תועיממ והצע ללתיס ‪c.‬‬
‫נ י ו מ י ‪ ; 7‬ז הי‪1‬מ^מןנ עי‪ .‬הכיגי^גמיבא מגא לעדעא ־ ‪r1 t » .‬‬
‫ולים ורימים ונו שני כרכיש‬
‫ג כ' בספר י ש ז תואר ס״פ וישנא שהבזיק ג״כ דגדייושיפיןל‪ :,‬מ ‪ t ' :‬ראינו כי ינלכות מ^‪:‬קרס סמה;‪.:‬נענרבינמ ועקב נפיםכה‬
‫‪.‬העי נה ובכל יאסילאימגללהמלימ כי‪ 1:‬ג־ילע מ נ'ו ‪*5‬׳‪»-‬ו‪ ! ^ jmj t'tz‬ב נ מ ^ ^ א ן ר י ש י ח מ ו ו ^ ^ מ ם י מ ח ל ש ‪ ,‬ל מ י מ מ *‬
‫‪.‬טרס מלן ראמילוס ונימתפאמפיליוש סין‪:‬־•זים ‪ I ' f m‬וצו שמו צאהליע;^ן^עחת ובנקיקי הסלעים ‪ /‬יהיו שודדים ורוצמים‪,‬‬‫זגדיב שכיל קמו לערוף טיף^ ואולם בני עז‪:‬י" < י גלי ם‪:‬קמז‪1‬הי׳ז«של*י^ ! ! י ע י * ממדות ויןסנסגי בשלימנתהחנרה אף‬
‫גיאלז' לא להם‪ ,‬ואיך ישק שלא לגדוהדודיש' מיות״יזזהליכין מדיני‪'/‬מהעם אשר גאו לנו! ביניהס\א‪ %‬הבשילו או גגיעונן וגחיי‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:,‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫'"׳‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫•;‪ - r‬־ ‪ : \ r‬־ ‪•cr;. ^•:)v<n f‬״‪-‬דב•••‪: :‬׳־‬
‫היזבדה;׳‪^.‬‬‫י '־"•‬
‫י־‬
‫' ‪ -‬יי ״‬
‫דלת‪ c « • c\(::•:‬י•'‪1:0 7:‬׳‪ . - :^-‬ו מ ס‬
‫״־‪• :‬־ י ־‪ :‬י־־ ׳ • •‪ ) c 1 :\ -:‬י ס ‪c* .‬‬
‫‪ : :‬י ‪ .‬ז; ־‪- :‬י• ׳‬
‫‪, . : 1 y‬‬
‫‪ r v 1 ,‬־ { ‪ C‬ד י ‪ • * j :‬י ; א ‪\V‬‬
‫‪t ^r'c‬‬
‫\‪rv.‬־‬
‫; י‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪c‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:c‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪Si‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬ז‬
‫»‪:‬־ •‬
‫שאלות ׳ותשובות הימן א‬
‫חלוקית ‪ (#‬ולמשל אציג לפניך ג׳ ראיות נבונות ע ל תחומין למעלת מ ע ש ר ת ‪ ,‬ומדוע איל ר״ט לאלישע‬
‫אלא ו דאי‬
‫נ•׳׳־ ‪ :‬אמתות הדברים ומזח תקיש ע ל ה ש א ר ; ‪ - .‬שיחער ביון שהוא יותר מתחום ש ב ת ‪,‬‬
‫דהרביבה אסורה ב ש ב ת ‪ ,‬דאעיג דאין תחומיו למעל׳‬
‫ ־‪.‬‬‫‪::‬׳‪:; >:‬־;‬
‫‪•-•.:‬־‪ •.‬־‪;.‬־׳ ־‪<• .‬׳‪:‬׳‬
‫ו ו ‪ 2‬ח ׳ המרדבי הובא ביהח יוסף מדן טור אייה סי׳‪ .‬מ ע ש ר ה ‪ ,‬בב״ז רגלי חבהםח נוגעין ב א ר ץ ע״ש ‪,‬‬
‫ י• ־ ׳ • רס״ו י * ובן הוא בשו״ת הרדב״ז ח״ג סי׳‪ .‬׳ וב׳ עיז ד ד ב אליהו רבה מיי ר ס ״ ו ‪ ,‬דבל אל! הגדולים‬‫טעו במ״ב ‪ ,‬׳ משים י ל * עיינו רק בשים ב ב ל י ‪ ,‬אבל‬
‫תקמ״ה ‪ 4; /‬הביאו ראי׳ דרביבה על הסוס ; ב ש ב ת‬
‫אסורה ‪ /‬א ע י פ דהרוכב יושב למעלה מ ע ש ר ת ‪ ,‬־ וקייל ׳‪.:‬׳ הגירםא בירושלמי ‪ 1‬פ״ב ד מ ע ה ו ב מ ד ר ש קיהלת‬
‫אין תחומין למעלה מ ע ש ר ה ‪ /‬בבל זאת גרא׳ מאגדת • ו מ ד ר ש ר ו ת משיגה‪,‬־ דבשיס בבלי הגירםא א״ל ר״ט‬
‫ח ז ו ר ‪ ,‬וסברו חמרדבי והרדב״ז דהכווגח ביון שהיא‬
‫ג פ י ב דחגיגה טיו ע״א> ד א ל י ש ע ב ן א ב ו י ח ה י ח ר מ ב‬
‫ע ל ה‪3‬ום ב ש ב ת א מ ר ל ר ׳ מאיר ש ע ר ת י בטלפי סיסים‪ .‬תחים • ש ב ת ‪ ,‬ואסיר לרביב יותר <׳ לבז יחזיר לביתו‬
‫משום איסור ש ב ת ‪ ,‬אבל בירושלמי ו מ ד ר ש הגירסא‬
‫ע ד באן תחום ש ב ת ‪ ,‬א י ל ר״מ חזור ע י ש ‪ ,‬והרי אין‬
‫יאיל‬
‫״‬
‫‬‫•י•־‪'-•,‬‬
‫•־•••'ליד•‪:‬׳‪•' '-- .‬׳'_ ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ H D T‬ז• ־שנודע לנו מפי סופרים וספרים גס נן ‪ :‬היא ני נמשך גית שני מעם אשר כרתו החשמונאים גויה עם יועצי הרומיים ‪,‬‬
‫ואס״נ נמלתמוס האחים הורקנוס ואריכתינלוס עפ קרסו אמ פפמפיום לעזר אוסס ‪ /‬רק מאז נתיסדה קהלת ישראל‬
‫נעיר רומי‪ ,‬אגל מקודם לק לא היה שום יהודי נרנמי‪ ,‬וע׳ סנרננאל סוף מלכים ונפייזש לזנריה הניא נשם רגינו יצחק נן גאות‬
‫שקנלה נ י ח ‪ ,‬ני גס• רון ניס רסשין נאו שסי משפתות מירושלים ונסישנו גספרד נעיר םליכאנע וסעוזילא ע״ש‪ ,‬וא״כ מפשל גהיות‬
‫דמפם )מפשטו ונפוצו ג*כ נערי איטלי׳ ‪• /‬עוד קידם ומן החשמונאים‪ ,‬י אגל נמשך נ י ס ר א ש ז ן נונל להמליט נידאי ני לא סי׳‬
‫‪.‬עדיין קהלם מושדסללא נרומי העיר ולא נעדיממ תיטלי׳ וכן סיפר הרומיים האואז זציצערא לא ביטלו צת היסידים יק אצו שהי׳‬
‫נימיהסוערךאדגעים כנה קודם המרנן ידענו מכפר פעילות השלומים לנוצרים הקימה‪ .‬מן יןהלס ‪:‬מגדה מגני עמנו • ולס נמצא‬
‫רמז גספרהם שיהיו דרים שמה מזמן מדונה ‪ . ,‬ומכפרי סו״ל לא נזוע לגו ג״נ יזגמי ישרחל בחמי יק גמשן חורבן גיח שני‪ ,‬והיה‬
‫׳ » ‪t‬‬
‫י‬
‫אז ניד הגדולל׳ מתיא נן מרש )כנסדרין ל״ג ע ' ‪ 0‬וע^ )יומא פיא ע ״א( שאל ר׳ מתיא גן חרש ‪5(< pt‬״‬
‫נג*‪ 0‬דנל גדולי יומי הלנו אמר מטחו של ר׳ י ו י גן ^‪»0‬י‪ ,‬וע‪< /‬ע״זמ׳ ע״ב( שאלו את הזקנים ברומ* וע׳ ג״נ <מכומ נ״ד ע״*>‬‫ונפרס ע׳)פמסיס נ״ג ע*נ( פודוסאיש דומי הנהיג מדי מקולס והיה לפי כנראה גמנך ביה כני« ואולם גזמן שקוכ לנית שנ* ‪/‬‬
‫ואף החלת ניס שני‪ /‬אין לנו שום רמז רםזק נהלמור שהיו מים ישרפל נעיר רומי או ננל מחוז איטלי׳ ‪ /‬ומפשר לומר עיד מה שירסו‬
‫נמדרש דנני בנימין הלנו לרומי‪ ! .‬הייני ני מצאו נגני גנימין התנהג מ דומה לפעילות הרומיים ‪ /‬ני אנשי ננימין גזזו <ככ נשים‬
‫משאר שגעיישראל< נפנוסרבסוף ספר שופטים ‪ ,‬ונןהרומיים ‪0‬םת רומלם הםנהנולנה נגדשנניכסהסאבינער‪ ,‬נ* הזמינו‬
‫ו‪.‬־‪•.‬׳‪,‬־• ‪ .‬׳ ‪ : • ,‬י‬
‫‪:.‬׳ —‬
‫׳ אותם למשחה אחיז לקחו ננוסיהם לנשים נסזקס • ׳ ‪ :‬י‬
‫י ‪:‬‬
‫\‪ T\V!V‬־ נרד״ק שלפני כגירםא שהלכו אלף איש מגגימין לוזארמש עניל גהיינו ווארמז( ־ נמדינות אשכנז ו ז ז נפלא יותר אסל‬
‫‪• "•: :‬י האין וגר נלצ לאסינו נני ישראל נאשמז אפילו ננית שגי ‪ ,‬רק אחיו נתישגו שמה ע״י השגויים ששנו הרומיים ומכרום‬‫למ‪3‬לים‪.-‬זל>יךנזמלומר נ ו ‪3‬ימ*פלגש נגגעה נמישנו היהודים שמה ‪ /‬וגם נימי חכמי המשנה אין זכר‪ .‬ורמז ליהודים גאשננז‪ ,‬ורק‬
‫נימז האמוראים יש רמז מוה < נמו םמצינז)יבמות קי״ד ע״ג( מצאו גט שנתונ נו בצד ק פ ל א נ י ם מתא ־ עיר קעללן על נהר‬
‫ריק נאשנם‪-‬עססנספס למלכות מיוסי*־ וגן <»<א והלמוד כב״ק ביס ע ״ נ ( גוריו ן מ א ס פ ו ר ו ; ‪ ,‬וגלי ספק הכוונה על עיר‬
‫אףגסנויג‪ ,.‬אגל בימי סכמי המשנה זמכ ש נימי»ס ש נ י ‪ ,‬אין זנל לסיהודי© נאשננז ומה שהעיד הרס •ש ז״ל נששונה נלל ר יח‬
‫ו ‪ /‬לענין אכילס הציגני גיא שתינו סומך על פי מסולס סםפרלים‪,‬ני הוא מחזיק מסורס וקבלת מכמי אשננז שסימה הסירה ירושה להם‬
‫מימוס כחורבן מ״ש‪ ,‬הרי שנותן ל‪3‬נ*אשנמ משפ?* הגכורה והקדימה על הספרדים‪ ,‬ואולם לפי ימם אגרגנאל שגםפיד גרו היהודים‬
‫מימות מורבן ביס ראשון וכן מבואר ג״כ בקרא וגלות התיל אשר נספרד וצרפת א‪3‬ל מאשכנז לא ידענו ‪ /‬וצ״ל לאיתן המקומיס קרובים‬
‫לגבו} צרפת אשר שמה גסישיו היהודים הקדמונים גמלו בצרפת‪/‬ואפי׳ לפי קבלת הרא״ש היסה התורה ילושה להסיק מזמן החורבן ‪/‬‬
‫אבל לא בזמן קדום בזק פלגש בגבעה ‪ tot,‬ני ע״ס נפל או נדנרי המדרש או נדנרי רד״ק וצ״ל שהלכו לארמיניא ‪ ,‬והיא ממיז‬
‫במדיממ טורקיי׳ ושם נמצאו קסלות ישראל משנים קדמוניות‪ ,‬וסמונס לנג^ולארם צהרים והללו דרו ינשה לשם ני זולת זה הוא לחוק‬
‫לסאין < שהלכו לרומי או לאשננז דרך סיס הסינון או ים הגדול‪/‬אסר שלאהיזמלומדיה אז עךיק לפס »*ם דלן ונעים עזים נסינס‬
‫ע*י אניא&מ‪/‬יאף ככנענים הצנונים פיניציעל <נמדלש פינקיא( א מ הי׳ הראשונים אשר הרסינו^נסיזרם נים־‪ ,‬ויסדו עירומ‬
‫רבומיוס^ל ו ©מואר במלכים א׳ ני מ?ס?לןצור שלמאניזמ וכל שגה וכל זאת לפ ל ! ןאמצעיס כיס יק אצל החיף ואס היק‬
‫אפשרות ואס ל ^ ס ‪ 0‬נממי מאשר נ י סמוכה לים הסעח אכן נעיר מאלמש הרסוקההרבס מים לס היה ואת באפשרות לפני בני‬
‫י"־^‪.‬׳־״‬
‫־‬
‫י י ־‬
‫׳ י ‪ .‬בנימין לנא שמסוליםלשמסעילששנ«‪ :‬י •‬
‫•י‬
‫י ׳‪j,f:‬‬
‫‬‫‪ - j‬י‬
‫מ׳ סיס׳ גינמוס מיז ע״‪ 0‬ד״ה פסוק זה דנתנו ד א ג ד ו ס ס ו ל ק <מ לבמדרש רנה כ׳ בראשית י״א דיוניו מון‬
‫*(‬
‫‪ ,‬י ‪.‬׳ נדמסרג ז י ל^י אותו אלהים המיס יתייגונת״א שלנו יש גירםת שונית ונקצת נוסחאות היי לס כסיה יתי׳‪ ,‬ע ׳ מימש •ד׳‬
‫אמסטרדם קווארט מס רא'*ע>יבסוף מס׳ דרך ארן זיטי ספ״א יש מ מ ס לגן עדן סיים עיש ״ וע׳ ‪ 0‬ס׳ גג״ב ד׳ ע ' ^ ו •ה שגל‬
‫דברי מלכות‪ ,‬שנ׳ לפי הרגום א&מל הרגו המן להתן‪.‬על מ י ה משים דברים ‪3‬ין מרדני לאסתר‪ ,‬ומיהו גמרא שלנו אין סופם ח ע ״ »‬
‫) ‪D‬‬
‫‪ ,‬לג׳ האי מגא סגר ואליהו לא הוה פינחס ‪ ,‬ואולם רשיי‬
‫'‬
‫»‬
‫‪t‬‬
‫קפלן אמ העולם‬
‫‪4‬‬
‫‪K‬‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫‪7‬‬
‫‪#‬‬
‫;‬
‫‪%‬‬
‫ק‬
‫‪v‬‬
‫מינ‬
‫‪7‬‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪ 5‬ו ו מ‬
‫(‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪v‬‬
‫שאמת* ותשובות ‪,‬סימן‪:‬ב‬
‫י לעמוי־‪ ,‬איל אפור לך שנאמר ואתה פח עמיד ןןצדי;‬
‫'איל נעל׳בשר אני עכ״ל‪ ,‬ולא נמצא אצלנו • ועי מרן‬
‫בית יוסף ארח ססיימיט הביא גשם הירושלמי תטעם‬
‫דיבריס שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב ‪,‬‬
‫שלא * יאמרו ס פ ר תורה חסרה היא ‪ 7‬ולא נמצא‬
‫בירושלמי‪ ,‬ובפרט לא דבר הירושלמי מענין זד‪ .‬רק‬
‫ב׳ פעמים בירושלמי פ״ג דמגילח‪ ,‬ובמס׳ יומא פ׳ בא‬
‫י‬
‫לו; ואין רמז לטעם זח שהזכיר מ ר ן ‪ /‬ר ק נלמד מקרא‬
‫דאסרלאמרם בנתב • בתום׳)תענית ך״ט א׳( דית‬
‫וישב עליתם ב׳ ובירושלמי מפרש איליא נקט! פירוש‬
‫איליא קינה עיש ‪ ,‬ולא מצאתי בירושלמי * ‪ c‬״ עיין‬
‫דאיש םוןא מגילה וטור אויה םי׳ תרם״ט שכתבו בשם‬
‫ירושלמי ביום המחרת של שמיני עצרת פפטירין‬
‫אחרי מות משה‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ״ ברא״ש פ׳ ערבי‬
‫פסחים‬
‫מ ן ג«ה דלן! נמצא ואס אצלנו כירושלמי מענית ‪-,‬׳ הגפ אין אפשרות כלל < והירושלמי אשר נסתם זמן ר נ ‪ .‬קודם למלמול נגלי‬
‫*(‬
‫‪ r‬והישמר מסודר גונם עיני החכמים המשדרים אס מלמוד נגלי‪ ,‬ואין אפשר והירושלמי יפרש ע;ין איליא אשר נזכר בנבל* ‪/‬‬
‫ואפשר כוונת סתיט' ע ל ס ר ג ו ם י ר ז ש ל מ י ‪ .‬ע ל נביאים שהי׳ גונם עיני הראשונים ‪ /‬נוסף על תרגום יונתן‪ ,‬נעו שאכתונ זאת‬
‫גראיוס גרורות < ושם אפשר היה נפוג איציא נקע ‪ ,‬על קרא דשאו על םפיים קינה‪ :‬והואיל ונגעתי נענין זה וירושלמי‪ .‬קדם לגגלי‬
‫ודברתי תזה ומקומית שונות ‪! ,‬מאמר אגרת נקולת‪ ,‬ונהגהות על השים ‪ ••/‬ונן נמאער מנוא התלמוד‪ ,‬אמרתי לדבר פה נ ר ח ג ס‬
‫מזה; למען יהיו כל ראיות המפוזרות בספרי‪,‬מקובצים בעקום אסד‪ ,‬ואוסיף פס מרשית ונצורות ניד ל׳ העונה עצי ־ לשין הרי״ף סוף‬
‫עירונין; דמפני זה קייל הלכה נגנלי נגד הירושלמי ‪ ,‬משים דגערא לירן הוא נמרא נגד ירושלמי ‪ /‬ודגרי סרייף הללו מונאים גם גן‬
‫גראיש סוף עירוגין ינסע׳ג לאוין סיה לף נ״ג כדפוס יויניציא( כתג נפשיטומ דאמ‪:‬מר סיס בקי בתלמוד ירושלמי טפי מינן‪ ,‬ועיין‬
‫נשוית מהרי״ק שורש פיו נפסק לינו נגד ר׳ משה קאפסאלי ‪ /‬ונס׳ פתר יצתק ערן גמרא נגלית נתנ&עבי הרי״ף סללו מובאים‬
‫ומוסכמים נ י נ ‪ ,‬בכנסת הגדולה כצלי הפוסקים תות ג ׳ ‪ ,‬וכן נשיית רש״ך חיג סי׳ ך י ז ‪ ,‬ונספר משפט צדנךנויב סי׳ סיס ‪,‬׳ ־ וגשוים‬
‫בנימין ואב סי׳ ו״פ ימי׳ ך*ו וסי׳ קנ״ע ‪ ,‬ואנכי מצאתי בס׳ יד מלאני מיג כללי שני התלמודים אות ‪3‬׳ ‪ ,‬אחר שהניא דברי הרי'ן>‬
‫הוסיף עור ורבעו יהונתן היגאי דגריו נס׳ שיט‪ :‬מקובצת‪ ,‬כתג גם לן דלפני מסדרי ש״ס בנלי ‪ /‬היה כנר מסודר תלמוד‪.‬ירושלמי‬
‫בשליפות‪ ,‬יאוחן רבני נתראי שסדרו לנוי תלמוד בגלי הביאי בו אותן סלרית שק כהלכה הנאמרית בירושלמי ורזג תלמוד נבלי מהן ‪/‬‬
‫כגון דברי ר׳ ייתכן ו‪/‬־יל‪ ,‬וכצ הנקראים בשס רבי • ומה שראו שצא כהלכה הניחו אותו *תלמוד ירושלמי עיש‪ ,‬ועיין גינ שוית סוט‬
‫השני סי׳ טויג‪ ,‬וע׳ נספר בן יוחאי צד קשיז שכ׳ שדנריהרשר״ם חמיו סי׳ קציג ורגיי מגריל עיז פ״א מס׳ שופר עחזיתיס דברי‬
‫הרייף אלו ‪ /‬שדברי ירושלמי הי׳ כבר לפני מסדרי הגבלי רבינא וינ אשי‪,‬יגעאמר אגרת נקורת אסר שהבאתי דברי יד מלאנ|‪/‬הןשפתי‬
‫שם‬
‫כי גם הסכם נעל מאור עינים פנ״א הגיא דנרי הרי״ף הלנו‪ ,‬ועיין ספר באר יעקנ נכללים אשר בסיף ספרו ] י וכן מובא‬
‫הגדולים ‪ /‬וברכי יוסף‪ ,‬להרג חייר אזולאי היפ ד‪3‬רי הרי״ף הללי‪ ,‬ובכל זאת חשד אותי הרנ הגדול המפורסם ‪. ,‬המנהר ספרי אגרת‬
‫לקירס ‪ /‬כי נכנסתי בגבולו של הרב הנ״ל בתולדות רניני נסים שלי< והשתמשתי בדברי הרי •ף הללו אשר הרג הניל הביאם שם‪ ',‬כאלו רק‬
‫עינו לנד שלטה ברברי רייף ואין לזרים מלק ונמלה נהם; וראה המראה הגדולה מכל גדולי המחברים ני כלם סעתיהו דבריו ליחד גאמן‬
‫‪3‬טעם הדבר דהלכה כבבלי נגד הירושלמי‪ :‬ועתה אביא פה הראייה עיז ״ א׳( כנדה מ׳ עיא( אערינן יאמר ר׳ אלעזר הלכה נ ר‬
‫אליעזר דאומרה ברנה רביעית בפני עצמה‪ ,‬וסנה שם לא שאלו נש״ס והיכי אתמר דר׳ אליעזר כדרכם ‪ /‬ורשיי הרגיש נזה ‪ ,‬וכתבום‬
‫דיס ואמר ריאנירישלמי נדלות עיש ‪ v‬ראינו דכנר ג ו ד ע ו ‪ .‬ל ם לנריר״א מ ש ״ ס י ר ו ש ל מ י ורמזו עליו ומעיז ‪f < t S‬‬
‫והיני אתמר דר״א ; נ׳? בשים כתענית <‪ cfx>vt‬שאלו זלמס יוצאין לנים הקנרומ‪,‬ז‪0‬נה נעשנה זבגמ׳ לא כזכר שם מאומה מהל‬
‫לנית הקברות ביים התענית; ורשיי הרגיש בזה; וכ׳ ראיגרינז בירושלמי דייצא‪-‬ן לנזיק ושאל השים נטעם הדבר עיש‪ ,‬ראינו והשיס‬
‫נבלי סמך על מס שנאמר שם דיוצאין ‪3‬ה״ק‪,‬ועל הירושלמי סיבב שאלת ה‪3‬נלי‪,‬נ׳( בש״ס נגיה קטיז ע י נ ( מאן דמני מסיקין לא משתבש‬
‫ומאן דחני מציקין לא משתבש‪ ,‬והנה היפי עצינו ‪3‬ש״ס לשין זה אילם נאיפן אחר ‪ ,‬כנין בריש עיז מד מני אידיהן; וסד מני מידיהן‪,‬‬
‫וקאמרהש״ס מאן דתני הכי לא משתבש ומאן דמני הכי צא משתבש‪ ,‬וכן בריפ כיצר מאבדן ‪ /‬דאמרינן אימ מני מאברין ואית תני‬
‫מעברין‪ ,‬ונופל טוב הלשון מאן דמני המלא משמניש‪,‬׳ אבל כאן אין זכר כלל דתד תני מציהין וסדס<» מסיקין דיסיה נופל לשון מאן‬
‫דתני הכי לא משתבש‪ ,‬אבל בירושלמי על המשנה איתא נאמת מד תני מציקין וחד מני מסיקין ‪ /‬וסש״ס דילן על מס שנאמר בירושלמי‬
‫סובב והולך‪ ,‬ד׳> שים)מהדרין מיג עיב> מצעד שינעל מכן בג׳ מרמים ולרשיי לא אתפריש מס הן אלו המרמות אשר מעל בהן ‪,‬‬
‫אולם כבר כתבתי למעלס ני הנוונם על מס שנאמר כירושלמי סנהדרין דעכן מעל נד׳ מרעים נתרם ערד וחרם מדין וחרם סיחון ועיג‬
‫ואולם בבבלי חרם סיחון ועונ נחשבו לאתת ניון להניביש היה בפיא ‪ /‬עכיפ בשים כאן סמכו על מה שידוע בשיס ירושלמי ‪ ,‬ולא‬
‫בצויכו לבאר נפירוש מה הן החרמות אשר מעל ע ל ז ‪ ,‬ה׳> כגימין ייז עיא ‪ f‬מפגי מה תקנו זמן גגיטין שמא יספס על בס אסותו‪,‬‬
‫הנה מעצמם לא היה מהקנין זמן משום תקנה רחוקה‪ ,‬רק מנואר שמה בירושלמי למעשה שסיס כן סיס‪ ,‬ועיין נס כן רא״ש גיטין שם‬
‫דהניא דברי סירישלמי ‪ /‬עניפ בשים סמכו על מה שמבואר בילושלעי דנן היה מעשה באמת ‪ /‬ו׳>ש״‪)0‬קידושין ל*א ע״א( יש מאכיל‬
‫לאביו פסיוני וטורדו מתיי עוצם הגא ויש עושני ברמייה ומניאו לסיי עולם הגא‪ ,‬והנה לא ביארו סענין‪,‬ו‪1‬ה מבואר נסדיא בירושלמי‬
‫פיק דפיאה במעשה שסי׳ נאחד שהאכיל לאביו פסיוני והתרים כנגדו עיש‪ ,‬וברש" ותוס׳ שלמועיד מ־ושלמי‪/‬ענ״פ פרטי דגלים אלו‬
‫מורים‪ ,‬כי על מעשה מירושלמי כיווט כאן בנגלי ולא הצריכו לבאר היענ כי סמכו על מם שענואר־גירושלמי שהיו סדורים כנר נוכא‬
‫עיניהם‪ ,‬ז ( הראי׳ היותר עצומה ו מ ג ו ר ש ‪ ,‬הוא מש״ס)נזיר ו ׳ מ'נ> הא לעס ל י ‪ ,‬״ השתא יש לומר ממירתא אמר ק*לאא לא כ״‪6‬‬
‫ענ״ל סש״ס ‪ ,‬ופירשיי סא למ״ל^מיהדר למימני השתא י״צ םמירתא אמר רב וסעי שמעיק לי׳ צלב ואמר סכ»ב ס מ י ר ס א ‪, :‬‬
‫‪t‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ : .‬־ ־ ‪ .‬־׳י‪.‬‬
‫־ ‪r‬׳‬
‫• ‪r‬‬
‫י ־• ־‬
‫י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫י בירושלמי־‬
‫י־‬
‫^זאדות ותגובות סימן ב‪:‬׳‬
‫פסחים הביא בשם הירושלמי י תזמים לכפות הפי!‬
‫בשעת קידוש ‪#‬לאיראה‪-‬בשתו ‪,‬״ ‪:‬ואץ לזה מקיר‬
‫ב*רושלםי ״ י בראיש‪%‬ק~רתעגית הניא בשם אני‬
‫העזריי בירושלמי איתאי • ששים יום י‪ -‬מההיליןלוםר‬
‫טל ומטר מוגין מעת לעת אהר המקיפה ולא נמצא י‬
‫נראיש פרק ד׳ יראש השנה על המשנה; חיה עיניי‬
‫אחורי בהב‪*3‬ם*ושמע קול• שופד‪ .‬הביא בשם ירושלמי‬
‫הדא אמית •ממה איצ כוינח ולא נמצא בירושלמי‬
‫אצלנו • ברא״ש ביצה פ׳ משילין על הםשנח דלא רנין‬
‫ולא חולצין בשבת‪ ,‬הביא דבריה תשלמי וכלן שעשו‬
‫בין ש י ע ץ בק אעסץ בין מוטעים מה שעשו עשו ולא‬
‫נמצא אצלנו ׳‪.‬ואיני ביון דגזברבתו‪5‬פתא נקט ליה‬
‫הרא״ש בשם ייושלטי כמו שהראיתי• לעיל ־ אות א׳‬
‫דרבס‪.‬של הראשונים לכנות דברי מדרש יפסיקה א‬
‫בשפירושלמי‪ .‬בפרקד׳דר״ההניאהיא״ש בשם‬
‫ראבי״ה בירישלמי מבואר • התוקע שיפר מברך‬
‫אקביו לשמוע קול שופר < ולא נמצא ‪ ,‬ובירושלמי‬
‫גרבות ס״פ הרואה אף ת ע ר ו בל ברבות המצית ‪,‬‬
‫אילם אין זבד לברבית שופר «‬
‫‪:‬‬
‫ך^‪.- 0‬ירצתחשיאל לשאול אות• מדוע עטית לאלו‬
‫׳ • המגוייס מדור בפני עצמו ‪ /‬הרי כבר נאמר‬
‫*‪.‬‬
‫למעלת‪ ,‬בי הרנה מדרשות נאבדו םאתגו ״<‬
‫ידדאשיגי^נהגולבגית מדרשי א״י נשם ירושלמי ‪,‬‬
‫ונס אלו‪,‬המקומות היו גמצאים באיזהו ילםדגו או‬
‫פסיקתא שקי׳ לראשינים ‪ /‬אבל נתלמוד יךושלמי ל*‬
‫מעלו מעל והוא גסצא כשלימות אצליגו במו שהיה‬
‫לפני ר«וס׳ והראבי״ח והמרדני והרא״ש הגה חוץ‬
‫‪ .‬מזח ני רונ רנרי הירושלמי אשר הנאתי למעלת‬
‫השח מחלבות קניעית ולפי הלוך לשח חי־א״ש‬
‫והמדיני כי אשר העתיקו ׳‪ m‬ה^שלמי משמע‬
‫דחעתיקי• מלשון יחשלמי‪ :‬מסודר על סדר ועשנה‬
‫חגח ‪ ,‬נא קירא אהוב ‪ I‬ואראך מיי איזהו מסמות‬
‫מבואריס״ובעיניךתחזח בי איןאפשחת שהי׳נווגת אלו‬
‫הגדולים רק על ת ל מ ו ד י ר ו ש ל מ י מ ס ו ד ר‬
‫בפרקיו והלכותיו על סדר משנתינו •‬
‫לשון המררבי סיבה ס״פ לולב הגזור תגא בירושלמי‬
‫ד פ ר ק י ן קטן היודע לגענע חייב כלולב‪ ,‬לא פוף‬
‫דבר לנעגע ‪ ,‬אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כשרה‬
‫נ י ר ו ש ל מ י ס ג ה ד ר י ן ונו׳ ע״ש‪ ,‬ראינו כאן ענין מיש ד‪3‬נ‪3‬לי לא נממקז ינרי רנ רק וומז ע״ד ר‪ 1‬האמורים נ־רושלעי‪ ,‬כאלו‬
‫בי׳ רגרירג נירופלמי נידעיכ לחכמי הס;מוד‪ ,‬ולא הצריכו להנפיל סינרים • ‪0‬׳> ‪3‬ש״ס)קידושין ל״ג ע״נ( והביטו אשרי משה ער‬
‫ניאו האסלה‪ ,‬ר אמי וו׳ יצחק נפהי ס״א לפ‪3‬ח כ ד א י מ א ‪ ,‬והנה אין מפורש נש״ם מה אמרו על משה ‪ ,‬ופרש״י שם משוס דינר‬
‫מגונה הוא לא רצו לפיסמה טוו ג״כ ראי׳ היותר גדולה על אשר החלטתי לעיל סי׳ א׳ וכל ענין מגונה על נניא או על סנם ונרו רק‬
‫‪3‬רמ‪ 0‬והרי הוא מפורש• נחנמימא עכ״ל‪ ,‬ולי סדני סמוס שיסמכו נש״ס כאן על ונרי סנםומא ‪ /‬כלא הי׳ גספרםם ‪ ,‬ולח ט׳‬
‫מסיור נסלנסו גם נימי מ נ ת גיול ה‪,‬ילפ הגיפו ‪03‬פרו ‪3‬חש‪3‬ון המדרשות וגם לשון נדאיהא סיגו נופל רק על מנין מכוור ומפירכס‬
‫ןע״כ כיוונו סז״נ נאן ‪3‬לשון נואיתא על מה שמנואר ונר זה נאר היט‪ , 3‬כירושלמי פ״ס ושקלים סי״ג‪ ,‬וחו״ל נגלי כגיסו פלונר‬
‫מענין מגונה‪ ,‬ורמזו על מה שמרע לכל מונרי מירושלמי שקלים ‪ ,‬וזה ג״כ ראי׳ ברווה ‪) /‬ומהגמציגו גסנסויין ק״י ע״ס ע״ק ס״י‬
‫ע״נ( מלמד שכל אמד קינא לאשתי ‪3‬פ‪3‬ייו‪ ,‬ונסנהירין מנואר לשון מלמד שמשיו© נשיא ‪ /‬זזה ראי׳ צכסלטסי ‪3‬מ‪3‬וא הסלעזל ‪,‬‬
‫יאנדות סותרות וכפולות ‪3‬נ‪3‬לי‪ ,‬הוא דכצ מס סדר משנתו נפ״ע ‪ ,‬ור׳ אשי הכניס נסדוו נל מסכמות גמסוורוס‪ ,‬ונל מכם לא ידע‬
‫מסדרו שצ השני כי כנר מינס סיפור זה נסדר מנם אמר משפ״נ ירושלמי הי׳ מסודר נ‪3‬י במטבע שלימה וחס מה טרם הננלי מפ״ז‬
‫רמזו עליו ‪3‬ענין זה שי*א מגינה מאילי להכפילו( ‪ ,‬ט׳( געירונק ה״ו מ ב( במעיבא סמרו לישנא סליתסי וקטל םליסמי‪ ,‬הנס‬
‫עריק לא הקדימי נש״ס כאן דלגיז הרע נקרא לשין תליפאי‪ ,‬דיכרשסטעס מדומ נקרא כן‪ ,‬אילם בירושלמי פ״ק ופיסה שס כאלו למה‬
‫קורא איסו שלישי ‪ . /‬מדוע נקרא לסיר ‪#‬ון מלימא• נפי העין העם‪ ,‬וע׳ !סינוס ירושלמי המכונה אצלנו יונתן פ׳ נראשיס על פסוק‬
‫סכי המאורות הגדולים < דלמהאערס ל ש י ן ס ל י ה א י עלהממה ‪ : ,‬והיינו מענה הידוע <‪0‬ולין ס׳ ע״ג> י א״אלשנימלניס‬
‫להשתמש נכסר אסר וכינה טענת הלמה נשם ל«שנא סלימאי משום וכל לם״ר נקרא ק נפי אנשי א״י‪ .‬וככלי נאן מעמיק דנרי ירישלמי‬
‫בלשון גמערנא אמרו ‪ .‬כי מי א •י נקרא נלםין ננליי מערנא ‪ .‬ומכל אלו כראיוס אנו רואים !בירור כי סלמוו ירושלמי הי׳ כנר‬
‫מסידר לפני מכמיס המסדרים הלמוד נ‪3‬לי נשימת הרי״ן והכזמ״נ לינמו יסננו? ‪ /‬וארם במאמר סור התלמוד אדנו עוד מזמ • עוד‬
‫נשאר לו לדבר מראיה שהניא הרב הסכם כ* י גדול המנקר מאמר אניס בקורס ש<י‪,‬סם רמז לעיין וסוליות ונינו נסים כלו‪,‬כ‪1‬״ס טי! ‪9‬‬
‫‪ .‬ועיינתי סם וראימי שהביא מאגדה גכמינימ ק״ג מיא וע״נ( סיפול מימת רני נםמך למסגיהין ‪ #‬מפני שוצוואמ רני נזכר נירושלמו‬
‫״*»»!! אלמנתי מניסי < ונמשנה ג״ל נזכר כן ‪ ,‬וניוושלמי הקשו ולא מסנימין היא ע״ס‪ ,‬ואולם נבנלי נאמי כוהיו נכנוד אמכם ‪,‬‬
‫ואין כאן שוס סמיכה לעשנסיגו‪ ,‬ומ״נ צ״ל דמפ״ו סמכו בבלי לפ׳ מושא פטירס רניגו סקווש‪ ,‬כיח פפ‪0‬מינו כן בירושלמי ענ״ל הינ‬
‫סנ״ל ‪ /‬ואולם אגדה זו מפגוירס רבי נזכר כירושלמי שר מעמיס‪ ,‬פ״א פ״ג זכלאיס‪ ,‬שסה גןןמןעל מסניסיז יסכריני כמס אק בו‬
‫•נשים כלאים * ואמרו שם הטעם משים דנ׳ !ממיס מפשי ‪ /‬והמשיל נמימס רני‪ ,‬לנ״נ נןנו §מם ומניןססנרינין דאמרו בסדק אמד‬
‫בקור עיש שאר לויאוס הסכמים!מנץ התכריכים ‪ ,‬ובכלאים הוא העי^ * ומתונות פ׳ הגיסא נסמן יק אגב גמא‪ ,‬מפגי מזכר‬
‫וצוואסו לא מזוז אלמנת* מביתי‪ ,‬ואסיר הסם ולסובזס עקר סיפור היזיםלמי‪ /‬מדוע הםמילו!ירושלמי שמס מת !מפיס ספשי דאין‬
‫לו כיס •סם שמי ‪ /‬י ‪ #‬מ לו הספ ל מיד‪ ,‬רני ויה ג׳ דברים!שמס פמירמו‪ ,‬מה ס!א עקר היסס להמשגה אלא ודאי דגמה העסיקו‬
‫מסיד הירושלמי סאמר י נ י ס ‪ ,‬וק מירושלמי כלאים דאל״י למה הכפילו ה‪»0‬טר וא*נ אין ‪$‬שם ראי׳‪ ,‬ואדונה משם יש לסונים‬
‫הסיפון למעני שסמכו ‪3‬ולי‪1‬אןמ!יפוך למשנה לאלמנה‪,‬נזמנו ג״ל כירושלמי‪ ,‬אלא ודאי מכאן אין הכרע * זעזל אובר אי״ה מסיר‬
‫הירושלמי ונסינמ סיפורים ממלים נמקום אסר ;‬
‫• י י‬
‫‪#‬‬
‫שאלות‬
‫יא‬
‫ו ו & י ו מ ח סינזךבג‬
‫ומנענע־‪ \ /:‬יונע; ל מ ^ לציצית‪ /‬אכיולוקהלי ‪:‬נאזצחת המלכים ודסמיס‪* 1‬ממגל־<‪38‬וותלחזינו‬
‫ציצית נ ; ה ו ף דבו‪/‬לחתע^ף ־ אלא להשליך‪ ,‬שתי י דפדפור בפינה זו ודי לעיע כהערה ומאת• אקוד! כי‬
‫כנפותלפןמ ואוחז;ציצית‪.‬בשעת‪:.‬קיש‪.«,,‬כספרי יבאודכמיס אדריםבחקירותהרשיתי־ללבן בשמלה‬
‫פ ׳ ע ק כ ך ^ י נ ד כ ם ‪ :‬מכאןאמרו כשהתינוק מתד־יל בל ענינז תלמוד ירושלמי והחיאנךםכימו^ממלמוןף‬
‫לדבראביר מדבר‪ .‬עבנ לשו? הקודש‪ c * /‬ובירושלמי ‪, — . . -‬׳‪.‬׳ ״ ככלי וישמחו הנכונים ףגילו; ד‪<:.::.‬‬
‫‪n:1‬־‪:‬׳‪f:5crf:‬‬
‫סייפידמלמדו פפוק מנפר אביך‪ ,‬אל תמאס •עגיל ׳ ״ ׳ • ‪ ; ^ 2 - -‬״ ‪ :‬־ ״ ; ד‬
‫המרדני אולם עיינתי בידושלבי דפרקין חיינו ירושלמי •ויון *וזשיס * ‪ -‬צבי הירש חיות ^(•י׳‪:.‬׳ ‪ .‬ך ־ ‪r :‬‬
‫;'״ י‪ :‬י " י ‪:‬‬
‫ולא בצאתי רקקטן היו‪1‬ע לנעמג ״‪ '••-‬׳ * •־ ־׳ ‪-‬־‪--‬׳ ‪-‬׳‪::‬ד‪r.‬‬
‫ס״פ־ לולב‬
‫י י ־ ־ ־ כ י ט ד ג ׳ ‪ ,‬־ ‪. 71‬י•־‪-‬־‪ •:‬׳־ יי•׳‬
‫בלולב א ב < ב א ל ב ־ ‪ ,‬יודעלהתעטףהייב בציצית ‪•",::‬׳‬
‫‪....‬‬
‫‪. . . .... . , 1‬‬
‫‪...‬‬
‫יודע‪ ,‬ליבה‪ .‬אביו בלמיו לשון תורה עב״ל‪ ,‬ולא גמצא ‪,,‬י'‪.‬‬
‫‪ 1‬ת ד ‪*; : .‬כך״ש ודין פרק ג׳ דראש השנה הביא נשם ;זןףיי עוסק • • בשני השערים הקודמים; לבאר‬
‫•לךקירא דדכם ז הרכה עגיניס‪ .‬בכללי‬
‫‪1‬ד‪,‬ג |זל‪.%‬י ד ר ״ ח ; והוקע ־‪.‬בשופר'מצד הקצר י•' *־•‬
‫• והםעייניס אשר‬
‫• ^ פ ר מן המצר קראתי יה ולא גב צא אצלנו; ובבד אגדה‪ ,‬ובפרט בעגץ המקורות ״‪.‬‬
‫; ן ^ ע ו ו ד בזה כעל קרבן ע ד ה ‪ :‬וע׳ רא״ש פיר דראש ‪ .‬נדמע ני! נלישלמי בין כבבלי * אמרתי לא אעזבהו‪ ,‬־‬
‫*‪#‬גח גרפינן בירושלמי פ ר ק ב ת ר א ד ם ב י ל ת י ן ע ד אשר אשלים הדבר י אשר כבר התחילו חבוגים‬
‫ג ע י קימי‪ :‬דרבנן מהו להזניח של ריח בראש השנה ‪ . /‬דלא רמה הדבמים דמנקרים ‪ :,‬לחשוב בפרוטרוט‬
‫א״ר יעקב בך אבא כשם ד יוסי ו‪.‬עובר לפני התיבה דפקומות אשר רמזו בעלי התלמוד ‪ 7‬ו מ המפרשים‬
‫גיוס טוב של ר״ח איצ להזכיר של דיה ואתיא כריח הקדמונים על ספרי אגדח‪ ,‬כלי הערת שפס ‪ /‬לפעמים‬
‫ראמר זכחן א׳‪ ,‬עולה לבאן ולכאן • מעהה יבטל ר״ח‪ .‬כציגו הפקיר ולפעמי• עד כחנעלם מאחגו‪ ,‬ואחשיב‬
‫בתפלה ‪ r‬ביון שאבד בסוף שופרות יביומ שגדחבם לפשפט לחשוב כל חכקומות־ אשד ! !תעוררו‬
‫ובראשי דדשיכם יצא‪. / .‬ובנר וקעד‪ .‬ו ר ב בעל קרבן ךדבביס דפבקרים‪ ,‬ולהוסיף פה ‪3‬ה שמצאתי אני‪/‬‬
‫גהנאל כי אין זכר לדברים אלו בירושלבי ע לגו ‪ /‬והנח נמו)העניה ח׳ ע״א‪ C‬בענין חולדה ו מ ר ‪ ,‬אין אנו‬
‫החכם השואל הראה כי קצת‪.‬דברי ירושלמי אלו בפיק ‪ .‬יוועין דבקור לאגדה ׳ זו ‪ -‬במדרש < ‪ -‬רק רש״י‬
‫דשבועות‪,‬׳ ואנכי מצאתי נ״ב פפ״ג דעירובין‪ ,‬אולם ‪ ,‬והופ פבאריב לנו תובן הענין מבעל הערוך ובלי פפק‬
‫חוץ מזח דהראיש כותב ב פ י ר ו ש כירושלמי פרק היה לו כפר &גוח נבעיין באיזה אגדות אשר‬
‫בחרא דמכילחין‪ ,‬הגה גיפף ע״ז דך דזברון א׳ שלח היו לראשונים‪) :‬חולין קיז ע״א( ‪ -‬מיס הראשונים‬
‫לבאן ולכאן לא נמצא כירושלמי רק כ ב א געירובץ ם׳ האכילו כשר חזיר׳‪ /‬מים אדרוניס ד ת ו את דגפש ‪ /‬לא‬
‫ע״א! ומן פעחה יבטל וכיח בחפלה עד פופו לא נמצא נודע לנו דכפופר בביאור דייפנ בפרטית רקמן מדרש‬
‫ג״באצלגו‪ .‬לא‪ .‬בירושלמי שבועות‪ ,‬ולא בירושלמי‪ :‬־ וחגדופא פ׳ בלק ‪) .‬פגהדריןמ״ד עיב> עגין רבעי׳‬
‫עירובין * ועיין ראיש פיכח פ׳ הגזול כ׳ וראבייח הביא‪ -‬מובפא ניבעיפשס מדברימיושלפי^״ב ודנינח ‪,‬‬
‫מן הירושלמי‪ ,‬ע ל ‪ :‬נענוע ׳ ה נ ז כ ר ב מ ש נ ת י נ ו ‪ « ,‬ף עלפי דמעוגחדבפוד בירושלמי מכפי המבואר‬
‫דנרפלמהבגעגעבדילגעגעבחושלקטגוד ר׳ אחא ‪ :‬בדש״י^בבל זאת ידעו‪4‬דגירפות עונות נפלו באגדות‬
‫גר‪..‬יע|ב‪,‬מפ^‪,'.‬ל‪^ 4‬ג»נ‪1‬ןבך‪-‬מבנן‪^1..‬וןוד־גירא ׳ ‪.- r i f a g i . p m‬ואנכי מצאתי •עוד אי?ר‪ 1‬אגרות‬
‫ב ע י ג י } ^ ^ ‪ , ,‬ואין מ‪1‬ח שוס‪.‬רמ? בירושלמי נרשיי בהעלבת המקור‪ ,‬ועמדתי אחד החיפוש על‬
‫שלפנינו‪,‬״‪ ,‬ענ״פ הנך רואח כי הקדמונים דביאו את בקורם * )קידושין ליא ע ״ ^ ד״ה אסתייעומילתא ‪-‬‬
‫הירושלמי ב צ י ו ן ה מ ק ו ם א נ ח דברי הירושלמי‪ ,‬ונדבה דרוס׳ כי דיקב״ח שופך חפתו על־ עצים‬
‫אפודים ‪/‬־ובכומן בפרקיו‪ .‬ובאשר נרצה‪ ,‬לעמוד ע ל ‪ :‬־ ואבנים‪ ,,‬והפשל הנזכר שמה‪ ,‬דבלממאר במדרש‬
‫הכחעהלחפש אחר אוהן המקומית אשר ציינו דם ‪ /‬שודד מ כ על קרא מזכור• לאסף אלחיס באו׳ נ^ם‬
‫אין אנו מוצאים שוס רמז‪ ,‬ג ונקצהם אנו מיצאיס רק ‪ -‬נגדלחר ״‪ .‬׳ ועי רש״י)קידושין פיטע״ב( דיה ואבינה‬
‫* ז קצת‪ ;,‬ועייז אנו מוכרחים להדדיץ המשפט בי נעם דלוים קצצו בהונות ידידמ‪,‬׳ ולא רצו לשיר שיר‬
‫חסדפיםיס קצה הרבה דברים ז ומי יהן ויבא לידינו י ה ׳ ‪ ,‬וגפ צא בל הענין במדרש שודר טוב על פדשח על‬
‫גוף הירושלמי בכתב יד כאשד נמצא כלי פפק היום ‪ ,‬נדרות בבל עיש' ״‪ .‬ו־ש״י)מנילה טין עיב( ייח בל זמן‬
‫ ‪.‬״•‪.:‬״<׳ ‪;r:‬־ שברוך ‪- -‬־‬‫‪......‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.,‬׳‪.,,‬‬
‫י‪:;•,:.-.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪x‬‬
‫;‬
‫י‬
‫;‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫*( נמאמר ‪6‬גיק ‪?3‬ורת ממכהי עיו ממגיש פי׳ כמבנה ו‪6‬גו‪ 0‬גממה כוי זביר גלנציה לה ננממווס‪ ,‬ני קישג למצזס ל ל נר‬
‫‪ .‬נלשון סקווש‪,‬ומאין הוציא ז&מ ממגינ ‪ /‬וע‪0‬כ פנין זה מנז&ו גכפוי פ׳ עקנ נמו שכעשנסי נפנים ‪ /‬מן»?י‪ 6‬ןש״ימומש‬
‫פי‪ .‬עקנ‪ ,‬ובילקוט ‪ 051‬ספרי ווטי וגס ניוזשלמי כילה ס״פ לולנ נגזול נ&מו ‪6‬גיו ‪ 9‬ל מ ד ו ל ש ו ן מ זר ס סייגו לשון כהודש ‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫מלמדו לבין פירה ו י נ ו דמ״מ מצוה גפ״ע וירימה לכיה ס״גולונו‬
‫בזפ מצוה נפיע ‪ /‬וגינ ולייבא כמונא וירו‪:‬למי פיק ונגס מל מגנס לא יאנל י‪:‬ז‪ 5‬ע‪ 0‬גונה‪ ,‬והגי רימ וסגנ מוור גלשוןכקווע‬
‫ניןענינים כק‪5‬וגי‪3&0‬לל׳זגעהיסגנסכמנישיכצכמעג‪,‬״גג״נמכג‪6‬נפקאי<‬
‫••י• ‪ • -‬י‬
‫י‬
‫ואו‬
‫‪.‬שאלות ו ת י ב ו ת ס י ק ג‬
‫‪.‬‬
‫ש נ י י ר ‪. t -‬הביא דברי תםדדש נתעלמו! תפסי ׳ נשם רבד• הזיל‪ ,‬ולא בשם אמת אינשי‪ ,‬ומזח תרע‬
‫‪:‬זהמממ ע ז פף־ש שידחשידמו קאפ׳־ר׳ ראשה שמח להגיח‪ p‬בדברי דש״י ו ומ מת שתמהתי למשגיחפ״א‬
‫ו ו י י י‪ £‬עלח מכבל לאר״ן ישראל קידם ‪ /‬מוני ע י ר רש״י גב״ב ח׳ ע״א> בפרנסת העורב דחקכ״ח‬
‫שמיציךל^ת&טות בפניכדוךע״ש ו ושזחהםץ מזשץלו יתושים בצואתו; עתח םצאתיביענקז ‪f‬‬
‫‪.‬ישלחשוב ע^מ״ש רש״י גתעוית ן?זע״ב( ברביעי נמצא בילקוט יתרו בשם תנחוםא • עלםציתכיבוד‬
‫אב ואש‪ ,‬ועי ג״כ יפת מראח פ״א רפיאח ‪:‬‬
‫על אסכרה ונתנב ג י ממית ממד י ‪ : ,‬ענין זח מבואר‬
‫בירושלמי באן בתענית; ובמדרש פ׳ כיאשיח י יישיי ו מ ן ־המקימות אשר הביא דש״י דל מעלם לנו עד‬
‫• עתה וששר ‪ ,‬הנח השבתי למעלה בפ״א‬
‫העלים המקור • גמבות ך ״ ר ש י א ( ורובד אשת בלבבו י י ״‬
‫בגץ ד׳ ספרא ענץ הסיפור ממעשיו הצודקים נובע הרבה מתם ‪,‬־והחכם ‪ yn‬בספר תררשות שלו שנה‬
‫מספרהשאלתות ‪ #‬ו‪$‬לי ספק מיה גורע העגץמ^זח המקימות אלו ‪ /‬היינו ם״ש רעדי כנדרים נ׳ ע״א>‬
‫ספראגדחגסבן *(‪ :‬כיימאםיזע*בנרהסיאעיא( עיכדא דרי עקיבא על איזת איפן נתעשר מן‬
‫׳דמלאביחבלה^משםיס לאדץכיטי מתושלח וחרב השטרינותא ומן טרגוםרופיש ושקוד מעשח זו בלי‬
‫־ ביי רצת להוכיח מכאן דרש״י^שאב מספר הזוהר‪ ,‬אבן ספק בספרי אגדה דש״י כסוטה ר י ב ע״א> עוברא‬
‫ין הובדמ אחרי דכל עניןחפלת חפלאכים עזא ועזאל דיוחגי בת רטיבא בלי הערות חמקיר; וכלי ספק שאב‬
‫ער בילקיט פ׳ בראשות בשם םררש אבכיד‪ ,‬ואולי מספרי אניח ״ כםעילח י״ז בי( הביא דש״י ותום׳ שם‬
‫ה מהרש זח למקשר לדברי רשיי כאן ״ רשיי )ברמת ‪ :‬אכרות ירושלמי עגין בן תםליח עיש ואץ בידינו עתה‬
‫•ח׳ע״ב־( ובשיועציןאץיועצ׳יןאלאכשי־ח‪ ^,‬ר ש י י אגיות ירושלמי‪,‬״‪ .‬גר׳ןדי בכורות ט״זעיא( ד״ח‬
‫נ דאםרו א י נ ש י אזניס יביתל‪,‬והו דאמת אינשי ט״ס ואליבא שכתב רחבי אשי־יגן בםפירי אגורות גצ״ל‬
‫‪:‬הדל דאשרו חז״ל דח״י רבד זח דאעים לכיתל ;אגדות > ‪ ,‬העץ רומח לעילם קטן ‪ /‬חעפעפים עד‬
‫‪:‬אר במדרש ויקי״א דבח סדר אמיר פ׳ ל״ב; יז״ל י דדקיע < והתחתון נגד הארץ ‪ /‬וחלבן אשר מקיף את‬
‫״דאיאזניםלנומל אזנים ליח־ ‪ - $‬וע׳י חופת אאהו ׳העין נגד ים אוקיאנוס ע י ש ‪ ,‬ואנו א ץ לני שיט רמז לזה‬
‫ויש להתעודד‬
‫‪ ,‬דנה׳‪.‬״‪ .‬בסיף מפד ראשית הכסח • שעד י ו׳ •י בספרי אגית ש^י עכ״ל‬
‫־ נאמר שמח מהיל ששח דברים ציה רבינו הקרוש כי קצת מאגרה נרמז במש דרך ארץ זיטא ‪unfB‬‬
‫נ׳ ליראת חטא וגי לידו ארץ וביי ואל תשיח אתר הקפד אימר‪ ,‬נאמר שם העולם הזח דומח לנתלעינז‬
‫׳הכותל דאחז יל אזנים לכותל י הרידמביאזה לכן ענו׳ זה ים אוקיאנוס שמקיף; את כל העולם‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫סגדפ©‬
‫‪/.‬‬
‫ו«‬
‫‪. l‬‬
‫>\‪.‬וי‬
‫י!‬
‫יי‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫• ״‬
‫יי‬
‫עיש‬
‫‪.‬‬
‫אולם נסי דרו ארן שער א*‬
‫סיף ‪ *0‬ראשימ א מ ו ? ‪ ,‬ורץ הוא ועמוס יזיו^וד ‪ /‬סם מגי‪ 6‬ענץ אמר מו׳ ספרא ‪ /‬שיצא‬
‫פעם אמו למייל מס הצמידו מון לעיר‪ ,‬פגע נו מסיו אמד‪ ,‬איל לרנ ספרא וצמה טי‬
‫ן » ‪v / 1‬׳‪k‬־‪ •1‬ו*‪:/‬‬
‫״י׳י * י • י•• ״* •״דימ‪-‬וימד ס»מנמנונ״ניירדק ם*סד«ג‪1‬ס ן *‪j ru‬׳» \*« ו י* * •\* ‪ 0‬׳‪1‬׳ ‪ w01m‬׳״׳‬
‫ו ׳ ספרא ס * נ אל‪ 1‬איה יודע עג״אמ מד זומיא ‪ ,‬היה מסר״ח עוד יזמר ‪ ,‬וננהיג שיג לא שייך גגינא מגס‪ ,‬למו נהו דעולא לעיל‬
‫* י ש ; אנל סי נימא דד׳ ספיאנזאי י ל איסייהדזנר ‪ wti‬נלנני ‪ /‬״ה‪:‬ה יה• דנלה״ג דהיני דנאמת סיס מצה להערים עגורו‪ ,‬לינא‬
‫גרגמ רעמי‪•* ,‬ע אס היה שוסי! לא איה מ^יימ דוני סעת נלונו ״ והיה אע״ג דמ^&דעמע אין סמ־ע ‪ /‬אולם מןש״ס גו״נ פ״א‬
‫עיש( ‪ vm V‬והמונה יי־ת מ ל ע ו נ ד א ד ש א ל ס ו ‪ < 0‬דשס מיירי סש״ס אס גמר נדעסו לקנוס דמאי מן עם סא^ ‪ /‬יריב‬
‫ל‪1‬שר אס מדמאי נהו ור״ם שהיסעקיי• ודזנריאזמ נלננו‪ ,‬ומוגא ג״נ)רמג״ם פ״ס מה׳ מעשר היא( ענ״פ מונמדעוגדא דר״ס‬
‫מענין תקמ וממכר מ ו ג ר ‪ ,‬דהיה עעמ‪ T‬תריםאנלנ‪ ,‬נאלי אמר לקנוס או למכור‪ ,‬ומפ״ז סיינ לעשר‪ ,‬ונן מורים ‪ w‬סרמנ״ם‬
‫ש‪ 1‬ס״א ^ץאונאמונ^וני ־ מוריו עצמו וונר• מקמ וממנר ומאום שלא סיינה אומו;‬
‫‪$‬״ה מס דיעזמ ס»ג שני‪ ,‬וז״ל משאו‬
‫סירס;׳ נדי שיעמוד ודנות וצא ישנס ענ?ל‪ ,‬ומינמ <*‪ m‬נעלמה מאמנו י‪ ,‬ומרן סנ״ע רצה להניס * י נ ו מאייו מלמו מיץ* מהן‬
‫ו»נמלר; ואינו נרור נעיני‪ ,‬ולנאווה ויון דאק קי״ל דורי© •שוהם משום ג^סרי אזנה • וע׳ למנ״םי^ו מהי מניר© ״ ולא מילין‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ממיינים אומו ‪ j‬ואומרים לו נהי דמצד שורה היין תונל צחזור מדוריו‪ ,‬נניז;!ין ריס מנעץן מס? מאין נזה ‪ /‬אגל האעמ יורה דרנו‬
‫ריעות אדול ןאופן חדשו ולנו‬
‫נית שהורם לנו ממנ״שנה׳ מעשר‪ ,‬דס״פ צריך לעןר אף במושב נלגו לקנוס הד א» ו ^ נ לאן‬
‫<גין עינדא דריס שלא מדע הסצטת רציני!‪:‬שיין ז המ * ו ס ‪ ,‬רק עיפ רנורו ‪ /‬מה שאמר אס״נ שנלנו היה לעמר נדמים מופעים ‪j .‬‬
‫ממיינ עצמו לפנים משזרמהוין‪ ,‬נרי שיעמוד נדינורו ולאישנהו‪ ,‬היינו דבור‪.‬שבלבו ומקיים ט ‪ :‬דוגר אעז נלנגו ואמת י ן‬
‫מ‬
‫״‬
‫וי‪5‬׳‬
‫שאלוין‬
‫‪r k s m t i -‬‬
‫‪1‬‬
‫סימךג‬
‫־ע״ש וכשאמר אגרת בסירת שלי הבאתי עור הרבה לפירש״י ‪ .,‬ועוד ואין ימי שלרש״יןיל ^ ‪ 1‬ר ש עיד‬
‫• נסתר «׳‪ , !•?,‬׳ ‪ :‬׳ י • ‪ :‬׳ יי •‪.‬‬
‫נסו רש״י כ&הררין כקיו ע*ב> דפרעה צנח לשקוע ‪ . . . .‬׳ ; • י ‪ -‬־‬
‫הילדים יבבנק החומה • רש״י גפגהרדין ל״ט עיא( ד ד ף רמזתי למעלה פ״אבחנת'כי דרך התופי‬
‫‪ . •,‬להביא ענינים כשם מדרש ‪ v‬בלי להראות‬
‫לנאר עגין דםשלות שועלים ‪ #‬רש״י כסנהדרין‬
‫ע״א> ר •ה דחי תם קוברים איש שכתב שזח חיח נביא אותנו באיזהו מירש‪ ,‬ובאיזה מקים נמצאו י דבדי‬
‫?קן מנית אל ‪,‬׳ דש״י כשבת ך •ג ע״בן אף הן חיו המדרש ‪,‬׳ ובאשר תפשתי אחר‪ .‬אמ חסקיטת לא‬
‫באותו הגם רע״י אשת נתחיה חגם‪ :.‬רשיי כעיז ע״ז מצאתי אותם‪ ,‬רק מעט מזעיר ‪ ,‬ועיכ מדרשות אלו‬
‫ע״ב( דיה אדבר מה דעבדית כלילה‪ ,‬ובכל אלו נעלם אשר רמזו עליהם בעליתתיס׳ חמת םהמח המדרשים‬
‫‪9‬אתגו ה‪^0‬ר לםיפידים אלו השרימזיס; ובאן באתי אשר נאנח מאתנו ‪ ,‬והיו לנוכח עיני חקימוניס‬
‫להוסיף זנוד»&ת ששנאתי ספ ‪ r‬אגדת ברש •י ותום׳ הרוקח‪ ,‬שיבולי לקט‪ ,‬תניא‪ ,‬מנורת המאוד‪ ,‬ריטביא‬
‫נלילפד*נששות‪ 6‬מאין באי לחם ‪ ,‬ר שיי גםנחררין רמבין‪,‬מרדכי רא״ש ור״ן •ושאר פוסקים ומפורשים;‬
‫‪ \ i p *•3‬ז * מ אינו ?ניס ד כלהו מפורש באגרה‪,‬יבלעם ובאן אלקט מאיזחו דברי חתמו׳ אשר הביאו מדרשים‬
‫«םד מחלים וביו צןיל אשר גטיו ועי *•בדשיי ותומי בלתי נודעים לגו‪ ,‬למחזיק החלטתיגו ממדרשים אשר‬
‫'כזיז ‪ y‬ו? רש*י)שבת פ ט עיא( נאבדו מאתגו ‪ ,‬עיין תום׳ <ב*ב ע״ד ע״א ד״ח פסק^‬
‫כתענית ך׳‬
‫פארן שןדז ירבו י'‪%‬י*ש״י מאז שאומר לחש שובו לבש שג׳ יש במדרש לפה נסמכה §׳ ציצית לפר׳ מקישש‬
‫לאחליבם׳;*' < ילדו נשותיהן זכרים ‪ /‬ולא אתפייש מבאן שחשתם חייבים בציצית עיס * ולא נמצא‬
‫מיוכא ׳ע^״ל וננשוי* אמרו ‪6‬הם ומנ״ל לרשיי באמת נשום מדרש • 'י יעיין תום׳ כקידושין ל״א ע״א( ד״ח‬
‫רילדו אז ערים וחאגיח אשר חיח לרשיי דל נעלמת ובאת אמו וקרעתי׳ יש כמדרש דודתה מטורפת ‪,‬‬
‫‪$‬אתנו יי י וע׳^דשיי לתבנית ת׳ ע״כ> דיחמיזזרעו‪ ,‬בדעת ולא גמצא במדרש* ועיתומ׳ כנ*םפ*דע״ב׳>‬
‫וחיים אף הוא כחיים‪ /‬כפו שטצינו כשצרים דרא ליה שתין ספני מפרש כמדרש שעפר עליהם נהשיל י ‪<4‬‬
‫;‬
‫ישראל‪ ,‬ודרשינן ישדאלסכא‪ ,‬ועי בראשית‪ .‬של ים לטבעש ולא נס« בשום מדרש שלפנינו; ועי‬
‫רבח סיר וישלח פעיו' פיםקא בשקלי עברתי את כתענית י׳‪.‬עיב( דיה אל תתזו יש‪ .‬כמדרש אל‬
‫הירדן ר׳יופי כר סי‪£‬ין כתוריובנכיאיסמ‪:‬כתובים‪,‬שלא הפסיקי מדבר הלבח ולא גשצא יאכימ להאריך• דק‬
‫עכרו ישראל חים אלא כזכותו של יעק‪ :‬ובר‪ ,‬ביבשת לעורר על המעין כיחרבה מדרשות וספרי אגיות‬
‫עיר י ש ר א ל את חים‪ ,‬זה י ש ר א ל ם ב א‪,‬׳ וע׳ י אשר בפי הקדמונים בשש מירש סתם מכונים; נאביי •י‬
‫ ‪ ,‬מאתגו י ודי בעת ״‪ - ^ : .‬״>‬‫קודם לזת ביו* פעיר יאשר נא ישיאל זיז י שדא ל‬
‫ ״ ‪.*-.‬־‪.‬׳ ‪:‬‬‫‪.‬‬
‫‪::‬‬
‫ס ב א ‪ a‬אבל ^לנךיו וירא ישראל את היד‪.‬הגדילה‬
‫‪ v : ...‬י‬
‫אשי• נאשר בקביעת ים ‪!/‬גי נש זת גרר‪,‬צ על ישיאל; ידידו רושימ ‪ .‬״צבי הירש חיות‪.‬‬
‫‪ - .‬י• ד ״ •־‪••- ,‬״ ‪*.‬״‬
‫©בא לא מצאת• ‪ :‬ועי דש״י כתענית ח״יעימ דית ‪ : ,‬י‬
‫‪:/.‬־‪.... ;.‬־‪*gag ..‬‬‫בלורקיא י שחתו נתי של מלך ולא ידעני השקיר‬
‫• ‪1 -‬׳ *‪.‬־••״־‪).‬י‪*.‬״•‪ •:‬י• ־‪ .‬״‪ .‬י‪:‬׳ ״״ ‪ .‬י ״ •‬
‫י‪•--'",‬־‬
‫ובירושלמי תענית מבואר חשעשח כאופן אחר • רשיי י‬
‫יביתי^מעניןחתיגוסבאגרת בקירת‪,‬אולם‬
‫כע״זי״אע״כ>ד*חמפלישל^יששעאלב^ו^ל‪:‬‬
‫סח שששפר ‪ > f c « $ t f f t r a t t n %‬דן שביאר בפיוט‪ . . . . ~ :‬ב* דברים שסח שלא כסדר ‪ . ,‬גס לא חיה‬
‫אלת אזבדח‪,‬יבקינח אאיחלבנין‪ ,‬יצןעיי ספר פרקי‪ .‬לי אז ספרים הנחוצים לעבודה הל**‪ ,‬לבן עתח באתי‬
‫היבלות פיר הדורות עק• די יששעאל עיש להציע‪ ,‬לפני הקורא םחשהעלתח סצויתי בשהות־‬
‫אבן םח ששספדרש״יבי מתיך יפיו נכספה כת ק*שי• התרגימיש ולחשים נוספות על מה שחדשתי שמח‪ .‬׳י‬
‫הרשות ונצורות ‪ :‬י ; ;‪: - . 1‬‬
‫והפשיט! עוריפניו‪ ,‬לא ידענו המקור לזה ‪ ,‬יועיין גס בן י‬
‫רש״י )שבתנ״ועיב> ~ לעין נתן דציגיווא שששפד ‪ •yjQ‬הראשון אשד נמצא אצלנו יאחר חתימית‬
‫כתבי ^רש עיי אחרון הנביאים ‪ ,‬היא• ‪,‬‬
‫רש״י שאחזו השלאד בציצית ראשו‪ ,‬ובתום׳ שם בשם ‪.‬‬
‫מדרש שהיה נר דלוק על ראשו‪,‬ולכל אא לא נודע‪ .‬תרנים ארמי על התורה‪ ,‬נתייתם אלאוגקאם הגר‬
‫למ חשקי •י ‪ /‬ינם דברי המדרש ל*נמצאי כשדישית; אשר תתסהתירח לערות חזילכמגילת נ׳ ע״א>םפי ד‬
‫של־״ניגו‪ ,‬ועי רשיי פירושו)אביא פיכ משנה ייכ( על‪ .‬אליעזר ור׳יחושע ‪ ,‬ובאשר הקשו בשים שם‪ ,‬הרי‪.‬‬
‫הששגת היי קל לראש‪ ,‬נםצא כסוף‪,‬היספת לפי־ש״י מציגו קי־א ספירש בעזרא‪ :;.‬ויןראו כספר ׳ תודת‬
‫לשח אזל מבכה על בנית ‪ 0‬דר ש א נ י• ח ע ״ ר אלהיש שפירש ו&זיס שכל ונו׳‪ ,‬מ‪1‬ורש היינו תתנם ‪ ,‬״‬
‫הנסתר‪ /‬כשהלכו אבות ואשיזית לפייס את היי כי חתיגיס כא אלינו עדיין מזםן עזיא‪ ,‬שחיה‬
‫הקביח על שחעסיד מנשח צלש ‪ Szrz‬י‪:‬י׳‪,,‬׳;׳ ולא ‪ .‬תחלת בית שני\אס‪ r‬שם שנחוס במשךהזסןםיםות ‪:‬‬
‫ידעני חשקיי לאגדה זו‪ ,‬ומאיי אני מסיפק אש ענין זת עזרא ע־ חורבן הבית‪ ,‬וחזי אונקלס ייסדו סהדש‪,‬‬
‫הוא סישיי זיל < אף אם נחליט כי פיחש השכינח‪ .‬ועי רםכיס פייכ מיה׳ תפלת ח*י דמימית עזרא הנחינ!‪,‬‬
‫רשיי לאבות היא באמת מרשיי‪ .‬ואבאר זח במ״א ו השתימסן למען אשר ישמיעו להעם את התורה‬
‫בכל זאת אץ שים •חס לאגדה ‪ v‬למשנה כאן ולא־ נאזין השיבן בישיהש ועיין דש*יכקיתשיןמיטעיא(‬
‫על‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫ך • • ׳ ‪- - : ,‬‬
‫‪...‬‬
‫;‬
‫ש א ל ו ת •ותשובות סיס• ף‪.‬‬
‫‪,‬החתוםי* » י •‬
‫־ זה״ב ד•״א י ‪ *,‬י •*יי‬
‫על המאמר בל המתתם פסוק בצורתו הרי‬
‫ןשאלו‪,‬כגמראוי וני הוא עשאו והלא בימי‬
‫וב׳ רש״י ואזנקלס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף * שדדי ‪:‬עזרא ו מ ש ח ובנן אלא ששבחים וחזרו ויפרוס עכ״ל‬
‫ב פ י נ י נ י ת ן ‪ ,‬אלא שנשתכח וחזר ויסדו בלאסוץנן ומזה נראה דהיהלפגיו גירפת הגמרא כריש מגילה‬
‫דיש מגילה‬
‫ובן המה דברי ר נטתאי גאון מובא דמשח תקן‪ .‬התתוס‪ .‬מה שלא נמצא לפנינו ‪ /‬ולא ‪-‬‬
‫‪.‬בהגםיזי פייג מתי תפלח דביג שבי תרגיס זבח שניתן '‪,‬עוד אלא שמצאתי כשוית השביץ חינ פי׳ קכיא שכ׳‬
‫•סעי בדמשמע פ״ק דמגילה וע׳ סדדש״א חיי אגדות ואית כיון שאין אנו מרבדין בארטי מה יועיל לעס‬
‫מדדים ליה ע״ב( בי תרגום אוגקלס הנא מסיגי והביא הארץ לתרגם בלשון ארמי‪ ,‬ייל דשאני התום שנתקן‬
‫דברי חש״ם פ״ק דמגילה ודבריהם' הללו תמוהים ב ד י ה ה ק ו ד ש ‪ .‬בראמרינן כנדרים וביון שנתקן‬
‫בעיגי להרי בדיש מגילה לא נזבר ‪-‬י רק כי עדיין מזמן ברוח הקודש‪ .‬אעיפ שאין מציגים אוחס יבולים לתתס‬
‫עזרא היה התרגום א ר מ י ; אבל אין זבד שמח כי אותו עכיל‪ ,‬חנה הביא ג*ב ראי׳ מפיר תרדים אולם‬
‫התרנים ארמי הוא מ ס י נ י‪ " :‬י ועי כגידים ל״ח עיב לא שגאכר בסיני ‪ ,‬בי לא נמצא שמח ז ח ! רק נאמר‬
‫וירושלמי מנילה פרק הקורא(‬
‫רמבואר במו כאן שמח כי‪.‬עזרא תחיג תרגום ‪ #‬וביון דעזדא היה נביא‬
‫דחתים נלמד מקרא דעזרא תאמר בו ויקראו במפר ומדבר ברוח הקודש ‪ /‬דהה אמדינן)מגילה ט״ו עיא(‬
‫תורה אלהימ מפורש ושים שכל ‪#‬׳ מפיךש זה התום עזרא זח מלאכי ‪ /‬וע׳ תופ׳)יבמות פיי עיב> דיה מפני‬
‫אבל אין זבד כאן בי בא מפיני; א‪3‬ה הדבר בי בלשון בה קנסו שב׳ באמצע הדיבור* ו ק י י מ א ל ן מלאכי‬
‫המדרש והפסקתא והירושלמי מקרי החרטס כשם‬
‫זח עזרא י הדי דההליטו‪ .‬דהלכח כ ן ‪ ,‬ותתום יונתן‬
‫ת ו ר ה ש ב ע ל פח‪ ,‬ע תנהומא פי\ירא ופ׳ ה ש א ; אשר נאמר בפי חגי זכרי׳ ומלאכי הוא בעצמו תרגם‬
‫ובפפיקתא רבתי פרק ה׳ נאמר שמה אפור למתרגם כן כריש מלאכי‪ :‬וזיל בטול‪-‬פחגמא יעל ישראל‬
‫ליחןעיניו להוץ‪,‬אריי בןפזי בקרימלא הוא יכתי׳בתוב כיד מלאכי תקרי׳ ש ס י ׳ ‪ .‬ע ז ר א ס פ ר א ‪ /‬ח ח הטעם‬
‫לך אה הדברים האלה ‪ /‬דדי המקרא שניחן בכתב‪ !.‬שנ׳התיס׳ ו ק י ״ ל דעזרא זה מלאכי‪ ,‬דאינו מובן‬
‫בי על‬
‫הדברים האלה בדתי עמל ברית ‪ v‬דדי מגיל לתום׳‪.‬־ דהאסת נפי •האומר כ ן ‪- ,‬ומפגי זת‬
‫ח ה ר נ ו ס שניחן על פה עיש‪,‬׳ ואולם בשים מימין עיב החתום בחחיקיכען שבא מעזרא אבל שיהא‬
‫ע ע״א המורה י״ד ע״ב(דחש זה משעח מאד ובפרט התרגיםאינל לוס מק ו זב ל מ ס י ג י ע ל ז ח א ץ ל ג ו ראי׳‬
‫כי לא גזבר עגין חתום ועי ירושלמי בגילה פ׳ חקירא ‪ :‬נבונה לא משים נדרים ולא משים מגילת • ‪ -‬־ •‬
‫המא חד ספרא מושיט ת ר ג ו ם א מגו פפרא איל י ד י ה ‪ :‬בםפוץ ברכה על קרא ח׳ מסיגי בא‪ ,‬דרשו‬
‫אפוד ל ך ד ב ר י ם ש ב ע ל פ ח אי אהה רשאי ‪ y‬י ‪: .‬כשביקש הקביה לתת תודח לישראל ‪,‬‬
‫לאומרם בבחב ‪ /‬ראיגו דדהדגיס מבעה חורה שכעיפ ננלה עליהם נד‪/‬לשונות ה׳ כסיני נ א ‪ ,‬זח ע נ ר י‬
‫אשר גיחן כפיגי‪ ,‬אולם ד‪1‬ץ מזח ירביגי נטרגאי גאון וזרח משעיר למו זח רומי‪ .‬הופיע מחד פארן זח ערני‬
‫ורשיי הזכירו הראי• •*מריש'מגילח ולא מירושלמי ואחא מרננות קודש זח א ר ם * *‪ c‬ראעו דהקנ״ת‬
‫ופפיקתא ‪ ,‬ת ח נופף על זח שם לא חבר ררבווגח על גגלחלהעם בלשון ארמי‪ ,‬אולםמשס אץדאי׳ שיהי׳‬
‫הרגום אוגקלופ‪ ,‬ועיין יודפין ערך רבן גמליאל דיבנח התרגום ארמי מסיני‪ .‬דהרי לשון עדני ורומי נזכר ‪4‬יכ‬
‫שכ׳ מחיל ובן אגי הכותב אומר בי אפילו תרגום שם ‪ ,‬וכוונת הספרי דלעםיס הראשונים המדנריס‪.‬‬
‫אוגקאס שהיה קרוב לחורבן הבית‪ ,‬קודם היה בימי לשונות אלו החזירהקביח את התורת‪ ,‬כמיש)עיז נ ׳‬
‫עזרא כתחלת הכיח ‪^/‬איו‪1‬א פרקד׳ תדרים ובו׳‪ .‬עיב( ואס חיו מפכימים הית בלי ספק נותן להם‬
‫מפורש ‪ n‬תתוס וכי׳ ו א ‪ # 1‬כימי עזרא לא היתח \ התורה בלשונם גיב‪ ,‬וגם עתה באר משת את התורה‬
‫התחלתו ‪ /‬אלא ששכחום וחזרו ויפרוס כסו בימי משח‪ ,‬בשבעים לשון *פ טח ליה ע״נ>» ואולם אין זח שום‬
‫ובו׳ ובן בתחלת מגילה‪ ,‬אומר כי יתהן בן עוזיאל מפי התיחסות מה שנוגע להרגוס אונקלוס ‪ :‬ובן מ י ש ־‬
‫חגי זכריה סלאבי‪,‬אונקלוס •פיר״א ור׳ יהושע יפר הפופקים מובא בית יופף טיאיח פי׳ רפ״ח י ל ש ץ ארמי‬
‫‪ » . . . . ,‬״ ‪ , - « • • • > , .‬ג « » ^ ‪ 0‬ן ו « ‪f •-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫*( •״• נזונמ הספרי וכיה מציינו)ע״ז נ׳ ע ^ מ א י ועי נשעיר ומס נמי בפארן‪ ,‬ומפרשו" ושים דכקו״ס ב מ י י ^ י י ' ^ ^ «‪Ef‬‬
‫««?‬
‫‪«,/ 4,‬‬
‫' י* ‪.‬‬
‫י י עיש; וגם כוונת מפרי ק ‪ /‬תגלה גו׳ לשונות סיימו׳ ראשי אומזס המפורסמות א* ׳‬
‫\‬
‫‪V‬‬
‫נלה״י( וקולו נאמס הסווה נלשון זה שהיו מוגרים‪ ,‬וזרס מ ש ע י ר זס רומי מ נ ו יומנו‪ ,‬וולשח * '‬
‫לך §זס היכן הוא סנה ך‪ ,‬סמור נו‬
‫ירושלמי פ*ק דסעגיס נספרו של ר׳ מאיו משא חמס מפא רומי ונן אמרו שס אריניל אם‬
‫״י?•‬
‫? ס‬
‫ונרך גדול שנדועי‪» ,‬״‪ u‬אלי קורא משעיר וע‪3)/‬רנופ סיומ״נ( ואמא סהוא רומאי מן הוא גייסה‬
‫\ * ;‪• :‬‬
‫אלא( רסקי׳ מ י עצי׳ ואו‪ .‬ן אדם ההסיך אצסקרי &דס אלא אדום‪ ,‬וע׳ אגרננאל נפי׳ לי ע*׳קאפיעול דהשכארז ‪.‬‬
‫ה * ‪-‬״״!‬
‫נעד יז״ל דאלום ושעיר היען רועי‪ ,‬ונן הופיע״מהר פארן זס ע ר נ י ; נינ גנון דהר באח יי* " י י ׳‬
‫ייל‪ :;:‬״‬
‫‪7‬‬
‫׳‬
‫ועיין סוס׳)עיז נ׳ ע*נ וו״הל״ח ע״א(‪ ,‬ואהא מוננוס קודש זה א ר מ י ; משום ו״לס‬
‫עיא( דורשו גם ניייחטוגנים עסה אקוצם‪ ,‬אמר עולא פסוק ו^ולשון ארמי נאמר‪,‬׳ ודרשו יסנו מלשין סט! י י‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫•^זי‬
‫י• נארמי‪,‬אמרו פ ס ו ק זסנאומינאמר‪,‬סינלעגץ ואסא‪;.*.‬‬
‫"־" ־•־ *‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ז‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫סז‬
‫פ‬
‫‪5‬‬
‫‪n‬‬
‫‪b‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ 6‬מ ר‬
‫מ!ז‬
‫‪v‬‬
‫< מ ע‬
‫ג‬
‫ז‬
‫ש‬
‫ג‬
‫‪6 0 6 1‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫נ‬
‫ו מ ז ל‬
‫‪ 5‬י נ ה‬
‫כ ה }‬
‫ז‬
‫ז מ ר מ י‬
‫מ ‪ 5‬סע < ה‬
‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫י— ״׳ ‪ r‬ד••׳‪ :‬־ ‪;Vf e r n e s m r r . z c i‬׳‪c‬׳‬
‫בםיני־גאמד־‪15‬ני^‪niOTiMHfH‬אהמי־‪ ,‬ואמרי׳ כ‪9‬ו‪:‬נהד»ןיההנש^מן!ובאמנת ו ה נ ו ג ש * והןי׳‬
‫י הז״ל כידוש^שיפוטח ‪ %‬ז ו ב י ר פ ׳ ^ ד ‪ ^ 0‬ש ב ״ נ א ל בפירושי ההורה ע!פ מה שמקובל‪:‬בתידה!שבעל פ ת ז‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫'‪/‬דיבהודה'ובנביאים י‬
‫יכבתיביס םצ*ר! דהתידה חלק׳לו בכודע ‪ , f‬׳ ועיין מזיעתו‪- ;:,‬י דק ־‪ -‬ך בל _ ע נ י ג י ם ? ‪ c‬ה ה ר ש י ם‪-‬׳י‬
‫כירושלמי פ״קרמגילח' היט( יפת אלהיםליפת‪-‬א״ר ה ו ס י ף ; ‪ - /‬מפני שתרגם ״ע״פ‪.‬הלבות ־חסקיבלות‪r‬‬
‫מ ר ך מבאן לתרנום ‪ >*1‬וע׳ מהרש״א ריש מנילח ו מ צ ר ‪ .‬זח קראו הזיל התרנופ‪ .‬בשפ תישבעיפ ‪ v‬בנפ״ש י‪:‬‬
‫דהשיבית לשוןאדטי מפני דמורנל אצלנו מבית אבי ״ לעיל מירושלמי מנילה ‪ -‬דכקש להושיט תרגומא מגו ז‬
‫אמנו לבן האדמייעיש ד אולמ סבל זח אין ראי׳ רק ספרא; ג ; איל אפור לד ! דברים שכע״פ‪ .‬א״אדשאי״‬
‫ד ל ^ ^ ? ^ ש ^ ת ר ו ן » מ ע ‪ # ^ %‬ל ש א ר הלשונית י ‪ i‬י לאומרם בכתב; ומ״ש ר?זיי סראמדי‪.‬תפיקדמגילה‪/‬ז‬
‫דאין ב א ך‬
‫אבלי עייק ל*שמע‪ *5‬שימיה •‪6‬טבע• תרנים איגקלס הייני י ביין י * מ * ׳ על־ן איתיות מנצפיך‬
‫מקובל םהמי;־וע ג ב בראיש^נילהפיק הקורא ה״י י הוספתי יבביז אמרי שנ^דאיז בה ביד־הנכיאים לחדש ‪r‬‬
‫שב בהריא דלריח שאץ מבינים התרנים אין תועלת י משוס ראלה המצית שאיז נביא רשאי לחדש‪ ,‬והצריכו ‪r‬‬
‫במתורגמן ד יא״לנפרש בלשון שיבינו‪ ,‬דייל דתרניס י בש״ס ליישב‪.‬שבחופ וחזר ויפרם ר קיו בפירוש המצית‪:‬‬
‫שאני י שנתקן בדוח הקודש ע ש‪ /‬הרי שלא ה ז כ י ר ' אשר‪;.‬חרבה הלבות • המקובלות י עיקרית! פשטות ‪c‬‬
‫״‪ .,‬״ ‪ ^ . ,‬התורח מ מ ר י ‪ ,‬פשיטא דאין כיד עזרא לחדש פירושים י•‬
‫שהתרניס מסיגי *‬
‫‪,‬‬
‫א ו ל ם ׳ נשגרקייקהיטב' בל׳ ר ש ' י )קידושין מיט‪ :‬ו אלו‪.;,‬א״ו שחיי חלבית אלו מקיבלות מסיני באשר‪.‬‬
‫‪ n . . . . .‬ע״א( מדין עלמה שאמרו בגמ׳ והמוסיף באמת כן היא‪ ,‬ולאי נ שבחה מעילם תורה שבעיפ רק‬
‫היי זה ‪.‬־בדאי ‪ -‬ואי; קייס כ ש ה ו ס י ף לא מדעתו תיתח נשמרת בטהרה מרב ‪- j T E T p r r r * 7 * * f 4 9 r h‬‬
‫הוסיף רק בסיגי גאסרי‪ .‬כמו לאםרינן ריש מגלח ׳ ‪ * -‬״ הרמב״ס בספר הייר‪ *,‬ועזרא לא חירש מאומה באיתן יי‬
‫והיינו רק ח היו ס פ ו ת ' ‪ ,-‬אשר מוסיף חרבה פעםיפ ־ הפירושים‪ ,‬דק כלם פ רושיס הס מסיגי י י רק הגחיג‬
‫בביאור המקרא הן בנוגע ליסודי הדת ועקרי חאמוגח‪ :‬המתורגמן בלשון ארמי בכל בתי תפלות ישראל ‪• V‬‬
‫•‪ ^ ' e r r ^:-c•:•-‬־ ל ‪ : : : :‬ל ^ ; י ‪ .‬״ ^ ש י ז ן י ר ״ ‪:-‬ז‬
‫״״ י‪,‬־•' • י‬
‫< ‪':-‬י• ‪ .‬י י‬
‫י י ‪ -‬׳‪.‬‬
‫ש בסמוך <אא‬
‫‪r‬‬
‫‪ c‬ז‬
‫‪r‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪qt‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫־ ‪-‬׳ ‪•.-‬־׳•! • ‪ -‬י‬
‫״‬
‫• ־•־'־ז ‪• ,‬י‪.‬׳• •ד׳•׳־ •• י • ׳ ‪ :‬׳ ‪ • > • .‬״ • ; ‪• : 1‬‬
‫*( הר!נעל יפה מראה ‪ 7‬והינ קונן עדה‪ ,‬פירשוה״ יורן דאמו מכאן לשרגים פל ג על הו מיק‪ ,‬ליפיפופו של יפת ‪ /‬יהיה נאהלו‪::.‬‬
‫‪ :‬של שם‪ /‬זמזס לאהותי רק י ו נ ת ‪ ,‬ויי יוק פי׳ יפת עצשון ירסן נש גיס‪ ,"/‬ומכ^ן לתומה היינו דדנוס פורה ולשון סרגום ד‪ < .‬־;‬
‫ואולם מוץ מזה דעיקר אש* מן הספר * הנס קשה ולמה לרין להניא ממרחק לממו‪ ,‬הרי נפירוש נאמר ותורה ינר סהדוסא ‪//‬ועווית‬
‫רנמדרש כנ״ר סיפ ל״י( נאמר נ״נ הך דניר^ ו ר יוון אומר עליו מנאן לסרגים מן ‪.‬התורה ^ הסיר ויקראו נספר אלסים עפור§‪.‬זס‪0‬‬
‫סרנים; רפמו דאינו מרור ממש־נוס צשון ארמי‪ ,‬מן לענין הדין‪.‬דמוסר לסרגס המורה וארמי‪ ,‬לנן)יל דר׳ יורן לא לסל^ק?על נ»ק נא׳ם‬
‫רק להוסיף‪ ,‬רסנה!יוונית התירו לנתי! התורה ל דנ׳ יפת אלהים ליפסיפיפיסו״של יפה נאהלז שםכיוגיל^ע׳ ע'נ>‪.‬והי‪0‬יףרייודן ־‪.‬־׳‬
‫למנאן לתיגום‪ ,‬ראם מותר ביוונית מנ״ש נהרגים והתירס דנרה ולשין זה ואע״ג ‪ .‬דמססם לשין העשנה)^•להס׳ עינ עיא עינ(‪t:‬‬
‫משינע דרמ יווניס‪ ,‬אגצ לשון ארמי לא‪ ,‬יע׳ כרשיי שנת קעיו מ״א( גמשנה מ ׳ ג״נ לא הסירו רק יוניס אנל לא ארמית ‪ /‬ו ‪ t‬ו ג מ ץ‪:‬‬
‫יושר ‪ w‬התרגום הים רק ו*ל פה ולא נמנו עיש‪ .‬יע׳ הג»י!י‪.‬פ״א מס׳ מ^ילין סי״ט «־‪ m‬לדגרי רשיי סללו ‪ . $‬והיס־ף נינ וטנפן‬
‫ו א נ נ ק ל ם ‪ ,‬אמרו התרגום ולא נתנו; ^סיים דע״ע מומו נ א ו מ י ‪ ,‬י ואערינן כסנהדרין ויא עיא( ניהנה תורה לעזרא ונסני ז‬
‫א‪6‬ום&ו&ן«‪ r t t «<0‬להם לישראל כתזנ^ש^״מ ילשין ענרי‪ ,‬והניאו ענרי וארמי להדיוטות עיש ‪ ,‬ולינ והטעם ולא נתוו אמ ׳ ז‬
‫התרגום; משום נמיש למעלה‪ ,‬דונרים שנעיפ אי אתה רשדלאערם ננפנ‪ ,‬וגם' יונסן עלנניאים נהי דלא נאמר וו דינים והלנוס ‪/‬־• ‪:‬ז‬
‫נניןנזען קדמון נם אגדו‪#‬לא נפוו נם׳ ‪ /‬ויינתן על נגיאים מלא אגדזס ‪ /‬ג אולם אס היה התרגום רק פסוק נצורסו* מנו העמקתי• ז‬
‫יוונית וודאי דםיא מותודדאין נאן מרים שגפי‪; :‬וגם לשין ארמי ניסןלנסוג קיו* מלשון יווני‪ ,‬וניתנה גס לעזרא ולשין ארמי* וזע‬
‫ניל גינ פי הירושלמי כמגילה פ*א היע( נוקו ולא ינוצס סתורה להמרגם רה יוונית ; י וימני אחד ‪1‬ירר להם א ר ע י ת מ מ ו ך‬
‫מרגוםי *‬
‫י ו ו נ י ת ‪ /‬סייגו דסרגום שהנסיג עזרא ומסיק ‪ /‬אין אפשרות הכפינס מפני דיש שם עניניס הרנה ממורה‬
‫יווני ותרגם אות ואות ) ואין נאן איסורי הנסיגה נסושנעיפ ; ל ‪ .‬והארעי אשדנסחגר עיפ היווני מותר‪ .‬לנ״ע \נורגני וסאשר נירר"‬
‫ארמית מתוך יוונית העתקה אות נאוסנדין עפם‪ :‬ועיין מיש הרנ הגדול החנם שייר דגם הוא המליט שהיסה העתקה ארמית מתוך!‪:‬‬
‫יוונית‪ ,‬ומן הירושלמי ראינו והיה נרצה נעיני קאניךם מזג ארמי מתיך יווני ‪ v‬וע׳‪ .‬קרנן עדה שם דיס נרר להם אנמן מתון \ ‪ l m‬ן‬
‫נ׳ נינ« ‪ fff‬לרשניג מ ו ת ל ׳! א ר מ י ע״ש; עכיפ מרי ל׳ יורן ככינים ואמר מכן לתרגום דומפר״לנ&וו מ י ס נתרנו© אם איך‪ :‬ז‬
‫וו עצינימושנע״פ‪ :‬והואיל ואני עוסק ווה נניאוד דנרי הירושלמי ומגילה אמרתי גינ לנתונ דעתי»״| שם בלשונות נאים להשסממ ‪e‬‬
‫ועולם‪^,‬עז לזמר‪/‬ר»י לקרנ‪7‬סורסי לאיליא עורי לריגול‪ /‬ו?נה וניאור מלוא ^ מ ^ ^ ו ן ^ ן ^ נ צ ס ן פירשו ל‪0‬מ‪8:‬ל»מ‪ 1-‬ן‬
‫*»י ‪#‬לי׳דריא ור׳‪:‬שמעוןקלונו׳י‪f:‬‬
‫וקצת פירשו סייגו ל»»אה׳;לול״נ דמה הנווד? ישאפלס לפני ד׳ מכונה ולשון ה»ררש‪,‬וש^‬
‫ופיימנאר‪ ,‬ויקרא רצס ^ ל ־< וכן מצעו ירושלמי פ׳ ת‪:‬לז ‪: tv?rcr‬שגו&־ןלפני^ץ?‪^.‬יןי־אומוים' לווא והתפלל אלאויא ו ק ר ו‬
‫מיש‪ ,‬וא״כ יתכנו דנרי הירושלמי והמדרש דיווני נאהלהשפמןגו לשיר ‪.‬ילפו! טמ<לסשת^^»‪%‬פ^ומ וססנונים לפני^האלסים <י *‬
‫'‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫»‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫?‬
‫‪0‬‬
‫גנאהלאיל)א לפשממפ נ ג י נ ו ת והספרות‬
‫ ^ ודינור ודרשם לפני אעם לםלהינ לנס לאיזה מניך‪ ,‬וכעוונ? לי וסך לקרנ ^־הקדימני שוס איש ואמת ג‬‫דין‬
‫‪,‬‬
‫ ׳‬‫‪,‬‬
‫‪iNvx.rWm‬‬
‫‪1‬‬
‫ץ‬
‫‪w‬‬
‫‪4‬‬
‫‪r‬‬
‫ז&יהיו מתרגמים ד‪1‬תזדח בבל ש נ ת ושבה‪..‬ב^ם פ ב‪ v.‬ז י ת נ ן גס כן ‪ m a s t !*!13‬תרגום * מ ק ל ס הרגום ב ב ל י‬
‫» ת ׳ ת ‪ .‬ז ב ד ש ז ן א ר מ י ; תחתי בי מקורס לא חית י ע ׳ ערוך עיך• אביב ו ע ר ך חלזון ‪• /‬ותום׳ גמגחזת מ י ב ־‪.‬‬
‫ה מ ת י ר ג מ ן נ ו ה ג ‪ ,‬ו ב ן ב מ ש ך מ ת ד א ש י ן ל א ח י ח ג ה ו ג ‪ ; ,‬עיא‪(.‬־ד״תבלבחן‪•,‬רע׳דקזיי כמגילה ך י א ע ע > ‪ .‬ש כ י ן‬
‫ואע״פ שידענו‪ .‬בי איגקלפ‬
‫* צ ל ע ס י ש ר א ל ‪ .‬ר ק שפה עברית' ל ב ר ‪/‬״אולם מ ע ת ; ותרגום היא ל ע ז הבבלים‬
‫א ש ר י ש ב ו בבבל ; י נ ת ע ר ב ו בני״ם ולמדו לשוגס ־־‪ . ;.‬ת ר ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל לפני ר א זר״י ‪ /‬מ*מ אעקלס‪ .‬לא ‪.‬‬
‫ב ר ב ד ש נ א ס ר ‪ :‬ז כ נ י ו ז ם הצים מ ד ב ר א ש ד י ד ת \ הנהיג‪ ;.‬ר‪<.‬ת המחדש א ת תרגום ארמי <דק החזיר‪ .‬הגשבחזת * ׳׳‬
‫א צ ל ם ל ש ו ן ז ה ‪ ,‬מ ם הוסיף שיהיה ה ת ת ו ם מבאר‪ ';,‬והתרגום‪"-‬שלו גתק ע י י י ע ז ר * לפני השבים מגלות ‪r‬‬
‫התירה ב ר ו ב ה פ ע מ י ם ; אחרי הקבלה הנאמנת‪.‬נ‪ I / ,‬בבל‪ /‬ומפיז בינו שמו תועים בבל* *( וזתהטעס ג*ב‪:‬י‬
‫ל מ ע ן ל א » מ ^ ״ המק העם יי אחר פשטית ה ^ ק כ א ‪ .‬י* ־; מה שבב״מ א ש ר הביאי ב ש י ם ב ב ל י ץ ז ת ו ס אמקלס ‪r-t‬‬
‫זאולם־נס מ ט ב ע ת התרגום ש ל עזרא׳ \ י כשבה במשל״! הביאו ב ל ׳ ו ס ת ר ‪ ' 1‬מ » נ ן היינו אנחנו ח ב בל‪-‬יי ‪<0‬־‬
‫מ ת ת מ י ן בן י ' א י ל ס מ מ ו ם י ו ן ו ^ ע ל נביאים * ב י ס ‪:‬‬
‫ה ז מ ן ע ד ש ב א אונקלס ייםד התרנים מחירש״‪ ,‬ז ל פ י ז‬
‫י ח מ ו ס ארמי לא היה גורע קידם ע ז ר א ‪. ' /‬אבל פירושי‪ ;.‬שמובא ב ש ״ ס ס י ב א בשם ת ד ג ם ד ׳ יוסף * * ^ ר ת ר ג ז ם *‬
‫ה ת ו ר ה ב פ י א ש ד ב א ר אוגקלס <מקיבלים מסיגי‪:‬ה־ו יונתן נ ת ח ב ר כאיי ו ל א ח י ב א מ ג ב ל ‪ ,‬ואנחנו בבלים ‪.‬‬
‫•מפירשיס להעם בלשון עברי‪ .‬המדובר מהם ב מ ש ך ; זלא יתבן לפי* • ו מ ת ד ג מ י נ ן דאה י התרגום‬
‫שלנו***(‪:‬‬
‫י"‬
‫ב י ת ר א ש ק ‪ ,‬זעזדא היה הראשון א ש ר הנהיג תרנים‬
‫א ו ג ק ל ס ' ד מ מ א ד קצתם להרחיק *‬
‫ארמי ־‪ .‬ב ת ח ל ה ב י ת שגי לתרגם בלשה חםיבן לחמה י ף ן ן ת מ ו י ך *‬
‫*־ * אמונות ב ו ע י ת ‪ ,‬א ש ר יובלו להצמיח‬
‫״‪.‬‬
‫בימים הללו‪ ,‬זבלל בתרגום הלבותהםקיבלות ב ס ע י ‪; ,‬‬
‫‪ W‬־ ־ ‪ v‬י ‪ • :‬־• ׳ ‪•' : c‬״ • י‪ .‬ב ל ק י ח ת ״‬
‫~‬
‫; ‪ ; v , . v‬״ ‪•-,-‬׳׳'•׳' "־׳״״״‬
‫־ •י‪• ,‬י־ ״י" ״ ״ • י‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫*( ‪ -‬נמשנה*ורי*סא לא מציגו נשום מקום < שע*‪4#‬אס מהגומי©‪ ,‬לא •מתם אמקלס ‪ J‬ולא ממם י ו מ ן עלמיאים‪/‬לק ‪11‬עם אמד* ״‬
‫‪*- V‬משגה <‪ >ju‬מיל ‪•;.‬איל ר‪/‬יו&י איד עלא סלפ של‪-‬נשר ודם י ג ד מ מ ר נ ־ מ ; נ ן וממס אעש לא מהי עלוהי ‪ ,‬א*ל©נ»‪0‬האזו •‬
‫׳&ק נס •ממש ‪ ,‬ני *א נמצא רק נעין ימקנ;מגל‪1‬כצ*יםסות גמלזססושיס דשנוס איפו‪,‬׳וע׳־מהרשיא מי׳ *גדום**‪6‬יל‪* 0‬ילקט •סימא‬
‫׳להךדממתעגן ומרות אעש לא ס ט עלוהי מיירסס המשנה עזו מצי נו < מגילה ‪*1‬ה עיא‪ 0‬נ מ נ ה ‪ ^ « » ^ © M t o ' ^ ' • i m - 0‬י ‪- 0‬‬
‫<ק<מ צא עזרא נ ארמייתא •משתקין סומו‪ ,‬ונאעת געצא זה ״ נםמום המנונה אצלנו זומק על המורה‪< ,‬אשו הסעמידיהמ^א סם * •‬
‫אמעצאמי ‪$‬מכילמא *•גיכנלי׳יסא היא *"נסדר נפלס מלפסוק ומיישראל יוצ^ם ניד רמה נ ד י ם נ ל י ‪ y*\ ,‬נוינס המכילה פ‬
‫׳להעתיק פירוש סרנים אולקלס ‪ /‬ינפלעוד מלי ונציגי הייפ מונא סמים אז‪3‬קלס‪5‬לשק ו מ ס ר •ג מ י נ‪,‬ן ך )שגס •י׳ ע*נ( ומתממינן \‬
‫אלהאימהיאנא״ •נשסך«‪0‬ע*א*ומת^ג נך&סגיגא־׳י ׳)שםע״רע*א> ומסמעעןמסיו כריה •ל״געיא(‪ .‬ומתרגמעןי‪-‬מש * • ׳‬
‫^ ^ ^ ^ ם ע י נ ^ ו מ ע ע ז ״ ג ד מ ו ר א ג נ י נ י ״ נ ע ^ נ ( ימתינמעןסליללוםין ״ )סיליןפ׳‬
‫וממממעןדדני יס*ימא)מגהדרין ק״ו ‪-‬‬
‫ע״א( ומסר«>ק מורנלא״ )נטרוס ל׳זג״^זמתדגמינן עשריןעעין ־• מרס ל״א‬
‫‪( W‬וממממינן<למצוטץ ״ אלו המראה נסנו נם׳ הדרשות מהמכס דייל צ ו ק ‪ ,‬ואנכי מצאסי עוד ד׳ פעמים ‪< /‬עיעד ׳קען נ׳ ע*א( י‪.‬‬
‫׳ומממעיקזאםמשלהי<נ׳ק קט״ז ע״‪>.3‬ז»גו»מעז יתממי׳עקקאה^צמ״ז ייז ע״נ( זמסרגמען־וויעס מטאק ״ ‪ %‬נזיר ^ליט ע*א> ‪:‬‬
‫י א * » « ‪ f‬נמאן ונ^נעמן)מסוגים זעדזג( מפורצנץ ועד עצירין למאן נר׳ יוסי ופמום^ה בוא •גאגנקלס שלפניה • וגם ינמוושימ ־‬
‫^אך׳ני^א ש^סישיאמס עג«נום סעו מ ^ י בל״ו מצימ איזהמק *וא&יסדנסכ׳ ס׳כ?םקא׳גע‪5‬גאדם׳נצלמנו * אמר להם ‪-‬‬
‫ימסדיןמזדוסי <עהי‪##‬ס‪1‬מ •ול‪1‬לעו«גשבן דמתרגמינן ומםטרמשמא מג׳ עוד׳נראשיס^•פ מ״נ •נשכר׳שאמר אנרהם מסוס ‪.‬‬
‫יועד שרון ־מגל זכו למוט ‪5‬ל *יצית • •ועלזןדא המן* מתיל מנלמ מתרגמיח־מוטא דסכלסא ‪ -,‬וק נמצא נמדרם אעה מסי ביםקא מד ר‬
‫» א ס י נ מ ^ ס ^ ל י לא נמאל מרגומו לא־ספלי עמלו״־ ‪5‬פלקידר׳^!יק‪1‬ר^אפיטולל*ס ‪ m a‬רום י ‪ #‬ק נ ^ « ותרגםאינקלס ושרמ‬
‫׳רומשנניאה של־יעקנאטסס ‪ %‬זעוד**ין מל •מדרשמסלים קאפיסיל נרי ‪9‬ל»שגאי אצמיסם שמס ואת יאמרם ^לצמיסוק לפלוטין <‪.‬‬
‫יסולם & ‪ & & r $ t m o‬ג מ ס ד ד י ן ז ף ו ע י נ ? זנןןקאע׳זנ״סזממ־נמינןנגרעורא סגהכלהעגץ ‪-‬מאשמדאי •ושעיר*עסק&מס»ק ׳‪.‬‬
‫‪ .‬׳ ׳ י ״‬
‫י‬
‫י‪.‬־•־ • • ׳ ״ • ׳ < »זנלי<נימקנדמע״ג‪€‬שם ‪1‬‬
‫דה עעם * ס ו זמצמו ‪ J‬ש״ע מ ל י ; *שדמיאו ממום *ממן ק עוזיאל נלשון ז מ ש ד ג ש י נ ז <מועדיקטן גנ׳־מ״א? ומחרגמינן‬
‫^רי^מהדמסופנזגלםעםינסולמא < זמ״נ^ם^פלשם ‪«»fr v‬־מלא מ ס ע ו מ ״ ל » ל י « ‪ 0 0‬ק « * « י א סמ»ם יונסן מן‬
‫עלםודומסר»(^^ו^ יועודיסמ‪5‬א )ר^הז״נ־ע^נ(; שאי •משמעזיסאי־משיאק ׳לסגא־דקודאהזא •ד‪-‬בתעיוי־פאס^ ומסרגינק‬
‫״ואוקמודמל׳‪ /‬דאס&ע'ע‪7‬ילשוןמהמ ועסמם ר׳ ימןן לא סנר&מס * ננל־זאש*ם זצשגן זמסיג»י״״ז ‪ a > w » t t‬רקזמסממק ‪c‬‬
‫יומיצמן^וימיןזנעץנגעי^ץ ילעמל^מיז^ניזמזרמנין סיעו<יאיזס*סודגמן זמסמעקכך^ ^ולם<לשחזממרנעיק‪,‬הואנ*‪:‬‬
‫‪r>fip‬‬
‫&‪,‬‬
‫׳ ו מ ח ת ד ^ * ‪ & 0*7‬א עאלכםנדרא זעמי דימני נ ץ נסורסא‪ t.‬לאעו אע״נ דסמדרש נססגרמא* ‪ /‬מ?ז;לא ׳נזכר לשון ומסממיח‪.,‬‬
‫יולס*פן עלימועום^לקלם^גיא עזרא »מל‪,‬ננ״ז עעסיקונמדרש דנה ^שר נססןל *א״י*למ»ז ו»סד^מ‪:‬י<ן׳גע״& לעיל^איס״נ‪• /‬‬
‫ומזסדלאדקדקוםףלצ^ונםמספ ‪-..-‬״‪.‬׳ ‪••--:‬׳ ׳ ׳ ‪ ; .‬־‪ :‬׳‬
‫י •י י‬
‫י‬
‫יי׳;•‪•:‬־׳‬
‫‪,‬‬
‫־הגס מ ע מדול הקמ ז!לולל הממרלמאמר ^רשצקורסעלי ‪/‬על האלטמידמפ״זגקראאונקלם ממום ענ^‪ ,‬ימפנילי עזרא •‬
‫"׳‪C‬‬
‫ס‪ 0<36‬מ‪33‬ל לאיי ואונקלס <סלו ממדפ‪ .‬אי׳ג כ י ס ע פ י ו מ קמוםןס יוסר נאלן ישראל‬
‫‪w‬‬
‫׳‪.‬״׳‪.‬סניאו מ ‪ 3‬ג ל כ ן ^נין‬
‫‪.‬ממול‬
‫; ־"״ *‬
‫י" י‬
‫‪ :‬־*׳־׳•‪ :‬ג י י * • ״ ‪ • - ,‬׳*י * • • י‬
‫•‬
‫י‬
‫ו"״‬
‫י‬
‫י‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪r:‬‬
‫ל‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫שאלמז‬
‫‪1‬‬
‫מ ל ק י ח ת ה מ ק ר א ^ י פ [ ‪ w W / t o w‬ל פ ר ש הכתובים ‪f‬‬
‫י ל ו ז ת א ח ד ! • ^ ם י י פ ו ^ ה ^ ו נ ה וחםושבל« ב&־מפואד‪/.‬‬
‫באומת ‪ V‬־ע ר מ ח י נ י רניני בהיי בחובת הלבבות *;‬
‫•*‪3#§%‬ודש*ז*לכפי׳ ה ח ו מ ‪ -‬ש ) ו ה ד ס ב י ס ד ל ב מ פ ר ה‬
‫•ע* ש ע ר היחוד לענק דפיםיקים המודים ב י השיית ה ו א ;‬
‫‪:‬גוה ‪ ,‬י כ ׳ אלא שקדמיננו ד ל ‪.‬בפרשם ב א ב י ק י ד ש‬
‫ת ר ג מ ו לני המין חזה כץ חמדות ודקדקו בו ב פ י י ב ל ת ס ;‬
‫יטו׳ ב א ש ר תדגמו והנה ה׳ נצב‪£‬ליור‪ :,‬והא יקרא ד י י י ;‬
‫‪ S‬הנח רביגז בחיי‪ .‬אעו מזבמ־ את‪,‬׳‬
‫ג ע ת ד עלוהיובו'‬
‫‪ • .‬ג^'‪•;:‬־‪:.:-‬‬
‫••׳‪'-‬׳‪:•"..•V/‬־‪,:::‬״ ‪' : ' :‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫\‬
‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪h‬‬
‫‪m‬‬
‫•‬
‫‪y‬‬
‫יד‬
‫^‬
‫י‬
‫‪ ; d b j a w‬ד ג ן ב &חם מ ת « מ ^ א ל ' ‪ - 4‬מ ^ ‪:‬‬
‫ל א ת ר ג ם מ^גצםו ‪ ,‬ך מ י ם ד מ ה ד ש ‪ -‬מ ח שבכדזחגד\^‬
‫עמ*א ברוה״ק נגס דומיר הגשבןזות‪$‬ח©ב‪$‬ו‪/‬מאייד ו‬
‫יתדוואשאאחבםעל«‪r\p&.r‬‬
‫מןדןןועייןפ׳‬
‫תרגום ואטלית יהבון ‪ ; /‬ובי דש״י ז י ל ת ק ן ח י ב ד ‪ .‬ד ד ך ‪£‬‬
‫כבוד ל מ ע ל ה ; ו ע ׳ מ ו ר ה פ ב י ן ופמיה ל ר א ש ו ן ‪ .‬ש ב ו ע ‪:‬‬
‫בי תרגומו ש ל אוגקלם מורה על עוצם שלימיתו כשת* ן‬
‫הלשונות \ ‪ -‬׳והבנת ־ הדברים בפי שחב ב א מ ת ו פ ע ל ‪,‬‬
‫ב ב ל עון ל פ ר ש הפסוקים בהרחקת הגשמיות ‪:‬״ ־)עיין‬
‫‪ - ^ I / r - ; > f - ^ - r ^ r / ; ^ W‬ה׳;• •‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫מ נ ג ל ^ ו נ ־ ק ל ס ה ז נ ^ א ס ל שנשכח «»י״ל״א <}*י סמס‪/‬לי גס הס הץ נ א י י ‪ ,‬ואמזנו לא מצימאזםו‪:‬היינו סוגוס אוגהלס‪-‬‬
‫»ו‪3‬א * שום מ ק ו ם ניוזגלמי ו»דושי‪< 0‬א!> א < ס גס הונס כעמים ממוסיוו^מי‪.‬שצפניני> רקגסלמוד נגלי וסונהמאי‬
‫על מזורה נלשון מסירגעימ ועצ נגיאיה <פעעים נשה המס לי<ש!>‪ m,‬מלמה שנגמל המלגוס נישיגמ שצ גנצ עציל מ־נ כפשע‪....‬‬
‫•ומה מ״ש <י תמוה סעקצה עינו מונא נ ש ו גז <ו ק ו ‪ 0‬נמללש‪ ,‬הנס נאוה נ׳ הנאמיניגגלאשיס לנה מוגא לגלי הסוגום‪; ..‬‬
‫*גס המגיצחא ד ד יבמעסל םשלמןזזנלה גס״׳״ קוזב מסימה ‪0‬משנה הגיאה מ ל מת המים סזמןלם נמ״ש ‪5‬ס ‪ .‬ד ‪ . ,‬אולספה אואך‪,-‬‬
‫& • ל ו ש * ל» ל מס שגע^ס להסכמים המנקרים ‪ /‬ני הוגוס אונקלס מ‪11‬א סיפ נמדרש לס נלשון המום אונקלס ‪ ,‬ולס גלשין מסרגמין‬
‫‪0‬ו זממרגעיגן רק הניס מסרא ומוגוס שלו‪ ,‬ואנו מוצאין גתרגוס סונקלס דומה לתרנוס של המדרש >‪ -‬ומזה אנו שושטיס‪ .‬ג י אוגקלס‬
‫היה נצ בן מסולמה נין <שינית חגמי ננל ‪ ,‬עד שלא כצלען ‪ v w H‬שמו ״ גיר עצש עשה)ן היגס פצי גופר ‪ :.,‬ס יל ניח ס י נ ו ס א ‪-‬‬
‫ד א מ * ז ד ק ו ד ו ז * <זהוא נהמוסאיגקלוס״ נ״רפצ״געצהריאררג;על ס ו ר » ‪ .‬ק ר ל י נ פ י גןהואגאונקצסשלבגימ‬
‫‪ • n‬ויכו אס נל שוס העמלקי! ג מ י ן ג ו * ‪r‬‬
‫‪00‬‬
‫נסונקלס ״‬
‫‪from‬‬
‫נ״רגמ״נ ‪9‬ד אילשסרן עד » ש ל י א ז ג א ו ץ‬
‫ד מ מ ר •י י ס הנהיסלמם ‪ rsr‬גדי הוס ג״נ נח^קצמ ־; אנן מלס ד ס מ ל *» ה הוא הע־פהנ מדרש* שס שם ^עמק סשידים נסרוס‬
‫ו וא שוקגאלוגירא‪<.‬׳<הוו״אמר»ושריאלממלא‬
‫‪ 1‬ש ס נ ‪» » 0‬‬
‫‪b‬‬
‫ניריוע‪0‬קקממר‪,‬נסוגקלסמות‬
‫^ ^ ^ ^ ס ^ ס ק ^ מ א ^ גע׳^נין < ‪.‬‬
‫ס‬
‫מג‬
‫‪t‬‬
‫‪A‬‬
‫כ‬
‫‪m‬‬
‫<גל<ז»נ ו היי; וסדעמ ל׳ *חמי׳ מ תמס אונד^! ‪ -‬ג״ו פע^‪ .‬והי־ו מ ג ו פ י ה לצנן > ל׳ מסק ודש לקיש‪ ,‬נ״י^מל גגעי^ ללק < ג^יל‬
‫יסעד ל ק ״ ש י א ל ל נ ‪ :‬ן < ^ ד ע ס ^ ק ס מ ס * מ ^ ״ ‪ .‬פ ' ר מ ^ ל ו ס ש מ נ ם ‪ 1‬נ ל מ » ל נ ע נ י נ ו א ל ג מ ל א ג‪1‬סוא‪1‬ס״ו‪-,4‬ץ‬
‫* ל מפיה *ס ־איש מ ע נ י מ מ ר מ ג ל א ג ן הוא »^א‪.‬״ ; ^ ר ב׳ ג « פעקא ךנא י ^ ׳ לעשמז מל^מו וגו׳ נוגה סדים *ומס ‪r‬‬
‫מ ל < ה א ד א ג ו ! ז ד א מ ן סהוא‪$‬ס״אפ׳ דחי^ש י מניפהנולואה ^ ‪ • ^ ^ J A j p J l f t M ^ ^ f r o w‬־ י‬
‫*‬
‫'‬
‫'‬
‫*‬
‫*‬
‫‪2‬‬
‫‪£‬‬
‫&‬
‫&‬
‫?‬
‫‪£‬‬
‫‪2‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪^ J‬י‪1‬א‪5‬י<ומעאאמקלס‬
‫^י^דרש^^‬
‫‪0‬‬
‫^ ‪. ^ V ^ ^ ^ ^ M ^ P‬‬
‫זסמאל׳יסע״א עלאשרעשואסהפגצ •‬
‫^ ^ ‪ P f j S ^ ^ ^ ' i‬וא^יז לממלגמין‬
‫^‬
‫ש‪0‬מ‪.‬לונהמ?«ימניא;»ליו»»^»^‪1‬‬
‫‪ , w f r ^ o ^ i f e t o m‬מ ן ^ ^ ע ו ‪m^o:•aiavf^ > p‬מלאים *‪0‬י»ןדמהלגמיז ז ה ׳ ו ל י נ ר‬
‫ממנע‬
‫<ר׳ ‪ w‬עיש ‪ J‬וגן הניאם גירזשלמי ג״ד למגילה ה״י מילה!ימסמעק ממי גני י&ואל נמס ל<^ן יסמין גשמיא •‬
‫<לא»< < ‪f‬‬
‫<ן מסוגןל‪#‬עין *ארעא •ולו׳ ^ הוא נמצא לפריגו ‪ m m s‬ירושלמי > ז מ ר ההעמ־ר הופ גתולדוסלנינו נתן»‪ * f‬ועמ־גיל»ס‪5.‬מצימי‪ ,.‬׳‬
‫<נ״לבל*<‪ 0‬עלקדא‪5‬מיפמג‪1‬מרןעגגגזואפל״קא יוגר»מיאאן‪3‬גיותגס״א»נו׳ גם זאת העסיקו»ממום ירושתי מל מםוקזה‬
‫אלו נשעדם ‪.‬‬
‫« ׳ ג * » ^ & ל מ י נףק ז׳מגילס ה*מ מ״מ יומא ד » * ‪ i b‬גינ‬
‫ושמה ממאש־פל מלו יהמקמגוס לק נשעוייקצמ‬
‫יהרמ‪• ,,‬וע׳ גינ <ן״ר מ ד א אר״ש נלנלזלק <«ע< דאעק משמעק גאשמ־^יול^וושע ולאומים( נמלק ולנדן וראשי אומע נולמ‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ואשי או»ע ‪ ' 00‬זסכימה מ ר נ עלמרגום»לוש*גי<ג׳ גסעות בשלס נדב היי שוס‪* ,‬אע׳יג לותמום י!רוש‪#‬יש^ו מפונה קצת‬
‫מס ‪ to‬שעואו נו "‬
‫מפורסם מדיין ‪$‬ל‪.‬נמע^ספ‬
‫•מ׳״מלק על ממום זס ניזונו זהשי^וייםנסו^ו מ מ י שלא שיס המים‬
‫‪,‬‬
‫^^לאסיסגפ‪_30‬לקמיפ;»לאסי׳מלןל^נלגמנס‬
‫די^סזסלנוס‬
‫^נ^‪«/‬םגקמג»ת«;זה^ןלסמק^^נלגגל»!ו^ס‪r,‬‬
‫^ו‪1‬יס‬
‫<שמר »מ‪9‬גש»‪ ^ 9»0‬ןמפ״ז לא נפלן גו לק שעויע מעמיס אנל סמזם <רושלמי לא נקגעלסמ לזמש להמס ־»^ומס מעפו‪ ,‬עם *‬
‫‪!/^wptW‬שינומסמ^״״*! ‪ttrwj^w‬‬
‫<יסכ‪0‬נסש«למו^מפמ‪,1‬ועשו ^נמהעמקוס שונוס‪^ .‬וגםלאהיהימשמ מ ק מ ל נ ל כ ך נ ע ^ הסמ^ם״עיע;)‪1‬״רע׳ע׳>א»וואי‬
‫‪£fwp*rrw‬‬
‫ם <ר*ש^ני‬
‫ו‬
‫ע‬
‫מ‬
‫»‬
‫^‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫»‬
‫א‬
‫ו‬
‫־‬
‫<ללי‪5‬ק‪ ,‬לאינו ללא»של*עיני <^י»מו‪ 0‬מ ‪^ ,‬ניל בראמו מירושלמי ‪3‬״ך למגילה ן י ^ א ע ר ‪ $‬ע י ^ י ן מ ^ פ מ ל ש י י ^ מ ו או‪• :‬‬
‫^ ם * י » מ י » ל מ « ר ס ^ ^ כ ? ‪ 5‬ד ע ‪.V‬‬
‫פז‪.‬‬
‫^ * ‪ # 1‬ו ה נ ן ל כי י ‪:‬‬
‫»צסשמי קסלמוד צנלי זירמ‪1‬מי‪ ,‬אילה לא ?יה אצלם »קו‪5‬ל נינלמזןפווניקלס המנונה ‪0‬מכ »<צי < ו ע ׳ נהקוממ‬
‫״‬
‫^ ‪ * -‬ס בוא מעוול‪.‬גדגליםשמיםז^נפישנדוןס^צמ;ומכוס ס מ מ ו עיש ‪5‬‬
‫‬‫*‬
‫ז‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪mart‬‬
‫‪#‬‬
‫‪c‬‬
‫!‬
‫‪0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪%‬‬
‫‪f‬‬
‫ה י מ ן ד ‪.‬‬
‫ש א מ ת ־ ‪ -‬ו ה ש ו מ ת‬
‫ספר היקר אוהב ג ר שאסן*'וק‪5‬ץ‪..‬בל המקומות קל ב ע י נ י ך ו מ י ‪ .‬שחרי א ו נ ק ל ס ה ג ר כ ל ל כ י א ת‬
‫‪ 1‬׳ ׳ ג ל המגךאי ך להסיר מכשולי ע ב ד ואמה ‪ :‬בכלל‪ ,‬ל א יהיה ק ר ש ולא תחיה קדשה‬
‫ב ן ן י מ ן מ ר" א ש ר ‪< f b t‬‬
‫™ ^ ‪ p t‬העם ו מ ל פ ג י ‪ | ^ < ^ A‬א ח י ה ^ ס י ע ת ‪ .‬ע ״ ש ; ו ע י ר ש י י כחגיגהב׳ ע״ב( דיה לישא שפחת‬
‫הקרי!נהבת‪%‬ה ^ ו ע ^ ^ א ל נ ן ^ ה ״ ו ע * ^ ‪ . r l‬ו כ ן א י נ ו י מ ל ‪ :‬ועי רמב״סגויתמה׳ אבל ח י י ט ‪ ,‬שב׳ מנין‬
‫ה ו ^ ב ה י ג © ^ ^ ‪ n t 5 ^ j r ^ m & ; i‬האמונה י ל^בל שאסור בפריעת הראש ו ב ו ׳ ‪ ,‬שנאמר ועל שפש‬
‫בהשגחת ה ב ^ ‪ ^ #‬ת ה עולס ה ת ^ ת ע ^ ו ע ׳ ח י כ ת י ע ט י ן ; ו א ו נ ק ל ס תרגס באברא י ת ע ט ף ע י ש ‪ /‬וכן‬
‫־ הלבבות ש ע ר הצטחק פ י ג ה ק ר ם ח ח ׳ ומשלם לשונאיו׳ תרגם פי־^שופטים ‪ -‬ל ב ר םסבריו‪ ..‬על תאבות י ב ר‬
‫אל פניו ל ת א נ ת ו ־י ותרגמו ב ו ‪ :‬ת ר א ש ו נ י ם וסשלס־ מ מ ט ר ת א דייתי כ ש ב ת א ‪ ,‬רבן אתקינו אבחתא ‪ ,‬ועיין‬
‫לשנאוהי ?כוון ‪1‬אינון עכדין קרסוחי‪ .‬בודיהון לאוכדוןון רמב*ס ספר תמצות מ י ע ל ו כ ת ב חילוק מ ש מ ו ר ת‬
‫ו ‪ $‬ם בח‪1‬ב‪11‬הלבבות פ ‪ ¥‬ב׳בזמי׳ל ו א מ ר יע<|צ אבינו* ל ע מ י ת מ ק ר ש הוא דבר תורת ‪ /‬שחרי א ו נ ק ל ס‬
‫ת ד ג ס ב ת ס ם ט ר ת א די!ת^בשבתא ע י ש ‪ ,‬ועיין ע ו ד‬
‫עיר‪ .‬ק ט ע ת י מצל חחסדיס ואמר ח ס ת מ ס כפירושו‬
‫זעידין זבמתי מכל‪.‬הסדין ומכל טבוון ע ״ ש ‪ , ,‬וע׳ תרגום ‪ . -‬ס פ ד תמצית ל״ת ק־נית בן נ ב ר ל א יאבל בו שנתנבת‬
‫והיה ב א ש ר ת ד י ר ‪/ .‬׳‪,‬ויהי ב ד י ע צ ר ו ן ב נ ו ה י ע ל פ ת ג מ י ‪ :‬נ מ ע ש י ו ‪ . /‬ת ר ג מ א ו נ ק ל ס ' ב ק י & ר א ל דאשתםיר‬
‫אורי ת א עיש ‪/‬׳‪ .‬וכענין חאםונח מהבחירה חפשית ז ׳ ‪ ' .‬ע ״ ש ‪ ,‬־ ועי ר ט ב י ם ס המצות סל״ת רס ז שבי הזהיר‬
‫‪ .‬ע׳ ד מ כ ם פ״ח מה׳ ת ש י ב ה ‪ ' /‬ה ו א ש ב ת ב בתורת הן * השביר מלאביל ב ש ע ת ע מ ד ת ו ב ו ׳ ‪ ,‬יבכר גורע' כי זת‬
‫כלומר מין ‪ .1‬חבתיב בא כ ש ב י ד במי ש א מ ר‪ .‬ה מ ת ד ג מ ארי‬
‫האדם היה באחד ממנו ל ר ע ת טיב ורע‬
‫האדם יחיד חיה כעולם ‪ /‬ואין מין שני רומח לו שיהי ‪ r‬י ת ת ג ר ע י ש * עיר‪ .‬מציגו כנזיר נ י ט ע״א( דאביי איטר‬
‫היא מעצמי ומדעתו יורע טיב ו ר ע ‪ ,‬ואס אמנם כי‪ .‬י מגין שלא ת צ א א־זזח ככלי זיין למלחמה » ת״ל לא‬
‫י בהלב ת ת ש ו ב ת י העלים המקור‪ ;..‬אילם בחפינת‪ ;:‬יהיר‪ .‬בל• גבר ע ל א ש ה ‪ /‬ופירש״י כ ד מ ת ד ג מ י ג ן‬
‫פרקים א ש ר חקריס דביגי לפיריש א ב י ת ‪ , /‬ת מ צ א כי‪ ::,‬לא תהא תיקין זי ן דגבר ‪ ',‬ובן לא ילבש גבר ש מ ל ת‬
‫• ב א ר דמן חתרגיס ל מ ד זאת ‪,‬דתרגס^הךיחירי'היי י א ש ת שלא יתקן איש בתיקיגי א׳‪8‬ח ‪ ,‬כ ׳ ר ש י י רחבי‬
‫מ ה ד נ מ י נ ן ‪ .‬ע ! ש ‪ /‬ו ח נ פ ל א‪ .‬דבאן תעתימ‬
‫בעלמא סיגי׳ ל מ י ד ע ט ב י ב י ש ‪ ,‬ו ע מירח פ י ב לראשין‬
‫מ י ש ע״ ד התרגיס והייתם כאלהיס ותהוון כרברביא ‪ - ',‬ח ת נ א ־‪ :‬ר א ב ״ י ב ל ל ש ו ן ה מ ת ר ג ם י ‪,‬‬
‫ובן ת״א י לפתח חטאת ר ו ב ץ ‪ .‬ליום דיגא י ב א ; חטאר‪ ...‬ראוגקלם כ ת ב גס כן בל&ון ז ת ; ל א יתקן ג ב ר ב ת ק ו נ י‬
‫ע ת י ר להתפרעא הרי עיקר גדול מגמול ועונש עיה ב ; א ת ת א • ‪ .‬ועיין רםב״ס פ י י ב ; מה׳ עבי״ס ה״י דפםק‪.‬‬
‫ועי ב י מענהקכ״ט שהתעוררג״ב ־ ‪ ' .‬ע ל ש ת י ג ס ' ו ‪ /‬י נ ב ר א כ ״ ע ג ג ר ה ב ס י ס ‪ ,‬מ ש ו ם רחתרגיסמשייע ל ו ‪ ,‬י כ ״ ב‬
‫בחס לחיי עלמא * ובן ל מ ר רצינו פ״ז מח״פ שהקרים‪ "/‬הגמי״י שם ‪ /‬דאי משוס דםשנת ר״א בן יעקב קב •‬
‫לאבוו‪\'1‬סםה ש ת ר ) ם יתחי רוח יעקב אביהם‪ .‬ו ש י ת ונקי ‪ /‬זה אינו רק במשנה ‪ /‬ולא ב ב ר י י ת א ‪ ,‬ובמ״ש בס׳‬
‫רוח נביאה ‪ ,‬דקורס לזח לא ש ר ת ה שבינח ‪' ,‬מפני; ‪.‬יד םלא‪,<:‬׳‪.‬וע׳ רמב״ס־פיב מת׳ כלי ה מ ק י ש ה״ה‬
‫שמעצביה ת מ נ ע השראת השבינה‪).‬בבר‪.‬הבאתי ז א ת י ‪ :‬וכשהוא שוחק אומר חרק היטב ומערב הבל ‪ •/‬כ׳ מ ר ן •‬
‫ותרגומה‬
‫לעיל כי מבואר זח ב*רהי רר״א פל״ח ‪ ,‬ו ל מ ר ג״ב מן ׳‪' .‬הבימ שם טעמו משוס דבתיב ממולח‬
‫ה ת ר נ ^ ‪ ^ ^ .‬ד ח פ ס ״ ח לשלישי שבי והמקום א ש ר מ ע י ב ע י ש ‪ 7‬ו גיין רםבים סוף ה'גניבח היכישחיו‬
‫יחדי א ב ר ה ס ב נ ^ ^ ^ א צ ל מ ש ח רבעו־ ונו׳ עדים ועדיין גנב ברשות בעל חשחתרת ‪ /‬א י נ מ ה ר נ ‪,‬‬
‫^ ‪ » % 1‬כ ר ר & ת מ ז ב א ת ר א ־ ‪ :‬יב׳הראב״ר שם ו ד ל ע ל דרך ח ת ר ג ו ס כ ת ב כן ‪, ,‬‬
‫י א מ ר ק י ס ח׳ יח?)פלחי‪1‬י•ייייא׳ע״ש ‪ /‬יעוד בפדצ ש ת ר ג ם אס זרחה עליו ה ש מ ש אם עיגא רסהדיא נפלת‬
‫זה׳ בכר• אמר‪;<1‬ההי^ה'כפי;‪.‬מה‪:‬שפי׳ \איגקלס‪:‬־‪ .‬ע ל ו ה < ע ! ש ‪ ; ,‬וע׳‪ ,‬ר ש י י ‪ ) .‬ת ע נ י ת י י א ע י א ( ד י ת •‬
‫שהמצריים היו ע ו ^ י ם מזל נ‪£‬לה ע י ש גיבייגתו על מ ת ‪ ,‬לשמואל ולד׳ אלןעזר חוטא דםאיב כ ת ר ג י ס ו ‪ ,‬ו ע י י ן ‪:‬‬
‫ש ת מ ס ה ז מ ב ה ‪ hw‬היעבת‪ ,‬מצרים‪*.‬הא ג ע ה ‪ :‬י ת ‪ : ,‬ת י ס ׳ נסיבת ה׳ ע י א ( ‪ .‬ד י ה ואל יוכיח ציץ ‪ /‬ש ה ב י א ו ‪:‬‬
‫בעירא דמצראי דחלין לי‪/.‬ע״ש‪ ;./,‬וע׳ מוו*ה ניבוביס י עגיןהתרגיס בציץ דבתיב על מ צ ח ו ‪ ,‬וםתרגסיגן כין‬
‫פסיג ש כ ת ב כי האביח היי מישרים מ י ארס ע ! ר ע י ו ן ‪ ~ ,‬עינוהי ע י ש ‪ /‬וע׳ כסיכה י״א ע * ב ( ‪ .‬מה אדרבר׳שאיגו•‬
‫יל‪6‬וד במי ש ה ת ב א ר אצלנו ב א י מ ת ‪ .‬ו א ת ‪ , . ^ A t e i i‬מ ק ב ל טמואה ‪ /‬ופרש'‪,‬י וסיבה מעגנים י ל ^ ג ן ‪ ,‬דבתיכ‬
‫ע ש ו ‪ 1‬ו ‪ 1‬ר ן ו כ ו ו נ ת י ע ל ; תדגים את תנפש א י ו ^ ע ^ י ב י בסיבית חישבתי ‪ . /‬ו מ ת י ה ‪ 4‬נ ‪ 4‬י ‪ >m u‬ב מ פ ל ו ת‬
‫רשעבירילאיריית<וע׳רשיי<‪ ::bt,v‬ענני‪./‬וחגהבש״סבאן הגיתסא־ ר ׳ ‪ -‬א ל י ע ך א י ם ר ע נ נ י ‪:‬‬
‫בחרן‪/‬יאתנפשא‬
‫~ י י ע״א־('ד״ה אלא מ ן ו א ת הנפש‪ * ,‬י ‪ / . / . : * /‬כ ; ‪ .‬ו^כור!*י‪;.‬״יו!״ע אימר‪.‬סננ§ת ממ‪ , . w‬אילם כ ה י כ‬
‫י ד ן ' ל ע נ י ן ה ל ב י ת ו ד י נ י ם רבורברי^אינקלסלפהעז‪ :‬ה ג י ר ם א ד י א א ו מ ר ם י ב ה מ ט ג ש ‪ -‬ו ר ״ ע א ו מ ר ע נ נ י ב מ ד * ‪r‬‬
‫ו י ה מ ק י א ה כ פ י ה מ ק י ב ל א צ ל נ ו ; ב ם ו ל א ו ן ה י ה ו נ י ל דגירםת ח ש י ם נ צ ו ג ה ^ ה ר ‪ ,‬דהרי התרגום תרגם •‬
‫קדשה מ ב מ ת ישראל ולא יחיה ק ר ש מבגי י ש ר א ל ‪ : : , , .‬ב מ ט ל ת ענני ‪ : /‬ואנחנו ידענו מ ש י ם ר י ש מגילה‬
‫‪.‬ואיך‪ .‬יתרגם שלא‬
‫ת ר ג ם לא ת ה א א ה ת א מבגת י ש ר א ל לגבר‪.‬עבד‪ ;-.;.‬דתרגסםפי‪ ,‬ד • ‪ k‬ו ה יהושע‬
‫ולא*פב נ ב ר א מ ב ג י י ש ר א ל א ת ת א אמה״ וע׳ ר ם נ ״ ס ‪ :‬ב ש י & ת ‪ 1‬י א ‪ i‬א י ו דגירםתחשים נבעת‪ •.‬ד ר י א ס ו ב ר ‪.‬‬
‫ענק זח ‪ /‬ע נ ג י ג ב ו ר ח י י ־ ד ^ י ת גיבמות ם״ו ע י כ ( במל ולא ט ב ל‬
‫פ י י ב מחי איסורי ביאח ה י ׳ ^ ש י ‪ /‬א ל‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫י‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫! י ‪.‬‬
‫^ ע ‪ ^ #‬י ואיך ‪111111‬‬
‫«גרי‪0‬ו‪3‬ח‪#‬ן*«^‪0‬טפילח‪,‬דבתיכויקיזטעח**‬
‫ו ת ד כ י ש ל א ? ! * * *‪¥‬שיפ^‪$‬י*י&‪1V‬אשר‬
‫^ זייוק ‪ m v 6 v j p t y‬״ דאיןדמאוונלי טבילח י*‬
‫‪w‬‬
‫ואולם א*‪ 8#‬סיותה *מסיב\‪pm‬שחית ‪ m*!0‬ע ל ע ל <**י חסדיי מותום ‪ /‬ת׳ <‪#‬י י^מועומא^מאח‬
‫‪«*1W1T‬׳‪Wir*ft1V‬‬
‫^ פ ‪ 1‬ו א * ב ל א חי׳ כאן ; מ ה י י י ברלין ‪7‬ויש עיר‬
‫ן ן * י ‪ 5 « 1‬מ ‪:‬‬
‫׳לאלןזאחולאטבילחעלחעם ‪ ,/‬וניחא׳שיטחדיא לסדי‪9‬יכלגוזלי‪,‬וטיסקיס‪,‬וחםעורשיס־‪ /‬נעשו‪m‬‬
‫דבאמוו׳הי!פילח‪-‬בלי טכ‪;7‬ח‪:‬ו^נקלטמר^ט ;ךן;דיח‪1‬ןרגוס ‪ / 1 w w m ! i j w . w « ! w‬־ < מ פ ג י‬
‫|שי«־ןד׳אל!ן‪^3‬וככרחתעודרבןח‪0‬רננד^‪^< 1‬יורעים?בלחופוו!תיו חג‪m ^ r ^ i $‬‬
‫ואולם זחקשחדברישתצא תתםועשתחאת צפתי' ‪.‬מיפי‪.‬עזרא‪,‬מחשחיו ירועי׳לובטח חלמת מסיני *>‪:‬‬
‫ובאגדח ־‬
‫ט•;‪..<.;,... ,‬־‪.‬‬
‫^•׳״ ‪ -‬י ••;־••‬
‫• —‪•••• ? c‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫•י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫'*(־• * מ ן * ‪ :‬קשה דסרי נפי משפעים שארס כסומס ועוגמם<א יגומ ‪ ,‬ממם וימס נסומה וויגמס לא ימגע ‪ /‬ראינו וקונס‬
‫‪ : , r ...‬שארס מוטס ‪ #‬ווה לעפ תיק ננרייסא כנסזנומ מ״ז ע ״ נ ( אנל ר׳ אלעזו סיל שארם וו מונס* הרי שתרגם אינקלס‬
‫אליעזר ‪ /‬וראנ״י׳ אשר דרמ להמיק נדנרי ססרגוס ס״צ נ״כ מזוגי*‬
‫‪ /.‬ואולי שם ליאלעורגדסינן ולא‬
‫אליעזר‬
‫קו?‬
‫סיסי גשם מיס עוא ‪ c‬ל«ס ראנ״י׳ אומר * וע׳ ג״נ סרנים פ׳׳ קדושים מפני ?ילק מקום והדרם‬
‫דאורייתא <‬
‫זק[‬
‫ךסנר נאזריימא סקו‪ / $‬ותהדר אפןסנא‪,‬׳והנה כקידושין לינ**‪» >0‬פ*י שינה עקום ונוי אפילו וקן אשמאי ס״ל‬
‫אלא שקנס סכמה‪ ,‬א״כ לפי פשוטו קרא מקן על מנם מורם והיא תרגם על שינה קדם לסגר ‪&3‬ילייפא ואיסי גן יסודה ‪'0‬ל מפני‬
‫שינס סקוםינל שינה נעשמע‪ :‬וכן מה שתרגם פ׳ נשא נענין נזיר ונפר עליו‪ .‬מאפר סטא מדמנ על מימה שלא נשימת אלו ססומ־יק «‬
‫וכן מה שתרגם' או מפשה לא טמן לס ‪ 7‬או מירוםאלא אתישינ להנשער‪ /".‬י ואולם לשוטן‬
‫לסמא מזיר עפ שאהר עצמו <‬
‫שמואל וס״ל העפקיל ענדו יצא לסירות ואיצ גע שסרור כגיטק צ*ס ע״נ( סיל דמן האירה לא גמרינן לה לה עאשא שצרינק דוק‪$‬‬
‫‪ /‬הגה יוקשה הלי השלטנו דגרו‬
‫שסר נשמרור ע ג ד ; עיר תרגומא דהאי קרא אינו ‪ /‬עכיפ כיון והונה פירושי המתרגם סלוים‬
‫התרנים העז הלכות מסיני‪ ,‬ואיו אפשרות לפלוג על הלנה מפורשת ‪ /‬אק האמת אס היו מסמאות הסרגם נידימ היום נצי שימי נמו‬
‫שפי' וזמן התנלוים ימכמ* התלמוד ‪ ',‬נצי ספק לא הי׳ שים יויש מילין עליו ‪ /‬איורי שונריהתלגוס הל^וס עיןונלות עוד עומן ע ז ר א‬
‫ונמו שנהגו מז״צ ננ״מ לזג א עדת התיגופ לרא יי פצ פירושי הרעים ‪ .,‬אק ידענו י ני מ*־* א‪1‬י'היתרה הנתינה לתרגם נלפ״פרי‬
‫‪.‬המשנהוהתלמור‪,‬נפלונשנניס־ודתהתרגוםטיפניושדהתעורררש״יז״לנפירושולתורהוהרמגי^ע׳רש״י|״<פ׳ל‪ 1‬על ‪ fop‬ויר?‬
‫מפיט על הפגרים העז־גם פלגיא מימה מ נ י ו נמצא לן ננל המספפות‪ ,‬יע• רשיי פ׳ שפעים & מ ל א ‪ .‬והוצאת ונו׳‪ jfc..‬שערל‪,‬‬
‫המתרגם לתדע נית דינר טועה וצ״ל לתיריו‪ ,‬ונאעת נפל משיואות שלנו הוא לתרע נית וינד‪ ,‬וע׳ רענ״ן עהימיפ' תולדות על <זר^'‬
‫מכרם ניום שהניא)וסי‪1‬אות משוצות נמרגוא‪ ,‬ועוד וימי יזו״ל מצעו דפציגי רנ ולוי נפיגים מ מין ‪1‬אג ימךול \ ר‪ 3‬מתרגם נאסםגתי;‬
‫ממתווי»‪mrimhp‬תיייסנניעקדשא'גזנמיאנ״דע״א( וננ״זלפנינוהגיךקא נס־גוהיא^י^שי‪7‬וע‪!/‬תו‪./0‬ק‪'$‬‬
‫ס״וע״נ דיה שאין וע^ירש**כ*ימא ע*וע*‪(1‬יזק שהמא הגירסאיימנדמיג״מא ולפניו י הגילסאץן^ןנקל^ג^וןיברמי^ אגו‬
‫וימי נינלאלו התרגומיס׳ משר נמצא אצלנו •י*ום‪.‬מתגגדים לשיטות איוהו מ נ ע י ם ‪ /‬י » י ‪ ^ 6 ^ : ^ ^ 9‬י ^ ‪ ^ .‬ר » ו ‪ 0‬נן‪.‬‬
‫וניסת אות אתרום היו להס‪,‬וע׳ספי היקד אוזנ גז שאסףיקג! נל תילופי מםתאוז וגרש ‪ mt‬מ | נ ; ^ ו ן ן ^ ל ס י ו למראס ^גינין *‬
‫מ ר נסנתינמאער אמית נקרא כי ידידי היצ המנותהרנ סיונם המלל־ ס־גפירסא עוה׳ נאנן מ ה ן שאצני ־ אסיאמתינהחלע׳תי‬
‫! עינאסלף עינאשינא תלן> שיגאי‪/.‬‬
‫‪ff^^W‬‬
‫״ן&־י^‪5‬י'ססלנה סייגו‬
‫תרגם‬
‫<נ*ק מיג ע״מ > •• וכן וקצות? אז‬
‫‪mm}0‬׳‪^mw‬׳^‪^mmt‬‬
‫י‪#‬י‬
‫‪ fmmms‬עיל מה שתרגם ולקהנפציו תמס ותריק נאפוהי י ולפי ההלכה היינו לפניו שיראה‪.‬הךו? יוצ* משיה מל סקרמע י‬
‫מנון‬
‫כיגמות ק*ון;וח סדנא וסי׳ הבכור אסר סלד יקום על שם אתיו העת ויהי נ״ינרא דיתליו יקום על שמא דאסיסי מיסצא'‪ i‬ולפי ההלפ©‬
‫ואס שור גגמ ומ׳ וסמואאוש‬
‫יקום לנמלה ולא״לסווט! על שמו שאם הי׳קווין לו יוסף קוריןלו יוסף <ינמת ‪* #‬״<!(‪',‬וק‬
‫‪,‬להסוגז©‬
‫ואזלמ‬
‫איואשההשור יסקל וגם נע^ו יומת ואן מריס יפקעל; ולפי ההלכה סייגו ממק‬
‫מפורש ולא הרימ לשון הקודש וסצרמלי^גם לפעס^ז‬
‫שזנמ׳לשמוע מורס‬
‫העם *שר‪-‬נאו‬
‫לפני‬
‫לא מרגם‬
‫‪4‬‬
‫שצרך‪,‬‬
‫ומפני זה נהלמת המסורומ לכל ‪ 7‬נמצית המוטלות למוני זגל כל הפרטים חשש'למעז לא־יהי׳ עררים זאםו‪ .‬פשטוא'המקרא‬
‫לסמם לסם כפי ההלכה למען לא'יפזיאשולסס מן הלרו הגוספל 'אשר קבלני נמ״‪ . / 5‬אולא ג^צות הפסולות לה לוגמים ךאפ!‬
‫צפי המסורס ‪' /‬ומפ״ן‬
‫יתנהגו סאה‬
‫הסנהדרין ‪ /‬הנה לפניהם'אין צורן נהתוגיס'‪' ,‬והם יודעי סלל הללה לאשורה' וגלי‬
‫ץ‬
‫א|>*שהי^ מל‪4.‬שטות המקרא‬
‫סמירלי לתרגם לפ*הפשמ'ואיז נזה גזז דיזף הא מ מ י * ג*נ המקרא ינל״ז עישים הקנלה‬
‫ועמה מצאתי כי נם הרנ נעלאויזג גר היאה נהרנה מקומות הסלעה ווי דכלענין התרגום הוא <פני הע‪,$‬סאם והגרים )\<‪$‬ר‬
‫סזילכיגמות ו״נע״א(עדיה מסורהלג״ד‪ ,‬עריות יילמסורהופדש*י עדוע מסורק לג״ר‪/‬יוהסלא;ימ?נוויעשו גאישר כאוס‪, .‬‬
‫‪ '/‬ויש להוסיף‬
‫אלו המ^תז‪|8‬ו‪1‬ומ לצל‬
‫אנל עריות לכל מסירם וינאי'לטעות עיש ‪ ,‬ומפ״ז נצל המקומית אשר משננו נפנים‬
‫אסרוגיס״זלולגין ‪ /‬ונן‬
‫מוי מה שתרגם ולטינית נ<עינ^ולתפיליןנין עייל; וכן תמס ולקמתים לכם פריימז‬
‫־ םמם וספרתם לכם מ*ורמ השנת < ותמנון לכזןמגסר יומא'טנא ‪ 7‬ולן מדגם ונלנ‪ 4‬פתיח אשר אץ^מיד פתיל וכל ‪ !W‬ל ס סף'לפי‬
‫ההלכה דנללי סרס הנסוג ממר ‪/‬יוק תרגם לא סגשל גדי נחלנ אעו לא סנצין נשר נחלנ מפגי דגל אצו העצות מסורות לכל < וססששה‬
‫קרונה‬
‫חית‬
‫‪*»|Jcr‬‬
‫‪s‬‬
‫ע׳‬
‫<י‬
‫מו‪.‬‬
‫הי ז?? »ז‬
‫זקז ואץ‬
‫הח<‬
‫י‬
‫‪3‬פליגס‪£‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫* י‪^30‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫ע׳‬
‫רק‬
‫המק‬
‫מל‬
‫;‬
‫מה‬
‫ומקיז ימ‬
‫אונס‬
‫וד‬
‫גסנהית^י‪-‬ע״^•***‬
‫ד'‬
‫‪:‬‬
‫ספק‬
‫יל‬
‫עמל‪:‬‬
‫אמיד‬
‫היך‪tt»D*m0^:.‬‬
‫אםגממ‬
‫למן ס?נו‪5‬ז ^‬
‫‪V‬‬
‫יחיל‬
‫ותיבות‬
‫‪j $ ? m‬‬
‫^ ד י ‪.‬‬
‫‪1‬באג‪1‬ה ר ב י ד ב ר י ‪ V‬פי ‪ n p‬שנמצא‪ ,‬אצלנו ^כתוסיכיבטוווט^ע״ב( ד״חפסוקי^ניהסחיתח‬
‫י ׳ בתלמוד ומדרשים ‪*/‬־‪.‬כסו ןיטעח* הגידסא הריתמית יתי׳ ח׳‪ •:‬ובןמרגם לאיתן תחי‬
‫*‬
‫•אלהיםגן םקיסתךגס אונקלם מלןןדמי ז היינו במו באים וגר׳ וחיו ימיו מאח ועשרים אדבא יחיבנאלחץ‬
‫׳עואםרו* כנדרים ל״ט ‪ x t f r‬דנ״ענבח^־<קורם שנברא •‪0‬אח ועשרים שנק י יתובין בן הוא בםדדש ־; ובן‬
‫( חעילם ד ועי סהדש״אח״י אגדיתשם ״ועי‪,‬תוספ<ת תרגם ואנשי םתס רעים וחטאים מאוד בישין במטונחץ‬
‫*גבבורותניה עיצ*‪&• :-‬בן ויעש אלחיס בחנות‪.‬־ עיר וחייבים בגויתחון‪ ,‬מהוא)סנחודק קיט( אולם שם‬
‫לבישם תרגם על מש ך ב שרי היה ע׳ מרח דו \ ‪ -‬הגירסא להיפר רעים בגופם וחטאים במםינס‪:‬‬
‫אץהקב״חעשה עול לאדם אא״ב בראו‪,‬וכתב • ש ד • • תרגם ארץ המיריהאר ע א פ ו ל ח נ א‪ ,‬וב׳‬
‫;דש״יז״ל על שם עמית הקטורת שיש מ‬
‫התום׳ דבתנותרמעור אדםתוידםתרגמוגיןעל‬
‫משך בשדהץ ע״& ״‪ .‬קול רמי אחין *עקץ עלי מן מור‪ ,‬ובן ויא במדרש במקומו חל רבנן אמרו הר‬
‫האדמה תרגם אונקלם קל דם זךעין דעהידין יהסוריח למקום שהקטורת קייבח״ כמא דאת אסרת‬
‫למיפקמן אתיך ‪.,‬והוא אצלנו ‪ 0‬ש נ ה כסנהדרין נ אלך לי אל הר המיר י מצא יצחק לשוח בשרה חתם‬
‫ע״א( שבן א מ ר בקץ דמי אחיך רם לא נאמר אלא ונפיק יצחק ל צ ל א ה רע׳ברבות ך*ח עיב( יצחק תקן‬
‫דמי אחיך צועקים‪ /‬דםווךס ?רעותיו < ובןתדגס כחנוך‪ ,‬מנחה שנא׳ ויצא יצחק לשיח ו א ץ ש״חח אלא תפלח י‬
‫כי לקח‪ .‬איתי אלהים תרי לא א ם י ת תחיי ד׳ ויביאה האיןלישרח אשותתס והא מ ק י ן ע ו ב ד ה א‬
‫בדעת האומדים במכ‪ 1‬דיא ; דחנוך נבנם חי‪ ,‬לג״ע‪ ,‬ע׳ ב עו ברא שרה א מ ו ובן הוא במדרש במקומו‪:‬‬
‫וכםף‬
‫‪w‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.......‬‬
‫•• *•••••‬
‫׳•‪ •• ••• •-‬״‬
‫*••״‪,‬׳‪ .‬י; ‪ ..‬־• נ‬
‫־• ־׳‬
‫י ;‬
‫‪-.-' .‬־‬
‫י‪ -‬יי־‬
‫י•‬
‫*‬
‫י‬
‫•׳״ •‬
‫י‬
‫י‬
‫קרונה שיהיו מהנים אמר פשפוש הכתוב דברים מתנם ‪ /‬אגל נל ועי מונפים וניזוקין ודיני מליצה מסורים לכ״ך ופס ירעו לסודות‬
‫להעם כמשפט ‪,‬׳ וסישנ אונקלס לעופר להוציא הקרא עפשועו‪ ,.‬אצא שיש לשעוה על מה שפוגם אינקלס אם יקום והתסלו נאזן על‬
‫•שענתו ‪ /‬ונקה המכה רק שןמו\םן ורפא ירפא אם יקום וים פלך ננרא ע ל נ ו ר י ה ‪ /‬ויהא ונאש משיא לסוד נוטלני» ישן ו פ ג ר‬
‫‪ 6‬ס י א ישלם‪ ,‬תשני דנוים פינה נאןימפשעוע הנסוג ופירוש עיפ הלנה‪ ,‬מרגם ע ל נ ו ר י ם נפי סהלנס נוגרמ נפנילתא נאן‬
‫ונירושלעי סנהדרץ פ׳ קסירבג'נתינים סי׳ ר׳ ישמעאל רורש נפץ משל‪ ,‬אש וראה עציו‪ ,‬אם יקום וגו׳ על עשענסי ופרשו השמלה‬
‫עיש ‪ /‬וגם מה שסרגם ו א ג ר א ס י א י פ צ ם ג״‪ :‬כפי ההלכה מיק ע״ה> והרי ענין וס עסירס לניד וגלי ספק יודעים ההלכה‪.‬‬
‫ולמה הוצרך אונקלס לסרגם גוה עיפ ההלכה ולא סרגס כאן דגרים ננסגים‪ ,‬ציל דגש וה מסורס לכל ‪ /‬דכא; יש משש אם יראס אומו‬
‫מתהלו על מפענסו לא ילך לניד יופר‪ ,‬לק היציר לפרש דוקא על נוריה‪ ,‬אגל אש הילך גמשפנת ועדיין הוא מלה מוייז צא נקה‬
‫המכס ע׳ רמגין מיש גשם מכילתא‪ ,‬וגם אם יראה אומו נריא לא ילך לניר יומר למניע שכר נימול ושכר רפואה‪ ,‬לכן מנץ זה מסול‬
‫לכל‪ :‬אולם קשה לי ממם פן פ׳ משפטים וסן פ׳ משא לא ילין מצג סגי עד נקר לא ינוסין נ ל מ ן ע ו נ מ א ‪ ,‬והרי עניו זם מסיר‬
‫רק לנהנים סעקעירים סאימוגים ונהנים ורעים הם ויודעים בלי ספק הרץ דנראשו שלאובא אץ כאן הלנה ‪ $‬וכן לסיפן־ מציגו‬
‫מה שתרגם‬
‫ן ממירא מנפינון ‪/‬‬
‫מ‬
‫ק‬
‫מ‬
‫גיום הראשון פשביפו שאור מבתיכם ‪ /‬נרם‬
‫גם פ׳ נא‬
‫סבפלץ סתם ע*פ ההלכה מדאורייתא בביטול בעלמא סני כפססים ה׳ ע*נ> וע׳ סוס׳ שם ד*ה עדאוריימא דמלקו על רש״י וסיל‬
‫ללשו ניו© סראשיז‬
‫ותפנימו סיינו ביעור והתימא שלא מעוררו מדברי ססרגום‪ ,‬אולם זה ממום יומר‪ ,‬דסרי נשים כסס‬
‫ימשני* ו י נ על ערג אספ כאי‪ ,‬ואיך תרגם גיועא קדמאה‪ ,‬ואולי קדעאס הימי קודם יו״ע‪/‬כענ שאמרו שם ראשון ומעיקרא משמע‪,‬‬
‫‪.‬״ ‪ 1‬י־‬
‫‪,‬‬
‫אבלעיווהוגםבוממרבסיצ׳*‬
‫‪,'/. : : : j‬׳*‪ ' • ? .‬״ ' ז ־־‪::‬‬
‫דליךן אותו‪ ,‬חהע״פהסלכה‪ ,‬וסר!‬
‫נסורת על מס שתרגם ויסרו אותו במוציא שם‬
‫ק ש ס מ *‪#*$‬י‬
‫\‪\y‬‬
‫‪ P t‬לא ימפו אנוע על נניס על מים נין סייגו פלופ בנים‪ ,‬וכבל סגאפ» לעיל דעחס מסווה‬
‫פסול‬
‫ענץ‬
‫לפי סקנלס‬
‫אעם סוא ו נ נ י ע אשר המצוס מסורס לנצלאםר אונקלם מלנאר‬
‫להוציא הקרא עפשעו ‪ /‬עציפ‬
‫גנ״ל‪ ,‬ולמה‬
‫למען לא יגאו נל אסר להנהיג עצמו רק נפי פשטות סעסוא נמו אלסים גא סנןלל לי• נ א לא סקיל עיפ ההלכה המסורה כסגהולין‬
‫•יו פ״א( מלאתך ודמעו לא מאסר ותרגם נמלו נלמפןלא מאסר ‪ s‬ונן נעגץ מאורע מס שקרס לאופה לא סר מן סללה סמקונלא‬
‫נמו דשלפ נערי גני ישראל סרגה ושלמ יפ נ ו נ ל י גני ישראל‪ ,‬ו ק ני נפונומ הושבתי בגי ישראל ארי ומעלית מ נ ג א ‪ /‬נ י ס י ׳ ע ת‬
‫עקרה שקרס לא רצה לשנות מכפי הןנלס המסורס ונכא ‪ 1‬מרם אנלס צרנר מענין אונהלפ אמרתי לעורר מיל על מה שתרגם אונקלס‬
‫כנראשים י י ו ר ( ונסתיר לגדם ועצלים ממך יצאו ואסנימ־ לנינשין ומלכין ל ש ל מ ו ן נ מ מ מ י א מ ג ן יפקח ‪ ,‬וק ממם כפ׳‬
‫ועלנים ממ^יך ילאו ‪ ,‬ונימת פגעון יסון מנך‪ ,‬ופלס ל ש ל מ ו ן ו ע מ מ י אעגך‬
‫גוי וקהל גויס‪.‬‬
‫נישלמ ליה‬
‫לסנה אע״פ לק^ל ג׳ מצוענצטוו ישראל גנניסען‪.‬לא‪.‬־ןומנללםלהעמיל להם עלו‬
‫•פקון ומדוע סוסיף לשלמץ נעמעיא ‪/‬‬
‫‪ h i‬זאת נעם הקנים נימי שמואל כששאלו לסם מלך‪ ;.‬וסיינו נ י מצום ואת אינה לק נ ת נ * ‪ ,‬אם ינקשו מלו מן הגיל אוי ססונ על‬
‫כסגסדוין ו״א‬
‫ס‪0‬ל לשמוע להם‪ ,‬אגל הקניה נפ* על העם מרוע נקשו לסם ואס‪ ,‬ט הקג״ס הוא מלבם ©יוצא לפניסס ‪ /‬ע ׳‬
‫עיא( זלמגים פ״א מה׳ מלכים ס״א יס״נ ‪ /‬ואנרננאל ששאל נפ׳ מלןייש ן^־ ^ ^‪-‬אלק־ ןמי״ם נמנ<ם ע י ש ‪ , .‬וניון וא»ן מצום‬
‫סכרםית על ישנ‪#‬לןענףיפ העלך‪ ,‬ונהפוך הוא הקנים נעם עליהם עפ נקש! עלך ניעי סעואל ‪ ,‬ואמר ני לא אומן־ מאסו ני אם‬
‫‪ m‬ש ה י ‪ ,‬וימי‬
‫*‪***'T‬ולםיות נכלל גונה ומלגי• מסלציןיצאו‪ ,‬ופמם לגס ומלנים לשצמו^נע»ת*‬
‫אותי‬
‫׳‪.‬‬
‫אשר משלו על מק ועמון ומואב ומון ״ ‪.‬‬
‫;‬
‫‪. .‬‬
‫‪. / ,‬‬
‫ניו א רעא ה געל י‬
‫או‬
‫מאמר אגמ‬
‫לנ״י לני‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫וה‬
‫לו‬
‫ייא(‬
‫‪/‬יא״<‬
‫ו‪»1‬‬
‫רפ‬
‫ה׳ עיא>‬
‫והנה‬
‫‪L‬‬
‫לק‬
‫לק‬
‫יסי׳»»ך‬
‫‪ .‬ונ״ל‬
‫א‬
‫‪mtm‬‬
‫ש א ל ו ת‬
‫ו ה ש מ ו ת‬
‫מסף| משנה׳ מחו*‪:‬בירכם ‪ Z u i ,‬א ‪ :‬ע ל ה ‪1 \ * m‬אונקלסטבונח בשם ‪ c p i‬גב ‪^1‬נט״ש לםעלה^‬
‫]ח ר י ז בטוךשא״ר יצחק שםא חוקר השער‪ ,‬וישוטווהמדפיסים וד&וציאיס״‪£‬אי‪?11*> 3‬גוםיחשל‪0‬יטצאו‬
‫‪4‬ידסאות םתהלפות &חרגומזו‪* V 4‬הדפיסו החילופים׳‬
‫‪ raw‬המושב ובסו* עביר‪.‬תביאחחדשה *‪*.:‬בי •©י‬
‫נשם תתוס ירושלמי;;‪ ,:‬אולם כ< ^תזזגוס‬
‫המדבראליכם תרגם את בלישנבון אנא ממלל עמבמ‬
‫‪j p f i wQsmm‬‬
‫י ובמדרש כי פי המרבד בלשק הקודש• בחרבי ובקשתיירושלמי‪.‬׳; או תרמם אדן ישראל‪/.‬‬
‫מחברים הקדטוגים כתרגום זח‪ ,‬ע׳ אלפסי ‪*5‬ב דיב״ם‬
‫כמצות‬
‫•ב צ ליו ת י ו ב ב ע ו ת י ובמדרש‪.‬יגיב;עדיז ה‬
‫*ובמעשים טובים‪ :‬בחי וראשית אוגייתר־שאת ויתר עזצושלחוף שלהופי ‪:/‬הדגוסארץ ישראל ש‪3‬נ• או^מ!‬
‫^תרגס לך הוי הזי‪ ;,‬למיםכ‪.‬תלתא חולקו בביתתאמשלחופי ליריחו ‪.‬־ ;‪ ,‬ועיין תוספות‪xm? mm.‬‬
‫׳כועותאומלמתא ךכמדרש כסקימי פצ״ת‬
‫‪.':,‬יהוית‪.‬אקלע לגבל? דבתרמס ירושלמי אומר הופיע טהח‬
‫ל״ח‬
‫אתה יורוך אחיך תרנם את אוליתא ולא בחיתתא‪ ,‬בןפארןאתגלי מטודא דגבלהק‪;,‬ז ועי‪ :‬ספר הדרשות‬
‫‪vv‬׳חבס ר״י צוגץיצג׳ ס״ח דדמז לעיין רשיי <ב״‪ 0‬ך*א‬
‫י היא במדלש במקומו‪.‬את אוריתא במעשה תמר‪.‬מד״‬
‫‪%‬א‪(:‬־דהביא בשם תרגום ירושלמי' מאלמים אולמים‬
‫יחוס׳ ג^יין^ע״ב( דיה אלא כנגד יחודח‪ :‬עד‪.‬מ ‪.‬‬
‫מכרבין‪:‬בדיבין •;והחיהש דבפאישועח׳ת לא הזכיר‪• ,.‬‬
‫יב* ‪#‬ילה תרגם ־ עד עימא דייתי משיחא; כן הוא‬
‫רש*י בשוט מקום תרגום ירושלמי וכלי ספק לאך^או‬
‫במדרש שם במקומו עד בי יבא שילח זח מלךהםשיח;‬
‫תרגום זתנובח עיניו;״ ובתום‪ /‬סוף הגיגה הביאו בשם‬
‫אנסרילגפן עידו תתם יםבב״ישראל לקרתי׳ ‪ /‬כן הוא‬
‫ערוך‪:‬את דברי תרגום‪ ,‬י ו ג ת ן דהרגם החולד והעכבר‬
‫^מד׳רנחםי׳אומר העיר אשר בחרת בהעבואת יעקב‬
‫על דן דהבווגה על שמשון;;* ועל גד דחבוונח לעבורברכושהא זסלמנררא‪ ,:‬ואולם טיס שם‪ .‬יונתן וצ״ל‬
‫ירושלמי ובערוך ערך סלמגדרא הגירסא גכוגח תרגום‬
‫לסייע את השבטים בכבישת הארץ מבואר במדרש ‪:‬‬
‫ירושלמי; וע׳ ספר שפ הגדולים להגאין הי״ר אזולאי ‪,‬‬
‫בבקר יאכל עד תתם בצפרא וכפגיא יוץןמקרבץ‬
‫ובס׳ בן יוחאי‪: ,‬שהתעוררו‪ .‬על‪.‬טיס אלו ‪.-‬׳! ׳*ודברי ון<‬
‫‪ .‬בהגיא קודבניא‪ ,‬בן הוא במדרש ד פנחס פתח קריא‬
‫ירושלמי•ימובאים בערוך פעמים •יאק • מספר באשר‬
‫כמזכה בבקר יאכל עד את הכבש אחד תעשה בבקד‬
‫ע״ש ‪ :‬ומטר לא ניתך ארצח תרגם ומטדא‪ .‬ד ד‪ .‬ו ה ״‪:‬חשבםהחבסהגיל ;‪,,, .‬‬
‫ודרו• הדאיהי‪ .‬למעלה ~ כי‪ ,‬כמדרש וביתשלמי‬
‫נחיתלאםטא עדאר^ ע׳ תנחוםאע״ש ‪.../‬ובן‬
‫הרגום וימש חושך בהר דיעדי קבל‪ ..‬לילה‪ .‬ופירש״י'ד־ נמצאו״' מקומות ‪ 7‬שמביאים‪ .‬את )תרגום‬
‫ירושלמי וכקצתגמגןמות לא ישרו בעיניהם« ‪-,‬במג‬
‫לפי ריא חי׳ ענן החושך אחר‪ ,‬שהגיע היום לבא‬
‫התום ועיני לאח רכיבי! ‪"/‬לעיר •מצינו במדרש הרבה‬
‫געשה לילה‪ ,‬ובן חפשו חז״ל נשכת י״ג ע״א גיטין סיז‬
‫פעמים תרגום ומקרא אחד ואנו‪ :‬מוצאים את תרגומם‬
‫עיב( לפרש ענק םםגעא וענין נגר טורא כתרגום ע*ד‬
‫ולאבעה ליונתן אצלגמ ובקצת מקומית בשינויי נו&חא‬
‫אגוץז ע״ש ״ ובן תרגם ולא שתו איש עריו עליו כמ‬
‫קצת; עב״פ למתו בי‪ .‬היה גס תרגום זה םפודםס כימי‬
‫'שויאו גברתקץ זיעמעלוחי וחוא ע״פ המדרש ‪.‬שחיש‬
‫הכמי‪.‬אץ בעלי המדרש עיב״ר פמיב ואת• המיט‬
‫שבשעת קבלת התמ־ח‪..‬זינאיה הגר להם וע׳ רמב״ן‬
‫דהביא דברי המדרש ״ עוד תרגם ריש דברים ודי זהבבחס <ת‪<.‬ו\תנאדבה‪1‬ן* ^חואבתתוס ירושלמי‬
‫שלפנינו אות באות * ב״דנו‪/‬פ״ח דהלמו שניחם חלום‬
‫על רעבות עעל דדחב ופשוטו‪ .‬הטה מקומות • ע׳‬
‫איש ;בפהרון״האמו •אר״ח בר אבא חלטא‬
‫ספרי‬
‫י ׳־״׳‬
‫ךעיייוךת עלהתידה אשד נתיהס ליונתן ‪ ,‬אינו‪11‬ה‪.‬ד‪.‬ו‪1,‬ו ^הלס‪-‬חכדי׳ •‪/‬יק חואבתרגום‬
‫ירושלמי *ולס כשינוי לשק קצת‪ :‬שס ויחי ביום הילדת‬
‫ממנו כאשד חהעירדו החכמיס‪.‬בכרכי‬
‫ה יום ג נ ו ס י א של פרעה בתרגוםירושלמי* ‪3-‬׳‬
‫פר‬
‫אועת‬
‫׳‪6‬ט§ו‪ •rrr €‬מוכרע < בי בא מזמן אחרון הרבה ס‬
‫ג׳ח בתי וראשית אוני ש י ר ו י ה י ל י ו ש יד ו י‬
‫שנח‪ ,‬אחד מיתת ימתן‪ ,‬י ועוד הרי אמת כמגילהצ״‬
‫ע*א( תתים על חתירה אינקלס דגר‪ .‬אמת ‪ V‬הרג©צ&רי‪,‬כןחוא בתרגום ירושלמי שם רק כשבלשון"‬
‫קצת; שסח חגירםא את חייי ושרד צערו‪ •:‬שם־שס‬
‫נביאים יונתן בן עוזיאל אמת ‪ /‬ומוכח סזת דתקא על‬
‫ברבות שדים ורחם ‪,‬יתבהכץ דדיא דחבין איגקו; ‪,‬‬
‫נביאים בא החתום מיונהן ולא על דיחור׳^ע׳מחרשיא‬
‫וםעיא דהכין אפיקו ע׳ מבעה לימתן מרושלסי&^וזי‬
‫שם בח״א והתעורר מיונתן עה״ת ‪ /‬אשרנםצא‪-‬אצלגו‬
‫ובאמת לא דק בסח״ב ‪ /‬בי ימתן איגוסמגו ‪ i‬רקעלה*קרא זח ‪ /‬שתרגמו בריבין חדייא דיגקת מהן ומעיין‬
‫דרבעית בהק* כיד־פ׳ פ׳ הרבו עלי מאד מוהר ומתן‬
‫לבבלים תרגום אונקלס ‪ /‬ולבני ארץ ישראלהי׳‪ ,‬לדם‬
‫ואהנתסוהר פ ר? ין ובן הוא באמה מיסחא ממבינה‬
‫גיכ תרגום וסביגח תרגום יהשלמי ‪ /‬וכבד‪ .‬העיד הרב‬
‫*תשלמי‪ a,‬ו ר ן ו ב ת י ב ה א * י אילם אף אס נמצא‬
‫מאיד עיגיפ שראה שגי תתומים דוםיםזח לזח‪.‬סמש;‬
‫במדרשות הדג־וס זח ‪,‬לא עלה על לב הקרמעים ליחס‬
‫תל אחר הי׳ כתוב יונתן ועל השעי ירושלמי; נע׳ מ״ש‪.‬‬
‫התום‪.‬זה ליונתן בן‪.‬עוזיאל‪ .,.‬דק נעשה בזמן התנאים‬
‫הרב החכם כעל נתיבות השלם ‪/ /‬שהחליט דבע״^‬
‫באיי» והי׳ מפורסם להכמ<ארץ ישראל בלבל ו ד י י ג ו‬
‫דבכל הדפוסים נפל טעות ‪ /‬שחיה כתוב ת״י בראשי‪.‬‬
‫ן‪;.‬בבל לא‪.‬ידעו ממנו טאומה ‪ - /‬ולפנינו ‪1‬שת‪3‬מ‬
‫תכנע‬
‫תימת‪ /‬וטעו המדפיסים שהוא ר״ת ת ד ג ו ם י ו נה‬
‫התרגום זח הרבה!כבמי שהיה בזמן הראשוגיס‪,‬רמת‬
‫ובאמת זח חוא כעצםותתום ירושלמי; עד זה אשר‬
‫‪ . *..‬שהביאו‬
‫»י י •י••־‪.‬ד‪•.-‬׳ *••׳ ‪ f‬י" ־"""״*׳‬
‫‪{ r‬יי‪,‬״״‪.-‬׳; ‪r:‬‬
‫?‪.‬׳ן‪£‬׳יעו‬
‫י‬
‫;‬
‫‪fupM-‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪u‬‬
‫‪t‬‬
‫•\\‪.‬״‪.‬י‪..‬׳‪.*...‬׳‪.‬‬
‫י‬
‫*‪*p‬׳‪.‬׳‪r‬‬
‫שאלות ותשובות ס ש ן ד‬
‫בש״ם גשם תרגם דייוסף‪,‬״ וב׳ התום׳ ריש ביק ודיש‬
‫שמיאי האלפס פ״כ דכ״ט‪/.‬ורשג״ם גכ״ב ק״ם ע״א(‬
‫‪8‬׳כלכתכיר טשוסדת יום!* חית םגי נהיר ידבריןו‬
‫שכלאו! ^ל‪1‬ש^מו‪.‬ליוד־‪ ?<m*w£*b‬לפניני‬
‫פרגיתיתי ‪ ,‬ובןמ״ש רש״יסיכ״דב״םרכתרגימ ‪,‬שמתנאיאפשדלאמרטבעלנח‪ /‬וטפ״זהיחמול‬
‫יהרגום; ת׳ מאוד עיגיס פט״ת שהצדיק עפיז ‪4‬ירםת‬
‫« ולפנינו‬
‫ירושלמי מאלמים אלוםיט״טברכין כתכץ '‬
‫הש״ם <סיטח טיחע״ב( ברםתתס ר׳ ששת כאשף‬
‫נפרבין פיתבץ‪/‬׳ואולי ט״ס נפל אצלנו!‪ :‬ומם״שתוןך‪,‬‬
‫תמה חדביריס‪ ,‬משוס תם ר״ש סגי נחת״ חיה ‪,.‬‬
‫גכ״בגיטע״א( י ^גלי‪ .‬יקרנמגכלא‪/‬ילפנינו‪ :‬הופע‬
‫יחיהשכרח לדעת התרגום בע״פ ״‪:‬וםנ״ש שהיו ‪W‬‬
‫— י־‪ :‬יקרי׳סגכלתי לבנויישטעאל ו ־ \־‬
‫תתיםיםימובאינ^כתמןורכבל׳יס אלו בקיאים כתרגום חתנרת מטעם זר• > וכאמת‬
‫חכטי‬
‫י ‪ mm‬הו^ו‬
‫ותשלמי; טח ^א נטצאואצהי לא כאעקלס'מציגוכשבתד״ח ע״אם״דעיא>גס על תרגום אוגקלס‬
‫מוזכר שס חיוסף‪/‬א״ד יוסף חייגו דםתרנסונץ ססגונא‬
‫ולאבת״י עה״ת‪%‬ע״ב צ״ל כי נאבד אצלנו חרבה תתט‬
‫חיינו דטתח&ונין סזץך‪ ,‬ביון יחיה םגי נחיר לא חיה‬
‫עה*ת;•‪v‬ע׳‪-‬גםוטח טיח ׳‪ \2k‬תרגם וד!ששת‪.‬כאשד‪.‬‬
‫מעשגה^דבותמכסאדממ־גזןדבדיא ‪. /‬ולאנםצא‪ 3‬א פ ש ת ת לחזזדלןשנתו בע״פ דק מתון התרגום‪ .‬דק‬
‫‪:‬עיניספ׳ט״חשהתעורדתרגום התורה שהיו טתרגטיט בבל שבת חיו רוב‬
‫לפניגו בביחתרגוםיס‪/‬יע׳טאוד עיניספיט״ח‬
‫אתיחכמים יודעים איתו בע״פ י אכל נביאים לא‪.‬הצרנו‬
‫ב»ה ‪ V‬יכן סציגו ב״ר פצ״ח גר גתר יגותו גייסא ה‬
‫בתלטודתרגם רק החפטורת‪ ,‬ומפ״ז העידו ברוב הפעמים‬
‫ל‬
‫למגייסא יתהין‪ ,‬ואינן םגייסין גייסא ‪ /‬וכן חוא‬
‫ירושלמי פ״ת דסוטיז‪ ,‬ועי דטכ״ן עידת פ׳ מה‪/‬דשיבח תדגים ד׳ יוסף ‪ :‬תרגום יונתן ר‪ .‬מובא בשים‬
‫פי׳ זח‪ ,‬אולם לא נטצא בתתומיס שלנו ‪ /‬אבן מכאן היפ גברמת ב״ח ע״א ‪ #‬פסחים ס״ח‪:‬ע״א ‪,‬‬
‫רקאלו קטןכ* ע*א‪ /‬יומא ל״ב ע״ב ‪ ,‬יומא ע״ז ע״וגל‪s‬‬
‫אין ראי׳ ראע״נ דתתוםים קבועים לא חיו מיעד‬
‫קידושין י״ג ע״א ״ שם ע״ב ע״ב‪ ,‬נדרים ל״ח ע״א*‬
‫השנים אונקלם ויתשלםי ‪ /‬בכ״ז חיח רשותי לכל חכם;‬
‫ק גי‪ .‬ע״ב‪ ,‬ע״ז ט״ר ע״א‪ ,‬מנחות קיי ע״א( ‪ ,‬כבל‬
‫לתרנם פסיק אחר לפי רעתו ורצעו ‪ ,‬וככר ב •‬
‫חתעירד‬
‫תחבם ר״י צע ץ טחא ימציגו > תרגם ר״יעכ^־ איש*לו מובא בלשק כרטתרגסד׳ יוסף ובשני פעמים‬
‫נזכר תדגים יינתן בלשק א״ר יוסף ; אלמלא תרגומא‬
‫גפר נבוריא‪,‬׳לך תפיחתו^ה״סמאדכולאעשת״קא‪,‬‬
‫ירושלמידפ״טדצרמתוע׳יתשלםיפ״גךבכותם‪,‬דה«אי קרא לא ידענא סח הוא‪)/‬םו״ק כ״ח ע<סגילח‬
‫הנה תואתפיס כסף לא בכספא אתםני ונו׳ <חנח שניג׳ ע״א‪ ,‬סנהח־ין צ״ד ע״כ>‪:‬בל חעלהההכסד‪#‬‬
‫צינץ כמין‪ ,‬ואנכי מצאתי עוד גמו״ק כ ע״א‪ ,‬וב?דס‬
‫ר״חב״ב ע״‪ .0‬דסניא חש״ם תרגום יונתן כלשון‬
‫ומתרגמינק י‪ ,‬ולא בלשת כדמתרגס ד יוסף כםיש‬
‫לטעלחביתשלמי אינו מילא בשום םקוס תרגום יונתן‪,‬‬
‫עליו> < ועיר ‪ *m‬מצינו במדרש ויתשלמי מובאים‬
‫אוםלם במדרש ריפ בראשית מובא תרגום יונתן כלשון‬
‫מקראותייתרגומס‪ ,‬ואץ אנו יודעים אם מןיר‬
‫עצמומתתסיז‪ ,‬ובז בםהר& עחלת פוסקא ועלהעכיס‬
‫לחם‪;:‬‬
‫־ י אימריס או בשם תרגום יאחד גורע‬
‫אלצואת תרגם עקילס ‪ .‬ועל נכיאיוא אפקיר דלא יתנבאון‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נביאים‬
‫חדויח ־ יונתן בן עוזיאל ׳‬
‫לעדות‪.‬נכואתא ‪ /‬ושם ט״ס וצריך לחיות תדנס מנתן כי כן‬
‫ואנחת ‪,‬עלוקבל תרגומו לתן‬
‫~ י י דרשות‬
‫נמצא לפנינו‪ ,‬ואולם עקילס לא תרגם רק כלשון יווני‪,‬‬
‫ומלאכי‬
‫זנת׳‬
‫חגי‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ספי‬
‫הילגטגילתד״ע״א(‬
‫ובבר תתעירד בזח חרב בעל מאור עיניס פסיח ע«ש;‬
‫יאף פי^נתןבןעייאל חיח תלמיד חלל הזק )סיכת‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪^myvj^^^m‬‬
‫הלכת מאות שנח ״לפני יי הקדמונים היה נמצאגם תרגום ירושלמי‬
‫‪77;.‬׳ ־‪,‬על נביאים; בםנ שהתעורר תחבם וניל •‬
‫•‬
‫י‬
‫‪%‬ס אין הפיתש‪***:‬ע;‪|wm‬משפה־אלפח‬
‫ואולם לא נמצא אצלנו חיום‪ ,‬והנה החכם חנ״ל מכיא‬
‫טסש׳ר רק תרגם כפי הט^מי&^ם מחד תדעי*‬
‫‪0‬ת• < בס^דדבת ראיות מן ודר״ק ואכוררהס שוןביאו חרבה‬
‫זמנו ‪ 7‬ובן מצעו הרבה פעמים‬
‫גסירושיןמ״בעיא( שסאי הזקן ^ * ‪9‬שיס חג*ן״עםיס תרגום‪,‬יהשלםי עלנכיאים‪ ,‬ועור הביא דבר״‬
‫עבדה‪^u^t^mw,‬דש״י )תענית כ״ג ע״א> דמביא־תר‪4‬וס׳על תפלת‬
‫ומביא יש שליח לדבר‬
‫חכ^קולא נמצא אצלנו וע״ב בירושלמי׳‪. ,‬ובן מכיא‬
‫די סימאי משים חגי זכתה וםלאכ!‪.‬על‪.‬שני אדרים תצח‬
‫רש״י נתעניתב״וע״ב(‪ .‬תרגום ירושלמי על פסוק‬
‫לעשית שגיתם מלאים עושים« וע ניבטות ט״ז ע״א>‬
‫חנבי׳מים כםאי דטנשח תעמיד צלם כחיבל ע״ש‪ ,‬ואגבי‬
‫ד׳ דיסא בן הורקנוס העיר עלמחךחזו ישב מ י הש‬
‫מצאתי בתיס‪</‬ב״בח״ ע״ב! ד*ח ומצדיק הרבים ‪/‬‬
‫ואפר ‪%‬ת חבת מותית ‪ ,‬וע״בכלאא עדיות ־טח‬
‫תרגום ^ *שד ‪id 1‬ם*א אצמי וכע״כ הוא•‬
‫שנשמע פקיבל מפי אלו הנביאים ‪ V‬יגם חגיאו‬
‫תמוטו של‬
‫יונהןמקי^חיה סתם •; וקבע יונתן קעידאלאותןבירושלמי ‪*,‬וע׳ג״בתוס׳ נכ״קע׳ ע«כ> דיתתשיר‬
‫הכיאו כשם תתיםיוץשלמי יהוח בד שלח פרעת ‪•,‬‬
‫ד‬
‫וע׳רגמ*ספ״‪.‬יטח׳כליחםקרש‬
‫הבאודיםבסידנאת‪,‬‬
‫דודי כין מתים »החיה יחזקאל אחד רהלוה‪ ,‬כתביה‪,‬‬
‫מיבוז״ל ילאיחגתביזע פירוש ימתן טפימביאיש‬
‫ו‪6‬פ הוןיחחנ״ש‪ ,:.‬ולפנינו לא נמצא מאוסח כת״י י‬
‫טםקוםשם^חעיש ‪,‬וכוונתולעתתחזילש^רנו‬
‫־ ־ ־ * ־בשלח ־‬
‫‪#‬תתם ספי הגכיאיס;\' ותרגום^סוכאהרמופע^ט‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫•‪--‬־‪••.‬׳‬
‫היעה‪'",‬׳־•‬
‫ז‬
‫ז‪•: -‬׳ ד;‪,-‬־ »־ ‪ • . .‬״ ״ ‪ - .‬י ‪ . .‬׳ • « > —‬
‫י‬
‫‪.-‬י‪.41.‬‬
‫י‬
‫ש א ל ו ת‬
‫ו ת ג ו ב ו ת‬
‫ג ‪ -‬׳‪.‬״‬
‫‪.‬‬
‫‪::•: f re‬׳< ‪,-:‬‬
‫‪H:‬‬
‫‪: r‬‬
‫‪u‬‬
‫‪«£/lfc‬‬
‫בשלודדוע״בבוונת ו‪1‬ןו^‪,‬שלמי ירושתי יחזקאל״‬
‫כ‪9‬דמ^ת‪.‬טאמר‪ :‬סן ת׳‬
‫דאפשד‪,‬במו‪ -‬׳שנטצא‬
‫יעי‪,‬תופל ‪ ft fvdmx‬ע*אז ד״ת תרנגולת דב׳ מקל אחרון על‪,‬חגליון‬
‫סמן‪,‬‬
‫דד»ד‪? .-•t*:wv4‬ו!ספת‬
‫‪ SBfle'i‬מ־^־גס הי^א דלחא ‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ביונתן שרידא גאון‪ ,‬וסן ד טשח הדרשן ‪ ,‬שלנןאנגי‪.‬מצאת*‬
‫‪:‬על‪/‬ירמי^‪.:/.‬וע״כ מוטו התיס על תרגום‪ .‬ירושלמי ‪ <J.#‬ן ה ד‪,‬ש דבמררשרבה מביא קיימיעסמרגימ ‪£‬‬
‫‪.‬נביאים;‪ .‬וב״ב״שם תוס׳ ד״ח' כררליס‪:‬גיא הצבועים ‪:‬ת^א^גרנתרגו‪4‬יךושל‪^.><#‬ע׳ ב״דפי״ג לנשו‬
‫תרגפט!‪0‬ד ^עים[אצלנו ביונתןוזולת אפעח‪,‬ןע נ גויסז‪£‬אן‪ ,‬אריב^נשעח־ ק‪3‬ו‪$‬ץויולל‪* :‬המה‬
‫^;^כו^תחרמ^ ‪,‬על תרגום ירושלמי על נכיאיס‪ :‬נס מבקשת" תפקידה ‪ .‬מ ט לבשו כריס הצאן‪,‬ף ולבשו‬
‫‪ .‬ע ן ך נ מצאתי כי מביאים במדרש ובירושלמי תרגומו *לערניאי ענא ‪.,‬וב‪0‬זיאלפ^נן בתרגום תהליפ שם ‪v:‬‬
‫דיה> לבשו‪ :‬ובףםצאתי בידר״פ‬
‫! ד‪ ; .‬של פסוק׳ אתר‪..‬־ מנביאים ולא נמצא אצלנו וע׳ תום׳ ר*ה ח<‬
‫‪ .‬ביונתן‪/‬ל\ע*צ היה נמצא כתרגום ירושלמי‪ -,‬ע׳ כ״ר ‪.‬וישב‪,‬גסו ואין רודף דש<‪ ,‬עדק דש?עיולאדתפץ לד‬
‫‪ :‬פכ״ר ‪%‬ם?א זה ספר תולדות אדם והכרמל ליער יחש‪' 5‬כן הו?ו‪:‬באכ*ת בתתוםםשלי אות באות ‪ •:‬וגםתים׳‬
‫להירש רבני א נש ‪ /‬ולא נמצא בתרגום שלנו וכן‪ 1.‬השתבשו הרבה בתרגום בתוניס‪. :‬ע תוס׳ <עיזי״ב‬
‫‪.‬ב&ם§ד בי דיה מלפני יעטוף י טחהיאייעטוף משלהי ^ע״ב! ד״ת ןןבולעגיטא^תיס גשםב״ב ע״כ>ד״ח רגלא‪,‬‬
‫;לי׳‪:‬וליה«<לפניט״ ב״ר‪:‬פל״א חרבות >צורין נלבין וע׳ תום <ב״ב ד׳ ע״א> ד״ת &בל תביאו ו‪1‬רגוםאסתד‬
‫* רטערי‪ /‬לא נמצא לפנינו ביונחןואולי בתרנוס יתשלמי וע׳ נשסיטיז עיב(ו*ח ׳במחלאשהביאותרגו«ש‪¥‬‬
‫; ירושלמי פ׳ אין עומדין וארץ רפאים תפיל‪,‬א״ר תנחום 'השירים; או‪6‬ם טיס^נפל‪ ,‬שם במתרגם‪:‬יו‪3‬תץ‬
‫‪.‬׳מאדרעי וארעי׳ תפקידי' תפלט ולא נמצא לפנינו ־ ‪. : -‬נרד וברכם‪ /‬רשק וכד^ס‪ ,‬וכאמת^תדג^ט שירהשידיס‬
‫;'תרגום כתובים כתבו חתי)שבת קטיו ע״א ‪ /‬ביק ב׳ אינו מן יוגתן‪ ,‬תן חיח כתוב מיי תייןו תרגום ירושלמי‬
‫י ע״ב( שלא חכרו ר יוסף דחרי עדיין כזמן ריג הזקן ‪.‬וטעו והדפיסו יונתן כם״ש לעיל י‪ ,‬כשם הגאץ אזולאי‬
‫י נמצא תדגים איוב‪ /.‬וע׳ ריטב״א מ בא בכותב ריש ‪,‬ע*ר התוס׳ סיף חגיגח^עכיפ הניאו תרגם שה״ש י ‪/‬‬
‫‪ .‬מגלח‪ ,‬אולם התעיררו מן)מגילת כיא עיב> כמגילה והחכם הגיל מביא‪ .‬בי חעתך מביא בסקיםית אץ‬
‫יחלל עשרח מתרגמץ ‪'. ,‬הרי שחיה תרגום כתיבים מספד תרגום בת^ביט‪,‬וצ״לדזהךב דש״י דאין תרגש‬
‫נמצא אז ורשיי ‪ 6pn‬גירסא זאת דהרי אין תתו© בכתובי‪,‬היינו כי לא נתחב׳ התתי׳כ‪*.‬מ • ח תנא‪,*6‬‬
‫‪ ,‬בבתיביס‪ ,‬והחכם דיי צינץ התעודד דהרי רש״י <צמו ומפ״זלאיתבן לשוןחבר^י ת א •‪/‬לי‪ .‬כחל^בטגילה‬
‫״ כתענית י״ח עא( מבי(• תועיטתחלים‪'*,‬ובן )מגילה עשרחמתרגםיפ דומ״י אז לא היה»ובי««־וודגם‪^-‬‬
‫; י*‪ 4‬ע״ב > מביא רש״י תדגים אסתר‪ ,‬ואנכי אוסיף דהרי‪ .‬אבל פשיטא דבזמן חכמי איי בעלי המדרש וירושלמי‬
‫; מ ד י י חניגח כ״ב ע״ב( ד‪€‬ח ויצבט לת תרגם ואושיט ‪1‬תקן תתום זח‪ ,‬ומפני שחיה יקר תתוס זח בצרפת לא‬
‫לה ‪ :/‬הרי דםכיא תרגום רות;‪ ,‬ועוד מצאתי רש״י השתמש דש״י בו רק לפרקים • בגון בעת חברו מסכת‬
‫‪ :‬בפירושו‪ .‬לשמואל א׳ י״ א פסוק ת׳ ויפקדס כבזק‪ ,‬הביא תענית יפי׳ על‪,‬ששאל{ וגם׳ תדגים בתעיםגלקת‬
‫;קראמשלי בצרור אבן במרגמה וגי׳‪,‬והתרגיס חיך ^בהסר ומעיר‪ . ,‬ו ^ ו ^ ד ד ש ^ י ם איזהו תרגומים‬
‫;ביזקא רביפאבקלעאע״ש ‪,,‬ותרגום זהנמצאא^ו ^‪mv^mm‬בכתעיסואינםלפניני‪ ,‬ע׳ב^ר״פ‬
‫‪ppio§A$t‬חדי דהשתמש דשיי ; י י ? י ׳ מד»!פנ*ו הכריעהו ‪ ,‬קדמי לרשע עד ‪mi‬‬
‫במשלי‪7.‬‬
‫״ דל בתינימיפיא‪1‬ו‪ ,‬ויותר הממו דהריבמדר^ז מובא ‪.‬יקד»וגן־ ולא נמצא אצלנו ע״ש* ועי)נזיר ‪1‬׳ ע״א> דיש‬
‫; ‪.‬כמי‪ .‬המיס ירושלמי על תתלים‪ :‬ע׳ תנחומא פ פ ק ו ד י ת ר ם ו ומתרגם ד׳ יוסף ושולח טיס ׳ על פ‪3‬י‬
‫‪:‬וזיל וכן אםר תר ירושלים הבנויה״ כעיר שחברחלת ןזוצית ‪ /‬דבר טשקין טיא לפירו ורבו ודנדיסהמ לא‬
‫‪ ,‬י ח ד י ו ו ת ר‪ .‬ג ט ‪ .‬י ר ו ש ל ט י‪ :‬דטתבניא ׳ מ־קיע טשתכש‪ ,‬דהרי תרגיס איובל הית עדיין;‪«»a1n.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬לאתחברא' בחרא‪ .‬בארעא ‪ V,,‬ונמצא כן לפנינו וכבד ^טליאל הזקן בטד שנזכו^‪ -‬גשכת קט״וזיא( אלם‬
‫‪;pmmi^pyn^jif9U*i‬‬
‫‪i‬‬
‫»‬
‫תרגוםזח‬
‫התעורר בזח החנט חניל <והנמנ^אן אץ‬
‫‪r‬‬
‫‪W‬‬
‫‪R‬‬
‫ן‬
‫ג‬
‫‪R‬‬
‫?‬
‫‪,‬‬
‫‪F‬‬
‫‪C‬‬
‫‪£‬‬
‫ף‬
‫‪:‬‬
‫*!ית‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫ד‬
‫‪.‬ן‪0.‬מן!חת‪.‬‬
‫י‬
‫מ‪:,‬ואנוס‬
‫י ו פ ק ע י ן צורם הלמה והכוונה שראה עסנומ הלננס מדבהמס * ‪ "j‬וביןמינה ‪ • /‬ר ; ‪$‬גדה‪?, .‬לזג‪; V,‬ומנאז משוגה <המלעמההנ‬
‫נ&ל»‪,‬ו*פוט ‪5‬מ‪3‬יפ*נינים ^ ו‬
‫כ‪0‬ל^‪#‬גגיגזודנו|‪0‬״|ל‪fafc‬‬
‫י ^גוול מולל מהי צי״רוסהלהוו^ן הציסייה נסקנה; ו^יהפק‬
‫עירפ לה״ר‬
‫ל ל ! ^ « (‬
‫‪ m‬נאגוומ*‪p'Wffmm *Mit:!:.^^m‬‬
‫כ״ז‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ m‬אגרהסלמודימ‪ ;.‬׳ר? נםפלי‬
‫ז י שס״ס י ע י ם ‪16 ,‬לשס»הגיו<לא'»מ‪6‬‬
‫*מממן סערא בבא ? מ ס ^ ד ס נ י ד שזאמעעדון; וגל עתנמועתןזל*ג»‪6{15‬ו‪1^0‬ג‪1‬נ&חישלל|צ;^׳‬
‫‪K*m‬‬
‫‪ J i f ^ o‬ז סליק;‪/‬שם למלזוהרא‬
‫ל״ה‬
‫טית‬
‫‪I‬‬
‫אוס‬
‫שאלות‬
‫^ ‪*ar r l ^ v H‬׳‪?B9^P-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪L‬‬
‫״‬
‫»לממ‪toK.‬‬
‫א ‪ ,‬הי׳ רק נמלי ‪,‬פ׳‪1‬שלמ פן •מם מ ם גדאומם‬
‫‪*v Rtnpm‬‬
‫‪ %‬יסהוון עמא נ‪»0%‬הון ורו׳ מ י <דלא משנטא דוגרים ‪1‬ננ‪/‬סייגו‬
‫; » ! ‪1‬כררהר&‪11‬ס* ‪ /‬י ספ״פ ‪1‬הי' ‪ 8‬י »‪$‬דך‪)#‬ניסס ‪1‬ע‪/‬‬
‫‪ p f a ' l h w /‬ה ו ס פ ק ן הוו נרמיא ינושיא דאמא \»סון *מימרא דד׳ <נצ ידא !ילמןאל ‪/‬‬
‫&‬
‫''‪e1#‬‬
‫» י ־ ^ ו « > ‪ Wto* %9&9‬קרווה ל מ פ ‪ -‬ו ם ו * ! ^ ק *‪ $‬גמ‪1‬א אצלנו )סנהדרין ‪ 0***1‬מאי גיהו ממים שהשי‪,3‬יס!ק‪6‬ל‬
‫סדא׳קומאמוסמסא מ י * והיא לגמל וקלילן מונהג)* <ש?<ן'י*ג אמר ר ו אלו וני אפרים עיש ‪ /‬ולא מצאת מ ד ן זה גמדרשי איי •‬
‫ע*‪&• ^1‬גל ‪1‬עד‪5‬ש*א*!לא*מ‪5‬אתי דרןה‪.‬זו^ ‪' i‬גשם גיא כ״ג( ‪$‬׳נשל» "וילכו שלשת ימים נמדנר ולא מצאו מים ‪..' :‬וצויילו סל&א‬
‫*ייח***יא‪t»tfm‬פקיייא׳'גנ״ק‪.‬פ״נ ‪ ; j j i ' a‬ו מ ל קרא‬
‫זמ?‪5‬זלואשםאא^^^‪.‬ו^גםמסיג״י^‪ f‬ר ^ ־ א י ו ס ו מ‬
‫ונסיגת ל* אמהיס ? ? ! »‪<^¥‬נ^כ‪3$‬סי גמאמר אגרסנקומ שם שם לו מק ומשפט סרגס גוירמ שגס וקיים איקר אנא ואנא‬
‫מ‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ה ו‬
‫*^‬
‫״‬
‫ר‬
‫ר‬
‫«־‪»w1# *v‬‬
‫״‪w‬׳;‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫‪UvJu‬‬
‫־‪1‬״•‬
‫~״ » «‪.‬״^‪, .‬‬
‫״~‬
‫‪.‬‬
‫‪ ..‬־• ‪-‬־ ‪ .....‬כן הואי)מחיין'‪5‬״ר ע״א(‬
‫מגואר ונמרה צא סי׳ רק כםיון אהדע״ש‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫״‬
‫ע‬
‫'‬
‫ו‬
‫״‬
‫ע‬
‫י)ונעירונין‬
‫פ׳»ןז‪ -‬וגם ‪1‬גרגמדא'!נמכוס~י*נ י ע * ‪"-*•51 6‬״ מס ששרגם וסכינו אשר ינומו אשר נאמר נמן• >' ויעוגון‬
‫‪ T‬פ ‪3‬מ ‪ » I‬ד‬
‫ז‬
‫ס‬
‫העו‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ראיםינס י נמנ§ שם ו»‪ 0‬נש״ס ^ג״מ נ׳ ע״כ > ‪ .‬ולש עוד יק ‪ pjn‬הי״גיז‬
‫» ‪ %‬ע ‪ %‬ם י ‪ * * * * w t o ' t i s‬מפלס אינס רק דרג׳ז‪ ,‬ואפילן לעיעמ הרמג״ם‬
‫ד^שם <נצ ‪1‬דס״לגרי! ס׳<‪ rift‬כי מפלה יאוויימא אגל מודס' ומסס^מעלס‬
‫"‪1‬כ«ע אינו רק דרנגן ‪ /‬וצ״ל דג& וו אינו רק אסמנגןא״זסוי לנד•‬
‫* ־ ־' ־׳‬
‫מצ&ן נקור מולי וגעילו׳ססדים‪,‬ומ*» כ׳הרמנ״ם פי״ר דאנל ס״א‬
‫‪r‬‬
‫*קי״ל‬
‫זז‬
‫ד ‪ < ; $‬ת ‪ #‬־ ו ש מ ר ן וגי ישראלי את ׳השנת‪ .‬לעשות את ס«מ‪,‬סת'ס‬
‫‪ | ] ^ £‬ן ץ ‪ 6‬ר א ל \ ת שגמא למיענד‪.‬־<‪j‬פ נ ז‪.‬ק י‪.‬ש נ ס א‪ ,‬צ^ע ;‪.‬ועניים‬
‫אמרתי עולה »םו^וג‪$$ftp01‬א אמוסוע׳יש ז ״"‪-‬פי אמור‬
‫‪j&fr‬פש‪$‬י*ס ‪jsfffc w‬צ«ע‪ #‬ימ גפשתיגץ ?מיכלא‬
‫‪1‬‬
‫;לפד^סזהיר שלא לגטל ע\ נ ג ש ג מ ‪. . ' /‬וע‪/‬שו״מ הרמ״א סי׳‬
‫* ^‪!5‬ז דנ׳ ךהוא דרשה גמויה ע״ש • פ׳‪,‬משא וירא העש מ משש‬
‫דקנע להון ו א ז ל ס י י ‪ u‬רא‬
‫משה ‪ ,‬תרגם כד‪ .‬חמין ךגגנר‬
‫‪ .‬ו א ט ע י נ ן'הוא‪?.‬א»ר‪ .‬סיס נגלי‪ :‬י)שנת פיט ע״א> ‪3‬א‪,‬ש<‪1‬ן‬
‫‪ .‬וערננ את העולם)אין ונר לזה נמדרש‪; :‬פ׳*מ‪.‬שא הנה אנעמולת‬
‫; גלית גגד_גל עמן אעשה נגלאית‪.‬תרגם נוס מען‪ .‬יפקון אוכלוסין‬
‫; ל}דיקין'‪,‬ונו׳ \;ואסליקזנין; מתמן‪. .‬ואשלינין ימן ל ת ל נ ה ר‬
‫י ס מ ג ט י \ ן ־לא ;נמצא גמדלשות‪ ,‬רק אגדה מקיגלת ‪;2:3‬המון‬
‫ל ג ה צ ‪ .‬מ ‪ 6‬מ ט י נ | < ?׳;שמיני‪ .‬קאפ׳‬
‫צי‪,‬מ‪5‬א‪.‬שוכניםמעגר‬
‫י!א פסוק א׳וימכרשון מסואנ ס תמני םרי מ י ; י ; < ר פ ו ת לת‬
‫נמצא רק בגלי;חןלין מיג ע״א( ״ פ׳ אמוי‪,‬ושלמ גיד‪ .‬איש עתי‬
‫הננךנרה ויפטור גיד ג*ר די מזמן מן א ש ת ק ל‪ ,‬למהו‪.‬למד‪3‬רא‬
‫־‬
‫גניו״?‪ /‬רה כל ומיצה אף‪ .‬נטילת ידים גאסר וצ״ע ועיין לעיל פ׳‬
‫; מייןלקאמ! מ״ו ‪'1‬ט'‪.‬שם‪.‬הגירסא‪ pi,.‬ה ג ו י ס גני עצ״ל הניית‬
‫;גגי ‪',‬ומ״ם נא] הגיית בין גני‪ */,‬הנס ‪$‬י‪3‬ת נין הוא טיס ‪ A‬י"פ׳‬
‫; גיייסלתי‪.‬לא מא‪0‬תיס‪,‬ל‪5‬לותם סרגם לא אמאיםיגון גמלכותא דג‪$‬ל‬
‫‪»i:‬ולאיייסה‪.‬מימרא‪|n2‬י‪.‬לשיצאותאנן;נמלכופא ליון ‪ t.‬ז^פסק‬
‫;קיאגאנינלגות^ואן־ום \ אג־וע אנא מ לסינון גיומא דגוג‪% ,‬‬
‫תורת כהנים פ׳ בחקותי לא וואסתים גיעי'אספיאגוס ] •‪ -‬הייגו‬
‫^ רומי‪.‬וסוא אדום ־ ולא געלתים גימי יון לכלותם להפר ‪3‬ומ‪ 4‬וץ*‬
‫‪,‬יסמן כי אני ד‪/‬גימי נ י ג ‪!: .‬ועיין כמגילה‪ j b‬ע*א( דמצימ‪ 11‬ן י‬
‫‪.‬ךרשוא שינית קגל ‪$‬םויךמן‪:‬ו‪3‬נמן ממנימא>> ןגש^יסים נכלל גס‬
‫‪ .‬הצלה להמן‪,‬מ*ש‪$‬סי‪:‬פה געדגום‪ '.p..• .‬גםעלוסו‪ ,‬איש כייהיס‬
‫;‪.‬טמא לנפש אי־גדורראוקה;סלגםלטמי נר נש דמית‪.‬אעדי»‪3‬‬
‫ם)יר‪:‬אוו^דסק‪.‬ןאורמעלמא ב ק ר י י ס לילהי‪-‬סנהעה‬
‫;שכלל ג ‪ i f‬וסוג ומאורע אינו לפי הדין‪ ,‬כיון דמקרא ויה'גשמע‬
‫&יש~נךמה‪ .‬ואין צמר‪ .‬נראה כפסחיס סיז ׳עיא( ט< דוןא‬
‫ו‬
‫י‬
‫!‬
‫ל‬
‫י‬
‫!‬
‫‪9‬‬
‫׳‬
‫ולא‬
‫‪VJitfi&ia&Sf‬‬
‫׳‪ £a:‬ל א י ג ל נ א ^ ן ‪ /‬א ש ל‬
‫*יולא<נן‪^K^ftWirt‬‬
‫<|דמואםנל‪#‬וי‪3‬רא ו׳ומצאם־;‪&:‬ם ל|‪>&f‬פו‪6‬לארעאןנן ‪***:,‬פיסלעםפלמ‪,:/.‬משי‪,‬אממלהאיעצימהממסון‪,‬נססיגז‬
‫ז סירויא אפילי לס ליק ‪J‬ערים ‪'$‬ט ע ' ‪ •T.• 0‬פ‪/‬מקא זגסםס סמויגה ע ל ‪ ,‬וגם מוס עוצם שנסץסד טקגום ‪1‬ה אסר מסימס‬
‫ץ‬
‫וגף ושמע ‪,‬ןומה לאלו סרגם יו כ ס ג א אוסלא י‪ .‬מלמוד‪ .‬נגלי; וכנר זכרו סמגקרים גם ראי׳ וו ן!ם פסוק ד׳ ס‪3‬‬
‫׳ ינוס יתס ממוי^ מרי( סימגיא ו כ ר ‪ .‬ו צ ג ל י ה ג ס ג י״ימ י‪ :‬י * כל ליש עמא ומגי‪ •;.‬ס פ ו ן ל י י ג י ן וירוניז ליניז יהעוציז‬
‫זלו ר פ ו ס הדק דפרס אמאס פסולס כשסיא;טלפה י‪1‬צינן)מולי? י‪ .‬ג‪'0‬מממ‪5‬״‪,‬א עיא* מלה להם נפי ךגים ! ־שם פסוק ז ‪ .‬זמעא‬
‫פ׳‬
‫אולם זסיפן‪,‬אמרינן שם ^פנחם נן אלעזר ואלכר סלצסא וגל המכין גשם פ״נעיא(‬
‫יי״א ע*א> מפום ^זטאמ הריא‬
‫ ד ^ י ן ‪ -‬א מ ש ר ו ת י נ נ ד י ה ס ־ אמר טריפות משום דנ׳)שסט ‪.‬פנחסשםפשזקי״גואעגריני׳»לאו<»יים וי&י לעלמא‪.‬צמנשרא‬‫* ושרץ'מהסוסה כשהיא שלימה כך שריפתה כשהיא שלימה וציע ' גאזלתא‪ ,‬בסיף יועיא ‪* : V‬יין רש״י; גניננ קי״ל‬
‫ומ״ש ו * ‪ V‬כ א אתרא יצום פסה כרן י דשסיטת פרס נזר פסולה ‪ .‬ופגסס זה אליהו ‪ ,‬וגאליסו צאעו סיני מלאכ* סגגי שול» לכס אס‬
‫ו<יועא ע*‪ 3‬ע י א ( ; אולם מס שתרגם על ואסף איש טהור ויכנוש ‪:‬אליהו לפני בוא יום הגדול‪.‬־‪:‬׳״ שא פסוק ייגוסילן דאסד רומסא‬
‫־ ג ל ר < ה י)• דכי ית קוצזעא דסורמא \ך\ מלגס כסמוך כפסוק י נלרעי׳ ימ׳ יזכון כסניא לתלת מפנן גמוליו קציר ע״‪ 0‬ן ‪ p i‬מס‬
‫המהזי יייי ל ה לא ד כ י ‪. p‬ציע זסרי‪.‬אמדנן כשם ךשסוגם פ׳ ט״ו מגי נא צור ומסקרי׳ שלוצאי ‪ ,‬מאמר ל׳ ששם‬
‫» ״ ‪ii‬״<‪tf‬וטםף איש טהור לסכשיר'הזר וכן אמרו שם הכל כשדן ‪ ,‬גיםנסורין פיג ע ' ‪ : 0‬הרגם קאפ׳ נ״ו פמק י״א נכי קרס לא‬
‫יצסזומ ‪ /‬ולינא מאן יפליג‪ :‬ש‪ 0‬הנוגע נמס לכל גפש ארם ‪ ,‬סרגם ‪ .‬מיסו נמותנא ולא לקו ןיקודסא)שם ק״יעיא( ‪ :‬שם קאפ ן״ז‬
‫דיקרנגשכינאלכל‪3‬לכשא ואפילו לילדאגרירשין צריולםגיס פסזקד‪/‬ליסאנןמשיניןמיל\ואמו מטיאינם גנ״נקי״ע‬
‫עינ(‪ .‬״‪. ..‬שם קאפ׳ ל״צ והזה כיון דסמא נלעם סיינא ים פגסס‬
‫•י נר משעה ירגיז ‪7‬מ*ש נםמיד פסוק י״ג צל ויקרב נ ש נ י נ א‬
‫» ו נ ו דל ד א ‪ 3‬ר' ס פ ע ‪ 0‬י ר מ י ן י צנג״ג ד מ י אפ־צו סגפל ‪ :‬נסגא ופרמ נשרי׳ ונו׳ כסגהלרין ק*ז ע״נ( מכר דמצאז נפגקס‬
‫י מסמא גל שיצא לאייר העולם ; זל״א מ״ל‪"3‬צ״<ג ‪ w‬סדשיו נעינן ‪ /‬סל״נלעס ופנחל סרגו ״‪ .‬שם פסוק ו י ג גרם למולהון‪3t»i‬מלחתהון‬
‫‪) »V‬אדיו* נ מ ר ; ולאגילות ; ולעגין מילה וכלועה ; ‪.‬אגל מה ‪ .‬סכויגה גצי חצזוס; דאס יש סלזלס עצ סכלים‪ /‬אין מועיל הגעלה‬
‫עכק ע י ע א מ ^ ל ^ ? ולפירוש אמרינמשנה כמירע״ט מ י ג ( ‪ :‬ע׳ פגים ‪ ?0‬שגיא ‪ p f :‬עיש קאפיטול ל״‪ 3‬פסוק צ״ו ויס קרמא‬
‫־ מל הממ ועל מיס' מן העם הנזיר מגלס‪,‬׳ומיקי ר יילזגן ננפל ש ל א ] לסדן שיקהא מכנשן נ מ ל‪ ,‬מ י ו א היא נ י ר ש ם ‪ .‬לא ‪»v9‬‬
‫* גקשרו אגריי מידץ < וע׳ סוס׳ שם; וגם כםולין פיט ע״נ( רעל כוונתו ושוצ• כעיש למעלה על עיר נרוססא; ואינה רטוקה ‪p‬‬
‫נוומאס אהל נאמרו דנרי י״י וציע׳ ‪ 1‬ומס שתרגם פסוק ן״נ וכל ים מארמאוע ‪ /‬אשר אצל סעיר קמגסטאנטינאפעצ‪ :‬מס‪06‬ד ע‪0‬‬
‫^ סשס־ל‪ t ,‬ואצל עיר גאליפאלי עםאמד עם ים האים‬
‫אשר יגע נו הטמא ״ וכל מיועם דיקונ גי׳ מסאגא ל א הים‬
‫י ‪ 3‬ס י ם י ט א ‪ ,‬צ״מדהרי טומאת הסיט כטומאת משא נכימ ע׳ או ים התיכח י ל״ה פסוק ויה ומטול דלא צלי ‪3‬יוע‪ 6‬כישורי‬
‫י רמנ״ם פיא מס׳ טומאת מס ‪ :‬־ שם ויעש משה נ‪ &0‬נחושת ומ׳ נקודש קורשיא עצ ג עגירן קושטן וכו׳ טעם ‪1‬ה מגואר)מנוס‬
‫ע״א( שהיה להם לנקש רםמיס על נר‪ , pn.‬אוגם נסלמח־גו‬
‫י והניט אל נחש גמושס׳ < סוגם ויהיה כר גנים מיויא ונו׳ ו ע נ ן נ ן‬
‫י ל י ‪ 3‬י ^ ל ש ו ם ע י מ ר א ד ' למשנה ר״ס ו״ט עיא( וכי ‪ .‬אינו מ‪3‬ואר־על יו״כ‪ ,‬אנל ממילא ידוע דספלס כסיג נק״ק עשסם‬
‫ע״‪,‬‬
‫פ רגרים‬
‫‪\ \r ^W 1!.!J‬‬
‫י ׳‬
‫«‬
‫יצמש עמימ או מסיה אלא ‪° 3‬זמןשמסצוונים לבס לאביהם‬
‫*‪S‬״‪^1^/‬״‪SK2‬‬
‫וסופה ומיליסאונה דשני מצורעים היו והלכו גצרריסרע‪(3‬ואלו<‪3‬וני‪0‬ל‬
‫'וסב‬
‫יו»ן>^ע‪#‬כס <ליצת!ג«ד'ע*נ> ־ ובז ם־גועו על כן יאמרו ‪ .‬מאתם עיגורא סזנק מנהון כ ד מ י ‪ ,‬ה נ ה ‪3‬יש לי עכוים אינו רק‬
‫^ העושצ* דצים *** *<אשינ משגוגזישל עולם נמצא גגיגע״ס היגנן ולא גאסר א ז ‪ ,‬וגם לאסור משוס שנסנשל נכליהם היי ספס‬
‫‪.‬כלים של עכו״סאיגס גני יומם‪ ,‬ונל״ואםגאנל לממשהואסי‬
‫ז ק ע ה ש ע ס ^ ^ ‪ 5‬ם פ ‪ 6‬ן נ ן ל ^ ' לעוגעקיסר‬
‫י סימא פרםא מעין ד׳ וומ^ ופ?ל י|ו^א ‪ m‬ענואר גנרכית ג*ד \ שזנ אין על ‪6‬גישוצ סוס איסור דכצלא היא דכאכל כמום שהוא סי‬
‫< ‪ p& o»9‬נםיכוי ק‪5‬ס;'דשם *י*אעקר הר ‪ 3‬ל סל ס א פרסא ; א״נ עשום נישולי עמם ו ג׳ פםויןי׳ וכל הנשן עד סלכה םיגם‬
‫ושם נאמר דהנמלים נקרו אמ סהר‪ :‬פ׳ נלק קאפ׳ ו ״ נ ל׳ זאערמ י ונל מסגן עי ‪ 0‬ל ‪ n‬ס ז א הנווגה על עדיכות ק י לק י דמציכז‬
‫י ולועס‬
‫ליס הדא אס‪3‬א דירי שאי^א סיא ןידי וסוכדא דיל״ ‪6‬ד<א ‪3‬רטיגא ‪ .‬ותלמוד‪ .‬סיפ גרים סין לקי‪ ; . / ,‬ואצלנו נשם‬
‫צג*נ> ורק אגרה ננלימ היא ולא ירושלמים ‪. 1‬שם פסוק ‪ :‬סתוגים סיינז םלכה ״‪ .‬פס פסוק י״נ ניםפלד‪ ,‬ם ר ג ו ג א;סייגו‬
‫שייך לבני‪.‬המ־רום ממואר ניוסיפין‬
‫ידענו שום ‪ TU‬ןא״י * ע ד י ג ס ע ר נ ו נ א ‪%b‬‬
‫ש‬
‫יל** היא קרמא דסימח היא ב‬
‫^נר הירדן ושעה נריםא; וו&ועיר נרוססא אז נודמא; בעמיו! ‪ .‬עצממזס הרומיים‪ ,‬וכן עצ גו נילושלוד עגילס ספרא ד ט ר נ ו כ ס‬
‫^ * * ן ‪ ,‬לארמוקהמעירו^נסטאגמיגאז שס קאפ׳ו״רן׳ וגןהגירםאכאןנמכוגסירושלמי‪:‬אטרכוגמ ‪ :‬פ׳ואססנן‬
‫י ן^עיסון עמונין ק‪3‬ל ‪:‬מסוק ני^סהלס^וג הזה וי^מח ועוורנננוז‬
‫! ‪ M f f e‬ישראל פרית לפנטייהון ולא‬
‫גניטיןגיועינ( ואין לגלח אלא‬
‫י ^ מ ^ ג נ ל כ ד ע ״ א ( ‪ :‬פםעםוק י״מ וישיצי פיונואא‬
‫גיועא ל״ע ע״‪ (3‬למה גקרא שמו לבנת שעלנין עונוסיסם של‬
‫; מ ר ספעוררוהמנקרים‬
‫עו‬
‫מ * « י * ל*‪/pI9$‬סט‬
‫י ־וימכאן עוכמ דמרגוס ימסו עהימ" היה נומ! א^לח עת המסילה ‪• .‬שלאל‪/‬פ לאהק&פ׳^נ ד והנביא ההיא וגו׳ י ו ו מ ‪ ,‬מרנםוצני‬
‫ס״י‪pi‬‬
‫לקמן פ׳ שופעים קאפ׳‬
‫פ‬
‫‪ W‬צ מ הנוצרים ג י י סקיסי האנםטאגעיןאשל הםינ עיר ניצאנן ‪ :‬שיקרא ונר‪ .‬יסקטל ב ‪0‬‬
‫נע^^ס^אנעיגאפעלוירמ עלממו‪: ©5/ *.‬פסות ף הכפיל הד«‪-‬דנניא שקר מיסננא נשם ע״זמיססווס^‬
‫‪»^W‬‬
‫• ״ ״ »מ ‪H‬‬
‫ניא‬
‫ל מ נ ר נ י א‪.‬בלי ספק ‪ :‬וק נגד ‪ %‬כ ‪ . 0‬גסנהיייז '‬
‫ו״ה י דפקת נ א ^ ו ^ י ^ ן‬
‫י‬
‫האמרהסמס מאמצק ‪ ,‬ת ׳ ר מ ג ״ ם פ ״ ן ו ^ ^ !‬
‫^ ^ ^ ל ' < ד » ‪ 1‬ל‪6‬מנ'אל^אא^‪rj‬עייאלאנלסגילסותוכה י‬
‫*וס‪4‬אלאלעזר‬
‫‪:‬‬
‫‪/6feW‬־‪iw0‬‬
‫‪4‬‬
‫;‬
‫ץ‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‪0‬מנא‪7‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫*'א>‬
‫‪:‬‬
‫* ו‪6‬זה‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪/‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ייא‬
‫‪:‬‬
‫•**‪,a‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫נר‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫?!‬
‫‪w‬‬
‫‪£‬‬
‫צ יל? צי א‬
‫‪5‬‬
‫ר ו א לא‬
‫?‬
‫כ‬
‫‪J‬‬
‫גי‬
‫היה‬
‫‪tip‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬לעפלישניגמא;‬
‫; וע׳‬
‫*י א‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f‬‬
‫מ‬
‫ן‬
‫עימה‬
‫ע‬
‫‪;rj ,w‬‬
‫ס י‬
‫מ‬
‫ט‬
‫לני׳ עעיד‬
‫נהמ״<‬
‫יט‬
‫^ א ל ו ת ו ת ע ו ב ו מ שיש־‪.‬׳ ב ד‬
‫‪ f - m‬מ ס ו ׳ צני הירש‬
‫׳!דור‪ ,,‬י זאנל ‪ *4‬מסימ; ונששונס לסרג‬
‫־ ‪4‬צעיו ״ » ו קאפ׳ י*ד ד השסועה שלילמ דלי׳ & ר י ן ר י ס‬
‫‪ ,‬ו מ ל י ן ש ד ר א * ן ה‪1‬י‪1‬יל ולית נזיני׳ מזי לאתקייעא‪ ,‬נןיהוא *!ענעלס נ״ז *פראג הארכתי ן מ ״ ^ אי״א ומלק שויו!‬
‫<»וו<ין ‪0‬׳ ע*נ> מ‪1‬לם צל<ן להגיה כאן כמו סתם סלין ‪ 31‬י ן ולא « נ ״ » ״ ‪06‬קמפ׳ן״‪ 1‬פסיקךינ נ י ‪ #‬מ ר ‪ #‬ר ו ן * נידרזש‬
‫מרין רישין ‪ 061‬י״ל ן״מ ל‪ 0‬סושל גלי ‪03‬ל‪ 3‬אמו סוגם ליתיאסס *ירשנו ר׳ אלהיך‪ ,‬סו גום אדום מתלע וצו׳ ו‪$3‬רמא §« יהא חונ‬
‫יסאק ל מ נ ש ל מ כ ל ד כ ן למיכול ‪3‬שר ‪3‬סל‪ * 3‬הגס סרע‪ ©'3‬ו פ ם ו ל א ‪ ,‬ד ג ה פ ס י ק מ ר א ע ל מ א ק מ י ‪ #‬כוונתו ימפיז‬
‫עיט מס׳ מפיס היו כ׳ י‪3‬שר ‪3‬הלנ אסור ‪33‬ישול כל שכן נאכילס ‪ /‬אין הקרנן פסול משוש דנל היד רמיתא ני׳ גזא דיםענא אימא‪/‬‬
‫ישתק המירה מגת מפגי שכיש מגת הגת עיש •‪,‬׳ ־‪ .‬ועמס טעם |ר*ה ‪•* A‬א( ו א פ ו פ י ק י הופ ענין קיו‪ $‬כמו מוצר המכוגה‬
‫הרע‪3‬״ם מנואל גיזמוס דמכילה אסור משוס כיש עגישול‪ :‬שם ולשון מיל ג י ג ו ס • י ש‪ 0‬קמפ׳ ו״ר פסיק ו׳ לי* ימנילימיעז‬
‫מיז ג׳ ש‪*3‬ת ימים תאכל עניו מצות ‪33 .‬עס ימים סיכלון ו י מ ולמ יהויגנו א ס ר מת ג י ן ו כ ל י ן ‪ 3‬ה ר ש * ז ‪ /‬הגס‬
‫ל ש מ י ^ ‪, v u‬למילעתי פירושו מגינת מצה כל ש ‪ 3‬ע ס סיגו מצאתי דוגמתו ‪3‬מ‪1‬דש כראשית ‪1‬גה פ ׳ ! על קרא והוא ימשול ‪11‬‬
‫מוגה נם&*‪ 5‬לשעה ? פ׳שופטים טיז ו*‪ 6‬הילמא דליודנון ישאץ ס״ר יוסי הגצילי׳יגיל ממשלת מכל צד ‪ /‬תיל לאימ‪3‬ול רחיים ווכ‪3‬‬
‫ימנצינמשיוסא וכי < היני^ גיתיכין ושאין גגדאטיפשא עם והכוונה •שלא י‪£‬מש שלא כדרכו ״‪ ,‬״ וכמדוולהל* שימיתי הערה וו‬
‫דייניא מנימא גםנסורין ז׳ ‪ HI"9‬שם פסיק ך״נ היכמא דליםיכון ‪3:‬ס׳ אמד ״י * ‪ 3 0‬ם‪0$ 0‬וק יין <למ מהגיל נגד םלמנה תרגם וכא‬
‫‪ ; WM‬ימשכן מד מגנו^ כסו דארמלסא< ד ל מ י ק ו י ן ם* ‪ 3‬נ ו ן‬
‫‪ .‬רןמ?ן נמקממ קמס ‪ /‬היכדין ליתימן רשאץ למנמה‬
‫ז‪.‬״ונא ודמקי׳ ‪. , i t‬מה נלשין והכ׳ סרמ‪*3‬ם מ מה׳ םנ&־רץ ׳ נ י ש י ^ ^ ק ו ן פ ל ס ט י נ נ י ש )צילסמא( ‪ 3‬י ש כד‬
‫ס׳מ וז״ל ועוד אמרו כל המעמיד י^ין שאיננ סגין כאלו הקים ׳סהייון משכמא לה < והוא אצלני <נ*מ קט״ו ע״א םנהדדץד״א‬
‫‪9‬צ‪3‬ה שגא׳ ולא סהים לו מצנה עיש ומרן הכ״מ סמה דלא ירע ע י א ( ל״ש מומר עניה מין ממשכון אופה‪ ,‬מפני שיקיק נהיוזיר‬
‫• ?מקור לד‪3‬רי י‪3‬ינו‪ ,‬יעסה דנרי רניגו מפירגים נםרגים ירושלמי ג לה ומשיאה שם רע ‪5&3‬גוסיה עיש ״ יש‪ 0‬דיס פסיק נ׳ ארנבים‬
‫; *עי‪ .‬מהרייק שייש הי״ז דרמז הכ״מ עליי י מ י א ראי׳ מדנרי יכנו ולש יוסיף ‪ /‬תוגם ארגזים יצליף ומסיר מדילקנו• לא*של»‪0‬‬
‫המדרש ״ ש‪ 0‬קחפ׳ י״ו פסיק א׳ למ תזנת לדי אלהיך וגי׳ כל לנר ־ יגמאיוסיףלמלהייהעלליט אילקמלקותויסתכן‪"/‬׳ >׳*זעם*ס‬
‫ועמיגס םוכלמדעםניש ד ג ז י ל ו א כ ו ס ‪ ,‬דרשאזולא ז מגיאו גרמג״ם פי׳ המשנה פ״ג דמניס על המשנה ש‪_) 0‬ן‪1‬‬
‫מנהתי נשים מקום ‪ ,‬ונשים )סיכס ל׳ ע*ס( טרמו למצים קרא נ עיא ‪ - r‬כמס מלק‪-‬ין מ׳ מסר אמס שנאמר ‪3‬מספו אוגעים‪i,‬׳‬
‫יינרי ק»<ה לנ׳הקרינהו ל?מתך ‪ /‬ולא למדו מכאן‪ :‬שם פסיק וידוע שזס שנא׳ מרנעים וכי׳ וילקה למטה מן האר‪3‬עים כפי מה‬
‫תרגם ס ת נ ע ו ן א ו לס ן'מ ן שיוכל לסניל כדי שלא ימית עיש ‪ ,‬זכיכ נספרו הי״ך פי״ו ע ה'‬
‫עיו שים תשים על ך מלו‬
‫ק ו ם ד ׳ ומנתר כדין סמנון עלינוןמלכא ‪ /‬רימתו דקוים ׳ סנהדרין היא שצ׳ ‪1‬זה*ל לפיכך אמרו מזיל א&ילו הגויא ‪1‬גןותר‬
‫המנויה צויניס לשאול נאורים ותומים ‪ ,‬ונזה יתיישג הקו׳ איך י מנין מיסו ליט שאם יוסיף לאהכאו רק מספר הראוי עיש‪ :‬שם‬
‫• כעם הקניה על ישראל כששאלו מלך ‪3‬ימי שאול ‪ t‬ישם ‪9‬סוה ט״ו פ ‪ 0‬ז ק י״ג וקצושס מת כפה ו ס ק ט ע ו ן י ס פ י ס ס י ד ה ' ‪,‬‬
‫‪.‬גמול לא יסמן גיי ע ל יפ ר י ? ס ז ס ו ו ן ‪ :.,‬לא ידעתי פירושו פה צע״ג ‪3‬כ*מ דרכי של תרגם לפרש כפי ההלכה י‪ ,‬יד המשיר‬
‫ו יומנה מציגי < כי אסור לו למלך להמזיק יוסר מ‪3‬י סוסים ‪,‬־ י ^ י ‪:‬ממרום יימ יי ייא חליף ילא‪ ,‬יחיגכימ יראן תיואלפיפ^וטי כי‬
‫יי וריש מיעוט סיסים שנים ‪ :‬ויכחנון לי ס ‪ 3‬י ש יס פ ר ש ת> לפי ההלכה נם כאז הוא ממין ולא קציצת יי‪,‬־ ‪ m‬י ‪ %‬י חומש כאן‬
‫«׳מ ז ר י י ש מ ה ד מ ‪ /‬המצוה שיכמי‪ 3‬נעצמו‪ ,‬ולא הזקנים‪ ,‬וכן וציע ״ פ׳ תנא ואפסוקג׳ו‪3‬אמאלהכהז‪/‬ומעלוזלוסכהיא ‪1‬י‬
‫־׳ סחו‪ 3‬לכסיג לו ס ם י ספרי תורות‪ ,‬וגם לא סגי פ׳ המלך לנד רק ‪ v‬יהוי ממני ל כ ה ן ד נ ‪ ,‬ואולם לפי ההלכה לא שמעגו שנצטוו‪,‬‬
‫• גל המודה בולה‪ teit,‬דמ ז ממוין פרש ‪ 01‬פרשייה י‪1‬ם אםאיז ‪; M K V‬הפוליס ‪ i f tfj‬ד ו ל‪ ,‬וסגי גכל כהן שיהיה ‪ ",‬־ ואולי‬
‫‪5‬׳ » ‪ 1‬ד ן ע• ‪•wHtrnms‬צר ד ושהוויס!•‪&mm%mm‬׳ הרמ^ם י עיקר הנאתו היה צהעמוגה על המקדש סייגו כהינ ‪ ,‬ויתכן נ״כ‬
‫־‪.‬׳*?‪®m-®**-*im9‬עיש‪ ,‬וע׳ימניםפי‪3‬מם?מלרים‪ :‬פ׳ סצא לשין המקרא א ש ר ה י ס ‪ 1‬י מ י ם ה ס ם ‪ ,‬ים‪3‬ל הוידוי‬
‫י• ^טמסיק ‪9‬״ו^לא יתקיים םהדי למד ‪3‬ג‪3‬ר לנל סרמן וכו׳ מים על והתמפה כשרים גכל כסן זמפיז נפסוק ז ׳ ולקה הכהן סרגסויסנ‬
‫מימרא דתו למספרעא ע ל ט ‪ 1‬מ ר י י א ע ל מ י א ‪ 0 /‬ס י ך ‪ v‬ג ה נ ‪ t‬ולא פרט י ס ן ר נ ‪ i‬שםו״א פסוק" ליו וע‪3‬ימם‬
‫‪ .‬ס ד י ז מ י ל מ נ פ ו ר יה מה דמסהיד עלוי;‪$‬רוולהיעל ג שם אלהיס אחרים עז ואון ‪ ,‬י • הנס אונקלם תרגם־ וספלאמימן‬
‫‪ .‬׳ הנסתרים אשר נגלו עיי המים סייגו סוטה שמדע לגו מצ‪ 3‬הד‪3‬ר •־לעעא פלחאטעיותא אעא ואגכמ ‪ ,‬י ונםייוסהווימא‪/‬ןי‬
‫עיי שתיית מיס המאדים ‪ /‬ונזה קייל ימם יש עד ממד שנטמאה י מינוגין לפלמי טעוין‪ ,‬ועי ר»‪»1‬ם ‪4‬׳‪:.‬המא‪1‬ם <ע'ו י ״ * * ^ כ׳‬
‫־ מיצה שומה‪ ,‬ע׳ פיק דסוסס‪ ,‬וכן מיינה התורה שוועה מ י ע ד נזסיל ולפ כן יודע לן םצל עיר מל אומה^י‪8‬ל?‪1‬ם ניס עיא ‪3 /‬לי‬
‫‪ /‬א‪3‬ל מנהגו‬
‫שם פ׳ ךינ פסוק ו י נ ני ימצא מיש שיכנ עם משה ספק איסההעיר אסור לע‪3‬וו נה‬
‫^ מתו^וז״נ‪:‬‬
‫< מרגש ואפילו אין מענרא לא השהיגא עד דםיליד* געיריכין ז׳ ; סחת ידיהם וכו׳ וכתריס ‪ m‬ומגדתם ום אלסיס אסריס מעשה‪,‬‬
‫; ע י נ ( ‪» .‬נעיה ^סעשה דגר־ סוגם לימלעילימממ י י ן קטול * ידי אדם ‪ -‬מעשהידיאוא לאכמצא ‪3‬קרא י זטיסמל*י‪3‬רי‬
‫הסרניעיס הלל*<‪#3‬ר‬
‫ג מ ל ה י ז ^ נ ר א י פ ט ר י נ י ׳ מ נ י ' נ ל י ט א ‪ /‬׳ י מ ר «׳ הרמנים ‪$ -‬ך ומון ענ״ל‪ ,‬וצוולמו‬
‫‪M‬‬
‫\ התעוררו וזה הרנ פני־יהישע והינ הפלאהייי׳ ׳)כאינא צ׳ עי‪ >3‬ו הפסיק ‪ •:‬פ׳ •דלןיל״! ‪ s « ^ 9‬״ ^ א ל אגשים וכשיא ^‬
‫• ‪ .‬והרי אנן קי‪-‬יל אונס כישראל ^מותר ‪ ,‬ולאמי והיא לא ׳ כספשם נוינוימ למילן> וכשיא ל < ! ^ ו‪^1‬א לקנ^לי עליהון א‪!^111‬עיגה‬
‫‪i‬‬
‫? ‪ %‬ע״א > א ‪ 3‬ש י * י ל|ן^*ושים לשמופ ‪ p‬לי‪6‬ן‬
‫מסורה הא נתפסה מ מ מ ן ‪ ,‬׳ והדה •כגאידם י^ללו» רצו למין‬
‫דמו אפמ י^אל צריכה ‪1‬ט‪,‬ם*ל ^וגוה ישתואל דמזישיק 'מ׳סמזיגול״‪ 3‬פשוקד׳ »צורסמים פעלו •׳רנון •כלעלעיאד׳‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫ג‬
‫•מורס׳!׳‬
‫‪m 9 - V‬‬
‫‪^ 63m‬נוה דשמזאל איכס יק סשש‬
‫~ ואולם‬
‫‪9 ,‬עא כמרצים לנםוף ‪c‬‬
‫‪*.‬ז‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לפ‪1‬צ‪1‬א‬
‫ג‬
‫;‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪'ft&WKtoton‬‬
‫‪f‬‬
‫‪}0‬‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪fpm m:‬‬
‫יוד‬
‫נ>‬
‫ ש א ר י ת ו ת ג ו ב ו ת סימן‪ ,‬כ ר‬‫ושעה הנריאה‪,‬טענית הין‪ ,‬וגנק ארוך״לג^• ונדי אנרהם שאמד‬
‫נעה אלעכי איושנה‪ ,‬מצינו ש ‪ or‬העתקות אות נאות מן המדרש‬
‫כמוגסוף׳פ׳ וישנ‪ .‬ולו מדמי כתג* דנתינ ליע יהוי נגרש די‬
‫יתרחץ גגישדא‪ ,‬ונמדרש ע״זנאמר ארור ׳סגנר אשר י שם נשר‬
‫זרועו‪,‬העתיק לשון המדרש שםולדרוש ה‪:‬סוקים ‪ ,‬וכדומה מצאתי‬
‫‪,‬שם הרנה דרשות אשר משיים ו ‪ :‬שתמר הכ‪.‬זוג‪ ,‬ומני תז נתקגצ‬
‫אצלנו כמדרש הזורה ‪ ,‬וזה הוא הטעם אשר לענין שנים מקרא‬
‫ואמר תרגום ‪ ,‬אנוגותנין לאונקצש היתרון ‪ /‬כי אינ^נס הוא רה‬
‫מתרגם ‪ /‬ותרגום ירושלמי שלפנינו הוא מדרש‪ ,‬וע׳ תום׳ כנרכית‬
‫מ׳ ע ״ ‪ 0‬כי מן הרין מותר לי־ןיים שנים מיןרא ואאר תרגום‬
‫‪3‬ירושלמי‪,‬ו‪3‬נ״ז לא הנהיגו מאז ‪3‬כל תפוצות סגולה רה גתרגזם גנני‬
‫;!‪ .‬ו; ‪ .‬המכונה אונהלש ‪ /‬מפני שקזונ יומר לפשע ;‬
‫ג׳עסוקבויכא ג׳ ענרזג נין גגו לאיסא וגזר למרץעם ומאיר ן ע׳‬
‫•מפרגס כל נריימא כע״ז ג׳ ע״ג( ‪ /‬׳ אכן שם גאמר ג׳ עשתה עם‬
‫אימן ‪ /‬ו‪5‬וי׳ המתרגם היינו מזווג זיויגוס ‪ $‬ולויתן היינו חיננד‬
‫לזיווג‪ ,‬כמ״ש גירושלמי מ״ק פ״ק סוף ס״ה מני לא תעורר אשה‬
‫על לוויסה נעועד ומפרש היינו געלה פ?א׳ העתידים עורר לויתן‬
‫וע׳רש׳׳י איוגג׳ז‪/‬דרמז לדגריירושלמי וע׳ויהרארנהפ״הדר׳‬
‫יוסי נ״מ השי‪ 3‬למטרוניתא דההג״ה מזווג זיוויגים ע״ש‪ •• •;.‬פ׳‬
‫ורנה ל״ג פסיק י״ט ‪ ,‬כי שפע ימית יונהו תרגם זיסמ־נהון מן‬
‫טריתא‪,‬וחלזונא ואחרון יצנעין מארמי׳ תיכלא לחוטי גילימהין‪,‬‬
‫זמן מלא מפקין אשפהלריגן ומנא ומכות ‪ , f‬כ״ז אצלנו אות נאות‬
‫• גמגילס ו׳ ע״א> ••• נסיפור מיתת מש? רנינו כי מת נז׳ אדר‬
‫ושאר סישור‬
‫ומלדגיכ ויום זה‪ ,‬אצלנו;קדושין ליח ע״א(־‬
‫י• י ‪ • :‬י •‬
‫‪• v‬‬
‫‪.‬־‪:‬‬
‫י ‪ .‬־‬
‫‪:‬מיסת משה נלהסמספרדנרי הימים של משה‪ ,‬ונזכר ג״כ גילקוט‪• ; : ;:‬ז‬
‫•הרנה םיפורים •נתרגוםהוציא מאיזהו ספרי אגדה אשר נעלמים‬
‫כשיש עין על התרגומים הנמצאים אצלנו‪ ,‬על שאר‬
‫י עד כס מאתגו‪ ,‬כמו פ נרכס ל״ר פסוק ג״ ! ׳ ‪.‬זים גלויה תלמידי‬
‫כתני קידש ונתחיל מן יונתן כן זגיז‪*0‬ל על ננימיס‬
‫‪r‬‬
‫יאלישע < דגלי מן קרווס דקל א מאתן אלפין ‪ /‬לא ייענו ענין ז ‪: :‬‬
‫••;׳‪.‬־‬
‫זראשוגים ואתרוגים ;‬
‫ענין ארעילוס רשיעא הנזכר שעה ‪ /‬וגם ביונתן ‪3‬ן עוזיאל גתדגימו‬
‫‪ ,‬על כישעי׳ ייא פסוק ד ( על קרא ונרות שפתיו ימית רשע‬
‫‪ ,‬ך ן } ף ן • ותרגומו על גניאים ראשונים מצאתי עיגא ‪3‬ז איזהו‬
‫״ אגדות‪ ,‬אשר מצינו ‪3‬תלמוד ונמדרש ‪ ,‬ואמר כי תרגום‬
‫סרגם ג״כ ובעליל שפימי׳ ימית ארמילום רשיעא < וע׳ מ״ש נס׳ « •‬
‫‪ .‬הדרשות מהחכם רי״צ שהסעורר ג״כ בזה‪ pm :‬ארעילום שיהיה יונתו סיש מדע סימנ לסו״צ * נ יהשה מרוע ל״א ד‪3‬ר ‪3‬שם אומרו‬
‫‪ :‬נימי המלך המשיח היא אגלה מקו‪3‬לת ‪3‬אימה‪,‬ולא נתגארה ‪53‬רטומ ועכ״פ מדוע לא סגיאו ‪0‬יוע לדנריסם מן התרגום ‪ t‬כשופטים ה׳‬
‫׳ במדרשית \ רק נספ׳ סדר היום ו‪3‬עלכיאל ו‪3‬שאד ספרים אחרונים זי( סריס נזלו מפני ד׳ ‪ 7‬תרגום מורא דמנוד מורא רחומון וכוי‬
‫סעדורים מאיכות ‪3‬יאמ משים ‪ ,, v ,; :‬׳‬
‫ ‪-‬‬‫מסרגשין דין עם דין ומי ׳ יין אמר עלי תשרי שנינשא וכו׳ משרי‬
‫‪:‬שכינתא על טורא דשא מלש זעיר מ‪:‬ל טוריא וכוי‪ ,‬גמגילה ן״מ‬
‫ן ן י ך ן י ^ { מן המקוכן ‪ •,‬כי אם אמנם אין להכםיש קדמום ע ״ ‪ 0‬למה תדצדון הרים גננונים למה סרצו דין וע׳ ילהוע תיגים‬
‫י ‪ ., .‬־ סרגוס ירושלמי‪ ,‬אשר מ ר סמשנס הזנירה אימי ‪ ,‬ותרגום שם • כשופטים ייא ל״ם( ותהי חוק נישראל סרנם ולוי‬
‫בנ״ג ד»ילס ‪ ,‬האומר גמרעך לא מתן להעגיר למולך • צא הסן ‪ -‬לגזירא נישראל‪ ,‬נדיל דלא לאשהא ננר ית נרי׳ ונו׳ כמא יענד‬
‫לאענרא גארמיזתא;ועוד קודם לזה הזכיר הלל משיא אס תיגימו יפתח ולא שאל לפנחס נהנא‪ ,‬ואלו שאל היי פריה יתי׳ נימין‪)/‬ע׳‬
‫ואה‪3‬ס לרעך כמוך מסדלךסני למנררלאמעגיד ‪ ,‬וגמררש מרךש מ׳ מיי שרה וס״פ נמהותי( ‪ /‬וע׳ רש״י כתעגית ד׳ ע״א(‬
‫וירושלמי נזכר ס״פ מרגום‪ ,‬אשר אנו מוצאים ‪3‬ת״י ע‪:‬״ת לפנינו ‪ /‬י״ה לא צויתי שמניא דנרי סתמים ודגדי המדרש נ״כ‪) :‬שמוארא׳‬
‫ע״כ עונרסיס אנו להמליט דנזמן קודם לא היה ר ק ת ר ג ם נ׳ ה׳‪ 0‬שנעים נלאס נשנרו מרגם על נניהי יסמן אמנניאם ואמרת‬
‫ל‪3‬ד^‪ .‬ל^רשסכתו‪3‬ים ‪3‬לשון המיונר‪ ,‬ופי׳ התורה לפי‪.‬ה‪:‬לנס ‪ /‬דהוו שנעין נלמעא וכו׳ כמגילה טיו ע״נ( דרשו על נניו של המן‬‫• מק ‪3‬ה״פ גטה מן ההלכה‪ ,‬כמו שהראיתי למעל; והציג דינים וע׳ רש״י שם שמג א תרגום יוגתן כאן‪):‬שמאל א׳ י*ג א׳(‪3‬ן שנה‬
‫םדשים ל פ נ י מ ‪ .‬זמפיז לא מיתה פעולתו ‪ -‬רצויה בעיני געלי ‪ ...‬שאול נמלכו תרגם כנר שנא ד ל י ס ל י ״ מ ו נ י ן כיומא ו״נ‬
‫‪ ,‬התלמוד ‪ ,‬ונסנו לתרגם ‪33‬לי• היינו תדגים של אונקלס משפט ?ע״נ וירושלמי פ״ג מכורים( כנן שנס שלא טעם טעם מטא ‪ /‬ומי‬
‫• ה‪3‬כורה^ י לי אונקלס לא פירש המקראומ ע י י דרשה רק לפעמים ‪:‬־‪.‬שנסענס נשיא פיסנין לו עונומיו ״ שם שם פסיה ד׳ ויפהדס‬
‫רמוקים ‪ /‬ושירם הים‪ ,‬ונשירמ האזינו‪ ,‬לברכת משה‪ ,‬ופ׳ ‪3‬לעם ‪- /‬נטלאיס תרגם ‪3‬מ מ ל י פ ס מ י א ע׳ רו״ה ואנרננאל‪,‬ונאמס‬
‫‪ .‬וגדיגים הנצרכים להמון ‪3‬ירר הקראי לפי ההלכה‪ ,‬ו‪3‬אימן הדינים י מציגו כפסאים ם״ו זג*‪ 6‬פעס אחת ניקש אנריפזס לדעת מנץ‬
‫׳ הממרים רק לג״ר‪ ,‬סיגם דברים ככסנם ‪ ,‬אגל עכ״פ לא הכניס ־• ישראל א״ל לכהן גדול סן * מ י ו נפסתים ע״פ•‪ ,‬דאינו דע״י מנין‬
‫בפירושים הלנוס מרשות ל ה י פ ך מן ההלכה < כמו שהנהיג ‪ :‬ספםמיס ידעו מספר עם ישרםל; שם שת ס״ו‪ ,‬י ״ ו ‪ ,‬ראש ©נטי‬
‫• ©נתרגם הירושלמי כע״ש למעלה ‪ ,‬י ופס אעיר עוד‪ .‬על מ״ש פ׳ ־ ישראל את ‪ ,‬ערגם נרם ונום שנטא דננימין מגון גיסא לך ד י‬
‫־ ׳ ג ע ו ל מ ע נ ר ב י מ א • ק ד ס ׳ נ * ? י ש ל א ל ‪ /‬ק הוא‬
‫י אמור ך״ג מ״נ יסורס צריך שתהיה לשם י ׳ כנית שמאי^סוכה מ׳‬
‫ץ כסוטס ל*ז ריש ע״א( ‪ . ,‬וע׳ רש״י מילים ס״מ ‪ /‬שמניא סרנום‬
‫•ע״א>‪,‬׳ואןל^נסוף הימים אמר סתימות שני סתלמויים‪ ,‬סגה‬
‫~ הוסיפו ‪3‬ו|לרשום ואגרות עןהעכילפא ספרא וספרי סנחומא פרקי< לכאן! וגן פי׳ סרגם על מילים פניה וה דשם נימין צפיר ר ז ו ס ‪,‬‬
‫‪+‬‬
‫ דר׳ אליעזר וגס מספרי הקנלס‪ ,‬כמו שמצילו נמימת משה פ׳ שמות ‪ ,‬מ־ש״י ז״ל לא סיס לפכיז פרגים פילם ‪ •,‬ומפ״ז הגיא שם מינוס‬‫במראות הסנה כזכר שם מלאך׳ ז ג ג ו א ל ‪ ••,‬ונפ׳ נרנה נעיפס < י ו מ ן לאןע״ש ״ סם ף ט ״ ז וניקש ד׳ מיד אויני דוד‪,‬ו א ת פ ר ע‬
‫משה שמומ המלאמ־‪,‬יודיאל‪ ,‬אוריאל‪ ,‬יפיפיה‪ ,‬ונברט הרנה ‪ .‬ל י י י י ‪ 18‬ן ‪ < p‬א י ד ו ד ‪ ,‬ע׳ רש״י דהכוונה ריח שאמר‬
‫דרשום ולבדות מש״סננלי הוסיף המהק האמרון נתרגום זה‪ ,‬ער > אמס וצינא סתלסו אס השדה יצאה נ״ק רסנעם וירנעם יםלקו‬
‫‪ n‬ס פ » ! ‪ ,‬ל ס י ו ם א « ו ס ו ש נ ל ה י ו ס מ ד ר ש ־ וכל ן סמללוס)יועא‪.‬ך״נ ע*נ( וק ס״י ג סם שם פסיה י״ע ‪9m‬‬
‫ודלותם פ׳ נרא‪5‬ימ רעול ד עא הפלאגים • המעשה סרגם נ י ו ע א ‪ 1‬ס ו ל א ע׳ רש״יגעגילה כ״נ ‪OM‬‬
‫פלעיו^נזנרו‬
‫!?!•"!ח‬
‫‪s‬‬
‫ז‬
‫‪4‬‬
‫‪z‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫סלגס‬
‫־‬
‫׳־;‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫*‬
‫ג י א י ו ת •ותגובות הימן די׳ •‬
‫'־»׳‪-.‬‬
‫•‬
‫* ׳‪'•r • i / r f >.‬‬
‫"‪,‬ר•־‪,‬־ •׳!‬
‫כ‬
‫'ז*י{‪#1‬‬
‫ליה לאשי חדשים ־דמכאן מונח דראש חודש לאו יום המיל רה אצלנו לעלוס ך״ר נג״נ־> מאערר״ע אסר ומקיימה *ינטמים‬
‫אםול קצת געשיים מלאכה והימי לנשים‪ ,‬כמפורש נפדו״א פמ׳ו שהההייב נם מואס ונרי‪ /‬ע״ש ג יו״ו פסוק ל״§ עוד שיום ש‪1«0‬‬
‫עיש ועי מרן נ׳׳יטזסו״חה׳ ו״חסי׳ מי'ז‪:‬ש‪15‬אצ‪ '3‬ן״נוי״ו* נשרגזם אגדה ארוכה מגודל מחנה סנםרל ‪.‬מנין משליסי׳ מאמן‬
‫עם חסיד מתחסד פס חלרהס י ד א ש מ׳ כ ח מ ס י ד ק ד מ ך ושתין אלפין רנות חסר חד ונו׳ וכן אחו על אברהם ולן עתירי ן‬
‫נויקרא רנה פ׳ שמיגי מונח גיניןיט י שם שם פסוק ן*ח אח עם למיתי על נע ומגזג וכו‪/‬כל הענין נזכר ;סנהדליזל*ם‪.‬ע'‪0‬וש‪0‬‬
‫חישיע' ויש עמת ‪3‬יש ישרשל למחקרו געלממ הדין עם חשיך מונא אגדה זו קצתה נר״תא וקצתה נשם מתגיתאסנ? יאנייילשאול‬
‫נילהיט כחן נשם מדרש ‪ :‬שם ך״ג ז׳ ונחש בריף ישרפו נשנת שמ‪ 5‬מה ‪ %‬ע ה ‪ :‬י ׳ דחסר חד חם חסר חד אלף או סל ריגיא ״ לינ‬
‫ע ח י ד י ן ־ ל א מ ו ק ר א י ו ק ד ו ן ג ח ת ג ל ח ה נ י ת ך׳ חשרינס זורעי על כל מיס טיניכין צליקיא ענדתין לנין <‪3‬ו‪*3‬ין‬
‫ד י נ א ר נ מ ל מ י ת ג ע ל כ ו ר ס ת ד י נ ש ‪ /‬ק הוש שוחר עגין ג ע׳ ג*ת י״ז ע״א( ‪ •:‬שם מ*א ‪3‬׳ מי כעיר ממזרח צדק עי‬
‫עוג מזג<נילקוע שרוף ישרפו נ‪5:‬ת זו םנהדרי גדילה שנצישנת שיימי‪ ,‬גגצחי מלנלינחש חגרהם נחירצדיקיא‪; .‬סנסללץקיו‬
‫הגזית ־‪.«:‬׳ שם שם ך״ר ט״ו מהנייןר עד עת ויעד מעין ע ״ ג ( ‪ :‬שם מיח ח׳ גס לא שמעתי גס לא ידעתי אף לא שמעםי‬
‫ד מ ת נ כ י ם ת מ י ד ח ועד וממסק ;גרנות ס״ג עינ( אמר מיגינויאייח עיין רש״י כאן שהניא זאת ‪ 053‬םנחזמא‪ :‬ע״ט ט*ו ״י‬
‫׳שמואל סנא משעת שחיטת החמיר עד שעם זריההו עיש‪):‬מלכים י החשנח חשה עילה כל עגין התרגום מניאןעהצלנו אית ‪3‬חוש מעלת‬
‫&׳ ‪<,‬׳ מ׳ ׳(נחדש זיו תרג״ש ‪3‬ירח זיז ננניח ‪ ,‬כן;ל״ס י״א עיש( עסיברשצעכהי ‪*3‬מ‪3‬ונוס ל*‪ 3‬ע'נ(דושו׳עילא*‪).‬ירמי׳ט׳ ך״נ( ‪.‬‬
‫דאית ני׳ זיוס לאימא וע רש״י כתן; מלכים ג׳ ד׳ ח׳ ואשם חמת ‪ .‬מל יהכלל חנם גיזנמתו לח ישתגח שלמה ‪3‬ר דוד מטמא נםוכעסא‬
‫מנשי ‪3‬גי הנניאים ענדו שישי מתורגם ע נ י ו ע וי נ ד י ה מ ת ולא ישמנח שמשון גגנורשא ‪ ,‬כיוצא נזה תמצא ילקוט כמן נש‪0‬‬
‫גן היש נשמות רנה פצ״א יגתנחומא פ׳ משפעים מנת חוס׳;עיז מנחומא ענ שלמה ועל שמשון • י'‪ 3‬ל׳ מת רגלים רצש יילאיו וסין‬
‫ן •ו ע״נ( דיה חני שינה • ‪ /-‬כלמלו הדרשות ‪3‬נניחיס ראשוגיס תתחרה עם ׳הסוסים ‪^ ,‬כל ענין סתרגים מנואראזמנאית‬
‫מצאתי להם סמך ‪3‬לחז*ל‪ ,‬ועולנמצחו נהרגיםיונחן ראשונים ;סנהדרין צ״ו ע*א ע*ש> ‪ :‬שםמ״הג' ‪.‬ומנחה צח מצאתי‬
‫הר‪3‬ה דרשות אשר לא מצאתי להם עדיין מקור < ו‪3‬קצת התעורר ו נ ג» ח ה ל ש ס ש כ ח» ס ‪ ,‬כי‪ ,‬הומ נמכילממ מיגא ילקיט כאן‪:‬‬
‫החכם ר״י צונן‪/‬ימצאתי יהושע זיך״ו ומוקירו יתהו*‪ ,‬מירא ג ת ר ;יחזקאלח׳ג׳(עלגהל כגל‪,‬מרגססו‪3‬מנינית וחחמלצ עמי׳גמדמת‬
‫זרגימו יתהין ‪3‬אנגיש‪,‬עד דעת חז״ל)סנהדרין ע*ד ע״א( דחמרו * סרע כסדאי‪ ,‬ע׳ רש״י כמן דכ!ננתו שנגר דיגר גש״י < וכן ה‪1‬א‬
‫כראוי לסקילה לסקילה לשריפה לשריפה ‪ ,‬י " שופעים ד׳ ה׳ ‪3‬ריפ מכילתא ריש פי'‪3‬ש ‪ :‬ע׳׳ז ו'וחומר לך ‪3‬דמיך מיי גדמא‬
‫ולה דקלין ‪ .‬דמהולתא ונו׳ ונדם פסחא אפרוק ימכוןגילקיט נשם פרקי דר״אן‬
‫והיא יושגת סחת מומר דגולה מחפרנסא מןדילא‬
‫ניריחו פרדסין ו נ ז ׳ ; שופטים ס׳ ן ׳ ‪ ,‬טנהא יעל זכו׳ לקיימת מה מ״ד ך״ם) השר תהיה שגמגה מכהן יקהו לי מהי מרמלתא ש א ר‬
‫' ג > י ‪ -‬י 'ש לש״ ראן דיה‬
‫יכתי‪ 3‬נספר מורייתא למשה לא יהוי תיקון זיין דגנר על שהמא‪ .,‬כ ה נ י א יסנ ן;קידישיז‬
‫ולא יתקן גגר נתקוני אתתא ‪ i‬הנס נוסף על מס שהוציא הקרא משר תהיה אלמנה פרט לגרושה וחליצה• מעיפ שהיא פנויה‬
‫מפשוטו ‪ /‬׳ העסיק כאן לנרי מונקלס על התורה דגרים ן ״ נ ‪ ; ,‬אסורה אף לפליט צעיג דהרי מליצה אינה לד‪ ,‬מדרגנן‪;; -‬הושע‬
‫ה׳ אות נאום וכן מלכים ‪3‬׳‪ ,‬י*י ו ׳ ‪ ,‬העתיק ג״כ דנרי הרגום ג׳ נ׳־( ומכרה לי נחמשהע״ר כסיף ומומר שעירים רפוקמיגון ״‬
‫אונקלם דנרים ךיד גיז ונזה כתעירר כחנס כנ״ל‪ ,‬וכן הדגימו נמימרי ניוס ממשא עסר לירמ גיסן‪;,‬חולין צ״נ ע״אן נט״ו זה‬
‫על שירת דגירה שופטים ה׳ ‪,‬׳ םפצת חנה שמואל א' נ א ושירת טיו נניםן שנו מאלו ישראלממצריס‪;:‬עלאני ם׳ מ (‪ /‬ניר מלאכי‬
‫דוד שמואל ג׳ ן ״ ג ‪ ,‬ולגרי דוד כחחרוניס שס ן״ג מלאים דרשום דיחקרי׳ שמי׳ עזרא‪.‬ספרא‪. ,‬כן הוא אצלנו)מגילה ט*ז כ‪• 0<$‬‬
‫עףשלאידעתי מקולס ‪ 1‬ו ה ח כ ם ו י ״ צ המעורר מדגלי התרגום ישעי׳ י״נ ג׳ דסרגם‬
‫כ‪3‬א*!תם יומזן על נניאים אחדונים ‪ ,‬להראות ושאנסס מיס נשנון ממעיני הישועה ‪ /‬וסקנלק אולפן חדפ נמדוא‬
‫ךזןץ‬
‫־ נ י תרגומו מלא ׳ מדלשוה מזיל‪ ,‬ומשונה נזה מנחילי צליקיא‪ ,‬ובירושלמי לפ״ה לסונה אומר דמפיו כקרא ניס‬
‫י•‬
‫מתרגומו עלראשינים‪ ,‬כי שם אינו לק ענין ספור ממקלה שקלה סכואנה ני משם שואנין לוס הקולש מ ׳ ושאנתם מיס נששח‪9‬׳‪t‬‬
‫מן הפשט ‪ /‬רק נמקומיס וע״נ לפי ההונום על שאינת עטנים הריסניס הכתינ»דנר < ועי‬
‫לעם ישראל ‪ /‬לח לא ס״י נהוגומג‬
‫מועטים‪ ,‬לא כן ננניאים אחרונים כי רונם וכן כלם ה»ה דנרו ג״כ יפה מראה שם‪ :‬עוד נעמוס ס׳ ‪0 /‬׳ ; מסי י ^ ל ס א י ד פ‬
‫סוגחומ נכסנו נמליצהושיר ;< לכןניאר נמרגומזמניןכמקלא וגשנירסשנר ‪ /‬אימתיימטי ירמעינורא ‪ ,‬רמזלעיק;‪3*3‬‬
‫ע״פ דרשות אמונות אמןזיות וננאולה העתידה ‪; :‬ישעי׳ ה' *'( ע ״ ‪ 0‬אולם שם לא הניאו להון סלטם ונהעלר המהמם ג״נ־ אמ‬
‫זינן מגדל וגם יקנ חצנ נו י וגניהא מקלשא ואף מלנחא הניס יודעים מפשטזס כמהרס דעל מפקיעי סעריס מ ס ו ג ע מ ד ;‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י ־‬
‫לנפרא)סוכסי״טע״א( לקנשינויקצתע״שוע׳נסוס׳שם ‪:‬‬
‫שם פםוק י״ז וראו כנשים נדנרם ויספרנסין צליקיא כמא דממיר ן ף ן ו ך ן נאשר דקדקםי ומפשסי היטנ עצאסי נ י מואס יסע!<‬
‫אסרי ני לגואה לעתיד התרמס מלח דושים‪ ,‬ואולם‬
‫»ליסח גפססים ס״ח ע ״ א ( ‪ ,‬והנפלא ניון דשם הניא נשמ^רגום‬
‫זה על סוף הפסוק ומלגות מסים גרים יאכלו כדעמרגס י ^ וגכסס נירעי׳ ויחזקאל לא סמצא כר‪3‬ס לרשות» לס לל עגמוסיו ע‪:‬יע‬
‫רשיעיא צדיקים יססנון ‪ ,‬א״נ מה מקום לקו׳ רנא אי נתינ הלוג לפלש הפסוק ע״ד פשט וסדרשוס המס מועטות ואולם מ ל י‬
‫נמרנות לדאערפ ‪ ,‬וכי יסלוק רנא על כתרגום שנא מקנלס עשר אסזדרכו נדרשות) זלונםהעה משומאלוכום ולמעצי» ‪.‬‬
‫‪,‬הגגיאים ״ שם ח׳' נ׳ ואעירה לי עדים נאמנים אמ מוליה סלה? להס על כה הסך נדנוי האגלוס זעדלשזס לפגיגל •ו לק איען‬
‫ואס זכרי׳ ‪3‬ן ינרניהז יס לוטיא דאעדיס לאימאה נננזאם אוריס ‪'.‬־ כמכרים למעלה ועודאיוסומק אשר לאסנאעיממין ע פ נ ^‬
‫אמס הקיצור ‪1‬‬
‫י* י‬
‫ו נ ר ‪ h p‬נסמסא לאנלית לאימאם נננואס זמ»׳ ומי ‪ /‬נ ן מ א‬
‫י‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫ץ‬
‫‪v‬‬
‫‪.‬‬
‫עול‬
‫ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת סימן ד‬
‫‪*y\tt‬‬
‫התעוור החכםהג״ל נימצאנרי״ק ימזקאלל״דמ׳ י״מ‪,‬ב׳‪ .‬השמים מספריה נ נ וד מל ד מ ס ל ו ל ו ן ‪ I‬ס מ » *‬
‫״ • ‪* » ! . .‬־הניא ‪$‬ז‪£‬״ל ויינתן מיש נ ו נ ס ז ‪ 0‬פ ו ס ‪ /‬ומולם‬
‫מ שת עי‪! {.‬יקרמ‪ ,‬דיי ‪ ,‬ג מ ד ו ש ש״ע יוייטס ח״ר ממס ללהן‬
‫‪ .‬אמי מצאתי ה״פ ני ויונתן עצמו יש הוםפים‪ ,‬יהמה מצייילן‬
‫ממ‪ :‬שסש»דם»ע!רילח גשמים וכי׳ הנויות תיננין ימקנסין; ‪1‬״נ‬
‫‪ .‬נציין ונכסו עליו ח ו ס פ ו ם‪,‬ע׳ יינתן שופטים י״ו ל״ט ועיי ן מ״ מל המס השמר ענ סהיף קורב! ת י י ד א ד ק י צ ה ‪ 1J‬לח‬
‫•מתן ישעי׳ מ״ט פסיק ו ״ ו ! • ה ‪ ,‬שמה נחמד סתס תרגם הפסיק ידעתי לפרשו‪ ,‬יגם רמ? שיינות לתפלה זו עם תמיד של שחר ? ‪:‬‬
‫כפשוטו ואטיז נחמר ספשט נדרך דרש ‪ ,‬ומצויין שמה מ ז ס פ ס מ״נ ז׳ ומימיגים מהד מצער‪ ,‬ועמי! יקניצי תיוייסמ נ ט ו ו ת‬
‫א מ ר» ם ‪ ,‬וגן שירת ימרה ושירת מנה‪ ,‬כל אלו הדרשות נסרגים ו ס י ג י נ ן הוח ומדכש וגיצקט מהו מהר מצמר זה הר םיג< יגן‬
‫‪ t‬יהמהמי!‪0‬גרי‪ 0‬נשנ» מצאי לנלה‪ ,‬ינצי ספק נדפ סיס הראשונים‬
‫פ־נ״י גחן ‪ t‬מ״סמ׳ עלשישניס לנגי קוח על י ס נ י‬
‫‪9 .‬יה כתונ שמה נ״כ היספת ‪',‬׳ ומזה מנו למדין כי סרנה ירשיס ס ג ה ו ר» ן ד מ ‪ 6‬ה ךאתאמר עיי דנני קרח ‪ /‬ע' ילקט מנין‬
‫י ניזנתן נם הי׳ ועיקר תרגום שלו רק נחו חמרוניס והוסיפו‪ ,‬וזזה חחה יודע שמשה וחהרן יכל יש־חל נאןנשמיע ביר כל נגי י‪,‬רח ‪/‬‬
‫‪ .‬יש »!‪ p‬יהרנה לרשות משר מצינו נו‪ ',‬ומוזכרים נדחז״ל ‪ ,‬ולא שנשמ׳ משכיל שיר ילילומ משמיע ידידת של הלנ״הע״ש‪0 :‬יט‬
‫התעוררי ני שמנו מן יינתן‪ /‬והיינו ני מלי הררשות חינם מעיקר ט ו מז‪!3‬ל לו מן מלל י מ ו ש י מ ז י ל י ה ו ן ו ‪ 0‬נ י ל י נ י ס‬
‫התרגום רק תוספים המס‪ ,‬ו צ י ו נ י מ ו ס פ ו ת לשמעו ורובי מ ר ו ר ש נ י ג מ י י י י ל י ‪ ,‬מ״ס ייז ע״ש( ‪ :‬נ׳ נ׳ מציח‬
‫ץ'‬
‫הלפיסיס ולא נשארו לפנינו רק מעט ‪:‬‬
‫**־•‪-‬‬
‫מכלל יופי ז ש י ר ו י נ ר י מ ע ל מ ת מ צ י ו ן נן הות נירושצמי‬
‫ארלה ללנר מענין יולק אמיתי לעורר כאן ‪ ,‬על‬
‫ג‬
‫נזיר פ׳ כ ת גדיל נפיקי דו״ש ‪ /‬מונא נרמנ״ם ינמרן נימ כ״נ‬
‫ו ׳ •י׳‬
‫הססייה תסרגום מלכים תרגם אניות תרשיש ם פילית מהי ניס כניז־רה ה נ והעולם ננרת ממקום מזנח ‪• 1‬שם פסיק יי‬
‫אפייי־אנמי כמלכים י׳ ך״נ( ‪ /‬ואילם נמיגומו לישעי׳ ך״גימ׳ י״א‪/‬הרידילי כלחייסמוישא יעתידית לצויקיח נגן ע ד ן ‪ ,‬ותר‬
‫‪ .‬זני!צהמ׳ נ׳ חרגם ‪0‬פי‪:‬מ ימא; ונירמי׳ יו״ר ט‪/‬תרגם נ״נ תרשיש נר לרעי נכג יימת נטירין חלפת וכי' ושמניל נוע לקרליצי שריין‬
‫ו ‪9‬פייקא ‪ :‬עוד מצאתי ני נקרא ישעי׳ מי נ׳ נאמר כי לקמה נארעא גג״נ ע״ג עינ ע״ד ע״נ־( וזה הנקרא זיי שליע״ש‪0.:‬׳ ‪,‬‬
‫ך מיד ל׳ כפלים בכל חטאםיה‪,‬ויונתן תרגם ארי' קנילת רם חהחיעין ‪ .‬מ׳ על שישן עלותיעצ עתיק סהליםמ לי נני יעהנ וצנ! פי שין ע ״י­‬
‫• מן קדם די כאלו לקת על מל סר^‪ /‬ונרמה שהיחה לפניו ‪ .‬דור ‪ ,‬ע׳לש״י כחן ‪ /‬וק סימ נמדרש ניר פע״ד כשהלך יוחנ‬
‫&י‪9%‬א לקתה נחא״ו ״ וכן נסיגום ונרי׳ י״ד ה׳ נמינ זנםתם גי‬
‫לעשות מצהע^עם מרס ״ ח״ל מני נכי לגן ומתם נכי יעקנ לא‬
‫׳ הר• וסוכם ויסשתים כאלו היס כםונ ונסתם נסיר״ק ‪:‬‬
‫־*‬
‫כרתי נרים חסנו ע״ש • ימ״ש נפלו מן מיניהי״ן לדודויומנ תריסר‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫־_ ‪.‬‬
‫י' ״ י • ־ ‪I‬‬‫; אלפין צ״ע‪,‬שסיסר הפסוקי‪/‬יאולי כוונתו ליישנ הסש?׳יהר• נל״ה‬
‫‪ f l f i y‬גנא לענין תרגם ירושלמי על כםיוים ‪ ,‬ה‪:‬ה אף כי נאמר שעונה עשר אלן‪ ,‬ועוד מאמר מלהיס זנחתנו פרצתגו מנפת‬
‫•‬
‫מניא הרנה דרשיס מז״ל כאשר אנאר לקמן‪ ,‬נכ״ז לא ־ ‪ ,‬סשיננ לנו ‪ ,‬למזם מיכח דנם מן ישראל נפלי ס־נה‪ :‬ם״ח \' פלסים‬
‫; הוזק^הפםט נרינ הפעמים ‪ /‬ילפ״ו יש להמליט כי למ יצא תרגום י מושינ יחידים גיסה‪ ,‬אלסא די מזיו נ ז גים ימרחין לנר ז נס ‪ ,‬כן‬
‫‪ ,‬גחונים‪ ,‬מןיעתיגם ירושלמי על המורה‪ ,‬מחר כי מצ ני נמ*^ על‬
‫דרשו מז״ל)סוטה נ׳ ע״נ«> קרא זה על ז ו ג ‪ ,‬וכן מיציא הסירים‬
‫דסירה־ גי הוא מלאלרשימ ‪ ,‬גלי ספח היה לו כאן לרך‪.‬יותר נכישדית ע״י מעשה הכשרים שנה? ‪ P‬גירש נמנילםא ך' לשן אומר‬
‫ן י עםולל להרמינ הונרים נאגדום ‪ ,‬ומזה אני שופטים ‪ ,‬ני אג אחד‪ ..‬נסנשיות שלהם ו״א נן עקינא אומר נזנוס מגוסס ע״ש ונילקיט‪:‬‬
‫ ל א הול״י ס״י על התורהו תרגום נתונים‪ ,‬רק יצאו מירי מחנרים שם פסיק יויר גשם גרנות סניף אלהים כד שמעז ניס ישראל ים‬‫‪ :‬סזניס; ^גססלים ד׳ ה׳( ודומו סלה ואדכוו י ו ם מ י ס ת א קל גנורחך פרחי נפשיהין מן יד אח־תו עליהן‪ ,‬טצין דמחייםא‬
‫י ל ע ל ע ! ך <נ*ממ ה׳ע״א> • ‪ .‬שם ר ונסו וניד צדק נ ג ש ו )שגת פיה ע ״ א ( ‪ :‬שם י״ז למה סרצדון הרים גננינים‪.‬לית ופוס‬
‫‪ * :‬ל י י נ י ן ו י ס מ ש י ג ל נ ו ? י נ כ ס ם צ ד ק י ^ כ ן ה ו א ‪ .‬למתן אורייתא על מוריא גיזתנין הא טוו סיגי דמניך <מגילה ך״ז‬
‫ ‪ urwar‬ש^י »יני»*ז״ט לאן‪ ,‬ונלנד שהדום מענירה אם אמה ע״א( למה חרצו ד ן עם סיני כלכם נעלי מומין אסם‪ :‬שס ך״ז‬‫ממקור ישרחל רוממו ד‪ /‬ע ו נ ו א נ מ ע י מ מ ה ו ן וועא‬
‫• ‪:‬עישה^;• לאה מהכסינ זנחו ו ‪ % 3‬צדק מעלה עליךנאלועשיס‬
‫וישראל) נתונות ז׳ע״נ> • ע״ח ס*?ז יגלח נהם חרוןאפו‪.‬מורה‬
‫י‪,‬עונמ זהקטרס עליו קרנניס הינה זנח לא נסינ אלא זנאי ע״ש ‪1‬‬
‫וזעם‪ ,‬וגרי נסין מאתן וחמשין מק ‪ #‬הכוונה ע״פ הממזר באגדת‬
‫םם וי א• על דנרי נוש נץ ימיני על תנירא דשאול נ ר ק י ש דמן‬
‫'ליל פסח שכל מכה היה מוזמשה ממס ‪ :‬שם םיד נהמו נחר«פלו‬
‫‪ :‬הומ !נימין הנה גס )מועד קטן'ע*נ> י דרשוענין זה על שאול‬
‫הוספה נסוגוס ‪-‬היינו נושם נסוך נ׳ מצאי לגנה ונכהו ס״א‬
‫? ־*ורשומה‪#‬שמשינה נעירו אף שאול משעל למעשיו ‪ /‬אולם קוא‬
‫היינו סרטם אסר ‪ -‬ועידן י » ו פלישמאי אוונא כפלו מפגי‬
‫׳• ‪-‬קרוס האיל נר קיש‪ ,‬לאלי היהכהונלפליו נן קישבקי״ף‪ :‬שם ט׳‬
‫י ופינםס ‪ /‬ועי רש״י כאן דפיוש ‪ *-p‬מילקוט ג״כ גזכל דהכוונה על‬
‫‪ 4‬׳»‪ 1mri‬לנץ עלמיתתאיגגרא די יפיק מ ג * נ י )לשירית א‬
‫‪ .‬מפני ופינמס ‪ :‬פ״ז י״ז עשה עמי אות לטינה סרגם נזמן דעייל‬
‫לומסו על גלים הפלשתי שיצא מן‪ .‬מערמת היינו משץיימא‪ ,‬וכן‬
‫‪ n i o f c‬ים ארונא ‪1‬נית מקיש* ‪ .‬י מ פ ס מ ו ן מ ר ע י א‬
‫‪*mNM‬אנדה רשע הרגם הונדתא גלים יןדעא'‪/‬־‪ .‬י אולם לא‬
‫‪ | . ,‬ע ט ו ל ס נ ן הוא ^שנת ‪ 4‬ע י א (•‪ 1‬צ״נ א' מזמור שיי ליום‬
‫י ידעתי מה ?נגיןלנן לגלית וגם המקור לאגיה זו נעלםממני״״שם י״ז‬
‫צשנת שנחתזשירא ךועמל א ד ם ק ד מ א ה ‪ - ,‬ק הוא ננ״ר‬
‫‪ ..‬׳י *•ד מאתים ידך די י וצדיקיא ימסרון כפשיכין מ ס ו ל ם ך י '‬
‫ומונא נילקיט נאן‪.‬ן‪.‬ק?א א׳ מסד ומשפט אשירה לך אין מימרא‬
‫*‬
‫•י •ל מ י ם ו א א ‪ f • %‬ע א ‪ ,‬ע׳ ילקוט שהגיא ושם מדוש פ׳ צו‬
‫את גמןל ע»ף מיןדיגא אש ג נ י ו עמי על כולי אשכמ גנוכוס נר‬
‫שנהנו‬
‫׳ ן*א עממים י ל ד * מ ר ווורה של גזירה מה מורים הם‬
‫מ ״ ‪ : 0‬ק״דל״ו לוימז זה יצום לשחק נו לויתן דין נויסאלמגסך‬
‫נאסםעלקלושמסמד ‪ r‬איגום עלקאפ׳י״מ כעסק מן יינתן <י׳ לציקיא וסעזלס ניס מוולא ג נ י ! מ י ו ע״ג׳(‪, ».‬ק״ס ל״ו ‪/‬‬
‫י ‪ .‬וא«^‪1‬רגאך&‪\vffltpti‬נ‪5‬י^הה‪1‬ולבץ‪^0‬א^צמו •‬
‫ויוציאם‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫;‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫« • י*‬
‫^‬
‫‪V‬‬
‫‪ ' i '«'4‬יי‪, V .‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ע א ל ו ת ותשמ‪6‬מ‪vn rr!t;^B:^ ..‬‬
‫כא‬
‫‪1‬‬
‫‪15ffc‬‬
‫< מ ל י אלו *‪ B^Y‬ממני‬
‫‪3‬‬
‫ביאיר‬
‫זנים! ‪f‬‬
‫ליתר‬
‫גסימא‬
‫ואפקינן ש א‬
‫משל‪,‬מינם י‬
‫ויוציאם וכסף ומהל *אין נפנטיזהוסיף‬
‫ו ל א א מ ד נ ו‪ ,‬ע ם עצ ל א י ^ ל מת קל א < המוכס על מ ה שמתים‪ ,‬לחסוסין>נישא ‪ V‬ןאזליע״דשא^״לעצלס מדינה *‬
‫שספרו גסנסררין צ״א ע*א> דנימי אלכסנדר מוקרן נאו המצרים גיהנת*יק •לקועכאן ו ישסה׳ צ ל ‪ . % #‬מ י ל ד י נ ו וג^‬
‫‪.‬לדון‪.‬עם ישראל שהוזלו להם כסף וזהנ‪ .‬שנטלו מן סמצריםנצאמם‪ /‬התמות אין לו שוס התיממימ למקרא ‪ ,‬י ונפסוק שלאמליו ‪ 5‬ד ^‬
‫והשיל נ‪3‬יסא‪.‬נן!פםיםא‪ :‬שימורו להם המצרים שכר שענוד ע״ש‪ /‬ישלים מצילם זמ׳ ג״ל אין לסמוגום סוס עניי ל&»הלאאולם ‪p*v‬‬
‫וזה כוונת התרגום והזצימם נכסף וגזסנ י ‪ : ,‬וגכיז נעת פדנו עם נפל לאן ‪ #‬וגתהפלו התרגומים ותרגום ממסוק יא*י מיין לפםוא‬
‫^מצרים‪.‬נטן ז ס צדקו‪.‬נמשפס ‪- :‬י קי״מ ך״נ״אנן מאסו סגולים &*א ? יטפסוקיה״א שייןלוא‪ •#‬ואמת ‪ :‬שם פנ^? ?*מימלל ‪m‬‬
‫טליא‪.‬שניקו א*ך?גליא‪.‬הוה נ ‪ /‬י נניס וישי וכוי־ מן קרם ד׳ הומ קושטי׳ הוא א ג ל י ם אע*ג דנמקלאיגאמל שכל נסגי ‪ #‬הרגם‬
‫^א אמת מדדיכציא» ה י א פרישא קדמנא אמרו לנוי דיפי <־ נל לאלוכסיננשייא וע׳ לש׳י‪:‬שםל*ס‪ 7‬ומרוס ׳יגם הואיורם ומאן'‬
‫ענין זה דפסיקים אלו נאו מישי ואחי ד ו ו ‪ ,‬ושמואל ודור; נמצא ד ע א צ»ף אף הוא ילין‪ //‬עדםז״ל שדלשו גסנסזליןצ״נ ע״א‪$‬‬
‫םצלנו‪.‬גפסתיס קייס ע ״ א ( אולם נשימי קצם ע״ש ‪ 1‬ק״ד א לל םמלעד מולה נעס״ז ווכה ומלמלה לעוה״נ שנא׳ ומריה נם הוא‬
‫‪,‬שירא לאתאמר על מסיקין דססועא‪ ,‬וק נכל ט״ ו שיר המעלות יורה ע ״ ש ‪ :‬׳ י*נ י מ ‪ 7‬ועד ארגיעה לשק שקר ‪ /‬י ־ ו ם ה ו ‪f‬‬
‫‪1‬הוא אצלני גסעה ניג ע״א וע״ג ולירושלמי סנהירין פ׳ חלקי( ‪ t‬מסתרםינ נלישנא רשיקרא תרגם נאלו לתינ ועל ולילדי ן <״ג י״ג‬
‫‪.‬קג״ג ‪ u‬דזשלים ה נ נ ו י ה כעיר שמגרה לה‪ .‬יחדו ירושלים דעתנניא מזתלמ ממשנה טנ מן דמשדי למסדרי׳ ? יל־ י ינעלם ממני‬
‫נרזזי‪.‬עא;הנך‪.‬קלתא ו כ ! ז > ) ‪ w i m‬ס׳ א׳ > ו ע י אירא ירושלים לווגמו ‪ 1‬י*ד ו׳ ודעת לנוון נקל ויליעתא למאן דמתניין ו ל י ל אוי‬
‫• שלמעלה‪ ).‬אין‪ /‬ןנ‪/‬ירמלים הנניהע״ש! קביו ו ׳ ‪ ,‬הליך ילך לפע״ד צ״ל ק ל י ל א ‪ *:‬שם ע׳ ונק יאריםרצח ו נ י נ ס תויצו‬
‫ומה וגי׳ < עהלך‪.‬יפל»ך נגנותא מורא דמסנר נגרא דגר זרעא ‪ /‬רעיתא כאלו היהנתונ ונין נםיר״ק ‪ :‬ימיו ד׳ מרפא לשון ע ן‬
‫^ז׳יולעי פזיז מןמלמאיגסעגית ה׳ ע * י ‪* 0‬דנשהוא םזרש הולך סייס׳ זס*ף נה שנר<ו» * אסיועא דצישכא אילנאדסיי זדאכיל‬
‫״י ‪ >. ^ 1‬ונחיירתו‪ ,‬אוכל הזיז מ ן התלם ן‪..;:-‬׳ ‪.‬־ נ י‪-‬י מ! פירוהי נשנע סופו ניאור על ע ן סיים ‪ V‬אולם התרגום מל‬
‫•״‬
‫י מצאתי; נתרגים תילים‪ .‬הרנה לרשות י אשר לא ידענו וסלף נה שנר נרות מסר צ ״• י * ז כ״נ‪ ,‬לנ שמא יטינ ג ס ס לינ*‬
‫נ*‪,‬־‪:‬׳ ך ‪ .‬המקור מתצמול ומדרש׳ עד כ ה ‪ ,‬כמו מיג ז׳ וחרעונים מריא עשפיר נ ו פ א כאלו היה כסיג יט־נ גוה שפירושו ג ף ‪•? J‬מ'‬
‫‪.‬מהר מצער‪ .‬ויסגי טורי ת־עיכהיזעעמ דקגילו אורייתא; נעורי ף וכל הרע לאיש ממן ו ד ל ג י ש י ן יהינ מוהגתא לפניגו כמינ‬
‫• וסיני; נ ״ א ט׳ • גיז ‪1‬׳ ?• ‪:‬ס*ח כל הקאפיטעל הוא עיפ ־דרוש הרע ‪ -‬״ ‪3‬ציל*י‪7‬ש§ע§האומנים וריעים ‪'• /‬והו‪ 6‬תרגם כאלו‬
‫היה לתונ הרע גפסיא' ‪ 5‬ן ׳ ל׳ ממורף עצל לא יחרוש ממהשז;‬
‫י הרנה מהם נמדרשות ״ ע*ד ט״ו • ק י ו ; י׳ ^ ו ״ נ ; ל״ג \ קיי א׳ •‬
‫‪.‬קצ״ז‪.‬ז'‪.‬י‪ * 1‬וכדומה עוד הרנה ‪ 7‬עוד מצאתי סרנה תרגומים עטלא לא שתיק ״תרגםילשון מירוף מזיון ״ שם י״ר רע רע יאמר'‬
‫מתרגם היה כתונ נמםסאוס אמרות מכפי אשר לפנינו ״ קאפ׳ נ׳ הקונה מ נ ר א ל מ נ ל א ג א מ ר דקכיס לאלו סיס לסיגר<‬
‫ע‪/‬סרועם‪ ,‬נ ש נ ט נרזל‪ ,‬ססנרון ה י ו ל ס ו ט ל א ופרזלא נציר*י‪ :‬כ״א נר רשעים ו ש ר ‪ i‬א דרשיעי למעיאי ראלי הים ד‬
‫ןסיס גורס מרגעס כשגט‪ .‬נכ״ף ־לא נני״ס ן ג׳ זי לא אירא מרננות לתונ‬
‫גמם •לא מרחל מ מ צ ות א רעם‪ ,‬י^ס לפניו הניסחא לא ס י ל א ע!‬
‫‪:‬ובנינו‪.‬לא ת י ו א ; ועוד לפנינו‪ -‬מ ל ו נ ו ס עס ) וסוא^סרגם השי‬
‫• לאא כמינ מ ר י נ ו ס עם ‪ /‬ה׳ ס׳ למען ש ו ר ל י וסרגם »לנ י והיימ‬
‫‪ P.‬ו ש ‪ 3‬מ י כאלו סיס כתונ‪:‬למען ם י ל ס י ‪ ,‬ו נ ד ז מ ה ה ר ‪ 1‬ס ‪ 11 11‬ש מ מ דימינא ממקרים כאלו היה לסינ ושמו; שם י״ע נעים'‬
‫הפנים למים‪ ,‬היומיא והיו פרצופי ולא דמיאמר למי‪ /‬היכנא'‬
‫* ‪ Him I • Q ^ S V O‬מצאתי שום ויאמ־י ס‪4‬דל‪ 1‬ירזפ ‪ W i‬למון דנני נשא לא דמין מז למר‪ 7‬ענין ום הוא אצלנו ‪ /‬מ מ ו מ י‬
‫‪ : . r , f v s :‬נל תרגומו נלרךפשטומזה יםללמוי כי לא יצא נ״ס ע״א( לשם שאין לעמם דומים וה לזה ‪ V‬אין פרצופיהן‬
‫‪,‬מן העסלגםעל מהליס רק ממסגר אחר‪,‬־ וגם משוגה בלשונו ג*ל דומהזס לזה ‪ :‬יי ל׳ פסוק ל״א ומלך אלקים ע מ י ‪ ,‬ומלכא וקאיא‬
‫ומעתיק נדרך‪:‬קצרה ומצאתי ט נהרנה מקומות סיטעו מורה וממלל ניס עמיעיא < כאלו היה כמונ עמו נפסימ * אית א׳ג׳ ‪i‬‬
‫נאלו היה לפניו נוסחאות אסרום‪ ,‬לעו ו ׳ ז ׳ ‪ : ,‬אשר אין לה ז^ין הדרשה ד אלן* צאן אלףילנל אמד ואלף גמלים ‪ M‬יס* < ‪$ M‬ד‪,‬‬
‫‪1‬־צימ לה מ צ ד א ‪ /‬והנה סצדא סרטם של קצור; זםרגם כאלו היין וקר לעצמי והי עאותאמוליס לצורך אםמי‪/‬לא מ‪$‬אמי עדיץ זספר» י‪,‬‬
‫לסוג אשר אין לה קציר‪ :‬ז׳ ו״נ ומגלם אל מוסר *יל‪,‬ואיך ללנא המדרשות‪ :‬א׳ ו׳ ויהי היום צהוה ביומא דיכא נמש *שמא עיין'‬
‫‪.‬לאכץרא ‪,‬־ ‪.‬ואולי עדיין םםר התרגום אלעלסענרימ ‪ :‬א ו י ל »״ו איס סימן סקצ״ז דהגיא צשם המדרש ויהי היום שנאי לאליש<‬
‫ונעסוק שלאסיז עד יפלס ‪ p‬נ נ י ח ‪ ,‬סרגם ואיר א י ל א דמפרימ ג*נ ל*ה היה‪,‬־ ונסמיך פ » ק י״ג ויהיהיום והזה אתמולי י׳ימ<‬
‫*ירא נכנדי( ‪ /‬והנה אק זכר נקרא א י ל ‪ ,‬ואולי מלגס לאלו אוי? שניעתא אולי ס״ללהמוגים דהמונ להתעכוא נראש השנה \ ונימי‬
‫^א־מווסל נא!ו < וכאל! נסי! א י ל נפסוק שלאחריו עד יפלח חן דנאמר ווגיז ונכסיו אוכלים ושוםים !‪ j‬ונפרט י י ה נ ק ר היו!‬
‫לנירו איל * מ ׳ נ ״ ז ‪ ,‬ו ס ק ו סוג על אפי מים ‪ i‬ועי מג מוגתא ? מירשמו<ושניממ נהמתו הוא דלי סויה‪ ,‬ומפץ תיגה שהייז ‪. i m‬‬
‫סוגם לאלו כתיב‪.‬נמ ג ו ב ג י מ « ל ‪ :‬י ׳ ד‪ ,/‬ראפ עשה כ ן ורה למעלה דכתינ ויינא גם השטו ע״ג סייגו נר״ה םאזידמ‬
‫ימיה< מסמנמא מעכלא ל ג ‪ 3‬ר א ומיה ואץ לגו סרגם על םינם להשטין על הנריום; ועל הך ר<^ ניום השלישי נס^ קאפי ‪' % %‬‬
‫אתןינן‬
‫ל ‪ * $‬י' די לםן ממר ס א מ ה נ‪3‬יא ולנגיצ ־ ‪ D‬י * ט ; והנואשי פינום שדק סרחנא ה״נז יויל<־ יאולס)יומא ף‬
‫‪.‬מנס^ נוחל ועללמי מן ס נ י א נניא ואולי ס״מ געקום אחד • ; ׳ ניום ליפזר לים צ* לשסז רשות מסהוניי ג ‪3‬׳ יי‬
‫»ים ד׳‪ «.‬וצוקה סציל זנמוגו ‪ - v‬ו ^ א מפלעא מן מוס! ב ו שא‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫• ‪*fly‬‬
‫ד‬
‫ז‬
‫‪y‬‬
‫אמ‬
‫‪#‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪3‬‬
‫ש א ד ו ת ותשובות ‪" t p f p ,‬‬
‫‪,‬מעיומו מיהר למילין <נ״‪ 3‬ט״ז ע״א(א»ולנא נןפתיו לא סטא ‪.‬לש״י ותוספות והערוך‪.,‬אנל אין וכר לתרגום זה נספרי התלמוד‬
‫‪.‬אגל ללגו מטא‪ :‬סם י?א‪.‬ילד ממון ית איל^י פרוםסון כניב ט ? מ‪5‬ני שהיה מאוסר לזמן חכמי שני התלמודים‪.‬בבצי וירושלמי׳‬
‫&'‪ i s . *P‬ג‪/‬וסל לסאמרהולס גןר יקלאכא! די מעני על עיגול {איכות ולמיס התרגומים הצלו‪ ,‬לאסף ולקנן כל המדרשים שנוכח‬
‫<מ;ה טז עינ( מלאך העעיגם^י‪#!$‬ן‪.‬לולס ש»ו*‬
‫ויותר נאום לקראם מ ר רש־ סמש‬
‫‪3‬ןולי ומדרש ולהציגם פה‬
‫|»ר*&פ<ו םיצוק^‪ .‬ומש&עי* על פלי מיציה ‪/‬יד‪0‬י‪8*1‬זלא מל מגילות ן מלככוסם כשם <‪1‬רגום אשר לא יסנן להם שם זה נשום‬
‫‪.‬אפ! ‪,‬א ר״עא‪ :‬ו‪ <.-‬ש ל א ל ! ומשדר‪,‬מיא על ‪ p‬מ ו ז י‪ ,‬ע ע מ * א איפן ועי רש״י מלכים פ׳ *!•ד י״ט דמכנה נאמת תיגוס זה נשם‬
‫ןגמזאלימ <ע*ע>‪.‬א<‪%‬שקההקנ?ס נעצמו ‪.,‬וכלסעולם ע״י מליש‪.‬אסתר ע׳ רי״צ‪ ,‬ונזכרו האגדות פס גלשונותם ‪,‬׳ ונתחיל מן‬
‫סלימ מפסוק זה ‪ 1‬נ‪-‬י״דן״ד ‪ t‬ואולם הר נופל ינול ונרד ‪,‬לוע סרגום ראשון של אסתר ‪ /‬כי נאמר נלשין המדרש ‪ /‬ספלת אסתר ‪,‬‬
‫*אספרישעאנרהם» לפתיל לטול לס נ״רפ׳ ג״ג‪/:‬ה;ומזגא כאן ותפלת עם‪.‬ישראל נעת שיצאו הרצים ‪ > /‬והטעם מה שיעצו זרש‬
‫בילקוט; ואולם סר לופל זה לוט‪ :‬שם י״ת < אך נשרו עליו‪ .‬ינאנ ‪ , y‬וחכמיו של המן לחלות מרדכי על סען ונדןמה הרנה אגדית‬
‫ןרם נ‪1‬ל‪ £‬עד לא יסתתים גיללא עלזסי כאינ כשגם ק נ י נ ע ״ ‪ / 0‬ממדרש וילקוט וגפרט כל האגרות נגלי פיק דמגילה‪ ,‬נזכרו ג״כ‬
‫ס^וגמשי עליו םאגל‪ ,‬ונפשי׳ שנעם יומי אנלא עלוי •מסאנלפ < נתרגום‪ ,‬כמו ושתי עשתה מלאכה עם ננית ישראל גשגס ‪ ,‬וציה‬
‫ןשא קג״ג ע*א( ‪ ,‬ת״לסםדא נפשו של ארם ‪ -‬מתאנלתעליו כל להניאה לפניו ערומה‪ ,‬והשתמש נכלי נית המקדש י‪ ,‬ושאל עצה‬
‫‪.‬שנע? ‪ A‬ך*די״ט ציהגם‪-‬מום יגזלו מימי שלג‪ v‬מטול דנטילו ענני *ששכר נדון ישתי‪ ,‬והודפת על שמית השרים שמר נרשנא ‪/‬‬
‫מפר שומא דעעשרא דאתפקדא‪ .‬נעידן סומא דקייטי )שנת ל״נ והךדעמוכן זה המן‪ ,‬ואסתר התנהגה נמציא המורה ומנתה שגת‬
‫ע״‪ (3‬נשגיל דנריס שצויתי אמנם נימות הממה ו נ ו ׳ ו ע ׳ ירושלמי על ידי הנערות ‪ /‬והניאו לה מאכלים כשרים ‪ ,‬וני המן היה לו‬
‫פ*ק דר״ה *'ותוספות סיגו‪ 6‬זה אע״פ שנדפס על פסוק ך׳ שייך םנלרטא עלצוארו < ‪ :‬והיה עקרם ענד למרדכי מזרנן נטולמא‬
‫לפםוקיזע‪ :‬כיה נ‪/‬המשל ופחד עמו מיכאלמיעיגא והוא דחשא דלחעא ‪ 7‬ושהיה להמן ר!ח נניס כענין ורו״נ ‪ ,‬זנגסן ופרש‬
‫וני׳ ע׳ ילקוט נאן נשםמנחימא וע׳ ירושלמי פי‪ 3‬ל‪.‬ר*ה ירש״י‪ .‬מספרים גלשין טרסי ומרדני ידע נשנעים לשון ‪ /‬ועיקר גזר ד ן‬
‫לאן'מנוארים כ״ךהתיגים ;‪ -‬ו ‪ W‬ך?נ מנר»‪«4‬מו^א‪1‬נינו על ישראל היה מפני שנהגו‪ :‬מסעודת אותו רשע‪ ,‬גם סדרום‪ .‬עד‬
‫?מןןנושעעס^‪- .‬ניאניגא ומל^ימוםא אעוו‪ :.‬נ א מה נ א סצי המלכות ולא דנר שמוצן למלכות‪ . ,.‬היינו נכין ניס המקדש‬
‫<‪/‬ש ר‪.‬אצ ש»‪4‬על מ שמועתה ?‪ 4‬לש״י וא;דס זו היא כשנת וכדומה עור הרנה נלאיתי לספרם ‪ ,‬כלם נמו למרמס זה ממס‬
‫מ״ט ‪ r‬״ ‪,. » r t‬למ״רד׳ סקיטפיםמלוסעלישיס דשגקין פתגמי שראה נמלמיד ננלי‪ :‬וראי* נ ר ז ר ה לזה כי תלמוד ננלי היה ננר‬
‫אורייתא מן לוס לגהוןימטול מילידעלמא ונו׳ < ד <ע*זג‪?/‬ג״‪ 3‬מסודר לפגי סרגוס זה‪ #‬דהרי סרגס פרשה וא״ו י״נ‪,‬אנל מפוו‬
‫מגיגה י״נ ע״ג( ‪.‬שם י״ט ואתעשל כעפר ואפר אקשו יתי לחדם ראש! א ג ל ע ל נ ר מ י ' ועתעטיף על ריפי׳ כא נ ל א ע ל‬
‫דאתנראקטיניואמסיל לאגרסםדאדעילעפר וקטם‪ ,‬ע׳ר&״י נרתי׳ • והנס אין שוס רמז רמוק נמרגוס ממאורע זו מנסו של‬
‫יהגיא דרשה זג נשם מנחומא‪ :‬ל״נ נ׳ממשפחמרם מ ן ג ג י ס ס המן ‪ ,‬דנתו הפילם עליו עניט של מיעי רגלים ‪ /‬והפיצה עצמה ען‬
‫‪ ; p‬ר ס ‪ q‬עיין רש״י וילקוט ‪•1‬׳ יוכן הוא ירושלמי םפ״ס דםוטס הגג ומתה ‪ /‬וענץ זה מקורו רק)מגילה ט״ז ע״א( ‪ /‬ועל כרסן‬
‫ממשפחת רם גן אניהם < 'ל״ג ך״ג אס יש עליו מלאך מלין ‪ 1.1‬התרגום סמך עצמו נדרוש זה על מה שנודע לגו מאורע זו מן ש״ם‬
‫מזרמין ^מלאכמ חרא פרקליעא מן ניני אלף קט־גוריא!• )שנת ל״נ נגלי ‪1‬ולם זס אין לדנרי ססרגום מ נ ל ע ל נ י ס י י שום הננה‪:‬‬
‫ע״א( אפילו‪ ,‬ט׳ מאומ ותשעים ותשעה מלמדים מליו מוגה ‪ t‬־ ל״ז ועפ״ז מנין ג״כ דנרי רש״י כשם שם מש מ״א( מלמד ‪ 6 0‬מ ‪• 1‬‬
‫א׳ אף לזאת ית;ר‪.‬לגי על בנוי דאהרן אמנני עיין ויקרא לנס מ ו ס ק וגנריאל כוסנ ‪. ,‬־ ופרש״י דהנוונס על מה שנזכר נע»רא‬
‫אמטמימ ^^נע^׳מיתת^נני אסרן שדרש ג״נ קרא זה ״ שם י״ג דשמשי כתג שטנה על ישראל ‪ ,‬ואולם גפשיטוס היה יכול לפרש‪,‬‬
‫אם לשנס אש לארצו‪ ,‬א ן עערא דפרענותא נימעיא^נמרנריא ו ליהש״ס סמך עצמו על מה שנזכר נסרנום אסתר פרשה ה׳ ו״א‪,‬‬
‫אין מטראלךא לאשני׳טורא זגלמסא ‪ /‬ז אין עערא ניתאלסקלא' ל ש ע ש י נ נ ו ש ל ה מ ן ה י ה ס ו פ ר ל מ ל ך ‪ /‬וע׳ג״נ‬
‫לפילי גסעניס ם׳ ע״נ> ש‪ 0‬כ״א ועססלא ראו‪ .‬אור נהיר היא פרשה מ׳ י״ד‪ ,‬נ י שמשי גאלם עם שאר עשרס נגי כמן ניסר ‪/ :‬‬
‫נשחקים ‪ i‬וםשגןא לא אססכלו נאורייסא אתעניד‪»1 /.‬יא נסירי ואחר שהיה ננו של סמן שונא למרדכי נלי ספק היה משתדל למשק‬
‫ורש״י היה לפניו ללר‬
‫מן לאחתא טצא ומטרא גסענית \' ע״ג>״‪ .‬מ״נ! !ד ‪#‬׳ שם האחת כל דגר‪ ,‬שהיה יכול לסבב טונה למרדכי‬
‫ב זזה היה דרך היותר נלון לפרש‬
‫ימימה‪ ,‬ושם השנית קציעה‪• ,‬להוה שופרשא כיממא^כו‪/‬דהות סלגום זס נמ״ש נפנים־‬
‫י^ירא כעין קציעמא ג נ״ג ט״וע״נ( ‪ ,‬י ואולם קרן ספמ־‪.‬פירשו הגמרא‪ ,‬אלא ודאי דלרשיי היה פשוט ןננלי קדם לסרגזם זם ‪, : a‬‬
‫נתלמיד‪/‬לכורמא דרישקא‪ ,‬ולתרגום איך אזמרגלא‪ c J:‬הכלל מס ואין אפשרומ דססלמוד יסמוך עצמו עלמה דמנואר נספר שסגרו‬
‫״‪.‬‬
‫‪ ..‬־‬
‫שהוצאתי מן התרגום איזנ כי נאו שמההרנס דרשות ‪ /‬מהם נמצאו ו‪ .‬׳•‪*::‬ז ו‪ .‬׳ ׳ י־ י• י סכם אמרוןזז״נ * ‪ -‬י‬
‫שני‪ ,.‬על אססר מונא נרש״י פי זנריס ג׳ ל ׳ ‪,‬‬
‫‪3‬תלמוד ומדרשית‪ ..‬ומהם היעה דרשות אשר לא נילעו לגי ‪ t‬נס ‪D t t i n‬‬
‫נוכל שמס‪ Cj,.‬סמאל ‪3‬ר של אדום <ך״מ י׳(‪ .‬שלא נמצא זכרו רק זיר ^ ~ ״ \• • ‪ :‬לניאולמלס טרנונא נסרנוס ‪ ,‬דסרנוה‬
‫נפרק לל אציעןר *זנש״ם )סוטה י״נ ע״נ> ‪ #‬ורוני הדרשוס כני משתמש נתינה זו על פלטין המלך ונמצא איזהו פעמים נאך‪,‬‬
‫‪C‬‬
‫אחרים‪1‬‬
‫מצויינים נשם מ״א )סייגו סרגום אוזר או הוספות‬
‫וכן נרשיי עלנים א׳ נניאור כסא שלמה זננר התעורר נזה המכס‬
‫^ו^ע״פ רסיס כנר‪1‬פני בעל סערוך והזכירו ה״פ‪ ,‬ננ״ו אין זכרו ‪,‬רי״צ ״ וכאן עועתקין דנרי הש״ם‪ ,‬זרינ הפתיחות למגילת אססר‬
‫;‪.‬׳•‪.‬״ י•‪•.‬‬
‫•••‬
‫י * ורשיי עלמיונ‬
‫׳‪/,‬‬
‫יי •י‬
‫משים שלנו ומן המדרש ‪ : ,‬וענין נסא שלמה ענואר נילקוט נשם‬
‫לא נשאר לגו לדנר ע ו ד ‪ ,‬רק מן סרגיס סעש מגילים י מדרש אנא גוריון‪ ,‬וסיים ז נ ס ר ג ו ס מ ו ס ף ‪ /‬׳ עכ״פ סרגו©‬
‫‬‫אשר מ א י מ ו נ י ם לי מ ר כיה נונמ עיגילגזסימ שני היה נגר לפגי נעל הילקזס‪ ,‬עגין הסירוס אשר גססה מללע‬
‫י‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫‪/‬י‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫‪: i‬‬
‫‪c‬‬
‫;‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫סחךן‬
‫‪f‬‬
‫שגא‬
‫בכ‬
‫'‪ 635‬אס המלךיכזנרקצמ ל נ ‪ #‬יוסף הכהן נגד הצורר אפיאןישמה‬
‫־' נם*נ מעסיק מן ספל* הצורים *סרנה מנינים משלמה ומן חירם‬
‫לנינואמיומי׳־עצ אורנן הניס מסופר שעה; ונכי נכיא‬
‫׳ע״ש‬
‫*רניא ומלייא"< י ולןאאר שתיתני ‪ '1‬ואפת שגשמני ל׳ ואשחנישמ‬
‫]סקיפתא יתי זינילמא; מניא תרגום יונתן על פסיק זה ירמיה ף‬
‫י\' ע״ש דונ‪0‬פירגמוונ| ע*י צג כדנצ^מס^יג׳ מאות' ו ש שי ם‬
‫‪g‬‬
‫י"אולם לסנהדרין צ״ו‬
‫^מ‪.‬ין טעונק נ מ ץ דפרזלא וכי׳‬
‫‪.‬כגרסא ‪ 5‬י• מ א ו הלנר ‪ • /‬וכל ענין הסיפור מהליכות ירמי׳ על‬
‫"קורי אנוימ הוא נמדרש קינית ן שס על פסוק בהראותו כסינדיוי‬
‫כםפא דירי דסנא אמר ד׳ מ ר י‪ 7‬ת ל ו ו ת א ‪ a‬ולפנינו ‪?3‬ןרגיס‬
‫ואולי‪ .‬כוונחו‪ .‬מל הרגום‬
‫מגי ‪3‬׳ ת׳ לא צאמר מרי חלוומא ‪/‬‬
‫י י ר ו* ש ו מ י לנ נ א י ם * איש יהודי כ׳ ושמעי היה סייג ‪^?OMTIV‬׳׳ י ג״נ גתחגר ע״פ המדרש ואגדות מזיל‪,‬‬
‫דימקעיל נדינא למשה" ד י י נ א דקושטא לא תצער ורנאנעמך׳‪ - ; < ^. .‬־‪ . . . .‬ג ~* אכן פ'א׳ ט״ז י מעלית נעמי אספקתא‬
‫לא מלוט ‪ /‬הנס סיפא דקרא נמצא נאולקלס פ' משפטים כ״נכ״ז‪ * ,‬למיטר שלא ויומא טנא ‪ /‬נליל ללא להלכא נר מ ה ר * ן א ל פ י ן‬
‫הרגום על נשיא געמןילא מאור ‪ ! 7‬אולם הך דייכא דקושעא לא ז א מ י ן*)לינמומ ע״ז ע ‪ o‬נאמר סתם אמרה לה אסיר לר ממום‬
‫'הצעל ‪ */‬עלאלהיס לא תקלל אינו נאונקלסולא כירושלמי י י על‪ ,‬י־שנס‪ ,‬ואולי מתחימין ד ש נ י ם ״ ע ש ר ע ל להוא דאולניתא ‪,‬‬
‫י פסוקהפיל פור מסיים• דהכרין נתינ וכנני ימא יםגון גניי גגי ‪ a‬אגל נתמיס מפורש;אלפי ם א מ ה זוזם לנ^עאינו רקדרננן‪,‬‬
‫אנשא על ארעא ' העל ן לשין אונקלס פ׳ וימי מ״ת טיז על קרא ‪ -‬וכן' פרשיי כאן אסור לן יחוד עימוד אשא היא •־ דהוא ת ר סויה‪,‬׳‬
‫וידנו לרוב ‪3‬קר‪ 3‬סאיז; על הנתונ הכסף נתן לך י הגיא הסיגום י ז‪£‬ולס נתרגוס נאמראפקילנא דלאלמ‪3‬מ‪3‬אדא ע ם ממימי א‬‫עליך אתקיים כסנא רנתינקישא דיהנא לנחירי׳ דחזירי׳ י מיתיר עם עלו״ם דאינה רק גזירת ‪3‬״ד'* של לול י < ע ץ ^ ן‬
‫ישני‬
‫וכו׳‪ ,‬ואס דמי לאתתא דשפירא זסרי טעמא •י‪ ,‬לשון תלגיס משלי * עינ(‪ >:‬וסנה ׳ ההמום נזה וכן'נסך דאנו מייגיס נתרי״ג עצות‬
‫ןי״א כ״נ ״ ונהאי שעתא דהרתי׳ אסתר למרדכי‪ .‬רכינ על סיסיא ‪ .‬ואסירא לנו ע״ז העתיק לשין סננלי ‪ ,‬אולם נמרלש לריש לאסור‬
‫'ענתה ואמרת עלך אתקיימא י דנתינ נלתוני קדישא ‪ S‬מקים י לילך לנתי טרטיתות ואסול‪-‬לליןנגיה שאין נו מויזה ע״ש ‪ .‬פסוק‬
‫י מעכיא מסכינא ‪ ,‬יומן קלקלתא למנילי רומא < למותנא יתין עס גי י״‪7‬נאשר תמיתי אמית ^ אמריה געמי אית לן ארגעדינימזתא‬
‫פלטונין וכורסא יקרא מחסין יהין ‪ 7‬הנה נתרנום םהלים קי״נ ‪ : /‬רגיממ אמאץיקידתימרא והטילמ סייפא זצ ל י ג מ י ק י © א ‪,‬‬
‫ח׳‪ ,‬לא נמצא תיגוש זה ‪ /‬ואולם ליונתן שמואל א׳ נ׳ ח׳ ‪ /‬סיגום י תימא איך אפשר לכלול מיתת סנק נכלל צלילת קיסא ‪ V‬הרי היה‬
‫קרוג לזה אכן ג״כ בשינוי קצת ;׳־י וכן התרגום על הפלת מספדי * מיקה נצואר כמפורש ‪3‬סנהווין‪ 7‬ועוד רק הנסקלין היו ומלין‬
‫למחול ל׳ לא נמצא לפנינו לתהלים ל‪/‬י״‪ ; 0‬ויאמר מרנינה הלה י זלאהנתצקין ולגר ראיתי להרג טורי והב אהע״ז סימן»״ז׳ העמד‬
‫העץ גנוה ממשים אמה‪ ,‬י ועל מרדכי אתקיים מה דנתינ נכתגי וייא״ר התמים יזה עיש י‪:‬זמסםתוגם&מר»ס לאמ^א<סנלל»>ןי«» ה‬
‫קדישיי כד רעי מן קדם ד׳ ארחםי׳ דגנרא אוף נעל ינגי׳ יתעכון י קגירםא הפירוש‪-‬של ו ניס הקניות לימפרם׳לגמ׳ ינמיס ומדרש ״‬
‫״• עמי׳ כן היא גתרגום משלי טיז ז׳ ״ ענ״פ וניט לדון כיי תרגום זס ‪ :‬ג י מ׳;;‪:‬זזכ‪3‬ש*צרא שהולמא*די||ד^^ליקא ^היכמאדענד‬
‫*נעז*י‪ f‬ןאגסווין ו״א ע״נ‪ f‬״ ד׳ וא״ו‪ ,‬ליס‬
‫־* מאוחר‪ ,‬דחון מה שהיו ערוכים לפניו כל אגדים נ‪3‬לי ועלר& י ‪ ,‬פלטיאל נןליש‬
‫־ ־• הנה גס תימס לסונים היה מ ל מכס עיניו ן * *‬
‫‪ :‬אצא יכיל י למפליק לי׳ על דאית לי אתמא ליס לי דשו׳למיםב‬
‫; אוחררתא דלמא תהי למצו נניתא ‪ ,‬סייגו משום דאז היהרשוס‬
‫לישא שסי׳רשיס וגס נמקום מצות ינום גם בזמנינו לינא איסור! ‪,‬‬
‫‪: n ^ W H‬נם הוא מן העאוהדים‪,‬‬
‫שיך‬
‫י ‪Q V n f i‬‬
‫י ‪••-.‬׳ונפרשה א׳ פסוק א׳ ‪ :‬ואף׳דלא היה ינוס גמור ‪-‬מ״מ מצזה הוס זאיםור ליכא ^•ומפ!ז‬
‫י • י־; י‪• - .‬י• ׳ •‬
‫^ א הדין ' יהא לכון ‪ :‬מסיים דחשש ני אשתו הממה נדנר< ולמדרש נאמר דמשש שהיאה‬
‫והינדין' כתינ ומפרש על יוזי וישעי׳ ‪/‬‬
‫יי־ לסווא ‪ /‬כליל אתקדשית מגא ופססא < ולזרות ללא נעמא דאזלין ־ מופנית ולא ידע עמידות הלכה דמואני ולא מואוים ן נםו^הספ׳‬
‫; זעוגד אוליד ית ישי ומתקלח גחש ונין דלא אשכמית נייעילאונו׳‬
‫י לאסחזאס קדם ד׳ תלת זענא נשסא יכו׳ •‪ /‬הנס ניילתן‬
‫י לע״ר כ״ט( לא נמצא (את ‪ 7‬ואולילוולתז עלמרנים ירושלמי י ועל ההיא עיטא דנחש ונו׳ גניוס״פ ראשון ן דישימסמעטיו של‬
‫י••'* י‪ v' *' -‬ד‬
‫‪ i:‬י י ‪••;,‬־‪*.‬ל ‪4‬׳‪• :::‬״‪<•'• •.:‬ממ !׳‪.‬־זג*‬
‫•ג‬
‫עלון אמלק די‬
‫* נניאים » ‪j‬׳ ע״ו אחזו לנו שועלים‬
‫‪ .‬גער דננו מל עסק נרכתא וכו׳ ‪ /‬משנטו דדן; פירושו זם הוציא מן ‪ -‬ח ר י י ח ר י י ן י י ן ח י הוא ע״פ המדרש כמו הינמא ואסדגו‬
‫ל ‪/‬אדם ומזה ואמפיד מרימ^מאעליסון‬
‫* הרגום ירושלמי על התורה‪ ,‬ס״פ נשלח קרא יינא עמלק; ואולם״ ‪ . * • *.‬י ‪.‬׳‪. 1'.‬‬
‫^ פ׳ נ׳ וא״ו‪ ,‬שמאלו מחת לראשי ‪ ,‬היכמא דמסונר תיינילא ית־ י איכה ‪ /‬וכן נ י המרגלים מזרו^ט״נ ודנוולהיל על איי; ולשניל‬
‫‪ 2‬ינקא‪ ,‬נמשך לתרגום אינקלם פ׳ נהעלוסך נאשר *שא האומן את ‪ 1‬עון שלא שלחו עבדיהם צענשזךל״ו ומדרש וכן הו דרשהלקזעי‬
‫היוגת כמא דמסונר מזרגיינא ‪ 7‬ובירושלמי נאא דמםונר פדגוגא ‪ X‬רוני דיסישיעותקים נעשנה !לילה ז מפתגמי אולייסא( ויום נזכר‬
‫ע ״ ם ‪ ,‬וכן כאן פסיק י״נ מצנים נראו בארץ מגיא כנר ^מעתין ;לנעיוש ס״פ תישא ונאנוס דרי גסן‪ ,‬והדוש על קרא טנעווארז‬
‫‪ f‬מה דאמריתלי׳ ואף יס עמא די ישתעגרון בסין ואק אנא ונחר י״ שעריה טועו וארעא מרעסא על לי נכסו מ ז י ר א עני? זה לא‬
‫ל ן יפקוןגקנינא סגי ‪ /‬לשין אונקלס פ׳ לך ט״ו»״ד < י וירושלמי ‪ :‬נמצא לסנהדרין צווע*‪ 0‬אשר עדנר מענין טניעסהשערים רק‬
‫לזכר ‪ /‬ועד כאן לא יהנין נווסהזז‬
‫'ומרגום שגי‬
‫סם ארגם ואופן אמר ע״ש ‪ ',‬ואולם נפנק הדרשות נמשך *נכל‬
‫סייגו‬
‫ן ממומו אסר לדגים ימשלעייעלהמומןד^״ו הוו* ‪© i W ^ n‬‬
‫*זה מותאמים עם מדרש סויגו‪*,‬והמעיין" מ‪$‬םימצא כאן מועל«ז>ם‬
‫ז דנריו וע״פ סיוג גם נלשוןאקהפ‪1‬ש‪£‬שנ‪#‬סיי ונפי הלויאא נעשה‬
‫ז הרגוםזהננגלנישינסהגאוניםאן‪1‬ויל< נ&ר‪1‬סמקוממתמוומ‬
‫‪ :‬מגיר לשנה את ראשי הישינות ע׳ז* גי; שרו‪!§«1‬הסהר ו ר יש‬
‫; מ ס י ג ת ן די מכותיה ממפרנםיןכל עלמא ונו׳ י ועוד נסמוך‬
‫פסוק ס׳ ציארך ו‪,‬א ג ‪ 3‬י ת ד י ג א דדאין דינך וכף ו ר ‪ 3‬ן י ס‬
‫לא נ א לגית •‪:‬הודה דמי לדוד מלכאיכו^־ נוינסגעל לאשי;ה&ות‬
‫יסהי׳ סגית ד ו ד ; ״‪ ».‬ועיין גיכ נסוף הספר היושגמ ‪3‬גגים זיתנגא‬
‫״נני מדרשא עם^מנריסנהדרין ‪-< 7‬ושארעעא דצייתיןלקל ריש‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪c‬‬
‫‪Ci s‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪r‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫ז‬
‫;‬
‫קטנים‪7‬ואתא‬
‫גישעי׳‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫ז‬
‫ופסיפס‬
‫לאאפססא‬
‫""‪cc7nT‬‬
‫‪.‬ותגובות ‪«»:‬ןי‪- 1‬‬
‫‪s^r‬‬
‫;‬
‫)סייגוהשעריםמניסמיק(עי‪.‬ואסאפרניטוסונלססזילאוזרק קהלםהואג״למהתרגומיםה»‪6‬ןנ‪1‬ריס ‪ : ,‬וגנרסולפניואגרום‬
‫י מ ן דמי׳ וסאינ ימי׳ ואפיו פאח ע״ש < מכ״פ ראיגו דתרגום זה \ נגלי וירושלמי‪ ,‬ונפלט מצאתי שמס מ ו א שמות מלאכים אשל אין‬
‫׳ » הוא מאוחר ‪ :‬אחר סנגל סיסלוכמ עינינו םרגום &נ׳י ‪,‬על מנילה‪!^ ,‬נרס נמלמ ד ‪ ,‬נמו פ׳ יו״ר ל׳ גם נמועך מלן אצ תקללונו׳ גי‬
‫‪ .‬אסמל אפר נתמנר גזמן הגאוגים * ‪ ;:‬וגם תלגום העוס נלי ספק עזן השמים וגו׳ ‪ ,‬ארוס ר ז י א ל מלאגא‪,‬מכריז גנל יומא‪ ,,‬וק‬
‫• גתמנר נז»ן וה ומוזכר ננל נערוך ערך נלזגלקא עיש * זולת זה ! מ ה שתמס פ׳ ג׳ י״א ‪ /‬את הכל עשה יפס נעסז‪,‬אף ים שמא רגמ‬
‫־ התרגום א י נ ו ארגנה נדלשוס כמו שפר תרגומי סמ‪ $‬מגילןןן * ; י דהום מפרש עצ א ל ן ש ס י ה כפיא מינן זנו׳ ואין למל זה שום‬
‫‪^ crr.-c‬רמז‪.‬נשים ומדרשים דשם המפורש חקוק על אגן שתיה ׳__• ונפרט‬
‫‪ :‬יז‪:‬׳ז‬
‫י ‪ " ,‬־ ‪ -‬ל — ז ו־‬
‫י‪,‬׳‪.:‬‬
‫• לנו לדני עול מןהוגוםקוהלמ *יאשר‪',‬ממנה ‪-‬נפ׳ייגיייא דנ׳־י חכמים נדרנוגומ ג‪5‬נרשמה‪,‬מרי ה ל נ ת ן‬
‫י‬
‫נדרשות‪:‬נמו יסר תרגומי סמשמגילומ ‪ /‬והנה ? ו ע ר י מ ד ר ש י ן ‪ • ,‬זזה מורם שנגמר נזמןמאזסר‪ ,‬ניעי‬
‫‪,‬‬
‫מאונים שעסקו נאיי כק נאגחס ונננלגסיווו ההלכות ‪ri‬‬
‫ואנסנו ידענו‬
‫; כססיל פסנמי‪.‬נ נ ו א ה דאתנ?א שלמה קסלת‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-..‬‬
‫‪ .‬דקוהלת אינו רק מ כ מ עז של שלמה ולא מצד םנבואס ‪ ,‬עיין ‪ ..Vj‬״ ‪ - . " ,‬י —‬
‫‪ ,‬בעוילהז׳ ע״א( ולא נחלקו נלל גקוהלת וסומנ״ס דסיל פ*ט מה׳ • ך ן י ן ^ י { • מנל׳העקינן ני ערג ס איצקלס עדיין אצלני מימי‬
‫ך מני^הטועא׳דקהלה מטמא את סילים מסיים אעיג ד מ כ ע מ ו ״ ׳ ‪ - , ,‬עזרא‪ ,‬ונסכם נמשך הזמן ויסדו אונקלס מסרש‬
‫י ש ל ש ^ מ ה אלממ דנזהלינאמאן־דפליגוציע ‪ :‬א׳י״נ‪/‬אני 'נימי מזרנן הגיס ל‪5‬גי ר״א ור״י‪ ,‬ורדף נכל עת רק אחר הפשט ‪,‬‬
‫‪ 3‬ןהלמ הייתי מלן‪ .‬י‪:‬ופדר לפג* אפמדי מלנא ושיוי‪ .‬וטרד ימי׳ מן » ומפני שהיה מיוער ל ה מ ו ן ה ע ם הרחיקכל ענין שיכול לםננ‬
‫‪ - .‬נורסאמלכומא‪ /‬כל העניןמשלמה דאטרד ממלכותי׳ כגיטין םית אמונת שיא וטפל עיי פשטות המקרא יכן נענין הפצות אצו אשר‬
‫ע״נ> ונעדרשנזכר ענין זה רק כענין ידוע זמפולםס‪ :‬נ׳ ה׳ ‪ \ ,‬מסורים לכל תרגם לפי ההלכה ‪ ,‬י ויש לסיסץ כחן וכתנסם על‬
‫‪. ,‬נגשים לי גגות ופרדסים אנצינימ לי לרמין נ י נ נ ה‪ .‬נכא ן יש טיס ‪-‬מזוזות‪ ,‬דלפי פשוטו שיכתונ על הדלת עצמו‪ ,‬לכן תרגם‪.‬וס;ס‪3‬ינן‬
‫ד נ? נל סענין נזכר נמדרשפיסקא ננסמי < שמה גאער נזה״ל נלימי יעל מזיזין ו ש ק נ ע י נ ן נםיפי ניתך ‪ $‬היינו שיכתוג נפ״ע‬
‫‪ *:‬לי נתים •אלו נסי כנסיות ונסי מדרשות ־ נטעמי‪-‬לי נרמים אלו י זאסיכ יקנע נסיפי ניסא‪ ,‬וכן תרגם פ׳ משפטים ן״נ למיד ונשר‬
‫ו סורו© סל**ימ שסם‪ mm.‬שורות שורזס לכרם‪ ,‬כדמנן זה‪ .‬ורש ׳ נשרה טריפה‪ ,‬ונשר ו סל יש‪.‬מ ן מ י ו‪.‬א ס י י א' ‪ ,‬ז&וגם פ׳‬
‫‪ :‬ל ן ו ״ ע ‪ :‬נכלם ‪!1‬לנס עיש < ־ וסנה שלמה לא עשם ישינית נימה ואתחנן ג׳ ו״ם ‪ V‬ההר העול הזה והלננ ן ‪^ .‬טורא טגתא‪ .‬ז נ י &‬
‫י דנזמגנ לא היה עדיין עיר‪.‬ימה ׳ ‪ -‬וידענו דנימי נית שני צננימ י מ ק ד;ש א ‪ ,‬נמו שניאלו נשים‪ ,‬כיומא ליט ע״נ> דמפ״ז נקרא‬
‫*‪:‬ע״יהורווסונניו ‪ -‬רק מנרס ניננס יש ראי׳ וישינת חכמים •נהמ״ק צננון‪ .‬סמלנין עונותיהן שצ ישי אל ״ ‪ :‬והשסדצ ננצ גגו!‬
‫מקרי נרם‪ ,‬ומתוך המדרש נעתק כאן נתינים סינת י נ נ ה ׳ ג 'להפריש אמונת ומול ועונש אשר לא נתנאר מפשטות המטרתי‪,.‬‬
‫ר ו׳ ה‪ //‬עת לחנוק‪.‬זעת לרחוק מחנק עידן נחיר לגפפא אתתא ״ ‪ j‬ונגר הנאתי לעיל המס מזה ‪ . /‬והיה סלגימו חשינ וספון נעיני‬
‫•י ועידן נמיר ללמקא מגפפא נ ש נ ע ם י מ י א ו ל א ‪ /‬ומז^ע לא • נעלי התלמוד ‪ ,‬ולא סרו תזיל להניא ראיות ננל עת מתרגומו‪,‬‬
‫‪ r‬הרגם נימי לדומה ‪/‬־״ אולם נקרא נאמר עת לרמוק עמגיז ‪ /‬ולא נאשר פרטתי נפנים ‪ ,‬כל המקומית נשים שכונסו דבריו \ ויש‬
‫!׳ נאמר‪ .‬עת שלא לסגוק ‪ /‬והנה האשה נקראת מחנק ‪ ,‬ואמרו)שנת להוסיף ע ר מה שמציני)יומא עיגעינ(«פלם כהן נדול ניום‬
‫• ;סיה ע * ‪ 0‬והניס הראשונים אמרו שהנוה לא מכחול עד שנא ניפור ל א י ע ד י ע נ ד ש ו ל ט ן מ ד נ י מ» ה ו ד ה ‪ . ,‬ג נל‬
‫ד‪ :‬ג״ע ולעל איכ אמה מגנה על נעלה ע*ש ‪ . ,‬ראינו דאיצ לרסקה כתפלה היא בלש ז הקודש‪ ,‬ודנר ו^לנד נלשיןמרגוס ‪ ,‬אכן דנל‬
‫‪ ,‬י בימי אלמה • ולשים לה לנחיל וללגוש נגה צגעונים רק שאסור [ ו ‪ :‬הוא תרגיעו של אינקלם על קרא גנרנת יעקנ פ׳ ר מ י ׳ לא‬
‫וכאןשנאמלימסלרחוק מסגק‪ ,‬שצריך להרמיהה י יסור שגט מיהודה‪ ,‬הרגם לא ^עדי ענד שילטן מדגים יהודה *‬
‫׳ י ^רוננשר‬
‫‪,‬ומפ״ז הכניס נתעלמו לשון‬
‫!״ ‪.‬לגמרי ומפיו סךג© על שנעת ימי אנלוס‪ ,‬וכמדומה צי שראיתי כן ודנרים שננתנ אין לאהרם נע״פ‬
‫‪ ,‬נס׳תולרום אדם מהגאיז»סל?ז מויילכא ‪ H#‬ב׳ אוו ללכת ^ נית התרגיל‪ ,‬ענ״פ למדין כי עוד קודם אונקלם‪ ,‬היינו נזמן ששמשו‬
‫?׳‪,‬סאנלוגוץ והמיית? אל לגו ויתן ל^ני׳יעילי דעיתא לנתינית ע״ו הכהגיס נמקדש ד׳ היה ענין התרגום יריע ‪ /‬רק רנשתכמ הסדר‬
‫ל‪ •.‬ע״א> ‪ :‬ז ‪ .1‬י״ט ‪ :1‬הסכמה סעוזלחכם מעשרה שליטים ומיכמת ׳‪:‬ויסדו אינקלסמחדש • י סרגים יונתן מקונל ג״כ־ מגיהנניאים‬
‫י‪ :‬יוסף נר יעקו וכו׳ גם נעורש הזהלס נדרש על יוסף ואתיו‪ ,‬אילם •י זמינא גסלמוד הרנה ממנו ‪ /‬ולנר כראיסי!פגים כ»*שירס לגורה‬
‫סמה נאמר‪.‬המכמה תעוז ‪.‬זה י‪.‬ע ק ל ‪ x‬מעשרה פליטים שירדו •להשתיק לשון אונקלם לא ילבש גגו שמלת אישה אע״פ שהיה קורם‬
‫‪ : i 3 w M‬זצא‪.‬ידעו^וםף‪.‬מי‪.‬ע ש ‪ 4‬ועיין לש״ן ?אן שהניא לונרי ?נ^ם‪/‬מ״מאונקלסלאהיה המחדש‪ :‬וכן ראנו ני גלל מקים^‪:‬‬
‫ממרגםואולימ״סנעדרש ‪ :‬׳ \ מ ׳ ‪ ,‬מ ס י ע א ‪ 3‬נ י ס ו ר נ ש ק ה ‪-‬דלתמנסרנ!גנניאים מ־גס ד מ ק ס ל י ן נ ם ל ^ ׳״ ויזלסג‬
‫‪/‬׳׳ ^ מ « ו י ‪ :‬׳ מתיו למסגר לצלמא ־)םנהדרץ ם״ו ע״א>*לנשקה ל‪ .‬נענין עילם הגא מתרגם מ מא תנינא »‪) .‬ים* ‪ ' .‬י ״ ו ( מ י ‪.‬‬
‫םינם‪.‬עד למוםין מ ‪ 1‬ס א‬
‫^‪«#‬״‪»».‬ס‪ ,.‬י ולהתרגום היא מקוולגיל *יהיה'אי^־ו שצ ^ יכיפר ^ ם עון הזה עד העוסין‬
‫ז׳‪:.‬‬
‫י צא‬
‫<וג‬
‫»יי‪0‬וכןתיג‪:‬‬
‫ימי ואינן ואל ימומ‬
‫אונקל פ‪/‬ורכה‬
‫מיד ‪ v‬ילודי*‪ .‬ומילל הע;ין»זא )שנת קג״א ע״נ מ״נ ע י א ( ׳ ונמדרס י ר ונן וחיי עלמא ו מ ו מ *ס נ י נ א אל ימיס ז ולש סוגם ר ?‬
‫זע׳ רש? כאן ן י ״ ן י ״ ‪ ,‬וקם שלמה נעא ‪.1‬מיאים מפני דהי\ נקראים‪ .‬לפני המין העם והפטורה‪ ,‬ועל מולה‬
‫״ י ?‪» :‬ןוהלמ לל‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫ך‬
‫‪^J|{J^J‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪z‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫?‬
‫‪v‬‬
‫ד‬
‫{‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫;‬
‫י‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪t‬‬
‫‪4‬‬
‫‪t‬‬
‫‪y‬‬
‫‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫ם‬
‫מ‬
‫^ ןעל נמוןי< ליון• ולא ק רין גהפסורסבמס •‬
‫ז‪»1:‬ל»פ ו ל י ׳ ^ ‪ 1‬ל ‪ €‬י ן על הרהורי לנאךאגסא‪.‬ובלא סהוי בכן ׳ לנר‪.‬קומו‬
‫<י;מומימיאס ‪.‬מ? קדם ד׳‪. :.,,‬הא לנר‪.‬אכתונ נספר ־‪ .‬לא סחשינ להלרמלמיגם ‪ . ,‬ונריש מגילה נתנו מעם אמר ונשמע‬
‫ל‬
‫ך*א»מ^<^‪.‬ידוסי‪.‬י«שה»׳‪ .‬יעל מי»ר‪.‬סהויא‪.:‬מקיםפמגם ומ קול שלא יהרגם לחיניס מפני שיש גו רץ משימ ‪ 5‬סרןם‬
‫^ י‬
‫ג ד ן נ ״ ה ן י א מי‪:3‬ע״‪ 0‬ללעניןוה ; ״ ו מ ל ו ה מזנלד‪.‬ני סרגי© \ יר שלמי היה גינ עה״^עמגמי א״י^• והיה גודלגלתכמי‬
‫י‪ .‬וספלמוי‬
‫\ י י י •י <‪ -‬י‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫״‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫שאלות•‬
‫****** ‪t u t‬‬
‫‪flWrvi‬‬
‫‪?.:‬׳‪.‬־ז‬
‫״«‪r.‬־״‪&7v‬״‪•~:s1r::‬‬
‫כנ‬
‫ש ת ס ר י ח ; וטודן* היינו לאהרשתסריח •״ י ״ א ע י כ ר ש י י‬
‫שלא יחשווחו‪,‬‬
‫ל״ה בחלוק לבן ש א י ן ב ו א י & י א‬
‫אולפפרש‪wf‬ל*י‪v‬׳‪iu‬‬
‫גלהרבה׳ ו « ט י י ש ר א ל א ש ר גסתפקו‪ V‬אס ‪ $ , %‬י א ט ע י ת ה ק ד ש ־ ; ‪f‬‬
‫‪ .‬ד‪:‬׳~‬
‫ו ר ו ו * ללא ש ‪ ; r‬ה ש י‬
‫׳פירש**"אשריגםצא אצלגו‪':‬על ‪6‬סבת הביא גס כן יפירזש‬
‫י‬
‫בא‪.‬לנוי באסה! םן אבי' התעודה ה פ י ש ן ע״ש י‪ .‬י״ג ע״א ל‪-‬ת כ ש א ש ת אסור בעש? ת‪.‬םלאכה ‪7‬‬
‫מ^פורססדש״‪-‬י ד ל ; א י פירוש־יזח רקםיוה&אייי ל ב ד ‪ ,‬כ ת ב ו י ש ״ * ס ב א ן ם ש פ ע • דבליל ת ש ע ה באה • מ י ת ר‬
‫בסו פרש״?זד‪.‬ז‪3‬ג*‪ A «1‬גז ר < •לברי הימים •יל שירדנו בעשיותסלאבח‪,‬יאולםרש״מפסחיסג״דע״ב> כותב‬
‫בבירור שאינם מרש״י ‪ ,‬כסו שנודע לבל ‪ /‬ומבואר‬
‫ובבר התעורר‬
‫בהריא דגם ליל טיב אסור בםלאבה‬
‫בספרי גחלג ישראל‪•7‬״׳ ובאשר ל ם ד ת י ' מ ס ב ת תענית ע ל םתירה זו הרב סגן אברהם ה׳ טיב סי׳ תקנ״ר } ורמז‬
‫‪ ,‬ט״ו * ז א דית‬
‫בעיון לנ\‪/,‬וזוקדתי בעין בקורת ע ל בל דבריו פח ‪? /‬וליל חרב סתריי ברלין בגליון הש?ס‬
‫ס צ א ת ! ד א מ ת ז נבונות • וברורות א ש י י ת ל ו ' ! עדיהן ובקבלה הוא אוסר י פרשי* שהנביא סצווז לישראל‪;.;..‬‬
‫מצדקות ‪*-‬ביאתי אפשרות בלל'שיהיה פירוש זה סן ותוספות הגה ש פ ב ר ש ״ י סוסיף ד ב ל ת י ב י ‪ :‬ש ה נ ב י א‬
‫ר ב י נ ו ה ג ד ז ל ר ש י י ; ובבר בהערות שלי הנספחות לש״ס ממהיר וטוביה לישראל ק מ י קבלה ‪ ,‬ואולם ראה ף ע ״ י‬
‫ת ח י ש ‪ :‬בבית הדפוס המפואל ׳שטיד ע ט ט ש י ב«ע״‪ 5‬לחולין קליז ע י א ( כ׳ דםפיז סקרי לבוץ נביאים דכר*‬
‫\ויעןדגרפהו איזהגהעו״ות ׳ נ*ה י‪ ,‬אולס‬
‫‪ rfmstf&w‬קבלה ספני שקבלו בל נבואה לפי צורך הלור והשעה ‪I‬‬
‫^ ע ׳ ש ו י ת ח ו ת •אירסי׳ם׳ דהתעורר מ י ‪ /‬״ ‪ . . .‬י ״ ח ע י *‬
‫הפגיגרזגעקויבךםתרגטיגן בתהליס‪ .‬כללשון‪,‬שועד‪,‬‬
‫וצעקה לשון פגינה ‪• ,‬י והנח חוץ םזח *שה‪ .‬התעודה‬
‫‪:‬׳הסתירות א ש ר טפרש״י ת ע נ י ת י לפירושי חחבס דייצ ר ר ש י מ ם ג י ל ח ד י ב עיב> מ ת ב י ל י ב א‬
‫• ‪ 1‬ז ; ; ‪ : » ^ ,‬־ ׳ ר ש י י ‪ .‬ל ש א ד מ פ ג ת ו ת ‪ /‬ל מ ר י ן א נ ו כ י ל א תרגום בכתובים‪ ,‬ע׳ לעיל םי׳ ל׳ באריכות מ ה ‪ .‬י ש ־‬
‫יצאו ממקור אחד * ואב אחר ^לא הולידט ואציג להוסיף לרש״י בפירושו לתדןליםאינו מביא בשוסמקיכן‬
‫הסתירות ע ל ס י ר הגמרא ״ ר ש י י תענית ב׳ ע״א ד״ה תלגום ע ל ת ל י ם וע״ב לא היה לםראה עיניו *( ‪ ,‬גיותר‬
‫ךאיחי»‬
‫‪ irJt‬ת;‬
‫י‬
‫;‬
‫‪#‬־‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ג‬
‫אימן‬
‫‪1‬‬
‫‪ j‬־ ״ ׳ ‪ w n‬ד « ף ‪ n n s a‬זמחד ס א ל י ח ש ל ש ת ס פ ת ח ז ת ‪* 7‬‬
‫אטקוס א ח ר ‪ ,‬זולת זה תרגום ב״ם שוער‪ ,‬וצעקה צלות<‬
‫נםסו^לשליח‪£ >*.‬־•ר׳ ע ״ ‪ 1‬ר ‪ « %‬לאצא חבלי ושטואל‬
‫א ו ‪ 1‬ב ע ו ת י ־ י ב ״ ר ע י א ‪ ,‬זעירא ל מ ן חבריא‪.‬צעיר‬
‫קוראו‪ .‬בן י ‪ ; - ,‬ו א ו ל ^ ג ע ט ו ת ^ ^ ב ( • ׳ ^ וטולהלי‬
‫מובא ברש״יפי׳זה‬
‫כחולין‬
‫שבישיבת;‬
‫*‬
‫®‬
‫‪i&wm‬נא©רמיגטיש© יק‪-‬עי ‪v‬‬
‫» ‪ 3 1‬־ ז » ן ^ ט ‪ #‬מ דאושיעח זעירי י חיח נקרא והתעורר‬
‫^ ו א ר ל ד ו ת ו ו « מ הד‪5‬י ‪teM^pNS'SH •riw^s‬‬
‫^^^עבקתג^גנשמשנהיינו‬
‫^טוליף‪:‬לו?רו מפני ש ס פ ח י מן הבריות‪ ,‬אולם רש״י‪' .‬בזח‬
‫‪ prim‬היינו שלא ה י ג דק‪ :‬מחייס‪,‬אכל^ ערבשבתז^סן‪1‬עלהסתדחאשר‪.‬רסזהדב‪.‬םהרי״ב •‬
‫גכיק טיז‬
‫ז י א ‪ ,‬ש ב ת פ״ו ע י ב ( הנה קשה‬
‫״‬
‫־*‬
‫־־ ״ ; ע״א> מפרש‪.‬בי ש ט ש י‬
‫ד‬
‫אכל‬
‫ל*א עיכן‬
‫‪1‬‬
‫הקא בין השמשות‪v.‬‬
‫!המלמול‪,‬ונפרמלישינפ ארן ישראל ‪ V‬י אולם ל‪ 6‬נסקנלודנדו ל״ל מפגי למלנס להיפד‪ p.‬ההלכה‪ ,‬ולגםוף עמנומוספוס מ ״‬
‫המורשים‪ ,‬עדששנלה^וסמורשולאסרגוס * והיה לקדמונים ג״ל הרגום ירושלמי על נניאים ומינא נרש״י ופוס׳ ‪,/‬ונאנימתה‬
‫ומלמשלוארגס ‪-‬ע^פהולןד^יה‬
‫הוא ממנה מלרמוס מ״ל נש״מ מלי‬
‫»לימ‪ .‬ן סרגוס ירושתי‬
‫לכםנס ו‪$‬וט משזנה ‪ p‬מן מ׳?‪1«1#‬י על הסזלה< והן מן סרגוס מהליס‪ /‬זסרגום ה״פ כאלו היס ‪ j j f e‬המקרא לפניו! נאופז אפר‬
‫מלפי אשר'אצלנו ומסורה ‪ t‬ו‪1‬רג*איונ׳ימלן שנ‪##‬ן ממדגם סםלים‪ ,‬אמר שלשוגומם שווים‪ ,‬וגם הו|כמלא לרשום» ‪ ,‬מרגוםממש‬
‫י‪.‬מניוואימלוקעמש״ס נגליוירושוןי ‪1‬ע‪4‬ו‪#‬ם^ומ‪ tf‬לממס נשם מדרש ולא נשםסרגוס;ילקיקלנו^אי?א^»^א•^לו‪ •,‬ודרשום ׳•‬
‫‪ % m & v t‬מעתיק שמה' הונויאנ^שעם ‪ r i‬סרגום שני על^ססר‪ ,‬מלוקט ג״נ מן מדרשומ וגמ׳' או‪1‬ם‪^|1‬ס‪-‬ונרים ' ל ו י מדרש‬
‫‪ i.‬מגא גוריון אשרמו^א!ילקוט אסמי ‪ Wth‬למעיין נמ״ש ‪1‬מ״א‪.‬״ וזה מה ש ו ל י ם ? ל ן א ר ^ ׳ ‪ . . - . - ,‬ד‪.j. ..‬‬
‫‪i‬‬
‫ואולי^ושאי מענית ט«ס וצ״ל שלא נמסרו לשלימ אקר נ י ק ו ד למו שלסנו אתוס׳ ל‪.‬ס|‪1‬״סן‪0‬ס ולא למסרו לשליא אמד *‬
‫‪*?!:•3‬להיוםלמם^אמונהעליהם < •וון מוצא לש*י כאן אצ‪'6‬נמסלו ניסוד צשנימ^סד^וקפ^ וידו של ה ש ‪ #‬ו פ ? א ן י ח ם ל‬
‫‪ >J'-;-y:i?,..‬י‬
‫‪ V‬׳ '‪'•'1‬־ « ‪ i ^ i‬־ ‪ r‬׳ ‪ V‬״ ‪-‬‬
‫‪:-:^^-‬הקני״אז׳ואיןמןאתירה;׳ ^ ׳׳‬‫;‬
‫‪ N‬ז‬
‫§^נ*ס‪7‬היינלעלמהליס‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫נ ^ ג ע ״ ז זיא מ״*>'נהרא מקצקליסא גירי לתאצי‬
‫ג י‪ :‬ז *׳ לשמואלא׳ ו ׳ ( ושם מתוגם יונתן מקצקלתא‪ ,‬ז•‬
‫‪W‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫שאלות ותשובות הימן‪.‬ה‪. :‬״־־׳•׳‪?:‬׳״‬
‫י׳ ף ט ע ״ ב ן ״ ה קצרי כך שמו כלשיז י ש ם ) נ א ל״ואולמ קשח ‪ ,‬אבל למ״ר פוסק לק*ט‬
‫ר ש ״ י ) ב י ק קי״ט עיכ‪ 1‬כ ת ב כי כן לשונו בלשון ארמי‬
‫ועי מהרייב׳‪ ;,‬וע׳ערוך ערך קצר י ב א מ ת •הוא לשח‬
‫ארמי‪ ,‬דםציגו ליונתן שתרגם מסילת שרה בובס‪ ,‬חקל‬
‫משטח קצריא ״‪ ,‬ך?ט ע י א ר״ח קיר ושוע פרשיי כמו‬
‫ואולם שם כחולין‬
‫קירי בלשון חז״ל)חולין קל ט‬
‫‪ " . .‬פ ר ש י י קירי לשון אתן־וע׳ סהרייב ‪ : .‬י ‪,‬‬
‫י‬
‫עיכ‪,0‬‬
‫‪t‬‬
‫;‬
‫‪.|J‬׳‪'MJ\J :‬‬
‫אחר שבבר קראי ג׳‬
‫פסיקים‪ ,‬וע׳ הגהות טהרייב שס ״ ך״ט ע״א בסזמור‬
‫אלגהםות ‪ -‬כ י א מ ר י ג ? ) ע י ת ב י ן י״א ע״א( דיה איליא‬
‫נקט שכן ת ת ס יונתן )יחזקאל כיח( שא קינח טיל‬
‫איליא‪ ,‬אבל רש״י נעירובין ייא ע י א ( הביא ראי׳ מ ת י י‬
‫על ירמי׳‪ .‬ש א על שפיים קזנח ‪ ,‬והוסיף ע ו ד דהוא‬
‫ג־_ מלשון אליבבתולח ע ל בעל נעוריה ‪ :‬־•‪.:‬‬
‫•‬
‫ןוןף‬
‫ראיתי בי משוגיפהטח חידושי התיס׳ על‬
‫יי‬
‫‪ .‬ע ל הסתיתת מצאת^שיניזים וחילופים‬
‫~ * ‪ -‬מ ס ב ת א זאת מפירושיהתום׳ על ש א ר י‬
‫(‪.‬״ יכין פירושו באן ׳לפיתשיו על שאר‬
‫\‪j-‬׳‬
‫מ ס כ ת ו ת ‪ ,‬ואבא ניב על ה ס ד ר ‪ : .‬ואיו עיב נמושות מסכתות ‪ , ,‬כי בכל מקום ראינו דברי התום הסה רק‬
‫‪ ,‬ל ש ו ן מ מ ש ש ‪ .‬אולם ר ש י י ) ב י מ דיא ע י ב ( שם פי־שיל פלפולים רחבים ועסוקים ‪ /‬מ כ ל סוניות השיפ הנוגעים‬
‫מלשון ולא יםושין ‪ /‬י וכן בפירושילקוטי בתר לקוטי לסיגיא זו א ש ר עומדים שמח ‪ #‬ונושאים ונותנים בארובה‬
‫נסצא ש ו ר ש ולא ימוש ועוד איזהו חילופים ־ שם שם ולפעמים מועטים מבארים הפשט״ולא כ ן במסבתא זו *‬
‫‪i‬‬
‫רוב חידושי התום׳ לא באי ר ק לפרש פי; הגמרא‬
‫ך י ה יקפל החסוד‪ ,‬ולא ישתכח במכירת תבואתו‪ ,‬ע‬
‫מהרייב שהתעות־ על ה ח ל פיס מ ש י ס ) כ ר כ ו ת נ י ט והקורא ומדקדק ה י ט ב ‪ ,‬ימצא בסעט בכל דבור התוס‪/‬‬
‫עיא>יי׳עיב ויכנס בבי טוב כעור שהחמח זורחת שאין לשין פ י ר ו ש או לשון ב ל ו מ ר ל פ ר ש הכוונה ב ש י ‪£‬‬
‫לסטים מצויים ‪/‬אינ שלא יפול בכורות ובכקעים‪/‬אולנן ומזח ר א י בתרח בי לא היה נובח עיני התום׳ שוס‬
‫ראה פרשיי)פסחים כ עיא> לא הביא רק מפנו שביום י פירוש על מסבתא זו ‪ - /‬והצרבו בעלי התום׳ למלאות‬
‫אין לסטים מצויין אבל לא׳ טעם שנ< זי ׳ י י י ח ע י ב י י ת המחסור‪ .‬בפינה זו »‪ •1‬ע י י ש ע ש ו הס פירושי לדבורי‬
‫לודקיא והייגו הרוגי לוד וי|א שנהרגו עיז ב‪.‬תו ש ל מ ל ך התלמוד באן״עור ת ר א ח בי פירושי חתום׳ כססבתא זו‬
‫ך ו מ י ם מ מ ש לפיש״י באן < י ו ח ת ו * ל א התעוררו‬
‫שגמצאה ם ת אולם ע׳ ר ש י י <ביב י׳|ע״ב> כ ׳ דהרוגי‬
‫ע ל פ ר ש י י מאומה ׳ ‪ ,‬בסו‪.‬שמצינו לרכס כ כ ל ה ש י מ‬
‫לוד היינו פפוס ולוליינוס' ונהרגו עיי בתו ש ל מלך אבן‬
‫אינו מביא זאת בשס ייא ולפי׳ א ש ל ר ש י י היינו הרוני שמביאים בתחלח פי׳ הקונטרס ואחד יכך י מפלפלי© י‬
‫בדבריו •פעמים לולצתקס ופעמים לדחותם < ו ל ת ג ס *‬
‫לוד ולא פירוש סיבת מיתתן צ״ל דהיינו ב ם מ א ר‬
‫בירושלמי פיג דסנח־רין‪.‬שנהרגו פפים ולילייגוס עיי א צ י ג ל ך איזהו מקומות א ש ר תמים מ מ ש ׳פי׳ התופ׳‬
‫שנתנו להם מיס בבלי‪,‬צבוע ולא רצו ל ש ת י ת *( •׳ ך י ז ל פ ר ש י י ׳ ואניח השאר בל הקורא בעין פקיחה ו ׳ א ש ר‬
‫ע״ב דיה ה*ג לס״ר ת ל ג נדלג ו ל מ י ד פיסק נפסק ‪ ,‬ימצא במעט כן כבל ר ף ודף ״ חש ב׳ עיב תום׳ דיה‬
‫ואולם ר ש י י )מגילה ר י ב ע״א( י פי׳ וירק למ״ד ת ל ג איבעיא ‪ ,‬ו ד י ה מ ש ע ה ו ר י ח ה ע ו ב ר ״ נ׳ ע״ב דיה‬
‫~‪y:y*,‬״ ׳‪ 1*::‬ישסשי ‪,‬׳;;׳‪.‬׳‬
‫ ‪-‬י־‬‫• ‪- .‬‬
‫• ‪,.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ‪ :‬י ׳־‪::‬י־״׳!‪.‬‬
‫*( י על מה שכסנמי וספרי מ נ ו א ס ס ל מ ו ד לשני ל׳ יהושע נןהנרא סי< אחד יוגלו של ו״א ור״ג סלמיוי'ו׳ יומנן ןן זכ*‬
‫י ' ו א ח ד וזמן אחרון;אשדנילעלנוע״י טענותיו עם הקיסרונסו)חולין נ״טע״נה׳ ע״א( ‪ ,‬וטענותיו עם המינים נפיק‬
‫דמעה‪ •,‬סנה סוג * ^ ה ש ^ מ ו ה ? סיים נתז דעמניצר מקראקא‪ ,‬נתנ לי תשונה ארוגה נזה‪ ,‬ומפני שיש לה התיססוש לענין‬
‫הרוגי ליד צק אמרתי להציג כאן המזימאשר ניגינו נ ז ה ; והנס נמכמנילהרנמיה׳ חיים נתז הניל נתנסי ראיזמ המתחזקות השערתי‬
‫< זאת נראשוץ ראימ כי מחולקים נשעושם ‪ /‬ר' יהושע הראשון נן ס נ צ י ה *‪ mm,‬שמו ליי נן ס נ י < א לאשר התעורר נעל סדר‬
‫לי מציגו מראשית רנה סדר תולדות סיפ ס י ר ‪ ,‬דנימיז טרה העלכזס טירה‬
‫הדורות ורצה להניה‪ ,‬ולאמת פין צריך‪ .‬לזה לשנים הי׳‬
‫שיננה ניס המקדם; ואמח מאן יעול לסשקיט ס‪$‬מן שלא ימרדו נעלנוס‪ ,‬יעול ריי ק סנינא דסוא אסנוליסטקא לאווייסא על״צ ‪/‬‬
‫י וכפי שידענו מן קורות העסיס; לא גיתן רשיון עןסקומל לננות את המקדש גירושלים רק נימי יוליוס נן אפיו של קאנסטנטין הגדזצ‬
‫ אשר היה הראשון מן קסר‪ :‬לומי‪ ,‬שחנק;־ דם‪ ..‬ה נ ז ^ ‪ 1‬ועזנ עיל לועי וקנע דילמו נעיר נילאנן ולמען לנודז הסינ אומה‬‫י וןמלסטאנטינאפעל ‪ /‬היינו עיר של קאנםענעין וסקמשריוליזמ אשר מלך אמריו עזנ דם הנוצוים ומל לעוולת אלילים‪ ,‬וודף הנוצרים‬
‫‪ :‬על מרמצ ‪ /‬ואסנ את היהוויס‪ ,‬והוא נתן רשיון למי עמנו שיננו המקוש נירושלים ‪ •/‬וזה הים זמן רנ ^ ר עיםמ לגילו סקדוש ‪/‬‬
‫• וצדקו מאד דנרי נעל שלשלת סקנלה הונאו נסדר הדורות‪ ,‬לי ©ה למו שני מאוס וממשים שנה אסר המזרון ונעל בה״ו הפסו«ס‬
‫‪ :‬דסרי לינימ נימי סחורנן היה \ ונאמת צפי‪ ,‬דרכנו \סכן דהרי שמם הים»*« זר״י נן מנינא סיס מען יוליזם שהיה נזמן האמוראים ‪,‬‬
‫זניומר תראה נימישלמי פיר דנרכית; ר׳ תנסום נר אםכוליםטקא פוי מצלי יסי רצון לפניך שת שנות ומשנור עולה ‪6‬ל‪ .‬יצר הרע מ״ש <‬
‫; והוא נזכר שמס" נין האמיראיס אמר ר סייא נר ווא )היילו ר״מ נ ו א!א> וו׳ מנחום וה היה ולו של ר״י נן סנניא אשר מכונס למדרש‬
‫'סולדות נשם אסנזליסטקא‪ ,‬וכן פי׳ ומוסיף סערוך ונסה״ל ערך ר׳ סנהום‪ ,‬ואם רינ״מ הוא מנוי שלר״א וראן״ע זל״ג נזמן החורנן‬
‫א״כ איך יסנן ט ליו היה מן האמוראים סאסרונים אלא עיל דשנים היו ‪ 4‬וו׳ מנחום היה נן רינ*ס סשני‪ ,‬נזמן יוליום קייזר • ועוד‬
‫י ‪f‬אינו ני לל סמעשימאן סתנאיס המתאים ותלמוד‪ ,‬נזנרו‪.‬נלש‪ p‬נרייתא הניא או תנו רננן •‪ /‬׳ ולאן מכחווילומ של ריניש ע^‬
‫י *הקיפו ונסן‪ ,‬נלסון סמסצמרא; וראה רש״י)תעניס ייאע״ג( נהך דל׳ עוקגא איקלע לגימק ועסק רש״י ל ע ק י ו א ‪ ,‬מפני והיה‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫^‪•i^c‬‬
‫שאלות‬
‫ד׳ ע״א«וש׳ דיה עודגוילאידור״ח‬
‫ו ש מ ש י דביקיחא;•‬
‫מאי עיר‪3‬ילא וריח שלשת‬
‫*( י; ח׳ עיא ד״ח אם ראיתי‬
‫כ‬
‫ד‬
‫כ׳‪ .‬ואןל‪£‬לש' כ ‪ £‬י ש ^ ‪ 0 .‬ז ‪ 6‬י ‪ « # 5 1‬נ ד תקיירה ‪,;/‬ולא־‬
‫התעוררומפלשיי‪ :‬כ א ן מ * ‪ /‬נ י ג & ו י ; התיס׳ דשתין־‬
‫לי לסשיס‪ .‬להזכיר עניןזהנשם נרייתא‪,‬יואף כי התום׳)ע ‪ f‬ליד עיא^ירסו־לגרי דש״י‪,‬ה‪;,.#‬ד‪ :,‬למצינומ־גה מ מ י א עניני המלאים‬
‫מלמוד• ‪ /‬ולא נזכר גזם לשוןנלייסא‪',‬אולם לגרי ה‪1‬ז* צע״גנמס שצתנ‪,‬מיסו לא ‪ toil‬יס*< ^•מ מעש ‪' f‬נ'ל ‪ '/‬ע ק י‪#‬א• זליו‪>#‬‬
‫וזס עיש‪,‬יומה קר לדחות עי״ז דגרירשיי נ וסי* גהר דאי*ןל|לגילזק נמסר גם זה״ולא לזלל^נ ע& ה נל׳עקילא ורש״י לא דחל‬
‫גירספ זו דל?‪-‬ע‪.‬ק * ל א ‪ ,‬רק מפני שלא נזכר גו מ ע ש ה ול׳ וז״ל ועול דנלש ןנוןיתא‪ ,‬הוי מ^תמעןמעשה גר׳ עקינא • הרז רש״{‬
‫מודה לזה‪/‬ז^לניוסאאמרם היה לפציתונלנישיי; ו ע ו ל ל ו היותר עצומ* כילל־וילואי התגאית ומעשיות שאירעו להם‪ ,‬נזכלז‪,‬‬
‫גלשי! הקידעצמהונקיה; והנני מזכיר פה איזהועהםדואי״זאיר ע״ג ו‪.‬ניה‪.‬ע״א(‪:. ,,‬זשם‪.‬אןג״ג דזו^ן שאל נלשון ארמי ‪ /‬השיג ר׳‬
‫עקינא נלשוןהקח־ש ולן)נ״ג י׳ ע״א‪ £‬והרנה וינוש ם אשר־אללו סנהילין ו!פ מלקללם נלשץ צסונקי הם‪ 7,,",‬ואולם ויכוחי ר״י גן‬
‫סמיא‪^/‬וליןאא״עסעניספ״ק ונפ״קדחג־גה‪?:/‬ונפרס )נכויותס׳״ע״נ(‪,‬ותעלהועםסגידגיאתונאכלםללשיןארעיכשאר;‬
‫ויכוםי האמיראיס‪ ,‬ואל סשנני מס שמצילו טעניס הנופר עס ליג נסנהדריןל״מ מיל‪:‬ל*ט ע״א וגל!פמלן( דפעהג״ל אמו ל״ג הזקן;‬
‫‪11 /‬ג‪:‬עיסםל‪3‬ל התםולה שפה עגריס לסתעוטט‬
‫אדל^וימה‪ .‬רק ל״ג ונו מו גנדו של רנינו הקדו* למ״סלקמ! מאמר ענחס‬
‫נארןהצני‪ ,‬אגל וזמן התנאים ׳מע״פ שדניו העם ולשון ארעי לכל זאגן השתדלו הסנאים לאגרםפרי התכעס לק בלשון הקודש‪ ,‬כמו‪,‬‬
‫מלולשמ‪ :.‬ספוא ספרי משצה ותוספתא ־<• ומן לאיו! הלא^אלטסי^ לי שגילוי גן אנניא היו‪ ;:‬וזה אשר למג נזה הרו החריף ונקי מזה^‬
‫יזייס נתן דעמניצר כ״י ונלון ל‪ /‬י ה ו שע' נ ן א כ נ י א • משל התליע סדריג; דנע״כ ישנים היי עמ״^נ״ל ספס^ל לטרה הענלומ‪,‬‬
‫גז״רה שיננה־נהמיהיוסושינו‪-‬פפים ולוליאלוס טרפיזין מענו עד אנטיכיא‪..‬להספי‪.‬ק‪.‬לעולי נילי כסף וזהנ וכל צלכיהם ו כ ז י ‪ ,‬ומאן‪,‬‬
‫ישקיט אם המון ר״י נן סנניא זזאס היית‪ :‬נזען אחרו| עכיל הדרת נאמו‪ ,‬וידע ארוני ני כן דעת ספכס נעל מאורעינים פטיזימתל^‬
‫אמד‪ .‬גינה ש‪ /:‬ופשט ם כן דשני רינימ הוי‪ ,‬וכן החליט ג״כ דשני מריסמט הוי ומלבד טלייאנום הקאשון‪ ,‬שהיה הקיסר י״ר לרימיים‪,‬‬
‫םעשה החורנן הגדול נ*לנסנדריא של מצלים סיס ע ד טרייאנוס אחר‪ ,‬נזק״אחרון‪ :‬ששיה מפקידי רומי • אשר הרג פפוסזלוציינונו"‬
‫נלודקיא כמנואר )תענים י״ם ע״}( ע;'ל' ואולם דנרי הרנ נעלע״ע א נם צודקים דהרי עזנדא דטריינוס עם פפום זלולייניס נזכר'‪,‬‬
‫גינ נמס׳ שמחות זנקהלסרנה‪,‬ושם מנואר שהים טריינוס קיסר נפצעו להליא?ל ננונדנצר מלו סגין וראוי לעשות לו'נס אנל אתה‪,‬‬
‫מ ל ך ל ש ע‪ .‬עיש‪ ,‬וכן מפולש גרש״י תעניש שנהרגה על גתו של מלך‪ .‬וכר‪.‬לסר נ;ס אל ה‪/‬לאל‪1 ,^/‬ע׳ רש״י גנ״נ י ׳ ע י נ ( ‪ ,‬ו א י ל ף‬
‫כיח שנהרגו פפוס ולוליינוס ע״י הקיסר טריחנוסייערך נ״נ שנה סחר האורנן נ^״ליאיא ל מר‪ .‬מה שהושיגו פפום וליליינוס טרקיזק‪,‬‬
‫מענו ועד אנטוניא להספיק לעולי גילה היה ניעי הקיסר יוליוס האחרון לין שנה אחר קחורנן‪ ,‬ולאמר שנהרגו וזמן תורנן ניתר עס*‬
‫ענינם נ ז ק אמרזן‪ ,‬אלא על כרסך דשני פעמים הרשו מלכי רומי לגנות המקדש‪ ,‬אחד נזמן טריאטס קייזר‪,‬ואסל נזען *וליום קייםר^‬
‫וסיפור המדרש פ׳ תולדות אשד לזכרו שמש פפיס ילולייניסיסיה וזמן ר״ינן חנינא תלמיד לינ״ו שהים נזמן החורנן י‪ ,‬ואגלה מם‪ .‬איזן ־‬
‫הדרם גאונו לי מצאתי‪ .‬כדנריס הללו ‪1‬ס׳ ממה דן המכינה כיזרי שני <סרנ סכולל מוס ד\ל ניטו ו!ל לויכומ ג׳ ‪0‬י ל״נ(^ אחרי י נ מ !‬
‫מן המאולעומ אשר ענרו עלינו אמד מזונן הנימ הניא דנרי המדרש;ס־ף\פ^‪,‬הולדוע דנימ^ליג״ם מתצמילי ליו‪/‬גזרה המלכוד‬
‫שיננה המקדש והושיבו פפוס ולוליינים שלחנות נדרכים וכשנתנטל סגיירה פייס ריניואם העם שלא יןאו לידי מרילה ‪ •/‬וזה רינ״מ^‬
‫היה נין סומן ירושלים לחורנן ניסר‪ ,‬א״נל‪-‬ציווי גח״נהמ״ק היה ממן הקיסר^ןליומ המולד שעלילאמוכית המצרים נמצא שנין ‪p 3‬‬
‫רינ״מ לננק הקיסר יוליוםישיוסרמר״נ שנה ׳'וע״כ צ*ל דתרי מינים הוי‪ ,‬מל נימי טריינוס ומד נימי יוליוס‪ ,‬וננין של יזליום אין‬
‫<‪$6^3‬אסר‪ mmm‬כדנרי; וכן מפורש ביוחסין ערלר״ע שכמנ להרוגי לוד סייגו פפוס ולוצייגיס הושיבו שלמנוע‬
‫^ ‪ t i i i f f‬ללק‬
‫על הת־כום‪ .‬להספיק לעולי גולה׳‪ %*f &m‬פס״ד נעת שרצו אנדריאנוס וטףאניס לגנית הקדש ואין ראי׳ להחלטת הדר״נ דשני רינ^גז ‪1‬‬
‫היו עכ״ל הר! החריף מיה׳ סיים לתן הנ״ל ״ זזה אשר השנתי הנה מ״שרו״מ לדחות ונרי ‪1‬על מ״ע מ״ש ומס׳ שמחומ‪,‬דא*לא!ל אתה‪,‬‬
‫מ ל ך רשע מו^מ דטריינוס מלך היה'‪ ,‬הנה פשטות תלמודנו מורה‪ ,‬ואותו רשע ס ד י ו ט הוא‪ ,:‬מוכת והיה הדיוט ולא מלו> ‪13‬א>‬
‫היה מלך לא סיה מדנרלנוכם לשון זה זע׳לזנחים ק״נ ע״א>לעולם תהא איממ מלכוש עליךדכתינ וירדו נלענדיךאלה אלי‪,‬לאינרלמשס^‬
‫‪, mmfmti&^a‬‬
‫רוימ לא זלזל ומורו של פרמה; וענ״ש לגלף אומו ופליז ‪"#‬ומ״ש רש״מסרגהמלו לאלו!‪:‬היינו המלך ‪i t‬‬
‫אס אלו ענור וסו שנהוגה* וכיון שהווו‪,‬צהוגז ע״פ ציווי שלמלך׳‪ ,‬שגא לפקידו קודם שנתפס פפוס זלולייגו‪;0‬אולהמלך פשיטא דלא‬
‫הרגו נעצמו ועוו לניוסמ מורש קוהלת פיםקא אערסי אני נלני‪ ,‬ונמס׳ שממוס פ״פ לא נאמר מרייאנוס לק גמולם •מ ל ל י ל ו & *‬
‫ונמס׳ שמחזס ט ר ג י נ ו ם ‪ ,‬זע׳ מאור עינים פי״נ מחלה אמרי ג י נ ה ‪ . , .‬ועול יוקשה לטרייגוס קימד^ץעמ ^סיסלישע וסוא‬
‫העמרינ לעיר ניסר ואלנםנדליא של מצוים‪ ,‬ואיך יעלס על רעתו למיס ליבראל אם המקוש ‪,‬יי־ י ואמאמ^לןןל|שין נ״ר פ׳ הולדות‪.‬‬
‫כזכר *••ירימו נ ז ר ם מלכות הרשעה שיננה נסמ״יז ) ‪ :‬נ ^ ז היהודים הכירו ‪ #5‬לט»הללמוכמ ס^יפו‪%‬קשו למרוי ע״י ‪r ' i m‬‬
‫ממלך מדוריו‪ ,‬ועור הרי פפוס וליליינוס נזכרו לשנמ ע‪/‬שתעלו אס עולי גולא‪ ,,‬׳‪aiwH0‬עונסגמלה‪ ^ ,‬ו ד י ם ‪ -‬אעינלהחלטתי'‪.‬‬
‫ועוד הכותים אשר הלשיני על ישראל היו נימי מותן ניסר עם עני ודל ולאברו לום אז צלגר אל אעלך להלשין על ישראל ‪ /‬רק הכותים‬
‫איזהו מאית שנה חסרי כן נימי היוונים גנרויחיל כאשר כזכר‪ .‬נס‪/‬קילו^ ישראל'להםכם ל״עיאסט‪ ,‬ץנפרט אין זכר נשום מקוס‪ ,‬לי•‬
‫קודם מורנ{ ניתר הל‪1‬סאקיסר לישראל שיננו המקדש‪ .,‬ומה םנזלל ‪1‬פיא ולוליי^סגמ‪3‬נשהזג־;‪,‬אול‪ 1‬מ ו ט ולולייגוס אסויםסמ ולא‬
‫‪,‬‬
‫\~‪:,,‬‬
‫י ׳'סריגי לוד ‪ 1‬ועל יסר המריםאשר גאןמשננמ^״מאנס^מ״א‪ , - : .‬י ‪ \ .‬י‬
‫‬‫>‬
‫•^ייי ־••‬
‫*( י הנה ונרי התום׳ צע״ג א׳ נמ״ש לכוונת נלנ נן י‪5‬ומ הישה מי שיכול למזור הלכוס הנשכחות וימי אבלו של משה ‪ ,‬י והרי גמרא‬
‫י‬
‫!‬
‫קלא‪1‬מ‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫(‬
‫‪t‬‬
‫{‬
‫־‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫‪::‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫מכורסת‬
‫‪rn‬‬
‫שאלות ותשובות סימן ה‬
‫ו ז • ‪... »..‬זי י • • ו '‪• '-‬‬
‫*<‪ f‬־׳‬
‫ודיגייחעלו חלודה ‪ .‬ט׳ עיב דיה ת ל מ ו ד לומר‪ ,‬ול*ת נשיקית שונא‪ ,‬וריח מה ארז העתיקו דברי ר ש י י אות ׳‬
‫באות ‪ /‬אולם ע״כ לשניהם היה להם סקור אחד באיזהו‬
‫^•*א דעיזו • י״ח ע י א ד״ח הלכו והפגינו ועוד בהרבה‬
‫סקומות דברי התוס׳ שווים מ מ ש לפרשיי ולפעמים • מ ד ר ש או אגדה‪ ,‬דבלעס אמר בארזים והמלאך השיבו‬
‫עלי ס י ם ‪ ,‬וגעלס לע״ע הסקור ססני _ ך״ח ע״א ד״ח‬
‫ךוסיס א ו ת ב א ו ת ‪ ,‬ובב״ז אין זבד ל‪£‬יי דשיי ברבר•‬
‫‪ ,‬וע״ב שלא היה פ ל ש יי נובח עיגיהם‪ ,‬ובאו בעלי• מה הפרש בין זח לזה‪ ,‬רש״י פירש ם״ש בין מ ע ט ר ש ל‬
‫מגחה שלא גדחח ספני קרבן עצים ‪ ,‬ום*ש סן מ ע מ ר‬
‫התום׳ להשלים הםלאבח • י‪• •, . 'a -‬‬
‫»• י • י ‪- -‬‬
‫׳ראיתי' באן ד״ירושי ‪.‬תום‪ /‬״ משונים ‪ V‬דנעילח ‪ ,‬והחום פירשו ם״ש בין קיבץ טוס * דדחי‬
‫ך י‬
‫•י־׳ מ פ ר ש י י ‪ ,‬ו ג י ב ל א ד ^ ע ו ר ו ו ד ר ש י י ל א פ < ׳מנחה ‪ ,‬ובין קרבין עצים דלא דחי סנחח * ( ־ ו ב ן‬
‫בתירוצו של הש״ס באן םחולקיס ר ש י י ותום׳‪ ,‬והמעיין‬
‫בן‪,‬־ ו ע ו ד דלפעמים הקשו קושי‪ .‬שעות ולפרשיי אין‬
‫התחלה לקושייתם‪ ,.‬ומזה מוכח דלא היה פרשיז ע ל ׳ ׳ עור ימצא יותר ויותר ממה שבתוב ב א ן ‪ ,‬עביפ התוס׳‬
‫לא ה ת ע ו ד ה ‪ -‬בשום מקום ע ל חשיגוי א ש ר גסצא‬
‫מם׳ זו'נובח עיגיהס‪-,‬בםו תום׳ באן כי‪ ,‬ע״א דיה שלשה‬
‫בפירושםמפרשיי * וע״ב לא היו פרשיי על מש׳ זו נובח‬
‫דחקשו םהך כסנהדרין קי״ג ע ״ א ( ; ר מ פ ת ח של גיחנם‬
‫עיניהם ‪. . •. :‬‬
‫גמסרלשליח‪,‬ולשיטתרש״ידג׳ מ פ ת ח ו ת ב י ח ד ‪. . . . . . . .‬‬
‫ע ב‬
‫פרש״י לםסבתא זו ‪ /‬בסח ש י ר כ ו‬
‫׳י ' '‬
‫לא נמסרו לשליח‪ ,‬אין חתחלח לי* "‬
‫להעתיק עור הפעם את כ ל לשין‬
‫ד״ה הא בחרפי דקאי על פ י ת ה המתבברות דםעצרי‪,‬‬
‫ומפ״ז הקשח להם בדבור ש נ י ‪ ,‬מ ד ו ע לא משני הש״ס י ‪ -‬הקרא א ש ר הובא ב ג מ ר א ‪ ,‬ואחר בך מפרש הענין‪ ,‬לא‬
‫בן לקמן ברוסיא ררוחות ארוחות‪,‬אולס לפרש״י ר ת י ר ץ ב ן בפירושו לשאר םסבתות שבתלמוד * אינו סצויין רק‬
‫ת ח ל ת הקרא‪ ,‬כיון שבבר נעתק הקרא ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬י ד ו ע‬
‫הגםרא הא בחרפי על העבים קאי אין התחלה לקי׳‬
‫דמום׳‪ ,‬ובכיז לא התעוררו םדברי ר ש י י • ה׳ ע י ב דיה ‪ ,‬בי חבפלת הדברים בלי טעם הוי אך לסותר ‪ -‬ז׳ ע״ב‬
‫י ״ ה ‪ -‬שנאמר הרעיפו שטים םםעל ושחקים יזלו צ ד ק ‪,‬‬
‫ביודעה ש ב א עליה ומכירה נ י ב ; י; ואילם רשיי• פי׳‬
‫ביודעה חייגו נסי סבירח ־ ׳״ י״ב ע״א תוס׳ דיה יאסר ״ הנח סכפיל וסעתיק לשון הקרא ע ד תוסו א ש ד סיכא‬
‫בש״ס‪ ,‬ואח״ב םפרש ‪ -‬שם שם ד״ה ת ח צפון תחולל‬
‫באלף לשין חיסור וייסד ילשין' הסרה‪ ,‬אולם רשיי פירש‬
‫יאסר מלשון ואסרה איסר והתוס‪ /‬לא הביאו‪ :‬דברי ‪ -‬ג ש ם ‪ ,‬העתיק ג*כ כל המקרא ‪ .‬ייב ע״ב ד״ה ק י ש ו‬
‫ר ש י י _ י?ד ע״א ת ו ם ׳ ד״ה ובהן י״ח תרועות וסימן י צים קראו עצרה אספו זקנים‪ ,‬ורשיי היפיף להעתיק גיכ‬
‫לדבר ידיחו שהקיפוהו ז׳ ימים ‪ ,‬ורשיי לא פי כן ב ש נ י • סיום הקרא כל יושבי הארץ בית ה׳ אלחיבס וזעקו אל‬
‫הפירושים • טיז עיצ ונוחנין אפר סקלה ב׳ התוס ואותו י ח׳ הוסיף מה שלא הובא ב ג מ ר א ‪ ,‬ואיני הברח ג״ב לםה‬
‫אפר היה מעצם א י ם ועיין תוס׳ טיז ע״א‪.‬׳ ר?ה אפר ‪ " -‬ש ל מ ד ו בש״ס ב א ן ‪ _ • ,‬י״ג ע״א דיה על םעל הגולה‬
‫מקלה ‪ /‬אולם רש״י במשנתינו לא פי׳ ג ן רק מ פ ר ש ״ בםנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגרי ומעילי‬
‫אפר ולא ע פ ר ‪ ,‬ועיין גחולין פיז ע י ב וס טה ט*ז ע י א ( ״ • ואברעה על ב ר כ י י ‪ ,‬ואפרשה ב‪£‬י אל ה׳ אלהי ע י ש ‪,‬‬
‫ך״בעיבדיה‬
‫ייחע״א הלכו והפיגו‪ ,‬הפיגו לשון נחי וצעקה ‪ . #‬ה נ ה העתיק בל לשון הקרא ללא צ ו ר ך ‪.‬‬
‫בגוף הפירוש דאי שמיס אמדו להקביה‪ ,‬ולהם אסרו ויעלח אליו מלאביס לאסר מח לי י ל ך מ ל ך יהודה‪ ,‬ו ג ר‬
‫לא אחים אנחנו היא דומה לפרשיי ‪ ,‬אולם רש״י גורס ידועתיק בל הק^א ואהיב מ פ ר ש בבל התחלה בל ענין‬
‫כאן פגינה לשון צעקה והביא מרבדי המתרגם תהלים וענין לפני עצמו ודרך זה זר בפירושו‪ ,‬ולא מציגו מ ס ה‬
‫והתוס׳ מ פ ר ש סתםהפיגו לשון נ ה י ‪ ,‬ולא בתבו שורש לו רק בפירשיי ר ש י י כפםחיס פ*ז ר ע י ב ( ריח בי אבדם‬
‫לזה ‪ /‬וכן ר ש י י לריח י״ט עיא> לא כתבו ש ו ר ש ל ז ה ‪ ,‬מלך ארם וישימם כ ע פ ר לדוש‪ ,‬ועוד במקומות מועטות‬
‫‪ .‬על דרך הזחת ‪:‬‬
‫רק רשיי פירש שם אי שםים כלוםר ל מ ע ן ה ק ב • ח‬
‫מ י ר ך פירושו ש ל ר ש י י הז בסקיא ק ו י ש‬
‫ובאן פירש דאי שסים צעקו להקב״ה ולא אחיבם א ם י י ‪.‬‬
‫־ ' ‪ .‬׳ • ־ ‪ .‬והן ב ת ל ס ו ר ‪ ,‬כי דבריו נאסרו בדקדוק‬
‫לרש ע י ש • י״ט ע״א דיה לא צריכה דאקין פי׳ לאחר \ •‬
‫שעלה בקנה נתיבש התום׳ פירשו בלשוןשגי‪ ,‬ש ל ר ש י י ‪ .‬גדול בלי חסרון ויתרון‪ ,‬וכל דבריו חמה סולת נקיה‪ ,‬ובן‬
‫ולא הזכיה לשון ראשון מ ר ש י י ‪ -‬ך ' ע״א ליחונעתרות מביא כל מאשר אשר ש ס ע בשם א ו ס ר ו ‪ ,‬יבפדט םכגח‬
‫• הםדרשים ־‬
‫• י• • • י • י י ‪ y‬י ‪;.:; .‬׳;‪.:.:‬׳‬
‫י••‬
‫‪owr‬׳‬
‫}זןף*‬
‫‪,‬‬
‫{‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ת י ס‬
‫ה משונה‬
‫ג‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫ו ידענו‬
‫‪:‬‬
‫מפורשת היא גמיגורה כמו *שהתעורר רשיי כאן‪ ,‬ועוד דלילי היס‪:‬ות רשיי כאן נמיש« דאין למוש שישרה רוה״ק על ענד אי ממזר‬
‫אח לדנריהת שום הגנה ועדיין הקו׳ גמקומה עומדת דילמא יזדמן ענד או ממזר ‪ ,‬ושולם גם דנרי רש״י ציע דהגיש רפי' ד מין‬
‫ייפה המעורר‬
‫השנינה שורה על ענד וממזר מהך כנדרים ל״מ ע י א ( ‪ . ,‬ולא נמצא שפה רק דאין שנינה שורה מלת על עשיר ות‪:‬ם‬
‫הסכם מסל״י רייפעאנן דנווונס רש״י על כרחך עמיש כקידושין ע׳ ע י ‪ 0‬א״ר סמא נר מנינא כשהקניה משרה שפיכתו איננו משרה‬
‫אלאעל מ ש פ מ ו ס מ י ו מ ס ו ת לישראל ‪* :‬‬
‫‪ .‬־‪.:.:..‬־•‪...‬׳‪.'.‬‬
‫*( ‪ s‬לא אמלע לכמינ לאן מה שהשגתי לידידי‪ :‬שינ ה״ה‪.‬הרג המופלג החנם השלם מוה׳ צגי מנמסמענדל פינעלס נ״י‬
‫ מנראד מכונה םל״ש‪ ,‬שאלני לנמר לו סוגיא כתענימ כיח ע״נ( דהניא מרי ר׳ זיסי רנריתח‪ ,‬כל ייס שיש נו מיםף יש נו מעמר‬‫ומזה ולאו דירי׳ לא דחי ומפ<»ומל׳ אינו דוחס מעמד של נעילה ‪ /‬ומ*מ לא הניתו כאן לנרי נן עזאי נמשנתינו‪ ,‬זחזי י ׳ עקיגא‬
‫‪t‬‬
‫־‪..‬־‪.;,.‬‬
‫א ‪:‬י‬
‫־‬
‫י־‬
‫י י‬
‫נהיות‬
‫כה‬
‫ש א מ ת ו ת ש ו מ ת סימן ד!‬
‫ז‬
‫דביתי ליפתה מימים ימימה ותו‪#‬הק לישראל‪ ,‬וחנמ‬
‫המדרשים בשמם ‪ ,‬ובפי׳ ל‪1‬פ׳ זו לא הלו עד*? דק‬
‫חוץמזח בי נקרא נאסר ורוחי חק ‪ W‬מימיסימימ׳‬
‫לפעמים מצינו חעני;יםפח בלי מדד נבון‪,‬ולדוגסא אציג‬
‫ורש״י העתיק מלא כחלבתי‪ ,‬גס לשון רש•• אין לו‬
‫איזהו מחן ‪ ,‬ר׳ ע״אד״ה וחיינו דאפר נביא לישראל‬
‫ולארצהלילדבנח בליז ‪ ,‬ואולם בע״י ראיתי חגייםא *שנאמד‬
‫ה‬
‫וזב א מן המודע ‪ ,‬פינחס חיח ש‪0‬‬
‫מימינו ימימה ותהי חק לישראל ‪ /‬וחיינו כ&י שתר‪1‬מ‬
‫ליפתה‪ ,‬ויפתח הורצה לבא אליו‪ ,‬ואמר ומרי אין‬
‫בגלעד אלמא לא ניחא קמי׳ שמיא ע״ש‪ ,‬ובדבורוזשנ•יונתן ורש״י ודד״ק הביאו ותהי ל ג ‪ r‬י ד א‬
‫ייח אשד לאצויתי בחברש״י באמצעהדיבוד ולא ג ד י ל דלא לאסוקי׳ נביא ברי׳ ‪ ,‬עור מ״ש‬
‫‪r‬‬
‫‪^tr&m‬‬
‫להיות שוגה מ ן עזאי‪ ,‬דקוגן מוסף אין נמנמה אגל גנעילה יש מעמד ‪ v‬הרי ללאו חח׳ לא דתי עכ״ל מ ״ ע ‪ ,‬ווה מ״ש לו כי לדעתי‬
‫הסוגיא עולה יעה ומגודרת על מכוגה ‪ /‬ותיל עערמי על עומקה של הוגיא געקום שראיתי גי הגאון וניצו אליהו מווילגא רצה להגיה‬
‫ולמחוקאיוהומעות‪ ,‬זמדגרי וש״י גראה שהימההגירסא נמו צמגיגו גסוגיין ) אקעגין גמיגימ מגזאימ על נכון• ממחלהעלשה‬
‫מר קשישא? מיש הלל דדסי מעמד שצו‪ ,‬ומ״ש מוסף דלא לסי מעמד שלו ‪ /‬זפושיי דקמגי יו‪ 0‬שיש ג ו » ם ף אין גו מגאה לאק‬
‫מעמד ומגמה( ולמס לא קמני אין מעמד גמוסף ‪ /‬והשיג ל׳ אשי מה א״צ לפדס‪ ,‬פשיטא דלסי מוסף השסא לאו ק״ו הוא‪ ,‬מס דמי‬
‫מעמד של מנמם י ל א ו ד י ד י י אינו דין שידמה אס שלו‪ ,‬וסשיג ער קשישא זאת פשיעא צי דמיסף דומה מעמד שלו‪ ,‬למי שראיגו‬
‫דסלל מפה מעמד שסריס נלי סולק‪ ,‬והיינו מפני הטרדה נאמירמ הלל נדמה שלו‪ ,‬גן פשיטא דע״י ערדמ הקךגמ המוסף נדמה מעמד‬
‫דמוםף ‪ #‬אכ? קשס על משנתינו נאמת עדוע ידמס מוסף מעמד של מנספ הנא אחריו ‪ ,‬ומה כשסנה מהלל דאין דומה לק מעמד שצ‬
‫שמריפ ‪ /‬ולא מעמל של מוסף מ א אמליו ס״נ לא ידסס מוסף מעמד של מלחס י‪ ,‬וסשיגו׳ אפי יפה אמרס ויש סמן ללנרין‪ ,‬מר׳ יוסי‬
‫משר מולק על משנתינו‪ ,‬דס״ל מף אמר שמזר ר״ע להמס שונה כנן עזאי; מיע מוסף דוהה עעעד של מנשה שלאמליו ‪ /‬זר׳ יוסי סיל~‬
‫ילאו דידי׳ ל א ל מ י'כ ל ל < דמצינו ר׳ יוסי סומר נ ל י ו ם שיש נו מוסף יש נו מעמר ‪ /‬יעדאער כל יוס משמע דלא ממצא נשום‬
‫פעם יום שיש נו״מוסףשלא יהי׳עעער‪,‬מעעד דמאי אילימא מעעד דשסר ס הא תיק געי הכי קאע ‪/‬כלומר ע״כ אין כוונת ד י ס* על‬
‫מעמד של שמרימ דאינו גדסה מפני לטסף שלאחריו דזה פשיטא‪ ,‬דמן המאוחר אל המוקדם לא מציגו פעולה ננהיג ‪ ,‬ורק הלל דוחה‬
‫מעמד שחלית דירי׳ ‪ ,‬אבל גיוס שאין גז הלל מן הדין מון נר״מ ‪ .‬דאין כאן הלל רק משום מנהג_ אע״ג דיש נו מוסף יש מעמד‬
‫‪5‬שחרית דאינו עושה פעולה למפלע ‪ /‬אלא מעמד ד מ ו ס ף דילי׳ למי לא למי ? יהלי גוה כ״ע דומה דדומס אש שלו‪ ,‬ונמודסלל‬
‫דומה מעמד של שחרית דהוי שלו לכ״ע‪ ,‬כן ידחם מוסף אם מעמד של מוסף; זאיר יאמר ר׳ ייםי דאע״ג דיש מוסף יש מעמד דמיסף‪,‬‬
‫והרי שלו דומה לכ'ע‪,‬ואם כוונת ר׳ יוסי ראם יש מוסף יש מעמד נמנחה דאינו דומה רק שלו ולא עעמדישלאסריו‪ ,‬הנה זה מינמ נכל‪,‬‬
‫לאשי סדשיס אנל נר״ס טנש ול״ח ניסן דסיס נ״נ קרנן עצים כמו שענואר נעשלתיגו‪ ,‬והיה ג״כ קלון מוסף מפני ר״מ ‪ /‬זנכה״ג‬
‫נימה מעמד דמנהה לא מפגי המוסף‪ ,‬רק מפני קרנן עצים שהים נמנמה ‪ ,‬ואיך יאמר ר׳ יוסי‪ .‬כ ל י ו ם שיש נו מוסף יש נו‬
‫מעמד‪ ,‬והרי נר״מ טנת וניסן יש מוסף ‪ ,‬ומין שמס מעמי נמנחס מפני קרנן עצים ‪ ,‬ונמוסף לנ״ע אין מעמד מפני דמומף דומה‬
‫מעמד שלז לכ״ע‪ ,‬וזה כיע מודה כמו דמוםף דומה שלו כן קרנן עצים דוחה מעמד שלו ע׳מוס׳לעילך״ו ע״א ד״ה קר|ן ־ ‪ /‬אלא‬
‫מעמד מעילה‪ ,‬היינו ניום שיש נו מוסף וקונן עצים יש עכ״פ מעמד ננעילה י‪ ,‬והיינו מאום דר׳ יוסי ס״ל דלאו לירי׳ לא דשי‪.‬׳ ‪/‬‬
‫זהה״ד נשאלי ל״ח דאין נסם קרנן עצים יש מעמד גמנהס ‪ ,‬דמוםד והה״ד קרון עצים אינם דוסים יק מעמד שלהם‪ ,‬ולא מעמד‬
‫שלאחריהם‪,‬ופלינ על משנתינו דס״לדנכל עת דומה שצו ושל מנמה שלאמריו‪,‬ומשנתי*ו אשרכסלל׳לנ״ע אמרה שפיר ואחד נטנת לא היי‬
‫מעמדללג‪ ,‬היינו משוס דמוסף דוסה למכסה של אחריו‪ ,‬לקרבן עצים דוחה נ״כ למעמד דנעילה שצאחליו‪ ,‬זלל׳ יוסי לא משנחמ יום‬
‫נלי מעמד ואפילו מסד וענת ‪ ,‬׳ דלא היה מעמד נשחרימ מפני סלל של מ ג ו כ ס ‪ , v‬־ וגס נמוסף מפלי קלנן מוסף‪ ,‬וגמגמה מפני‬
‫קונן עצים‪,‬׳ננ״ז היה מעמד בנעילה משום ולאו ו י ו י ׳ לא ומייוזס אמת נפירוש הנמ׳» ועל לי״עאני המס אחרי שהיה צפנ?ז הגסות^‬
‫ונינו אליהו מווילנא‪ ,‬שמחק נש״ס אי דמנהס קלנן עציס לסי לי׳‪ ,‬זאפשל לעתו כיון לקונן עצים לא היה וק שני פעמים נשנה י‪,‬‬
‫ניחא הלש ן דיום שים נו מוסף יש מעמי נמנמה ‪ ,‬וגיס לפ״ז אלא דמנחה ודלעילה היינו לל׳ יוסי היס מעמד ניום שיש נו מוסף‬
‫נמנחה וננעילה דלא דמי מוסףעעעד דלאז דיצי׳‪,‬יקרנןעציס מודה דדחי מנסה אגל לא נעילהלפליג על נן עזאי דםיל נמםנסינז מוסף‬
‫רזתה עעמד דמגמה‪ ,‬עכיפ סוגייה הש״ס מתפרש שפיר‪ ,‬דנן עזאי םיצ דמיסף דוחה שלאחריו ‪ /‬זל״י ס״ל דלא לסי רק דילי׳‪ ,‬ונפי‬
‫אשר דימה ל ו״מ‪ ,‬אין הננס לסומא‪ ,‬דפתמ דלאו דייי׳ לא לסי וסיים ונעילה וז״נ‪ :‬ונדרך עיולי ראיתי שיטת הרמג״ם נפי׳ המשנה‬
‫לאן ונפ״ו מה׳ כלי המקדש שכ׳ ע נ י ן מ ל ש ‪ ,‬לאף נימים שאין גהם מוסף‪ ,‬היו אלשי מעמד עושיס מוסף נ ס פ ל ה וין שחליס‬
‫למנחה‪ /‬והיוקורין נחפלהחדשה ךידנרכומ והיוקוריןג״ננשורה‪ ,‬וע׳ השגת הראנ״ד ודנלימלןהנימשם‪,‬וע׳ליטנ״אורמגין‬
‫דסניאו דגס הרזיה מודה לגם נימים שחין נהם מוםף היה מוסף נספלה ‪ ,‬והניאו ראי׳ מירושלמי פ״ק ינרכומ והרענין והליטניא‬
‫י דמאו ראי׳ ז ו ‪ ,‬וראה זו דנר חדש ‪ ,‬כי מלי התוספתא פיג דתעלית לראי׳ ננילור כדנלי ת ע ו ‪ ,‬וז״ל פרשה גדולה קודאין נשלים י‬
‫וקטלה נאחד נשחריס ו נ מ ו ס ף דנרי רימ‪ ,‬וחנ״א לל שיש גו מוסף ק ו ר י ן נו נמיםף ‪ ,‬ושאין נו מוסף אין קורין נ מ ז ס ף‬
‫ע״ש‪ ,‬ומשמע דליפ ר״מ וחכמים רק נקדיאה ניום שאין נו מוסף ‪ ,‬אגל נתפלס כיע םיל ד מ מ פ ל ל י ן תפלס נוספת אף ניום‬
‫שאין נו קרנן מוסף ‪ ,‬וזה רחי׳ גרורה ומפורשת <אק עייין לא פלעילן מקושיא מדוע פסק סרמנ״ם נפ״ו מס׳ כלי המקדש יהי׳‬
‫ק ו ר י ן נספלה זו הרי נזה יש פלונסא נין ר״מ לחכמים ויחיד ורנים הלכס נרניס דאין ק ו ר י ן גיוס שאין מ קלון מוסף זצע״ג‬
‫׳‬
‫ולא ראיתי לשוס אחו שיעורר נזה * והנני יוידו וום״ס ‪1‬‬
‫י־ ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪s‬‬
‫שאלות ותשובות סימן ה‬
‫דמיי ובתרגום מזכיר פינחס לגנאי ויפתח לגנאי ‪ /‬הנה ר א ש קודם להך דבי נסירי ‪ :‬ובן הדבר זד נענינו של‬
‫אחר שהזכיר למעלה ענין זה בשם מ ד ר ש ‪ , ,‬מ ה ל י רבינורש״י שיחן משפט הקרימה לאגדת פסח על קרא‬
‫להכפיל באן בשם תרגום‪ ,‬ועור בי לא גזבר כתריגיס רק מפורש גז׳ ע י ב ( דיה קהה הברזל במו הקהה את שיניו‬
‫יפתח לגנאי‪ ,‬מדוע ל א הלך להתיר גדרו ‪ :‬אבל אין זבד א ש ר נאמר ב א ג י ת פסח‪ ,‬ואחר בך מביא קרא דירסיה‬
‫שיצר!‬
‫שם פינחס לגנאי‪ ,‬ג ם מ י ש ר ש י י ו א י ת דל״גהאיולא שיני בנים תקחנה * ועיין ספר המצרף פי׳‬
‫עלתה על לבי דטעי בקרא אחרינא ד ל א ב ת י ב אלא להגיח כרש״י דהמונח על קרא זה רירםי׳ ואין דעתו‬
‫אשר אשר לא צויתי ולא ד ב ר ת י ‪ ,‬וציין מהדיי ברלין ד מ ח ל י ״ וע׳ רש״י ייח ע״ב ד״ה שמעי׳ ואחיה חסידים‬
‫דאותושאבלהאריה‬
‫ירמי׳ ד פסוק ל״א‪ ,‬וכאבתי שמה כתוב אשד לא עלתה היו ולא פירש טי הם‪,‬‬
‫ע י ד ו ה י ה ו ל א ש מ ע י ה ‪ ,‬הראיתם דברים יותד‬
‫על ל ב נ י ‪ ,‬ורק א ש ר ל א ד ב ר ת י ח ס ר ‪ ,‬ור״ג דביונת‬
‫ר נ א ם ר ב י ל א ד ב ר ת י א ת מופלאים‪ ,‬ובשביל דגביא אחד אבלו ארי ‪ ,‬יש לו‬
‫רש״י ע ל פסוק ך י נ שם ‪,‬‬
‫אבותיכם ולא צויתים על דבר עולה וזבח‪ ,‬ושמה גחםר התיחסות לשםעיה ואחיה ? ךיח ע״א ברשיי ד״ח ע ד‬
‫באמת ולא עלתה על לבבי ‪ .‬אבן פסוק זה גם בן לא‪ .‬שנטלו ממגו אור להבדלה' הדליק ממגו גר אחר לחנית‬
‫העתיק רש״י לנכון‪ ,‬בי ש מ ה נ א ם ר לא דברתי ק ו ר ם ‪ .‬ב ו ‪ ,‬ונד של מעשה נסים כיבה ‪ ,‬כי ד\בי ר ע ב ד ריי‬
‫וגס שמה נאמר לא צויתים והעלמה בזאת לא שכיח בחלא דחוה םסידא‪ ,‬דבריו צ״ע שם אמר ר״י דלא יקחו‬
‫נ ר ש ״ י ‪ :‬עור שם ובאגדה חשיב כלב בהדי ה ד ד י ‪ ,‬אחר מקמח זח משום רמעשח נסים הוא דוקא לצירך הנאת‬
‫שמביא לעיל דיה והיינו דאמר נביא המקיר מדברי הגוף‪ ,‬אבל באן הנאת המצוה היא וקייל סצוה לאי‬
‫המדרש ר ב ה ‪ ,‬ובן הוא באמת בב״ר פ׳ חיי ש ר ח ‪ .‬ובן לחנות ניתנו‪ ,‬ועי ש ו י ת ש ע ר אפרים ח׳ הנובה רמותר‬
‫ו יקרא רבה סיפ בחקותי* ושמה חשיב ג״כ ב ל ב ‪ ,‬מ ד ו ע להדליק נר הניבה באיםירי הנאה ‪ ,‬משום מצות לאו‬
‫לחנות ניתנו *( ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫העלים ר ש י י עתה דברי המדרש וב׳ סתם ו ב א ג ד ה ‪.‬‬
‫ח״ ‪ 7 1 7 3‬י התום׳ במסכת זאת הביאו בשם ר ש י י‬
‫'‬
‫א מ ר ו ‪ ,‬ולא ב׳ ו ב מ ר ר ש ש ם * ‪ °‬י י ו י* •‬
‫הרבחענינים ולא נמצאו אצלנו‪ ,‬רק‬
‫דש״י דיה אף‪ ,‬הוא כחיים כ מ י ש בםצ״ים וירא ישראל •‬
‫זו ישראל סבא‪/‬ובכר כתבתי לעיל שגעלס לגו הםקיר י‪ .‬פעס אחל א ש ד הביאו בשם הקינטרס * ג ע*א ר״ר‪,‬‬
‫ל׳ ע ׳ * דיה שבלו בו מתי מ ד ב ר ד ת ג י א בל ארבעים ע ש ר נטיעות פרשיי ע ש ר גטיעות‪ .‬ספוז״ות ‪ ,‬דבל‬
‫שגה וכו׳ כל ערב ט״ב היה הברח יוצא ובו׳‪ ,‬הגה חוץ נטיעה יונקות ‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ביש״י כאז שום ר מ ז ‪,‬‬
‫מזה דהעלים לנו ר ש י י חמקיר‪ ,‬ורנא אצלנו כירושלמי רק נסוכה ל״ו ע״א( יש רמז לזח כדברי ד ש י י ד׳ ע״א‬
‫כאן ובמדרש קינות סיף הפתיחות‪ ,‬כמ״ש התום באן‪ ,‬תום־ דיה יכיל אפילו ה ג ד ת ‪ ,‬ואמר רש״י דגבי אליעזר‬
‫ועי ר ש ב י ם ) ‪ 3‬״ ב קכיא ע י א ( הנה יוקי‪-‬ןח לשון רש״י לא שייך ממזרת דע‪-‬יין לא גיתנה תורה ולא גמצא‬
‫רכינה מימרא ב ש ם »־ ת נ י א ‪ ,‬והיא אינה ברייתא אצלנו שוס רמז ברש״י מזה ; ט ״ב ע*ב תוס׳ דיה אם‬
‫דק מאמר ר׳ לוי בירושלמי מאחרוניןהאמיראים מרבני גזירתינו קידם לנדרו אמר רש״י ירחה נדרו מכל ובל ולא‬
‫דאגדתא׳ ב מ י ש במיא‪ ,‬וידענו דרשיי ז״ל דרכו לדקדק ישלים אותו ולא נמצא אצלנו מאומה מזה ‪ ,‬שס עיב‬
‫כ כ י מ בכגון זה‪ ,‬ולא יבנה מאמר אמורא בשם דתניא ‪ 1‬ת ס ׳ דיה נים ולא ניס צ ל בפדשיי דאי הוי אמד לים‬
‫ולא ניס היא דתיר טפי מניס ‪ ,‬וסבי? אין זכר ברש״י‬
‫\ ־ ג י ר ‪ 0‬ו ת ‪ - . .‬שמות אשר רבו כמו רבו בבל דף ‪ /‬לפנינו‪ ,‬נהפוך הוא ר ש י י פירש הייני יקיצה מן השינה‪:‬‬
‫ושביש גירסאות ש א ו ס ר ר ש י י הרבה רק י ף י ״ ד ע ״ א הביאו התום׳ דייה תני חרא בשם‬
‫הקונטרס מה שנמצא בי־&׳י ל פ נ י נ ו ‪ :‬ועיין תום׳ כעי?‬
‫פעסים זו גמגום‪ ,‬לא נמצאו בשאר מקימות כמו במס‬
‫זו ‪ ,‬ובן חסיון הסדר דמפדש בבל ע ת מאמר סאיחר ל״ר ע י א ( דיה ר׳ עקיבא הביאו בשם ר ש י י ) ת ע נ י ת‬
‫קודם למאמר סוקי־ס *• ח׳ ע י ב מפרש ר ש » י ‪ .‬קודם י״א עיב> מה שנמצא ברש״י לפנינו ‪ /‬ובן ם״ש התיס׳‬
‫מ א מ ר כרוך השולח כרכה ‪ ,‬יבןהך דהרי זח ת פ ל ת כאן ך ט עיא ד״ה וישב עליהם שהביאו בירושלמי‬
‫ש ו א ‪ ,‬ואחיב מ פ י ש ד«ד דאין כרכה רק ב ד ב ר הסמוי סן מ פ ר ש במו אלי בבתילה חוץ מזח דלא נמצא כן‬
‫ובאמת מאמר דאין ברכה מצייה מוקרם ב י ת צ ל מ י ‪ ,‬מ ה הרבר תמוה איך יפרש את הבבלי‪,‬‬
‫העין ‪,‬‬
‫ובפרט הראיני לעיל דתלמוי ייושלם• מוקים להבבלי י‬
‫ב ת ל מ ו ד ‪ :‬טויב עיכ כי גמירי הלבתא למיתה ואחיב‬
‫ו מ ס ד ר ב ב ר ל פ ‪ .‬י ו ‪ ,‬ועיב טיס בדברי התיס׳ יתחת‬
‫מפרש ה ך ד פ ח ע י ר א ש ‪ ,‬ובתלםודנו ע‪:‬יןזחרפרועי‬
‫ובירושלמי‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫״‬
‫ב‬
‫*( •־‪ .‬ע׳ לעיל ךיד ע״א במעשה דאנלנא דמליא שיטי דאמר אין לך נ‪:‬ם אלא נ‪6‬חד מעניי ישראל‪ ,‬פרשיי משוס דמעפל נכים הוא ‪,‬‬
‫ואסור לאדס להנוח ממעשה נסים‪ ,‬כדאמרינן לעיל א‪ 0‬עושין לו לס מנכין מזכיותיו‪ ,‬ומריע לא הניא שמה מהך דחלא יהוי‬
‫םמידא ‪ ,‬יהגה לעיל ו י ד עינ גרש׳י איל ממשה נסים פושיי וגיה די פכר ירחירק ממעשה נכיכ •ומי טיו יננון עיש ‪ ,‬ומפיו ‪3‬מנא‬
‫דחלא שנטלו ממנו חור להגדלה‪ ,‬שם היה אפשר למשיח נאיפן יחר כלח להיוח ימעכה נסים‪ ,‬וכן מהר דאללגס דמציח וחיטי ה ו א‬
‫עצמו אסור להלום‪ ,‬משוס דמנכין לו מזכיותיו‪ ,‬חבל היכי דנור נעשו <סי‪ 0‬לאיש ר י ר ביל ח ח ר י ס יוכלו צהנוה ‪ ,‬ומשיו נהך‬
‫לסנדלה & היה יגיל להניא לחי׳ מ&כננא וקיטי‪ ,‬ומיימי מהן וגמילה דגינ נבר נענו נביס ‪ ,‬ור״מריה לצו לקנות יןמח זה ;‬
‫שאלות ותשובות סימן ה ו‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י מפרש צ״ל ו ב ר ש י י מפרש‬
‫י נמצא באמת ברש״י‪:‬‬
‫מ‬
‫סימן ה‬
‫ובן‬
‫ר ט ו י ן בת קול אשר מצינו הרבה פעמים בספרי‬
‫‪ !3‬נשאר לני להציג ראיות המתנגדות׳ אשר‬
‫י ‪ I‬התלמודים על פנים שמיס‪ ,‬ובבר כתב עג‬
‫יתנו עריהן בי‪,‬הפירוש אשר נמצא זח‪ ,‬החכםמיה׳ בגימיןזאב וועםסלי'מפראג מאמר‬
‫אצלנו הוא מרש״י ‪ ,‬והו׳ן מ״ש למעלה מג׳ או ד׳ אריך ‪ /‬ובבל זאת לא יצא ירי חובתו‪ ,‬וגס לא הביא בל‬
‫מקימות שמביאים התום׳ בשם רש״י ונמצא אצלנו ‪ ,‬המאמרים בש״ס ‪ .,‬לבן אסרתי לחשליס המחפיר‬
‫הנה ראינו כיהרשב״א יהר״ן והמררבי וחראיש מביאים‬
‫י בפינה ז ו ‪:‬‬
‫בחידושיהם‪ ,‬ה*פ פרש״י מן מפ׳ תענית ‪ ,‬ונמצאו הנך? החכם הנ״ל הראח כי עניז בת קול לא היה ‪-‬‬
‫באמת שמח והמה מוקדמים לתום׳ על תענית‪ ,‬בי‬
‫חשוב וספון אצל חכמינו ז״ל‪ ,‬אחרי בינתנו‬
‫בתום׳ תענית י״א עיכ׳ ד״ה לן מובא טיר אויה שהיו כלל גדול אין משגיחין בבת קול כבים ג״ט עיכ(‪ ,‬אילם‬
‫מאוחר הרבח ״י אם לא שנתלה כי זה הוא היספח כבר בארתי בספרי תירת נביאים כי עגין זה לא נאמר‬
‫מאיזה אחרין ־ ומצד אחר מצינו כי הר״ן והרא״ש ‪ .‬דק בענין הוראה ח ל ב ח ל מ ע ש ת ‪ ,‬ובזה האופן‬
‫יהריטב״א הביאו שיטת רשייבעניןמתענין לשעות ‪ ,‬אסרו דאין משגיחין על בת קול‪ ,‬ולאו דוקא בת קיל‬
‫מרשיי כעיזליי־ עיב( מה שנמצא כרש״י במקומו אלא אפילו נ ב ו א ה ג מ ו ר ח ‪ ,‬דהיא םעלה גדילת‬
‫כתענית י*ב עיא( ד״ה לא צריבא דממליך אמליבי‪ ,‬יותר סבת קול)סנהדרין ייא עיא ס־טח מיה ע*ב יומא‬
‫כלומר לא היה בדעתו להתענות בלל‪,‬אך מפני הטרדה ט׳ עיכ( משמתו חגי זכרי׳ וםלאבי נסתלקה רוח‬
‫לא אבל עד חצי חיים! וכי מטי חצי היום ממליך ואמר הקודש מישראל‪ ,‬ועייין היו משתמשים בבת קול‪,‬‬
‫הואיל והתעניתי עד חצי חיום אהענח כל היום עביל‪ ,‬ראינו דבת קול מעלה פחותה מנבואה‪ ,‬יבכל זאת גש‬
‫נעיכ דגם בקבל עליו סיירי היינו קבלה בלב על תנאי‪ ,‬לענק נבואה אמרו ‪-.‬כשבת קידעיא יומא פ עיא‬
‫דאל״ב הרי תענית שלא קבל עליו מבעיר יי־ם לאו כגילה ג׳ ע־ א תמירה טיז ע״א> לא בשמיש הוא ואין‬
‫תענית‪ ,‬כמ״ש התום׳ שם ‪ ,‬ואם תיל דרשיי באן בלי נביא רשאי לחדש דבר מעתה ‪ ,‬ושם לענין חירוש‬
‫קבלה מיידי\א״ב לכל הפחות היו להם להרשביא והר״ן דינים או להחזיר הלבית הנשכחות ע •י נביאה‪ ,‬נאמר‬
‫להעיר דעת רש״י תענית בזה‪ ,‬ומיוע לא התעוררו כלל זה‪ ,‬ובבר כתבת• בספרי תורת נביאים פ״א סז״‪.‬‬
‫מזח ומוכח דלא היה ענק זה למראה עיניהם בסס׳ זו‪ :‬באריכות ‪ ,‬והבאתי מש״סגעיריבין ס״הע׳א( דאף‬
‫באירים ותימים אין משגיחין במה שיש בו הוראה‬
‫י מחליט כי באמת היה נמצא פיהש קצר להלכה ‪.‬ולמעשה ‪ ,‬ואמרו שם והרי בית‬
‫‪.‬על מסכת תענית מרשיי עצמו ‪ ,‬אועב״פ דיגו של שמואל הרמתי קייס ‪ ,‬ופרשיי ומירי דאיםיר‬
‫איזהו קונטרסים פרטים ממנו ‪ ,‬אולם לא על בל םרר והיתר לא שייל באורים ותומים ‪ ,‬יכן אין משגיחין‬
‫המסכת‪ ,‬רק על מאמרים יחידים‪ ,‬וזאת היה מפורסם ברברי אליהו במה שיש ג״מ לדין‪ ,‬ואסרי כשבת ק״ח‬
‫וידוע אצל הקיסמים‪ ,‬ואילם תלמיד אחר עשה פירוש‬
‫״ ( •אי עד שיבא אליהו ויאמר‪ ,‬ופרשייאיסיר‬
‫הארוך אשר לפנינו‪ ,‬אשר נספח אצלנו היום ‪ ,‬ואותו והיתר אין תליי בו‪ ,‬דלא בשמים היא‪ ,‬וכן לא םשגיהין‬
‫התלמיד חשתמש בבר בפירושיו וכקינטרסיו של רבעו על מאמר יוצא מפירש מפי המלאכים בענין הלבה‬
‫רש״י ‪ ,‬ישינח בהם וגרע והוסיף כחפצי ‪ ,‬וזח הענין כמיש נ מנחות מיא עיא( ופליגי אסלאב• דאשכחי לר׳‬
‫אשר מצינו בפירש ‪ ,‬אשר אנו מיברים ממנו י קטינא ע״ש ‪ ,‬זע׳ כנדרים ך׳ עיב( מאן מלאכי השרת‬
‫הרבה פעמים לשון א מ ר ל י ר ב י או מ פ י ט ו ר י דמן ראי מלאכים ממש ‪ ,‬הרי אינחו בקיאי בצורת‬
‫שוב א מ ר ל י ר ב י עיין דף ח׳ ע״א‪ ,‬ו׳ ע״א‪ ,‬י״א הולד טפי מינן ‪ /‬משמע דוקא בדבר התלוי במעמר‬
‫ע״ב‪ ,‬י״ב עיא‪ ,‬י״ז עיא ‪ ,‬דיה עיא ‪ ,‬והיינו התלמוד‪ ,‬ענינים הטבעים ‪ ,‬אבל בעניני הלכה ‪ ,‬יש רשות‬
‫דאה פיחש רש״י הקצר וחשתמש בו הרבה‪ ,‬וגם שמע לחכמים לחלוק על מלאכים‪ :‬ומכיש דאין םשגיחין על‬
‫בעיפ‪ ,‬ולפני הקיסמים היה רק פירוש הקצר < ושמה נ ת קול בעניני הלבח ‪ ,‬אבל אין מזה ראי׳ דחזיל לא‬
‫נמצאו דבר• רשיי אשר מובאים מהתיס׳בשמו ולא החשיבו ענין בת קול למעלה גדולה ״ ומיש החכם‬
‫נמצאו אצלנו‪ ,‬בי התלמוד הניח חרבה ומירר ברצמו‪ ,‬הגיל מדברי התום כסנהדרין י״א עיא‪ 0‬כי ענק בת קיל‬
‫ולא חיה פי׳ זה מפורסם ממן קדמין כי לא היה נספח היינו קול הידד והברה אשר גשמע למרחיה ‪ /‬סכה קיל‬
‫לשיפ‪ ,‬יבזמן אחרון נתחבר לשים מיוחס לדש׳*‪ ,‬ועייז חכאח בבתבאויר‪ ,‬הנח התיס׳ לא כתבו שם רק מהיל‬
‫נתישבו בל הקושיות ‪ ,‬ויה השערה קרובה‪ .‬ואמתית ייא שלא היו שימעין קול היוצא מן השמים ‪ ,‬אלא‬
‫לרעתי ״•‬
‫מתיך איתו קיל יוצא ק ל אתר ‪ /‬כסו פעמים שארם‬
‫טבח נבח‪ ,.‬ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ‪,‬‬
‫ואיתו קול היו שיסע ן‪-,‬לבד קורק אותו כת קיל ע״ש ‪,‬‬
‫צבי הירש חיות‬
‫אולם עדיין התיס׳ •ירים דקול הראשון בא מן השםיס־'‬
‫•ובעקר הדבר רבת קיל היינו קיל הידד‪ ,‬מבואד גש בן‬
‫ע‬
‫א‬
‫במדרש‬
‫‪#‬‬
‫י‬
‫שארות ותשובות סימן ו‬
‫לשו‪,‬ו‪,.‬‬
‫סוף פרשת יתדו וזה‬
‫במדרש‬
‫אמד ר ׳ לקיש כשאדם קידא לדבירו י ש ל קו ל ו ‪/‬‬
‫ב ח ק ו ל ‪ /‬ובן הרמב״ס זיל פי׳ המשנה ס ף יבםית‬
‫מפרש המשנה שאמרח משיאין אשד! על פי בת קיל ‪,‬‬
‫בתבבזהיל בת קיל הוא אשר במשגה סעשחבאהר‪.‬‬
‫יםעשח נצלםון עיש ‪ ,‬ובמשגה כיבסיוז קכיב עיא(‬
‫נאחד שעמד על ראש ההר ואסר איש פלוני בן פלוני‬
‫מת ‪ /‬והלכו ולא מצאו שם אדם ‪ ,‬ובן כעיבדא שניה‬
‫אני פביב גשבנו נחש והר• אני מת והלכו ולא הכירוהי‪,‬‬
‫ובשגי הסעשות לא היה כאן קול סן השמים‪ ,‬רק שמעו‬
‫קול סתם ואפילו באופן הראשון היה קול האי & שסת ‪/‬‬
‫וסח שלא סצאוהו סי יורע איזה סקרי קרה‪ :‬עור סצינו‬
‫למגילה ליב עיב( םנין שםשתםשין בכת קול ‪ /,‬ושם‬
‫משמיעת קיל בעלםא סדבר‪ ,‬ולא מן קול מן השפים‪,‬‬
‫ע׳ דשיי ותום׳ שם ‪ ,‬ועקר בא ללסר שם ‪ ,‬שסותר‬
‫לציית בקילות באלו ולא היה בכלל גיחוש ‪ /‬ועיין תוס׳‬
‫שם בשם ירושלמי פיו דשבת‪ ,‬דשמח גאמר הילבים‬
‫אחר שמיעת ב ת ק ו ל ‪ /‬ובבבלי מגילה שם התנו‬
‫והוא דשמע קל נברא במתא‪ ,‬וקל אשה כדבדא ‪ /‬והוא‬
‫ובן כחול ן צ״ח‬
‫דשמע הן הן והוא דשמע לאו לאו‬
‫עיכ( אמרו דבשלשה פעמים קייל אעיפ דאין נחוש‬
‫יש סימן‪ ,‬ועניינים אלו אין להם שוס התיחסות לבת‬
‫קול סן השמים‪ ,‬דבת קול מן השמים היה בעין נבואת‬
‫ו ח ו כ ה ו א ל א ד ס ל ש מ ו ע ל ה ‪ ,‬משאיב קול‬
‫הברח בעלמא‪ ,‬אמרו דאין זה נבלל נ י ח ו ש ‪ ,‬ו ס ו ת ר‬
‫לאדם להתנהג כפי קול הברה אשר בא לו‪'/ ,‬ובירושלמי‬
‫שבת שמה אמרו דר׳ ידרבן ור׳ לסיש רצי לראות את‬
‫שמואל‪ ,‬ואמרוגיזיל בתר שמיעת ב ת ק ו ל ושאלו‬
‫לתינוק ואסר ו ש ם ו א ל ס ת ‪ ,‬ובן נזכר חול ן שט ‪,‬‬
‫עב״פ ראינו רענין זה אשר מבונה בכבלי ברוק בסברא‬
‫בדוק בינוקא‪ ,‬בד ק בספרא‪ ,‬מבונה בירושלמי גם בן‬
‫בשם שמיעת בת קיל ‪ ,‬ובבבלי םסיפר אע״פ דאסד‬
‫דיי ליניקא פסיק לי פסוקיך‪ ,‬והתינוק השיב לו ושמואל‬
‫מת ‪ ,‬כבל זאת לא אסר אמת ושמ אל היה חי אז ‪,‬‬
‫משים דלשיטתי׳ בסיף מגילה אזיל‪ ,‬דאין הולבין אחד‬
‫שמיעת כת קיל ‪ ,‬רק בשמע קיל גברא בסתא והיא‬
‫דאמר הן הן ולאו לאו‪ ,‬ודיקא גיפ‪ ,‬משאיב הירושלמי‬
‫בפיו דשבת לא הוהנה באלו התנאים‪ ,‬מספר שם‬
‫דשםואל מת אז ‪ ,‬ואמת חיה מח שקרא הינוקא‬
‫ושמיאל מת ;‬
‫ביאיר ענין בת קול דאיתי להעתיק פה‬
‫ו ב ע ר ף‬
‫מח שמצאתי בשיטה מקובצת לסנהדרין‬
‫< *‬
‫י נספח לספר חמרי וחיי להרב בעל מסת דגרולה נדפס‬
‫בקיק ליווארנע ‪ ,‬ושמה מובא בשם דבינו הראיש‬
‫בזהיל יש מפורשים דפפני זה נקרא בת קול ׳לפי שהוא‬
‫יוצא במרה" ואין כל אדם שומעי אלא הראיי לשמעו‬
‫עב״ל ‪ ,‬ואילי מפרשו עייז דנת היא ענין מיה שהיה‬
‫סורדיץ בי כני ישראל במו שםצינו אלפים בת יביל ‪/‬‬
‫והיינו קול שבא בסרה‪ ,‬וע׳ רשיי יםיטה ליג עיא״( בת‬
‫קול אותה מ ד ח הממונה על בך היינו גיכ סענין מדה‬
‫;‬
‫׳‬
‫ורחוק לפרש דרשיי כתב עיר הקבלה‪ ,‬וע׳ תשבי עדך‬
‫בת קול‪ ,‬ואולם לפי תרגום שיר השירים‪ ,‬ובן עין יעקב‬
‫בפי הספיגה‪ ,‬שמה נאשר שמע ב ר ת קלא ‪ ,‬ובר‪.‬־;‬
‫אין מרה ידוע בלשון תרגום ‪ /‬עיכ דהתרגים ואגרה‬
‫מפרש ם עגק בת ק ל ע״ר שיטת התום׳ בסגחררק‬
‫שהבאתי בפג• שחק ל שבא לאדם איגגו חזק במו קול‬
‫בעצמו הבא מן השמים ‪ ,‬לפיכך נקרא בת כמיש‬
‫לחז״ל שתשש כוחו בנקבה‪ ,‬ומצאתי ניב כסנהדרין צ׳ו‬
‫ע*ב‪ 0‬נפק קלא שוור בר שוור ושם נחסר תיבת בת ‪,‬‬
‫ועיב בשימת התום׳ דהקול בעצמו שיוצא מן השמים‬
‫הוא חזק ‪ ,‬ואין מכניס בשם בת קול רק בהתיחסת‬
‫השמיעה לבני אדם‪ ,‬עור מצאתי כי ברוב פעמים ענק‬
‫חח הקודש ובת קול אחד הם בלי הבדל ‪ ,‬וידענו בי‬
‫דור ושלמה השתמשו בחח הקורש‪,‬יכינו חז״ל דבריהם‬
‫בשם בת קול‪,‬עיין כשבת י״ר ע״ב> יצתה כת קול אם‬
‫חכם בני י׳עמח לבי גם אני ‪ /‬ועיין כחוריות י״ב ע״כ(‬
‫יצתה כתקיל בטל תרמון שיורד על פי םדותיו ‪ ,‬עור‬
‫שם יצתח כת קול מה טוב ומה נעים שבת אחים גס‬
‫יחד ‪ /‬ובפרט עיין כסנהדרין ציר עיא ציו ע ב קיר ע״א‬
‫שבת קמיט ע״ב פסחים צ״ר ע״א ובירושלמי חלק> *‬
‫בבל אלו המקימות תמצא בי חז״ל השתמשו בלשון‬
‫יצתה בת קול על מקראות אשר נאמרו בכתבי קודש‪,‬‬
‫ועוד מציגו גמבות ך ג עיב( בשלשת מקומות הופיע‬
‫רוח הקודש בכית מדרשו של שס ‪ ,‬יצאה בת קול‬
‫צדקה ממני ‪ /‬הרי רכינו לרוחיק כשם בת קול ‪ /‬ועל מה‬
‫שהבאתי לעיל מש״ס הוריות יצתה בת קול כטל חרמון‬
‫‪.‬שיורד על פי ממתיו ‪ /‬מצאתי תורת בחנים פ׳ שםיגי ‪,‬‬
‫שהשתמשו בענק זה אמר רוח הקודש בטל חרמון וגו׳‬
‫עיש ומזה תראה כי אעיפ דלשיז השיס כיומא ט׳ עיכ‬
‫סיטר‪ .‬מיח ע״ב( פסקה רוהיק ו ע ד י י ן היו משתמשים‬
‫בבת ק ל ‪ ,‬סורח בפירוש דב״ק היא מדרגה פחוהה‬
‫מרוה״ק‪ ,‬בכיזעגין ב ת ק ו ל מ ן ה ש מ י ם ‪ /‬הוא‬
‫דלק םענין נמאה‪ ,‬והחוב להארם אשר שסע קיל כזה‬
‫להאזין ולהקשיב במי שםחויינ בחוק הנביא לעשות‬
‫בפי מה שנשפע עליו נבח הנביאה ‪ ,‬אבל בת קול‬
‫פחם אשר םצינו בלי הוספה סן השםיס ‪ ,‬יובל לחיות‬
‫גם בן קיל הברה או קול שנולד בכח הםרםה בנפש‬
‫חאים ‪ /‬או סימן בעלמא כמו פפיק לי פסיקיך‪ ,‬בבל אא‬
‫* האותות אזי אף ע״פ שאיןגיחוש יש סימן‪ ,‬וההקשבה‬
‫וההילוך אחר סימגיס באלו איגו גיחוש ‪ ,‬והוא דבר‬
‫הרשית להשתמש אבל לא חובה ‪:‬‬
‫והנני מציג לפניך קורא אהוב רובי הסקוטית‬
‫בתלמוד אשר גזבר בהם ענין בת קול ‪,‬‬
‫לבאר בכל אחד על איזה דרך יתפרש ‪ ,‬והקירא יבק‬
‫_! לפרש עייז בשאר מקומות ‪:‬‬
‫ר ך מקים שתמצא בת קיל סן השמים או‬
‫א‬
‫משאר מקים מקודש תדע ‪,‬בי אינו בה‬
‫םדםה ‪ ,‬רק ע‪:‬ין נבואה‪ ,‬או החיק‪ ,‬או שאר השפעה‬
‫אלהית‪/‬כסוכםנהדריןייב עיא יהשלסי סיף םיטה( בת‬
‫קול יוצא סן השםיס‪ ,‬ובן בת קול יוצא סן ק ד ש י‬
‫קישים‬
‫שארות ותשובות סימן ו‬
‫ק ד ש י ם גסיטח ליג ע״א וירושלמי פיט דס טר‪ (.‬ובן‬
‫•ציני ירושלמי‪ .‬פ י כ דחגיגה ב ת קיל יוצא סן קדשי‬
‫קדשים שיבו בגיס שיכניס חוץ מ א ח ר ‪ ,‬י ב ב ב א <חניגה‬
‫ט״י ע״א‪ c‬נאמר סתם כ נ ר שםעת! כ ת קול שובו בגים‬
‫שוכנים כי׳ ‪ ,‬ונהם‪ -‬שמח • ן ק ד ש י ק י ש י ס כ א ש ר‬
‫התעיררו רתוס שמח ‪ /‬נ ב ז מאמר א א ש ע אחר‬
‫מאחורי י הפרנוד‬
‫בנבלי בכר שמעתי‬
‫שובו בנים עוננים‪,‬סירח רב״ק זה יצא ממק ם מקידש‬
‫כי אחירי דפרגור מקום מיוחד למלאכים גפרקי דר״א‬
‫פ י ד דהגיגת טיז א׳ ב ר מ ת ח״י א׳ סנהדרין פיט א י ( {‬
‫עור מציגו חרבה פעמים שנזכר ‪ .‬ענין בת קיל סתם ‪,‬‬
‫ומוכח מענינו דכעיב צריב ן לפרשו ע ל ב׳ק מן השמים‬
‫במו כעירובין נ י ד ע׳ ב ( שיצתה ב ת קול ע ל ר ׳ פרידא‬
‫שיברר הלקו בעילם הבא ‪ ,‬ו ע ל כרחד ביונה‬
‫ל ב ת קיל מן השמים ‪ ,‬ופעמים נחסר ענין ב ת קיל‬
‫בחלמור ‪ ,‬ואילם הוא דבר הלמד מעניני ומובן מעצבו‬
‫־דעיב הכוונה על כת קיל ‪ ,‬במי כתענית ךיא ב׳( אבא‬
‫אימנא אחא לי׳ שליןא סרקיעא בבל י!מא ‪ /‬יפירשיי‬
‫ג ת ק י ל אומרת לו ש א ם עליך ‪ ,‬ובן מה שהביא‬
‫החבס וועססעלי מהד גב״מ פ ״ה ע י א ( אפרו הואיל‬
‫ומרחם נדהם עליו ‪ ,‬יפרש׳• אמרי ב ר ק י ע ‪ /‬ועיכ‬
‫גורע א ו זאת ע״י כת קיל‪ ,‬בי נלא׳ה אין אפשרות לבן‬
‫אדם ל ר ע ת מה שנעשה ברקיע ‪ /‬ר ק ע ״ י ב י ק ‪ /‬או עיי‬
‫אליהו הנביא ‪ ,‬אשר הי׳ שכיח מאיד בישיבת בבל‬
‫ו א ‪ p‬ישראלויהודיע לרס מח שנגמר במתיבתא דרקיע‬
‫ע׳כבימ ניט ע ב גיטין ו ע י ב ( ‪ /‬ובן א מ ת ) כ י ב ע י ר‬
‫ע י א ( • פלינ״• ת ר י אמוראי בארעא יתרי מ ל א כ י‬
‫ברקיע ‪ ,‬י ב ׳ החום‪/‬שם‪ ,‬בינורע להזיל זאת עיי אליהו‬
‫כימו כהנך שב ש מ ע ת ח א דאחאמדי בצפרא בסורא‬
‫ולפניא בנהרדע״כעירוביןמ״ג ע י א ( ‪:‬‬
‫ן ז ן ך מצינו היפ בתלמוד יצתח ביק ולא ה*ח‬
‫ד‬
‫שמיעה מ מ ש ‪ ,‬רק כמראית החלוס‪,‬בםו‬
‫•י •‬
‫ל נ י ב ניה א׳ פ״ג ב׳ ‪ ,‬ב*מ נ י ט ב׳ פיו א ׳ ( בל עניני‬
‫הםיפירים הנאמרים ש ס ה ‪ ,‬לפי ביאורי הגאונים‪ ,‬ורביגו‬
‫חננאלוייטביא יבשיטח מקיבצח ב י ט גיט ו ר ף פיו ‪,‬‬
‫ובעין יעקב נדבות היי ע״ב כלם לא הי׳ בפיעל מ מ ש ‪,‬‬
‫רק במראה החאם לפי מראה בכה המדמה‪ ,‬ובן תביאו‬
‫בשם אלפ^י בתשו*ה‪ ,‬בי כל עובדי דרכה בר כ ר חנה‪,‬‬
‫‪ .‬ובן עובדא דריא הגדול הרוב יוכיח‪ ,‬כ״ז הית במראות‬
‫החאפ ע י ש ‪ ,‬ואנכי מצאתי ענין זה מבואר ‪) /‬חגיגה‬
‫׳‬
‫כז‬
‫י״ד ‪ Q * r‬ואף ‪ •at‬ואתם כ מ ל ו ‪ 0‬י מקיבין ה״נז על‬
‫ה ר סיני‪ ,‬ונתנה עלינו כ ת קיל ס ן ה ש ‪ o‬י ס ו מ י ‪,‬‬
‫ומכאן א ש ר נ א ספירש ד נ ת קיל היה כמראה‬
‫החלים ‪ ,‬תקיש ע ל ש א ר המאמדיס כ ת ל מ י ד ‪ ,‬א ש ד‬
‫רמזנו עלירמ למעלה נשם וגאונים י י ה י ׳ במראית‬
‫חהלים ‪ ,‬התיר הכת קיל א ש ך פםיפר שמה י־שסעו‬
‫נעניגיס א א > היד• נ*ב נחלום ונבח ה מ י ס ה ל ב ד ;‬
‫א י ן ה ן הימנים וניחושים א ש ר ע ש י לחש לסימן‬
‫ג‬
‫אס יחיה כן אזי ילבו לםקיס ‪9‬לע» ^‬
‫*‬
‫י ח ד א ‪ /‬פקדי נ״ב כ ע ם נ ת קול‪ ,‬ג מ י ש למעלה משים‬
‫סוף מנילה מנין שסשהסשין בבת קיל * יכן סמ״ש‬
‫בירושלמי פיו י ש נ ת ניזיל נ ת ר ש מ י ע ת ־ כ ת קיל ‪,‬‬
‫ובשים מבינה זאת נ ש ם בריק בספרא בדיק כ״ניקא ‪,‬‬
‫וכל אלו המה רק ר ש ו ת ‪ /‬ובן מ״ש ר ׳ י י ת ן כבדכית ג״ז‬
‫ע י כ ( השכים ונפל א פסיק אחד הר• זה נבואה קטנה‪,‬‬
‫מ א ע ר ראיני כי ר ׳ יוחנן החשיב סימנים א מ ל ד ב ר שיש‬
‫מ מ מ ש •»לסימןמיבהקבמישלמעלה סשיסגחילק‬
‫ציה עיכ וירושלמי ש ב ת ( ד ב ע ת שרצה לראית את‬
‫שמיאל א ל ליניקא פסיק לי פסיקיך ‪ ,‬והילך בזה‬
‫לשיטתו דבבנין זה מקרי נמאח קטנה ואיני בכלל‬
‫ניחיש *( ;‬
‫ה כ מ ר י ם א ש ר קרי נמקים א ח ד ‪ ,‬עתפשטה‬
‫ד‬
‫השמיעה הלזו למרחוק בפתע‬
‫י‬
‫פתאום ב ז מ ן ק צ ר ‪ ,‬א ש ר איני באפ שר בהליך הטבע ‪,‬‬
‫נם זה כיני חז*ל בשם בת קול ‪ ,‬ומהירות בזו הוי כמו‬
‫ב ת ק ו ל מ ן ה ש מ י ם ‪ ,‬וזה ענק הבת קיל א ש ר‬
‫נתפשטח מהר ב מ ת ה ישראל ברגע אשר מ ת משה‬
‫ר ב ע י כסיטה ייג ע י כ ( ‪ .‬והחכם ר ב י ז יועססעלי הניאו‬
‫בשם הספרי פ׳ כרכה _ עוד כינו חזיל לפעמים ענין כ;ח •‬
‫בשם א ז נ י ם ל כ ו ת ל א ז נ י ס ל ד ר ך ‪ ,‬וסמכו על‬
‫קרא ע י ף השמים»ואך את הקול ובעל מ פ י ס יניד דבר‪,‬‬
‫וע׳ נכ״ב ג׳ ע״א ו ס ד ר ש ויקרא רכה אמור פ א ב ( נס‬
‫מבעה לפעמים ענק זה •בבינוי ב א ב ק פ י צ ה עיין‬
‫געיחנין מ י ג ע י א יבמות קט״ז ? * א ( יעיין ךשיי שסי‬
‫רפירש כקפיצה ע י ש ם ע י ש •‬
‫ה ‪ W‬ן ף מ צ ^ דבינו חזיל בשם בת קיל‪ ,‬הסבמןו‬
‫ר ע י ת ה ב בני אדם על פעולה אחת׳אשר‬
‫‪.‬‬
‫כהשקפה ר א ש ע ה ת ת נ ג ד למצות תתירה ‪ ,‬ובכל זאת‬
‫החליטי העס ב» אין תכליתה של עבירה ז ו ‪ ,‬ר ק לענין‬
‫‪.‬‬
‫טיב‬
‫‪0‬‬
‫ז י ע מאשר‬
‫ולא לגד שהשגיחו על המ^וא אשר נפל גכיהס ‪ ,‬רזן מצינו ה״פ לי מז״ל סמרו פילס ולשונם סלאלהו^י* י ? '‬
‫י י ומיל שמעו‬
‫־‬
‫גימ ‪«0‬ח‬
‫—•— *! ! ‪ » u‬״ ‪1w‬׳‪ k‬ו ^ ׳ ^ ! ‪ > < , y - v‬ו״׳״׳׳ ״• ־—‪,‬׳•׳• ׳»׳‪ w‬דהחעורר!‬
‫»•«‬
‫־׳»׳‬
‫‪ — • #‬י ‪ •- -‬׳‪ .#!«».‬־ ׳* ״ ‪> v‬‬
‫מדוע לא סרחו מהך דלא יפסח פיו לשטן‪,‬ונז השיג ר מלימור הגדול לשחיטה סשגסני נשמיעה ‪0‬הא מימהו <פססיס ‪ u*0‬עיא( מברג‬
‫רילג גיגןורין גדולים‪ ,‬ונן אמרו וןללח חרס אפילי על חנאי הוא נא ‪ /‬ואמרו אל תהא וןללח הדיוע קל‪ 0‬געיגץ <מלומ»'א ע*א( ולעגין‬
‫העונה אמרו כמגילה ניו ע י נ ( מיע ליא ני נרנסין ‪1‬נן לער ‪t‬‬
‫\ד<‬
‫‪ 0 5‬ע ג י‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪i .‬‬
‫לןיל ׳‬
‫‪f‬‬
‫ש א מ ת ותשובות סימן ו‬
‫ג*ב בלליץגףלח עבירת לשמהננזיר כ״ג ע ״ ‪( :‬והפנמה‬
‫כזו של בלל בני ארס ‪ ,‬היא גכלל במאמר החכמים‬
‫ק ו ל ח מ ו‪ .‬ן כ ק י ל ש ד י ‪ ,‬ובלשון הזיל בשם בת‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪n‬‬
‫' יייריי׳‬
‫*‬
‫‪ p‬יג‬
‫בת קיל סי שחיה במיתתו של רבינו הקיום ׳ מובן‬
‫• ומזומן לחיי עולם הבא < והתום׳ התעיררו דהרי בל‬
‫ישראל יש להם חלק לעיה״ב ו ת י ר ץ בשיטת מקיבצת‬
‫וםהרייט ‪ ,‬ביון ימבואר בירושלמי פרק ט׳ דבלאים‬
‫ובכתובות פ׳ הנושא‪ ,‬רעיי שמת רבי בערב שבת ‪/‬‬
‫והיו טיוריס בקבורתו באו לירי חילול שבת ‪ ,‬והיו‬
‫דואגים שלא יחשב לחם זאת לעין\חטא‪ ,‬לכן נתאחרו‬
‫כל העם כןינה ז ו ‪ ,‬דבל סי שהיה במיתתו של רבי יש‬
‫להם חלק לעיהיב‪ ,‬כיון שלא עשו רק לכבודו של רבעו‬
‫‪ ,‬הקרוש ויזהירו ג״כ טימאת כהן במיתתו‪ ,‬ע׳ חוסי כאן‬
‫דיה בטלה קדושה היינו קדושת בהונה*( ‪ ,‬ועדיז‬
‫יתבאר מ י ש ) ס ו ע ר קטן ט׳ ע״א( רב עת ששמחו‬
‫׳ישראל בגמר ביין המקדש של שלמה ‪ /‬לא התענו אז‬
‫ביום כיפור ‪ ,‬ודנו קל וחומר מעבירה רתחה שבת ‪,‬‬
‫ובבין היו דואגים ויצאת בת קול שנמחל להם אותו עיז׳‬
‫י‬
‫•‬
‫כ מ‬
‫‪y‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫צ‬
‫א‬
‫ה‬
‫•‪:‬׳‪.‬‬
‫והכוונה דבל פעוליתיתס לא התה להנאת עצםם ירק‬
‫לפאר ולרומם בית אלהינו‪ ,‬ובאופן זה שייך עת לעשות‪.‬‬
‫הפרו ת ו ר ת ך לצורך שעה ;‬
‫ו ו ב פ ר ט מצינו ענין כת קיל פלוני מובן ומזומן‬
‫לחיי עילם הבא ‪ /‬כבל החכמים אשר‬
‫אבדו עצמם ל ר ע ת ספני איזהו ס י נ ה ‪ ,‬בסי ההוא כיבס!‬
‫שלא היה במיתת ר ב י ‪ ,‬ינפל סן הגג ויצאה ב״ק דמזימן‬
‫'לחיי עוה״ב ג כתובות קי‪ :‬ע י ב ( ובן יקטיעא בר שלים‬
‫נ ע י ז י עיב( ובד״ח בן תרריון וקלגצטורו נשם טייב‬
‫ע י א ( ‪ ,‬ובן באליעזר בן רוררייה גשם ייח ע״א( ‪ /‬ובן‬
‫לתענית ב י ט עיא( באותו אדון שהפיל עצמו סן הגג‬
‫ובן נגיטין גיז ע״ב׳> באש של ש ב ע ת הבנים שהפילה‬
‫עצםה מן ה ג ג ‪ ,‬ויצאה ביק אם הבנים שמחה‪ ,‬וחיינו בי‬
‫ענין המאבד עצמו לרעת חמור מאזר ‪ ,‬ואסרו דאיש‬
‫בזה אין לו חלק לעילם ה ב א * ( ואולם ענין קידוש השס‬
‫לטובה כללית ‪ ,‬או לשאר תכלית נרצה שלא יבאו‬
‫ל ב ז ו ת ו ‪ ,‬במי ש ד ר ש ו חזיל ג ב י ר סיר נח פל״ד( ‪ ,‬אך‬
‫את דמכם לנפשותיכם א ד ר ו ש ‪ ,‬אך להביא את החונק‬
‫ע צ מ ו ‪ ,‬יכיל בשאול בן קיש תיל אך ‪ /‬יבול בחנניה‬
‫־ ־ םישאל‬
‫* ( ע׳ רמניס פיג מה׳ אנל היי נש־ח״ש‪.‬זז הכל מטמאין לו אפילו נהנים עשאוהו למת מציה לנל מפני ב־נל חייניס נלבודו‪ ,‬ורנד‬
‫והלונע מירושלמי היג דנוכות רכשעת רני אמרה אין כהונה היוס ‪ _ ,‬וגמרן הכ״מ כ׳ שס והיינו דיזמוינן ננס גיס ע׳ ס<מ;‪0‬‬
‫‪ n > - I‬נ ז נ ג ^ ת אותו סיום שמת רני נעצה כהונה ‪ ,‬הנה עיש נ‪:‬ל שם ״ אמד רעלן מיתת רני‪ ,‬הוא פ׳ הגז שא ולמ נ!׳ מלמגה ‪ ,‬ועודגנמדח‪?[I*,/-‬‬
‫‪ /‬לא נאמר‪ ,‬רק נשמת רני נעלה קרושה ‪ ,‬ויה רנינו סיים כהן עינא מיס׳ )נמוגולז׳ין״ג עי‪ (3‬ד״ה אותו נ׳ דהאי נעלה קדושה הי נו‬
‫' ״ ‪ / :‬ב י ר ו ש ת כהונה ‪ /‬יכתוש׳ חולקים עיו עיש ציע ‪ /‬ועיין הגהית מיימוני שם דמניא נשם רחבי •ה דמסיפין חם ד‪<-,‬ןש משיח נחמ‪ ,:‬מי‬
‫^ לל גדיל הדור נכלל ולא פירש טעם ספיהיתו וניצ לכיש ד‪:‬נה מדקא מיקי גפסמים ע׳ ע ״ ‪ 0‬מון דמת נשיח •‪ ,‬מינס דנקא נשיח ‪ ,‬חו‬
‫•• ‪.‬‬
‫דלמא כיון דלקי הטעם משיש רעשאו כמז מצום‪ ,-‬דגדול נגור הגייות •שדוחה לח תעשה שנתורה; והנהגכתונות־טוינ רעינ( אתריגן‬
‫' י'™ ' ‪j‬‬
‫אנל למאן דמתני לית צי׳ שיעווא‪ ,‬שיג מצד ן ‪ :‬אפילו לא הוי נשיא ‪ ,‬רק מתיי לאחרים לנד כיון דלית לי׳ שיעור להחנשים המחויינים‬
‫״ ^ " י יי *׳ *‬
‫ומ‬
‫בכבודו הוי נמת עציה ‪,‬‬
‫העסק‬
‫י ^ ‪ , ,‬יי י ‪ / ,‬׳ דיפ עשה ולא תעש‪ :‬וגכיז קייל הלינוהו לנגוח מותר)סנהדרין מיז ע י נ ( ועיין ומנים פיר מה׳ אנל ה״ח • והנה מצר זה חינו מותר‬
‫‪ 1< .‬יל* י י ^ ר ק א ו ס ו הי ו ם שמת ערם שנקנר ראו מ‪-‬ישינ מיפ‪ ,‬אנל להשתטח על קניו אוי אסור להטמאוח אפילו לנשיא‪ ,‬ולא נחנהי וחת רק‬
‫‪** >V‬י־'‪ /‬י ז י ^ ץ •מפני ששמעתי ני לומנינו קצת מאיתן המכנים עצמם נשם חסידים מטמאים על קנרי צדיקים שלהס‪/‬לק הטעם דר׳ יורן דנעלס נהונה‪,‬‬
‫‪ \ f y p l < M O‬לא *ימו גינריהתיס׳ תטעם רהרמנ״ם ד‪:‬׳ משום מת מציה׳ וריהא אותו ביום וטרם שנק‪3‬ר‪ ,‬ועוד רוקא נשיא ‪ ,‬אנל שאר גדינ‬
‫< *?‪I‬‬
‫י׳׳^ ‪ b‬י ׳ י ' ‪ 6‬׳ י ^ ׳ ה ד ו ר נא‪ ,‬וע׳ גיכי יישף יויר סי׳ שעיר אות ד׳ דהניא נשם הגיח שנתנ דוקש נשיא אנל חין לשים כהן להקל להטמא ל ש ו ם ג ד ו ל‬
‫<ן‪( /‬׳‪ s.JrtJ ,j*l‬ע׳ה ד ו ר ‪ /‬וכן נהגי ללא כרנינו חייס כהן ‪ .‬היינו דאמר דאלו קיה נעיתת מינו תם היה מטמא אליו‪ ,‬אעיג דרגינו תם לא היה נשיא י‬
‫‪, « ,‬׳>׳‪-‬־^‪/‬ק גדול הדור _ גם מ׳־נרי ‪3‬ימ יוסף גש*ע ש‪:‬שמיט דין זה דנשיא‪ ,‬משמע דגו היו דאין לנו נשיא שונ לא שייך הימר רטומאת כהן‪, .‬‬
‫^‪/ v ^!71‬‬
‫‪Jyy‬סנה הגרני יוםן> תמ‪ :‬עלץ‪ ,‬דהרי מפורש נשיע יויל סי׳ שע״ר סי״א‪ ,‬נשיא אעיפ ד ה כ ל מ ‪ v‬מ א י ן לו ‪ ,‬גכ״ו אין מתאנלין‬
‫‪1‬‬
‫י׳י׳י^יל‪,‬‬
‫‪/ 0‬‬
‫‪ / /‬י ‪ /‬ל‬
‫ר‬
‫‪z‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫י?‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫<‬
‫‪f‬‬
‫‪r‬‬
‫<‪ ' ^ ^S‬י ‪ ,‬לעליז טומאה •למגי החטאים והעוגות ואף גמ־תתו־נשארו מצל הניף עכיניס רעים מזיקין ו מ ע י י ן ‪ , .‬נ י על לן הנשמה עילה ויורדת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הגיף יל שנים עשר חולש י זפולםנאנשי מופת נמשה רנינו <‬
‫י•׳•״‪'</‬י‪• .‬יד אצלם נטלה עניני ׳לוו׳זאה‪ ,‬נ י לא הית? שים יישזר והתאחדות הגוף גנפש וגם החמד היה מזיכך עיש‪ ,‬־ועיין אגרננאל גונה ‪,‬‬
‫־ •אילם פשיגיא ילא מ״ויקין טעם ה לעקר לסינור על זה לדינא ‪ ,‬להתיר לנהן להשתטח על קנדי צדיקים גץמאת איהל לאזלייתא ‪:‬‬
‫‪ ( * :‬ערגילא לפומי׳לאינשי רהמאנר עצמו לרעת אין לו מלק לעילם הנא‪ ,‬ולא מצאתי מקיר הןנתלמד והן גרמני‪/‬לעניז וה ‪,‬‬
‫רה מגואר גרמ״ס פ״א מה׳ מגל הי״א וגירד ה׳ אגלזמ סימן פמיהסזגיף א׳ • והמאגר עצמו גדעת אין מתאנגין עליו ואין‬
‫מספידין‬
‫‪H‬‬
‫ץ‬
‫׳‬
‫ז‬
‫‪%‬‬
‫עאלות ותגובות‬
‫‪,‬‬
‫‪^.;pa‬׳‪':.r:7*:‬‬
‫‪.‬‬
‫כדן‬
‫והיא שהחריבה ביתו ושרי״האת‬
‫ששאל ועזריה תיל אך < זבן בשאר •עניניס שעושים חשמיס המליכוה‬
‫;להטבה כללית ‪ ,‬ולתכלית הנרצה בעיני אלהים וארם ‪ /‬היכלה ונו׳ ועדיין היא קיימת ‪ /‬ואני שמעתי עליך‬
‫כבה״‪ :‬אינו בכלל איסיר‪ ,‬יגם ענין ביק זה היינו ג״ב ק ל שאתה יושב ועיסק בתורה ויסית מונח בחיקך‪ ,‬איל מן‬
‫• י * המין כקיל ש י י ‪ :‬י ־ ־׳ •׳<•׳• • השמים ירחמו איל אני איטר לך דברים של טעם ואתה‬
‫‪' * Q j t‬נצמיינו מ‪2‬י הנביאים יהחנמיס לדרוש אומר מן השמים ירחמו ובו׳ א״ל רבי םק אני לעילם‬
‫• בשלים הממשלה אשד אנו חוהיס בצילה הבא ? ולכאורה מה ענין שאלה זי כאן ‪ /‬אבל על פי‬
‫ולהתפלל כעדה אל ה‪ ,:‬ונפרט שלא להיות בקשר עם האמיר למעלה ניחא‪ ,‬דהאיש אשר ירו בקושריש נגר‬
‫המודדים־‪• ,‬ויתיב ירא •את ה׳ בני ומלך עם שינים אל הממשלה ‪ ,‬והיא בסכנה כבל ר‪:‬ע‪,%‬יי במאבד עצמי‬
‫תתערב)משלי ב י ד ( ‪ ,‬ונאמד אני פי מלך שמיר ועל לדעת‪ ,‬ועל תשיבת רהבית דמן השמים ירחמו‪ ,‬שאל‬
‫דברת שמעת אלחים )קהלת ח׳ בי( ובפרט הסכנה לו בהזק אני איטר לך דברים של‪.‬טעם רחםבנה גלוית‬
‫מפחדת מ א ד לפני המורדים ‪ /‬שיהובו בעצמם חובת ומפחדת ‪ ,‬ואתה אומר מן השמים ירחמו‪ ,‬והרי אסור‬
‫מיתה‪ .‬והאיש אשר ידו בקושרים הוא בכל רגע בסכנת להמציא עצמו לסכנה *( ומאחר דשמע רהבית זאת ‪,‬‬
‫מיתה‪ ,‬מסכן נפשי בבל עת ונדון במאבד עצמו לדעת א״ל מה אני לעולם הבא‪ ,‬ביין להבנםתי עצמי להכנה‬
‫וזה הענק בר׳ יופי בןקיםסא•ור׳׳חנינא בןתדדיון נעיז זו ‪ ,‬־ אילי יהיה משפטי במאבד עצמו לרעת דאין לו‬
‫•ח״י ע*א( דא״ל ריב״ק אי אתה יודע אומה זו מן חלק לעיהיכ‪ ,‬איל כלום מעשה בא ל^דד ובי׳ ובן היה‬
‫י‬
‫מספידין אוהו ‪ /‬והוצימי ושת ממס׳ שמאות וע׳ ומנים פ״ו־מהי רוציז‪ ,‬אך ומכס לנפפיהילם אדרוש ‪1‬ה ההזיג עצמו ופייס ומיתתו‬
‫נירי שמים‪ ,‬וכל דנריו נוגעים מוגרי מירש בראשית רנה על״ד‪ ,‬ולמרן הכסף משנה נעלם המקור ‪ ,:‬וראיתי נספר יד המלך להרג‬
‫הגאון מוה׳ •הנעזר זיל אגדיק נראד פימ מה׳ אנמת שהניח גשם הידרייט חידושי נתונות פרק הנושא בעובדא דההוא נוגס אשי־ הפיצ‬
‫עצמו מעל הגג מפני שלא היה במיסת רנינו הקדוש‪ ,‬ויצאה ג״ק ז‪/‬מזימן למיי עוהיג ‪ /‬והקשה המהרייט הלא קי׳ל המאגר עצמו לרעת‬
‫חין נו חלק לעוה״נ‪ ,‬ונ׳ לתמוה דמהרי'‪.‬ט לא הרתה המקור לדנריו‪ ,‬והרג יד המלך כ׳ להוכיח מהך דחמרינן כניגויז ניז עינ( נד׳‬
‫מאות ילדים שנשנו לקלון‪ ,‬כיון שידעו למה הן מתבקשין שאלו‪ ,‬אם אנו טיבנגין עצמנו ניס אנו באין לחיי עולם הגת ‪• ,‬ודרש הגדול‬
‫להם מנשן אש נ אשיב ממציל ת י ם ‪ ,‬דגאופן זה יש לסם חלק לעיב״ג‪ ,‬עכ״פ מרשאלו חס יגחו גידי עיהיג מוכח דשאו מחני־־עצמז‬
‫לדעת אין לו חלק לעיהינ‪ ,‬ורק ננהיג שעשו לנרוח מן עגירה גדולה מיתר ע״ש ‪ /‬ואולם לדעתי מוכח מן כל נמקימית אשר מזגתי‬
‫נפנים גר׳חנינא נין תרדיון ור׳ עקינח ובהאי כוגסונקלנצטירו זר׳ אלעזר גן דורדיא נכלם המיתו עצמם לדעת ומצילו אצלם דיצ»ה‬
‫ניק דמזומנים לחיי עוה״ג ‪ /‬מפני דנשאר מקום המםנד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה״נ‪ ,‬ואלו הצדיקים חשד‪.‬קדשו השם צאני ווינ‪,‬‬
‫וסנה הרג נעל יד המלךהתעורר רמשגויגמשנהפ׳הלק ארגעה הדיוטות אין להם סלק לעוהינ ובתוכם אחיתופל״וגגמ׳ מפרשו הטעם לפי‬
‫שערר במלכות נית דוד ‪ /‬והרי נלא״ה מין לו חלק לעזהיגמשום דחנקאת עצמו‪,‬׳ ונגר הקךימו גזה הרג געל שויה גשמים ראש סימן‬
‫שע״ס ‪ /‬ומזה הוכיח דלא מקרי מאגר עצמי לרעת‪ ,‬דוקא היני שגועט בטונה ושונא את העולסנמקצמ הפילז&ופיס להמרות פני עליון‬
‫סגל תם עושה מ‪:‬ני צרות כתשו כי לא יוכל שאת‪ ,‬זה חינו נכלל עיש‪ ,‬וסנה דגריו אילם נכונים ולח היציאו נמררש מן הכלל מן שאול‬
‫נין קיש *מעז לא יתעללו גו הערלים ‪ ,‬או‪.‬בהורג עצמו למען קדושת השם‪ ,‬למען לא יהרג גמיתית משונית ע*י צגוים ‪ /‬ולן נ׳ התיס׳‬
‫) ע י ו חיי עיא( דריח בן תרדיין אמר מועב שיעלנה יד שנתנה ולא אמגול נעצמי‪• ,‬ואומר ר״מ היני שיראים פן יעבירו נכרים לעבירה‬
‫מזן על ידי ימורין שלא יימו לעמיר‪ ,‬או מציה לחגיצ נעצמו עיש‪ ,‬וזה פע;ין באותם הכהציס שהפילו עצמם לתוך^אש‪) ,‬תענית‬
‫דיט עיא( ונאשה אס של שבעת הגנים שהפילה עצמה מן הגג)ניטין ג״ז ע״ג( וכל אלו פחדו מן יסיריס וננה״ג לא הוי איסור ‪ /‬אבל‬
‫מי שעושה ק מפני שנגד עליו חייו והוא לו למשא ‪ /‬פשיטא דאין יוצא מנלל מאבד עצמו לדעת ‪ /‬שזג ראיתי נשוית נית אפרים חיו״ד‬
‫סי׳ ע״ו שהביא דגלי הרג נשמים ראש ודחה ראיותיו‪ ,‬משאול גן קיש שאלי כמיש הרמנין‪ ,‬שהיה יודע שעימל להרוג מפני נבואת‬
‫שמואל שאמד מחר אתה ונלין אתי ‪ ,‬ובשביל חיי שעה לחיר שרי למען לא יתעללו ‪ , U‬ומיש ראי׳ מצרקי׳ שאחז״ל מיטב היה לו להקיש‬
‫ראשו לכותל וימית‪ ,‬ואל׳״יראה שחיטת גניו‪ ,‬גינ ל״א ורשאי לעפות נ ן ‪ ,‬רק שהיה לו צער יותר גדול משחיטת הגנים ממיתת עצמו‬
‫אולם נכ״ז העלה מעובוא דפ׳ הציזיןין שהפילה עצמה מן הגג‪ ,‬ומעוגדא דרינ ור׳ צדוק נזפ*ק דהידושין רתנעתי׳ מטרוניתא דסליק‬
‫לאיגרא‪,‬ומעובוא דמרעוקנא לתיגימע׳ מציחתהאשה‪ /‬ולן הי‪.‬כי לעושה משוס חשונה‪,‬כדאיתא במדרש גגייויקיםאיש ציידה שקיי‪$‬‬
‫?עצמו ארבע מיתית גיר וראה יוסי גן יועזר מטתי פורחת גאזיר ‪ /‬ואמר בשעה קלה זו קדמני זה לגן עדן ‪ ,‬כל אלו המהגכלל שאול‬
‫נן ק ש ‪ ,‬אם עושה משום תנלית הנרצה להטגה כללית ‪ /‬למען קידוש השם או שלא לחלל את השם ‪ ,‬לנל אלו איצולללל מאבד עצלני‬
‫‪• • .‬‬
‫‪• .‬׳‬
‫‪,‬‬
‫• לרעת 'עיש ‪t‬‬
‫;‬
‫י*( עיין ר ץ פ״ד ושנת מוג‪ 6‬גמרן נםן> מגנה פיהמה׳ יסודי התירה להקאה לאמת הו׳ זו לשיטא הרלנג״ם רמי שגאלור בו יעגול•‬
‫ואנ׳יהיג ונהיג‪-‬זלא מנר הרי זה מתחייב בנפשו » ואיך הכניס ר׳ •חנינא בן מרדיזן עצמו לסכנה בשניל למיל התירה* דאין זה‬
‫»ז;‪5‬מייס אש* גאמר ג*ס יהרג ואל יעביר‪,‬־•וזו הטענה התעורר עליו ל׳ יו&י גן קיםמא ‪ ,‬ליון דהיא סכלהגלייהאירופה מעפה‬
‫מצפי להק‪:.‬ל'ק‪:‬לית לצמוד תורה‪ ,‬ופפיז שאל רחג״ת מה אני לעוה״נ י‪ ,‬והשיגו ללו‪*0‬נעשה גאלייו הייגו למ״ש הניי־גשם ןימוקל‬
‫י‪.‬ם! דמפילן צשיעתרגיני אםפוא&רםיחםיךירא שהים וריאה שלמר‪ .‬פריז ושאי לקדש הס ;אפילו על מציה ‪$‬ה למען י׳»יו הלג‪$‬‬
‫ימעשץ ע י ‪ , :‬והינ ניון שהזא שדם גדול נממו מ־חר וייינ'י‬
‫עואליגת ו ת ש ו ב ו ת ס י ק ו‬
‫מיף המעשה שתפסו לרחב״ת ויצאת בת קול בי ם*שן נ ל ח מ ו ת היהירים ראיתי ‪ 3‬פ פ פ י בי גאסי‪-/‬גש‪0‬ע‬
‫לחיי עזה •ב ‪ .‬אעיג דחמציא עצמי לפבגה ם י מ ח י ח ביסים אלו א ש ר היתה ירישלים במציר מ ן דרומיים‬
‫מחשבתו לטיבה להקהיל קהלית ברבים « ??מען ל א קולות מעונית בפנים לחיבל‪ ,‬בי ע ת י ר חי׳קרש לחרינ‬
‫ובכלל זח‬
‫ת ש ת ב ח חורה סישראל ‪ ,‬וגן היה הענין ברי עקיבא ויבאו זרים לחלל יופי ותפארת המקדש ‪-‬‬
‫א ש ף החזיק ירי ב י כיזיבא *‪ c‬גםנהררין צ״ג ע״ב יובל להתפרש מ״ש גב״ב ג־ ע ״ ב ( ד ה ו ר ת ם ע מ ע כ ת‬
‫ירושלמי פרק ר׳ לתענית ו מ ד ר ש קינות( והיח מחזיק ק י א בל‪.‬עברא ד מ ר ד השתא מ צ ל ח ‪ ,‬הייני לפי א ש ר‬
‫בידי נגד הרומיים ‪ /‬יתפסו אותו ו ת ו איתי• בסורר הביר שפלות מלבי חשמונאי ‪ ,‬ע ט ר ת אב״ו אנטיפטי•‬
‫למלבות ‪ /‬ו ב ש ע ת מיתתו יצאה ב ת קיל אשריך ר״ע האדומי‪ ,‬במו שםםיפר בייסיפין ל ר מייש ‪ ,‬הכיר וירע‬
‫בנפשו בי עתה עת למרור כמלך ויצליח בדרכו‬
‫שיצאה נ ש מ ת ך בהתרה ע ר ב ו ת ס ״ א ע ״ ב ( ‪ ,‬יעייין‬
‫יכפעולתו ‪:‬‬
‫לא המפיק להעם בשורה ז א ת ‪ ,‬רעריין חשו העש ע״•‬
‫ההשגחה והנהגות העולם מהשם יחברד‬
‫שחיי ירו בקושרים ומורדים נגד אימה ה מ ו ש ל ת ‪ ,‬הנח‬
‫הגורעים אלינו ע״י נסיק ממעשים ככל‬
‫הלילה ודם נחשב עי״ז כמאבד עצמו לדעת ‪ ,‬ע״»‬
‫שהמציא עצמו לםבנה ‪ /‬ויצאה בת קיל ע ו ר הפעם יום‪ ,‬במה שנוגע לבני ארם בכלל ולעם י ? ר א ל בפרס ‪/‬‬
‫‪$‬שריך ר״ע שיצאה נ ש מ ת ך בטהרה‪ ,‬ו מ ז ו מ ן ל ח * י מבינה ג״ב בשם בת קול‪ ,‬מפ״ז גזבר בת קיל ייצא ב ב ל‬
‫ע ו ל ם ה כ א‪ ,.‬כי היתה כיונתי רצייה ומקובלת לפני י ו ם ‪ ,‬ב מ ו ; ב ר ב ו ת ג ע י א ( שלש פעמים בכל יים ב*ק‬
‫אומרת אוי לבנים שבעיניהיהם החרבתי את ביתי ‪/‬‬
‫הקכיח ‪:‬‬
‫}‪ Q‬כל דעת והחלטת ההםנמח מן ההמון לשבח ג ברבות טייב ב׳( בת קיל יוצא בבל יום כל העילם נזין‬
‫ך[‬
‫או לגנות הפעילות ש ל בני ארם מבונה בלשון בשביל ה^ינא ב נ י ‪ ,‬וחנינא בני די לו בקב חריבין)מ״?ן‬
‫הזיל ג ״כ בשם בת קול‪ ,‬כמו כשבת ל*ג ע״ב( כי ר י ש ח״י ע״ב> בבל יום ביק יוצא בת פלוני לפליני‪ ,‬יכן פיי‬
‫בן יוחאי וד׳ אליעזר בני ‪ /‬היו בל בך פויגלים ב מ ע י ה ראבית ככל יים ב*ק יוצאת מהר חורב איי להם לבריות‬
‫לעסוק כל ימיהם בתורה ולהספיק עצמם ב מ י ע ט ‪ ,‬ע ד מעלבונה של תורה ‪ ,‬יכל * ל ו ה^ה התפעלות בנפש‬
‫שנדמה להס כל השתדלות בני אדם להמציא ט ר ף > ממה שרואין הנהגת עולם החחתין ובפרט רגשית‬
‫לביתם ‪ /‬לענין תוהי והכל ‪ ,‬ו^צתה כת קיל להחריב הנפש עיי הבטה כהר חורב םקיס שניתנה תירה ‪,‬‬
‫עולמי באתם שיכו לסערתבס ‪ ,‬בי גס העולם היינו וחורכת ירושלים ‪ ,‬ביחס לבל החסודות א ש ר היה שס‬
‫‪.‬‬
‫ביסי קרם ‪:‬‬
‫להתעסק בצרכי עבודה נתן ה בלבם‪ ,‬לחרוש ולזרוע י‬
‫י < ז ן ך מצאתי שנ• כקימית בבבל• אשר נאמר שם‬
‫ולהיות ע מ ל בצרכי חעולם כל ה •ום׳ ‪ ,‬י ש ב ע ו ל ם‬
‫מענ ן בת קול במי גגיטק נ״ו ע״ב׳> ביתיש‬
‫‪• /‬‬
‫ל פ נ» א ל ה י ס וגו׳ ‪ ,‬ואם •תנהגו העולם אחר דעחם‬
‫אזי לא תה»ח הארץ מיושב רק נשאר חריב ושמם ‪ ,‬ובן דטיטיס יצאה ביק בריח קטנה יש בעולמי ‪ ,‬ו ב ן ) ח י ל ץ‬
‫מ ה פ ר ש הא דאסרו)מגילה ג׳ עיא־> יצאה ביק מי היא פ״ז ע״א( יצאה בת קול מ ם של ברבה ‪ ,‬ואין אפשרית‬
‫שגילח‪ ,‬ובן חב״ק א ש ר נ ז כ ר ) ש ב ת ניב ע*ב‪ ,‬שם פית לבלול ענץ יציאת הביק בשני מקומית אלו עם ענינים‬
‫ע״א בים פיו ע י א תענית ר״ח ע י כ ( בכל אלו המקומות הקידמים אעיב חביונה בת קיל מן השמים ב י ר ד נ ס‬
‫מבעת מ ש פ ט חרוץ מבללית העם בשם זה‪ ,‬וםענין זה יוצא מ ג ר ר ה ט ב ע ‪ ,‬ואף ע ל פ* שלא נאמר בת קיל מ ן'‬
‫ח ש מ י ס בבל זאת הענין מובן מ ע צ מ ו ‪:‬‬
‫יש לחשוב מה שםציני)פסחים נין עיא* ארבעה‬
‫צמחית צווחתחעזרח צאי סבאן בני עלי שטסאו חיבל ך ץ ר ך ן הצעתי רוב המקימות א ש ר נ מצאי שמה' עניני‬
‫בת קיל‪.‬ייותי״ ממה שקרא הקורא יבין בעצמו‬
‫ה ׳ ‪ ,‬צא מבאן יששכר איש כפר כרקאי‪ ,‬ויכנס ישמעאל‬
‫בןפאכי ויוחנן בןנרבא• * היינו כי הבחנים העושים למצוא ע י ר ייתר בירושלמי ואגדות ולהציג כל ענין‬
‫וענין על מקומו בפי משפטו הראוי ;‬
‫מ ש מ ר ת עבירה בכית ה מ ק ד ש ; חחריצי סשפטס ס•‬
‫המה הבחנים הבשרים ומי הסח אלו אשר אינם גוהגים‬
‫ךןץךן‬
‫אולם כיוסיפון למסיים‬
‫בשירה וראיי להרחיקם‬
‫ט *עי}י‬
‫־‬
‫‪-‬י‬
‫צבי הירש‬
‫לשון הרמנ״ם פי״א מה׳ מלכים ה״ג ואל יעלה על דעתך שממלו המשיח צריך לעפומ אות ומופת ונו׳ שברי ר*מ םנ‪ 0‬גדול וכר‬
‫*(‬
‫והוא היה נושא כליו של ‪5‬ן כיזיבא המלך ‪ /‬וסיס אומר מליו שהית המלך המשיח עד שנהרג בעונות ‪ ,‬והרחג״ר השיגו דהרי‬
‫) מהדרין ‪$‬״ג ע*ל( אמרו דרגנן קטלוהו‪ ,‬והנה שיטח היחנ״ל קשה דתי? לפוש דג״ל קטלוהו‪!,‬הרי גן נוזיגא היה אחר החירנן‪/‬ועור'‬
‫־׳יבעיס שנס הודם החורנן כחלילן דילי נפשות ע׳)סנםדוין מ״מ ע ״ ‪ 0‬יע׳ רמג״ם פייר מה׳ סנהדרין הייג‪ ,‬וע״כ לשין לטליה אשר‬
‫יאמר נמלי היינז דנהרנ ע * י החומות‪ ,‬נמואי גירושלמי פ״ד דתענימ דע* שהיג את ריא סמוחני מיד נלנדה ניחר ונהרג נ ן ייז•!ח‬
‫ומו שרמז ע״ז גיל מין מ״מ‪/‬ויחנן ג״פ לשיןיהרמג״ם ונהרג בעיני© ‪ 3‬י יעיז זס שהרג ו״א סמירעי גרם לו‪,‬ימ״ש הרמנ״ם דר׳ עקיבא‬
‫נישא כליו ‪ /‬הייני שה»ס « י ל עוז נמ*ש גירושלמי ובמדרש מני ישנ״י ‪ /‬עקיבא מ י היס אומר דרך נינג מיעקנ לרד ליזינא‬
‫מיעקג‪ ,‬ו מ הוי חמא גר ליזיבא סוס אמר דין הוא מלכא משיחא ‪ ,‬ומפלי יל״ע היה הגדול שנדור והחזיק נימינו הוי כנושא לליל ‪,‬‬
‫‪ ,‬ג נ ל ע ו ‪ , 1‬ו ל ל ע נ י ן ח ו ר ב ן ‪3‬יהר זבןגוזעא יתגאומי״הגמיא בארונה ;‬
‫היינו‬
‫יגו‬
‫ח‬
‫י ך‬
‫כתימן‪3‬‬
‫ל ו ג ל‬
‫ח‬
‫• ש א ל ו ת ׳ ‪ .‬ו ת י ב ו ת ביטן׳ ‪ ' r t V‬י י ־ '‬
‫• * •י‬
‫ד‪3‬רי הירושלמי צדקה המלטת הרג הגדול מוה׳ עייר מ י ל ‪ ,‬אגן‬
‫;‬
‫מצאתי נרא״ש ע״ר ו ו י ה ‪ .‬סיף הלנה ף סנ׳ גשם ואגי״ה ו מ ל‬
‫^ * { ל ך ן נ י • לבאר לך דבוי מסכת סופדים פי״גי^נ וזיל שאלתות כסונר דמגרך ל ת ק ו ע בקול שופר ‪ .‬כולן ע״פ שיטת‬
‫עשרה מי המן ומלכי כנען ננתגיס אריח על הירושלמי עיש ‪ ,‬וע׳'שאילת שלום סין םפוויג אכן לא מצאתי‬
‫ז • ‪.‬‬
‫גני׳ אריח ולבינה על גני׳ לגינה י‪ ,‬ל ל ג נ י ן כ ל י ן ל א גירושלמי קוף נרמס שום רמז לנינה כזו ^כגל ידוע ממיש לעיל‬
‫? א י ם ‪ ,‬מאי גדין למציה לעינוג ? איר אסי בל חיננא אחיה סי׳ ‪3‬׳ ‪ /‬ני הרגה עניניס בירושלמי^אשר הי׳ לפגי הקדמונים \ לא‬
‫נמצאו היוס״אצלנו ‪:‬‬
‫יי' י‬
‫של ר׳אושעיא‪ .‬מ ג ג ו ך ר' אגא נ ו זנדא ושאלינן ואמר ‪3‬שס ר‪3‬‬
‫לעיכוב עליל ‪ t‬ומס הטעם דגנין לדין לא קאים מובן ע*פ מיש ן י ך < ז עזד ר׳״ע ני לול דגלי מסי סופויס המה נעתקו מ;‬
‫• י • הירושלמי והרג מהי״י ברלין לא התעוור עיו ‪ /‬והרג‬
‫גמגילה ט*ו ע*ג(‪ .‬דמפיז נכתבו נן ‪-‬למען לא תהיה הקומה‬
‫לשונאי‪,‬ישואל‪ ,‬פי בניןנזו אריח ע״נ אריח אין אפשרית להתקיים געל ממות יעקל גם הוא לא הראה המקיר מן כל המקןמומ ‪,‬‬
‫ולן פירש גם בם׳ נחצת יעקג‪ ',‬אנן סבניך לא פירש והוא מחוסר ומציג לך פה לק חיזהי מהן למען מדע לתקן ונרי מיס עיפ‬
‫‪,‬‬
‫הנגה‪^,‬ה נהינ ה׳ סופלים נמצאו לברים אלו רק בשינוי‪ ,‬והנני הירושלמי פ״ח הינ הלכה למשה מסיני מסרגלין גקנה אחד‬
‫מעתיק חותם לפניך ‪ /‬מיל אנל בניו של המן ופלשת מלכים ולותגין גליו על העור ירושלמי פ״א למגילה ‪ /‬היך שאם שינה גוה‬
‫שביהושע חלימ עיג חליפ ולבינה עיג לבינה ‪ /‬איל ל׳ וירא לל׳ ונזה פסול לעין זה בירושלמי שם י‪ ,‬סוף היו אין פוהתין גיריעה‬
‫ז של ל׳ הושיעא זנור אה כששלחתי אותך אצל ר׳ אבא משלשה דפין ולא יתר על שמונה ‪ ,‬גירושלמישם ‪'/‬גיללין הספר‬
‫סנמא נז‬
‫בל זנדח לשאול איתו‪ ,‬בניו של המן אם לא היו כזתנין נך לעיכוב למחלתו ולתורה באמצעיתה בירושלמי שם > געיס שם ובקלפים לא‬
‫הו לאו ‪ ,‬בחת ואמרת גי בשמו אינו יודע •וכשבא ל׳ אנא נד נתנזקנמיס שיעור‪,‬בירושלמי שם סיט‪ /‬לא יעשהחצי׳ גויל וחציו‬
‫וגדא אמר נשם ר‪ 3‬לעיכוב עכ״ל ‪ ,‬ראינו דבנהיג לא נזכר לשון קלפים ‪ /‬אגל עושה חציו נזיל וחציו צבאים'נילושצמי‪ .‬שם‪ ,‬והסיום‬
‫סגניך‪ ,‬אולם בירושלמי מגילה פ׳ בני העיר מצאתי וזיל עשרת גני אף על פי שאמו מן המוגחר ליתא בירושלמי רק נה״ג ה׳ סופרים‪,‬‬
‫המןזמלכי מען ננתבים אריח עינ אריח ולנינה עיג לנינה בנין הייא הלימ ס״ת שנקרע מטלה עליו מטלית מנתון י בירושלמי שם‬
‫?דין לא קמים מה כדין למצוס או לעיטב איל לדי חניגא בר החוי נאמר הלימ שיהי׳ תולה גמסלית ‪ ,‬כפי‪ :‬גמימ אותיות הנפילות‬
‫‪,‬‬
‫דל׳ הישיעא נטר את נד הוינן קיימין קרם חנותא דר׳אוהיעא הראשונים בהחלת התיבה והאחרונים בסיף וא‪0‬ב־נהפמול‬
‫קגיגך‪ .‬ה־ינו דידך דר׳ חנינא נן אחיו של ר׳ הישיעא נמצא דל׳ גירושלמי שם‪,‬׳ ספיג דמים ספר שאין עליו מפה הופנו על הכתנ‬
‫כושיעא הי? דודו של ויח _ ענו ר׳ הנא נר זנרא זשאלין לי״• ‪ c‬גיכ בירושלמי‪ ,‬כיד דמים היו נל השמות באברהם חול חח מאשר‬
‫והמר גשם רג לעיכוב ע‪*:‬צ"‪ /‬עכיפ הנך דומה כי ט«ם נפל במיס התעו אומי אלהים ר״י *ומר קודש ‪-‬שאילולי אלהיס כנר התעו‬
‫ותחת ח ב י נ ך הדפיסו ס ב ב ו ך והן בעל נחלת יעקב המפרש אותי בילושלאי שם ‪ /‬פיה היי והי״א גיכ מן הירושלמי‪. ,‬פייא ה״ג‬
‫להלנות קטנות והן הרנ מהויינ לא הפעולרו נזה ‪ :‬והנה גלי והיג מירושלמי יומא ריפ בא צו‪ ,‬פיינ דמים היא היג היג ה״ד‬
‫ספקהרנהיג הוצ־אדגריו מן הירושלמי רק לפניו היה‪ .‬לשין היה היו מירושלמי פיג דמגילה‪ ,‬פייג מיס היג היד קיו בירושלמי‬
‫ירושלמי גשימי לשין קצת‪ /‬ולא ענין והי לנד הוציא"היג מירושלמי ס״פ בני העיר ‪ /‬פייר היז היז ירושלמי סיפ בגי העיר‪ ,‬פט״ן‬
‫היו עד שלא שקע רני ממשניות ‪.‬בירושלמי ספיג דג״ע ובפיג‬
‫רק הרגה דבלים בה׳ סופרים להיג ‪ ,‬המה מן הירושלמי‪ ,‬נמו‬
‫והיריות‪',‬פטיו ה״ם ?״ו ה״ז ‪. 7‬ירושלמי סנהדרין פ׳ אחל דיני‬
‫מתנין על הקלף ואם ש י נ ה פ ס ו ל ‪ ,‬ירושלמי פיק דמגילה‬
‫וע׳ מרז נ״י ה׳ ספר מורה )סי׳ רע״א(‪ ,‬וכן מיש ‪3‬ה*ג לא יעשה ממונומ ייחגאר לקמן‪ ,‬היי הייא הייב ירושלמי שנת פ׳ כל נתבי‪,‬‬
‫פי״יז היא מהולאמר שיל גלי נסכים נשעעי׳ מן הלא ירושלמי‬
‫חבל עושה מצייזצבאיפ ג״כ בירושלמי‬
‫חציו גויל וחציו קלפים‬
‫פיר דתענית ‪ ,‬פכיא מן מסכת סופרים היו הוא מן ירושלמי‬
‫• מגילם שם ועוד היפ ‪ •.,‬ומזה הרחה כי הרנ הגדול החנם הכולל‬
‫המפורסם מזה׳ שייר כיי המשיג על מאמר אגרת בקורת שלי בםוף מגילה פינ פיר וכדומה‪ ,‬לכן כל הדבר הקשה שמה תמצא בירושלמי‬
‫גמקומזס רמזנו‪,‬נצ ענין מתיקן כהלכתו דבר דבור על אופניו ולא‬
‫כיח חיו לא יצא ידי חובתו במה שהחליט כי זולת הדברים אשר‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬יהיה מיס כספר‪ . . : ow‬י‬
‫העניר שמה נמנין ובמספר‪ ,‬אין זכר לדברי הירושלמי בס׳ היג‬
‫ועפה רואה כי רוב ה׳ סופרים בהיג היציא מן ירושלמי ‪ /‬ואף אם‬
‫‪,‬‬
‫תרצה לדחוק כיהרגהיג הוציא דבריו מן מסכת סופרים‬
‫וכשתדקדק תמצא באמת כי קרובים גירסות היג יותר לגירסומ‬
‫מ?ם פטיזהיה איר תנחום בו מנילאי אלו ניתנה‬
‫מיס מלגירסות ירושלמי ‪ ,‬בכל זאת הרי מיס נתחברה בזמן \‪*W‬‬
‫הגאונים לדעת הרא*ש ריש הלנות ס״מ והירושלמי היה לו למיס‬
‫התורה חתוכה לא היתה עומדת רנלים למורה ‪ /‬שאם‬
‫״‬
‫למעיין לרוב הדברים שם ‪ ,‬ואס מ״ס היה נגר ערוך לפניהיג טמא יש מטמאין כיוצא גזה'‪ ,‬ואס טהור יש מטהרין ביוצא נזה‬
‫ומקור לדבריו להלנה ולמעשה‪,‬מכ'ש ירושלמי אשר ממנו שאב מ״ס עכ״ל ‪ ,‬ואינו מובן ונבר נתחבט גזה הונ החכם שליל נהגה אחת‬
‫רוב דנריו‪ ,‬ועוד מצאהי כי לשון ירושלמי היה לגילעל לשונו של למחזור זויטוי נעתק בכיח חיה ‪ ,‬ובהגה אחת לספון בתולת בת‬
‫בסיג‪ ,‬יותר מלשין ניר אשר גס היא היה לו למעיין והניאו ‪&3‬פרו יהווה‪ ,‬טאינס כעת ח״י לעיין שמה( ואולם כמקור בירושלמי‬
‫ע׳ בה״ג ה׳ נסח א ר י ב ״ ל ארבעה כוסית כנגד ארבעה כוסית סנהדרין פ׳ אחד דיני ממונות ‪ ,‬וזיל איר ינאי ואצו נתנה התירס‬
‫הנאמרים בנרעה ‪ /‬כך הדא בירושלמי פרק ערבי פסחים דאלו מתונה ‪ ,‬״ לא היתה לוגל עמידה ‪ /‬מיע וידבר ו ׳ אל משה לאמל‬
‫!מדוש ביר ב״פ וישב לא נאמו זאת בשם ליביל ‪ ,‬רק נשם ר׳ אמר לפניו רגשיע הודיעני איך הלכה ‪ /‬איל אחוז וגיס להטות‬
‫גמזאל נ ו נחמני‪ :‬וגענין השאלתות אשר‪ ,‬אי<ו מגיא בשום מקום רגו המזכים ז ‪ :‬ן ‪ ,‬רגו המתוייניס חיינו ע י ש ‪ ,‬והכוונה אלן גאו‪,‬‬
‫‪ •:‬סימן‪ :•-‬־ ; ־ ‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬ט‬
‫• ; ‪ ; r‬י‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫מ ח י‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫סימן ח י‬
‫‪:‬‬
‫־>טו;‬
‫י‬
‫;•"••'׳‬
‫הדינים‬
‫שארות ותשובות סיק ח ט‪.‬י‬
‫כויניס מפורשים מאת הש״י ומסותנים בבירור ‪ ,‬לא היסס לרגל‬
‫‪3‬המה ביו״ט ועיין מגיא ש‪ 0‬ביק ואיו דהחליט דשגיסמ ‪3‬המתו‬
‫עמידה גהיינו לא היה עקום למורה לצאת יוי חונתו גהורםס‪0‬סור ביויט ‪ ,‬ועיין תום׳ י\יט כניצה ךיג עיא( שנינן במשנה‬
‫פרחו של ואביע יוצאת ורצועה נין קרניה ומוןידן הבהמה ‪5‬ינ*נ‪/1‬‬
‫המוטלת עליו‪ ,‬וכמין לשון זה השתמשו חזץ כגיטין מיז עינ( לא‬
‫מאתסיפא ‪3‬יו״ט מי לי אנצ נרישח צא מיירי רק ‪3‬שנת דניויט צינא‬
‫מצאנו־ ירעו ורגלינו גלית המדרש( והטעם אם היה בא וכי‬
‫השיית הכל מגורר;‪ .‬וממילא דאין רשום להמירה"לח דש עניניםש‪3‬יתת ‪3‬המתו עיש יע׳ הגאון ייאמווילכא עכ״פ איכמ פציגתת‬
‫מעצמו גדע משא ומתן שלהלכה‪ ,‬ומה נעשה אס יהי׳ איזהונזה וחייה גחצק התשו‪3‬ות חאליך גוה‪ :‬ומיש סר‪ 3‬החרין עזה׳‬
‫דג׳וצ הניצ צההשות לשיטת הרנ פלי מגדים בהקדמה נוצצת צח!ימ‬
‫הלנות נשנחית במשך הזמן‪ ',‬כמו שראינו כתמורה טיז עיא(שח‬
‫לנשים חין מצוות עצ ש‪3‬יתת נהמה חינ חין יפרנס בא דפרתו‬
‫אלפים הלכות נשכחו בימי אבלו של משם ‪ ,‬והחזירו עתניאל גן קגז‬
‫עייל ראנ׳׳ע דיוצחת ניצועה שנין קרניה ‪ ,‬ומיקי לה השים ש ל‬
‫מתו ך פ ל פו ל ו ‪ 7‬היימ עיי הכרע רעתו מסברא‪ ,‬או ש‬
‫שכינתו היסה‪ ,‬הלי לגס אשה מצויה על שביתת ‪3‬העה ‪ ,‬גאעפ‬
‫מתת שהתורה נדרשת‪ ,.‬ואם היה סכל בא מחימר ‪ ,‬בלי רשות‬
‫היא קו נכונה ‪ ,‬אוצם לשרש אתונות היו חורשות שהין שצ בנותיו‬
‫להוציא סתום מן המפורש ‪ ,‬לא סימה התורה מתקיימת‪ ,‬וע׳ תוס׳‬
‫קל איונ הוא לגר לחזה * ועיש מימ להקשות לשיטת הרעב'ם‬
‫)עירווין כיא עיב( דיה מפני מה לא נכתבו וכ׳ וגם בהלכה למשה‬
‫גמולה נבוכים פם״ו ללאשון דפי‪/‬והצומות מעשה אלהים המה ‪,‬‬
‫לא נתנו כדי שלא ישתכחו עיש‪ ,‬והכוונה ואס לא היה רשית לחנם‬
‫ליל שמציאותם טבעית ‪ ,‬ונמו שברא השייס השמש והירח והאלז‬
‫ללמוד שים דבר מעצמו‪ ,‬איכ מה נעשה אס ישתכחו איזהו עניניס‬
‫‪r‬‬
‫וכל צבאם ‪ ,‬כן גיא השיית חת הלוחות ‪ ,‬וזיש הזיל עשיה דברים‬
‫וע׳ שי״ת חות יאיר לסי׳ קציג דפי׳ כן‪ ,‬ואולם היום אשר התווה‬
‫נגראו ג ן השמשות ועכצלם הנהג‪ ,‬מילה עצ היות הענין המוסכם‬
‫מסוה לחכמים להוציא הוינים מכח עוות הנדרשות ולחשך הרין‬
‫\!י‬
‫עליו שמכתב הלוחומ כשאר מעשה נראשית עניל הרמניס ‪ ,‬והנה (‬
‫ע*פ הרוג ‪ ,‬שיג אין אפשרות לשכחה ‪ ,‬ונכונים דברי הירושלמי‬
‫‪\2K‬‬
‫ד‬
‫‪. .‬‬
‫‪ .‬צ‬
‫‪J.J‬‬
‫לאיל משה הודיעני נא איו הלכה איל אחרי רגים להטות‪ ,‬רגו‬
‫יי "*' י ' ^ ‪)4‬׳ י \‬
‫׳‬
‫המטהרים טהור‪ ,‬רגו המטמאים טמא ‪ /‬ואין אפשרות השכחהלשיטת סרמביס דמעשה םלסים היימ שמייאיהי‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫אחיי לאפשר להחזיר הנשכחות עיי עמידה למנין והלוך אחר הרוב אמרו מזיל בירושלמי פיג דנדרים ופיג ושבועות לן ‪#‬‬
‫וגמ״ס גפל ע״ם‪ ,‬והך רגו המטהר״‪ ,‬טהור ונו׳ נהלכה ז׳ אשר אין‬
‫‪ ofo .‬גי‬
‫מרובע מששת ימי בראשית ‪ ,‬הנה לא ידעסי צהצים קו׳ זו‪ ,‬וכי‪^,‬‬
‫נמוביל שצא הנהיג השי״מ בשאל עניני ם הט‪3‬עים ממנת המרובע \ י ^ י״‪^-‬ו!ו‬
‫לו הגנה שם אולם ענין זה שייך לכאן היה ‪ ,‬ושם מקומו בש‬
‫‪ .‬שהוא בירושלמי נינ‬
‫*‬
‫‪f^i**9(i‬‬
‫‪t‬‬
‫*‬
‫‪°‬‬
‫אמת;' י‬
‫וזה ייל‬
‫יי‬
‫^‬
‫בכל ןאמ אין מזה‬
‫וחרץ‪,‬ו‪33‬לומית היה רצומ צגרחס גממזגע ‪•6‬׳‪ 9‬י• ‪ 4JL‬״‬
‫בשביל התורה נרמ שמיה‬
‫‪y‬‬
‫‪j‬‬
‫‪Q‬‬
‫ץ לעני ן צ ן נ ןיצ;גלך ‪.‬‬
‫ן‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫) ש ״ ם‬
‫ז ״ ד ( ס מ ר מ‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ומןס & ר כ ן ש ש‬
‫ורח‪3‬‬
‫ן ‪ 6‬ם‬
‫ש ש ה ‪T‬‬
‫ע נ ע י מ‬
‫הרי‬
‫נז רש‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪ <t‬וי‬
‫(‬
‫‪-‬‬
‫‪,,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ר‬
‫סימן ט‬
‫י‬
‫‪0‬ר‬
‫מ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫ח‬
‫צ‬
‫צ‬
‫י‬
‫י‬
‫מ ן ן ג ע‬
‫ןגןי‬
‫ו‬
‫&‬
‫ש ן ם ד ‪ 3‬ר קןצ‬
‫מ״ש לעיל סימן ד׳ נענין מרמס איונ דפרגם ויהי היום‬
‫פסוק ואיו והים ביומא דינא ריש שתא וגפסוק"ג תרגם‬
‫י‬
‫והוי אתחולי יומא שבועשא וכ׳ משוםדנתיג הנקר סי׳ יזורשתן ץ ^ ך ן גמיש!חיבורי מגוא התלמוד לחלה בין היני שהזניוו‬
‫ושביתת נהמתו הוא דגר תורה ‪ ,‬הקשה אותי ירידי היה הרג‬
‫הזיצ לשון תקנו היינו תקנה חדשה ‪ ,‬זני! הינ»‬
‫החריף וגהי מוה׳ שאיל הכהן ג״י קאצינעלנואכן מווילנא‪ ,‬דהרישהזכירו לשון התקינו דמשמע שביה נבר תקנה קדומה ורמו‬
‫אפילו אס היה גרים‪ .‬לא שייך שפיר הנקר היו חורשת דשגיתת‬
‫סזיצ שעדיין לא פעלו בתקגחס והתקינו תקנה מושה‪ ,‬זעיז הקשה‬
‫נהמתו לא שייך לק בשנת )לא גיוס טוב‪ ,‬יפה התעורר אולםמותי ידידי הרגני החנם השצם המופלג מוסו״ו יעקב בודק נ״י‬
‫‪,‬לווימ לא גויר לי׳ המל והגיא גשם הרג טורי אגן מס שמפורשוהרי כניטי; ייז עיא( תקנו זמן נגיטין משום שמא יחפה על בס‬
‫נאוימ ה׳ שבס סי׳ דמיו סיג ברמיא‪ .‬שכתב דוקא שבת אגל ביום‬
‫אחותו‪ ,‬ומבואר בירושלמי וכן הים מעשה ‪ /‬וכן בהן לאשה מוגרת ‪.‬‬
‫טוב לא שייך פגיתת נהמתו‪ ,.‬ובאמת גם הרג טורי אבן חגיגה בסינר דמביאר בירושלמי פיו ומגילה דהיה מעשה דוגעה קין‬
‫גסון׳ קונטרסו אגני מלואים הגיא דברי סרמיא כאן‪ ,‬ואולם עיין מאחריה ונניז נקט צשון תקנו ואולם לא עיין היטנ בוגרי‬
‫מגיא דהביא דיש פלוגתא גוה וועת מון הבית יוסף לאסור‬
‫שמה‪ ,‬היכי והתנהגות ראשונה סיתה רק עיפ הנמים או עניפ‬
‫ולנאווה יש ראי׳ לדבריו מפיק דמגילס יחשיג המשנה דאין גין‬
‫ההמון מצידם ‪ /‬עשו הסכמה מוחלטת‪ ,‬נהנהיג עגיז זה לסענה‬
‫שנת ליום טוג אלא אוכל נפש לנר ‪ /‬והרי עדיין אינא ניניהם‬
‫נלליס > או צעשית םרל נכין ולא הגיחו הדברים עצ המקרה‬
‫שגיתת נהמתו ‪.,‬״ וכן לפי הטעם דנ׳ דמפיז אין שגיתמ נהמתוזסזדמן ‪ ,‬ונמשך הימים כאשו הכירו חז״ל כי תקנה זז אינה‬
‫ביום טוב‪ ,‬כיון דאינס גנלל אגומ מלאכות < דהרי ליכא בהם רקמספיק לתועלת השר כוונו עליס י ‪ ,‬ותקני יממה פחרס אזי‬
‫עשה לבר‪ ,‬שיג אינם בכלל כל מלאכה לא תעשה ובשנת נצי התורהנופל לשון התקינו ‪ ,‬כגון כל מקנות ריג הזקן דנתמלה הי׳‬
‫גלי אבל ניויע דלא גלי לא גלי ועיין מרן ביי הלכות יויט סי׳ סציס‬
‫גזהגין לשלות שמו ושמה‪ ,‬או לבטל הגע בנ״מ ‪ ,‬או להשניע האשה‬
‫ונעורי אגן שם ‪ /‬איכ ההיו יויכ לפי שיטה זו גיכ מותר שביתתעל כתובתה ‪ /‬וניז נעשס מקוום עיפ חנמיס ‪ ,‬וכשראה רינ‬
‫בהמתו ושוב יוקשי^למי משנה פיק רמגילה דתני אין בין שבת ליוינהתקלה היוצאת‪ ,‬התקין תקנה חושה ומיעלת יותר ‪ ,‬זנן נננ‬
‫אלא שזה זדונו גמ־ת וזה זדונו במיחה ‪ ,‬והרי אינא גם כן שביתת סוגרים הצזכרים גםוף כמועל הטן ךיז ע״א> נראשונה ה י ה ‪,‬‬
‫נהמתו‪,‬משנת איא^ וגיוס כיפור ליתא‪ ,‬וחיל דסמשנה לא תרגר‬
‫‪ ,‬ועניים גסלי‬
‫מולינין גבית האבל עשיויס בקלתות של נסף‬
‫לק מעניני מלאכה אשר ישנו גלית אגל מה שישנו געשה לא מיילי‪,‬נצויס ‪ ,‬הנה ע״ינ העם מעצמם הנהיגו קודם ככה לחלה גי?‬
‫ועי אויה ריש ס׳ יגיע סי׳ מציה סיג‪ ,‬ואםץר להוציא משא עלעשירים ועניים‪ ,‬ועיין שם עוו שארי ענינים שהיו נוהגין נסור‬
‫הקבורה י‬
‫סיק י‬
‫‪T‬‬
‫ז ז ה נ‬
‫‪I‬‬
‫שאלות ותשובות סימן י י א •‬
‫ל‬
‫‪-‬‬
‫הקבורה ‪ ,‬ובלי ספק היה הכל בהסכמה מהעם או מהחכמיםיאיר עס נסר גונאי'כחולין ו׳עיא לע'ג>‪ ,‬ולן עו‪3‬דא דר׳ אליעזר‬
‫להתנהגות ‪ /‬וחזי השתמשו לננון בלשון התקינו‪ /‬אבל נהךביר שמעון דהוי הפיס גנני כב״מ פ״ס עינ( עובדא דרגי דפתא‬
‫לזמן גגיטין הנה קורם התקנה לא היה נזה ש ו ם ה נ ה ג ה ‪/‬אוצרות בשני ‪3‬צורת כגי‪ 3‬ס׳ ע״א( ‪ /‬עונדא דר׳ יוסי ור יסודא‬
‫ומי שוצה היה נותג זמן נגע ‪ ,‬ומי שצח רצה לא נתב ‪ /‬ונן נהך‬
‫דהוי קא אזלי באורחא ואחזו גולמס לד׳ יוסי כיומא פיג ע*נ( ך‬
‫לחשה חוגרת בסינר‪ ,‬קודם חקנת‪.‬עזית לא עלה על לנ‬
‫סחנמיס םרנס מאמרים של התנאים נזכרו נלשון סחלמוד ‪*0‬פ; נהעדר‪,‬‬
‫וכן‬
‫וצפ על צג ההמון להנהיג גזה דבר‪ ,‬וחיש נצ הישר בעיניו יעשה‪,‬‬
‫הלשון תניא או דתניא ‪ /‬נמו כשגת קי״ס עיג( הרנה מאמרים‬
‫התקלה‪,‬יוסי יהי מלקי מאוכלי שלש סעודות וכדומה < לל ן כעירונין‬
‫וכס שר עלה על לג חכמים להשים עין פקוחה ע״ז מפני לד׳‬
‫הנה לופל שפיו לשון מקלו ‪ ,‬דהוי גא היה מקודם גזה שוםנ״ג ע״ג( מאמר ר׳ יהושע‪ .‬מימי לא נצחני אדם חון מאפה‬
‫ותיניקת‪ ,‬וכן הרנה מחלוקת סנאים נזכרו נש״ס ללי לשון תגי*‬
‫הנהגה והסכמה וזה חמת ‪:‬‬
‫ייע דתניא או תיר כמו געכות ייא עינ( וידבר ד׳ אל יהושע פליגי‬
‫^ ן ד ן מצואחו יש להקשות על כלל זה דהוי כסנהווין או‬
‫גציפוכי ר׳ יסודא ורבנן ס״א מפגי ששיהא ‪ /‬עוד שם פליגי ר״* ור׳‬
‫בה‬
‫‪ I‬ע״א> בשתי התקנות שהתקין ו׳ יוסי‬
‫נחמי׳ חד אמר שמונה פסוקים וחיא ערי מקלט‪ ,‬עוד שם ספר‬
‫שיהיו הנשים מספוות בגית הכסא ‪ /‬ושיהיה אישה מולכת גנה‬
‫לפניה‪ ,‬דשם קיום תקנת ו׳ יוסי היתה דגר הרשות ורק מפנישתפרו נפשתן פציגי ‪3‬ה ר׳יהודאור׳מאיר גולברי רש״י נפי׳‬
‫מעשה שאיוע נתנו חכמים עיניהם גזה וננצ זאת השתמשו הזילליהושע האפ׳ ו״ו ויכתוג יהושע וז״ל ונמס׳ מכות נחלקו ‪3‬ו‬
‫אמוראים חיא אלו שמונה פסוקים ‪ /‬וזה פלא לעאד דהלי ר׳‬
‫נלשון התקין ‪ /‬והנה נהך שתהש נשים מספרות ע״כ דהיס‬
‫כאן תקנה קודמת‪ ,‬דהרי הברייתא תניח שהלכו חז ש ת י נ ש י סיהילא ול׳ נחמי׳ סי׳ תנאים וצעיג( ‪ ,‬וכן כיומא ניז עיא( נזכר‬
‫פלוגתא דר׳ יאשיה ור׳ יונתן ולשין א מ מ ר אשר השתמשו חזיל‬
‫לנהכ״ם‪ /‬והיינו ע״כ מצו התקנה או הנהנה‪ ,‬ווק ר׳ יוסי התקין‬
‫וכצריך על פלוגתת אמוראים ‪ /‬והתוס׳ ישנים התעוררו ע״ז וכי משום‬
‫וזה לנו אינו מספיק משוס ונשתי נשים ג״נ שייך יחוו‪ ,‬לק‬
‫להוסיף נתקנה שתהיה מ ס פ ו ו ס ג״כ‪ ,‬ונופל לשון התקין אנל דר׳ יונתן ורי יאשיה היו תנאים אחרונים כמו ל׳ חייא זר״ש‬
‫נהך שתהא מולכת גנה לפניה גלי ספק לא היה מקורם שום סוו‪,‬ברבי זדנריהס תמוהים והם נגד תלמוד ערוך ;מנאות ניזע'‪0‬‬
‫דמנואר שהי׳ מתלמידי ר׳ ישמעאל ע״ש‪ ,‬לכן דברי רשיי כתענית‬
‫ומונומין אנו לומו וט״ס נפל שם ‪ ,‬וצ״ל תיקן ו׳ יוסי בציפורי‬
‫י״ח עיב( ודברי מהר״מ שיף ח״י חולין ריה ניה המה תמוהים ‪/‬‬
‫ונמו שהראיתי בספרי נשם הירושלמי פרק ל׳ ומגילה‪ ,‬ונקע הך‬
‫והעקר דאותן הספורים ונן הפלוגתית אשר הי׳ נודעים להתנאים‬
‫שתהא נש*ם מספרות בנית הכסא בתקנות עזרא בלשון תקנו ‪,‬‬
‫והעקר רק במשניות וברייתות דקדקו ככל הצורן בלשונם ‪,‬אבל ונקבעו בתוספתא או ברייתח מכונים גלשין תניח‪ ,‬או‬
‫פכ״גמה׳א״נס נ י א‪ ,‬או ת נ ו רבנן* אילם אותן העונדות מתנאים אשר‬
‫ד‬
‫בהתלמוד לא דקדקו כל כך זרחה לשין סרמנ״ם‬
‫הי״ד דנ׳ ת ק נ ו חכמים שתהיינה הנשים מספרות בבהניס נודעו רק לאמוראים לבד הזכירו חז״ל בהעדר לשון תניא א!‬
‫ואולם בהך דלת תהא אשס מהלכת בשוק ובנה אחריה ‪ /‬נקט גלשוןותניא ‪ ,‬נמו שאר עובלוס האמוראים ענ״ל הרב החריף מוה‪1‬‬
‫חיים נתן הנ״ל‪ /‬ולי נואה להצויק דברי רש״י ו״ל ודברי מהר״מ שיף‬
‫נזילה פנ״א מה׳ א״ג הי״ו עיש דוק ותשכח י ני נכון סכלל שם‬
‫בלשון המשנה‪ .‬־והנני ידידך נצם ‪ • . .:‬י <‪1‬כ״מ שמצינו דמספו התלמוד ענין אחד נלשון ע‪3‬רי צח ונקי‬
‫מווה ונגר נסדר מזמן התנאים בסוםפמא או ברייתא ‪ /‬ונופל ע״‪1‬‬
‫רק לשין ס נ י א או ח״ר ‪ /‬או עכ״פ לשון מעשה‪ ,‬דסוא גיל‬
‫סימן יא‬
‫לשון הנהוג במשנה ובגריימא ‪ /‬כמו כנרנית י״א עיא ע״ז ע״ג‬
‫מיש לעיל לסרג המופלג החריף ובקי מוםר״ר מיים נתן' ח״יע״נ ך״גע״א ו״וע״נ ל״ג עינ ל״דע״א לידעינצ״ו‬
‫ע״א( וכדומה עור הר‪3‬ס‪ ,‬ומפיז כשהזכירו חז״ל ענין אמו ‪3‬לשון‬
‫דעמניצר נ״י מקראקא דעפ״ז החלטתי דתרי ר׳ יהושע‬
‫י*‬
‫‪3‬ן חנניה הום‪ ,‬דנלל הויכוחים של וינ״ח לא מצינו אצלם לשון תנימעשה‪ ,‬ידענו דהוא לשון ברייתא‪/‬ישוב אין נחון להזכיר‪,‬ענין ת״ר‬
‫או דתנ־א ע'ז‪,‬כמז כגרכיה מיז עינ( מעשה בר״א ששחרר עבדו‪,‬‬
‫או ותניא או מעשה ‪ /‬אשו הציגו גכל עת געוגוא ותנאי כמיש‬
‫הנה לא הזכיר שמה לפון דמניא אותיר‪ ,‬מפני דסוכיר יברלשין‬
‫כוש״י תענית י״א ע'ג(ומפ״ז מחק רש״י שם ר׳ עקיגא וגוס ר׳‬
‫עוקנא‪ ,‬ונ׳ סוג החריף הניל וז״ל‪,‬אמת סונר ני רש״י זיל נינ‪ ,‬ברייתא מעשה ‪3‬ל'א‪/‬ע׳כי‪3‬מוס טיו ע'א׳(‪,‬אולם אותןהעונדופ‬
‫אשר באו בתלמוד בלשון ארמי‪ ,‬נמו כברכות י׳ עיא( הנהו להוי‬
‫וכן מצאתי להגאון מהר״ע שייף סי׳ חולין ריפ גיד הנשס‬
‫מצערי לרימ ‪ /‬דהוא מזמן התנאים‪ ,‬וכן)ש© ח״י ע״א( ר׳ חיא‬
‫שהחליט ג״נ נן שאין דרך חז״ל נגמרא לומר אמו ו׳ עקיגא רק‬
‫בלשון ת נ י מ ע״ש ‪ ,‬ואולם הן וגוי וש״י והן ונוי מהו״מ שיףוו׳ יונתן'הוי שקלו גגהיק‪ .,‬אעיג דהיו סנאים וכן)שם מימ‬
‫עיח( עובדא דינאי מלכא ומלכתא דהוי כרוכי רפסא < וכן עינדא‬
‫המיהים מכמה מקומות גש״ס ‪ ,‬ואציג לפני הד״ג' איזהו מהם‬
‫עוגיא דר׳ אליעזר גן ברסותא עם גנאי צדקה כתענית נ״ו דעגדא דינאי מלכא קטל נפשא כסנהדרין יינו ע״א( אע״נ‬
‫עיא( עיבדא דר׳ חנינא גן דוסא דהוה קא אזיל נאורחא כשםדהמה ענינים מזמן שמעון בן שטח דסיה עור קין שנה קודם‬
‫ע״‪ (3‬עונדא דשמיאל הקטן דהיה גזר תעניסא כשם כיה ע״נ( חורבן בית שני ‪ ,‬אפשר דלא סי׳ נודעים לסתנאים מסדרי‬
‫ה ‪ 3‬ר י י ת ו ת ‪ ,‬רק לקצת אמוראים נודע להם נקבלה מה שידעו‬
‫עונדא לאימת שלום דגיתהו דר׳ אליעזר עם ההוא פלוסזפא‬
‫איש מפי איש‪ ,‬והס פיסמו הדברים לפני חכמי ‪3‬ית המדרש בלשון‬
‫גיזחה‬
‫ארמי הנהוג ‪3‬יגיה‪ 5‬נימו״מ ההלכות‪ ,‬ובאופן זה אעיג דסעובדות‬
‫כשבת קטיז עיא׳(‪ ,‬וכן אצל ויכוח ריי בן קרחה עם ההוא יי'‬
‫כשם‬
‫כשנת ?נ״ג ע״ג־> עובדא דר׳ עוהבא מה שאירע לז עס באו מספרות מחכמי התנאים‪ ,‬כיון דלא נקבעו בגרייסות לא השתמפו‬
‫מאירם חז״ל בלשון ברייתא ״ עוד מצינו היפ מפורש בשים דאמוראים‬
‫קניו ע״ג> עוגדא רר׳ יוסי הגלילי עם בדורי׳ אשת ר׳ בה‬
‫וקראה לו גלילי שוטה כעירובין ניג עיג(‪ ,‬עוגדא דר׳ פנחס בן‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬פמ‬
‫ש א מ ת ותשובות סימן‪-‬יא‪:‬יב‪:‬ד ד‪.‬׳״ י‬
‫‪ .‬כפרו‪ ,‬עונדות מחכמי התנאים ונלשון עברי צח ‪ ,‬אולם שמה‪ ,‬על סוף‪.‬סוטה ״ _אולם האמת דהבוונה על משנה לקידושין‬
‫דמםיימת קייס א״א כל התורה כלס והוא מאמר וג ג סךר גךקיז‬
‫כמו לברכות מ״ר ע*א( ט‬
‫מפורש לפין א לו ר או מנות‬
‫מסיים באבות 'מ?‪1‬עו ל׳ יזמיה נז עקשית רצה הקג״ה לזנות את‬
‫אתת ל׳ לימי א מ מעיר אחת היפה צו לינאי המלך וכן נשס‬
‫ישראל \ ועיין ומג״ם פי העשנה בם םכתג מאמר ר׳ חכנימ איגו‬
‫ם״ג ע״א( ר׳‪-‬אגוהו‪ :‬הויימשה»נייכעירדמנניא״בן אמיר^‬
‫הברייתא מלא סיום נאה ‪ ,‬ועיין הגהות מהר״י ברלין שם ‪,• -‬‬
‫יהושע ׳ וכן)סנהדרין»״ג ע״‪ 0‬א מ ר ר׳ יסולא א״ר ברםמןזכור‬
‫יעיד)סנהדרין״ כל פרקי שנו; חכמים הוי ‪ .‬הוספה ‪ .‬על ‪ • T‬המשנה ־ ״‬‫וגן‬
‫;כול אותו האיש לטוג ור׳ יהודא בן בנא שמוי‪,‬‬
‫ךיא ע״א(מ מ ר ל*‪.‬י אמר רג ד׳ מאות ילדים היה לחד זכלם גנינ סוף סדר קלפים הסיום נמס׳ קינים מסיים וקני עם הארן‬
‫של זמן שמזקינין וכבל כתבתי למעלה גשם רשיי שם‪ -‬למש״מ )שנת‬
‫יפת מואר« עול‪ ,‬מצאתי כי עובד* לחסידי‪ ,‬וכן ענינים טובים כ‬
‫לנינו הקלוש אשר הי׳ממוברים בלי ספק בספר מחכמי זמנו גלשון קנ״בע״א( נזכרהעניןיגצשו; נרייתא‪1 .‬ע״נ דכאןיהיא הישפה‬
‫מנרייתא על המשנה‪ .‬ז‪ .‬י ו‪3‬מדר טהרות ה‪0‬יוס סר״י׳נן לוי עתיד‬
‫הקידס ‪ . ,‬כי באיתן ענינים ללא נאמדו נהם הלנית ידי ני ם ‪ ,‬י הי׳ י‬
‫הקג״ה להנחיל לכל צדיק ש»‪.‬י עולמות ‪ ,‬ונגר גמגתילמעלה וסי׳ ‪3‬׳‬
‫מותר הכתיבה נם בימים הקדמונים ;׳ ומאלי באו הרנה ע ני ניס י‬
‫דהוא הוספה _כמ״ש סמחנריס וחין מזה דריניל היה' אמורא זמן‬
‫לשני התלמודים‪ ,‬ואין נופל לשון מ ני א או'ת * ר כיון דלא הי׳‬
‫ורייתימ‪ ,‬ולא לשין מעשה‪ ,‬כיין דעקר עניןישצ קונ׳ן זהרבהי׳אחר מיתת רני‪ / .‬־‪ .‬הנה כנר גזכי ענין ‪1‬ה )סנהדלין ק׳ ע״ס(‬
‫הנך רואה ני גנ״ע נמצא גסוף כל סדר וכדר הוספה מגרייתופ או‬
‫לק ספורי מעשיות מן הצריקי‪ , 5‬זמפ״ץ<נ*‪ 3‬ח׳ ע״א( רבי פתח‬
‫‪ ..‬מזנרי אמוראים ‪,':‬‬
‫אוצרות בשני בצורת )סנהדרין ייא ע״א"( י יתיב לבי וקא דליש‬
‫והריח ריח שום‪ ,‬וכן)עירונין פ״ו ע״א־> רבי מכגד עשירים‪ ,‬כל‬
‫אלו העובדות הי׳‪ .‬נודעו להאמוראים מספר עובדי דחסידי'‪ ,‬ומזה ‪:‬׳‪ ,‬י ‪ :‬׳ ‪ ":. . : .‬יי השמטות מחבורי ‪ . ' i ' • ; / ; .‬י;‬
‫הצד ימצא רו*מ סבר לכל הקושיות אשר התעורר ‪ ,‬י ועור אאריך‬
‫אי*ס במקום אחר להניא נל הענינים אלו בתלמוד בכור הבחינה‪:‬‬
‫_~פ״א‪3‬הג״ה דדרךתז״ל להשתמש בלשון המקרא לצמות‬
‫; י הלשין‪ ,‬הנה יש להוסיף עוד מ״ש;פססים ק׳יע״א(‬
‫גלל יום אתה מח‪ 33‬מרי לפני ל׳‪.‬יה‪.‬ירה \כו׳ן ‪ V‬ה ג יס ל כ ג ו ש‬
‫המלכה עמי ג ג י ת ) ‪.‬ועיר ירושלמי פסחים פ׳ אלו דנרינן‬
‫ה עשרה שנה עשהל׳ עקיבא נכנם אצל ל״א ולאי היה ?"לע ‪<3‬‬
‫)יומאכ״ח‬
‫שלש‬
‫ו^״ן״ י אשר שאל רו׳מ ממני ‪ J‬ימה' עניץ'לדבר;וב‬
‫'ל ר‪/‬יהושע הלא זה ה עם אשל מאס‪J<3‬ו‬
‫• • • ‪::‬־ ־ ע״ל( דקיים אברהם כל התורה כלה ‪ /‬י־ י; והלא משנה‬
‫מפורשת היא סוף קידושין וני רב מתניתין אתא לאשמעינן ?‪,‬הנה צא נא והלחם גו ע״ש׳‪; ,.‬יעייןנפסחיםט'ע'‪ 0‬וכי‬
‫ט״וו צ ד ה נ ג י א ה היא דירעה דהאידגא ארגיסר מפניי‪&.‬מצינו‬
‫לגר התמוררו גזה המפרשים‪ ,‬ומה שניל כי הנה מצאני)ג״ג מ‬
‫נמקרא מולדה נביאה נקע לה כאן נצשון מושפל ‪ .,‬וכן השתמשו‬
‫עיא( דנל ספרי הנביאים נחתמו ע״י אחר‪ ,‬תורת משה ט״י ]הישע‬
‫שנסב שממה פסוקים‪ ,‬ספר יהושע' ע״י חלעזר או פנחס < ספרבלשון ברייתא לצחות ; נמו נמנהדרין ךיו ע״א( ה ל ג י ו ד ע‬
‫• אם לעקל או לעקלקלות ‪:‬‬
‫שמואל ע״י גר החווה ‪ V‬ספר עזרא ע״י נחמיה בן חכליה ע״ם ‪/‬‬
‫לעיל םימן;ל׳ נדון התרגומים מתרגום יונתן עיין‬
‫וכאשר נהגו לספרי הנביאים הקודמים < כן נהנו חז*ל עם‪.‬המשנה ‪*0‬ש‬
‫תום׳ יו״ט פסחים סיפ מקום שנהגו שהניא לפלש‬
‫שנתחברה ע״י לגילו הקדוש והמס" שפה'סדרים ובלל סדר הוסיפו‬
‫מרי התדגזס כת־גס וישרפו אותו בשאול נמה לקלן עצ מלניא ‪,‬‬
‫החכמים חשר באו אחריו איזה דברים‪/‬כמו בסדר זרעים‪ ,‬הוסיפו‬
‫על ממכמ נכווים י פרק אחד שלם פ׳ אנדרוגינוס ועיין בהגהותוהוא מענין שאמרו במשנה )עיז ייג ע״א( שורפין על המלכים‬
‫ואין גזה משוס דרכי אמורי ע*ש ‪ :‬וכן מ״ש שם מתרגום חמש‬
‫מהר״י ברלין גשם רימ עזרי׳ דפרק זה אינו מן המשנה וליתא ג״נ‬
‫וסדר המשנה י‪ • :‬ולן סרו זלעיס נחסם במם׳ מועד קטן במשנהמגילות שכבר נסחנרו אחר התלמול בנלי ‪ ,‬והנה נמס׳ סופרים‬
‫פי״גיהץ ראיתי דממה תרגום־אסתר גיכ בשם תרגום ר׳ יוסף \‬
‫בלע המית לנציי ׳ עיין)יזינ* »י״ק כ״ח ע״‪'0‬ל״ה בלע שכתב הא‬
‫ומעתיק שמיה כל וגרי התרגום ‪ ,‬ולנכוף מגיא ג״כ תרגום משצי‬
‫דאתחיל מדר נשים בט״ו נשים פוט־ת צרותיהן" אע״ג דאתחילי‬
‫על לפני שבר גאון י‪ ,‬ומשמע לתרגום משלי ג״נ נבר היה מסודר‬
‫פורעניות לא מחחילין ‪ .‬משוס לסמנינן'פורעניות י דיבמות אצלי‬
‫לפני הרגום אסתר ‪ ,‬ולפני הגאונים מחבלי מס׳ םיפרים * מיש‬
‫‪.‬פורעניות דעו״ק ע״ש'‪ /‬וא״כ מה שנאמר במשנה יי' אבל לע״ל הוא‬
‫אומר בלע המות לנצח הוא הוספה עיד' המשנה עלורשלאחר י ‪ 1‬נפי׳ הירושלמי עברי להרג היינו לזמר פיוטים וקרובות הנס‬
‫שמעתי כי כבר הקדימני בזה משכיל אחד מק״ק לגוב וכבר הדפיסו‬
‫סדלנשים מסיים וקידושין מצילו באברהם אבינו ׳שקיים את‬
‫נספרו‪ '/',‬בתרגום אונקלס פ׳ וישב גת איש כנעני בת הגרא כן‬
‫התורהכלה‪ ,‬הוא מאמר רב ביומא אשר רמז רו״מ׳‪' ,‬וע׳ פרש״י‬
‫א ‪3) V‬פסחים נ׳ עיא( אולם מאמר רשגיל הוא * מ״ש‬
‫מונא‬
‫מל סוף מס׳ קינים זקני עם האח כ״ז שמזקינין נ׳ יעל הא מלת‬
‫ל״ש גן עקשיא שונה נלשון ברייתא)שגת פ׳ שואל קנ״ב»׳‪ (b‬וכןלמעלה בתרגום קוהלת לענין כרם ביבנה' מצאתי ני נזכר‬
‫געסמתציון גשם חנם אחד‪:‬‬
‫יש בסיף ע׳ עשרה יוחסין ע״ש ‪ 7‬והו״י ברלין רצה להגיה לכוונתו‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫;‬
‫ו<ן‪ /‬א‬
‫שאלות ותשובות‪.‬סימן יג‬
‫דא‬
‫פ״ג משנה א' מאמר רני ‪ /‬פ״ב ע״ג מאמר ו״ג ונוי של רגי‪ ,‬שם‬
‫סימן עי‬
‫פ׳נ משנה ד׳ מחמר הלל אל תפרוש מן הצינור ‪ /‬מא הצל נכדו ־של‬
‫רניני הקדיש ע׳ נ״כ חוס׳ יו״ט שם‪3/‬ש‪ 0‬ונינו מנחם עזרי׳ וכיון‬
‫ל©‪$‬ף סדר הגריימא המנונה אצלנו אבות דר׳ נתן אשר‬
‫נפי הגואה היא צמו תוספתא למס׳ אבית ‪ /‬אשרשהשלים הסדר ממשפחתו‪ ,‬חוזר על סור הקנלה להזכיר ונרי ו‬
‫יוחנן גן זנאי תלמיד הלל ושמאי‪ ,‬אשר עזנ רניני הקדוש במשגה‬
‫קגערנינו סקווש נמשנעינו‪ ,‬והברייתא תפוש נוחנה המאמרים‬
‫וגרים ‪ /‬והנה וני נתן שהיה שונא לשלשנמ הלצ ולמשעחת הנשיאים‬
‫של מפנה אשר גאו נקצרה ‪ ,‬ואולם גאו ננוייתא זו סרגה ס״ז‬
‫שלא על הסדר ‪ /‬והסוב לבאר וגו דבור על אופגיו ; עיין כהודיית י״ג ע״‪ 0‬לכן לא נתן להם משפע הגנורס להזכיר י‬
‫מאמריהם קודם‪ ,‬ונחר לקגיע משנתו נסור הקגלס להזניר‪-‬דנרי‬
‫ריג״ז אחר הלל ושמאי ן ‪.‬‬
‫תשובה ן משנ* ראשונה דאגות נתנארש בשני פרקים‬
‫סרחשונים מברייתא דר׳ נתן • על מאמר משה ןף*ן ני ‪»3‬שנהיזכרו דגרי ר״י גן זכאי אס לעדת סורס‬
‫* סרגה אל תחזיק טיגה לעצמך ‪ ,‬ונאדר״נ גרגרי ליגיז‬
‫קבל סורס מסיני ‪ /‬הסדירס סענינים מקגלמ מורס נסיני ונשנמ‬
‫משה לנינו • ואח״ז סנאר ענין ימסרפ ליהושע ויהושע לזקנים אםמשיססורהו הרגה‪ ,‬ואולם זה אין שינוי כל ע ‪ ,‬אכן‬
‫ונו׳* ואם״זענין הוי מתזגים ‪3‬לין ‪ ,‬ואח״זענין עשו סייג במעלית סמנמים מצינו שינויים וחילופים סרגה ‪ /‬גמעלות ר'‬
‫יהושע גן מלניס לזנו גמשנס אשדי יולדתו‪ ,‬וגאדלינ נאמר דקוא‬
‫לתולס‪,‬ומאליו בביאור ססייגיס עד סיף פלק זס ‪ /‬וגם ע׳ שגי‪,‬‬
‫וגסון פרק שני ‪ /‬יש עגין קצר על סו דסעעידז תלמידים סלגסעליו המיט המשולש לא גמהוס ינמק <זע׳ נ״ג ג״ע עיש (נעשנה‬
‫ופף ני הן העמידו סלעיוים הלנה‪ ,‬הוא קדום ‪3‬עשנס ‪3 /‬נ״ונזכו נין ממשס תלמידים שמעון גן נתנאל יוא חטא ‪ ,‬ונפור״נ‬
‫חיית חכם זה נזכר ישמעאל גן מניה ערוגה גמרנו ונו׳ ‪ . /‬אגל‬
‫בקדימה העליז אשר נשו דגלים אלונים‪ :‬פ״ג דאדר״נ לא ידעתי‬
‫לקמן מענין השאלימ אשר שאלם רינ״ז איוה דרך טונה סידגק גש‬
‫לו שום יחס למשגה ולא לנ׳ פרקים הקודמים ‪ ,‬ואולי מפגי‬
‫הררשומ על בבוקר זלע זלעך לדרשו על למוד תירה ויש להם ימםהאדם ‪ ,‬ואיזה דרך רעה שיתרחק נס האדם ‪ ,‬נזכר גשניהם נין‬
‫מה לעגין העמיר) תלמידים הלנה ? פ״ל *גאל ע״‪ 3‬דאגות עלה׳ג׳ תלמידיו ורא מ ר י ר ׳ ש ע ע ו ן נמו שהיא נעשנסינו ‪,‬‬
‫וע״נ הך ישמעאל נן חנניה שנזכר למעלס ט״ס וצ״צ גם לעיל‬
‫דנריס העולם עומד * פ״הגאורעצמיג מאמר אגעיגגום איש‬
‫םוכז ״ פ״ז נאור על מ״ר מאמר יהי גיםו גית ועד לחכמים זנו׳‬
‫שמעין נן נתנאל ‪x‬‬
‫פ״ז ביאור משנה ה׳ יהי ניתו פתיח צריחה זנו׳ • פ״תגיאור‪ YJjJS‬דאדר״ל מ‪3‬אר פ״נ משנה י׳‪ ,‬וראיתי קצת שינוי כי‬
‫משנה ו' הך ועשה לן רנ ונו׳‪ ,‬פ״ע מבאר מאמר לתאי הארנלי‬
‫נמשנתינו נאמר וניל דבריהם כגחלי תש וגגלייתא‬
‫גאדר״גף כל דגליהם כגחלי אש • פט״ז מגשר משנה ייש ״ שם פי״!‬
‫משגה ז הוסק משלן רע‪ ,‬כתינת יהושע נן פרשי׳ אשו א‬
‫רפ״ט הוא ט״ס ‪ /‬לי עגין וה איגו רק מאמו לתאי הארנלי לגר ‪/‬‬
‫מבשר משנס י״נ ומפנס י״נ ומשיס י״ר שם ‪ ,‬אכן גמצאז סרגה‬
‫וגפ״ס הוא מאמר יהישע בן פוש ׳( ו פ״י ניתור למאמר יהודהשינויים ‪ /‬נמשנתינו נאמר אל תעש תפלתו קבע אצא לסמים‬
‫נן עגאי ושמעון נן שטש אל מעש עצמו בעווני המילים ונו׳ וסוי‬
‫ותחגוני• ושמס לא גאמר רק תחגוליס לגד ‪ /‬ונס נל המאמר אל‬
‫מונס לחקור אמ העדים משנס מ׳ ומשנס ט׳ ‪ ,‬עי״א ביאור‬
‫מסי רשע נפני עצמן־ נחסר בברייתא‪ ,‬עוד יש שם סזספס ‪ ,‬כי‬
‫למאמרי שמעי׳ ואבטליון אסינ אמ סמלאנס ושנא אע הרמות ואלנמאער ל״א סוי שקוד ללמוד סורס ונו׳ ולנר אסר גסורס אל‬
‫סתודע לרשות ‪ ,‬וגם הביאור עצעאער חכמים הוסוו נדברינם‬
‫תשתנה לא מכר נעשנתינו‪ ,‬גם שעה הגירסא ונאמן נעל נריתן‬
‫משנה י׳ ומשנה י*א ״ פי״נ על מאמר סלל היי מתלמידיו של אהרן שישלם לד שכר פעולתו ^נמשנתינו נאמן נעל מלאכתן‪:‬‬
‫ועל מאמר נגד שמא אגד שמא ועל מאמר דאשעמש נמגמ שלף ‪£) , $‬ךן*י מאדר״נ ולנגדן היה ר׳ יהודה הנשיא מונסשגחן‬
‫אבן בהמשך סמאמר מנאר סנרייסא מקודם‪ ,‬מאמר סלל אם אין‬
‫של הנמים ‪ /‬עונה הגרייתא סרר המשנה‪ ,‬רק נגד מה‬
‫אני לי מי לי ואח ‪ f‬נגד שמא ‪ ,‬ונמשנתינו מי״‪ 3‬מי״נ מי יד מאמרי‬
‫שטכר למעלה דריגיז היה מונה שנתן של ממשה חכמים ‪ /‬הזכירס‬
‫סלל ומד שמא מוקדם‪ ,‬למאמר אם אין אני לי ״ עי״ג באור מאמר‬
‫הגרייתא דגם ריי הנשיא היס מזנה שגת המשה חכמים ‪ /‬ר״ט ‪,‬‬
‫שמאי עשה תווסו ק‪3‬ע‪ ,‬בעשנה ע״ו; פ׳ י׳ד ביאור לפ״נ דאגוע‬
‫ור״ע‪ ,‬וראג״ע‪ ,‬וריג״נ ‪ /‬ושל ר״י הגלילי ואוסי נן יהודה סיפ‬
‫משנה ה׳ על מאמר ר׳ יוסנן ‪3‬ן זכאי אם למרת תורה הרנה אל‬
‫היה קורא שמות סל שמ לשמונה מנעים‪ ,‬לר״מ ‪ /‬יללי יסורס ‪,‬‬
‫החזיון עוגה לעצננך ‪ /‬סנה פה עזנס הגוויתא דר׳ גמן סדר‬
‫לר״א ‪ ?3‬יעהנ ‪ /‬לל׳ יוסי ‪ /‬צר׳ יוחגן גז גורי‪ ,‬לר יוסי סגצילי‪,‬‬
‫םמשנם‪ ,‬ונשרה נסדר הדורות והקגלה ביון דהסדר נעשנתינז ולר״ש נן גמליאל‪ ,‬ולר׳ שמעין ‪ ,‬אנלנש״מ נגיטין ס״ו ע״א(‬
‫להציג מאמרי האגמים ומאעף התלמידים מה שקגלומרג© ‪.‬דור‬
‫נמצאו הרגה שינויים וחלופיס מכפי אשר‪ ,‬אצלנו פס ‪ /‬סן לשמות‬
‫אסר דור‪ ,‬סנה ססדר הנכון הוא אחר הצל ושמאי ‪ ,‬לשנות מרי‪:‬‬
‫החכמים ‪ ,‬והן נשגחן עיש‪ ,‬והפכם ר״י צונן ‪03‬׳ הדרשות שלו צד‬
‫ל׳ יוסנן נן ונאי‪ ,‬אשר קגל מהלל ושמאי ‪ ,‬אולם רניט הקדושה״ש‪ ,‬אשר עמד לחקור ג״נ על סור אדו״ג ע״ד משנתינו כ׳ ני‬
‫נסירו עזנ סדר סקנלס‪ ,‬כיון שהגיע להלל הנשיא ראש משפחתו‬
‫פי״ח הוא הוספה על איר״ג‪ ,‬מאשר לא ‪3‬א על סור קעשנס ‪/‬‬
‫מיא המאמלי׳מן גניו של הלל‪,‬זסזכיר משנה ט״ו מאמו ר״נ עש?ובפרס ני לפי עוצם השנאס אשר נין ר׳ לתן ינימ הנשיא למ״«‬
‫לו דג והסתלק מן‪-‬סספק ‪ /‬והוא מאמר ר״ג הזקן נכדו של סלל ע׳‬
‫כהוריומ י״ג עינ( ורבי לא רצה להזכיר שמי גסדר העשנה שלו ר?‬
‫םופ׳יל״ע שם ‪ /‬ומאמר ש»מון ננו אומו נל יעי גילתי ‪ /‬הוא‬
‫נשם יש אומרים‪ ,‬ונאממ לא מציגו ‪3‬נל ©דר המשנה שהזכיר רנימ‬
‫רשג״נ הראשון הנהרג נ׳ שנים קודש סמורנן אניו של ר״ג‬
‫סקדוש הלנה נשס ן׳ <תן‪ ,‬לק שני פעמיה ‪ /‬פיא נסיף נרכות ר׳‬
‫דיגנ* ‪ ,‬ומאמר ר״ש ק גמליאל מפנס י״א מל ג׳ דגיים העולם‬
‫נתן מסוס הקרא הפיו מורתו עת לעשומ לדי אגל שעה משען‪.‬‬
‫ממלל ‪ /‬הוא גן ל״גדיונה א‪3‬יז של רנימ היןדנש *׳ תוס׳ ‪< p<n‬‬
‫לאח זה מרגלי העשנה ל? הוספה אס״נ‪ ,‬למען שלא לסייס נדע‬
‫רע‬
‫>ט‪)1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש א ר ו ת ותשובות ס י ק יג‬
‫‪ n * n‬ן סכינאי ו ו <חוני‪ 6‬גן הקנה‬
‫‪3‬‬
‫ר״יו גן הרדיו! ור״ש‬
‫המשנה •‬
‫החכמים‬
‫ר ע ‪ ,‬ע׳ רמג״ם פי׳ סמשנה סוףידיס דמפ״ז סזסיפס‬
‫וכשלקה הוא אומר ל׳ הצדיק למען שלא לסיים ‪3‬ד‪3‬ר רע‪ ,‬ועיין וריח איש כפר סנניא ור״א איש גרתותא ור׳ דוםתאי ברר׳ ינאי‪,‬‬
‫נ״נ כמועד קטן נים עי‪ (3‬דמאמד^אבל לעמיד לבא הוא אומר מפרי שיש קצת םמיכזת להמאמרים ‪ ,‬אנל נרייתא דרינ הניע רה‬
‫נלע המות לנצס‪ ,‬עיכ היא היםפה לםייםילדנר סזנ ע׳ מיס׳ שם ‪ • ,‬על סדר הקנלה‪ ,‬הסמיכה דנרי התנאים מזמן המקדש זה לזה ‪,‬‬
‫ולעיל סי׳ יינ ‪ ,‬ולא נפאר לנו בכל ששה סדרי משנה רק מאמר )וקצת מדברי רחנית ור״ח בן מכינאי לענין שנים ושלשה שיושבים‬
‫אחו של ד נתץ‪ ,‬אשו מנו גמשנה פ״ב דשקלים מ״ה < י ר׳ נתן • ויש ביניהם דברי תורה נזכרו גאדר״נ לעיל פ״ח ע״ש( ״ והנס‬
‫אומו יעשה דימוים על קברו ע״ש ‪ ,‬אעי״ג דר׳ נחן היה מגדילי במשנתינו• מאמר ר*ת בן דוםא כל שיראת חטאו ורו׳ מוקדם‬
‫לתנאים בזמן לשב״ג אביו של רני ‪ ,‬בכל זאת מפני השנאה אשר למאמר ר״ר בן הורכנוס שינס של שתרית‪ ,‬אולם הברייתא הקרימה‬
‫ביניהם המליטו שלא להזכיר שמו רק נשה י י א ‪ ,‬ואעיג דר׳ימאיר לבאר מאמר ר״ד בן סורננוס משום שהיה גדול בשנים יומר מריח‬
‫היסינ״כ שינא לבית הנשיא ולא פייס לושנ״ג עיש בהזויוס‪ ,‬וגיכ גן דוסא גע׳ יבמות הנ״ל(‪ ,‬ואולם גם רים בן דוסא היה בזמן‬
‫החליטו שלא להזכירו וק גפם אחרים אומוים‪ ,‬ונכיז נזכו ו״ע המקדש כמו שנוכרגחענימ ‪3‬יוחםקובסה*‪:0‬פכ״ח נכללו נו התה'‬
‫ה״פ במשנה ‪ ,‬ייל דאלו המשניות בשם ו׳ מאיר היו סדורות עוד • מאמרי התנאים אשר נזכמ במטבע מס׳ אבית י אשל קני! רנינו‬
‫קודם שכילדה המחלוקת נין רימ ור״נ ורשנ״ג ‪ ,‬ומענין זה הוא הקרוש‪ '/‬מתחלה הזכירה ברייתא דר״נ דנרי ר״ח בן דוסא כל‬
‫מאמו יחידי של ר׳ נתן נפיג ושקלים‪,‬־ואפשר דלרינ נדלה השנאה י שיראת וכו׳ סוא סיס אזמר כל שמעשיו מרובין ונו׳ במשנתינו פ״ג'‬
‫עוד יותר ממי שהיה בגל*‪ ,‬ורבי היה שונא את הבבלים‪ ,‬ועפיז ‪ -‬מ״ט‪ ,‬ומאמר של ר״ח בן רוסא כל שרוח הבריות נוחה הימנו וכוי‬
‫לאהזנירו רק פיא ולכל היותר שני פעמים ‪ ,‬־־ נחזור לכנכיככו ‪ -‬נחסר גנרייתא דויג ״ אח״ז נאמר באדרינ מאמר ר׳ אליעזר גן‬
‫עזרי׳ אם אין תורס אין דרו ארן ‪ ,‬הוא במשנשילו פ*ג משנס‬
‫דפח״י מאדוינ אשר מגיא דנרי ריי הנשיא ‪ ,‬אף כי סיאינו כי‬
‫לינ לא רצה י להזכיר מאמרי רשג״ג וריי הנפיא נספיא ורפ״נ מו״נ‪' ,‬והמשנה שלנו הקדימה מאמרי ר״א סמידעי ור׳ ישמעאלי‬
‫זר׳ עקינא פ״ג מי״א י״נ י י ג י ״ ו ט״ו טיז ‪ ,‬י והיינו כי רנינו‬
‫דיאנות ‪ /‬ושידר עיר סדר הקבלה דיג״ז אחר‪.‬שמאי והלל‪ ,‬בלי‬
‫מ‪5‬ה לא הים עימם מהר בפ״ע לר״י הנשיא זע״כעניןזס׳ הקדוש היה שונא לריא גן עזרי׳‪ ,‬מפני שלקח הנשיאות מזקנו רבן‬
‫גמליאל דיגנה כנזכר כברכות ו״ח ע״‪ (3‬לכן היקרים דבריהם לדבריי‬
‫•״ ־־ • יי הוספה ‪ :‬׳ • ' ־ • יי י־• י •‬
‫} ‪ £‬י ״ ט ־ נאדוינ חתו וסולר עצ סדר משנתו של רבי ‪ ,‬מאמר־ ר״א בן עזרי׳ ־ אבל ר׳ נתן שהיה שונא גיכ למשפחת הנשיא ‪,‬‬
‫עקביא בן מהללאל נזכר נמשנתינז פיג דאבות מ״א ‪ ,‬נתן לראג״ע משצע הבכורה והקדימו על שאר חכמי זמני‪ ,‬מפני‬
‫אולם החסיר פה מאמרי ר סרפון הנזכרים נפיג דאבות מעיו שהיה ממונה מבני הישיבה לנשיא‪ ,‬עוד גס״פ זה הזכיר דנרי רבן‬
‫ומשנה סיו מ‪:‬לי דןןמה מאמרי ר׳ סרפין שהיה אתו החורבן ו גמליאל עשה'לו ר‪ 3‬וקנה לך חבר ‪ ,‬הנזכר *משנתינו פ״א מט״ז‬
‫והיא הילן על סדר הקנלה‪ ,‬ואם הזכיר למעלה מאמרי ר׳ יהושע ־ וכנר הזכרתי כי לניני הקדוש סלק כניד למשפחתו והקדים‬
‫דנריסם על שאדי החכמים‪ ,‬אנל ר׳ נתן הקדים גם לנרי ריא גן‬
‫י ד מסי דסיו ‪3‬זמן ר׳ סרפון ‪ ,‬היינו משום שהזכיר ריניו ודבריו‬
‫בשביו תלמידו‪ ,‬הזכיר גיכ איזה מאמריהם < משאינר׳פרפק ׳ עזרי׳ לדברי ר ' ג ‪ ,‬ו ע ' נ צילריגזה אינו רנן גמליאל הזקן רק רינ‬
‫דלא נמשנ גץ עלעילי ריניז‪, ,‬אין מקום להפסיק גין ©דר הקבלה ריננה שהעגירו אותו מי גית המדרש זאוקמי׳ לדאג״ע ‪ ,‬אגל‬
‫רע׳ מוס׳ יויט רפ*ג רהטמם לסמיכת דנרי ריט מפני שדומה ־ פשיטא דלא היה מקדים ר׳ נתן מאמו ואביע לר״ג הזקן‪ ,‬אשר‬
‫לרגריר״א גן ערך ובאילן גמל מלאכתך‪ ,‬ומפני ז ז הזכירה מאמ־י הי׳ מוקרם הרנה שנים ‪ /‬והים עדיין בזמן המקדש ‪ ,‬וכן מאמר‬
‫*הגיא ח מהללאל שהיה בזק המקדש!ממינוס לרגרי ריגיז וע׳ שעמון גנו אומר‪ ,‬עיכ היינו רשניג אניו סל רגיי אשר סיסי מטרה‬
‫מוםייזיט כאן‪ ,‬ויש לעירר גמש‪:‬ה דנזמ־ גרגרי עקגיא הסתכל לשצו של ר׳ נתן מזכר בהוריות ומפ״ז לא הזהירו'אפילו נשם רני‪/‬‬
‫בשלשה דנרים‪,‬׳ ונאדר״נ נזכר הנותן לגו ל א ר ‪ 3‬ע ה דגדם ושאר מאמריו ושל רבי וריג גנו והלל נכדו השמיט עתה גנלייתא;‬
‫ו ה ו ס י ף ו מ ס ע מ י ר ל ה י ו ת • פ׳ עשרים מאדרינ על‬
‫׳משנתינו'פ״ג מ״ג מאמר ר׳ סניכא סגן הכהנים שהיה נינ גזמן‬
‫‪ B 2 y‬־ • ‪.‬עאדרינ נןזומא אזוחכס הלומד מ‪:‬ל אדם אחר^‬
‫עקגיאבןמהללאלבזמןהמקדש‪ ,‬אכןנעשנתינומאמרליתסגן י‬
‫י" שהשלים המאמר ‪3‬דגרי ראנ״ע זריג ורשבינ‪ ',‬התחיל‬
‫•~‬
‫הנהנים הוי מתפלל נשלמה של מלכות‪ ,‬זנאדו״נ המאמר ריס כמן מן נן זומא שהיה נ״כ נהרו של ראנ״ע ירי יהושע ‪. ,‬ומאמרי גן‬
‫הנסניס אומד‪ ,‬נצ הנותן דית מל לגי מבטלין ממנו סרסורי לנ זומא אצליני פ״ד מ״א‪ ,‬ובכאן הוספה על המשנה; כי נזכר עלוב‬
‫־ ומ׳י ואין זכר למאמר העשנה גאדוינ יציע ‪.:‬־ ^‬
‫׳ ־‬
‫שבעלובים זה שהוא עלינ כמשה דבינד ‪ ,‬אח״ז הניא מאמר ל‪/‬‬
‫מאררינ הוא ביאור עיד ר׳ דוסא בן סורכנזנז אשר נהוראי הזי גולה למקים תירה אשי אצלנו פיר משנה ייד י י מוד‬
‫במשנתינו פיגדאגמז משנס י׳ ‪ ,‬ואולם בפנ״נ באדרינ היא היה אומר אל תהי נו־לנל ארם ואל תהי מפליג לכל‬
‫במאמר כל שיראת מטאו קודמת לחכמתו ולו׳ שנא׳ ראשית מכמה ד ג ר ‪ ,‬מהמאמר זה אינו מאמר ר׳ נהוראי רק מאמר בןיעזאי‬
‫יראתי׳‪ •'/‬וקבמאמר ללשיועשיו מרובין מחנמתיונז׳ שנא׳ פיר משנה ג ׳ ‪ ,‬זגרייתא זו מניא מאמר זה בסמיכה על מאמר ר׳‬
‫לעשה וכשמע ‪ ,‬הנה משנתינו גאערו ענין הללו גלי שים למוד להוראי ‪ /‬וגס מאמו ר׳ נהוראי מסודר במשנה אמר מאמר זם •‬
‫»קרא ‪ ,‬ולברייתא היםפה הוא ״ ונגר הזכרתי למעלה מנאי עוד שם מאמו ר״א ‪ p‬ועקג הלומד תורה נילרוהו חמה ללחנ‬
‫דנויימא הילו על סדר הקבלה ומפיז ססמיו דגרי ר׳ דום*‪.‬שהיה שנכמנ על נייר מרש‪ ,‬ונזקגותו לומה לכתג על נהר ישן ‪ /‬ואצלנו‬
‫ממלמידי שמאי הז?ז)יגמון ס»! ע י א ( ‪ ,‬לתנאים בזמן המקדש פיר משנה דיא בזף סמאמר גשם אלישע ‪3‬ן אבוי׳‪ ,‬ולא ‪3‬שס ראב״י‬
‫אשר מצילו למעלה עקניא ‪3‬ן מהללאל וו״לז סנן הנהנים ‪ • y‬אבל וגפך״ד דאדר״נ גמצאו מאמרי אלישע גן אגויס אולם במאמרים‬
‫ישמינו הקדימה פיג מיל ^ ‪ #‬ך »»ס ע«< ע״ז מיפ‪ ,‬מאמרי מרשים אשל אין לסם שום ‪ yts‬וישם לענין סעשכה‪ :‬פויס מאמר‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫ג מ‬
‫ש א ר ו ת ת ש ו ב ו ת סימן •יג‬
‫לב‬
‫נן עזאי לל שדעתו נוחה עפנייזנעתו ‪ /‬אק לז זכר נמשיה < לק ג נ ו לעלם נמבזאר לפל״נ‪.‬״ שם עשרהנםיונוס לסנסה אגרסם‬
‫מאמר זה של גן עזאי כל שרוח חכמים נוחה סימנו גשעס מימה י חלילו ‪3‬משנתי»ז שם מיג ״ ונאדר״נ משונה קצם ני נמשנה גאמר ׳‬
‫ומ׳ יש לו יחס לחוק למאמר כמשנה פיג מיי כל שרוח הנריות ו ע מ ל ג נ ל ס ‪ ,‬ונגליימא הגילסא ז ב כ ל ס נ מ צ א שלם‪-‬‬
‫נוחה הימנו ‪ ,‬מן׳ לי סנלייתא של ל״נ חינה מדגלמ רק משעם והסשגזן מעשלס גסיונום אינו עולה יפה לפי הנניימא ו לי פתפ>‬
‫מיתה‪ ,‬וגס שם הוא מאמל של ליה בן דוםא ‪ ,‬אכן נסיפ כיס עשרה נסים ‪ ,‬זמשנ ש נ י ם נלך לך ‪ /‬ש ל י ם נשנינניו־‪,‬‬
‫מאילינ נמצא מאמל בן עזאי הוי ו ן למצוס קלה שדופה למאמר ש נ י ם ‪3‬שתי נשיו הרי ש ש ה ‪ ,‬א ח ל עם המל?יס הלי שנעם ‪.‬‬
‫משנתינו ‪:‬‬
‫א מ ד נין הנהלים הלי ש מ ו נ ה ‪ ,‬א ס ר נאור כשלים הר»‪.‬‬
‫‪33Y‬‬
‫ל עקיגא אומר סייג לכבוד שחוק ו כ ל ׳ ק צ ת ממה‪ n ,‬ש ע ה ‪ ,‬א <ז ד בנלית מילה הלי ע ש ר ה ‪ ,‬ן‪6‬וצס»לש״י הניאי•‬
‫למאמר ליע במשנתנו כ״ג מייג ‪ ,‬ולפי נוסחא נשם פלקי לל״א <‪3‬שס ספימון ריש הגדול משמן אחר‪ ,‬א ( בקש‬
‫אחרינא לומה צמפנמינו לק בהוספה טהרה סייג לקדושה ענוה‬
‫נמלוד להרגו ונחנא נפערה י״ג שנה ‪ 0‬גי( השליכו נאור נשויס‬
‫‪0‬ייג ל‪-‬לאת חטא ; עזדבפ זה ליא המודע המחלל ש נ ת ו ת ג׳( הגלהו ממולל‪-‬סו‪ ,‬ל׳( הגיא הקניה לעג בימיו‪ ,‬הי( נלקחה׳‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪ X‬כעי לש״י שגועוס ייג‬
‫שלה גנימ פלעה‪ ,‬ו׳( ‪*3‬ו המלכים והגלו‪.‬את לוט גן אחיו‪ ,‬ו ׳ (‬
‫והמגלה פרם בתולה וכו׳ אע״פ שיש גירו ונ<׳ אץ לו חלק לעה״ג‪, ,‬צזהו לעול עצמו‪ ,‬גד( ואת בגו ‪ ,‬ט׳( אמר לו לגלש ישמעאל עם‬
‫נמשנתינו ־ פיג"מי״א נאמר הממנל ה ק ד ש י ם ומוסיף * ' נ‬
‫א»ו > »׳( צוהולשחוטנמ׳״ומלטגורהישסשגחאחרטהחמ‬
‫‪1...‬‬
‫המל‪3‬יץ פני ח‪3‬ח גלנים ״ י פכ״ז;ל׳ יוכוי אומל כל המכנד אס ־ ‪ ... .‬ענין נמרוד > הניא לקיחת שלהלאנימלו‬
‫התורה גופו מכונר על הלריות‪ ,‬נעשנתימ פ״ל מיו < וכאן הזםין>‬
‫עשרה נסים שנעשו לאגוחינו ‪3‬עצליס ‪ ,‬פי'‬
‫^‪J*jy‬‬
‫הלמוד מקרא ‪ ,‬עוד ‪3‬פ׳ זה ל׳ ישמעאל בנו של ליי בן גרוקה‬
‫‪ V‬הנרטמלה זהמזס׳ יו״ט היינו שניצולו מעשר מכומ‬
‫הלומד על מנת ללמד כו׳ נמשנתעו נמשנה ‪5‬״ד מיה מוקדם לדנרי‪ .‬אזלם עגליימא דאדר*נ מולח דשני עניינים סם ‪ ,‬דמפרש שם‬
‫לגיוסי דלעיל‪,‬־ עוד ש‪ 0‬ל*א נץ חסמא קינין ופתחי נדה הן נופי מנד זה שנתנסה אמ־סס‪ ,‬מגלן עשה הקניס עסלס נסים לבנין‬
‫הלנות נמשנתינו פיג מייח חולם לא סיימה הגלייתא מקופות ונז'‬
‫מנדן הניא עשר מלות‪ ,‬משמע דנסיםזמנות שני עניינים הם ‪/‬׳‬
‫פרפראות לחכמה‪ ,‬וניל דחסר כאן תינת וכו׳ ‪ ,‬דדלך הגכייתא וגן מנואר לקמן נעשו לישראל עשלה נסים על הים מגלן עשר־‬
‫לל מאמר אשר לא לשתלה כאן ואין כאין גם ‪ p‬הזםפה וראי׳ ק מכוס למצרים על סיס‪• ,‬ושם הנסים על הים המה ענינים נפרדים׳‬
‫הקרא ‪,‬לא הציג המעסיק או המדפיס רק ליש המאמר‪,‬וסמך כי מעשרס מנות‪ ,‬רמז שענואל שעשה הים •נקנים נקנים וגעשה‬
‫לולע המאמל מן המשנה ״ שס ל״א ‪3‬ן שמוע יהי למד תלמירן נקעה וגזרים גזרים וחומר ומדנד ופילוןים וינשה וחומוס ונולומ׳‬
‫לזביב עליך כשלך חצלנו פיר מייז‪ ,‬וכאן ניק שהזכירה כגלייתא והיו מנשכין שמן <דנש עיש ‪ t‬הסיד הנא נסים לחוד והצלה מן<‬
‫סמנזת לחוד ‪ ,‬ובענק עשרה נסים על סיס‪ -,‬גיכ יש סילוון נ י ן‬
‫ראי׳ מן המקרא ‪ ,‬לכן נאמרו כאן כל רגלי המשנה ‪:‬‬
‫מ ד י ‪ r y‬נאמצע הפרק הלל אומר אל מפרוש עצגק־ ק הצימר המפורש באבות דל״נ משר לפנינו וגין מה שהניא רשיי נאגוס וכן׳‬
‫‪ • .‬ממה שמוגא שמה נשם אדר״ל‪• :‬י •• י‪•, *:‬‬
‫־‪,‬ונו׳ פילמ״ג דאגות‪ ,‬ואינו מגיא לל דגריהלל ‪: ,‬‬
‫מפני שסמך על מס שמובא סמחמר סשלס נמשנס מ״ש בסוף ספ״ ג‪£‬ל*ן״‪:-‬עשיה נסיזגזת גסה הקניה את אגותימ זנללם לא‬
‫י ‪ -‬נמצאג שלמים‪ ,‬גמשנתימ הנילסא נסו אלוהינו את׳‬
‫ריש נן אלעזר אל תרצהחגירך ז נ ז ׳ ‪ ,‬נינ סמך על המשנה פיר*‪.‬‬
‫מי״ח; בפכים מגיא עזד הפעם דברי ריש ק אלעזר רק דמוםין׳ סמקים <זנם *נסיממן אלו יש חילוקים הלנה נין שים לעילולין‬
‫דנאמרו משום ר ׳ מ א י ר ומוסץ* אל מגא לביתו ניוס מידו ואל ייגע״א( מין• ברייתא זו וימנאק לקמן ‪ /‬ונפ׳זהמשנההתה‬
‫השתדללראוחוביום ו כ ו י ‪ ',‬היינוג״נעלסמשנס שסיימה מנינים אשר מנינם עשרה‪,‬כמו עשדה שלמת שצ שגת נקרא הקניה‬
‫נשעה קלקלתו יסיום פכ*מ סוא מיותר ‪ :‬פכ״טל׳נסןבן ע ‪ x‬גקודות גתורה‪ ,‬עשל ילידות ידדה שנינה על העזלם‪,‬עשרס‬
‫יוסף לל המנעל דנרי מורס מעושר י‪ ,‬נמשלה פ״ד מ״ס גשם ל ׳ ‪/‬מעלות נסתלקה שמה ‪ ,‬עשרה שמות לקרא מ י א ‪ ,‬עשרה שמומ‬
‫י ו נ ת ן ‪ /‬וכאן טעה המעתיק או המדפיס והציג נ ל ד נ ר י י נקרא רוהיר!‪ ,‬עשרה שעות נקרא שמחה ‪ /‬עשרה נקרא קיים ‪:‬‬
‫המשנה‪ ,‬ולא גהג כמנהגי במקום שא ן היספה‪ ,‬להציג לק ראש פליסעשרה נסים געשו לאבותינו נמקדש לא הסריח ‪3‬שר הקודש‬
‫המאמר לבד‪ ,‬עם ציק ז כ ו ׳ להורות ד כל העפמר יראה המעיק ולא הפילה א שה מריס נשר הקודש ‪ ,‬עשרה נסים נעשו לאלותעו‬
‫במשנה י פ׳ שלשים יש לו יחס לעשנתיניז לאש פיס‪ ,‬לשם נאמר נילושליס פתח נעשלה נסים נמקדשוחשנ שנים ‪2‬־ ואולם לסםר‬
‫ענין געהרס מאמרות לק בשילי מעט דנמשנמינו נאמר ו מ ס ‪ .‬נא? צזןן ונז׳ ‪ /‬היינו שבענין זה מושב נמו נעשנסינז ‪/‬״לק לןען‬
‫ה ל מ ו ד ל ו מ ר ובברייתא ז נ י מה צ ר י ך ל נ א י ע ו ל ס על מה שמבואר בזה נמשנמילו ולא הוצרך לכפול אולם נס במשנתימ‬
‫נ י ד ‪ ,‬ולשק הביייחא יוצדק־יזיתרעיין תוס׳ יזיט ופיק עוד שאר קשה‪ ,‬לחשנ קצסים שנעשו לאבותינו ‪ 3‬מ ק ל ש ומסיים לא הזיק‬
‫שינויים ן פליב עשרה דורזת מאדם ועד נח נמשנתינז פיה מיג נחש ב י ר ו ש ל י ם ולא אמר צר לי המקום שאלין ב י ר ז ש ל י ם‬
‫לק גיכ משינה במשנה לאמל־ להזריע נמה ארך אפים‪ ,‬ולאדלינ הרי ירושלים ומקדש שני עניניס הם ‪ ..,‬ומיד לאס״ד דנרייתא‬
‫מסיים ולא הניא מי המבול בעגיל צדיקים וחסילים שהיו בהם ‪ :‬דרינ בעשרה לסייס ב מ ק ד ש על המשנה סמכה‪ ,‬הרי בעשרה‬
‫פלינ עשדה דורות מנח ועד אנלהם זנו׳ לצמד שנל הדודות היז גסים ב י ר ו ש ל י ם נחשנ ר נ לא אמר צל המקום סאלין‬
‫מנעיסין ולא היה אמד מהם שיהלך גדלני השם ‪ ,‬משמה ממה בירושלים‪ ,‬ואיל נחסר גס אחד לנסי מקיש זציע ״ פליז אין לו‬
‫ך&ןוס ‪ ,‬זייי ייח יפיסיז בסענינים אשר ‪3‬או‬
‫)‬
‫שי ו‬
‫שנאמר במשנה לשמה לאמל עד ישנא אנלהם ונפל שכל לגל נלם‬
‫ןלגירסא זו ננק יותר החיליש‪,‬דנא|*א הי׳ צדיק שיגין נעדם ‪ ,‬במספר עשרה‪ ,‬ורוצה לחשיג ג*כ עשיפ השנטים שאין לסם סלק‬
‫וגניו לא ענשם ‪ ,‬משאינ ניויד ועלות מאדם ועד נתהצדיקיס לעהיג ‪ v‬לק המחיל מלולומ הראשזג ים‪ -‬למן אנשי‪ ,‬סדום ׳ י‬
‫‪f‬‬
‫‪|#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫גרית‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ס‬
‫״‬
‫‪c‬‬
‫‪w‬‬
‫ואולם‬
‫ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת סיק ינ‪.‬‬
‫י‬
‫ואולם ספעלס י*י ‪$‬ונך מונס כי נפל״ו מהחיל ממספר שגעה‪,‬‬
‫שייכים למעלה פ׳ מ׳ ״ אחיו הגיא מאמר יהודה נץ תימא הוי עז‬
‫<פםס שנעה אין להם הלין לעה״ג ‪ /‬וגחסלנ כאן זור המבול ודוד‬
‫כנער אשר נמשנסינז פה משנה ד׳ ‪ ,‬ונזה נשגמס המשנה וגס‬
‫הפלגה ‪ ,‬והסמיל מאנשי םלום לתשלום שנעה ועיין פ׳ חלק •הנרייתא‪ ,‬וע׳ סוס׳ יויט דמשנה גן ממש שנים למקרא ‪ ?3‬עשר‬
‫משנה ‪ /‬שאין תנו דנרי יסודא ‪3‬ן סימא וגם אינם מסיר מסנתא‬
‫ע׳ ל״ז י מגיא ג״ר סענינים נמספרשגעה‪ ,‬משר מתחיללז׳‬
‫אין להם סלק לעס*נ‪, ,‬ושם הוא התחלה כיון והתחיל ממספרזו אצא שפכמיס הסעינום וסוסיפוס כאן עיש ‪ ,‬וכן ‪33‬רייסא‬
‫שנעה דעוסק פל״ו פל״ז ופצ״ח‪ ,‬ומנין שמונה נפל״ז שיין־ לפ׳דרינ הוסיפו עגיגים רגים ‪ ,‬וכן הנהיגו בכל הספרים ש‪\:‬סיפו‬
‫לנסוףעגיניסשנים‪.‬ע׳‪-‬ס״ס‪3‬ה״ג‪,‬ו‪3‬םון>‪*0‬נ ‪:‬‬
‫<״ו סהר מנין עשרס‪ ,‬וששס אשר ‪3‬פ׳ זס!ששס דברים נאמרו ננני‬
‫ארם‪ ,‬ו׳ תריס לאמרו נשרים‪ .‬שייניס לפל״ח אחר שגמר סענינים‬
‫במספר•שנעס אשר רגים סם נפצ״ז ונרפל״ח ‪ :‬זנפל״ז לאמר ג״כך ן ץ ^ ך ן החנם ר״י צונן מסופק אס'נסדרה גרייהא מר׳ נתן‬
‫או נינוה רק על שמו ‪) /‬מקום הספק שלו ‪ /‬מחשר‬
‫• שנעס לברים נגולם א* נמשנתינו פ״ס מ״ז‪ ,‬זםמכס סנרייסא על‬
‫שנזנר שמור פ״ס ורפכ״ח ורפל״ה ‪ ,‬וסנה המשנה ‪ 3‬ודאי נ סדרם‬
‫סעשנה‪ ,‬ולא הכפילס סדנדם פס ‪ ,‬וגס נר״פ ל״פ שבעה מיני‬
‫פולעניוס נאות לעולם‪ ,‬ג״נ סמכה על המשנה ‪ /‬וכאן צריו לבאמינינו הקדוש ובכ״ז נזכר שמו הרנה פעמים נשם ר* יהודה‬
‫שני ענ״נים בענין ששה אשר ופל״ז ועוד שני ענינים בעספל ששההנשיא כע״ז ל״ה ע״ג( וגם נמס׳ אנוס רפינ רני אומר איזה‬
‫דרו ישרה ונו׳ ‪ /‬וגם גנו ר׳ גמליאל ונכדו הלל נזנלו במשנה ‪,‬‬
‫אסר נס״פ ל״ט ששה שמוס נקרא נמש ‪ /‬ששה שמיס נקרא שלמה ‪4‬‬
‫ומ״ש המנם הנ״ל ני גליו של רני נזכרו גאוו״נ לא מצאתים‪ ,‬רק‬
‫ופמיז שייך ר״פ ל״ס סמשה אין לסם סליפה והכל מםודר‬
‫נזכר מאמר סלל אל מאמין נעצמו עד יום מותו ‪ ,‬וכנר הנאתי‬
‫נהלנסו‪:‬‬
‫למעלה נשם המוס׳ יו״ע דהלל זה נכדו של רני ‪ /‬אכן כמו שנמוסף‬
‫ופ׳ל״ע תמוה דסתמה מרייסא סמשה אין להם‬
‫‪ f .‬סליחה !נו׳ נליהזנרת שם האומר ‪ ,‬ואפ״! הציגהמאמר זה נמשנה‪ ,‬נן יוכל להיות שנתיםף גאדל״נ ‪ ,‬זמ״ש דר׳‬
‫יסושע בן לוי שהיה אמורא נזנר נאן‪!,‬הנה מיז מזה דנמשנה סוף‬
‫מריימא ה ו א ה י ס א ו מ ר הכל צפוי והכל גלוי והכל צפי‬
‫עוקצין נזכר ג״כ רינ״צ‪ ,‬ונתיםןאם״כ ‪ ,‬אכן ‪3‬פ׳ ל״ס מן אדר״נ‬
‫לעסו^של אדם י עריק לא ידעמ מי סאזמל סד דסמשה אין להם‬
‫שר מכר שמס ריביל הוא ע״ס‪ ,‬וצ״ל אמר יהושע נאומה שעס‬
‫תלימס•* דנדע שם באומו שצ הנצ צפוי ‪ /‬והנה נמשנמינו א‬
‫פ״ג‬
‫שיודע אגי שנית ס‪3‬תירס וכו׳‪ ,‬וכן הוא בילקוט ותינס ר״י נן לוי‬
‫עטיו הכל צפוי סוא מאמר ריע אשל נשנס מי״ג ומי״ד ‪ ,‬ומט״ז‬
‫סעיס סופר כמו שהתעורר נצדק נעל הגליון שם ‪ /‬ומ״ש המכס‬
‫מל נסון נערנון אדלעיל קאי למפורש נעי״נ שם ו״ע •‪ ,‬ואפשר‬
‫דגעסק בטעות מס דססר נאן גנרייסא מאמוי ר״ע ממשנה י״ג הנ״ל ני ממאורים סרנים אשוובבוייחא זו ל‪3‬אר דנרי סמשנה‪,‬‬
‫כאן רואים ומכירים כי לא סיגר מן ר׳ נתן וכוונתו ע״כ כי ר׳ נתן‬
‫ומאמר ר״עבמי״דמניג אדם שנברא נצלם ונו׳ נשנה אנו‬
‫הי‪ 6‬קודם בזמן לוגי ומלק עוד על מעלת נשיאת רש‪3,‬״ג אניו של‬
‫ננרייסא*שם ר״מ ‪ ,‬אכן לשון חינס ימי לס נודעת‬
‫ארנעיםל וני ורצה להסירו מגבירה ‪ ,‬ואיו ישפיל עצמו לברר דברי רני‪,‬‬
‫ש‬
‫ל ה ם ‪ /‬אשר נזכר ‪3‬משנסינוג״פ‪,‬מםר כאן בנרייסא‪ :‬פ׳‬
‫הנה נהפוו הוא ‪ ,‬אדוגא לא גאו ונוי ו׳ נתן על םדו המשנה‬
‫מארר״נ מסדר הענינים במספר ארבעה ‪ ,‬מהתיל נד׳ דנרים‬
‫שלנו ‪ /‬נעו שהראיתי למעלה פעמים אין מספל ‪ ,‬וידענו שנגר‬
‫שאדם אונל פריתיס נעיה״ו‪ ,‬ובאמצע הפ׳ ארבע מדות נתלעיוים‬
‫בזמן קדמון היו משניות הרנה סדורות נמיש בספרי מ‪3‬וא התלמוד‬
‫ולו׳ היינו סמנה הברייתא על הנאמר נמשנה ‪ ,‬עוד שם ארבע‬
‫וידענו דמדות ר״ש איש המצפה סדר ‪ /‬ורבי לא שינה המטבע ‪,‬‬
‫‪ ,‬מרית נסלמיוים‪ ,‬ונענין זה משילה מן מה שנאמר נעפנסימ פיס‬
‫עדיוס נו ביום שמינו לראנ״ע לנשיא נשנה ‪ ,‬וע׳ שו״ם חלם צגי‬
‫»י״‪,3‬לי שמה ממל ק טבעם מהר לשמוע וממהר לאגד ‪/‬‬
‫והנרייסא מעין טונה ועין רעה ע״ש ‪ ,‬וכן בהן דארנע מדותסי׳ י״נ דםגיא נשם הכריתות ראי׳ מסוף כלים ‪ ,‬דאמר ר׳ יוסי‬
‫י‪-‬אסויו כלים שנכנסת בטומאה ויצאס נטהרה‪ ,‬ראינו דנלים מסודר‬
‫בסולני לנימ המדרש‪ ,‬יש הנדל רנ נין משלסינו פיה עי״ר‪ ,‬ונין‬
‫סיס כמוס שהיא עתה‪ ,‬עוד בזמן ר׳ יוסי ע״ש ‪ ,‬וכאן מם׳ אבות‬
‫»ר*יסא דאדר״ג אולם נד׳ מדום ניושביס לפנימנמים ‪ ,‬שוס‬
‫הי׳ מסודר קורם רבי וסדר אחר ‪ /‬ועל סדר זה סדר ר׳ נתן‬
‫סעיימא למשנס ננ״ד ‪ /‬רק שהמשנה קצרה ‪ /‬ונרייסא הארינסנרייסא שלו‪ ,‬אולם רבי עשה סדר אחר ‪ /‬ומפ״ז לפנינו אבוס‬
‫בנירור הדנרים ״ אחיל הציגה פנרייסא עוד הרוס מנינים‬
‫דרינ אינו מהודר ע״פ משנתינו ‪ /‬ואלו סמאמרוס אשר נארר״נ‬
‫ומספר אר‪$‬עה‪ ,‬כמו לענון ססלמידים ‪,‬אמר ר״ג ד׳ דנרים דג‬
‫ומרועזים על המפנה‪ ,‬אין הטעם דלא הביא ר׳ נתן כל המאמר‬
‫עדות‬
‫וועא‪ ,‬דג לזהור‪ ,‬דג הירח‪ ,‬דג ים הגדול ‪ /‬עוד ארנע‬
‫מפני שסמו על סעשנס ‪ ,‬דגודאי לפני ר״ג לא סיסס משנס לגי‬
‫אח״זסי־רה‬
‫ליאה ואיגו גואה ‪ /‬ד'וזרמים הם לענין חלום ‪,‬‬
‫סדורס ‪ ,‬רק מטנע אמרת נמנלת סתרים שלא ניתן לכתוב אז‬
‫»ד*י‪0‬א המגינים במספר שלשה ‪ ,‬ג׳ נביאים הם סוואה מצנים‬
‫©נפנה‪ ,‬רק המעתיק או המדפיס אדר״נ כ״מ שמובאים שם יגרי‬
‫במלוס ‪ /‬ג׳ נסוגים הרואה ס׳ סהלים נהלום ‪ ,‬אמ״ז ססדירם‬
‫סמשנס ‪ /‬נעו לפנינו לא רצה לנפול סדורים וציק ו כ ו ׳ לעורר‬
‫עוד איזה מאמרי המשנה סערומזים כאן נקצרה בל אהגה שהיא‬
‫כי יבואר גמקומו נמ״ש למעלה‪,‬ומ״ש החנם סנ״ל מזה דגאור^ר״נ‬
‫מלזיה ומל נעשנסינו פיה מס״ז‪ ,‬לל מםלוקה שהוא לשם שמיםדנרי המשנה מונח ני סמשגס סדורה לפגי ר׳ נתן‪ ,‬הנה רונ‬
‫ולו׳ איזסמסלזקת שהוא לשם שמיםולו׳ ל״ז נמשנתינו פיה מיי!‬
‫המאמרים נסשנס וברייתא סמה מתנאים קדמונים ‪ ,‬ורבי סתם‬
‫פמ״א ‪0‬וגנ והולד עוד על מנינים נמספר שלשסלתריםהם ונו׳‪,‬דבריהם בלי שום טעם וראי׳‪ ,‬כמו שדרכו נכל סדר המשלה ‪,‬‬
‫&ל‪0‬ה דברים נאמרו מני אדם ונו׳ שלש מדומ נסלמיר סנס ונוי‪,‬תמוספסא ונלייסא מבארים סראיוס מן מסוקים אשר משם יש‬
‫סצשףעוס סש ד»*יא»לש יפות ושלש יפות‪ ,‬שלש תרים נגלי םרםסמו וראי‪/‬ונן נתן לרוב המגינים מיא נריימא סמו מן הקרא‪,‬‬
‫*לש תרים בנלי ממית עוד יש שם שני דברים נעספר ארגעה ‪ 4‬ונגר אפזיל גפענימ ע עיו( מי אינא מיוי דגמוני נכסוגי ולא‬
‫ו׳ תלים קסים לתשמיש ול׳ תרים סמקנלין להיות סגר ואל!‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫ומיד‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫שאלות ו ת ש ו מ ת סישן יג‬
‫מ‬
‫^ השתמש פה בשתי הנוסחאות ‪ #‬ומפיו יאלן^־זהיר הרנה תמיהות‬
‫רמיזי באורייתא‪ ,‬מנ״ם שסמכו דגלי מוסר ״‪.‬‬
‫עצומות אשל יקשה על הלעביס ורשיי דהשתמשו בברייתה זר‬
‫ך^יךך׳י‪ .‬הרי ברייתא זו דר׳ נתן מונח בש״ם במקומות הרבס‬
‫כמו גש״ס טימא ד׳ ע״א( משה נתקדש נבר ונ*׳ י נגאור מס״אגית ‪ /‬ונכ״ז שנו מוצאים נאדר״נ משר אמנדפנינים‬
‫משולים הרבה מנפי תשר הגיחו הם‪ ,‬ועינ דס‪ 0‬השהמשו גחדרינ ‪,‬‬
‫ברייתא זו קנתה מקומה בריש אדר״נ ״» כשנת ייג ע*א( מעשה‬
‫בתלמיד אמד שקלא הלנה וכו׳ נימי ליבינך מה הוא מצלך ונו׳ ‪ •.‬של צרפת ולש״י גיכ <א היה לפניו אדר״נ של איי רק לשעה קיה ‪:‬‬
‫נלייתא זו מאדר״נ־פ״ג‪ :‬בשים כשנת ל׳ ע י נ ( יהח פרס עמזסן‪.;:.‬‬
‫נהלל ואל יהא קפדן קשמאי וכו׳ מי כאן הלל‪ ,‬סכנ נאדר״נ פטיו‪ { { * 5 :.,:‬ך ן י דגלילש״י נעשנה משה קנל הורס ׳ליה והם אמרו ‪.‬‬
‫י ג׳ דברים הוי מתונים בדין ונוי וכן הוא אומר גם‬
‫כשבת קכ״ז ע*‪ (3‬מעשה נמסיד חחד שפדה רינה לענין החייל א׳‬
‫ללח לכף זניח באדל״נ פ*ח‪:‬כג־טיזס'ו ע״א( ולנגרןהיםל״י אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקים ונו׳ והעתיקו לשין ישן‬
‫מיושן ע״ש ודנרי רש״י מלו מגוארים בשינוי קצת ‪ ,‬באדרינ פיא‬
‫הנשית מינה שבחן של הכעיס גארל״נ ל״פ מיי ‪ ,‬־ ועיין רשיי שם‬
‫שהחעורררמןמדד״נ נ « נ מאמר זהיע״ש ״ כנרנות י*ח ע״נ( הוי מתונים בדין שנל הממתין בדין מיושנ בדין ‪ /‬שנא׳ גם אלה‬
‫מעשה בעני שנהן וכו׳ הקניטתו אשתו ולן גגהיק‪ ,‬נארי״ג פ״ג‪ :‬משלי שגמה תשר העתיקו אנשי חזקי׳ ול‪±‬שהעתיקו מלא שהמתינו‬
‫עונרא מיקרימון ‪3‬ן גוריין שנקרה לו חמה בעמלו כתענית י״ס‪ ,‬ענ״ל * למשנה ג׳ ‪',‬נ״ח ע״ר'אנטיגנים הוי נענדים המשמשין‬
‫עיה> היא מגרייתמ דר׳ נתןפ*ו‪<,‬סוף דבר לח מיתי להתריך ‪ ,‬מת הרג ע*מ שנפ גקנל פרס ‪ ,‬נתב רשיי ו ש ע ע ת י ני צדוק‬
‫אבל נדרך עיוני מצמתי כי יותר משצשי‪ 0‬פעמים מונא בש״ס •י ‪ ,‬־ ונייתוס תלמידיו סיס‪ ,‬ומפני שהי׳ רגיצין לומר ‪ p‬נהפכו למינות‬
‫עזנדש לצליקיס וחסידים ‪ ,‬אשר אין להם שום מקור ?תוספתא ‪,‬עכיל ‪ /‬וסנה ענין צדוק וניימים שנהפכו למינות ע״י שדקדקן‬
‫אחר מאמר רגם ‪ /‬נתבאר נאדר״נ פיה ‪ /‬ומדוע כ׳ רשיי נלשון‬
‫וספלא וספלי לק נאלל״ג‪ ,‬זמשס בא! גהש״ש שלנו ‪:‬‬
‫ו ש מ ע ת י אחרי שמגויזר הענין בברייתא ‪ /‬אשר רש״י השתמש‬
‫‪ <TO‬ך ר ף • גורל ברייתא זו דל״נ־ נטרל שאל ספרי חזיל נה‪ ,‬וע״נ דרש" צא השתמש רק באדריג של צרעת ‪ /‬ושם לא נשנה‬
‫משנה וכופלת וספרי ותנספתא ‪ ,‬כי יצאו ענין צחק ונייתומ ‪ /‬ומפ״ו נ׳ רש״י רק בלשון שמעתי והתנג״ם‬
‫ו‬
‫מחוקניסנהלנחס מפי המהגר משר מי)ח‪0‬י׳מליו‪,‬רק לגסף נתוסף ויל בפי׳ המשנה שנ׳ גינ‪.‬ענין זה מצדוק ונייתוס שהי׳ שני‬
‫אליהם פנינים קצרים מדור שפחריהם כמן במשנה וספרא וספרי תגמידיס של סגטיגנוס ‪ ,‬ע״ל גיכ ע״ל אדר״נ סמוך‪ ,‬ולפניו היה‬
‫וסדר עולם‪ ,‬שהובאו שמה איזה חכמים מחנונים ‪ ,‬ובנ״ז אין ענין זה נמדל״נ למו שהוא לפנינו‪ ,‬וע׳ גיר למב״ס נפי׳ המשנה‬
‫על מאמד הוי מתלמידיו של מהין ‪ ,‬נ׳ א מ ר ו שאהרן עיס‬
‫להסכין בשביל זה כי כל סס׳ נתחבר מדול מחלון ‪ ,‬נן משפט‬
‫ברייתא ז ו ‪ ,‬נתחבלס כמו תוספתא למשנה אבות ‪ ,‬אולם לא ‪ .‬כשהיה מרגיש גמדס שתוכו רע וכו׳ והלך לו לשלום ונו׳ והיה‬
‫למטבע מם׳ אבית של לבינו הקרוש‪ ,‬ני לא היתה למנת עיניו ‪ ,‬השיש מתבייש חלו היה יודע מהרן צפון לני לא היה מסתכל בי‬
‫ני לני היה צעיל לימים בזמן שירד ל' נסן מגבל לאלן ישלמל יהיה וכו׳‪ ,‬ולשון א מ ר ו מורס כי כוונתו על מאמר חז״ל‪ ,‬וכן ןמצא‬
‫שמה חכם בזמן לשג״ג אגיו של לגי כהזליות י״ג ע״ג> וגם לני נאמת פי״נמאדרינ רמיא מה תיל ורבים השינ׳ מעין כשהים‬
‫נעצמו אמר כב״ב קצ״א ע ״ ‪ 0‬ילדות הים בי והעזתי פנים בגתן אהרןמהגך פגעגאדםרשע ונתן לו שלום‪ ,‬למחר נקש לעבור‬
‫פגגלי ‪ ,‬לק סלל הברייתא ע״ל מטבע מס׳ תנות שהיתה קבוע ענירס ‪ ,‬תיל נושתי איך אשא עיני אמ*כ ואראה אם אהרן‪ .‬וכו׳‬
‫קודם ששקעה לבי גסרר אחל ‪ ,‬וזה הטעם שהקרים המאוחר < עיש‪ ,‬והנה רשיי זיל פי׳ על הזי מתלמידיו של אסרן וזיל כשהיה‬
‫ואיחל סמזקלם אצלנו‪ ,‬ובנימ אשל נזכל שם ל״י הנשיא וגניו ייל אהרן רואה שנים מכין זם את זה היה הולך לכאו״א שלא גדעת‬
‫או שמלק לי לנוד מפני נשיאותו אע״פ שהיה שונאו‪,‬מו שלנרים אלו מנירו * ואיל למה אתה מריב עם פלוני‪ ,‬הלא הוא גשתטש לפגי‬
‫‪ ,‬ופייסני לבא אצלו ונו׳ עיש ‪ /‬וכיוצא גוה מתפרש גאדרינ שם ‪,‬‬
‫עם עוד מאעלים קצליס נמו בסוף סנלייתא נסזםפו אח״כ‬
‫ועקלי לנליהנלייתא הלזו הי׳'עלונים ומסודרים לפני חז״צ ‪ ,‬וז״ל וכן שני ביא שעשו מלינה הלך אהרן וישב אצל כאו״א א״ל‬
‫ןמוגא ברייתא זי היפ בתלמוד ‪ ,‬רק הי׳ בברייתא נוסחאות בני ראה מה אמר מטרף את לנו וכו׳ ע״ש‪ ,‬ואולם ענין זה שהניא‬
‫‪ ,‬הרמנ״ס לא הזכיר רשיי ‪ 4‬י ואולי רשיי אשר נשתמש באדר״כ של‬
‫משונות ‪ /‬כמו שנראה מקצת הנוסחאות הנדפסות על‪,‬הגליון‬
‫וביותר הראה ע נ י ן מ ד ש אשר לא ראיתי לשום מנקר שיתעורר צרפת לא היה לפניו רק ענין זה ‪ ,‬ולפני מלמג״ם אשר השתמש‬
‫נזה ‪ ,‬ני רשיי ויל גפירושו לאנות פיא משנה ה ׳ ‪ ,‬על מאתר אצ י נםה־״נ ל איי לא היה שמה רק ענין הראשון 'דפגע באדם רשע‬
‫מרבה שישה עם האשה באשתו אמרו קיו באשת מגימ‪ ,‬נ׳ בזה״ל ונתן לו שלום‪ ,‬ומה שכ׳ רש״י עוד אמר אחד לאשתו; קונם שאין את‬
‫עם האשם אפילו אשתך‪ ,‬לפי שאס תלבה עמה לברים תספר לה נהנית עד שתרוק געינו של אהרן כה״ג הי׳אסרן שומע ואיל אשתי‪,‬‬
‫כ ך ע פ ו ל ש ב א ד ל י נ בעיני‪ .‬היינו תום יש געיני ״ ורוק שלך רפואה וכי׳ ‪ ,‬זהיתס‬
‫המהלוקת שעשית עם חגירך וכו׳‬
‫ש ה ו נ א מ א ל ן י ש ר א ל ולו׳ ו נ א ד ר ״ ג של צ ר פ ת רוקקמ כי׳‪ ',‬מנין זה לא נמצא נאדר״נ שלנו‪ ,‬רק דוגמא לזה מציגו‬
‫מיקי לה באשתו גדה ‪ ,‬הרי דהיה לפני רשיי זיל שתי נוסחאות על ר׳ מאד רעשה כן לאשס שכעס עליה נעלה ע׳ ירושלמי פיה‬
‫; דסוטה ימדלש פ׳ שופטים ‪ ,‬אבל על אהרן לא מצי נו שיהיה נוהג‬
‫משונות ז ו » ז ו ‪ ,‬מברייתא דר׳ נתן נוסחאאחת שלבנית״י‬
‫כן‪ ,‬ואולי כן היה הנוסח באלר״נ של צרפת ״ פ לשייוהרמגים‬
‫ונו&חא אחרת אשר נתפשטה בצרפת מנרייתיז דר״נ ן‬
‫על מאמר הלל מד שמא אגד שמא ‪ /‬מי שיתגלצ שמו סימןשיאבד‬
‫אדרינ אלו של איי אשר העתיק רשיי זיל‪ ,‬נמצא •‬
‫שעו ‪ ,‬מבואר באדרינ ‪ ,‬אוצםרש״י פי׳ על נגד שמא נניא‬
‫באמת באדרינ אצלנו ספיז ‪ ,‬אבל הך דמוקי‬
‫שמשתמש גשם םעפורש; וזה אין אפשרות לנזין בלשון נגד שמא ‪,‬‬
‫באשתו נדה לא נמצא אצלנו ומזה *גונס דאדריג אשר אצלנו‪ ,‬הוא‬
‫ואולי עיש ‪3‬רש״» ‪ /‬ועל הן לסמתמש ‪ t m‬סלף דלשו נאמ״?‬
‫גוססא של א״י‪ ,‬ומסמא של נני צרפפ נאגלס מאתנו‪ ,‬ורש״יז״ל‬
‫ספי״ג‬
‫<‬
‫‪<VC‬‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫י ‪/‬‬
‫ודברי‬
‫\‬
‫שאלות והשונות‬
‫‪p‬‬
‫‪v‬‬
‫יג‬
‫‪§ *m‬הו‪'0‬יז*»‪1‬פ״ד‪.‬מ«נ ונמס׳‬
‫הפי״נהעשממש»סהמפורש‪ ,‬ועיז היהפירושו‪.‬שללפ*ילאן י *עלוולאנחו ‪fckmi‬ע״א ;‬
‫נזם ממס לרעמי ‪ 1‬על מאמר שמאי הזקן עשה סורמך קבע כלש״י אנוס שנאה לילי » א ל ז * » שלאל ‪ %m‬מלממממורפ‪ ,‬ועי‬
‫בלשון סקנמ לו מסים ללמוד בכל יום ארנעס או ממשספרקים ‪ ,‬שםנסוס׳יויס משנס סי־ מספיקק נידו ללמוד וללמד לשמור‬
‫ואולם בירושלמי סוף גרמה א*נרינן נל הקונע עפים‪ .‬להורה כאלו ולעשמז^משגמ אמס מ א י י נמחה תיבת למגור‪ ,‬וע׳ משגה הוי‬
‫מפזראמהתורה ‪ ,‬ואולי גוונמ״ל** כמ״ש ממניא ״‪ .‬היינו מ מ ע ע ס ק נ ל א ב י פ ולןהונה גא ג ו ה ש מ א ר ץ י ש ר א ל‬
‫סהסולה יהיה עקל ללמוד בכל יום ‪ ,‬וכחל עסקיו נמשלים אחריו עיש‪ :.‬וצעם ליבוי סילון גירסאוס נמס׳־ זו יוסר מנשאר מסכתות‬
‫אם נזדמן נזדמן ואס‪ .‬צא לאונו׳‪ ,‬והיינו שזה יכיה עקר אף אס ~«נכסדל»ס ‪ ,‬מפגי שנבגד נ ל ס עם‪ .‬לאמרס נבימ הכנסמ‬
‫יש‪,‬ל\ עבקיס שוגים ‪) ,‬אסנלסהזלמןצו עכקיס אחדים ילמזל כל‪ ,‬בשנסות‪,‬וחב‪,‬כר שבי׳ כמוב ג״כנסללי כמפלס נימיםקדמוניסאפי׳‬
‫הזוס ‪ /‬וסו לקונע עמים לתורה כאלו מפיר התולה‪ / .‬היינו שקובע נעת שמיס חיסור סכחינס לשאר חולה שגעיפ‪ ,‬והי׳ בכלל מגלת‬
‫ומפיו ניגר אשר מסור לכל‬
‫‪$‬צא ילמוד‪ ,‬רק איזהו שעגת בץם ‪ ,‬סף על פי שאק לועגקים סחריס אבר לחנאיסואמיראים‬
‫המטלילים‪,‬זעלזה נוינז מיל)שגה למיד ע״א( ששוחליסקנעת א‪1‬ס‪ .,‬ונל אמר מושג להבין ולמיס לרצונו ‪ /‬ומפיו רגו הנוסחאות‬
‫כיינו על אופן הל&שון שיהיה כתורה עקר‬
‫*חיםלסולה‬
‫וגירסות השונות במס׳ זו נמעט בלל מאמר ומאמר ‪2‬‬
‫אף נתקוס עגקים לא יפגע שעה‪ ,‬זו מגהמיר ‪,‬‬
‫צרין שהרע אע״פ< להרמיהי למעלה ‪ /‬לברייתא דרינ‬
‫וחולם על * י ך ן •‬
‫קומג״ס ‪.‬וושיי קשהפדועגטומפי׳ אךל״נ ופידעשעסווסו‬
‫מובא ס״פ בשים‪ ,‬ואמשלנ למשפט ני סיתה ברייתא זו‬
‫קבע כיצד מלמד שאס שמע לגר נגהמ״ל‪ ,‬אל יעשה ארעי אלא סדורפועוד קולס לר׳ םויא ור׳ אושעיא בעלי כסוספתא‪,‬דהרי על‬
‫קבע פ״ש ‪ -‬על מאמרי אמור מעט‪ .‬יעשה הלבה ‪ ,‬שהניאו רע״* לליסמשניות בששה סדרים‪ .‬נמצא תוספת*‪ ,‬מון למס׳ אבות ‪ /‬וע״ל‬
‫זהלפבים מאברהם שאמר ואקחה פת לסם ‪ ,‬ולנכון׳ רקת בן בקל שחשב‪ .‬ר׳ סייא למותר ‪ ,‬לסדר התוספתא‪ .‬ליון שקדמו ר׳ גתן‬
‫מנואל ג!נ גאדר״נ פי״נ שם ;‬
‫במלאכה זו ‪ ,‬גכיז לא הימה נרייתא דר״נ עריכה בכל עת לפני‬
‫‪ ,‬רש*י באבות פ״הע״ג לעשוק נסים נמצל*ים ועשנה סלמי ספרד‪,‬רק חכמי אשמז הזנירו ברייתא זו נלל עת ‪ ,‬כמ״ש‬
‫עלהים‪ .‬לאנתפלגה‪.‬לנו ‪ ,‬ונאמס מנוחלים נצם לעיל נרשיי לגיטין ס?ז עיא( ומרשיי למס׳ אבות ‪ /‬וכן הרשג״ם‬
‫לאדל״נ פל״ג ‪ ,‬זע׳ למב״ם פי׳המםגה דחישנ עשרה נסים ביס‪5< ,‬״ב קט״וע״ב( גענין הצדוקים‪ ,‬וכן ונמו אפרים שהיה מחכמי‬
‫בשינוי » זע״כדלא הי׳יעםרם נמים הללו בפרטית נאדר״נ שי! אשכנז מביא בפורושו עלהמשנהפיאדאנומ‪ ,‬ואלתחידע לרשות‬
‫צלפת אשר השתמש בו לםיי ‪< ,‬ע׳ לשיי על המשנה‪ .‬עשרה נסים ב נ ר* י ת א שנינו מלמד שלא יקח אדםעטכס לעצמו &לא אמרים‬
‫געשו לאבותינו במקדש ולא אירע קלי לכהיג ניו״נ נ׳ ומס שהזו יניחו לו עטרה נעגין יהללודזד ולאי פיך ענ״ל והוא אצלנו‬
‫הסקיגין כה״ג אחר‪ ,‬ממתיו‪ ,‬מחמת פיסול אחר הי׳ עושין‪ ,‬זאימו‬
‫באדלינ פייח עיש ‪ ,‬ועיין‪,‬מגרם םמזאל נשם הר׳ אפרים על‬
‫ןבי^זל שאירע ביוסף גן אילם פיסול אחר היה שרן או ציצורא‪.‬של המפנס עסה‪.‬לו מ ‪ :‬ע •פ ו ר ש‪ :‬נ נ ר י י ת א שיעשה אח ת ו‬
‫ע‪.0‬האח ענ״ל‪ ,‬ואזלס באדל ג פליה מגואל ולא אילע קלי ניייב קבוע שילמודממגנ מקרא משגה‪.‬הלכות‪.‬ואגדות והטעם שהניח לו‬
‫מ ו ן מל״י נ ן קמחית ש?צא‪,‬לכשיס עס שר אחד ונתזה‪.‬צינורא במקרא יאמר‪ .‬לו ננמ׳ ענ״ל וזה‪.‬מ‪3‬ו‪6‬ו נאדר״נ רפ״ח‪ ,‬וק דגרי‬
‫ספיו על נגדיו ולמם אחיו זשעשנגהונה נדולה ו נ ו ׳ ‪ ,‬והנב״נכ'״ לגעו אפליס עלהוחק משנןרע‪.‬שאם‪.‬נראה נגע‪,‬סיסוין נותלו של‬
‫בןקמסיס מפולש ש ג ם ז ה צ י ל ו ר א ‪ ,‬ואיל אין נופל הלשון צדיק‪ .‬ומי גוסלו היותו שנן אל רבע עגיל‪ ,‬וסאלאדוינ‪.‬פ״ט‪,‬יס‬
‫<ז י‪.‬ז ‪ /‬דהרי ר״י בן קממיס לא‪ .‬אירע גז קרי ‪ ,‬אלא ודאי דעת דבלי לבינו אפוינ*‪ .‬על ואל זמש עצמן מגורנו דיינים מלמד שאם‬
‫נדיסא דר׳ נס?‪ /‬ולא אירע קלילאגלוקא טומאה‪ ,‬היוצא מגופו באה ־לבמלר־ אל הנהל להשיב ונו ה •הוא גאדלינ פיי ‪ ,‬יכן‬
‫אלא לל טומאכבנללל‪ * .‬וקלי הוא לשק מקלס נמו‪ .‬ונשיג אס פירושו של ונינו הנ״ל על ספשגס נגד שמא אגד שמא ניצד מלמד‬
‫מל?ו עמי בקלי ופי׳ הלמג״ם נה׳ סעגיס שתאמרו נל עניני קלא יוציא אוס‪.‬שס במלכות כיון שיצאנו בס הורגין אוהו ונוטלין‬
‫העולם‪ .‬מקלס הם‪ ,‬וצלמי ‪ .‬זיל לא סוג‪.‬לפניו‪,‬גוו^זוגאדל״נ‪ :‬ממולו ענ״ל ‪ p‬הוא נאדלילספז״ב ועוד לוב פירושי לבינו אפלים‬
‫כמס עזפ הנרייהח דרינד‪ ,‬ואולם מן פירושי הספרדים הרבים‬
‫אשר נהנצו וגאנ במללש‪ :‬שמואל ‪ ,‬ראינו כי אין מיבא מהם שום‬
‫לי לנסמת ‪ 3‬ר י י ‪ p‬א • דל ״ נ כיחס‬
‫}*‪"[2‬‬
‫‪$01‬‬
‫דגר מגנייחא דג? נחן רקהוזמ״ס ‪ ,‬וק רבעו יונה על הך דעשם‬
‫משונה לגני אזי ‪ ,‬גס מ ש לס; א ז ו מ‬
‫רצו‪.‬ו לרלוגך ל׳ נזה״ל נ ' באנוס דדי נסן ונן ‪3‬חד הוא אומר כי‬
‫ננל) הימם משוגה לגל א״י מלפני בבלי‪ ,‬ע‪/‬לפיי ספיק דפנות‬
‫ממר‪ ,‬כלל ומידו‪ .‬נהגו לו‪ .‬ענ״ל‪ ,‬וכן הסשבין בשנית מיג סםיי ל״ז‬
‫עצ המשנה על ג׳ דגריפ העולם עומד על הדק וטל‪,‬הא»ו יכשלוס‬
‫הן*א דברי אביה ד ו ׳ לסן על הנם עומדים צפופים עיש‪. ,‬זולה זה‬
‫נהללשי• ונמשנה‬
‫‪ 'M‬אמג ומשפ«‪.‬ושלז‪.‬ם שפטו נשעלינם‬
‫שאר‪-‬העןלשים ננוןהרמ״יגוהמאילי זסליטניא ור׳ממהי׳ היצהרי‬
‫‪9‬ן\‪ %‬י ו נ י <‪ j‬אק ‪ He‬פסוק היינו נמשנה לאגומ לגני‪ .‬טבליפ*‬
‫וסלימ אלפקר ושאר‪-‬נארנייספרדאשהלזנרו יחל בם׳ מדרש שמ אל‬
‫ן » ‪ 4‬ר^*פ!נ‪.‬ע!ו עשה רצונו לרצונך ‪ ,‬ו י ש *ם פ ל י ם ש^פ‬
‫לאקזףוו־בגילושם שזםידמז מברייתאשו דליל‪ ,‬והנה גם בעל‬
‫כתנגס פ׳ נ; זןמא‪ ,‬ע ״ ‪ /‬עוד שם פ׳ שגי על גממם סלכזס גדולים בסון׳ ספדו‪ ,‬לא הזכיר מאומה מגרייפא דר״נ‪ ,‬אלן‬
‫גגלגולס^אממ שצפה‪.‬עלפגי‪.‬המים‪ ,‬דסייםוישעקןמ‪-‬י^םלאנהגז משם אין למי' דחפשו‪ .‬למייימאזו בכלל מים והוציניוס־ וקטלות‬
‫לומכז^מההלנהעיש ‪ ,‬ובפרט עיין'גמלרש שמואל בשם הרב רץ אץ מכפל)‪ ,,‬והסוספסוגדומס' קסנימ בכלל אלו סם׳ •י על״פ‬
‫יוגזף^חלגיאש‪ ,‬הגיא‪ .‬ג י ן » ל ו ש ל‪.‬מ י ו ה משיניה‪ ,‬הגי לנדילי‪*6£< .‬גיס מחכמי אככנז נמןר&י‪ .‬ורבעו אפלים ורשנ״ם‬
‫קמפס נצמא ננסן‪,‬במ*גס ירושלמי נצמא ב כ י ף ‪ ,‬ובמשנה עשה היו ערמיןםדגלי ברייתא הללו א\לםיי‪3‬גוססאזמ׳פו»ס וע״פ קרוב‬
‫לצונגנללולו‪ .‬ננסגבמשגס‪.‬ירושלעים נלצונו נ נ י ס ‪ ,‬וע׳ סום׳־‪.‬‬
‫‪ .‬נוסחמויהורפסים‬
‫י‪1‬״ע‪.,‬פ״נ‪.‬מ‪5‬נס ט״ן ומ^מי בגוסגזת א ר ן יש ר א ל ומ־י הוא‬
‫הלה‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫;‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪Q‬‬
‫מ‬
‫‪%‬‬
‫^צאלימ י^זיב^ז הימן ‪$‬‬
‫היק יד‬
‫סצמיס לעוד ‪ (h‬לשייטצן ל*ג‪5‬ליצז‪ $‬שלשהשממו^פ ‪p»i \ib‬‬
‫אסם גמלא לקי שני שמעון בס עיש ״ ועייןמלרפשמואל ?‪to‬‬
‫‪i‬‬
‫הרב[ ימנין מסופק ‪ 66‬פלש״יי לאוות כ(א נאמת נשם רני אפרים‪& ,‬לגעס מבלים ‪ ,feci‬ומוסיף שמעין וןנגס‬
‫‪MJft‬‬
‫מלשיי או לק מיואש אלץ‪ tm,‬לג‪8‬ו?צג'ל בםפלן ואולם' שם נסנכמין אין שוס ונר לשמעון‪ P‬מס ‪ ,‬ואולי להגן*‬
‫ע ז אבית התלונן על אלו החומרים' ופירוש זיל ‪8‬ל׳ו*ל לל^יי; והלל לשיי דנן עזאי זבן זועא מנוניםהיושבים לפני מרמים כ?וו»‪£‬‬
‫למכא בעל גן יוחאי מעלל קניו ל׳ ואלכי אצח*ןיי' לטולאוימ לליש כוליות ‪3‬׳ ע ' נ דממה שמעון נן קאי ושמעון נן זומא‬
‫מלמול יוכו! לפיל לגו עיש ‪:‬‬
‫תי׳ למינ לחוג מפורש שמיחס ללש*י' ‪.‬ללביא צרשייי על אניס‬
‫"פיה מיג בכך ולא אילע קלי לנהיג גיו״נ‬
‫ונמצא באמת אצלני ע נ י ל ‪ ,‬ואולם לדעתי הילל חמוצ דאיך אצגסר‬
‫שיהי׳ מחינר מרש״י ושים חנם מלחנמיס כמנאריס מסנה זו‬
‫ומה‬
‫וטומאה ז‪ 1‬הואילי וייצ&‪ 1‬מגופה מגונה‬
‫‪t‬‬
‫המונאים נמרלש שמואל לש למזוע*ללש'י‪ ,‬ועוד דמצאשי הוגל ‪.‬שהיו מהקינלן כהן אל!ל סההיו‪ ,‬מלממ פסול אחל כיו עושין‬
‫עגילים תמוהים בפירוש זה אשלאין&פכלי׳ח שיצפוימפי קלוש אבי ואוהו איכול כסירע גו ליוסף גן' ‪6‬י‪5‬ם‪ ,‬פסול אהל י נגין מקמא‬
‫המעורה רש" זיל תשר ידענו דרנו בקודש כי מדקדק אמיד שלן‪ ,‬או צינלא כיל עיה נסזה על נגלו לאי קלי עניל‪ ,‬וכנה לגלי‬
‫בלשונו מ ק היטב ‪ ,‬ועוד מציגו שמה כובהי עניניס אשל מילים לשיי כללו ל״מיכים‪ ,‬וכליי בירושלמי ספיק ליומא על זה ששגינו ׳‬
‫נ י לא יצאו מלבינו דשיי‪ ,‬לי העתיקי בלול המקומות לשון הגמרא דא"ין‪.‬מאנילין לנהיג עיוינ חלב וגצים ‪ /‬הקשה ולא מין הגסית‬
‫שלא בדקדוק נמו בפ״א משנה ייל״ו ח^וב אא המילאנא נסנ לשיי שהיו נמקדש ‪/‬־ללא אירע קלי לנהיג ניוינ ‪ /‬ומשני מסוס לא הגאי‬
‫לדאמר מר פשוט נבלה בשוק ולא ההז־רינמיליושקילאגרא‪.,‬ואולם ועוד לוקא !מקדיש ראשו; איריס סנס ולא גמקדש שני‪ ,‬אינילסיוף׳‬
‫)ביב ק*י ע י א ( הצירסא בטישו כ^לתאי נ^ויק ו‪5‬קולאגר<ו וציא שני נילישלמי' אין מקוים ללו׳רשייי ממסף ב"ן אילם דסי׳נמקיש שגי‬
‫סאמל גברא לבא אנא כו׳ ‪ ,‬וכן ככסוהיסיקי״לע׳א^״ולא מאמר וצוד נהו ליוסף גן צילם מנואל נילושלמי יומא ‪ /‬ובירושלמי‬
‫כהנא אנא ‪ ,‬אבל זה שזכר רשיי)‪ tt‬תהלריבמילי לא גמצח בשזס כוליות דםירע קלי לנהיג ‪ /‬אעיג דנ^למודנו פיק דיומא ופ״ק‬
‫מקום ״ פיא מט״ז רבן גמליאל כ׳ רשיי זה רנן גמליאל ב נ ו של למגילה גחמר אירע'בו פכול ומינו לגן חילם מצפולי עניפ מלאן‬
‫הצל‪ ,‬וזה תמוה דריג היה נצרו של הלל בן שמעזן' בן הלל ולא בנו מונח דקלי ופסול דגל איחל ‪ ,‬וקמכוא נל ענין מקלה נמיש‬
‫ע' לשנת טיו ע י א ( הלל ושמעון גמליאל ושמעין להגו נשיאתן‪ .‬למעלה‪,‬וע׳ שו״סחשנין סיג קי׳ לץ‪,‬ונסי׳ לליההגיא כן נשם‬
‫לפני החורבן ק׳ שגה ועיין לשיי דל׳ שמעון הלחישון בגז של הלל הרמגין סי׳ יומא ‪.,‬דמיש' נגמ׳ ‪0‬ת‪ 0‬תןרע ני פסיל‪.‬היינו פסול‬
‫ולינ ?«קן' בנו שליר׳ שמעזןבן סלל עיש ״ פי ב מיד אל תאמין קרי ״'וגיי׳תר דגלי לשיי שנ׳ ל‪6‬ו‪5‬ו פיםול* ש^לעיניוםף גן ^לס'‬
‫בעצמך עד יום מומך הניח ג״ל אגדת ירושלמי מעניין שלמה ולא משמע לדעחז גיוסן‪.‬בןאילם אירע הפסול ‪ ,‬אבל ‪ p‬גנגלי \הן‬
‫עמד להקריב החמיד וענין זה‪:‬נמצא באגדת משליפי״א חכןיאין נילישלמיימגו&ל דנניג אחד אשרילא״נחגארשמו אירע נו פסולי‪,‬‬
‫לו מלין להך דהנא' ואין לו שום סתיססות למשנחינו ״ ‪3‬פ׳ג מיע ויוסף גן‪.‬אילם נ נ נ ס חס ה י ו* לשמש" בכסוגה ו‪'$‬ע ‪,‬״‬
‫כל שמעשיו מרונים ממכמהו ‪ ,‬כ׳ וכ^הלומד ואינו מק*ים דזמס נרשיי‪ .‬ספ״ה יהייס״בן סימא הוי עז ממר נםהיך ‪.‬לההוא תיע־‬
‫לאשה שיולדת וקוברת ולאדם שזורע ו&^גדהוצר עכ״ל'‪ .,‬ע ל ן וס דאמל משה בנסך חיל הנינא לס נמסכה‪.‬פסחים פיר ק מ ק ו ם‬
‫נמצא כסנהדרין צ״ט ע״א־( ל״* בן קרחה לל הלומד תורה'וחינו ש ג ס גיר‪ ,‬ובאמת אינו נפ׳ מקים שנהגו רק פ׳ עלבי פסחים‬
‫סוזר עליה ‪ ,‬דומה לאדם'שזורעיואינו קוצר ריב״ל הלומד הורה‬
‫נפסחיס ק י י ג ל י א ( ‪:‬‬
‫ומשכחה דומה לאשה םיולדאיוקונרמ ע י ש ‪ ,‬אולם כלשון שמניא‬
‫מן התמיהות לגדולות אשר פלטחי למלגלה‪ ,‬הנה רבו־‬
‫לשיי וליגע למשנמינו כל^מר וא^ני מיןייא ‪ ,‬לא נמצא'שמה ולא‬
‫נהנה ונהנה‪ ,‬וגפלט חלאה ני לא דרך אחר לפירוש‬
‫נשים מקים י פיג מייא סמגלצ! פנים בהורה שלא להלנה היינו זה ענישאר פירושו על חניך ושים ‪ ,‬ני בנימידלנז לפלט העקור‬
‫למנשהישהיה יושב ודורש באגדות של דופי עיש אולם )ישם עיג> והמקים למאמר קזיצ אנר הגיא'‪ ,‬ני הואי במם׳ פלוני ןנמררש‬
‫דרשו על והנפש אפר חפשה גיד רמה זהמלשה שהיהייושג ודורש פלוני ובירושלמי פלוני‪,‬אולם אחר העיון גפרשיי למס׳ זי‪ ,‬כל דבר‬
‫באגדות של דופי ״ פיג מי״ג הוי' קצ ונוח לתשחורת‪ ,‬נהנרש״י ודבר הוא ממדרשי הזיל‪ ,‬וגניו לא לנד^אינו מורה מקוס הדרשים‬
‫ו‪6‬לינו באגרה בן תשחורת היה לו לר׳ עקיצא‪ ,‬והנה במדרש איכה אנה נמצאו ‪ ,‬לק גה על זה כי דבריו מדברי סזיל נובעים איצו‬
‫פיסקא בכה חגכהיבלללה׳ הגירסא׳מפשה באפה אמת שהיתה מעולל והקולא מדמה ני מדבלי ל‪'8‬י הם‪ ,‬עיין פי׳ למישלה אמור‬
‫• בשכיבתו של רגן גמליאל והיהה לה נן משחזרה ומס ‪ .‬וכיתה בוכה מעט ייעשה הרבה ונחמה הלנה נמעיט ננל עשנה‪,‬ובאלו המקימות‬
‫עציו בלילה עיש הלי דלא־שהשכיצה בל דיל הייה^סינז השחורה אגל‪ :‬אשלמזניל דחזיל מזניליס בלשון נדאמר מר עיין משנת שמעי׳‬
‫‪ .‬ל^ילריע־ •י שם שם למה רחל מבכה על נניל מדרש אנלה ע י ר ואבטליון ונחמה'‪ ,‬וגם לני נמעט' נכלימאמר פילזשים שונית‬
‫נים ס ר ‪ /‬הנה חון מזה לאין דרך רשיי צפרשיכמ‪-‬ינה״עי״דגססר‪ '.‬ונוסחאות שונות מה" שלא נמצא‪ .‬נשאר פירושיו ‪ /‬ינן נמצא לפעמים)‬
‫הצה יוקשה יוסר דענין זק חין לו יח‪ 0‬למשגתינו גשום ‪}$\b‬‬
‫‪ ,‬נוכתאות סתירות מנ‪6‬ן לשאר פירושיו ‪ ,‬סוף זול לק‪,‬איזהו‬
‫אוליישייךילפינ מי״ד ונאמן בעל מלאכתך שישלפ׳לך סכר פעולה ‪ f‬י דנליס המל לפלשיי'וכשאר'המה סחירים מדור אסלח‪,‬ולא נתורע‬
‫וע״ז מ^ייא אלדה ללקניה אמר לרחל יש שכל'לפמולתין‪ .‬״ פיר מיא'‬
‫פלושו לק ללול'סלשב״ץ •ומרן ב*י ‪ :‬י‬
‫שמעון בן עזאי ושמעין‪.‬בן זומא ושמעין התימני ואלי ג׳ שלא‬
‫אכלה לדבר מטנין מם" אבות לאיסי לעורר פה‪,‬ע״ל‬
‫נסמכו נקרא על שם אביהם כדאמלינן נמנהדלין‪.‬היומין לפניי‬
‫כחסיד־‪,‬וליוסי ג‪ 1‬נושן ז י ל ‪ ,‬מובא במדרש‪top ,‬‬
‫ארמים בן עזאי* ובן זומא^ ושממון התימני ‪ ,‬ואולם לסנכלרין י על מאמליכאשנס פ»א חנמים גןהלו נדבליכם‪/‬שפיוש שלאי יסנלו‬
‫עו״נ ע ״ ‪ 6‬איןזנר לכיןשגין לפצי א;מ*ם‪ ,‬ר<ך ל מ דיי ן לפלי׳ וגלי‪05‬סשלי ‪ , W S‬נגלוכמילעללגינוהקדזשישדלש אין לשין‬
‫בר^יי‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא‬
‫ש א מ ת ו ת ש ו ב ו ת סיבון מ ר ט ן‬
‫אלא במים שללו וטעו נל העם ונד ענ*ל ואולם הענין שאירע הכלבי אק לנו שוס עקור נדפזיל ‪ ,‬ואס היינו רוצים להעלות‬
‫במים שלנו שטעו בדברי הדורש ‪ ,‬לא אירע לרנינו סקדוש ‪ /‬רק במספר כל עניני התפלות אשר יחשו המחברים לנניאים ולתנסים‬
‫ל ד ממנה בפפמיא)פםמים מ<ע״א( ואפשר לזמר דניונתו על ‪ -‬יעלו מנין תקנותיהם וגזירותיהם למספר נחל אכן חץ לקבוע‬
‫סן*כסנהדריןהיעינ> ‪,‬־׳ ר נ י הלך למקזםאחר‪ .‬וראהב״א יתד נאמן בעדנים כאלו ל י ו שנעלם לנו העקור מרחזיל‪ ,‬הרי‬
‫ממלין » ‪ p ^ K‬ומי א״ל סלעיו אחד הורס לנו מ י נ צ ע י ם נמצא נספרים כי יהושע עיה נזקן תפלת עלינו ‪,‬־ וחוקיה ע״ה‬
‫‪ ft‬מנשירק‪ ,‬והוא מ י נ י צ י ם עיש הרי דגם לתלמיד אשד שלי תקן תפלת הטה אלהי אזנו ‪ /‬ושמעון בן שטת תקן תפלתי נשמת‬
‫וכדומה ‪/‬שאר ענינים כאלו‪ /.‬לכן החלטתי שלא לחשוב בספרי בין‬
‫ו ‪ 3‬י נ ו ה ק ד ו ש אירע כן דעעו גרגריו ה*נ ‪1‬‬
‫סיתקטש רק אלו אשר נמצאו גרנרי פזיל מיוחסות לנביאים‬
‫ולנשיאים ; י‬
‫אשר התעורר רז״מ עיר התום׳ כחולין‪-‬נ׳ ע י נ ( דנ׳‬
‫ןיו״ף‬
‫דמקרא והתקדשתם והייתם קדושים אזהרה שיאכלו‬
‫*‬
‫מ ץ י * המבואר בשיש כמגילה י״גמ״א ובירושלמי ונפיק דעתי‬
‫י סופרים( על התריס אשר שינו לפני תלמי המלן‪^/‬כתנו מולק בטהרה ‪ /‬והגאון מהרייי ברלין התעורר כי לא מצא דרש זה‬
‫*‬
‫סחת וירנינם על המינור וירכיבם על נושאי נכי אדם ‪ /‬־' ותחת צ׳‪ 1‬בשום מ^ום וכי רוימ כי מצא זה נתנת דני אליהו היא פטיו דש ש‬
‫ממור אחד מהם נשאתי כתבו לא חמד אמד מהם נשאתי‪ ,‬והכ‪ :‬אמרו והתקלשתש והייתם קדושים מכאן"^יס רבן גמליאל אוכל‬
‫בפשיטות ייל ע״פ המבואר כשנת קנ»ג ע״א( רעל סות מלך על חולין נטהרה יאמר לתלמידיו לא לנהנים נלנד ניתנה קרושה ‪,‬‬
‫סמור גן חורין ע״ש‪ ,‬וק מציינו נקיזלת ראיתי עגלים רוכבים על אלא לנהנים ולצוים ולישראל עיש ועיין משנה לרגלך פעיז מה׳‬
‫הסוסים ‪1 /‬א'כ כיון שכבודו של מלך דוקא על הסום ‪ ,‬לכן שינו‪ .‬טומאת אוכליןיה״י שהניא תום׳ חולין ולא התעורר כי נעלם ממנו‬
‫מפני כבודו‪ ,‬שלא יהיה סוברים שלא היה עזנהנ אצל עמו כמלך העקור ‪ /‬אמת שאני מסופק אם היה סדר תנא דגי אליהו מסויר‬
‫וזיפ ־ אולם נירו אתר ניל‪ ,‬דהגה ידוע עשפרו של הצורר אפיאן י אז לפני החוש׳ ‪ ,‬ויש אפילו ראי׳ להיפו שלא היה ערוו לפניהם‬
‫ל הלשינו היוונים השוכנים כמצרים על עס ישראל‪ ,‬כי עונדים עריק ספר זה‪ ,‬וראי* מדברי התוס׳ כניינ קי״ד עי*( דיס מהו‬
‫שיסדרו 'שנ׳ באמצע הדינור בשם גאון מה שנמצא לפנינו בתנא‬
‫לחמור ‪ ,‬וננית המקדש שלהם נמצא דמות חזניר ‪ /‬לזכר ט הניע‬
‫להם תועלת מן הזמור ‪ . ,‬שהוליך להם מים בהיותם במדבר ‪ /‬דני אליהו ‪ /‬ועוררתי׳ היותר עצומה עמיש סתום״ כשנת ע״ח‬
‫ולהוציא מלבם של המצרים חשר ז ה ‪ ,‬ל‪:‬ן בניע שיגיע זכר חמור ע י נ ( דיס ולא כתוב שכ׳ בז^יל לשון מגונה לא היה לו‪ .‬לכתוג‪,‬אלא‬
‫‪ :‬כלומר ולא כתינ ע ז נ ר י ח ו רק נתן ריחו לשון ששיטת ואולם‬
‫בתורה ‪ /‬שינו הלשק ‪ ,‬למען הכדר סדיגה מן המצרים וז*נ‬
‫• בתנא רג״א סדר אליהו זוטא עיר שם שמה נאמר רהיה לו לכתוב‬
‫לפני תלמי ט גאפם הרגו שור וגרצונם עקרו אבות נ ת ן ם ר ת ו ן ולא אמר נתן ריחו עניצ הרי מבואר נמדרש‬
‫^‪^*Q‬‬
‫נ״ל דבר יריע דהמצרים הי׳ עוגדין את השיר להיפך מדברי התוש׳ אגניכ דהתוש׳ לא ידעו מדברי תדביא עדיין‬
‫הידוע גשם אפים ‪ ,‬ועיין תרגום פ׳ מקו כי לא יוכלת"המצרים אכן עדיין אני מתמיה שלא ראיתי לשוס אחד מן המכעיס‬
‫לאכול את הפנלים לתם ו ג ו ׳ ‪ ,‬ארי נעירא רמצדאי דלזליץ ליה המנקרים בזמנינו ‪,‬שידבר מן מדרש זה לחקור עליו מתי נסדר‬
‫עבראיאנלין ‪ ,‬ומור גזמן תלמי המלך הי׳ נוהגים בתועבות ומאיזה זמן בא אלינו ׳עכיל הרנ החריף המפורסם מוה׳‬
‫קדמוניהם לעבוד את השוו‪ ,‬והנה הרין אצלנו כע״ו י ינ עיי[^ חיים נתן הניל‪ ,‬והנה נעקר הערה שלו כי דברי סתום׳ ריש חולין‬
‫להלוקח ‪3‬העה‪ 1‬ביריד של ע*ז נהמ‪ t‬תמקד ‪ ,‬ראינו רעיקור מקומם בתנא דניא כנר הראה לי זאת ידידי הרג סחריף ובקי‬
‫לסגהמהסוא סייק לניטולעיז ‪ /‬ואש הפאירו כמו שנכתב בתורה מוס׳ שאולקאצינעללנואהן מווילנא ך אולם נעקר חקירתו מתי‬
‫‪1‬‬
‫וברצונם עקרו שור ‪ ,‬היה משמע דהיהודים הי׳ מנעלים ע״ו של נסדרה ברייתא דתנא רנ״א ואם כגר נימי התוס׳ היתה סדורה‬
‫הברייתא כמו בזמנינו או נסדר אח״כ ‪ /‬הנס כבר המכס ריי צונן‬
‫סמצרינז ‪ /‬לכן ש י נ ו ס ד נ ר ‪:‬‬
‫נספרו הדרשות סאריו הרשינ בפינה זו ‪ /‬וגם אנכי לא אמנע ‪ ° -‬״‬
‫לכתוב איזה הערות‬
‫׳ ? י*‬
‫זה הערות ‪ /‬ני הפכם הניל צד קי״ג‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫מחונר‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫סימן טו‬
‫״* *** ׳׳<»«‬
‫‪y‬‬
‫ז‬
‫‪d‬‬
‫‪ ..‬סיק‪ ,‬טו‬
‫ס ח ל י ע י ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש ז ץ‬
‫*‬
‫ע ת ?ל פ נ מ י‬
‫׳‬
‫מ ז כ ם ‪56‬‬
‫י׳י‬
‫נ מ ר י מ מ‪ 3 3‬ל‬
‫ז ה‬
‫* ‪L& i t y * r‬‬
‫‪h‬‬
‫‪• Ky£‬י‬
‫"‪P‬׳׳‪%W^/‬‬
‫ירידי הרג החריף ובקי התנ; היקר •מוס* חיים‬
‫שא^וי‬
‫־־״־‪ ,‬דני אליהיניא'‬
‫גאין ׳ ומובא ספר זה פעם נשם תנא‬
‫רגיכושרירא ־ ״ י״‬‫נתן נ״י רננמניצר מיזיאק ‪ f‬למה לא העליתי‬
‫י־ *•ו‬
‫׳ י‪</‬ייי»׳ ו‬
‫י‬
‫*'י‬
‫י‬
‫בספרי מגוא התלמוד פיי נין תקנות הנניאים והארמים ג״כ תקנה‬
‫‪i Si‬‬
‫סדר אליהו רנה‪ /‬ע׳ תום׳ נשבת י״ג ע ״ ‪ 0‬׳ ו ׳ ' ' ו * ‪•? £< V‬׳‬
‫זו דשלעה העלו עיה ‪ /‬שיה י ה א ו מר י ם נ ר כ ת כ ה נ י ם‬
‫' י 'יי‪/‬־^‪.‬׳<‪K 4'**' % /‬‬
‫**‬
‫ובילקוט שמות ויקרא דנרים ישעי׳־תילים ׳‬
‫נ ס פ צ ם ‪ /‬ואס מפני שלא הובא במדרש‪ ,‬הנ‪ :‬הדיג הניא נשפרו ונרוקיז ונס׳ התרומה יכן גרש״י אבוס פיו משנה יויר ובתום' י״־י&‪ ,‬יי* י‬
‫נשם ר׳ לטרונאי גאון מובא נעור אויח סי׳ מיו כידורהמלו^ כנתונות קיה עי‪ (3‬׳והרנה ערקים גס׳ זס המה מן אבות דר׳ נת ן‬
‫פ״ס תקן שיה* אומרים מאה ברכות בכל יום‪ ,‬ונ״‪ :‬אין לזה עקור‪ .‬ומן שני התלמודים‪ ,‬רק ‪!$‬עעים שעות סתנאים בתנא דני אליהו‬
‫ומדרשים רק בספרי הפוסקים על״ל ‪ ,‬ואולם נעלם מעיני הרנ משונים מכפי אשר הם אצלנו בתלמוד‪ ,‬כאשר יארע זה ברוב‬
‫הפעמים גם בשארגרייתומ עניל המכם סניל‪:‬‬
‫מוה׳ חיים לתן הנ״ל כי תקנה זו שלדור עיה מקורה ‪nU‬‬
‫מדנרי סתום׳ נגימ קי״ד ע * ‪ 0‬אשר מגיא רוימ ‪,‬‬
‫נמדרש פ׳ קרפ פ׳ ט״ו ‪ /‬וזיל הוקם מל כננר ק׳ נרכות שמל יום \‪T\VT‬‬
‫משמע כי היה מסודר וידוע אצל הגאונים ‪ /‬דהרי‬
‫הי׳ עמים מישראל ק׳ אנשים בא ל ו ד ותקן לסם ק׳ נרכוש‬
‫ונעצרה םמגפם עיש * אולם על הן תקנה דשלממ מיה שזכר הגיאו גשם גאון שראה נהדר אליהו ר ש • וגם מיש הפנס ©נ״ל‬
‫י‬
‫ו ‪ 5 5‬נ ם‬
‫נ ש ם ה נ א ד ‪ 3‬י‬
‫א ל י ה ו‬
‫ג ת י‬
‫ג ע ם‬
‫ג ש םס‬
‫ד‬
‫ה ו ס‬
‫ו נ פ‬
‫‪ 6‬ל י מ‬
‫נ‬
‫תשם‬
‫מ‪5‬‬
‫ג מ ל‬
‫‪4‬‬
‫מפרשיי ‪.‬‬
‫מ ל‬
‫‪r-j^+t‬‬
‫ה‬
‫‪t‬‬
‫שאלות תשובות סימן טז יו‬
‫מפלשיי פיו דאגות‪ ,‬ני נמשנס יןיל מביא שם לשיי בלייחא דתני נהן גדול הנזכר במשנה פיג דפר^‪ ^,‬י ־אלן^מ רחקה״דעח סרג‬
‫אליהו ‪ ,‬ואינם במדרש שמוחל אשלינפני ל׳ זאלקויא חשל שם‬
‫געל נאר שבי! בזה‪ ,‬דהרי לא היה ש^ל־הו לגלירק אליהו עיני‪,‬‬
‫נדפסו דברי לשיי על חגית לא מצמתי'שיביא רשיי שם דגלי ולא תאמו שני שמות הי׳‪ ,‬שם אליהו^^י‪ /.‬ני נעשנה גנסנ‬
‫ה‪.‬א דני חליכי ‪ ,‬רק סתמא נ׳ שם נרשיי אחר שמונה את המפה שמי בלי הפסק‪ ,‬ועור אחד לקדום' זק* הלגין לחורבן הגית‪ ,‬איך‬
‫לגינים נ׳ ונמה גמג מיס• ישיבדגר לפי ״הענין נראה 'נענינו מביא בשים )פסחים צ״ר עיא( י ׳בלייתאילתדביא ‪;,‬שנזכר*שמה‬
‫שהנרייתא לת'ננהגה כתקנה דכי י במסי פסקים פ׳ גמה א שסי לא‬
‫דברי כחנח ל׳ נתן ‪ ,‬אשל היס עלך מאה'ש^^גור החורבן‬
‫ועור נזכרו שמה שאר הנאים אחרונים אשר היו הרבה שנים אחל‬
‫שנינו אצא שלשה קנינים תורה‪ ,‬ישמים‪ ,‬ימרן ישרמל ומניח לאי׳‬
‫לשמים וארן מאיתו הפסוק נמנרהס גלון מגרם לאל עליון קונה הכהן הגדול אליה עיני בן היקף ‪ ,‬ועוד אין סגרא שיהיה לנו‬
‫שמיה וארן עכ״צ‪ ,‬זולת זה לא נמצא יותר‪ ,‬אוצי גמדרש שמואל 'סיב<ר'קדמון מןמן ההוא‪ ,‬מביכ ני ברייתא זו הוא מאליהו הנביא‬
‫דפוס ווינעציא נמצח זה‪ ,‬אכן מעילו לפי ניסח זה כי רשיי מנית ‪.‬אשר‪.‬היי‪ :‬שנימ בישיבות אלן ישראל ונבל ‪ ,‬ולעד בישיניתיהס של‬
‫נאן הדגיש‪ ,‬אין רפי׳ דהרי נגר גררתי למעלה < ני רש״י צאבות 'מכמי ישרסל‪ ,‬זפסף כצ החמודים אשר שמע‪ ,‬נופף על מס שלמר ‪.‬‬
‫‪..... \\ .‬‬
‫נעצמו‪,‬ולימדלו׳ענן‪". . :‬‬
‫•לו נו יי זריס השר הוסיפו הרנה וההוספות מריגה על העקר ‪,‬‬
‫ל א י ת י ‪ 5‬ב ס ד ר הדורות ערך אליהו עיני שהניא דברי‬
‫בוראי‪.‬סינוימרשיי‪2‬זיל‪. U‬‬
‫^‬
‫גראש ן דבריו‬
‫ונפרט לברייחא דשנו חנמיס‬
‫הרב באל שנע אלו ‪ ,‬ותמה עליו ‪ V n‬א‪ 0‬נדנרי‬
‫‪.‬הללו כחן מינם מרוקדקיס דהגיח מ‪'5‬ם )פסקיס ציו ע״ב( דלא‬
‫ש מ ‪ V 1 H‬נ א מ ר ומנים ;צ*ל גאר שגע( ני ממגר תנא דבי אליהו היה קדמון גזמן‪.‬‬
‫‪?3W>P‬‬
‫גינו אלא שלשה קניניס חורה ושמ ס‬
‫ל׳יה־שע גן פרחיה ‪ ,‬חיך אומר נשם ל׳ נתן ור׳ עקיגא וגשיר‬
‫» ר ‪ 3‬ע ה קנינים חורה וישראל שמים יאלץ‪ ,‬וניח המקדש עיש‬
‫יהידמ גן סימא ‪ ,‬והרי חצו התנחים היו מיווחרים חצ ו חיזהו‬
‫עוד ח‪ 0‬תעיין כיטג תלאה ני לנרי לשיי צפי׳ ראנית ש ו ו י ם‬
‫מאית שנה ‪ ,‬ועוד דהרי נש״ס ;ע״ז ט׳ עיא סנהדרין צ״ו עיג* ‪..‬‬
‫מ מ ש א ו ת נ א ו ם עס פי׳ הרמגים צפי׳ דאגות דק גרש״י‬
‫מצינו׳לויזהי פעמים ניא ‪ ,‬והאמת דאין פי׳ זה לא לושיי ולא־ מונא חדגיא שית חלפי שנין הזי עלמח גיא סוסו ביא תירה נ״א‬
‫להרמנים ‪,‬רק היה פירוש מאיזו אחרון צמסנמ אבות אשר היה ימות המשיח‪ ,‬ונעוה״ר יציו מה שיצמו י‪ ,‬ואם הנהן יניול אליהו‬
‫עיני חיגר ס׳ זה איכ היה קודם התחלת ימית המשיח ערך ד׳‬
‫כתוב נחיגור מיוחד צצו ך הפס לחמרה נכל שנת ישנת ונספחה‬
‫נרייתא דננו חנמיס ופירושה הן לפי׳ סרמגים והן לפי׳ רשיי ‪ 1‬מאות וארבעים שנה עיש‪ ,‬והנה קו׳ השנים לאו קו׳ היס נלל‪,.‬‬
‫‪,‬אולם איןצורךלהניח הרסי׳צקדמוח תדניא חמר שמוגא נגר נחשו׳ ‪ .‬לאפילו אם נחליט שגימי ר׳ ענן נתפרסם חיבור זה מה שלמדו‬
‫'גאון נהוס׳)ג״מ קייד עיב( והנחוניס קרמו צרכיי זמן רב וכן^ ‪.‬אליהו‪ ,‬גינ קשה רהליל׳ענן‪ ,‬היה ערן שנימאו<שנה ‪,‬קולם‬
‫בערוך ערך ס ד ר שלישי מיגא רהא רחמרו לכתובות ק״ו ע'י‪ 0‬י להתחלת גיא ימית המשיח ‪ ,‬ואף חתימת החלמ"ר עצמו היה עוד ‪-‬‬
‫היינו דאמריצך סדר אליהו רגה יסדר סליהי זוטא הוח בעצמי יקודם ג!א‪.‬ימות כמשיח ‪ ,‬וניותרתוגד‪ $‬הסיעה‪ ,,‬לסר׳ מפורש *‬
‫דנימיו נכנס שעג״יד'של גיא ימות המשיח •יואר •‬
‫‪,‬נמדג'אפ*א‬
‫תנא לב״ אליהו אשר אצלנו‪ ,‬ומי יבא אחר המלטתו‪ ,‬ויל׳ נתן נעל‪-‬‬
‫כערוך קדוס לרש״י!א״צ ללחיי יותר על קדמות ם זה ‪ ,‬יעכ״פ' משנע מאות שנה ימות המשיח‪ /.‬ואיכחיזמןרג אמר חתימת‬
‫ניון דרחינו דהסים׳ גשגת ׳*ג עינ יב״מ פיו ע״ב ישם ק״נ ע״נ( ‪:‬התלמוד ‪ ,‬וע״נ ענין זה הי ספה מאיזה קורא אשר רשם נן על‬
‫הגיאו הנא דגי אליהו‪ ,‬א״כ אין ספה וצדקו דברי רוימ‪ ,‬דכוונית ־ ‪,‬הגליץן‪. ,‬ני גזמננ נכנס'כר‪1‬נך שנה לימות המשיח ‪ ,‬ינס ענין‬
‫*נעיה״ר יצאי מה שיצאו‪ ,‬ג״כ נכתב על הגליון גזמן מאיחר ועיין‬
‫התוס׳ רפיק דמולין ג״כ על נרייתא זו ‪ :‬־'‬
‫המפרש נעל זקוקין מורא ‪ .,‬אגל דברי הרב באר שגע לא יתכנו‬
‫להרג הולדות ר׳ נתן מ מ ן מ ״ ג כהעיררעיד‬
‫^"‪VVX‬‬
‫בלא זה בפינה זו ‪ /‬ואולם פשטות הענינים מורים ליון דאליהו‬
‫העריך שכתגדסיר^ליהורגהוזוטא משניות‬
‫הי׳ שכיח נישיבית החכמים ‪ /‬זהי׳ אזמר לסם השמועות אשר שמע‬
‫!יצוניות הם־*‪ ,‬ורגה כוי ג׳ ג^ וחלמין פירקי‪ ,‬וזוטא י״ג‬
‫מרכמים ישיניא המחרית ‪ ,‬ע׳)עירוגין מיג סוף ע'&>נהני שנ‬
‫ינושמרינן גגמ׳ חצא דגי אליהו כולהין גגייייהי עכיל הערוך ‪,‬‬
‫• שמעתתא דחתאמרי בשחרית בשנת לפני לימ גסורא וגערב לפני־‬
‫והחעווו כחכם הניל י דהדנ״א חשו חלונו לח נחלק לבנות וגס‬
‫רבא בפומגדיתא ורצו שמה לומר בתתלה לאליהו אמרם עיש ‪,‬‬
‫נוצל ניא פרהיס וכיה פיקיב בחינ‪ ,‬ג‪ 0‬אינם משנייה רק אנדות‬
‫ומיגיר זה קיא קונן מן השמיעית אשר שמע מן חלמי סישיגות‬
‫‪.‬ודרושים וזה חמת כל הנא דגי חליהוגגמ׳ היה נמצחבסדר‬
‫בפניני מוסר ונחמה ונכלל שמה ענינים שנזכרו מנרייחא דר׳ נתן‬
‫ההוא נדגרי הערוך ענ״ל והנה מפינוי חלוקת כפרקיס ‪ ,‬חין ראי׳‬
‫ומדרשות מה ששמע מפי חכמים ‪ ,‬ועיפ הרוב המה דברי עצמו‬
‫לעצמות הס׳ דאולי המעתיקים האחרונים שינו סלל הפרקים‬
‫אשר קרה לן עם חיזהו אנשים ‪ ,‬ונתפרסם עייר׳ ענן‪ ,‬אכן לנו‬
‫אולם מדוע לא התעורר מדנרי הרנ‬
‫מנפי אשר היו בראשונה‬
‫שמה היספימ מזמן אחרון ‪ ,‬כדרך שאר ספרי הקדמונים אפל‬
‫באר שנע ‪$‬חי׳ לסנהדרין פ׳)חלק דן צ״א ע י נ ( פיםקא תנא דני‬
‫גמצאוחצלנו שגאו אחריס והוסיפו‪ ,‬וזה מה שלציתילנאל ;‬
‫אליהו צד קיס שעתיד הקביכ להחיותם וכו׳ נ׳ בזה״ל אל הטעה‬
‫לחשוב שזה םליהי הוא אליהו כנגיא ‪ /‬אלא הוא התנח הרשום‬
‫בהקדמת זלעים להלמג״ס הצל חוגי המעגל ספיז‪ ,‬וגפ׳ מי שהיה נ ״ ד י ר י ד ו י צ נ י ^ י ו ן ש ‪^ ,‬‬
‫ממצא חנא דני אליהו ר׳ גר‪,‬ן אומר כל הישיג כילו חחח לילב אחד‬
‫‪::‬‬
‫עניצ‪ ,‬הנל יאיני לעת הרג גמר שגע וכדר אליהו רגה אשר‬
‫אגמוי'אליהו לר'ענן ‪ ,‬כלי‪.‬דמבואר בפ׳ אחרון דנחיוית היה‬
‫וכדר רןןו^‪.‬י'^שייהחלטחי בספרי לרמ הוראה וגס׳זה חיאס^‬
‫אלילו מני^ רררגי‪ ,‬וס׳יזה עיכ נאנו מאהני עחה ‪,‬‬
‫‪w‬‬
‫ואסר"לולנן גית שגי על חורנן נ;הל ה י ‪| 9 %‬‬
‫אליהו לנה הועי א‪5‬ד אצלנו ‪ /‬הוא לשניהן עיגי גן ה^ף אפל ט פ‬
‫‪v‬‬
‫‪4‬‬
‫׳‬
‫סימן יו‬
‫‪,‬׳ ׳ ‪ /-‬י‬
‫***׳ ‪W‬‬
‫‪1‬‬
‫ש א מ ת ו ת ש ו ב ו ת סימן יו‬
‫מקרינין הפסח נמקום המזנח לפי ההלכה דמקרינין אעיפ לעצמו ולאו גכלל שמחה הוא ‪ ,‬ומה שהסיר ריג לאכול גדי מקולס‬
‫שאין ניס ‪ /‬הנה ראיתי ני סיזה משכילי זמנינו יצאו להשיג עלי‬
‫כביצה כ״ג ע״ג( ומם היה נוהג פסח גימיו עדיין‪ ,‬איכ בודשי‬
‫ועל כרנ נעל נפתור ופרח והרב יענ״ן‪ ,‬אשר התעוררו נראשונה הוי כקדשים גחיץ ‪ /‬הנה טעמו של ר״ג *־התיר דוקא נמקים אחר‬
‫עלעניןזה ‪ /‬וסנה נוסף עצ הראיות אשרנתנתישמה‪ /‬הנס שאינו גירושצים כמי תידוס חיש רומי שהנהיג גוי מקולס גרומי‬
‫סהיח חוץ גמרן ולש חת‪ :‬למיחצף גקדשיס נחיץ ‪ ,‬כיון שמין כחן‬
‫מצאתי כגרנות נ״ח ע״מ( נן זומא עמד על גג מעלה נהר הנימ‬
‫ולחה שונלסש של נני אדם ‪ /‬והנה ידענו דגן זומא סיה תלמיד מקום הראוי לפסח ‪ /‬חגל לחכיצ נ י ר ו ש צ י ם גצילי פסחים‬
‫גדי מקולס גודמי אסור צ נ ״ ע דכרואה יממר דהקדישו לפסח‬
‫חגר של ר ״גג‪ ,‬ור״ע היה נ״ג שנים חחרהחורנן ‪ /‬ונע״כ דנן‬
‫יצא נורק עניהם הדם ולא הקטירו האימוריץ ‪ ,‬וחכמים מוסרים‬
‫זומא היה סז גדול ונננד נמו ששמר וברוך שנרא כל אלו לשמשני‪,‬‬
‫נכצ מקום מפני החשד‪ ,‬ושלחו צו אלמלא חודום אחה ג ומי עליך‬
‫וע׳ כחגיגה ט״ו ע״א( מעשה נר׳ יהושע שהיה עומד על גגי׳‬
‫מעלה נהר הנים ‪ /‬ורשהנןזומח ולא עמר מצפניו ‪ /‬וע״כ דנן נדוי;שם נ״ג עיא( ור״ג החיר נשמר מקום ח גל לא נירושלים‬
‫מקום הקרנת הקרגן‪ ,‬יעיד חפשר התיר אחר חורנן ניסר‪ ,‬דמו‬
‫זזמא היה אז גדול נשנים שחר שכגר נכנס לפרדס‪ ,‬וגלי ספק היה‬
‫סז אחר החורגן‪ ,‬דר׳ יהושע היה נשעש ולשחר החורנן‪ /‬ומזה ראי׳ גס גירושלים גמקום התזגח לח הקייגו את הפסח ‪1 ,‬כ״כ ג״כ‬
‫דגם מחר סחורנן טרם שנחדש מקומו של המקדש היו הוצנין שמה‬
‫ידידי היה הרג מיה׳ מרדני דוג נ״י מגרעסלוי ‪:‬‬
‫אשר נהגתי נספרי דרכי הורשה‪,‬־ נשם רג גדול‬
‫להקרינ קרננית וידעו מקום המקדש ‪ ,‬דנלש״ה מה עסקם ^ ‪" Q " 0‬‬
‫מחר רהפירוש נתר דענריה ‪ -‬כסנהדרין י״ת‬
‫במקומות אצו ‪ /‬וכן נענין אשר עורר הגאון יענ״ן גםפרז מטפמת‬
‫עצ הזוהר נמה שמסופר שמה פ׳ משפטים זיענא חדא םציקו ע״ג( היינו אחר שעגרו נ״ד מת ה‪:‬נה ‪ ,‬וצמ מיירי נלל מר״ג‬
‫דיגנס רק מרנן גמליאל הוקן שהיה עדיין גזמן המקדש ‪ ,‬הנה‬
‫ישראל למיחג מגא שתא שאילו לר׳ המנונא סנא ושמה הגתין הנ״צ‬
‫אפילו היה גימד עם ריש גן יוחאי‪ ,‬עדיין הרנר תי^א דיעלו לרגל עתה מצמתי פירוש זה נם׳ שיטה מקונצת על סנהדרין מכונה‬
‫אחר דנימי ל״י גן זנאי חרג הנית ‪ ,‬זל״א יל״י תלמידי ליג״ז ‪ ,‬ממ׳יי ותיי צהרנ מסס הגרילה ושם יש קונטרס מחרון מכינה ממר‬
‫וזיל ויש‬
‫ומניא נחי׳ פ״ק דסנהירין‬
‫וכזע הצעיר ריא יל״י היה לנו שצ ר״ש גן יוחשי‪ ,‬והנס שכיד ני חיור עתיק‬
‫מפרשים ג‪0‬ר דעגריה שהרי עגרו השנה על מגת שירצה רנן‬
‫במדרש קוסלס פיסקא שלח לחמו ענ פכי המים׳ נזכר שמה נממצע‬
‫גמליאל ‪ /‬ולפי שצח היה ר״ג נחשגין העיגור ממר נאנפי מגרשי‬
‫הפיסקמ ר״א נן שעיע היה מטייל על כיף ימח ונא ‪ /‬חמא חלפא‬
‫דמטרפא בימש וכי׳ א ר ע ת ע נ ת ה ד י ש ר א צ ס ל ק י ן ‪.‬עכ*ל חום׳ תלמידי רגינו פרן ‪. ,‬אכן'גם צפירישם אין הפשרות‬
‫ל ר י ג ל א ‪ ,‬א״ל מן גני עשו אחוכון ע״ש ‪ /‬זר״א גן שמיע היה לפרש ר״ג זה היינו ר״ג הזקן ‪ ,‬משום דלא יחכן לפרש הקיפש‬
‫קלמיד ריע ע׳ כיגמימ ס״נ כתובית מ׳ ע י א ( ‪ ,‬ובכיו ראינו ני קדמאי רק על ר״ג דיגנה מ־ום דנודע ממליהחו עם ר׳יהשע וכן‬
‫נזמנו עלו לרגל‪ ,‬ור״ס גן שמוע ור״ש גן יוחאי בזמן אחר היו ‪ /‬גזר עליו שינא לפניו ביו״כ שמל למת גחשנונו‪ ,.‬אגל ר״ג הזקן ליש‬
‫ע׳ מדרש קימת פיסקת פרשה ציין והיו שואלים לעוני רגלים למי ידענו שום תקיפות שיתנהג נגיוליח ‪ /‬ימין לנו שוס רמז עיז נש*ס‬
‫אחס והשיבו טרניני אררייני יטריינוס וארראיניס בחורבן ביתר ממהותו של ר״ג חדרנהממרינן ככחיגית ח׳ ע״ג> נהג רגן‬
‫וחין זס ענין לחורבן הנית דקחשת המזנח גמהומו עימד נמ*ש גמליאל ונהג קלית געצמו והוציאוהו גכלי פ‪:‬חן ‪ ,‬ועור אתר־נן‬
‫למעלה בספרי זה ח״ש םסי׳ ‪3‬׳ ‪ ,‬וכל תמיהתו של ר׳ יהושע שחמר בסיף סוטה משמת רגן גמליאל הזקן גטל כנד סירה‪ ,‬ופי׳ נעריו‬
‫לי׳טרפון כל דבריך אינו חלשחימא‪ ,‬זכי עבירה נזמן הזה מנץ מינח נסדר הדירות ערך ריג י‪ ,‬היינו מ י חרם שמכגדין את‬
‫לפכת ס ע״נ ע״ב( מין הפירוש מזמנם לא היהה שים ענודה ‪ ,‬התירה ע״ש‪ ,‬א״פ ראינו להיפיך דהיה עניו‪ ,‬ואיך קרי לי׳ הש״ס‬
‫דהריר״ג נעצמו שהיה ה&יחל לר׳ טרפון נאן הומ׳נעצמועשה נסן תקיפי קרמשי‪,‬יע״כ מסכיככפרש״י לדיג דגנה המה מיחסים‬
‫חגרית אלו ‪ /‬והום היה תקיף ניעחו וליער לחכמי זמנו כמ״ש‬
‫הפסח כמי שנזכר בעשנתינו כשם ע׳ ע״א( דאמר לטגי ענדו צלו‬
‫עלי אס הפסח ‪ ,‬רק עקר הקו׳ מפני שלח הי׳ גירושניס רק גיננה ר ש י י ‪ ,‬ילפ״ז צרינק לפרש דגרי הש״ם הא חזי מה ‪3‬ק הקיפי‬
‫קדמאי לעניתני בתראי ‪ /‬הייגז קדממי מקרי רינ דיננה ונתראי‬
‫מקומו של ד״ג‪ ,‬ופשיטא רחק לנו שים עבידה רק בירושלים במקום‬
‫י היינו ר״ג גנו מניו של ר נ י ‪ ,‬והנה נימי רשניג אניי של לני שהיה‬
‫כמקדש‪ ,‬דזקא ‪ . ,‬וכן מורה חשיבת ר׳ טדפין לר״ג דא״ל עגודת‬
‫חחי הורגן ניהר״לכ״ע פסקו הקיננית א^י׳הקרנת קרנן פסח ניין׳‬
‫מחנה וכו׳ עשו אכילת תרומה ‪ 3‬ג ‪ 3‬ויל י ץ כעבירת בית המקדש‬
‫דנחרש מקום היכל‪ /‬ומיכ איך כחג גמגיות אמרא דערקין וגיזלייא‬
‫ולמה הזכיר סיומה נ ג ‪ 3‬ו ל י ן אם היה בירושלים ‪ ,‬א״ו דהם‬
‫ונינק•‪ /‬כיין ואין ציוך לתמריץ ומזלות להיזרע מהם ‪ /‬והניל‬
‫ה י בי‪.3‬ה מקומו של הנשיא ר״ג‪ ,‬וע״ז שחל ציי‪ ,‬ודרי גמקום זה‬
‫דהנה נעיגרמ דרשנ״נ ‪ /‬אין כאן מ ע ש ה ם ש י ו ע ‪ ,‬רק‬
‫לוין לני עבודה < והשיגו דחכילת חרומה םפילו בגגולק הוי כמו‬
‫רגנ״ג הורה הלכתה למשימא דק צריך להיותגתיגת מניית הודעת‬
‫ענידה נמקדש ‪ ,‬ועוד דיקמ פסח הנהיגו ‪ /‬אגל לא בשאר‬
‫‪.‬שנת העיניר ‪ /‬נמו כל דיני קרשים יטהרות גש״ס ‪ ,‬יגל נעוגדא‬
‫הקרבנוס‪ ,‬והא דאמר ר׳ יהידה נ״ג בזמן שנית המקדש קיים אין‬
‫השנית של ר״ג דתני ננרייתא שהיה חימר לי יחנן ׳לסופר נתיג‬
‫שמחה מלש בגשר‪ ,‬ועכשיו שחין נזמ״ק קיים אק שמחה מלא ניין‬
‫למחנא גני גליל העליון וגני גליל החחשין ילנני דרים‪ ,‬דמםפר‬
‫)פסחים קיט עיא( היינו דריג״ג השריך •מים עד ימי אביה‬
‫ה נ ה ג ת ו נ ה ל נ ה ל מ ע ש ה ‪ ,‬ילפיו צריכים להחליט כיון‬
‫דשמוהל כמו שנוכו נסםיד‪ ,‬ולבר ידענו ררק ביושר הזיק מחורבן‬
‫דצוה לייויזנןהסופר‪ .‬שינחונ לגלות!שואל דמפני דקות הגדיים‬
‫הנית ע ו סווון ניסר הקריבו פסא‪ ,‬אגל אמד חורבן ביחד ונחרש‬
‫והטלאים‪ ,‬דלא יהיה ראויים לפםמ עיכ עניו את השנה ‪ /‬עינ‬
‫מקומו של היכל ונניי שלא יקונ שום בן ישראל ל־?ר הבית פשיטא‬
‫דפסקה הקרנת הפממגינ ‪ ,‬מזמן שאחר חורבן ניסר אמו דאין‬
‫החלטתי ננונה רגיעי ריג דיננה עשו עדיין תת הפסח ‪:‬‬
‫שהתעוררו איזה משכילי אשכנז על דנרי ‪ /‬להרי‬
‫שמתה אלא ביין ועור שמחה קיא »‪ , u'r ptf‬וקרבן פסס מצום ימח‬
‫בירושלמי‬
‫‪.‬‬
‫* ״‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪H m‬‬
‫שאלות ותשובות הימן יז יח‬
‫לו‪.‬׳‬
‫‪.‬‬
‫בירושלמי סיף פ״ה דמעשר שני ‪ ,‬מינא עינדא זו דריג שאמר עשה הפסח‪ /‬דהיה אחר החוובךולא גתגזייל יין ?חורה נפסח לא‬
‫אמנע לכהונ כאז מה שעורלני ירילי הלגני המופלג החנם מוס׳‬
‫)יוחנן הסופר נתונ ג' אגרות ‪ ,‬נאמר שהיה עומד נ ע ע לו ת‬
‫יעקג גידק ניי מלנזג עיר שכתבתי נםפרי תורת נביאים פיא וזה‬
‫ס מ ו ל ם‪ ,‬על הר הגית‪ ,‬והאילם נזיאי נמרנ ע״י טיטום ‪ /‬ועיכ‬
‫להכוונה יעל ריג הזקן‪,‬שהיה נזמן הנית׳הנה יפה ׳השיג ידידי הרג לשונם דף ‪3‬׳ ע״ח ונמו‪,‬מי שדר נמק לארץ קייל דפטור מראיה‪,‬‬
‫הנ״ל דהרי מצינו נסיף מנות נעובדש דר״ע והזקנים שהיו אחר הה״ד נזמן שהמדינות משונשות נגייסות ‪ ,‬וע׳ סיס׳ )פסחים ג׳‬
‫ע י ג ( ד״ה ממניה דנחנ׳ו דמגינה ופסח דין אחד להם יכל שפטור‬
‫יזומן הנית ערן‪ .‬ממנים שנה ‪ /‬נחמר ש ו ע צ י ו צ ח מ ‪ 3‬י ת‬
‫ק ד ש י ה ד ש י ס וכבר נש־ף ונהרס אז קדשי קרשים עד היםד מרחיה פעור חף מפסח שני‪ ,‬ומכאן ראי׳ שלא כדעת הר‪ 3‬משנה ‪,‬‬
‫עיי לגיונות שלטיטוס ‪ ,‬ועיכ הכוונה שועל ייצש ממקום שהיה נמלך פ״מ מה׳ ק״פ 'דנת‪ 3‬דמפםח שני חין חפשר לפטרו ‪3‬שום‬
‫אופ; עניל‪ ,‬ינ׳ מלי החכם הניל מהיל ואני נעני לש אדע לכוח‬
‫מקודם קדשי קדשים ‪ ,‬וגם אנו נאתר דישנ ר״ג נמקים שעמר‬
‫החולם גזמן׳אשר נית המקדש היה קיים ‪ ,‬ועוד צדקו דגרי הרב כוונת הדרת גמו;< מה הוא הראי׳ מכמן שנח נדעת המיל‪ ,‬דהא‬
‫המכס מיה׳ מרדני דוב הניל דעעלית האולם היינו מקום שעולים נתום׳ למ נממר כצל דפטור מפסח שני ‪ /‬דעהר קו׳ על ר״י ביג על‬
‫שס לשונם אבל אונם נגר נהרס שז נימי ר״ג דימה ששר לש הלו לרגל לירושלים ונשמר מציבין‪ ,‬וע״ז תרצו דלא היה‬
‫ועוד יש להוכיח רע״כ צריכין לפרש מעלות התולס מקום שעולים לו קרקע מו דהיה והן דפטור מן הפסת כמו מראיה אינ נצינין‬
‫׳ם‪ 0‬צמוצם ‪ ,‬דחילם עצמו חסור לישראל לכנס דהרי עזרת כהלם נחון צמרן היה ע״כ ‪ ,‬והנה דנרי התום׳ חמוהים שכ׳ דפטור‬
‫יםשר מוקדם לאולם אסור לישראל ע׳ פ״ק דמס׳ כלם‪ ,‬וריג לש הי־ ‪ ,‬מפסח‪ ,‬דהרי על זה צא קשה מידי‪ ,‬דהרי הוי דרך למיקה‪ ,‬אבל‬
‫להן‪ ,‬חע״כ דהפירוש במעלות שעולים למולם ‪ ,‬ועור נ״ל ראי׳ כקשה להם צמה צח עצה צרגל עניפ רמזה לש נפטר בדרן לחוקה‬
‫ברורה דע״כ אחר המורגן מיירי‪,‬דהרי גם מעלות מן המזנח לאולם וחג הפסח גנלצ הרגל‪ ,‬ייעיז תרצו שלא היה לו קרקע אי שהיה זק?‬
‫הי׳ א סזר ים לישראל ומיך ישב שם ר»ג‪.‬וביר‪,‬א״ו דלאו ממעלות ות״צצעלוס ליגצ‪,‬וכיון שלא עלה לרגל ממילא פטור מפסח ודגד‬
‫מונרתיס בכוונת התיס׳‪ ,‬ומח״ז הרצו דנציביז חיז לאין הוה ‪/‬‬
‫האוצם שהיה בזמן גהמ״ק מיירי ‪ /‬רק לשכת הגזית מקום ישיבת‬
‫מהדרי גדולה היה גררום סמיך לאולם ואחר החורבן שנהרסו כל היוצא מזה דאין כוונת התוס' לפטרו מפסח שני משים זה דהלא‬
‫אין זכר גמליהם לפסח שני‪ ,‬רק הגאין בעל משנה צמלן התעורר‬
‫המינים ישנו הסנהדרין במקום •שישבו מקודם לשכת הגזית ‪/‬‬
‫ע״ר התום׳ וגייהר עצ תי׳ השני ל<צינין מזן לארן‪ ,‬דמה הועילו‬
‫זנתותו הצד הסמיך נאולם ישנ מו ר״ג וג״ד געת שנתנו מגרות‬
‫גזה דאי צפטרו מפסח ראשון נצ שרמוק טיו מיצ פטור ‪ ,‬ואי ס״צ‬
‫העינור הצלו‪ ,‬ולחו מעלית ממש היא רק מהים שהולכין ש‪ 0‬לאולם‬
‫‪.‬‬
‫דמי שדר נחיל פטיר חף מנסח ש‪.‬י‪ ,‬זה לא ידעתי מנ״ל להתוס׳‬
‫ני האולם היה גמה מלשכת הגזית' ‪ /‬חגל חינו מדנר שם מאומה‬
‫ממעלות בכין רק ממקום שעולים משפלה להר‪ ,‬כמו שמצימ‪ .‬ט י ס ואף גמלות ראי׳ לא ראייתי שיפטח •למי שדר גח״ל עניצ הגאון‬
‫י״מ ע״א( מעלות בית מרון ע״ש וזה רשי׳ נרזרה לדעתי ״ ומאז געלמשנהלמלך הרי דהנא ן מ י ל רצה למדש סברא זמה בתום'‬
‫היה דרכם לדרוש לרבים במקומות המקודשים כמו)פסחים ן ״ ו לפטרו מפסח שני והקשה עליהם ‪ /‬וא״כ היני מנית הדיג ראי׳ ‪.‬‬
‫כ״ו ע י נ ( ריי ק זכאי היה יושג גצילי של היכל ודרש כל היןם י‪ ,‬מרנרי החים׳ נגד םנרת המ״ל ולא איכל להממין דכוונת אדולי‬
‫וכן גמשך הדורות אשר גין הורגן ירושלים עד חורבן ניחר ‪ ,‬כמו להיכיח זה ממה שלח עלו הכהגים להקרינ יןרגגית ראי׳ לן לא‬
‫נן זימא וכדומה הי׳ דורשים צרגים נמקים הקודש ‪ ,‬ושם היו ‪ .‬מציגו דכיןריגי קרנן פסח דאלמי הוכיח זה נלשינו ה ז ך ‪ ,‬וכמו‬
‫מאספים העם ‪ /‬ונהי דגטלה לשכת הגזית לדין דיני נפשות וקנסות מי שדר גח״ל דר\״ל דפטור מן הרמייה הה״ד בזמן שהמדינות‬
‫נכל;חת ישגו שמה המכמים לרון ד״מ וללמד גהר הגית ‪ /‬נם אחר ־ מגונשיח נגייםית ‪ #‬הרי דהדיג היניח דפטייים בזמן המלתמית‬
‫חורג? גית שני זההריגד הפסא גמקום המקדש וז״ג גלי שום פקפוק רק ממי שדר בח״ל וערבך ערבא צריך לדעת המשנה למלך דהקשה‬
‫והנני מחזיק טיגיתא לידידי הרג החכם מיה׳ מרדני דוב הנ״ל בחמת ענ החום׳ לנש מצינו דדר בחון לשרן דפטיר מראיה ? ואם‬
‫לי טרח לקיים דגרי נגד אלו המשכילים השר יעוררו מדנים לדחות אמנם כי הדין עם אדוני‪ .‬דמפני פחד מן הסצנות אין לך דגר‬
‫החלטתי והחלטת מאין יענין סי׳ פיז‪ ,‬חשר מתיזחרים עם דעת שעומד בפני פקוח נפש מ״מ ראיית הדרתו אשר הניא נגד המיל‬
‫ציע עכ״ל ידידי הניצ ‪:‬‬
‫הגאון משבץ גפירושו על אגדת פסח ‪ /‬דרגים מהשרידים הקרי גו‬
‫ן ן ך ן אשר השגתי לו ‪ ,‬הנה האויך גדני פשיס ואני אפרש‬
‫הפסח במקום המקדש אף לאחר שנחרב הבית ‪:‬‬
‫נקצרה‪ ,‬התיכו הקשי מהע לא על‪ :‬ריגיג ליגל דזה‬
‫אכלה אמרתי להראית כאן המקיר לדברי מינו‬
‫הימנים סיף‪-‬ה׳ הרומית ה׳ כ״נ שכ׳ כל האוכל חובת הניף על כל יש־מל ‪ ,‬זניון שיהיה בירושלים יחחייב ממילא‬
‫החמה^מגרך וכו׳‪ ,‬וכך קנלני וראיני אזהם מגרכין אפילו גחצת געשיות הפסח וע״ז תרצו רלא היה מ לריזע אי זקז שה י להלך‬
‫<דל שגם א כ י ל ת ק ד ש י ה נ נ ו ל כ ע נ ו ד ה ש נ א מ ר נ גליו לפעור מפסח נמו מימי׳ ‪ ,‬ומה דברי החים׳ המזהים‬
‫ע נ ו ד ת מ ת נ ה א ת ן א ת כ ה ו נ ת כ ם עכ״ל ומרן שם מריע הזנירו נ‪0‬ן פסח‪ ,‬ופי׳ הצל״ח דחוק דנ׳ מזינת הסוס ‪• ,‬י‬
‫לש התעורר על המקור‪ ,‬ואולם מש״ם )פסחים עיג ע י נ ( שנגעתי כייזשפכור מראי׳ממילא פטור מפסיילהוא מד ןוחוקה‪,‬ייולם לשון‬
‫למעלה ״ דאיל יינ יני ענדה נזה״ז מנין ‪ /‬א״ל הרי חימר עגודת הסוס׳ משמע דדינא קאמרו ד פ ס מ ו ר א י י שווים וכמו‬
‫מתנה אתן«ת כהונתכם עשו א נ י ל ת ת ר ו מ ה נ נ נ ו ל י ן שפטור מזס פטור גס מפסח • ולפירישו לא היה להם להזכיר פסמ‬
‫כעבודת ניס המקדש עניל הרי מבוארים דברי מינו ככתבם נלל דנלא'ספט§ ‪.‬משום דאין חייב להליך שמה קודם זמן הפסת‬
‫נמ״ש הרנ הניל שמה ‪ /‬ולחנם דחס שם דנרי המ המ״ל דסמיל‬
‫וכלשונם ותמהני על מפרשי םרמביס שלא התעוררו נזה"‪:‬‬
‫ד ‪; .‬׳‬
‫}‪ {jyj‬י ך ן הואיל ומעתי למעלה גמיש לעיל ח״א סי׳ נ ‪ .‬הקשה שפיר מדוע הזניח פסח נלל ‪ /‬דעל פסח אק נאן חייג היכי‬
‫‪,‬‬
‫מיל‪ ,‬ואם המזנהלעיי* פעור לגתלי לף מפכה שני‬
‫מסוגיית השיםכפסתיסג׳ עיג( דליניגשלא דלסזק‬
‫»‬
‫יי״י־‪y</‬‬
‫(‬
‫\‪.‬‬
‫;‬
‫‪#‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪K‬׳•‬
‫יי‬
‫<<׳ י‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪^4LtJ£*%T‬‬
‫ד‪/‬י״‪,‬י*ץ*י^׳־י־־׳׳׳‬
‫•?יי*‪™A*.‬‬
‫שאלות ותשובות סימן יח יט כ‬
‫במשנה פ*א‬
‫ופעם תערו הרמונים ש א מ ר ו כזית ש א מ ר ו‬
‫דלא מל עליו שום חיוג כמו דאין עליו חוגת ראיה והתום׳ דינא‬
‫כלים ‪ ,‬ואם שיעולןם המה מסיני איך יצדק לשון שאמרו דהרי‬
‫קאמרו‪,‬אולס מי‪• .‬ל הא‪-‬רלמא ריג״ג גא עשה רק פסח ראשון ‪ /‬מגל‬
‫ואולם החמת גזה דעקרי השיעורים‬
‫חז״ל לא חדשו'מדעתם‬
‫אסח שני באמת פשה‪ ,‬ועוגרא דהאי מרמאה גפסח ראשין מיירי‬
‫היינו שישערו עניניככזית כעדשה כגיצה כשעור׳ככיחגת כגרוגרת‬
‫אכן מזה דרמינו דלל הנביאים של עשרת השבטים כגון אליהו‬
‫ונדימה ‪ /‬כלם המה מקוגלים דנשיעורים חנו יהיו משוערים כל‬
‫ואלישע וכדומה ‪ ,‬לא מצ ני גשום פעס‪-‬דעלו לירושלים ב־גל או‬
‫עניני חורה‪ ,‬חילם חליק השיעורים שיהיה טימאת שרץ כעדשה ‪/‬‬
‫משו הפסח ‪ ,‬ועוד דהרי היוגיניסם כ מ י ם ואליהו כהן היה‬
‫י‬
‫גרוגרות להוצאה שנת ונהמה כל‬
‫כמתנת ליו״כ ולתייג סוכה ‪,‬‬
‫) ג ״ מ קייר ע ״ ג ( ועי רשיי ותיס׳ שם דיה ומר לאו כהן ומדוע‬
‫החילוקים הללו חנמ־ם הם שנחנו ‪ ,‬והנה הרג החריף ובקי מיה׳‬
‫לא עלה לירושלים להיות ניטל מלקי געשמרוש כהונה והקרבת‬
‫שמול הכהן גיי מיוילנא כתג לי ראי׳ לזה מסיגים לבכורות ליו‬
‫קרבנות‪-‬יאכילחם מציצ ע׳ רמגים פ י י מה׳מעשה הקינלת הית‬
‫ע י נ ( תיר כמה נקיגת האוזן גנכור כמלא כר&ינה ‪ ,‬ר׳ יוסי גר‬
‫וזיל אכילת הנהנים מציה ואיך שכן אליהו שהיה כהן נין עשרת‬
‫יהודה אומר כעדשה‪ ,‬והטעם של ר׳ יוסי בר׳ יהודה דס״ל נקיבת‬
‫סשנטים ‪ /‬ואפילו אס תמצא לומר דנל המצ ת אלו הוי מלות דלא‬
‫חיזן כעדשה רלשיטשו הילך רס״ל)חגיגה ייא ע״מ( דשרץ לא הוי‬
‫וכבר כ׳ התוס׳‬
‫רמיא עלי׳ ‪ /‬ומפשר להיות ע י י כהניס אחרים‬
‫וא״כלמיזה ע נ י ן נ א ה‬
‫שיעורו כעדשה רק כזנב הלטאה ע״ש ‪,‬‬
‫דאכייה והריגת הקדשים תקרי מציה דלא‬
‫)םיכה מיב ע י א (‬
‫הקגלה מסיני לשער בכעדשה ‪ ,‬אחרי דטיומאת שין יש לו שיעור‬
‫ר מ י א ׳ וע׳ ליבמות »׳ ע י א ( רצה הוא אוכלה רצה אחר אוכלה ‪,‬‬
‫מחר ומפיו דעהו לשער נקינת אוזן בכור כעדשה עכ״ל ״ ואולם‬
‫אבל עדיין יישה מדוע לא ראינו ושמענו כינגיאים אלו אשר‬
‫ד ג ד ו חינם גרורים דגכל השיעורים גלי ספק היה להם טעם‬
‫או הגיאו הפסח נשום פעם‬
‫ישכנו בין פשרת השבטים עלו לרגל‬
‫וסינה מרוע נחנו שיעור זה לעניןזה כמו גחגיגה שם שני מקראות‬
‫ומדוע דרו נחמת נין מלכי ישראל ולא נין מלכי יהודה ומצות אלו‬
‫כחי^י מ ה ם דמשמעמ^צתם ו ב ה ם למשמע בכולן ‪ ,‬ומורה‬
‫הם מצות הגיף אשר המונ על כל יחיד ויחיד ‪ ,‬וגם פסח שני לא‬
‫וצריכים מקצתו שהוא ככל‪ :‬ושיעור כעדשה מים דחומע‬
‫שמענו שיעשו נביאים מלו אלא ודאי כיון שהיתה המדינה‬
‫משוגשות נגייסית נחשג כדר נח״ל‪ ,‬יפטירים מראיה ופסח ג״נ ‪ /‬חמלתו גכעדשה ומים כזנב הלטאה‪,‬דג״כ נחשב מקצתו ככלו עיין‪/‬‬
‫רש״י מפני שמפרכסת ‪ /‬טועמת אוכלין נכגיצה גיימא פ׳ ע״מ(‬
‫ובזמנים שהיה שלום גין מלכי יהודה וישראל ‪ ,‬כמו גזמן‬
‫דבתיג אוכל אשר יאכל אוכל הנא מחמת חונל ע״ש‪ ,‬נותנת הגסה‬
‫אחאנ ויהושפט ‪ /‬ועיכ משום דלא היה להם קרקע דנל נביא מזב‬
‫גיויכ דקים לי׳ רהכי מיחני׳ דעתי׳ וכדומה ‪ ,‬אגל לשער נקיננן‬
‫סיגו ורכישו והלו להתנודד נין ההרים כמו שראינו נאליש! דמיד‬
‫אוזן גכעדשם ‪ ,‬משום מ ע ד ר לנו על מה נאמר שיעיר כעדשה ‪,‬‬
‫שהשליך עליו אליהו מירחו ‪ ,‬עזג אביו וממו שדהו וצמרו ע׳ ילקוט‬
‫זהיענין שאין צו שחר‪ ,‬דכל עניני מורה שיעורים הם ולא מצא ר״י‬
‫מלכים סי' מ י ד דמיד שהשליך אדרתו עליו הפקיר כל אשר לו‬
‫גר יהודה רק מומי בכור ‪ ,‬אשר אין לו שום יחס על צד ה ו ת ר‬
‫וזרע כל השיה מלח יהלך חחר אליהו לשמוע חירחו‪ ,‬עכיפ רחמו‬
‫רחוק לכעדשה ‪ ,‬וכפי דמשמע בדנרי הרמב״ס ה׳ ניחת מקדש רכל‪.‬‬
‫וההיד‬
‫דגכסיג נפטרו ק הראיה >מן פסח ראשון ישני גיכ ‪,‬‬
‫עניני מומין אינם גכלל הלכות מסיני ‪ ,‬רק מזה דהי׳ בקיאים‬
‫נכימ דפטיר מראיה פטיר נ״כ מפסח ראשון ושני • אמת בעקר‬
‫גטגע הנמצאות הכירו גמולגין וזה הטעם דצריך להיות חכם או‬
‫ענין זה רכ׳ התום׳ דמי שחין לו ירקע פטור מראי׳‪ .‬היינו עיכ‬
‫בני ארם גהיאים ולא הזכיר הרמג״ם נשים מקים דיהיו שיעורי‬
‫שסמכו על ו נ ר י ר׳ אמי )לקמן ח׳ ע״‪ (3‬והגאון מהר״י בילין‬
‫מובא בצנ״ח ‪0‬ם החעירר על הרמג״ם רהשמיט דין ז ה ‪ ,‬ולי נראה מימין אלו בכלל הלנה מסיני כמו שדרכו להזכיר בשאר שיעור תורה י•‬
‫דאומר תעיר דהם הלכות מסיני ע׳ הלכית טומאת מת וה׳ פרס‬
‫סמך לדברי הרמג״ם דהר דר׳ אמיליחא דהרי)חגיגה ד׳ ע י א (‬
‫אדומה וגה׳ מאכלות מסירות וחכ־ימ ‪. :‬‬
‫‪.‬דעגדים כלעניס פטור לכ׳ את פני האדון ד׳ צבאית מי שאין לו‬
‫הרב מיה׳ דוד אויפענהייםמצייננ־ק נמדינו׳ מעהרן‪.‬‬
‫‪JQ'O‬‬
‫ולמה‬
‫אצא אדון אחד ומהשל השים גיל גמרינן להצהמאשהונו׳ ‪3‬‬
‫דהרי ע נ ד אין לו קרקע דנל שקנה‬
‫לא מקשה השים בפשיטות‬
‫הקשה על אשר גספרי מגיא התלמיד הנאתי איזה‬
‫י‬
‫ע נ ד קנה רבו ומזה רמי׳ דפשטוח השים אזלא דלא כר׳ א מ י ‪ ,‬אכן‬
‫סוגיות כפולות והשמטחי סוגיא דלא העשין רמות שמשי במרום‬
‫משם אין ראי׳ דיישכחת דנתן אחל לעבד מחנה ע י מ שאין לרבו‬
‫ד נ א מ ר ה ) ר י ה ן ״ ר ע״‪ (3‬ונשנית ככחגה וכלשונה לע״ז מיג ע י ב (‬
‫רשות וו ע׳ )פסחים פיח ע י ג ( ועיין חיס׳)קידושין כ״נ ע ״ נ (‬
‫ואני אומר אטו תנא כי רוכלת ליתשינ וליךל ואם ‪3‬אתי להעביר‬
‫אס מיעיל בכהיג‬
‫דים ור׳ אליעזר אימר דהמריכו מזה עיש ‪,‬‬
‫במכין כל סוגיות הלפיוליס בשים תקצר היריעה‪ ,‬אולם פה אחשוב‬
‫דיהיה נחשב קנין של ע נ ד ‪ /‬עכיפ סיבת הדגר דלא עלו הנגיחים הרגה מהם • םוניא קתא רמנלא נאמרם‪,‬נ‪3‬״מ פ״ג ע י א ( ונשנית‬
‫אשר שכנו בין עשית השנטים לרגל ולעשות הפסח בימים הללו אשר‬
‫סזגיא דקציצה גאמרכ לב״מ קייב ע י נ (‬
‫)שביעות מיג ע י ב (‬
‫היה שלים נין מלכי ישרחל ליהודה ‪ ,‬עכיפ מפני אחד מטעמים‬
‫ונפנית לשבועות מ״ה ע״א ו ע י נ ( סוגיא פלגא נוקא ממונא או‬
‫הללו שנזכרו בתום׳ אצל רינינ ומן הנביאים הללו אנו יודעים‬
‫קנסא)ביק ט״י ע י א ( ונשנית )כתובות עיא ע י א ( ‪ /‬סוגיא‬
‫•דפסחשנילא עשו דאין זכר בכל כתני קודש שיעלו הנביאים‬
‫דמיטב שדהו נאמרה )גיטין מיח עיג מיט ע י א ( ונשנית ב י ק ר‬
‫לירושלים בשום פעם ‪J‬‬
‫ע י נ ז׳ ע י ח ( ‪ ,‬םוגיא דסימנים כינמות קיכ ע ״ א ( ונשנית ויז‬
‫עיג( סיציא דחיישען לשני םוירי לג־טין ך י ז עיא׳( ונשנית)גימ‬
‫יייז ע״א ו ע י נ ( ״ והמינה והםיפי־‪.‬ימצא עיר ייתר ויזמר סיניות‬
‫םיגיית כזילות אולם לאחר העיון היטב ימצא ע״פ ה י ו ו שינויים‬
‫קטנים ביניהם ‪ :‬ואכ״מ להאדיר כי*א גאחי ש י י י ^ ^ ו י ל ע ל •‬
‫י‬
‫ט י ל )לאמיר דרכי משה דף י״ל רחנתי‬
‫*‪v^C‬‬
‫‪ .‬המעיין והחכם יבין מעצמו למצוא ד נ ^ ^ מ‬
‫ליחזיי דעת הרב נעל לב שמא‪ ,‬להסיר הסתירה‬
‫;‬
‫‪%‬‬
‫‪30!1‬ר‬
‫סימן יט‬
‫ט‬
‫ח‬
‫; י ס‬
‫גי‬
‫י־אשר ראימ בדחז״ל פעם אמרו שיעורים הלכה למשה מסיני‬
‫נירה‬
‫חומם‬
‫צ ב י‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ח י י‬
‫י* ״‬
‫^^^‪********* ******••*****^*******.****,‬‬
‫־‪/jr‬‬
‫‪.‬׳יי‪.‬‬
‫‪,‬ף'‬
‫"*******§ן***‬
‫י‬
‫• י*‬