‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www. hebre wbooks. org‬‬ ‫ע״י חיים תש״ע‬ ‫‪.‬מאמר‬ ‫א מ ר י‬ ‫י׳־•'‬ ‫בינה‬ ‫חלק שני מן שרת מחריץ‪ .‬אשר אנמ מוציא היום לאור‪ ,‬כולל כקורת ערני‪0‬‬ ‫שונים> ובתוכו נבלל מענה ‪#‬ל איזה השגות מחכמי חרשים על מאסר אגרת‬ ‫בקולת‪ ,‬אשר הי צאתי לאור זה תשעה שנים‪ ,‬ונכבדות ממכר בו מעניניס שונים‬ ‫• ‪ ,‬־‪-‬‬ ‫‪g‬‬ ‫י‪ .‬׳ י • ‪ .‬־ • ‪ * • .‬י י ־ •‬ ‫‪ ( m‬נתינת טעם ופינה לחכלל אשר נתנו הז״גי אץ למדין מן האניות‪ ,‬ושמד‪ .‬יבואר בארובה‬ ‫אגדות עצמן הםיבאים בירושלמי‪,‬וגם מובא‬ ‫‪ ,‬מהשינויים בין אגדות אשר כבכלי‪ ,‬לאיתן או‬ ‫שמח בהערוחו משמית המדרשית אשר היי למראה עיני הקדמונים ונאבדו מאתנו ‪:‬‬ ‫בי( מעניני הירושלמי אשר היה לפגי הקדמונים באדיבות יותר מב‪£‬י אשר הוא אתנו היום‬ ‫וגן יבואר שמהראיות ברירות ‪ ,‬דהתלמוד ירושלמי היה כנר למראה עיני האמוראים‬ ‫^‬ ‫בעלי תלמוד בבלי ‪:‬‬ ‫ג׳> על אגדות שונית אשר מובאים בספרי הקדמונים ונאבדו מאתנו ‪ ,‬ושני אלו המאמרים ״ ‪31‬‬ ‫בבר נדפסו ממני במחברת בבח״ע החדש‪ ,‬אבן באו כאן בהינד! הוספות ותיקונים ‪:‬‬ ‫די( חקירות על בל התרגומים אשר נמצאו אצלנו היינו אונקלמ וירושלמי ויונתן על נביאים‪,‬‬ ‫ותרגום בתעים ‪ ,‬וחמש מגילות ‪ /‬ותרגום שגי ‪ ,‬ובהערות הרבה ענינים על קדמת‬ ‫התרגומים ואנח מובאים בתימוד ומדרשים ‪ :‬י‬ ‫ה׳> מאמר על רש״י תענית אס הוא באמת מאבי התעודה רש״י או רק מיייחם אליו ‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫וי(‬ ‫מאמי על כל עניני נ ת היל‪ ,‬אשר ננמא מפיור נשים ילכאר טתיתי לפי י ד ן הקיטיניט‬ ‫ישפח העחת שינות‪ ,‬ובנר נדפפ ‪ n a m‬נל*א בעלי אי־ריענט • יג^גטום אחת! יבאו‬ ‫אימי הערות על ‪0‬פנת סיפדיפ ׳ יעיר ‪ r m‬תיקיניפ על התרגזטים •‬ ‫‪,‬‬ ‫צבי הירש חיוות‬ ‫׳!יפיק ו מ ל ל ' ‪.‬‬ ‫‪p‬‬ ‫בדפוס‬ ‫*של הרמי הנגיד‪ .‬המפורסם מור•״ שאול דוב מאדהאפער‪:‬‬ ‫בשנת"‪• , '.‬י־‬ ‫לפיק‬ ‫תריט‪-‬‬ ‫•!י‬ ‫‪Jmre B i n a h .‬‬ ‫;‪1849‬‬ ‫‪Mcycrhofftr‬‬ ‫‪ZoVtiew‬‬ ‫‪bci Saul‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪ «4‬דלל‬ ‫*‪-‬״*י׳‬ ‫י זה תבע ש;ים הוצאתי לאור ‪•,‬׳‪-‬מאמר קגץ ממות אגרת בקירת ש » יכילה ‪ ,‬כמה וגרתי גלצרה ‪•,‬‬ ‫‪1‬ו‪0‬ח‪3‬ך‬ ‫על עניני הםרגומים ומדרשים‪ ,‬ומצא המאמר וזן ןעיני כל רושיו‪ ,‬עד שהחנה כמניםר הכולל מיה׳ יוס*‬ ‫« ^‬ ‫אלזרי‪ ,‬מכונה דאקטר פיישט‪ ,‬פראפעססאר נקוניוועוזיטעט לייפציג ‪ /‬התעירר להעסיק תמצי‪!,‬‬ ‫‪ j‬י‪.‬‬ ‫למרים ללשין אשכנז נעלי אויריענט * ונפשי יודעתמשד כי עמדתי לש היתה אוימל&נה שלימה‪,‬רק קונץ מסיום הערות שינות חשד לי;‬ ‫משר ?ל אספ לעצמה טינה ונכונה ‪ ,‬אולם עקיין נחסר שמה יאס וערי המאמרים זה לזה ‪ ,‬גם <א היה אז לפ‪:‬י השפרים ‪ /‬מנחלי‬ ‫המסגרים פשר קדמוני נפינה וו ‪ ,‬כמו מפר מ י נ י מ ר ג ו מ ח ללגתון עהריי גריצין זיל‪ ,‬וספר הי?ר ח ו ה ג ג ר לה־ג החנם‬ ‫המופלא מוה׳ שד״ל נ״י מארונה* אשר התעוררו נהרגה מנינים חצו ‪ ,‬וגם חצי מזכיר היום‪ ,‬מה שהנחיתי החז לשוני ‪ /‬חת‬ ‫ספר הד<שות;מהןוכם‪; :‬הצןו‪$‬צ* מוה׳ייום טז‪3‬ליפעאןגיגן׳ מנרלין ‪ ,‬אשר סיס הרחשין נהנינו‪'7‬לוג־ מעניני התרגומים‬ ‫י ^ ‪ ^ P ? , . 4‬׳ > וע!‪$.‬מ*?ן‪ 1‬ע‪11‬ל נעצם‪ .‬נציגים סלו‪ ,‬ער שלא הנית דני גדול ורנר קטן מס שיש צו יחס לעניני נקוות‬ ‫ו}אהתעיור עליו‪ ,‬ז<א יצאתי ידי חוגדהנימוס ז‪-‬רך סרן ‪ /‬נמה שלא הזכרתיו רק נרמז‪ ,‬יכבד ^לנ׳ ידידי היג החנם הכולל התנופ‬ ‫מיה׳ גחקהלהן ז*ל נמכתני‪.‬אני גוה הלשין על סה‪:‬ני_יוקשה שאלת ר׳ שמעון גרני לאגיו גהיויימ " י מי&( ־ עי הם שמימיה© ‪no‬‬ ‫שותים ‪ /‬ושיניתש חץ אנו מזכירים ? ומה שהשיג רנינו הלחש לגנו‪ ,‬גני חרם שגקשו לעקור כנוע ונגיד גית ‪pb‬־ ‪ ,‬מין ניפל למלין‬ ‫;צלו ^ ני מעולם לא יצא הסכם לי״ל צינץ נגדו ‪ ,‬להשפיל כניד ארוני ומעלתו ‪ ,‬חנן אנכי מצרי חשנ׳תילמש‪:‬ט ני פנינים‬ ‫קליסנאלגלאיכאיגוננגו‪< /‬אולם הרג הנרול השכם המפורסם כש״ת מוה׳ שלמה יהודחרספיפירט נ״י המכמה ש״י‪ ,‬הקדיש עני‬ ‫מלחמה נממנרת כרם רמר ה*ו‪ ,‬ולן לנד ינא להשיג על העלמים ‪ ,‬כיושר יאות נחוק החכמים התיזנים וספצים להרמיג שיה החכמה ו‬ ‫צחקינ חחר האמת כמטמונים ‪ ,‬רק בצב כאויג לגדי ‪ /‬ודרך קשת; לתת אותי כאיש יהיר ‪) ,‬כמתצנש נטל ת שאילו שלו ^והנה נשמו‬ ‫ה‪,‬יעים הנילגשינח‪ ,‬וכנר מחלתי לו״ג״כ ולא רציתי לשלם לו כגמולו‪",‬להוציא מפי ךנר שלא לננח־ו‪ ,‬ואחשינ גם כן כי הרנ בנ״ל לסם על‬ ‫דרכו ‪ /‬ונפרט גמה שצוגע למצג עם ישראל‪/‬נשתנו הזמנים למינה‪/,‬וכתע ניום טינה היה נעינ‪ ,‬ונא לעש נליזי^מנחמתה של ‪0‬ורה‬ ‫גמקל לועס ילח זמזל ח\'נל‪ ;0‬וגהרמיק עד קצה אחרון מכל מה שיוכל להכאינ לנ איש על צד היותר רחוק ‪ ,‬ונפרט להנשיס מנעלי‬ ‫‪6‬םגולס אשי ויה!ולאס מכל עמלם‪ ,‬רק ל רד לעמ‪:‬י'מצולית "ים התורה ולילות פנימם״יקר־ם <׳ ‪ o b i‬אהתיס נל‪ 6‬גרורים‪ .‬כלם‬ ‫מתאחרים נפיצה וו ; לשדד תלמי המנמה ולא גתסי במאמר זה לצאת מד הדג הנ״ל ומר‪.‬שום חלם מפוחד נזמנימ‪ ,‬נדנרי חידודין‬ ‫וק להצדיק איזה ענינים אשד החלטתי געחמד ס ג ר ת^ג ק ו ר מ ‪. _ ,‬ונהג השגיתןו אשר לא השגת? עליהם‪ ,‬פדמה גדעתי ני שדה‬ ‫לזנמס הגקורת ילסג היוםילמעלה געניכים עמוקים ונמנים‪ ,‬ואין ראך עתה להתעסק גרגרים מעטי התועלת‪ ,‬וכגר שמתי ללינת‬ ‫מיני להטריח עצמי‪/‬רק גע נינים'העקרים נתורס משה ודת יסידית‪ ,.‬ולא נסעיפים ‪^ :‬ואמרחי‪. .‬להציג פה ג*כ גלצרה מהית ענין‬ ‫‪.‬נקורת וקורות חכמה זו נעמני‪ ,‬אשד לא חדשה הןא נזימינו לאשר ידמו קצת״הרננים‪ ,‬רק היא סכמה חשל נתעכבו נה רניתינו נעלי‬ ‫המשגה והתלמ<מני'א^‪ ,‬למקור אחר צל דני ה©אים נמקים והי ולהאירו‪,‬ממקום חסר‪ ,‬ותוצאות החכמה הלזו רגו פארותיה על פנים‬ ‫כמו איוג נאיזה זמן היה )ג״ג ט״ו עיא וע״נ(‬ ‫שינים ‪ /‬א׳( למהיר ע) האנשים המפיסיים נאומה לאנש;מהת‪'/‬נ^ה«ן קיו‬ ‫יזוהו? נאיזה זמן היה )םדדיעילס'מיייגא'אגרמוהיה גימי ומשה ‪ ,‬וקצתם אמרו ‪3‬ן השונמית שהחיה חלישע כיס עיש ‪, .‬‬ ‫‪5.‬׳( מאיזה עם אי שגט היי ? ‪,.‬כהי אי־ג יש־אצ היה חו נכרי)ג*נ שס\ירושלמי כיה דסיעין>‪;.• .‬ונה משצ שנט זגילין או משל אשר‬ ‫ישיה ) ירושלמי' סוכה ר״פ החליל( מאןינינהואלשים'אשר צא ראו הינדאה של דניחליגמגילה נ׳ ע*א( ; גי( על מהות ?כספרים אשר‬ ‫‪ # < .‬הםמםנר״ם‪ ,‬ימו משה לחני כפר מיו^ישעואל ל״חנ שופטים וויזק^ירמיה ספר מלכים ו?ינומ‪,‬סילים על ידי עשרה זקנים כנ״נ מ״ו‬ ‫• ‪, ( p ' 9 ,‬הלל המצרי משה וישראל אמרו)פסחים ר‪,‬י״ז ע״מ( ] ‪ V i‬לישר המעיקלית אשר נראו מסגי קידש‪ ,‬כמו נקשו לגנוז ספר יחזקאל‬ ‫;<מןחוח מ״נ ע״א שנת י ״ ג ע ״ נ ( ‪ ,‬ונקשו לננ ז כפר קהלת ומשלי‪.‬גשנת ל׳ ע״נ( דשנו ודרשו להסיר הסתירות‪ ,.‬ה׳ (צלחת מהספרים‬ ‫‪].‬מתונים גשמות‪ ,‬ליחסם לאיש אמי־‪ ,‬כמו יהושע נתנ שמינה'‪?965:‬י‪? 0‬םין> מורת משה‪," ,‬פזנמעואילןוזו נחגו״‪0‬ין>!סכר יהושע ‪}.‬‬ ‫‪,‬מיידה סיים ספח סל עזרא } נ ״ נ שש שם( ‪ /‬הישע מניו של נארי כחנ כני פסיקים דרשו אל האונים והידעונים ונו׳ ולא הי׳ נהם נז|‬ ‫' ‪ 6‬פ ד ‪ ,‬יגטפלו ליש***)^קרא רגה ה״י( ‪ /‬ה׳( לגרר שמית המסיפהיס ההד זה דניאל‪) ,‬מגילה עי׳ז עיא( מצאני זה עזרא )שם שם ‪f‬‬ ‫היא‪.‬כורש היאדרייש)ר״ה ג׳ ע י א ( ‪ ,‬יי( להציע פעולת^נשימיפתהללו^^גת^גגגס םפועה‪ ,‬כמו ראוי היה עזרא שתנחן תורה על‬ ‫•]ידו\נשחנה על ידו)סנהדרין ך״א ע״נ( וכדומה הרגהזיכדאלי הח^ריידמניניס הייס ‪ 3‬ק ו ר ס״אולס איןעכקנו לניר ‪0‬פיקונ)נאל|‬ ‫\ מ נ י קודש אמר כי כנר קדמי איתני חז״^ינפ־ט נמה שניגע לפינה ה׳נידקהמרת איזה פפוקי׳מכתני קודש ממלזגרם״ולימסםלמןננים‬ ‫‪#‬ט‪5‬לנו^מ»ר&מהי^ג^‪5‬ו! ‪,,‬ןאין ‪0‬ו‪.1‬ממגג ימין ושמאצ‪,‬‬ ‫• ^ ו ג י ם ‪ ,‬ע נ י ^ ז ק ן ו ן ח י ל מצ)ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ש י ח‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪, f c‬‬ ‫} ‪:‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫׳>>‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫;‬ ‫‪w^ift^n‬‬ ‫|אכ|עםקנו נזה לגקר• אחרגל‪ -‬הפג־ ומגיר‪ .‬מתכעי המשנה״ולתלעוד וגמלייה׳נדרש ‪ '/‬ולנגד מ ג י חו״ל וע^גיםיהם והשתרלומס ;‬ ‫*ויאמר כל חכם הנזכר שמס‪ ,‬ילר^די^ת חז״ל יהלזכמים סנאים‪.‬אי‪\1‬הם‪,‬מה שדגרו הם נמקומים ןנטןרוג^להניאם למקים מחד‪ ,‬למען‬ ‫‪ p i .‬סכל מניאר ומגודר נוכח עיךנוישמלה‪/‬יהנה ניםף על סכ»י המשנה כמו התנא ר׳ יוסי אשר סינר'היי עולס‪,‬זדנרי חייל גמקומוא‬ ‫מציגו ג״כ כ*גם הדורות הנאים אחריהם לא סרו מלהשתדל להשלים סכמה הלזמכמו רנינו שררא‪,‬נאין נסגרסו על ענין קמשגה‬ ‫ן י?«ישי‪3‬ות סכמי מל‪,‬ועל וויות הגאונים ‪ ,‬רגינןי^ןןוו^עלם ‪ ? « 1‬ר ^ א ? ז והאמוראים‪ ,‬והי נמצא לפני רניסיני נעלי המוס‪;/‬״‬ ‫‪ %‬וכ*זיה ג״כ גספר כ״מ לא ידעתי^איןקו‪.‬חלק ־מפלישא)| מסה'הספל‪,‬נינם ע;מ ^ ‪ ^ ? * 1‬סדמנ״ם נהקדמהו לפ רש המשנה< _ חם‬ ‫ן ני^א יצא ירי לזוגתו לאשר ראוי לנשר הגדול נהייתו‪? ,‬מרימ^סו הרגי מוא השני \ & * ‪ m‬יאיר סיי הצ״ג‪*.‬יאח״ו לניני שמשון נספר‬ ‫ן ^ י ת ו ס ‪ ,‬וק הרג ד יושיע נסיר הליכות עילם‪ ,‬ועור איזהו גדולים‪ ,‬אחר זה חיגר הרג החכם הכולל הגאון מוה׳ אנרהס ואקיטי‬ ‫‪51‬פר יקל ממנה ייםסי! ‪, /‬י?על& לעשות גזה ייתן מס;מים אשכ‪.‬קדיןוהג ^ ‪,‬ואחגזמנו הפליא הרכס המכירכס מוהריר עוריה אן‬ ‫] ‪5‬ונוס‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫<‬ ‫‪*i4‬־'׳״•••‪•, -‬׳‪«•f.m*.‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הקרבה‬ ‫שוגים גתלעיד וחקל וגחן על המאירעופ אשר נזכרו ‪3‬תלמוד‪,‬נמה שנוכל להתאימם עםמה שלנםופד נספרי העעיסנענינים אלו‪,‬וכל ספרי‬ ‫כיווניה וסרומייםיזהתיגזצ חניא המרגלים מקורות‪ .‬קדמוני ישראל סי׳ לו למעיין‪ ,‬וספרו כבר מפיסב בישראל‪ ,‬וגדפס ג׳ פעמים נק״ק‬ ‫מנטינא וקיק במין ו*״מ היען ‪,,‬חף שאיזהו מנעי הזמן עוררו מדנים נגדו ‪ /‬גניו הי׳ למופת גישכ‪.‬מ‪ .7$‬גש בני דורו צא סרו מלדרוך‪ ,‬י‬ ‫בדרך אשר סלל היזכא הנ״צ; כמו הרג ר׳ מנחם די לונזאנו החכםר'שמאל שצם <‪.‬הגאון וגינו משה‪7‬איסרלש < הגאון ר‪/‬משה‬ ‫פרפהענצלא‪ ,‬החכם הגדול מיה׳ ישיר מקנריא‪/‬אשר כתג להקדמת ספרו נונלם חכמה כי סינר עצ עניניס אלי מיגור נפלא והוגה סכמי ־‬ ‫ספרד ותיטליא ‪' ; /‬נא־ו צהס שאר סעיפים מחכמת התורה והתלמוד וברר! דרך לעצמם ‪ i‬קצתם להגי; מלום מוות‪ ,‬אשר ינאי בתלמוד ‪.‬‬ ‫רוע*‪",‬‬ ‫יבירושלמ־ וגמדל^ם וכבר התחילו הספרדים והאיטליאניס‪ ,‬להשלים המלאכה נמו ספר הערוך לד׳‪,‬שלמה פרמון וצר׳ נפי‪ ,‬איש‬ ‫העחר!י‬ ‫ובזמן מאימל ן׳' דוד מן התפוחים נספרו צמח דוד והאחרון הכי נכבד החנם ר׳ בנימין מוספיס מסמסטודס‪ ,‬נספרו מיםין׳‬ ‫ועוררנו נישו&ל חכמים שינים נמדינית ספרד יפזירטיגאלפ־אויענז ואיטציא'וסאלצשנד וצ־פת משר תרשו זרעו וקצרו נפדה התלמוד‬ ‫לבאר עגילים גרמזילעיפיסודי חכמתהלשון‪,‬זר‪3‬ים המה החכמים המפורסמים בכל דור ודור ויא״א לפרעס‪,‬ונדור הקורס הוציא החנם‬ ‫חמ‪1‬צימגי דע ראססי מעיר פאומא נאיטליאי‪ ,‬ערוך עיפ אלפא ניתא על תונדוס גלולי החכמים אשר סיג בישראל‪ ,‬וכן נימינו יוציאו‬ ‫חכמיאיעלישואשכגז‪?,‬מוהחכסישירמגעי! והחכםשד״למפאדוגהוירידיה־נגימנלימפאליגה *]סחכסלוקסמפרעשניוג והשנם‬ ‫פירשע נעלי אייריענע והחכם נרמולי מנריסל‪ ,‬קיצורים מהרנה ספרים מגדולי ישרםל‪ ,‬ויתענג שמה עין רואי לחווה כי נכצ מ ו לא‬ ‫תלמן יש־סל מאנשי מיפת נכל פינות המדע‪ /‬וקצת חכמים נארו התולה עיפ היסודות אשר‪.‬לונחו בחכמת הנהגת המדינה כמו רגינו‬ ‫ילחק אנוננאל יווימה ‪ ..,‬והנה אין המקים לדבר פה מחכמי ישראל אשר עסקי נחנמית שינות רק לפרט החכמים אשר עסהו״בקזרוןן‬ ‫ימ‪1‬ת עולם ממימתיני‪ ,‬נמה שיש להם יחס לנאור שמות התנאים יהאעורחים מחכמי סתנמייליס ‪.. ,‬והיא החכם מהו׳ דיי גאנז נספרו‬ ‫צמס דוד; והרנ החכם נעל קורא הדורות ‪ /‬על דור הגאונים יסדרהם ‪" ,‬יהאמרון הכי נכבדגגאין עהי׳‪-‬יסיאל נסדר הדגמת משר כתג‬ ‫מיגוכ נפלא‪ ,‬על סדר תנאים ואמוראים‪ ,‬בבקיאות גדול אולם נא הסדר שמה מעורנב ומבולבל ונדפס היפ^יוכלם נלי הבנה~ )יגבר‬ ‫התחלתי לסדרו מחרש נשיר נחה זנהוספיס רנות *‪ ,‬אולם עדיין לח נגמר כצו( ‪,‬׳ נהגאון מוה׳ חיים יוסף דוד "אזוליאי‪ /‬נספר‪ .‬שש‬ ‫הגרונים ‪ ,‬ונספר ועד לתנינים ‪ 7‬דגר בארוכה הן מתולדות גחלי ישראל‪ ,‬והן ממהות החיבורים אשר הוציאן‪. ,.‬וכן דגר ןנתיכות‬ ‫ב;ריס ישנים ‪ p ,‬מחוסן אשר נגר נדפסו וספי תמי‪ ,‬והן מאיתן אש<עדיין טמונים וספונים גאוציית המלכים זהשיים ‪ ,‬וגימינז‬ ‫״‪;::‬ימי חכמי ישראל מעיינות איעלי׳ ‪ /‬גאל־ציען ‪ /‬ואשכנז‪ ,‬כל פינית חכמת הנקורת ‪ ,‬ננל‪-‬השישים יהענפןם'המסתעפים ‪ ,‬ולא הניחו‬ ‫דני קטן וגדול‪ ,‬משר לח הכניסו תחת כור הנחינה‪ ,‬זנאי נמשפט על כל לעלם‪ ,‬מהם עצ תיי התנאים'ו״פעולזתיהס‪ ,‬כמי הוניר׳ משה‬ ‫קונן מתינין נםפוי גן ייחאי ותולדות רניני הקמש ‪ /‬הרנ הגדיל החנם המפורסם מוס׳ שי״ר נ'‪,‬י‪ .‬נתולדנת הגאונים רבינו סעדי׳‬ ‫ונינו האי‪ .‬רנינו גיסים רנינו חננאל ] ונפיע ותולדות רנינו נתן נעל העייו ותולדות ר׳ אליעזר הקאליר‪ ,‬ונשאר מאמריו המפוזרים‬ ‫נכ״ח וננכהיע‪ ,‬והקר ‪ I‬המשפע בארונה על מיזגייס שינים ‪',‬ועל סכרים יפנים* החנם הגדול מהייןל צוק מברלין נספרו הדרשות‪,‬‬ ‫‪.‬נתנ דגויס יקרים געניני החרנימים והמדרשות והפס‪:‬קסות ועל כל ספרי אנדה נסדר נאות‪7‬החל*הגדול מהר״ע יאיסט היציא"‪.‬לאוד‬ ‫יספרו י קירית עם ישראל מזמן חשמונאים עד זמנו י‪ ,‬עניניס נפל ‪f‬ים ‪ ,‬מגצה צפונית ונעלע ת ניםדכ לא*‪ -/‬על‪,‬מצב עפ ישואליבנל‬ ‫מקומית מושביתיהש•'‪ ,‬מ‪:‬ר שנים ועשרים מאה שנה‪ ,.‬ונפרט נחלק םעישי ימספרו'ליגר'ממצג‪,‬עם ישראל נאשכטוצרפת נמדימעייון‬ ‫גמאה רניעית ‪1‬חעיש?ת לאלף החמישי מגינים נכוחים ‪7‬אשר אי‪.‬ן ללו ע״‪ 1‬שוס'מקור נאמן'בספרי לשראל^גסשמ הקצר מנרייאנס העולם‬ ‫יעד זמנו‪,‬דיבר ג ם ‪ ,‬כ ן ח י ת ‪ /‬י ‪ , ,‬קרב החכםישדילבמאמריו על וזנמ? כלשין ‪ /‬״‪.-‬ובספרו הייקר ‪£‬יה‪'3‬נרעל הסכגועים ובמכתביו‬ ‫המפוזרים ‪3‬מח נרה ציון יננכה״ע י‪ ,‬המנםהמצל'יש״ר‪3 .‬אגיזתיי‪,‬ו‪3‬מ‪3‬ירי‪30‬מאמרי)‪&.‬ופתרים'‪ .,‬כחכם הכולל‪ .‬מהריי אלזרי ‪y‬מנינה‬ ‫כירשט גמאמרמ על מד^ הגאונים ץעצ חיגיכי רגינו סעדי׳ גאין‪,‬וגפרע כפרו הגדיל קאנהארדאנן על חכמת כלשון ומכתגייהרגים‬ ‫על התלמים ועל מצנ‪.‬ה‪:‬הידיס נארצית שונית‪ ,‬ונפרט עלימצגם גחרזהצני ‪ /‬ושאר אוצת מזיח ומערג‪,‬וכן שארהעלים היוצאים עירן‬ ‫י כגוע גשנוע‪/‬יכימועליהיהודים‪ ,‬ועלי אננאלען _ אשר כפו תמואיזהי שנים ‪ .‬דגרו ממצב היכולים גתקוע‪1‬תפזורהמ בארוכה‬ ‫‪01‬םף עצ השיגור‪ .‬ישןינזשן מכינה כפתור ופרח מהדג ל<יצח‪£‬הפרחי אשרי הי׳ תפלת יאלף סששי‪ ,‬ודנרגטפרו על גבולות ארז ישלא‪3‬מק ‪ K‬׳ ‪o u t‬‬ ‫שראה בעמיו ‪/‬יסברו‪ :‬נזמניצי על כל המקימיס הנזכרות נכסנ׳י^ןדש‪ .‬ובדברי חזיל בכלל‪ ,‬ועל מקימות ארן ישכפל גפדט‪ ,.‬הסנמי‪^.‬‬ ‫נעל עחקריאר! וגלגל‪ .‬אדן קדימים‪ ,‬יעצכלחלהי אזיא ואפריקא הנזכסינעל שנילי עולם'‪ . ,‬ובזמנינו עיבר הרג מוס‪/‬יוםףישוגאוץ‬ ‫‪ .‬מירושלים' תיג״נ ם‪£‬ר אחר‪ .‬מכיצה תנואית הארן ני‪ :‬על עניניש אלו‪ ,‬וכל אלו גתיצלת אשרינמשך מהים‪ ,‬לס»מ המהרא גהינשנה ושני‬ ‫י התלמודים‪? ,‬מה חיגורים טונים ‪ v‬וכן חגרו בזמנינו גיאוריס על לתגי‪ .‬קודש גדרך הגקורת הרג מוהר״ש חגר*‪.‬ק ^עניגסגערצ מכינה‬ ‫הכתנ והקבלה‪ ,‬והרג ממאגדינורנ׳ ‪»1‬ל העתקת השנעיסיהרנ הגדיל החכם הכולל מוה‪/‬זכריהפריאנקעו הרג מדרעזין ‪ /‬יעל הרגה‬ ‫פרשיות ננניאים ינתיגים״מצינו מפוזר געלי צעתיאנמקומות שינים ענינים' יקרים‪,‬יעל איזהו פרשיות גתהלים ועל איזהו כביאות ישעי'‬ ‫נהנ הונ האנס הגדול המניח מיה׳ נחמן הכהן נ‪:‬״ח חיד וח״ה‪,‬דנרים נחמדים‪/‬ינפרט נספרו מורס נגונים המ‪1‬ש ‪ j‬׳ עדיידמתיגים _׳‬ ‫עיני ראי איזהו מאמרים על אנחת «למיר ‪ ,‬ועל דרכי התלמיד יעל כסות קדומות‪ ,‬ועל מצב עס ישראל צמיחתם עול־יתס יריד<ז‪6‬‬ ‫הז גנית ראשיז יהן גנית שני‪ ,‬מנינים נפלאים ‪ ,‬יעיד רבי כמי רגו היום בארצית איטליא אשכנז גאלליצימ! יליעא יהאללאנד חכמים‬ ‫גדולים ומשכילים שינים ‪ ,‬המושלמים נמיעיס‪ ,‬המשתדלים לנאר כל סתום בקורת עם ישראל‪ ,‬וכל חתום בתלמיד ומדרשים ע״י סיוע י‬ ‫מתה שידעו קורות הלאומים ומנהגיה«»»י‪ ,‬ךורם ר נםזממאצים ל‪15‬םש ספריימימי*&*אל•מדורית הראשונים אשר נמצאו באוצרות ־‬ ‫המלנים^וכנר נדפסו היוםספ־י קדמיניםשוניסמועיליסועוגים‪/‬ימהדנה ספרים הודיעו זמנם טנעס *מהותם ושסמחנרם ע״ר הנקורת‬ ‫‪< .‬נ״כ דגרו היום נרונ ענין ממטנע התפלות ומנוסיזאות השונות ‪ ,‬ומן הפיוטים ומחבריהם יזמן חייהם ‪ ,‬ומהשינויים בין הספרדים‬ ‫והמיטליאניס והאשכנים‪ ,‬וזה ערך שלשים שנה אשד התחילו איזהו סנמים מגני עמנו לאשר ג ד ע זה ‪ /‬ויסד החכם מהרייל צונן מחגרת‬ ‫‪f‬‬ ‫‪y‬‬ ‫(‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עתי‬ ‫הקדמה‬ ‫עתי‪,‬מכונה הכמת דס יהודית‪,‬בסיוע ממיסשוניס‪,‬וקמן לא כניר הצליחו ועפו כריגמינדיםייועיליםוןצחם‪,‬נלגןן ענרי וסממנים נצשין‬ ‫<*כמ ‪ .‬אף כי קטן יעקב ודל ואין תומכים ידי החכמים למען יוציאו פרי עששונותיהס לאור ‪ ,‬ננל זאת לא יניחו ולא ישיזועו‬ ‫החכמים‪ ,‬לנצע עטרתם אן> ‪3‬מקום חסרון נים‪ ,‬כי אהנת •חכמה והאומה והאמת יקר לעינינו מכל החמודות _ והמעריך בהשקפה‬ ‫סודרת פעילות והשתדלות סכמי דור הקודם‪ ,‬בספרי היזאםפים ונמחנרת השולמית ‪ /‬נגד התאמצות מכמי וענינו"‪ ,‬יגין וישכיל כי אם‬ ‫אמנם נידיעדת לשון הקידק ו נ ע ק מליצה ושיר יש לסם משפט הקרימה ‪ /‬אולם נמה שנוגע לידיעות קורות האומה וחכמת כדת ‪,‬‬ ‫כחגנים נחשגו נגדנו‪,‬מפינה זו מוכמדם אנו להחליט‪ ,‬אם יאמרו לך אין תורה בישראל כבמה שנוגע להלנה ולמעשה ולפלפול( תאמין‬ ‫אין חכמת קורות הדש והאומה בישראל אל האמין‪ ,‬ומזה כצד ראוי לומר עליהם < כוונתם ומכירתם רצויה ומסיבית _ ורק זה שנה מחמת‬ ‫התרגשות העתים ושינוי נסדר כמ»פלה‪,‬וע'י המרידות אשר נתהוו ורוב חלק אירופא‪,‬שנתה כל חכמה ומדע מנעלי הסגולה‪ ,‬אולם ר ק‬ ‫לשעה‪ •/‬ונדי נשים מגטנו כי לא יארכו הימים ותשיג חכמת ישראל לאיתנה ‪ .‬ועור לא אלמן ישראל מגדילי הדור וחכמים מופלגים‬ ‫אשר מתעסקים מורה ‪ /‬ואנו רואים ושומעים כי גמדינום ליטא ורייססע;‪ ,‬רגים המה הגדולים והמופלגים גתורה וגחכעה ‪,‬‬ ‫המחברים ספרים י ק ד הערך‪ ,‬בביאור המדרשית והפסיקתות והתרגומים ומאמרי חז׳ל‪ ,‬לא על דרך הפלפול הנהוג מזמן ישן נושן ‪,‬‬ ‫רק בדרך האמת אשר הי׳ מאז חביב לרבותינו הגאונים סנמי אשכנז צרפת ספרר בזמן קודס‪ :‬וגם מנכי שמתי מאז המערה לנוכח עיני‬ ‫בסיגורי אשר הוצאתי לאור עד נ ס ‪ ,‬כמו בספרי מ ו ר ת נביאים וספרי ע ט ר ת צבי ובספרי מביא התלמוד ‪ /‬ונפרט בחיבורי על‬ ‫מלמוד נגלי הנספח להשיס דפים וויען‪ ,‬לא הרחקתי פצמי לפרש המאמרים ‪:‬לא עצ דעת א־הדס‪,‬רק טרחתי להשוות מאמרי הבבלי עס‬ ‫מאמרים כיוצא גזה בירושלמי והמדרשות‪,‬והחרצתי המשפס נאוה נוסח יא‪,‬ית משפט הקדימהנזלמשל חציג לך איזהו מהןצדוגמא להראות‬ ‫סיך עיי הבקירת יצאו הדגוים מנורריס נע׳ סנהדרין צ״ג ע״ג( גר כוזיגא מלך תרתין שנין ופלגא פ־ב״י מ מ ל כ י הורדוס‪ ,‬ואדגדי‬ ‫הירושלמי פיר דפענית' ומדרש קינות וכן ע״פ קורות העתים ידענו דגר ניזינא הי׳ גחורגן ניתר אחד מורגן ירושלים נ״ג שנה‪3,‬זמן‬ ‫י״ע‪,‬יהי׳ מורד ברומיים בזמן הדריאנוס‪,‬ועלכי הורדוס כגר ספו תמו עוד קודסגזמן החוונן‪,‬וע׳גלקמן ציד ע״נ(מלכית ראשון שנעים‬ ‫מה מלכות שניה נ״ג שגה ומלכות ק נוזיגא ג׳ שנים וממצה ‪ /‬וע׳ רש״י שם גשם סדר עולם‪ ,‬וע׳ ג״נ ירושלמי פ״א דמעשר ‪ :‬נ י מטנ!‬ ‫שמרד מון ‪3‬ן נתיגא אין מסלליןעליה‪ ,‬וע׳ רש״י)גיק ציז ע י ג ( דיה מעות כווניות ״ וע׳ סום׳כעיז נ״‪ 3‬ע״נ( ד״ה דערי הדריינא‬ ‫דרית פי׳ נדרך רחויז אולם איך שייך לפסול דיניי הדריינא דהרי אחר חורגן הי‪/‬ולא סי‪/‬עעית קודש בירושלים דכגר כסהו הילרגנות‪,‬‬ ‫ואולם האמת דרבותא קמיל אע״ג דדינרי הדריינא טדונא שיפא היינו שנשין צורתן‪ ,‬ואינו ניכר ויוכל לטעות על מעיס ירושלים‪ ,‬אגל‬ ‫אם לא הי׳ גשין צורתו בודאי ליכא לטעות דהרי מעות אלו מזמן מאוחר כס‪ ,‬וע׳ סוס׳ נסנהדרין ס׳ עיג( ך״ה מרקזליס דפי׳ היינו‬ ‫סילוף הקילוס והשגת‪ ,‬ואנסנו ידענו דמערקור הוא אלוה של היווכים וכל הדרכים והרחינות היו מקודשים אליו>*סי׳ המנהג כל אמד‬ ‫נותן אננים לגל המקודש לו * געיז ט״ז ע״ג( דימום פטור אתה פרש״י היסה שם יראתו ונשבע נה‪ ,‬היינו אלילה ‪ /‬מהעמים אשר‬ ‫ממונה אצל היוונים על המשפט ור״א נתפס למקום המשפע ובשביל שפמר נאמן עלי הדיין‪ ,‬לכן נשבע לו גאלילה שהוא פעור‪ :‬נגיטין‬ ‫ניד ע״א( אנא סיקרא ריש גריינא‪ ,‬והנה במדרש קיכית שמו גרגטיס‪ ,‬ואלס האללס יורה דרכו‪ ,‬כי ריש נריולא הוא העתקה לק אנא‬ ‫סיקרא ‪ /‬כי אבא הוא ראש ‪ /‬וסיהראיהוא ‪3‬לש‪,‬ין יון רוצח והיינו ראש הרוצחים ‪ :‬וע׳ ירושלמי רפ״ק דנדכימ שלשה כוכבים ודאי לילה‬ ‫איר יומי גר בון» ובלבד דיחלזמון תלהא כוכנין גר מן הדא נ ו כ ג ת א ‪ /‬ועיק ר״ן ספ״נ דשבת דהנ א םגירסא משונה ‪ ,‬אולם‬ ‫וע׳ ג״נ בתולדות רבינו םננאל‪ ,‬ואמר בירושלמי דשלשס‬ ‫האמת יורה דרנו‪ ,‬מלשון סורי ממכה מכנ נוגס גשם נוכבתא ‪,‬‬ ‫כוננים אלו צריך להיות נראים חוץ מן כוכב נוגה ‪ /‬כי לומ זה מרוב זהרו ותפארתו נראם ג״נ ביו©‪ ,‬ועיק לקמן בירושלמי שם גיכ ‪,‬‬ ‫מאמר ר יוסי גר נח הדא איילתא דשהר מאן דאמד כומת* היא טעיא זמנין דהיא מקדמא וזמנין דסיא מאתרא ‪ ,‬כיניננניגה‬ ‫המזהיר בערב‪ ,‬הוא ג״נ כונני השאר‪ ,‬ואמר ר׳ יוסי ברבין‪•,‬דאילת השחר אינו כוכגתא נהיינו גיגה( רק פעם דאילת נראה קידס‬ ‫לכוכב נוגס ופעם נראה מאוחר״ ו מ מ השחר נקרא אצל המונים א ו י ל ו י ר א ‪ ,‬והיה לו צלמים ומונחית נאלצות היוונים ‪ ,‬זצ״נ‬ ‫חס נדונת הירושלמי בדלית פ״ג סון היא‪ ,‬מסו מיענול קומי אהוורי צלמא ‪ /‬נהיינו אס מוסר לעגיר לפני צלם של אלילה אוימירא( ‪/‬‬ ‫איל מה אס פליג לי׳איקמאלא עגור קועוי וסעי עינייגיהשינ מה מוד אתה סולק לללם געה שאתה עו‪3‬ר לפניו‪ ,‬רק מני עיניו ‪ ,‬היינו‬ ‫ביסא סזסם מיניו ולא יסתכל גו‪,‬משום דאסור להסתכל נעיז כשגת קמ״ט עיג( ורמג״ם פ״ג מה׳ מיז ‪ /‬והרג נעל יפה מדאה לא יצא‬ ‫י ד י חובתו בזה ״ ובזה אשים קנצי למלין‪ ,‬ואמשונ למשפט ני סכמי המר ינינו וישכילו לי הרנה טרחתי ויגעתי‪ ,‬בעקום שאעי חרש‬ ‫להנאתי‪ ,‬אחר כי אין לי שום תועלת מזה‪ ,‬רק סק מגנון מהוצאות הדפוס המרובים‪ ,‬אכן זה סלקי מכל עמלי לפרסם סכרי‪ .‬בעולם ׳‪,‬‬ ‫יאם רק איזה מופלגים נאורה ומשכילים במדע ‪ ,‬ישמחו על מחגרמי אזי נבר יש שכר לפעולתי‪ ,‬ני אין עיכי ולבי גמר היסוס הזה‪ ,‬רק‬ ‫להשלים סכמת הדת בכל הענפים המסתעפים‪ ,‬ואם הצלחתי במלאכתי או לא *שפעו םענינים ;‬ ‫‪ .‬נ״דםכותגמסד׳ ה׳ ניסןתר״טפהזאלקווא • י ‪... . ' V .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫צבי הירש חיות‬ ‫שאלות ותגובות סמן א‬ ‫נ‬ ‫בשו״ת הרשביא סי׳ פ*ה שב׳ מדדל שאלת אם בהן‬ ‫י סימן א‬ ‫‪,‬פנוי מיתר או אפור לישא בפיו תשובה דבר ?ת ל *‬ ‫־שלוס^ך ידידי בני היקר השלם המיפלג חריף ושעון שמעתי ואודי ם ד ר ש א ג ד ח ־‪ m‬א ‪ ,‬אבל לפ*‬ ‫־מיה׳ הייים חיותגיי;‬ ‫גמרא שלנו א י ג ו ב ן ‪ ,‬שלא ג־זנדק כשום מקים‬ ‫ע״ב‪,‬וא״בלפ*ז חורתלנידבינוהרשביא׳עיין חדש‬ ‫* ח ף ת ך בא אלי זשמח לב־י כי תשתדל להעמיק שלא בהחלטת הרב כנתיגימיבא ביר מלאכי סי׳ ע ״ ב ‪. ,‬‬ ‫בדברי חדל ובשיחת ם ואשר שמת‬ ‫י י‬ ‫דלרעתו אם אין הלבות קבועות בתלמוד מתנגדות‬ ‫מגמתך בי בענק נכבד ותורף םבתבךבא בזת״ל יהי׳ להלבית היוצאים מדברי אגרת‪ ,‬אזי למדין םן אגדית‬ ‫‪:‬אאםו״ר נרצה למבוקשי לבאר לי הסיבה ‪ /‬למה ג״ב‪ ,‬אולם מלשין חרשביא מוכח * אף ודבי דלא‬ ‫שהחליטי תזיל בירושלמי פ*ב דפ׳יאח יפפ״ק דחניגח‪ , ,‬גחבאר כתלמורלהיפך בב״יז אין למדין מאגדה ‪ ,‬אכן‬ ‫•דאין למדין סן האגדית ‪ /‬ולכאורה הדבר תמיה ‪ /‬ביק ירידי בני לאצד<‪£‬תבזהבמשפטך‪ ,‬דהרשב״אכ׳ רק‬ ‫דהתלמור מקיבל אצלנו בבל פרטיו * ובופין את בי ל א ש מ ע מאגדה •זי ‪ #‬ואולי אס היה נודע לו‬ ‫בל ישראל להתנהג אחריו‪ /.‬בס״ש רבינו הרמב״ס הם קור‪ ,‬אפשר שהי׳ ג ״ב סומך עליה למעשה ‪ ,‬זע׳‬ ‫בהקדמתו לספר משנה תורה ‪ ,‬א״ב מדועגעעה ‪1‬״ב תים׳ גברבזת ם״ח ע״א( ד״חילית הל כתא ‪ /‬שב׳‬ ‫פירור בין הדבקים לאמיר את הלבות קבועות אשר באמצע הריבוד וזי״ל ומיהו תימא דבבראשית רבה פ׳‬ ‫למדו א תנו חדל ‪ ,‬חייבים אנחנו לקבל מהםילנהיג צ״א על הך דד׳ •הושיע בן לוי דזדא דת׳שא לברבת‬ ‫אחריהם ‪ ,‬יהריניסאשרייצאיסעבעים גק האגרות ה מ ק ‪ ,‬אבללתפלה לא ‪ ,‬ואימדר״ת ד א ‪ p‬ה ל ב ח‬ ‫ומדריכת לא נהבל ‪ 1‬והרי שניהם ממקור נאמן אחד ב ן ל פ י ש ח ו ל ק ע ל ג מ ד א ש ל ג ו ע״ש הרי‬ ‫•יצ>מ‪ ,‬ובמחנשתנו אלו מאלי * אמת בי כ מ ד דול‪,‬אבאיפןזהמפנישהולקעלתלסורגז ‪ ,‬מפ׳זאין‬ ‫אאמי״ף האריך בפינה זי ‪ ,‬בטפרו היקר דרבי ה ראה הלבה במדרש ‪ /‬ובן מיבח ג״ב מדברי הד׳׳ן מדדים‬ ‫ח״ב* אבן עדיי! אני תאבים וחפצים לשמוע דעתך ‪o‬׳׳ ע ״ ‪ n , 0‬ל אע׳ ג דאמר ״שמואל גהדא מביפא‬ ‫בסברה י יטרח ב ט ע ם ח ד ב ר וידעתי בי לא •בצר מתברך לא דהיג ין מימרא ראיכירא ‪ ,‬דהוינהיגי׳ן בה‬ ‫ממך להעמ״ק בעניגיים אלו‪ ,‬להעלית פנינים‪ ,‬בכלל ה ל ב ה ל מ ע ש ה מ ש ו ם י מ י מ ד א ד א נ ד ת א‬ ‫זח שהטביעו חז ‪ S‬ל פ ד פיםד * בי לא רבד• הדל ע ש ‪ ,‬רירי מיכה דעת הד״ןג ׳כ היבי דאין דבי‪ *-‬אגר׳‬ ‫בעקרים אלו עייר המקרה‪ ,‬דק בלי ספק ירמ לעימס מתנגד למאסר הלבה < &זי דברי אגדהג״ב מוכשר*׳‬ ‫במחית האכדית יעייז חשבי למשפט להניח בלל זה‪ ,‬להוציא מהם הלבה למעשה ‪ ,‬ואולם מלשון מדרש‬ ‫ואנבי תאב לבקש חירה ממך'בפינה זי עב״ל‪:‬‬ ‫רבה וידא פרשה צ < ‪,‬ה •לרב כעי קומי ר׳ חייא רבה‪,‬‬ ‫מנין לשח טד• שהיא בועד המטלטל ‪ /‬מן הבא דבתיב‬ ‫‪ ? r Q V J f t l‬היה לא נעלם מעיניך כיי בפפרי וקח את רמאבלת לשחוט ‪ ,‬א׳ ל א• מ ץ א ו ל פ ן‬ ‫זאימןאגדח א מ ד‬ ‫דרבי הוראה ‪ ,‬באתי במשפט על בל אבד לך ‪ /‬לית היא דהר בי׳‬ ‫נעלם בעניניס אלו ‪ ,‬והראיתי כי כל הראשונים ל ך ה ו א ה ז ד ב׳י׳ע׳׳ש ‪ ,‬הר* מיכח החלטת‬ ‫והאחרונים עשו בלל זה של הירושלמי ליחד באמן ךעןרדש ‪ ,‬ד^נהי דרושים שנאמרו בדרך אגדה לאו‬ ‫בדרבי היראה» שאין להיציא דינים והלבית להתנהג ‪.‬בדיקא באמרי יעילים לחזיר פחם ‪ /‬א׳ ב ע׳׳ב דאין‬ ‫‪.,‬ק במעשה‪,‬מדברי מדרש יאגדה ‪ .‬ירם?תי שמה לבנות יסיר על למידים אלו‪ ,‬להוציא מחם מה שניגע‬ ‫ועע׳׳ב מ׳׳ש הרמב״מ בסץ*‬ ‫• לעיין כדברי הרשנ״ס כב״ב יךל ע״ב( < תיס׳ ישנים להלבה ולמעלה ‪,‬‬ ‫פ ק דהורי ת ‪ /‬מהרא״י בפםקיי סי׳ קיח‪ ,‬שי*ת דרב״ז הקדמתולםירה נביביס שב׳ בזה״ל ובבר אמרו ח?״ל‬ ‫ח״ב סי׳ תרמא ‪ ,‬שי״ת תשב״ץ ודא פי׳ נ יפי׳ ג״א‪ ,‬א י ן מכן ש י ן ב אג ד ה‪ ,‬וע ג ׳ב תשומתהרשב״א‬ ‫שוית מנחם עזרי׳ פ*׳ ל״ו‪ ,‬שי׳ית הבס צבי סי׳ מ״ט < פי׳ ג׳ שב׳ ובבר אמרו א י ן מ ש י ב י ם ב א ג ד ד!‬ ‫שו״ת חות יאיר פי׳ רביד ‪ ,‬שו״ת בגפת יחזקאל ס*׳ וביינות הרמבים והרשב׳ א ע׳יד המדרש פ׳ ףרא דאסר‬ ‫כ״ר‪ ,‬שו״ת ש מ ת יעקב פי׳קמיט‪,‬שוית נודע כיהויא אס מןהאגד׳ימל לחזור בו‪ ,‬פשיטא דלאגאמר רק דרך‬ ‫מהדירא בתרא היו״ד סי׳ קסיא ‪ ,‬ובן בעל תיפ ידט דר• ש ואפפבתא‪ /‬ועי ג״ב אבן עזרא פ׳ שמית על קרא‬ ‫פ״ה דברנית משנה ז׳ ‪ ,‬בעל מכן אברהם אי״ח פי׳‬ ‫גגר מ״ש הז*ל שבע שמית‬ ‫בי מן המים משיתיהו‬ ‫קביח פ״ק ב״ח‪ ,‬ובן בכפרי הבללים ‪ ,‬ספר יד מלאכי הי׳ לו ליתרו ב׳ יבבד אמרו ח נ א ז נ י ם אין מקשים‬ ‫ד ״א פי׳יע״ב‪ ,‬ספר פחד יצחק ערך אין למדין האגדי‪ /‬כאגרה בלי ספק מעתו על דברי וביני גםים גאין ‪/‬‬ ‫בל אלי הניחי דברי הירושלמי ל־פיד מיפה ואגבי חזון מובא ב כותב לעין יעקב ברמת פ׳ הריאה בחך מד!‬ ‫הרביתי בכפרי שם ליישב הםתירות אשר נופלים בזתי מההיהקב׳׳ה מיריד שתי דמעות ליס הגדזל‪ ,‬שכתב‬ ‫בבל פפרי הפיפקים ‪ /‬המעיין ידרשנו סשםיאין רציני הא* מלתא אגיתא היא ‪ ,‬ובה יככל דדמי לי׳ אמרו‬ ‫להכפיל הדברים ‪ ,‬אבן יען אשר דפקת על דלתיתי דבגן אין פימבין על דברי אגדה ע״ש ‪ ,‬ובבר כאיתי‬ ‫ועיררח איתי לעיין עוד הפעם בענינים אלו‪ ,‬דנני בא בפפרי מבוא‪ .‬התלמיד‪ ,‬דרק בא‪ :‬תת אלו אשר גראים‬ ‫למלאות חפצך ורצונך ‪ ,‬והבאת אתה מח שצצאת י בתהלת החשק* ח ‪ ,‬שסיתריס יסודי האמינה ‪ ,‬כמו‬ ‫שנאר‬ ‫בית‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫שאלות ותשובות הימן א‬ ‫?מבאי רבינו נסים שם‪ ,‬דלית כפק דאין לפני חקב׳׳ח‬ ‫לא שחי? ולא בבי ‪ /‬ולא אנח׳ ולא רמעית‪,‬ירבנז דהבא‬ ‫לאי על פשטא אסרוהו אלא בתורת משל ודמיון ‪ /‬בי‬ ‫־ היבי דדכרח תורה בלשון בני ארם‪ ,‬כמי הגה עין ה׳‪,‬‬ ‫־הנחייר ח׳‪,‬ויחר אף ח׳; עלה עשן באפי • יע״ב דרך‬ ‫משל ‪ ,‬אף הבין אתיין דברי אגדה עב״ל רבעו נכים‬ ‫שם ״‪.‬‬ ‫שמע נא בני ואחוה לך מח שהצליח ה׳‬ ‫דרבי ‪ ,‬אחר היגיעה והחיפוש מצאתי‬ ‫סיבת הדברים‪ ,‬מדוע אין בידינו ללמוד הלב׳ למעש׳‬ ‫•אגד‪/‬יחליל׳וחס לא מ^ר שזלזלו בכבוד האגדות ‪ /‬רק‬ ‫מםיב׳אחרת‪,‬אבןמקיד׳אחשיב למשפט לבאר לךאיזהו‬ ‫כללים בתלמוד‪ ,‬חתיס׳)בריתות ייר עיא( ד״ח אלא‬ ‫י דרפרם בדותא‪ ,‬התעוררו להקשית מריע כיומא םיו‬ ‫עיב( איתא ג״ב ל ^ ש ג י א ‪ ,‬ולא דחי בשים שם‬ ‫הבשרי בבך שאני ‪ /‬ו‪£‬״ש הבא בבריתות דרחו חשים‬ ‫להך דרפרם‪ ,‬וכי משים הרגילות הוא דברי תורה עניי׳‬ ‫כמקים זח • ועשירים כמקים אחר עכ״ל ‪ ,‬והגאון‬ ‫•הריי ברלין ציין שם על הגליין‪ ,‬דהתיס׳ רמזי על • ח‬ ‫דאםרו בירושלמי פ״ג דר״ח ‪ /‬תגי בשם ד׳ גחמי׳ ‪ /‬מאי‬ ‫דבתיב היתח כאניות היתר ‪ ,‬פםרהק תביא לחמה ‪,‬‬ ‫דברי תורה עניים כמקים זה ועשירים כמקים אחד‬ ‫*( יע ספר כריתות סיף מרח ט*ו שתביא גיב דברי ר׳‬ ‫נחמיה אלי‪ ,‬בהעלמת הםקיר כ• דברי ר׳ נחמיר! אלו‬ ‫מקימב בירושלמי ריה ‪ ,.‬רק מדרך ה מ ק ר א לבד‬ ‫‪..‬מיבר באשר גראה שם‪ ,‬דלענין מצות התורה מדבר׳‬ ‫בבל זאת השתמשו החים׳ בריתות בדברי הירושלמי‬ ‫‪:‬אלו ‪ ,‬רק לסגנון הלשין לבד ‪ ,‬במושמצינובב״ם‬ ‫הרבה‬ ‫לציין ענינים‬ ‫כתלמיד‬ ‫חז״ל‬ ‫‪.‬דרך‬ ‫בסגנון לשק המקרא ‪ (* ,‬אבל הכלל אשר נתנו בעלי‬ ‫התום׳ באן נבון מצד עצמו ‪ ,‬דהרי ידוע דהרבת‬ ‫פיגיית בתלמוד‪ ,‬שינית ימת חלפ ית זח מזח ‪ ,‬ובבד‬ ‫הזכרתי קצת מזה בספרי מביא דתלמיד ‪ ,‬יבכר‬ ‫התעירריהתים עיז‪ ,‬ע׳ תיס )מנחיתנ״ה ע״ב( דיה‬ ‫‪.‬ואיבא ראםרו שהביאי ריב חסיגיית בש״ם אשר‬ ‫מתחלפות זה מזה‪ ,‬ועיין עיר חיס׳ נהמירה י״א ע*ב‬ ‫יות פ׳ גדה ך״ג ע״ב ותום׳ גדה ליד ע״א(‪ ,‬ויש להוסיף‬ ‫‪:‬פה עוד )גדרים ליהע״ב( בעי ה‪$‬ים אם כדגים‬ ‫‪ .‬שלוח• דירן או שלוחי דרחמנא גיגהי‪ ,‬ואולם נקיתשין‬ ‫‪ .‬כיג ע״ב> פשיט לי׳ להש״ם דשלוחי רחמנא גינהו‬ ‫\"אולם‬ ‫הגיח( זיל הירושלמי ונוהים כהא דממו ר׳ שמעון נר יצחק ‪ ,‬וידנר ד׳ אל משה ואל אהרן ויצום אל גני יבר‪6‬ל‪ ,‬על מה ציוס על‬ ‫שילוח מגדים ‪ ,‬ופםימ נהא דמיו אילא לא נענשו גני ישראל שלא על שילוח ענדיס ‪ ,‬דנתיג מקץ שגע שנים ת‪:‬ל‪0‬ו חיש את‬ ‫אחיו העגרי וגו׳< חני ר׳ נחמי׳ ממרחק תגיא לחמה‪ ,‬דית עניים גמוץמם יעשיריכ נמהיס אחר ‪ ,‬ונ׳ הרג הרנן עדה דהכיינה‬ ‫ניזן דנתינ נקרא דירמי׳ ‪ ,‬נה אמר ד׳ חלסי ישראל אנכי נרםי גרית את אגומינם גיוס היציאי א י ח ס מ א ר ן מ צ ר י ם מנית‬ ‫עגדים‪ ,‬לאמור מקן פגע ‪5‬ני‪ 0‬סנלרו סת ‪0‬סי׳ העניי ‪ /‬והיכן מציגו נריהת נרית צהיות ישרםל גמצוים ‪ /‬וגם חיזהו מצית ניטיו‬ ‫'ישראצ גמצרים ‪ /‬וצריו לכנים ממרחק לחמה ‪ ,‬והיינו דנמיג ויצום על גני ישראל שצוה חוסם על שלוח עגוים‪ ,‬ופי לחו ויצום על גני‬ ‫ישראל ‪ /‬לא היינו יודעין ני נצטוו ישראל גמצרים על שלוח ענדים‪ ,‬ואי נתינ מקן שנע שנים וגו׳ לא כיינו משוושים ‪ ,‬וינוס על‬ ‫שלוח ענדים ‪ /‬וגח פסוק זה ולימד עיו ענ״ל ‪ /‬והנה הומגים גמורה ננונים פ׳ נ״ג לשלישי גגיאור הקרא דיומי׳ ני לא דנדהי ולא‬ ‫צויתי אס גניי גיוס כוציחס ממצרים על דגר עולה וזנח‪ ,‬נ׳ גזה״ל ולי גפיריש זה הפסוה פניס אמרים ‪ ,‬והיא שננו כהגפר ננהיג‬ ‫וגקנלס‪,‬ני •סחלת מציה הנצטוינו לאכי׳ דגריעולה וזגח ‪ ,‬וא*צ שחג־ריח שנלך גפםס מצרים‪,‬נ׳ הוא הי׳לסיגה מניסוס ‪ ,‬ועוד‬ ‫שהמצוה היסה ‪ 3‬ם ר ז מ צ ר י ס ‪ ,‬ופמצוס הרמוז עליה‪ ,‬היא מה שנצטוען א ח ר יציאת מצרים ‪ ,‬ולזה כותנה נזה הפס ק ‪ ,‬ואמר‬ ‫ג י ו ס ה ו צ י א ו מ ו ס ס מ מ צ ר י ם ‪ ,‬ני מחלס צווי הגא אלינו סחר יציאה מצרים הים חה שגצטוינו נמרה עניל ‪ ,‬הנה‬ ‫לאינו דהרמניס מפי ש גיוס הוציאו ממצרים הימו א ס ר ש י צ ס ו ‪ ,‬ולא נשעס ישיגסם שמה‪ ,‬ואין יפרנס רגוי הירושלמי שמפרש‬ ‫קרא גיוס הוציאי ממצרים היינו ‪ 3‬מ ש ן י ש י ‪ 3‬ס ם שמה‪ ,‬נמו מצות שלוח עגדיס דנצטוו מ״׳ משה ואהרן זמן רג ק ו ד ס שיצאו‬ ‫וציע ‪ :‬ודע נ י מיש כומגיס פיט מה׳ מלניכ ה״נ‪ ,‬דגמצריס נצטוו ישראל ע״י עמרם גמצות יהירות ‪ ,‬ומון נ״מ נהג שלא ידע‬ ‫המקור ‪ ,‬וגם לא ירע על איזהו מצות נצטוו‪ ,‬וע׳ שו״ת מקום שמואל ונכפרי הוות נגיאיס‪ ,‬ואולס עהה מצעו רחינו ינמצוים נצטוו‬ ‫ישראל על שלוח ענדים‪ ,‬ואף דנצטיו עיי משה ואהרן‪ ,‬עימ ניין שעדיין לא נהפוםם ננואום משה וסכון עד צאחס ממצים ‪ ,‬מפיו‬ ‫מיחס רגינו מצות אלו לעמרם והיה גדול הדור אז )סוטה י״נ ע י א ( ‪ :‬ויש להסעורר עיד רנינו מצד אחר ‪ ,‬דנאן כמג ג מ צ ר י ס‬ ‫ ג צ ט ו ו י ש ר א ל ע״י עמרם גמצווס יהירוס‪,‬יו‪0‬פרי המזרס פסיג ליאשיןנ׳ וזיל אגל איש שיהכחר נננ־סה לממד שהנס דנר עמו‬‫ו פ ל ם ו לא נשמע זה נלצ קודפ משה רנינו‪,‬יומה שגס גאגוס לש הי׳ הדינור ל ק ר ו א ל ב נ י א ד ס א ו ל ה י ש י ר ז ו ל ת ם‬ ‫‪ ,‬ו»‪.‬ןך ע״ש‪ ,‬זע׳ מורה פייט‬ ‫«‪j‬‬ ‫‪/, ,‬‬ ‫‪,‬ן ך ‪y‬‬ ‫• ‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ונן‪ /‬א ל ‪/.‬‬ ‫י ר כוס סיש על כמצות ג ש ס י ׳ זנו׳‬ ‫׳ לא‬ ‫לשני דסרחיג יזמר הגסזר גזס ׳ונ׳ ־שכל מי שקדם למשה ו‪3‬י*ו נאגות ו‪5‬ס וענ‬ ‫כלם היו נגיאיס ולמדו גיס על סנונס י ו ר ש י ם ו מ ל מ ד י ס ו מ י ‪ i‬ל י ס לא שיא ו ןי‪6‬מו ו ׳ חלי וגר מל בלמי עיש יגכפרי‬ ‫מורת נגישים‪ ,‬־ ולדעת הרמגים נאן הרי עמרם היה ש ל י ח ל צ ו ו ס ל י ש ר פ ל ‪ ,‬עוד קודכ משה רנינו ומפיז צרעין לימי‬ ‫דנוונס הרמג״ם ‪3‬ה׳ מלכים‪ ,‬רק על מצות סלוח ענויס דנצטוו עיי משה רנינו‪ ,‬ולקט ונינו כרמניכ ע מ ר ם כיו; ללא נתפרסמו‬ ‫מוד אז נניאת משה ואהרן‪:‬‬ ‫־**( לנר ידוע י י ר י ^ ל ת פ ו ס תמיד לשון המקרא מפני צחות הלשון לנד אע״פ שאין צורך לכם ‪ ,‬נמו נפיג דפיאהמגנה ג׳‪,.‬‬ ‫וכל המים אשר גמעדר יעדרון ‪ /‬ותפסו לפון המקרא ‪ ,‬וע׳ גיל פגוא התלמוד גשם נכר כריתות‪ ,‬ואנני הראיתי עוד‬ ‫״כהשםממו‬ ‫‪• .‬י י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ה ד ג י ר‬ ‫ה ‪0‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫ינ‬ ‫ן ה ‪ 3‬ה י ן‬ ‫מ י ש ן י ‪0‬‬ ‫ע ל‬ ‫‪6‬‬ ‫כ ז כ‬ ‫ל ז ג ן‬ ‫מל‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ן ע‬ ‫י ן‬ ‫•שאלות והשובות מ ‪ 3‬ן א‬ ‫ד‬ ‫׳ומפורר נובח •עינינו גשלחן ערוך ‪ ,.‬־וכבד הוציאו‬ ‫הקדמוניםבלליהוראהגםבן ‪,‬׳‪.‬מבינים אנחנו עתה‬ ‫לחחריץ המשפט‪.‬איזהו םוגיאעקדית וגאמרות לדין‬ ‫ולחלבחואיזהוםוגיאנאמדה וקדרךמוימשלדלבר‪.‬‬ ‫ולא באה ללמד אותנו הוראה למעשה‪,‬־׳עיין םפר •יד‬ ‫סלאבי חיב בללי התלמוד בשם הרז־ב״ז וירדנו של‬ ‫הרייף והרמב״ם לרחית דברי הגמרא‪.‬באיזהו מקימות‬ ‫חיבי דפננון הלבות אחרות בתלמוד‪: ,‬או ענין הסברא‬ ‫בתלמיד מורחלהיפך‪ ,..‬ובן אין אנו מומבין על איזה‬ ‫תירוץלדחיתאיזהו קושיא אלא אנו&ימבין על פעיוטת‬ ‫של משנה‪,‬ועל&שיטי של המאמרזם בתלמיד ע*ש‬ ‫גימן ליז ועיין גם בן יד בלאב• שס ח״ב מה שהביא‬ ‫ררב כעל באד שבע‪,‬דבריב פעמים אין חרייף חישש‬ ‫ילאוקימתא דגמרא ‪ ,‬אם פיגיא דעלמא איגה הולבית‬ ‫•על דרך זה ‪ ,.‬ילבן בבימ שיש לנו סתימת םסיגיא‬ ‫לחברתה‪.‬אגו יודעים למציא דרך [סלולה‪ ,‬לאיזה סיגי*‬ ‫‪:‬ראוי ליתן משפט ההוראה׳ ואיזהו םיגיא גיתגה לדחות‬ ‫‪:‬מחלבה‪ ,‬ואם כן גם מצד זה אע*פ שיש סוגיות שונות‬ ‫ומתחלפית אין אנו נביבים בהיראה ‪ ,‬אף שאין לנו‬ ‫מקור אחר בהוראה‪ ,‬רק תלמוד בבלי לבד ‪:‬‬ ‫י‪1‬נ״ש‪• ,‬ועיין גם בן תשובות הרשב״א סימן רציה‪ /.‬ב׳‬ ‫בפשיטות וז״ל בתלמודנו יארע כן שתירץ כמקים א׳‬ ‫תירץ זח ‪ /‬יבמםבת אחרת תירץ אחר ‪ ,‬בגון גכיק ך‬ ‫יעיב( פשיטא לי׳ להש״ס בעםד ניקף פטיר ‪ ,‬ואילם‬ ‫•ג ב ״ב ד׳ עיב( פשי^א לחשים ל״ ש עמר‪.‬ניקף ליש‬ ‫עמד מקיף םגלגלין עליו את הבל ‪ ,‬וטעם •סתירות‬ ‫הסיניות הראיתי בספרי מבוא התלמוד ‪ ,‬משום דבל‬ ‫מפגת חיתחמפיררת מחכם פרטי‪ ,‬ובל אחד העלה‬ ‫סגנון הסיגיא והשמועה כפי מה שהיה גאית ברעתי ‪/‬‬ ‫ור׳ אשי לא מדר מחדש את ה׳עיס ‪ ,‬רק אלו‬ ‫המסבתות אשר היו פרורים לפניו‪ ,‬מדור ק־דס‬ ‫‪,‬‬ ‫בפדד שלו ‪.‬בלי שינוי‬ ‫ה‪::‬יש גס בן‬ ‫‪ p‬הוסיף איזה‬ ‫הישנה ‪,‬‬ ‫והייח המטבע‬ ‫פ לפילים חדשים וענינים אשר נולרו‪.‬בישיבתו הגדולה‬ ‫דרך מי״מ של הלבה ‪ ,‬מה שנתחדש בוועד •שא‬ ‫ומפני זה אין זרות מה עמצינו ‪.‬םיגיית סותרות‬ ‫ומתחלפות בעקרי דינים דבל חכם והבס פדר תלמודו‬ ‫בפי מה שהגיעו השםועית לאזניו‪ ,‬ועתה אם הסוגיות‬ ‫נשת‪:‬ו בחפר ויתיר בדבר שיש בו נימ לפסק הלבה‬ ‫מב״ש דדרך חשיפ לתרץ תירוצים שמים על קו‪.‬אחת‬ ‫פעס ישיב זה‪ ,‬יפעם ישיב אחר‪ ,‬ע ברשביא שם סי׳‬ ‫לא נעלם מאתך בני הנחמד ביהחיליפים‬ ‫ה‪.‬יל‪ ,‬וענין זח פשיט מאד ילא הצרכתי להאריך‪ ,‬רק ‪H i H Y‬‬ ‫מפני שראיתי להגאין בעל שאגת ארי׳ פיכן ע׳ מיש‬ ‫והשיגויים והסתירית באגדית רבו מאד ‪/‬‬ ‫ואדעםיגיא‬ ‫על דברי התיס׳ כריתות הגיל • ומי יתן‬ ‫יבמי ׳שאבאר במקנמ אחר‪ ,‬ובפרטגפרדו האגדות‬ ‫הרומח לחך דבריתית ‪ ,‬שבמ'א יביאי כתלמוד •ראי והספורים אשדבירושלמי מן המפירים הללו בעצמם‬ ‫אחת ובמקום השגי ירחו אותה‪ .‬אכן מן מה דמצינו ׳המובאים בש״ם בבלי בחםירוביתיר ובחילוף הן‬ ‫מיגיות חפיכית ומתגגרות‪ ,‬מביש שזח דרכם לסתום באישי המדברים והן באימת המסופר‪ ,‬ואציג לפניך‬ ‫כמקים אחד ‪ /‬ולבאר כמקים אדד ‪ ,‬כמושהראיתי בני ידידי רק איזהו מהן ומאלו הקיש על השאר * בי‬ ‫דבמ״א פשוט לחשים כחגים שליחי דרחמגא ‪.‬גיגהו נשתנו יהאגדות בירושלמי מן הבבלי‪, .‬א׳( שיגוי‬ ‫ובמקום אחר הוא בעיא דלא אפשיטא‪::‬‬ ‫בשמות ׳החכמים ״ ב׳׳( דסיר ויתיר בסיפורים חללו •‬ ‫‪.‬ג׳( ‪-‬פתירות בין בבלי לירושלמי מהיפיך לחעוך‪: .‬‬ ‫הר הנחה הברירה הלזו‪ ,,‬רנה קשה לגו ביון‬ ‫ולא‬ ‫‪.‬שהתלמודבבלי יסוד ההוראה אצלגו א בשיס בבלי)דוליןקמיבע״א קידושין ל״ט‬ ‫אשר גדולי הפיםקים שמי איהו למעיין‪ ,‬כמו רבותינו‬ ‫עיב( פפיפר דאלישע בן אבויח‬ ‫הרייף יהרמבים והרא׳ש ואין לגו בגולה מקור טהור לישנא ד ח ו צ פ י ת ה מ ת ו ר ג מ ן ראה נתון בפי‬ ‫‪.‬בחלבה רק התלמוד הזה ‪ ,‬ואם סוגיות השים שיגות דבר א ח ר ועיי זח יצא לתרבות רעה ובפר^שבר‬ ‫ואולם בירושלמי ‪1‬פרק ב׳ דהגיגה אמרו‬ ‫ומתחלפות בפיםקי ההלכות שוב הכירה הרוצה ועונש‬ ‫להורות הלבה למעשה‪ ,‬עוד הוא נבוך בדעתו לאיזה דאלישע בן •אמיח לישנא ד י ה ו ד ח ה נ ח ת ו ם‬ ‫סיגיא יתן משפט הכבירה‪ ,‬והתירוץ בזה כיין שעינינו נהק ב פ י כ ל ב שותת דם ראה ‪(* :‬מהשםםיפר‬ ‫בשוטטות על בל •אפיקי ים התלמוד ‪ ,‬ודבל מבורר בנמגיומא פיב ע״ב( שתי עוברות באו לפני ר ב י‬ ‫ביו״ב‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫השתמשו סז״צ גינ בצמות ל ש ו ן ה מש ג ה ‪ /‬נמו שמציני)סנהדרין צינ ע״א׳(עלמאמר הוי הגל וקייס‪,‬היינושלא יעפיל איש לעלוס‬‫צממל‪/‬וסניא רשי׳ע״ז גלשון אן> אנןנמי חנינא״ניה אפל איןפוססיןסגונו׳לראו׳גגעו וזה גרון צחות השתמשו גלשון במשנה‪ ,‬נמיגית‬ ‫•אפצ איןמטמא ג נ ג ע ס ‪ ,‬נ ן אדה אפל אשר איני רוצה להודיע מנמו ‪3‬עולס‪,‬אין גודוןין ומגקרין את־מומימיע׳ ג״כ ל׳גנלי וירושלמי *״‪1‬‬ ‫דהגיגה נענין ל״מ זחלישע ‪1‬ן אגזיה‪ ,‬דאמוינן לא נן מנינן מציצין היק מפר עם הספר‪ ,‬מצילין אלישע אסר גשגיל תורתו‪ ,‬השתמ;*‬ ‫גלשין המננה נדרן צסום ‪:‬‬ ‫כנה * ‪ C‬לפעמים מצינו שינויים גאגדוח הלמוד בנלי עצמו‪ ,‬נמו גאגיה ז י ‪ ,‬דמיה)חוליי ןמינ ע י נ ( נרסיגן לפוגו‪0:‬לר׳מו‪21‬ע‬ ‫כמחויצמן מוטלס ‪ 3‬א שפ כ ‪ ,‬ואולכ )קידושין ציע עיני( כגיוהא לשינו של ל׳ חוצפית נתין נ פ י ד ‪ 3‬ל מ ס ר ‪ ,‬ו ע ׳‬ ‫)‪.‬נסוגות ביג ע י ג ( עזנדא דר עקיגא ע ב ‪1‬ס נצנא שנוע ‪ ,‬משונה כגיטל מכפי אשר אצ<;ו)נדריס נ׳ ע ״ ‪ 0‬נאשל&פעלז‬ ‫*‪.‬הר**‬ ‫‪ £‬א‬ ‫שאלות ותשובות ס‬ ‫ו‬ ‫‪4‬‬ ‫כאיב ה הפייר‪ ,‬לא תמצא העניניפ‬ ‫שי‪1‬ר‬ ‫‪5‬יו*ב שאתזים בולמים ונפיק מהם ר׳ יוחנן ושבתאי ב‬ ‫»צר פירי ‪ /‬ובידו»לסי פ ׳ בתרא דיומא םפיפר שבאי‬ ‫שווים בשים מקים נין הירושלמי‬ ‫לפני ר׳ ט ר פ ו ן ‪ j‬מת שמסופר כתענית ף ג בי( על לבבלי ׳‪ .‬באשר היאה באגדית אשר רמזתי למעלה בי‬ ‫» נ א חלקיה והתנהגותו עם החכמים עת כאי אליו חיץ מחילוף האומרים תמצא שנשתנו בחפר וביתיר‪.‬‬ ‫לבקש מאתו שיתפלל על מטי• ‪ .‬םפיפר בירושלמי ואיםיף הרן עור איזהו דוגמאות ‪ ,‬ענק מיתת רבעו‬ ‫פרק קמא דתענית ‪ /‬על חסירא דכפר אימא ‪ /‬מה הקרוש מםיפר אצלנו ככתובית קיג ע״ א ו ע ׳ ^ וא לם‬ ‫שמסופר בנלי נעיז ייא ע *( על א ו נ ק ל ם דהניח בירושלמי פיט דבלאים ובכתימת פ׳ הנישא מפיפר‬ ‫•ירי על המזוזה ואמר עבדיו יושבין מבפנים ומלר באופן אחד י‪ .‬עיברא רד׳ אליעזר בן עזרי׳ שנתמגה‬ ‫‪.‬משמרי מבחוץ < היא כירושלמי פרק קסא דפיאיז על לגזזיאתחת רבן גמליאל ‪ ,‬משינה בירושלמי פ״י‬ ‫‪,‬אד‪.‬ט ב ו ן דרכי שלח לו מזוזה ‪ ,‬ואמר לי׳ אנא שלח דברבית מכפי אשר אצלנו ככרבית ביט ע״א( ‪:‬‬ ‫לך םילתא דאת דמיך יחיא מנטיית לך עיין שם • המאורע של ר׳ חנינא בן אחי ר יתישיע שהלך לגולה‪,‬‬ ‫בתלמודנו כמנחות קיט עיב׳> מאמר ר ׳ י ח ו ש ע זעכר שם השבח‪,‬נשתנהבבלי כנדבות ם ג ע״אזע״ב(‬ ‫ג ן פ ר ח* ה ‪ ,‬בתחלה בל האומר עלה אני כיפתי מכפי אשר לפנינו בירושלמי פ״ק יפגהררין ופיו‬ ‫וניתנו לפני ארי ‪ /‬עתה בל האו‪:‬׳ר לי רד אני מטיל דגררים‪ :‬עיבדא דר׳ שמעין בן יוחאי והליבתי לםער׳‬ ‫עליו קימקוס של חמין י‪ ,‬י ר ו ש ל מ י ריפ אלו דברים משינה בבל* כשנת ל״ג ע״ב( מן המספר בירושלמי‬ ‫‪ :‬עבי! בית חעיו הנזכר בתלמודנו‬ ‫ד‪.‬וא מאמר ר ׳ י ה ו ש ע ב ן ק ב ם י י ׳ ובפיט רבי פיט דשניעית‬ ‫החילופים בשמות החכמים בין אגרות של תלמוד גמנחות ק״ט ע״ב( משינת בירושלמי פיו דיומא ‪:‬‬ ‫*חשלמי‪ ,‬לבין האניות הנמצאית מפוזרות כמדד עים הקירות הדעיתשתגיעי לאבותינו בחירבז ראשן ושני‬ ‫ואניות ובאבית דר׳ נתן« ובמהבת פיפרים‪ ,‬אשר וחורבן ביתד‪ ,‬משינה אצלנו מ י ט ן ‪ :‬״ ת ג״ו ני?( מבפי‬ ‫גתחברו מחכמי ארץ ישראל כמו בבלי כיומא ל״ב אשר בירושלמי היד דתענית ומדרש קיגית ״ עיברא‬ ‫עיב( אמה ה ל ל מחייב עניים * ובאבית דר׳ נתן דר׳ כהנא שבי־ח לארץ ישראל יראה את ר׳ יוחנן‬ ‫פרק ששי נאסר ר ׳ ע ק י ב א מחייב את העניים‪ :‬כביקקי״זעיא( איננה דומהלעיברא זאת באח לני‬ ‫גפבה ךיט ע י « אמרו על ר׳ ייתן בן זכאי שהית בירושלמי פ״ב רברבית ‪ :‬עיבדא דר׳ אליעזר הגדיל‬ ‫יודע שיחת עיפות <דקלי& דבר קטן ידבר גמל ו ורובם• דורו שברבוחו כבימ ניט ע*ב( משיגה מכפי‬ ‫ובמס׳ פטיו היט מהיפר זאת על הלל ‪) :‬תענית ךיח הפ־פיר מזה בירושלמי פיב דמוע‪ -‬קטן‪ :‬מיתת של‬ ‫עיא( מפיפר עלד׳ חנינא בן ריפא דאמרו עליו מיחב ף׳ אליעזר הגדול ‪ ,‬וחליצת תפילי׳ עיי בנו הנזכר‬ ‫יהבימשקל לא שקלו‪ ,‬ובמירש רות פיף פיפקא קטן אצלגו <פ‪:‬הדרץ ם״ח ? * א ( נשתנה מכפי אשד‬ ‫וגריל שם ת א ‪ ,‬מפיפר בן על ר׳ חייא רבה * גגיטין נ* מפיפר בירושלמי ספ*ב דשנה ״ עינדא דאילישע אחר‬ ‫עיב( א מ ר ר ׳ פ נ ח ס עי ר ו ב א אני הייתי כץ המפיפר בתלמודנו גחגיגח י״געיא( משינה םבפי‬ ‫גדולי רומי ושקלו יתוש של טיטים ומצאוהו בצפיר המפיפר ממנו בירושלמי פ׳ב דחגיגח ומדרש קינות‬ ‫יתד‪ ,‬ובמדרש ויקרא רבה פב״ב אמר ר ׳ א ל י ע ז ר ‪21‬יםקא ליני פה הלילה ״‪ .‬מה שמפייר גשבת ל ע״ב>‬‫ב ר • י ו ם י אני הייתי ‪ p‬גדולי תמי ושקלו את‬ ‫דשאל שלמה לחבמיס אבא מת ומיטל בהמה‪ ,‬משיגה‬ ‫היתוש • יבןמםיפר באבית דר׳ נתן ספיח שגנבו במדרש קיהלת פיפקא בי לבלב ההי טיב מאדי׳ חמת‪:‬‬ ‫לסטים את המירו של ד ׳ ה ג י ג א ב ן ר ו מ א ‪,‬ולא ע ו י י א דר׳ פינחפ ונהר גינאי גהילין י ע״א יע״ב(‬ ‫משינה בירושלמי היא דרמאי‪ ,‬ואין רצוני להאריך רק‬ ‫דצה לאכול אצל הלסטים ‪ /‬יבירישלמי פ״ק ררמאי‬ ‫זאת צריך אתה לרעת לדבר בריר‪ .‬בי ב ש ו ם פ ע ס‬ ‫ופרק ו׳ דשקליס _ מםופר ע‪:‬ין זה על חמירו של'ר‬ ‫־פגוןס ב ן י א י ר < וכדומה תמצא עור‪ .‬חילופי • לא תמצא ספירי הירושלמי שייים לבבלי רק משונים‬ ‫פעם ברב ופעםבמעט‪• :‬‬ ‫שמות כםאורעית ואב״מ לחשונ פהבל הפרטים ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מהר״י ברלין‪ ,‬ועיר הרנה אשר עוררתי עליהם גהג*ת על השים‪ ,‬יכן תמצא סילוני ניס אות בעין יעקב משיגות הרגה מגייסות‬ ‫התלמוד‪ ,‬ע׳ כברכות ס׳ עיא( ניסינן נהלמוד ‪ /‬והיינו דר‪ 3‬אחא דאיר מחא הנמס להקיז ואין לו הננה‪ ,‬אנן בעין יעהנ מהמר‬ ‫<׳ אחא מאמר גפני עצמו‪ ,‬יציג ה י י נ ו ד ר ׳ ‪ .‬א ח י וזה יוצדק ייתר‪ :‬יע׳ גיכ כמנילה יינ ע י נ ( מרדני מינמר ‪3‬גימי‪0‬ו הי׳‬ ‫ייש שמה נעיז יעקג גירסית משונית מן השים‪ :‬ת׳)נרכית ניה עינ( האי מאן דמסתפי מעינא גישא ‪ ,‬לומר אנא פליני ‪ 3‬ר‬ ‫פ ל ו נ י מזרעא דייםף אתינא ‪ ,‬אנל נעיז יעיג הגי‪-‬סא אנא פליט‪,‬נ ר פ ל י נ י ת א ‪ ,‬וגירסא זו נכינה ייתר ‪ ,‬וכן מצעו נינ‬ ‫כשנת ס״ז עיח׳( צזכרז כל הלחשים‪ ,‬נלשין פלמי נ ר פ ל ו נ י ת א ‪ ,‬ואמרו נינ כשם ס״ו ע ״ ‪ 0‬כל מניעי ננמא ד א י מ א ‪,‬‬ ‫ופירםיי ככל הלחשים נזכרו רק שם האם לנד עיש ‪ ,‬וע׳ שי״ס הרשגיא סי תאיו םי׳ » ז ‪) ,‬מפי מיזיתני לגגיר כמפירכם החכם‬ ‫הבלם מיה׳ יצחק איציק כהן נ״י מייארשיי שמעתי ‪ ,‬דמפיו נזכר בהך דנרכית אנא פלוני נר פלוגיתא ה ו ר ע א ר י ו ס ‪ 7‬קא‬ ‫‪:‬אתינא‪» ,‬ה יעשה אם היא כמ א ו ל ז י הראי צפ נא מזרעא ליוםן׳ ומש•! מזכי׳ר שם ה א ס ‪ ,‬ד אפשר דמצר אמו נא מזרעא‬ ‫של יוסד׳ ‪:‬‬ ‫י־ ‪• • :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ח ט‬ ‫שאלות ־ ותשובות פימן> א ‪,‬‬ ‫י> נ ח תרבה סתירות מהיפוך ל ה י פ י ך תמצא בין‬ ‫‪ ..‬שני תתלמזדיס הללו ״כמו שרמזתי בספרי‬ ‫ממאי התלמוד ־‪ ,‬וכאן אפ־ט איזהו מחם‪ ,‬כמו כבלי‬ ‫;חולין צ״ח עיב(ר׳ יוחנן ודיל רצו לראות את שמואל‪/‬‬ ‫ואמרו לינוקא פסיק לי פםיקיך ואמר ושמואל סת ‪,‬‬ ‫ו ל א ה ו א ל א ש ב י ב ש מ ו א ל ‪ ,‬רק בי חיכי‬ ‫ז לא נטרחי׳ לר יוחנן ‪ /‬ואולם בירושלמי פיו דשבת‬ ‫אמרו רבן הווי ו ש ם ו א ל מ ת כאמת ״ ובן כגיטין‬ ‫ן׳ ע״א( רמר עוקבא ‪ .‬ש ר ט ט וכתב אל תשמח‬ ‫ישראל אל גיל כעמים ‪ /‬ובירושלמי פיב דמגילת‬ ‫אמריגן רכתב ב ל י ש ר ט ו ט רק דשינה את לשון‬ ‫המקרא יבכר התע רה בתוס גיטין ע״ז ״‪ .‬בו ביום‬ ‫שמיגו אתר׳ אלעז׳ בן עזריהלגשיא‪ ,‬היה אז לרעת‬ ‫חדל כברכות כיט ע׳א( בן י״ח שגח\אולס ביהשלםי‬ ‫י״״יי דברכית על משנת בן זימא מזכירים יציאת‬ ‫פ״ק‬ ‫בצרים ‪ ,‬נאמר רהיה ראביע אז בן ש ש ת ע ש ר‬ ‫ש נ ה ‪ ,‬ובענין ז־‪ .‬יש נ״מ גיב לענין הרין‪ ,‬בי ממאר‬ ‫נטור חיימ סי ז׳ ר א ן ממנים דיין עד שיהא בן שמוג׳‬ ‫עשרה שנח ‪ ,‬ובתלמורנו אמרו דבל הדינים אשר דן‬ ‫יאשיהו מבן שמינה ע י בן ייח שנה החזיר הממון ‪,‬‬ ‫ובטור הביא כשם הירושלמי ‪ ,‬דמן ייג שנח ואילך‬ ‫מותר ל דיין לרון‪ ,‬א״ב כזה הירושלמי לשיטתו הולך ‪,‬‬ ‫דראנ״ע יוביח דלא הי׳ לרעת היהשלמי בעת‬ ‫שמינוהו לגשיא רק בן ששח עשר שנת‪ ,‬וע״ב דמותר‬ ‫לדון אף קידם בן ח״י‪ ,‬םשא״ב לרעת הבבלי דראביע‬ ‫הי׳ אז באמת בן י״ח שנח‪ ,‬א*ב אין ראי׳ להתיר להן‬ ‫קורם בן חיי ‪ :‬־ ויש עיר סתירות וח לופיס חרבה בין‬ ‫שני התלמודים אולם אין רצוני להאריך בפינח זו רק‬ ‫באתי לעורר על המעיין על שלשה פינית הללו ‪,‬‬ ‫והמחפש בעין פקיחת ימצא יותר מפח שכתיב באן ״‪.‬‬ ‫ד ד י ספק ידעת בני הטעסורםבה שנתן דמנו‬ ‫הדמבים בםפרו הגבבד׳ מורהגמבים פע״א‬ ‫לראשון על מה שדרשו חזיל‪ .‬גגיטין ס עיא תמורת‬ ‫י״ר עיב> רבדים שבעל פח אין לאםרם בכתב ‪ ,‬מפגי‬ ‫שהכתב יפיל בו הטעית וספקית הרבה‪:‬ופלות בלשון‬ ‫המחובר בספר ‪ /‬י ‪ .‬ומפגי זח השאירו את חלבית‬ ‫הםקיבלות בסיגי שיחי׳ נמסרות מפח לאוזן‪,‬למען לא‬ ‫יחובר עליהם שגגה ע״ב ‪ /‬ורק משום עת לעשות לה׳‬ ‫הפרו תירתיך התיה בזמן ר׳ יוחנן ו ד לקיש כתיבת‬ ‫האגדות כגיטין שם( ואולם החלבית נשארו באיסיר‬ ‫כתיבת ער דור רבנן סבוראי ‪ /‬ובםיש בספרי ממא‬ ‫ל ד ב ר י ‪ .‬והחלטתי י־‬ ‫מלך רומי ‪ /‬וקכץ כל חבםי הארצית‪,‬יויסד ששח סדרי‬ ‫משנה ובד עד שעמד ר׳ אשי‪ ,.‬ונתן לו הקכיח חן י‬‫בעיני מ ל ו פרס‪ ,‬ושלח וקבץ כל חבםי הארצות אשר י‬ ‫בזמנו‪ ,‬והעמידו פירוש חםשנח עלמתמגתה; יהוא י‬ ‫תלמוד נבלי ‪ ,‬ופדהחו בהסכמת בל חבמי דורו • ‪,‬‬ ‫־‬ ‫־•‬ ‫י‬ ‫‪• X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ואחיכ עטרו צרות דנית לישראל‪ ,‬ונתפזרו החכמים‬ ‫פיזורגחל‪ ,‬ו ה ת ח י ל ו ל כ ת ו ב א ת ‪:‬התלמוד‬ ‫בספר עכיל‪ /‬וע׳גיב פםיג מ״ע סיח דיןמכבת ומבעיר‪,‬‬ ‫נדון כרמת ותפלות שאין מצילין אותן מפני הדלוקה ‪/‬‬ ‫כתב ר״י הקא ב י ם י ה ת נ א י ם ו ת א מ ו ר א ים‪,‬‬ ‫שלא ניתנו לכתוב לא ה ת ל מ ו ד ו ל א ה ת פ ל ו ת‬ ‫משום דברים שבעיפ אי אתה רשאי לאומרם בכתב ‪,‬‬ ‫אבל עתה מות׳ לכתוב הכל ‪ /‬עב יפ מוכח דעתו דגש‬ ‫בזמן האמוראים לא היו עדיין הלכות בכתב רק בע״פ‪,‬‬ ‫ולא התחילו לכתיב הלכות רק כזמן רבנן סבוראי ן‬ ‫ועתה מצאנו בי השינויים וחחילופים אשר נמצאו‬ ‫אצלנו הן בהלבית וחן באגרות נסתבבו‬ ‫ספנים שינים ״ הסיבה לחילופים בספרי אגדה‪ ,‬הוא‬ ‫ייייייייייייי‬ ‫ץ־‪1.‬י»»*« י־י<י*»*‬ ‫•ייי» כימי דבינו‬ ‫עוד‬ ‫כתובים מזמן קדמון ‪,‬‬ ‫כיון שחיו‬ ‫הקדוש ור׳ חייא רבה כמו שהזכרתי כספרי מביא‬ ‫התלמוד‪ ,‬הנה בלי ספק במשך הזמן נתהוו תעתקית‬ ‫שינות ‪ ,‬ושבושים הרבה ‪ ,‬כי הכתב יפול בו הטעית‬ ‫וגרמו העתקות האונות ‪ ,‬נוסחאות מתחלפות ‪ ,‬וזאת‬ ‫הסיבה הראשית לאלו השינויים וחילופים והסתירות‬ ‫אשר רמזנו עליהם למעלת ‪.‬״ ואולם בשיניי עני‬ ‫ההלכות אעיפ שהיו רק מקובלות בעל פה ולא נחקקו‬ ‫עדיין בספר‪ ,‬ונמסרו מפת לאוזן ‪ ,‬בבל זאת חיתח‬ ‫נשנית המשנח עוד מזמן הלל בישיבות שינית ‪ ,‬חן‬ ‫בארץ' ישראל והן בבבל ‪ ,‬ובל חכם היה שונה‬ ‫לתלמידי) בסדר הנאות בעיניו‪ ,‬ולפי חות דעתו חעל‬ ‫הסדר אש^חיה כשר ונכון לפניו ‪ /‬והן רבעו חקרוש‬ ‫במשנה והן ר׳ אשי בסדר הגמרא ‪ /‬כל אלו היו רק‬ ‫מ ע ת י ק י ם ו מ ס ד ר י ם ‪ ,‬והכניסו בסדרם‪,‬ברוב‬ ‫הפעמים הסדר מזמן קורם ; ולרונמא אראה אותך‬ ‫סדר המשנה פיק דשבת ‪ ,‬כלם משניות קדומות‬ ‫מהלכות שנאמרו בעליות חזקיה בן גרון ‪ ,‬עת עלו‬ ‫חכמים לבקרו‪ ,‬ורבו ביש על ביה ‪ ,‬י וי״ח הלכות‬ ‫הסכימו כ־״ש וכיח ‪ /‬ובייח חלבית נחלקו ורמ ביש על‬ ‫כיח‪ ,‬וייח הלבות נחלקו ומחבקת כמקימח עומדת‪,‬‬ ‫ע׳ רמביס פי׳ המשנה פיק דשבת י‪ ,‬והנח רביגו‬ ‫הקרוש הסדיר במשנתו לפי סדר ההלכות אשר נמנו‬ ‫ורבו אזבעליתו שלחזקיהבןגהן ‪ ,‬ואיבליקקו׳‬ ‫התום׳‪ ,‬מדוע לא נקט רביגו הקדוש ‪ ,‬דין דלא יצא‬ ‫חייט במחטו‪ ,‬קורס לריגי יציאות השבת כיה דמיירי‬ ‫מדיני ערב שבת כמי שדרכם בבימ‪ ,‬אולם הבא כל‬ ‫חטשניות השנויים בפיקדשבת לאוםרר שלוחם‬ ‫י‬ ‫קיתן‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ממקימח כבים ואמת ‪:‬‬ ‫ן‪1‬ןיך ־ צריך שתדע רעיי ישנתרבו ספה האגדות‬ ‫* י בזמן חכמי התלמוד‪ .,‬והיו ידועים התב םהס‬ ‫להקטניס עם הגדולים י״ ־‬ ‫ע״י הדרשות שדרשו חחכםי׳‬ ‫בשבת לפני המין העם‪ ,‬ום‪£‬גי זח מציגו חרבה אגדות‬ ‫דלא^‪:..:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫* גישל• * •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ ,‬שאלות ותשובות פ י ק א‬ ‫דלא נתבארו פרטיהם בתלמוד‪,‬ירק רמזי כקצר׳יעניני׳‬ ‫האלו הידועים ‪ /‬ותניחו מלבארם כי חשכו שנודעו לכל‬ ‫‪.‬תלמיד עם מבין ‪ ,‬וחשכו‪.‬למשפט שלא להכפיל‬ ‫ה ד ב ר י ם ‪ ,‬ובםאמלאשריעדתי על עגין מאלות‬ ‫כתבתי בארוכה‪ ,‬וכאן אכתוב רק איזהו מהם ״ בש״ס‬ ‫כסנהדרין ם׳ו עיב( התיכהו ר׳ עקיבא וטרנוסהפיס‬ ‫נדון קדושת יום השבת‪,‬והשיב ר‪:‬ע סמבטיון יוכיח ‪,‬‬ ‫הנח לא נזכר בתלמודנו מאימה ממתות סמבטיון ‪,‬‬ ‫ואיזה יחס יש לנהר זה עם‪.‬יום השבת ‪ . ,‬ומה ראי׳ יש‬ ‫לקחת ממנו על קדושתו‪ ,‬אכן סמכו חז״ל כאן על״מה‬ ‫כבראשית רבה פייא‬ ‫שידוע כאגדות ‪ ,‬ומחם‬ ‫ובתנחומא פ׳ ת ש א ( ‪ ,‬שנזכר שמה׳• שבבליזםיהיא‬ ‫זורק אבנים ובשבת נח • יכן אמרי כשבת קייח עיב(‬ ‫כל השומר שבת כהלכתו ‪ /‬אפילו עבד עבודה זרה‬ ‫כאנוש *( מוחליןלו‪ ,‬הגה אין זכר במקרא ‪ ,‬בי‬ ‫אגיש ובני דורו עבת עבירה זרה ‪ /‬רק העגין גורע‬ ‫במדרשות ‪ /‬ובפרט כביר סיפ ךג> ״ אמרו כחולין ציב‬ ‫עיב( תנא עילין ומסתבלין כדיוקנו של מעלה‪ ,‬ייורר־ן‬ ‫ובפתבלין בדיוקגו של מטח ‪ ,‬ופירש״ דהכויגה על‬ ‫‪t ••:‬‬ ‫•‬ ‫‪(**.,‬‬ ‫יעקב אבינו אשר וטול‪/‬ו נחקק ככסא יכבוד‬ ‫וענין זח לא נמצא בתלמודנו» רק בםירש פ׳ ויצא‪,‬‬ ‫עולים ויורדים ביעקב ‪ /‬שנאמר ישראל אשר בך‬ ‫אתפאר ‪ ,‬אח הוא שאיקיניס שלך חקוקח ב כ ס א‬ ‫הבכור למעלה‪ ,‬עולים למעלה ורואים איקינים שלך‪,‬‬ ‫וע׳ ל ב כביב ניח ע״א( נסתבלת ברמות דיוקני‬ ‫עיש‪:‬‬ ‫•‬ ‫} ז י ך כסנהדרין מיטע*א(אמרינןבורוםירחגרמו‬ ‫לאבנר‪ ,‬הנה אין הבנח לפי פ ש ט ת התלמוד‬ ‫*‬ ‫מה כיינו הזיל בזח ומה הוא םירח‪,‬אבן כל ענין טענתם‬ ‫מבואר בירושלמי פ״ק דפיאה ; ומדרש פ׳ אמיר ‪/‬‬ ‫כיבפירשיי'שם סנהדרין מסופר כל הענין אולם גם כן‬ ‫בהעלמת המקיר(‪ ,‬והזיל כבכל• הניחו שחעניןןנירע‬ ‫עיר אמרו‬ ‫‪:‬‬ ‫עיפ הירושלמי אשר נתחבר קידם‬ ‫מלמד שמעל עבן בשלשה‬ ‫כסנהדרין מיג עיב ־>‬ ‫חרמים ״ יכ׳ רש״י רלא אתפרש‪ ,‬אילם המקיר הוא‬ ‫בירושלמי סנהדרין פיר מיתית דעבןמעל בד׳ הרמים‪,‬‬ ‫חרם ע ר ר ‪ ,‬חרם מדין‪ ,‬וחרם םיחין ועיג ‪ /‬ובתלמודנו‬ ‫פיחוןועוג נחשבו לאחהכיין שחי׳ הביביש בפעם אחד‬ ‫וע׳‬ ‫‪ -‬י ‪.‬‬ ‫הרמנים כ׳ פיא מה׳ ענזים ורקותיהם‪ ,‬גימי אנוש טפו גני אדם טעית גדול‪ ,‬וחשגו גי צבא השמיס הס אלהית‪ ,‬ו א ג ו ש‬ ‫*(‬ ‫ע צ מ ו^מ ן ה טו ע י ם ‪ ,‬ומרן הכימ לא התעורר על המקור‪ ,‬ומניצ לרגינו ומנו‪ :‬עצמו היה גינ מן הטועים ‪ ,‬ולדעתי‬ ‫״‪, ,‬״‬ ‫?;׳ ״^ הוציא רנינו זיל"? מן מיש כשנס קי'מ עיג( אפילו עגד ענודה כ א נ ו ש ולמה לא אמרו כ ד ו ר א נ ו ש ‪ ,‬ומזה דאנוש עצמו מן‬ ‫הטועים היה זעגד גיכ לצנא כשמיס ונסילהס‪:‬‬ ‫פי‬ ‫‪ytf W‬׳‬ ‫‪ rfoh‬ה<'‬ ‫<‪ (** j* /j‬נשקן על פני כל כתלמוד‪ ,‬ני הי׳ חצלם למנה כנמה כלגלה ‪ ,‬המכונה גמשנה וגוייגזא‪ ,‬נשם מעשה מרכנה‪ ,‬והתעסק‬ ‫יודע הי׳ גצלאצ‬ ‫באלכית ונסודוס ההווה‪ ,‬וגינ בצירופי אוסיוס שב כוי׳ ושמית המלאכים ‪ ,‬ע׳ כברכות לה עיח( ‪,‬‬ ‫‪^,‬־ _‬ ‫‪ ,‬לצון אותיות שבהם נברא שמיס וארז ‪ /‬עוד אמרו כקידושין ע י א ע י א ( שס כל י״ב מוסלין אותו לגל חרם‪ ,‬שם של מיג היודעו‬ ‫‪ I I‬אביב למעלה ונכבד למטה‪. ,‬וע׳ ירושלמי פיג דיומא בראשונה הי׳ גמכו לנל אדם ‪ ,‬משרבו הפריצים לא בי׳ למסר אלא לנשרים ‪,‬‬ ‫שמואל כיה ענר גמע פרסיים מקלל לנרי׳ ני׳ ז ע י ת ‪ ,‬עיש‪ ,‬ושס הזכירו ומאן דרגל לילשהמש גשם״לא יכול מיכל מנר <ש כלום"‬ ‫כחולין ז׳ עי‪ (6‬מפ״ז‬ ‫ואולי ל׳ פינחס בן יאיר שהי׳ מיל ננסים ונהר גונאי נקרע עיפ דגריו וגלי ספק הי׳ משתמש גשמית‬ ‫לא ה»׳ אזנצ משיא איש נמז שנזכר שמה ־ זע׳ רשיי)סיכה מיה עיא( דיה אני זכו שהוא שס של עיג היוצא מקרא ויסע וינא ויט ‪,‬‬ ‫ועוד אמרי‪,‬בעדרש בראשית פעיד על קרא מס הגוי אשר יעגידו דן אנכי‪ ,‬בשתי אותיות הבטיח הקניה שהיא גיאל את יכרסל‪ ,‬יגואל;‬ ‫געיב אותיות וכז׳ מן לבא לקחם לי גיי ‪ /‬עד מוראים גדולים עיג סותיוס הם‪ ,‬ועוד אמרו במורש סיפ לך האבוס הן הן כמרמה ‪,‬‬ ‫ובמדרש סיפ אחרי ‪ /‬אמרו שם וסנססו בשמיכה‪ ,‬שעי נ ה מעיד עציה ‪ /‬ו ק מציגו ‪ /‬סרנה חכמים שהי׳ משתמשים גשמות הקדושים‬ ‫ועשו מופתים יוצאים מגדל המבע גיגמומ מיע ע י ג ( דישעו׳ אמר שם ואנלע באיוא ‪ ,‬י ועי כסנהדרין ס״ו עיג( ר׳ סנינא ור׳‬ ‫אושיעא נלמעלי שבתא הוי עסקי בהלכותיצירה ומנריעגלא סלסא פירשיי עיי שהי׳ מצרפים איסיות הכם שנהם נגראהעולם ‪,‬‬ ‫ואין נאן משום מכשפות‪ ,‬דמעשה הקניה ע י י שם קדושה שצו עיש ‪ ,‬ו ע רשיי כחולין קיה ע*נ( דיה אמרו אינהו »למ‪ 0‬עיש ‪,‬‬ ‫וכל אלו השמות ‪ ,‬ודרך ההשסמשות בהם ‪ /‬הי׳ נמסרים מפה לאוזן לד! לנעלי הסגולה‪ ,‬נמו שהבאתי לעיל מנגלי קידושין ירושלמי‬ ‫יומא‪ ,‬והי׳ אצלם חכמה ידוע ‪ ,‬ולא נזכר בסלמודט מזה רק נרמז ‪ ,‬ע׳ בנלי וירושלמי רפינ דחג גה והן צריפי השמות ונאור שם‬ ‫ע״ג ושם מיב ושם של ייג הנזכר כקידושין עיא מיא( והן שמיס המלאכים אין להם ונר ננםגי ו‪,‬זדש‪ ,‬רק מקובל בעל פה ‪ ,‬וכבר‬ ‫אמרו י בירושלמי פיק ךראש השנה שמות ה מ ל א כ י ם ע ל ו מ ב ב ל ‪ ,‬נראשינה נ ע ויען‪ .‬אלי אהד »ן השרפים‪ *,‬אופנים‬ ‫עומדים ממעל לו‪ ,‬מכאן ואילן ~ מגלות נבל ואילן ־ גאמל והאיש ג נ ל י א ל ‪ ,‬נ י א ם מ י כ א ל שרכס‪ ,‬וסן ני בכפרי נביאים‬ ‫לא נזכרו יי! אלו שני כמלאכים לבד‪ ,‬גבריאל ומיכאל‪ ,‬בכל ואמ נמצאו מול מנה שמזס מלאכים בשיה ומדרשים‪ ,‬כמו רפאל כנימ‬ ‫פיו ע״א( ונילי עול קודם לזה בםפר ע ו ‪ 3‬י ה‪ 0 ,‬נ ד ל ס ו ן קושל קושרים לקונו כחגיגה י״ג עיב( < מ ט ט ר י ן שר העולם‬ ‫<חזלין ‪0‬׳ ע*א‪/£‬אי?»א< שר כפנים כ ברכות גיא ע״א׳( ומלאן א ו ר י א ל <זנר אבות ללי נ‪0‬ן פי״‪,3‬סמאל שר של אדום‪ ,‬כסוטה י׳‬ ‫ע י ג ( גא ‪8‬מ*^ יי^* ‪ ,‬וע׳ לשיי כס מה ניט עיא מכוה י״‪ 3‬מ״א( דוגו־ל של של גבל)עץ יעקב פ״מ ויומא ובגמרא שם למגל‬ ‫אצלנו(‪ :‬וכל מלאו הי׳ ממווה על לגר מיוסד נמו גבריאל ממונה על בישול פיווס‪ .‬כסנהדלין ציה עיג‪ c‬נשאהה יוצא לנשל'פירימ‬ ‫מק?‪.‬להם; ו ע ‪ /‬ג ״ ל ) מ ה מ י ן נ י ד מ י ג ( שמס כקנא גבריאל לוס פסקניות‪ ,‬ושלש שמיס יש לו פסלון חכמו? כנרין עיש‪,‬מלאן‬ ‫המעונה מלהגיח לילה שמז)מס ע י ז ע י ג ועי כ סנהדרין ציו ע'‪ (6‬אוס‪ 1‬מצאן שנזדמן נאגרהמ לילה שתו‪ ,‬מלאן הממונה על מ ר י‬ ‫(‬ ‫‪t‬‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ץ‬ ‫יורקעי‬ ‫שאלות ותשובות טיטן^זא‬ ‫ו‬ ‫יעי ג״ב )קידושין ליא פוף עיא( יש מאכיל לאביו מורח עניים במקומם ועשירים־במ^ם אחי ‪ /‬מאשר‬ ‫פסיוני וטורדו מחיי עולם הבא יכו׳ ומרומז עלמה דרבס לדבר במקומם בקצדח ‪ ,‬ו ל ר מ ו ז ע ל ‪-‬עגיניש‬ ‫שנזכר ביחשלמי פיק רפיאה ופיק דקירושין במעשה‬ ‫מבוארים בארובה במיא*‬ ‫צריך אתה לרעת בי‪-‬עגיגיס המגונים־ אשר‬ ‫שאירע עיש ״‪- :‬עור )ביב ח׳ ע י א ( ‪ .‬פרנסני בכלב ע ו ד‬ ‫ו כ ע ו ר ב ‪ ,‬ולא ידעני איך הקביה מפתם העורב ;‬ ‫אירעו לפעמים‪ ,‬יחיו ידועים בהמון בבל זאת‬ ‫י‬ ‫ופירשיי הקביה מזמין לעורב יתושים בתיך צואתו חז״ל שמרו פיהם ולשונם שלא להוציא י דבר מגעח‬ ‫ואוכל אותם ‪ ,‬ובן פירשיי געירובין ביא עיאך‪.‬ואף משפה ולחוץ וצוו אותנו גיב לםפר בלשון נקיח‬ ‫שנעלם עדיין ממני המקור לאגדת זו ‪ /‬בבל זאת הזיל <פםחיס ג׳ ע״א ועיב( ‪ ',‬לבן על ענינים כאלו רמזו‬ ‫כיונו וראי על אגד ידוע ומפורםמת‪,‬איךפתפת העורב "עליהם בשים אבל לא בארו הענינים היטב ‪ ,‬כסו‬ ‫;‪•V‬‬ ‫מושגח מאתו בפרטית ‪ :‬וע׳ גיב'מרדים פיה עיא( )קידושין פ׳ ע״ב> כי הא דחוי עובדא ואפיקתי׳‪ ,‬ואינו‪,‬‬ ‫בצדקיהו ונמכדנצר‪ ,‬מאי טעמא לא אמריתו לצרקיהו‪ ,‬מבואר מח הענין שמח‪ ,‬רק בתום׳ הביאו בשם ריח י‬ ‫סיר ישבו לארץ ידמו ‪ /‬איריוחנןששס ט ו כ ר י ם עיבדא מגונה והיה נודע למפרשי התלמוד ב ע י פ ‪' " ,‬‬ ‫מתחתיהם‬ ‫והנח ענין זה כמו שמסופר לפנינו וע׳ גיכ )סנהדרין י״ט ע״א( דהתקיני שתהא א ש ת ״‬ ‫כבבלי‪ ,‬משולל הבנ׳ ואיזהו כרים הי להם‪,‬אשר חצרבו מחלבת ובגח אחריה משום משום מ ע ש ה ש' הי הר י‬ ‫להשמט מהם ‪ ,‬אבן עקד אנדח זו מקימח‪ ,‬במדרש י ואין זכר למעשה סטנח זו ‪ ,‬ר ק ר ש י י ד ל מ ב א ר כליי' ״־‬ ‫קינות פיםקא י ש מ לארץ ירמו ‪ ,‬כי בהחלה כיבד ספק עיפ מת ששמע מרבותיו ‪ ,‬ובן הרכבים פ ך א‬ ‫נמברנצר את סנהדר׳ ישראל ‪/‬‬ ‫והושיב א ו ת ם מה׳ איסורי ביאה ע״ש ‪ ,‬וכן כשמזכירים הזיל ענין‬ ‫על‬ ‫בקתדראות‬ ‫ה ב ר י ם ‪ /‬ומיד כי דור עס בת ש נ ע ‪ ,‬דברו רק כרמז בלשון כ מ ע ש ה‬ ‫שמע דבריהם וטענוחם ‪ /‬הורידם מן הבםאית על ש ה י ה ע׳)בחובות ט׳ עיא( וא״ת מעשה שהי׳ מפני‬ ‫הארץ ‪ /‬ושמט מהם הברים אשר ציה להציע בעבורם מה לא אכריח ‪ ,‬ובן עגין זמרי בן מלוא עם כזבי בת‬ ‫על חקתדראית‪ ,‬וחשים כאן רמז בקצרה מהשמטת ציר גזבר בדברי חז״ל בלשון במעשה שהי׳ נע״ז ל״ו‬ ‫חברים ומהורדתם לארץ על המפיפר באגדה ‪ /‬מאימת ע ״ ‪ 0‬וגם ענין צרעת‪ ,‬או חזיר ‪ ,‬לא הזכירו חז׳׳ל‬ ‫הנמר אשר חלק להם נתדלח‪:‬‬ ‫בלשונם רק בלשון ד ב ר א!זר‪,‬ע׳<חוליןק״יע״כ>‬ ‫^ ז ן ף אמרו )חגיגה ייר ע ב> אתם ותלםירבס מיס הראשונים האכילו‪ ,‬דבר אחר והכוונה על חזיר ‪,‬‬ ‫ מובנים ל כ ת ש ל י ש י ת ומה היא בת‬‫י‬ ‫וע׳)בתומת ס״א ע״ב( דבר אחר חזאי בי׳‪(* :‬‬ ‫שלישית? רשיי זיל לא פי׳ כלום‪ ,‬ומהרשיא דחק בזה‪,‬‬ ‫ביון שהצעתי לפניך לפעלח ‪ ,‬הנחות‬ ‫אולם מבואר מדרש חזית פיםקא מישרים אהמך ‪n T O V ,‬‬ ‫מישרי׳ זו בת שלישית שנאמר והבאתי את השלישית‬ ‫שונות י על עניני אגדות‪ ,‬והייצא‪.‬מאותן‬ ‫כאש ‪ /‬וצרפתים בצרף"ככף עיש ‪ ,‬י‪ -‬ראינו רבת י הקדמות הברורות א( כי רבו ההעתקית מספרי אגדה‬ ‫שלישית היא המעילה בין שאר כתות המקבלות פני מאשר בי עוד מזמן קדום הורשו לכתוב אותן בספר‪,.‬‬ ‫השכינה‪ ,‬וחז״ל בתלמודנו כיונו עין • ועל דרך וביא כרבם לעצמו ב( כ• בספרי אגדות ר מ השינויים‪,‬‬ ‫התנהגותם בזח מונו חז״ל בירושלמי ‪ -‬בריח דברי והחילופיס‪ ,‬ובבל מאורע תפצא העתקות משונות ‪,‬‬ ‫ועובדא‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יורקמי שמו גפההיס קי״ו עיח( מלאך הממונה על כמחיה דומה כמו)גרנות חיי עינ( ודלמא לדומה מסוונהו והוא בעצמו י ‪/‬‬ ‫ממונה על מוחיס )הנהדלין ציד עיא(‪,‬אוסז מלאן כממונה מל כרורוה דימה כמו‪ ,‬מלאך כממונה על משמים רידיא שמו)סעג^ג‬ ‫ניו עיג( זע׳ רשיי)מהדס ו׳ ע'‪ 0‬ליה אפילו כמלאך א ן> ‪ 1‬ר י יפיז עגן אורו‪ ,‬וע׳ חוה׳ )נדה מיו ע י נ ( דיה מלאך ‪ ,‬של‬ ‫של מצוית רהנ כמו‪,‬־ שר ‪5‬ל עניות כגל שמזנפסהים סייא ע'‪ (3‬שר דמיוני נקיד גמי׳)‪5‬ם(עוד הזכירו הזיל גרוב פעמים של ההם‬ ‫גלי כינוי שלו כמו <ס‪:‬הלרץ ניב עינז סרק עליו ש ר ס ל ג ה י < ס שיניו‪,‬ש ל של י ם נזכלי גיטיןסיז עינ ובירושלמי יפ״ד מיתוס(‬ ‫ועי הוס׳ ןע״ו»יז עיא> דיס עד שאנו מנקשים‪ ,‬שכ׳ ם ל ש ל ה ל י ‪ 0‬כי׳ • אמר כר כעולם לפרו לבשיע צנמגו עשה לצדיק‬ ‫‪1‬ה)סנהדרין צ' ר עיא( זכגל אמרו נממש מה פ׳ נראשיס ‪ ,‬אין לך כל עכב זעכנ כאין לז כר מלמעלה ואזמר לו גלל ‪ • /‬זע׳ גיכ‬ ‫מדרש קינות פיסקא ףצא מגש ציון איל עלפון כשפושין ישראל רצונו של מקום מיכיפין נח גננורמ של מעלה‪,‬׳ זנן עגין פמליא של‬ ‫מעלה מכל במדרש בלאשימ פיסקא נענה אדם ‪ /‬ונן ענין אסילי כפיגזד כזכר‪) -‬בונוס ‪0‬״י עי‪ 1‬יגיגה מיו ע״ג מיז מיא מהדרין‬ ‫מימ ע״ג> וע׳ לש״י נרנית דפירש אמורי הפלגוד היינו מסיצה מפסקה נין מקום כגינה ‪ /‬וענין דיוקני של מעצה הנזנל !פגים ‪,‬‬ ‫כל אלו השמות וכמלוא וממשלת במצאנים הי׳ גלי כפק אצל יזיל הנמה ידומה ‪ ,‬ועקר מקומה גנרייסא למעשה מרנגה ‪ /‬וק*מ‬ ‫‪ ,‬ורו״ל נסלמזד לא דגלו מזה יק נרמז זהנמזו גי נגר מדמ ‪1‬ה לכל מעיין במעמיק נע‪5‬ולומ‬ ‫גפלקי דריא ופרקי היכלופ ומדרש‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־ ‪-‬‬ ‫י י י ים התלמוד‪.:‬‬ ‫־ ;‬ ‫*( כבר הקדימני והסלטה זו‪ ,‬לג גדול אמד מנס ומפורסם כי בכל מקום אשל ןא ליל!עלי גפלמיל ‪ /‬עדן מגונה שמנע למנזר‬ ‫החכמים‪ ,‬העלימו הד גדם ולא זנלו כעדן לק נרמז ‪ ,‬וע׳ פירוש לנרי כימים כמיווזס לרשיי כלמנ כרנה פעמים‪ ,‬לבעל‬ ‫סכיפג תלי הימים העלים גל גטס סעא ועון של דוד ‪ .‬מ׳י דיס א׳ פ׳ ‪3‬׳ פמק ו׳ וממל גלמו ממס אני איך ממיל מזפ!קינמו של‬ ‫לוד‬ ‫׳•״לץי‬ ‫'‪ /‬׳י׳׳‪/‬׳‬ ‫ועובדא אחת&סופר במקום אחר בסגנון ‪ , w‬יבמקוס‬ ‫‪.‬אחד בסגנון א מ ל « ^ועי׳^עלו ^ ב ר י ם כ מ מ ק ו מ ר ‪, .‬‬ ‫למצוא דזסיבחוהטעם ‪ -‬מזיןע אין למדין מן האגדות ‪#‬‬ ‫על בלל האגדות יצאי להחלשבנן״שבספרו^מיג••‬ ‫ווידאה ה ׳ ׳ ב ‪ , ,‬י י ר ק ־ א*ן<ן‪,:‬חאןדית‪ :‬המספרות לגו‬ ‫‪.‬מעשיות ועוברות אשר־ אירעו ב ד ו ת ת ס י או ב ת ר ו ת‬ ‫אשר^דמו^להס < ו מ ד ר ך ם פ ו ר ה ר ב ר י ס א פ ש ר נ ו‬ ‫;‬ ‫ל ה ו צ י ^ פ » ‪ ^ 1‬ל מ ע ש ת ; ־ ‪ :‬מ ׳ ׳ מ מ ו ן שבאו הספורים‬ ‫א ל ו ‪ :‬ב ר ו ב ע נ ץ ‪ /‬יאק מ נ ו ן כעוד אחר דומה לחברו ׳‬ ‫ש י ג ׳ אין אפשרות ללמוד חדק» י סאשה ‪:‬אמרינן אולי‬ ‫‪ n t u i‬הי& מ ע ש ת <• וטעות נפלת בחםיפורי‪ ~/‬ואילי‬ ‫ג ו ר מ י ו א ו ד ו ת ו ה מ ד ר ש י ת א ש ר נאבדו מ א ת נ ו ‪(* :‬‬ ‫מםיפרהמאורע בפגים אחדים ‪ ,‬ואזי אין המסופר לנו‬ ‫למעיין‪..‬להוצ א דין ‪ / m‬ו ב פ ר ט מ צ י ט הרבח אגדות‬ ‫•י‬ ‫חלוקית‬ ‫ד‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ ,‬דוד ‪ /‬וע׳ שם ט״ו כיט ליה נשגיל כ‪3‬וד_‪3‬יס דוד לפינו אין נשיג מס אמרס מיכל‪ ,‬עוד שם אויפ *•ו פסוק י״ג נ׳ ומס שלא נכתב‬ ‫נאן‪6‬שר גהעוםו שאינולצוגו לרנר נזה סספר‪,‬שום זילותא צגים לוו עכיל רש״י‪,‬וע»ר ע׳ס־ס׳שנס פ״ס <נ*ג ‪ r‬יזס ‪ ,‬ונן)הגו סכענו‬ ‫געעש׳ לנרולי׳ אשת ל״ע)ע״ז י״ז ע*‪ (5‬שלא נהנאר נש״ס שם רק ברמו׳ילש״י מפרש המעשה נפי אשר קנל ממוםיו נעל פה‪ ,‬ועור‬ ‫\נמצא נספר מעשיות מ ׳ נסים ומועסק נספל הדורות * עגין ממנה על ר״מ ואשת יהולא מגס‪ ,‬ואין רמז לזה נשום עקום‪ ,‬עונדא‬ ‫דנתן דציצוסא אשר מרומז נשאלתוס‪ ,‬נ״כ מסופר בתלמוד)סנהדרין ע״ה ע״א> רק נסתם מעשה גאלם אסר ‪ /‬נסעלם שמו‪ ,‬עונלא‬ ‫דאניה דשמואל מס ההוא מדיםא אשר נזנר בהלכות גדולימ ה קידושין ומרומז ג״כנתוס׳ורא״שוגמעסקג״נ נסדרסדורוס ערן""‬ ‫^‬ ‫?<‪v‬׳ חגאגוה לשמואל‪,‬״הוא מרומז)ברנוס י״ס ע'א> סד משתעי נתר מ ל ש מ ו ס צ ונפל ארנקי׳ ופצע אפ עוםוע״ש וע׳ ג״כ ירושלמי פ״א‬ ‫י ^ י ? א ז אביה אזל וקם נין שני צריפי למסכצי‪ ,‬זע׳ נ״ג סוס׳ )ניב י׳ ע״נ> עולם הפיך ראיתי מ״ש ר״ס קבלה‬ ‫־‬ ‫נשם הגאונים דשמואל יתיב קמי׳ רר׳ יהודה תלמידו‪ ,‬וע׳ גנ״מ פ״ס ע״נ> ללא רצה רבי לסמנו ‪ /‬שמואל סנים יסקרי׳ רני לא יתקרי״‬ ‫‪ p i ,‬ענין מעשה דר׳ פפא נזכר גןרמע ס׳ ע״‪ >3‬ואולמנפמסים קי״נ עינ> צא מכלה המעשה ‪\ ,‬כפי הנראה מדנרי רש״י לא היה‬ ‫לפניו מעשה דר״פ מסומר בברכות כמו שהוא לפנינו וכבר המעורר בזה עהר״י נילי? ‪ /‬והרג בעל מקי© שמואל נשער התירוצים ‪1‬‬ ‫?״^‪,‬והעעם ני בלי ספה סי׳ מנין מעשה לל פפא הלזו סשל אשר לא צננול לפניו לפינו העלימו ‪ /‬זללעתייע^ה טון ל* מפא כשבת קי״ס‬ ‫ע ״ ‪ 0‬ל ל י ל י מ ש ל ו ולא ה ו י ג י ״ וזסמוןו ‪ : ^ • ! • ^ ,‬׳ ״ ״ • ‪ • :‬״ ׳ ; ׳‬ ‫‪-,,‬‬ ‫; ‪,>:: ~ . , ? a < g , r V‬‬ ‫מרובים המס המדרשות מהסנאים ונעלי התלמוד אשר נאגדו מאסנו‪ ,‬כמו ספר א ג כ ז דל‪ /‬מ א י ר ‪ :‬מזנא נמללש פ‬ ‫*(‬ ‫בראשים‪ ,‬פינקס דר׳ י ה ו ש י ע ב ן לוי)שגס קניו ע״א(‪ ,‬פינקסי׳ דאילפא )מנמוס ע׳ ע״א( ׳ מ כ י ל ס א ע ל ל ל‬ ‫י‬ ‫י ס ת ו ל ס הי׳ לפני לנינו הרמגים כמ״ש בהקדמתו לספר משנס תורה‪ ,‬וע׳ נםפרי אגרת בקרם‪ ,‬מ כ י ל ת א ד לי ש מ ע ו ן ב ן‬ ‫י ו מ א י מובא רמנ״ן על המורה פ׳ אמול • י ר ו ש ל מ י קדשים למגים בהקדמתו לפירוש ס מ ש נ ס ‪ ,‬ס פ ל י ז ו ט א ‪ ,‬נילקוע‬ ‫‪.‬כרנה פעמים‪ ,‬וכן בס״פ ר״ש על עהרומ ‪ ,‬מ ג י ל ס מ ס י ר י ם בספרי פ׳ עהב וירושלמי סוף ברכות ן מ ג י ל ם י ו מ ס י ן‬ ‫; )יבמוס מ״ט עיא(‪ ,‬מ ג י ל ם ב י מ מ ש מ ו ג א י ה׳ נחלום‪ /‬מורש ו י ס ע ד ילקוט וברמב״ן פ׳ וישלס מכונה ספר מ ל מ מ ו ס‬ ‫־ ב נ י י ע ק ב ‪ ,‬א ל ה ס ל ב ר י ס לגסמוגאלש״יפ׳ויצא• ד ב ר י ם זוטא‪3‬ילקוט‪,‬עררש ר ׳ ‪ :‬מ ש ה לרשןסנהומא‬ ‫י ?' האזיגו‪,‬י‪3‬ספר ישימות משיסו לאגרגגאל ״ עררש א ג נ י ר בילקוט ס״פ ‪ - ,‬וסף נמצא גנתנ י י ס״י הלב נעל מאיל‪ .‬מ מ י ס ‪, ,‬‬ ‫מ ! ר ש ס ר נ י נ ו מונא בספר ועד לחכמים ״ מדרש א י ו ב מוב‪ 0‬בילקוט איונ‪,‬מדרש מ ל כ י ם בילקוט לאומי ״ מדרש י ש ע י ׳‬ ‫׳ אנרננאל בספר ישימות משיחו מדרש ע ז ר א ו ד ב ר י סימים בהקדמת ר׳ סם בן יסייא המוציא לאור ספר יוסיפין • מלרש‬ ‫י א ‪ 3‬א‪ .‬ג ו ר י ן ן נילקיטעל מגלם אסתר והי׳ היי בעל מאור עיגים ״ מדרש א ס פ ה בילקוט לספר שמות במדבר דנרים מובא‬ ‫ממנו הרבה פעמים‪ ,‬מדרש ס ד שא ומכונס ג״נ ברייתא דר׳ פינמסבן יאיר מובא נרש״י י״ס ב׳ ד' ך׳ * מורש ו י כ זל ו מובא‬ ‫•!‪ j ^ yu‬ע ד < מטראגי‪ ,‬ווספר סניא ומנורת‬ ‫‪«6‬‬ ‫‪0‬׳‪) .‬שנס‪ .‬קט״ז א׳( ע ד ד ש סשכה־מונא ‪.-‬בספר * ה מ כ כ י *‬ ‫ל המאיר ‪ r‬מדרשת ס ר זס ו י ס י ר ו תעונא ‪3‬סע״נ<מלרש ס פ מ ‪ 1‬ל ה גה»ז קאית לעל יאססי גכס״י‪,‬מלרש ב ן ש ו מ י מובא‬ ‫•בסו? הדורות < מדרש י ה י א ו ל ‪03‬׳‪ -‬ועל לסנמים ‪ /‬ממש ר ‪ /‬י‪ .‬צ מק‪ :‬ג ן פ ר ו ו ‪ :‬מובא משבי ערן הגוה < וגס׳ ראשימ מכמה‬ ‫‪ ;rwj6‬ן* נ ס ו ם‪ , :‬ע ו ד נמצא הרנה מד‪1‬ש*א‪8‬ל כלפםז ואינם שכיםים כל כ ך ‪ :‬״ כמו מדרש \\ ג ה ‪ ,‬מ ד ר ‪ 6‬מ מ ו ר ה מדרש‪:‬‬ ‫‪ ,‬מ מש ס ‪ :‬ס ו ר ס נספס לכל בוגובסוף ספר ראשימ סנעס«‪,‬ס ו פ ס ‪:‬א ל י ה ו ו ג ס)נ״כ בסוף ראפימ מכמה( מ ו פ * א ל ז ס \‬ ‫; ו ו ט״א‪.‬נספר מנורס המאור‪,‬׳ מ ס נ מ ג י הי נ ס‪:‬מובארעג״ן נשער הגמול‪ ,‬ובראשית מכמה ‪. /‬מדרש ע ש ר ס ס ד ב ל נ ס ‪,‬‬ ‫פ ^ ס‪ /‬ל ר׳ י ס ו ש י ע ‪ 3‬ן ל ו י • אולי ג מ א מסכס*יסינס( מדרש ל ע ו ל ס בסוף ספר לאש•© תנעה‪1» ,,‬פר ו ר ו ג ג ל ‪/ :‬‬ ‫ד א ש י ס ס ן מדרשי סכמס הקבלס רבו מאוד ז‪ ,‬נמו מדרש כ ו נ ‪ , tf‬׳ ספרה ה ל‪9‬ו‪0‬פל ‪ 8‬ב ס י ר • ‪ ,‬א ו ס י ז מ‬ ‫ן י י ׳ ע ק י ‪ 5‬א ‪ ; /‬פ ר ק י ה כ ל ו ס מדרש ש י ע ו ר ה ו מ ס ס פ ר ה מ מ ו ג ס ספר ד ! ‪ 1‬א ‪ 3‬ה נ י ו ל ‪ : :‬בל וס לקטסי מן‬ ‫נ‪5‬מ»ג&ללשנמ ל^וכס ר״י יו״ט ליפמאן צינן ‪ ,‬־‪ .‬יסוא ואר בארונה כל ומנמת ‪ /‬׳ • מ נ ^ ^ א י ג ם פ ת שם הגדולים ס״ב נספרו‬ ‫! ועד לחכמים מונה סר ששס ושלשים‪.‬מללםים וספרי אגלה ‪ /‬והסכם רי״ל צות מוגה מפה ועשם ספרי אגלה * וסלוצס לעמוד‪ .‬על‬ ‫\ נל פרטי סמדרפיכן^יין שם ‪ :‬ברוב ה פ ע מ י ס » א מוןלי סקלמונים בשם * ‪ ^ w n‬א ^ ־ ע נ ^ איזמעמפ כוונו ולא »‪1‬או וספר••‬ ‫ממש אשר אצלנו ע׳ סוס׳)מגמות ל״ז ע*א( י״ס או קום נלי ע׳ סוס׳גמגילסי״נ ע״נ> ד״ס ממונן זע׳ נ״כ תוס׳ נע״ז ו׳ ע״‪(3‬‬ ‫•י*אאמר^י‪/‬א״נ ל אל?)פססים ה״ס א׳>ז י״ס וסנ״מ׳‪^ ,‬עוליסואיגברכו* ‪4‬ג׳־׳ע*א‪/‬יזה‪.‬הביאו‪-,‬ובסוס׳ <סעכיס‬ ‫; ג ׳ ע ' ‪ 0‬ל»ס למס וייס ‪ 1‬א י ן ‪ . :‬ולא אמנע למצע מה שהשבתי לידירי‪ :‬סרו‪:‬מוכס המפואר• מוס׳ז מרדני שמואל ניי גירוניי‬ ‫*‪ .‬האנייה פאחבס נמדמומ אימליא‪ ,‬ע״‪ 1‬המדרש ע ז ו א מ י ק סוף שיפמיס‪ ,‬ש‪3‬רמ‪6.‬לף איש מנני ‪3‬ניפיןלאיירומ‪5‬יא »של‪ 1‬רצו‪.‬‬ ‫לעשוס‬ ‫‪.‬‬ ‫י ‪t-.-‬‬ ‫ן‬ ‫י פ י & ה ש מ‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫‪t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יע‬ ‫והשובות‬ ‫‪47W‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ן ‪-‬׳* !־־ ‪ t‬י ! ‪; w‬׳׳*• ‪ * 5 \ 4‬י • ‪ .‬י ? ‪v‬‬ ‫‪4f‬‬ ‫למשיח מלחמה עס *מידם ‪• ,‬בקש מעני להוייעהו^מקור לדברי המדרס הצלו < מ ה כבר התעורר החנם רי״ל צוק בספרו עצ‬ ‫?דרשיס יצר זפ*ה'‪ ,..‬ונגר הדתית־ינזגענה ני הרגה מדרשות הי׳ לעיני סקדמוגיס ונאבדו עמקע ‪ '/‬אכן נדבר‪.‬ש‪#‬ז על^יזה רומני ‪t‬‬ ‫י או על עיר נאפאלי לי רומאני‪.‬נעדיגוס יין המדשז ‪& r‬ישנהעלך החדש‬ ‫מ‪31‬על דומ; המפורסמת ‪5‬פיטלי׳‬ ‫?*‪.‬וני נמדדת‬ ‫<‪&/\5‬יזהי שנ?ס‪ . :v:‬ועתה שגפעיראטסען‪ :‬המפורסמתנסנמה מאז‪ ,‬לבירת מלנית יון ושמה מושנ המלך ושרי המדינה היום״‬ ‫‪.‬הנהמ<ש ןרד״ק‪.‬עמסנש שנתהוזנג?‪,‬י»ער שהלנול איירומניא; ונע״נהכוינם עלעדינוג‪1‬יון<ני סמה נמצאו־ הרנה אייץ‬ ‫ד‪.‬טנים יגדולים * גנקרמואיי סצישאניססעללעספאנס‪. ,‬יוכלממלכוסיון הישנהנהמדשה עלאהאייס ננוז־ע תגלארץ איטלייאשר‬ ‫לל הארץ^וא ‪ p‬צ י ‪ :‬א* מסובב מיס האמצפי דם אדריאשיקע‪ ,‬לא נמצאו שמה איים‪ /.‬רת שלשה גדולים‪,‬סארליגיען קחחיקאת‬ ‫‪.‬כי**לען;ופייס הימנים ממלעאנפצא עלבא ואיי ליפמרז׳‪ r ,‬איים הקטנים שבעים או תשעים נמ‪0‬פר~‪,‬ד משל עירהמפורסעע‬ ‫ויפנעניא נמית‪.‬עליהם אן> שהי׳ ממשלת רומי מספשטס על נל איטלי׳ ואס״ז על כל העוצם לא הין מכונים ־ נשם גללי‪ ,‬נומי‪, ,‬זגפרס‬ ‫שימ מנמ»־ומי‪1‬נש־ם פעםבשם רומניש • נספר םגרגנחל שופטים סיפ ר הביא עטן זה בלשת ונדרש אמרו חלו מצף איש מגניודן‬ ‫<םו < ח ל ן רומחנ א ‪,‬׳ ישם פין לפרש על תרץ יון ני מעונם נח נקרמ פרן יון אס רומניא‪ 7‬בשביל הדרה רומי ‪ /‬ותיןיהנוונה על‬ ‫״עיר הגירה קאנסטאנטיגאפעל שהיס גמסתדמעמגיעז^אז על המחוז ראעאגנא וסביבותעיר לועי ונקרא נ״כ קאמפחגנע‪ :‬־לי‬ ‫רממא; ונכל זסת בין תהיה הכוונה על מדינות יון &ו על ארץ איטלי׳ ‪ ,‬הדגר תמוה מאוד ‪ ,‬פיך אפשר להקדים כל נך ישיבת‬ ‫י היהודים שמה ‪ /‬אחרי שידענו גגירור ‪ •,‬כי לא נודעו עם ישראל לכזסגי קוווס־היחניס־דגראשיסצעימת^ןמכעה נאיו *יזת״—זזו‬ ‫‪.‬החלטה הראשית מן הצורר הנדול מפיאז'י; נכתני שפנה אשר״ערךצני קדמות עם ישראלי־‪,‬־‪ .‬ואם כי נ הכהן‪.‬העשיח י‪1‬סף׳‪3‬ן‬ ‫ עתתיהי‪,‬׳ בספר ההתצצלית כנד אפיתן סנ״ל ‪ /‬הקהה את שיניו;זהרא? ע״י סופרי קירות עם־הכשדים‪ 1,:.‬זסצזרים ‪ /‬והיונים ‪.,‬‬‫קדמום בני עמנו ג » *את חין יריק אצלם ר<; מן מלמת שלמה ומן איש נריאו סיים מלן גזר‪ ./‬אגל מנלמ הדגריס מן עם הנבחר‬ ‫ידך יצאו ממצרים וקנלת היזירה ‪-'-/‬לא נודעו להמונים '‪ • /‬והמצרים האחרונים בדו י שקרים בדגלים אמול לקרותם זלפומעס ^‬ ‫הער*זדמס סיפר קולות העמים אינו מזכיר מא מ‪ r‬מעס ישראל; ומענין מפלס סנחרינ ונצחון מזקיה מזכיר רק מפי שגמעה שחינה‬ ‫בדילה ‪ ,‬ומדבר מתיך החצום ואינו י<דעבפ־וטרוט שם'העב והעיר והמלך‪-‬היגישל ומספר העם ואופן המפלה ‪ t‬זישלנןספק‬ ‫עצ‪1‬ס מס חנמ• היוונים הקדמינים כמו פ־טאנרוס מאקלאמעם'אפלטון יאריכמןזעליס ידעו יק מ ז ע מ נ י ‪ ,‬ואפילו מזליס‪,‬כז‪.‬היו»מ‬ ‫בדברי הסופרים סשר הזכיר יוסף גן מתתיהו מד אפיםן כי פיטאגאדם מכם יוני‪ .‬לאלנד־שידע מן ית משה ר^הסזיק * וגסג נס‬ ‫בהרבה עדנים‪< ,‬כן מסזפר גאגרבנאצ בפירושי לירמי׳ *ןא״פ ת׳ כי אפלטין דאה חת ירע׳׳ ודבר עמו במצרים‪,‬־;*נן עסיפר אצל יוסף‬ ‫סככןניתריסטיטציס ספדלתלןיריו ני נהמתיבדרך הניכוי ׳במרינוש״כמרימי דאדיסזרי אשדמומו געעלות תעדוהסוגימ*‪/.‬‬ ‫‪.‬וקדם שואי ותלמידיו גאהגה ובחיבה יתירה ג *‪03‬דר הדורות מסיפרןי אלכסנדר מוקדן השליסאת רבו אריסעזטלנרעל גיס עקל‬ ‫הספרים נע ר אצכםנדריא של מצרים \ ושמה גהגצו כל ספרי שלמה המלך ע״ה ׳‪/‬״• הנס תינדלהתימה עדועלא גזכילו‪.‬הסלעים‬ ‫היוונים חס זנרון ח‪,‬מ־ ישיחל‪ •,‬ולא ספרז ממנהגם זדאם ‪ v‬נשדד וגדזמג נאשר ספרו משאר עמיםהדחוקיס‪/‬׳כאשר יאמב נחיין‬ ‫סכמי יין וחמי חשד הרחיבי־ שד החכמה לכל צד ועבר והתריצו משפעם לטונה אי ל־עה ^ על גל הךע‪1‬ת גהג‪1‬מיסי& ומימס שינימ^‪/‬‬ ‫אשר נודע להם סז^זם אמנם ני היהירים שמרו בסיד אס דת פנה* אשר נהם למה ^ ‪ a‬ולא רצו לחללה להריק יפיה וספארהה ‪ /‬מצלי‬ ‫אןסססזמ־ה»צרי*בספדד על הצנתק^‬ ‫אל כלי 'ימאת ד׳ נסבה ג״כישנפארס תורתיני הקדישה חמדה גנוזה אצצלז נעוש‪:‬ןשן‪5‬ד‬ ‫ה&גע־ס ממנה הדרת זקנים ספר סגסיק נעל מאור שינים׳ < ונחמד שמה נ‪0‬יףהספו כי סג‪*.0‬וץגד‪-‬אמד שעו סו‪,‬א‪:‬ימפי'נפל*גתולי‬ ‫י ‪ -‬ד נ ^ מ ן ג ! ד » » ^ « ; ‪ » :‬ל » * מ יפצא הדבל בעינינו אחר שחקרו סכמו‬ ‫השגעון על אשר עלה מל ו־עאולעלו ^יהיימים‬ ‫י ‪ e r r y $ * t t & * * m 1 t m‬היושנבקיעס מזמן פלנש גגגעס נבדלים־מהע‬ ‫קדמון‬ ‫גדיעיס וגנימיס איך גא שמו על צג לשקור׳מזד‪-‬תם ולדעתי תכונתה ?י ‪ c‬וכן הרומיים זלענישהי׳ לעס ז ק ל ג *‪ 7‬אחר פלנש ־בגבעה ־ * י‬ ‫וכפי סאםיפר בספרי ס״פ עקב‪ ,‬ונש״ס כסנהדרין כ*אע*‪ '0‬נשעה שנשא שניניה אזנסיס נתפרעס;־ נא גבריאל ו ת ך הגה בים ‪.‬‬ ‫י והעלה שרטון ועליו ננכה כרך גדול ברומו‪ ,‬עיד מניאר וספרי שם געתישעפה ירבעם שגי‪ .‬עג^זה‪3‬זבנז‪1‬מיצוןרופצי <צ*ע לאמצונ?‬ ‫ולימים( שני כרכים ברומי ע״ש ‪ i‬יאילו דאפיאיהמ^ים^שרלבנהעליו׳נרומז‪;1‬ז היה עדיין‪:‬עכים?במיםגימ^שלמהע״ס; ושלמ‪0‬‬ ‫מי^מןירב אחר המאורע גפלנש נגנעש יי ‪•:/‬־*ין בנין' על•׳רומי היה ׳בזמן ירמם‪.‬אחר?יתס שלמה‪3^:‬א?^מקזשסה?ה עיר *ועו‬ ‫אי עמיו רומי ‪$‬ניוש‪ 3‬עוד מומן פצגש במעה מגני עמנו"־ ‪ /‬אמת הדגר נפי •׳הדרש בפרקי דכי אליעזרד^^ועוגא נרש״‪ 1‬ורעג״ן ס״פ‬ ‫וישלח דאלין מגדיאל זו רועי ‪ V‬ועי אברננאל פירושי לישעי ל״ד מניא גשם יוםיפון;‪4 /‬מ'‪ prwi‬אציפזהיסהמלךהראפון באיטליה‬ ‫מי‪1‬עא קאזפאניא ובנהאתיניגינאהעיר סניי^"‪ V‬הנודעת^וםע*י מםתרה‪0‬׳;‪:‬והע?נגפאלער»א‪*3‬״>צוציוליא ולפי המקובל‬ ‫מזיז״ל ‪ /‬׳יהי׳ אלוף מגדיאל שהזאיל ראשינה נישוב רו‪ r‬ה זדינז קוים ישנא לאימלוסיאש־ מ ה אע״ג תועיממ והצע ללתיס ‪c.‬‬ ‫נ י ו מ י ‪ ; 7‬ז הי‪1‬מ^מןנ עי‪ .‬הכיגי^גמיבא מגא לעדעא ־ ‪r1 t » .‬‬ ‫ולים ורימים ונו שני כרכיש‬ ‫ג כ' בספר י ש ז תואר ס״פ וישנא שהבזיק ג״כ דגדייושיפיןל‪ :,‬מ ‪ t ' :‬ראינו כי ינלכות מ^‪:‬קרס סמה;‪.:‬נענרבינמ ועקב נפיםכה‬ ‫‪.‬העי נה ובכל יאסילאימגללהמלימ כי‪ 1:‬ג־ילע מ נ'ו ‪*5‬׳‪»-‬ו‪ ! ^ jmj t'tz‬ב נ מ ^ ^ א ן ר י ש י ח מ ו ו ^ ^ מ ם י מ ח ל ש ‪ ,‬ל מ י מ מ *‬ ‫‪.‬טרס מלן ראמילוס ונימתפאמפיליוש סין‪:‬־•זים ‪ I ' f m‬וצו שמו צאהליע;^ן^עחת ובנקיקי הסלעים ‪ /‬יהיו שודדים ורוצמים‪,‬‬‫זגדיב שכיל קמו לערוף טיף^ ואולם בני עז‪:‬י" < י גלי ם‪:‬קמז‪1‬הי׳ז«של*י^ ! ! י ע י * ממדות ויןסנסגי בשלימנתהחנרה אף‬ ‫גיאלז' לא להם‪ ,‬ואיך ישק שלא לגדוהדודיש' מיות״יזזהליכין מדיני‪'/‬מהעם אשר גאו לנו! ביניהס\א‪ %‬הבשילו או גגיעונן וגחיי‬ ‫‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'"׳‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫•;‪ - r‬־ ‪ : \ r‬־ ‪•cr;. ^•:)v<n f‬״‪-‬דב•••‪: :‬׳־‬ ‫היזבדה;׳‪^.‬‬‫י '־"•‬ ‫י־‬ ‫' ‪ -‬יי ״‬ ‫דלת‪ c « • c\(::•:‬י•'‪1:0 7:‬׳‪ . - :^-‬ו מ ס‬ ‫״־‪• :‬־ י ־‪ :‬י־־ ׳ • •‪ ) c 1 :\ -:‬י ס ‪c* .‬‬ ‫‪ : :‬י ‪ .‬ז; ־‪- :‬י• ׳‬ ‫‪, . : 1 y‬‬ ‫‪ r v 1 ,‬־ { ‪ C‬ד י ‪ • * j :‬י ; א ‪\V‬‬ ‫‪t ^r'c‬‬ ‫\‪rv.‬־‬ ‫; י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:c‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Si‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬ז‬ ‫»‪:‬־ •‬ ‫שאלות ׳ותשובות הימן א‬ ‫חלוקית ‪ (#‬ולמשל אציג לפניך ג׳ ראיות נבונות ע ל תחומין למעלת מ ע ש ר ת ‪ ,‬ומדוע איל ר״ט לאלישע‬ ‫אלא ו דאי‬ ‫נ•׳׳־ ‪ :‬אמתות הדברים ומזח תקיש ע ל ה ש א ר ; ‪ - .‬שיחער ביון שהוא יותר מתחום ש ב ת ‪,‬‬ ‫דהרביבה אסורה ב ש ב ת ‪ ,‬דאעיג דאין תחומיו למעל׳‬ ‫ ־‪.‬‬‫‪::‬׳‪:; >:‬־;‬ ‫‪•-•.:‬־‪ •.‬־‪;.‬־׳ ־‪<• .‬׳‪:‬׳‬ ‫ו ו ‪ 2‬ח ׳ המרדבי הובא ביהח יוסף מדן טור אייה סי׳‪ .‬מ ע ש ר ה ‪ ,‬בב״ז רגלי חבהםח נוגעין ב א ר ץ ע״ש ‪,‬‬ ‫ י• ־ ׳ • רס״ו י * ובן הוא בשו״ת הרדב״ז ח״ג סי׳‪ .‬׳ וב׳ עיז ד ד ב אליהו רבה מיי ר ס ״ ו ‪ ,‬דבל אל! הגדולים‬‫טעו במ״ב ‪ ,‬׳ משים י ל * עיינו רק בשים ב ב ל י ‪ ,‬אבל‬ ‫תקמ״ה ‪ 4; /‬הביאו ראי׳ דרביבה על הסוס ; ב ש ב ת‬ ‫אסורה ‪ /‬א ע י פ דהרוכב יושב למעלה מ ע ש ר ת ‪ ,‬־ וקייל ׳‪.:‬׳ הגירםא בירושלמי ‪ 1‬פ״ב ד מ ע ה ו ב מ ד ר ש קיהלת‬ ‫אין תחומין למעלה מ ע ש ר ה ‪ /‬בבל זאת גרא׳ מאגדת • ו מ ד ר ש ר ו ת משיגה‪,‬־ דבשיס בבלי הגירםא א״ל ר״ט‬ ‫ח ז ו ר ‪ ,‬וסברו חמרדבי והרדב״ז דהכווגח ביון שהיא‬ ‫ג פ י ב דחגיגה טיו ע״א> ד א ל י ש ע ב ן א ב ו י ח ה י ח ר מ ב‬ ‫ע ל ה‪3‬ום ב ש ב ת א מ ר ל ר ׳ מאיר ש ע ר ת י בטלפי סיסים‪ .‬תחים • ש ב ת ‪ ,‬ואסיר לרביב יותר <׳ לבז יחזיר לביתו‬ ‫משום איסור ש ב ת ‪ ,‬אבל בירושלמי ו מ ד ר ש הגירסא‬ ‫ע ד באן תחום ש ב ת ‪ ,‬א י ל ר״מ חזור ע י ש ‪ ,‬והרי אין‬ ‫יאיל‬ ‫״‬ ‫‬‫•י•־‪'-•,‬‬ ‫•־•••'ליד•‪:‬׳‪•' '-- .‬׳'_ ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ H D T‬ז• ־שנודע לנו מפי סופרים וספרים גס נן ‪ :‬היא ני נמשך גית שני מעם אשר כרתו החשמונאים גויה עם יועצי הרומיים ‪,‬‬ ‫ואס״נ נמלתמוס האחים הורקנוס ואריכתינלוס עפ קרסו אמ פפמפיום לעזר אוסס ‪ /‬רק מאז נתיסדה קהלת ישראל‬ ‫נעיר רומי‪ ,‬אגל מקודם לק לא היה שום יהודי נרנמי‪ ,‬וע׳ סנרננאל סוף מלכים ונפייזש לזנריה הניא נשם רגינו יצחק נן גאות‬ ‫שקנלה נ י ח ‪ ,‬ני גס• רון ניס רסשין נאו שסי משפתות מירושלים ונסישנו גספרד נעיר םליכאנע וסעוזילא ע״ש‪ ,‬וא״כ מפשל גהיות‬ ‫דמפם )מפשטו ונפוצו ג*כ נערי איטלי׳ ‪• /‬עוד קידם ומן החשמונאים‪ ,‬י אגל נמשך נ י ס ר א ש ז ן נונל להמליט נידאי ני לא סי׳‬ ‫‪.‬עדיין קהלם מושדסללא נרומי העיר ולא נעדיממ תיטלי׳ וכן סיפר הרומיים האואז זציצערא לא ביטלו צת היסידים יק אצו שהי׳‬ ‫נימיהסוערךאדגעים כנה קודם המרנן ידענו מכפר פעילות השלומים לנוצרים הקימה‪ .‬מן יןהלס ‪:‬מגדה מגני עמנו • ולס נמצא‬ ‫רמז גספרהם שיהיו דרים שמה מזמן מדונה ‪ . ,‬ומכפרי סו״ל לא נזוע לגו ג״נ יזגמי ישרחל בחמי יק גמשן חורבן גיח שני‪ ,‬והיה‬ ‫׳ » ‪t‬‬ ‫י‬ ‫אז ניד הגדולל׳ מתיא נן מרש )כנסדרין ל״ג ע ' ‪ 0‬וע^ )יומא פיא ע ״א( שאל ר׳ מתיא גן חרש ‪5(< pt‬״‬ ‫נג*‪ 0‬דנל גדולי יומי הלנו אמר מטחו של ר׳ י ו י גן ^‪»0‬י‪ ,‬וע‪< /‬ע״זמ׳ ע״ב( שאלו את הזקנים ברומ* וע׳ ג״נ <מכומ נ״ד ע״*>‬‫ונפרס ע׳)פמסיס נ״ג ע*נ( פודוסאיש דומי הנהיג מדי מקולס והיה לפי כנראה גמנך ביה כני« ואולם גזמן שקוכ לנית שנ* ‪/‬‬ ‫ואף החלת ניס שני‪ /‬אין לנו שום רמז רםזק נהלמור שהיו מים ישרפל נעיר רומי או ננל מחוז איטלי׳ ‪ /‬ומפשר לומר עיד מה שירסו‬ ‫נמדרש דנני בנימין הלנו לרומי‪ ! .‬הייני ני מצאו נגני גנימין התנהג מ דומה לפעילות הרומיים ‪ /‬ני אנשי ננימין גזזו <ככ נשים‬ ‫משאר שגעיישראל< נפנוסרבסוף ספר שופטים ‪ ,‬ונןהרומיים ‪0‬םת רומלם הםנהנולנה נגדשנניכסהסאבינער‪ ,‬נ* הזמינו‬ ‫ו‪.‬־‪•.‬׳‪,‬־• ‪ .‬׳ ‪ : • ,‬י‬ ‫‪:.‬׳ —‬ ‫׳ אותם למשחה אחיז לקחו ננוסיהם לנשים נסזקס • ׳ ‪ :‬י‬ ‫י ‪:‬‬ ‫\‪ T\V!V‬־ נרד״ק שלפני כגירםא שהלכו אלף איש מגגימין לוזארמש עניל גהיינו ווארמז( ־ נמדינות אשכנז ו ז ז נפלא יותר אסל‬ ‫‪• "•: :‬י האין וגר נלצ לאסינו נני ישראל נאשמז אפילו ננית שגי ‪ ,‬רק אחיו נתישגו שמה ע״י השגויים ששנו הרומיים ומכרום‬‫למ‪3‬לים‪.-‬זל>יךנזמלומר נ ו ‪3‬ימ*פלגש נגגעה נמישנו היהודים שמה ‪ /‬וגם נימי חכמי המשנה אין זכר‪ .‬ורמז ליהודים גאשננז‪ ,‬ורק‬ ‫נימז האמוראים יש רמז מוה < נמו םמצינז)יבמות קי״ד ע״ג( מצאו גט שנתונ נו בצד ק פ ל א נ י ם מתא ־ עיר קעללן על נהר‬ ‫ריק נאשנם‪-‬עססנספס למלכות מיוסי*־ וגן <»<א והלמוד כב״ק ביס ע ״ נ ( גוריו ן מ א ס פ ו ר ו ; ‪ ,‬וגלי ספק הכוונה על עיר‬ ‫אףגסנויג‪ ,.‬אגל בימי סכמי המשנה זמכ ש נימי»ס ש נ י ‪ ,‬אין זנל לסיהודי© נאשננז ומה שהעיד הרס •ש ז״ל נששונה נלל ר יח‬ ‫ו ‪ /‬לענין אכילס הציגני גיא שתינו סומך על פי מסולס סםפרלים‪,‬ני הוא מחזיק מסורס וקבלת מכמי אשננז שסימה הסירה ירושה להם‬ ‫מימוס כחורבן מ״ש‪ ,‬הרי שנותן ל‪3‬נ*אשנמ משפ?* הגכורה והקדימה על הספרדים‪ ,‬ואולם לפי ימם אגרגנאל שגםפיד גרו היהודים‬ ‫מימות מורבן ביס ראשון וכן מבואר ג״כ בקרא וגלות התיל אשר נספרד וצרפת א‪3‬ל מאשכנז לא ידענו ‪ /‬וצ״ל לאיתן המקומיס קרובים‬ ‫לגבו} צרפת אשר שמה גסישיו היהודים הקדמונים גמלו בצרפת‪/‬ואפי׳ לפי קבלת הרא״ש היסה התורה ילושה להסיק מזמן החורבן ‪/‬‬ ‫אבל לא בזמן קדום בזק פלגש בגבעה ‪ tot,‬ני ע״ס נפל או נדנרי המדרש או נדנרי רד״ק וצ״ל שהלכו לארמיניא ‪ ,‬והיא ממיז‬ ‫במדיממ טורקיי׳ ושם נמצאו קסלות ישראל משנים קדמוניות‪ ,‬וסמונס לנג^ולארם צהרים והללו דרו ינשה לשם ני זולת זה הוא לחוק‬ ‫לסאין < שהלכו לרומי או לאשננז דרך סיס הסינון או ים הגדול‪/‬אסר שלאהיזמלומדיה אז עךיק לפס »*ם דלן ונעים עזים נסינס‬ ‫ע*י אניא&מ‪/‬יאף ככנענים הצנונים פיניציעל <נמדלש פינקיא( א מ הי׳ הראשונים אשר הרסינו^נסיזרם נים־‪ ,‬ויסדו עירומ‬ ‫רבומיוס^ל ו ©מואר במלכים א׳ ני מ?ס?לןצור שלמאניזמ וכל שגה וכל זאת לפ ל ! ןאמצעיס כיס יק אצל החיף ואס היק‬ ‫אפשרות ואס ל ^ ס ‪ 0‬נממי מאשר נ י סמוכה לים הסעח אכן נעיר מאלמש הרסוקההרבס מים לס היה ואת באפשרות לפני בני‬ ‫י"־^‪.‬׳־״‬ ‫־‬ ‫י י ־‬ ‫׳ י ‪ .‬בנימין לנא שמסוליםלשמסעילששנ«‪ :‬י •‬ ‫•י‬ ‫י ׳‪j,f:‬‬ ‫‬‫‪ - j‬י‬ ‫מ׳ סיס׳ גינמוס מיז ע״‪ 0‬ד״ה פסוק זה דנתנו ד א ג ד ו ס ס ו ל ק <מ לבמדרש רנה כ׳ בראשית י״א דיוניו מון‬ ‫*(‬ ‫‪ ,‬י ‪.‬׳ נדמסרג ז י ל^י אותו אלהים המיס יתייגונת״א שלנו יש גירםת שונית ונקצת נוסחאות היי לס כסיה יתי׳‪ ,‬ע ׳ מימש •ד׳‬ ‫אמסטרדם קווארט מס רא'*ע>יבסוף מס׳ דרך ארן זיטי ספ״א יש מ מ ס לגן עדן סיים עיש ״ וע׳ ‪ 0‬ס׳ גג״ב ד׳ ע ' ^ ו •ה שגל‬ ‫דברי מלכות‪ ,‬שנ׳ לפי הרגום א&מל הרגו המן להתן‪.‬על מ י ה משים דברים ‪3‬ין מרדני לאסתר‪ ,‬ומיהו גמרא שלנו אין סופם ח ע ״ »‬ ‫) ‪D‬‬ ‫‪ ,‬לג׳ האי מגא סגר ואליהו לא הוה פינחס ‪ ,‬ואולם רשיי‬ ‫'‬ ‫»‬ ‫‪t‬‬ ‫קפלן אמ העולם‬ ‫‪4‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫‪7‬‬ ‫‪#‬‬ ‫;‬ ‫‪%‬‬ ‫ק‬ ‫‪v‬‬ ‫מינ‬ ‫‪7‬‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫‪ 5‬ו ו מ‬ ‫(‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫‪v‬‬ ‫שאמת* ותשובות ‪,‬סימן‪:‬ב‬ ‫י לעמוי־‪ ,‬איל אפור לך שנאמר ואתה פח עמיד ןןצדי;‬ ‫'איל נעל׳בשר אני עכ״ל‪ ,‬ולא נמצא אצלנו • ועי מרן‬ ‫בית יוסף ארח ססיימיט הביא גשם הירושלמי תטעם‬ ‫דיבריס שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב ‪,‬‬ ‫שלא * יאמרו ס פ ר תורה חסרה היא ‪ 7‬ולא נמצא‬ ‫בירושלמי‪ ,‬ובפרט לא דבר הירושלמי מענין זד‪ .‬רק‬ ‫ב׳ פעמים בירושלמי פ״ג דמגילח‪ ,‬ובמס׳ יומא פ׳ בא‬ ‫י‬ ‫לו; ואין רמז לטעם זח שהזכיר מ ר ן ‪ /‬ר ק נלמד מקרא‬ ‫דאסרלאמרם בנתב • בתום׳)תענית ך״ט א׳( דית‬ ‫וישב עליתם ב׳ ובירושלמי מפרש איליא נקט! פירוש‬ ‫איליא קינה עיש ‪ ,‬ולא מצאתי בירושלמי * ‪ c‬״ עיין‬ ‫דאיש םוןא מגילה וטור אויה םי׳ תרם״ט שכתבו בשם‬ ‫ירושלמי ביום המחרת של שמיני עצרת פפטירין‬ ‫אחרי מות משה‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ״ ברא״ש פ׳ ערבי‬ ‫פסחים‬ ‫מ ן ג«ה דלן! נמצא ואס אצלנו כירושלמי מענית ‪-,‬׳ הגפ אין אפשרות כלל < והירושלמי אשר נסתם זמן ר נ ‪ .‬קודם למלמול נגלי‬ ‫*(‬ ‫‪ r‬והישמר מסודר גונם עיני החכמים המשדרים אס מלמוד נגלי‪ ,‬ואין אפשר והירושלמי יפרש ע;ין איליא אשר נזכר בנבל* ‪/‬‬ ‫ואפשר כוונת סתיט' ע ל ס ר ג ו ם י ר ז ש ל מ י ‪ .‬ע ל נביאים שהי׳ גונם עיני הראשונים ‪ /‬נוסף על תרגום יונתן‪ ,‬נעו שאכתונ זאת‬ ‫גראיוס גרורות < ושם אפשר היה נפוג איציא נקע ‪ ,‬על קרא דשאו על םפיים קינה‪ :‬והואיל ונגעתי נענין זה וירושלמי‪ .‬קדם לגגלי‬ ‫ודברתי תזה ומקומית שונות ‪! ,‬מאמר אגרת נקולת‪ ,‬ונהגהות על השים ‪ ••/‬ונן נמאער מנוא התלמוד‪ ,‬אמרתי לדבר פה נ ר ח ג ס‬ ‫מזה; למען יהיו כל ראיות המפוזרות בספרי‪,‬מקובצים בעקום אסד‪ ,‬ואוסיף פס מרשית ונצורות ניד ל׳ העונה עצי ־ לשין הרי״ף סוף‬ ‫עירונין; דמפני זה קייל הלכה נגנלי נגד הירושלמי ‪ ,‬משים דגערא לירן הוא נמרא נגד ירושלמי ‪ /‬ודגרי סרייף הללו מונאים גם גן‬ ‫גראיש סוף עירוגין ינסע׳ג לאוין סיה לף נ״ג כדפוס יויניציא( כתג נפשיטומ דאמ‪:‬מר סיס בקי בתלמוד ירושלמי טפי מינן‪ ,‬ועיין‬ ‫נשוית מהרי״ק שורש פיו נפסק לינו נגד ר׳ משה קאפסאלי ‪ /‬ונס׳ פתר יצתק ערן גמרא נגלית נתנ&עבי הרי״ף סללו מובאים‬ ‫ומוסכמים נ י נ ‪ ,‬בכנסת הגדולה כצלי הפוסקים תות ג ׳ ‪ ,‬וכן נשיית רש״ך חיג סי׳ ך י ז ‪ ,‬ונספר משפט צדנךנויב סי׳ סיס ‪,‬׳ ־ וגשוים‬ ‫בנימין ואב סי׳ ו״פ ימי׳ ך*ו וסי׳ קנ״ע ‪ ,‬ואנכי מצאתי בס׳ יד מלאני מיג כללי שני התלמודים אות ‪3‬׳ ‪ ,‬אחר שהניא דברי הרי'ן>‬ ‫הוסיף עור ורבעו יהונתן היגאי דגריו נס׳ שיט‪ :‬מקובצת‪ ,‬כתג גם לן דלפני מסדרי ש״ס בנלי ‪ /‬היה כנר מסודר תלמוד‪.‬ירושלמי‬ ‫בשליפות‪ ,‬יאוחן רבני נתראי שסדרו לנוי תלמוד בגלי הביאי בו אותן סלרית שק כהלכה הנאמרית בירושלמי ורזג תלמוד נבלי מהן ‪/‬‬ ‫כגון דברי ר׳ ייתכן ו‪/‬־יל‪ ,‬וכצ הנקראים בשס רבי • ומה שראו שצא כהלכה הניחו אותו *תלמוד ירושלמי עיש‪ ,‬ועיין גינ שוית סוט‬ ‫השני סי׳ טויג‪ ,‬וע׳ נספר בן יוחאי צד קשיז שכ׳ שדנריהרשר״ם חמיו סי׳ קציג ורגיי מגריל עיז פ״א מס׳ שופר עחזיתיס דברי‬ ‫הרייף אלו ‪ /‬שדברי ירושלמי הי׳ כבר לפני מסדרי הגבלי רבינא וינ אשי‪,‬יגעאמר אגרת נקורת אסר שהבאתי דברי יד מלאנ|‪/‬הןשפתי‬ ‫שם‬ ‫כי גם הסכם נעל מאור עינים פנ״א הגיא דנרי הרי״ף הלנו‪ ,‬ועיין ספר באר יעקנ נכללים אשר בסיף ספרו ] י וכן מובא‬ ‫הגדולים ‪ /‬וברכי יוסף‪ ,‬להרג חייר אזולאי היפ ד‪3‬רי הרי״ף הללי‪ ,‬ובכל זאת חשד אותי הרנ הגדול המפורסם ‪. ,‬המנהר ספרי אגרת‬ ‫לקירס ‪ /‬כי נכנסתי בגבולו של הרב הנ״ל בתולדות רניני נסים שלי< והשתמשתי בדברי הרי •ף הללו אשר הרג הניל הביאם שם‪ ',‬כאלו רק‬ ‫עינו לנד שלטה ברברי רייף ואין לזרים מלק ונמלה נהם; וראה המראה הגדולה מכל גדולי המחברים ני כלם סעתיהו דבריו ליחד גאמן‬ ‫‪3‬טעם הדבר דהלכה כבבלי נגד הירושלמי‪ :‬ועתה אביא פה הראייה עיז ״ א׳( כנדה מ׳ עיא( אערינן יאמר ר׳ אלעזר הלכה נ ר‬ ‫אליעזר דאומרה ברנה רביעית בפני עצמה‪ ,‬וסנה שם לא שאלו נש״ס והיכי אתמר דר׳ אליעזר כדרכם ‪ /‬ורשיי הרגיש נזה ‪ ,‬וכתבום‬ ‫דיס ואמר ריאנירישלמי נדלות עיש ‪ v‬ראינו דכנר ג ו ד ע ו ‪ .‬ל ם לנריר״א מ ש ״ ס י ר ו ש ל מ י ורמזו עליו ומעיז ‪f < t S‬‬ ‫והיני אתמר דר״א ; נ׳? בשים כתענית <‪ cfx>vt‬שאלו זלמס יוצאין לנים הקנרומ‪,‬ז‪0‬נה נעשנה זבגמ׳ לא כזכר שם מאומה מהל‬ ‫לנית הקברות ביים התענית; ורשיי הרגיש בזה; וכ׳ ראיגרינז בירושלמי דייצא‪-‬ן לנזיק ושאל השים נטעם הדבר עיש‪ ,‬ראינו והשיס‬ ‫נבלי סמך על מס שנאמר שם דיוצאין ‪3‬ה״ק‪,‬ועל הירושלמי סיבב שאלת ה‪3‬נלי‪,‬נ׳( בש״ס נגיה קטיז ע י נ ( מאן דמני מסיקין לא משתבש‬ ‫ומאן דחני מציקין לא משתבש‪ ,‬והנה היפי עצינו ‪3‬ש״ס לשין זה אילם נאיפן אחר ‪ ,‬כנין בריש עיז מד מני אידיהן; וסד מני מידיהן‪,‬‬ ‫וקאמרהש״ס מאן דתני הכי לא משתבש ומאן דמני הכי צא משתבש‪ ,‬וכן בריפ כיצר מאבדן ‪ /‬דאמרינן אימ מני מאברין ואית תני‬ ‫מעברין‪ ,‬ונופל טוב הלשון מאן דמני המלא משמניש‪,‬׳ אבל כאן אין זכר כלל דתד תני מציהין וסדס<» מסיקין דיסיה נופל לשון מאן‬ ‫דתני הכי לא משתבש‪ ,‬אבל בירושלמי על המשנה איתא נאמת מד תני מציקין וחד מני מסיקין ‪ /‬וסש״ס דילן על מס שנאמר בירושלמי‬ ‫סובב והולך‪ ,‬ד׳> שים)מהדרין מיג עיב> מצעד שינעל מכן בג׳ מרמים ולרשיי לא אתפריש מס הן אלו המרמות אשר מעל בהן ‪,‬‬ ‫אולם כבר כתבתי למעלס ני הנוונם על מס שנאמר כירושלמי סנהדרין דעכן מעל נד׳ מרעים נתרם ערד וחרם מדין וחרם סיחון ועיג‬ ‫ואולם בבבלי חרם סיחון ועונ נחשבו לאתת ניון להניביש היה בפיא ‪ /‬עכיפ בשים כאן סמכו על מה שידוע בשיס ירושלמי ‪ ,‬ולא‬ ‫בצויכו לבאר נפירוש מה הן החרמות אשר מעל ע ל ז ‪ ,‬ה׳> כגימין ייז עיא ‪ f‬מפגי מה תקנו זמן גגיטין שמא יספס על בס אסותו‪,‬‬ ‫הנה מעצמם לא היה מהקנין זמן משום תקנה רחוקה‪ ,‬רק מנואר שמה בירושלמי למעשה שסיס כן סיס‪ ,‬ועיין נס כן רא״ש גיטין שם‬ ‫דהניא דברי סירישלמי ‪ /‬עניפ בשים סמכו על מה שמבואר בילושלעי דנן היה מעשה באמת ‪ /‬ו׳>ש״‪)0‬קידושין ל*א ע״א( יש מאכיל‬ ‫לאביו פסיוני וטורדו מתיי עוצם הגא ויש עושני ברמייה ומניאו לסיי עולם הגא‪ ,‬והנה לא ביארו סענין‪,‬ו‪1‬ה מבואר נסדיא בירושלמי‬ ‫פיק דפיאה במעשה שסי׳ נאחד שהאכיל לאביו פסיוני והתרים כנגדו עיש‪ ,‬וברש" ותוס׳ שלמועיד מ־ושלמי‪/‬ענ״פ פרטי דגלים אלו‬ ‫מורים‪ ,‬כי על מעשה מירושלמי כיווט כאן בנגלי ולא הצריכו לבאר היענ כי סמכו על מם שענואר־גירושלמי שהיו סדורים כנר נוכא‬ ‫עיניהם‪ ,‬ז ( הראי׳ היותר עצומה ו מ ג ו ר ש ‪ ,‬הוא מש״ס)נזיר ו ׳ מ'נ> הא לעס ל י ‪ ,‬״ השתא יש לומר ממירתא אמר ק*לאא לא כ״‪6‬‬ ‫ענ״ל סש״ס ‪ ,‬ופירשיי סא למ״ל^מיהדר למימני השתא י״צ םמירתא אמר רב וסעי שמעיק לי׳ צלב ואמר סכ»ב ס מ י ר ס א ‪, :‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ : .‬־ ־ ‪ .‬־׳י‪.‬‬ ‫־ ‪r‬׳‬ ‫• ‪r‬‬ ‫י ־• ־‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י בירושלמי־‬ ‫י־‬ ‫^זאדות ותגובות סימן ב‪:‬׳‬ ‫פסחים הביא בשם הירושלמי י תזמים לכפות הפי!‬ ‫בשעת קידוש ‪#‬לאיראה‪-‬בשתו ‪,‬״ ‪:‬ואץ לזה מקיר‬ ‫ב*רושלםי ״ י בראיש‪%‬ק~רתעגית הניא בשם אני‬ ‫העזריי בירושלמי איתאי • ששים יום י‪ -‬מההיליןלוםר‬ ‫טל ומטר מוגין מעת לעת אהר המקיפה ולא נמצא י‬ ‫נראיש פרק ד׳ יראש השנה על המשנה; חיה עיניי‬ ‫אחורי בהב‪*3‬ם*ושמע קול• שופד‪ .‬הביא בשם ירושלמי‬ ‫הדא אמית •ממה איצ כוינח ולא נמצא בירושלמי‬ ‫אצלנו • ברא״ש ביצה פ׳ משילין על הםשנח דלא רנין‬ ‫ולא חולצין בשבת‪ ,‬הביא דבריה תשלמי וכלן שעשו‬ ‫בין ש י ע ץ בק אעסץ בין מוטעים מה שעשו עשו ולא‬ ‫נמצא אצלנו ׳‪.‬ואיני ביון דגזברבתו‪5‬פתא נקט ליה‬ ‫הרא״ש בשם ייושלטי כמו שהראיתי• לעיל ־ אות א׳‬ ‫דרבס‪.‬של הראשונים לכנות דברי מדרש יפסיקה א‬ ‫בשפירושלמי‪ .‬בפרקד׳דר״ההניאהיא״ש בשם‬ ‫ראבי״ה בירישלמי מבואר • התוקע שיפר מברך‬ ‫אקביו לשמוע קול שופר < ולא נמצא ‪ ,‬ובירושלמי‬ ‫גרבות ס״פ הרואה אף ת ע ר ו בל ברבות המצית ‪,‬‬ ‫אילם אין זבד לברבית שופר «‬ ‫‪:‬‬ ‫ך^‪.- 0‬ירצתחשיאל לשאול אות• מדוע עטית לאלו‬ ‫׳ • המגוייס מדור בפני עצמו ‪ /‬הרי כבר נאמר‬ ‫*‪.‬‬ ‫למעלת‪ ,‬בי הרנה מדרשות נאבדו םאתגו ״<‬ ‫ידדאשיגי^נהגולבגית מדרשי א״י נשם ירושלמי ‪,‬‬ ‫ונס אלו‪,‬המקומות היו גמצאים באיזהו ילםדגו או‬ ‫פסיקתא שקי׳ לראשינים ‪ /‬אבל נתלמוד יךושלמי ל*‬ ‫מעלו מעל והוא גסצא כשלימות אצליגו במו שהיה‬ ‫לפני ר«וס׳ והראבי״ח והמרדני והרא״ש הגה חוץ‬ ‫‪ .‬מזח ני רונ רנרי הירושלמי אשר הנאתי למעלת‬ ‫השח מחלבות קניעית ולפי הלוך לשח חי־א״ש‬ ‫והמדיני כי אשר העתיקו ׳‪ m‬ה^שלמי משמע‬ ‫דחעתיקי• מלשון יחשלמי‪ :‬מסודר על סדר ועשנה‬ ‫חגח ‪ ,‬נא קירא אהוב ‪ I‬ואראך מיי איזהו מסמות‬ ‫מבואריס״ובעיניךתחזח בי איןאפשחת שהי׳נווגת אלו‬ ‫הגדולים רק על ת ל מ ו ד י ר ו ש ל מ י מ ס ו ד ר‬ ‫בפרקיו והלכותיו על סדר משנתינו •‬ ‫לשון המררבי סיבה ס״פ לולב הגזור תגא בירושלמי‬ ‫ד פ ר ק י ן קטן היודע לגענע חייב כלולב‪ ,‬לא פוף‬ ‫דבר לנעגע ‪ ,‬אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כשרה‬ ‫נ י ר ו ש ל מ י ס ג ה ד ר י ן ונו׳ ע״ש‪ ,‬ראינו כאן ענין מיש ד‪3‬נ‪3‬לי לא נממקז ינרי רנ רק וומז ע״ד ר‪ 1‬האמורים נ־רושלעי‪ ,‬כאלו‬ ‫בי׳ רגרירג נירופלמי נידעיכ לחכמי הס;מוד‪ ,‬ולא הצריכו להנפיל סינרים • ‪0‬׳> ‪3‬ש״ס)קידושין ל״ג ע״נ( והביטו אשרי משה ער‬ ‫ניאו האסלה‪ ,‬ר אמי וו׳ יצחק נפהי ס״א לפ‪3‬ח כ ד א י מ א ‪ ,‬והנה אין מפורש נש״ם מה אמרו על משה ‪ ,‬ופרש״י שם משוס דינר‬ ‫מגונה הוא לא רצו לפיסמה טוו ג״כ ראי׳ היותר גדולה על אשר החלטתי לעיל סי׳ א׳ וכל ענין מגונה על נניא או על סנם ונרו רק‬ ‫‪3‬רמ‪ 0‬והרי הוא מפורש• נחנמימא עכ״ל‪ ,‬ולי סדני סמוס שיסמכו נש״ס כאן על ונרי סנםומא ‪ /‬כלא הי׳ גספרםם ‪ ,‬ולח ט׳‬ ‫מסיור נסלנסו גם נימי מ נ ת גיול ה‪,‬ילפ הגיפו ‪03‬פרו ‪3‬חש‪3‬ון המדרשות וגם לשון נדאיהא סיגו נופל רק על מנין מכוור ומפירכס‬ ‫ןע״כ כיוונו סז״נ נאן ‪3‬לשון נואיתא על מה שמנואר ונר זה נאר היט‪ , 3‬כירושלמי פ״ס ושקלים סי״ג‪ ,‬וחו״ל נגלי כגיסו פלונר‬ ‫מענין מגונה‪ ,‬ורמזו על מה שמרע לכל מונרי מירושלמי שקלים ‪ ,‬וזה ג״כ ראי׳ ברווה ‪) /‬ומהגמציגו גסנסויין ק״י ע״ס ע״ק ס״י‬ ‫ע״נ( מלמד שכל אמד קינא לאשתי ‪3‬פ‪3‬ייו‪ ,‬ונסנהירין מנואר לשון מלמד שמשיו© נשיא ‪ /‬זזה ראי׳ צכסלטסי ‪3‬מ‪3‬וא הסלעזל ‪,‬‬ ‫יאנדות סותרות וכפולות ‪3‬נ‪3‬לי‪ ,‬הוא דכצ מס סדר משנתו נפ״ע ‪ ,‬ור׳ אשי הכניס נסדוו נל מסכמות גמסוורוס‪ ,‬ונל מכם לא ידע‬ ‫מסדרו שצ השני כי כנר מינס סיפור זה נסדר מנם אמר משפ״נ ירושלמי הי׳ מסודר נ‪3‬י במטבע שלימה וחס מה טרם הננלי מפ״ז‬ ‫רמזו עליו ‪3‬ענין זה שי*א מגינה מאילי להכפילו( ‪ ,‬ט׳( געירונק ה״ו מ ב( במעיבא סמרו לישנא סליתסי וקטל םליסמי‪ ,‬הנס‬ ‫עריק לא הקדימי נש״ס כאן דלגיז הרע נקרא לשין תליפאי‪ ,‬דיכרשסטעס מדומ נקרא כן‪ ,‬אילם בירושלמי פ״ק ופיסה שס כאלו למה‬ ‫קורא איסו שלישי ‪ . /‬מדוע נקרא לסיר ‪#‬ון מלימא• נפי העין העם‪ ,‬וע׳ !סינוס ירושלמי המכונה אצלנו יונתן פ׳ נראשיס על פסוק‬ ‫סכי המאורות הגדולים < דלמהאערס ל ש י ן ס ל י ה א י עלהממה ‪ : ,‬והיינו מענה הידוע <‪0‬ולין ס׳ ע״ג> י א״אלשנימלניס‬ ‫להשתמש נכסר אסר וכינה טענת הלמה נשם ל«שנא סלימאי משום וכל לם״ר נקרא ק נפי אנשי א״י‪ .‬וככלי נאן מעמיק דנרי ירישלמי‬ ‫בלשון גמערנא אמרו ‪ .‬כי מי א •י נקרא נלםין ננליי מערנא ‪ .‬ומכל אלו כראיוס אנו רואים !בירור כי סלמוו ירושלמי הי׳ כנר‬ ‫מסידר לפני מכמיס המסדרים הלמוד נ‪3‬לי נשימת הרי״ן והכזמ״נ לינמו יסננו? ‪ /‬וארם במאמר סור התלמוד אדנו עוד מזמ • עוד‬ ‫נשאר לו לדבר מראיה שהניא הרב הסכם כ* י גדול המנקר מאמר אניס בקורס ש<י‪,‬סם רמז לעיין וסוליות ונינו נסים כלו‪,‬כ‪1‬״ס טי! ‪9‬‬ ‫‪ .‬ועיינתי סם וראימי שהביא מאגדה גכמינימ ק״ג מיא וע״נ( סיפול מימת רני נםמך למסגיהין ‪ #‬מפני שוצוואמ רני נזכר נירושלמו‬ ‫״*»»!! אלמנתי מניסי < ונמשנה ג״ל נזכר כן ‪ ,‬וניוושלמי הקשו ולא מסנימין היא ע״ס‪ ,‬ואולם נבנלי נאמי כוהיו נכנוד אמכם ‪,‬‬ ‫ואין כאן שוס סמיכה לעשנסיגו‪ ,‬ומ״נ צ״ל דמפ״ו סמכו בבלי לפ׳ מושא פטירס רניגו סקווש‪ ,‬כיח פפ‪0‬מינו כן בירושלמי ענ״ל הינ‬ ‫סנ״ל ‪ /‬ואולם אגדה זו מפגוירס רבי נזכר כירושלמי שר מעמיס‪ ,‬פ״א פ״ג זכלאיס‪ ,‬שסה גןןמןעל מסניסיז יסכריני כמס אק בו‬ ‫•נשים כלאים * ואמרו שם הטעם משים דנ׳ !ממיס מפשי ‪ /‬והמשיל נמימס רני‪ ,‬לנ״נ נןנו §מם ומניןססנרינין דאמרו בסדק אמד‬ ‫בקור עיש שאר לויאוס הסכמים!מנץ התכריכים ‪ ,‬ובכלאים הוא העי^ * ומתונות פ׳ הגיסא נסמן יק אגב גמא‪ ,‬מפגי מזכר‬ ‫וצוואסו לא מזוז אלמנת* מביתי‪ ,‬ואסיר הסם ולסובזס עקר סיפור היזיםלמי‪ /‬מדוע הםמילו!ירושלמי שמס מת !מפיס ספשי דאין‬ ‫לו כיס •סם שמי ‪ /‬י ‪ #‬מ לו הספ ל מיד‪ ,‬רני ויה ג׳ דברים!שמס פמירמו‪ ,‬מה ס!א עקר היסס להמשגה אלא ודאי דגמה העסיקו‬ ‫מסיד הירושלמי סאמר י נ י ס ‪ ,‬וק מירושלמי כלאים דאל״י למה הכפילו ה‪»0‬טר וא*נ אין ‪$‬שם ראי׳‪ ,‬ואדונה משם יש לסונים‬ ‫הסיפון למעני שסמכו ‪3‬ולי‪1‬אןמ!יפוך למשנה לאלמנה‪,‬נזמנו ג״ל כירושלמי‪ ,‬אלא ודאי מכאן אין הכרע * זעזל אובר אי״ה מסיר‬ ‫הירושלמי ונסינמ סיפורים ממלים נמקום אסר ;‬ ‫• י י‬ ‫‪#‬‬ ‫שאלות‬ ‫יא‬ ‫ו ו & י ו מ ח סינזךבג‬ ‫ומנענע־‪ \ /:‬יונע; ל מ ^ לציצית‪ /‬אכיולוקהלי ‪:‬נאזצחת המלכים ודסמיס‪* 1‬ממגל־<‪38‬וותלחזינו‬ ‫ציצית נ ; ה ו ף דבו‪/‬לחתע^ף ־ אלא להשליך‪ ,‬שתי י דפדפור בפינה זו ודי לעיע כהערה ומאת• אקוד! כי‬ ‫כנפותלפןמ ואוחז;ציצית‪.‬בשעת‪:.‬קיש‪.«,,‬כספרי יבאודכמיס אדריםבחקירותהרשיתי־ללבן בשמלה‬ ‫פ ׳ ע ק כ ך ^ י נ ד כ ם ‪ :‬מכאןאמרו כשהתינוק מתד־יל בל ענינז תלמוד ירושלמי והחיאנךםכימו^ממלמוןף‬ ‫לדבראביר מדבר‪ .‬עבנ לשו? הקודש‪ c * /‬ובירושלמי ‪, — . . -‬׳‪.‬׳ ״ ככלי וישמחו הנכונים ףגילו; ד‪<:.::.‬‬ ‫‪n:1‬־‪:‬׳‪f:5crf:‬‬ ‫סייפידמלמדו פפוק מנפר אביך‪ ,‬אל תמאס •עגיל ׳ ״ ׳ • ‪ ; ^ 2 - -‬״ ‪ :‬־ ״ ; ד‬ ‫המרדני אולם עיינתי בידושלבי דפרקין חיינו ירושלמי •ויון *וזשיס * ‪ -‬צבי הירש חיות ^(•י׳‪:.‬׳ ‪ .‬ך ־ ‪r :‬‬ ‫;'״ י‪ :‬י " י ‪:‬‬ ‫ולא בצאתי רקקטן היו‪1‬ע לנעמג ״‪ '••-‬׳ * •־ ־׳ ‪-‬־‪--‬׳ ‪-‬׳‪::‬ד‪r.‬‬ ‫ס״פ־ לולב‬ ‫י י ־ ־ ־ כ י ט ד ג ׳ ‪ ,‬־ ‪. 71‬י•־‪-‬־‪ •:‬׳־ יי•׳‬ ‫בלולב א ב < ב א ל ב ־ ‪ ,‬יודעלהתעטףהייב בציצית ‪•",::‬׳‬ ‫‪....‬‬ ‫‪. . . .... . , 1‬‬ ‫‪...‬‬ ‫יודע‪ ,‬ליבה‪ .‬אביו בלמיו לשון תורה עב״ל‪ ,‬ולא גמצא ‪,,‬י'‪.‬‬ ‫‪ 1‬ת ד ‪*; : .‬כך״ש ודין פרק ג׳ דראש השנה הביא נשם ;זןףיי עוסק • • בשני השערים הקודמים; לבאר‬ ‫•לךקירא דדכם ז הרכה עגיניס‪ .‬בכללי‬ ‫‪1‬ד‪,‬ג |זל‪.%‬י ד ר ״ ח ; והוקע ־‪.‬בשופר'מצד הקצר י•' *־•‬ ‫• והםעייניס אשר‬ ‫• ^ פ ר מן המצר קראתי יה ולא גב צא אצלנו; ובבד אגדה‪ ,‬ובפרט בעגץ המקורות ״‪.‬‬ ‫; ן ^ ע ו ו ד בזה כעל קרבן ע ד ה ‪ :‬וע׳ רא״ש פיר דראש ‪ .‬נדמע ני! נלישלמי בין כבבלי * אמרתי לא אעזבהו‪ ,‬־‬ ‫*‪#‬גח גרפינן בירושלמי פ ר ק ב ת ר א ד ם ב י ל ת י ן ע ד אשר אשלים הדבר י אשר כבר התחילו חבוגים‬ ‫ג ע י קימי‪ :‬דרבנן מהו להזניח של ריח בראש השנה ‪ . /‬דלא רמה הדבמים דמנקרים ‪ :,‬לחשוב בפרוטרוט‬ ‫א״ר יעקב בך אבא כשם ד יוסי ו‪.‬עובר לפני התיבה דפקומות אשר רמזו בעלי התלמוד ‪ 7‬ו מ המפרשים‬ ‫גיוס טוב של ר״ח איצ להזכיר של דיה ואתיא כריח הקדמונים על ספרי אגדח‪ ,‬כלי הערת שפס ‪ /‬לפעמים‬ ‫ראמר זכחן א׳‪ ,‬עולה לבאן ולכאן • מעהה יבטל ר״ח‪ .‬כציגו הפקיר ולפעמי• עד כחנעלם מאחגו‪ ,‬ואחשיב‬ ‫בתפלה ‪ r‬ביון שאבד בסוף שופרות יביומ שגדחבם לפשפט לחשוב כל חכקומות־ אשד ! !תעוררו‬ ‫ובראשי דדשיכם יצא‪. / .‬ובנר וקעד‪ .‬ו ר ב בעל קרבן ךדבביס דפבקרים‪ ,‬ולהוסיף פה ‪3‬ה שמצאתי אני‪/‬‬ ‫גהנאל כי אין זכר לדברים אלו בירושלבי ע לגו ‪ /‬והנח נמו)העניה ח׳ ע״א‪ C‬בענין חולדה ו מ ר ‪ ,‬אין אנו‬ ‫החכם השואל הראה כי קצת‪.‬דברי ירושלמי אלו בפיק ‪ .‬יוועין דבקור לאגדה ׳ זו ‪ -‬במדרש < ‪ -‬רק רש״י‬ ‫דשבועות‪,‬׳ ואנכי מצאתי נ״ב פפ״ג דעירובין‪ ,‬אולם ‪ ,‬והופ פבאריב לנו תובן הענין מבעל הערוך ובלי פפק‬ ‫חוץ מזח דהראיש כותב ב פ י ר ו ש כירושלמי פרק היה לו כפר &גוח נבעיין באיזה אגדות אשר‬ ‫בחרא דמכילחין‪ ,‬הגה גיפף ע״ז דך דזברון א׳ שלח היו לראשונים‪) :‬חולין קיז ע״א( ‪ -‬מיס הראשונים‬ ‫לבאן ולכאן לא נמצא כירושלמי רק כ ב א געירובץ ם׳ האכילו כשר חזיר׳‪ /‬מים אדרוניס ד ת ו את דגפש ‪ /‬לא‬ ‫ע״א! ומן פעחה יבטל וכיח בחפלה עד פופו לא נמצא נודע לנו דכפופר בביאור דייפנ בפרטית רקמן מדרש‬ ‫ג״באצלגו‪ .‬לא‪ .‬בירושלמי שבועות‪ ,‬ולא בירושלמי‪ :‬־ וחגדופא פ׳ בלק ‪) .‬פגהדריןמ״ד עיב> עגין רבעי׳‬ ‫עירובין * ועיין ראיש פיכח פ׳ הגזול כ׳ וראבייח הביא‪ -‬מובפא ניבעיפשס מדברימיושלפי^״ב ודנינח ‪,‬‬ ‫מן הירושלמי‪ ,‬ע ל ‪ :‬נענוע ׳ ה נ ז כ ר ב מ ש נ ת י נ ו ‪ « ,‬ף עלפי דמעוגחדבפוד בירושלמי מכפי המבואר‬ ‫דנרפלמהבגעגעבדילגעגעבחושלקטגוד ר׳ אחא ‪ :‬בדש״י^בבל זאת ידעו‪4‬דגירפות עונות נפלו באגדות‬ ‫גר‪..‬יע|ב‪,‬מפ^‪,'.‬ל‪^ 4‬ג»נ‪1‬ןבך‪-‬מבנן‪^1..‬וןוד־גירא ׳ ‪.- r i f a g i . p m‬ואנכי מצאתי •עוד אי?ר‪ 1‬אגרות‬ ‫ב ע י ג י } ^ ^ ‪ , ,‬ואין מ‪1‬ח שוס‪.‬רמ? בירושלמי נרשיי בהעלבת המקור‪ ,‬ועמדתי אחד החיפוש על‬ ‫שלפנינו‪,‬״‪ ,‬ענ״פ הנך רואח כי הקדמונים דביאו את בקורם * )קידושין ליא ע ״ ^ ד״ה אסתייעומילתא ‪-‬‬ ‫הירושלמי ב צ י ו ן ה מ ק ו ם א נ ח דברי הירושלמי‪ ,‬ונדבה דרוס׳ כי דיקב״ח שופך חפתו על־ עצים‬ ‫אפודים ‪/‬־ובכומן בפרקיו‪ .‬ובאשר נרצה‪ ,‬לעמוד ע ל ‪ :‬־ ואבנים‪ ,,‬והפשל הנזכר שמה‪ ,‬דבלממאר במדרש‬ ‫הכחעהלחפש אחר אוהן המקומית אשר ציינו דם ‪ /‬שודד מ כ על קרא מזכור• לאסף אלחיס באו׳ נ^ם‬ ‫אין אנו מוצאים שוס רמז‪ ,‬ג ונקצהם אנו מיצאיס רק ‪ -‬נגדלחר ״‪ .‬׳ ועי רש״י)קידושין פיטע״ב( דיה ואבינה‬ ‫* ז קצת‪ ;,‬ועייז אנו מוכרחים להדדיץ המשפט בי נעם דלוים קצצו בהונות ידידמ‪,‬׳ ולא רצו לשיר שיר‬ ‫חסדפיםיס קצה הרבה דברים ז ומי יהן ויבא לידינו י ה ׳ ‪ ,‬וגפ צא בל הענין במדרש שודר טוב על פדשח על‬ ‫גוף הירושלמי בכתב יד כאשד נמצא כלי פפק היום ‪ ,‬נדרות בבל עיש' ״‪ .‬ו־ש״י)מנילה טין עיב( ייח בל זמן‬ ‫ ‪.‬״•‪.:‬״<׳ ‪;r:‬־ שברוך ‪- -‬־‬‫‪......‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.,‬׳‪.,,‬‬ ‫י‪:;•,:.-.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫*( נמאמר ‪6‬גיק ‪?3‬ורת ממכהי עיו ממגיש פי׳ כמבנה ו‪6‬גו‪ 0‬גממה כוי זביר גלנציה לה ננממווס‪ ,‬ני קישג למצזס ל ל נר‬ ‫‪ .‬נלשון סקווש‪,‬ומאין הוציא ז&מ ממגינ ‪ /‬וע‪0‬כ פנין זה מנז&ו גכפוי פ׳ עקנ נמו שכעשנסי נפנים ‪ /‬מן»?י‪ 6‬ןש״ימומש‬ ‫פי‪ .‬עקנ‪ ,‬ובילקוט ‪ 051‬ספרי ווטי וגס ניוזשלמי כילה ס״פ לולנ נגזול נ&מו ‪6‬גיו ‪ 9‬ל מ ד ו ל ש ו ן מ זר ס סייגו לשון כהודש ‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫מלמדו לבין פירה ו י נ ו דמ״מ מצוה גפ״ע וירימה לכיה ס״גולונו‬ ‫בזפ מצוה נפיע ‪ /‬וגינ ולייבא כמונא וירו‪:‬למי פיק ונגס מל מגנס לא יאנל י‪:‬ז‪ 5‬ע‪ 0‬גונה‪ ,‬והגי רימ וסגנ מוור גלשוןכקווע‬ ‫ניןענינים כק‪5‬וגי‪3&0‬לל׳זגעהיסגנסכמנישיכצכמעג‪,‬״גג״נמכג‪6‬נפקאי<‬ ‫••י• ‪ • -‬י‬ ‫י‬ ‫ואו‬ ‫‪.‬שאלות ו ת י ב ו ת ס י ק ג‬ ‫‪.‬‬ ‫ש נ י י ר ‪. t -‬הביא דברי תםדדש נתעלמו! תפסי ׳ נשם רבד• הזיל‪ ,‬ולא בשם אמת אינשי‪ ,‬ומזח תרע‬ ‫‪:‬זהמממ ע ז פף־ש שידחשידמו קאפ׳־ר׳ ראשה שמח להגיח‪ p‬בדברי דש״י ו ומ מת שתמהתי למשגיחפ״א‬ ‫ו ו י י י‪ £‬עלח מכבל לאר״ן ישראל קידם ‪ /‬מוני ע י ר רש״י גב״ב ח׳ ע״א> בפרנסת העורב דחקכ״ח‬ ‫שמיציךל^ת&טות בפניכדוךע״ש ו ושזחהםץ מזשץלו יתושים בצואתו; עתח םצאתיביענקז ‪f‬‬ ‫‪.‬ישלחשוב ע^מ״ש רש״י גתעוית ן?זע״ב( ברביעי נמצא בילקוט יתרו בשם תנחוםא • עלםציתכיבוד‬ ‫אב ואש‪ ,‬ועי ג״כ יפת מראח פ״א רפיאח ‪:‬‬ ‫על אסכרה ונתנב ג י ממית ממד י ‪ : ,‬ענין זח מבואר‬ ‫בירושלמי באן בתענית; ובמדרש פ׳ כיאשיח י יישיי ו מ ן ־המקימות אשר הביא דש״י דל מעלם לנו עד‬ ‫• עתה וששר ‪ ,‬הנח השבתי למעלה בפ״א‬ ‫העלים המקור • גמבות ך ״ ר ש י א ( ורובד אשת בלבבו י י ״‬ ‫בגץ ד׳ ספרא ענץ הסיפור ממעשיו הצודקים נובע הרבה מתם ‪,‬־והחכם ‪ yn‬בספר תררשות שלו שנה‬ ‫מספרהשאלתות ‪ #‬ו‪$‬לי ספק מיה גורע העגץמ^זח המקימות אלו ‪ /‬היינו ם״ש רעדי כנדרים נ׳ ע״א>‬ ‫ספראגדחגסבן *(‪ :‬כיימאםיזע*בנרהסיאעיא( עיכדא דרי עקיבא על איזת איפן נתעשר מן‬ ‫׳דמלאביחבלה^משםיס לאדץכיטי מתושלח וחרב השטרינותא ומן טרגוםרופיש ושקוד מעשח זו בלי‬ ‫־ ביי רצת להוכיח מכאן דרש״י^שאב מספר הזוהר‪ ,‬אבן ספק בספרי אגדה דש״י כסוטה ר י ב ע״א> עוברא‬ ‫ין הובדמ אחרי דכל עניןחפלת חפלאכים עזא ועזאל דיוחגי בת רטיבא בלי הערות חמקיר; וכלי ספק שאב‬ ‫ער בילקיט פ׳ בראשות בשם םררש אבכיד‪ ,‬ואולי מספרי אניח ״ כםעילח י״ז בי( הביא דש״י ותום׳ שם‬ ‫ה מהרש זח למקשר לדברי רשיי כאן ״ רשיי )ברמת ‪ :‬אכרות ירושלמי עגין בן תםליח עיש ואץ בידינו עתה‬ ‫•ח׳ע״ב־( ובשיועציןאץיועצ׳יןאלאכשי־ח‪ ^,‬ר ש י י אגיות ירושלמי‪,‬״‪ .‬גר׳ןדי בכורות ט״זעיא( ד״ח‬ ‫נ דאםרו א י נ ש י אזניס יביתל‪,‬והו דאמת אינשי ט״ס ואליבא שכתב רחבי אשי־יגן בםפירי אגורות גצ״ל‬ ‫‪:‬הדל דאשרו חז״ל דח״י רבד זח דאעים לכיתל ;אגדות > ‪ ,‬העץ רומח לעילם קטן ‪ /‬חעפעפים עד‬ ‫‪:‬אר במדרש ויקי״א דבח סדר אמיר פ׳ ל״ב; יז״ל י דדקיע < והתחתון נגד הארץ ‪ /‬וחלבן אשר מקיף את‬ ‫״דאיאזניםלנומל אזנים ליח־ ‪ - $‬וע׳י חופת אאהו ׳העין נגד ים אוקיאנוס ע י ש ‪ ,‬ואנו א ץ לני שיט רמז לזה‬ ‫ויש להתעודד‬ ‫‪ ,‬דנה׳‪.‬״‪ .‬בסיף מפד ראשית הכסח • שעד י ו׳ •י בספרי אגית ש^י עכ״ל‬ ‫־ נאמר שמח מהיל ששח דברים ציה רבינו הקרוש כי קצת מאגרה נרמז במש דרך ארץ זיטא ‪unfB‬‬ ‫נ׳ ליראת חטא וגי לידו ארץ וביי ואל תשיח אתר הקפד אימר‪ ,‬נאמר שם העולם הזח דומח לנתלעינז‬ ‫׳הכותל דאחז יל אזנים לכותל י הרידמביאזה לכן ענו׳ זה ים אוקיאנוס שמקיף; את כל העולם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סגדפ©‬ ‫‪/.‬‬ ‫ו«‬ ‫‪. l‬‬ ‫>\‪.‬וי‬ ‫י!‬ ‫יי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫• ״‬ ‫יי‬ ‫עיש‬ ‫‪.‬‬ ‫אולם נסי דרו ארן שער א*‬ ‫סיף ‪ *0‬ראשימ א מ ו ? ‪ ,‬ורץ הוא ועמוס יזיו^וד ‪ /‬סם מגי‪ 6‬ענץ אמר מו׳ ספרא ‪ /‬שיצא‬ ‫פעם אמו למייל מס הצמידו מון לעיר‪ ,‬פגע נו מסיו אמד‪ ,‬איל לרנ ספרא וצמה טי‬ ‫ן » ‪v / 1‬׳‪k‬־‪ •1‬ו*‪:/‬‬ ‫״י׳י * י • י•• ״* •״דימ‪-‬וימד ס»מנמנונ״ניירדק ם*סד«ג‪1‬ס ן *‪j ru‬׳» \*« ו י* * •\* ‪ 0‬׳‪1‬׳ ‪ w01m‬׳״׳‬ ‫ו ׳ ספרא ס * נ אל‪ 1‬איה יודע עג״אמ מד זומיא ‪ ,‬היה מסר״ח עוד יזמר ‪ ,‬וננהיג שיג לא שייך גגינא מגס‪ ,‬למו נהו דעולא לעיל‬ ‫* י ש ; אנל סי נימא דד׳ ספיאנזאי י ל איסייהדזנר ‪ wti‬נלנני ‪ /‬״ה‪:‬ה יה• דנלה״ג דהיני דנאמת סיס מצה להערים עגורו‪ ,‬לינא‬ ‫גרגמ רעמי‪•* ,‬ע אס היה שוסי! לא איה מ^יימ דוני סעת נלונו ״ והיה אע״ג דמ^&דעמע אין סמ־ע ‪ /‬אולם מןש״ס גו״נ פ״א‬ ‫עיש( ‪ vm V‬והמונה יי־ת מ ל ע ו נ ד א ד ש א ל ס ו ‪ < 0‬דשס מיירי סש״ס אס גמר נדעסו לקנוס דמאי מן עם סא^ ‪ /‬יריב‬ ‫ל‪1‬שר אס מדמאי נהו ור״ם שהיסעקיי• ודזנריאזמ נלננו‪ ,‬ומוגא ג״נ)רמג״ם פ״ס מה׳ מעשר היא( ענ״פ מונמדעוגדא דר״ס‬ ‫מענין תקמ וממכר מ ו ג ר ‪ ,‬דהיה עעמ‪ T‬תריםאנלנ‪ ,‬נאלי אמר לקנוס או למכור‪ ,‬ומפ״ז סיינ לעשר‪ ,‬ונן מורים ‪ w‬סרמנ״ם‬ ‫ש‪ 1‬ס״א ^ץאונאמונ^וני ־ מוריו עצמו וונר• מקמ וממנר ומאום שלא סיינה אומו;‬ ‫‪$‬״ה מס דיעזמ ס»ג שני‪ ,‬וז״ל משאו‬ ‫סירס;׳ נדי שיעמוד ודנות וצא ישנס ענ?ל‪ ,‬ומינמ <*‪ m‬נעלמה מאמנו י‪ ,‬ומרן סנ״ע רצה להניס * י נ ו מאייו מלמו מיץ* מהן‬ ‫ו»נמלר; ואינו נרור נעיני‪ ,‬ולנאווה ויון דאק קי״ל דורי© •שוהם משום ג^סרי אזנה • וע׳ למנ״םי^ו מהי מניר© ״ ולא מילין‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ממיינים אומו ‪ j‬ואומרים לו נהי דמצד שורה היין תונל צחזור מדוריו‪ ,‬נניז;!ין ריס מנעץן מס? מאין נזה ‪ /‬אגל האעמ יורה דרנו‬ ‫ריעות אדול ןאופן חדשו ולנו‬ ‫נית שהורם לנו ממנ״שנה׳ מעשר‪ ,‬דס״פ צריך לעןר אף במושב נלגו לקנוס הד א» ו ^ נ לאן‬ ‫<גין עינדא דריס שלא מדע הסצטת רציני!‪:‬שיין ז המ * ו ס ‪ ,‬רק עיפ רנורו ‪ /‬מה שאמר אס״נ שנלנו היה לעמר נדמים מופעים ‪j .‬‬ ‫ממיינ עצמו לפנים משזרמהוין‪ ,‬נרי שיעמוד נדינורו ולאישנהו‪ ,‬היינו דבור‪.‬שבלבו ומקיים ט ‪ :‬דוגר אעז נלנגו ואמת י ן‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫וי‪5‬׳‬ ‫שאלוין‬ ‫‪r k s m t i -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סימךג‬ ‫־ע״ש וכשאמר אגרת בסירת שלי הבאתי עור הרבה לפירש״י ‪ .,‬ועוד ואין ימי שלרש״יןיל ^ ‪ 1‬ר ש עיד‬ ‫• נסתר «׳‪ , !•?,‬׳ ‪ :‬׳ י • ‪ :‬׳ יי •‪.‬‬ ‫נסו רש״י כ&הררין כקיו ע*ב> דפרעה צנח לשקוע ‪ . . . .‬׳ ; • י ‪ -‬־‬ ‫הילדים יבבנק החומה • רש״י גפגהרדין ל״ט עיא( ד ד ף רמזתי למעלה פ״אבחנת'כי דרך התופי‬ ‫‪ . •,‬להביא ענינים כשם מדרש ‪ v‬בלי להראות‬ ‫לנאר עגין דםשלות שועלים ‪ #‬רש״י כסנהדרין‬ ‫ע״א> ר •ה דחי תם קוברים איש שכתב שזח חיח נביא אותנו באיזהו מירש‪ ,‬ובאיזה מקים נמצאו י דבדי‬ ‫?קן מנית אל ‪,‬׳ דש״י כשבת ך •ג ע״בן אף הן חיו המדרש ‪,‬׳ ובאשר תפשתי אחר‪ .‬אמ חסקיטת לא‬ ‫באותו הגם רע״י אשת נתחיה חגם‪ :.‬רשיי כעיז ע״ז מצאתי אותם‪ ,‬רק מעט מזעיר ‪ ,‬ועיכ מדרשות אלו‬ ‫ע״ב( דיה אדבר מה דעבדית כלילה‪ ,‬ובכל אלו נעלם אשר רמזו עליהם בעליתתיס׳ חמת םהמח המדרשים‬ ‫‪9‬אתגו ה‪^0‬ר לםיפידים אלו השרימזיס; ובאן באתי אשר נאנח מאתנו ‪ ,‬והיו לנוכח עיני חקימוניס‬ ‫להוסיף זנוד»&ת ששנאתי ספ ‪ r‬אגדת ברש •י ותום׳ הרוקח‪ ,‬שיבולי לקט‪ ,‬תניא‪ ,‬מנורת המאוד‪ ,‬ריטביא‬ ‫נלילפד*נששות‪ 6‬מאין באי לחם ‪ ,‬ר שיי גםנחררין רמבין‪,‬מרדכי רא״ש ור״ן •ושאר פוסקים ומפורשים;‬ ‫‪ \ i p *•3‬ז * מ אינו ?ניס ד כלהו מפורש באגרה‪,‬יבלעם ובאן אלקט מאיזחו דברי חתמו׳ אשר הביאו מדרשים‬ ‫«םד מחלים וביו צןיל אשר גטיו ועי *•בדשיי ותומי בלתי נודעים לגו‪ ,‬למחזיק החלטתיגו ממדרשים אשר‬ ‫'כזיז ‪ y‬ו? רש*י)שבת פ ט עיא( נאבדו מאתגו ‪ ,‬עיין תום׳ <ב*ב ע״ד ע״א ד״ח פסק^‬ ‫כתענית ך׳‬ ‫פארן שןדז ירבו י'‪%‬י*ש״י מאז שאומר לחש שובו לבש שג׳ יש במדרש לפה נסמכה §׳ ציצית לפר׳ מקישש‬ ‫לאחליבם׳;*' < ילדו נשותיהן זכרים ‪ /‬ולא אתפייש מבאן שחשתם חייבים בציצית עיס * ולא נמצא‬ ‫מיוכא ׳ע^״ל וננשוי* אמרו ‪6‬הם ומנ״ל לרשיי באמת נשום מדרש • 'י יעיין תום׳ כקידושין ל״א ע״א( ד״ח‬ ‫רילדו אז ערים וחאגיח אשר חיח לרשיי דל נעלמת ובאת אמו וקרעתי׳ יש כמדרש דודתה מטורפת ‪,‬‬ ‫‪$‬אתנו יי י וע׳^דשיי לתבנית ת׳ ע״כ> דיחמיזזרעו‪ ,‬בדעת ולא גמצא במדרש* ועיתומ׳ כנ*םפ*דע״ב׳>‬ ‫וחיים אף הוא כחיים‪ /‬כפו שטצינו כשצרים דרא ליה שתין ספני מפרש כמדרש שעפר עליהם נהשיל י ‪<4‬‬ ‫;‬ ‫ישראל‪ ,‬ודרשינן ישדאלסכא‪ ,‬ועי בראשית‪ .‬של ים לטבעש ולא נס« בשום מדרש שלפנינו; ועי‬ ‫רבח סיר וישלח פעיו' פיםקא בשקלי עברתי את כתענית י׳‪.‬עיב( דיה אל תתזו יש‪ .‬כמדרש אל‬ ‫הירדן ר׳יופי כר סי‪£‬ין כתוריובנכיאיסמ‪:‬כתובים‪,‬שלא הפסיקי מדבר הלבח ולא גשצא יאכימ להאריך• דק‬ ‫עכרו ישראל חים אלא כזכותו של יעק‪ :‬ובר‪ ,‬ביבשת לעורר על המעין כיחרבה מדרשות וספרי אגיות‬ ‫עיר י ש ר א ל את חים‪ ,‬זה י ש ר א ל ם ב א‪,‬׳ וע׳ י אשר בפי הקדמונים בשש מירש סתם מכונים; נאביי •י‬ ‫ ‪ ,‬מאתגו י ודי בעת ״‪ - ^ : .‬״>‬‫קודם לזת ביו* פעיר יאשר נא ישיאל זיז י שדא ל‬ ‫ ״ ‪.*-.‬־‪.‬׳ ‪:‬‬‫‪.‬‬ ‫‪::‬‬ ‫ס ב א ‪ a‬אבל ^לנךיו וירא ישראל את היד‪.‬הגדילה‬ ‫‪ v : ...‬י‬ ‫אשי• נאשר בקביעת ים ‪!/‬גי נש זת גרר‪,‬צ על ישיאל; ידידו רושימ ‪ .‬״צבי הירש חיות‪.‬‬ ‫‪ - .‬י• ד ״ •־‪••- ,‬״ ‪*.‬״‬ ‫©בא לא מצאת• ‪ :‬ועי דש״י כתענית ח״יעימ דית ‪ : ,‬י‬ ‫‪:/.‬־‪.... ;.‬־‪*gag ..‬‬‫בלורקיא י שחתו נתי של מלך ולא ידעני השקיר‬ ‫• ‪1 -‬׳ *‪.‬־••״־‪).‬י‪*.‬״•‪ •:‬י• ־‪ .‬״‪ .‬י‪:‬׳ ״״ ‪ .‬י ״ •‬ ‫י‪•--'",‬־‬ ‫ובירושלמי תענית מבואר חשעשח כאופן אחר • רשיי י‬ ‫יביתי^מעניןחתיגוסבאגרת בקירת‪,‬אולם‬ ‫כע״זי״אע״כ>ד*חמפלישל^יששעאלב^ו^ל‪:‬‬ ‫סח שששפר ‪ > f c « $ t f f t r a t t n %‬דן שביאר בפיוט‪ . . . . ~ :‬ב* דברים שסח שלא כסדר ‪ . ,‬גס לא חיה‬ ‫אלת אזבדח‪,‬יבקינח אאיחלבנין‪ ,‬יצןעיי ספר פרקי‪ .‬לי אז ספרים הנחוצים לעבודה הל**‪ ,‬לבן עתח באתי‬ ‫היבלות פיר הדורות עק• די יששעאל עיש להציע‪ ,‬לפני הקורא םחשהעלתח סצויתי בשהות־‬ ‫אבן םח ששספדרש״יבי מתיך יפיו נכספה כת ק*שי• התרגימיש ולחשים נוספות על מה שחדשתי שמח‪ .‬׳י‬ ‫הרשות ונצורות ‪ :‬י ; ;‪: - . 1‬‬ ‫והפשיט! עוריפניו‪ ,‬לא ידענו המקור לזה ‪ ,‬יועיין גס בן י‬ ‫רש״י )שבתנ״ועיב> ~ לעין נתן דציגיווא שששפד ‪ •yjQ‬הראשון אשד נמצא אצלנו יאחר חתימית‬ ‫כתבי ^רש עיי אחרון הנביאים ‪ ,‬היא• ‪,‬‬ ‫רש״י שאחזו השלאד בציצית ראשו‪ ,‬ובתום׳ שם בשם ‪.‬‬ ‫מדרש שהיה נר דלוק על ראשו‪,‬ולכל אא לא נודע‪ .‬תרנים ארמי על התורה‪ ,‬נתייתם אלאוגקאם הגר‬ ‫למ חשקי •י ‪ /‬ינם דברי המדרש ל*נמצאי כשדישית; אשר תתסהתירח לערות חזילכמגילת נ׳ ע״א>םפי ד‬ ‫של־״ניגו‪ ,‬ועי רשיי פירושו)אביא פיכ משנה ייכ( על‪ .‬אליעזר ור׳יחושע ‪ ,‬ובאשר הקשו בשים שם‪ ,‬הרי‪.‬‬ ‫הששגת היי קל לראש‪ ,‬נםצא כסוף‪,‬היספת לפי־ש״י מציגו קי־א ספירש בעזרא‪ :;.‬ויןראו כספר ׳ תודת‬ ‫לשח אזל מבכה על בנית ‪ 0‬דר ש א נ י• ח ע ״ ר אלהיש שפירש ו&זיס שכל ונו׳‪ ,‬מ‪1‬ורש היינו תתנם ‪ ,‬״‬ ‫הנסתר‪ /‬כשהלכו אבות ואשיזית לפייס את היי כי חתיגיס כא אלינו עדיין מזםן עזיא‪ ,‬שחיה‬ ‫הקביח על שחעסיד מנשח צלש ‪ Szrz‬י‪:‬י׳‪,,‬׳;׳ ולא ‪ .‬תחלת בית שני\אס‪ r‬שם שנחוס במשךהזסןםיםות ‪:‬‬ ‫ידעני חשקיי לאגדה זו‪ ,‬ומאיי אני מסיפק אש ענין זת עזרא ע־ חורבן הבית‪ ,‬וחזי אונקלס ייסדו סהדש‪,‬‬ ‫הוא סישיי זיל < אף אם נחליט כי פיחש השכינח‪ .‬ועי רםכיס פייכ מיה׳ תפלת ח*י דמימית עזרא הנחינ!‪,‬‬ ‫רשיי לאבות היא באמת מרשיי‪ .‬ואבאר זח במ״א ו השתימסן למען אשר ישמיעו להעם את התורה‬ ‫בכל זאת אץ שים •חס לאגדה ‪ v‬למשנה כאן ולא־ נאזין השיבן בישיהש ועיין דש*יכקיתשיןמיטעיא(‬ ‫על‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫ך • • ׳ ‪- - : ,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫;‬ ‫ש א ל ו ת •ותשובות סיס• ף‪.‬‬ ‫‪,‬החתוםי* » י •‬ ‫־ זה״ב ד•״א י ‪ *,‬י •*יי‬ ‫על המאמר בל המתתם פסוק בצורתו הרי‬ ‫ןשאלו‪,‬כגמראוי וני הוא עשאו והלא בימי‬ ‫וב׳ רש״י ואזנקלס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף * שדדי ‪:‬עזרא ו מ ש ח ובנן אלא ששבחים וחזרו ויפרוס עכ״ל‬ ‫ב פ י נ י נ י ת ן ‪ ,‬אלא שנשתכח וחזר ויסדו בלאסוץנן ומזה נראה דהיהלפגיו גירפת הגמרא כריש מגילה‬ ‫דיש מגילה‬ ‫ובן המה דברי ר נטתאי גאון מובא דמשח תקן‪ .‬התתוס‪ .‬מה שלא נמצא לפנינו ‪ /‬ולא ‪-‬‬ ‫‪.‬בהגםיזי פייג מתי תפלח דביג שבי תרגיס זבח שניתן '‪,‬עוד אלא שמצאתי כשוית השביץ חינ פי׳ קכיא שכ׳‬ ‫•סעי בדמשמע פ״ק דמגילה וע׳ סדדש״א חיי אגדות ואית כיון שאין אנו מרבדין בארטי מה יועיל לעס‬ ‫מדדים ליה ע״ב( בי תרגום אוגקלס הנא מסיגי והביא הארץ לתרגם בלשון ארמי‪ ,‬ייל דשאני התום שנתקן‬ ‫דברי חש״ם פ״ק דמגילה ודבריהם' הללו תמוהים ב ד י ה ה ק ו ד ש ‪ .‬בראמרינן כנדרים וביון שנתקן‬ ‫בעיגי להרי בדיש מגילה לא נזבר ‪-‬י רק כי עדיין מזמן ברוח הקודש‪ .‬אעיפ שאין מציגים אוחס יבולים לתתס‬ ‫עזרא היה התרגום א ר מ י ; אבל אין זבד שמח כי אותו עכיל‪ ,‬חנה הביא ג*ב ראי׳ מפיר תרדים אולם‬ ‫התרנים ארמי הוא מ ס י נ י‪ " :‬י ועי כגידים ל״ח עיב לא שגאכר בסיני ‪ ,‬בי לא נמצא שמח ז ח ! רק נאמר‬ ‫וירושלמי מנילה פרק הקורא(‬ ‫רמבואר במו כאן שמח כי‪.‬עזרא תחיג תרגום ‪ #‬וביון דעזדא היה נביא‬ ‫דחתים נלמד מקרא דעזרא תאמר בו ויקראו במפר ומדבר ברוח הקודש ‪ /‬דהה אמדינן)מגילה ט״ו עיא(‬ ‫תורה אלהימ מפורש ושים שכל ‪#‬׳ מפיךש זה התום עזרא זח מלאכי ‪ /‬וע׳ תופ׳)יבמות פיי עיב> דיה מפני‬ ‫אבל אין זבד כאן בי בא מפיני; א‪3‬ה הדבר בי בלשון בה קנסו שב׳ באמצע הדיבור* ו ק י י מ א ל ן מלאכי‬ ‫המדרש והפסקתא והירושלמי מקרי החרטס כשם‬ ‫זח עזרא י הדי דההליטו‪ .‬דהלכח כ ן ‪ ,‬ותתום יונתן‬ ‫ת ו ר ה ש ב ע ל פח‪ ,‬ע תנהומא פי\ירא ופ׳ ה ש א ; אשר נאמר בפי חגי זכרי׳ ומלאכי הוא בעצמו תרגם‬ ‫ובפפיקתא רבתי פרק ה׳ נאמר שמה אפור למתרגם כן כריש מלאכי‪ :‬וזיל בטול‪-‬פחגמא יעל ישראל‬ ‫ליחןעיניו להוץ‪,‬אריי בןפזי בקרימלא הוא יכתי׳בתוב כיד מלאכי תקרי׳ ש ס י ׳ ‪ .‬ע ז ר א ס פ ר א ‪ /‬ח ח הטעם‬ ‫לך אה הדברים האלה ‪ /‬דדי המקרא שניחן בכתב‪ !.‬שנ׳התיס׳ ו ק י ״ ל דעזרא זה מלאכי‪ ,‬דאינו מובן‬ ‫בי על‬ ‫הדברים האלה בדתי עמל ברית ‪ v‬דדי מגיל לתום׳‪.‬־ דהאסת נפי •האומר כ ן ‪- ,‬ומפגי זת‬ ‫ח ה ר נ ו ס שניחן על פה עיש‪,‬׳ ואולם בשים מימין עיב החתום בחחיקיכען שבא מעזרא אבל שיהא‬ ‫ע ע״א המורה י״ד ע״ב(דחש זה משעח מאד ובפרט התרגיםאינל לוס מק ו זב ל מ ס י ג י ע ל ז ח א ץ ל ג ו ראי׳‬ ‫כי לא גזבר עגין חתום ועי ירושלמי בגילה פ׳ חקירא ‪ :‬נבונה לא משים נדרים ולא משים מגילת • ‪ -‬־ •‬ ‫המא חד ספרא מושיט ת ר ג ו ם א מגו פפרא איל י ד י ה ‪ :‬בםפוץ ברכה על קרא ח׳ מסיגי בא‪ ,‬דרשו‬ ‫אפוד ל ך ד ב ר י ם ש ב ע ל פ ח אי אהה רשאי ‪ y‬י ‪: .‬כשביקש הקביה לתת תודח לישראל ‪,‬‬ ‫לאומרם בבחב ‪ /‬ראיגו דדהדגיס מבעה חורה שכעיפ ננלה עליהם נד‪/‬לשונות ה׳ כסיני נ א ‪ ,‬זח ע נ ר י‬ ‫אשר גיחן כפיגי‪ ,‬אולם ד‪1‬ץ מזח ירביגי נטרגאי גאון וזרח משעיר למו זח רומי‪ .‬הופיע מחד פארן זח ערני‬ ‫ורשיי הזכירו הראי• •*מריש'מגילח ולא מירושלמי ואחא מרננות קודש זח א ר ם * *‪ c‬ראעו דהקנ״ת‬ ‫ופפיקתא ‪ ,‬ת ח נופף על זח שם לא חבר ררבווגח על גגלחלהעם בלשון ארמי‪ ,‬אולםמשס אץדאי׳ שיהי׳‬ ‫הרגום אוגקלופ‪ ,‬ועיין יודפין ערך רבן גמליאל דיבנח התרגום ארמי מסיני‪ .‬דהרי לשון עדני ורומי נזכר ‪4‬יכ‬ ‫שכ׳ מחיל ובן אגי הכותב אומר בי אפילו תרגום שם ‪ ,‬וכוונת הספרי דלעםיס הראשונים המדנריס‪.‬‬ ‫אוגקאס שהיה קרוב לחורבן הבית‪ ,‬קודם היה בימי לשונות אלו החזירהקביח את התורת‪ ,‬כמיש)עיז נ ׳‬ ‫עזרא כתחלת הכיח ‪^/‬איו‪1‬א פרקד׳ תדרים ובו׳‪ .‬עיב( ואס חיו מפכימים הית בלי ספק נותן להם‬ ‫מפורש ‪ n‬תתוס וכי׳ ו א ‪ # 1‬כימי עזרא לא היתח \ התורה בלשונם גיב‪ ,‬וגם עתה באר משת את התורה‬ ‫התחלתו ‪ /‬אלא ששכחום וחזרו ויפרוס כסו בימי משח‪ ,‬בשבעים לשון *פ טח ליה ע״נ>» ואולם אין זח שום‬ ‫ובו׳ ובן בתחלת מגילה‪ ,‬אומר כי יתהן בן עוזיאל מפי התיחסות מה שנוגע להרגוס אונקלוס ‪ :‬ובן מ י ש ־‬ ‫חגי זכריה סלאבי‪,‬אונקלוס •פיר״א ור׳ יהושע יפר הפופקים מובא בית יופף טיאיח פי׳ רפ״ח י ל ש ץ ארמי‬ ‫‪ » . . . . ,‬״ ‪ , - « • • • > , .‬ג « » ^ ‪ 0‬ן ו « ‪f •-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫*( •״• נזונמ הספרי וכיה מציינו)ע״ז נ׳ ע ^ מ א י ועי נשעיר ומס נמי בפארן‪ ,‬ומפרשו" ושים דכקו״ס ב מ י י ^ י י ' ^ ^ «‪Ef‬‬ ‫««?‬ ‫‪«,/ 4,‬‬ ‫' י* ‪.‬‬ ‫י י עיש; וגם כוונת מפרי ק ‪ /‬תגלה גו׳ לשונות סיימו׳ ראשי אומזס המפורסמות א* ׳‬ ‫\‬ ‫‪V‬‬ ‫נלה״י( וקולו נאמס הסווה נלשון זה שהיו מוגרים‪ ,‬וזרס מ ש ע י ר זס רומי מ נ ו יומנו‪ ,‬וולשח * '‬ ‫לך §זס היכן הוא סנה ך‪ ,‬סמור נו‬ ‫ירושלמי פ*ק דסעגיס נספרו של ר׳ מאיו משא חמס מפא רומי ונן אמרו שס אריניל אם‬ ‫״י?•‬ ‫? ס‬ ‫ונרך גדול שנדועי‪» ,‬״‪ u‬אלי קורא משעיר וע‪3)/‬רנופ סיומ״נ( ואמא סהוא רומאי מן הוא גייסה‬ ‫\ * ;‪• :‬‬ ‫אלא( רסקי׳ מ י עצי׳ ואו‪ .‬ן אדם ההסיך אצסקרי &דס אלא אדום‪ ,‬וע׳ אגרננאל נפי׳ לי ע*׳קאפיעול דהשכארז ‪.‬‬ ‫ה * ‪-‬״״!‬ ‫נעד יז״ל דאלום ושעיר היען רועי‪ ,‬ונן הופיע״מהר פארן זס ע ר נ י ; נינ גנון דהר באח יי* " י י ׳‬ ‫ייל‪ :;:‬״‬ ‫‪7‬‬ ‫׳‬ ‫ועיין סוס׳)עיז נ׳ ע*נ וו״הל״ח ע״א(‪ ,‬ואהא מוננוס קודש זה א ר מ י ; משום ו״לס‬ ‫עיא( דורשו גם ניייחטוגנים עסה אקוצם‪ ,‬אמר עולא פסוק ו^ולשון ארמי נאמר‪,‬׳ ודרשו יסנו מלשין סט! י י‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫•^זי‬ ‫י• נארמי‪,‬אמרו פ ס ו ק זסנאומינאמר‪,‬סינלעגץ ואסא‪;.*.‬‬ ‫"־" ־•־ *‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע‬ ‫סז‬ ‫פ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ 6‬מ ר‬ ‫מ!ז‬ ‫‪v‬‬ ‫< מ ע‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫‪6 0 6 1‬‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫‪6‬‬ ‫נ‬ ‫ו מ ז ל‬ ‫‪ 5‬י נ ה‬ ‫כ ה }‬ ‫ז‬ ‫ז מ ר מ י‬ ‫מ ‪ 5‬סע < ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫י— ״׳ ‪ r‬ד••׳‪ :‬־ ‪;Vf e r n e s m r r . z c i‬׳‪c‬׳‬ ‫בםיני־גאמד־‪15‬ני^‪niOTiMHfH‬אהמי־‪ ,‬ואמרי׳ כ‪9‬ו‪:‬נהד»ןיההנש^מן!ובאמנת ו ה נ ו ג ש * והןי׳‬ ‫י הז״ל כידוש^שיפוטח ‪ %‬ז ו ב י ר פ ׳ ^ ד ‪ ^ 0‬ש ב ״ נ א ל בפירושי ההורה ע!פ מה שמקובל‪:‬בתידה!שבעל פ ת ז‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫'‪/‬דיבהודה'ובנביאים י‬ ‫יכבתיביס םצ*ר! דהתידה חלק׳לו בכודע ‪ , f‬׳ ועיין מזיעתו‪- ;:,‬י דק ־‪ -‬ך בל _ ע נ י ג י ם ? ‪ c‬ה ה ר ש י ם‪-‬׳י‬ ‫כירושלמי פ״קרמגילח' היט( יפת אלהיםליפת‪-‬א״ר ה ו ס י ף ; ‪ - /‬מפני שתרגם ״ע״פ‪.‬הלבות ־חסקיבלות‪r‬‬ ‫מ ר ך מבאן לתרנום ‪ >*1‬וע׳ מהרש״א ריש מנילח ו מ צ ר ‪ .‬זח קראו הזיל התרנופ‪ .‬בשפ תישבעיפ ‪ v‬בנפ״ש י‪:‬‬ ‫דהשיבית לשוןאדטי מפני דמורנל אצלנו מבית אבי ״ לעיל מירושלמי מנילה ‪ -‬דכקש להושיט תרגומא מגו ז‬ ‫אמנו לבן האדמייעיש ד אולמ סבל זח אין ראי׳ רק ספרא; ג ; איל אפור לד ! דברים שכע״פ‪ .‬א״אדשאי״‬ ‫ד ל ^ ^ ? ^ ש ^ ת ר ו ן » מ ע ‪ # ^ %‬ל ש א ר הלשונית י ‪ i‬י לאומרם בכתב; ומ״ש ר?זיי סראמדי‪.‬תפיקדמגילה‪/‬ז‬ ‫דאין ב א ך‬ ‫אבלי עייק ל*שמע‪ *5‬שימיה •‪6‬טבע• תרנים איגקלס הייני י ביין י * מ * ׳ על־ן איתיות מנצפיך‬ ‫מקובל םהמי;־וע ג ב בראיש^נילהפיק הקורא ה״י י הוספתי יבביז אמרי שנ^דאיז בה ביד־הנכיאים לחדש ‪r‬‬ ‫שב בהריא דלריח שאץ מבינים התרנים אין תועלת י משוס ראלה המצית שאיז נביא רשאי לחדש‪ ,‬והצריכו ‪r‬‬ ‫במתורגמן ד יא״לנפרש בלשון שיבינו‪ ,‬דייל דתרניס י בש״ס ליישב‪.‬שבחופ וחזר ויפרם ר קיו בפירוש המצית‪:‬‬ ‫שאני י שנתקן בדוח הקודש ע ש‪ /‬הרי שלא ה ז כ י ר ' אשר‪;.‬חרבה הלבות • המקובלות י עיקרית! פשטות ‪c‬‬ ‫״‪ .,‬״ ‪ ^ . ,‬התורח מ מ ר י ‪ ,‬פשיטא דאין כיד עזרא לחדש פירושים י•‬ ‫שהתרניס מסיגי *‬ ‫‪,‬‬ ‫א ו ל ם ׳ נשגרקייקהיטב' בל׳ ר ש ' י )קידושין מיט‪ :‬ו אלו‪.;,‬א״ו שחיי חלבית אלו מקיבלות מסיני באשר‪.‬‬ ‫‪ n . . . . .‬ע״א( מדין עלמה שאמרו בגמ׳ והמוסיף באמת כן היא‪ ,‬ולאי נ שבחה מעילם תורה שבעיפ רק‬ ‫היי זה ‪.‬־בדאי ‪ -‬ואי; קייס כ ש ה ו ס י ף לא מדעתו תיתח נשמרת בטהרה מרב ‪- j T E T p r r r * 7 * * f 4 9 r h‬‬ ‫הוסיף רק בסיגי גאסרי‪ .‬כמו לאםרינן ריש מגלח ׳ ‪ * -‬״ הרמב״ס בספר הייר‪ *,‬ועזרא לא חירש מאומה באיתן יי‬ ‫והיינו רק ח היו ס פ ו ת ' ‪ ,-‬אשר מוסיף חרבה פעםיפ ־ הפירושים‪ ,‬דק כלם פ רושיס הס מסיגי י י רק הגחיג‬ ‫בביאור המקרא הן בנוגע ליסודי הדת ועקרי חאמוגח‪ :‬המתורגמן בלשון ארמי בכל בתי תפלות ישראל ‪• V‬‬ ‫•‪ ^ ' e r r ^:-c•:•-‬־ ל ‪ : : : :‬ל ^ ; י ‪ .‬״ ^ ש י ז ן י ר ״ ‪:-‬ז‬ ‫״״ י‪,‬־•' • י‬ ‫< ‪':-‬י• ‪ .‬י י‬ ‫י י ‪ -‬׳‪.‬‬ ‫ש בסמוך <אא‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ c‬ז‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪qt‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יי‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫־ ‪-‬׳ ‪•.-‬־׳•! • ‪ -‬י‬ ‫״‬ ‫• ־•־'־ז ‪• ,‬י‪.‬׳• •ד׳•׳־ •• י • ׳ ‪ :‬׳ ‪ • > • .‬״ • ; ‪• : 1‬‬ ‫*( הר!נעל יפה מראה ‪ 7‬והינ קונן עדה‪ ,‬פירשוה״ יורן דאמו מכאן לשרגים פל ג על הו מיק‪ ,‬ליפיפופו של יפת ‪ /‬יהיה נאהלו‪::.‬‬ ‫‪ :‬של שם‪ /‬זמזס לאהותי רק י ו נ ת ‪ ,‬ויי יוק פי׳ יפת עצשון ירסן נש גיס‪ ,"/‬ומכ^ן לתומה היינו דדנוס פורה ולשון סרגום ד‪ < .‬־;‬ ‫ואולם מוץ מזה דעיקר אש* מן הספר * הנס קשה ולמה לרין להניא ממרחק לממו‪ ,‬הרי נפירוש נאמר ותורה ינר סהדוסא ‪//‬ועווית‬ ‫רנמדרש כנ״ר סיפ ל״י( נאמר נ״נ הך דניר^ ו ר יוון אומר עליו מנאן לסרגים מן ‪.‬התורה ^ הסיר ויקראו נספר אלסים עפור§‪.‬זס‪0‬‬ ‫סרנים; רפמו דאינו מרור ממש־נוס צשון ארמי‪ ,‬מן לענין הדין‪.‬דמוסר לסרגס המורה וארמי‪ ,‬לנן)יל דר׳ יורן לא לסל^ק?על נ»ק נא׳ם‬ ‫רק להוסיף‪ ,‬רסנה!יוונית התירו לנתי! התורה ל דנ׳ יפת אלהים ליפסיפיפיסו״של יפה נאהלז שםכיוגיל^ע׳ ע'נ>‪.‬והי‪0‬יףרייודן ־‪.‬־׳‬ ‫למנאן לתיגום‪ ,‬ראם מותר ביוונית מנ״ש נהרגים והתירס דנרה ולשין זה ואע״ג ‪ .‬דמססם לשין העשנה)^•להס׳ עינ עיא עינ(‪t:‬‬ ‫משינע דרמ יווניס‪ ,‬אגצ לשון ארמי לא‪ ,‬יע׳ כרשיי שנת קעיו מ״א( גמשנה מ ׳ ג״נ לא הסירו רק יוניס אנל לא ארמית ‪ /‬ו ‪ t‬ו ג מ ץ‪:‬‬ ‫יושר ‪ w‬התרגום הים רק ו*ל פה ולא נמנו עיש‪ .‬יע׳ הג»י!י‪.‬פ״א מס׳ מ^ילין סי״ט «־‪ m‬לדגרי רשיי סללו ‪ . $‬והיס־ף נינ וטנפן‬ ‫ו א נ נ ק ל ם ‪ ,‬אמרו התרגום ולא נתנו; ^סיים דע״ע מומו נ א ו מ י ‪ ,‬י ואערינן כסנהדרין ויא עיא( ניהנה תורה לעזרא ונסני ז‬ ‫א‪6‬ום&ו&ן«‪ r t t «<0‬להם לישראל כתזנ^ש^״מ ילשין ענרי‪ ,‬והניאו ענרי וארמי להדיוטות עיש ‪ ,‬ולינ והטעם ולא נתוו אמ ׳ ז‬ ‫התרגום; משום נמיש למעלה‪ ,‬דונרים שנעיפ אי אתה רשדלאערם ננפנ‪ ,‬וגם' יונסן עלנניאים נהי דלא נאמר וו דינים והלנוס ‪/‬־• ‪:‬ז‬ ‫נניןנזען קדמון נם אגדו‪#‬לא נפוו נם׳ ‪ /‬ויינתן על נגיאים מלא אגדזס ‪ /‬ג אולם אס היה התרגום רק פסוק נצורסו* מנו העמקתי• ז‬ ‫יוונית וודאי דםיא מותודדאין נאן מרים שגפי‪; :‬וגם לשין ארמי ניסןלנסוג קיו* מלשון יווני‪ ,‬וניתנה גס לעזרא ולשין ארמי* וזע‬ ‫ניל גינ פי הירושלמי כמגילה פ*א היע( נוקו ולא ינוצס סתורה להמרגם רה יוונית ; י וימני אחד ‪1‬ירר להם א ר ע י ת מ מ ו ך‬ ‫מרגוםי *‬ ‫י ו ו נ י ת ‪ /‬סייגו דסרגום שהנסיג עזרא ומסיק ‪ /‬אין אפשרות הכפינס מפני דיש שם עניניס הרנה ממורה‬ ‫יווני ותרגם אות ואות ) ואין נאן איסורי הנסיגה נסושנעיפ ; ל ‪ .‬והארעי אשדנסחגר עיפ היווני מותר‪ .‬לנ״ע \נורגני וסאשר נירר"‬ ‫ארמית מתוך יוונית העתקה אות נאוסנדין עפם‪ :‬ועיין מיש הרנ הגדול החנם שייר דגם הוא המליט שהיסה העתקה ארמית מתוך!‪:‬‬ ‫יוונית‪ ,‬ומן הירושלמי ראינו והיה נרצה נעיני קאניךם מזג ארמי מתיך יווני ‪ v‬וע׳‪ .‬קרנן עדה שם דיס נרר להם אנמן מתון \ ‪ l m‬ן‬ ‫נ׳ נינ« ‪ fff‬לרשניג מ ו ת ל ׳! א ר מ י ע״ש; עכיפ מרי ל׳ יורן ככינים ואמר מכן לתרגום דומפר״לנ&וו מ י ס נתרנו© אם איך‪ :‬ז‬ ‫וו עצינימושנע״פ‪ :‬והואיל ואני עוסק ווה נניאוד דנרי הירושלמי ומגילה אמרתי גינ לנתונ דעתי»״| שם בלשונות נאים להשסממ ‪e‬‬ ‫ועולם‪^,‬עז לזמר‪/‬ר»י לקרנ‪7‬סורסי לאיליא עורי לריגול‪ /‬ו?נה וניאור מלוא ^ מ ^ ^ ו ן ^ ן ^ נ צ ס ן פירשו ל‪0‬מ‪8:‬ל»מ‪ 1-‬ן‬ ‫*»י ‪#‬לי׳דריא ור׳‪:‬שמעוןקלונו׳י‪f:‬‬ ‫וקצת פירשו סייגו ל»»אה׳;לול״נ דמה הנווד? ישאפלס לפני ד׳ מכונה ולשון ה»ררש‪,‬וש^‬ ‫ופיימנאר‪ ,‬ויקרא רצס ^ ל ־< וכן מצעו ירושלמי פ׳ ת‪:‬לז ‪: tv?rcr‬שגו&־ןלפני^ץ?‪^.‬יןי־אומוים' לווא והתפלל אלאויא ו ק ר ו‬ ‫מיש‪ ,‬וא״כ יתכנו דנרי הירושלמי והמדרש דיווני נאהלהשפמןגו לשיר ‪.‬ילפו! טמ<לסשת^^»‪%‬פ^ומ וססנונים לפני^האלסים <י *‬ ‫'‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫»‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫‪0‬‬ ‫גנאהלאיל)א לפשממפ נ ג י נ ו ת והספרות‬ ‫ ^ ודינור ודרשם לפני אעם לםלהינ לנס לאיזה מניך‪ ,‬וכעוונ? לי וסך לקרנ ^־הקדימני שוס איש ואמת ג‬‫דין‬ ‫‪,‬‬ ‫ ׳‬‫‪,‬‬ ‫‪iNvx.rWm‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ץ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ז&יהיו מתרגמים ד‪1‬תזדח בבל ש נ ת ושבה‪..‬ב^ם פ ב‪ v.‬ז י ת נ ן גס כן ‪ m a s t !*!13‬תרגום * מ ק ל ס הרגום ב ב ל י‬ ‫» ת ׳ ת ‪ .‬ז ב ד ש ז ן א ר מ י ; תחתי בי מקורס לא חית י ע ׳ ערוך עיך• אביב ו ע ר ך חלזון ‪• /‬ותום׳ גמגחזת מ י ב ־‪.‬‬ ‫ה מ ת י ר ג מ ן נ ו ה ג ‪ ,‬ו ב ן ב מ ש ך מ ת ד א ש י ן ל א ח י ח ג ה ו ג ‪ ; ,‬עיא‪(.‬־ד״תבלבחן‪•,‬רע׳דקזיי כמגילה ך י א ע ע > ‪ .‬ש כ י ן‬ ‫ואע״פ שידענו‪ .‬בי איגקלפ‬ ‫* צ ל ע ס י ש ר א ל ‪ .‬ר ק שפה עברית' ל ב ר ‪/‬״אולם מ ע ת ; ותרגום היא ל ע ז הבבלים‬ ‫א ש ר י ש ב ו בבבל ; י נ ת ע ר ב ו בני״ם ולמדו לשוגס ־־‪ . ;.‬ת ר ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל לפני ר א זר״י ‪ /‬מ*מ אעקלס‪ .‬לא ‪.‬‬ ‫ב ר ב ד ש נ א ס ר ‪ :‬ז כ נ י ו ז ם הצים מ ד ב ר א ש ד י ד ת \ הנהיג‪ ;.‬ר‪<.‬ת המחדש א ת תרגום ארמי <דק החזיר‪ .‬הגשבחזת * ׳׳‬ ‫א צ ל ם ל ש ו ן ז ה ‪ ,‬מ ם הוסיף שיהיה ה ת ת ו ם מבאר‪ ';,‬והתרגום‪"-‬שלו גתק ע י י י ע ז ר * לפני השבים מגלות ‪r‬‬ ‫התירה ב ר ו ב ה פ ע מ י ם ; אחרי הקבלה הנאמנת‪.‬נ‪ I / ,‬בבל‪ /‬ומפיז בינו שמו תועים בבל* *( וזתהטעס ג*ב‪:‬י‬ ‫ל מ ע ן ל א » מ ^ ״ המק העם יי אחר פשטית ה ^ ק כ א ‪ .‬י* ־; מה שבב״מ א ש ר הביאי ב ש י ם ב ב ל י ץ ז ת ו ס אמקלס ‪r-t‬‬ ‫זאולם־נס מ ט ב ע ת התרגום ש ל עזרא׳ \ י כשבה במשל״! הביאו ב ל ׳ ו ס ת ר ‪ ' 1‬מ » נ ן היינו אנחנו ח ב בל‪-‬יי ‪<0‬־‬ ‫מ ת ת מ י ן בן י ' א י ל ס מ מ ו ם י ו ן ו ^ ע ל נביאים * ב י ס ‪:‬‬ ‫ה ז מ ן ע ד ש ב א אונקלס ייםד התרנים מחירש״‪ ,‬ז ל פ י ז‬ ‫י ח מ ו ס ארמי לא היה גורע קידם ע ז ר א ‪. ' /‬אבל פירושי‪ ;.‬שמובא ב ש ״ ס ס י ב א בשם ת ד ג ם ד ׳ יוסף * * ^ ר ת ר ג ז ם *‬ ‫ה ת ו ר ה ב פ י א ש ד ב א ר אוגקלס <מקיבלים מסיגי‪:‬ה־ו יונתן נ ת ח ב ר כאיי ו ל א ח י ב א מ ג ב ל ‪ ,‬ואנחנו בבלים ‪.‬‬ ‫•מפירשיס להעם בלשון עברי‪ .‬המדובר מהם ב מ ש ך ; זלא יתבן לפי* • ו מ ת ד ג מ י נ ן דאה י התרגום‬ ‫שלנו***(‪:‬‬ ‫י"‬ ‫ב י ת ר א ש ק ‪ ,‬זעזדא היה הראשון א ש ר הנהיג תרנים‬ ‫א ו ג ק ל ס ' ד מ מ א ד קצתם להרחיק *‬ ‫ארמי ־‪ .‬ב ת ח ל ה ב י ת שגי לתרגם בלשה חםיבן לחמה י ף ן ן ת מ ו י ך *‬ ‫*־ * אמונות ב ו ע י ת ‪ ,‬א ש ר יובלו להצמיח‬ ‫״‪.‬‬ ‫בימים הללו‪ ,‬זבלל בתרגום הלבותהםקיבלות ב ס ע י ‪; ,‬‬ ‫‪ W‬־ ־ ‪ v‬י ‪ • :‬־• ׳ ‪•' : c‬״ • י‪ .‬ב ל ק י ח ת ״‬ ‫~‬ ‫; ‪ ; v , . v‬״ ‪•-,-‬׳׳'•׳' "־׳״״״‬ ‫־ •י‪• ,‬י־ ״י" ״ ״ • י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫*( ‪ -‬נמשנה*ורי*סא לא מציגו נשום מקום < שע*‪4#‬אס מהגומי©‪ ,‬לא •מתם אמקלס ‪ J‬ולא ממם י ו מ ן עלמיאים‪/‬לק ‪11‬עם אמד* ״‬ ‫‪*- V‬משגה <‪ >ju‬מיל ‪•;.‬איל ר‪/‬יו&י איד עלא סלפ של‪-‬נשר ודם י ג ד מ מ ר נ ־ מ ; נ ן וממס אעש לא מהי עלוהי ‪ ,‬א*ל©נ»‪0‬האזו •‬ ‫׳&ק נס •ממש ‪ ,‬ני *א נמצא רק נעין ימקנ;מגל‪1‬כצ*יםסות גמלזססושיס דשנוס איפו‪,‬׳וע׳־מהרשיא מי׳ *גדום**‪6‬יל‪* 0‬ילקט •סימא‬ ‫׳להךדממתעגן ומרות אעש לא ס ט עלוהי מיירסס המשנה עזו מצי נו < מגילה ‪*1‬ה עיא‪ 0‬נ מ נ ה ‪ ^ « » ^ © M t o ' ^ ' • i m - 0‬י ‪- 0‬‬ ‫<ק<מ צא עזרא נ ארמייתא •משתקין סומו‪ ,‬ונאעת געצא זה ״ נםמום המנונה אצלנו זומק על המורה‪< ,‬אשו הסעמידיהמ^א סם * •‬ ‫אמעצאמי ‪$‬מכילמא *•גיכנלי׳יסא היא *"נסדר נפלס מלפסוק ומיישראל יוצ^ם ניד רמה נ ד י ם נ ל י ‪ y*\ ,‬נוינס המכילה פ‬ ‫׳להעתיק פירוש סרנים אולקלס ‪ /‬ינפלעוד מלי ונציגי הייפ מונא סמים אז‪3‬קלס‪5‬לשק ו מ ס ר •ג מ י נ‪,‬ן ך )שגס •י׳ ע*נ( ומתממינן \‬ ‫אלהאימהיאנא״ •נשסך«‪0‬ע*א*ומת^ג נך&סגיגא־׳י ׳)שםע״רע*א> ומסמעעןמסיו כריה •ל״געיא(‪ .‬ומתרגמעןי‪-‬מש * • ׳‬ ‫^ ^ ^ ^ ם ע י נ ^ ו מ ע ע ז ״ ג ד מ ו ר א ג נ י נ י ״ נ ע ^ נ ( ימתינמעןסליללוםין ״ )סיליןפ׳‬ ‫וממממעןדדני יס*ימא)מגהדרין ק״ו ‪-‬‬ ‫ע״א( ומסר«>ק מורנלא״ )נטרוס ל׳זג״^זמתדגמינן עשריןעעין ־• מרס ל״א‬ ‫‪( W‬וממממינן<למצוטץ ״ אלו המראה נסנו נם׳ הדרשות מהמכס דייל צ ו ק ‪ ,‬ואנכי מצאסי עוד ד׳ פעמים ‪< /‬עיעד ׳קען נ׳ ע*א( י‪.‬‬ ‫׳ומממעיקזאםמשלהי<נ׳ק קט״ז ע״‪>.3‬ז»גו»מעז יתממי׳עקקאה^צמ״ז ייז ע״נ( זמסרגמען־וויעס מטאק ״ ‪ %‬נזיר ^ליט ע*א> ‪:‬‬ ‫י א * » « ‪ f‬נמאן ונ^נעמן)מסוגים זעדזג( מפורצנץ ועד עצירין למאן נר׳ יוסי ופמום^ה בוא •גאגנקלס שלפניה • וגם ינמוושימ ־‬ ‫^אך׳ני^א ש^סישיאמס עג«נום סעו מ ^ י בל״ו מצימ איזהמק *וא&יסדנסכ׳ ס׳כ?םקא׳גע‪5‬גאדם׳נצלמנו * אמר להם ‪-‬‬ ‫ימסדיןמזדוסי <עהי‪##‬ס‪1‬מ •ול‪1‬לעו«גשבן דמתרגמינן ומםטרמשמא מג׳ עוד׳נראשיס^•פ מ״נ •נשכר׳שאמר אנרהם מסוס ‪.‬‬ ‫יועד שרון ־מגל זכו למוט ‪5‬ל *יצית • •ועלזןדא המן* מתיל מנלמ מתרגמיח־מוטא דסכלסא ‪ -,‬וק נמצא נמדרם אעה מסי ביםקא מד ר‬ ‫» א ס י נ מ ^ ס ^ ל י לא נמאל מרגומו לא־ספלי עמלו״־ ‪5‬פלקידר׳^!יק‪1‬ר^אפיטולל*ס ‪ m a‬רום י ‪ #‬ק נ ^ « ותרגםאינקלס ושרמ‬ ‫׳רומשנניאה של־יעקנאטסס ‪ %‬זעוד**ין מל •מדרשמסלים קאפיסיל נרי ‪9‬ל»שגאי אצמיסם שמס ואת יאמרם ^לצמיסוק לפלוטין <‪.‬‬ ‫יסולם & ‪ & & r $ t m o‬ג מ ס ד ד י ן ז ף ו ע י נ ? זנןןקאע׳זנ״סזממ־נמינןנגרעורא סגהכלהעגץ ‪-‬מאשמדאי •ושעיר*עסק&מס»ק ׳‪.‬‬ ‫‪ .‬׳ ׳ י ״‬ ‫י‬ ‫י‪.‬־•־ • • ׳ ״ • ׳ < »זנלי<נימקנדמע״ג‪€‬שם ‪1‬‬ ‫דה עעם * ס ו זמצמו ‪ J‬ש״ע מ ל י ; *שדמיאו ממום *ממן ק עוזיאל נלשון ז מ ש ד ג ש י נ ז <מועדיקטן גנ׳־מ״א? ומחרגמינן‬ ‫^רי^מהדמסופנזגלםעםינסולמא < זמ״נ^ם^פלשם ‪«»fr v‬־מלא מ ס ע ו מ ״ ל » ל י « ‪ 0 0‬ק « * « י א סמ»ם יונסן מן‬ ‫עלםודומסר»(^^ו^ יועודיסמ‪5‬א )ר^הז״נ־ע^נ(; שאי •משמעזיסאי־משיאק ׳לסגא־דקודאהזא •ד‪-‬בתעיוי־פאס^ ומסרגינק‬ ‫״ואוקמודמל׳‪ /‬דאס&ע'ע‪7‬ילשוןמהמ ועסמם ר׳ ימןן לא סנר&מס * ננל־זאש*ם זצשגן זמסיג»י״״ז ‪ a > w » t t‬רקזמסממק ‪c‬‬ ‫יומיצמן^וימיןזנעץנגעי^ץ ילעמל^מיז^ניזמזרמנין סיעו<יאיזס*סודגמן זמסמעקכך^ ^ולם<לשחזממרנעיק‪,‬הואנ*‪:‬‬ ‫‪r>fip‬‬ ‫&‪,‬‬ ‫׳ ו מ ח ת ד ^ * ‪ & 0*7‬א עאלכםנדרא זעמי דימני נ ץ נסורסא‪ t.‬לאעו אע״נ דסמדרש נססגרמא* ‪ /‬מ?ז;לא ׳נזכר לשון ומסממיח‪.,‬‬ ‫יולס*פן עלימועום^לקלם^גיא עזרא »מל‪,‬ננ״ז עעסיקונמדרש דנה ^שר נססןל *א״י*למ»ז ו»סד^מ‪:‬י<ן׳גע״& לעיל^איס״נ‪• /‬‬ ‫ומזסדלאדקדקוםףלצ^ונםמספ ‪-..-‬״‪.‬׳ ‪••--:‬׳ ׳ ׳ ‪ ; .‬־‪ :‬׳‬ ‫י •י י‬ ‫י‬ ‫יי׳;•‪•:‬־׳‬ ‫‪,‬‬ ‫־הגס מ ע מדול הקמ ז!לולל הממרלמאמר ^רשצקורסעלי ‪/‬על האלטמידמפ״זגקראאונקלם ממום ענ^‪ ,‬ימפנילי עזרא •‬ ‫"׳‪C‬‬ ‫ס‪ 0<36‬מ‪33‬ל לאיי ואונקלס <סלו ממדפ‪ .‬אי׳ג כ י ס ע פ י ו מ קמוםןס יוסר נאלן ישראל‬ ‫‪w‬‬ ‫׳‪.‬״׳‪.‬סניאו מ ‪ 3‬ג ל כ ן ^נין‬ ‫‪.‬ממול‬ ‫; ־"״ *‬ ‫י" י‬ ‫‪ :‬־*׳־׳•‪ :‬ג י י * • ״ ‪ • - ,‬׳*י * • • י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ו"״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫ל‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלמז‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ל ק י ח ת ה מ ק ר א ^ י פ [ ‪ w W / t o w‬ל פ ר ש הכתובים ‪f‬‬ ‫י ל ו ז ת א ח ד ! • ^ ם י י פ ו ^ ה ^ ו נ ה וחםושבל« ב&־מפואד‪/.‬‬ ‫באומת ‪ V‬־ע ר מ ח י נ י רניני בהיי בחובת הלבבות *;‬ ‫•*‪3#§%‬ודש*ז*לכפי׳ ה ח ו מ ‪ -‬ש ) ו ה ד ס ב י ס ד ל ב מ פ ר ה‬ ‫•ע* ש ע ר היחוד לענק דפיםיקים המודים ב י השיית ה ו א ;‬ ‫‪:‬גוה ‪ ,‬י כ ׳ אלא שקדמיננו ד ל ‪.‬בפרשם ב א ב י ק י ד ש‬ ‫ת ר ג מ ו לני המין חזה כץ חמדות ודקדקו בו ב פ י י ב ל ת ס ;‬ ‫יטו׳ ב א ש ר תדגמו והנה ה׳ נצב‪£‬ליור‪ :,‬והא יקרא ד י י י ;‬ ‫‪ S‬הנח רביגז בחיי‪ .‬אעו מזבמ־ את‪,‬׳‬ ‫ג ע ת ד עלוהיובו'‬ ‫‪ • .‬ג^'‪•;:‬־‪:.:-‬‬ ‫••׳‪'-‬׳‪:•"..•V/‬־‪,:::‬״ ‪' : ' :‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫•‬ ‫‪y‬‬ ‫יד‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪ ; d b j a w‬ד ג ן ב &חם מ ת « מ ^ א ל ' ‪ - 4‬מ ^ ‪:‬‬ ‫ל א ת ר ג ם מ^גצםו ‪ ,‬ך מ י ם ד מ ה ד ש ‪ -‬מ ח שבכדזחגד\^‬ ‫עמ*א ברוה״ק נגס דומיר הגשבןזות‪$‬ח©ב‪$‬ו‪/‬מאייד ו‬ ‫יתדוואשאאחבםעל«‪r\p&.r‬‬ ‫מןדןןועייןפ׳‬ ‫תרגום ואטלית יהבון ‪ ; /‬ובי דש״י ז י ל ת ק ן ח י ב ד ‪ .‬ד ד ך ‪£‬‬ ‫כבוד ל מ ע ל ה ; ו ע ׳ מ ו ר ה פ ב י ן ופמיה ל ר א ש ו ן ‪ .‬ש ב ו ע ‪:‬‬ ‫בי תרגומו ש ל אוגקלם מורה על עוצם שלימיתו כשת* ן‬ ‫הלשונות \ ‪ -‬׳והבנת ־ הדברים בפי שחב ב א מ ת ו פ ע ל ‪,‬‬ ‫ב ב ל עון ל פ ר ש הפסוקים בהרחקת הגשמיות ‪:‬״ ־)עיין‬ ‫‪ - ^ I / r - ; > f - ^ - r ^ r / ; ^ W‬ה׳;• •‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ נ ג ל ^ ו נ ־ ק ל ס ה ז נ ^ א ס ל שנשכח «»י״ל״א <}*י סמס‪/‬לי גס הס הץ נ א י י ‪ ,‬ואמזנו לא מצימאזםו‪:‬היינו סוגוס אוגהלס‪-‬‬ ‫»ו‪3‬א * שום מ ק ו ם ניוזגלמי ו»דושי‪< 0‬א!> א < ס גס הונס כעמים ממוסיוו^מי‪.‬שצפניני> רקגסלמוד נגלי וסונהמאי‬ ‫על מזורה נלשון מסירגעימ ועצ נגיאיה <פעעים נשה המס לי<ש!>‪ m,‬מלמה שנגמל המלגוס נישיגמ שצ גנצ עציל מ־נ כפשע‪....‬‬ ‫•ומה מ״ש <י תמוה סעקצה עינו מונא נ ש ו גז <ו ק ו ‪ 0‬נמללש‪ ,‬הנס נאוה נ׳ הנאמיניגגלאשיס לנה מוגא לגלי הסוגום‪; ..‬‬ ‫*גס המגיצחא ד ד יבמעסל םשלמןזזנלה גס״׳״ קוזב מסימה ‪0‬משנה הגיאה מ ל מת המים סזמןלם נמ״ש ‪5‬ס ‪ .‬ד ‪ . ,‬אולספה אואך‪,-‬‬ ‫& • ל ו ש * ל» ל מס שגע^ס להסכמים המנקרים ‪ /‬ני הוגוס אונקלס מ‪11‬א סיפ נמדרש לס נלשון המום אונקלס ‪ ,‬ולס גלשין מסרגמין‬ ‫‪0‬ו זממרגעיגן רק הניס מסרא ומוגוס שלו‪ ,‬ואנו מוצאין גתרגוס סונקלס דומה לתרנוס של המדרש >‪ -‬ומזה אנו שושטיס‪ .‬ג י אוגקלס‬ ‫היה נצ בן מסולמה נין <שינית חגמי ננל ‪ ,‬עד שלא כצלען ‪ v w H‬שמו ״ גיר עצש עשה)ן היגס פצי גופר ‪ :.,‬ס יל ניח ס י נ ו ס א ‪-‬‬ ‫ד א מ * ז ד ק ו ד ו ז * <זהוא נהמוסאיגקלוס״ נ״רפצ״געצהריאררג;על ס ו ר » ‪ .‬ק ר ל י נ פ י גןהואגאונקצסשלבגימ‬ ‫‪ • n‬ויכו אס נל שוס העמלקי! ג מ י ן ג ו * ‪r‬‬ ‫‪00‬‬ ‫נסונקלס ״‬ ‫‪from‬‬ ‫נ״רגמ״נ ‪9‬ד אילשסרן עד » ש ל י א ז ג א ו ץ‬ ‫ד מ מ ר •י י ס הנהיסלמם ‪ rsr‬גדי הוס ג״נ נח^קצמ ־; אנן מלס ד ס מ ל *» ה הוא הע־פהנ מדרש* שס שם ^עמק סשידים נסרוס‬ ‫ו וא שוקגאלוגירא‪<.‬׳<הוו״אמר»ושריאלממלא‬ ‫‪ 1‬ש ס נ ‪» » 0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ניריוע‪0‬קקממר‪,‬נסוגקלסמות‬ ‫^ ^ ^ ^ ס ^ ס ק ^ מ א ^ גע׳^נין < ‪.‬‬ ‫ס‬ ‫מג‬ ‫‪t‬‬ ‫‪A‬‬ ‫כ‬ ‫‪m‬‬ ‫<גל<ז»נ ו היי; וסדעמ ל׳ *חמי׳ מ תמס אונד^! ‪ -‬ג״ו פע^‪ .‬והי־ו מ ג ו פ י ה לצנן > ל׳ מסק ודש לקיש‪ ,‬נ״י^מל גגעי^ ללק < ג^יל‬ ‫יסעד ל ק ״ ש י א ל ל נ ‪ :‬ן < ^ ד ע ס ^ ק ס מ ס * מ ^ ״ ‪ .‬פ ' ר מ ^ ל ו ס ש מ נ ם ‪ 1‬נ ל מ » ל נ ע נ י נ ו א ל ג מ ל א ג‪1‬סוא‪1‬ס״ו‪-,4‬ץ‬ ‫* ל מפיה *ס ־איש מ ע נ י מ מ ר מ ג ל א ג ן הוא »^א‪.‬״ ; ^ ר ב׳ ג « פעקא ךנא י ^ ׳ לעשמז מל^מו וגו׳ נוגה סדים *ומס ‪r‬‬ ‫מ ל < ה א ד א ג ו ! ז ד א מ ן סהוא‪$‬ס״אפ׳ דחי^ש י מניפהנולואה ^ ‪ • ^ ^ J A j p J l f t M ^ ^ f r o w‬־ י‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪2‬‬ ‫‪£‬‬ ‫&‬ ‫&‬ ‫?‬ ‫‪£‬‬ ‫‪2‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪^ J‬י‪1‬א‪5‬י<ומעאאמקלס‬ ‫^י^דרש^^‬ ‫‪0‬‬ ‫^ ‪. ^ V ^ ^ ^ ^ M ^ P‬‬ ‫זסמאל׳יסע״א עלאשרעשואסהפגצ •‬ ‫^ ^ ‪ P f j S ^ ^ ^ ' i‬וא^יז לממלגמין‬ ‫^‬ ‫ש‪0‬מ‪.‬לונהמ?«ימניא;»ליו»»^»^‪1‬‬ ‫‪ , w f r ^ o ^ i f e t o m‬מ ן ^ ^ ע ו ‪m^o:•aiavf^ > p‬מלאים *‪0‬י»ןדמהלגמיז ז ה ׳ ו ל י נ ר‬ ‫ממנע‬ ‫<ר׳ ‪ w‬עיש ‪ J‬וגן הניאם גירזשלמי ג״ד למגילה ה״י מילה!ימסמעק ממי גני י&ואל נמס ל<^ן יסמין גשמיא •‬ ‫<לא»< < ‪f‬‬ ‫<ן מסוגןל‪#‬עין *ארעא •ולו׳ ^ הוא נמצא לפריגו ‪ m m s‬ירושלמי > ז מ ר ההעמ־ר הופ גתולדוסלנינו נתן»‪ * f‬ועמ־גיל»ס‪5.‬מצימי‪ ,.‬׳‬ ‫<נ״לבל*<‪ 0‬עלקדא‪5‬מיפמג‪1‬מרןעגגגזואפל״קא יוגר»מיאאן‪3‬גיותגס״א»נו׳ גם זאת העסיקו»ממום ירושתי מל מםוקזה‬ ‫אלו נשעדם ‪.‬‬ ‫« ׳ ג * » ^ & ל מ י נףק ז׳מגילס ה*מ מ״מ יומא ד » * ‪ i b‬גינ‬ ‫ושמה ממאש־פל מלו יהמקמגוס לק נשעוייקצמ‬ ‫יהרמ‪• ,,‬וע׳ גינ <ן״ר מ ד א אר״ש נלנלזלק <«ע< דאעק משמעק גאשמ־^יול^וושע ולאומים( נמלק ולנדן וראשי אומע נולמ‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ואשי או»ע ‪ ' 00‬זסכימה מ ר נ עלמרגום»לוש*גי<ג׳ גסעות בשלס נדב היי שוס‪* ,‬אע׳יג לותמום י!רוש‪#‬יש^ו מפונה קצת‬ ‫מס ‪ to‬שעואו נו "‬ ‫מפורסם מדיין ‪$‬ל‪.‬נמע^ספ‬ ‫•מ׳״מלק על ממום זס ניזונו זהשי^וייםנסו^ו מ מ י שלא שיס המים‬ ‫‪,‬‬ ‫^^לאסיסגפ‪_30‬לקמיפ;»לאסי׳מלןל^נלגמנס‬ ‫די^סזסלנוס‬ ‫^נ^‪«/‬םגקמג»ת«;זה^ןלסמק^^נלגגל»!ו^ס‪r,‬‬ ‫^ו‪1‬יס‬ ‫<שמר »מ‪9‬גש»‪ ^ 9»0‬ןמפ״ז לא נפלן גו לק שעויע מעמיס אנל סמזם <רושלמי לא נקגעלסמ לזמש להמס ־»^ומס מעפו‪ ,‬עם *‬ ‫‪!/^wptW‬שינומסמ^״״*! ‪ttrwj^w‬‬ ‫<יסכ‪0‬נסש«למו^מפמ‪,1‬ועשו ^נמהעמקוס שונוס‪^ .‬וגםלאהיהימשמ מ ק מ ל נ ל כ ך נ ע ^ הסמ^ם״עיע;)‪1‬״רע׳ע׳>א»וואי‬ ‫‪£fwp*rrw‬‬ ‫ם <ר*ש^ני‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫»‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫<ללי‪5‬ק‪ ,‬לאינו ללא»של*עיני <^י»מו‪ 0‬מ ‪^ ,‬ניל בראמו מירושלמי ‪3‬״ך למגילה ן י ^ א ע ר ‪ $‬ע י ^ י ן מ ^ פ מ ל ש י י ^ מ ו או‪• :‬‬ ‫^ ם * י » מ י » ל מ « ר ס ^ ^ כ ? ‪ 5‬ד ע ‪.V‬‬ ‫פז‪.‬‬ ‫^ * ‪ # 1‬ו ה נ ן ל כי י ‪:‬‬ ‫»צסשמי קסלמוד צנלי זירמ‪1‬מי‪ ,‬אילה לא ?יה אצלם »קו‪5‬ל נינלמזןפווניקלס המנונה ‪0‬מכ »<צי < ו ע ׳ נהקוממ‬ ‫״‬ ‫^ ‪ * -‬ס בוא מעוול‪.‬גדגליםשמיםז^נפישנדוןס^צמ;ומכוס ס מ מ ו עיש ‪5‬‬ ‫‬‫*‬ ‫ז‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫‪mart‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪c‬‬ ‫!‬ ‫‪0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪%‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה י מ ן ד ‪.‬‬ ‫ש א מ ת ־ ‪ -‬ו ה ש ו מ ת‬ ‫ספר היקר אוהב ג ר שאסן*'וק‪5‬ץ‪..‬בל המקומות קל ב ע י נ י ך ו מ י ‪ .‬שחרי א ו נ ק ל ס ה ג ר כ ל ל כ י א ת‬ ‫‪ 1‬׳ ׳ ג ל המגךאי ך להסיר מכשולי ע ב ד ואמה ‪ :‬בכלל‪ ,‬ל א יהיה ק ר ש ולא תחיה קדשה‬ ‫ב ן ן י מ ן מ ר" א ש ר ‪< f b t‬‬ ‫™ ^ ‪ p t‬העם ו מ ל פ ג י ‪ | ^ < ^ A‬א ח י ה ^ ס י ע ת ‪ .‬ע ״ ש ; ו ע י ר ש י י כחגיגהב׳ ע״ב( דיה לישא שפחת‬ ‫הקרי!נהבת‪%‬ה ^ ו ע ^ ^ א ל נ ן ^ ה ״ ו ע * ^ ‪ . r l‬ו כ ן א י נ ו י מ ל ‪ :‬ועי רמב״סגויתמה׳ אבל ח י י ט ‪ ,‬שב׳ מנין‬ ‫ה ו ^ ב ה י ג © ^ ^ ‪ n t 5 ^ j r ^ m & ; i‬האמונה י ל^בל שאסור בפריעת הראש ו ב ו ׳ ‪ ,‬שנאמר ועל שפש‬ ‫בהשגחת ה ב ^ ‪ ^ #‬ת ה עולס ה ת ^ ת ע ^ ו ע ׳ ח י כ ת י ע ט י ן ; ו א ו נ ק ל ס תרגס באברא י ת ע ט ף ע י ש ‪ /‬וכן‬ ‫־ הלבבות ש ע ר הצטחק פ י ג ה ק ר ם ח ח ׳ ומשלם לשונאיו׳ תרגם פי־^שופטים ‪ -‬ל ב ר םסבריו‪ ..‬על תאבות י ב ר‬ ‫אל פניו ל ת א נ ת ו ־י ותרגמו ב ו ‪ :‬ת ר א ש ו נ י ם וסשלס־ מ מ ט ר ת א דייתי כ ש ב ת א ‪ ,‬רבן אתקינו אבחתא ‪ ,‬ועיין‬ ‫לשנאוהי ?כוון ‪1‬אינון עכדין קרסוחי‪ .‬בודיהון לאוכדוןון רמב*ס ספר תמצות מ י ע ל ו כ ת ב חילוק מ ש מ ו ר ת‬ ‫ו ‪ $‬ם בח‪1‬ב‪11‬הלבבות פ ‪ ¥‬ב׳בזמי׳ל ו א מ ר יע<|צ אבינו* ל ע מ י ת מ ק ר ש הוא דבר תורת ‪ /‬שחרי א ו נ ק ל ס‬ ‫ת ד ג ס ב ת ס ם ט ר ת א די!ת^בשבתא ע י ש ‪ ,‬ועיין ע ו ד‬ ‫עיר‪ .‬ק ט ע ת י מצל חחסדיס ואמר ח ס ת מ ס כפירושו‬ ‫זעידין זבמתי מכל‪.‬הסדין ומכל טבוון ע ״ ש ‪ , ,‬וע׳ תרגום ‪ . -‬ס פ ד תמצית ל״ת ק־נית בן נ ב ר ל א יאבל בו שנתנבת‬ ‫והיה ב א ש ר ת ד י ר ‪/ .‬׳‪,‬ויהי ב ד י ע צ ר ו ן ב נ ו ה י ע ל פ ת ג מ י ‪ :‬נ מ ע ש י ו ‪ . /‬ת ר ג מ א ו נ ק ל ס ' ב ק י & ר א ל דאשתםיר‬ ‫אורי ת א עיש ‪/‬׳‪ .‬וכענין חאםונח מהבחירה חפשית ז ׳ ‪ ' .‬ע ״ ש ‪ ,‬־ ועי ר ט ב י ם ס המצות סל״ת רס ז שבי הזהיר‬ ‫‪ .‬ע׳ ד מ כ ם פ״ח מה׳ ת ש י ב ה ‪ ' /‬ה ו א ש ב ת ב בתורת הן * השביר מלאביל ב ש ע ת ע מ ד ת ו ב ו ׳ ‪ ,‬יבכר גורע' כי זת‬ ‫כלומר מין ‪ .1‬חבתיב בא כ ש ב י ד במי ש א מ ר‪ .‬ה מ ת ד ג מ ארי‬ ‫האדם היה באחד ממנו ל ר ע ת טיב ורע‬ ‫האדם יחיד חיה כעולם ‪ /‬ואין מין שני רומח לו שיהי ‪ r‬י ת ת ג ר ע י ש * עיר‪ .‬מציגו כנזיר נ י ט ע״א( דאביי איטר‬ ‫היא מעצמי ומדעתו יורע טיב ו ר ע ‪ ,‬ואס אמנם כי‪ .‬י מגין שלא ת צ א א־זזח ככלי זיין למלחמה » ת״ל לא‬ ‫י בהלב ת ת ש ו ב ת י העלים המקור‪ ;..‬אילם בחפינת‪ ;:‬יהיר‪ .‬בל• גבר ע ל א ש ה ‪ /‬ופירש״י כ ד מ ת ד ג מ י ג ן‬ ‫פרקים א ש ר חקריס דביגי לפיריש א ב י ת ‪ , /‬ת מ צ א כי‪ ::,‬לא תהא תיקין זי ן דגבר ‪ ',‬ובן לא ילבש גבר ש מ ל ת‬ ‫• ב א ר דמן חתרגיס ל מ ד זאת ‪,‬דתרגס^הךיחירי'היי י א ש ת שלא יתקן איש בתיקיגי א׳‪8‬ח ‪ ,‬כ ׳ ר ש י י רחבי‬ ‫מ ה ד נ מ י נ ן ‪ .‬ע ! ש ‪ /‬ו ח נ פ ל א‪ .‬דבאן תעתימ‬ ‫בעלמא סיגי׳ ל מ י ד ע ט ב י ב י ש ‪ ,‬ו ע מירח פ י ב לראשין‬ ‫מ י ש ע״ ד התרגיס והייתם כאלהיס ותהוון כרברביא ‪ - ',‬ח ת נ א ־‪ :‬ר א ב ״ י ב ל ל ש ו ן ה מ ת ר ג ם י ‪,‬‬ ‫ובן ת״א י לפתח חטאת ר ו ב ץ ‪ .‬ליום דיגא י ב א ; חטאר‪ ...‬ראוגקלם כ ת ב גס כן בל&ון ז ת ; ל א יתקן ג ב ר ב ת ק ו נ י‬ ‫ע ת י ר להתפרעא הרי עיקר גדול מגמול ועונש עיה ב ; א ת ת א • ‪ .‬ועיין רםב״ס פ י י ב ; מה׳ עבי״ס ה״י דפםק‪.‬‬ ‫ועי ב י מענהקכ״ט שהתעוררג״ב ־ ‪ ' .‬ע ל ש ת י ג ס ' ו ‪ /‬י נ ב ר א כ ״ ע ג ג ר ה ב ס י ס ‪ ,‬מ ש ו ם רחתרגיסמשייע ל ו ‪ ,‬י כ ״ ב‬ ‫בחס לחיי עלמא * ובן ל מ ר רצינו פ״ז מח״פ שהקרים‪ "/‬הגמי״י שם ‪ /‬דאי משוס דםשנת ר״א בן יעקב קב •‬ ‫לאבוו‪\'1‬סםה ש ת ר ) ם יתחי רוח יעקב אביהם‪ .‬ו ש י ת ונקי ‪ /‬זה אינו רק במשנה ‪ /‬ולא ב ב ר י י ת א ‪ ,‬ובמ״ש בס׳‬ ‫רוח נביאה ‪ ,‬דקורס לזח לא ש ר ת ה שבינח ‪' ,‬מפני; ‪.‬יד םלא‪,<:‬׳‪.‬וע׳ רמב״ס־פיב מת׳ כלי ה מ ק י ש ה״ה‬ ‫שמעצביה ת מ נ ע השראת השבינה‪).‬בבר‪.‬הבאתי ז א ת י ‪ :‬וכשהוא שוחק אומר חרק היטב ומערב הבל ‪ •/‬כ׳ מ ר ן •‬ ‫ותרגומה‬ ‫לעיל כי מבואר זח ב*רהי רר״א פל״ח ‪ ,‬ו ל מ ר ג״ב מן ׳‪' .‬הבימ שם טעמו משוס דבתיב ממולח‬ ‫ה ת ר נ ^ ‪ ^ ^ .‬ד ח פ ס ״ ח לשלישי שבי והמקום א ש ר מ ע י ב ע י ש ‪ 7‬ו גיין רםבים סוף ה'גניבח היכישחיו‬ ‫יחדי א ב ר ה ס ב נ ^ ^ ^ א צ ל מ ש ח רבעו־ ונו׳ עדים ועדיין גנב ברשות בעל חשחתרת ‪ /‬א י נ מ ה ר נ ‪,‬‬ ‫^ ‪ » % 1‬כ ר ר & ת מ ז ב א ת ר א ־ ‪ :‬יב׳הראב״ר שם ו ד ל ע ל דרך ח ת ר ג ו ס כ ת ב כן ‪, ,‬‬ ‫י א מ ר ק י ס ח׳ יח?)פלחי‪1‬י•ייייא׳ע״ש ‪ /‬יעוד בפדצ ש ת ר ג ם אס זרחה עליו ה ש מ ש אם עיגא רסהדיא נפלת‬ ‫זה׳ בכר• אמר‪;<1‬ההי^ה'כפי;‪.‬מה‪:‬שפי׳ \איגקלס‪:‬־‪ .‬ע ל ו ה < ע ! ש ‪ ; ,‬וע׳‪ ,‬ר ש י י ‪ ) .‬ת ע נ י ת י י א ע י א ( ד י ת •‬ ‫שהמצריים היו ע ו ^ י ם מזל נ‪£‬לה ע י ש גיבייגתו על מ ת ‪ ,‬לשמואל ולד׳ אלןעזר חוטא דםאיב כ ת ר ג י ס ו ‪ ,‬ו ע י י ן ‪:‬‬ ‫ש ת מ ס ה ז מ ב ה ‪ hw‬היעבת‪ ,‬מצרים‪*.‬הא ג ע ה ‪ :‬י ת ‪ : ,‬ת י ס ׳ נסיבת ה׳ ע י א ( ‪ .‬ד י ה ואל יוכיח ציץ ‪ /‬ש ה ב י א ו ‪:‬‬ ‫בעירא דמצראי דחלין לי‪/.‬ע״ש‪ ;./,‬וע׳ מוו*ה ניבוביס י עגיןהתרגיס בציץ דבתיב על מ צ ח ו ‪ ,‬וםתרגסיגן כין‬ ‫פסיג ש כ ת ב כי האביח היי מישרים מ י ארס ע ! ר ע י ו ן ‪ ~ ,‬עינוהי ע י ש ‪ /‬וע׳ כסיכה י״א ע * ב ( ‪ .‬מה אדרבר׳שאיגו•‬ ‫יל‪6‬וד במי ש ה ת ב א ר אצלנו ב א י מ ת ‪ .‬ו א ת ‪ , . ^ A t e i i‬מ ק ב ל טמואה ‪ /‬ופרש'‪,‬י וסיבה מעגנים י ל ^ ג ן ‪ ,‬דבתיכ‬ ‫ע ש ו ‪ 1‬ו ‪ 1‬ר ן ו כ ו ו נ ת י ע ל ; תדגים את תנפש א י ו ^ ע ^ י ב י בסיבית חישבתי ‪ . /‬ו מ ת י ה ‪ 4‬נ ‪ 4‬י ‪ >m u‬ב מ פ ל ו ת‬ ‫רשעבירילאיריית<וע׳רשיי<‪ ::bt,v‬ענני‪./‬וחגהבש״סבאן הגיתסא־ ר ׳ ‪ -‬א ל י ע ך א י ם ר ע נ נ י ‪:‬‬ ‫בחרן‪/‬יאתנפשא‬ ‫~ י י ע״א־('ד״ה אלא מ ן ו א ת הנפש‪ * ,‬י ‪ / . / . : * /‬כ ; ‪ .‬ו^כור!*י‪;.‬״יו!״ע אימר‪.‬סננ§ת ממ‪ , . w‬אילם כ ה י כ‬ ‫י ד ן ' ל ע נ י ן ה ל ב י ת ו ד י נ י ם רבורברי^אינקלסלפהעז‪ :‬ה ג י ר ם א ד י א א ו מ ר ם י ב ה מ ט ג ש ‪ -‬ו ר ״ ע א ו מ ר ע נ נ י ב מ ד * ‪r‬‬ ‫ו י ה מ ק י א ה כ פ י ה מ ק י ב ל א צ ל נ ו ; ב ם ו ל א ו ן ה י ה ו נ י ל דגירםת ח ש י ם נ צ ו ג ה ^ ה ר ‪ ,‬דהרי התרגום תרגם •‬ ‫קדשה מ ב מ ת ישראל ולא יחיה ק ר ש מבגי י ש ר א ל ‪ : : , , .‬ב מ ט ל ת ענני ‪ : /‬ואנחנו ידענו מ ש י ם ר י ש מגילה‬ ‫‪.‬ואיך‪ .‬יתרגם שלא‬ ‫ת ר ג ם לא ת ה א א ה ת א מבגת י ש ר א ל לגבר‪.‬עבד‪ ;-.;.‬דתרגסםפי‪ ,‬ד • ‪ k‬ו ה יהושע‬ ‫ולא*פב נ ב ר א מ ב ג י י ש ר א ל א ת ת א אמה״ וע׳ ר ם נ ״ ס ‪ :‬ב ש י & ת ‪ 1‬י א ‪ i‬א י ו דגירםתחשים נבעת‪ •.‬ד ר י א ס ו ב ר ‪.‬‬ ‫ענק זח ‪ /‬ע נ ג י ג ב ו ר ח י י ־ ד ^ י ת גיבמות ם״ו ע י כ ( במל ולא ט ב ל‬ ‫פ י י ב מחי איסורי ביאח ה י ׳ ^ ש י ‪ /‬א ל‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪4‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫! י ‪.‬‬ ‫^ ע ‪ ^ #‬י ואיך ‪111111‬‬ ‫«גרי‪0‬ו‪3‬ח‪#‬ן*«^‪0‬טפילח‪,‬דבתיכויקיזטעח**‬ ‫ו ת ד כ י ש ל א ? ! * * *‪¥‬שיפ^‪$‬י*י&‪1V‬אשר‬ ‫^ זייוק ‪ m v 6 v j p t y‬״ דאיןדמאוונלי טבילח י*‬ ‫‪w‬‬ ‫ואולם א*‪ 8#‬סיותה *מסיב\‪pm‬שחית ‪ m*!0‬ע ל ע ל <**י חסדיי מותום ‪ /‬ת׳ <‪#‬י י^מועומא^מאח‬ ‫‪«*1W1T‬׳‪Wir*ft1V‬‬ ‫^ פ ‪ 1‬ו א * ב ל א חי׳ כאן ; מ ה י י י ברלין ‪7‬ויש עיר‬ ‫ן ן * י ‪ 5 « 1‬מ ‪:‬‬ ‫׳לאלןזאחולאטבילחעלחעם ‪ ,/‬וניחא׳שיטחדיא לסדי‪9‬יכלגוזלי‪,‬וטיסקיס‪,‬וחםעורשיס־‪ /‬נעשו‪m‬‬ ‫דבאמוו׳הי!פילח‪-‬בלי טכ‪;7‬ח‪:‬ו^נקלטמר^ט ;ךן;דיח‪1‬ןרגוס ‪ / 1 w w m ! i j w . w « ! w‬־ < מ פ ג י‬ ‫|שי«־ןד׳אל!ן‪^3‬וככרחתעודרבןח‪0‬רננד^‪^< 1‬יורעים?בלחופוו!תיו חג‪m ^ r ^ i $‬‬ ‫ואולם זחקשחדברישתצא תתםועשתחאת צפתי' ‪.‬מיפי‪.‬עזרא‪,‬מחשחיו ירועי׳לובטח חלמת מסיני *>‪:‬‬ ‫ובאגדח ־‬ ‫ט•;‪..<.;,... ,‬־‪.‬‬ ‫^•׳״ ‪ -‬י ••;־••‬ ‫• —‪•••• ? c‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫•י‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫'*(־• * מ ן * ‪ :‬קשה דסרי נפי משפעים שארס כסומס ועוגמם<א יגומ ‪ ,‬ממם וימס נסומה וויגמס לא ימגע ‪ /‬ראינו וקונס‬ ‫‪ : , r ...‬שארס מוטס ‪ #‬ווה לעפ תיק ננרייסא כנסזנומ מ״ז ע ״ נ ( אנל ר׳ אלעזו סיל שארם וו מונס* הרי שתרגם אינקלס‬ ‫אליעזר ‪ /‬וראנ״י׳ אשר דרמ להמיק נדנרי ססרגוס ס״צ נ״כ מזוגי*‬ ‫‪ /.‬ואולי שם ליאלעורגדסינן ולא‬ ‫אליעזר‬ ‫קו?‬ ‫סיסי גשם מיס עוא ‪ c‬ל«ס ראנ״י׳ אומר * וע׳ ג״נ סרנים פ׳׳ קדושים מפני ?ילק מקום והדרם‬ ‫דאורייתא <‬ ‫זק[‬ ‫ךסנר נאזריימא סקו‪ / $‬ותהדר אפןסנא‪,‬׳והנה כקידושין לינ**‪» >0‬פ*י שינה עקום ונוי אפילו וקן אשמאי ס״ל‬ ‫אלא שקנס סכמה‪ ,‬א״כ לפי פשוטו קרא מקן על מנם מורם והיא תרגם על שינה קדם לסגר ‪&3‬ילייפא ואיסי גן יסודה ‪'0‬ל מפני‬ ‫שינס סקוםינל שינה נעשמע‪ :‬וכן מה שתרגם פ׳ נשא נענין נזיר ונפר עליו‪ .‬מאפר סטא מדמנ על מימה שלא נשימת אלו ססומ־יק «‬ ‫וכן מה שתרגם' או מפשה לא טמן לס ‪ 7‬או מירוםאלא אתישינ להנשער‪ /".‬י ואולם לשוטן‬ ‫לסמא מזיר עפ שאהר עצמו <‬ ‫שמואל וס״ל העפקיל ענדו יצא לסירות ואיצ גע שסרור כגיטק צ*ס ע״נ( סיל דמן האירה לא גמרינן לה לה עאשא שצרינק דוק‪$‬‬ ‫‪ /‬הגה יוקשה הלי השלטנו דגרו‬ ‫שסר נשמרור ע ג ד ; עיר תרגומא דהאי קרא אינו ‪ /‬עכיפ כיון והונה פירושי המתרגם סלוים‬ ‫התרנים העז הלכות מסיני‪ ,‬ואיו אפשרות לפלוג על הלנה מפורשת ‪ /‬אק האמת אס היו מסמאות הסרגם נידימ היום נצי שימי נמו‬ ‫שפי' וזמן התנלוים ימכמ* התלמוד ‪ ',‬נצי ספק לא הי׳ שים יויש מילין עליו ‪ /‬איורי שונריהתלגוס הל^וס עיןונלות עוד עומן ע ז ר א‬ ‫ונמו שנהגו מז״צ ננ״מ לזג א עדת התיגופ לרא יי פצ פירושי הרעים ‪ .,‬אק ידענו י ני מ*־* א‪1‬י'היתרה הנתינה לתרגם נלפ״פרי‬ ‫‪.‬המשנהוהתלמור‪,‬נפלונשנניס־ודתהתרגוםטיפניושדהתעורררש״יז״לנפירושולתורהוהרמגי^ע׳רש״י|״<פ׳ל‪ 1‬על ‪ fop‬ויר?‬ ‫מפיט על הפגרים העז־גם פלגיא מימה מ נ י ו נמצא לן ננל המספפות‪ ,‬יע• רשיי פ׳ שפעים & מ ל א ‪ .‬והוצאת ונו׳‪ jfc..‬שערל‪,‬‬ ‫המתרגם לתדע נית דינר טועה וצ״ל לתיריו‪ ,‬ונאעת נפל משיואות שלנו הוא לתרע נית וינד‪ ,‬וע׳ רענ״ן עהימיפ' תולדות על <זר^'‬ ‫מכרם ניום שהניא)וסי‪1‬אות משוצות נמרגוא‪ ,‬ועוד וימי יזו״ל מצעו דפציגי רנ ולוי נפיגים מ מין ‪1‬אג ימךול \ ר‪ 3‬מתרגם נאסםגתי;‬ ‫ממתווי»‪mrimhp‬תיייסנניעקדשא'גזנמיאנ״דע״א( וננ״זלפנינוהגיךקא נס־גוהיא^י^שי‪7‬וע‪!/‬תו‪./0‬ק‪'$‬‬ ‫ס״וע״נ דיה שאין וע^ירש**כ*ימא ע*וע*‪(1‬יזק שהמא הגירסאיימנדמיג״מא ולפניו י הגילסאץן^ןנקל^ג^וןיברמי^ אגו‬ ‫וימי נינלאלו התרגומיס׳ משר נמצא אצלנו •י*ום‪.‬מתגגדים לשיטות איוהו מ נ ע י ם ‪ /‬י » י ‪ ^ 6 ^ : ^ ^ 9‬י ^ ‪ ^ .‬ר » ו ‪ 0‬נן‪.‬‬ ‫וניסת אות אתרום היו להס‪,‬וע׳ספי היקד אוזנ גז שאסףיקג! נל תילופי מםתאוז וגרש ‪ mt‬מ | נ ; ^ ו ן ן ^ ל ס י ו למראס ^גינין *‬ ‫מ ר נסנתינמאער אמית נקרא כי ידידי היצ המנותהרנ סיונם המלל־ ס־גפירסא עוה׳ נאנן מ ה ן שאצני ־ אסיאמתינהחלע׳תי‬ ‫! עינאסלף עינאשינא תלן> שיגאי‪/.‬‬ ‫‪ff^^W‬‬ ‫״ן&־י^‪5‬י'ססלנה סייגו‬ ‫תרגם‬ ‫<נ*ק מיג ע״מ > •• וכן וקצות? אז‬ ‫‪mm}0‬׳‪^mw‬׳^‪^mmt‬‬ ‫י‪#‬י‬ ‫‪ fmmms‬עיל מה שתרגם ולקהנפציו תמס ותריק נאפוהי י ולפי ההלכה היינו לפניו שיראה‪.‬הךו? יוצ* משיה מל סקרמע י‬ ‫מנון‬ ‫כיגמות ק*ון;וח סדנא וסי׳ הבכור אסר סלד יקום על שם אתיו העת ויהי נ״ינרא דיתליו יקום על שמא דאסיסי מיסצא'‪ i‬ולפי ההלפ©‬ ‫ואס שור גגמ ומ׳ וסמואאוש‬ ‫יקום לנמלה ולא״לסווט! על שמו שאם הי׳קווין לו יוסף קוריןלו יוסף <ינמת ‪* #‬״<!(‪',‬וק‬ ‫‪,‬להסוגז©‬ ‫ואזלמ‬ ‫איואשההשור יסקל וגם נע^ו יומת ואן מריס יפקעל; ולפי ההלכה סייגו ממק‬ ‫מפורש ולא הרימ לשון הקודש וסצרמלי^גם לפעס^ז‬ ‫שזנמ׳לשמוע מורס‬ ‫העם *שר‪-‬נאו‬ ‫לפני‬ ‫לא מרגם‬ ‫‪4‬‬ ‫שצרך‪,‬‬ ‫ומפני זה נהלמת המסורומ לכל ‪ 7‬נמצית המוטלות למוני זגל כל הפרטים חשש'למעז לא־יהי׳ עררים זאםו‪ .‬פשטוא'המקרא‬ ‫לסמם לסם כפי ההלכה למען לא'יפזיאשולסס מן הלרו הגוספל 'אשר קבלני נמ״‪ . / 5‬אולא ג^צות הפסולות לה לוגמים ךאפ!‬ ‫צפי המסורס ‪' /‬ומפ״ן‬ ‫יתנהגו סאה‬ ‫הסנהדרין ‪ /‬הנה לפניהם'אין צורן נהתוגיס'‪' ,‬והם יודעי סלל הללה לאשורה' וגלי‬ ‫ץ‬ ‫א|>*שהי^ מל‪4.‬שטות המקרא‬ ‫סמירלי לתרגם לפ*הפשמ'ואיז נזה גזז דיזף הא מ מ י * ג*נ המקרא ינל״ז עישים הקנלה‬ ‫ועמה מצאתי כי נם הרנ נעלאויזג גר היאה נהרנה מקומות הסלעה ווי דכלענין התרגום הוא <פני הע‪,$‬סאם והגרים )\<‪$‬ר‬ ‫סזילכיגמות ו״נע״א(עדיה מסורהלג״ד‪ ,‬עריות יילמסורהופדש*י עדוע מסורק לג״ר‪/‬יוהסלא;ימ?נוויעשו גאישר כאוס‪, .‬‬ ‫‪ '/‬ויש להוסיף‬ ‫אלו המ^תז‪|8‬ו‪1‬ומ לצל‬ ‫אנל עריות לכל מסירם וינאי'לטעות עיש ‪ ,‬ומפ״ז נצל המקומית אשר משננו נפנים‬ ‫אסרוגיס״זלולגין ‪ /‬ונן‬ ‫מוי מה שתרגם ולטינית נ<עינ^ולתפיליןנין עייל; וכן תמס ולקמתים לכם פריימז‬ ‫־ םמם וספרתם לכם מ*ורמ השנת < ותמנון לכזןמגסר יומא'טנא ‪ 7‬ולן מדגם ונלנ‪ 4‬פתיח אשר אץ^מיד פתיל וכל ‪ !W‬ל ס סף'לפי‬ ‫ההלכה דנללי סרס הנסוג ממר ‪/‬יוק תרגם לא סגשל גדי נחלנ אעו לא סנצין נשר נחלנ מפגי דגל אצו העצות מסורות לכל < וססששה‬ ‫קרונה‬ ‫חית‬ ‫‪*»|Jcr‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ע׳‬ ‫<י‬ ‫מו‪.‬‬ ‫הי ז?? »ז‬ ‫זקז ואץ‬ ‫הח<‬ ‫י‬ ‫‪3‬פליגס‪£‬‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫* י‪^30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ע׳‬ ‫רק‬ ‫המק‬ ‫מל‬ ‫;‬ ‫מה‬ ‫ומקיז ימ‬ ‫אונס‬ ‫וד‬ ‫גסנהית^י‪-‬ע״^•***‬ ‫ד'‬ ‫‪:‬‬ ‫ספק‬ ‫יל‬ ‫עמל‪:‬‬ ‫אמיד‬ ‫היך‪tt»D*m0^:.‬‬ ‫אםגממ‬ ‫למן ס?נו‪5‬ז ^‬ ‫‪V‬‬ ‫יחיל‬ ‫ותיבות‬ ‫‪j $ ? m‬‬ ‫^ ד י ‪.‬‬ ‫‪1‬באג‪1‬ה ר ב י ד ב ר י ‪ V‬פי ‪ n p‬שנמצא‪ ,‬אצלנו ^כתוסיכיבטוווט^ע״ב( ד״חפסוקי^ניהסחיתח‬ ‫י ׳ בתלמוד ומדרשים ‪*/‬־‪.‬כסו ןיטעח* הגידסא הריתמית יתי׳ ח׳‪ •:‬ובןמרגם לאיתן תחי‬ ‫*‬ ‫•אלהיםגן םקיסתךגס אונקלם מלןןדמי ז היינו במו באים וגר׳ וחיו ימיו מאח ועשרים אדבא יחיבנאלחץ‬ ‫׳עואםרו* כנדרים ל״ט ‪ x t f r‬דנ״ענבח^־<קורם שנברא •‪0‬אח ועשרים שנק י יתובין בן הוא בםדדש ־; ובן‬ ‫( חעילם ד ועי סהדש״אח״י אגדיתשם ״ועי‪,‬תוספ<ת תרגם ואנשי םתס רעים וחטאים מאוד בישין במטונחץ‬ ‫*גבבורותניה עיצ*‪&• :-‬בן ויעש אלחיס בחנות‪.‬־ עיר וחייבים בגויתחון‪ ,‬מהוא)סנחודק קיט( אולם שם‬ ‫לבישם תרגם על מש ך ב שרי היה ע׳ מרח דו \ ‪ -‬הגירסא להיפר רעים בגופם וחטאים במםינס‪:‬‬ ‫אץהקב״חעשה עול לאדם אא״ב בראו‪,‬וכתב • ש ד • • תרגם ארץ המיריהאר ע א פ ו ל ח נ א‪ ,‬וב׳‬ ‫;דש״יז״ל על שם עמית הקטורת שיש מ‬ ‫התום׳ דבתנותרמעור אדםתוידםתרגמוגיןעל‬ ‫משך בשדהץ ע״& ״‪ .‬קול רמי אחין *עקץ עלי מן מור‪ ,‬ובן ויא במדרש במקומו חל רבנן אמרו הר‬ ‫האדמה תרגם אונקלם קל דם זךעין דעהידין יהסוריח למקום שהקטורת קייבח״ כמא דאת אסרת‬ ‫למיפקמן אתיך ‪.,‬והוא אצלנו ‪ 0‬ש נ ה כסנהדרין נ אלך לי אל הר המיר י מצא יצחק לשוח בשרה חתם‬ ‫ע״א( שבן א מ ר בקץ דמי אחיך רם לא נאמר אלא ונפיק יצחק ל צ ל א ה רע׳ברבות ך*ח עיב( יצחק תקן‬ ‫דמי אחיך צועקים‪ /‬דםווךס ?רעותיו < ובןתדגס כחנוך‪ ,‬מנחה שנא׳ ויצא יצחק לשיח ו א ץ ש״חח אלא תפלח י‬ ‫כי לקח‪ .‬איתי אלהים תרי לא א ם י ת תחיי ד׳ ויביאה האיןלישרח אשותתס והא מ ק י ן ע ו ב ד ה א‬ ‫בדעת האומדים במכ‪ 1‬דיא ; דחנוך נבנם חי‪ ,‬לג״ע‪ ,‬ע׳ ב עו ברא שרה א מ ו ובן הוא במדרש במקומו‪:‬‬ ‫וכםף‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.......‬‬ ‫•• *•••••‬ ‫׳•‪ •• ••• •-‬״‬ ‫*••״‪,‬׳‪ .‬י; ‪ ..‬־• נ‬ ‫־• ־׳‬ ‫י ;‬ ‫‪-.-' .‬־‬ ‫י‪ -‬יי־‬ ‫י•‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫•׳״ •‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫קרונה שיהיו מהנים אמר פשפוש הכתוב דברים מתנם ‪ /‬אגל נל ועי מונפים וניזוקין ודיני מליצה מסורים לכ״ך ופס ירעו לסודות‬ ‫להעם כמשפט ‪,‬׳ וסישנ אונקלס לעופר להוציא הקרא עפשועו‪ ,.‬אצא שיש לשעוה על מה שפוגם אינקלס אם יקום והתסלו נאזן על‬ ‫•שענתו ‪ /‬ונקה המכה רק שןמו\םן ורפא ירפא אם יקום וים פלך ננרא ע ל נ ו ר י ה ‪ /‬ויהא ונאש משיא לסוד נוטלני» ישן ו פ ג ר‬ ‫‪ 6‬ס י א ישלם‪ ,‬תשני דנוים פינה נאןימפשעוע הנסוג ופירוש עיפ הלנה‪ ,‬מרגם ע ל נ ו ר י ם נפי סהלנס נוגרמ נפנילתא נאן‬ ‫ונירושלעי סנהדרץ פ׳ קסירבג'נתינים סי׳ ר׳ ישמעאל רורש נפץ משל‪ ,‬אש וראה עציו‪ ,‬אם יקום וגו׳ על עשענסי ופרשו השמלה‬ ‫עיש ‪ /‬וגם מה שסרגם ו א ג ר א ס י א י פ צ ם ג״‪ :‬כפי ההלכה מיק ע״ה> והרי ענין וס עסירס לניד וגלי ספק יודעים ההלכה‪.‬‬ ‫ולמה הוצרך אונקלס לסרגם גוה עיפ ההלכה ולא סרגס כאן דגרים ננסגים‪ ,‬ציל דגש וה מסורס לכל ‪ /‬דכא; יש משש אם יראס אומו‬ ‫מתהלו על מפענסו לא ילך לניד יופר‪ ,‬לק היציר לפרש דוקא על נוריה‪ ,‬אגל אש הילך גמשפנת ועדיין הוא מלה מוייז צא נקה‬ ‫המכס ע׳ רמגין מיש גשם מכילתא‪ ,‬וגם אם יראה אומו נריא לא ילך לניר יומר למניע שכר נימול ושכר רפואה‪ ,‬לכן מנץ זה מסול‬ ‫לכל‪ :‬אולם קשה לי ממם פן פ׳ משפטים וסן פ׳ משא לא ילין מצג סגי עד נקר לא ינוסין נ ל מ ן ע ו נ מ א ‪ ,‬והרי עניו זם מסיר‬ ‫רק לנהנים סעקעירים סאימוגים ונהנים ורעים הם ויודעים בלי ספק הרץ דנראשו שלאובא אץ כאן הלנה ‪ $‬וכן לסיפן־ מציגו‬ ‫מה שתרגם‬ ‫ן ממירא מנפינון ‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫גיום הראשון פשביפו שאור מבתיכם ‪ /‬נרם‬ ‫גם פ׳ נא‬ ‫סבפלץ סתם ע*פ ההלכה מדאורייתא בביטול בעלמא סני כפססים ה׳ ע*נ> וע׳ סוס׳ שם ד*ה עדאוריימא דמלקו על רש״י וסיל‬ ‫ללשו ניו© סראשיז‬ ‫ותפנימו סיינו ביעור והתימא שלא מעוררו מדברי ססרגום‪ ,‬אולם זה ממום יומר‪ ,‬דסרי נשים כסס‬ ‫ימשני* ו י נ על ערג אספ כאי‪ ,‬ואיך תרגם גיועא קדמאה‪ ,‬ואולי קדעאס הימי קודם יו״ע‪/‬כענ שאמרו שם ראשון ומעיקרא משמע‪,‬‬ ‫‪.‬״ ‪ 1‬י־‬ ‫‪,‬‬ ‫אבלעיווהוגםבוממרבסיצ׳*‬ ‫‪,'/. : : : j‬׳*‪ ' • ? .‬״ ' ז ־־‪::‬‬ ‫דליךן אותו‪ ,‬חהע״פהסלכה‪ ,‬וסר!‬ ‫נסורת על מס שתרגם ויסרו אותו במוציא שם‬ ‫ק ש ס מ *‪#*$‬י‬ ‫\‪\y‬‬ ‫‪ P t‬לא ימפו אנוע על נניס על מים נין סייגו פלופ בנים‪ ,‬וכבל סגאפ» לעיל דעחס מסווה‬ ‫פסול‬ ‫ענץ‬ ‫לפי סקנלס‬ ‫אעם סוא ו נ נ י ע אשר המצוס מסורס לנצלאםר אונקלם מלנאר‬ ‫להוציא הקרא עפשעו ‪ /‬עציפ‬ ‫גנ״ל‪ ,‬ולמה‬ ‫למען לא יגאו נל אסר להנהיג עצמו רק נפי פשטות סעסוא נמו אלסים גא סנןלל לי• נ א לא סקיל עיפ ההלכה המסורה כסגהולין‬ ‫•יו פ״א( מלאתך ודמעו לא מאסר ותרגם נמלו נלמפןלא מאסר ‪ s‬ונן נעגץ מאורע מס שקרס לאופה לא סר מן סללה סמקונלא‬ ‫נמו דשלפ נערי גני ישראל סרגה ושלמ יפ נ ו נ ל י גני ישראל‪ ,‬ו ק ני נפונומ הושבתי בגי ישראל ארי ומעלית מ נ ג א ‪ /‬נ י ס י ׳ ע ת‬ ‫עקרה שקרס לא רצה לשנות מכפי הןנלס המסורס ונכא ‪ 1‬מרם אנלס צרנר מענין אונהלפ אמרתי לעורר מיל על מה שתרגם אונקלס‬ ‫כנראשים י י ו ר ( ונסתיר לגדם ועצלים ממך יצאו ואסנימ־ לנינשין ומלכין ל ש ל מ ו ן נ מ מ מ י א מ ג ן יפקח ‪ ,‬וק ממם כפ׳‬ ‫ועלנים ממ^יך ילאו ‪ ,‬ונימת פגעון יסון מנך‪ ,‬ופלס ל ש ל מ ו ן ו ע מ מ י אעגך‬ ‫גוי וקהל גויס‪.‬‬ ‫נישלמ ליה‬ ‫לסנה אע״פ לק^ל ג׳ מצוענצטוו ישראל גנניסען‪.‬לא‪.‬־ןומנללםלהעמיל להם עלו‬ ‫•פקון ומדוע סוסיף לשלמץ נעמעיא ‪/‬‬ ‫‪ h i‬זאת נעם הקנים נימי שמואל כששאלו לסם מלך‪ ;.‬וסיינו נ י מצום ואת אינה לק נ ת נ * ‪ ,‬אם ינקשו מלו מן הגיל אוי ססונ על‬ ‫כסגסדוין ו״א‬ ‫ס‪0‬ל לשמוע להם‪ ,‬אגל הקניה נפ* על העם מרוע נקשו לסם ואס‪ ,‬ט הקג״ס הוא מלבם ©יוצא לפניסס ‪ /‬ע ׳‬ ‫עיא( זלמגים פ״א מה׳ מלכים ס״א יס״נ ‪ /‬ואנרננאל ששאל נפ׳ מלןייש ן^־ ^ ^‪-‬אלק־ ןמי״ם נמנ<ם ע י ש ‪ , .‬וניון וא»ן מצום‬ ‫סכרםית על ישנ‪#‬לןענףיפ העלך‪ ,‬ונהפוך הוא הקנים נעם עליהם עפ נקש! עלך ניעי סעואל ‪ ,‬ואמר ני לא אומן־ מאסו ני אם‬ ‫‪ m‬ש ה י ‪ ,‬וימי‬ ‫*‪***'T‬ולםיות נכלל גונה ומלגי• מסלציןיצאו‪ ,‬ופמם לגס ומלנים לשצמו^נע»ת*‬ ‫אותי‬ ‫׳‪.‬‬ ‫אשר משלו על מק ועמון ומואב ומון ״ ‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪. / ,‬‬ ‫ניו א רעא ה געל י‬ ‫או‬ ‫מאמר אגמ‬ ‫לנ״י לני‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ו‬ ‫וה‬ ‫לו‬ ‫ייא(‬ ‫‪/‬יא״<‬ ‫ו‪»1‬‬ ‫רפ‬ ‫ה׳ עיא>‬ ‫והנה‬ ‫‪L‬‬ ‫לק‬ ‫לק‬ ‫יסי׳»»ך‬ ‫‪ .‬ונ״ל‬ ‫א‬ ‫‪mtm‬‬ ‫ש א ל ו ת‬ ‫ו ה ש מ ו ת‬ ‫מסף| משנה׳ מחו*‪:‬בירכם ‪ Z u i ,‬א ‪ :‬ע ל ה ‪1 \ * m‬אונקלסטבונח בשם ‪ c p i‬גב ‪^1‬נט״ש לםעלה^‬ ‫]ח ר י ז בטוךשא״ר יצחק שםא חוקר השער‪ ,‬וישוטווהמדפיסים וד&וציאיס״‪£‬אי‪?11*> 3‬גוםיחשל‪0‬יטצאו‬ ‫‪4‬ידסאות םתהלפות &חרגומזו‪* V 4‬הדפיסו החילופים׳‬ ‫‪ raw‬המושב ובסו* עביר‪.‬תביאחחדשה *‪*.:‬בי •©י‬ ‫נשם תתוס ירושלמי;;‪ ,:‬אולם כ< ^תזזגוס‬ ‫המדבראליכם תרגם את בלישנבון אנא ממלל עמבמ‬ ‫‪j p f i wQsmm‬‬ ‫י ובמדרש כי פי המרבד בלשק הקודש• בחרבי ובקשתיירושלמי‪.‬׳; או תרמם אדן ישראל‪/.‬‬ ‫מחברים הקדטוגים כתרגום זח‪ ,‬ע׳ אלפסי ‪*5‬ב דיב״ם‬ ‫כמצות‬ ‫•ב צ ליו ת י ו ב ב ע ו ת י ובמדרש‪.‬יגיב;עדיז ה‬ ‫*ובמעשים טובים‪ :‬בחי וראשית אוגייתר־שאת ויתר עזצושלחוף שלהופי ‪:/‬הדגוסארץ ישראל ש‪3‬נ• או^מ!‬ ‫^תרגס לך הוי הזי‪ ;,‬למיםכ‪.‬תלתא חולקו בביתתאמשלחופי ליריחו ‪.‬־ ;‪ ,‬ועיין תוספות‪xm? mm.‬‬ ‫׳כועותאומלמתא ךכמדרש כסקימי פצ״ת‬ ‫‪.':,‬יהוית‪.‬אקלע לגבל? דבתרמס ירושלמי אומר הופיע טהח‬ ‫ל״ח‬ ‫אתה יורוך אחיך תרנם את אוליתא ולא בחיתתא‪ ,‬בןפארןאתגלי מטודא דגבלהק‪;,‬ז ועי‪ :‬ספר הדרשות‬ ‫‪vv‬׳חבס ר״י צוגץיצג׳ ס״ח דדמז לעיין רשיי <ב״‪ 0‬ך*א‬ ‫י היא במדלש במקומו‪.‬את אוריתא במעשה תמר‪.‬מד״‬ ‫‪%‬א‪(:‬־דהביא בשם תרגום ירושלמי' מאלמים אולמים‬ ‫יחוס׳ ג^יין^ע״ב( דיה אלא כנגד יחודח‪ :‬עד‪.‬מ ‪.‬‬ ‫מכרבין‪:‬בדיבין •;והחיהש דבפאישועח׳ת לא הזכיר‪• ,.‬‬ ‫יב* ‪#‬ילה תרגם ־ עד עימא דייתי משיחא; כן הוא‬ ‫רש*י בשוט מקום תרגום ירושלמי וכלי ספק לאך^או‬ ‫במדרש שם במקומו עד בי יבא שילח זח מלךהםשיח;‬ ‫תרגום זתנובח עיניו;״ ובתום‪ /‬סוף הגיגה הביאו בשם‬ ‫אנסרילגפן עידו תתם יםבב״ישראל לקרתי׳ ‪ /‬כן הוא‬ ‫ערוך‪:‬את דברי תרגום‪ ,‬י ו ג ת ן דהרגם החולד והעכבר‬ ‫^מד׳רנחםי׳אומר העיר אשר בחרת בהעבואת יעקב‬ ‫על דן דהבווגה על שמשון;;* ועל גד דחבוונח לעבורברכושהא זסלמנררא‪ ,:‬ואולם טיס שם‪ .‬יונתן וצ״ל‬ ‫ירושלמי ובערוך ערך סלמגדרא הגירסא גכוגח תרגום‬ ‫לסייע את השבטים בכבישת הארץ מבואר במדרש ‪:‬‬ ‫ירושלמי; וע׳ ספר שפ הגדולים להגאין הי״ר אזולאי ‪,‬‬ ‫בבקר יאכל עד תתם בצפרא וכפגיא יוץןמקרבץ‬ ‫ובס׳ בן יוחאי‪: ,‬שהתעוררו‪ .‬על‪.‬טיס אלו ‪.-‬׳! ׳*ודברי ון<‬ ‫‪ .‬בהגיא קודבניא‪ ,‬בן הוא במדרש ד פנחס פתח קריא‬ ‫ירושלמי•ימובאים בערוך פעמים •יאק • מספר באשר‬ ‫כמזכה בבקר יאכל עד את הכבש אחד תעשה בבקד‬ ‫ע״ש ‪ :‬ומטר לא ניתך ארצח תרגם ומטדא‪ .‬ד ד‪ .‬ו ה ״‪:‬חשבםהחבסהגיל ;‪,,, .‬‬ ‫ודרו• הדאיהי‪ .‬למעלה ~ כי‪ ,‬כמדרש וביתשלמי‬ ‫נחיתלאםטא עדאר^ ע׳ תנחוםאע״ש ‪.../‬ובן‬ ‫הרגום וימש חושך בהר דיעדי קבל‪ ..‬לילה‪ .‬ופירש״י'ד־ נמצאו״' מקומות ‪ 7‬שמביאים‪ .‬את )תרגום‬ ‫ירושלמי וכקצתגמגןמות לא ישרו בעיניהם« ‪-,‬במג‬ ‫לפי ריא חי׳ ענן החושך אחר‪ ,‬שהגיע היום לבא‬ ‫התום ועיני לאח רכיבי! ‪"/‬לעיר •מצינו במדרש הרבה‬ ‫געשה לילה‪ ,‬ובן חפשו חז״ל נשכת י״ג ע״א גיטין סיז‬ ‫פעמים תרגום ומקרא אחד ואנו‪ :‬מוצאים את תרגומם‬ ‫עיב( לפרש ענק םםגעא וענין נגר טורא כתרגום ע*ד‬ ‫ולאבעה ליונתן אצלגמ ובקצת מקומית בשינויי נו&חא‬ ‫אגוץז ע״ש ״ ובן תרגם ולא שתו איש עריו עליו כמ‬ ‫קצת; עב״פ למתו בי‪ .‬היה גס תרגום זה םפודםס כימי‬ ‫'שויאו גברתקץ זיעמעלוחי וחוא ע״פ המדרש ‪.‬שחיש‬ ‫הכמי‪.‬אץ בעלי המדרש עיב״ר פמיב ואת• המיט‬ ‫שבשעת קבלת התמ־ח‪..‬זינאיה הגר להם וע׳ רמב״ן‬ ‫דהביא דברי המדרש ״ עוד תרגם ריש דברים ודי זהבבחס <ת‪<.‬ו\תנאדבה‪1‬ן* ^חואבתתוס ירושלמי‬ ‫שלפנינו אות באות * ב״דנו‪/‬פ״ח דהלמו שניחם חלום‬ ‫על רעבות עעל דדחב ופשוטו‪ .‬הטה מקומות • ע׳‬ ‫איש ;בפהרון״האמו •אר״ח בר אבא חלטא‬ ‫ספרי‬ ‫י ׳־״׳‬ ‫ךעיייוךת עלהתידה אשד נתיהס ליונתן ‪ ,‬אינו‪11‬ה‪.‬ד‪.‬ו‪1,‬ו ^הלס‪-‬חכדי׳ •‪/‬יק חואבתרגום‬ ‫ירושלמי *ולס כשינוי לשק קצת‪ :‬שס ויחי ביום הילדת‬ ‫ממנו כאשד חהעירדו החכמיס‪.‬בכרכי‬ ‫ה יום ג נ ו ס י א של פרעה בתרגוםירושלמי* ‪3-‬׳‬ ‫פר‬ ‫אועת‬ ‫׳‪6‬ט§ו‪ •rrr €‬מוכרע < בי בא מזמן אחרון הרבה ס‬ ‫ג׳ח בתי וראשית אוני ש י ר ו י ה י ל י ו ש יד ו י‬ ‫שנח‪ ,‬אחד מיתת ימתן‪ ,‬י ועוד הרי אמת כמגילהצ״‬ ‫ע*א( תתים על חתירה אינקלס דגר‪ .‬אמת ‪ V‬הרג©צ&רי‪,‬כןחוא בתרגום ירושלמי שם רק כשבלשון"‬ ‫קצת; שסח חגירםא את חייי ושרד צערו‪ •:‬שם־שס‬ ‫נביאים יונתן בן עוזיאל אמת ‪ /‬ומוכח סזת דתקא על‬ ‫ברבות שדים ורחם ‪,‬יתבהכץ דדיא דחבין איגקו; ‪,‬‬ ‫נביאים בא החתום מיונהן ולא על דיחור׳^ע׳מחרשיא‬ ‫וםעיא דהכין אפיקו ע׳ מבעה לימתן מרושלסי&^וזי‬ ‫שם בח״א והתעורר מיונתן עה״ת ‪ /‬אשרנםצא‪-‬אצלגו‬ ‫ובאמת לא דק בסח״ב ‪ /‬בי ימתן איגוסמגו ‪ i‬רקעלה*קרא זח ‪ /‬שתרגמו בריבין חדייא דיגקת מהן ומעיין‬ ‫דרבעית בהק* כיד־פ׳ פ׳ הרבו עלי מאד מוהר ומתן‬ ‫לבבלים תרגום אונקלס ‪ /‬ולבני ארץ ישראלהי׳‪ ,‬לדם‬ ‫ואהנתסוהר פ ר? ין ובן הוא באמה מיסחא ממבינה‬ ‫גיכ תרגום וסביגח תרגום יהשלמי ‪ /‬וכבד‪ .‬העיד הרב‬ ‫*תשלמי‪ a,‬ו ר ן ו ב ת י ב ה א * י אילם אף אס נמצא‬ ‫מאיד עיגיפ שראה שגי תתומים דוםיםזח לזח‪.‬סמש;‬ ‫במדרשות הדג־וס זח ‪,‬לא עלה על לב הקרמעים ליחס‬ ‫תל אחר הי׳ כתוב יונתן ועל השעי ירושלמי; נע׳ מ״ש‪.‬‬ ‫התום‪.‬זה ליונתן בן‪.‬עוזיאל‪ .,.‬דק נעשה בזמן התנאים‬ ‫הרב החכם כעל נתיבות השלם ‪/ /‬שהחליט דבע״^‬ ‫באיי» והי׳ מפורסם להכמ<ארץ ישראל בלבל ו ד י י ג ו‬ ‫דבכל הדפוסים נפל טעות ‪ /‬שחיה כתוב ת״י בראשי‪.‬‬ ‫ן‪;.‬בבל לא‪.‬ידעו ממנו טאומה ‪ - /‬ולפנינו ‪1‬שת‪3‬מ‬ ‫תכנע‬ ‫תימת‪ /‬וטעו המדפיסים שהוא ר״ת ת ד ג ו ם י ו נה‬ ‫התרגום זח הרבה!כבמי שהיה בזמן הראשוגיס‪,‬רמת‬ ‫ובאמת זח חוא כעצםותתום ירושלמי; עד זה אשר‬ ‫‪ . *..‬שהביאו‬ ‫»י י •י••־‪.‬ד‪•.-‬׳ *••׳ ‪ f‬י" ־"""״*׳‬ ‫‪{ r‬יי‪,‬״״‪.-‬׳; ‪r:‬‬ ‫?‪.‬׳ן‪£‬׳יעו‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪fupM-‬‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•\\‪.‬״‪.‬י‪..‬׳‪.*...‬׳‪.‬‬ ‫י‬ ‫*‪*p‬׳‪.‬׳‪r‬‬ ‫שאלות ותשובות ס ש ן ד‬ ‫בש״ם גשם תרגם דייוסף‪,‬״ וב׳ התום׳ ריש ביק ודיש‬ ‫שמיאי האלפס פ״כ דכ״ט‪/.‬ורשג״ם גכ״ב ק״ם ע״א(‬ ‫‪8‬׳כלכתכיר טשוסדת יום!* חית םגי נהיר ידבריןו‬ ‫שכלאו! ^ל‪1‬ש^מו‪.‬ליוד־‪ ?<m*w£*b‬לפניני‬ ‫פרגיתיתי ‪ ,‬ובןמ״ש רש״יסיכ״דב״םרכתרגימ ‪,‬שמתנאיאפשדלאמרטבעלנח‪ /‬וטפ״זהיחמול‬ ‫יהרגום; ת׳ מאוד עיגיס פט״ת שהצדיק עפיז ‪4‬ירםת‬ ‫« ולפנינו‬ ‫ירושלמי מאלמים אלוםיט״טברכין כתכץ '‬ ‫הש״ם <סיטח טיחע״ב( ברםתתס ר׳ ששת כאשף‬ ‫נפרבין פיתבץ‪/‬׳ואולי ט״ס נפל אצלנו!‪ :‬ומם״שתוןך‪,‬‬ ‫תמה חדביריס‪ ,‬משוס תם ר״ש סגי נחת״ חיה ‪,.‬‬ ‫גכ״בגיטע״א( י ^גלי‪ .‬יקרנמגכלא‪/‬ילפנינו‪ :‬הופע‬ ‫יחיהשכרח לדעת התרגום בע״פ ״‪:‬וםנ״ש שהיו ‪W‬‬ ‫— י־‪ :‬יקרי׳סגכלתי לבנויישטעאל ו ־ \־‬ ‫תתיםיםימובאינ^כתמןורכבל׳יס אלו בקיאים כתרגום חתנרת מטעם זר• > וכאמת‬ ‫חכטי‬ ‫י ‪ mm‬הו^ו‬ ‫ותשלמי; טח ^א נטצאואצהי לא כאעקלס'מציגוכשבתד״ח ע״אם״דעיא>גס על תרגום אוגקלס‬ ‫מוזכר שס חיוסף‪/‬א״ד יוסף חייגו דםתרנסונץ ססגונא‬ ‫ולאבת״י עה״ת‪%‬ע״ב צ״ל כי נאבד אצלנו חרבה תתט‬ ‫חיינו דטתח&ונין סזץך‪ ,‬ביון יחיה םגי נחיר לא חיה‬ ‫עה*ת;•‪v‬ע׳‪-‬גםוטח טיח ׳‪ \2k‬תרגם וד!ששת‪.‬כאשד‪.‬‬ ‫מעשגה^דבותמכסאדממ־גזןדבדיא ‪. /‬ולאנםצא‪ 3‬א פ ש ת ת לחזזדלןשנתו בע״פ דק מתון התרגום‪ .‬דק‬ ‫‪:‬עיניספ׳ט״חשהתעורדתרגום התורה שהיו טתרגטיט בבל שבת חיו רוב‬ ‫לפניגו בביחתרגוםיס‪/‬יע׳טאוד עיניספיט״ח‬ ‫אתיחכמים יודעים איתו בע״פ י אכל נביאים לא‪.‬הצרנו‬ ‫ב»ה ‪ V‬יכן סציגו ב״ר פצ״ח גר גתר יגותו גייסא ה‬ ‫בתלטודתרגם רק החפטורת‪ ,‬ומפ״ז העידו ברוב הפעמים‬ ‫ל‬ ‫למגייסא יתהין‪ ,‬ואינן םגייסין גייסא ‪ /‬וכן חוא‬ ‫ירושלמי פ״ת דסוטיז‪ ,‬ועי דטכ״ן עידת פ׳ מה‪/‬דשיבח תדגים ד׳ יוסף ‪ :‬תרגום יונתן ר‪ .‬מובא בשים‬ ‫פי׳ זח‪ ,‬אולם לא נטצא בתתומיס שלנו ‪ /‬אבן מכאן היפ גברמת ב״ח ע״א ‪ #‬פסחים ס״ח‪:‬ע״א ‪,‬‬ ‫רקאלו קטןכ* ע*א‪ /‬יומא ל״ב ע״ב ‪ ,‬יומא ע״ז ע״וגל‪s‬‬ ‫אין ראי׳ ראע״נ דתתוםים קבועים לא חיו מיעד‬ ‫קידושין י״ג ע״א ״ שם ע״ב ע״ב‪ ,‬נדרים ל״ח ע״א*‬ ‫השנים אונקלם ויתשלםי ‪ /‬בכ״ז חיח רשותי לכל חכם;‬ ‫ק גי‪ .‬ע״ב‪ ,‬ע״ז ט״ר ע״א‪ ,‬מנחות קיי ע״א( ‪ ,‬כבל‬ ‫לתרנם פסיק אחר לפי רעתו ורצעו ‪ ,‬וככר ב •‬ ‫חתעירד‬ ‫תחבם ר״י צע ץ טחא ימציגו > תרגם ר״יעכ^־ איש*לו מובא בלשק כרטתרגסד׳ יוסף ובשני פעמים‬ ‫נזכר תדגים יינתן בלשק א״ר יוסף ; אלמלא תרגומא‬ ‫גפר נבוריא‪,‬׳לך תפיחתו^ה״סמאדכולאעשת״קא‪,‬‬ ‫ירושלמידפ״טדצרמתוע׳יתשלםיפ״גךבכותם‪,‬דה«אי קרא לא ידענא סח הוא‪)/‬םו״ק כ״ח ע<סגילח‬ ‫הנה תואתפיס כסף לא בכספא אתםני ונו׳ <חנח שניג׳ ע״א‪ ,‬סנהח־ין צ״ד ע״כ>‪:‬בל חעלהההכסד‪#‬‬ ‫צינץ כמין‪ ,‬ואנכי מצאתי עוד גמו״ק כ ע״א‪ ,‬וב?דס‬ ‫ר״חב״ב ע״‪ .0‬דסניא חש״ם תרגום יונתן כלשון‬ ‫ומתרגמינק י‪ ,‬ולא בלשת כדמתרגס ד יוסף כםיש‬ ‫לטעלחביתשלמי אינו מילא בשום םקוס תרגום יונתן‪,‬‬ ‫עליו> < ועיר ‪ *m‬מצינו במדרש ויתשלמי מובאים‬ ‫אוםלם במדרש ריפ בראשית מובא תרגום יונתן כלשון‬ ‫מקראותייתרגומס‪ ,‬ואץ אנו יודעים אם מןיר‬ ‫עצמומתתסיז‪ ,‬ובז בםהר& עחלת פוסקא ועלהעכיס‬ ‫לחם‪;:‬‬ ‫־ י אימריס או בשם תרגום יאחד גורע‬ ‫אלצואת תרגם עקילס ‪ .‬ועל נכיאיוא אפקיר דלא יתנבאון‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נביאים‬ ‫חדויח ־ יונתן בן עוזיאל ׳‬ ‫לעדות‪.‬נכואתא ‪ /‬ושם ט״ס וצריך לחיות תדנס מנתן כי כן‬ ‫ואנחת ‪,‬עלוקבל תרגומו לתן‬ ‫~ י י דרשות‬ ‫נמצא לפנינו‪ ,‬ואולם עקילס לא תרגם רק כלשון יווני‪,‬‬ ‫ומלאכי‬ ‫זנת׳‬ ‫חגי‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ספי‬ ‫הילגטגילתד״ע״א(‬ ‫ובבר תתעירד בזח חרב בעל מאור עיניס פסיח ע«ש;‬ ‫יאף פי^נתןבןעייאל חיח תלמיד חלל הזק )סיכת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪^myvj^^^m‬‬ ‫הלכת מאות שנח ״לפני יי הקדמונים היה נמצאגם תרגום ירושלמי‬ ‫‪77;.‬׳ ־‪,‬על נביאים; בםנ שהתעורר תחבם וניל •‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪%‬ס אין הפיתש‪***:‬ע;‪|wm‬משפה־אלפח‬ ‫ואולם לא נמצא אצלנו חיום‪ ,‬והנה החכם חנ״ל מכיא‬ ‫טסש׳ר רק תרגם כפי הט^מי&^ם מחד תדעי*‬ ‫‪0‬ת• < בס^דדבת ראיות מן ודר״ק ואכוררהס שוןביאו חרבה‬ ‫זמנו ‪ 7‬ובן מצעו הרבה פעמים‬ ‫גסירושיןמ״בעיא( שסאי הזקן ^ * ‪9‬שיס חג*ן״עםיס תרגום‪,‬יהשלםי עלנכיאים‪ ,‬ועור הביא דבר״‬ ‫עבדה‪^u^t^mw,‬דש״י )תענית כ״ג ע״א> דמביא־תר‪4‬וס׳על תפלת‬ ‫ומביא יש שליח לדבר‬ ‫חכ^קולא נמצא אצלנו וע״ב בירושלמי׳‪. ,‬ובן מכיא‬ ‫די סימאי משים חגי זכתה וםלאכ!‪.‬על‪.‬שני אדרים תצח‬ ‫רש״י נתעניתב״וע״ב(‪ .‬תרגום ירושלמי על פסוק‬ ‫לעשית שגיתם מלאים עושים« וע ניבטות ט״ז ע״א>‬ ‫חנבי׳מים כםאי דטנשח תעמיד צלם כחיבל ע״ש‪ ,‬ואגבי‬ ‫ד׳ דיסא בן הורקנוס העיר עלמחךחזו ישב מ י הש‬ ‫מצאתי בתיס‪</‬ב״בח״ ע״ב! ד*ח ומצדיק הרבים ‪/‬‬ ‫ואפר ‪%‬ת חבת מותית ‪ ,‬וע״בכלאא עדיות ־טח‬ ‫תרגום ^ *שד ‪id 1‬ם*א אצמי וכע״כ הוא•‬ ‫שנשמע פקיבל מפי אלו הנביאים ‪ V‬יגם חגיאו‬ ‫תמוטו של‬ ‫יונהןמקי^חיה סתם •; וקבע יונתן קעידאלאותןבירושלמי ‪*,‬וע׳ג״בתוס׳ נכ״קע׳ ע«כ> דיתתשיר‬ ‫הכיאו כשם תתיםיוץשלמי יהוח בד שלח פרעת ‪•,‬‬ ‫ד‬ ‫וע׳רגמ*ספ״‪.‬יטח׳כליחםקרש‬ ‫הבאודיםבסידנאת‪,‬‬ ‫דודי כין מתים »החיה יחזקאל אחד רהלוה‪ ,‬כתביה‪,‬‬ ‫מיבוז״ל ילאיחגתביזע פירוש ימתן טפימביאיש‬ ‫ו‪6‬פ הוןיחחנ״ש‪ ,:.‬ולפנינו לא נמצא מאוסח כת״י י‬ ‫טםקוםשם^חעיש ‪,‬וכוונתולעתתחזילש^רנו‬ ‫־ ־ ־ * ־בשלח ־‬ ‫‪#‬תתם ספי הגכיאיס;\' ותרגום^סוכאהרמופע^ט‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‪--‬־‪••.‬׳‬ ‫היעה‪'",‬׳־•‬ ‫ז‬ ‫ז‪•: -‬׳ ד;‪,-‬־ »־ ‪ • . .‬״ ״ ‪ - .‬י ‪ . .‬׳ • « > —‬ ‫י‬ ‫‪.-‬י‪.41.‬‬ ‫י‬ ‫ש א ל ו ת‬ ‫ו ת ג ו ב ו ת‬ ‫ג ‪ -‬׳‪.‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪::•: f re‬׳< ‪,-:‬‬ ‫‪H:‬‬ ‫‪: r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪«£/lfc‬‬ ‫בשלודדוע״בבוונת ו‪1‬ןו^‪,‬שלמי ירושתי יחזקאל״‬ ‫כ‪9‬דמ^ת‪.‬טאמר‪ :‬סן ת׳‬ ‫דאפשד‪,‬במו‪ -‬׳שנטצא‬ ‫יעי‪,‬תופל ‪ ft fvdmx‬ע*אז ד״ת תרנגולת דב׳ מקל אחרון על‪,‬חגליון‬ ‫סמן‪,‬‬ ‫דד»ד‪? .-•t*:wv4‬ו!ספת‬ ‫‪ SBfle'i‬מ־^־גס הי^א דלחא ‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ביונתן שרידא גאון‪ ,‬וסן ד טשח הדרשן ‪ ,‬שלנןאנגי‪.‬מצאת*‬ ‫‪:‬על‪/‬ירמי^‪.:/.‬וע״כ מוטו התיס על תרגום‪ .‬ירושלמי ‪ <J.#‬ן ה ד‪,‬ש דבמררשרבה מביא קיימיעסמרגימ ‪£‬‬ ‫‪.‬נביאים;‪ .‬וב״ב״שם תוס׳ ד״ח' כררליס‪:‬גיא הצבועים ‪:‬ת^א^גרנתרגו‪4‬יךושל‪^.><#‬ע׳ ב״דפי״ג לנשו‬ ‫תרגפט!‪0‬ד ^עים[אצלנו ביונתןוזולת אפעח‪,‬ןע נ גויסז‪£‬אן‪ ,‬אריב^נשעח־ ק‪3‬ו‪$‬ץויולל‪* :‬המה‬ ‫^;^כו^תחרמ^ ‪,‬על תרגום ירושלמי על נכיאיס‪ :‬נס מבקשת" תפקידה ‪ .‬מ ט לבשו כריס הצאן‪,‬ף ולבשו‬ ‫‪ .‬ע ן ך נ מצאתי כי מביאים במדרש ובירושלמי תרגומו *לערניאי ענא ‪.,‬וב‪0‬זיאלפ^נן בתרגום תהליפ שם ‪v:‬‬ ‫דיה> לבשו‪ :‬ובףםצאתי בידר״פ‬ ‫! ד‪ ; .‬של פסוק׳ אתר‪..‬־ מנביאים ולא נמצא אצלנו וע׳ תום׳ ר*ה ח<‬ ‫‪ .‬ביונתן‪/‬ל\ע*צ היה נמצא כתרגום ירושלמי‪ -,‬ע׳ כ״ר ‪.‬וישב‪,‬גסו ואין רודף דש<‪ ,‬עדק דש?עיולאדתפץ לד‬ ‫‪ :‬פכ״ר ‪%‬ם?א זה ספר תולדות אדם והכרמל ליער יחש‪' 5‬כן הו?ו‪:‬באכ*ת בתתוםםשלי אות באות ‪ •:‬וגםתים׳‬ ‫להירש רבני א נש ‪ /‬ולא נמצא בתרגום שלנו וכן‪ 1.‬השתבשו הרבה בתרגום בתוניס‪. :‬ע תוס׳ <עיזי״ב‬ ‫‪.‬ב&ם§ד בי דיה מלפני יעטוף י טחהיאייעטוף משלהי ^ע״ב! ד״ת ןןבולעגיטא^תיס גשםב״ב ע״כ>ד״ח רגלא‪,‬‬ ‫;לי׳‪:‬וליה«<לפניט״ ב״ר‪:‬פל״א חרבות >צורין נלבין וע׳ תום <ב״ב ד׳ ע״א> ד״ת &בל תביאו ו‪1‬רגוםאסתד‬ ‫* רטערי‪ /‬לא נמצא לפנינו ביונחןואולי בתרנוס יתשלמי וע׳ נשסיטיז עיב(ו*ח ׳במחלאשהביאותרגו«ש‪¥‬‬ ‫; ירושלמי פ׳ אין עומדין וארץ רפאים תפיל‪,‬א״ר תנחום 'השירים; או‪6‬ם טיס^נפל‪ ,‬שם במתרגם‪:‬יו‪3‬תץ‬ ‫‪.‬׳מאדרעי וארעי׳ תפקידי' תפלט ולא נמצא לפנינו ־ ‪. : -‬נרד וברכם‪ /‬רשק וכד^ס‪ ,‬וכאמת^תדג^ט שירהשידיס‬ ‫;'תרגום כתובים כתבו חתי)שבת קטיו ע״א ‪ /‬ביק ב׳ אינו מן יוגתן‪ ,‬תן חיח כתוב מיי תייןו תרגום ירושלמי‬ ‫י ע״ב( שלא חכרו ר יוסף דחרי עדיין כזמן ריג הזקן ‪.‬וטעו והדפיסו יונתן כם״ש לעיל י‪ ,‬כשם הגאץ אזולאי‬ ‫י נמצא תדגים איוב‪ /.‬וע׳ ריטב״א מ בא בכותב ריש ‪,‬ע*ר התוס׳ סיף חגיגח^עכיפ הניאו תרגם שה״ש י ‪/‬‬ ‫‪ .‬מגלח‪ ,‬אולם התעיררו מן)מגילת כיא עיב> כמגילה והחכם הגיל מביא‪ .‬בי חעתך מביא בסקיםית אץ‬ ‫יחלל עשרח מתרגמץ ‪'. ,‬הרי שחיה תרגום כתיבים מספד תרגום בת^ביט‪,‬וצ״לדזהךב דש״י דאין תרגש‬ ‫נמצא אז ורשיי ‪ 6pn‬גירסא זאת דהרי אין תתו© בכתובי‪,‬היינו כי לא נתחב׳ התתי׳כ‪*.‬מ • ח תנא‪,*6‬‬ ‫‪ ,‬בבתיביס‪ ,‬והחכם דיי צינץ התעודד דהרי רש״י <צמו ומפ״זלאיתבן לשוןחבר^י ת א •‪/‬לי‪ .‬כחל^בטגילה‬ ‫״ כתענית י״ח עא( מבי(• תועיטתחלים‪'*,‬ובן )מגילה עשרחמתרגםיפ דומ״י אז לא היה»ובי««־וודגם‪^-‬‬ ‫; י*‪ 4‬ע״ב > מביא רש״י תדגים אסתר‪ ,‬ואנכי אוסיף דהרי‪ .‬אבל פשיטא דבזמן חכמי איי בעלי המדרש וירושלמי‬ ‫; מ ד י י חניגח כ״ב ע״ב( ד‪€‬ח ויצבט לת תרגם ואושיט ‪1‬תקן תתום זח‪ ,‬ומפני שחיה יקר תתוס זח בצרפת לא‬ ‫לה ‪ :/‬הרי דםכיא תרגום רות;‪ ,‬ועוד מצאתי רש״י השתמש דש״י בו רק לפרקים • בגון בעת חברו מסכת‬ ‫‪ :‬בפירושו‪ .‬לשמואל א׳ י״ א פסוק ת׳ ויפקדס כבזק‪ ,‬הביא תענית יפי׳ על‪,‬ששאל{ וגם׳ תדגים בתעיםגלקת‬ ‫;קראמשלי בצרור אבן במרגמה וגי׳‪,‬והתרגיס חיך ^בהסר ומעיר‪ . ,‬ו ^ ו ^ ד ד ש ^ י ם איזהו תרגומים‬ ‫;ביזקא רביפאבקלעאע״ש ‪,,‬ותרגום זהנמצאא^ו ^‪mv^mm‬בכתעיסואינםלפניני‪ ,‬ע׳ב^ר״פ‬ ‫‪ppio§A$t‬חדי דהשתמש דשיי ; י י ? י ׳ מד»!פנ*ו הכריעהו ‪ ,‬קדמי לרשע עד ‪mi‬‬ ‫במשלי‪7.‬‬ ‫״ דל בתינימיפיא‪1‬ו‪ ,‬ויותר הממו דהריבמדר^ז מובא ‪.‬יקד»וגן־ ולא נמצא אצלנו ע״ש* ועי)נזיר ‪1‬׳ ע״א> דיש‬ ‫; ‪.‬כמי‪ .‬המיס ירושלמי על תתלים‪ :‬ע׳ תנחומא פ פ ק ו ד י ת ר ם ו ומתרגם ד׳ יוסף ושולח טיס ׳ על פ‪3‬י‬ ‫‪:‬וזיל וכן אםר תר ירושלים הבנויה״ כעיר שחברחלת ןזוצית ‪ /‬דבר טשקין טיא לפירו ורבו ודנדיסהמ לא‬ ‫‪ ,‬י ח ד י ו ו ת ר‪ .‬ג ט ‪ .‬י ר ו ש ל ט י‪ :‬דטתבניא ׳ מ־קיע טשתכש‪ ,‬דהרי תרגיס איובל הית עדיין;‪«»a1n.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬לאתחברא' בחרא‪ .‬בארעא ‪ V,,‬ונמצא כן לפנינו וכבד ^טליאל הזקן בטד שנזכו^‪ -‬גשכת קט״וזיא( אלם‬ ‫‪;pmmi^pyn^jif9U*i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫»‬ ‫תרגוםזח‬ ‫התעורר בזח החנט חניל <והנמנ^אן אץ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫‪R‬‬ ‫?‬ ‫‪,‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪£‬‬ ‫ף‬ ‫‪:‬‬ ‫*!ית‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ד‬ ‫‪.‬ן‪0.‬מן!חת‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‪:,‬ואנוס‬ ‫י ו פ ק ע י ן צורם הלמה והכוונה שראה עסנומ הלננס מדבהמס * ‪ "j‬וביןמינה ‪ • /‬ר ; ‪$‬גדה‪?, .‬לזג‪; V,‬ומנאז משוגה <המלעמההנ‬ ‫נ&ל»‪,‬ו*פוט ‪5‬מ‪3‬יפ*נינים ^ ו‬ ‫כ‪0‬ל^‪#‬גגיגזודנו|‪0‬״|ל‪fafc‬‬ ‫י ^גוול מולל מהי צי״רוסהלהוו^ן הציסייה נסקנה; ו^יהפק‬ ‫עירפ לה״ר‬ ‫ל ל ! ^ « (‬ ‫‪ m‬נאגוומ*‪p'Wffmm *Mit:!:.^^m‬‬ ‫כ״ז‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ m‬אגרהסלמודימ‪ ;.‬׳ר? נםפלי‬ ‫ז י שס״ס י ע י ם ‪16 ,‬לשס»הגיו<לא'»מ‪6‬‬ ‫*מממן סערא בבא ? מ ס ^ ד ס נ י ד שזאמעעדון; וגל עתנמועתןזל*ג»‪6{15‬ו‪1^0‬ג‪1‬נ&חישלל|צ;^׳‬ ‫‪K*m‬‬ ‫‪ J i f ^ o‬ז סליק;‪/‬שם למלזוהרא‬ ‫ל״ה‬ ‫טית‬ ‫‪I‬‬ ‫אוס‬ ‫שאלות‬ ‫^ ‪*ar r l ^ v H‬׳‪?B9^P-‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪L‬‬ ‫״‬ ‫»לממ‪toK.‬‬ ‫א ‪ ,‬הי׳ רק נמלי ‪,‬פ׳‪1‬שלמ פן •מם מ ם גדאומם‬ ‫‪*v Rtnpm‬‬ ‫‪ %‬יסהוון עמא נ‪»0%‬הון ורו׳ מ י <דלא משנטא דוגרים ‪1‬ננ‪/‬סייגו‬ ‫; » ! ‪1‬כררהר&‪11‬ס* ‪ /‬י ספ״פ ‪1‬הי' ‪ 8‬י »‪$‬דך‪)#‬ניסס ‪1‬ע‪/‬‬ ‫‪ p f a ' l h w /‬ה ו ס פ ק ן הוו נרמיא ינושיא דאמא \»סון *מימרא דד׳ <נצ ידא !ילמןאל ‪/‬‬ ‫&‬ ‫''‪e1#‬‬ ‫» י ־ ^ ו « > ‪ Wto* %9&9‬קרווה ל מ פ ‪ -‬ו ם ו * ! ^ ק *‪ $‬גמ‪1‬א אצלנו )סנהדרין ‪ 0***1‬מאי גיהו ממים שהשי‪,3‬יס!ק‪6‬ל‬ ‫סדא׳קומאמוסמסא מ י * והיא לגמל וקלילן מונהג)* <ש?<ן'י*ג אמר ר ו אלו וני אפרים עיש ‪ /‬ולא מצאת מ ד ן זה גמדרשי איי •‬ ‫ע*‪&• ^1‬גל ‪1‬עד‪5‬ש*א*!לא*מ‪5‬אתי דרןה‪.‬זו^ ‪' i‬גשם גיא כ״ג( ‪$‬׳נשל» "וילכו שלשת ימים נמדנר ולא מצאו מים ‪..' :‬וצויילו סל&א‬ ‫*ייח***יא‪t»tfm‬פקיייא׳'גנ״ק‪.‬פ״נ ‪ ; j j i ' a‬ו מ ל קרא‬ ‫זמ?‪5‬זלואשםאא^^^‪.‬ו^גםמסיג״י^‪ f‬ר ^ ־ א י ו ס ו מ‬ ‫ונסיגת ל* אמהיס ? ? ! »‪<^¥‬נ^כ‪3$‬סי גמאמר אגרסנקומ שם שם לו מק ומשפט סרגס גוירמ שגס וקיים איקר אנא ואנא‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ה ו‬ ‫*^‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫«־‪»w1# *v‬‬ ‫״‪w‬׳;‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪UvJu‬‬ ‫־‪1‬״•‬ ‫~״ » «‪.‬״^‪, .‬‬ ‫״~‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ..‬־• ‪-‬־ ‪ .....‬כן הואי)מחיין'‪5‬״ר ע״א(‬ ‫מגואר ונמרה צא סי׳ רק כםיון אהדע״ש‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫'‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫י)ונעירונין‬ ‫פ׳»ןז‪ -‬וגם ‪1‬גרגמדא'!נמכוס~י*נ י ע * ‪"-*•51 6‬״ מס ששרגם וסכינו אשר ינומו אשר נאמר נמן• >' ויעוגון‬ ‫‪ T‬פ ‪3‬מ ‪ » I‬ד‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫העו‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫ראיםינס י נמנ§ שם ו»‪ 0‬נש״ס ^ג״מ נ׳ ע״כ > ‪ .‬ולש עוד יק ‪ pjn‬הי״גיז‬ ‫» ‪ %‬ע ‪ %‬ם י ‪ * * * * w t o ' t i s‬מפלס אינס רק דרג׳ז‪ ,‬ואפילן לעיעמ הרמג״ם‬ ‫ד^שם <נצ ‪1‬דס״לגרי! ס׳<‪ rift‬כי מפלה יאוויימא אגל מודס' ומסס^מעלס‬ ‫"‪1‬כ«ע אינו רק דרנגן ‪ /‬וצ״ל דג& וו אינו רק אסמנגןא״זסוי לנד•‬ ‫* ־ ־' ־׳‬ ‫מצ&ן נקור מולי וגעילו׳ססדים‪,‬ומ*» כ׳הרמנ״ם פי״ר דאנל ס״א‬ ‫‪r‬‬ ‫*קי״ל‬ ‫זז‬ ‫ד ‪ < ; $‬ת ‪ #‬־ ו ש מ ר ן וגי ישראלי את ׳השנת‪ .‬לעשות את ס«מ‪,‬סת'ס‬ ‫‪ | ] ^ £‬ן ץ ‪ 6‬ר א ל \ ת שגמא למיענד‪.‬־<‪j‬פ נ ז‪.‬ק י‪.‬ש נ ס א‪ ,‬צ^ע ;‪.‬ועניים‬ ‫אמרתי עולה »םו^וג‪$$ftp01‬א אמוסוע׳יש ז ״"‪-‬פי אמור‬ ‫‪j&fr‬פש‪$‬י*ס ‪jsfffc w‬צ«ע‪ #‬ימ גפשתיגץ ?מיכלא‬ ‫‪1‬‬ ‫;לפד^סזהיר שלא לגטל ע\ נ ג ש ג מ ‪. . ' /‬וע‪/‬שו״מ הרמ״א סי׳‬ ‫* ^‪!5‬ז דנ׳ ךהוא דרשה גמויה ע״ש • פ׳‪,‬משא וירא העש מ משש‬ ‫דקנע להון ו א ז ל ס י י ‪ u‬רא‬ ‫משה ‪ ,‬תרגם כד‪ .‬חמין ךגגנר‬ ‫‪ .‬ו א ט ע י נ ן'הוא‪?.‬א»ר‪ .‬סיס נגלי‪ :‬י)שנת פיט ע״א> ‪3‬א‪,‬ש<‪1‬ן‬ ‫‪ .‬וערננ את העולם)אין ונר לזה נמדרש‪; :‬פ׳*מ‪.‬שא הנה אנעמולת‬ ‫; גלית גגד_גל עמן אעשה נגלאית‪.‬תרגם נוס מען‪ .‬יפקון אוכלוסין‬ ‫; ל}דיקין'‪,‬ונו׳ \;ואסליקזנין; מתמן‪. .‬ואשלינין ימן ל ת ל נ ה ר‬ ‫י ס מ ג ט י \ ן ־לא ;נמצא גמדלשות‪ ,‬רק אגדה מקיגלת ‪;2:3‬המון‬ ‫ל ג ה צ ‪ .‬מ ‪ 6‬מ ט י נ | < ?׳;שמיני‪ .‬קאפ׳‬ ‫צי‪,‬מ‪5‬א‪.‬שוכניםמעגר‬ ‫י!א פסוק א׳וימכרשון מסואנ ס תמני םרי מ י ; י ; < ר פ ו ת לת‬ ‫נמצא רק בגלי;חןלין מיג ע״א( ״ פ׳ אמוי‪,‬ושלמ גיד‪ .‬איש עתי‬ ‫הננךנרה ויפטור גיד ג*ר די מזמן מן א ש ת ק ל‪ ,‬למהו‪.‬למד‪3‬רא‬ ‫־‬ ‫גניו״?‪ /‬רה כל ומיצה אף‪ .‬נטילת ידים גאסר וצ״ע ועיין לעיל פ׳‬ ‫; מייןלקאמ! מ״ו ‪'1‬ט'‪.‬שם‪.‬הגירסא‪ pi,.‬ה ג ו י ס גני עצ״ל הניית‬ ‫;גגי ‪',‬ומ״ם נא] הגיית בין גני‪ */,‬הנס ‪$‬י‪3‬ת נין הוא טיס ‪ A‬י"פ׳‬ ‫; גיייסלתי‪.‬לא מא‪0‬תיס‪,‬ל‪5‬לותם סרגם לא אמאיםיגון גמלכותא דג‪$‬ל‬ ‫‪»i:‬ולאיייסה‪.‬מימרא‪|n2‬י‪.‬לשיצאותאנן;נמלכופא ליון ‪ t.‬ז^פסק‬ ‫;קיאגאנינלגות^ואן־ום \ אג־וע אנא מ לסינון גיומא דגוג‪% ,‬‬ ‫תורת כהנים פ׳ בחקותי לא וואסתים גיעי'אספיאגוס ] •‪ -‬הייגו‬ ‫^ רומי‪.‬וסוא אדום ־ ולא געלתים גימי יון לכלותם להפר ‪3‬ומ‪ 4‬וץ*‬ ‫‪,‬יסמן כי אני ד‪/‬גימי נ י ג ‪!: .‬ועיין כמגילה‪ j b‬ע*א( דמצימ‪ 11‬ן י‬ ‫‪.‬ךרשוא שינית קגל ‪$‬םויךמן‪:‬ו‪3‬נמן ממנימא>> ןגש^יסים נכלל גס‬ ‫‪ .‬הצלה להמן‪,‬מ*ש‪$‬סי‪:‬פה געדגום‪ '.p..• .‬גםעלוסו‪ ,‬איש כייהיס‬ ‫;‪.‬טמא לנפש אי־גדורראוקה;סלגםלטמי נר נש דמית‪.‬אעדי»‪3‬‬ ‫ם)יר‪:‬אוו^דסק‪.‬ןאורמעלמא ב ק ר י י ס לילהי‪-‬סנהעה‬ ‫;שכלל ג ‪ i f‬וסוג ומאורע אינו לפי הדין‪ ,‬כיון דמקרא ויה'גשמע‬ ‫&יש~נךמה‪ .‬ואין צמר‪ .‬נראה כפסחיס סיז ׳עיא( ט< דוןא‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫‪9‬‬ ‫׳‬ ‫ולא‬ ‫‪VJitfi&ia&Sf‬‬ ‫׳‪ £a:‬ל א י ג ל נ א ^ ן ‪ /‬א ש ל‬ ‫*יולא<נן‪^K^ftWirt‬‬ ‫<|דמואםנל‪#‬וי‪3‬רא ו׳ומצאם־;‪&:‬ם ל|‪>&f‬פו‪6‬לארעאןנן ‪***:,‬פיסלעםפלמ‪,:/.‬משי‪,‬אממלהאיעצימהממסון‪,‬נססיגז‬ ‫ז סירויא אפילי לס ליק ‪J‬ערים ‪'$‬ט ע ' ‪ •T.• 0‬פ‪/‬מקא זגסםס סמויגה ע ל ‪ ,‬וגם מוס עוצם שנסץסד טקגום ‪1‬ה אסר מסימס‬ ‫ץ‬ ‫וגף ושמע ‪,‬ןומה לאלו סרגם יו כ ס ג א אוסלא י‪ .‬מלמוד‪ .‬נגלי; וכנר זכרו סמגקרים גם ראי׳ וו ן!ם פסוק ד׳ ס‪3‬‬ ‫׳ ינוס יתס ממוי^ מרי( סימגיא ו כ ר ‪ .‬ו צ ג ל י ה ג ס ג י״ימ י‪ :‬י * כל ליש עמא ומגי‪ •;.‬ס פ ו ן ל י י ג י ן וירוניז ליניז יהעוציז‬ ‫זלו ר פ ו ס הדק דפרס אמאס פסולס כשסיא;טלפה י‪1‬צינן)מולי? י‪ .‬ג‪'0‬מממ‪5‬״‪,‬א עיא* מלה להם נפי ךגים ! ־שם פסוק ז ‪ .‬זמעא‬ ‫פ׳‬ ‫אולם זסיפן‪,‬אמרינן שם ^פנחם נן אלעזר ואלכר סלצסא וגל המכין גשם פ״נעיא(‬ ‫יי״א ע*א> מפום ^זטאמ הריא‬ ‫ ד ^ י ן ‪ -‬א מ ש ר ו ת י נ נ ד י ה ס ־ אמר טריפות משום דנ׳)שסט ‪.‬פנחסשםפשזקי״גואעגריני׳»לאו<»יים וי&י לעלמא‪.‬צמנשרא‬‫* ושרץ'מהסוסה כשהיא שלימה כך שריפתה כשהיא שלימה וציע ' גאזלתא‪ ,‬בסיף יועיא ‪* : V‬יין רש״י; גניננ קי״ל‬ ‫ומ״ש ו * ‪ V‬כ א אתרא יצום פסה כרן י דשסיטת פרס נזר פסולה ‪ .‬ופגסס זה אליהו ‪ ,‬וגאליסו צאעו סיני מלאכ* סגגי שול» לכס אס‬ ‫ו<יועא ע*‪ 3‬ע י א ( ; אולם מס שתרגם על ואסף איש טהור ויכנוש ‪:‬אליהו לפני בוא יום הגדול‪.‬־‪:‬׳״ שא פסוק ייגוסילן דאסד רומסא‬ ‫־ ג ל ר < ה י)• דכי ית קוצזעא דסורמא \ך\ מלגס כסמוך כפסוק י נלרעי׳ ימ׳ יזכון כסניא לתלת מפנן גמוליו קציר ע״‪ 0‬ן ‪ p i‬מס‬ ‫המהזי יייי ל ה לא ד כ י ‪. p‬ציע זסרי‪.‬אמדנן כשם ךשסוגם פ׳ ט״ו מגי נא צור ומסקרי׳ שלוצאי ‪ ,‬מאמר ל׳ ששם‬ ‫» ״ ‪ii‬״<‪tf‬וטםף איש טהור לסכשיר'הזר וכן אמרו שם הכל כשדן ‪ ,‬גיםנסורין פיג ע ' ‪ : 0‬הרגם קאפ׳ נ״ו פמק י״א נכי קרס לא‬ ‫יצסזומ ‪ /‬ולינא מאן יפליג‪ :‬ש‪ 0‬הנוגע נמס לכל גפש ארם ‪ ,‬סרגם ‪ .‬מיסו נמותנא ולא לקו ןיקודסא)שם ק״יעיא( ‪ :‬שם קאפ ן״ז‬ ‫דיקרנגשכינאלכל‪3‬לכשא ואפילו לילדאגרירשין צריולםגיס פסזקד‪/‬ליסאנןמשיניןמיל\ואמו מטיאינם גנ״נקי״ע‬ ‫עינ(‪ .‬״‪. ..‬שם קאפ׳ ל״צ והזה כיון דסמא נלעם סיינא ים פגסס‬ ‫•י נר משעה ירגיז ‪7‬מ*ש נםמיד פסוק י״ג צל ויקרב נ ש נ י נ א‬ ‫» ו נ ו דל ד א ‪ 3‬ר' ס פ ע ‪ 0‬י ר מ י ן י צנג״ג ד מ י אפ־צו סגפל ‪ :‬נסגא ופרמ נשרי׳ ונו׳ כסגהלרין ק*ז ע״נ( מכר דמצאז נפגקס‬ ‫י מסמא גל שיצא לאייר העולם ; זל״א מ״ל‪"3‬צ״<ג ‪ w‬סדשיו נעינן ‪ /‬סל״נלעס ופנחל סרגו ״‪ .‬שם פסוק ו י ג גרם למולהון‪3t»i‬מלחתהון‬ ‫‪) »V‬אדיו* נ מ ר ; ולאגילות ; ולעגין מילה וכלועה ; ‪.‬אגל מה ‪ .‬סכויגה גצי חצזוס; דאס יש סלזלס עצ סכלים‪ /‬אין מועיל הגעלה‬ ‫עכק ע י ע א מ ^ ל ^ ? ולפירוש אמרינמשנה כמירע״ט מ י ג ( ‪ :‬ע׳ פגים ‪ ?0‬שגיא ‪ p f :‬עיש קאפיטול ל״‪ 3‬פסוק צ״ו ויס קרמא‬ ‫־ מל הממ ועל מיס' מן העם הנזיר מגלס‪,‬׳ומיקי ר יילזגן ננפל ש ל א ] לסדן שיקהא מכנשן נ מ ל‪ ,‬מ י ו א היא נ י ר ש ם ‪ .‬לא ‪»v9‬‬ ‫* גקשרו אגריי מידץ < וע׳ סוס׳ שם; וגם כםולין פיט ע״נ( רעל כוונתו ושוצ• כעיש למעלה על עיר נרוססא; ואינה רטוקה ‪p‬‬ ‫נוומאס אהל נאמרו דנרי י״י וציע׳ ‪ 1‬ומס שתרגם פסוק ן״נ וכל ים מארמאוע ‪ /‬אשר אצל סעיר קמגסטאנטינאפעצ‪ :‬מס‪06‬ד ע‪0‬‬ ‫^ סשס־ל‪ t ,‬ואצל עיר גאליפאלי עםאמד עם ים האים‬ ‫אשר יגע נו הטמא ״ וכל מיועם דיקונ גי׳ מסאגא ל א הים‬ ‫י ‪ 3‬ס י ם י ט א ‪ ,‬צ״מדהרי טומאת הסיט כטומאת משא נכימ ע׳ או ים התיכח י ל״ה פסוק ויה ומטול דלא צלי ‪3‬יוע‪ 6‬כישורי‬ ‫י רמנ״ם פיא מס׳ טומאת מס ‪ :‬־ שם ויעש משה נ‪ &0‬נחושת ומ׳ נקודש קורשיא עצ ג עגירן קושטן וכו׳ טעם ‪1‬ה מגואר)מנוס‬ ‫ע״א( שהיה להם לנקש רםמיס על נר‪ , pn.‬אוגם נסלמח־גו‬ ‫י והניט אל נחש גמושס׳ < סוגם ויהיה כר גנים מיויא ונו׳ ו ע נ ן נ ן‬ ‫י ל י ‪ 3‬י ^ ל ש ו ם ע י מ ר א ד ' למשנה ר״ס ו״ט עיא( וכי ‪ .‬אינו מ‪3‬ואר־על יו״כ‪ ,‬אנל ממילא ידוע דספלס כסיג נק״ק עשסם‬ ‫ע״‪,‬‬ ‫פ רגרים‬ ‫‪\ \r ^W 1!.!J‬‬ ‫י ׳‬ ‫«‬ ‫יצמש עמימ או מסיה אלא ‪° 3‬זמןשמסצוונים לבס לאביהם‬ ‫*‪S‬״‪^1^/‬״‪SK2‬‬ ‫וסופה ומיליסאונה דשני מצורעים היו והלכו גצרריסרע‪(3‬ואלו<‪3‬וני‪0‬ל‬ ‫'וסב‬ ‫יו»ן>^ע‪#‬כס <ליצת!ג«ד'ע*נ> ־ ובז ם־גועו על כן יאמרו ‪ .‬מאתם עיגורא סזנק מנהון כ ד מ י ‪ ,‬ה נ ה ‪3‬יש לי עכוים אינו רק‬ ‫^ העושצ* דצים *** *<אשינ משגוגזישל עולם נמצא גגיגע״ס היגנן ולא גאסר א ז ‪ ,‬וגם לאסור משוס שנסנשל נכליהם היי ספס‬ ‫‪.‬כלים של עכו״סאיגס גני יומם‪ ,‬ונל״ואםגאנל לממשהואסי‬ ‫ז ק ע ה ש ע ס ^ ^ ‪ 5‬ם פ ‪ 6‬ן נ ן ל ^ ' לעוגעקיסר‬ ‫י סימא פרםא מעין ד׳ וומ^ ופ?ל י|ו^א ‪ m‬ענואר גנרכית ג*ד \ שזנ אין על ‪6‬גישוצ סוס איסור דכצלא היא דכאכל כמום שהוא סי‬ ‫< ‪ p& o»9‬נםיכוי ק‪5‬ס;'דשם *י*אעקר הר ‪ 3‬ל סל ס א פרסא ; א״נ עשום נישולי עמם ו ג׳ פםויןי׳ וכל הנשן עד סלכה םיגם‬ ‫ושם נאמר דהנמלים נקרו אמ סהר‪ :‬פ׳ נלק קאפ׳ ו ״ נ ל׳ זאערמ י ונל מסגן עי ‪ 0‬ל ‪ n‬ס ז א הנווגה על עדיכות ק י לק י דמציכז‬ ‫י ולועס‬ ‫ליס הדא אס‪3‬א דירי שאי^א סיא ןידי וסוכדא דיל״ ‪6‬ד<א ‪3‬רטיגא ‪ .‬ותלמוד‪ .‬סיפ גרים סין לקי‪ ; . / ,‬ואצלנו נשם‬ ‫צג*נ> ורק אגרה ננלימ היא ולא ירושלמים ‪. 1‬שם פסוק ‪ :‬סתוגים סיינז םלכה ״‪ .‬פס פסוק י״נ ניםפלד‪ ,‬ם ר ג ו ג א;סייגו‬ ‫שייך לבני‪.‬המ־רום ממואר ניוסיפין‬ ‫ידענו שום ‪ TU‬ןא״י * ע ד י ג ס ע ר נ ו נ א ‪%b‬‬ ‫ש‬ ‫יל** היא קרמא דסימח היא ב‬ ‫^נר הירדן ושעה נריםא; וו&ועיר נרוססא אז נודמא; בעמיו! ‪ .‬עצממזס הרומיים‪ ,‬וכן עצ גו נילושלוד עגילס ספרא ד ט ר נ ו כ ס‬ ‫^ * * ן ‪ ,‬לארמוקהמעירו^נסטאגמיגאז שס קאפ׳ו״רן׳ וגןהגירםאכאןנמכוגסירושלמי‪:‬אטרכוגמ ‪ :‬פ׳ואססנן‬ ‫י ן^עיסון עמונין ק‪3‬ל ‪:‬מסוק ני^סהלס^וג הזה וי^מח ועוורנננוז‬ ‫! ‪ M f f e‬ישראל פרית לפנטייהון ולא‬ ‫גניטיןגיועינ( ואין לגלח אלא‬ ‫י ^ מ ^ ג נ ל כ ד ע ״ א ( ‪ :‬פםעםוק י״מ וישיצי פיונואא‬ ‫גיועא ל״ע ע״‪ (3‬למה גקרא שמו לבנת שעלנין עונוסיסם של‬ ‫; מ ר ספעוררוהמנקרים‬ ‫עו‬ ‫מ * « י * ל*‪/pI9$‬סט‬ ‫י ־וימכאן עוכמ דמרגוס ימסו עהימ" היה נומ! א^לח עת המסילה ‪• .‬שלאל‪/‬פ לאהק&פ׳^נ ד והנביא ההיא וגו׳ י ו ו מ ‪ ,‬מרנםוצני‬ ‫ס״י‪pi‬‬ ‫לקמן פ׳ שופעים קאפ׳‬ ‫פ‬ ‫‪ W‬צ מ הנוצרים ג י י סקיסי האנםטאגעיןאשל הםינ עיר ניצאנן ‪ :‬שיקרא ונר‪ .‬יסקטל ב ‪0‬‬ ‫נע^^ס^אנעיגאפעלוירמ עלממו‪: ©5/ *.‬פסות ף הכפיל הד«‪-‬דנניא שקר מיסננא נשם ע״זמיססווס^‬ ‫‪»^W‬‬ ‫• ״ ״ »מ ‪H‬‬ ‫ניא‬ ‫ל מ נ ר נ י א‪.‬בלי ספק ‪ :‬וק נגד ‪ %‬כ ‪ . 0‬גסנהיייז '‬ ‫ו״ה י דפקת נ א ^ ו ^ י ^ ן‬ ‫י‬ ‫האמרהסמס מאמצק ‪ ,‬ת ׳ ר מ ג ״ ם פ ״ ן ו ^ ^ !‬ ‫^ ^ ^ ל ' < ד » ‪ 1‬ל‪6‬מנ'אל^אא^‪rj‬עייאלאנלסגילסותוכה י‬ ‫*וס‪4‬אלאלעזר‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/6feW‬־‪iw0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫;‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‪0‬מנא‪7‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫‪t‬‬ ‫*'א>‬ ‫‪:‬‬ ‫* ו‪6‬זה‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫‪/‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ייא‬ ‫‪:‬‬ ‫•**‪,a‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נר‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫?!‬ ‫‪w‬‬ ‫‪£‬‬ ‫צ יל? צי א‬ ‫‪5‬‬ ‫ר ו א לא‬ ‫?‬ ‫כ‬ ‫‪J‬‬ ‫גי‬ ‫היה‬ ‫‪tip‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪,‬לעפלישניגמא;‬ ‫; וע׳‬ ‫*י א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪f‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫עימה‬ ‫ע‬ ‫‪;rj ,w‬‬ ‫ס י‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫לני׳ עעיד‬ ‫נהמ״<‬ ‫יט‬ ‫^ א ל ו ת ו ת ע ו ב ו מ שיש־‪.‬׳ ב ד‬ ‫‪ f - m‬מ ס ו ׳ צני הירש‬ ‫׳!דור‪ ,,‬י זאנל ‪ *4‬מסימ; ונששונס לסרג‬ ‫־ ‪4‬צעיו ״ » ו קאפ׳ י*ד ד השסועה שלילמ דלי׳ & ר י ן ר י ס‬ ‫‪ ,‬ו מ ל י ן ש ד ר א * ן ה‪1‬י‪1‬יל ולית נזיני׳ מזי לאתקייעא‪ ,‬נןיהוא *!ענעלס נ״ז *פראג הארכתי ן מ ״ ^ אי״א ומלק שויו!‬ ‫<»וו<ין ‪0‬׳ ע*נ> מ‪1‬לם צל<ן להגיה כאן כמו סתם סלין ‪ 31‬י ן ולא « נ ״ » ״ ‪06‬קמפ׳ן״‪ 1‬פסיקךינ נ י ‪ #‬מ ר ‪ #‬ר ו ן * נידרזש‬ ‫מרין רישין ‪ 061‬י״ל ן״מ ל‪ 0‬סושל גלי ‪03‬ל‪ 3‬אמו סוגם ליתיאסס *ירשנו ר׳ אלהיך‪ ,‬סו גום אדום מתלע וצו׳ ו‪$3‬רמא §« יהא חונ‬ ‫יסאק ל מ נ ש ל מ כ ל ד כ ן למיכול ‪3‬שר ‪3‬סל‪ * 3‬הגס סרע‪ ©'3‬ו פ ם ו ל א ‪ ,‬ד ג ה פ ס י ק מ ר א ע ל מ א ק מ י ‪ #‬כוונתו ימפיז‬ ‫עיט מס׳ מפיס היו כ׳ י‪3‬שר ‪3‬הלנ אסור ‪33‬ישול כל שכן נאכילס ‪ /‬אין הקרנן פסול משוש דנל היד רמיתא ני׳ גזא דיםענא אימא‪/‬‬ ‫ישתק המירה מגת מפגי שכיש מגת הגת עיש •‪,‬׳ ־‪ .‬ועמס טעם |ר*ה ‪•* A‬א( ו א פ ו פ י ק י הופ ענין קיו‪ $‬כמו מוצר המכוגה‬ ‫הרע‪3‬״ם מנואל גיזמוס דמכילה אסור משוס כיש עגישול‪ :‬שם ולשון מיל ג י ג ו ס • י ש‪ 0‬קמפ׳ ו״ר פסיק ו׳ לי* ימנילימיעז‬ ‫מיז ג׳ ש‪*3‬ת ימים תאכל עניו מצות ‪33 .‬עס ימים סיכלון ו י מ ולמ יהויגנו א ס ר מת ג י ן ו כ ל י ן ‪ 3‬ה ר ש * ז ‪ /‬הגס‬ ‫ל ש מ י ^ ‪, v u‬למילעתי פירושו מגינת מצה כל ש ‪ 3‬ע ס סיגו מצאתי דוגמתו ‪3‬מ‪1‬דש כראשית ‪1‬גה פ ׳ ! על קרא והוא ימשול ‪11‬‬ ‫מוגה נם&*‪ 5‬לשעה ? פ׳שופטים טיז ו*‪ 6‬הילמא דליודנון ישאץ ס״ר יוסי הגצילי׳יגיל ממשלת מכל צד ‪ /‬תיל לאימ‪3‬ול רחיים ווכ‪3‬‬ ‫ימנצינמשיוסא וכי < היני^ גיתיכין ושאין גגדאטיפשא עם והכוונה •שלא י‪£‬מש שלא כדרכו ״‪ ,‬״ וכמדוולהל* שימיתי הערה וו‬ ‫דייניא מנימא גםנסורין ז׳ ‪ HI"9‬שם פסיק ך״נ היכמא דליםיכון ‪3:‬ס׳ אמד ״י * ‪ 3 0‬ם‪0$ 0‬וק יין <למ מהגיל נגד םלמנה תרגם וכא‬ ‫‪ ; WM‬ימשכן מד מגנו^ כסו דארמלסא< ד ל מ י ק ו י ן ם* ‪ 3‬נ ו ן‬ ‫‪ .‬רןמ?ן נמקממ קמס ‪ /‬היכדין ליתימן רשאץ למנמה‬ ‫ז‪.‬״ונא ודמקי׳ ‪. , i t‬מה נלשין והכ׳ סרמ‪*3‬ם מ מה׳ םנ&־רץ ׳ נ י ש י ^ ^ ק ו ן פ ל ס ט י נ נ י ש )צילסמא( ‪ 3‬י ש כד‬ ‫ס׳מ וז״ל ועוד אמרו כל המעמיד י^ין שאיננ סגין כאלו הקים ׳סהייון משכמא לה < והוא אצלני <נ*מ קט״ו ע״א םנהדדץד״א‬ ‫‪9‬צ‪3‬ה שגא׳ ולא סהים לו מצנה עיש ומרן הכ״מ סמה דלא ירע ע י א ( ל״ש מומר עניה מין ממשכון אופה‪ ,‬מפני שיקיק נהיוזיר‬ ‫• ?מקור לד‪3‬רי י‪3‬ינו‪ ,‬יעסה דנרי רניגו מפירגים נםרגים ירושלמי ג לה ומשיאה שם רע ‪5&3‬גוסיה עיש ״ יש‪ 0‬דיס פסיק נ׳ ארנבים‬ ‫; *עי‪ .‬מהרייק שייש הי״ז דרמז הכ״מ עליי י מ י א ראי׳ מדנרי יכנו ולש יוסיף ‪ /‬תוגם ארגזים יצליף ומסיר מדילקנו• לא*של»‪0‬‬ ‫המדרש ״ ש‪ 0‬קחפ׳ י״ו פסיק א׳ למ תזנת לדי אלהיך וגי׳ כל לנר ־ יגמאיוסיףלמלהייהעלליט אילקמלקותויסתכן‪"/‬׳ >׳*זעם*ס‬ ‫ועמיגס םוכלמדעםניש ד ג ז י ל ו א כ ו ס ‪ ,‬דרשאזולא ז מגיאו גרמג״ם פי׳ המשנה פ״ג דמניס על המשנה ש‪_) 0‬ן‪1‬‬ ‫מנהתי נשים מקום ‪ ,‬ונשים )סיכס ל׳ ע*ס( טרמו למצים קרא נ עיא ‪ - r‬כמס מלק‪-‬ין מ׳ מסר אמס שנאמר ‪3‬מספו אוגעים‪i,‬׳‬ ‫יינרי ק»<ה לנ׳הקרינהו ל?מתך ‪ /‬ולא למדו מכאן‪ :‬שם פסיק וידוע שזס שנא׳ מרנעים וכי׳ וילקה למטה מן האר‪3‬עים כפי מה‬ ‫תרגם ס ת נ ע ו ן א ו לס ן'מ ן שיוכל לסניל כדי שלא ימית עיש ‪ ,‬זכיכ נספרו הי״ך פי״ו ע ה'‬ ‫עיו שים תשים על ך מלו‬ ‫ק ו ם ד ׳ ומנתר כדין סמנון עלינוןמלכא ‪ /‬רימתו דקוים ׳ סנהדרין היא שצ׳ ‪1‬זה*ל לפיכך אמרו מזיל א&ילו הגויא ‪1‬גןותר‬ ‫המנויה צויניס לשאול נאורים ותומים ‪ ,‬ונזה יתיישג הקו׳ איך י מנין מיסו ליט שאם יוסיף לאהכאו רק מספר הראוי עיש‪ :‬שם‬ ‫• כעם הקניה על ישראל כששאלו מלך ‪3‬ימי שאול ‪ t‬ישם ‪9‬סוה ט״ו פ ‪ 0‬ז ק י״ג וקצושס מת כפה ו ס ק ט ע ו ן י ס פ י ס ס י ד ה ' ‪,‬‬ ‫‪.‬גמול לא יסמן גיי ע ל יפ ר י ? ס ז ס ו ו ן ‪ :.,‬לא ידעתי פירושו פה צע״ג ‪3‬כ*מ דרכי של תרגם לפרש כפי ההלכה י‪ ,‬יד המשיר‬ ‫ו יומנה מציגי < כי אסור לו למלך להמזיק יוסר מ‪3‬י סוסים ‪,‬־ י ^ י ‪:‬ממרום יימ יי ייא חליף ילא‪ ,‬יחיגכימ יראן תיואלפיפ^וטי כי‬ ‫יי וריש מיעוט סיסים שנים ‪ :‬ויכחנון לי ס ‪ 3‬י ש יס פ ר ש ת> לפי ההלכה נם כאז הוא ממין ולא קציצת יי‪,‬־ ‪ m‬י ‪ %‬י חומש כאן‬ ‫«׳מ ז ר י י ש מ ה ד מ ‪ /‬המצוה שיכמי‪ 3‬נעצמו‪ ,‬ולא הזקנים‪ ,‬וכן וציע ״ פ׳ תנא ואפסוקג׳ו‪3‬אמאלהכהז‪/‬ומעלוזלוסכהיא ‪1‬י‬ ‫־׳ סחו‪ 3‬לכסיג לו ס ם י ספרי תורות‪ ,‬וגם לא סגי פ׳ המלך לנד רק ‪ v‬יהוי ממני ל כ ה ן ד נ ‪ ,‬ואולם לפי ההלכה לא שמעגו שנצטוו‪,‬‬ ‫• גל המודה בולה‪ teit,‬דמ ז ממוין פרש ‪ 01‬פרשייה י‪1‬ם אםאיז ‪; M K V‬הפוליס ‪ i f tfj‬ד ו ל‪ ,‬וסגי גכל כהן שיהיה ‪ ",‬־ ואולי‬ ‫‪5‬׳ » ‪ 1‬ד ן ע• ‪•wHtrnms‬צר ד ושהוויס!•‪&mm%mm‬׳ הרמ^ם י עיקר הנאתו היה צהעמוגה על המקדש סייגו כהינ ‪ ,‬ויתכן נ״כ‬ ‫־‪.‬׳*?‪®m-®**-*im9‬עיש‪ ,‬וע׳ימניםפי‪3‬מם?מלרים‪ :‬פ׳ סצא לשין המקרא א ש ר ה י ס ‪ 1‬י מ י ם ה ס ם ‪ ,‬ים‪3‬ל הוידוי‬ ‫י• ^טמסיק ‪9‬״ו^לא יתקיים םהדי למד ‪3‬ג‪3‬ר לנל סרמן וכו׳ מים על והתמפה כשרים גכל כסן זמפיז נפסוק ז ׳ ולקה הכהן סרגסויסנ‬ ‫מימרא דתו למספרעא ע ל ט ‪ 1‬מ ר י י א ע ל מ י א ‪ 0 /‬ס י ך ‪ v‬ג ה נ ‪ t‬ולא פרט י ס ן ר נ ‪ i‬שםו״א פסוק" ליו וע‪3‬ימם‬ ‫‪ .‬ס ד י ז מ י ל מ נ פ ו ר יה מה דמסהיד עלוי;‪$‬רוולהיעל ג שם אלהיס אחרים עז ואון ‪ ,‬י • הנס אונקלם תרגם־ וספלאמימן‬ ‫‪ .‬׳ הנסתרים אשר נגלו עיי המים סייגו סוטה שמדע לגו מצ‪ 3‬הד‪3‬ר •־לעעא פלחאטעיותא אעא ואגכמ ‪ ,‬י ונםייוסהווימא‪/‬ןי‬ ‫עיי שתיית מיס המאדים ‪ /‬ונזה קייל ימם יש עד ממד שנטמאה י מינוגין לפלמי טעוין‪ ,‬ועי ר»‪»1‬ם ‪4‬׳‪:.‬המא‪1‬ם <ע'ו י ״ * * ^ כ׳‬ ‫־ מיצה שומה‪ ,‬ע׳ פיק דסוסס‪ ,‬וכן מיינה התורה שוועה מ י ע ד נזסיל ולפ כן יודע לן םצל עיר מל אומה^י‪8‬ל?‪1‬ם ניס עיא ‪3 /‬לי‬ ‫‪ /‬א‪3‬ל מנהגו‬ ‫שם פ׳ ךינ פסוק ו י נ ני ימצא מיש שיכנ עם משה ספק איסההעיר אסור לע‪3‬וו נה‬ ‫^ מתו^וז״נ‪:‬‬ ‫< מרגש ואפילו אין מענרא לא השהיגא עד דםיליד* געיריכין ז׳ ; סחת ידיהם וכו׳ וכתריס ‪ m‬ומגדתם ום אלסיס אסריס מעשה‪,‬‬ ‫; ע י נ ( ‪» .‬נעיה ^סעשה דגר־ סוגם לימלעילימממ י י ן קטול * ידי אדם ‪ -‬מעשהידיאוא לאכמצא ‪3‬קרא י זטיסמל*י‪3‬רי‬ ‫הסרניעיס הלל*<‪#3‬ר‬ ‫ג מ ל ה י ז ^ נ ר א י פ ט ר י נ י ׳ מ נ י ' נ ל י ט א ‪ /‬׳ י מ ר «׳ הרמנים ‪$ -‬ך ומון ענ״ל‪ ,‬וצוולמו‬ ‫‪M‬‬ ‫\ התעוררו וזה הרנ פני־יהישע והינ הפלאהייי׳ ׳)כאינא צ׳ עי‪ >3‬ו הפסיק ‪ •:‬פ׳ •דלןיל״! ‪ s « ^ 9‬״ ^ א ל אגשים וכשיא ^‬ ‫• ‪ .‬והרי אנן קי‪-‬יל אונס כישראל ^מותר ‪ ,‬ולאמי והיא לא ׳ כספשם נוינוימ למילן> וכשיא ל < ! ^ ו‪^1‬א לקנ^לי עליהון א‪!^111‬עיגה‬ ‫‪i‬‬ ‫? ‪ %‬ע״א > א ‪ 3‬ש י * י ל|ן^*ושים לשמופ ‪ p‬לי‪6‬ן‬ ‫מסורה הא נתפסה מ מ מ ן ‪ ,‬׳ והדה •כגאידם י^ללו» רצו למין‬ ‫דמו אפמ י^אל צריכה ‪1‬ט‪,‬ם*ל ^וגוה ישתואל דמזישיק 'מ׳סמזיגול״‪ 3‬פשוקד׳ »צורסמים פעלו •׳רנון •כלעלעיאד׳‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫ג‬ ‫•מורס׳!׳‬ ‫‪m 9 - V‬‬ ‫‪^ 63m‬נוה דשמזאל איכס יק סשש‬ ‫~ ואולם‬ ‫‪9 ,‬עא כמרצים לנםוף ‪c‬‬ ‫‪*.‬ז‬ ‫‪4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לפ‪1‬צ‪1‬א‬ ‫ג‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪'ft&WKtoton‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪}0‬‬ ‫ז‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪fpm m:‬‬ ‫יוד‬ ‫נ>‬ ‫ ש א ר י ת ו ת ג ו ב ו ת סימן‪ ,‬כ ר‬‫ושעה הנריאה‪,‬טענית הין‪ ,‬וגנק ארוך״לג^• ונדי אנרהם שאמד‬ ‫נעה אלעכי איושנה‪ ,‬מצינו ש ‪ or‬העתקות אות נאות מן המדרש‬ ‫כמוגסוף׳פ׳ וישנ‪ .‬ולו מדמי כתג* דנתינ ליע יהוי נגרש די‬ ‫יתרחץ גגישדא‪ ,‬ונמדרש ע״זנאמר ארור ׳סגנר אשר י שם נשר‬ ‫זרועו‪,‬העתיק לשון המדרש שםולדרוש ה‪:‬סוקים ‪ ,‬וכדומה מצאתי‬ ‫‪,‬שם הרנה דרשות אשר משיים ו ‪ :‬שתמר הכ‪.‬זוג‪ ,‬ומני תז נתקגצ‬ ‫אצלנו כמדרש הזורה ‪ ,‬וזה הוא הטעם אשר לענין שנים מקרא‬ ‫ואמר תרגום ‪ ,‬אנוגותנין לאונקצש היתרון ‪ /‬כי אינ^נס הוא רה‬ ‫מתרגם ‪ /‬ותרגום ירושלמי שלפנינו הוא מדרש‪ ,‬וע׳ תום׳ כנרכית‬ ‫מ׳ ע ״ ‪ 0‬כי מן הרין מותר לי־ןיים שנים מיןרא ואאר תרגום‬ ‫‪3‬ירושלמי‪,‬ו‪3‬נ״ז לא הנהיגו מאז ‪3‬כל תפוצות סגולה רה גתרגזם גנני‬ ‫;!‪ .‬ו; ‪ .‬המכונה אונהלש ‪ /‬מפני שקזונ יומר לפשע ;‬ ‫ג׳עסוקבויכא ג׳ ענרזג נין גגו לאיסא וגזר למרץעם ומאיר ן ע׳‬ ‫•מפרגס כל נריימא כע״ז ג׳ ע״ג( ‪ /‬׳ אכן שם גאמר ג׳ עשתה עם‬ ‫אימן ‪ /‬ו‪5‬וי׳ המתרגם היינו מזווג זיויגוס ‪ $‬ולויתן היינו חיננד‬ ‫לזיווג‪ ,‬כמ״ש גירושלמי מ״ק פ״ק סוף ס״ה מני לא תעורר אשה‬ ‫על לוויסה נעועד ומפרש היינו געלה פ?א׳ העתידים עורר לויתן‬ ‫וע׳רש׳׳י איוגג׳ז‪/‬דרמז לדגריירושלמי וע׳ויהרארנהפ״הדר׳‬ ‫יוסי נ״מ השי‪ 3‬למטרוניתא דההג״ה מזווג זיוויגים ע״ש‪ •• •;.‬פ׳‬ ‫ורנה ל״ג פסיק י״ט ‪ ,‬כי שפע ימית יונהו תרגם זיסמ־נהון מן‬ ‫טריתא‪,‬וחלזונא ואחרון יצנעין מארמי׳ תיכלא לחוטי גילימהין‪,‬‬ ‫זמן מלא מפקין אשפהלריגן ומנא ומכות ‪ , f‬כ״ז אצלנו אות נאות‬ ‫• גמגילס ו׳ ע״א> ••• נסיפור מיתת מש? רנינו כי מת נז׳ אדר‬ ‫ושאר סישור‬ ‫ומלדגיכ ויום זה‪ ,‬אצלנו;קדושין ליח ע״א(־‬ ‫י• י ‪ • :‬י •‬ ‫‪• v‬‬ ‫‪.‬־‪:‬‬ ‫י ‪ .‬־‬ ‫‪:‬מיסת משה נלהסמספרדנרי הימים של משה‪ ,‬ונזכר ג״כ גילקוט‪• ; : ;:‬ז‬ ‫•הרנה םיפורים •נתרגוםהוציא מאיזהו ספרי אגדה אשר נעלמים‬ ‫כשיש עין על התרגומים הנמצאים אצלנו‪ ,‬על שאר‬ ‫י עד כס מאתגו‪ ,‬כמו פ נרכס ל״ר פסוק ג״ ! ׳ ‪.‬זים גלויה תלמידי‬ ‫כתני קידש ונתחיל מן יונתן כן זגיז‪*0‬ל על ננימיס‬ ‫‪r‬‬ ‫יאלישע < דגלי מן קרווס דקל א מאתן אלפין ‪ /‬לא ייענו ענין ז ‪: :‬‬ ‫••;׳‪.‬־‬ ‫זראשוגים ואתרוגים ;‬ ‫ענין ארעילוס רשיעא הנזכר שעה ‪ /‬וגם ביונתן ‪3‬ן עוזיאל גתדגימו‬ ‫‪ ,‬על כישעי׳ ייא פסוק ד ( על קרא ונרות שפתיו ימית רשע‬ ‫‪ ,‬ך ן } ף ן • ותרגומו על גניאים ראשונים מצאתי עיגא ‪3‬ז איזהו‬ ‫״ אגדות‪ ,‬אשר מצינו ‪3‬תלמוד ונמדרש ‪ ,‬ואמר כי תרגום‬ ‫סרגם ג״כ ובעליל שפימי׳ ימית ארמילום רשיעא < וע׳ מ״ש נס׳ « •‬ ‫‪ .‬הדרשות מהחכם רי״צ שהסעורר ג״כ בזה‪ pm :‬ארעילום שיהיה יונתו סיש מדע סימנ לסו״צ * נ יהשה מרוע ל״א ד‪3‬ר ‪3‬שם אומרו‬ ‫‪ :‬נימי המלך המשיח היא אגלה מקו‪3‬לת ‪3‬אימה‪,‬ולא נתגארה ‪53‬רטומ ועכ״פ מדוע לא סגיאו ‪0‬יוע לדנריסם מן התרגום ‪ t‬כשופטים ה׳‬ ‫׳ במדרשית \ רק נספ׳ סדר היום ו‪3‬עלכיאל ו‪3‬שאד ספרים אחרונים זי( סריס נזלו מפני ד׳ ‪ 7‬תרגום מורא דמנוד מורא רחומון וכוי‬ ‫סעדורים מאיכות ‪3‬יאמ משים ‪ ,, v ,; :‬׳‬ ‫ ‪-‬‬‫מסרגשין דין עם דין ומי ׳ יין אמר עלי תשרי שנינשא וכו׳ משרי‬ ‫‪:‬שכינתא על טורא דשא מלש זעיר מ‪:‬ל טוריא וכוי‪ ,‬גמגילה ן״מ‬ ‫ן ן י ך ן י ^ { מן המקוכן ‪ •,‬כי אם אמנם אין להכםיש קדמום ע ״ ‪ 0‬למה תדצדון הרים גננונים למה סרצו דין וע׳ ילהוע תיגים‬ ‫י ‪ ., .‬־ סרגוס ירושלמי‪ ,‬אשר מ ר סמשנס הזנירה אימי ‪ ,‬ותרגום שם • כשופטים ייא ל״ם( ותהי חוק נישראל סרנם ולוי‬ ‫בנ״ג ד»ילס ‪ ,‬האומר גמרעך לא מתן להעגיר למולך • צא הסן ‪ -‬לגזירא נישראל‪ ,‬נדיל דלא לאשהא ננר ית נרי׳ ונו׳ כמא יענד‬ ‫לאענרא גארמיזתא;ועוד קודם לזה הזכיר הלל משיא אס תיגימו יפתח ולא שאל לפנחס נהנא‪ ,‬ואלו שאל היי פריה יתי׳ נימין‪)/‬ע׳‬ ‫ואה‪3‬ס לרעך כמוך מסדלךסני למנררלאמעגיד ‪ ,‬וגמררש מרךש מ׳ מיי שרה וס״פ נמהותי( ‪ /‬וע׳ רש״י כתעגית ד׳ ע״א(‬ ‫וירושלמי נזכר ס״פ מרגום‪ ,‬אשר אנו מוצאים ‪3‬ת״י ע‪:‬״ת לפנינו ‪ /‬י״ה לא צויתי שמניא דנרי סתמים ודגדי המדרש נ״כ‪) :‬שמוארא׳‬ ‫ע״כ עונרסיס אנו להמליט דנזמן קודם לא היה ר ק ת ר ג ם נ׳ ה׳‪ 0‬שנעים נלאס נשנרו מרגם על נניהי יסמן אמנניאם ואמרת‬ ‫ל‪3‬ד^‪ .‬ל^רשסכתו‪3‬ים ‪3‬לשון המיונר‪ ,‬ופי׳ התורה לפי‪.‬ה‪:‬לנס ‪ /‬דהוו שנעין נלמעא וכו׳ כמגילה טיו ע״נ( דרשו על נניו של המן‬‫• מק ‪3‬ה״פ גטה מן ההלכה‪ ,‬כמו שהראיתי למעל; והציג דינים וע׳ רש״י שם שמג א תרגום יוגתן כאן‪):‬שמאל א׳ י*ג א׳(‪3‬ן שנה‬ ‫םדשים ל פ נ י מ ‪ .‬זמפיז לא מיתה פעולתו ‪ -‬רצויה בעיני געלי ‪ ...‬שאול נמלכו תרגם כנר שנא ד ל י ס ל י ״ מ ו נ י ן כיומא ו״נ‬ ‫‪ ,‬התלמוד ‪ ,‬ונסנו לתרגם ‪33‬לי• היינו תדגים של אונקלס משפט ?ע״נ וירושלמי פ״ג מכורים( כנן שנס שלא טעם טעם מטא ‪ /‬ומי‬ ‫• ה‪3‬כורה^ י לי אונקלס לא פירש המקראומ ע י י דרשה רק לפעמים ‪:‬־‪.‬שנסענס נשיא פיסנין לו עונומיו ״ שם שם פסיה ד׳ ויפהדס‬ ‫רמוקים ‪ /‬ושירם הים‪ ,‬ונשירמ האזינו‪ ,‬לברכת משה‪ ,‬ופ׳ ‪3‬לעם ‪- /‬נטלאיס תרגם ‪3‬מ מ ל י פ ס מ י א ע׳ רו״ה ואנרננאל‪,‬ונאמס‬ ‫‪ .‬וגדיגים הנצרכים להמון ‪3‬ירר הקראי לפי ההלכה‪ ,‬ו‪3‬אימן הדינים י מציגו כפסאים ם״ו זג*‪ 6‬פעס אחת ניקש אנריפזס לדעת מנץ‬ ‫׳ הממרים רק לג״ר‪ ,‬סיגם דברים ככסנם ‪ ,‬אגל עכ״פ לא הכניס ־• ישראל א״ל לכהן גדול סן * מ י ו נפסתים ע״פ•‪ ,‬דאינו דע״י מנין‬ ‫בפירושים הלנוס מרשות ל ה י פ ך מן ההלכה < כמו שהנהיג ‪ :‬ספםמיס ידעו מספר עם ישרםל; שם שת ס״ו‪ ,‬י ״ ו ‪ ,‬ראש ©נטי‬ ‫• ©נתרגם הירושלמי כע״ש למעלה ‪ ,‬י ופס אעיר עוד‪ .‬על מ״ש פ׳ ־ ישראל את ‪ ,‬ערגם נרם ונום שנטא דננימין מגון גיסא לך ד י‬ ‫־ ׳ ג ע ו ל מ ע נ ר ב י מ א • ק ד ס ׳ נ * ? י ש ל א ל ‪ /‬ק הוא‬ ‫י אמור ך״ג מ״נ יסורס צריך שתהיה לשם י ׳ כנית שמאי^סוכה מ׳‬ ‫ץ כסוטס ל*ז ריש ע״א( ‪ . ,‬וע׳ רש״י מילים ס״מ ‪ /‬שמניא סרנום‬ ‫•ע״א>‪,‬׳ואןל^נסוף הימים אמר סתימות שני סתלמויים‪ ,‬סגה‬ ‫~ הוסיפו ‪3‬ו|לרשום ואגרות עןהעכילפא ספרא וספרי סנחומא פרקי< לכאן! וגן פי׳ סרגם על מילים פניה וה דשם נימין צפיר ר ז ו ס ‪,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ דר׳ אליעזר וגס מספרי הקנלס‪ ,‬כמו שמצילו נמימת משה פ׳ שמות ‪ ,‬מ־ש״י ז״ל לא סיס לפכיז פרגים פילם ‪ •,‬ומפ״ז הגיא שם מינוס‬‫במראות הסנה כזכר שם מלאך׳ ז ג ג ו א ל ‪ ••,‬ונפ׳ נרנה נעיפס < י ו מ ן לאןע״ש ״ סם ף ט ״ ז וניקש ד׳ מיד אויני דוד‪,‬ו א ת פ ר ע‬ ‫משה שמומ המלאמ־‪,‬יודיאל‪ ,‬אוריאל‪ ,‬יפיפיה‪ ,‬ונברט הרנה ‪ .‬ל י י י י ‪ 18‬ן ‪ < p‬א י ד ו ד ‪ ,‬ע׳ רש״י דהכוונה ריח שאמר‬ ‫דרשום ולבדות מש״סננלי הוסיף המהק האמרון נתרגום זה‪ ,‬ער > אמס וצינא סתלסו אס השדה יצאה נ״ק רסנעם וירנעם יםלקו‬ ‫‪ n‬ס פ » ! ‪ ,‬ל ס י ו ם א « ו ס ו ש נ ל ה י ו ס מ ד ר ש ־ וכל ן סמללוס)יועא‪.‬ך״נ ע*נ( וק ס״י ג סם שם פסיה י״ע ‪9m‬‬ ‫ודלותם פ׳ נרא‪5‬ימ רעול ד עא הפלאגים • המעשה סרגם נ י ו ע א ‪ 1‬ס ו ל א ע׳ רש״יגעגילה כ״נ ‪OM‬‬ ‫פלעיו^נזנרו‬ ‫!?!•"!ח‬ ‫‪s‬‬ ‫ז‬ ‫‪4‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫סלגס‬ ‫־‬ ‫׳־;‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫*‬ ‫ג י א י ו ת •ותגובות הימן די׳ •‬ ‫'־»׳‪-.‬‬ ‫•‬ ‫* ׳‪'•r • i / r f >.‬‬ ‫"‪,‬ר•־‪,‬־ •׳!‬ ‫כ‬ ‫'ז*י{‪#1‬‬ ‫ליה לאשי חדשים ־דמכאן מונח דראש חודש לאו יום המיל רה אצלנו לעלוס ך״ר נג״נ־> מאערר״ע אסר ומקיימה *ינטמים‬ ‫אםול קצת געשיים מלאכה והימי לנשים‪ ,‬כמפורש נפדו״א פמ׳ו שהההייב נם מואס ונרי‪ /‬ע״ש ג יו״ו פסוק ל״§ עוד שיום ש‪1«0‬‬ ‫עיש ועי מרן נ׳׳יטזסו״חה׳ ו״חסי׳ מי'ז‪:‬ש‪15‬אצ‪ '3‬ן״נוי״ו* נשרגזם אגדה ארוכה מגודל מחנה סנםרל ‪.‬מנין משליסי׳ מאמן‬ ‫עם חסיד מתחסד פס חלרהס י ד א ש מ׳ כ ח מ ס י ד ק ד מ ך ושתין אלפין רנות חסר חד ונו׳ וכן אחו על אברהם ולן עתירי ן‬ ‫נויקרא רנה פ׳ שמיגי מונח גיניןיט י שם שם פסוק ן*ח אח עם למיתי על נע ומגזג וכו‪/‬כל הענין נזכר ;סנהדליזל*ם‪.‬ע'‪0‬וש‪0‬‬ ‫חישיע' ויש עמת ‪3‬יש ישרשל למחקרו געלממ הדין עם חשיך מונא אגדה זו קצתה נר״תא וקצתה נשם מתגיתאסנ? יאנייילשאול‬ ‫נילהיט כחן נשם מדרש ‪ :‬שם ך״ג ז׳ ונחש בריף ישרפו נשנת שמ‪ 5‬מה ‪ %‬ע ה ‪ :‬י ׳ דחסר חד חם חסר חד אלף או סל ריגיא ״ לינ‬ ‫ע ח י ד י ן ־ ל א מ ו ק ר א י ו ק ד ו ן ג ח ת ג ל ח ה נ י ת ך׳ חשרינס זורעי על כל מיס טיניכין צליקיא ענדתין לנין <‪3‬ו‪*3‬ין‬ ‫ד י נ א ר נ מ ל מ י ת ג ע ל כ ו ר ס ת ד י נ ש ‪ /‬ק הוש שוחר עגין ג ע׳ ג*ת י״ז ע״א( ‪ •:‬שם מ*א ‪3‬׳ מי כעיר ממזרח צדק עי‬ ‫עוג מזג<נילקוע שרוף ישרפו נ‪5:‬ת זו םנהדרי גדילה שנצישנת שיימי‪ ,‬גגצחי מלנלינחש חגרהם נחירצדיקיא‪; .‬סנסללץקיו‬ ‫הגזית ־‪.«:‬׳ שם שם ך״ר ט״ו מהנייןר עד עת ויעד מעין ע ״ ג ( ‪ :‬שם מיח ח׳ גס לא שמעתי גס לא ידעתי אף לא שמעםי‬ ‫ד מ ת נ כ י ם ת מ י ד ח ועד וממסק ;גרנות ס״ג עינ( אמר מיגינויאייח עיין רש״י כאן שהניא זאת ‪ 053‬םנחזמא‪ :‬ע״ט ט*ו ״י‬ ‫׳שמואל סנא משעת שחיטת החמיר עד שעם זריההו עיש‪):‬מלכים י החשנח חשה עילה כל עגין התרגום מניאןעהצלנו אית ‪3‬חוש מעלת‬ ‫&׳ ‪<,‬׳ מ׳ ׳(נחדש זיו תרג״ש ‪3‬ירח זיז ננניח ‪ ,‬כן;ל״ס י״א עיש( עסיברשצעכהי ‪*3‬מ‪3‬ונוס ל*‪ 3‬ע'נ(דושו׳עילא*‪).‬ירמי׳ט׳ ך״נ( ‪.‬‬ ‫דאית ני׳ זיוס לאימא וע רש״י כתן; מלכים ג׳ ד׳ ח׳ ואשם חמת ‪ .‬מל יהכלל חנם גיזנמתו לח ישתגח שלמה ‪3‬ר דוד מטמא נםוכעסא‬ ‫מנשי ‪3‬גי הנניאים ענדו שישי מתורגם ע נ י ו ע וי נ ד י ה מ ת ולא ישמנח שמשון גגנורשא ‪ ,‬כיוצא נזה תמצא ילקוט כמן נש‪0‬‬ ‫גן היש נשמות רנה פצ״א יגתנחומא פ׳ משפעים מנת חוס׳;עיז מנחומא ענ שלמה ועל שמשון • י'‪ 3‬ל׳ מת רגלים רצש יילאיו וסין‬ ‫ן •ו ע״נ( דיה חני שינה • ‪ /-‬כלמלו הדרשות ‪3‬נניחיס ראשוגיס תתחרה עם ׳הסוסים ‪^ ,‬כל ענין סתרגים מנואראזמנאית‬ ‫מצאתי להם סמך ‪3‬לחז*ל‪ ,‬ועולנמצחו נהרגיםיונחן ראשונים ;סנהדרין צ״ו ע*א ע*ש> ‪ :‬שםמ״הג' ‪.‬ומנחה צח מצאתי‬ ‫הר‪3‬ה דרשות אשר לא מצאתי להם עדיין מקור < ו‪3‬קצת התעורר ו נ ג» ח ה ל ש ס ש כ ח» ס ‪ ,‬כי‪ ,‬הומ נמכילממ מיגא ילקיט כאן‪:‬‬ ‫החכם ר״י צונן‪/‬ימצאתי יהושע זיך״ו ומוקירו יתהו*‪ ,‬מירא ג ת ר ;יחזקאלח׳ג׳(עלגהל כגל‪,‬מרגססו‪3‬מנינית וחחמלצ עמי׳גמדמת‬ ‫זרגימו יתהין ‪3‬אנגיש‪,‬עד דעת חז״ל)סנהדרין ע*ד ע״א( דחמרו * סרע כסדאי‪ ,‬ע׳ רש״י כמן דכ!ננתו שנגר דיגר גש״י < וכן ה‪1‬א‬ ‫כראוי לסקילה לסקילה לשריפה לשריפה ‪ ,‬י " שופעים ד׳ ה׳ ‪3‬ריפ מכילתא ריש פי'‪3‬ש ‪ :‬ע׳׳ז ו'וחומר לך ‪3‬דמיך מיי גדמא‬ ‫ולה דקלין ‪ .‬דמהולתא ונו׳ ונדם פסחא אפרוק ימכוןגילקיט נשם פרקי דר״אן‬ ‫והיא יושגת סחת מומר דגולה מחפרנסא מןדילא‬ ‫ניריחו פרדסין ו נ ז ׳ ; שופטים ס׳ ן ׳ ‪ ,‬טנהא יעל זכו׳ לקיימת מה מ״ד ך״ם) השר תהיה שגמגה מכהן יקהו לי מהי מרמלתא ש א ר‬ ‫' ג > י ‪ -‬י 'ש לש״ ראן דיה‬ ‫יכתי‪ 3‬נספר מורייתא למשה לא יהוי תיקון זיין דגנר על שהמא‪ .,‬כ ה נ י א יסנ ן;קידישיז‬ ‫ולא יתקן גגר נתקוני אתתא ‪ i‬הנס נוסף על מס שהוציא הקרא משר תהיה אלמנה פרט לגרושה וחליצה• מעיפ שהיא פנויה‬ ‫מפשוטו ‪ /‬׳ העסיק כאן לנרי מונקלס על התורה דגרים ן ״ נ ‪ ; ,‬אסורה אף לפליט צעיג דהרי מליצה אינה לד‪ ,‬מדרגנן‪;; -‬הושע‬ ‫ה׳ אות נאום וכן מלכים ‪3‬׳‪ ,‬י*י ו ׳ ‪ ,‬העתיק ג״כ דנרי הרגום ג׳ נ׳־( ומכרה לי נחמשהע״ר כסיף ומומר שעירים רפוקמיגון ״‬ ‫אונקלם דנרים ךיד גיז ונזה כתעירר כחנס כנ״ל‪ ,‬וכן הדגימו נמימרי ניוס ממשא עסר לירמ גיסן‪;,‬חולין צ״נ ע״אן נט״ו זה‬ ‫על שירת דגירה שופטים ה׳ ‪,‬׳ םפצת חנה שמואל א' נ א ושירת טיו נניםן שנו מאלו ישראלממצריס‪;:‬עלאני ם׳ מ (‪ /‬ניר מלאכי‬ ‫דוד שמואל ג׳ ן ״ ג ‪ ,‬ולגרי דוד כחחרוניס שס ן״ג מלאים דרשום דיחקרי׳ שמי׳ עזרא‪.‬ספרא‪. ,‬כן הוא אצלנו)מגילה ט*ז כ‪• 0<$‬‬ ‫עףשלאידעתי מקולס ‪ 1‬ו ה ח כ ם ו י ״ צ המעורר מדגלי התרגום ישעי׳ י״נ ג׳ דסרגם‬ ‫כ‪3‬א*!תם יומזן על נניאים אחדונים ‪ ,‬להראות ושאנסס מיס נשנון ממעיני הישועה ‪ /‬וסקנלק אולפן חדפ נמדוא‬ ‫ךזןץ‬ ‫־ נ י תרגומו מלא ׳ מדלשוה מזיל‪ ,‬ומשונה נזה מנחילי צליקיא‪ ,‬ובירושלמי לפ״ה לסונה אומר דמפיו כקרא ניס‬ ‫י•‬ ‫מתרגומו עלראשינים‪ ,‬כי שם אינו לק ענין ספור ממקלה שקלה סכואנה ני משם שואנין לוס הקולש מ ׳ ושאנתם מיס נששח‪9‬׳‪t‬‬ ‫מן הפשט ‪ /‬רק נמקומיס וע״נ לפי ההונום על שאינת עטנים הריסניס הכתינ»דנר < ועי‬ ‫לעם ישראל ‪ /‬לח לא ס״י נהוגומג‬ ‫מועטים‪ ,‬לא כן ננניאים אחרונים כי רונם וכן כלם ה»ה דנרו ג״כ יפה מראה שם‪ :‬עוד נעמוס ס׳ ‪0 /‬׳ ; מסי י ^ ל ס א י ד פ‬ ‫סוגחומ נכסנו נמליצהושיר ;< לכןניאר נמרגומזמניןכמקלא וגשנירסשנר ‪ /‬אימתיימטי ירמעינורא ‪ ,‬רמזלעיק;‪3*3‬‬ ‫ע״פ דרשות אמונות אמןזיות וננאולה העתידה ‪; :‬ישעי׳ ה' *'( ע ״ ‪ 0‬אולם שם לא הניאו להון סלטם ונהעלר המהמם ג״נ־ אמ‬ ‫זינן מגדל וגם יקנ חצנ נו י וגניהא מקלשא ואף מלנחא הניס יודעים מפשטזס כמהרס דעל מפקיעי סעריס מ ס ו ג ע מ ד ;‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬י ־‬ ‫לנפרא)סוכסי״טע״א( לקנשינויקצתע״שוע׳נסוס׳שם ‪:‬‬ ‫שם פםוק י״ז וראו כנשים נדנרם ויספרנסין צליקיא כמא דממיר ן ף ן ו ך ן נאשר דקדקםי ומפשסי היטנ עצאסי נ י מואס יסע!<‬ ‫אסרי ני לגואה לעתיד התרמס מלח דושים‪ ,‬ואולם‬ ‫»ליסח גפססים ס״ח ע ״ א ( ‪ ,‬והנפלא ניון דשם הניא נשמ^רגום‬ ‫זה על סוף הפסוק ומלגות מסים גרים יאכלו כדעמרגס י ^ וגכסס נירעי׳ ויחזקאל לא סמצא כר‪3‬ס לרשות» לס לל עגמוסיו ע‪:‬יע‬ ‫רשיעיא צדיקים יססנון ‪ ,‬א״נ מה מקום לקו׳ רנא אי נתינ הלוג לפלש הפסוק ע״ד פשט וסדרשוס המס מועטות ואולם מ ל י‬ ‫נמרנות לדאערפ ‪ ,‬וכי יסלוק רנא על כתרגום שנא מקנלס עשר אסזדרכו נדרשות) זלונםהעה משומאלוכום ולמעצי» ‪.‬‬ ‫‪,‬הגגיאים ״ שם ח׳' נ׳ ואעירה לי עדים נאמנים אמ מוליה סלה? להס על כה הסך נדנוי האגלוס זעדלשזס לפגיגל •ו לק איען‬ ‫ואס זכרי׳ ‪3‬ן ינרניהז יס לוטיא דאעדיס לאימאה נננזאם אוריס ‪'.‬־ כמכרים למעלה ועודאיוסומק אשר לאסנאעיממין ע פ נ ^‬ ‫אמס הקיצור ‪1‬‬ ‫י* י‬ ‫ו נ ר ‪ h p‬נסמסא לאנלית לאימאם נננואס זמ»׳ ומי ‪ /‬נ ן מ א‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫ץ‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עול‬ ‫ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת סימן ד‬ ‫‪*y\tt‬‬ ‫התעוור החכםהג״ל נימצאנרי״ק ימזקאלל״דמ׳ י״מ‪,‬ב׳‪ .‬השמים מספריה נ נ וד מל ד מ ס ל ו ל ו ן ‪ I‬ס מ » *‬ ‫״ • ‪* » ! . .‬־הניא ‪$‬ז‪£‬״ל ויינתן מיש נ ו נ ס ז ‪ 0‬פ ו ס ‪ /‬ומולם‬ ‫מ שת עי‪! {.‬יקרמ‪ ,‬דיי ‪ ,‬ג מ ד ו ש ש״ע יוייטס ח״ר ממס ללהן‬ ‫‪ .‬אמי מצאתי ה״פ ני ויונתן עצמו יש הוםפים‪ ,‬יהמה מצייילן‬ ‫ממ‪ :‬שסש»דם»ע!רילח גשמים וכי׳ הנויות תיננין ימקנסין; ‪1‬״נ‬ ‫‪ .‬נציין ונכסו עליו ח ו ס פ ו ם‪,‬ע׳ יינתן שופטים י״ו ל״ט ועיי ן מ״ מל המס השמר ענ סהיף קורב! ת י י ד א ד ק י צ ה ‪ 1J‬לח‬ ‫•מתן ישעי׳ מ״ט פסיק ו ״ ו ! • ה ‪ ,‬שמה נחמד סתס תרגם הפסיק ידעתי לפרשו‪ ,‬יגם רמ? שיינות לתפלה זו עם תמיד של שחר ? ‪:‬‬ ‫כפשוטו ואטיז נחמר ספשט נדרך דרש ‪ ,‬ומצויין שמה מ ז ס פ ס מ״נ ז׳ ומימיגים מהד מצער‪ ,‬ועמי! יקניצי תיוייסמ נ ט ו ו ת‬ ‫א מ ר» ם ‪ ,‬וגן שירת ימרה ושירת מנה‪ ,‬כל אלו הדרשות נסרגים ו ס י ג י נ ן הוח ומדכש וגיצקט מהו מהר מצמר זה הר םיג< יגן‬ ‫‪ t‬יהמהמי!‪0‬גרי‪ 0‬נשנ» מצאי לנלה‪ ,‬ינצי ספק נדפ סיס הראשונים‬ ‫פ־נ״י גחן ‪ t‬מ״סמ׳ עלשישניס לנגי קוח על י ס נ י‬ ‫‪9 .‬יה כתונ שמה נ״כ היספת ‪',‬׳ ומזה מנו למדין כי סרנה ירשיס ס ג ה ו ר» ן ד מ ‪ 6‬ה ךאתאמר עיי דנני קרח ‪ /‬ע' ילקט מנין‬ ‫י ניזנתן נם הי׳ ועיקר תרגום שלו רק נחו חמרוניס והוסיפו‪ ,‬וזזה חחה יודע שמשה וחהרן יכל יש־חל נאןנשמיע ביר כל נגי י‪,‬רח ‪/‬‬ ‫‪ .‬יש »!‪ p‬יהרנה לרשות משר מצינו נו‪ ',‬ומוזכרים נדחז״ל ‪ ,‬ולא שנשמ׳ משכיל שיר ילילומ משמיע ידידת של הלנ״הע״ש‪0 :‬יט‬ ‫התעוררי ני שמנו מן יינתן‪ /‬והיינו ני מלי הררשות חינם מעיקר ט ו מז‪!3‬ל לו מן מלל י מ ו ש י מ ז י ל י ה ו ן ו ‪ 0‬נ י ל י נ י ס‬ ‫התרגום רק תוספים המס‪ ,‬ו צ י ו נ י מ ו ס פ ו ת לשמעו ורובי מ ר ו ר ש נ י ג מ י י י י ל י ‪ ,‬מ״ס ייז ע״ש( ‪ :‬נ׳ נ׳ מציח‬ ‫ץ'‬ ‫הלפיסיס ולא נשארו לפנינו רק מעט ‪:‬‬ ‫**־•‪-‬‬ ‫מכלל יופי ז ש י ר ו י נ ר י מ ע ל מ ת מ צ י ו ן נן הות נירושצמי‬ ‫ארלה ללנר מענין יולק אמיתי לעורר כאן ‪ ,‬על‬ ‫ג‬ ‫נזיר פ׳ כ ת גדיל נפיקי דו״ש ‪ /‬מונא נרמנ״ם ינמרן נימ כ״נ‬ ‫ו ׳ •י׳‬ ‫הססייה תסרגום מלכים תרגם אניות תרשיש ם פילית מהי ניס כניז־רה ה נ והעולם ננרת ממקום מזנח ‪• 1‬שם פסיק יי‬ ‫אפייי־אנמי כמלכים י׳ ך״נ( ‪ /‬ואילם נמיגומו לישעי׳ ך״גימ׳ י״א‪/‬הרידילי כלחייסמוישא יעתידית לצויקיח נגן ע ד ן ‪ ,‬ותר‬ ‫‪ .‬זני!צהמ׳ נ׳ חרגם ‪0‬פי‪:‬מ ימא; ונירמי׳ יו״ר ט‪/‬תרגם נ״נ תרשיש נר לרעי נכג יימת נטירין חלפת וכי' ושמניל נוע לקרליצי שריין‬ ‫ו ‪9‬פייקא ‪ :‬עוד מצאתי ני נקרא ישעי׳ מי נ׳ נאמר כי לקמה נארעא גג״נ ע״ג עינ ע״ד ע״נ־( וזה הנקרא זיי שליע״ש‪0.:‬׳ ‪,‬‬ ‫ך מיד ל׳ כפלים בכל חטאםיה‪,‬ויונתן תרגם ארי' קנילת רם חהחיעין ‪ .‬מ׳ על שישן עלותיעצ עתיק סהליםמ לי נני יעהנ וצנ! פי שין ע ״י‬ ‫• מן קדם די כאלו לקת על מל סר^‪ /‬ונרמה שהיחה לפניו ‪ .‬דור ‪ ,‬ע׳לש״י כחן ‪ /‬וק סימ נמדרש ניר פע״ד כשהלך יוחנ‬ ‫&י‪9%‬א לקתה נחא״ו ״ וכן נסיגום ונרי׳ י״ד ה׳ נמינ זנםתם גי‬ ‫לעשות מצהע^עם מרס ״ ח״ל מני נכי לגן ומתם נכי יעקנ לא‬ ‫׳ הר• וסוכם ויסשתים כאלו היס כםונ ונסתם נסיר״ק ‪:‬‬ ‫־*‬ ‫כרתי נרים חסנו ע״ש • ימ״ש נפלו מן מיניהי״ן לדודויומנ תריסר‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫־_ ‪.‬‬ ‫י' ״ י • ־ ‪I‬‬‫; אלפין צ״ע‪,‬שסיסר הפסוקי‪/‬יאולי כוונתו ליישנ הסש?׳יהר• נל״ה‬ ‫‪ f l f i y‬גנא לענין תרגם ירושלמי על כםיוים ‪ ,‬ה‪:‬ה אף כי נאמר שעונה עשר אלן‪ ,‬ועוד מאמר מלהיס זנחתנו פרצתגו מנפת‬ ‫•‬ ‫מניא הרנה דרשיס מז״ל כאשר אנאר לקמן‪ ,‬נכ״ז לא ־ ‪ ,‬סשיננ לנו ‪ ,‬למזם מיכח דנם מן ישראל נפלי ס־נה‪ :‬ם״ח \' פלסים‬ ‫; הוזק^הפםט נרינ הפעמים ‪ /‬ילפ״ו יש להמליט כי למ יצא תרגום י מושינ יחידים גיסה‪ ,‬אלסא די מזיו נ ז גים ימרחין לנר ז נס ‪ ,‬כן‬ ‫‪ ,‬גחונים‪ ,‬מןיעתיגם ירושלמי על המורה‪ ,‬מחר כי מצ ני נמ*^ על‬ ‫דרשו מז״ל)סוטה נ׳ ע״נ«> קרא זה על ז ו ג ‪ ,‬וכן מיציא הסירים‬ ‫דסירה־ גי הוא מלאלרשימ ‪ ,‬גלי ספח היה לו כאן לרך‪.‬יותר נכישדית ע״י מעשה הכשרים שנה? ‪ P‬גירש נמנילםא ך' לשן אומר‬ ‫ן י עםולל להרמינ הונרים נאגדום ‪ ,‬ומזה אני שופטים ‪ ,‬ני אג אחד‪ ..‬נסנשיות שלהם ו״א נן עקינא אומר נזנוס מגוסס ע״ש ונילקיט‪:‬‬ ‫ ל א הול״י ס״י על התורהו תרגום נתונים‪ ,‬רק יצאו מירי מחנרים שם פסיק יויר גשם גרנות סניף אלהים כד שמעז ניס ישראל ים‬‫‪ :‬סזניס; ^גססלים ד׳ ה׳( ודומו סלה ואדכוו י ו ם מ י ס ת א קל גנורחך פרחי נפשיהין מן יד אח־תו עליהן‪ ,‬טצין דמחייםא‬ ‫י ל ע ל ע ! ך <נ*ממ ה׳ע״א> • ‪ .‬שם ר ונסו וניד צדק נ ג ש ו )שגת פיה ע ״ א ( ‪ :‬שם י״ז למה סרצדון הרים גננינים‪.‬לית ופוס‬ ‫‪ * :‬ל י י נ י ן ו י ס מ ש י ג ל נ ו ? י נ כ ס ם צ ד ק י ^ כ ן ה ו א ‪ .‬למתן אורייתא על מוריא גיזתנין הא טוו סיגי דמניך <מגילה ך״ז‬ ‫ ‪ urwar‬ש^י »יני»*ז״ט לאן‪ ,‬ונלנד שהדום מענירה אם אמה ע״א( למה חרצו ד ן עם סיני כלכם נעלי מומין אסם‪ :‬שס ך״ז‬‫ממקור ישרחל רוממו ד‪ /‬ע ו נ ו א נ מ ע י מ מ ה ו ן וועא‬ ‫• ‪:‬עישה^;• לאה מהכסינ זנחו ו ‪ % 3‬צדק מעלה עליךנאלועשיס‬ ‫וישראל) נתונות ז׳ע״נ> • ע״ח ס*?ז יגלח נהם חרוןאפו‪.‬מורה‬ ‫י‪,‬עונמ זהקטרס עליו קרנניס הינה זנח לא נסינ אלא זנאי ע״ש ‪1‬‬ ‫וזעם‪ ,‬וגרי נסין מאתן וחמשין מק ‪ #‬הכוונה ע״פ הממזר באגדת‬ ‫םם וי א• על דנרי נוש נץ ימיני על תנירא דשאול נ ר ק י ש דמן‬ ‫'ליל פסח שכל מכה היה מוזמשה ממס ‪ :‬שם םיד נהמו נחר«פלו‬ ‫‪ :‬הומ !נימין הנה גס )מועד קטן'ע*נ> י דרשוענין זה על שאול‬ ‫הוספה נסוגוס ‪-‬היינו נושם נסוך נ׳ מצאי לגנה ונכהו ס״א‬ ‫? ־*ורשומה‪#‬שמשינה נעירו אף שאול משעל למעשיו ‪ /‬אולם קוא‬ ‫היינו סרטם אסר ‪ -‬ועידן י » ו פלישמאי אוונא כפלו מפגי‬ ‫׳• ‪-‬קרוס האיל נר קיש‪ ,‬לאלי היהכהונלפליו נן קישבקי״ף‪ :‬שם ט׳‬ ‫י ופינםס ‪ /‬ועי רש״י כאן דפיוש ‪ *-p‬מילקוט ג״כ גזכל דהכוונה על‬ ‫‪ 4‬׳»‪ 1mri‬לנץ עלמיתתאיגגרא די יפיק מ ג * נ י )לשירית א‬ ‫‪ .‬מפני ופינמס ‪ :‬פ״ז י״ז עשה עמי אות לטינה סרגם נזמן דעייל‬ ‫לומסו על גלים הפלשתי שיצא מן‪ .‬מערמת היינו משץיימא‪ ,‬וכן‬ ‫‪ n i o f c‬ים ארונא ‪1‬נית מקיש* ‪ .‬י מ פ ס מ ו ן מ ר ע י א‬ ‫‪*mNM‬אנדה רשע הרגם הונדתא גלים יןדעא'‪/‬־‪ .‬י אולם לא‬ ‫‪ | . ,‬ע ט ו ל ס נ ן הוא ^שנת ‪ 4‬ע י א (•‪ 1‬צ״נ א' מזמור שיי ליום‬ ‫י ידעתי מה ?נגיןלנן לגלית וגם המקור לאגיה זו נעלםממני״״שם י״ז‬ ‫צשנת שנחתזשירא ךועמל א ד ם ק ד מ א ה ‪ - ,‬ק הוא ננ״ר‬ ‫‪ ..‬׳י *•ד מאתים ידך די י וצדיקיא ימסרון כפשיכין מ ס ו ל ם ך י '‬ ‫ומונא נילקיט נאן‪.‬ן‪.‬ק?א א׳ מסד ומשפט אשירה לך אין מימרא‬ ‫*‬ ‫•י •ל מ י ם ו א א ‪ f • %‬ע א ‪ ,‬ע׳ ילקוט שהגיא ושם מדוש פ׳ צו‬ ‫את גמןל ע»ף מיןדיגא אש ג נ י ו עמי על כולי אשכמ גנוכוס נר‬ ‫שנהנו‬ ‫׳ ן*א עממים י ל ד * מ ר ווורה של גזירה מה מורים הם‬ ‫מ ״ ‪ : 0‬ק״דל״ו לוימז זה יצום לשחק נו לויתן דין נויסאלמגסך‬ ‫נאסםעלקלושמסמד ‪ r‬איגום עלקאפ׳י״מ כעסק מן יינתן <י׳ לציקיא וסעזלס ניס מוולא ג נ י ! מ י ו ע״ג׳(‪, ».‬ק״ס ל״ו ‪/‬‬ ‫י ‪ .‬וא«^‪1‬רגאך&‪\vffltpti‬נ‪5‬י^הה‪1‬ולבץ‪^0‬א^צמו •‬ ‫ויוציאם‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫« • י*‬ ‫^‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ ' i '«'4‬יי‪, V .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ע א ל ו ת ותשמ‪6‬מ‪vn rr!t;^B:^ ..‬‬ ‫כא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15ffc‬‬ ‫< מ ל י אלו *‪ B^Y‬ממני‬ ‫‪3‬‬ ‫ביאיר‬ ‫זנים! ‪f‬‬ ‫ליתר‬ ‫גסימא‬ ‫ואפקינן ש א‬ ‫משל‪,‬מינם י‬ ‫ויוציאם וכסף ומהל *אין נפנטיזהוסיף‬ ‫ו ל א א מ ד נ ו‪ ,‬ע ם עצ ל א י ^ ל מת קל א < המוכס על מ ה שמתים‪ ,‬לחסוסין>נישא ‪ V‬ןאזליע״דשא^״לעצלס מדינה *‬ ‫שספרו גסנסררין צ״א ע*א> דנימי אלכסנדר מוקרן נאו המצרים גיהנת*יק •לקועכאן ו ישסה׳ צ ל ‪ . % #‬מ י ל ד י נ ו וג^‬ ‫‪.‬לדון‪.‬עם ישראל שהוזלו להם כסף וזהנ‪ .‬שנטלו מן סמצריםנצאמם‪ /‬התמות אין לו שוס התיממימ למקרא ‪ ,‬י ונפסוק שלאמליו ‪ 5‬ד ^‬ ‫והשיל נ‪3‬יסא‪.‬נן!פםיםא‪ :‬שימורו להם המצרים שכר שענוד ע״ש‪ /‬ישלים מצילם זמ׳ ג״ל אין לסמוגום סוס עניי ל&»הלאאולם ‪p*v‬‬ ‫וזה כוונת התרגום והזצימם נכסף וגזסנ י ‪ : ,‬וגכיז נעת פדנו עם נפל לאן ‪ #‬וגתהפלו התרגומים ותרגום ממסוק יא*י מיין לפםוא‬ ‫^מצרים‪.‬נטן ז ס צדקו‪.‬נמשפס ‪- :‬י קי״מ ך״נ״אנן מאסו סגולים &*א ? יטפסוקיה״א שייןלוא‪ •#‬ואמת ‪ :‬שם פנ^? ?*מימלל ‪m‬‬ ‫טליא‪.‬שניקו א*ך?גליא‪.‬הוה נ ‪ /‬י נניס וישי וכוי־ מן קרם ד׳ הומ קושטי׳ הוא א ג ל י ם אע*ג דנמקלאיגאמל שכל נסגי ‪ #‬הרגם‬ ‫^א אמת מדדיכציא» ה י א פרישא קדמנא אמרו לנוי דיפי <־ נל לאלוכסיננשייא וע׳ לש׳י‪:‬שםל*ס‪ 7‬ומרוס ׳יגם הואיורם ומאן'‬ ‫ענין זה דפסיקים אלו נאו מישי ואחי ד ו ו ‪ ,‬ושמואל ודור; נמצא ד ע א צ»ף אף הוא ילין‪ //‬עדםז״ל שדלשו גסנסזליןצ״נ ע״א‪$‬‬ ‫םצלנו‪.‬גפסתיס קייס ע ״ א ( אולם נשימי קצם ע״ש ‪ 1‬ק״ד א לל םמלעד מולה נעס״ז ווכה ומלמלה לעוה״נ שנא׳ ומריה נם הוא‬ ‫‪,‬שירא לאתאמר על מסיקין דססועא‪ ,‬וק נכל ט״ ו שיר המעלות יורה ע ״ ש ‪ :‬׳ י*נ י מ ‪ 7‬ועד ארגיעה לשק שקר ‪ /‬י ־ ו ם ה ו ‪f‬‬ ‫‪1‬הוא אצלני גסעה ניג ע״א וע״ג ולירושלמי סנהירין פ׳ חלקי( ‪ t‬מסתרםינ נלישנא רשיקרא תרגם נאלו לתינ ועל ולילדי ן <״ג י״ג‬ ‫‪.‬קג״ג ‪ u‬דזשלים ה נ נ ו י ה כעיר שמגרה לה‪ .‬יחדו ירושלים דעתנניא מזתלמ ממשנה טנ מן דמשדי למסדרי׳ ? יל־ י ינעלם ממני‬ ‫נרזזי‪.‬עא;הנך‪.‬קלתא ו כ ! ז > ) ‪ w i m‬ס׳ א׳ > ו ע י אירא ירושלים לווגמו ‪ 1‬י*ד ו׳ ודעת לנוון נקל ויליעתא למאן דמתניין ו ל י ל אוי‬ ‫• שלמעלה‪ ).‬אין‪ /‬ןנ‪/‬ירמלים הנניהע״ש! קביו ו ׳ ‪ ,‬הליך ילך לפע״ד צ״ל ק ל י ל א ‪ *:‬שם ע׳ ונק יאריםרצח ו נ י נ ס תויצו‬ ‫ומה וגי׳ < עהלך‪.‬יפל»ך נגנותא מורא דמסנר נגרא דגר זרעא ‪ /‬רעיתא כאלו היהנתונ ונין נםיר״ק ‪ :‬ימיו ד׳ מרפא לשון ע ן‬ ‫^ז׳יולעי פזיז מןמלמאיגסעגית ה׳ ע * י ‪* 0‬דנשהוא םזרש הולך סייס׳ זס*ף נה שנר<ו» * אסיועא דצישכא אילנאדסיי זדאכיל‬ ‫״י ‪ >. ^ 1‬ונחיירתו‪ ,‬אוכל הזיז מ ן התלם ן‪..;:-‬׳ ‪.‬־ נ י‪-‬י מ! פירוהי נשנע סופו ניאור על ע ן סיים ‪ V‬אולם התרגום מל‬ ‫•״‬ ‫י מצאתי; נתרגים תילים‪ .‬הרנה לרשות י אשר לא ידענו וסלף נה שנר נרות מסר צ ״• י * ז כ״נ‪ ,‬לנ שמא יטינ ג ס ס לינ*‬ ‫נ*‪,‬־‪:‬׳ ך ‪ .‬המקור מתצמול ומדרש׳ עד כ ה ‪ ,‬כמו מיג ז׳ וחרעונים מריא עשפיר נ ו פ א כאלו היה כסיג יט־נ גוה שפירושו ג ף ‪•? J‬מ'‬ ‫‪.‬מהר מצער‪ .‬ויסגי טורי ת־עיכהיזעעמ דקגילו אורייתא; נעורי ף וכל הרע לאיש ממן ו ד ל ג י ש י ן יהינ מוהגתא לפניגו כמינ‬ ‫• וסיני; נ ״ א ט׳ • גיז ‪1‬׳ ?• ‪:‬ס*ח כל הקאפיטעל הוא עיפ ־דרוש הרע ‪ -‬״ ‪3‬ציל*י‪7‬ש§ע§האומנים וריעים ‪'• /‬והו‪ 6‬תרגם כאלו‬ ‫היה לתונ הרע גפסיא' ‪ 5‬ן ׳ ל׳ ממורף עצל לא יחרוש ממהשז;‬ ‫י הרנה מהם נמדרשות ״ ע*ד ט״ו • ק י ו ; י׳ ^ ו ״ נ ; ל״ג \ קיי א׳ •‬ ‫‪.‬קצ״ז‪.‬ז'‪.‬י‪ * 1‬וכדומה עוד הרנה ‪ 7‬עוד מצאתי סרנה תרגומים עטלא לא שתיק ״תרגםילשון מירוף מזיון ״ שם י״ר רע רע יאמר'‬ ‫מתרגם היה כתונ נמםסאוס אמרות מכפי אשר לפנינו ״ קאפ׳ נ׳ הקונה מ נ ר א ל מ נ ל א ג א מ ר דקכיס לאלו סיס לסיגר<‬ ‫ע‪/‬סרועם‪ ,‬נ ש נ ט נרזל‪ ,‬ססנרון ה י ו ל ס ו ט ל א ופרזלא נציר*י‪ :‬כ״א נר רשעים ו ש ר ‪ i‬א דרשיעי למעיאי ראלי הים ד‬ ‫ןסיס גורס מרגעס כשגט‪ .‬נכ״ף ־לא נני״ס ן ג׳ זי לא אירא מרננות לתונ‬ ‫גמם •לא מרחל מ מ צ ות א רעם‪ ,‬י^ס לפניו הניסחא לא ס י ל א ע!‬ ‫‪:‬ובנינו‪.‬לא ת י ו א ; ועוד לפנינו‪ -‬מ ל ו נ ו ס עס ) וסוא^סרגם השי‬ ‫• לאא כמינ מ ר י נ ו ס עם ‪ /‬ה׳ ס׳ למען ש ו ר ל י וסרגם »לנ י והיימ‬ ‫‪ P.‬ו ש ‪ 3‬מ י כאלו סיס כתונ‪:‬למען ם י ל ס י ‪ ,‬ו נ ד ז מ ה ה ר ‪ 1‬ס ‪ 11 11‬ש מ מ דימינא ממקרים כאלו היה לסינ ושמו; שם י״ע נעים'‬ ‫הפנים למים‪ ,‬היומיא והיו פרצופי ולא דמיאמר למי‪ /‬היכנא'‬ ‫* ‪ Him I • Q ^ S V O‬מצאתי שום ויאמ־י ס‪4‬דל‪ 1‬ירזפ ‪ W i‬למון דנני נשא לא דמין מז למר‪ 7‬ענין ום הוא אצלנו ‪ /‬מ מ ו מ י‬ ‫‪ : . r , f v s :‬נל תרגומו נלרךפשטומזה יםללמוי כי לא יצא נ״ס ע״א( לשם שאין לעמם דומים וה לזה ‪ V‬אין פרצופיהן‬ ‫‪,‬מן העסלגםעל מהליס רק ממסגר אחר‪,‬־ וגם משוגה בלשונו ג*ל דומהזס לזה ‪ :‬יי ל׳ פסוק ל״א ומלך אלקים ע מ י ‪ ,‬ומלכא וקאיא‬ ‫ומעתיק נדרך‪:‬קצרה ומצאתי ט נהרנה מקומות סיטעו מורה וממלל ניס עמיעיא < כאלו היה כמונ עמו נפסימ * אית א׳ג׳ ‪i‬‬ ‫נאלו היה לפניו נוסחאות אסרום‪ ,‬לעו ו ׳ ז ׳ ‪ : ,‬אשר אין לה ז^ין הדרשה ד אלן* צאן אלףילנל אמד ואלף גמלים ‪ M‬יס* < ‪$ M‬ד‪,‬‬ ‫‪1‬־צימ לה מ צ ד א ‪ /‬והנה סצדא סרטם של קצור; זםרגם כאלו היין וקר לעצמי והי עאותאמוליס לצורך אםמי‪/‬לא מ‪$‬אמי עדיץ זספר» י‪,‬‬ ‫לסוג אשר אין לה קציר‪ :‬ז׳ ו״נ ומגלם אל מוסר *יל‪,‬ואיך ללנא המדרשות‪ :‬א׳ ו׳ ויהי היום צהוה ביומא דיכא נמש *שמא עיין'‬ ‫‪.‬לאכץרא ‪,‬־ ‪.‬ואולי עדיין םםר התרגום אלעלסענרימ ‪ :‬א ו י ל »״ו איס סימן סקצ״ז דהגיא צשם המדרש ויהי היום שנאי לאליש<‬ ‫ונעסוק שלאסיז עד יפלס ‪ p‬נ נ י ח ‪ ,‬סרגם ואיר א י ל א דמפרימ ג*נ ל*ה היה‪,‬־ ונסמיך פ » ק י״ג ויהיהיום והזה אתמולי י׳ימ<‬ ‫*ירא נכנדי( ‪ /‬והנה אק זכר נקרא א י ל ‪ ,‬ואולי מלגס לאלו אוי? שניעתא אולי ס״ללהמוגים דהמונ להתעכוא נראש השנה \ ונימי‬ ‫^א־מווסל נא!ו < וכאל! נסי! א י ל נפסוק שלאחריו עד יפלח חן דנאמר ווגיז ונכסיו אוכלים ושוםים !‪ j‬ונפרט י י ה נ ק ר היו!‬ ‫לנירו איל * מ ׳ נ ״ ז ‪ ,‬ו ס ק ו סוג על אפי מים ‪ i‬ועי מג מוגתא ? מירשמו<ושניממ נהמתו הוא דלי סויה‪ ,‬ומפץ תיגה שהייז ‪. i m‬‬ ‫סוגם לאלו כתיב‪.‬נמ ג ו ב ג י מ « ל ‪ :‬י ׳ ד‪ ,/‬ראפ עשה כ ן ורה למעלה דכתינ ויינא גם השטו ע״ג סייגו נר״ה םאזידמ‬ ‫ימיה< מסמנמא מעכלא ל ג ‪ 3‬ר א ומיה ואץ לגו סרגם על םינם להשטין על הנריום; ועל הך ר<^ ניום השלישי נס^ קאפי ‪' % %‬‬ ‫אתןינן‬ ‫ל ‪ * $‬י' די לםן ממר ס א מ ה נ‪3‬יא ולנגיצ ־ ‪ D‬י * ט ; והנואשי פינום שדק סרחנא ה״נז יויל<־ יאולס)יומא ף‬ ‫‪.‬מנס^ נוחל ועללמי מן ס נ י א נניא ואולי ס״מ געקום אחד • ; ׳ ניום ליפזר לים צ* לשסז רשות מסהוניי ג ‪3‬׳ יי‬ ‫»ים ד׳‪ «.‬וצוקה סציל זנמוגו ‪ - v‬ו ^ א מפלעא מן מוס! ב ו שא‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫• ‪*fly‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫‪y‬‬ ‫אמ‬ ‫‪#‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש א ד ו ת ותשובות ‪" t p f p ,‬‬ ‫‪,‬מעיומו מיהר למילין <נ״‪ 3‬ט״ז ע״א(א»ולנא נןפתיו לא סטא ‪.‬לש״י ותוספות והערוך‪.,‬אנל אין וכר לתרגום זה נספרי התלמוד‬ ‫‪.‬אגל ללגו מטא‪ :‬סם י?א‪.‬ילד ממון ית איל^י פרוםסון כניב ט ? מ‪5‬ני שהיה מאוסר לזמן חכמי שני התלמודים‪.‬בבצי וירושלמי׳‬ ‫&'‪ i s . *P‬ג‪/‬וסל לסאמרהולס גןר יקלאכא! די מעני על עיגול {איכות ולמיס התרגומים הצלו‪ ,‬לאסף ולקנן כל המדרשים שנוכח‬ ‫<מ;ה טז עינ( מלאך העעיגם^י‪#!$‬ן‪.‬לולס ש»ו*‬ ‫ויותר נאום לקראם מ ר רש־ סמש‬ ‫‪3‬ןולי ומדרש ולהציגם פה‬ ‫|»ר*&פ<ו םיצוק^‪ .‬ומש&עי* על פלי מיציה ‪/‬יד‪0‬י‪8*1‬זלא מל מגילות ן מלככוסם כשם <‪1‬רגום אשר לא יסנן להם שם זה נשום‬ ‫‪.‬אפ! ‪,‬א ר״עא‪ :‬ו‪ <.-‬ש ל א ל ! ומשדר‪,‬מיא על ‪ p‬מ ו ז י‪ ,‬ע ע מ * א איפן ועי רש״י מלכים פ׳ *!•ד י״ט דמכנה נאמת תיגוס זה נשם‬ ‫ןגמזאלימ <ע*ע>‪.‬א<‪%‬שקההקנ?ס נעצמו ‪.,‬וכלסעולם ע״י מליש‪.‬אסתר ע׳ רי״צ‪ ,‬ונזכרו האגדות פס גלשונותם ‪,‬׳ ונתחיל מן‬ ‫סלימ מפסוק זה ‪ 1‬נ‪-‬י״דן״ד ‪ t‬ואולם הר נופל ינול ונרד ‪,‬לוע סרגום ראשון של אסתר ‪ /‬כי נאמר נלשין המדרש ‪ /‬ספלת אסתר ‪,‬‬ ‫*אספרישעאנרהם» לפתיל לטול לס נ״רפ׳ ג״ג‪/:‬ה;ומזגא כאן ותפלת עם‪.‬ישראל נעת שיצאו הרצים ‪ > /‬והטעם מה שיעצו זרש‬ ‫בילקוט; ואולם סר לופל זה לוט‪ :‬שם י״ת < אך נשרו עליו‪ .‬ינאנ ‪ , y‬וחכמיו של המן לחלות מרדכי על סען ונדןמה הרנה אגדית‬ ‫ןרם נ‪1‬ל‪ £‬עד לא יסתתים גיללא עלזסי כאינ כשגם ק נ י נ ע ״ ‪ / 0‬ממדרש וילקוט וגפרט כל האגרות נגלי פיק דמגילה‪ ,‬נזכרו ג״כ‬ ‫ס^וגמשי עליו םאגל‪ ,‬ונפשי׳ שנעם יומי אנלא עלוי •מסאנלפ < נתרגום‪ ,‬כמו ושתי עשתה מלאכה עם ננית ישראל גשגס ‪ ,‬וציה‬ ‫ןשא קג״ג ע*א( ‪ ,‬ת״לסםדא נפשו של ארם ‪ -‬מתאנלתעליו כל להניאה לפניו ערומה‪ ,‬והשתמש נכלי נית המקדש י‪ ,‬ושאל עצה‬ ‫‪.‬שנע? ‪ A‬ך*די״ט ציהגם‪-‬מום יגזלו מימי שלג‪ v‬מטול דנטילו ענני *ששכר נדון ישתי‪ ,‬והודפת על שמית השרים שמר נרשנא ‪/‬‬ ‫מפר שומא דעעשרא דאתפקדא‪ .‬נעידן סומא דקייטי )שנת ל״נ והךדעמוכן זה המן‪ ,‬ואסתר התנהגה נמציא המורה ומנתה שגת‬ ‫ע״‪ (3‬נשגיל דנריס שצויתי אמנם נימות הממה ו נ ו ׳ ו ע ׳ ירושלמי על ידי הנערות ‪ /‬והניאו לה מאכלים כשרים ‪ ,‬וני המן היה לו‬ ‫פ*ק דר״ה *'ותוספות סיגו‪ 6‬זה אע״פ שנדפס על פסוק ך׳ שייך םנלרטא עלצוארו < ‪ :‬והיה עקרם ענד למרדכי מזרנן נטולמא‬ ‫לפםוקיזע‪ :‬כיה נ‪/‬המשל ופחד עמו מיכאלמיעיגא והוא דחשא דלחעא ‪ 7‬ושהיה להמן ר!ח נניס כענין ורו״נ ‪ ,‬זנגסן ופרש‬ ‫וני׳ ע׳ ילקוט נאן נשםמנחימא וע׳ ירושלמי פי‪ 3‬ל‪.‬ר*ה ירש״י‪ .‬מספרים גלשין טרסי ומרדני ידע נשנעים לשון ‪ /‬ועיקר גזר ד ן‬ ‫לאן'מנוארים כ״ךהתיגים ;‪ -‬ו ‪ W‬ך?נ מנר»‪«4‬מו^א‪1‬נינו על ישראל היה מפני שנהגו‪ :‬מסעודת אותו רשע‪ ,‬גם סדרום‪ .‬עד‬ ‫?מןןנושעעס^‪- .‬ניאניגא ומל^ימוםא אעוו‪ :.‬נ א מה נ א סצי המלכות ולא דנר שמוצן למלכות‪ . ,.‬היינו נכין ניס המקדש‬ ‫<‪/‬ש ר‪.‬אצ ש»‪4‬על מ שמועתה ?‪ 4‬לש״י וא;דס זו היא כשנת וכדומה עור הרנה נלאיתי לספרם ‪ ,‬כלם נמו למרמס זה ממס‬ ‫מ״ט ‪ r‬״ ‪,. » r t‬למ״רד׳ סקיטפיםמלוסעלישיס דשגקין פתגמי שראה נמלמיד ננלי‪ :‬וראי* נ ר ז ר ה לזה כי תלמוד ננלי היה ננר‬ ‫אורייתא מן לוס לגהוןימטול מילידעלמא ונו׳ < ד <ע*זג‪?/‬ג״‪ 3‬מסודר לפגי סרגוס זה‪ #‬דהרי סרגס פרשה וא״ו י״נ‪,‬אנל מפוו‬ ‫מגיגה י״נ ע״ג( ‪.‬שם י״ט ואתעשל כעפר ואפר אקשו יתי לחדם ראש! א ג ל ע ל נ ר מ י ' ועתעטיף על ריפי׳ כא נ ל א ע ל‬ ‫דאתנראקטיניואמסיל לאגרסםדאדעילעפר וקטם‪ ,‬ע׳ר&״י נרתי׳ • והנס אין שוס רמז רמוק נמרגוס ממאורע זו מנסו של‬ ‫יהגיא דרשה זג נשם מנחומא‪ :‬ל״נ נ׳ממשפחמרם מ ן ג ג י ס ס המן ‪ ,‬דנתו הפילם עליו עניט של מיעי רגלים ‪ /‬והפיצה עצמה ען‬ ‫‪ ; p‬ר ס ‪ q‬עיין רש״י וילקוט ‪•1‬׳ יוכן הוא ירושלמי םפ״ס דםוטס הגג ומתה ‪ /‬וענץ זה מקורו רק)מגילה ט״ז ע״א( ‪ /‬ועל כרסן‬ ‫ממשפחת רם גן אניהם < 'ל״ג ך״ג אס יש עליו מלאך מלין ‪ 1.1‬התרגום סמך עצמו נדרוש זה על מה שנודע לגו מאורע זו מן ש״ם‬ ‫מזרמין ^מלאכמ חרא פרקליעא מן ניני אלף קט־גוריא!• )שנת ל״נ נגלי ‪1‬ולם זס אין לדנרי ססרגום מ נ ל ע ל נ י ס י י שום הננה‪:‬‬ ‫ע״א( אפילו‪ ,‬ט׳ מאומ ותשעים ותשעה מלמדים מליו מוגה ‪ t‬־ ל״ז ועפ״ז מנין ג״כ דנרי רש״י כשם שם מש מ״א( מלמד ‪ 6 0‬מ ‪• 1‬‬ ‫א׳ אף לזאת ית;ר‪.‬לגי על בנוי דאהרן אמנני עיין ויקרא לנס מ ו ס ק וגנריאל כוסנ ‪. ,‬־ ופרש״י דהנוונס על מה שנזכר נע»רא‬ ‫אמטמימ ^^נע^׳מיתת^נני אסרן שדרש ג״נ קרא זה ״ שם י״ג דשמשי כתג שטנה על ישראל ‪ ,‬ואולם גפשיטוס היה יכול לפרש‪,‬‬ ‫אם לשנס אש לארצו‪ ,‬א ן עערא דפרענותא נימעיא^נמרנריא ו ליהש״ס סמך עצמו על מה שנזכר נסרנום אסתר פרשה ה׳ ו״א‪,‬‬ ‫אין מטראלךא לאשני׳טורא זגלמסא ‪ /‬ז אין עערא ניתאלסקלא' ל ש ע ש י נ נ ו ש ל ה מ ן ה י ה ס ו פ ר ל מ ל ך ‪ /‬וע׳ג״נ‬ ‫לפילי גסעניס ם׳ ע״נ> ש‪ 0‬כ״א ועססלא ראו‪ .‬אור נהיר היא פרשה מ׳ י״ד‪ ,‬נ י שמשי גאלם עם שאר עשרס נגי כמן ניסר ‪/ :‬‬ ‫נשחקים ‪ i‬וםשגןא לא אססכלו נאורייסא אתעניד‪»1 /.‬יא נסירי ואחר שהיה ננו של סמן שונא למרדכי נלי ספק היה משתדל למשק‬ ‫ורש״י היה לפניו ללר‬ ‫מן לאחתא טצא ומטרא גסענית \' ע״ג>״‪ .‬מ״נ! !ד ‪#‬׳ שם האחת כל דגר‪ ,‬שהיה יכול לסבב טונה למרדכי‬ ‫ב זזה היה דרך היותר נלון לפרש‬ ‫ימימה‪ ,‬ושם השנית קציעה‪• ,‬להוה שופרשא כיממא^כו‪/‬דהות סלגום זס נמ״ש נפנים־‬ ‫י^ירא כעין קציעמא ג נ״ג ט״וע״נ( ‪ ,‬י ואולם קרן ספמ־‪.‬פירשו הגמרא‪ ,‬אלא ודאי דלרשיי היה פשוט ןננלי קדם לסרגזם זם ‪, : a‬‬ ‫נתלמיד‪/‬לכורמא דרישקא‪ ,‬ולתרגום איך אזמרגלא‪ c J:‬הכלל מס ואין אפשרומ דססלמוד יסמוך עצמו עלמה דמנואר נספר שסגרו‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪ ..‬־‬ ‫שהוצאתי מן התרגום איזנ כי נאו שמההרנס דרשות ‪ /‬מהם נמצאו ו‪ .‬׳•‪*::‬ז ו‪ .‬׳ ׳ י־ י• י סכם אמרוןזז״נ * ‪ -‬י‬ ‫שני‪ ,.‬על אססר מונא נרש״י פי זנריס ג׳ ל ׳ ‪,‬‬ ‫‪3‬תלמוד ומדרשית‪ ..‬ומהם היעה דרשות אשר לא נילעו לגי ‪ t‬נס ‪D t t i n‬‬ ‫נוכל שמס‪ Cj,.‬סמאל ‪3‬ר של אדום <ך״מ י׳(‪ .‬שלא נמצא זכרו רק זיר ^ ~ ״ \• • ‪ :‬לניאולמלס טרנונא נסרנוס ‪ ,‬דסרנוה‬ ‫נפרק לל אציעןר *זנש״ם )סוטה י״נ ע״נ> ‪ #‬ורוני הדרשוס כני משתמש נתינה זו על פלטין המלך ונמצא איזהו פעמים נאך‪,‬‬ ‫‪C‬‬ ‫אחרים‪1‬‬ ‫מצויינים נשם מ״א )סייגו סרגום אוזר או הוספות‬ ‫וכן נרשיי עלנים א׳ נניאור כסא שלמה זננר התעורר נזה המכס‬ ‫^ו^ע״פ רסיס כנר‪1‬פני בעל סערוך והזכירו ה״פ‪ ,‬ננ״ו אין זכרו ‪,‬רי״צ ״ וכאן עועתקין דנרי הש״ם‪ ,‬זרינ הפתיחות למגילת אססר‬ ‫;‪.‬׳•‪.‬״ י•‪•.‬‬ ‫•••‬ ‫י * ורשיי עלמיונ‬ ‫׳‪/,‬‬ ‫יי •י‬ ‫משים שלנו ומן המדרש ‪ : ,‬וענין נסא שלמה ענואר נילקוט נשם‬ ‫לא נשאר לגו לדנר ע ו ד ‪ ,‬רק מן סרגיס סעש מגילים י מדרש אנא גוריון‪ ,‬וסיים ז נ ס ר ג ו ס מ ו ס ף ‪ /‬׳ עכ״פ סרגו©‬ ‫‬‫אשר מ א י מ ו נ י ם לי מ ר כיה נונמ עיגילגזסימ שני היה נגר לפגי נעל הילקזס‪ ,‬עגין הסירוס אשר גססה מללע‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪4‬‬ ‫‪/‬י‬ ‫;‬ ‫‪t‬‬ ‫‪: i‬‬ ‫‪c‬‬ ‫;‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סחךן‬ ‫‪f‬‬ ‫שגא‬ ‫בכ‬ ‫'‪ 635‬אס המלךיכזנרקצמ ל נ ‪ #‬יוסף הכהן נגד הצורר אפיאןישמה‬ ‫־' נם*נ מעסיק מן ספל* הצורים *סרנה מנינים משלמה ומן חירם‬ ‫לנינואמיומי׳־עצ אורנן הניס מסופר שעה; ונכי נכיא‬ ‫׳ע״ש‬ ‫*רניא ומלייא"< י ולןאאר שתיתני ‪ '1‬ואפת שגשמני ל׳ ואשחנישמ‬ ‫]סקיפתא יתי זינילמא; מניא תרגום יונתן על פסיק זה ירמיה ף‬ ‫י\' ע״ש דונ‪0‬פירגמוונ| ע*י צג כדנצ^מס^יג׳ מאות' ו ש שי ם‬ ‫‪g‬‬ ‫י"אולם לסנהדרין צ״ו‬ ‫^מ‪.‬ין טעונק נ מ ץ דפרזלא וכי׳‬ ‫‪.‬כגרסא ‪ 5‬י• מ א ו הלנר ‪ • /‬וכל ענין הסיפור מהליכות ירמי׳ על‬ ‫"קורי אנוימ הוא נמדרש קינית ן שס על פסוק בהראותו כסינדיוי‬ ‫כםפא דירי דסנא אמר ד׳ מ ר י‪ 7‬ת ל ו ו ת א ‪ a‬ולפנינו ‪?3‬ןרגיס‬ ‫ואולי‪ .‬כוונחו‪ .‬מל הרגום‬ ‫מגי ‪3‬׳ ת׳ לא צאמר מרי חלוומא ‪/‬‬ ‫י י ר ו* ש ו מ י לנ נ א י ם * איש יהודי כ׳ ושמעי היה סייג ‪^?OMTIV‬׳׳ י ג״נ גתחגר ע״פ המדרש ואגדות מזיל‪,‬‬ ‫דימקעיל נדינא למשה" ד י י נ א דקושטא לא תצער ורנאנעמך׳‪ - ; < ^. .‬־‪ . . . .‬ג ~* אכן פ'א׳ ט״ז י מעלית נעמי אספקתא‬ ‫לא מלוט ‪ /‬הנס סיפא דקרא נמצא נאולקלס פ' משפטים כ״נכ״ז‪ * ,‬למיטר שלא ויומא טנא ‪ /‬נליל ללא להלכא נר מ ה ר * ן א ל פ י ן‬ ‫הרגום על נשיא געמןילא מאור ‪ ! 7‬אולם הך דייכא דקושעא לא ז א מ י ן*)לינמומ ע״ז ע ‪ o‬נאמר סתם אמרה לה אסיר לר ממום‬ ‫'הצעל ‪ */‬עלאלהיס לא תקלל אינו נאונקלסולא כירושלמי י י על‪ ,‬י־שנס‪ ,‬ואולי מתחימין ד ש נ י ם ״ ע ש ר ע ל להוא דאולניתא ‪,‬‬ ‫י פסוקהפיל פור מסיים• דהכרין נתינ וכנני ימא יםגון גניי גגי ‪ a‬אגל נתמיס מפורש;אלפי ם א מ ה זוזם לנ^עאינו רקדרננן‪,‬‬ ‫אנשא על ארעא ' העל ן לשין אונקלס פ׳ וימי מ״ת טיז על קרא ‪ -‬וכן' פרשיי כאן אסור לן יחוד עימוד אשא היא •־ דהוא ת ר סויה‪,‬׳‬ ‫וידנו לרוב ‪3‬קר‪ 3‬סאיז; על הנתונ הכסף נתן לך י הגיא הסיגום י ז‪£‬ולס נתרגוס נאמראפקילנא דלאלמ‪3‬מ‪3‬אדא ע ם ממימי א‬‫עליך אתקיים כסנא רנתינקישא דיהנא לנחירי׳ דחזירי׳ י מיתיר עם עלו״ם דאינה רק גזירת ‪3‬״ד'* של לול י < ע ץ ^ ן‬ ‫ישני‬ ‫וכו׳‪ ,‬ואס דמי לאתתא דשפירא זסרי טעמא •י‪ ,‬לשון תלגיס משלי * עינ(‪ >:‬וסנה ׳ ההמום נזה וכן'נסך דאנו מייגיס נתרי״ג עצות‬ ‫ןי״א כ״נ ״ ונהאי שעתא דהרתי׳ אסתר למרדכי‪ .‬רכינ על סיסיא ‪ .‬ואסירא לנו ע״ז העתיק לשין סננלי ‪ ,‬אולם נמרלש לריש לאסור‬ ‫'ענתה ואמרת עלך אתקיימא י דנתינ נלתוני קדישא ‪ S‬מקים י לילך לנתי טרטיתות ואסול‪-‬לליןנגיה שאין נו מויזה ע״ש ‪ .‬פסוק‬ ‫י מעכיא מסכינא ‪ ,‬יומן קלקלתא למנילי רומא < למותנא יתין עס גי י״‪7‬נאשר תמיתי אמית ^ אמריה געמי אית לן ארגעדינימזתא‬ ‫פלטונין וכורסא יקרא מחסין יהין ‪ 7‬הנה נתרנום םהלים קי״נ ‪ : /‬רגיממ אמאץיקידתימרא והטילמ סייפא זצ ל י ג מ י ק י © א ‪,‬‬ ‫ח׳‪ ,‬לא נמצא תיגוש זה ‪ /‬ואולם ליונתן שמואל א׳ נ׳ ח׳ ‪ /‬סיגום י תימא איך אפשר לכלול מיתת סנק נכלל צלילת קיסא ‪ V‬הרי היה‬ ‫קרוג לזה אכן ג״כ בשינוי קצת ;׳־י וכן התרגום על הפלת מספדי * מיקה נצואר כמפורש ‪3‬סנהווין‪ 7‬ועוד רק הנסקלין היו ומלין‬ ‫למחול ל׳ לא נמצא לפנינו לתהלים ל‪/‬י״‪ ; 0‬ויאמר מרנינה הלה י זלאהנתצקין ולגר ראיתי להרג טורי והב אהע״ז סימן»״ז׳ העמד‬ ‫העץ גנוה ממשים אמה‪ ,‬י ועל מרדכי אתקיים מה דנתינ נכתגי וייא״ר התמים יזה עיש י‪:‬זמסםתוגם&מר»ס לאמ^א<סנלל»>ןי«» ה‬ ‫קדישיי כד רעי מן קדם ד׳ ארחםי׳ דגנרא אוף נעל ינגי׳ יתעכון י קגירםא הפירוש‪-‬של ו ניס הקניות לימפרם׳לגמ׳ ינמיס ומדרש ״‬ ‫״• עמי׳ כן היא גתרגום משלי טיז ז׳ ״ ענ״פ וניט לדון כיי תרגום זס ‪ :‬ג י מ׳;;‪:‬זזכ‪3‬ש*צרא שהולמא*די||ד^^ליקא ^היכמאדענד‬ ‫*נעז*י‪ f‬ןאגסווין ו״א ע״נ‪ f‬״ ד׳ וא״ו‪ ,‬ליס‬ ‫־* מאוחר‪ ,‬דחון מה שהיו ערוכים לפניו כל אגדים נ‪3‬לי ועלר& י ‪ ,‬פלטיאל נןליש‬ ‫־ ־• הנה גס תימס לסונים היה מ ל מכס עיניו ן * *‬ ‫‪ :‬אצא יכיל י למפליק לי׳ על דאית לי אתמא ליס לי דשו׳למיםב‬ ‫; אוחררתא דלמא תהי למצו נניתא ‪ ,‬סייגו משום דאז היהרשוס‬ ‫לישא שסי׳רשיס וגס נמקום מצות ינום גם בזמנינו לינא איסור! ‪,‬‬ ‫‪: n ^ W H‬נם הוא מן העאוהדים‪,‬‬ ‫שיך‬ ‫י ‪Q V n f i‬‬ ‫י ‪••-.‬׳ונפרשה א׳ פסוק א׳ ‪ :‬ואף׳דלא היה ינוס גמור ‪-‬מ״מ מצזה הוס זאיםור ליכא ^•ומפ!ז‬ ‫י • י־; י‪• - .‬י• ׳ •‬ ‫^ א הדין ' יהא לכון ‪ :‬מסיים דחשש ני אשתו הממה נדנר< ולמדרש נאמר דמשש שהיאה‬ ‫והינדין' כתינ ומפרש על יוזי וישעי׳ ‪/‬‬ ‫יי־ לסווא ‪ /‬כליל אתקדשית מגא ופססא < ולזרות ללא נעמא דאזלין ־ מופנית ולא ידע עמידות הלכה דמואני ולא מואוים ן נםו^הספ׳‬ ‫; זעוגד אוליד ית ישי ומתקלח גחש ונין דלא אשכמית נייעילאונו׳‬ ‫י לאסחזאס קדם ד׳ תלת זענא נשסא יכו׳ •‪ /‬הנס ניילתן‬ ‫י לע״ר כ״ט( לא נמצא (את ‪ 7‬ואולילוולתז עלמרנים ירושלמי י ועל ההיא עיטא דנחש ונו׳ גניוס״פ ראשון ן דישימסמעטיו של‬ ‫י••'* י‪ v' *' -‬ד‬ ‫‪ i:‬י י ‪••;,‬־‪*.‬ל ‪4‬׳‪• :::‬״‪<•'• •.:‬ממ !׳‪.‬־זג*‬ ‫•ג‬ ‫עלון אמלק די‬ ‫* נניאים » ‪j‬׳ ע״ו אחזו לנו שועלים‬ ‫‪ .‬גער דננו מל עסק נרכתא וכו׳ ‪ /‬משנטו דדן; פירושו זם הוציא מן ‪ -‬ח ר י י ח ר י י ן י י ן ח י הוא ע״פ המדרש כמו הינמא ואסדגו‬ ‫ל ‪/‬אדם ומזה ואמפיד מרימ^מאעליסון‬ ‫* הרגום ירושלמי על התורה‪ ,‬ס״פ נשלח קרא יינא עמלק; ואולם״ ‪ . * • *.‬י ‪.‬׳‪. 1'.‬‬ ‫^ פ׳ נ׳ וא״ו‪ ,‬שמאלו מחת לראשי ‪ ,‬היכמא דמסונר תיינילא ית־ י איכה ‪ /‬וכן נ י המרגלים מזרו^ט״נ ודנוולהיל על איי; ולשניל‬ ‫‪ 2‬ינקא‪ ,‬נמשך לתרגום אינקלם פ׳ נהעלוסך נאשר *שא האומן את ‪ 1‬עון שלא שלחו עבדיהם צענשזךל״ו ומדרש וכן הו דרשהלקזעי‬ ‫היוגת כמא דמסונר מזרגיינא ‪ 7‬ובירושלמי נאא דמםונר פדגוגא ‪ X‬רוני דיסישיעותקים נעשנה !לילה ז מפתגמי אולייסא( ויום נזכר‬ ‫ע ״ ם ‪ ,‬וכן כאן פסיק י״נ מצנים נראו בארץ מגיא כנר ^מעתין ;לנעיוש ס״פ תישא ונאנוס דרי גסן‪ ,‬והדוש על קרא טנעווארז‬ ‫‪ f‬מה דאמריתלי׳ ואף יס עמא די ישתעגרון בסין ואק אנא ונחר י״ שעריה טועו וארעא מרעסא על לי נכסו מ ז י ר א עני? זה לא‬ ‫ל ן יפקוןגקנינא סגי ‪ /‬לשין אונקלס פ׳ לך ט״ו»״ד < י וירושלמי ‪ :‬נמצא לסנהדרין צווע*‪ 0‬אשר עדנר מענין טניעסהשערים רק‬ ‫לזכר ‪ /‬ועד כאן לא יהנין נווסהזז‬ ‫'ומרגום שגי‬ ‫סם ארגם ואופן אמר ע״ש ‪ ',‬ואולם נפנק הדרשות נמשך *נכל‬ ‫סייגו‬ ‫ן ממומו אסר לדגים ימשלעייעלהמומןד^״ו הוו* ‪© i W ^ n‬‬ ‫*זה מותאמים עם מדרש סויגו‪*,‬והמעיין" מ‪$‬םימצא כאן מועל«ז>ם‬ ‫ז דנריו וע״פ סיוג גם נלשוןאקהפ‪1‬ש‪£‬שנ‪#‬סיי ונפי הלויאא נעשה‬ ‫ז הרגוםזהננגלנישינסהגאוניםאן‪1‬ויל< נ&ר‪1‬סמקוממתמוומ‬ ‫‪ :‬מגיר לשנה את ראשי הישינות ע׳ז* גי; שרו‪!§«1‬הסהר ו ר יש‬ ‫; מ ס י ג ת ן די מכותיה ממפרנםיןכל עלמא ונו׳ י ועוד נסמוך‬ ‫פסוק ס׳ ציארך ו‪,‬א ג ‪ 3‬י ת ד י ג א דדאין דינך וכף ו ר ‪ 3‬ן י ס‬ ‫לא נ א לגית •‪:‬הודה דמי לדוד מלכאיכו^־ נוינסגעל לאשי;ה&ות‬ ‫יסהי׳ סגית ד ו ד ; ״‪ ».‬ועיין גיכ נסוף הספר היושגמ ‪3‬גגים זיתנגא‬ ‫״נני מדרשא עם^מנריסנהדרין ‪-< 7‬ושארעעא דצייתיןלקל ריש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪Ci s‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪r‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫קטנים‪7‬ואתא‬ ‫גישעי׳‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫ז‬ ‫ופסיפס‬ ‫לאאפססא‬ ‫""‪cc7nT‬‬ ‫‪.‬ותגובות ‪«»:‬ןי‪- 1‬‬ ‫‪s^r‬‬ ‫;‬ ‫)סייגוהשעריםמניסמיק(עי‪.‬ואסאפרניטוסונלססזילאוזרק קהלםהואג״למהתרגומיםה»‪6‬ןנ‪1‬ריס ‪ : ,‬וגנרסולפניואגרום‬ ‫י מ ן דמי׳ וסאינ ימי׳ ואפיו פאח ע״ש < מכ״פ ראיגו דתרגום זה \ נגלי וירושלמי‪ ,‬ונפלט מצאתי שמס מ ו א שמות מלאכים אשל אין‬ ‫׳ » הוא מאוחר ‪ :‬אחר סנגל סיסלוכמ עינינו םרגום &נ׳י ‪,‬על מנילה‪!^ ,‬נרס נמלמ ד ‪ ,‬נמו פ׳ יו״ר ל׳ גם נמועך מלן אצ תקללונו׳ גי‬ ‫‪ .‬אסמל אפר נתמנר גזמן הגאוגים * ‪ ;:‬וגם תלגום העוס נלי ספק עזן השמים וגו׳ ‪ ,‬ארוס ר ז י א ל מלאגא‪,‬מכריז גנל יומא‪ ,,‬וק‬ ‫• גתמנר נז»ן וה ומוזכר ננל נערוך ערך נלזגלקא עיש * זולת זה ! מ ה שתמס פ׳ ג׳ י״א ‪ /‬את הכל עשה יפס נעסז‪,‬אף ים שמא רגמ‬ ‫־ התרגום א י נ ו ארגנה נדלשוס כמו שפר תרגומי סמ‪ $‬מגילןןן * ; י דהום מפרש עצ א ל ן ש ס י ה כפיא מינן זנו׳ ואין למל זה שום‬ ‫‪^ crr.-c‬רמז‪.‬נשים ומדרשים דשם המפורש חקוק על אגן שתיה ׳__• ונפרט‬ ‫‪ :‬יז‪:‬׳ז‬ ‫י ‪ " ,‬־ ‪ -‬ל — ז ו־‬ ‫י‪,‬׳‪.:‬‬ ‫• לנו לדני עול מןהוגוםקוהלמ *יאשר‪',‬ממנה ‪-‬נפ׳ייגיייא דנ׳־י חכמים נדרנוגומ ג‪5‬נרשמה‪,‬מרי ה ל נ ת ן‬ ‫י‬ ‫נדרשות‪:‬נמו יסר תרגומי סמשמגילומ ‪ /‬והנה ? ו ע ר י מ ד ר ש י ן ‪ • ,‬זזה מורם שנגמר נזמןמאזסר‪ ,‬ניעי‬ ‫‪,‬‬ ‫מאונים שעסקו נאיי כק נאגחס ונננלגסיווו ההלכות ‪ri‬‬ ‫ואנסנו ידענו‬ ‫; כססיל פסנמי‪.‬נ נ ו א ה דאתנ?א שלמה קסלת‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-..‬‬ ‫‪ .‬דקוהלת אינו רק מ כ מ עז של שלמה ולא מצד םנבואס ‪ ,‬עיין ‪ ..Vj‬״ ‪ - . " ,‬י —‬ ‫‪ ,‬בעוילהז׳ ע״א( ולא נחלקו נלל גקוהלת וסומנ״ס דסיל פ*ט מה׳ • ך ן י ן ^ י { • מנל׳העקינן ני ערג ס איצקלס עדיין אצלני מימי‬ ‫ך מני^הטועא׳דקהלה מטמא את סילים מסיים אעיג ד מ כ ע מ ו ״ ׳ ‪ - , ,‬עזרא‪ ,‬ונסכם נמשך הזמן ויסדו אונקלס מסרש‬ ‫י ש ל ש ^ מ ה אלממ דנזהלינאמאן־דפליגוציע ‪ :‬א׳י״נ‪/‬אני 'נימי מזרנן הגיס ל‪5‬גי ר״א ור״י‪ ,‬ורדף נכל עת רק אחר הפשט ‪,‬‬ ‫‪ 3‬ןהלמ הייתי מלן‪ .‬י‪:‬ופדר לפג* אפמדי מלנא ושיוי‪ .‬וטרד ימי׳ מן » ומפני שהיה מיוער ל ה מ ו ן ה ע ם הרחיקכל ענין שיכול לםננ‬ ‫‪ - .‬נורסאמלכומא‪ /‬כל העניןמשלמה דאטרד ממלכותי׳ כגיטין םית אמונת שיא וטפל עיי פשטות המקרא יכן נענין הפצות אצו אשר‬ ‫ע״נ> ונעדרשנזכר ענין זה רק כענין ידוע זמפולםס‪ :‬נ׳ ה׳ ‪ \ ,‬מסורים לכל תרגם לפי ההלכה ‪ ,‬י ויש לסיסץ כחן וכתנסם על‬ ‫‪. ,‬נגשים לי גגות ופרדסים אנצינימ לי לרמין נ י נ נ ה‪ .‬נכא ן יש טיס ‪-‬מזוזות‪ ,‬דלפי פשוטו שיכתונ על הדלת עצמו‪ ,‬לכן תרגם‪.‬וס;ס‪3‬ינן‬ ‫ד נ? נל סענין נזכר נמדרשפיסקא ננסמי < שמה גאער נזה״ל נלימי יעל מזיזין ו ש ק נ ע י נ ן נםיפי ניתך ‪ $‬היינו שיכתוג נפ״ע‬ ‫‪ *:‬לי נתים •אלו נסי כנסיות ונסי מדרשות ־ נטעמי‪-‬לי נרמים אלו י זאסיכ יקנע נסיפי ניסא‪ ,‬וכן תרגם פ׳ משפטים ן״נ למיד ונשר‬ ‫ו סורו© סל**ימ שסם‪ mm.‬שורות שורזס לכרם‪ ,‬כדמנן זה‪ .‬ורש ׳ נשרה טריפה‪ ,‬ונשר ו סל יש‪.‬מ ן מ י ו‪.‬א ס י י א' ‪ ,‬ז&וגם פ׳‬ ‫‪ :‬ל ן ו ״ ע ‪ :‬נכלם ‪!1‬לנס עיש < ־ וסנה שלמה לא עשם ישינית נימה ואתחנן ג׳ ו״ם ‪ V‬ההר העול הזה והלננ ן ‪^ .‬טורא טגתא‪ .‬ז נ י &‬ ‫י דנזמגנ לא היה עדיין עיר‪.‬ימה ׳ ‪ -‬וידענו דנימי נית שני צננימ י מ ק ד;ש א ‪ ,‬נמו שניאלו נשים‪ ,‬כיומא ליט ע״נ> דמפ״ז נקרא‬ ‫*‪:‬ע״יהורווסונניו ‪ -‬רק מנרס ניננס יש ראי׳ וישינת חכמים •נהמ״ק צננון‪ .‬סמלנין עונותיהן שצ ישי אל ״ ‪ :‬והשסדצ ננצ גגו!‬ ‫מקרי נרם‪ ,‬ומתוך המדרש נעתק כאן נתינים סינת י נ נ ה ׳ ג 'להפריש אמונת ומול ועונש אשר לא נתנאר מפשטות המטרתי‪,.‬‬ ‫ר ו׳ ה‪ //‬עת לחנוק‪.‬זעת לרחוק מחנק עידן נחיר לגפפא אתתא ״ ‪ j‬ונגר הנאתי לעיל המס מזה ‪ . /‬והיה סלגימו חשינ וספון נעיני‬ ‫•י ועידן נמיר ללמקא מגפפא נ ש נ ע ם י מ י א ו ל א ‪ /‬ומז^ע לא • נעלי התלמוד ‪ ,‬ולא סרו תזיל להניא ראיות ננל עת מתרגומו‪,‬‬ ‫‪ r‬הרגם נימי לדומה ‪/‬־״ אולם נקרא נאמר עת לרמוק עמגיז ‪ /‬ולא נאשר פרטתי נפנים ‪ ,‬כל המקומית נשים שכונסו דבריו \ ויש‬ ‫!׳ נאמר‪ .‬עת שלא לסגוק ‪ /‬והנה האשה נקראת מחנק ‪ ,‬ואמרו)שנת להוסיף ע ר מה שמציני)יומא עיגעינ(«פלם כהן נדול ניום‬ ‫• ;סיה ע * ‪ 0‬והניס הראשונים אמרו שהנוה לא מכחול עד שנא ניפור ל א י ע ד י ע נ ד ש ו ל ט ן מ ד נ י מ» ה ו ד ה ‪ . ,‬ג נל‬ ‫ד‪ :‬ג״ע ולעל איכ אמה מגנה על נעלה ע*ש ‪ . ,‬ראינו דאיצ לרסקה כתפלה היא בלש ז הקודש‪ ,‬ודנר ו^לנד נלשיןמרגוס ‪ ,‬אכן דנל‬ ‫‪ ,‬י בימי אלמה • ולשים לה לנחיל וללגוש נגה צגעונים רק שאסור [ ו ‪ :‬הוא תרגיעו של אינקלם על קרא גנרנת יעקנ פ׳ ר מ י ׳ לא‬ ‫וכאןשנאמלימסלרחוק מסגק‪ ,‬שצריך להרמיהה י יסור שגט מיהודה‪ ,‬הרגם לא ^עדי ענד שילטן מדגים יהודה *‬ ‫׳ י ^רוננשר‬ ‫‪,‬ומפ״ז הכניס נתעלמו לשון‬ ‫!״ ‪.‬לגמרי ומפיו סךג© על שנעת ימי אנלוס‪ ,‬וכמדומה צי שראיתי כן ודנרים שננתנ אין לאהרם נע״פ‬ ‫‪ ,‬נס׳תולרום אדם מהגאיז»סל?ז מויילכא ‪ H#‬ב׳ אוו ללכת ^ נית התרגיל‪ ,‬ענ״פ למדין כי עוד קודם אונקלם‪ ,‬היינו נזמן ששמשו‬ ‫?׳‪,‬סאנלוגוץ והמיית? אל לגו ויתן ל^ני׳יעילי דעיתא לנתינית ע״ו הכהגיס נמקדש ד׳ היה ענין התרגום יריע ‪ /‬רק רנשתכמ הסדר‬ ‫ל‪ •.‬ע״א> ‪ :‬ז ‪ .1‬י״ט ‪ :1‬הסכמה סעוזלחכם מעשרה שליטים ומיכמת ׳‪:‬ויסדו אינקלסמחדש • י סרגים יונתן מקונל ג״כ־ מגיהנניאים‬ ‫י‪ :‬יוסף נר יעקו וכו׳ גם נעורש הזהלס נדרש על יוסף ואתיו‪ ,‬אילם •י זמינא גסלמוד הרנה ממנו ‪ /‬ולנר כראיסי!פגים כ»*שירס לגורה‬ ‫סמה נאמר‪.‬המכמה תעוז ‪.‬זה י‪.‬ע ק ל ‪ x‬מעשרה פליטים שירדו •להשתיק לשון אונקלם לא ילבש גגו שמלת אישה אע״פ שהיה קורם‬ ‫‪ : i 3 w M‬זצא‪.‬ידעו^וםף‪.‬מי‪.‬ע ש ‪ 4‬ועיין לש״ן ?אן שהניא לונרי ?נ^ם‪/‬מ״מאונקלסלאהיה המחדש‪ :‬וכן ראנו ני גלל מקים^‪:‬‬ ‫ממרגםואולימ״סנעדרש ‪ :‬׳ \ מ ׳ ‪ ,‬מ ס י ע א ‪ 3‬נ י ס ו ר נ ש ק ה ‪-‬דלתמנסרנ!גנניאים מ־גס ד מ ק ס ל י ן נ ם ל ^ ׳״ ויזלסג‬ ‫‪/‬׳׳ ^ מ « ו י ‪ :‬׳ מתיו למסגר לצלמא ־)םנהדרץ ם״ו ע״א>*לנשקה ל‪ .‬נענין עילם הגא מתרגם מ מא תנינא »‪) .‬ים* ‪ ' .‬י ״ ו ( מ י ‪.‬‬ ‫םינם‪.‬עד למוםין מ ‪ 1‬ס א‬ ‫^‪«#‬״‪»».‬ס‪ ,.‬י ולהתרגום היא מקוולגיל *יהיה'אי^־ו שצ ^ יכיפר ^ ם עון הזה עד העוסין‬ ‫ז׳‪:.‬‬ ‫י צא‬ ‫<וג‬ ‫»יי‪0‬וכןתיג‪:‬‬ ‫ימי ואינן ואל ימומ‬ ‫אונקל פ‪/‬ורכה‬ ‫מיד ‪ v‬ילודי*‪ .‬ומילל הע;ין»זא )שנת קג״א ע״נ מ״נ ע י א ( ׳ ונמדרס י ר ונן וחיי עלמא ו מ ו מ *ס נ י נ א אל ימיס ז ולש סוגם ר ?‬ ‫זע׳ רש? כאן ן י ״ ן י ״ ‪ ,‬וקם שלמה נעא ‪.1‬מיאים מפני דהי\ נקראים‪ .‬לפני המין העם והפטורה‪ ,‬ועל מולה‬ ‫״ י ?‪» :‬ןוהלמ לל‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫ך‬ ‫‪^J|{J^J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫?‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬ ‫{‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫^ ןעל נמוןי< ליון• ולא ק רין גהפסורסבמס •‬ ‫ז‪»1:‬ל»פ ו ל י ׳ ^ ‪ 1‬ל ‪ €‬י ן על הרהורי לנאךאגסא‪.‬ובלא סהוי בכן ׳ לנר‪.‬קומו‬ ‫<י;מומימיאס ‪.‬מ? קדם ד׳‪. :.,,‬הא לנר‪.‬אכתונ נספר ־‪ .‬לא סחשינ להלרמלמיגם ‪ . ,‬ונריש מגילה נתנו מעם אמר ונשמע‬ ‫ל‬ ‫ך*א»מ^<^‪.‬ידוסי‪.‬י«שה»׳‪ .‬יעל מי»ר‪.‬סהויא‪.:‬מקיםפמגם ומ קול שלא יהרגם לחיניס מפני שיש גו רץ משימ ‪ 5‬סרןם‬ ‫^ י‬ ‫ג ד ן נ ״ ה ן י א מי‪:3‬ע״‪ 0‬ללעניןוה ; ״ ו מ ל ו ה מזנלד‪.‬ני סרגי© \ יר שלמי היה גינ עה״^עמגמי א״י^• והיה גודלגלתכמי‬ ‫י‪ .‬וספלמוי‬ ‫\ י י י •י <‪ -‬י‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫שאלות•‬ ‫****** ‪t u t‬‬ ‫‪flWrvi‬‬ ‫‪?.:‬׳‪.‬־ז‬ ‫״«‪r.‬־״‪&7v‬״‪•~:s1r::‬‬ ‫כנ‬ ‫ש ת ס ר י ח ; וטודן* היינו לאהרשתסריח •״ י ״ א ע י כ ר ש י י‬ ‫שלא יחשווחו‪,‬‬ ‫ל״ה בחלוק לבן ש א י ן ב ו א י & י א‬ ‫אולפפרש‪wf‬ל*י‪v‬׳‪iu‬‬ ‫גלהרבה׳ ו « ט י י ש ר א ל א ש ר גסתפקו‪ V‬אס ‪ $ , %‬י א ט ע י ת ה ק ד ש ־ ; ‪f‬‬ ‫‪ .‬ד‪:‬׳~‬ ‫ו ר ו ו * ללא ש ‪ ; r‬ה ש י‬ ‫׳פירש**"אשריגםצא אצלגו‪':‬על ‪6‬סבת הביא גס כן יפירזש‬ ‫י‬ ‫בא‪.‬לנוי באסה! םן אבי' התעודה ה פ י ש ן ע״ש י‪ .‬י״ג ע״א ל‪-‬ת כ ש א ש ת אסור בעש? ת‪.‬םלאכה ‪7‬‬ ‫מ^פורססדש״‪-‬י ד ל ; א י פירוש־יזח רקםיוה&אייי ל ב ד ‪ ,‬כ ת ב ו י ש ״ * ס ב א ן ם ש פ ע • דבליל ת ש ע ה באה • מ י ת ר‬ ‫בסו פרש״?זד‪.‬ז‪3‬ג*‪ A «1‬גז ר < •לברי הימים •יל שירדנו בעשיותסלאבח‪,‬יאולםרש״מפסחיסג״דע״ב> כותב‬ ‫בבירור שאינם מרש״י ‪ ,‬כסו שנודע לבל ‪ /‬ומבואר‬ ‫ובבר התעורר‬ ‫בהריא דגם ליל טיב אסור בםלאבה‬ ‫בספרי גחלג ישראל‪•7‬״׳ ובאשר ל ם ד ת י ' מ ס ב ת תענית ע ל םתירה זו הרב סגן אברהם ה׳ טיב סי׳ תקנ״ר } ורמז‬ ‫‪ ,‬ט״ו * ז א דית‬ ‫בעיון לנ\‪/,‬וזוקדתי בעין בקורת ע ל בל דבריו פח ‪? /‬וליל חרב סתריי ברלין בגליון הש?ס‬ ‫ס צ א ת ! ד א מ ת ז נבונות • וברורות א ש י י ת ל ו ' ! עדיהן ובקבלה הוא אוסר י פרשי* שהנביא סצווז לישראל‪;.;..‬‬ ‫מצדקות ‪*-‬ביאתי אפשרות בלל'שיהיה פירוש זה סן ותוספות הגה ש פ ב ר ש ״ י סוסיף ד ב ל ת י ב י ‪ :‬ש ה נ ב י א‬ ‫ר ב י נ ו ה ג ד ז ל ר ש י י ; ובבר בהערות שלי הנספחות לש״ס ממהיר וטוביה לישראל ק מ י קבלה ‪ ,‬ואולם ראה ף ע ״ י‬ ‫ת ח י ש ‪ :‬בבית הדפוס המפואל ׳שטיד ע ט ט ש י ב«ע״‪ 5‬לחולין קליז ע י א ( כ׳ דםפיז סקרי לבוץ נביאים דכר*‬ ‫\ויעןדגרפהו איזהגהעו״ות ׳ נ*ה י‪ ,‬אולס‬ ‫‪ rfmstf&w‬קבלה ספני שקבלו בל נבואה לפי צורך הלור והשעה ‪I‬‬ ‫^ ע ׳ ש ו י ת ח ו ת •אירסי׳ם׳ דהתעורר מ י ‪ /‬״ ‪ . . .‬י ״ ח ע י *‬ ‫הפגיגרזגעקויבךםתרגטיגן בתהליס‪ .‬כללשון‪,‬שועד‪,‬‬ ‫וצעקה לשון פגינה ‪• ,‬י והנח חוץ םזח *שה‪ .‬התעודה‬ ‫‪:‬׳הסתירות א ש ר טפרש״י ת ע נ י ת י לפירושי חחבס דייצ ר ר ש י מ ם ג י ל ח ד י ב עיב> מ ת ב י ל י ב א‬ ‫• ‪ 1‬ז ; ; ‪ : » ^ ,‬־ ׳ ר ש י י ‪ .‬ל ש א ד מ פ ג ת ו ת ‪ /‬ל מ ר י ן א נ ו כ י ל א תרגום בכתובים‪ ,‬ע׳ לעיל םי׳ ל׳ באריכות מ ה ‪ .‬י ש ־‬ ‫יצאו ממקור אחד * ואב אחר ^לא הולידט ואציג להוסיף לרש״י בפירושו לתדןליםאינו מביא בשוסמקיכן‬ ‫הסתירות ע ל ס י ר הגמרא ״ ר ש י י תענית ב׳ ע״א ד״ה תלגום ע ל ת ל י ם וע״ב לא היה לםראה עיניו *( ‪ ,‬גיותר‬ ‫ךאיחי»‬ ‫‪ irJt‬ת;‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪#‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫אימן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ j‬־ ״ ׳ ‪ w n‬ד « ף ‪ n n s a‬זמחד ס א ל י ח ש ל ש ת ס פ ת ח ז ת ‪* 7‬‬ ‫אטקוס א ח ר ‪ ,‬זולת זה תרגום ב״ם שוער‪ ,‬וצעקה צלות<‬ ‫נםסו^לשליח‪£ >*.‬־•ר׳ ע ״ ‪ 1‬ר ‪ « %‬לאצא חבלי ושטואל‬ ‫א ו ‪ 1‬ב ע ו ת י ־ י ב ״ ר ע י א ‪ ,‬זעירא ל מ ן חבריא‪.‬צעיר‬ ‫קוראו‪ .‬בן י ‪ ; - ,‬ו א ו ל ^ ג ע ט ו ת ^ ^ ב ( • ׳ ^ וטולהלי‬ ‫מובא ברש״יפי׳זה‬ ‫כחולין‬ ‫שבישיבת;‬ ‫*‬ ‫®‬ ‫‪i&wm‬נא©רמיגטיש© יק‪-‬עי ‪v‬‬ ‫» ‪ 3 1‬־ ז » ן ^ ט ‪ #‬מ דאושיעח זעירי י חיח נקרא והתעורר‬ ‫^ ו א ר ל ד ו ת ו ו « מ הד‪5‬י ‪teM^pNS'SH •riw^s‬‬ ‫^^^עבקתג^גנשמשנהיינו‬ ‫^טוליף‪:‬לו?רו מפני ש ס פ ח י מן הבריות‪ ,‬אולם רש״י‪' .‬בזח‬ ‫‪ prim‬היינו שלא ה י ג דק‪ :‬מחייס‪,‬אכל^ ערבשבתז^סן‪1‬עלהסתדחאשר‪.‬רסזהדב‪.‬םהרי״ב •‬ ‫גכיק טיז‬ ‫ז י א ‪ ,‬ש ב ת פ״ו ע י ב ( הנה קשה‬ ‫״‬ ‫־*‬ ‫־־ ״ ; ע״א> מפרש‪.‬בי ש ט ש י‬ ‫ד‬ ‫אכל‬ ‫ל*א עיכן‬ ‫‪1‬‬ ‫הקא בין השמשות‪v.‬‬ ‫!המלמול‪,‬ונפרמלישינפ ארן ישראל ‪ V‬י אולם ל‪ 6‬נסקנלודנדו ל״ל מפגי למלנס להיפד‪ p.‬ההלכה‪ ,‬ולגםוף עמנומוספוס מ ״‬ ‫המורשים‪ ,‬עדששנלה^וסמורשולאסרגוס * והיה לקדמונים ג״ל הרגום ירושלמי על נניאים ומינא נרש״י ופוס׳ ‪,/‬ונאנימתה‬ ‫ומלמשלוארגס ‪-‬ע^פהולןד^יה‬ ‫הוא ממנה מלרמוס מ״ל נש״מ מלי‬ ‫»לימ‪ .‬ן סרגוס ירושתי‬ ‫לכםנס ו‪$‬וט משזנה ‪ p‬מן מ׳?‪1«1#‬י על הסזלה< והן מן סרגוס מהליס‪ /‬זסרגום ה״פ כאלו היס ‪ j j f e‬המקרא לפניו! נאופז אפר‬ ‫מלפי אשר'אצלנו ומסורה ‪ t‬ו‪1‬רג*איונ׳ימלן שנ‪##‬ן ממדגם סםלים‪ ,‬אמר שלשוגומם שווים‪ ,‬וגם הו|כמלא לרשום» ‪ ,‬מרגוםממש‬ ‫י‪.‬מניוואימלוקעמש״ס נגליוירושוןי ‪1‬ע‪4‬ו‪#‬ם^ומ‪ tf‬לממס נשם מדרש ולא נשםסרגוס;ילקיקלנו^אי?א^»^א•^לו‪ •,‬ודרשום ׳•‬ ‫‪ % m & v t‬מעתיק שמה' הונויאנ^שעם ‪ r i‬סרגום שני על^ססר‪ ,‬מלוקט ג״נ מן מדרשומ וגמ׳' או‪1‬ם‪^|1‬ס‪-‬ונרים ' ל ו י מדרש‬ ‫‪ i.‬מגא גוריון אשרמו^א!ילקוט אסמי ‪ Wth‬למעיין נמ״ש ‪1‬מ״א‪.‬״ וזה מה ש ו ל י ם ? ל ן א ר ^ ׳ ‪ . . - . - ,‬ד‪.j. ..‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ואולי^ושאי מענית ט«ס וצ״ל שלא נמסרו לשלימ אקר נ י ק ו ד למו שלסנו אתוס׳ ל‪.‬ס|‪1‬״סן‪0‬ס ולא למסרו לשליא אמד *‬ ‫‪*?!:•3‬להיוםלמם^אמונהעליהם < •וון מוצא לש*י כאן אצ‪'6‬נמסלו ניסוד צשנימ^סד^וקפ^ וידו של ה ש ‪ #‬ו פ ? א ן י ח ם ל‬ ‫‪ >J'-;-y:i?,..‬י‬ ‫‪ V‬׳ '‪'•'1‬־ « ‪ i ^ i‬־ ‪ r‬׳ ‪ V‬״ ‪-‬‬ ‫‪:-:^^-‬הקני״אז׳ואיןמןאתירה;׳ ^ ׳׳‬‫;‬ ‫‪ N‬ז‬ ‫§^נ*ס‪7‬היינלעלמהליס‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪c‬‬ ‫נ ^ ג ע ״ ז זיא מ״*>'נהרא מקצקליסא גירי לתאצי‬ ‫ג י‪ :‬ז *׳ לשמואלא׳ ו ׳ ( ושם מתוגם יונתן מקצקלתא‪ ,‬ז•‬ ‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫שאלות ותשובות הימן‪.‬ה‪. :‬״־־׳•׳‪?:‬׳״‬ ‫י׳ ף ט ע ״ ב ן ״ ה קצרי כך שמו כלשיז י ש ם ) נ א ל״ואולמ קשח ‪ ,‬אבל למ״ר פוסק לק*ט‬ ‫ר ש ״ י ) ב י ק קי״ט עיכ‪ 1‬כ ת ב כי כן לשונו בלשון ארמי‬ ‫ועי מהרייב׳‪ ;,‬וע׳ערוך ערך קצר י ב א מ ת •הוא לשח‬ ‫ארמי‪ ,‬דםציגו ליונתן שתרגם מסילת שרה בובס‪ ,‬חקל‬ ‫משטח קצריא ״‪ ,‬ך?ט ע י א ר״ח קיר ושוע פרשיי כמו‬ ‫ואולם שם כחולין‬ ‫קירי בלשון חז״ל)חולין קל ט‬ ‫‪ " . .‬פ ר ש י י קירי לשון אתן־וע׳ סהרייב ‪ : .‬י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫עיכ‪,0‬‬ ‫‪t‬‬ ‫;‬ ‫‪.|J‬׳‪'MJ\J :‬‬ ‫אחר שבבר קראי ג׳‬ ‫פסיקים‪ ,‬וע׳ הגהות טהרייב שס ״ ך״ט ע״א בסזמור‬ ‫אלגהםות ‪ -‬כ י א מ ר י ג ? ) ע י ת ב י ן י״א ע״א( דיה איליא‬ ‫נקט שכן ת ת ס יונתן )יחזקאל כיח( שא קינח טיל‬ ‫איליא‪ ,‬אבל רש״י נעירובין ייא ע י א ( הביא ראי׳ מ ת י י‬ ‫על ירמי׳‪ .‬ש א על שפיים קזנח ‪ ,‬והוסיף ע ו ד דהוא‬ ‫ג־_ מלשון אליבבתולח ע ל בעל נעוריה ‪ :‬־•‪.:‬‬ ‫•‬ ‫ןוןף‬ ‫ראיתי בי משוגיפהטח חידושי התיס׳ על‬ ‫יי‬ ‫‪ .‬ע ל הסתיתת מצאת^שיניזים וחילופים‬ ‫~ * ‪ -‬מ ס ב ת א זאת מפירושיהתום׳ על ש א ר י‬ ‫(‪.‬״ יכין פירושו באן ׳לפיתשיו על שאר‬ ‫\‪j-‬׳‬ ‫מ ס כ ת ו ת ‪ ,‬ואבא ניב על ה ס ד ר ‪ : .‬ואיו עיב נמושות מסכתות ‪ , ,‬כי בכל מקום ראינו דברי התום הסה רק‬ ‫‪ ,‬ל ש ו ן מ מ ש ש ‪ .‬אולם ר ש י י ) ב י מ דיא ע י ב ( שם פי־שיל פלפולים רחבים ועסוקים ‪ /‬מ כ ל סוניות השיפ הנוגעים‬ ‫מלשון ולא יםושין ‪ /‬י וכן בפירושילקוטי בתר לקוטי לסיגיא זו א ש ר עומדים שמח ‪ #‬ונושאים ונותנים בארובה‬ ‫נסצא ש ו ר ש ולא ימוש ועוד איזהו חילופים ־ שם שם ולפעמים מועטים מבארים הפשט״ולא כ ן במסבתא זו *‬ ‫‪i‬‬ ‫רוב חידושי התום׳ לא באי ר ק לפרש פי; הגמרא‬ ‫ך י ה יקפל החסוד‪ ,‬ולא ישתכח במכירת תבואתו‪ ,‬ע‬ ‫מהרייב שהתעות־ על ה ח ל פיס מ ש י ס ) כ ר כ ו ת נ י ט והקורא ומדקדק ה י ט ב ‪ ,‬ימצא בסעט בכל דבור התוס‪/‬‬ ‫עיא>יי׳עיב ויכנס בבי טוב כעור שהחמח זורחת שאין לשין פ י ר ו ש או לשון ב ל ו מ ר ל פ ר ש הכוונה ב ש י ‪£‬‬ ‫לסטים מצויים ‪/‬אינ שלא יפול בכורות ובכקעים‪/‬אולנן ומזח ר א י בתרח בי לא היה נובח עיני התום׳ שוס‬ ‫ראה פרשיי)פסחים כ עיא> לא הביא רק מפנו שביום י פירוש על מסבתא זו ‪ - /‬והצרבו בעלי התום׳ למלאות‬ ‫אין לסטים מצויין אבל לא׳ טעם שנ< זי ׳ י י י ח ע י ב י י ת המחסור‪ .‬בפינה זו »‪ •1‬ע י י ש ע ש ו הס פירושי לדבורי‬ ‫לודקיא והייגו הרוגי לוד וי|א שנהרגו עיז ב‪.‬תו ש ל מ ל ך התלמוד באן״עור ת ר א ח בי פירושי חתום׳ כססבתא זו‬ ‫ך ו מ י ם מ מ ש לפיש״י באן < י ו ח ת ו * ל א התעוררו‬ ‫שגמצאה ם ת אולם ע׳ ר ש י י <ביב י׳|ע״ב> כ ׳ דהרוגי‬ ‫ע ל פ ר ש י י מאומה ׳ ‪ ,‬בסו‪.‬שמצינו לרכס כ כ ל ה ש י מ‬ ‫לוד היינו פפוס ולוליינוס' ונהרגו עיי בתו ש ל מלך אבן‬ ‫אינו מביא זאת בשס ייא ולפי׳ א ש ל ר ש י י היינו הרוני שמביאים בתחלח פי׳ הקונטרס ואחד יכך י מפלפלי© י‬ ‫בדבריו •פעמים לולצתקס ופעמים לדחותם < ו ל ת ג ס *‬ ‫לוד ולא פירוש סיבת מיתתן צ״ל דהיינו ב ם מ א ר‬ ‫בירושלמי פיג דסנח־רין‪.‬שנהרגו פפים ולילייגוס עיי א צ י ג ל ך איזהו מקומות א ש ר תמים מ מ ש ׳פי׳ התופ׳‬ ‫שנתנו להם מיס בבלי‪,‬צבוע ולא רצו ל ש ת י ת *( •׳ ך י ז ל פ ר ש י י ׳ ואניח השאר בל הקורא בעין פקיחה ו ׳ א ש ר‬ ‫ע״ב דיה ה*ג לס״ר ת ל ג נדלג ו ל מ י ד פיסק נפסק ‪ ,‬ימצא במעט כן כבל ר ף ודף ״ חש ב׳ עיב תום׳ דיה‬ ‫ואולם ר ש י י )מגילה ר י ב ע״א( י פי׳ וירק למ״ד ת ל ג איבעיא ‪ ,‬ו ד י ה מ ש ע ה ו ר י ח ה ע ו ב ר ״ נ׳ ע״ב דיה‬ ‫~‪y:y*,‬״ ׳‪ 1*::‬ישסשי ‪,‬׳;;׳‪.‬׳‬ ‫ ‪-‬י־‬‫• ‪- .‬‬ ‫• ‪,.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ‪ :‬י ׳־‪::‬י־״׳!‪.‬‬ ‫*( י על מה שכסנמי וספרי מ נ ו א ס ס ל מ ו ד לשני ל׳ יהושע נןהנרא סי< אחד יוגלו של ו״א ור״ג סלמיוי'ו׳ יומנן ןן זכ*‬ ‫י ' ו א ח ד וזמן אחרון;אשדנילעלנוע״י טענותיו עם הקיסרונסו)חולין נ״טע״נה׳ ע״א( ‪ ,‬וטענותיו עם המינים נפיק‬ ‫דמעה‪ •,‬סנה סוג * ^ ה ש ^ מ ו ה ? סיים נתז דעמניצר מקראקא‪ ,‬נתנ לי תשונה ארוגה נזה‪ ,‬ומפני שיש לה התיססוש לענין‬ ‫הרוגי ליד צק אמרתי להציג כאן המזימאשר ניגינו נ ז ה ; והנס נמכמנילהרנמיה׳ חיים נתז הניל נתנסי ראיזמ המתחזקות השערתי‬ ‫< זאת נראשוץ ראימ כי מחולקים נשעושם ‪ /‬ר' יהושע הראשון נן ס נ צ י ה *‪ mm,‬שמו ליי נן ס נ י < א לאשר התעורר נעל סדר‬ ‫לי מציגו מראשית רנה סדר תולדות סיפ ס י ר ‪ ,‬דנימיז טרה העלכזס טירה‬ ‫הדורות ורצה להניה‪ ,‬ולאמת פין צריך‪ .‬לזה לשנים הי׳‬ ‫שיננה ניס המקדם; ואמח מאן יעול לסשקיט ס‪$‬מן שלא ימרדו נעלנוס‪ ,‬יעול ריי ק סנינא דסוא אסנוליסטקא לאווייסא על״צ ‪/‬‬ ‫י וכפי שידענו מן קורות העסיס; לא גיתן רשיון עןסקומל לננות את המקדש גירושלים רק נימי יוליוס נן אפיו של קאנסטנטין הגדזצ‬ ‫ אשר היה הראשון מן קסר‪ :‬לומי‪ ,‬שחנק;־ דם‪ ..‬ה נ ז ^ ‪ 1‬ועזנ עיל לועי וקנע דילמו נעיר נילאנן ולמען לנודז הסינ אומה‬‫י וןמלסטאנטינאפעל ‪ /‬היינו עיר של קאנםענעין וסקמשריוליזמ אשר מלך אמריו עזנ דם הנוצוים ומל לעוולת אלילים‪ ,‬וודף הנוצרים‬ ‫‪ :‬על מרמצ ‪ /‬ואסנ את היהוויס‪ ,‬והוא נתן רשיון למי עמנו שיננו המקוש נירושלים ‪ •/‬וזה הים זמן רנ ^ ר עיםמ לגילו סקדוש ‪/‬‬ ‫• וצדקו מאד דנרי נעל שלשלת סקנלה הונאו נסדר הדורות‪ ,‬לי ©ה למו שני מאוס וממשים שנה אסר המזרון ונעל בה״ו הפסו«ס‬ ‫‪ :‬דסרי לינימ נימי סחורנן היה \ ונאמת צפי‪ ,‬דרכנו \סכן דהרי שמם הים»*« זר״י נן מנינא סיס מען יוליזם שהיה נזמן האמוראים ‪,‬‬ ‫זניומר תראה נימישלמי פיר דנרכית; ר׳ תנסום נר אםכוליםטקא פוי מצלי יסי רצון לפניך שת שנות ומשנור עולה ‪6‬ל‪ .‬יצר הרע מ״ש <‬ ‫; והוא נזכר שמס" נין האמיראיס אמר ר סייא נר ווא )היילו ר״מ נ ו א!א> וו׳ מנחום וה היה ולו של ר״י נן סנניא אשר מכונס למדרש‬ ‫'סולדות נשם אסנזליסטקא‪ ,‬וכן פי׳ ומוסיף סערוך ונסה״ל ערך ר׳ סנהום‪ ,‬ואם רינ״מ הוא מנוי שלר״א וראן״ע זל״ג נזמן החורנן‬ ‫א״כ איך יסנן ט ליו היה מן האמוראים סאסרונים אלא עיל דשנים היו ‪ 4‬וו׳ מנחום היה נן רינ*ס סשני‪ ,‬נזמן יוליום קייזר • ועוד‬ ‫י ‪f‬אינו ני לל סמעשימאן סתנאיס המתאים ותלמוד‪ ,‬נזנרו‪.‬נלש‪ p‬נרייתא הניא או תנו רננן •‪ /‬׳ ולאן מכחווילומ של ריניש ע^‬ ‫י *הקיפו ונסן‪ ,‬נלסון סמסצמרא; וראה רש״י)תעניס ייאע״ג( נהך דל׳ עוקגא איקלע לגימק ועסק רש״י ל ע ק י ו א ‪ ,‬מפני והיה‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‪•i^c‬‬ ‫שאלות‬ ‫ד׳ ע״א«וש׳ דיה עודגוילאידור״ח‬ ‫ו ש מ ש י דביקיחא;•‬ ‫מאי עיר‪3‬ילא וריח שלשת‬ ‫*( י; ח׳ עיא ד״ח אם ראיתי‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫כ׳‪ .‬ואןל‪£‬לש' כ ‪ £‬י ש ^ ‪ 0 .‬ז ‪ 6‬י ‪ « # 5 1‬נ ד תקיירה ‪,;/‬ולא־‬ ‫התעוררומפלשיי‪ :‬כ א ן מ * ‪ /‬נ י ג & ו י ; התיס׳ דשתין־‬ ‫לי לסשיס‪ .‬להזכיר עניןזהנשם נרייתא‪,‬יואף כי התום׳)ע ‪ f‬ליד עיא^ירסו־לגרי דש״י‪,‬ה‪;,.#‬ד‪ :,‬למצינומ־גה מ מ י א עניני המלאים‬ ‫מלמוד• ‪ /‬ולא נזכר גזם לשוןנלייסא‪',‬אולם לגרי ה‪1‬ז* צע״גנמס שצתנ‪,‬מיסו לא ‪ toil‬יס*< ^•מ מעש ‪' f‬נ'ל ‪ '/‬ע ק י‪#‬א• זליו‪>#‬‬ ‫וזס עיש‪,‬יומה קר לדחות עי״ז דגרירשיי נ וסי* גהר דאי*ןל|לגילזק נמסר גם זה״ולא לזלל^נ ע& ה נל׳עקילא ורש״י לא דחל‬ ‫גירספ זו דל?‪-‬ע‪.‬ק * ל א ‪ ,‬רק מפני שלא נזכר גו מ ע ש ה ול׳ וז״ל ועול דנלש ןנוןיתא‪ ,‬הוי מ^תמעןמעשה גר׳ עקינא • הרז רש״{‬ ‫מודה לזה‪/‬ז^לניוסאאמרם היה לפציתונלנישיי; ו ע ו ל ל ו היותר עצומ* כילל־וילואי התגאית ומעשיות שאירעו להם‪ ,‬נזכלז‪,‬‬ ‫גלשי! הקידעצמהונקיה; והנני מזכיר פה איזהועהםדואי״זאיר ע״ג ו‪.‬ניה‪.‬ע״א(‪:. ,,‬זשם‪.‬אןג״ג דזו^ן שאל נלשון ארמי ‪ /‬השיג ר׳‬ ‫עקינא נלשוןהקח־ש ולן)נ״ג י׳ ע״א‪ £‬והרנה וינוש ם אשר־אללו סנהילין ו!פ מלקללם נלשץ צסונקי הם‪ 7,,",‬ואולם ויכוחי ר״י גן‬ ‫סמיא‪^/‬וליןאא״עסעניספ״ק ונפ״קדחג־גה‪?:/‬ונפרס )נכויותס׳״ע״נ(‪,‬ותעלהועםסגידגיאתונאכלםללשיןארעיכשאר;‬ ‫ויכוםי האמיראיס‪ ,‬ואל סשנני מס שמצילו טעניס הנופר עס ליג נסנהדריןל״מ מיל‪:‬ל*ט ע״א וגל!פמלן( דפעהג״ל אמו ל״ג הזקן;‬ ‫‪11 /‬ג‪:‬עיסםל‪3‬ל התםולה שפה עגריס לסתעוטט‬ ‫אדל^וימה‪ .‬רק ל״ג ונו מו גנדו של רנינו הקדו* למ״סלקמ! מאמר ענחס‬ ‫נארןהצני‪ ,‬אגל וזמן התנאים ׳מע״פ שדניו העם ולשון ארעי לכל זאגן השתדלו הסנאים לאגרםפרי התכעס לק בלשון הקודש‪ ,‬כמו‪,‬‬ ‫מלולשמ‪ :.‬ספוא ספרי משצה ותוספתא ־<• ומן לאיו! הלא^אלטסי^ לי שגילוי גן אנניא היו‪ ;:‬וזה אשר למג נזה הרו החריף ונקי מזה^‬ ‫יזייס נתן דעמניצר כ״י ונלון ל‪ /‬י ה ו שע' נ ן א כ נ י א • משל התליע סדריג; דנע״כ ישנים היי עמ״^נ״ל ספס^ל לטרה הענלומ‪,‬‬ ‫גז״רה שיננה־נהמיהיוסושינו‪-‬פפים ולוליאלוס טרפיזין מענו עד אנטיכיא‪..‬להספי‪.‬ק‪.‬לעולי נילי כסף וזהנ וכל צלכיהם ו כ ז י ‪ ,‬ומאן‪,‬‬ ‫ישקיט אם המון ר״י נן סנניא זזאס היית‪ :‬נזען אחרו| עכיל הדרת נאמו‪ ,‬וידע ארוני ני כן דעת ספכס נעל מאורעינים פטיזימתל^‬ ‫אמד‪ .‬גינה ש‪ /:‬ופשט ם כן דשני רינימ הוי‪ ,‬וכן החליט ג״כ דשני מריסמט הוי ומלבד טלייאנום הקאשון‪ ,‬שהיה הקיסר י״ר לרימיים‪,‬‬ ‫םעשה החורנן הגדול נ*לנסנדריא של מצלים סיס ע ד טרייאנוס אחר‪ ,‬נזק״אחרון‪ :‬ששיה מפקידי רומי • אשר הרג פפוסזלוציינונו"‬ ‫נלודקיא כמנואר )תענים י״ם ע״}( ע;'ל' ואולם דנרי הרנ נעלע״ע א נם צודקים דהרי עזנדא דטריינוס עם פפום זלולייניס נזכר'‪,‬‬ ‫גינ נמס׳ שמחות זנקהלסרנה‪,‬ושם מנואר שהים טריינוס קיסר נפצעו להליא?ל ננונדנצר מלו סגין וראוי לעשות לו'נס אנל אתה‪,‬‬ ‫מ ל ך ל ש ע‪ .‬עיש‪ ,‬וכן מפולש גרש״י תעניש שנהרגה על גתו של מלך‪ .‬וכר‪.‬לסר נ;ס אל ה‪/‬לאל‪1 ,^/‬ע׳ רש״י גנ״נ י ׳ ע י נ ( ‪ ,‬ו א י ל ף‬ ‫כיח שנהרגו פפוס ולוליינוס ע״י הקיסר טריחנוסייערך נ״נ שנה סחר האורנן נ^״ליאיא ל מר‪ .‬מה שהושיגו פפום וליליינוס טרקיזק‪,‬‬ ‫מענו ועד אנטוניא להספיק לעולי גילה היה ניעי הקיסר יוליוס האחרון לין שנה אחר קחורנן‪ ,‬ולאמר שנהרגו וזמן תורנן ניתר עס*‬ ‫ענינם נ ז ק אמרזן‪ ,‬אלא על כרסך דשני פעמים הרשו מלכי רומי לגנות המקדש‪ ,‬אחד נזמן טריאטס קייזר‪,‬ואסל נזען *וליום קייםר^‬ ‫וסיפור המדרש פ׳ תולדות אשד לזכרו שמש פפיס ילולייניסיסיה וזמן ר״ינן חנינא תלמיד לינ״ו שהים נזמן החורנן י‪ ,‬ואגלה מם‪ .‬איזן ־‬ ‫הדרם גאונו לי מצאתי‪ .‬כדנריס הללו ‪1‬ס׳ ממה דן המכינה כיזרי שני <סרנ סכולל מוס ד\ל ניטו ו!ל לויכומ ג׳ ‪0‬י ל״נ(^ אחרי י נ מ !‬ ‫מן המאולעומ אשר ענרו עלינו אמד מזונן הנימ הניא דנרי המדרש;ס־ף\פ^‪,‬הולדוע דנימ^ליג״ם מתצמילי ליו‪/‬גזרה המלכוד‬ ‫שיננה המקדש והושיבו פפוס ולוליינים שלחנות נדרכים וכשנתנטל סגיירה פייס ריניואם העם שלא יןאו לידי מרילה ‪ •/‬וזה רינ״מ^‬ ‫היה נין סומן ירושלים לחורנן ניסר‪ ,‬א״נל‪-‬ציווי גח״נהמ״ק היה ממן הקיסר^ןליומ המולד שעלילאמוכית המצרים נמצא שנין ‪p 3‬‬ ‫רינ״מ לננק הקיסר יוליוםישיוסרמר״נ שנה ׳'וע״כ צ*ל דתרי מינים הוי‪ ,‬מל נימי טריינוס ומד נימי יוליוס‪ ,‬וננין של יזליום אין‬ ‫<‪$6^3‬אסר‪ mmm‬כדנרי; וכן מפורש ביוחסין ערלר״ע שכמנ להרוגי לוד סייגו פפוס ולוצייגיס הושיבו שלמנוע‬ ‫^ ‪ t i i i f f‬ללק‬ ‫על הת־כום‪ .‬להספיק לעולי גולה׳‪ %*f &m‬פס״ד נעת שרצו אנדריאנוס וטףאניס לגנית הקדש ואין ראי׳ להחלטת הדר״נ דשני רינ^גז ‪1‬‬ ‫היו עכ״ל הר! החריף מיה׳ סיים לתן הנ״ל ״ זזה אשר השנתי הנה מ״שרו״מ לדחות ונרי ‪1‬על מ״ע מ״ש ומס׳ שמחומ‪,‬דא*לא!ל אתה‪,‬‬ ‫מ ל ך רשע מו^מ דטריינוס מלך היה'‪ ,‬הנה פשטות תלמודנו מורה‪ ,‬ואותו רשע ס ד י ו ט הוא‪ ,:‬מוכת והיה הדיוט ולא מלו> ‪13‬א>‬ ‫היה מלך לא סיה מדנרלנוכם לשון זה זע׳לזנחים ק״נ ע״א>לעולם תהא איממ מלכוש עליךדכתינ וירדו נלענדיךאלה אלי‪,‬לאינרלמשס^‬ ‫‪, mmfmti&^a‬‬ ‫רוימ לא זלזל ומורו של פרמה; וענ״ש לגלף אומו ופליז ‪"#‬ומ״ש רש״מסרגהמלו לאלו!‪:‬היינו המלך ‪i t‬‬ ‫אס אלו ענור וסו שנהוגה* וכיון שהווו‪,‬צהוגז ע״פ ציווי שלמלך׳‪ ,‬שגא לפקידו קודם שנתפס פפוס זלולייגו‪;0‬אולהמלך פשיטא דלא‬ ‫הרגו נעצמו ועוו לניוסמ מורש קוהלת פיםקא אערסי אני נלני‪ ,‬ונמס׳ שממוס פ״פ לא נאמר מרייאנוס לק גמולם •מ ל ל י ל ו & *‬ ‫ונמס׳ שמחזס ט ר ג י נ ו ם ‪ ,‬זע׳ מאור עינים פי״נ מחלה אמרי ג י נ ה ‪ . , .‬ועול יוקשה לטרייגוס קימד^ץעמ ^סיסלישע וסוא‬ ‫העמרינ לעיר ניסר ואלנםנדליא של מצוים‪ ,‬ואיך יעלס על רעתו למיס ליבראל אם המקוש ‪,‬יי־ י ואמאמ^לןןל|שין נ״ר פ׳ הולדות‪.‬‬ ‫כזכר *••ירימו נ ז ר ם מלכות הרשעה שיננה נסמ״יז ) ‪ :‬נ ^ ז היהודים הכירו ‪ #5‬לט»הללמוכמ ס^יפו‪%‬קשו למרוי ע״י ‪r ' i m‬‬ ‫ממלך מדוריו‪ ,‬ועור הרי פפוס וליליינוס נזכרו לשנמ ע‪/‬שתעלו אס עולי גולא‪ ,,‬׳‪aiwH0‬עונסגמלה‪ ^ ,‬ו ד י ם ‪ -‬אעינלהחלטתי'‪.‬‬ ‫ועוד הכותים אשר הלשיני על ישראל היו נימי מותן ניסר עם עני ודל ולאברו לום אז צלגר אל אעלך להלשין על ישראל ‪ /‬רק הכותים‬ ‫איזהו מאית שנה חסרי כן נימי היוונים גנרויחיל כאשר כזכר‪ .‬נס‪/‬קילו^ ישראל'להםכם ל״עיאסט‪ ,‬ץנפרט אין זכר נשום מקוס‪ ,‬לי•‬ ‫קודם מורנ{ ניתר הל‪1‬סאקיסר לישראל שיננו המקדש‪ .,‬ומה םנזלל ‪1‬פיא ולוליי^סגמ‪3‬נשהזג־;‪,‬אול‪ 1‬מ ו ט ולולייגוס אסויםסמ ולא‬ ‫‪,‬‬ ‫\~‪:,,‬‬ ‫י ׳'סריגי לוד ‪ 1‬ועל יסר המריםאשר גאןמשננמ^״מאנס^מ״א‪ , - : .‬י ‪ \ .‬י‬ ‫‬‫>‬ ‫•^ייי ־••‬ ‫*( י הנה ונרי התום׳ צע״ג א׳ נמ״ש לכוונת נלנ נן י‪5‬ומ הישה מי שיכול למזור הלכוס הנשכחות וימי אבלו של משה ‪ ,‬י והרי גמרא‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫קלא‪1‬מ‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫(‬ ‫‪t‬‬ ‫{‬ ‫־‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫‪::‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מכורסת‬ ‫‪rn‬‬ ‫שאלות ותשובות סימן ה‬ ‫ו ז • ‪... »..‬זי י • • ו '‪• '-‬‬ ‫*<‪ f‬־׳‬ ‫ודיגייחעלו חלודה ‪ .‬ט׳ עיב דיה ת ל מ ו ד לומר‪ ,‬ול*ת נשיקית שונא‪ ,‬וריח מה ארז העתיקו דברי ר ש י י אות ׳‬ ‫באות ‪ /‬אולם ע״כ לשניהם היה להם סקור אחד באיזהו‬ ‫^•*א דעיזו • י״ח ע י א ד״ח הלכו והפגינו ועוד בהרבה‬ ‫סקומות דברי התוס׳ שווים מ מ ש לפרשיי ולפעמים • מ ד ר ש או אגדה‪ ,‬דבלעס אמר בארזים והמלאך השיבו‬ ‫עלי ס י ם ‪ ,‬וגעלס לע״ע הסקור ססני _ ך״ח ע״א ד״ח‬ ‫ךוסיס א ו ת ב א ו ת ‪ ,‬ובב״ז אין זבד ל‪£‬יי דשיי ברבר•‬ ‫‪ ,‬וע״ב שלא היה פ ל ש יי נובח עיגיהם‪ ,‬ובאו בעלי• מה הפרש בין זח לזה‪ ,‬רש״י פירש ם״ש בין מ ע ט ר ש ל‬ ‫מגחה שלא גדחח ספני קרבן עצים ‪ ,‬ום*ש סן מ ע מ ר‬ ‫התום׳ להשלים הםלאבח • י‪• •, . 'a -‬‬ ‫»• י • י ‪- -‬‬ ‫׳ראיתי' באן ד״ירושי ‪.‬תום‪ /‬״ משונים ‪ V‬דנעילח ‪ ,‬והחום פירשו ם״ש בין קיבץ טוס * דדחי‬ ‫ך י‬ ‫•י־׳ מ פ ר ש י י ‪ ,‬ו ג י ב ל א ד ^ ע ו ר ו ו ד ר ש י י ל א פ < ׳מנחה ‪ ,‬ובין קרבין עצים דלא דחי סנחח * ( ־ ו ב ן‬ ‫בתירוצו של הש״ס באן םחולקיס ר ש י י ותום׳‪ ,‬והמעיין‬ ‫בן‪,‬־ ו ע ו ד דלפעמים הקשו קושי‪ .‬שעות ולפרשיי אין‬ ‫התחלה לקושייתם‪ ,.‬ומזה מוכח דלא היה פרשיז ע ל ׳ ׳ עור ימצא יותר ויותר ממה שבתוב ב א ן ‪ ,‬עביפ התוס׳‬ ‫לא ה ת ע ו ד ה ‪ -‬בשום מקום ע ל חשיגוי א ש ר גסצא‬ ‫מם׳ זו'נובח עיגיהס‪-,‬בםו תום׳ באן כי‪ ,‬ע״א דיה שלשה‬ ‫בפירושםמפרשיי * וע״ב לא היו פרשיי על מש׳ זו נובח‬ ‫דחקשו םהך כסנהדרין קי״ג ע ״ א ( ; ר מ פ ת ח של גיחנם‬ ‫עיניהם ‪. . •. :‬‬ ‫גמסרלשליח‪,‬ולשיטתרש״ידג׳ מ פ ת ח ו ת ב י ח ד ‪. . . . . . . .‬‬ ‫ע ב‬ ‫פרש״י לםסבתא זו ‪ /‬בסח ש י ר כ ו‬ ‫׳י ' '‬ ‫לא נמסרו לשליח‪ ,‬אין חתחלח לי* "‬ ‫להעתיק עור הפעם את כ ל לשין‬ ‫ד״ה הא בחרפי דקאי על פ י ת ה המתבברות דםעצרי‪,‬‬ ‫ומפ״ז הקשח להם בדבור ש נ י ‪ ,‬מ ד ו ע לא משני הש״ס י ‪ -‬הקרא א ש ר הובא ב ג מ ר א ‪ ,‬ואחר בך מפרש הענין‪ ,‬לא‬ ‫בן לקמן ברוסיא ררוחות ארוחות‪,‬אולס לפרש״י ר ת י ר ץ ב ן בפירושו לשאר םסבתות שבתלמוד * אינו סצויין רק‬ ‫ת ח ל ת הקרא‪ ,‬כיון שבבר נעתק הקרא ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬י ד ו ע‬ ‫הגםרא הא בחרפי על העבים קאי אין התחלה לקי׳‬ ‫דמום׳‪ ,‬ובכיז לא התעוררו םדברי ר ש י י • ה׳ ע י ב דיה ‪ ,‬בי חבפלת הדברים בלי טעם הוי אך לסותר ‪ -‬ז׳ ע״ב‬ ‫י ״ ה ‪ -‬שנאמר הרעיפו שטים םםעל ושחקים יזלו צ ד ק ‪,‬‬ ‫ביודעה ש ב א עליה ומכירה נ י ב ; י; ואילם רשיי• פי׳‬ ‫ביודעה חייגו נסי סבירח ־ ׳״ י״ב ע״א תוס׳ דיה יאסר ״ הנח סכפיל וסעתיק לשון הקרא ע ד תוסו א ש ד סיכא‬ ‫בש״ס‪ ,‬ואח״ב םפרש ‪ -‬שם שם ד״ה ת ח צפון תחולל‬ ‫באלף לשין חיסור וייסד ילשין' הסרה‪ ,‬אולם רשיי פירש‬ ‫יאסר מלשון ואסרה איסר והתוס‪ /‬לא הביאו‪ :‬דברי ‪ -‬ג ש ם ‪ ,‬העתיק ג*כ כל המקרא ‪ .‬ייב ע״ב ד״ה ק י ש ו‬ ‫ר ש י י _ י?ד ע״א ת ו ם ׳ ד״ה ובהן י״ח תרועות וסימן י צים קראו עצרה אספו זקנים‪ ,‬ורשיי היפיף להעתיק גיכ‬ ‫לדבר ידיחו שהקיפוהו ז׳ ימים ‪ ,‬ורשיי לא פי כן ב ש נ י • סיום הקרא כל יושבי הארץ בית ה׳ אלחיבס וזעקו אל‬ ‫הפירושים • טיז עיצ ונוחנין אפר סקלה ב׳ התוס ואותו י ח׳ הוסיף מה שלא הובא ב ג מ ר א ‪ ,‬ואיני הברח ג״ב לםה‬ ‫אפר היה מעצם א י ם ועיין תוס׳ טיז ע״א‪.‬׳ ר?ה אפר ‪ " -‬ש ל מ ד ו בש״ס ב א ן ‪ _ • ,‬י״ג ע״א דיה על םעל הגולה‬ ‫מקלה ‪ /‬אולם רש״י במשנתינו לא פי׳ ג ן רק מ פ ר ש ״ בםנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגרי ומעילי‬ ‫אפר ולא ע פ ר ‪ ,‬ועיין גחולין פיז ע י ב וס טה ט*ז ע י א ( ״ • ואברעה על ב ר כ י י ‪ ,‬ואפרשה ב‪£‬י אל ה׳ אלהי ע י ש ‪,‬‬ ‫ך״בעיבדיה‬ ‫ייחע״א הלכו והפיגו‪ ,‬הפיגו לשון נחי וצעקה ‪ . #‬ה נ ה העתיק בל לשון הקרא ללא צ ו ר ך ‪.‬‬ ‫בגוף הפירוש דאי שמיס אמדו להקביה‪ ,‬ולהם אסרו ויעלח אליו מלאביס לאסר מח לי י ל ך מ ל ך יהודה‪ ,‬ו ג ר‬ ‫לא אחים אנחנו היא דומה לפרשיי ‪ ,‬אולם רש״י גורס ידועתיק בל הק^א ואהיב מ פ ר ש בבל התחלה בל ענין‬ ‫כאן פגינה לשון צעקה והביא מרבדי המתרגם תהלים וענין לפני עצמו ודרך זה זר בפירושו‪ ,‬ולא מציגו מ ס ה‬ ‫והתוס׳ מ פ ר ש סתםהפיגו לשון נ ה י ‪ ,‬ולא בתבו שורש לו רק בפירשיי ר ש י י כפםחיס פ*ז ר ע י ב ( ריח בי אבדם‬ ‫לזה ‪ /‬וכן ר ש י י לריח י״ט עיא> לא כתבו ש ו ר ש ל ז ה ‪ ,‬מלך ארם וישימם כ ע פ ר לדוש‪ ,‬ועוד במקומות מועטות‬ ‫‪ .‬על דרך הזחת ‪:‬‬ ‫רק רשיי פירש שם אי שםים כלוםר ל מ ע ן ה ק ב • ח‬ ‫מ י ר ך פירושו ש ל ר ש י י הז בסקיא ק ו י ש‬ ‫ובאן פירש דאי שסים צעקו להקב״ה ולא אחיבם א ם י י ‪.‬‬ ‫־ ' ‪ .‬׳ • ־ ‪ .‬והן ב ת ל ס ו ר ‪ ,‬כי דבריו נאסרו בדקדוק‬ ‫לרש ע י ש • י״ט ע״א דיה לא צריכה דאקין פי׳ לאחר \ •‬ ‫שעלה בקנה נתיבש התום׳ פירשו בלשוןשגי‪ ,‬ש ל ר ש י י ‪ .‬גדול בלי חסרון ויתרון‪ ,‬וכל דבריו חמה סולת נקיה‪ ,‬ובן‬ ‫ולא הזכיה לשון ראשון מ ר ש י י ‪ -‬ך ' ע״א ליחונעתרות מביא כל מאשר אשר ש ס ע בשם א ו ס ר ו ‪ ,‬יבפדט םכגח‬ ‫• הםדרשים ־‬ ‫• י• • • י • י י ‪ y‬י ‪;.:; .‬׳;‪.:.:‬׳‬ ‫י••‬ ‫‪owr‬׳‬ ‫}זןף*‬ ‫‪,‬‬ ‫{‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ת י ס‬ ‫ה משונה‬ ‫ג‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫ו ידענו‬ ‫‪:‬‬ ‫מפורשת היא גמיגורה כמו *שהתעורר רשיי כאן‪ ,‬ועוד דלילי היס‪:‬ות רשיי כאן נמיש« דאין למוש שישרה רוה״ק על ענד אי ממזר‬ ‫אח לדנריהת שום הגנה ועדיין הקו׳ גמקומה עומדת דילמא יזדמן ענד או ממזר ‪ ,‬ושולם גם דנרי רש״י ציע דהגיש רפי' ד מין‬ ‫ייפה המעורר‬ ‫השנינה שורה על ענד וממזר מהך כנדרים ל״מ ע י א ( ‪ . ,‬ולא נמצא שפה רק דאין שנינה שורה מלת על עשיר ות‪:‬ם‬ ‫הסכם מסל״י רייפעאנן דנווונס רש״י על כרחך עמיש כקידושין ע׳ ע י ‪ 0‬א״ר סמא נר מנינא כשהקניה משרה שפיכתו איננו משרה‬ ‫אלאעל מ ש פ מ ו ס מ י ו מ ס ו ת לישראל ‪* :‬‬ ‫‪ .‬־‪.:.:..‬־•‪...‬׳‪.'.‬‬ ‫*( ‪ s‬לא אמלע לכמינ לאן מה שהשגתי לידידי‪ :‬שינ ה״ה‪.‬הרג המופלג החנם השלם מוה׳ צגי מנמסמענדל פינעלס נ״י‬ ‫ מנראד מכונה םל״ש‪ ,‬שאלני לנמר לו סוגיא כתענימ כיח ע״נ( דהניא מרי ר׳ זיסי רנריתח‪ ,‬כל ייס שיש נו מיםף יש נו מעמר‬‫ומזה ולאו דירי׳ לא דחי ומפ<»ומל׳ אינו דוחס מעמד של נעילה ‪ /‬ומ*מ לא הניתו כאן לנרי נן עזאי נמשנתינו‪ ,‬זחזי י ׳ עקיגא‬ ‫‪t‬‬ ‫־‪..‬־‪.;,.‬‬ ‫א ‪:‬י‬ ‫־‬ ‫י־‬ ‫י י‬ ‫נהיות‬ ‫כה‬ ‫ש א מ ת ו ת ש ו מ ת סימן ד!‬ ‫ז‬ ‫דביתי ליפתה מימים ימימה ותו‪#‬הק לישראל‪ ,‬וחנמ‬ ‫המדרשים בשמם ‪ ,‬ובפי׳ ל‪1‬פ׳ זו לא הלו עד*? דק‬ ‫חוץמזח בי נקרא נאסר ורוחי חק ‪ W‬מימיסימימ׳‬ ‫לפעמים מצינו חעני;יםפח בלי מדד נבון‪,‬ולדוגסא אציג‬ ‫ורש״י העתיק מלא כחלבתי‪ ,‬גס לשון רש•• אין לו‬ ‫איזהו מחן ‪ ,‬ר׳ ע״אד״ה וחיינו דאפר נביא לישראל‬ ‫ולארצהלילדבנח בליז ‪ ,‬ואולם בע״י ראיתי חגייםא *שנאמד‬ ‫ה‬ ‫וזב א מן המודע ‪ ,‬פינחס חיח ש‪0‬‬ ‫מימינו ימימה ותהי חק לישראל ‪ /‬וחיינו כ&י שתר‪1‬מ‬ ‫ליפתה‪ ,‬ויפתח הורצה לבא אליו‪ ,‬ואמר ומרי אין‬ ‫בגלעד אלמא לא ניחא קמי׳ שמיא ע״ש‪ ,‬ובדבורוזשנ•יונתן ורש״י ודד״ק הביאו ותהי ל ג ‪ r‬י ד א‬ ‫ייח אשד לאצויתי בחברש״י באמצעהדיבוד ולא ג ד י ל דלא לאסוקי׳ נביא ברי׳ ‪ ,‬עור מ״ש‬ ‫‪r‬‬ ‫‪^tr&m‬‬ ‫להיות שוגה מ ן עזאי‪ ,‬דקוגן מוסף אין נמנמה אגל גנעילה יש מעמד ‪ v‬הרי ללאו חח׳ לא דתי עכ״ל מ ״ ע ‪ ,‬ווה מ״ש לו כי לדעתי‬ ‫הסוגיא עולה יעה ומגודרת על מכוגה ‪ /‬ותיל עערמי על עומקה של הוגיא געקום שראיתי גי הגאון וניצו אליהו מווילגא רצה להגיה‬ ‫ולמחוקאיוהומעות‪ ,‬זמדגרי וש״י גראה שהימההגירסא נמו צמגיגו גסוגיין ) אקעגין גמיגימ מגזאימ על נכון• ממחלהעלשה‬ ‫מר קשישא? מיש הלל דדסי מעמד שצו‪ ,‬ומ״ש מוסף דלא לסי מעמד שלו ‪ /‬זפושיי דקמגי יו‪ 0‬שיש ג ו » ם ף אין גו מגאה לאק‬ ‫מעמד ומגמה( ולמס לא קמני אין מעמד גמוסף ‪ /‬והשיג ל׳ אשי מה א״צ לפדס‪ ,‬פשיטא דלסי מוסף השסא לאו ק״ו הוא‪ ,‬מס דמי‬ ‫מעמד של מנמם י ל א ו ד י ד י י אינו דין שידמה אס שלו‪ ,‬וסשיג ער קשישא זאת פשיעא צי דמיסף דומה מעמד שלו‪ ,‬למי שראיגו‬ ‫דסלל מפה מעמד שסריס נלי סולק‪ ,‬והיינו מפני הטרדה נאמירמ הלל נדמה שלו‪ ,‬גן פשיטא דע״י ערדמ הקךגמ המוסף נדמה מעמד‬ ‫דמוםף ‪ #‬אכ? קשס על משנתינו נאמת עדוע ידמס מוסף מעמד של מנספ הנא אחריו ‪ ,‬ומה כשסנה מהלל דאין דומה לק מעמד שצ‬ ‫שמריפ ‪ /‬ולא מעמל של מוסף מ א אמליו ס״נ לא ידסס מוסף מעמד של מלחס י‪ ,‬וסשיגו׳ אפי יפה אמרס ויש סמן ללנרין‪ ,‬מר׳ יוסי‬ ‫משר מולק על משנתינו‪ ,‬דס״ל מף אמר שמזר ר״ע להמס שונה כנן עזאי; מיע מוסף דוהה עעעד של מנשה שלאמליו ‪ /‬זר׳ יוסי סיל~‬ ‫ילאו דידי׳ ל א ל מ י'כ ל ל < דמצינו ר׳ יוסי סומר נ ל י ו ם שיש נו מוסף יש נו מעמר ‪ /‬יעדאער כל יוס משמע דלא ממצא נשום‬ ‫פעם יום שיש נו״מוסףשלא יהי׳עעער‪,‬מעעד דמאי אילימא מעעד דשסר ס הא תיק געי הכי קאע ‪/‬כלומר ע״כ אין כוונת ד י ס* על‬ ‫מעמד של שמרימ דאינו גדסה מפני לטסף שלאחריו דזה פשיטא‪ ,‬דמן המאוחר אל המוקדם לא מציגו פעולה ננהיג ‪ ,‬ורק הלל דוחה‬ ‫מעמד שחלית דירי׳ ‪ ,‬אבל גיוס שאין גז הלל מן הדין מון נר״מ ‪ .‬דאין כאן הלל רק משום מנהג_ אע״ג דיש נו מוסף יש מעמד‬ ‫‪5‬שחרית דאינו עושה פעולה למפלע ‪ /‬אלא מעמד ד מ ו ס ף דילי׳ למי לא למי ? יהלי גוה כ״ע דומה דדומס אש שלו‪ ,‬ונמודסלל‬ ‫דומה מעמד של שחרית דהוי שלו לכ״ע‪ ,‬כן ידחם מוסף אם מעמד של מוסף; זאיר יאמר ר׳ ייםי דאע״ג דיש מוסף יש מעמד דמיסף‪,‬‬ ‫והרי שלו דומה לכ'ע‪,‬ואם כוונת ר׳ יוסי ראם יש מוסף יש מעמד נמנחה דאינו דומה רק שלו ולא עעמדישלאסריו‪ ,‬הנה זה מינמ נכל‪,‬‬ ‫לאשי סדשיס אנל נר״ס טנש ול״ח ניסן דסיס נ״נ קרנן עצים כמו שענואר נעשלתיגו‪ ,‬והיה ג״כ קלון מוסף מפני ר״מ ‪ /‬זנכה״ג‬ ‫נימה מעמד דמנהה לא מפגי המוסף‪ ,‬רק מפני קרנן עצים שהים נמנמה ‪ ,‬ואיך יאמר ר׳ יוסי‪ .‬כ ל י ו ם שיש נו מוסף יש נו‬ ‫מעמד‪ ,‬והרי נר״מ טנת וניסן יש מוסף ‪ ,‬ומין שמס מעמי נמנחס מפני קרנן עצים ‪ ,‬ונמוסף לנ״ע אין מעמד מפני דמומף דומה‬ ‫מעמד שלז לכ״ע‪ ,‬וזה כיע מודה כמו דמוםף דומה שלו כן קרנן עצים דוחה מעמד שלו ע׳מוס׳לעילך״ו ע״א ד״ה קר|ן ־ ‪ /‬אלא‬ ‫מעמד מעילה‪ ,‬היינו ניום שיש נו מוסף וקונן עצים יש עכ״פ מעמד ננעילה י‪ ,‬והיינו מאום דר׳ יוסי ס״ל דלאו לירי׳ לא דשי‪.‬׳ ‪/‬‬ ‫זהה״ד נשאלי ל״ח דאין נסם קרנן עצים יש מעמד גמנהס ‪ ,‬דמוםד והה״ד קרון עצים אינם דוסים יק מעמד שלהם‪ ,‬ולא מעמד‬ ‫שלאחריהם‪,‬ופלינ על משנתינו דס״לדנכל עת דומה שצו ושל מנמה שלאמריו‪,‬ומשנתי*ו אשרכסלל׳לנ״ע אמרה שפיר ואחד נטנת לא היי‬ ‫מעמדללג‪ ,‬היינו משוס דמוסף דוסה למכסה של אחריו‪ ,‬לקרבן עצים דוחה נ״כ למעמד דנעילה שצאחליו‪ ,‬זלל׳ יוסי לא משנחמ יום‬ ‫נלי מעמד ואפילו מסד וענת ‪ ,‬׳ דלא היה מעמד נשחרימ מפני סלל של מ ג ו כ ס ‪ , v‬־ וגס נמוסף מפלי קלנן מוסף‪ ,‬וגמגמה מפני‬ ‫קונן עצים‪,‬׳ננ״ז היה מעמד בנעילה משום ולאו ו י ו י ׳ לא ומייוזס אמת נפירוש הנמ׳» ועל לי״עאני המס אחרי שהיה צפנ?ז הגסות^‬ ‫ונינו אליהו מווילנא‪ ,‬שמחק נש״ס אי דמנהס קלנן עציס לסי לי׳‪ ,‬זאפשל לעתו כיון לקונן עצים לא היה וק שני פעמים נשנה י‪,‬‬ ‫ניחא הלש ן דיום שים נו מוסף יש מעמי נמנמה ‪ ,‬וגיס לפ״ז אלא דמנחה ודלעילה היינו לל׳ יוסי היס מעמד ניום שיש נו מוסף‬ ‫נמנחה וננעילה דלא דמי מוסףעעעד דלאז דיצי׳‪,‬יקרנןעציס מודה דדחי מנסה אגל לא נעילהלפליג על נן עזאי דםיל נמםנסינז מוסף‬ ‫רזתה עעמד דמגמה‪ ,‬עכיפ סוגייה הש״ס מתפרש שפיר‪ ,‬דנן עזאי םיצ דמיסף דוחה שלאחריו ‪ /‬זל״י ס״ל דלא לסי רק דילי׳‪ ,‬ונפי‬ ‫אשר דימה ל ו״מ‪ ,‬אין הננס לסומא‪ ,‬דפתמ דלאו דייי׳ לא לסי וסיים ונעילה וז״נ‪ :‬ונדרך עיולי ראיתי שיטת הרמג״ם נפי׳ המשנה‬ ‫לאן ונפ״ו מה׳ כלי המקדש שכ׳ ע נ י ן מ ל ש ‪ ,‬לאף נימים שאין גהם מוסף‪ ,‬היו אלשי מעמד עושיס מוסף נ ס פ ל ה וין שחליס‬ ‫למנחה‪ /‬והיוקורין נחפלהחדשה ךידנרכומ והיוקוריןג״ננשורה‪ ,‬וע׳ השגת הראנ״ד ודנלימלןהנימשם‪,‬וע׳ליטנ״אורמגין‬ ‫דסניאו דגס הרזיה מודה לגם נימים שחין נהם מוםף היה מוסף נספלה ‪ ,‬והניאו ראי׳ מירושלמי פ״ק ינרכומ והרענין והליטניא‬ ‫י דמאו ראי׳ ז ו ‪ ,‬וראה זו דנר חדש ‪ ,‬כי מלי התוספתא פיג דתעלית לראי׳ ננילור כדנלי ת ע ו ‪ ,‬וז״ל פרשה גדולה קודאין נשלים י‬ ‫וקטלה נאחד נשחריס ו נ מ ו ס ף דנרי רימ‪ ,‬וחנ״א לל שיש גו מוסף ק ו ר י ן נו נמיםף ‪ ,‬ושאין נו מוסף אין קורין נ מ ז ס ף‬ ‫ע״ש‪ ,‬ומשמע דליפ ר״מ וחכמים רק נקדיאה ניום שאין נו מוסף ‪ ,‬אגל נתפלס כיע םיל ד מ מ פ ל ל י ן תפלס נוספת אף ניום‬ ‫שאין נו קרנן מוסף ‪ ,‬וזה רחי׳ גרורה ומפורשת <אק עייין לא פלעילן מקושיא מדוע פסק סרמנ״ם נפ״ו מס׳ כלי המקדש יהי׳‬ ‫ק ו ר י ן נספלה זו הרי נזה יש פלונסא נין ר״מ לחכמים ויחיד ורנים הלכס נרניס דאין ק ו ר י ן גיוס שאין מ קלון מוסף זצע״ג‬ ‫׳‬ ‫ולא ראיתי לשוס אחו שיעורר נזה * והנני יוידו וום״ס ‪1‬‬ ‫י־ ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪s‬‬ ‫שאלות ותשובות סימן ה‬ ‫דמיי ובתרגום מזכיר פינחס לגנאי ויפתח לגנאי ‪ /‬הנה ר א ש קודם להך דבי נסירי ‪ :‬ובן הדבר זד נענינו של‬ ‫אחר שהזכיר למעלה ענין זה בשם מ ד ר ש ‪ , ,‬מ ה ל י רבינורש״י שיחן משפט הקרימה לאגדת פסח על קרא‬ ‫להכפיל באן בשם תרגום‪ ,‬ועור בי לא גזבר כתריגיס רק מפורש גז׳ ע י ב ( דיה קהה הברזל במו הקהה את שיניו‬ ‫יפתח לגנאי‪ ,‬מדוע ל א הלך להתיר גדרו ‪ :‬אבל אין זבד א ש ר נאמר ב א ג י ת פסח‪ ,‬ואחר בך מביא קרא דירסיה‬ ‫שיצר!‬ ‫שם פינחס לגנאי‪ ,‬ג ם מ י ש ר ש י י ו א י ת דל״גהאיולא שיני בנים תקחנה * ועיין ספר המצרף פי׳‬ ‫עלתה על לבי דטעי בקרא אחרינא ד ל א ב ת י ב אלא להגיח כרש״י דהמונח על קרא זה רירםי׳ ואין דעתו‬ ‫אשר אשר לא צויתי ולא ד ב ר ת י ‪ ,‬וציין מהדיי ברלין ד מ ח ל י ״ וע׳ רש״י ייח ע״ב ד״ה שמעי׳ ואחיה חסידים‬ ‫דאותושאבלהאריה‬ ‫ירמי׳ ד פסוק ל״א‪ ,‬וכאבתי שמה כתוב אשד לא עלתה היו ולא פירש טי הם‪,‬‬ ‫ע י ד ו ה י ה ו ל א ש מ ע י ה ‪ ,‬הראיתם דברים יותד‬ ‫על ל ב נ י ‪ ,‬ורק א ש ר ל א ד ב ר ת י ח ס ר ‪ ,‬ור״ג דביונת‬ ‫ר נ א ם ר ב י ל א ד ב ר ת י א ת מופלאים‪ ,‬ובשביל דגביא אחד אבלו ארי ‪ ,‬יש לו‬ ‫רש״י ע ל פסוק ך י נ שם ‪,‬‬ ‫אבותיכם ולא צויתים על דבר עולה וזבח‪ ,‬ושמה גחםר התיחסות לשםעיה ואחיה ? ךיח ע״א ברשיי ד״ח ע ד‬ ‫באמת ולא עלתה על לבבי ‪ .‬אבן פסוק זה גם בן לא‪ .‬שנטלו ממגו אור להבדלה' הדליק ממגו גר אחר לחנית‬ ‫העתיק רש״י לנכון‪ ,‬בי ש מ ה נ א ם ר לא דברתי ק ו ר ם ‪ .‬ב ו ‪ ,‬ונד של מעשה נסים כיבה ‪ ,‬כי ד\בי ר ע ב ד ריי‬ ‫וגס שמה נאמר לא צויתים והעלמה בזאת לא שכיח בחלא דחוה םסידא‪ ,‬דבריו צ״ע שם אמר ר״י דלא יקחו‬ ‫נ ר ש ״ י ‪ :‬עור שם ובאגדה חשיב כלב בהדי ה ד ד י ‪ ,‬אחר מקמח זח משום רמעשח נסים הוא דוקא לצירך הנאת‬ ‫שמביא לעיל דיה והיינו דאמר נביא המקיר מדברי הגוף‪ ,‬אבל באן הנאת המצוה היא וקייל סצוה לאי‬ ‫המדרש ר ב ה ‪ ,‬ובן הוא באמת בב״ר פ׳ חיי ש ר ח ‪ .‬ובן לחנות ניתנו‪ ,‬ועי ש ו י ת ש ע ר אפרים ח׳ הנובה רמותר‬ ‫ו יקרא רבה סיפ בחקותי* ושמה חשיב ג״כ ב ל ב ‪ ,‬מ ד ו ע להדליק נר הניבה באיםירי הנאה ‪ ,‬משום מצות לאו‬ ‫לחנות ניתנו *( ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫העלים ר ש י י עתה דברי המדרש וב׳ סתם ו ב א ג ד ה ‪.‬‬ ‫ח״ ‪ 7 1 7 3‬י התום׳ במסכת זאת הביאו בשם ר ש י י‬ ‫'‬ ‫א מ ר ו ‪ ,‬ולא ב׳ ו ב מ ר ר ש ש ם * ‪ °‬י י ו י* •‬ ‫הרבחענינים ולא נמצאו אצלנו‪ ,‬רק‬ ‫דש״י דיה אף‪ ,‬הוא כחיים כ מ י ש בםצ״ים וירא ישראל •‬ ‫זו ישראל סבא‪/‬ובכר כתבתי לעיל שגעלס לגו הםקיר י‪ .‬פעס אחל א ש ד הביאו בשם הקינטרס * ג ע*א ר״ר‪,‬‬ ‫ל׳ ע ׳ * דיה שבלו בו מתי מ ד ב ר ד ת ג י א בל ארבעים ע ש ר נטיעות פרשיי ע ש ר גטיעות‪ .‬ספוז״ות ‪ ,‬דבל‬ ‫שגה וכו׳ כל ערב ט״ב היה הברח יוצא ובו׳‪ ,‬הגה חוץ נטיעה יונקות ‪ ,‬ולא נמצא אצלנו ביש״י כאז שום ר מ ז ‪,‬‬ ‫מזה דהעלים לנו ר ש י י חמקיר‪ ,‬ורנא אצלנו כירושלמי רק נסוכה ל״ו ע״א( יש רמז לזח כדברי ד ש י י ד׳ ע״א‬ ‫כאן ובמדרש קינות סיף הפתיחות‪ ,‬כמ״ש התום באן‪ ,‬תום־ דיה יכיל אפילו ה ג ד ת ‪ ,‬ואמר רש״י דגבי אליעזר‬ ‫ועי ר ש ב י ם ) ‪ 3‬״ ב קכיא ע י א ( הנה יוקי‪-‬ןח לשון רש״י לא שייך ממזרת דע‪-‬יין לא גיתנה תורה ולא גמצא‬ ‫רכינה מימרא ב ש ם »־ ת נ י א ‪ ,‬והיא אינה ברייתא אצלנו שוס רמז ברש״י מזה ; ט ״ב ע*ב תוס׳ דיה אם‬ ‫דק מאמר ר׳ לוי בירושלמי מאחרוניןהאמיראים מרבני גזירתינו קידם לנדרו אמר רש״י ירחה נדרו מכל ובל ולא‬ ‫דאגדתא׳ ב מ י ש במיא‪ ,‬וידענו דרשיי ז״ל דרכו לדקדק ישלים אותו ולא נמצא אצלנו מאומה מזה ‪ ,‬שס עיב‬ ‫כ כ י מ בכגון זה‪ ,‬ולא יבנה מאמר אמורא בשם דתניא ‪ 1‬ת ס ׳ דיה נים ולא ניס צ ל בפדשיי דאי הוי אמד לים‬ ‫ולא ניס היא דתיר טפי מניס ‪ ,‬וסבי? אין זכר ברש״י‬ ‫\ ־ ג י ר ‪ 0‬ו ת ‪ - . .‬שמות אשר רבו כמו רבו בבל דף ‪ /‬לפנינו‪ ,‬נהפוך הוא ר ש י י פירש הייני יקיצה מן השינה‪:‬‬ ‫ושביש גירסאות ש א ו ס ר ר ש י י הרבה רק י ף י ״ ד ע ״ א הביאו התום׳ דייה תני חרא בשם‬ ‫הקונטרס מה שנמצא בי־&׳י ל פ נ י נ ו ‪ :‬ועיין תום׳ כעי?‬ ‫פעסים זו גמגום‪ ,‬לא נמצאו בשאר מקימות כמו במס‬ ‫זו ‪ ,‬ובן חסיון הסדר דמפדש בבל ע ת מאמר סאיחר ל״ר ע י א ( דיה ר׳ עקיבא הביאו בשם ר ש י י ) ת ע נ י ת‬ ‫קודם למאמר סוקי־ס *• ח׳ ע י ב מפרש ר ש » י ‪ .‬קודם י״א עיב> מה שנמצא ברש״י לפנינו ‪ /‬ובן ם״ש התיס׳‬ ‫מ א מ ר כרוך השולח כרכה ‪ ,‬יבןהך דהרי זח ת פ ל ת כאן ך ט עיא ד״ה וישב עליהם שהביאו בירושלמי‬ ‫ש ו א ‪ ,‬ואחיב מ פ י ש ד«ד דאין כרכה רק ב ד ב ר הסמוי סן מ פ ר ש במו אלי בבתילה חוץ מזח דלא נמצא כן‬ ‫ובאמת מאמר דאין ברכה מצייה מוקרם ב י ת צ ל מ י ‪ ,‬מ ה הרבר תמוה איך יפרש את הבבלי‪,‬‬ ‫העין ‪,‬‬ ‫ובפרט הראיני לעיל דתלמוי ייושלם• מוקים להבבלי י‬ ‫ב ת ל מ ו ד ‪ :‬טויב עיכ כי גמירי הלבתא למיתה ואחיב‬ ‫ו מ ס ד ר ב ב ר ל פ ‪ .‬י ו ‪ ,‬ועיב טיס בדברי התיס׳ יתחת‬ ‫מפרש ה ך ד פ ח ע י ר א ש ‪ ,‬ובתלםודנו ע‪:‬יןזחרפרועי‬ ‫ובירושלמי‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫*( •־‪ .‬ע׳ לעיל ךיד ע״א במעשה דאנלנא דמליא שיטי דאמר אין לך נ‪:‬ם אלא נ‪6‬חד מעניי ישראל‪ ,‬פרשיי משוס דמעפל נכים הוא ‪,‬‬ ‫ואסור לאדס להנוח ממעשה נסים‪ ,‬כדאמרינן לעיל א‪ 0‬עושין לו לס מנכין מזכיותיו‪ ,‬ומריע לא הניא שמה מהך דחלא יהוי‬ ‫םמידא ‪ ,‬יהגה לעיל ו י ד עינ גרש׳י איל ממשה נסים פושיי וגיה די פכר ירחירק ממעשה נכיכ •ומי טיו יננון עיש ‪ ,‬ומפיו ‪3‬מנא‬ ‫דחלא שנטלו ממנו חור להגדלה‪ ,‬שם היה אפשר למשיח נאיפן יחר כלח להיוח ימעכה נסים‪ ,‬וכן מהר דאללגס דמציח וחיטי ה ו א‬ ‫עצמו אסור להלום‪ ,‬משוס דמנכין לו מזכיותיו‪ ,‬חבל היכי דנור נעשו <סי‪ 0‬לאיש ר י ר ביל ח ח ר י ס יוכלו צהנוה ‪ ,‬ומשיו נהך‬ ‫לסנדלה & היה יגיל להניא לחי׳ מ&כננא וקיטי‪ ,‬ומיימי מהן וגמילה דגינ נבר נענו נביס ‪ ,‬ור״מריה לצו לקנות יןמח זה ;‬ ‫שאלות ותשובות סימן ה ו‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י מפרש צ״ל ו ב ר ש י י מפרש‬ ‫י נמצא באמת ברש״י‪:‬‬ ‫מ‬ ‫סימן ה‬ ‫ובן‬ ‫ר ט ו י ן בת קול אשר מצינו הרבה פעמים בספרי‬ ‫‪ !3‬נשאר לני להציג ראיות המתנגדות׳ אשר‬ ‫י ‪ I‬התלמודים על פנים שמיס‪ ,‬ובבר כתב עג‬ ‫יתנו עריהן בי‪,‬הפירוש אשר נמצא זח‪ ,‬החכםמיה׳ בגימיןזאב וועםסלי'מפראג מאמר‬ ‫אצלנו הוא מרש״י ‪ ,‬והו׳ן מ״ש למעלה מג׳ או ד׳ אריך ‪ /‬ובבל זאת לא יצא ירי חובתו‪ ,‬וגס לא הביא בל‬ ‫מקימות שמביאים התום׳ בשם רש״י ונמצא אצלנו ‪ ,‬המאמרים בש״ס ‪ .,‬לבן אסרתי לחשליס המחפיר‬ ‫הנה ראינו כיהרשב״א יהר״ן והמררבי וחראיש מביאים‬ ‫י בפינה ז ו ‪:‬‬ ‫בחידושיהם‪ ,‬ה*פ פרש״י מן מפ׳ תענית ‪ ,‬ונמצאו הנך? החכם הנ״ל הראח כי עניז בת קול לא היה ‪-‬‬ ‫באמת שמח והמה מוקדמים לתום׳ על תענית‪ ,‬בי‬ ‫חשוב וספון אצל חכמינו ז״ל‪ ,‬אחרי בינתנו‬ ‫בתום׳ תענית י״א עיכ׳ ד״ה לן מובא טיר אויה שהיו כלל גדול אין משגיחין בבת קול כבים ג״ט עיכ(‪ ,‬אילם‬ ‫מאוחר הרבח ״י אם לא שנתלה כי זה הוא היספח כבר בארתי בספרי תירת נביאים כי עגין זה לא נאמר‬ ‫מאיזה אחרין ־ ומצד אחר מצינו כי הר״ן והרא״ש ‪ .‬דק בענין הוראה ח ל ב ח ל מ ע ש ת ‪ ,‬ובזה האופן‬ ‫יהריטב״א הביאו שיטת רשייבעניןמתענין לשעות ‪ ,‬אסרו דאין משגיחין על בת קול‪ ,‬ולאו דוקא בת קיל‬ ‫מרשיי כעיזליי־ עיב( מה שנמצא כרש״י במקומו אלא אפילו נ ב ו א ה ג מ ו ר ח ‪ ,‬דהיא םעלה גדילת‬ ‫כתענית י*ב עיא( ד״ה לא צריבא דממליך אמליבי‪ ,‬יותר סבת קול)סנהדרין ייא עיא ס־טח מיה ע*ב יומא‬ ‫כלומר לא היה בדעתו להתענות בלל‪,‬אך מפני הטרדה ט׳ עיכ( משמתו חגי זכרי׳ וםלאבי נסתלקה רוח‬ ‫לא אבל עד חצי חיים! וכי מטי חצי היום ממליך ואמר הקודש מישראל‪ ,‬ועייין היו משתמשים בבת קול‪,‬‬ ‫הואיל והתעניתי עד חצי חיום אהענח כל היום עביל‪ ,‬ראינו דבת קול מעלה פחותה מנבואה‪ ,‬יבכל זאת גש‬ ‫נעיכ דגם בקבל עליו סיירי היינו קבלה בלב על תנאי‪ ,‬לענק נבואה אמרו ‪-.‬כשבת קידעיא יומא פ עיא‬ ‫דאל״ב הרי תענית שלא קבל עליו מבעיר יי־ם לאו כגילה ג׳ ע־ א תמירה טיז ע״א> לא בשמיש הוא ואין‬ ‫תענית‪ ,‬כמ״ש התום׳ שם ‪ ,‬ואם תיל דרשיי באן בלי נביא רשאי לחדש דבר מעתה ‪ ,‬ושם לענין חירוש‬ ‫קבלה מיידי\א״ב לכל הפחות היו להם להרשביא והר״ן דינים או להחזיר הלבית הנשכחות ע •י נביאה‪ ,‬נאמר‬ ‫להעיר דעת רש״י תענית בזה‪ ,‬ומיוע לא התעוררו כלל זה‪ ,‬ובבר כתבת• בספרי תורת נביאים פ״א סז״‪.‬‬ ‫מזח ומוכח דלא היה ענק זה למראה עיניהם בסס׳ זו‪ :‬באריכות ‪ ,‬והבאתי מש״סגעיריבין ס״הע׳א( דאף‬ ‫באירים ותימים אין משגיחין במה שיש בו הוראה‬ ‫י מחליט כי באמת היה נמצא פיהש קצר להלכה ‪.‬ולמעשה ‪ ,‬ואמרו שם והרי בית‬ ‫‪.‬על מסכת תענית מרשיי עצמו ‪ ,‬אועב״פ דיגו של שמואל הרמתי קייס ‪ ,‬ופרשיי ומירי דאיםיר‬ ‫איזהו קונטרסים פרטים ממנו ‪ ,‬אולם לא על בל םרר והיתר לא שייל באורים ותומים ‪ ,‬יכן אין משגיחין‬ ‫המסכת‪ ,‬רק על מאמרים יחידים‪ ,‬וזאת היה מפורסם ברברי אליהו במה שיש ג״מ לדין‪ ,‬ואסרי כשבת ק״ח‬ ‫וידוע אצל הקיסמים‪ ,‬ואילם תלמיד אחר עשה פירוש‬ ‫״ ( •אי עד שיבא אליהו ויאמר‪ ,‬ופרשייאיסיר‬ ‫הארוך אשר לפנינו‪ ,‬אשר נספח אצלנו היום ‪ ,‬ואותו והיתר אין תליי בו‪ ,‬דלא בשמים היא‪ ,‬וכן לא םשגיהין‬ ‫התלמיד חשתמש בבר בפירושיו וכקינטרסיו של רבעו על מאמר יוצא מפירש מפי המלאכים בענין הלבה‬ ‫רש״י ‪ ,‬ישינח בהם וגרע והוסיף כחפצי ‪ ,‬וזח הענין כמיש נ מנחות מיא עיא( ופליגי אסלאב• דאשכחי לר׳‬ ‫אשר מצינו בפירש ‪ ,‬אשר אנו מיברים ממנו י קטינא ע״ש ‪ ,‬זע׳ כנדרים ך׳ עיב( מאן מלאכי השרת‬ ‫הרבה פעמים לשון א מ ר ל י ר ב י או מ פ י ט ו ר י דמן ראי מלאכים ממש ‪ ,‬הרי אינחו בקיאי בצורת‬ ‫שוב א מ ר ל י ר ב י עיין דף ח׳ ע״א‪ ,‬ו׳ ע״א‪ ,‬י״א הולד טפי מינן ‪ /‬משמע דוקא בדבר התלוי במעמר‬ ‫ע״ב‪ ,‬י״ב עיא‪ ,‬י״ז עיא ‪ ,‬דיה עיא ‪ ,‬והיינו התלמוד‪ ,‬ענינים הטבעים ‪ ,‬אבל בעניני הלכה ‪ ,‬יש רשות‬ ‫דאה פיחש רש״י הקצר וחשתמש בו הרבה‪ ,‬וגם שמע לחכמים לחלוק על מלאכים‪ :‬ומכיש דאין םשגיחין על‬ ‫בעיפ‪ ,‬ולפני הקיסמים היה רק פירוש הקצר < ושמה נ ת קול בעניני הלבח ‪ ,‬אבל אין מזה ראי׳ דחזיל לא‬ ‫נמצאו דבר• רשיי אשר מובאים מהתיס׳בשמו ולא החשיבו ענין בת קול למעלה גדולה ״ ומיש החכם‬ ‫נמצאו אצלנו‪ ,‬בי התלמוד הניח חרבה ומירר ברצמו‪ ,‬הגיל מדברי התום כסנהדרין י״א עיא‪ 0‬כי ענק בת קיל‬ ‫ולא חיה פי׳ זה מפורסם ממן קדמין כי לא היה נספח היינו קול הידד והברה אשר גשמע למרחיה ‪ /‬סכה קיל‬ ‫לשיפ‪ ,‬יבזמן אחרון נתחבר לשים מיוחס לדש׳*‪ ,‬ועייז חכאח בבתבאויר‪ ,‬הנח התיס׳ לא כתבו שם רק מהיל‬ ‫נתישבו בל הקושיות ‪ ,‬ויה השערה קרובה‪ .‬ואמתית ייא שלא היו שימעין קול היוצא מן השמים ‪ ,‬אלא‬ ‫לרעתי ״•‬ ‫מתיך איתו קיל יוצא ק ל אתר ‪ /‬כסו פעמים שארם‬ ‫טבח נבח‪ ,.‬ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ‪,‬‬ ‫ואיתו קול היו שיסע ן‪-,‬לבד קורק אותו כת קיל ע״ש ‪,‬‬ ‫צבי הירש חיות‬ ‫אולם עדיין התיס׳ •ירים דקול הראשון בא מן השםיס־'‬ ‫•ובעקר הדבר רבת קיל היינו קיל הידד‪ ,‬מבואד גש בן‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫במדרש‬ ‫‪#‬‬ ‫י‬ ‫שארות ותשובות סימן ו‬ ‫לשו‪,‬ו‪,.‬‬ ‫סוף פרשת יתדו וזה‬ ‫במדרש‬ ‫אמד ר ׳ לקיש כשאדם קידא לדבירו י ש ל קו ל ו ‪/‬‬ ‫ב ח ק ו ל ‪ /‬ובן הרמב״ס זיל פי׳ המשנה ס ף יבםית‬ ‫מפרש המשנה שאמרח משיאין אשד! על פי בת קיל ‪,‬‬ ‫בתבבזהיל בת קיל הוא אשר במשגה סעשחבאהר‪.‬‬ ‫יםעשח נצלםון עיש ‪ ,‬ובמשגה כיבסיוז קכיב עיא(‬ ‫נאחד שעמד על ראש ההר ואסר איש פלוני בן פלוני‬ ‫מת ‪ /‬והלכו ולא מצאו שם אדם ‪ ,‬ובן כעיבדא שניה‬ ‫אני פביב גשבנו נחש והר• אני מת והלכו ולא הכירוהי‪,‬‬ ‫ובשגי הסעשות לא היה כאן קול סן השמים‪ ,‬רק שמעו‬ ‫קול סתם ואפילו באופן הראשון היה קול האי & שסת ‪/‬‬ ‫וסח שלא סצאוהו סי יורע איזה סקרי קרה‪ :‬עור סצינו‬ ‫למגילה ליב עיב( םנין שםשתםשין בכת קול ‪ /,‬ושם‬ ‫משמיעת קיל בעלםא סדבר‪ ,‬ולא מן קול מן השפים‪,‬‬ ‫ע׳ דשיי ותום׳ שם ‪ ,‬ועקר בא ללסר שם ‪ ,‬שסותר‬ ‫לציית בקילות באלו ולא היה בכלל גיחוש ‪ /‬ועיין תוס׳‬ ‫שם בשם ירושלמי פיו דשבת‪ ,‬דשמח גאמר הילבים‬ ‫אחר שמיעת ב ת ק ו ל ‪ /‬ובבבלי מגילה שם התנו‬ ‫והוא דשמע קל נברא במתא‪ ,‬וקל אשה כדבדא ‪ /‬והוא‬ ‫ובן כחול ן צ״ח‬ ‫דשמע הן הן והוא דשמע לאו לאו‬ ‫עיכ( אמרו דבשלשה פעמים קייל אעיפ דאין נחוש‬ ‫יש סימן‪ ,‬ועניינים אלו אין להם שוס התיחסות לבת‬ ‫קול סן השמים‪ ,‬דבת קול מן השמים היה בעין נבואת‬ ‫ו ח ו כ ה ו א ל א ד ס ל ש מ ו ע ל ה ‪ ,‬משאיב קול‬ ‫הברח בעלמא‪ ,‬אמרו דאין זה נבלל נ י ח ו ש ‪ ,‬ו ס ו ת ר‬ ‫לאדם להתנהג כפי קול הברה אשר בא לו‪'/ ,‬ובירושלמי‬ ‫שבת שמה אמרו דר׳ ידרבן ור׳ לסיש רצי לראות את‬ ‫שמואל‪ ,‬ואמרוגיזיל בתר שמיעת ב ת ק ו ל ושאלו‬ ‫לתינוק ואסר ו ש ם ו א ל ס ת ‪ ,‬ובן נזכר חול ן שט ‪,‬‬ ‫עב״פ ראינו רענין זה אשר מבונה בכבלי ברוק בסברא‬ ‫בדוק בינוקא‪ ,‬בד ק בספרא‪ ,‬מבונה בירושלמי גם בן‬ ‫בשם שמיעת בת קיל ‪ ,‬ובבבלי םסיפר אע״פ דאסד‬ ‫דיי ליניקא פסיק לי פסוקיך‪ ,‬והתינוק השיב לו ושמואל‬ ‫מת ‪ ,‬כבל זאת לא אסר אמת ושמ אל היה חי אז ‪,‬‬ ‫משים דלשיטתי׳ בסיף מגילה אזיל‪ ,‬דאין הולבין אחד‬ ‫שמיעת כת קיל ‪ ,‬רק בשמע קיל גברא בסתא והיא‬ ‫דאמר הן הן ולאו לאו‪ ,‬ודיקא גיפ‪ ,‬משאיב הירושלמי‬ ‫בפיו דשבת לא הוהנה באלו התנאים‪ ,‬מספר שם‬ ‫דשםואל מת אז ‪ ,‬ואמת חיה מח שקרא הינוקא‬ ‫ושמיאל מת ;‬ ‫ביאיר ענין בת קול דאיתי להעתיק פה‬ ‫ו ב ע ר ף‬ ‫מח שמצאתי בשיטה מקובצת לסנהדרין‬ ‫< *‬ ‫י נספח לספר חמרי וחיי להרב בעל מסת דגרולה נדפס‬ ‫בקיק ליווארנע ‪ ,‬ושמה מובא בשם דבינו הראיש‬ ‫בזהיל יש מפורשים דפפני זה נקרא בת קול ׳לפי שהוא‬ ‫יוצא במרה" ואין כל אדם שומעי אלא הראיי לשמעו‬ ‫עב״ל ‪ ,‬ואילי מפרשו עייז דנת היא ענין מיה שהיה‬ ‫סורדיץ בי כני ישראל במו שםצינו אלפים בת יביל ‪/‬‬ ‫והיינו קול שבא בסרה‪ ,‬וע׳ רשיי יםיטה ליג עיא״( בת‬ ‫קול אותה מ ד ח הממונה על בך היינו גיכ סענין מדה‬ ‫;‬ ‫׳‬ ‫ורחוק לפרש דרשיי כתב עיר הקבלה‪ ,‬וע׳ תשבי עדך‬ ‫בת קול‪ ,‬ואולם לפי תרגום שיר השירים‪ ,‬ובן עין יעקב‬ ‫בפי הספיגה‪ ,‬שמה נאשר שמע ב ר ת קלא ‪ ,‬ובר‪.‬־;‬ ‫אין מרה ידוע בלשון תרגום ‪ /‬עיכ דהתרגים ואגרה‬ ‫מפרש ם עגק בת ק ל ע״ר שיטת התום׳ בסגחררק‬ ‫שהבאתי בפג• שחק ל שבא לאדם איגגו חזק במו קול‬ ‫בעצמו הבא מן השמים ‪ ,‬לפיכך נקרא בת כמיש‬ ‫לחז״ל שתשש כוחו בנקבה‪ ,‬ומצאתי ניב כסנהדרין צ׳ו‬ ‫ע*ב‪ 0‬נפק קלא שוור בר שוור ושם נחסר תיבת בת ‪,‬‬ ‫ועיב בשימת התום׳ דהקול בעצמו שיוצא מן השמים‬ ‫הוא חזק ‪ ,‬ואין מכניס בשם בת קול רק בהתיחסת‬ ‫השמיעה לבני אדם‪ ,‬עור מצאתי כי ברוב פעמים ענק‬ ‫חח הקודש ובת קול אחד הם בלי הבדל ‪ ,‬וידענו בי‬ ‫דור ושלמה השתמשו בחח הקורש‪,‬יכינו חז״ל דבריהם‬ ‫בשם בת קול‪,‬עיין כשבת י״ר ע״ב> יצתה כת קול אם‬ ‫חכם בני י׳עמח לבי גם אני ‪ /‬ועיין כחוריות י״ב ע״כ(‬ ‫יצתה כתקיל בטל תרמון שיורד על פי םדותיו ‪ ,‬עור‬ ‫שם יצתח כת קול מה טוב ומה נעים שבת אחים גס‬ ‫יחד ‪ /‬ובפרט עיין כסנהדרין ציר עיא ציו ע ב קיר ע״א‬ ‫שבת קמיט ע״ב פסחים צ״ר ע״א ובירושלמי חלק> *‬ ‫בבל אלו המקימות תמצא בי חז״ל השתמשו בלשון‬ ‫יצתה בת קול על מקראות אשר נאמרו בכתבי קודש‪,‬‬ ‫ועוד מציגו גמבות ך ג עיב( בשלשת מקומות הופיע‬ ‫רוח הקודש בכית מדרשו של שס ‪ ,‬יצאה בת קול‬ ‫צדקה ממני ‪ /‬הרי רכינו לרוחיק כשם בת קול ‪ /‬ועל מה‬ ‫שהבאתי לעיל מש״ס הוריות יצתה בת קול כטל חרמון‬ ‫‪.‬שיורד על פי ממתיו ‪ /‬מצאתי תורת בחנים פ׳ שםיגי ‪,‬‬ ‫שהשתמשו בענק זה אמר רוח הקודש בטל חרמון וגו׳‬ ‫עיש ומזה תראה כי אעיפ דלשיז השיס כיומא ט׳ עיכ‬ ‫סיטר‪ .‬מיח ע״ב( פסקה רוהיק ו ע ד י י ן היו משתמשים‬ ‫בבת ק ל ‪ ,‬סורח בפירוש דב״ק היא מדרגה פחוהה‬ ‫מרוה״ק‪ ,‬בכיזעגין ב ת ק ו ל מ ן ה ש מ י ם ‪ /‬הוא‬ ‫דלק םענין נמאה‪ ,‬והחוב להארם אשר שסע קיל כזה‬ ‫להאזין ולהקשיב במי שםחויינ בחוק הנביא לעשות‬ ‫בפי מה שנשפע עליו נבח הנביאה ‪ ,‬אבל בת קול‬ ‫פחם אשר םצינו בלי הוספה סן השםיס ‪ ,‬יובל לחיות‬ ‫גם בן קיל הברה או קול שנולד בכח הםרםה בנפש‬ ‫חאים ‪ /‬או סימן בעלמא כמו פפיק לי פסיקיך‪ ,‬בבל אא‬ ‫* האותות אזי אף ע״פ שאיןגיחוש יש סימן‪ ,‬וההקשבה‬ ‫וההילוך אחר סימגיס באלו איגו גיחוש ‪ ,‬והוא דבר‬ ‫הרשית להשתמש אבל לא חובה ‪:‬‬ ‫והנני מציג לפניך קורא אהוב רובי הסקוטית‬ ‫בתלמוד אשר גזבר בהם ענין בת קול ‪,‬‬ ‫לבאר בכל אחד על איזה דרך יתפרש ‪ ,‬והקירא יבק‬ ‫_! לפרש עייז בשאר מקומות ‪:‬‬ ‫ר ך מקים שתמצא בת קיל סן השמים או‬ ‫א‬ ‫משאר מקים מקודש תדע ‪,‬בי אינו בה‬ ‫םדםה ‪ ,‬רק ע‪:‬ין נבואה‪ ,‬או החיק‪ ,‬או שאר השפעה‬ ‫אלהית‪/‬כסוכםנהדריןייב עיא יהשלסי סיף םיטה( בת‬ ‫קול יוצא סן השםיס‪ ,‬ובן בת קול יוצא סן ק ד ש י‬ ‫קישים‬ ‫שארות ותשובות סימן ו‬ ‫ק ד ש י ם גסיטח ליג ע״א וירושלמי פיט דס טר‪ (.‬ובן‬ ‫•ציני ירושלמי‪ .‬פ י כ דחגיגה ב ת קיל יוצא סן קדשי‬ ‫קדשים שיבו בגיס שיכניס חוץ מ א ח ר ‪ ,‬י ב ב ב א <חניגה‬ ‫ט״י ע״א‪ c‬נאמר סתם כ נ ר שםעת! כ ת קול שובו בגים‬ ‫שוכנים כי׳ ‪ ,‬ונהם‪ -‬שמח • ן ק ד ש י ק י ש י ס כ א ש ר‬ ‫התעיררו רתוס שמח ‪ /‬נ ב ז מאמר א א ש ע אחר‬ ‫מאחורי י הפרנוד‬ ‫בנבלי בכר שמעתי‬ ‫שובו בנים עוננים‪,‬סירח רב״ק זה יצא ממק ם מקידש‬ ‫כי אחירי דפרגור מקום מיוחד למלאכים גפרקי דר״א‬ ‫פ י ד דהגיגת טיז א׳ ב ר מ ת ח״י א׳ סנהדרין פיט א י ( {‬ ‫עור מציגו חרבה פעמים שנזכר ‪ .‬ענין בת קיל סתם ‪,‬‬ ‫ומוכח מענינו דכעיב צריב ן לפרשו ע ל ב׳ק מן השמים‬ ‫במו כעירובין נ י ד ע׳ ב ( שיצתה ב ת קול ע ל ר ׳ פרידא‬ ‫שיברר הלקו בעילם הבא ‪ ,‬ו ע ל כרחד ביונה‬ ‫ל ב ת קיל מן השמים ‪ ,‬ופעמים נחסר ענין ב ת קיל‬ ‫בחלמור ‪ ,‬ואילם הוא דבר הלמד מעניני ומובן מעצבו‬ ‫־דעיב הכוונה על כת קיל ‪ ,‬במי כתענית ךיא ב׳( אבא‬ ‫אימנא אחא לי׳ שליןא סרקיעא בבל י!מא ‪ /‬יפירשיי‬ ‫ג ת ק י ל אומרת לו ש א ם עליך ‪ ,‬ובן מה שהביא‬ ‫החבס וועססעלי מהד גב״מ פ ״ה ע י א ( אפרו הואיל‬ ‫ומרחם נדהם עליו ‪ ,‬יפרש׳• אמרי ב ר ק י ע ‪ /‬ועיכ‬ ‫גורע א ו זאת ע״י כת קיל‪ ,‬בי נלא׳ה אין אפשרות לבן‬ ‫אדם ל ר ע ת מה שנעשה ברקיע ‪ /‬ר ק ע ״ י ב י ק ‪ /‬או עיי‬ ‫אליהו הנביא ‪ ,‬אשר הי׳ שכיח מאיד בישיבת בבל‬ ‫ו א ‪ p‬ישראלויהודיע לרס מח שנגמר במתיבתא דרקיע‬ ‫ע׳כבימ ניט ע ב גיטין ו ע י ב ( ‪ /‬ובן א מ ת ) כ י ב ע י ר‬ ‫ע י א ( • פלינ״• ת ר י אמוראי בארעא יתרי מ ל א כ י‬ ‫ברקיע ‪ ,‬י ב ׳ החום‪/‬שם‪ ,‬בינורע להזיל זאת עיי אליהו‬ ‫כימו כהנך שב ש מ ע ת ח א דאחאמדי בצפרא בסורא‬ ‫ולפניא בנהרדע״כעירוביןמ״ג ע י א ( ‪:‬‬ ‫ן ז ן ך מצינו היפ בתלמוד יצתח ביק ולא ה*ח‬ ‫ד‬ ‫שמיעה מ מ ש ‪ ,‬רק כמראית החלוס‪,‬בםו‬ ‫•י •‬ ‫ל נ י ב ניה א׳ פ״ג ב׳ ‪ ,‬ב*מ נ י ט ב׳ פיו א ׳ ( בל עניני‬ ‫הםיפירים הנאמרים ש ס ה ‪ ,‬לפי ביאורי הגאונים‪ ,‬ורביגו‬ ‫חננאלוייטביא יבשיטח מקיבצח ב י ט גיט ו ר ף פיו ‪,‬‬ ‫ובעין יעקב נדבות היי ע״ב כלם לא הי׳ בפיעל מ מ ש ‪,‬‬ ‫רק במראה החאם לפי מראה בכה המדמה‪ ,‬ובן תביאו‬ ‫בשם אלפ^י בתשו*ה‪ ,‬בי כל עובדי דרכה בר כ ר חנה‪,‬‬ ‫‪ .‬ובן עובדא דריא הגדול הרוב יוכיח‪ ,‬כ״ז הית במראות‬ ‫החאפ ע י ש ‪ ,‬ואנכי מצאתי ענין זה מבואר ‪) /‬חגיגה‬ ‫׳‬ ‫כז‬ ‫י״ד ‪ Q * r‬ואף ‪ •at‬ואתם כ מ ל ו ‪ 0‬י מקיבין ה״נז על‬ ‫ה ר סיני‪ ,‬ונתנה עלינו כ ת קיל ס ן ה ש ‪ o‬י ס ו מ י ‪,‬‬ ‫ומכאן א ש ר נ א ספירש ד נ ת קיל היה כמראה‬ ‫החלים ‪ ,‬תקיש ע ל ש א ר המאמדיס כ ת ל מ י ד ‪ ,‬א ש ד‬ ‫רמזנו עלירמ למעלה נשם וגאונים י י ה י ׳ במראית‬ ‫חהלים ‪ ,‬התיר הכת קיל א ש ך פםיפר שמה י־שסעו‬ ‫נעניגיס א א > היד• נ*ב נחלום ונבח ה מ י ס ה ל ב ד ;‬ ‫א י ן ה ן הימנים וניחושים א ש ר ע ש י לחש לסימן‬ ‫ג‬ ‫אס יחיה כן אזי ילבו לםקיס ‪9‬לע» ^‬ ‫*‬ ‫י ח ד א ‪ /‬פקדי נ״ב כ ע ם נ ת קול‪ ,‬ג מ י ש למעלה משים‬ ‫סוף מנילה מנין שסשהסשין בבת קיל * יכן סמ״ש‬ ‫בירושלמי פיו י ש נ ת ניזיל נ ת ר ש מ י ע ת ־ כ ת קיל ‪,‬‬ ‫ובשים מבינה זאת נ ש ם בריק בספרא בדיק כ״ניקא ‪,‬‬ ‫וכל אלו המה רק ר ש ו ת ‪ /‬ובן מ״ש ר ׳ י י ת ן כבדכית ג״ז‬ ‫ע י כ ( השכים ונפל א פסיק אחד הר• זה נבואה קטנה‪,‬‬ ‫מ א ע ר ראיני כי ר ׳ יוחנן החשיב סימנים א מ ל ד ב ר שיש‬ ‫מ מ מ ש •»לסימןמיבהקבמישלמעלה סשיסגחילק‬ ‫ציה עיכ וירושלמי ש ב ת ( ד ב ע ת שרצה לראית את‬ ‫שמיאל א ל ליניקא פסיק לי פסיקיך ‪ ,‬והילך בזה‬ ‫לשיטתו דבבנין זה מקרי נמאח קטנה ואיני בכלל‬ ‫ניחיש *( ;‬ ‫ה כ מ ר י ם א ש ר קרי נמקים א ח ד ‪ ,‬עתפשטה‬ ‫ד‬ ‫השמיעה הלזו למרחוק בפתע‬ ‫י‬ ‫פתאום ב ז מ ן ק צ ר ‪ ,‬א ש ר איני באפ שר בהליך הטבע ‪,‬‬ ‫נם זה כיני חז*ל בשם בת קול ‪ ,‬ומהירות בזו הוי כמו‬ ‫ב ת ק ו ל מ ן ה ש מ י ם ‪ ,‬וזה ענק הבת קיל א ש ר‬ ‫נתפשטח מהר ב מ ת ה ישראל ברגע אשר מ ת משה‬ ‫ר ב ע י כסיטה ייג ע י כ ( ‪ .‬והחכם ר ב י ז יועססעלי הניאו‬ ‫בשם הספרי פ׳ כרכה _ עוד כינו חזיל לפעמים ענין כ;ח •‬ ‫בשם א ז נ י ם ל כ ו ת ל א ז נ י ס ל ד ר ך ‪ ,‬וסמכו על‬ ‫קרא ע י ף השמים»ואך את הקול ובעל מ פ י ס יניד דבר‪,‬‬ ‫וע׳ נכ״ב ג׳ ע״א ו ס ד ר ש ויקרא רכה אמור פ א ב ( נס‬ ‫מבעה לפעמים ענק זה •בבינוי ב א ב ק פ י צ ה עיין‬ ‫געיחנין מ י ג ע י א יבמות קט״ז ? * א ( יעיין ךשיי שסי‬ ‫רפירש כקפיצה ע י ש ם ע י ש •‬ ‫ה ‪ W‬ן ף מ צ ^ דבינו חזיל בשם בת קיל‪ ,‬הסבמןו‬ ‫ר ע י ת ה ב בני אדם על פעולה אחת׳אשר‬ ‫‪.‬‬ ‫כהשקפה ר א ש ע ה ת ת נ ג ד למצות תתירה ‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫החליטי העס ב» אין תכליתה של עבירה ז ו ‪ ,‬ר ק לענין‬ ‫‪.‬‬ ‫טיב‬ ‫‪0‬‬ ‫ז י ע מאשר‬ ‫ולא לגד שהשגיחו על המ^וא אשר נפל גכיהס ‪ ,‬רזן מצינו ה״פ לי מז״ל סמרו פילס ולשונם סלאלהו^י* י ? '‬ ‫י י ומיל שמעו‬ ‫־‬ ‫גימ ‪«0‬ח‬ ‫—•— *! ! ‪ » u‬״ ‪1w‬׳‪ k‬ו ^ ׳ ^ ! ‪ > < , y - v‬ו״׳״׳׳ ״• ־—‪,‬׳•׳• ׳»׳‪ w‬דהחעורר!‬ ‫»•«‬ ‫־׳»׳‬ ‫‪ — • #‬י ‪ •- -‬׳‪ .#!«».‬־ ׳* ״ ‪> v‬‬ ‫מדוע לא סרחו מהך דלא יפסח פיו לשטן‪,‬ונז השיג ר מלימור הגדול לשחיטה סשגסני נשמיעה ‪0‬הא מימהו <פססיס ‪ u*0‬עיא( מברג‬ ‫רילג גיגןורין גדולים‪ ,‬ונן אמרו וןללח חרס אפילי על חנאי הוא נא ‪ /‬ואמרו אל תהא וןללח הדיוע קל‪ 0‬געיגץ <מלומ»'א ע*א( ולעגין‬ ‫העונה אמרו כמגילה ניו ע י נ ( מיע ליא ני נרנסין ‪1‬נן לער ‪t‬‬ ‫\ד<‬ ‫‪ 0 5‬ע ג י‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫‪i .‬‬ ‫לןיל ׳‬ ‫‪f‬‬ ‫ש א מ ת ותשובות סימן ו‬ ‫ג*ב בלליץגףלח עבירת לשמהננזיר כ״ג ע ״ ‪( :‬והפנמה‬ ‫כזו של בלל בני ארס ‪ ,‬היא גכלל במאמר החכמים‬ ‫ק ו ל ח מ ו‪ .‬ן כ ק י ל ש ד י ‪ ,‬ובלשון הזיל בשם בת‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪n‬‬ ‫' יייריי׳‬ ‫*‬ ‫‪ p‬יג‬ ‫בת קיל סי שחיה במיתתו של רבינו הקיום ׳ מובן‬ ‫• ומזומן לחיי עולם הבא < והתום׳ התעיררו דהרי בל‬ ‫ישראל יש להם חלק לעיה״ב ו ת י ר ץ בשיטת מקיבצת‬ ‫וםהרייט ‪ ,‬ביון ימבואר בירושלמי פרק ט׳ דבלאים‬ ‫ובכתובות פ׳ הנושא‪ ,‬רעיי שמת רבי בערב שבת ‪/‬‬ ‫והיו טיוריס בקבורתו באו לירי חילול שבת ‪ ,‬והיו‬ ‫דואגים שלא יחשב לחם זאת לעין\חטא‪ ,‬לכן נתאחרו‬ ‫כל העם כןינה ז ו ‪ ,‬דבל סי שהיה במיתתו של רבי יש‬ ‫להם חלק לעיהיב‪ ,‬כיון שלא עשו רק לכבודו של רבעו‬ ‫‪ ,‬הקרוש ויזהירו ג״כ טימאת כהן במיתתו‪ ,‬ע׳ חוסי כאן‬ ‫דיה בטלה קדושה היינו קדושת בהונה*( ‪ ,‬ועדיז‬ ‫יתבאר מ י ש ) ס ו ע ר קטן ט׳ ע״א( רב עת ששמחו‬ ‫׳ישראל בגמר ביין המקדש של שלמה ‪ /‬לא התענו אז‬ ‫ביום כיפור ‪ ,‬ודנו קל וחומר מעבירה רתחה שבת ‪,‬‬ ‫ובבין היו דואגים ויצאת בת קול שנמחל להם אותו עיז׳‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫כ מ‬ ‫‪y‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫•‪:‬׳‪.‬‬ ‫והכוונה דבל פעוליתיתס לא התה להנאת עצםם ירק‬ ‫לפאר ולרומם בית אלהינו‪ ,‬ובאופן זה שייך עת לעשות‪.‬‬ ‫הפרו ת ו ר ת ך לצורך שעה ;‬ ‫ו ו ב פ ר ט מצינו ענין כת קיל פלוני מובן ומזומן‬ ‫לחיי עילם הבא ‪ /‬כבל החכמים אשר‬ ‫אבדו עצמם ל ר ע ת ספני איזהו ס י נ ה ‪ ,‬בסי ההוא כיבס!‬ ‫שלא היה במיתת ר ב י ‪ ,‬ינפל סן הגג ויצאה ב״ק דמזימן‬ ‫'לחיי עוה״ב ג כתובות קי‪ :‬ע י ב ( ובן יקטיעא בר שלים‬ ‫נ ע י ז י עיב( ובד״ח בן תרריון וקלגצטורו נשם טייב‬ ‫ע י א ( ‪ ,‬ובן באליעזר בן רוררייה גשם ייח ע״א( ‪ /‬ובן‬ ‫לתענית ב י ט עיא( באותו אדון שהפיל עצמו סן הגג‬ ‫ובן נגיטין גיז ע״ב׳> באש של ש ב ע ת הבנים שהפילה‬ ‫עצםה מן ה ג ג ‪ ,‬ויצאה ביק אם הבנים שמחה‪ ,‬וחיינו בי‬ ‫ענין המאבד עצמו לרעת חמור מאזר ‪ ,‬ואסרו דאיש‬ ‫בזה אין לו חלק לעילם ה ב א * ( ואולם ענין קידוש השס‬ ‫לטובה כללית ‪ ,‬או לשאר תכלית נרצה שלא יבאו‬ ‫ל ב ז ו ת ו ‪ ,‬במי ש ד ר ש ו חזיל ג ב י ר סיר נח פל״ד( ‪ ,‬אך‬ ‫את דמכם לנפשותיכם א ד ר ו ש ‪ ,‬אך להביא את החונק‬ ‫ע צ מ ו ‪ ,‬יכיל בשאול בן קיש תיל אך ‪ /‬יבול בחנניה‬ ‫־ ־ םישאל‬ ‫* ( ע׳ רמניס פיג מה׳ אנל היי נש־ח״ש‪.‬זז הכל מטמאין לו אפילו נהנים עשאוהו למת מציה לנל מפני ב־נל חייניס נלבודו‪ ,‬ורנד‬ ‫והלונע מירושלמי היג דנוכות רכשעת רני אמרה אין כהונה היוס ‪ _ ,‬וגמרן הכ״מ כ׳ שס והיינו דיזמוינן ננס גיס ע׳ ס<מ;‪0‬‬ ‫‪ n > - I‬נ ז נ ג ^ ת אותו סיום שמת רני נעצה כהונה ‪ ,‬הנה עיש נ‪:‬ל שם ״ אמד רעלן מיתת רני‪ ,‬הוא פ׳ הגז שא ולמ נ!׳ מלמגה ‪ ,‬ועודגנמדח‪?[I*,/-‬‬ ‫‪ /‬לא נאמר‪ ,‬רק נשמת רני נעלה קרושה ‪ ,‬ויה רנינו סיים כהן עינא מיס׳ )נמוגולז׳ין״ג עי‪ (3‬ד״ה אותו נ׳ דהאי נעלה קדושה הי נו‬ ‫' ״ ‪ / :‬ב י ר ו ש ת כהונה ‪ /‬יכתוש׳ חולקים עיו עיש ציע ‪ /‬ועיין הגהית מיימוני שם דמניא נשם רחבי •ה דמסיפין חם ד‪<-,‬ןש משיח נחמ‪ ,:‬מי‬ ‫^ לל גדיל הדור נכלל ולא פירש טעם ספיהיתו וניצ לכיש ד‪:‬נה מדקא מיקי גפסמים ע׳ ע ״ ‪ 0‬מון דמת נשיח •‪ ,‬מינס דנקא נשיח ‪ ,‬חו‬ ‫•• ‪.‬‬ ‫דלמא כיון דלקי הטעם משיש רעשאו כמז מצום‪ ,-‬דגדול נגור הגייות •שדוחה לח תעשה שנתורה; והנהגכתונות־טוינ רעינ( אתריגן‬ ‫' י'™ ' ‪j‬‬ ‫אנל למאן דמתני לית צי׳ שיעווא‪ ,‬שיג מצד ן ‪ :‬אפילו לא הוי נשיא ‪ ,‬רק מתיי לאחרים לנד כיון דלית לי׳ שיעור להחנשים המחויינים‬ ‫״ ^ " י יי *׳ *‬ ‫ומ‬ ‫בכבודו הוי נמת עציה ‪,‬‬ ‫העסק‬ ‫י ^ ‪ , ,‬יי י ‪ / ,‬׳ דיפ עשה ולא תעש‪ :‬וגכיז קייל הלינוהו לנגוח מותר)סנהדרין מיז ע י נ ( ועיין ומנים פיר מה׳ אנל ה״ח • והנה מצר זה חינו מותר‬ ‫‪ 1< .‬יל* י י ^ ר ק א ו ס ו הי ו ם שמת ערם שנקנר ראו מ‪-‬ישינ מיפ‪ ,‬אנל להשתטח על קניו אוי אסור להטמאוח אפילו לנשיא‪ ,‬ולא נחנהי וחת רק‬ ‫‪** >V‬י־'‪ /‬י ז י ^ ץ •מפני ששמעתי ני לומנינו קצת מאיתן המכנים עצמם נשם חסידים מטמאים על קנרי צדיקים שלהס‪/‬לק הטעם דר׳ יורן דנעלס נהונה‪,‬‬ ‫‪ \ f y p l < M O‬לא *ימו גינריהתיס׳ תטעם רהרמנ״ם ד‪:‬׳ משום מת מציה׳ וריהא אותו ביום וטרם שנק‪3‬ר‪ ,‬ועוד רוקא נשיא ‪ ,‬אנל שאר גדינ‬ ‫< *?‪I‬‬ ‫י׳׳^ ‪ b‬י ׳ י ' ‪ 6‬׳ י ^ ׳ ה ד ו ר נא‪ ,‬וע׳ גיכי יישף יויר סי׳ שעיר אות ד׳ דהניא נשם הגיח שנתנ דוקש נשיא אנל חין לשים כהן להקל להטמא ל ש ו ם ג ד ו ל‬ ‫<ן‪( /‬׳‪ s.JrtJ ,j*l‬ע׳ה ד ו ר ‪ /‬וכן נהגי ללא כרנינו חייס כהן ‪ .‬היינו דאמר דאלו קיה נעיתת מינו תם היה מטמא אליו‪ ,‬אעיג דרגינו תם לא היה נשיא י‬ ‫‪, « ,‬׳>׳‪-‬־^‪/‬ק גדול הדור _ גם מ׳־נרי ‪3‬ימ יוסף גש*ע ש‪:‬שמיט דין זה דנשיא‪ ,‬משמע דגו היו דאין לנו נשיא שונ לא שייך הימר רטומאת כהן‪, .‬‬ ‫^‪/ v ^!71‬‬ ‫‪Jyy‬סנה הגרני יוםן> תמ‪ :‬עלץ‪ ,‬דהרי מפורש נשיע יויל סי׳ שע״ר סי״א‪ ,‬נשיא אעיפ ד ה כ ל מ ‪ v‬מ א י ן לו ‪ ,‬גכ״ו אין מתאנלין‬ ‫‪1‬‬ ‫י׳י׳י^יל‪,‬‬ ‫‪/ 0‬‬ ‫‪ / /‬י ‪ /‬ל‬ ‫ר‬ ‫‪z‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י?‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫<‬ ‫‪f‬‬ ‫‪r‬‬ ‫<‪ ' ^ ^S‬י ‪ ,‬לעליז טומאה •למגי החטאים והעוגות ואף גמ־תתו־נשארו מצל הניף עכיניס רעים מזיקין ו מ ע י י ן ‪ , .‬נ י על לן הנשמה עילה ויורדת‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הגיף יל שנים עשר חולש י זפולםנאנשי מופת נמשה רנינו <‬ ‫י•׳•״‪'</‬י‪• .‬יד אצלם נטלה עניני ׳לוו׳זאה‪ ,‬נ י לא הית? שים יישזר והתאחדות הגוף גנפש וגם החמד היה מזיכך עיש‪ ,‬־ועיין אגרננאל גונה ‪,‬‬ ‫־ •אילם פשיגיא ילא מ״ויקין טעם ה לעקר לסינור על זה לדינא ‪ ,‬להתיר לנהן להשתטח על קנדי צדיקים גץמאת איהל לאזלייתא ‪:‬‬ ‫‪ ( * :‬ערגילא לפומי׳לאינשי רהמאנר עצמו לרעת אין לו מלק לעילם הנא‪ ,‬ולא מצאתי מקיר הןנתלמד והן גרמני‪/‬לעניז וה ‪,‬‬ ‫רה מגואר גרמ״ס פ״א מה׳ מגל הי״א וגירד ה׳ אגלזמ סימן פמיהסזגיף א׳ • והמאגר עצמו גדעת אין מתאנגין עליו ואין‬ ‫מספידין‬ ‫‪H‬‬ ‫ץ‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫עאלות ותגובות‬ ‫‪,‬‬ ‫‪^.;pa‬׳‪':.r:7*:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כדן‬ ‫והיא שהחריבה ביתו ושרי״האת‬ ‫ששאל ועזריה תיל אך < זבן בשאר •עניניס שעושים חשמיס המליכוה‬ ‫;להטבה כללית ‪ ,‬ולתכלית הנרצה בעיני אלהים וארם ‪ /‬היכלה ונו׳ ועדיין היא קיימת ‪ /‬ואני שמעתי עליך‬ ‫כבה״‪ :‬אינו בכלל איסיר‪ ,‬יגם ענין ביק זה היינו ג״ב ק ל שאתה יושב ועיסק בתורה ויסית מונח בחיקך‪ ,‬איל מן‬ ‫• י * המין כקיל ש י י ‪ :‬י ־ ־׳ •׳<•׳• • השמים ירחמו איל אני איטר לך דברים של טעם ואתה‬ ‫‪' * Q j t‬נצמיינו מ‪2‬י הנביאים יהחנמיס לדרוש אומר מן השמים ירחמו ובו׳ א״ל רבי םק אני לעילם‬ ‫• בשלים הממשלה אשד אנו חוהיס בצילה הבא ? ולכאורה מה ענין שאלה זי כאן ‪ /‬אבל על פי‬ ‫ולהתפלל כעדה אל ה‪ ,:‬ונפרט שלא להיות בקשר עם האמיר למעלה ניחא‪ ,‬דהאיש אשר ירו בקושריש נגר‬ ‫המודדים־‪• ,‬ויתיב ירא •את ה׳ בני ומלך עם שינים אל הממשלה ‪ ,‬והיא בסכנה כבל ר‪:‬ע‪,%‬יי במאבד עצמי‬ ‫תתערב)משלי ב י ד ( ‪ ,‬ונאמד אני פי מלך שמיר ועל לדעת‪ ,‬ועל תשיבת רהבית דמן השמים ירחמו‪ ,‬שאל‬ ‫דברת שמעת אלחים )קהלת ח׳ בי( ובפרט הסכנה לו בהזק אני איטר לך דברים של‪.‬טעם רחםבנה גלוית‬ ‫מפחדת מ א ד לפני המורדים ‪ /‬שיהובו בעצמם חובת ומפחדת ‪ ,‬ואתה אומר מן השמים ירחמו‪ ,‬והרי אסור‬ ‫מיתה‪ .‬והאיש אשר ידו בקושרים הוא בכל רגע בסכנת להמציא עצמו לסכנה *( ומאחר דשמע רהבית זאת ‪,‬‬ ‫מיתה‪ ,‬מסכן נפשי בבל עת ונדון במאבד עצמו לדעת א״ל מה אני לעולם הבא‪ ,‬ביין להבנםתי עצמי להכנה‬ ‫וזה הענק בר׳ יופי בןקיםסא•ור׳׳חנינא בןתדדיון נעיז זו ‪ ,‬־ אילי יהיה משפטי במאבד עצמו לרעת דאין לו‬ ‫•ח״י ע*א( דא״ל ריב״ק אי אתה יודע אומה זו מן חלק לעיהיכ‪ ,‬איל כלום מעשה בא ל^דד ובי׳ ובן היה‬ ‫י‬ ‫מספידין אוהו ‪ /‬והוצימי ושת ממס׳ שמאות וע׳ ומנים פ״ו־מהי רוציז‪ ,‬אך ומכס לנפפיהילם אדרוש ‪1‬ה ההזיג עצמו ופייס ומיתתו‬ ‫נירי שמים‪ ,‬וכל דנריו נוגעים מוגרי מירש בראשית רנה על״ד‪ ,‬ולמרן הכסף משנה נעלם המקור ‪ ,:‬וראיתי נספר יד המלך להרג‬ ‫הגאון מוה׳ •הנעזר זיל אגדיק נראד פימ מה׳ אנמת שהניח גשם הידרייט חידושי נתונות פרק הנושא בעובדא דההוא נוגס אשי־ הפיצ‬ ‫עצמו מעל הגג מפני שלא היה במיסת רנינו הקדוש‪ ,‬ויצאה ג״ק ז‪/‬מזימן למיי עוהיג ‪ /‬והקשה המהרייט הלא קי׳ל המאגר עצמו לרעת‬ ‫חין נו חלק לעוה״נ‪ ,‬ונ׳ לתמוה דמהרי'‪.‬ט לא הרתה המקור לדנריו‪ ,‬והרג יד המלך כ׳ להוכיח מהך דחמרינן כניגויז ניז עינ( נד׳‬ ‫מאות ילדים שנשנו לקלון‪ ,‬כיון שידעו למה הן מתבקשין שאלו‪ ,‬אם אנו טיבנגין עצמנו ניס אנו באין לחיי עולם הגת ‪• ,‬ודרש הגדול‬ ‫להם מנשן אש נ אשיב ממציל ת י ם ‪ ,‬דגאופן זה יש לסם חלק לעיב״ג‪ ,‬עכ״פ מרשאלו חס יגחו גידי עיהיג מוכח דשאו מחני־־עצמז‬ ‫לדעת אין לו חלק לעיהינ‪ ,‬ורק ננהיג שעשו לנרוח מן עגירה גדולה מיתר ע״ש ‪ /‬ואולם לדעתי מוכח מן כל נמקימית אשר מזגתי‬ ‫נפנים גר׳חנינא נין תרדיון ור׳ עקינח ובהאי כוגסונקלנצטירו זר׳ אלעזר גן דורדיא נכלם המיתו עצמם לדעת ומצילו אצלם דיצ»ה‬ ‫ניק דמזומנים לחיי עוה״ג ‪ /‬מפני דנשאר מקום המםנד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה״נ‪ ,‬ואלו הצדיקים חשד‪.‬קדשו השם צאני ווינ‪,‬‬ ‫וסנה הרג נעל יד המלךהתעורר רמשגויגמשנהפ׳הלק ארגעה הדיוטות אין להם סלק לעוהינ ובתוכם אחיתופל״וגגמ׳ מפרשו הטעם לפי‬ ‫שערר במלכות נית דוד ‪ /‬והרי נלא״ה מין לו חלק לעזהיגמשום דחנקאת עצמו‪,‬׳ ונגר הקךימו גזה הרג געל שויה גשמים ראש סימן‬ ‫שע״ס ‪ /‬ומזה הוכיח דלא מקרי מאגר עצמי לרעת‪ ,‬דוקא היני שגועט בטונה ושונא את העולסנמקצמ הפילז&ופיס להמרות פני עליון‬ ‫סגל תם עושה מ‪:‬ני צרות כתשו כי לא יוכל שאת‪ ,‬זה חינו נכלל עיש‪ ,‬וסנה דגריו אילם נכונים ולח היציאו נמררש מן הכלל מן שאול‬ ‫נין קיש *מעז לא יתעללו גו הערלים ‪ ,‬או‪.‬בהורג עצמו למען קדושת השם‪ ,‬למען לא יהרג גמיתית משונית ע*י צגוים ‪ /‬ולן נ׳ התיס׳‬ ‫) ע י ו חיי עיא( דריח בן תרדיין אמר מועב שיעלנה יד שנתנה ולא אמגול נעצמי‪• ,‬ואומר ר״מ היני שיראים פן יעבירו נכרים לעבירה‬ ‫מזן על ידי ימורין שלא יימו לעמיר‪ ,‬או מציה לחגיצ נעצמו עיש‪ ,‬וזה פע;ין באותם הכהציס שהפילו עצמם לתוך^אש‪) ,‬תענית‬ ‫דיט עיא( ונאשה אס של שבעת הגנים שהפילה עצמה מן הגג)ניטין ג״ז ע״ג( וכל אלו פחדו מן יסיריס וננה״ג לא הוי איסור ‪ /‬אבל‬ ‫מי שעושה ק מפני שנגד עליו חייו והוא לו למשא ‪ /‬פשיטא דאין יוצא מנלל מאבד עצמו לדעת ‪ /‬שזג ראיתי נשוית נית אפרים חיו״ד‬ ‫סי׳ ע״ו שהביא דגלי הרג נשמים ראש ודחה ראיותיו‪ ,‬משאול גן קיש שאלי כמיש הרמנין‪ ,‬שהיה יודע שעימל להרוג מפני נבואת‬ ‫שמואל שאמד מחר אתה ונלין אתי ‪ ,‬ובשביל חיי שעה לחיר שרי למען לא יתעללו ‪ , U‬ומיש ראי׳ מצרקי׳ שאחז״ל מיטב היה לו להקיש‬ ‫ראשו לכותל וימית‪ ,‬ואל׳״יראה שחיטת גניו‪ ,‬גינ ל״א ורשאי לעפות נ ן ‪ ,‬רק שהיה לו צער יותר גדול משחיטת הגנים ממיתת עצמו‬ ‫אולם נכ״ז העלה מעובוא דפ׳ הציזיןין שהפילה עצמה מן הגג‪ ,‬ומעוגדא דרינ ור׳ צדוק נזפ*ק דהידושין רתנעתי׳ מטרוניתא דסליק‬ ‫לאיגרא‪,‬ומעובוא דמרעוקנא לתיגימע׳ מציחתהאשה‪ /‬ולן הי‪.‬כי לעושה משוס חשונה‪,‬כדאיתא במדרש גגייויקיםאיש ציידה שקיי‪$‬‬ ‫?עצמו ארבע מיתית גיר וראה יוסי גן יועזר מטתי פורחת גאזיר ‪ /‬ואמר בשעה קלה זו קדמני זה לגן עדן ‪ ,‬כל אלו המהגכלל שאול‬ ‫נן ק ש ‪ ,‬אם עושה משום תנלית הנרצה להטגה כללית ‪ /‬למען קידוש השם או שלא לחלל את השם ‪ ,‬לנל אלו איצולללל מאבד עצלני‬ ‫‪• • .‬‬ ‫‪• .‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫• לרעת 'עיש ‪t‬‬ ‫;‬ ‫י*( עיין ר ץ פ״ד ושנת מוג‪ 6‬גמרן נםן> מגנה פיהמה׳ יסודי התירה להקאה לאמת הו׳ זו לשיטא הרלנג״ם רמי שגאלור בו יעגול•‬ ‫ואנ׳יהיג ונהיג‪-‬זלא מנר הרי זה מתחייב בנפשו » ואיך הכניס ר׳ •חנינא בן מרדיזן עצמו לסכנה בשניל למיל התירה* דאין זה‬ ‫»ז;‪5‬מייס אש* גאמר ג*ס יהרג ואל יעביר‪,‬־•וזו הטענה התעורר עליו ל׳ יו&י גן קיםמא ‪ ,‬ליון דהיא סכלהגלייהאירופה מעפה‬ ‫מצפי להק‪:.‬ל'ק‪:‬לית לצמוד תורה‪ ,‬ופפיז שאל רחג״ת מה אני לעוה״נ י‪ ,‬והשיגו ללו‪*0‬נעשה גאלייו הייגו למ״ש הניי־גשם ןימוקל‬ ‫י‪.‬ם! דמפילן צשיעתרגיני אםפוא&רםיחםיךירא שהים וריאה שלמר‪ .‬פריז ושאי לקדש הס ;אפילו על מציה ‪$‬ה למען י׳»יו הלג‪$‬‬ ‫ימעשץ ע י ‪ , :‬והינ ניון שהזא שדם גדול נממו מ־חר וייינ'י‬ ‫עואליגת ו ת ש ו ב ו ת ס י ק ו‬ ‫מיף המעשה שתפסו לרחב״ת ויצאת בת קול בי ם*שן נ ל ח מ ו ת היהירים ראיתי ‪ 3‬פ פ פ י בי גאסי‪-/‬גש‪0‬ע‬ ‫לחיי עזה •ב ‪ .‬אעיג דחמציא עצמי לפבגה ם י מ ח י ח ביסים אלו א ש ר היתה ירישלים במציר מ ן דרומיים‬ ‫מחשבתו לטיבה להקהיל קהלית ברבים « ??מען ל א קולות מעונית בפנים לחיבל‪ ,‬בי ע ת י ר חי׳קרש לחרינ‬ ‫ובכלל זח‬ ‫ת ש ת ב ח חורה סישראל ‪ ,‬וגן היה הענין ברי עקיבא ויבאו זרים לחלל יופי ותפארת המקדש ‪-‬‬ ‫א ש ף החזיק ירי ב י כיזיבא *‪ c‬גםנהררין צ״ג ע״ב יובל להתפרש מ״ש גב״ב ג־ ע ״ ב ( ד ה ו ר ת ם ע מ ע כ ת‬ ‫ירושלמי פרק ר׳ לתענית ו מ ד ר ש קינות( והיח מחזיק ק י א בל‪.‬עברא ד מ ר ד השתא מ צ ל ח ‪ ,‬הייני לפי א ש ר‬ ‫בידי נגד הרומיים ‪ /‬יתפסו אותו ו ת ו איתי• בסורר הביר שפלות מלבי חשמונאי ‪ ,‬ע ט ר ת אב״ו אנטיפטי•‬ ‫למלבות ‪ /‬ו ב ש ע ת מיתתו יצאה ב ת קיל אשריך ר״ע האדומי‪ ,‬במו שםםיפר בייסיפין ל ר מייש ‪ ,‬הכיר וירע‬ ‫בנפשו בי עתה עת למרור כמלך ויצליח בדרכו‬ ‫שיצאה נ ש מ ת ך בהתרה ע ר ב ו ת ס ״ א ע ״ ב ( ‪ ,‬יעייין‬ ‫יכפעולתו ‪:‬‬ ‫לא המפיק להעם בשורה ז א ת ‪ ,‬רעריין חשו העש ע״•‬ ‫ההשגחה והנהגות העולם מהשם יחברד‬ ‫שחיי ירו בקושרים ומורדים נגד אימה ה מ ו ש ל ת ‪ ,‬הנח‬ ‫הגורעים אלינו ע״י נסיק ממעשים ככל‬ ‫הלילה ודם נחשב עי״ז כמאבד עצמו לדעת ‪ ,‬ע״»‬ ‫שהמציא עצמו לםבנה ‪ /‬ויצאה בת קיל ע ו ר הפעם יום‪ ,‬במה שנוגע לבני ארם בכלל ולעם י ? ר א ל בפרס ‪/‬‬ ‫‪$‬שריך ר״ע שיצאה נ ש מ ת ך בטהרה‪ ,‬ו מ ז ו מ ן ל ח * י מבינה ג״ב בשם בת קול‪ ,‬מפ״ז גזבר בת קיל ייצא ב ב ל‬ ‫ע ו ל ם ה כ א‪ ,.‬כי היתה כיונתי רצייה ומקובלת לפני י ו ם ‪ ,‬ב מ ו ; ב ר ב ו ת ג ע י א ( שלש פעמים בכל יים ב*ק‬ ‫אומרת אוי לבנים שבעיניהיהם החרבתי את ביתי ‪/‬‬ ‫הקכיח ‪:‬‬ ‫}‪ Q‬כל דעת והחלטת ההםנמח מן ההמון לשבח ג ברבות טייב ב׳( בת קיל יוצא בבל יום כל העילם נזין‬ ‫ך[‬ ‫או לגנות הפעילות ש ל בני ארם מבונה בלשון בשביל ה^ינא ב נ י ‪ ,‬וחנינא בני די לו בקב חריבין)מ״?ן‬ ‫הזיל ג ״כ בשם בת קול‪ ,‬כמו כשבת ל*ג ע״ב( כי ר י ש ח״י ע״ב> בבל יום ביק יוצא בת פלוני לפליני‪ ,‬יכן פיי‬ ‫בן יוחאי וד׳ אליעזר בני ‪ /‬היו בל בך פויגלים ב מ ע י ה ראבית ככל יים ב*ק יוצאת מהר חורב איי להם לבריות‬ ‫לעסוק כל ימיהם בתורה ולהספיק עצמם ב מ י ע ט ‪ ,‬ע ד מעלבונה של תורה ‪ ,‬יכל * ל ו ה^ה התפעלות בנפש‬ ‫שנדמה להס כל השתדלות בני אדם להמציא ט ר ף > ממה שרואין הנהגת עולם החחתין ובפרט רגשית‬ ‫לביתם ‪ /‬לענין תוהי והכל ‪ ,‬ו^צתה כת קיל להחריב הנפש עיי הבטה כהר חורב םקיס שניתנה תירה ‪,‬‬ ‫עולמי באתם שיכו לסערתבס ‪ ,‬בי גס העולם היינו וחורכת ירושלים ‪ ,‬ביחס לבל החסודות א ש ר היה שס‬ ‫‪.‬‬ ‫ביסי קרם ‪:‬‬ ‫להתעסק בצרכי עבודה נתן ה בלבם‪ ,‬לחרוש ולזרוע י‬ ‫י < ז ן ך מצאתי שנ• כקימית בבבל• אשר נאמר שם‬ ‫ולהיות ע מ ל בצרכי חעולם כל ה •ום׳ ‪ ,‬י ש ב ע ו ל ם‬ ‫מענ ן בת קול במי גגיטק נ״ו ע״ב׳> ביתיש‬ ‫‪• /‬‬ ‫ל פ נ» א ל ה י ס וגו׳ ‪ ,‬ואם •תנהגו העולם אחר דעחם‬ ‫אזי לא תה»ח הארץ מיושב רק נשאר חריב ושמם ‪ ,‬ובן דטיטיס יצאה ביק בריח קטנה יש בעולמי ‪ ,‬ו ב ן ) ח י ל ץ‬ ‫מ ה פ ר ש הא דאסרו)מגילה ג׳ עיא־> יצאה ביק מי היא פ״ז ע״א( יצאה בת קול מ ם של ברבה ‪ ,‬ואין אפשרית‬ ‫שגילח‪ ,‬ובן חב״ק א ש ר נ ז כ ר ) ש ב ת ניב ע*ב‪ ,‬שם פית לבלול ענץ יציאת הביק בשני מקומית אלו עם ענינים‬ ‫ע״א בים פיו ע י א תענית ר״ח ע י כ ( בכל אלו המקומות הקידמים אעיב חביונה בת קיל מן השמים ב י ר ד נ ס‬ ‫מבעת מ ש פ ט חרוץ מבללית העם בשם זה‪ ,‬וםענין זה יוצא מ ג ר ר ה ט ב ע ‪ ,‬ואף ע ל פ* שלא נאמר בת קיל מ ן'‬ ‫ח ש מ י ס בבל זאת הענין מובן מ ע צ מ ו ‪:‬‬ ‫יש לחשוב מה שםציני)פסחים נין עיא* ארבעה‬ ‫צמחית צווחתחעזרח צאי סבאן בני עלי שטסאו חיבל ך ץ ר ך ן הצעתי רוב המקימות א ש ר נ מצאי שמה' עניני‬ ‫בת קיל‪.‬ייותי״ ממה שקרא הקורא יבין בעצמו‬ ‫ה ׳ ‪ ,‬צא מבאן יששכר איש כפר כרקאי‪ ,‬ויכנס ישמעאל‬ ‫בןפאכי ויוחנן בןנרבא• * היינו כי הבחנים העושים למצוא ע י ר ייתר בירושלמי ואגדות ולהציג כל ענין‬ ‫וענין על מקומו בפי משפטו הראוי ;‬ ‫מ ש מ ר ת עבירה בכית ה מ ק ד ש ; חחריצי סשפטס ס•‬ ‫המה הבחנים הבשרים ומי הסח אלו אשר אינם גוהגים‬ ‫ךןץךן‬ ‫אולם כיוסיפון למסיים‬ ‫בשירה וראיי להרחיקם‬ ‫ט *עי}י‬ ‫־‬ ‫‪-‬י‬ ‫צבי הירש‬ ‫לשון הרמנ״ם פי״א מה׳ מלכים ה״ג ואל יעלה על דעתך שממלו המשיח צריך לעפומ אות ומופת ונו׳ שברי ר*מ םנ‪ 0‬גדול וכר‬ ‫*(‬ ‫והוא היה נושא כליו של ‪5‬ן כיזיבא המלך ‪ /‬וסיס אומר מליו שהית המלך המשיח עד שנהרג בעונות ‪ ,‬והרחג״ר השיגו דהרי‬ ‫) מהדרין ‪$‬״ג ע*ל( אמרו דרגנן קטלוהו‪ ,‬והנה שיטח היחנ״ל קשה דתי? לפוש דג״ל קטלוהו‪!,‬הרי גן נוזיגא היה אחר החירנן‪/‬ועור'‬ ‫־׳יבעיס שנס הודם החורנן כחלילן דילי נפשות ע׳)סנםדוין מ״מ ע ״ ‪ 0‬יע׳ רמג״ם פייר מה׳ סנהדרין הייג‪ ,‬וע״כ לשין לטליה אשר‬ ‫יאמר נמלי היינז דנהרנ ע * י החומות‪ ,‬נמואי גירושלמי פ״ד דתענימ דע* שהיג את ריא סמוחני מיד נלנדה ניחר ונהרג נ ן ייז•!ח‬ ‫ומו שרמז ע״ז גיל מין מ״מ‪/‬ויחנן ג״פ לשיןיהרמג״ם ונהרג בעיני© ‪ 3‬י יעיז זס שהרג ו״א סמירעי גרם לו‪,‬ימ״ש הרמנ״ם דר׳ עקיבא‬ ‫נישא כליו ‪ /‬הייני שה»ס « י ל עוז נמ*ש גירושלמי ובמדרש מני ישנ״י ‪ /‬עקיבא מ י היס אומר דרך נינג מיעקנ לרד ליזינא‬ ‫מיעקג‪ ,‬ו מ הוי חמא גר ליזיבא סוס אמר דין הוא מלכא משיחא ‪ ,‬ומפלי יל״ע היה הגדול שנדור והחזיק נימינו הוי כנושא לליל ‪,‬‬ ‫‪ ,‬ג נ ל ע ו ‪ , 1‬ו ל ל ע נ י ן ח ו ר ב ן ‪3‬יהר זבןגוזעא יתגאומי״הגמיא בארונה ;‬ ‫היינו‬ ‫יגו‬ ‫ח‬ ‫י ך‬ ‫כתימן‪3‬‬ ‫ל ו ג ל‬ ‫ח‬ ‫• ש א ל ו ת ׳ ‪ .‬ו ת י ב ו ת ביטן׳ ‪ ' r t V‬י י ־ '‬ ‫• * •י‬ ‫ד‪3‬רי הירושלמי צדקה המלטת הרג הגדול מוה׳ עייר מ י ל ‪ ,‬אגן‬ ‫;‬ ‫מצאתי נרא״ש ע״ר ו ו י ה ‪ .‬סיף הלנה ף סנ׳ גשם ואגי״ה ו מ ל‬ ‫^ * { ל ך ן נ י • לבאר לך דבוי מסכת סופדים פי״גי^נ וזיל שאלתות כסונר דמגרך ל ת ק ו ע בקול שופר ‪ .‬כולן ע״פ שיטת‬ ‫עשרה מי המן ומלכי כנען ננתגיס אריח על הירושלמי עיש ‪ ,‬וע׳'שאילת שלום סין םפוויג אכן לא מצאתי‬ ‫ז • ‪.‬‬ ‫גני׳ אריח ולבינה על גני׳ לגינה י‪ ,‬ל ל ג נ י ן כ ל י ן ל א גירושלמי קוף נרמס שום רמז לנינה כזו ^כגל ידוע ממיש לעיל‬ ‫? א י ם ‪ ,‬מאי גדין למציה לעינוג ? איר אסי בל חיננא אחיה סי׳ ‪3‬׳ ‪ /‬ני הרגה עניניס בירושלמי^אשר הי׳ לפגי הקדמונים \ לא‬ ‫נמצאו היוס״אצלנו ‪:‬‬ ‫יי' י‬ ‫של ר׳אושעיא‪ .‬מ ג ג ו ך ר' אגא נ ו זנדא ושאלינן ואמר ‪3‬שס ר‪3‬‬ ‫לעיכוב עליל ‪ t‬ומס הטעם דגנין לדין לא קאים מובן ע*פ מיש ן י ך < ז עזד ר׳״ע ני לול דגלי מסי סופויס המה נעתקו מ;‬ ‫• י • הירושלמי והרג מהי״י ברלין לא התעוור עיו ‪ /‬והרג‬ ‫גמגילה ט*ו ע*ג(‪ .‬דמפיז נכתבו נן ‪-‬למען לא תהיה הקומה‬ ‫לשונאי‪,‬ישואל‪ ,‬פי בניןנזו אריח ע״נ אריח אין אפשרית להתקיים געל ממות יעקל גם הוא לא הראה המקיר מן כל המקןמומ ‪,‬‬ ‫ולן פירש גם בם׳ נחצת יעקג‪ ',‬אנן סבניך לא פירש והוא מחוסר ומציג לך פה לק חיזהי מהן למען מדע לתקן ונרי מיס עיפ‬ ‫‪,‬‬ ‫הנגה‪^,‬ה נהינ ה׳ סופלים נמצאו לברים אלו רק בשינוי‪ ,‬והנני הירושלמי פ״ח הינ הלכה למשה מסיני מסרגלין גקנה אחד‬ ‫מעתיק חותם לפניך ‪ /‬מיל אנל בניו של המן ופלשת מלכים ולותגין גליו על העור ירושלמי פ״א למגילה ‪ /‬היך שאם שינה גוה‬ ‫שביהושע חלימ עיג חליפ ולבינה עיג לבינה ‪ /‬איל ל׳ וירא לל׳ ונזה פסול לעין זה בירושלמי שם י‪ ,‬סוף היו אין פוהתין גיריעה‬ ‫ז של ל׳ הושיעא זנור אה כששלחתי אותך אצל ר׳ אבא משלשה דפין ולא יתר על שמונה ‪ ,‬גירושלמישם ‪'/‬גיללין הספר‬ ‫סנמא נז‬ ‫בל זנדח לשאול איתו‪ ,‬בניו של המן אם לא היו כזתנין נך לעיכוב למחלתו ולתורה באמצעיתה בירושלמי שם > געיס שם ובקלפים לא‬ ‫הו לאו ‪ ,‬בחת ואמרת גי בשמו אינו יודע •וכשבא ל׳ אנא נד נתנזקנמיס שיעור‪,‬בירושלמי שם סיט‪ /‬לא יעשהחצי׳ גויל וחציו‬ ‫וגדא אמר נשם ר‪ 3‬לעיכוב עכ״ל ‪ ,‬ראינו דבנהיג לא נזכר לשון קלפים ‪ /‬אגל עושה חציו נזיל וחציו צבאים'נילושצמי‪ .‬שם‪ ,‬והסיום‬ ‫סגניך‪ ,‬אולם בירושלמי מגילה פ׳ בני העיר מצאתי וזיל עשרת גני אף על פי שאמו מן המוגחר ליתא בירושלמי רק נה״ג ה׳ סופרים‪,‬‬ ‫המןזמלכי מען ננתבים אריח עינ אריח ולנינה עיג לנינה בנין הייא הלימ ס״ת שנקרע מטלה עליו מטלית מנתון י בירושלמי שם‬ ‫?דין לא קמים מה כדין למצוס או לעיטב איל לדי חניגא בר החוי נאמר הלימ שיהי׳ תולה גמסלית ‪ ,‬כפי‪ :‬גמימ אותיות הנפילות‬ ‫‪,‬‬ ‫דל׳ הישיעא נטר את נד הוינן קיימין קרם חנותא דר׳אוהיעא הראשונים בהחלת התיבה והאחרונים בסיף וא‪0‬ב־נהפמול‬ ‫קגיגך‪ .‬ה־ינו דידך דר׳ חנינא נן אחיו של ר׳ הישיעא נמצא דל׳ גירושלמי שם‪,‬׳ ספיג דמים ספר שאין עליו מפה הופנו על הכתנ‬ ‫כושיעא הי? דודו של ויח _ ענו ר׳ הנא נר זנרא זשאלין לי״• ‪ c‬גיכ בירושלמי‪ ,‬כיד דמים היו נל השמות באברהם חול חח מאשר‬ ‫והמר גשם רג לעיכוב ע‪*:‬צ"‪ /‬עכיפ הנך דומה כי ט«ם נפל במיס התעו אומי אלהים ר״י *ומר קודש ‪-‬שאילולי אלהיס כנר התעו‬ ‫ותחת ח ב י נ ך הדפיסו ס ב ב ו ך והן בעל נחלת יעקב המפרש אותי בילושלאי שם ‪ /‬פיה היי והי״א גיכ מן הירושלמי‪. ,‬פייא ה״ג‬ ‫להלנות קטנות והן הרנ מהויינ לא הפעולרו נזה ‪ :‬והנה גלי והיג מירושלמי יומא ריפ בא צו‪ ,‬פיינ דמים היא היג היג ה״ד‬ ‫ספקהרנהיג הוצ־אדגריו מן הירושלמי רק לפניו היה‪ .‬לשין היה היו מירושלמי פיג דמגילה‪ ,‬פייג מיס היג היד קיו בירושלמי‬ ‫ירושלמי גשימי לשין קצת‪ /‬ולא ענין והי לנד הוציא"היג מירושלמי ס״פ בני העיר ‪ /‬פייר היז היז ירושלמי סיפ בגי העיר‪ ,‬פט״ן‬ ‫היו עד שלא שקע רני ממשניות ‪.‬בירושלמי ספיג דג״ע ובפיג‬ ‫רק הרגה דבלים בה׳ סופרים להיג ‪ ,‬המה מן הירושלמי‪ ,‬נמו‬ ‫והיריות‪',‬פטיו ה״ם ?״ו ה״ז ‪. 7‬ירושלמי סנהדרין פ׳ אחל דיני‬ ‫מתנין על הקלף ואם ש י נ ה פ ס ו ל ‪ ,‬ירושלמי פיק דמגילה‬ ‫וע׳ מרז נ״י ה׳ ספר מורה )סי׳ רע״א(‪ ,‬וכן מיש ‪3‬ה*ג לא יעשה ממונומ ייחגאר לקמן‪ ,‬היי הייא הייב ירושלמי שנת פ׳ כל נתבי‪,‬‬ ‫פי״יז היא מהולאמר שיל גלי נסכים נשעעי׳ מן הלא ירושלמי‬ ‫חבל עושה מצייזצבאיפ ג״כ בירושלמי‬ ‫חציו גויל וחציו קלפים‬ ‫פיר דתענית ‪ ,‬פכיא מן מסכת סופרים היו הוא מן ירושלמי‬ ‫• מגילם שם ועוד היפ ‪ •.,‬ומזה הרחה כי הרנ הגדול החנם הכולל‬ ‫המפורסם מזה׳ שייר כיי המשיג על מאמר אגרת בקורת שלי בםוף מגילה פינ פיר וכדומה‪ ,‬לכן כל הדבר הקשה שמה תמצא בירושלמי‬ ‫גמקומזס רמזנו‪,‬נצ ענין מתיקן כהלכתו דבר דבור על אופניו ולא‬ ‫כיח חיו לא יצא ידי חובתו במה שהחליט כי זולת הדברים אשר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬יהיה מיס כספר‪ . . : ow‬י‬ ‫העניר שמה נמנין ובמספר‪ ,‬אין זכר לדברי הירושלמי בס׳ היג‬ ‫ועפה רואה כי רוב ה׳ סופרים בהיג היציא מן ירושלמי ‪ /‬ואף אם‬ ‫‪,‬‬ ‫תרצה לדחוק כיהרגהיג הוציא דבריו מן מסכת סופרים‬ ‫וכשתדקדק תמצא באמת כי קרובים גירסות היג יותר לגירסומ‬ ‫מ?ם פטיזהיה איר תנחום בו מנילאי אלו ניתנה‬ ‫מיס מלגירסות ירושלמי ‪ ,‬בכל זאת הרי מיס נתחברה בזמן \‪*W‬‬ ‫הגאונים לדעת הרא*ש ריש הלנות ס״מ והירושלמי היה לו למיס‬ ‫התורה חתוכה לא היתה עומדת רנלים למורה ‪ /‬שאם‬ ‫״‬ ‫למעיין לרוב הדברים שם ‪ ,‬ואס מ״ס היה נגר ערוך לפניהיג טמא יש מטמאין כיוצא גזה'‪ ,‬ואס טהור יש מטהרין ביוצא נזה‬ ‫ומקור לדבריו להלנה ולמעשה‪,‬מכ'ש ירושלמי אשר ממנו שאב מ״ס עכ״ל ‪ ,‬ואינו מובן ונבר נתחבט גזה הונ החכם שליל נהגה אחת‬ ‫רוב דנריו‪ ,‬ועוד מצאהי כי לשון ירושלמי היה לגילעל לשונו של למחזור זויטוי נעתק בכיח חיה ‪ ,‬ובהגה אחת לספון בתולת בת‬ ‫בסיג‪ ,‬יותר מלשין ניר אשר גס היא היה לו למעיין והניאו ‪&3‬פרו יהווה‪ ,‬טאינס כעת ח״י לעיין שמה( ואולם כמקור בירושלמי‬ ‫ע׳ בה״ג ה׳ נסח א ר י ב ״ ל ארבעה כוסית כנגד ארבעה כוסית סנהדרין פ׳ אחד דיני ממונות ‪ ,‬וזיל איר ינאי ואצו נתנה התירס‬ ‫הנאמרים בנרעה ‪ /‬כך הדא בירושלמי פרק ערבי פסחים דאלו מתונה ‪ ,‬״ לא היתה לוגל עמידה ‪ /‬מיע וידבר ו ׳ אל משה לאמל‬ ‫!מדוש ביר ב״פ וישב לא נאמו זאת בשם ליביל ‪ ,‬רק נשם ר׳ אמר לפניו רגשיע הודיעני איך הלכה ‪ /‬איל אחוז וגיס להטות‬ ‫גמזאל נ ו נחמני‪ :‬וגענין השאלתות אשר‪ ,‬אי<ו מגיא בשום מקום רגו המזכים ז ‪ :‬ן ‪ ,‬רגו המתוייניס חיינו ע י ש ‪ ,‬והכוונה אלן גאו‪,‬‬ ‫‪ •:‬סימן‪ :•-‬־ ; ־ ‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬ט‬ ‫• ; ‪ ; r‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ח י‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫סימן ח י‬ ‫‪:‬‬ ‫־>טו;‬ ‫י‬ ‫;•"••'׳‬ ‫הדינים‬ ‫שארות ותשובות סיק ח ט‪.‬י‬ ‫כויניס מפורשים מאת הש״י ומסותנים בבירור ‪ ,‬לא היסס לרגל‬ ‫‪3‬המה ביו״ט ועיין מגיא ש‪ 0‬ביק ואיו דהחליט דשגיסמ ‪3‬המתו‬ ‫עמידה גהיינו לא היה עקום למורה לצאת יוי חונתו גהורםס‪0‬סור ביויט ‪ ,‬ועיין תום׳ י\יט כניצה ךיג עיא( שנינן במשנה‬ ‫פרחו של ואביע יוצאת ורצועה נין קרניה ומוןידן הבהמה ‪5‬ינ*נ‪/1‬‬ ‫המוטלת עליו‪ ,‬וכמין לשון זה השתמשו חזץ כגיטין מיז עינ( לא‬ ‫מאתסיפא ‪3‬יו״ט מי לי אנצ נרישח צא מיירי רק ‪3‬שנת דניויט צינא‬ ‫מצאנו־ ירעו ורגלינו גלית המדרש( והטעם אם היה בא וכי‬ ‫השיית הכל מגורר;‪ .‬וממילא דאין רשום להמירה"לח דש עניניםש‪3‬יתת ‪3‬המתו עיש יע׳ הגאון ייאמווילכא עכ״פ איכמ פציגתת‬ ‫מעצמו גדע משא ומתן שלהלכה‪ ,‬ומה נעשה אס יהי׳ איזהונזה וחייה גחצק התשו‪3‬ות חאליך גוה‪ :‬ומיש סר‪ 3‬החרין עזה׳‬ ‫דג׳וצ הניצ צההשות לשיטת הרנ פלי מגדים בהקדמה נוצצת צח!ימ‬ ‫הלנות נשנחית במשך הזמן‪ ',‬כמו שראינו כתמורה טיז עיא(שח‬ ‫לנשים חין מצוות עצ ש‪3‬יתת נהמה חינ חין יפרנס בא דפרתו‬ ‫אלפים הלכות נשכחו בימי אבלו של משם ‪ ,‬והחזירו עתניאל גן קגז‬ ‫עייל ראנ׳׳ע דיוצחת ניצועה שנין קרניה ‪ ,‬ומיקי לה השים ש ל‬ ‫מתו ך פ ל פו ל ו ‪ 7‬היימ עיי הכרע רעתו מסברא‪ ,‬או ש‬ ‫שכינתו היסה‪ ,‬הלי לגס אשה מצויה על שביתת ‪3‬העה ‪ ,‬גאעפ‬ ‫מתת שהתורה נדרשת‪ ,.‬ואם היה סכל בא מחימר ‪ ,‬בלי רשות‬ ‫היא קו נכונה ‪ ,‬אוצם לשרש אתונות היו חורשות שהין שצ בנותיו‬ ‫להוציא סתום מן המפורש ‪ ,‬לא סימה התורה מתקיימת‪ ,‬וע׳ תוס׳‬ ‫קל איונ הוא לגר לחזה * ועיש מימ להקשות לשיטת הרעב'ם‬ ‫)עירווין כיא עיב( דיה מפני מה לא נכתבו וכ׳ וגם בהלכה למשה‬ ‫גמולה נבוכים פם״ו ללאשון דפי‪/‬והצומות מעשה אלהים המה ‪,‬‬ ‫לא נתנו כדי שלא ישתכחו עיש‪ ,‬והכוונה ואס לא היה רשית לחנם‬ ‫ליל שמציאותם טבעית ‪ ,‬ונמו שברא השייס השמש והירח והאלז‬ ‫ללמוד שים דבר מעצמו‪ ,‬איכ מה נעשה אס ישתכחו איזהו עניניס‬ ‫‪r‬‬ ‫וכל צבאם ‪ ,‬כן גיא השיית חת הלוחות ‪ ,‬וזיש הזיל עשיה דברים‬ ‫וע׳ שי״ת חות יאיר לסי׳ קציג דפי׳ כן‪ ,‬ואולם היום אשר התווה‬ ‫נגראו ג ן השמשות ועכצלם הנהג‪ ,‬מילה עצ היות הענין המוסכם‬ ‫מסוה לחכמים להוציא הוינים מכח עוות הנדרשות ולחשך הרין‬ ‫\!י‬ ‫עליו שמכתב הלוחומ כשאר מעשה נראשית עניל הרמניס ‪ ,‬והנה (‬ ‫ע*פ הרוג ‪ ,‬שיג אין אפשרות לשכחה ‪ ,‬ונכונים דברי הירושלמי‬ ‫‪\2K‬‬ ‫ד‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪ .‬צ‬ ‫‪J.J‬‬ ‫לאיל משה הודיעני נא איו הלכה איל אחרי רגים להטות‪ ,‬רגו‬ ‫יי "*' י ' ^ ‪)4‬׳ י \‬ ‫׳‬ ‫המטהרים טהור‪ ,‬רגו המטמאים טמא ‪ /‬ואין אפשרות השכחהלשיטת סרמביס דמעשה םלסים היימ שמייאיהי‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אחיי לאפשר להחזיר הנשכחות עיי עמידה למנין והלוך אחר הרוב אמרו מזיל בירושלמי פיג דנדרים ופיג ושבועות לן ‪#‬‬ ‫וגמ״ס גפל ע״ם‪ ,‬והך רגו המטהר״‪ ,‬טהור ונו׳ נהלכה ז׳ אשר אין‬ ‫‪ ofo .‬גי‬ ‫מרובע מששת ימי בראשית ‪ ,‬הנה לא ידעסי צהצים קו׳ זו‪ ,‬וכי‪^,‬‬ ‫נמוביל שצא הנהיג השי״מ בשאל עניני ם הט‪3‬עים ממנת המרובע \ י ^ י״‪^-‬ו!ו‬ ‫לו הגנה שם אולם ענין זה שייך לכאן היה ‪ ,‬ושם מקומו בש‬ ‫‪ .‬שהוא בירושלמי נינ‬ ‫*‬ ‫‪f^i**9(i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫*‬ ‫‪°‬‬ ‫אמת;' י‬ ‫וזה ייל‬ ‫יי‬ ‫^‬ ‫בכל ןאמ אין מזה‬ ‫וחרץ‪,‬ו‪33‬לומית היה רצומ צגרחס גממזגע ‪•6‬׳‪ 9‬י• ‪ 4JL‬״‬ ‫בשביל התורה נרמ שמיה‬ ‫‪y‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫ץ לעני ן צ ן נ ןיצ;גלך ‪.‬‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫) ש ״ ם‬ ‫ז ״ ד ( ס מ ר מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ומןס & ר כ ן ש ש‬ ‫ורח‪3‬‬ ‫ן ‪ 6‬ם‬ ‫ש ש ה ‪T‬‬ ‫ע נ ע י מ‬ ‫הרי‬ ‫נז רש‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫‪ <t‬וי‬ ‫(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫סימן ט‬ ‫י‬ ‫‪0‬ר‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ ן ן ג ע‬ ‫ןגןי‬ ‫ו‬ ‫&‬ ‫ש ן ם ד ‪ 3‬ר קןצ‬ ‫מ״ש לעיל סימן ד׳ נענין מרמס איונ דפרגם ויהי היום‬ ‫פסוק ואיו והים ביומא דינא ריש שתא וגפסוק"ג תרגם‬ ‫י‬ ‫והוי אתחולי יומא שבועשא וכ׳ משוםדנתיג הנקר סי׳ יזורשתן ץ ^ ך ן גמיש!חיבורי מגוא התלמוד לחלה בין היני שהזניוו‬ ‫ושביתת נהמתו הוא דגר תורה ‪ ,‬הקשה אותי ירידי היה הרג‬ ‫הזיצ לשון תקנו היינו תקנה חדשה ‪ ,‬זני! הינ»‬ ‫החריף וגהי מוה׳ שאיל הכהן ג״י קאצינעלנואכן מווילנא‪ ,‬דהרישהזכירו לשון התקינו דמשמע שביה נבר תקנה קדומה ורמו‬ ‫אפילו אס היה גרים‪ .‬לא שייך שפיר הנקר היו חורשת דשגיתת‬ ‫סזיצ שעדיין לא פעלו בתקגחס והתקינו תקנה מושה‪ ,‬זעיז הקשה‬ ‫נהמתו לא שייך לק בשנת )לא גיוס טוב‪ ,‬יפה התעורר אולםמותי ידידי הרגני החנם השצם המופלג מוסו״ו יעקב בודק נ״י‬ ‫‪,‬לווימ לא גויר לי׳ המל והגיא גשם הרג טורי אגן מס שמפורשוהרי כניטי; ייז עיא( תקנו זמן נגיטין משום שמא יחפה על בס‬ ‫נאוימ ה׳ שבס סי׳ דמיו סיג ברמיא‪ .‬שכתב דוקא שבת אגל ביום‬ ‫אחותו‪ ,‬ומבואר בירושלמי וכן הים מעשה ‪ /‬וכן בהן לאשה מוגרת ‪.‬‬ ‫טוב לא שייך פגיתת נהמתו‪ ,.‬ובאמת גם הרג טורי אבן חגיגה בסינר דמביאר בירושלמי פיו ומגילה דהיה מעשה דוגעה קין‬ ‫גסון׳ קונטרסו אגני מלואים הגיא דברי סרמיא כאן‪ ,‬ואולם עיין מאחריה ונניז נקט צשון תקנו ואולם לא עיין היטנ בוגרי‬ ‫מגיא דהביא דיש פלוגתא גוה וועת מון הבית יוסף לאסור‬ ‫שמה‪ ,‬היכי והתנהגות ראשונה סיתה רק עיפ הנמים או עניפ‬ ‫ולנאווה יש ראי׳ לדבריו מפיק דמגילס יחשיג המשנה דאין גין‬ ‫ההמון מצידם ‪ /‬עשו הסכמה מוחלטת‪ ,‬נהנהיג עגיז זה לסענה‬ ‫שנת ליום טוג אלא אוכל נפש לנר ‪ /‬והרי עדיין אינא ניניהם‬ ‫נלליס > או צעשית םרל נכין ולא הגיחו הדברים עצ המקרה‬ ‫שגיתת נהמתו ‪.,‬״ וכן לפי הטעם דנ׳ דמפיז אין שגיתמ נהמתוזסזדמן ‪ ,‬ונמשך הימים כאשו הכירו חז״ל כי תקנה זז אינה‬ ‫ביום טוב‪ ,‬כיון דאינס גנלל אגומ מלאכות < דהרי ליכא בהם רקמספיק לתועלת השר כוונו עליס י ‪ ,‬ותקני יממה פחרס אזי‬ ‫עשה לבר‪ ,‬שיג אינם בכלל כל מלאכה לא תעשה ובשנת נצי התורהנופל לשון התקינו ‪ ,‬כגון כל מקנות ריג הזקן דנתמלה הי׳‬ ‫גלי אבל ניויע דלא גלי לא גלי ועיין מרן ביי הלכות יויט סי׳ סציס‬ ‫גזהגין לשלות שמו ושמה‪ ,‬או לבטל הגע בנ״מ ‪ ,‬או להשניע האשה‬ ‫ונעורי אגן שם ‪ /‬איכ ההיו יויכ לפי שיטה זו גיכ מותר שביתתעל כתובתה ‪ /‬וניז נעשס מקוום עיפ חנמיס ‪ ,‬וכשראה רינ‬ ‫בהמתו ושוב יוקשי^למי משנה פיק רמגילה דתני אין בין שבת ליוינהתקלה היוצאת‪ ,‬התקין תקנה חושה ומיעלת יותר ‪ ,‬זנן נננ‬ ‫אלא שזה זדונו גמ־ת וזה זדונו במיחה ‪ ,‬והרי אינא גם כן שביתת סוגרים הצזכרים גםוף כמועל הטן ךיז ע״א> נראשונה ה י ה ‪,‬‬ ‫נהמתו‪,‬משנת איא^ וגיוס כיפור ליתא‪ ,‬וחיל דסמשנה לא תרגר‬ ‫‪ ,‬ועניים גסלי‬ ‫מולינין גבית האבל עשיויס בקלתות של נסף‬ ‫לק מעניני מלאכה אשר ישנו גלית אגל מה שישנו געשה לא מיילי‪,‬נצויס ‪ ,‬הנה ע״ינ העם מעצמם הנהיגו קודם ככה לחלה גי?‬ ‫ועי אויה ריש ס׳ יגיע סי׳ מציה סיג‪ ,‬ואםץר להוציא משא עלעשירים ועניים‪ ,‬ועיין שם עוו שארי ענינים שהיו נוהגין נסור‬ ‫הקבורה י‬ ‫סיק י‬ ‫‪T‬‬ ‫ז ז ה נ‬ ‫‪I‬‬ ‫שאלות ותשובות סימן י י א •‬ ‫ל‬ ‫‪-‬‬ ‫הקבורה ‪ ,‬ובלי ספק היה הכל בהסכמה מהעם או מהחכמיםיאיר עס נסר גונאי'כחולין ו׳עיא לע'ג>‪ ,‬ולן עו‪3‬דא דר׳ אליעזר‬ ‫להתנהגות ‪ /‬וחזי השתמשו לננון בלשון התקינו‪ /‬אבל נהךביר שמעון דהוי הפיס גנני כב״מ פ״ס עינ( עובדא דרגי דפתא‬ ‫לזמן גגיטין הנה קורם התקנה לא היה נזה ש ו ם ה נ ה ג ה ‪/‬אוצרות בשני ‪3‬צורת כגי‪ 3‬ס׳ ע״א( ‪ /‬עונדא דר׳ יוסי ור יסודא‬ ‫ומי שוצה היה נותג זמן נגע ‪ ,‬ומי שצח רצה לא נתב ‪ /‬ונן נהך‬ ‫דהוי קא אזלי באורחא ואחזו גולמס לד׳ יוסי כיומא פיג ע*נ( ך‬ ‫לחשה חוגרת בסינר‪ ,‬קודם חקנת‪.‬עזית לא עלה על לנ‬ ‫סחנמיס םרנס מאמרים של התנאים נזכרו נלשון סחלמוד ‪*0‬פ; נהעדר‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫וצפ על צג ההמון להנהיג גזה דבר‪ ,‬וחיש נצ הישר בעיניו יעשה‪,‬‬ ‫הלשון תניא או דתניא ‪ /‬נמו כשגת קי״ס עיג( הרנה מאמרים‬ ‫התקלה‪,‬יוסי יהי מלקי מאוכלי שלש סעודות וכדומה < לל ן כעירונין‬ ‫וכס שר עלה על לג חכמים להשים עין פקוחה ע״ז מפני לד׳‬ ‫הנה לופל שפיו לשון מקלו ‪ ,‬דהוי גא היה מקודם גזה שוםנ״ג ע״ג( מאמר ר׳ יהושע‪ .‬מימי לא נצחני אדם חון מאפה‬ ‫ותיניקת‪ ,‬וכן הרנה מחלוקת סנאים נזכרו נש״ס ללי לשון תגי*‬ ‫הנהגה והסכמה וזה חמת ‪:‬‬ ‫ייע דתניא או תיר כמו געכות ייא עינ( וידבר ד׳ אל יהושע פליגי‬ ‫^ ן ד ן מצואחו יש להקשות על כלל זה דהוי כסנהווין או‬ ‫גציפוכי ר׳ יסודא ורבנן ס״א מפגי ששיהא ‪ /‬עוד שם פליגי ר״* ור׳‬ ‫בה‬ ‫‪ I‬ע״א> בשתי התקנות שהתקין ו׳ יוסי‬ ‫נחמי׳ חד אמר שמונה פסוקים וחיא ערי מקלט‪ ,‬עוד שם ספר‬ ‫שיהיו הנשים מספוות בגית הכסא ‪ /‬ושיהיה אישה מולכת גנה‬ ‫לפניה‪ ,‬דשם קיום תקנת ו׳ יוסי היתה דגר הרשות ורק מפנישתפרו נפשתן פציגי ‪3‬ה ר׳יהודאור׳מאיר גולברי רש״י נפי׳‬ ‫מעשה שאיוע נתנו חכמים עיניהם גזה וננצ זאת השתמשו הזילליהושע האפ׳ ו״ו ויכתוג יהושע וז״ל ונמס׳ מכות נחלקו ‪3‬ו‬ ‫אמוראים חיא אלו שמונה פסוקים ‪ /‬וזה פלא לעאד דהלי ר׳‬ ‫נלשון התקין ‪ /‬והנה נהך שתהש נשים מספרות ע״כ דהיס‬ ‫כאן תקנה קודמת‪ ,‬דהרי הברייתא תניח שהלכו חז ש ת י נ ש י סיהילא ול׳ נחמי׳ סי׳ תנאים וצעיג( ‪ ,‬וכן כיומא ניז עיא( נזכר‬ ‫פלוגתא דר׳ יאשיה ור׳ יונתן ולשין א מ מ ר אשר השתמשו חזיל‬ ‫לנהכ״ם‪ /‬והיינו ע״כ מצו התקנה או הנהנה‪ ,‬ווק ר׳ יוסי התקין‬ ‫וכצריך על פלוגתת אמוראים ‪ /‬והתוס׳ ישנים התעוררו ע״ז וכי משום‬ ‫וזה לנו אינו מספיק משוס ונשתי נשים ג״נ שייך יחוו‪ ,‬לק‬ ‫להוסיף נתקנה שתהיה מ ס פ ו ו ס ג״כ‪ ,‬ונופל לשון התקין אנל דר׳ יונתן ורי יאשיה היו תנאים אחרונים כמו ל׳ חייא זר״ש‬ ‫נהך שתהא מולכת גנה לפניה גלי ספק לא היה מקורם שום סוו‪,‬ברבי זדנריהס תמוהים והם נגד תלמוד ערוך ;מנאות ניזע'‪0‬‬ ‫דמנואר שהי׳ מתלמידי ר׳ ישמעאל ע״ש‪ ,‬לכן דברי רשיי כתענית‬ ‫ומונומין אנו לומו וט״ס נפל שם ‪ ,‬וצ״ל תיקן ו׳ יוסי בציפורי‬ ‫י״ח עיב( ודברי מהר״מ שיף ח״י חולין ריה ניה המה תמוהים ‪/‬‬ ‫ונמו שהראיתי בספרי נשם הירושלמי פרק ל׳ ומגילה‪ ,‬ונקע הך‬ ‫והעקר דאותן הספורים ונן הפלוגתית אשר הי׳ נודעים להתנאים‬ ‫שתהא נש*ם מספרות בנית הכסא בתקנות עזרא בלשון תקנו ‪,‬‬ ‫והעקר רק במשניות וברייתות דקדקו ככל הצורן בלשונם ‪,‬אבל ונקבעו בתוספתא או ברייתח מכונים גלשין תניח‪ ,‬או‬ ‫פכ״גמה׳א״נס נ י א‪ ,‬או ת נ ו רבנן* אילם אותן העונדות מתנאים אשר‬ ‫ד‬ ‫בהתלמוד לא דקדקו כל כך זרחה לשין סרמנ״ם‬ ‫הי״ד דנ׳ ת ק נ ו חכמים שתהיינה הנשים מספרות בבהניס נודעו רק לאמוראים לבד הזכירו חז״ל בהעדר לשון תניא א!‬ ‫ואולם בהך דלת תהא אשס מהלכת בשוק ובנה אחריה ‪ /‬נקט גלשוןותניא ‪ ,‬נמו שאר עובלוס האמוראים ענ״ל הרב החריף מוה‪1‬‬ ‫חיים נתן הנ״ל‪ /‬ולי נואה להצויק דברי רש״י ו״ל ודברי מהר״מ שיף‬ ‫נזילה פנ״א מה׳ א״ג הי״ו עיש דוק ותשכח י ני נכון סכלל שם‬ ‫בלשון המשנה‪ .‬־והנני ידידך נצם ‪ • . .:‬י <‪1‬כ״מ שמצינו דמספו התלמוד ענין אחד נלשון ע‪3‬רי צח ונקי‬ ‫מווה ונגר נסדר מזמן התנאים בסוםפמא או ברייתא ‪ /‬ונופל ע״‪1‬‬ ‫רק לשין ס נ י א או ח״ר ‪ /‬או עכ״פ לשון מעשה‪ ,‬דסוא גיל‬ ‫סימן יא‬ ‫לשון הנהוג במשנה ובגריימא ‪ /‬כמו כנרנית י״א עיא ע״ז ע״ג‬ ‫מיש לעיל לסרג המופלג החריף ובקי מוםר״ר מיים נתן' ח״יע״נ ך״גע״א ו״וע״נ ל״ג עינ ל״דע״א לידעינצ״ו‬ ‫ע״א( וכדומה עור הר‪3‬ס‪ ,‬ומפיז כשהזכירו חז״ל ענין אמו ‪3‬לשון‬ ‫דעמניצר נ״י מקראקא דעפ״ז החלטתי דתרי ר׳ יהושע‬ ‫י*‬ ‫‪3‬ן חנניה הום‪ ,‬דנלל הויכוחים של וינ״ח לא מצינו אצלם לשון תנימעשה‪ ,‬ידענו דהוא לשון ברייתא‪/‬ישוב אין נחון להזכיר‪,‬ענין ת״ר‬ ‫או דתנ־א ע'ז‪,‬כמז כגרכיה מיז עינ( מעשה בר״א ששחרר עבדו‪,‬‬ ‫או ותניא או מעשה ‪ /‬אשו הציגו גכל עת געוגוא ותנאי כמיש‬ ‫הנה לא הזכיר שמה לפון דמניא אותיר‪ ,‬מפני דסוכיר יברלשין‬ ‫כוש״י תענית י״א ע'ג(ומפ״ז מחק רש״י שם ר׳ עקיגא וגוס ר׳‬ ‫עוקנא‪ ,‬ונ׳ סוג החריף הניל וז״ל‪,‬אמת סונר ני רש״י זיל נינ‪ ,‬ברייתא מעשה ‪3‬ל'א‪/‬ע׳כי‪3‬מוס טיו ע'א׳(‪,‬אולם אותןהעונדופ‬ ‫אשר באו בתלמוד בלשון ארמי‪ ,‬נמו כברכות י׳ עיא( הנהו להוי‬ ‫וכן מצאתי להגאון מהר״ע שייף סי׳ חולין ריפ גיד הנשס‬ ‫מצערי לרימ ‪ /‬דהוא מזמן התנאים‪ ,‬וכן)ש© ח״י ע״א( ר׳ חיא‬ ‫שהחליט ג״נ נן שאין דרך חז״ל נגמרא לומר אמו ו׳ עקיגא רק‬ ‫בלשון ת נ י מ ע״ש ‪ ,‬ואולם הן וגוי וש״י והן ונוי מהו״מ שיףוו׳ יונתן'הוי שקלו גגהיק‪ .,‬אעיג דהיו סנאים וכן)שם מימ‬ ‫עיח( עובדא דינאי מלכא ומלכתא דהוי כרוכי רפסא < וכן עינדא‬ ‫המיהים מכמה מקומות גש״ס ‪ ,‬ואציג לפני הד״ג' איזהו מהם‬ ‫עוגיא דר׳ אליעזר גן ברסותא עם גנאי צדקה כתענית נ״ו דעגדא דינאי מלכא קטל נפשא כסנהדרין יינו ע״א( אע״נ‬ ‫עיא( עיבדא דר׳ חנינא גן דוסא דהוה קא אזיל נאורחא כשםדהמה ענינים מזמן שמעון בן שטח דסיה עור קין שנה קודם‬ ‫ע״‪ (3‬עונדא דשמיאל הקטן דהיה גזר תעניסא כשם כיה ע״נ( חורבן בית שני ‪ ,‬אפשר דלא סי׳ נודעים לסתנאים מסדרי‬ ‫ה ‪ 3‬ר י י ת ו ת ‪ ,‬רק לקצת אמוראים נודע להם נקבלה מה שידעו‬ ‫עונדא לאימת שלום דגיתהו דר׳ אליעזר עם ההוא פלוסזפא‬ ‫איש מפי איש‪ ,‬והס פיסמו הדברים לפני חכמי ‪3‬ית המדרש בלשון‬ ‫גיזחה‬ ‫ארמי הנהוג ‪3‬יגיה‪ 5‬נימו״מ ההלכות‪ ,‬ובאופן זה אעיג דסעובדות‬ ‫כשבת קטיז עיא׳(‪ ,‬וכן אצל ויכוח ריי בן קרחה עם ההוא יי'‬ ‫כשם‬ ‫כשנת ?נ״ג ע״ג־> עובדא דר׳ עוהבא מה שאירע לז עס באו מספרות מחכמי התנאים‪ ,‬כיון דלא נקבעו בגרייסות לא השתמפו‬ ‫מאירם חז״ל בלשון ברייתא ״ עוד מצינו היפ מפורש בשים דאמוראים‬ ‫קניו ע״ג> עוגדא רר׳ יוסי הגלילי עם בדורי׳ אשת ר׳ בה‬ ‫וקראה לו גלילי שוטה כעירובין ניג עיג(‪ ,‬עוגדא דר׳ פנחס בן‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬פמ‬ ‫ש א מ ת ותשובות סימן‪-‬יא‪:‬יב‪:‬ד ד‪.‬׳״ י‬ ‫‪ .‬כפרו‪ ,‬עונדות מחכמי התנאים ונלשון עברי צח ‪ ,‬אולם שמה‪ ,‬על סוף‪.‬סוטה ״ _אולם האמת דהבוונה על משנה לקידושין‬ ‫דמםיימת קייס א״א כל התורה כלס והוא מאמר וג ג סךר גךקיז‬ ‫כמו לברכות מ״ר ע*א( ט‬ ‫מפורש לפין א לו ר או מנות‬ ‫מסיים באבות 'מ?‪1‬עו ל׳ יזמיה נז עקשית רצה הקג״ה לזנות את‬ ‫אתת ל׳ לימי א מ מעיר אחת היפה צו לינאי המלך וכן נשס‬ ‫ישראל \ ועיין ומג״ם פי העשנה בם םכתג מאמר ר׳ חכנימ איגו‬ ‫ם״ג ע״א( ר׳‪-‬אגוהו‪ :‬הויימשה»נייכעירדמנניא״בן אמיר^‬ ‫הברייתא מלא סיום נאה ‪ ,‬ועיין הגהות מהר״י ברלין שם ‪,• -‬‬ ‫יהושע ׳ וכן)סנהדרין»״ג ע״‪ 0‬א מ ר ר׳ יסולא א״ר ברםמןזכור‬ ‫יעיד)סנהדרין״ כל פרקי שנו; חכמים הוי ‪ .‬הוספה ‪ .‬על ‪ • T‬המשנה ־ ״‬‫וגן‬ ‫;כול אותו האיש לטוג ור׳ יהודא בן בנא שמוי‪,‬‬ ‫ךיא ע״א(מ מ ר ל*‪.‬י אמר רג ד׳ מאות ילדים היה לחד זכלם גנינ סוף סדר קלפים הסיום נמס׳ קינים מסיים וקני עם הארן‬ ‫של זמן שמזקינין וכבל כתבתי למעלה גשם רשיי שם‪ -‬למש״מ )שנת‬ ‫יפת מואר« עול‪ ,‬מצאתי כי עובד* לחסידי‪ ,‬וכן ענינים טובים כ‬ ‫לנינו הקלוש אשר הי׳ממוברים בלי ספק בספר מחכמי זמנו גלשון קנ״בע״א( נזכרהעניןיגצשו; נרייתא‪1 .‬ע״נ דכאןיהיא הישפה‬ ‫מנרייתא על המשנה‪ .‬ז‪ .‬י ו‪3‬מדר טהרות ה‪0‬יוס סר״י׳נן לוי עתיד‬ ‫הקידס ‪ . ,‬כי באיתן ענינים ללא נאמדו נהם הלנית ידי ני ם ‪ ,‬י הי׳ י‬ ‫הקג״ה להנחיל לכל צדיק ש»‪.‬י עולמות ‪ ,‬ונגר גמגתילמעלה וסי׳ ‪3‬׳‬ ‫מותר הכתיבה נם בימים הקדמונים ;׳ ומאלי באו הרנה ע ני ניס י‬ ‫דהוא הוספה _כמ״ש סמחנריס וחין מזה דריניל היה' אמורא זמן‬ ‫לשני התלמודים‪ ,‬ואין נופל לשון מ ני א או'ת * ר כיון דלא הי׳‬ ‫ורייתימ‪ ,‬ולא לשין מעשה‪ ,‬כיין דעקר עניןישצ קונ׳ן זהרבהי׳אחר מיתת רני‪ / .‬־‪ .‬הנה כנר גזכי ענין ‪1‬ה )סנהדלין ק׳ ע״ס(‬ ‫הנך רואה ני גנ״ע נמצא גסוף כל סדר וכדר הוספה מגרייתופ או‬ ‫לק ספורי מעשיות מן הצריקי‪ , 5‬זמפ״ץ<נ*‪ 3‬ח׳ ע״א( רבי פתח‬ ‫‪ ..‬מזנרי אמוראים ‪,':‬‬ ‫אוצרות בשני בצורת )סנהדרין ייא ע״א"( י יתיב לבי וקא דליש‬ ‫והריח ריח שום‪ ,‬וכן)עירונין פ״ו ע״א־> רבי מכגד עשירים‪ ,‬כל‬ ‫אלו העובדות הי׳‪ .‬נודעו להאמוראים מספר עובדי דחסידי'‪ ,‬ומזה ‪:‬׳‪ ,‬י ‪ :‬׳ ‪ ":. . : .‬יי השמטות מחבורי ‪ . ' i ' • ; / ; .‬י;‬ ‫הצד ימצא רו*מ סבר לכל הקושיות אשר התעורר ‪ ,‬י ועור אאריך‬ ‫אי*ס במקום אחר להניא נל הענינים אלו בתלמוד בכור הבחינה‪:‬‬ ‫_~פ״א‪3‬הג״ה דדרךתז״ל להשתמש בלשון המקרא לצמות‬ ‫; י הלשין‪ ,‬הנה יש להוסיף עוד מ״ש;פססים ק׳יע״א(‬ ‫גלל יום אתה מח‪ 33‬מרי לפני ל׳‪.‬יה‪.‬ירה \כו׳ן ‪ V‬ה ג יס ל כ ג ו ש‬ ‫המלכה עמי ג ג י ת ) ‪.‬ועיר ירושלמי פסחים פ׳ אלו דנרינן‬ ‫ה עשרה שנה עשהל׳ עקיבא נכנם אצל ל״א ולאי היה ?"לע ‪<3‬‬ ‫)יומאכ״ח‬ ‫שלש‬ ‫ו^״ן״ י אשר שאל רו׳מ ממני ‪ J‬ימה' עניץ'לדבר;וב‬ ‫'ל ר‪/‬יהושע הלא זה ה עם אשל מאס‪J<3‬ו‬ ‫• • • ‪::‬־ ־ ע״ל( דקיים אברהם כל התורה כלה ‪ /‬י־ י; והלא משנה‬ ‫מפורשת היא סוף קידושין וני רב מתניתין אתא לאשמעינן ?‪,‬הנה צא נא והלחם גו ע״ש׳‪; ,.‬יעייןנפסחיםט'ע'‪ 0‬וכי‬ ‫ט״וו צ ד ה נ ג י א ה היא דירעה דהאידגא ארגיסר מפניי‪&.‬מצינו‬ ‫לגר התמוררו גזה המפרשים‪ ,‬ומה שניל כי הנה מצאני)ג״ג מ‬ ‫נמקרא מולדה נביאה נקע לה כאן נצשון מושפל ‪ .,‬וכן השתמשו‬ ‫עיא( דנל ספרי הנביאים נחתמו ע״י אחר‪ ,‬תורת משה ט״י ]הישע‬ ‫שנסב שממה פסוקים‪ ,‬ספר יהושע' ע״י חלעזר או פנחס < ספרבלשון ברייתא לצחות ; נמו נמנהדרין ךיו ע״א( ה ל ג י ו ד ע‬ ‫• אם לעקל או לעקלקלות ‪:‬‬ ‫שמואל ע״י גר החווה ‪ V‬ספר עזרא ע״י נחמיה בן חכליה ע״ם ‪/‬‬ ‫לעיל םימן;ל׳ נדון התרגומים מתרגום יונתן עיין‬ ‫וכאשר נהגו לספרי הנביאים הקודמים < כן נהנו חז*ל עם‪.‬המשנה ‪*0‬ש‬ ‫תום׳ יו״ט פסחים סיפ מקום שנהגו שהניא לפלש‬ ‫שנתחברה ע״י לגילו הקדוש והמס" שפה'סדרים ובלל סדר הוסיפו‬ ‫מרי התדגזס כת־גס וישרפו אותו בשאול נמה לקלן עצ מלניא ‪,‬‬ ‫החכמים חשר באו אחריו איזה דברים‪/‬כמו בסדר זרעים‪ ,‬הוסיפו‬ ‫על ממכמ נכווים י פרק אחד שלם פ׳ אנדרוגינוס ועיין בהגהותוהוא מענין שאמרו במשנה )עיז ייג ע״א( שורפין על המלכים‬ ‫ואין גזה משוס דרכי אמורי ע*ש ‪ :‬וכן מ״ש שם מתרגום חמש‬ ‫מהר״י ברלין גשם רימ עזרי׳ דפרק זה אינו מן המשנה וליתא ג״נ‬ ‫וסדר המשנה י‪ • :‬ולן סרו זלעיס נחסם במם׳ מועד קטן במשנהמגילות שכבר נסחנרו אחר התלמול בנלי ‪ ,‬והנה נמס׳ סופרים‬ ‫פי״גיהץ ראיתי דממה תרגום־אסתר גיכ בשם תרגום ר׳ יוסף \‬ ‫בלע המית לנציי ׳ עיין)יזינ* »י״ק כ״ח ע״‪'0‬ל״ה בלע שכתב הא‬ ‫ומעתיק שמיה כל וגרי התרגום ‪ ,‬ולנכוף מגיא ג״כ תרגום משצי‬ ‫דאתחיל מדר נשים בט״ו נשים פוט־ת צרותיהן" אע״ג דאתחילי‬ ‫על לפני שבר גאון י‪ ,‬ומשמע לתרגום משלי ג״נ נבר היה מסודר‬ ‫פורעניות לא מחחילין ‪ .‬משוס לסמנינן'פורעניות י דיבמות אצלי‬ ‫לפני הרגום אסתר ‪ ,‬ולפני הגאונים מחבלי מס׳ םיפרים * מיש‬ ‫‪.‬פורעניות דעו״ק ע״ש'‪ /‬וא״כ מה שנאמר במשנה יי' אבל לע״ל הוא‬ ‫אומר בלע המות לנצח הוא הוספה עיד' המשנה עלורשלאחר י ‪ 1‬נפי׳ הירושלמי עברי להרג היינו לזמר פיוטים וקרובות הנס‬ ‫שמעתי כי כבר הקדימני בזה משכיל אחד מק״ק לגוב וכבר הדפיסו‬ ‫סדלנשים מסיים וקידושין מצילו באברהם אבינו ׳שקיים את‬ ‫נספרו‪ '/',‬בתרגום אונקלס פ׳ וישב גת איש כנעני בת הגרא כן‬ ‫התורהכלה‪ ,‬הוא מאמר רב ביומא אשר רמז רו״מ׳‪' ,‬וע׳ פרש״י‬ ‫א ‪3) V‬פסחים נ׳ עיא( אולם מאמר רשגיל הוא * מ״ש‬ ‫מונא‬ ‫מל סוף מס׳ קינים זקני עם האח כ״ז שמזקינין נ׳ יעל הא מלת‬ ‫ל״ש גן עקשיא שונה נלשון ברייתא)שגת פ׳ שואל קנ״ב»׳‪ (b‬וכןלמעלה בתרגום קוהלת לענין כרם ביבנה' מצאתי ני נזכר‬ ‫געסמתציון גשם חנם אחד‪:‬‬ ‫יש בסיף ע׳ עשרה יוחסין ע״ש ‪ 7‬והו״י ברלין רצה להגיה לכוונתו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫;‬ ‫ו<ן‪ /‬א‬ ‫שאלות ותשובות‪.‬סימן יג‬ ‫דא‬ ‫פ״ג משנה א' מאמר רני ‪ /‬פ״ב ע״ג מאמר ו״ג ונוי של רגי‪ ,‬שם‬ ‫סימן עי‬ ‫פ׳נ משנה ד׳ מחמר הלל אל תפרוש מן הצינור ‪ /‬מא הצל נכדו ־של‬ ‫רניני הקדיש ע׳ נ״כ חוס׳ יו״ט שם‪3/‬ש‪ 0‬ונינו מנחם עזרי׳ וכיון‬ ‫ל©‪$‬ף סדר הגריימא המנונה אצלנו אבות דר׳ נתן אשר‬ ‫נפי הגואה היא צמו תוספתא למס׳ אבית ‪ /‬אשרשהשלים הסדר ממשפחתו‪ ,‬חוזר על סור הקנלה להזכיר ונרי ו‬ ‫יוחנן גן זנאי תלמיד הלל ושמאי‪ ,‬אשר עזנ רניני הקדוש במשגה‬ ‫קגערנינו סקווש נמשנעינו‪ ,‬והברייתא תפוש נוחנה המאמרים‬ ‫וגרים ‪ /‬והנה וני נתן שהיה שונא לשלשנמ הלצ ולמשעחת הנשיאים‬ ‫של מפנה אשר גאו נקצרה ‪ ,‬ואולם גאו ננוייתא זו סרגה ס״ז‬ ‫שלא על הסדר ‪ /‬והסוב לבאר וגו דבור על אופגיו ; עיין כהודיית י״ג ע״‪ 0‬לכן לא נתן להם משפע הגנורס להזכיר י‬ ‫מאמריהם קודם‪ ,‬ונחר לקגיע משנתו נסור הקגלס להזניר‪-‬דנרי‬ ‫ריג״ז אחר הלל ושמאי ן ‪.‬‬ ‫תשובה ן משנ* ראשונה דאגות נתנארש בשני פרקים‬ ‫סרחשונים מברייתא דר׳ נתן • על מאמר משה ןף*ן ני ‪»3‬שנהיזכרו דגרי ר״י גן זכאי אס לעדת סורס‬ ‫* סרגה אל תחזיק טיגה לעצמך ‪ ,‬ונאדר״נ גרגרי ליגיז‬ ‫קבל סורס מסיני ‪ /‬הסדירס סענינים מקגלמ מורס נסיני ונשנמ‬ ‫משה לנינו • ואח״ז סנאר ענין ימסרפ ליהושע ויהושע לזקנים אםמשיססורהו הרגה‪ ,‬ואולם זה אין שינוי כל ע ‪ ,‬אכן‬ ‫ונו׳* ואם״זענין הוי מתזגים ‪3‬לין ‪ ,‬ואח״זענין עשו סייג במעלית סמנמים מצינו שינויים וחילופים סרגה ‪ /‬גמעלות ר'‬ ‫יהושע גן מלניס לזנו גמשנס אשדי יולדתו‪ ,‬וגאדלינ נאמר דקוא‬ ‫לתולס‪,‬ומאליו בביאור ססייגיס עד סיף פלק זס ‪ /‬וגם ע׳ שגי‪,‬‬ ‫וגסון פרק שני ‪ /‬יש עגין קצר על סו דסעעידז תלמידים סלגסעליו המיט המשולש לא גמהוס ינמק <זע׳ נ״ג ג״ע עיש (נעשנה‬ ‫ופף ני הן העמידו סלעיוים הלנה‪ ,‬הוא קדום ‪3‬עשנס ‪3 /‬נ״ונזכו נין ממשס תלמידים שמעון גן נתנאל יוא חטא ‪ ,‬ונפור״נ‬ ‫חיית חכם זה נזכר ישמעאל גן מניה ערוגה גמרנו ונו׳ ‪ . /‬אגל‬ ‫בקדימה העליז אשר נשו דגלים אלונים‪ :‬פ״ג דאדר״נ לא ידעתי‬ ‫לקמן מענין השאלימ אשר שאלם רינ״ז איוה דרך טונה סידגק גש‬ ‫לו שום יחס למשגה ולא לנ׳ פרקים הקודמים ‪ ,‬ואולי מפגי‬ ‫הררשומ על בבוקר זלע זלעך לדרשו על למוד תירה ויש להם ימםהאדם ‪ ,‬ואיזה דרך רעה שיתרחק נס האדם ‪ ,‬נזכר גשניהם נין‬ ‫מה לעגין העמיר) תלמידים הלנה ? פ״ל *גאל ע״‪ 3‬דאגות עלה׳ג׳ תלמידיו ורא מ ר י ר ׳ ש ע ע ו ן נמו שהיא נעשנסינו ‪,‬‬ ‫וע״נ הך ישמעאל נן חנניה שנזכר למעלס ט״ס וצ״צ גם לעיל‬ ‫דנריס העולם עומד * פ״הגאורעצמיג מאמר אגעיגגום איש‬ ‫םוכז ״ פ״ז נאור על מ״ר מאמר יהי גיםו גית ועד לחכמים זנו׳‬ ‫שמעין נן נתנאל ‪x‬‬ ‫פ״ז ביאור משנה ה׳ יהי ניתו פתיח צריחה זנו׳ • פ״תגיאור‪ YJjJS‬דאדר״ל מ‪3‬אר פ״נ משנה י׳‪ ,‬וראיתי קצת שינוי כי‬ ‫משנה ו' הך ועשה לן רנ ונו׳‪ ,‬פ״ע מבאר מאמר לתאי הארנלי‬ ‫נמשנתינו נאמר וניל דבריהם כגחלי תש וגגלייתא‬ ‫גאדר״גף כל דגליהם כגחלי אש • פט״ז מגשר משנה ייש ״ שם פי״!‬ ‫משגה ז הוסק משלן רע‪ ,‬כתינת יהושע נן פרשי׳ אשו א‬ ‫רפ״ט הוא ט״ס ‪ /‬לי עגין וה איגו רק מאמו לתאי הארנלי לגר ‪/‬‬ ‫מבשר משנס י״נ ומפנס י״נ ומשיס י״ר שם ‪ ,‬אכן גמצאז סרגה‬ ‫וגפ״ס הוא מאמר יהישע בן פוש ׳( ו פ״י ניתור למאמר יהודהשינויים ‪ /‬נמשנתינו נאמר אל תעש תפלתו קבע אצא לסמים‬ ‫נן עגאי ושמעון נן שטש אל מעש עצמו בעווני המילים ונו׳ וסוי‬ ‫ותחגוני• ושמס לא גאמר רק תחגוליס לגד ‪ /‬ונס נל המאמר אל‬ ‫מונס לחקור אמ העדים משנס מ׳ ומשנס ט׳ ‪ ,‬עי״א ביאור‬ ‫מסי רשע נפני עצמן־ נחסר בברייתא‪ ,‬עוד יש שם סזספס ‪ ,‬כי‬ ‫למאמרי שמעי׳ ואבטליון אסינ אמ סמלאנס ושנא אע הרמות ואלנמאער ל״א סוי שקוד ללמוד סורס ונו׳ ולנר אסר גסורס אל‬ ‫סתודע לרשות ‪ ,‬וגם הביאור עצעאער חכמים הוסוו נדברינם‬ ‫תשתנה לא מכר נעשנתינו‪ ,‬גם שעה הגירסא ונאמן נעל נריתן‬ ‫משנה י׳ ומשנה י*א ״ פי״נ על מאמר סלל היי מתלמידיו של אהרן שישלם לד שכר פעולתו ^נמשנתינו נאמן נעל מלאכתן‪:‬‬ ‫ועל מאמר נגד שמא אגד שמא ועל מאמר דאשעמש נמגמ שלף ‪£) , $‬ךן*י מאדר״נ ולנגדן היה ר׳ יהודה הנשיא מונסשגחן‬ ‫אבן בהמשך סמאמר מנאר סנרייסא מקודם‪ ,‬מאמר סלל אם אין‬ ‫של הנמים ‪ /‬עונה הגרייתא סרר המשנה‪ ,‬רק נגד מה‬ ‫אני לי מי לי ואח ‪ f‬נגד שמא ‪ ,‬ונמשנתינו מי״‪ 3‬מי״נ מי יד מאמרי‬ ‫שטכר למעלה דריגיז היה מונה שנתן של ממשה חכמים ‪ /‬הזכירס‬ ‫סלל ומד שמא מוקדם‪ ,‬למאמר אם אין אני לי ״ עי״ג באור מאמר‬ ‫הגרייתא דגם ריי הנשיא היס מזנה שגת המשה חכמים ‪ /‬ר״ט ‪,‬‬ ‫שמאי עשה תווסו ק‪3‬ע‪ ,‬בעשנה ע״ו; פ׳ י׳ד ביאור לפ״נ דאגוע‬ ‫ור״ע‪ ,‬וראג״ע‪ ,‬וריג״נ ‪ /‬ושל ר״י הגלילי ואוסי נן יהודה סיפ‬ ‫משנה ה׳ על מאמר ר׳ יוסנן ‪3‬ן זכאי אם למרת תורה הרנה אל‬ ‫היה קורא שמות סל שמ לשמונה מנעים‪ ,‬לר״מ ‪ /‬יללי יסורס ‪,‬‬ ‫החזיון עוגה לעצננך ‪ /‬סנה פה עזנס הגוויתא דר׳ גמן סדר‬ ‫לר״א ‪ ?3‬יעהנ ‪ /‬לל׳ יוסי ‪ /‬צר׳ יוחגן גז גורי‪ ,‬לר יוסי סגצילי‪,‬‬ ‫םמשנם‪ ,‬ונשרה נסדר הדורות והקגלה ביון דהסדר נעשנתינז ולר״ש נן גמליאל‪ ,‬ולר׳ שמעין ‪ ,‬אנלנש״מ נגיטין ס״ו ע״א(‬ ‫להציג מאמרי האגמים ומאעף התלמידים מה שקגלומרג© ‪.‬דור‬ ‫נמצאו הרגה שינויים וחלופיס מכפי אשר‪ ,‬אצלנו פס ‪ /‬סן לשמות‬ ‫אסר דור‪ ,‬סנה ססדר הנכון הוא אחר הצל ושמאי ‪ ,‬לשנות מרי‪:‬‬ ‫החכמים ‪ ,‬והן נשגחן עיש‪ ,‬והפכם ר״י צונן ‪03‬׳ הדרשות שלו צד‬ ‫ל׳ יוסנן נן ונאי‪ ,‬אשר קגל מהלל ושמאי ‪ ,‬אולם רניט הקדושה״ש‪ ,‬אשר עמד לחקור ג״נ על סור אדו״ג ע״ד משנתינו כ׳ ני‬ ‫נסירו עזנ סדר סקנלס‪ ,‬כיון שהגיע להלל הנשיא ראש משפחתו‬ ‫פי״ח הוא הוספה על איר״ג‪ ,‬מאשר לא ‪3‬א על סור קעשנס ‪/‬‬ ‫מיא המאמלי׳מן גניו של הלל‪,‬זסזכיר משנה ט״ו מאמו ר״נ עש?ובפרס ני לפי עוצם השנאס אשר נין ר׳ לתן ינימ הנשיא למ״«‬ ‫לו דג והסתלק מן‪-‬סספק ‪ /‬והוא מאמר ר״ג הזקן נכדו של סלל ע׳‬ ‫כהוריומ י״ג עינ( ורבי לא רצה להזכיר שמי גסדר העשנה שלו ר?‬ ‫םופ׳יל״ע שם ‪ /‬ומאמר ש»מון ננו אומו נל יעי גילתי ‪ /‬הוא‬ ‫נשם יש אומרים‪ ,‬ונאממ לא מציגו ‪3‬נל ©דר המשנה שהזכיר רנימ‬ ‫רשג״נ הראשון הנהרג נ׳ שנים קודש סמורנן אניו של ר״ג‬ ‫סקדוש הלנה נשס ן׳ <תן‪ ,‬לק שני פעמיה ‪ /‬פיא נסיף נרכות ר׳‬ ‫דיגנ* ‪ ,‬ומאמר ר״ש ק גמליאל מפנס י״א מל ג׳ דגיים העולם‬ ‫נתן מסוס הקרא הפיו מורתו עת לעשומ לדי אגל שעה משען‪.‬‬ ‫ממלל ‪ /‬הוא גן ל״גדיונה א‪3‬יז של רנימ היןדנש *׳ תוס׳ ‪< p<n‬‬ ‫לאח זה מרגלי העשנה ל? הוספה אס״נ‪ ,‬למען שלא לסייס נדע‬ ‫רע‬ ‫>ט‪)1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש א ר ו ת ותשובות ס י ק יג‬ ‫‪ n * n‬ן סכינאי ו ו <חוני‪ 6‬גן הקנה‬ ‫‪3‬‬ ‫ר״יו גן הרדיו! ור״ש‬ ‫המשנה •‬ ‫החכמים‬ ‫ר ע ‪ ,‬ע׳ רמג״ם פי׳ סמשנה סוףידיס דמפ״ז סזסיפס‬ ‫וכשלקה הוא אומר ל׳ הצדיק למען שלא לסיים ‪3‬ד‪3‬ר רע‪ ,‬ועיין וריח איש כפר סנניא ור״א איש גרתותא ור׳ דוםתאי ברר׳ ינאי‪,‬‬ ‫נ״נ כמועד קטן נים עי‪ (3‬דמאמד^אבל לעמיד לבא הוא אומר מפרי שיש קצת םמיכזת להמאמרים ‪ ,‬אנל נרייתא דרינ הניע רה‬ ‫נלע המות לנצס‪ ,‬עיכ היא היםפה לםייםילדנר סזנ ע׳ מיס׳ שם ‪ • ,‬על סדר הקנלה‪ ,‬הסמיכה דנרי התנאים מזמן המקדש זה לזה ‪,‬‬ ‫ולעיל סי׳ יינ ‪ ,‬ולא נפאר לנו בכל ששה סדרי משנה רק מאמר )וקצת מדברי רחנית ור״ח בן מכינאי לענין שנים ושלשה שיושבים‬ ‫אחו של ד נתץ‪ ,‬אשו מנו גמשנה פ״ב דשקלים מ״ה < י ר׳ נתן • ויש ביניהם דברי תורה נזכרו גאדר״נ לעיל פ״ח ע״ש( ״ והנס‬ ‫אומו יעשה דימוים על קברו ע״ש ‪ ,‬אעי״ג דר׳ נחן היה מגדילי במשנתינו• מאמר ר*ת בן דוםא כל שיראת חטאו ורו׳ מוקדם‬ ‫לתנאים בזמן לשב״ג אביו של רני ‪ ,‬בכל זאת מפני השנאה אשר למאמר ר״ר בן הורכנוס שינס של שתרית‪ ,‬אולם הברייתא הקרימה‬ ‫ביניהם המליטו שלא להזכיר שמו רק נשה י י א ‪ ,‬ואעיג דר׳ימאיר לבאר מאמר ר״ד בן סורננוס משום שהיה גדול בשנים יומר מריח‬ ‫היסינ״כ שינא לבית הנשיא ולא פייס לושנ״ג עיש בהזויוס‪ ,‬וגיכ גן דוסא גע׳ יבמות הנ״ל(‪ ,‬ואולם גם רים בן דוסא היה בזמן‬ ‫החליטו שלא להזכירו וק גפם אחרים אומוים‪ ,‬ונכיז נזכו ו״ע המקדש כמו שנוכרגחענימ ‪3‬יוחםקובסה*‪:0‬פכ״ח נכללו נו התה'‬ ‫ה״פ במשנה ‪ ,‬ייל דאלו המשניות בשם ו׳ מאיר היו סדורות עוד • מאמרי התנאים אשר נזכמ במטבע מס׳ אבית י אשל קני! רנינו‬ ‫קודם שכילדה המחלוקת נין רימ ור״נ ורשנ״ג ‪ ,‬ומענין זה הוא הקרוש‪ '/‬מתחלה הזכירה ברייתא דר״נ דנרי ר״ח בן דוסא כל‬ ‫מאמו יחידי של ר׳ נתן נפיג ושקלים‪,‬־ואפשר דלרינ נדלה השנאה י שיראת וכו׳ סוא סיס אזמר כל שמעשיו מרובין ונו׳ במשנתינו פ״ג'‬ ‫עוד יותר ממי שהיה בגל*‪ ,‬ורבי היה שונא את הבבלים‪ ,‬ועפיז ‪ -‬מ״ט‪ ,‬ומאמר של ר״ח בן רוסא כל שרוח הבריות נוחה הימנו וכוי‬ ‫לאהזנירו רק פיא ולכל היותר שני פעמים ‪ ,‬־־ נחזור לכנכיככו ‪ -‬נחסר גנרייתא דויג ״ אח״ז נאמר באדרינ מאמר ר׳ אליעזר גן‬ ‫עזרי׳ אם אין תורס אין דרו ארן ‪ ,‬הוא במשנשילו פ*ג משנס‬ ‫דפח״י מאדוינ אשר מגיא דנרי ריי הנשיא ‪ ,‬אף כי סיאינו כי‬ ‫לינ לא רצה י להזכיר מאמרי רשג״ג וריי הנפיא נספיא ורפ״נ מו״נ‪' ,‬והמשנה שלנו הקדימה מאמרי ר״א סמידעי ור׳ ישמעאלי‬ ‫זר׳ עקינא פ״ג מי״א י״נ י י ג י ״ ו ט״ו טיז ‪ ,‬י והיינו כי רנינו‬ ‫דיאנות ‪ /‬ושידר עיר סדר הקבלה דיג״ז אחר‪.‬שמאי והלל‪ ,‬בלי‬ ‫מ‪5‬ה לא הים עימם מהר בפ״ע לר״י הנשיא זע״כעניןזס׳ הקדוש היה שונא לריא גן עזרי׳‪ ,‬מפני שלקח הנשיאות מזקנו רבן‬ ‫גמליאל דיגנה כנזכר כברכות ו״ח ע״‪ (3‬לכן היקרים דבריהם לדבריי‬ ‫•״ ־־ • יי הוספה ‪ :‬׳ • ' ־ • יי י־• י •‬ ‫} ‪ £‬י ״ ט ־ נאדוינ חתו וסולר עצ סדר משנתו של רבי ‪ ,‬מאמר־ ר״א בן עזרי׳ ־ אבל ר׳ נתן שהיה שונא גיכ למשפחת הנשיא ‪,‬‬ ‫עקביא בן מהללאל נזכר נמשנתינז פיג דאבות מ״א ‪ ,‬נתן לראג״ע משצע הבכורה והקדימו על שאר חכמי זמני‪ ,‬מפני‬ ‫אולם החסיר פה מאמרי ר סרפון הנזכרים נפיג דאבות מעיו שהיה ממונה מבני הישיבה לנשיא‪ ,‬עוד גס״פ זה הזכיר דנרי רבן‬ ‫ומשנה סיו מ‪:‬לי דןןמה מאמרי ר׳ סרפין שהיה אתו החורבן ו גמליאל עשה'לו ר‪ 3‬וקנה לך חבר ‪ ,‬הנזכר *משנתינו פ״א מט״ז‬ ‫והיא הילן על סדר הקנלה‪ ,‬ואם הזכיר למעלה מאמרי ר׳ יהושע ־ וכנר הזכרתי כי לניני הקדוש סלק כניד למשפחתו והקדים‬ ‫דנריסם על שאדי החכמים‪ ,‬אנל ר׳ נתן הקדים גם לנרי ריא גן‬ ‫י ד מסי דסיו ‪3‬זמן ר׳ סרפון ‪ ,‬היינו משום שהזכיר ריניו ודבריו‬ ‫בשביו תלמידו‪ ,‬הזכיר גיכ איזה מאמריהם < משאינר׳פרפק ׳ עזרי׳ לדברי ר ' ג ‪ ,‬ו ע ' נ צילריגזה אינו רנן גמליאל הזקן רק רינ‬ ‫דלא נמשנ גץ עלעילי ריניז‪, ,‬אין מקום להפסיק גין ©דר הקבלה ריננה שהעגירו אותו מי גית המדרש זאוקמי׳ לדאג״ע ‪ ,‬אגל‬ ‫רע׳ מוס׳ יויט רפ*ג רהטמם לסמיכת דנרי ריט מפני שדומה ־ פשיטא דלא היה מקדים ר׳ נתן מאמו ואביע לר״ג הזקן‪ ,‬אשר‬ ‫לרגריר״א גן ערך ובאילן גמל מלאכתך‪ ,‬ומפני ז ז הזכירה מאמ־י הי׳ מוקרם הרנה שנים ‪ /‬והים עדיין בזמן המקדש ‪ ,‬וכן מאמר‬ ‫*הגיא ח מהללאל שהיה בזק המקדש!ממינוס לרגרי ריגיז וע׳ שעמון גנו אומר‪ ,‬עיכ היינו רשניג אניו סל רגיי אשר סיסי מטרה‬ ‫מוםייזיט כאן‪ ,‬ויש לעירר גמש‪:‬ה דנזמ־ גרגרי עקגיא הסתכל לשצו של ר׳ נתן מזכר בהוריות ומפ״ז לא הזהירו'אפילו נשם רני‪/‬‬ ‫בשלשה דנרים‪,‬׳ ונאדר״נ נזכר הנותן לגו ל א ר ‪ 3‬ע ה דגדם ושאר מאמריו ושל רבי וריג גנו והלל נכדו השמיט עתה גנלייתא;‬ ‫ו ה ו ס י ף ו מ ס ע מ י ר ל ה י ו ת • פ׳ עשרים מאדרינ על‬ ‫׳משנתינו'פ״ג מ״ג מאמר ר׳ סניכא סגן הכהנים שהיה נינ גזמן‬ ‫‪ B 2 y‬־ • ‪.‬עאדרינ נןזומא אזוחכס הלומד מ‪:‬ל אדם אחר^‬ ‫עקגיאבןמהללאלבזמןהמקדש‪ ,‬אכןנעשנתינומאמרליתסגן י‬ ‫י" שהשלים המאמר ‪3‬דגרי ראנ״ע זריג ורשבינ‪ ',‬התחיל‬ ‫•~‬ ‫הנהנים הוי מתפלל נשלמה של מלכות‪ ,‬זנאדו״נ המאמר ריס כמן מן נן זומא שהיה נ״כ נהרו של ראנ״ע ירי יהושע ‪. ,‬ומאמרי גן‬ ‫הנסניס אומד‪ ,‬נצ הנותן דית מל לגי מבטלין ממנו סרסורי לנ זומא אצליני פ״ד מ״א‪ ,‬ובכאן הוספה על המשנה; כי נזכר עלוב‬ ‫־ ומ׳י ואין זכר למאמר העשנה גאדוינ יציע ‪.:‬־ ^‬ ‫׳ ־‬ ‫שבעלובים זה שהוא עלינ כמשה דבינד ‪ ,‬אח״ז הניא מאמר ל‪/‬‬ ‫מאררינ הוא ביאור עיד ר׳ דוסא בן סורכנזנז אשר נהוראי הזי גולה למקים תירה אשי אצלנו פיר משנה ייד י י מוד‬ ‫במשנתינו פיגדאגמז משנס י׳ ‪ ,‬ואולם בפנ״נ באדרינ היא היה אומר אל תהי נו־לנל ארם ואל תהי מפליג לכל‬ ‫במאמר כל שיראת מטאו קודמת לחכמתו ולו׳ שנא׳ ראשית מכמה ד ג ר ‪ ,‬מהמאמר זה אינו מאמר ר׳ נהוראי רק מאמר בןיעזאי‬ ‫יראתי׳‪ •'/‬וקבמאמר ללשיועשיו מרובין מחנמתיונז׳ שנא׳ פיר משנה ג ׳ ‪ ,‬זגרייתא זו מניא מאמר זה בסמיכה על מאמר ר׳‬ ‫לעשה וכשמע ‪ ,‬הנה משנתינו גאערו ענין הללו גלי שים למוד להוראי ‪ /‬וגס מאמו ר׳ נהוראי מסודר במשנה אמר מאמר זם •‬ ‫»קרא ‪ ,‬ולברייתא היםפה הוא ״ ונגר הזכרתי למעלה מנאי עוד שם מאמו ר״א ‪ p‬ועקג הלומד תורה נילרוהו חמה ללחנ‬ ‫דנויימא הילו על סדר הקבלה ומפיז ססמיו דגרי ר׳ דום*‪.‬שהיה שנכמנ על נייר מרש‪ ,‬ונזקגותו לומה לכתג על נהר ישן ‪ /‬ואצלנו‬ ‫ממלמידי שמאי הז?ז)יגמון ס»! ע י א ( ‪ ,‬לתנאים בזמן המקדש פיר משנה דיא בזף סמאמר גשם אלישע ‪3‬ן אבוי׳‪ ,‬ולא ‪3‬שס ראב״י‬ ‫אשר מצילו למעלה עקניא ‪3‬ן מהללאל וו״לז סנן הנהנים ‪ • y‬אבל וגפך״ד דאדר״נ גמצאו מאמרי אלישע גן אגויס אולם במאמרים‬ ‫ישמינו הקדימה פיג מיל ^ ‪ #‬ך »»ס ע«< ע״ז מיפ‪ ,‬מאמרי מרשים אשל אין לסם שום ‪ yts‬וישם לענין סעשכה‪ :‬פויס מאמר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ג מ‬ ‫ש א ר ו ת ת ש ו ב ו ת סימן •יג‬ ‫לב‬ ‫נן עזאי לל שדעתו נוחה עפנייזנעתו ‪ /‬אק לז זכר נמשיה < לק ג נ ו לעלם נמבזאר לפל״נ‪.‬״ שם עשרהנםיונוס לסנסה אגרסם‬ ‫מאמר זה של גן עזאי כל שרוח חכמים נוחה סימנו גשעס מימה י חלילו ‪3‬משנתי»ז שם מיג ״ ונאדר״נ משונה קצם ני נמשנה גאמר ׳‬ ‫ומ׳ יש לו יחס לחוק למאמר כמשנה פיג מיי כל שרוח הנריות ו ע מ ל ג נ ל ס ‪ ,‬ונגליימא הגילסא ז ב כ ל ס נ מ צ א שלם‪-‬‬ ‫נוחה הימנו ‪ ,‬מן׳ לי סנלייתא של ל״נ חינה מדגלמ רק משעם והסשגזן מעשלס גסיונום אינו עולה יפה לפי הנניימא ו לי פתפ>‬ ‫מיתה‪ ,‬וגס שם הוא מאמל של ליה בן דוםא ‪ ,‬אכן נסיפ כיס עשרה נסים ‪ ,‬זמשנ ש נ י ם נלך לך ‪ /‬ש ל י ם נשנינניו־‪,‬‬ ‫מאילינ נמצא מאמל בן עזאי הוי ו ן למצוס קלה שדופה למאמר ש נ י ם ‪3‬שתי נשיו הרי ש ש ה ‪ ,‬א ח ל עם המל?יס הלי שנעם ‪.‬‬ ‫משנתינו ‪:‬‬ ‫א מ ד נין הנהלים הלי ש מ ו נ ה ‪ ,‬א ס ר נאור כשלים הר»‪.‬‬ ‫‪33Y‬‬ ‫ל עקיגא אומר סייג לכבוד שחוק ו כ ל ׳ ק צ ת ממה‪ n ,‬ש ע ה ‪ ,‬א <ז ד בנלית מילה הלי ע ש ר ה ‪ ,‬ן‪6‬וצס»לש״י הניאי•‬ ‫למאמר ליע במשנתנו כ״ג מייג ‪ ,‬ולפי נוסחא נשם פלקי לל״א <‪3‬שס ספימון ריש הגדול משמן אחר‪ ,‬א ( בקש‬ ‫אחרינא לומה צמפנמינו לק בהוספה טהרה סייג לקדושה ענוה‬ ‫נמלוד להרגו ונחנא נפערה י״ג שנה ‪ 0‬גי( השליכו נאור נשויס‬ ‫‪0‬ייג ל‪-‬לאת חטא ; עזדבפ זה ליא המודע המחלל ש נ ת ו ת ג׳( הגלהו ממולל‪-‬סו‪ ,‬ל׳( הגיא הקניה לעג בימיו‪ ,‬הי( נלקחה׳‬ ‫(‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫‪ X‬כעי לש״י שגועוס ייג‬ ‫שלה גנימ פלעה‪ ,‬ו׳( ‪*3‬ו המלכים והגלו‪.‬את לוט גן אחיו‪ ,‬ו ׳ (‬ ‫והמגלה פרם בתולה וכו׳ אע״פ שיש גירו ונ<׳ אץ לו חלק לעה״ג‪, ,‬צזהו לעול עצמו‪ ,‬גד( ואת בגו ‪ ,‬ט׳( אמר לו לגלש ישמעאל עם‬ ‫נמשנתינו ־ פיג"מי״א נאמר הממנל ה ק ד ש י ם ומוסיף * ' נ‬ ‫א»ו > »׳( צוהולשחוטנמ׳״ומלטגורהישסשגחאחרטהחמ‬ ‫‪1...‬‬ ‫המל‪3‬יץ פני ח‪3‬ח גלנים ״ י פכ״ז;ל׳ יוכוי אומל כל המכנד אס ־ ‪ ... .‬ענין נמרוד > הניא לקיחת שלהלאנימלו‬ ‫התורה גופו מכונר על הלריות‪ ,‬נעשנתימ פ״ל מיו < וכאן הזםין>‬ ‫עשרה נסים שנעשו לאגוחינו ‪3‬עצליס ‪ ,‬פי'‬ ‫^‪J*jy‬‬ ‫הלמוד מקרא ‪ ,‬עוד ‪3‬פ׳ זה ל׳ ישמעאל בנו של ליי בן גרוקה‬ ‫‪ V‬הנרטמלה זהמזס׳ יו״ט היינו שניצולו מעשר מכומ‬ ‫הלומד על מנת ללמד כו׳ נמשנתעו נמשנה ‪5‬״ד מיה מוקדם לדנרי‪ .‬אזלם עגליימא דאדר*נ מולח דשני עניינים סם ‪ ,‬דמפרש שם‬ ‫לגיוסי דלעיל‪,‬־ עוד ש‪ 0‬ל*א נץ חסמא קינין ופתחי נדה הן נופי מנד זה שנתנסה אמ־סס‪ ,‬מגלן עשה הקניס עסלס נסים לבנין‬ ‫הלנות נמשנתינו פיג מייח חולם לא סיימה הגלייתא מקופות ונז'‬ ‫מנדן הניא עשר מלות‪ ,‬משמע דנסיםזמנות שני עניינים הם ‪/‬׳‬ ‫פרפראות לחכמה‪ ,‬וניל דחסר כאן תינת וכו׳ ‪ ,‬דדלך הגכייתא וגן מנואר לקמן נעשו לישראל עשלה נסים על הים מגלן עשר־‬ ‫לל מאמר אשר לא לשתלה כאן ואין כאין גם ‪ p‬הזםפה וראי׳ ק מכוס למצרים על סיס‪• ,‬ושם הנסים על הים המה ענינים נפרדים׳‬ ‫הקרא ‪,‬לא הציג המעסיק או המדפיס רק ליש המאמר‪,‬וסמך כי מעשרס מנות‪ ,‬רמז שענואל שעשה הים •נקנים נקנים וגעשה‬ ‫לולע המאמל מן המשנה ״ שס ל״א ‪3‬ן שמוע יהי למד תלמירן נקעה וגזרים גזרים וחומר ומדנד ופילוןים וינשה וחומוס ונולומ׳‬ ‫לזביב עליך כשלך חצלנו פיר מייז‪ ,‬וכאן ניק שהזכירה כגלייתא והיו מנשכין שמן <דנש עיש ‪ t‬הסיד הנא נסים לחוד והצלה מן<‬ ‫סמנזת לחוד ‪ ,‬ובענק עשרה נסים על סיס‪ -,‬גיכ יש סילוון נ י ן‬ ‫ראי׳ מן המקרא ‪ ,‬לכן נאמרו כאן כל רגלי המשנה ‪:‬‬ ‫מ ד י ‪ r y‬נאמצע הפרק הלל אומר אל מפרוש עצגק־ ק הצימר המפורש באבות דל״נ משר לפנינו וגין מה שהניא רשיי נאגוס וכן׳‬ ‫‪ • .‬ממה שמוגא שמה נשם אדר״ל‪• :‬י •• י‪•, *:‬‬ ‫־‪,‬ונו׳ פילמ״ג דאגות‪ ,‬ואינו מגיא לל דגריהלל ‪: ,‬‬ ‫מפני שסמך על מס שמובא סמחמר סשלס נמשנס מ״ש בסוף ספ״ ג‪£‬ל*ן״‪:-‬עשיה נסיזגזת גסה הקניה את אגותימ זנללם לא‬ ‫י ‪ -‬נמצאג שלמים‪ ,‬גמשנתימ הנילסא נסו אלוהינו את׳‬ ‫ריש נן אלעזר אל תרצהחגירך ז נ ז ׳ ‪ ,‬נינ סמך על המשנה פיר*‪.‬‬ ‫מי״ח; בפכים מגיא עזד הפעם דברי ריש ק אלעזר רק דמוםין׳ סמקים <זנם *נסיממן אלו יש חילוקים הלנה נין שים לעילולין‬ ‫דנאמרו משום ר ׳ מ א י ר ומוסץ* אל מגא לביתו ניוס מידו ואל ייגע״א( מין• ברייתא זו וימנאק לקמן ‪ /‬ונפ׳זהמשנההתה‬ ‫השתדללראוחוביום ו כ ו י ‪ ',‬היינוג״נעלסמשנס שסיימה מנינים אשר מנינם עשרה‪,‬כמו עשדה שלמת שצ שגת נקרא הקניה‬ ‫נשעה קלקלתו יסיום פכ*מ סוא מיותר ‪ :‬פכ״טל׳נסןבן ע ‪ x‬גקודות גתורה‪ ,‬עשל ילידות ידדה שנינה על העזלם‪,‬עשרס‬ ‫יוסף לל המנעל דנרי מורס מעושר י‪ ,‬נמשלה פ״ד מ״ס גשם ל ׳ ‪/‬מעלות נסתלקה שמה ‪ ,‬עשרה שמות לקרא מ י א ‪ ,‬עשרה שמומ‬ ‫י ו נ ת ן ‪ /‬וכאן טעה המעתיק או המדפיס והציג נ ל ד נ ר י י נקרא רוהיר!‪ ,‬עשרה שעות נקרא שמחה ‪ /‬עשרה נקרא קיים ‪:‬‬ ‫המשנה‪ ,‬ולא גהג כמנהגי במקום שא ן היספה‪ ,‬להציג לק ראש פליסעשרה נסים געשו לאבותינו נמקדש לא הסריח ‪3‬שר הקודש‬ ‫המאמר לבד‪ ,‬עם ציק ז כ ו ׳ להורות ד כל העפמר יראה המעיק ולא הפילה א שה מריס נשר הקודש ‪ ,‬עשרה נסים נעשו לאלותעו‬ ‫במשנה י פ׳ שלשים יש לו יחס לעשנתיניז לאש פיס‪ ,‬לשם נאמר נילושליס פתח נעשלה נסים נמקדשוחשנ שנים ‪2‬־ ואולם לסםר‬ ‫ענין געהרס מאמרות לק בשילי מעט דנמשנמינו נאמר ו מ ס ‪ .‬נא? צזןן ונז׳ ‪ /‬היינו שבענין זה מושב נמו נעשנסינז ‪/‬״לק לןען‬ ‫ה ל מ ו ד ל ו מ ר ובברייתא ז נ י מה צ ר י ך ל נ א י ע ו ל ס על מה שמבואר בזה נמשנמילו ולא הוצרך לכפול אולם נס במשנתימ‬ ‫נ י ד ‪ ,‬ולשק הביייחא יוצדק־יזיתרעיין תוס׳ יזיט ופיק עוד שאר קשה‪ ,‬לחשנ קצסים שנעשו לאבותינו ‪ 3‬מ ק ל ש ומסיים לא הזיק‬ ‫שינויים ן פליב עשרה דורזת מאדם ועד נח נמשנתינז פיה מיג נחש ב י ר ו ש ל י ם ולא אמר צר לי המקום שאלין ב י ר ז ש ל י ם‬ ‫לק גיכ משינה במשנה לאמל־ להזריע נמה ארך אפים‪ ,‬ולאדלינ הרי ירושלים ומקדש שני עניניס הם ‪ ..,‬ומיד לאס״ד דנרייתא‬ ‫מסיים ולא הניא מי המבול בעגיל צדיקים וחסילים שהיו בהם ‪ :‬דרינ בעשרה לסייס ב מ ק ד ש על המשנה סמכה‪ ,‬הרי בעשרה‬ ‫פלינ עשדה דורות מנח ועד אנלהם זנו׳ לצמד שנל הדודות היז גסים ב י ר ו ש ל י ם נחשנ ר נ לא אמר צל המקום סאלין‬ ‫מנעיסין ולא היה אמד מהם שיהלך גדלני השם ‪ ,‬משמה ממה בירושלים‪ ,‬ואיל נחסר גס אחד לנסי מקיש זציע ״ פליז אין לו‬ ‫ך&ןוס ‪ ,‬זייי ייח יפיסיז בסענינים אשר ‪3‬או‬ ‫)‬ ‫שי ו‬ ‫שנאמר במשנה לשמה לאמל עד ישנא אנלהם ונפל שכל לגל נלם‬ ‫ןלגירסא זו ננק יותר החיליש‪,‬דנא|*א הי׳ צדיק שיגין נעדם ‪ ,‬במספר עשרה‪ ,‬ורוצה לחשיג ג*כ עשיפ השנטים שאין לסם סלק‬ ‫וגניו לא ענשם ‪ ,‬משאינ ניויד ועלות מאדם ועד נתהצדיקיס לעהיג ‪ v‬לק המחיל מלולומ הראשזג ים‪ -‬למן אנשי‪ ,‬סדום ׳ י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪|#‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫גרית‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫‪c‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ואולם‬ ‫ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת סיק ינ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ואולם ספעלס י*י ‪$‬ונך מונס כי נפל״ו מהחיל ממספר שגעה‪,‬‬ ‫שייכים למעלה פ׳ מ׳ ״ אחיו הגיא מאמר יהודה נץ תימא הוי עז‬ ‫<פםס שנעה אין להם הלין לעה״ג ‪ /‬וגחסלנ כאן זור המבול ודוד‬ ‫כנער אשר נמשנסינז פה משנה ד׳ ‪ ,‬ונזה נשגמס המשנה וגס‬ ‫הפלגה ‪ ,‬והסמיל מאנשי םלום לתשלום שנעה ועיין פ׳ חלק •הנרייתא‪ ,‬וע׳ סוס׳ יויט דמשנה גן ממש שנים למקרא ‪ ?3‬עשר‬ ‫משנה ‪ /‬שאין תנו דנרי יסודא ‪3‬ן סימא וגם אינם מסיר מסנתא‬ ‫ע׳ ל״ז י מגיא ג״ר סענינים נמספרשגעה‪ ,‬משר מתחיללז׳‬ ‫אין להם סלק לעס*נ‪, ,‬ושם הוא התחלה כיון והתחיל ממספרזו אצא שפכמיס הסעינום וסוסיפוס כאן עיש ‪ ,‬וכן ‪33‬רייסא‬ ‫שנעה דעוסק פל״ו פל״ז ופצ״ח‪ ,‬ומנין שמונה נפל״ז שיין־ לפ׳דרינ הוסיפו עגיגים רגים ‪ ,‬וכן הנהיגו בכל הספרים ש‪\:‬סיפו‬ ‫לנסוףעגיניסשנים‪.‬ע׳‪-‬ס״ס‪3‬ה״ג‪,‬ו‪3‬םון>‪*0‬נ ‪:‬‬ ‫<״ו סהר מנין עשרס‪ ,‬וששס אשר ‪3‬פ׳ זס!ששס דברים נאמרו ננני‬ ‫ארם‪ ,‬ו׳ תריס לאמרו נשרים‪ .‬שייניס לפל״ח אחר שגמר סענינים‬ ‫במספר•שנעס אשר רגים סם נפצ״ז ונרפל״ח ‪ :‬זנפל״ז לאמר ג״כך ן ץ ^ ך ן החנם ר״י צונן מסופק אס'נסדרה גרייהא מר׳ נתן‬ ‫או נינוה רק על שמו ‪) /‬מקום הספק שלו ‪ /‬מחשר‬ ‫• שנעס לברים נגולם א* נמשנתינו פ״ס מ״ז‪ ,‬זםמכס סנרייסא על‬ ‫שנזנר שמור פ״ס ורפכ״ח ורפל״ה ‪ ,‬וסנה המשנה ‪ 3‬ודאי נ סדרם‬ ‫סעשנה‪ ,‬ולא הכפילס סדנדם פס ‪ ,‬וגס נר״פ ל״פ שבעה מיני‬ ‫פולעניוס נאות לעולם‪ ,‬ג״נ סמכה על המשנה ‪ /‬וכאן צריו לבאמינינו הקדוש ובכ״ז נזכר שמו הרנה פעמים נשם ר* יהודה‬ ‫שני ענ״נים בענין ששה אשר ופל״ז ועוד שני ענינים בעספל ששההנשיא כע״ז ל״ה ע״ג( וגם נמס׳ אנוס רפינ רני אומר איזה‬ ‫דרו ישרה ונו׳ ‪ /‬וגם גנו ר׳ גמליאל ונכדו הלל נזנלו במשנה ‪,‬‬ ‫אסר נס״פ ל״ט ששה שמוס נקרא נמש ‪ /‬ששה שמיס נקרא שלמה ‪4‬‬ ‫ומ״ש המנם הנ״ל ני גליו של רני נזכרו גאוו״נ לא מצאתים‪ ,‬רק‬ ‫ופמיז שייך ר״פ ל״ס סמשה אין לסם סליפה והכל מםודר‬ ‫נזכר מאמר סלל אל מאמין נעצמו עד יום מותו ‪ ,‬וכנר הנאתי‬ ‫נהלנסו‪:‬‬ ‫למעלה נשם המוס׳ יו״ע דהלל זה נכדו של רני ‪ /‬אכן כמו שנמוסף‬ ‫ופ׳ל״ע תמוה דסתמה מרייסא סמשה אין להם‬ ‫‪ f .‬סליחה !נו׳ נליהזנרת שם האומר ‪ ,‬ואפ״! הציגהמאמר זה נמשנה‪ ,‬נן יוכל להיות שנתיםף גאדל״נ ‪ ,‬זמ״ש דר׳‬ ‫יסושע בן לוי שהיה אמורא נזנר נאן‪!,‬הנה מיז מזה דנמשנה סוף‬ ‫מריימא ה ו א ה י ס א ו מ ר הכל צפוי והכל גלוי והכל צפי‬ ‫עוקצין נזכר ג״כ רינ״צ‪ ,‬ונתיםןאם״כ ‪ ,‬אכן ‪3‬פ׳ ל״ס מן אדר״נ‬ ‫לעסו^של אדם י עריק לא ידעמ מי סאזמל סד דסמשה אין להם‬ ‫שר מכר שמס ריביל הוא ע״ס‪ ,‬וצ״ל אמר יהושע נאומה שעס‬ ‫תלימס•* דנדע שם באומו שצ הנצ צפוי ‪ /‬והנה נמשנמינו א‬ ‫פ״ג‬ ‫שיודע אגי שנית ס‪3‬תירס וכו׳‪ ,‬וכן הוא בילקוט ותינס ר״י נן לוי‬ ‫עטיו הכל צפוי סוא מאמר ריע אשל נשנס מי״ג ומי״ד ‪ ,‬ומט״ז‬ ‫סעיס סופר כמו שהתעורר נצדק נעל הגליון שם ‪ /‬ומ״ש המכס‬ ‫מל נסון נערנון אדלעיל קאי למפורש נעי״נ שם ו״ע •‪ ,‬ואפשר‬ ‫דגעסק בטעות מס דססר נאן גנרייסא מאמוי ר״ע ממשנה י״ג הנ״ל ני ממאורים סרנים אשוובבוייחא זו ל‪3‬אר דנרי סמשנה‪,‬‬ ‫כאן רואים ומכירים כי לא סיגר מן ר׳ נתן וכוונתו ע״כ כי ר׳ נתן‬ ‫ומאמר ר״עבמי״דמניג אדם שנברא נצלם ונו׳ נשנה אנו‬ ‫הי‪ 6‬קודם בזמן לוגי ומלק עוד על מעלת נשיאת רש‪3,‬״ג אניו של‬ ‫ננרייסא*שם ר״מ ‪ ,‬אכן לשון חינס ימי לס נודעת‬ ‫ארנעיםל וני ורצה להסירו מגבירה ‪ ,‬ואיו ישפיל עצמו לברר דברי רני‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ל ה ם ‪ /‬אשר נזכר ‪3‬משנסינוג״פ‪,‬מםר כאן בנרייסא‪ :‬פ׳‬ ‫הנה נהפוו הוא ‪ ,‬אדוגא לא גאו ונוי ו׳ נתן על םדו המשנה‬ ‫מארר״נ מסדר הענינים במספר ארבעה ‪ ,‬מהתיל נד׳ דנרים‬ ‫שלנו ‪ /‬נעו שהראיתי למעלה פעמים אין מספל ‪ ,‬וידענו שנגר‬ ‫שאדם אונל פריתיס נעיה״ו‪ ,‬ובאמצע הפ׳ ארבע מדות נתלעיוים‬ ‫בזמן קדמון היו משניות הרנה סדורות נמיש בספרי מ‪3‬וא התלמוד‬ ‫ולו׳ היינו סמנה הברייתא על הנאמר נמשנה ‪ ,‬עוד שם ארבע‬ ‫וידענו דמדות ר״ש איש המצפה סדר ‪ /‬ורבי לא שינה המטבע ‪,‬‬ ‫‪ ,‬מרית נסלמיוים‪ ,‬ונענין זה משילה מן מה שנאמר נעפנסימ פיס‬ ‫עדיוס נו ביום שמינו לראנ״ע לנשיא נשנה ‪ ,‬וע׳ שו״ם חלם צגי‬ ‫»י״‪,3‬לי שמה ממל ק טבעם מהר לשמוע וממהר לאגד ‪/‬‬ ‫והנרייסא מעין טונה ועין רעה ע״ש ‪ ,‬וכן בהן דארנע מדותסי׳ י״נ דםגיא נשם הכריתות ראי׳ מסוף כלים ‪ ,‬דאמר ר׳ יוסי‬ ‫י‪-‬אסויו כלים שנכנסת בטומאה ויצאס נטהרה‪ ,‬ראינו דנלים מסודר‬ ‫בסולני לנימ המדרש‪ ,‬יש הנדל רנ נין משלסינו פיה עי״ר‪ ,‬ונין‬ ‫סיס כמוס שהיא עתה‪ ,‬עוד בזמן ר׳ יוסי ע״ש ‪ ,‬וכאן מם׳ אבות‬ ‫»ר*יסא דאדר״ג אולם נד׳ מדום ניושביס לפנימנמים ‪ ,‬שוס‬ ‫הי׳ מסודר קורם רבי וסדר אחר ‪ /‬ועל סדר זה סדר ר׳ נתן‬ ‫סעיימא למשנס ננ״ד ‪ /‬רק שהמשנה קצרה ‪ /‬ונרייסא הארינסנרייסא שלו‪ ,‬אולם רבי עשה סדר אחר ‪ /‬ומפ״ז לפנינו אבוס‬ ‫בנירור הדנרים ״ אחיל הציגה פנרייסא עוד הרוס מנינים‬ ‫דרינ אינו מהודר ע״פ משנתינו ‪ /‬ואלו סמאמרוס אשר נארר״נ‬ ‫ומספר אר‪$‬עה‪ ,‬כמו לענון ססלמידים ‪,‬אמר ר״ג ד׳ דנרים דג‬ ‫ומרועזים על המפנה‪ ,‬אין הטעם דלא הביא ר׳ נתן כל המאמר‬ ‫עדות‬ ‫וועא‪ ,‬דג לזהור‪ ,‬דג הירח‪ ,‬דג ים הגדול ‪ /‬עוד ארנע‬ ‫מפני שסמו על סעשנס ‪ ,‬דגודאי לפני ר״ג לא סיסס משנס לגי‬ ‫אח״זסי־רה‬ ‫ליאה ואיגו גואה ‪ /‬ד'וזרמים הם לענין חלום ‪,‬‬ ‫סדורס ‪ ,‬רק מטנע אמרת נמנלת סתרים שלא ניתן לכתוב אז‬ ‫»ד*י‪0‬א המגינים במספר שלשה ‪ ,‬ג׳ נביאים הם סוואה מצנים‬ ‫©נפנה‪ ,‬רק המעתיק או המדפיס אדר״נ כ״מ שמובאים שם יגרי‬ ‫במלוס ‪ /‬ג׳ נסוגים הרואה ס׳ סהלים נהלום ‪ ,‬אמ״ז ססדירם‬ ‫סמשנס ‪ /‬נעו לפנינו לא רצה לנפול סדורים וציק ו כ ו ׳ לעורר‬ ‫עוד איזה מאמרי המשנה סערומזים כאן נקצרה בל אהגה שהיא‬ ‫כי יבואר גמקומו נמ״ש למעלה‪,‬ומ״ש החנם סנ״ל מזה דגאור^ר״נ‬ ‫מלזיה ומל נעשנסינו פיה מס״ז‪ ,‬לל מםלוקה שהוא לשם שמיםדנרי המשנה מונח ני סמשגס סדורה לפגי ר׳ נתן‪ ,‬הנה רונ‬ ‫ולו׳ איזסמסלזקת שהוא לשם שמיםולו׳ ל״ז נמשנתינו פיה מיי!‬ ‫המאמרים נסשנס וברייתא סמה מתנאים קדמונים ‪ ,‬ורבי סתם‬ ‫פמ״א ‪0‬וגנ והולד עוד על מנינים נמספר שלשסלתריםהם ונו׳‪,‬דבריהם בלי שום טעם וראי׳‪ ,‬כמו שדרכו נכל סדר המשלה ‪,‬‬ ‫&ל‪0‬ה דברים נאמרו מני אדם ונו׳ שלש מדומ נסלמיר סנס ונוי‪,‬תמוספסא ונלייסא מבארים סראיוס מן מסוקים אשר משם יש‬ ‫סצשףעוס סש ד»*יא»לש יפות ושלש יפות‪ ,‬שלש תרים נגלי םרםסמו וראי‪/‬ונן נתן לרוב המגינים מיא נריימא סמו מן הקרא‪,‬‬ ‫*לש תרים בנלי ממית עוד יש שם שני דברים נעספר ארגעה ‪ 4‬ונגר אפזיל גפענימ ע עיו( מי אינא מיוי דגמוני נכסוגי ולא‬ ‫ו׳ תלים קסים לתשמיש ול׳ תרים סמקנלין להיות סגר ואל!‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ומיד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שאלות ו ת ש ו מ ת סישן יג‬ ‫מ‬ ‫^ השתמש פה בשתי הנוסחאות ‪ #‬ומפיו יאלן^־זהיר הרנה תמיהות‬ ‫רמיזי באורייתא‪ ,‬מנ״ם שסמכו דגלי מוסר ״‪.‬‬ ‫עצומות אשל יקשה על הלעביס ורשיי דהשתמשו בברייתה זר‬ ‫ך^יךך׳י‪ .‬הרי ברייתא זו דר׳ נתן מונח בש״ם במקומות הרבס‬ ‫כמו גש״ס טימא ד׳ ע״א( משה נתקדש נבר ונ*׳ י נגאור מס״אגית ‪ /‬ונכ״ז שנו מוצאים נאדר״נ משר אמנדפנינים‬ ‫משולים הרבה מנפי תשר הגיחו הם‪ ,‬ועינ דס‪ 0‬השהמשו גחדרינ ‪,‬‬ ‫ברייתא זו קנתה מקומה בריש אדר״נ ״» כשנת ייג ע*א( מעשה‬ ‫בתלמיד אמד שקלא הלנה וכו׳ נימי ליבינך מה הוא מצלך ונו׳ ‪ •.‬של צרפת ולש״י גיכ <א היה לפניו אדר״נ של איי רק לשעה קיה ‪:‬‬ ‫נלייתא זו מאדר״נ־פ״ג‪ :‬בשים כשנת ל׳ ע י נ ( יהח פרס עמזסן‪.;:.‬‬ ‫נהלל ואל יהא קפדן קשמאי וכו׳ מי כאן הלל‪ ,‬סכנ נאדר״נ פטיו‪ { { * 5 :.,:‬ך ן י דגלילש״י נעשנה משה קנל הורס ׳ליה והם אמרו ‪.‬‬ ‫י ג׳ דברים הוי מתונים בדין ונוי וכן הוא אומר גם‬ ‫כשבת קכ״ז ע*‪ (3‬מעשה נמסיד חחד שפדה רינה לענין החייל א׳‬ ‫ללח לכף זניח באדל״נ פ*ח‪:‬כג־טיזס'ו ע״א( ולנגרןהיםל״י אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקים ונו׳ והעתיקו לשין ישן‬ ‫מיושן ע״ש ודנרי רש״י מלו מגוארים בשינוי קצת ‪ ,‬באדרינ פיא‬ ‫הנשית מינה שבחן של הכעיס גארל״נ ל״פ מיי ‪ ,‬־ ועיין רשיי שם‬ ‫שהחעורררמןמדד״נ נ « נ מאמר זהיע״ש ״ כנרנות י*ח ע״נ( הוי מתונים בדין שנל הממתין בדין מיושנ בדין ‪ /‬שנא׳ גם אלה‬ ‫מעשה בעני שנהן וכו׳ הקניטתו אשתו ולן גגהיק‪ ,‬נארי״ג פ״ג‪ :‬משלי שגמה תשר העתיקו אנשי חזקי׳ ול‪±‬שהעתיקו מלא שהמתינו‬ ‫עונרא מיקרימון ‪3‬ן גוריין שנקרה לו חמה בעמלו כתענית י״ס‪ ,‬ענ״ל * למשנה ג׳ ‪',‬נ״ח ע״ר'אנטיגנים הוי נענדים המשמשין‬ ‫עיה> היא מגרייתמ דר׳ נתןפ*ו‪<,‬סוף דבר לח מיתי להתריך ‪ ,‬מת הרג ע*מ שנפ גקנל פרס ‪ ,‬נתב רשיי ו ש ע ע ת י ני צדוק‬ ‫אבל נדרך עיוני מצמתי כי יותר משצשי‪ 0‬פעמים מונא בש״ס •י ‪ ,‬־ ונייתוס תלמידיו סיס‪ ,‬ומפני שהי׳ רגיצין לומר ‪ p‬נהפכו למינות‬ ‫עזנדש לצליקיס וחסידים ‪ ,‬אשר אין להם שום מקור ?תוספתא ‪,‬עכיל ‪ /‬וסנה ענין צדוק וניימים שנהפכו למינות ע״י שדקדקן‬ ‫אחר מאמר רגם ‪ /‬נתבאר נאדר״נ פיה ‪ /‬ומדוע כ׳ רשיי נלשון‬ ‫וספלא וספלי לק נאלל״ג‪ ,‬זמשס בא! גהש״ש שלנו ‪:‬‬ ‫ו ש מ ע ת י אחרי שמגויזר הענין בברייתא ‪ /‬אשר רש״י השתמש‬ ‫‪ <TO‬ך ר ף • גורל ברייתא זו דל״נ־ נטרל שאל ספרי חזיל נה‪ ,‬וע״נ דרש" צא השתמש רק באדריג של צרעת ‪ /‬ושם לא נשנה‬ ‫משנה וכופלת וספרי ותנספתא ‪ ,‬כי יצאו ענין צחק ונייתומ ‪ /‬ומפ״ו נ׳ רש״י רק בלשון שמעתי והתנג״ם‬ ‫ו‬ ‫מחוקניסנהלנחס מפי המהגר משר מי)ח‪0‬י׳מליו‪,‬רק לגסף נתוסף ויל בפי׳ המשנה שנ׳ גינ‪.‬ענין זה מצדוק ונייתוס שהי׳ שני‬ ‫אליהם פנינים קצרים מדור שפחריהם כמן במשנה וספרא וספרי תגמידיס של סגטיגנוס ‪ ,‬ע״ל גיכ ע״ל אדר״נ סמוך‪ ,‬ולפניו היה‬ ‫וסדר עולם‪ ,‬שהובאו שמה איזה חכמים מחנונים ‪ ,‬ובנ״ז אין ענין זה נמדל״נ למו שהוא לפנינו‪ ,‬וע׳ גיר למב״ס נפי׳ המשנה‬ ‫על מאמד הוי מתלמידיו של מהין ‪ ,‬נ׳ א מ ר ו שאהרן עיס‬ ‫להסכין בשביל זה כי כל סס׳ נתחבר מדול מחלון ‪ ,‬נן משפט‬ ‫ברייתא ז ו ‪ ,‬נתחבלס כמו תוספתא למשנה אבות ‪ ,‬אולם לא ‪ .‬כשהיה מרגיש גמדס שתוכו רע וכו׳ והלך לו לשלום ונו׳ והיה‬ ‫למטבע מם׳ אבית של לבינו הקרוש‪ ,‬ני לא היתה למנת עיניו ‪ ,‬השיש מתבייש חלו היה יודע מהרן צפון לני לא היה מסתכל בי‬ ‫ני לני היה צעיל לימים בזמן שירד ל' נסן מגבל לאלן ישלמל יהיה וכו׳‪ ,‬ולשון א מ ר ו מורס כי כוונתו על מאמר חז״ל‪ ,‬וכן ןמצא‬ ‫שמה חכם בזמן לשג״ג אגיו של לגי כהזליות י״ג ע״ג> וגם לני נאמת פי״נמאדרינ רמיא מה תיל ורבים השינ׳ מעין כשהים‬ ‫נעצמו אמר כב״ב קצ״א ע ״ ‪ 0‬ילדות הים בי והעזתי פנים בגתן אהרןמהגך פגעגאדםרשע ונתן לו שלום‪ ,‬למחר נקש לעבור‬ ‫פגגלי ‪ ,‬לק סלל הברייתא ע״ל מטבע מס׳ תנות שהיתה קבוע ענירס ‪ ,‬תיל נושתי איך אשא עיני אמ*כ ואראה אם אהרן‪ .‬וכו׳‬ ‫קודם ששקעה לבי גסרר אחל ‪ ,‬וזה הטעם שהקרים המאוחר < עיש‪ ,‬והנה רשיי זיל פי׳ על הזי מתלמידיו של אסרן וזיל כשהיה‬ ‫ואיחל סמזקלם אצלנו‪ ,‬ובנימ אשל נזכל שם ל״י הנשיא וגניו ייל אהרן רואה שנים מכין זם את זה היה הולך לכאו״א שלא גדעת‬ ‫או שמלק לי לנוד מפני נשיאותו אע״פ שהיה שונאו‪,‬מו שלנרים אלו מנירו * ואיל למה אתה מריב עם פלוני‪ ,‬הלא הוא גשתטש לפגי‬ ‫‪ ,‬ופייסני לבא אצלו ונו׳ עיש ‪ /‬וכיוצא גוה מתפרש גאדרינ שם ‪,‬‬ ‫עם עוד מאעלים קצליס נמו בסוף סנלייתא נסזםפו אח״כ‬ ‫ועקלי לנליהנלייתא הלזו הי׳'עלונים ומסודרים לפני חז״צ ‪ ,‬וז״ל וכן שני ביא שעשו מלינה הלך אהרן וישב אצל כאו״א א״ל‬ ‫ןמוגא ברייתא זי היפ בתלמוד ‪ ,‬רק הי׳ בברייתא נוסחאות בני ראה מה אמר מטרף את לנו וכו׳ ע״ש‪ ,‬ואולם ענין זה שהניא‬ ‫‪ ,‬הרמנ״ס לא הזכיר רשיי ‪ 4‬י ואולי רשיי אשר נשתמש באדר״כ של‬ ‫משונות ‪ /‬כמו שנראה מקצת הנוסחאות הנדפסות על‪,‬הגליון‬ ‫וביותר הראה ע נ י ן מ ד ש אשר לא ראיתי לשום מנקר שיתעורר צרפת לא היה לפניו רק ענין זה ‪ ,‬ולפני מלמג״ם אשר השתמש‬ ‫נזה ‪ ,‬ני רשיי ויל גפירושו לאנות פיא משנה ה ׳ ‪ ,‬על מאתר אצ י נםה־״נ ל איי לא היה שמה רק ענין הראשון 'דפגע באדם רשע‬ ‫מרבה שישה עם האשה באשתו אמרו קיו באשת מגימ‪ ,‬נ׳ בזה״ל ונתן לו שלום‪ ,‬ומה שכ׳ רש״י עוד אמר אחד לאשתו; קונם שאין את‬ ‫עם האשם אפילו אשתך‪ ,‬לפי שאס תלבה עמה לברים תספר לה נהנית עד שתרוק געינו של אהרן כה״ג הי׳אסרן שומע ואיל אשתי‪,‬‬ ‫כ ך ע פ ו ל ש ב א ד ל י נ בעיני‪ .‬היינו תום יש געיני ״ ורוק שלך רפואה וכי׳ ‪ ,‬זהיתס‬ ‫המהלוקת שעשית עם חגירך וכו׳‬ ‫ש ה ו נ א מ א ל ן י ש ר א ל ולו׳ ו נ א ד ר ״ ג של צ ר פ ת רוקקמ כי׳‪ ',‬מנין זה לא נמצא נאדר״נ שלנו‪ ,‬רק דוגמא לזה מציגו‬ ‫מיקי לה באשתו גדה ‪ ,‬הרי דהיה לפני רשיי זיל שתי נוסחאות על ר׳ מאד רעשה כן לאשס שכעס עליה נעלה ע׳ ירושלמי פיה‬ ‫; דסוטה ימדלש פ׳ שופטים ‪ ,‬אבל על אהרן לא מצי נו שיהיה נוהג‬ ‫משונות ז ו » ז ו ‪ ,‬מברייתא דר׳ נתן נוסחאאחת שלבנית״י‬ ‫כן‪ ,‬ואולי כן היה הנוסח באלר״נ של צרפת ״ פ לשייוהרמגים‬ ‫ונו&חא אחרת אשר נתפשטה בצרפת מנרייתיז דר״נ ן‬ ‫על מאמר הלל מד שמא אגד שמא ‪ /‬מי שיתגלצ שמו סימןשיאבד‬ ‫אדרינ אלו של איי אשר העתיק רשיי זיל‪ ,‬נמצא •‬ ‫שעו ‪ ,‬מבואר באדרינ ‪ ,‬אוצםרש״י פי׳ על נגד שמא נניא‬ ‫באמת באדרינ אצלנו ספיז ‪ ,‬אבל הך דמוקי‬ ‫שמשתמש גשם םעפורש; וזה אין אפשרות לנזין בלשון נגד שמא ‪,‬‬ ‫באשתו נדה לא נמצא אצלנו ומזה *גונס דאדריג אשר אצלנו‪ ,‬הוא‬ ‫ואולי עיש ‪3‬רש״» ‪ /‬ועל הן לסמתמש ‪ t m‬סלף דלשו נאמ״?‬ ‫גוססא של א״י‪ ,‬ומסמא של נני צרפפ נאגלס מאתנו‪ ,‬ורש״יז״ל‬ ‫ספי״ג‬ ‫<‬ ‫‪<VC‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ודברי‬ ‫\‬ ‫שאלות והשונות‬ ‫‪p‬‬ ‫‪v‬‬ ‫יג‬ ‫‪§ *m‬הו‪'0‬יז*»‪1‬פ״ד‪.‬מ«נ ונמס׳‬ ‫הפי״נהעשממש»סהמפורש‪ ,‬ועיז היהפירושו‪.‬שללפ*ילאן י *עלוולאנחו ‪fckmi‬ע״א ;‬ ‫נזם ממס לרעמי ‪ 1‬על מאמר שמאי הזקן עשה סורמך קבע כלש״י אנוס שנאה לילי » א ל ז * » שלאל ‪ %m‬מלממממורפ‪ ,‬ועי‬ ‫בלשון סקנמ לו מסים ללמוד בכל יום ארנעס או ממשספרקים ‪ ,‬שםנסוס׳יויס משנס סי־ מספיקק נידו ללמוד וללמד לשמור‬ ‫ואולם בירושלמי סוף גרמה א*נרינן נל הקונע עפים‪ .‬להורה כאלו ולעשמז^משגמ אמס מ א י י נמחה תיבת למגור‪ ,‬וע׳ משגה הוי‬ ‫מפזראמהתורה ‪ ,‬ואולי גוונמ״ל** כמ״ש ממניא ״‪ .‬היינו מ מ ע ע ס ק נ ל א ב י פ ולןהונה גא ג ו ה ש מ א ר ץ י ש ר א ל‬ ‫סהסולה יהיה עקל ללמוד בכל יום ‪ ,‬וכחל עסקיו נמשלים אחריו עיש‪ :.‬וצעם ליבוי סילון גירסאוס נמס׳־ זו יוסר מנשאר מסכתות‬ ‫אם נזדמן נזדמן ואס‪ .‬צא לאונו׳‪ ,‬והיינו שזה יכיה עקר אף אס ~«נכסדל»ס ‪ ,‬מפגי שנבגד נ ל ס עם‪ .‬לאמרס נבימ הכנסמ‬ ‫יש‪,‬ל\ עבקיס שוגים ‪) ,‬אסנלסהזלמןצו עכקיס אחדים ילמזל כל‪ ,‬בשנסות‪,‬וחב‪,‬כר שבי׳ כמוב ג״כנסללי כמפלס נימיםקדמוניסאפי׳‬ ‫הזוס ‪ /‬וסו לקונע עמים לתורה כאלו מפיר התולה‪ / .‬היינו שקובע נעת שמיס חיסור סכחינס לשאר חולה שגעיפ‪ ,‬והי׳ בכלל מגלת‬ ‫ומפיו ניגר אשר מסור לכל‬ ‫‪$‬צא ילמוד‪ ,‬רק איזהו שעגת בץם ‪ ,‬סף על פי שאק לועגקים סחריס אבר לחנאיסואמיראים‬ ‫המטלילים‪,‬זעלזה נוינז מיל)שגה למיד ע״א( ששוחליסקנעת א‪1‬ס‪ .,‬ונל אמר מושג להבין ולמיס לרצונו ‪ /‬ומפיו רגו הנוסחאות‬ ‫כיינו על אופן הל&שון שיהיה כתורה עקר‬ ‫*חיםלסולה‬ ‫וגירסות השונות במס׳ זו נמעט בלל מאמר ומאמר ‪2‬‬ ‫אף נתקוס עגקים לא יפגע שעה‪ ,‬זו מגהמיר ‪,‬‬ ‫צרין שהרע אע״פ< להרמיהי למעלה ‪ /‬לברייתא דרינ‬ ‫וחולם על * י ך ן •‬ ‫קומג״ס ‪.‬וושיי קשהפדועגטומפי׳ אךל״נ ופידעשעסווסו‬ ‫מובא ס״פ בשים‪ ,‬ואמשלנ למשפט ני סיתה ברייתא זו‬ ‫קבע כיצד מלמד שאס שמע לגר נגהמ״ל‪ ,‬אל יעשה ארעי אלא סדורפועוד קולס לר׳ םויא ור׳ אושעיא בעלי כסוספתא‪,‬דהרי על‬ ‫קבע פ״ש ‪ -‬על מאמרי אמור מעט‪ .‬יעשה הלבה ‪ ,‬שהניאו רע״* לליסמשניות בששה סדרים‪ .‬נמצא תוספת*‪ ,‬מון למס׳ אבות ‪ /‬וע״ל‬ ‫זהלפבים מאברהם שאמר ואקחה פת לסם ‪ ,‬ולנכון׳ רקת בן בקל שחשב‪ .‬ר׳ סייא למותר ‪ ,‬לסדר התוספתא‪ .‬ליון שקדמו ר׳ גתן‬ ‫מנואל ג!נ גאדר״נ פי״נ שם ;‬ ‫במלאכה זו ‪ ,‬גכיז לא הימה נרייתא דר״נ עריכה בכל עת לפני‬ ‫‪ ,‬רש*י באבות פ״הע״ג לעשוק נסים נמצל*ים ועשנה סלמי ספרד‪,‬רק חכמי אשמז הזנירו ברייתא זו נלל עת ‪ ,‬כמ״ש‬ ‫עלהים‪ .‬לאנתפלגה‪.‬לנו ‪ ,‬ונאמס מנוחלים נצם לעיל נרשיי לגיטין ס?ז עיא( ומרשיי למס׳ אבות ‪ /‬וכן הרשג״ם‬ ‫לאדל״נ פל״ג ‪ ,‬זע׳ למב״ם פי׳המםגה דחישנ עשרה נסים ביס‪5< ,‬״ב קט״וע״ב( גענין הצדוקים‪ ,‬וכן ונמו אפרים שהיה מחכמי‬ ‫בשינוי » זע״כדלא הי׳יעםרם נמים הללו בפרטית נאדר״נ שי! אשכנז מביא בפורושו עלהמשנהפיאדאנומ‪ ,‬ואלתחידע לרשות‬ ‫צלפת אשר השתמש בו לםיי ‪< ,‬ע׳ לשיי על המשנה‪ .‬עשרה נסים ב נ ר* י ת א שנינו מלמד שלא יקח אדםעטכס לעצמו &לא אמרים‬ ‫געשו לאבותינו במקדש ולא אירע קלי לכהיג ניו״נ נ׳ ומס שהזו יניחו לו עטרה נעגין יהללודזד ולאי פיך ענ״ל והוא אצלנו‬ ‫הסקיגין כה״ג אחר‪ ,‬ממתיו‪ ,‬מחמת פיסול אחר הי׳ עושין‪ ,‬זאימו‬ ‫באדלינ פייח עיש ‪ ,‬ועיין‪,‬מגרם םמזאל נשם הר׳ אפרים על‬ ‫ןבי^זל שאירע ביוסף גן אילם פיסול אחר היה שרן או ציצורא‪.‬של המפנס עסה‪.‬לו מ ‪ :‬ע •פ ו ר ש‪ :‬נ נ ר י י ת א שיעשה אח ת ו‬ ‫ע‪.0‬האח ענ״ל‪ ,‬ואזלס באדל ג פליה מגואל ולא אילע קלי ניייב קבוע שילמודממגנ מקרא משגה‪.‬הלכות‪.‬ואגדות והטעם שהניח לו‬ ‫מ ו ן מל״י נ ן קמחית ש?צא‪,‬לכשיס עס שר אחד ונתזה‪.‬צינורא במקרא יאמר‪ .‬לו ננמ׳ ענ״ל וזה‪.‬מ‪3‬ו‪6‬ו נאדר״נ רפ״ח‪ ,‬וק דגרי‬ ‫ספיו על נגדיו ולמם אחיו זשעשנגהונה נדולה ו נ ו ׳ ‪ ,‬והנב״נכ'״ לגעו אפליס עלהוחק משנןרע‪.‬שאם‪.‬נראה נגע‪,‬סיסוין נותלו של‬ ‫בןקמסיס מפולש ש ג ם ז ה צ י ל ו ר א ‪ ,‬ואיל אין נופל הלשון צדיק‪ .‬ומי גוסלו היותו שנן אל רבע עגיל‪ ,‬וסאלאדוינ‪.‬פ״ט‪,‬יס‬ ‫<ז י‪.‬ז ‪ /‬דהרי ר״י בן קממיס לא‪ .‬אירע גז קרי ‪ ,‬אלא ודאי דעת דבלי לבינו אפוינ*‪ .‬על ואל זמש עצמן מגורנו דיינים מלמד שאם‬ ‫נדיסא דר׳ נס?‪ /‬ולא אירע קלילאגלוקא טומאה‪ ,‬היוצא מגופו באה ־לבמלר־ אל הנהל להשיב ונו ה •הוא גאדלינ פיי ‪ ,‬יכן‬ ‫אלא לל טומאכבנללל‪ * .‬וקלי הוא לשק מקלס נמו‪ .‬ונשיג אס פירושו של ונינו הנ״ל על ספשגס נגד שמא אגד שמא ניצד מלמד‬ ‫מל?ו עמי בקלי ופי׳ הלמג״ם נה׳ סעגיס שתאמרו נל עניני קלא יוציא אוס‪.‬שס במלכות כיון שיצאנו בס הורגין אוהו ונוטלין‬ ‫העולם‪ .‬מקלס הם‪ ,‬וצלמי ‪ .‬זיל לא סוג‪.‬לפניו‪,‬גוו^זוגאדל״נ‪ :‬ממולו ענ״ל ‪ p‬הוא נאדלילספז״ב ועוד לוב פירושי לבינו אפלים‬ ‫כמס עזפ הנרייהח דרינד‪ ,‬ואולם מן פירושי הספרדים הרבים‬ ‫אשר נהנצו וגאנ במללש‪ :‬שמואל ‪ ,‬ראינו כי אין מיבא מהם שום‬ ‫לי לנסמת ‪ 3‬ר י י ‪ p‬א • דל ״ נ כיחס‬ ‫}*‪"[2‬‬ ‫‪$01‬‬ ‫דגר מגנייחא דג? נחן רקהוזמ״ס ‪ ,‬וק רבעו יונה על הך דעשם‬ ‫משונה לגני אזי ‪ ,‬גס מ ש לס; א ז ו מ‬ ‫רצו‪.‬ו לרלוגך ל׳ נזה״ל נ ' באנוס דדי נסן ונן ‪3‬חד הוא אומר כי‬ ‫ננל) הימם משוגה לגל א״י מלפני בבלי‪ ,‬ע‪/‬לפיי ספיק דפנות‬ ‫ממר‪ ,‬כלל ומידו‪ .‬נהגו לו‪ .‬ענ״ל‪ ,‬וכן הסשבין בשנית מיג סםיי ל״ז‬ ‫עצ המשנה על ג׳ דגריפ העולם עומד על הדק וטל‪,‬הא»ו יכשלוס‬ ‫הן*א דברי אביה ד ו ׳ לסן על הנם עומדים צפופים עיש‪. ,‬זולה זה‬ ‫נהללשי• ונמשנה‬ ‫‪ 'M‬אמג ומשפ«‪.‬ושלז‪.‬ם שפטו נשעלינם‬ ‫שאר‪-‬העןלשים ננוןהרמ״יגוהמאילי זסליטניא ור׳ממהי׳ היצהרי‬ ‫‪9‬ן\‪ %‬י ו נ י <‪ j‬אק ‪ He‬פסוק היינו נמשנה לאגומ לגני‪ .‬טבליפ*‬ ‫וסלימ אלפקר ושאר‪-‬נארנייספרדאשהלזנרו יחל בם׳ מדרש שמ אל‬ ‫ן » ‪ 4‬ר^*פ!נ‪.‬ע!ו עשה רצונו לרצונך ‪ ,‬ו י ש *ם פ ל י ם ש^פ‬ ‫לאקזףוו־בגילושם שזםידמז מברייתאשו דליל‪ ,‬והנה גם בעל‬ ‫כתנגס פ׳ נ; זןמא‪ ,‬ע ״ ‪ /‬עוד שם פ׳ שגי על גממם סלכזס גדולים בסון׳ ספדו‪ ,‬לא הזכיר מאומה מגרייפא דר״נ‪ ,‬אלן‬ ‫גגלגולס^אממ שצפה‪.‬עלפגי‪.‬המים‪ ,‬דסייםוישעקןמ‪-‬י^םלאנהגז משם אין למי' דחפשו‪ .‬למייימאזו בכלל מים והוציניוס־ וקטלות‬ ‫לומכז^מההלנהעיש ‪ ,‬ובפרט עיין'גמלרש שמואל בשם הרב רץ אץ מכפל)‪ ,,‬והסוספסוגדומס' קסנימ בכלל אלו סם׳ •י על״פ‬ ‫יוגזף^חלגיאש‪ ,‬הגיא‪ .‬ג י ן » ל ו ש ל‪.‬מ י ו ה משיניה‪ ,‬הגי לנדילי‪*6£< .‬גיס מחכמי אככנז נמןר&י‪ .‬ורבעו אפלים ורשנ״ם‬ ‫קמפס נצמא ננסן‪,‬במ*גס ירושלמי נצמא ב כ י ף ‪ ,‬ובמשנה עשה היו ערמיןםדגלי ברייתא הללו א\לםיי‪3‬גוססאזמ׳פו»ס וע״פ קרוב‬ ‫לצונגנללולו‪ .‬ננסגבמשגס‪.‬ירושלעים נלצונו נ נ י ס ‪ ,‬וע׳ סום׳־‪.‬‬ ‫‪ .‬נוסחמויהורפסים‬ ‫י‪1‬״ע‪.,‬פ״נ‪.‬מ‪5‬נס ט״ן ומ^מי בגוסגזת א ר ן יש ר א ל ומ־י הוא‬ ‫הלה‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬ ‫‪#‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫‪Q‬‬ ‫מ‬ ‫‪%‬‬ ‫^צאלימ י^זיב^ז הימן ‪$‬‬ ‫היק יד‬ ‫סצמיס לעוד ‪ (h‬לשייטצן ל*ג‪5‬ליצז‪ $‬שלשהשממו^פ ‪p»i \ib‬‬ ‫אסם גמלא לקי שני שמעון בס עיש ״ ועייןמלרפשמואל ?‪to‬‬ ‫‪i‬‬ ‫הרב[ ימנין מסופק ‪ 66‬פלש״יי לאוות כ(א נאמת נשם רני אפרים‪& ,‬לגעס מבלים ‪ ,feci‬ומוסיף שמעין וןנגס‬ ‫‪MJft‬‬ ‫מלשיי או לק מיואש אלץ‪ tm,‬לג‪8‬ו?צג'ל בםפלן ואולם' שם נסנכמין אין שוס ונר לשמעון‪ P‬מס ‪ ,‬ואולי להגן*‬ ‫ע ז אבית התלונן על אלו החומרים' ופירוש זיל ‪8‬ל׳ו*ל לל^יי; והלל לשיי דנן עזאי זבן זועא מנוניםהיושבים לפני מרמים כ?וו»‪£‬‬ ‫למכא בעל גן יוחאי מעלל קניו ל׳ ואלכי אצח*ןיי' לטולאוימ לליש כוליות ‪3‬׳ ע ' נ דממה שמעון נן קאי ושמעון נן זומא‬ ‫מלמול יוכו! לפיל לגו עיש ‪:‬‬ ‫תי׳ למינ לחוג מפורש שמיחס ללש*י' ‪.‬ללביא צרשייי על אניס‬ ‫"פיה מיג בכך ולא אילע קלי לנהיג גיו״נ‬ ‫ונמצא באמת אצלני ע נ י ל ‪ ,‬ואולם לדעתי הילל חמוצ דאיך אצגסר‬ ‫שיהי׳ מחינר מרש״י ושים חנם מלחנמיס כמנאריס מסנה זו‬ ‫ומה‬ ‫וטומאה ז‪ 1‬הואילי וייצ&‪ 1‬מגופה מגונה‬ ‫‪t‬‬ ‫המונאים נמרלש שמואל לש למזוע*ללש'י‪ ,‬ועוד דמצאשי הוגל ‪.‬שהיו מהקינלן כהן אל!ל סההיו‪ ,‬מלממ פסול אחל כיו עושין‬ ‫עגילים תמוהים בפירוש זה אשלאין&פכלי׳ח שיצפוימפי קלוש אבי ואוהו איכול כסירע גו ליוסף גן' ‪6‬י‪5‬ם‪ ,‬פסול אהל י נגין מקמא‬ ‫המעורה רש" זיל תשר ידענו דרנו בקודש כי מדקדק אמיד שלן‪ ,‬או צינלא כיל עיה נסזה על נגלו לאי קלי עניל‪ ,‬וכנה לגלי‬ ‫בלשונו מ ק היטב ‪ ,‬ועוד מציגו שמה כובהי עניניס אשל מילים לשיי כללו ל״מיכים‪ ,‬וכליי בירושלמי ספיק ליומא על זה ששגינו ׳‬ ‫נ י לא יצאו מלבינו דשיי‪ ,‬לי העתיקי בלול המקומות לשון הגמרא דא"ין‪.‬מאנילין לנהיג עיוינ חלב וגצים ‪ /‬הקשה ולא מין הגסית‬ ‫שלא בדקדוק נמו בפ״א משנה ייל״ו ח^וב אא המילאנא נסנ לשיי שהיו נמקדש ‪/‬־ללא אירע קלי לנהיג ניוינ ‪ /‬ומשני מסוס לא הגאי‬ ‫לדאמר מר פשוט נבלה בשוק ולא ההז־רינמיליושקילאגרא‪.,‬ואולם ועוד לוקא !מקדיש ראשו; איריס סנס ולא גמקדש שני‪ ,‬אינילסיוף׳‬ ‫)ביב ק*י ע י א ( הצירסא בטישו כ^לתאי נ^ויק ו‪5‬קולאגר<ו וציא שני נילישלמי' אין מקוים ללו׳רשייי ממסף ב"ן אילם דסי׳נמקיש שגי‬ ‫סאמל גברא לבא אנא כו׳ ‪ ,‬וכן ככסוהיסיקי״לע׳א^״ולא מאמר וצוד נהו ליוסף גן צילם מנואל נילושלמי יומא ‪ /‬ובירושלמי‬ ‫כהנא אנא ‪ ,‬אבל זה שזכר רשיי)‪ tt‬תהלריבמילי לא גמצח בשזס כוליות דםירע קלי לנהיג ‪ /‬אעיג דנ^למודנו פיק דיומא ופ״ק‬ ‫מקום ״ פיא מט״ז רבן גמליאל כ׳ רשיי זה רנן גמליאל ב נ ו של למגילה גחמר אירע'בו פכול ומינו לגן חילם מצפולי עניפ מלאן‬ ‫הצל‪ ,‬וזה תמוה דריג היה נצרו של הלל בן שמעזן' בן הלל ולא בנו מונח דקלי ופסול דגל איחל ‪ ,‬וקמכוא נל ענין מקלה נמיש‬ ‫ע' לשנת טיו ע י א ( הלל ושמעון גמליאל ושמעין להגו נשיאתן‪ .‬למעלה‪,‬וע׳ שו״סחשנין סיג קי׳ לץ‪,‬ונסי׳ לליההגיא כן נשם‬ ‫לפני החורבן ק׳ שגה ועיין לשיי דל׳ שמעון הלחישון בגז של הלל הרמגין סי׳ יומא ‪.,‬דמיש' נגמ׳ ‪0‬ת‪ 0‬תןרע ני פסיל‪.‬היינו פסול‬ ‫ולינ ?«קן' בנו שליר׳ שמעזןבן סלל עיש ״ פי ב מיד אל תאמין קרי ״'וגיי׳תר דגלי לשיי שנ׳ ל‪6‬ו‪5‬ו פיםול* ש^לעיניוםף גן ^לס'‬ ‫בעצמך עד יום מומך הניח ג״ל אגדת ירושלמי מעניין שלמה ולא משמע לדעחז גיוסן‪.‬בןאילם אירע הפסול ‪ ,‬אבל ‪ p‬גנגלי \הן‬ ‫עמד להקריב החמיד וענין זה‪:‬נמצא באגדת משליפי״א חכןיאין נילישלמיימגו&ל דנניג אחד אשרילא״נחגארשמו אירע נו פסולי‪,‬‬ ‫לו מלין להך דהנא' ואין לו שום סתיססות למשנחינו ״ ‪3‬פ׳ג מיע ויוסף גן‪.‬אילם נ נ נ ס חס ה י ו* לשמש" בכסוגה ו‪'$‬ע ‪,‬״‬ ‫כל שמעשיו מרונים ממכמהו ‪ ,‬כ׳ וכ^הלומד ואינו מק*ים דזמס נרשיי‪ .‬ספ״ה יהייס״בן סימא הוי עז ממר נםהיך ‪.‬לההוא תיע־‬ ‫לאשה שיולדת וקוברת ולאדם שזורע ו&^גדהוצר עכ״ל'‪ .,‬ע ל ן וס דאמל משה בנסך חיל הנינא לס נמסכה‪.‬פסחים פיר ק מ ק ו ם‬ ‫נמצא כסנהדרין צ״ט ע״א־( ל״* בן קרחה לל הלומד תורה'וחינו ש ג ס גיר‪ ,‬ובאמת אינו נפ׳ מקים שנהגו רק פ׳ עלבי פסחים‬ ‫סוזר עליה ‪ ,‬דומה לאדם'שזורעיואינו קוצר ריב״ל הלומד הורה‬ ‫נפסחיס ק י י ג ל י א ( ‪:‬‬ ‫ומשכחה דומה לאשה םיולדאיוקונרמ ע י ש ‪ ,‬אולם כלשון שמניא‬ ‫מן התמיהות לגדולות אשר פלטחי למלגלה‪ ,‬הנה רבו־‬ ‫לשיי וליגע למשנמינו כל^מר וא^ני מיןייא ‪ ,‬לא נמצא'שמה ולא‬ ‫נהנה ונהנה‪ ,‬וגפלט חלאה ני לא דרך אחר לפירוש‬ ‫נשים מקים י פיג מייא סמגלצ! פנים בהורה שלא להלנה היינו זה ענישאר פירושו על חניך ושים ‪ ,‬ני בנימידלנז לפלט העקור‬ ‫למנשהישהיה יושב ודורש באגדות של דופי עיש אולם )ישם עיג> והמקים למאמר קזיצ אנר הגיא'‪ ,‬ני הואי במם׳ פלוני ןנמררש‬ ‫דרשו על והנפש אפר חפשה גיד רמה זהמלשה שהיהייושג ודורש פלוני ובירושלמי פלוני‪,‬אולם אחר העיון גפרשיי למס׳ זי‪ ,‬כל דבר‬ ‫באגדות של דופי ״ פיג מי״ג הוי' קצ ונוח לתשחורת‪ ,‬נהנרש״י ודבר הוא ממדרשי הזיל‪ ,‬וגניו לא לנד^אינו מורה מקוס הדרשים‬ ‫ו‪6‬לינו באגרה בן תשחורת היה לו לר׳ עקיצא‪ ,‬והנה במדרש איכה אנה נמצאו ‪ ,‬לק גה על זה כי דבריו מדברי סזיל נובעים איצו‬ ‫פיסקא בכה חגכהיבלללה׳ הגירסא׳מפשה באפה אמת שהיתה מעולל והקולא מדמה ני מדבלי ל‪'8‬י הם‪ ,‬עיין פי׳ למישלה אמור‬ ‫• בשכיבתו של רגן גמליאל והיהה לה נן משחזרה ומס ‪ .‬וכיתה בוכה מעט ייעשה הרבה ונחמה הלנה נמעיט ננל עשנה‪,‬ובאלו המקימות‬ ‫עציו בלילה עיש הלי דלא־שהשכיצה בל דיל הייה^סינז השחורה אגל‪ :‬אשלמזניל דחזיל מזניליס בלשון נדאמר מר עיין משנת שמעי׳‬ ‫‪ .‬ל^ילריע־ •י שם שם למה רחל מבכה על נניל מדרש אנלה ע י ר ואבטליון ונחמה'‪ ,‬וגם לני נמעט' נכלימאמר פילזשים שונית‬ ‫נים ס ר ‪ /‬הנה חון מזה לאין דרך רשיי צפרשיכמ‪-‬ינה״עי״דגססר‪ '.‬ונוסחאות שונות מה" שלא נמצא‪ .‬נשאר פירושיו ‪ /‬ינן נמצא לפעמים)‬ ‫הצה יוקשה יוסר דענין זק חין לו יח‪ 0‬למשגתינו גשום ‪}$\b‬‬ ‫‪ ,‬נוכתאות סתירות מנ‪6‬ן לשאר פירושיו ‪ ,‬סוף זול לק‪,‬איזהו‬ ‫אוליישייךילפינ מי״ד ונאמן בעל מלאכתך שישלפ׳לך סכר פעולה ‪ f‬י דנליס המל לפלשיי'וכשאר'המה סחירים מדור אסלח‪,‬ולא נתורע‬ ‫וע״ז מ^ייא אלדה ללקניה אמר לרחל יש שכל'לפמולתין‪ .‬״ פיר מיא'‬ ‫פלושו לק ללול'סלשב״ץ •ומרן ב*י ‪ :‬י‬ ‫שמעון בן עזאי ושמעין‪.‬בן זומא ושמעין התימני ואלי ג׳ שלא‬ ‫אכלה לדבר מטנין מם" אבות לאיסי לעורר פה‪,‬ע״ל‬ ‫נסמכו נקרא על שם אביהם כדאמלינן נמנהדלין‪.‬היומין לפניי‬ ‫כחסיד־‪,‬וליוסי ג‪ 1‬נושן ז י ל ‪ ,‬מובא במדרש‪top ,‬‬ ‫ארמים בן עזאי* ובן זומא^ ושממון התימני ‪ ,‬ואולם לסנכלרין י על מאמליכאשנס פ»א חנמים גןהלו נדבליכם‪/‬שפיוש שלאי יסנלו‬ ‫עו״נ ע ״ ‪ 6‬איןזנר לכיןשגין לפצי א;מ*ם‪ ,‬ר<ך ל מ דיי ן לפלי׳ וגלי‪05‬סשלי ‪ , W S‬נגלוכמילעללגינוהקדזשישדלש אין לשין‬ ‫בר^יי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫ש א מ ת ו ת ש ו ב ו ת סיבון מ ר ט ן‬ ‫אלא במים שללו וטעו נל העם ונד ענ*ל ואולם הענין שאירע הכלבי אק לנו שוס עקור נדפזיל ‪ ,‬ואס היינו רוצים להעלות‬ ‫במים שלנו שטעו בדברי הדורש ‪ ,‬לא אירע לרנינו סקדוש ‪ /‬רק במספר כל עניני התפלות אשר יחשו המחברים לנניאים ולתנסים‬ ‫ל ד ממנה בפפמיא)פםמים מ<ע״א( ואפשר לזמר דניונתו על ‪ -‬יעלו מנין תקנותיהם וגזירותיהם למספר נחל אכן חץ לקבוע‬ ‫סן*כסנהדריןהיעינ> ‪,‬־׳ ר נ י הלך למקזםאחר‪ .‬וראהב״א יתד נאמן בעדנים כאלו ל י ו שנעלם לנו העקור מרחזיל‪ ,‬הרי‬ ‫ממלין » ‪ p ^ K‬ומי א״ל סלעיו אחד הורס לנו מ י נ צ ע י ם נמצא נספרים כי יהושע עיה נזקן תפלת עלינו ‪,‬־ וחוקיה ע״ה‬ ‫‪ ft‬מנשירק‪ ,‬והוא מ י נ י צ י ם עיש הרי דגם לתלמיד אשד שלי תקן תפלת הטה אלהי אזנו ‪ /‬ושמעון בן שטת תקן תפלתי נשמת‬ ‫וכדומה ‪/‬שאר ענינים כאלו‪ /.‬לכן החלטתי שלא לחשוב בספרי בין‬ ‫ו ‪ 3‬י נ ו ה ק ד ו ש אירע כן דעעו גרגריו ה*נ ‪1‬‬ ‫סיתקטש רק אלו אשר נמצאו גרנרי פזיל מיוחסות לנביאים‬ ‫ולנשיאים ; י‬ ‫אשר התעורר רז״מ עיר התום׳ כחולין‪-‬נ׳ ע י נ ( דנ׳‬ ‫ןיו״ף‬ ‫דמקרא והתקדשתם והייתם קדושים אזהרה שיאכלו‬ ‫*‬ ‫מ ץ י * המבואר בשיש כמגילה י״גמ״א ובירושלמי ונפיק דעתי‬ ‫י סופרים( על התריס אשר שינו לפני תלמי המלן‪^/‬כתנו מולק בטהרה ‪ /‬והגאון מהרייי ברלין התעורר כי לא מצא דרש זה‬ ‫*‬ ‫סחת וירנינם על המינור וירכיבם על נושאי נכי אדם ‪ /‬־' ותחת צ׳‪ 1‬בשום מ^ום וכי רוימ כי מצא זה נתנת דני אליהו היא פטיו דש ש‬ ‫ממור אחד מהם נשאתי כתבו לא חמד אמד מהם נשאתי‪ ,‬והכ‪ :‬אמרו והתקלשתש והייתם קדושים מכאן"^יס רבן גמליאל אוכל‬ ‫בפשיטות ייל ע״פ המבואר כשנת קנ»ג ע״א( רעל סות מלך על חולין נטהרה יאמר לתלמידיו לא לנהנים נלנד ניתנה קרושה ‪,‬‬ ‫סמור גן חורין ע״ש‪ ,‬וק מציינו נקיזלת ראיתי עגלים רוכבים על אלא לנהנים ולצוים ולישראל עיש ועיין משנה לרגלך פעיז מה׳‬ ‫הסוסים ‪1 /‬א'כ כיון שכבודו של מלך דוקא על הסום ‪ ,‬לכן שינו‪ .‬טומאת אוכליןיה״י שהניא תום׳ חולין ולא התעורר כי נעלם ממנו‬ ‫מפני כבודו‪ ,‬שלא יהיה סוברים שלא היה עזנהנ אצל עמו כמלך העקור ‪ /‬אמת שאני מסופק אם היה סדר תנא דגי אליהו מסויר‬ ‫וזיפ ־ אולם נירו אתר ניל‪ ,‬דהגה ידוע עשפרו של הצורר אפיאן י אז לפני החוש׳ ‪ ,‬ויש אפילו ראי׳ להיפו שלא היה ערוו לפניהם‬ ‫ל הלשינו היוונים השוכנים כמצרים על עס ישראל‪ ,‬כי עונדים עריק ספר זה‪ ,‬וראי* מדברי התוס׳ כניינ קי״ד עי*( דיס מהו‬ ‫שיסדרו 'שנ׳ באמצע הדינור בשם גאון מה שנמצא לפנינו בתנא‬ ‫לחמור ‪ ,‬וננית המקדש שלהם נמצא דמות חזניר ‪ /‬לזכר ט הניע‬ ‫להם תועלת מן הזמור ‪ . ,‬שהוליך להם מים בהיותם במדבר ‪ /‬דני אליהו ‪ /‬ועוררתי׳ היותר עצומה עמיש סתום״ כשנת ע״ח‬ ‫ולהוציא מלבם של המצרים חשר ז ה ‪ ,‬ל‪:‬ן בניע שיגיע זכר חמור ע י נ ( דיס ולא כתוב שכ׳ בז^יל לשון מגונה לא היה לו‪ .‬לכתוג‪,‬אלא‬ ‫‪ :‬כלומר ולא כתינ ע ז נ ר י ח ו רק נתן ריחו לשון ששיטת ואולם‬ ‫בתורה ‪ /‬שינו הלשק ‪ ,‬למען הכדר סדיגה מן המצרים וז*נ‬ ‫• בתנא רג״א סדר אליהו זוטא עיר שם שמה נאמר רהיה לו לכתוב‬ ‫לפני תלמי ט גאפם הרגו שור וגרצונם עקרו אבות נ ת ן ם ר ת ו ן ולא אמר נתן ריחו עניצ הרי מבואר נמדרש‬ ‫^‪^*Q‬‬ ‫נ״ל דבר יריע דהמצרים הי׳ עוגדין את השיר להיפך מדברי התוש׳ אגניכ דהתוש׳ לא ידעו מדברי תדביא עדיין‬ ‫הידוע גשם אפים ‪ ,‬ועיין תרגום פ׳ מקו כי לא יוכלת"המצרים אכן עדיין אני מתמיה שלא ראיתי לשוס אחד מן המכעיס‬ ‫לאכול את הפנלים לתם ו ג ו ׳ ‪ ,‬ארי נעירא רמצדאי דלזליץ ליה המנקרים בזמנינו ‪,‬שידבר מן מדרש זה לחקור עליו מתי נסדר‬ ‫עבראיאנלין ‪ ,‬ומור גזמן תלמי המלך הי׳ נוהגים בתועבות ומאיזה זמן בא אלינו ׳עכיל הרנ החריף המפורסם מוה׳‬ ‫קדמוניהם לעבוד את השוו‪ ,‬והנה הרין אצלנו כע״ו י ינ עיי[^ חיים נתן הניל‪ ,‬והנה נעקר הערה שלו כי דברי סתום׳ ריש חולין‬ ‫להלוקח ‪3‬העה‪ 1‬ביריד של ע*ז נהמ‪ t‬תמקד ‪ ,‬ראינו רעיקור מקומם בתנא דניא כנר הראה לי זאת ידידי הרג סחריף ובקי‬ ‫לסגהמהסוא סייק לניטולעיז ‪ /‬ואש הפאירו כמו שנכתב בתורה מוס׳ שאולקאצינעללנואהן מווילנא ך אולם נעקר חקירתו מתי‬ ‫‪1‬‬ ‫וברצונם עקרו שור ‪ ,‬היה משמע דהיהודים הי׳ מנעלים ע״ו של נסדרה ברייתא דתנא רנ״א ואם כגר נימי התוס׳ היתה סדורה‬ ‫הברייתא כמו בזמנינו או נסדר אח״כ ‪ /‬הנס כבר המכס ריי צונן‬ ‫סמצרינז ‪ /‬לכן ש י נ ו ס ד נ ר ‪:‬‬ ‫נספרו הדרשות סאריו הרשינ בפינה זו ‪ /‬וגם אנכי לא אמנע ‪ ° -‬״‬ ‫לכתוב איזה הערות‬ ‫׳ ? י*‬ ‫זה הערות ‪ /‬ני הפכם הניל צד קי״ג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫מחונר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סימן טו‬ ‫״* *** ׳׳<»«‬ ‫‪y‬‬ ‫ז‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ ..‬סיק‪ ,‬טו‬ ‫ס ח ל י ע י ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש ז ץ‬ ‫*‬ ‫ע ת ?ל פ נ מ י‬ ‫׳‬ ‫מ ז כ ם ‪56‬‬ ‫י׳י‬ ‫נ מ ר י מ מ‪ 3 3‬ל‬ ‫ז ה‬ ‫* ‪L& i t y * r‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪• Ky£‬י‬ ‫"‪P‬׳׳‪%W^/‬‬ ‫ירידי הרג החריף ובקי התנ; היקר •מוס* חיים‬ ‫שא^וי‬ ‫־־״־‪ ,‬דני אליהיניא'‬ ‫גאין ׳ ומובא ספר זה פעם נשם תנא‬ ‫רגיכושרירא ־ ״ י״‬‫נתן נ״י רננמניצר מיזיאק ‪ f‬למה לא העליתי‬ ‫י־ *•ו‬ ‫׳ י‪</‬ייי»׳ ו‬ ‫י‬ ‫*'י‬ ‫י‬ ‫בספרי מגוא התלמוד פיי נין תקנות הנניאים והארמים ג״כ תקנה‬ ‫‪i Si‬‬ ‫סדר אליהו רנה‪ /‬ע׳ תום׳ נשבת י״ג ע ״ ‪ 0‬׳ ו ׳ ' ' ו * ‪•? £< V‬׳‬ ‫זו דשלעה העלו עיה ‪ /‬שיה י ה א ו מר י ם נ ר כ ת כ ה נ י ם‬ ‫' י 'יי‪/‬־^‪.‬׳<‪K 4'**' % /‬‬ ‫**‬ ‫ובילקוט שמות ויקרא דנרים ישעי׳־תילים ׳‬ ‫נ ס פ צ ם ‪ /‬ואס מפני שלא הובא במדרש‪ ,‬הנ‪ :‬הדיג הניא נשפרו ונרוקיז ונס׳ התרומה יכן גרש״י אבוס פיו משנה יויר ובתום' י״־י&‪ ,‬יי* י‬ ‫נשם ר׳ לטרונאי גאון מובא נעור אויח סי׳ מיו כידורהמלו^ כנתונות קיה עי‪ (3‬׳והרנה ערקים גס׳ זס המה מן אבות דר׳ נת ן‬ ‫פ״ס תקן שיה* אומרים מאה ברכות בכל יום‪ ,‬ונ״‪ :‬אין לזה עקור‪ .‬ומן שני התלמודים‪ ,‬רק ‪!$‬עעים שעות סתנאים בתנא דני אליהו‬ ‫ומדרשים רק בספרי הפוסקים על״ל ‪ ,‬ואולם נעלם מעיני הרנ משונים מכפי אשר הם אצלנו בתלמוד‪ ,‬כאשר יארע זה ברוב‬ ‫הפעמים גם בשארגרייתומ עניל המכם סניל‪:‬‬ ‫מוה׳ חיים לתן הנ״ל כי תקנה זו שלדור עיה מקורה ‪nU‬‬ ‫מדנרי סתום׳ נגימ קי״ד ע * ‪ 0‬אשר מגיא רוימ ‪,‬‬ ‫נמדרש פ׳ קרפ פ׳ ט״ו ‪ /‬וזיל הוקם מל כננר ק׳ נרכות שמל יום \‪T\VT‬‬ ‫משמע כי היה מסודר וידוע אצל הגאונים ‪ /‬דהרי‬ ‫הי׳ עמים מישראל ק׳ אנשים בא ל ו ד ותקן לסם ק׳ נרכוש‬ ‫ונעצרה םמגפם עיש * אולם על הן תקנה דשלממ מיה שזכר הגיאו גשם גאון שראה נהדר אליהו ר ש • וגם מיש הפנס ©נ״ל‬ ‫י‬ ‫ו ‪ 5 5‬נ ם‬ ‫נ ש ם ה נ א ד ‪ 3‬י‬ ‫א ל י ה ו‬ ‫ג ת י‬ ‫ג ע ם‬ ‫ג ש םס‬ ‫ד‬ ‫ה ו ס‬ ‫ו נ פ‬ ‫‪ 6‬ל י מ‬ ‫נ‬ ‫תשם‬ ‫מ‪5‬‬ ‫ג מ ל‬ ‫‪4‬‬ ‫מפרשיי ‪.‬‬ ‫מ ל‬ ‫‪r-j^+t‬‬ ‫ה‬ ‫‪t‬‬ ‫שאלות תשובות סימן טז יו‬ ‫מפלשיי פיו דאגות‪ ,‬ני נמשנס יןיל מביא שם לשיי בלייחא דתני נהן גדול הנזכר במשנה פיג דפר^‪ ^,‬י ־אלן^מ רחקה״דעח סרג‬ ‫אליהו ‪ ,‬ואינם במדרש שמוחל אשלינפני ל׳ זאלקויא חשל שם‬ ‫געל נאר שבי! בזה‪ ,‬דהרי לא היה ש^ל־הו לגלירק אליהו עיני‪,‬‬ ‫נדפסו דברי לשיי על חגית לא מצמתי'שיביא רשיי שם דגלי ולא תאמו שני שמות הי׳‪ ,‬שם אליהו^^י‪ /.‬ני נעשנה גנסנ‬ ‫ה‪.‬א דני חליכי ‪ ,‬רק סתמא נ׳ שם נרשיי אחר שמונה את המפה שמי בלי הפסק‪ ,‬ועור אחד לקדום' זק* הלגין לחורבן הגית‪ ,‬איך‬ ‫לגינים נ׳ ונמה גמג מיס• ישיבדגר לפי ״הענין נראה 'נענינו מביא בשים )פסחים צ״ר עיא( י ׳בלייתאילתדביא ‪;,‬שנזכר*שמה‬ ‫שהנרייתא לת'ננהגה כתקנה דכי י במסי פסקים פ׳ גמה א שסי לא‬ ‫דברי כחנח ל׳ נתן ‪ ,‬אשל היס עלך מאה'ש^^גור החורבן‬ ‫ועור נזכרו שמה שאר הנאים אחרונים אשר היו הרבה שנים אחל‬ ‫שנינו אצא שלשה קנינים תורה‪ ,‬ישמים‪ ,‬ימרן ישרמל ומניח לאי׳‬ ‫לשמים וארן מאיתו הפסוק נמנרהס גלון מגרם לאל עליון קונה הכהן הגדול אליה עיני בן היקף ‪ ,‬ועוד אין סגרא שיהיה לנו‬ ‫שמיה וארן עכ״צ‪ ,‬זולת זה לא נמצא יותר‪ ,‬אוצי גמדרש שמואל 'סיב<ר'קדמון מןמן ההוא‪ ,‬מביכ ני ברייתא זו הוא מאליהו הנביא‬ ‫דפוס ווינעציא נמצח זה‪ ,‬אכן מעילו לפי ניסח זה כי רשיי מנית ‪.‬אשר‪.‬היי‪ :‬שנימ בישיבות אלן ישראל ונבל ‪ ,‬ולעד בישיניתיהס של‬ ‫נאן הדגיש‪ ,‬אין רפי׳ דהרי נגר גררתי למעלה < ני רש״י צאבות 'מכמי ישרסל‪ ,‬זפסף כצ החמודים אשר שמע‪ ,‬נופף על מס שלמר ‪.‬‬ ‫‪..... \\ .‬‬ ‫נעצמו‪,‬ולימדלו׳ענן‪". . :‬‬ ‫•לו נו יי זריס השר הוסיפו הרנה וההוספות מריגה על העקר ‪,‬‬ ‫ל א י ת י ‪ 5‬ב ס ד ר הדורות ערך אליהו עיני שהניא דברי‬ ‫בוראי‪.‬סינוימרשיי‪2‬זיל‪. U‬‬ ‫^‬ ‫גראש ן דבריו‬ ‫ונפרט לברייחא דשנו חנמיס‬ ‫הרב באל שנע אלו ‪ ,‬ותמה עליו ‪ V n‬א‪ 0‬נדנרי‬ ‫‪.‬הללו כחן מינם מרוקדקיס דהגיח מ‪'5‬ם )פסקיס ציו ע״ב( דלא‬ ‫ש מ ‪ V 1 H‬נ א מ ר ומנים ;צ*ל גאר שגע( ני ממגר תנא דבי אליהו היה קדמון גזמן‪.‬‬ ‫‪?3W>P‬‬ ‫גינו אלא שלשה קניניס חורה ושמ ס‬ ‫ל׳יה־שע גן פרחיה ‪ ,‬חיך אומר נשם ל׳ נתן ור׳ עקיגא וגשיר‬ ‫» ר ‪ 3‬ע ה קנינים חורה וישראל שמים יאלץ‪ ,‬וניח המקדש עיש‬ ‫יהידמ גן סימא ‪ ,‬והרי חצו התנחים היו מיווחרים חצ ו חיזהו‬ ‫עוד ח‪ 0‬תעיין כיטג תלאה ני לנרי לשיי צפי׳ ראנית ש ו ו י ם‬ ‫מאית שנה ‪ ,‬ועוד דהרי נש״ס ;ע״ז ט׳ עיא סנהדרין צ״ו עיג* ‪..‬‬ ‫מ מ ש א ו ת נ א ו ם עס פי׳ הרמגים צפי׳ דאגות דק גרש״י‬ ‫מצינו׳לויזהי פעמים ניא ‪ ,‬והאמת דאין פי׳ זה לא לושיי ולא־ מונא חדגיא שית חלפי שנין הזי עלמח גיא סוסו ביא תירה נ״א‬ ‫להרמנים ‪,‬רק היה פירוש מאיזו אחרון צמסנמ אבות אשר היה ימות המשיח‪ ,‬ונעוה״ר יציו מה שיצמו י‪ ,‬ואם הנהן יניול אליהו‬ ‫עיני חיגר ס׳ זה איכ היה קודם התחלת ימית המשיח ערך ד׳‬ ‫כתוב נחיגור מיוחד צצו ך הפס לחמרה נכל שנת ישנת ונספחה‬ ‫נרייתא דננו חנמיס ופירושה הן לפי׳ סרמגים והן לפי׳ רשיי ‪ 1‬מאות וארבעים שנה עיש‪ ,‬והנה קו׳ השנים לאו קו׳ היס נלל‪,.‬‬ ‫‪,‬אולם איןצורךלהניח הרסי׳צקדמוח תדניא חמר שמוגא נגר נחשו׳ ‪ .‬לאפילו אם נחליט שגימי ר׳ ענן נתפרסם חיבור זה מה שלמדו‬ ‫'גאון נהוס׳)ג״מ קייד עיב( והנחוניס קרמו צרכיי זמן רב וכן^ ‪.‬אליהו‪ ,‬גינ קשה רהליל׳ענן‪ ,‬היה ערן שנימאו<שנה ‪,‬קולם‬ ‫בערוך ערך ס ד ר שלישי מיגא רהא רחמרו לכתובות ק״ו ע'י‪ 0‬י להתחלת גיא ימית המשיח ‪ ,‬ואף חתימת החלמ"ר עצמו היה עוד ‪-‬‬ ‫היינו דאמריצך סדר אליהו רגה יסדר סליהי זוטא הוח בעצמי יקודם ג!א‪.‬ימות כמשיח ‪ ,‬וניותרתוגד‪ $‬הסיעה‪ ,,‬לסר׳ מפורש *‬ ‫דנימיו נכנס שעג״יד'של גיא ימות המשיח •יואר •‬ ‫‪,‬נמדג'אפ*א‬ ‫תנא לב״ אליהו אשר אצלנו‪ ,‬ומי יבא אחר המלטתו‪ ,‬ויל׳ נתן נעל‪-‬‬ ‫כערוך קדוס לרש״י!א״צ ללחיי יותר על קדמות ם זה ‪ ,‬יעכ״פ' משנע מאות שנה ימות המשיח‪ /.‬ואיכחיזמןרג אמר חתימת‬ ‫ניון דרחינו דהסים׳ גשגת ׳*ג עינ יב״מ פיו ע״ב ישם ק״נ ע״נ( ‪:‬התלמוד ‪ ,‬וע״נ ענין זה הי ספה מאיזה קורא אשר רשם נן על‬ ‫הגיאו הנא דגי אליהו‪ ,‬א״כ אין ספה וצדקו דברי רוימ‪ ,‬דכוונית ־ ‪,‬הגליץן‪. ,‬ני גזמננ נכנס'כר‪1‬נך שנה לימות המשיח ‪ ,‬ינס ענין‬ ‫*נעיה״ר יצאי מה שיצאו‪ ,‬ג״כ נכתב על הגליון גזמן מאיחר ועיין‬ ‫התוס׳ רפיק דמולין ג״כ על נרייתא זו ‪ :‬־'‬ ‫המפרש נעל זקוקין מורא ‪ .,‬אגל דברי הרב באר שגע לא יתכנו‬ ‫להרג הולדות ר׳ נתן מ מ ן מ ״ ג כהעיררעיד‬ ‫^"‪VVX‬‬ ‫בלא זה בפינה זו ‪ /‬ואולם פשטות הענינים מורים ליון דאליהו‬ ‫העריך שכתגדסיר^ליהורגהוזוטא משניות‬ ‫הי׳ שכיח נישיבית החכמים ‪ /‬זהי׳ אזמר לסם השמועות אשר שמע‬ ‫!יצוניות הם־*‪ ,‬ורגה כוי ג׳ ג^ וחלמין פירקי‪ ,‬וזוטא י״ג‬ ‫מרכמים ישיניא המחרית ‪ ,‬ע׳)עירוגין מיג סוף ע'&>נהני שנ‬ ‫ינושמרינן גגמ׳ חצא דגי אליהו כולהין גגייייהי עכיל הערוך ‪,‬‬ ‫• שמעתתא דחתאמרי בשחרית בשנת לפני לימ גסורא וגערב לפני־‬ ‫והחעווו כחכם הניל י דהדנ״א חשו חלונו לח נחלק לבנות וגס‬ ‫רבא בפומגדיתא ורצו שמה לומר בתתלה לאליהו אמרם עיש ‪,‬‬ ‫נוצל ניא פרהיס וכיה פיקיב בחינ‪ ,‬ג‪ 0‬אינם משנייה רק אנדות‬ ‫ומיגיר זה קיא קונן מן השמיעית אשר שמע מן חלמי סישיגות‬ ‫‪.‬ודרושים וזה חמת כל הנא דגי חליהוגגמ׳ היה נמצחבסדר‬ ‫בפניני מוסר ונחמה ונכלל שמה ענינים שנזכרו מנרייחא דר׳ נתן‬ ‫ההוא נדגרי הערוך ענ״ל והנה מפינוי חלוקת כפרקיס ‪ ,‬חין ראי׳‬ ‫ומדרשות מה ששמע מפי חכמים ‪ ,‬ועיפ הרוב המה דברי עצמו‬ ‫לעצמות הס׳ דאולי המעתיקים האחרונים שינו סלל הפרקים‬ ‫אשר קרה לן עם חיזהו אנשים ‪ ,‬ונתפרסם עייר׳ ענן‪ ,‬אכן לנו‬ ‫אולם מדוע לא התעורר מדנרי הרנ‬ ‫מנפי אשר היו בראשונה‬ ‫שמה היספימ מזמן אחרון ‪ ,‬כדרך שאר ספרי הקדמונים אפל‬ ‫באר שנע ‪$‬חי׳ לסנהדרין פ׳)חלק דן צ״א ע י נ ( פיםקא תנא דני‬ ‫גמצאוחצלנו שגאו אחריס והוסיפו‪ ,‬וזה מה שלציתילנאל ;‬ ‫אליהו צד קיס שעתיד הקביכ להחיותם וכו׳ נ׳ בזה״ל אל הטעה‬ ‫לחשוב שזה םליהי הוא אליהו כנגיא ‪ /‬אלא הוא התנח הרשום‬ ‫בהקדמת זלעים להלמג״ס הצל חוגי המעגל ספיז‪ ,‬וגפ׳ מי שהיה נ ״ ד י ר י ד ו י צ נ י ^ י ו ן ש ‪^ ,‬‬ ‫ממצא חנא דני אליהו ר׳ גר‪,‬ן אומר כל הישיג כילו חחח לילב אחד‬ ‫‪::‬‬ ‫עניצ‪ ,‬הנל יאיני לעת הרג גמר שגע וכדר אליהו רגה אשר‬ ‫אגמוי'אליהו לר'ענן ‪ ,‬כלי‪.‬דמבואר בפ׳ אחרון דנחיוית היה‬ ‫וכדר רןןו^‪.‬י'^שייהחלטחי בספרי לרמ הוראה וגס׳זה חיאס^‬ ‫אלילו מני^ רררגי‪ ,‬וס׳יזה עיכ נאנו מאהני עחה ‪,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ואסר"לולנן גית שגי על חורנן נ;הל ה י ‪| 9 %‬‬ ‫אליהו לנה הועי א‪5‬ד אצלנו ‪ /‬הוא לשניהן עיגי גן ה^ף אפל ט פ‬ ‫‪v‬‬ ‫‪4‬‬ ‫׳‬ ‫סימן יו‬ ‫‪,‬׳ ׳ ‪ /-‬י‬ ‫***׳ ‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ש א מ ת ו ת ש ו ב ו ת סימן יו‬ ‫מקרינין הפסח נמקום המזנח לפי ההלכה דמקרינין אעיפ לעצמו ולאו גכלל שמחה הוא ‪ ,‬ומה שהסיר ריג לאכול גדי מקולס‬ ‫שאין ניס ‪ /‬הנה ראיתי ני סיזה משכילי זמנינו יצאו להשיג עלי‬ ‫כביצה כ״ג ע״ג( ומם היה נוהג פסח גימיו עדיין‪ ,‬איכ בודשי‬ ‫ועל כרנ נעל נפתור ופרח והרב יענ״ן‪ ,‬אשר התעוררו נראשונה הוי כקדשים גחיץ ‪ /‬הנה טעמו של ר״ג *־התיר דוקא נמקים אחר‬ ‫עלעניןזה ‪ /‬וסנה נוסף עצ הראיות אשרנתנתישמה‪ /‬הנס שאינו גירושצים כמי תידוס חיש רומי שהנהיג גוי מקולס גרומי‬ ‫סהיח חוץ גמרן ולש חת‪ :‬למיחצף גקדשיס נחיץ ‪ ,‬כיון שמין כחן‬ ‫מצאתי כגרנות נ״ח ע״מ( נן זומא עמד על גג מעלה נהר הנימ‬ ‫ולחה שונלסש של נני אדם ‪ /‬והנה ידענו דגן זומא סיה תלמיד מקום הראוי לפסח ‪ /‬חגל לחכיצ נ י ר ו ש צ י ם גצילי פסחים‬ ‫גדי מקולס גודמי אסור צ נ ״ ע דכרואה יממר דהקדישו לפסח‬ ‫חגר של ר ״גג‪ ,‬ור״ע היה נ״ג שנים חחרהחורנן ‪ /‬ונע״כ דנן‬ ‫יצא נורק עניהם הדם ולא הקטירו האימוריץ ‪ ,‬וחכמים מוסרים‬ ‫זומא היה סז גדול ונננד נמו ששמר וברוך שנרא כל אלו לשמשני‪,‬‬ ‫נכצ מקום מפני החשד‪ ,‬ושלחו צו אלמלא חודום אחה ג ומי עליך‬ ‫וע׳ כחגיגה ט״ו ע״א( מעשה נר׳ יהושע שהיה עומד על גגי׳‬ ‫מעלה נהר הנים ‪ /‬ורשהנןזומח ולא עמר מצפניו ‪ /‬וע״כ דנן נדוי;שם נ״ג עיא( ור״ג החיר נשמר מקום ח גל לא נירושלים‬ ‫מקום הקרנת הקרגן‪ ,‬יעיד חפשר התיר אחר חורנן ניסר‪ ,‬דמו‬ ‫זזמא היה אז גדול נשנים שחר שכגר נכנס לפרדס‪ ,‬וגלי ספק היה‬ ‫סז אחר החורגן‪ ,‬דר׳ יהושע היה נשעש ולשחר החורנן‪ /‬ומזה ראי׳ גס גירושלים גמקום התזגח לח הקייגו את הפסח ‪1 ,‬כ״כ ג״כ‬ ‫דגם מחר סחורנן טרם שנחדש מקומו של המקדש היו הוצנין שמה‬ ‫ידידי היה הרג מיה׳ מרדני דוג נ״י מגרעסלוי ‪:‬‬ ‫אשר נהגתי נספרי דרכי הורשה‪,‬־ נשם רג גדול‬ ‫להקרינ קרננית וידעו מקום המקדש ‪ ,‬דנלש״ה מה עסקם ^ ‪" Q " 0‬‬ ‫מחר רהפירוש נתר דענריה ‪ -‬כסנהדרין י״ת‬ ‫במקומות אצו ‪ /‬וכן נענין אשר עורר הגאון יענ״ן גםפרז מטפמת‬ ‫עצ הזוהר נמה שמסופר שמה פ׳ משפטים זיענא חדא םציקו ע״ג( היינו אחר שעגרו נ״ד מת ה‪:‬נה ‪ ,‬וצמ מיירי נלל מר״ג‬ ‫דיגנס רק מרנן גמליאל הוקן שהיה עדיין גזמן המקדש ‪ ,‬הנה‬ ‫ישראל למיחג מגא שתא שאילו לר׳ המנונא סנא ושמה הגתין הנ״צ‬ ‫אפילו היה גימד עם ריש גן יוחאי‪ ,‬עדיין הרנר תי^א דיעלו לרגל עתה מצמתי פירוש זה נם׳ שיטה מקונצת על סנהדרין מכונה‬ ‫אחר דנימי ל״י גן זנאי חרג הנית ‪ ,‬זל״א יל״י תלמידי ליג״ז ‪ ,‬ממ׳יי ותיי צהרנ מסס הגרילה ושם יש קונטרס מחרון מכינה ממר‬ ‫וזיל ויש‬ ‫ומניא נחי׳ פ״ק דסנהירין‬ ‫וכזע הצעיר ריא יל״י היה לנו שצ ר״ש גן יוחשי‪ ,‬והנס שכיד ני חיור עתיק‬ ‫מפרשים ג‪0‬ר דעגריה שהרי עגרו השנה על מגת שירצה רנן‬ ‫במדרש קוסלס פיסקא שלח לחמו ענ פכי המים׳ נזכר שמה נממצע‬ ‫גמליאל ‪ /‬ולפי שצח היה ר״ג נחשגין העיגור ממר נאנפי מגרשי‬ ‫הפיסקמ ר״א נן שעיע היה מטייל על כיף ימח ונא ‪ /‬חמא חלפא‬ ‫דמטרפא בימש וכי׳ א ר ע ת ע נ ת ה ד י ש ר א צ ס ל ק י ן ‪.‬עכ*ל חום׳ תלמידי רגינו פרן ‪. ,‬אכן'גם צפירישם אין הפשרות‬ ‫ל ר י ג ל א ‪ ,‬א״ל מן גני עשו אחוכון ע״ש ‪ /‬זר״א גן שמיע היה לפרש ר״ג זה היינו ר״ג הזקן ‪ ,‬משום דלא יחכן לפרש הקיפש‬ ‫קלמיד ריע ע׳ כיגמימ ס״נ כתובית מ׳ ע י א ( ‪ ,‬ובכיו ראינו ני קדמאי רק על ר״ג דיגנה מ־ום דנודע ממליהחו עם ר׳יהשע וכן‬ ‫נזמנו עלו לרגל‪ ,‬ור״ס גן שמוע ור״ש גן יוחאי בזמן אחר היו ‪ /‬גזר עליו שינא לפניו ביו״כ שמל למת גחשנונו‪ ,.‬אגל ר״ג הזקן ליש‬ ‫ע׳ מדרש קימת פיסקת פרשה ציין והיו שואלים לעוני רגלים למי ידענו שום תקיפות שיתנהג נגיוליח ‪ /‬ימין לנו שוס רמז עיז נש*ס‬ ‫אחס והשיבו טרניני אררייני יטריינוס וארראיניס בחורבן ביתר ממהותו של ר״ג חדרנהממרינן ככחיגית ח׳ ע״ג> נהג רגן‬ ‫וחין זס ענין לחורבן הנית דקחשת המזנח גמהומו עימד נמ*ש גמליאל ונהג קלית געצמו והוציאוהו גכלי פ‪:‬חן ‪ ,‬ועור אתר־נן‬ ‫למעלה בספרי זה ח״ש םסי׳ ‪3‬׳ ‪ ,‬וכל תמיהתו של ר׳ יהושע שחמר בסיף סוטה משמת רגן גמליאל הזקן גטל כנד סירה‪ ,‬ופי׳ נעריו‬ ‫לי׳טרפון כל דבריך אינו חלשחימא‪ ,‬זכי עבירה נזמן הזה מנץ מינח נסדר הדירות ערך ריג י‪ ,‬היינו מ י חרם שמכגדין את‬ ‫לפכת ס ע״נ ע״ב( מין הפירוש מזמנם לא היהה שים ענודה ‪ ,‬התירה ע״ש‪ ,‬א״פ ראינו להיפיך דהיה עניו‪ ,‬ואיך קרי לי׳ הש״ס‬ ‫דהריר״ג נעצמו שהיה ה&יחל לר׳ טרפון נאן הומ׳נעצמועשה נסן תקיפי קרמשי‪,‬יע״כ מסכיככפרש״י לדיג דגנה המה מיחסים‬ ‫חגרית אלו ‪ /‬והום היה תקיף ניעחו וליער לחכמי זמנו כמ״ש‬ ‫הפסח כמי שנזכר בעשנתינו כשם ע׳ ע״א( דאמר לטגי ענדו צלו‬ ‫עלי אס הפסח ‪ ,‬רק עקר הקו׳ מפני שלח הי׳ גירושניס רק גיננה ר ש י י ‪ ,‬ילפ״ז צרינק לפרש דגרי הש״ם הא חזי מה ‪3‬ק הקיפי‬ ‫קדמאי לעניתני בתראי ‪ /‬הייגז קדממי מקרי רינ דיננה ונתראי‬ ‫מקומו של ד״ג‪ ,‬ופשיטא רחק לנו שים עבידה רק בירושלים במקום‬ ‫י היינו ר״ג גנו מניו של ר נ י ‪ ,‬והנה נימי רשניג אניי של לני שהיה‬ ‫כמקדש‪ ,‬דזקא ‪ . ,‬וכן מורה חשיבת ר׳ טדפין לר״ג דא״ל עגודת‬ ‫חחי הורגן ניהר״לכ״ע פסקו הקיננית א^י׳הקרנת קרנן פסח ניין׳‬ ‫מחנה וכו׳ עשו אכילת תרומה ‪ 3‬ג ‪ 3‬ויל י ץ כעבירת בית המקדש‬ ‫דנחרש מקום היכל‪ /‬ומיכ איך כחג גמגיות אמרא דערקין וגיזלייא‬ ‫ולמה הזכיר סיומה נ ג ‪ 3‬ו ל י ן אם היה בירושלים ‪ ,‬א״ו דהם‬ ‫ונינק•‪ /‬כיין ואין ציוך לתמריץ ומזלות להיזרע מהם ‪ /‬והניל‬ ‫ה י בי‪.3‬ה מקומו של הנשיא ר״ג‪ ,‬וע״ז שחל ציי‪ ,‬ודרי גמקום זה‬ ‫דהנה נעיגרמ דרשנ״נ ‪ /‬אין כאן מ ע ש ה ם ש י ו ע ‪ ,‬רק‬ ‫לוין לני עבודה < והשיגו דחכילת חרומה םפילו בגגולק הוי כמו‬ ‫רגנ״ג הורה הלכתה למשימא דק צריך להיותגתיגת מניית הודעת‬ ‫ענידה נמקדש ‪ ,‬ועוד דיקמ פסח הנהיגו ‪ /‬אגל לא בשאר‬ ‫‪.‬שנת העיניר ‪ /‬נמו כל דיני קרשים יטהרות גש״ס ‪ ,‬יגל נעוגדא‬ ‫הקרבנוס‪ ,‬והא דאמר ר׳ יהידה נ״ג בזמן שנית המקדש קיים אין‬ ‫השנית של ר״ג דתני ננרייתא שהיה חימר לי יחנן ׳לסופר נתיג‬ ‫שמחה מלש בגשר‪ ,‬ועכשיו שחין נזמ״ק קיים אק שמחה מלא ניין‬ ‫למחנא גני גליל העליון וגני גליל החחשין ילנני דרים‪ ,‬דמםפר‬ ‫)פסחים קיט עיא( היינו דריג״ג השריך •מים עד ימי אביה‬ ‫ה נ ה ג ת ו נ ה ל נ ה ל מ ע ש ה ‪ ,‬ילפיו צריכים להחליט כיון‬ ‫דשמוהל כמו שנוכו נסםיד‪ ,‬ולבר ידענו ררק ביושר הזיק מחורבן‬ ‫דצוה לייויזנןהסופר‪ .‬שינחונ לגלות!שואל דמפני דקות הגדיים‬ ‫הנית ע ו סווון ניסר הקריבו פסא‪ ,‬אגל אמד חורבן ביחד ונחרש‬ ‫והטלאים‪ ,‬דלא יהיה ראויים לפםמ עיכ עניו את השנה ‪ /‬עינ‬ ‫מקומו של היכל ונניי שלא יקונ שום בן ישראל ל־?ר הבית פשיטא‬ ‫דפסקה הקרנת הפממגינ ‪ ,‬מזמן שאחר חורבן ניסר אמו דאין‬ ‫החלטתי ננונה רגיעי ריג דיננה עשו עדיין תת הפסח ‪:‬‬ ‫שהתעוררו איזה משכילי אשכנז על דנרי ‪ /‬להרי‬ ‫שמתה אלא ביין ועור שמחה קיא »‪ , u'r ptf‬וקרבן פסס מצום ימח‬ ‫בירושלמי‬ ‫‪.‬‬ ‫* ״‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪H m‬‬ ‫שאלות ותשובות הימן יז יח‬ ‫לו‪.‬׳‬ ‫‪.‬‬ ‫בירושלמי סיף פ״ה דמעשר שני ‪ ,‬מינא עינדא זו דריג שאמר עשה הפסח‪ /‬דהיה אחר החוובךולא גתגזייל יין ?חורה נפסח לא‬ ‫אמנע לכהונ כאז מה שעורלני ירילי הלגני המופלג החנם מוס׳‬ ‫)יוחנן הסופר נתונ ג' אגרות ‪ ,‬נאמר שהיה עומד נ ע ע לו ת‬ ‫יעקג גידק ניי מלנזג עיר שכתבתי נםפרי תורת נביאים פיא וזה‬ ‫ס מ ו ל ם‪ ,‬על הר הגית‪ ,‬והאילם נזיאי נמרנ ע״י טיטום ‪ /‬ועיכ‬ ‫להכוונה יעל ריג הזקן‪,‬שהיה נזמן הנית׳הנה יפה ׳השיג ידידי הרג לשונם דף ‪3‬׳ ע״ח ונמו‪,‬מי שדר נמק לארץ קייל דפטור מראיה‪,‬‬ ‫הנ״ל דהרי מצינו נסיף מנות נעובדש דר״ע והזקנים שהיו אחר הה״ד נזמן שהמדינות משונשות נגייסות ‪ ,‬וע׳ סיס׳ )פסחים ג׳‬ ‫ע י ג ( ד״ה ממניה דנחנ׳ו דמגינה ופסח דין אחד להם יכל שפטור‬ ‫יזומן הנית ערן‪ .‬ממנים שנה ‪ /‬נחמר ש ו ע צ י ו צ ח מ ‪ 3‬י ת‬ ‫ק ד ש י ה ד ש י ס וכבר נש־ף ונהרס אז קדשי קרשים עד היםד מרחיה פעור חף מפסח שני‪ ,‬ומכאן ראי׳ שלא כדעת הר‪ 3‬משנה ‪,‬‬ ‫עיי לגיונות שלטיטוס ‪ ,‬ועיכ הכוונה שועל ייצש ממקום שהיה נמלך פ״מ מה׳ ק״פ 'דנת‪ 3‬דמפםח שני חין חפשר לפטרו ‪3‬שום‬ ‫אופ; עניל‪ ,‬ינ׳ מלי החכם הניל מהיל ואני נעני לש אדע לכוח‬ ‫מקודם קדשי קדשים ‪ ,‬וגם אנו נאתר דישנ ר״ג נמקים שעמר‬ ‫החולם גזמן׳אשר נית המקדש היה קיים ‪ ,‬ועוד צדקו דגרי הרב כוונת הדרת גמו;< מה הוא הראי׳ מכמן שנח נדעת המיל‪ ,‬דהא‬ ‫המכס מיה׳ מרדני דוב הניל דעעלית האולם היינו מקום שעולים נתום׳ למ נממר כצל דפטור מפסח שני ‪ /‬דעהר קו׳ על ר״י ביג על‬ ‫שס לשונם אבל אונם נגר נהרס שז נימי ר״ג דימה ששר לש הלו לרגל לירושלים ונשמר מציבין‪ ,‬וע״ז תרצו דלא היה‬ ‫ועוד יש להוכיח רע״כ צריכין לפרש מעלות התולס מקום שעולים לו קרקע מו דהיה והן דפטור מן הפסת כמו מראיה אינ נצינין‬ ‫׳ם‪ 0‬צמוצם ‪ ,‬דחילם עצמו חסור לישראל לכנס דהרי עזרת כהלם נחון צמרן היה ע״כ ‪ ,‬והנה דנרי התום׳ חמוהים שכ׳ דפטור‬ ‫יםשר מוקדם לאולם אסור לישראל ע׳ פ״ק דמס׳ כלם‪ ,‬וריג לש הי־ ‪ ,‬מפסח‪ ,‬דהרי על זה צא קשה מידי‪ ,‬דהרי הוי דרך למיקה‪ ,‬אבל‬ ‫להן‪ ,‬חע״כ דהפירוש במעלות שעולים למולם ‪ ,‬ועור נ״ל ראי׳ כקשה להם צמה צח עצה צרגל עניפ רמזה לש נפטר בדרן לחוקה‬ ‫ברורה דע״כ אחר המורגן מיירי‪,‬דהרי גם מעלות מן המזנח לאולם וחג הפסח גנלצ הרגל‪ ,‬ייעיז תרצו שלא היה לו קרקע אי שהיה זק?‬ ‫הי׳ א סזר ים לישראל ומיך ישב שם ר»ג‪.‬וביר‪,‬א״ו דלאו ממעלות ות״צצעלוס ליגצ‪,‬וכיון שלא עלה לרגל ממילא פטור מפסח ודגד‬ ‫מונרתיס בכוונת התיס׳‪ ,‬ומח״ז הרצו דנציביז חיז לאין הוה ‪/‬‬ ‫האוצם שהיה בזמן גהמ״ק מיירי ‪ /‬רק לשכת הגזית מקום ישיבת‬ ‫מהדרי גדולה היה גררום סמיך לאולם ואחר החורבן שנהרסו כל היוצא מזה דאין כוונת התוס' לפטרו מפסח שני משים זה דהלא‬ ‫אין זכר גמליהם לפסח שני‪ ,‬רק הגאין בעל משנה צמלן התעורר‬ ‫המינים ישנו הסנהדרין במקום •שישבו מקודם לשכת הגזית ‪/‬‬ ‫ע״ר התום׳ וגייהר עצ תי׳ השני ל<צינין מזן לארן‪ ,‬דמה הועילו‬ ‫זנתותו הצד הסמיך נאולם ישנ מו ר״ג וג״ד געת שנתנו מגרות‬ ‫גזה דאי צפטרו מפסח ראשון נצ שרמוק טיו מיצ פטור ‪ ,‬ואי ס״צ‬ ‫העינור הצלו‪ ,‬ולחו מעלית ממש היא רק מהים שהולכין ש‪ 0‬לאולם‬ ‫‪.‬‬ ‫דמי שדר נחיל פטיר חף מנסח ש‪.‬י‪ ,‬זה לא ידעתי מנ״ל להתוס׳‬ ‫ני האולם היה גמה מלשכת הגזית' ‪ /‬חגל חינו מדנר שם מאומה‬ ‫ממעלות בכין רק ממקום שעולים משפלה להר‪ ,‬כמו שמצימ‪ .‬ט י ס ואף גמלות ראי׳ לא ראייתי שיפטח •למי שדר גח״ל עניצ הגאון‬ ‫י״מ ע״א( מעלות בית מרון ע״ש וזה רשי׳ נרזרה לדעתי ״ ומאז געלמשנהלמלך הרי דהנא ן מ י ל רצה למדש סברא זמה בתום'‬ ‫היה דרכם לדרוש לרבים במקומות המקודשים כמו)פסחים ן ״ ו לפטרו מפסח שני והקשה עליהם ‪ /‬וא״כ היני מנית הדיג ראי׳ ‪.‬‬ ‫כ״ו ע י נ ( ריי ק זכאי היה יושג גצילי של היכל ודרש כל היןם י‪ ,‬מרנרי החים׳ נגד םנרת המ״ל ולא איכל להממין דכוונת אדולי‬ ‫וכן גמשך הדורות אשר גין הורגן ירושלים עד חורבן ניחר ‪ ,‬כמו להיכיח זה ממה שלח עלו הכהגים להקרינ יןרגגית ראי׳ לן לא‬ ‫נן זימא וכדומה הי׳ דורשים צרגים נמקים הקודש ‪ ,‬ושם היו ‪ .‬מציגו דכיןריגי קרנן פסח דאלמי הוכיח זה נלשינו ה ז ך ‪ ,‬וכמו‬ ‫מאספים העם ‪ /‬ונהי דגטלה לשכת הגזית לדין דיני נפשות וקנסות מי שדר גח״ל דר\״ל דפטור מן הרמייה הה״ד בזמן שהמדינות‬ ‫נכל;חת ישגו שמה המכמים לרון ד״מ וללמד גהר הגית ‪ /‬נם אחר ־ מגונשיח נגייםית ‪ #‬הרי דהדיג היניח דפטייים בזמן המלתמית‬ ‫חורג? גית שני זההריגד הפסא גמקום המקדש וז״ג גלי שום פקפוק רק ממי שדר בח״ל וערבך ערבא צריך לדעת המשנה למלך דהקשה‬ ‫והנני מחזיק טיגיתא לידידי הרג החכם מיה׳ מרדני דוב הנ״ל בחמת ענ החום׳ לנש מצינו דדר בחון לשרן דפטיר מראיה ? ואם‬ ‫לי טרח לקיים דגרי נגד אלו המשכילים השר יעוררו מדנים לדחות אמנם כי הדין עם אדוני‪ .‬דמפני פחד מן הסצנות אין לך דגר‬ ‫החלטתי והחלטת מאין יענין סי׳ פיז‪ ,‬חשר מתיזחרים עם דעת שעומד בפני פקוח נפש מ״מ ראיית הדרתו אשר הניא נגד המיל‬ ‫ציע עכ״ל ידידי הניצ ‪:‬‬ ‫הגאון משבץ גפירושו על אגדת פסח ‪ /‬דרגים מהשרידים הקרי גו‬ ‫ן ן ך ן אשר השגתי לו ‪ ,‬הנה האויך גדני פשיס ואני אפרש‬ ‫הפסח במקום המקדש אף לאחר שנחרב הבית ‪:‬‬ ‫נקצרה‪ ,‬התיכו הקשי מהע לא על‪ :‬ריגיג ליגל דזה‬ ‫אכלה אמרתי להראית כאן המקיר לדברי מינו‬ ‫הימנים סיף‪-‬ה׳ הרומית ה׳ כ״נ שכ׳ כל האוכל חובת הניף על כל יש־מל ‪ ,‬זניון שיהיה בירושלים יחחייב ממילא‬ ‫החמה^מגרך וכו׳‪ ,‬וכך קנלני וראיני אזהם מגרכין אפילו גחצת געשיות הפסח וע״ז תרצו רלא היה מ לריזע אי זקז שה י להלך‬ ‫<דל שגם א כ י ל ת ק ד ש י ה נ נ ו ל כ ע נ ו ד ה ש נ א מ ר נ גליו לפעור מפסח נמו מימי׳ ‪ ,‬ומה דברי החים׳ המזהים‬ ‫ע נ ו ד ת מ ת נ ה א ת ן א ת כ ה ו נ ת כ ם עכ״ל ומרן שם מריע הזנירו נ‪0‬ן פסח‪ ,‬ופי׳ הצל״ח דחוק דנ׳ מזינת הסוס ‪• ,‬י‬ ‫לש התעורר על המקור‪ ,‬ואולם מש״ם )פסחים עיג ע י נ ( שנגעתי כייזשפכור מראי׳ממילא פטור מפסיילהוא מד ןוחוקה‪,‬ייולם לשון‬ ‫למעלה ״ דאיל יינ יני ענדה נזה״ז מנין ‪ /‬א״ל הרי חימר עגודת הסוס׳ משמע דדינא קאמרו ד פ ס מ ו ר א י י שווים וכמו‬ ‫מתנה אתן«ת כהונתכם עשו א נ י ל ת ת ר ו מ ה נ נ נ ו ל י ן שפטור מזס פטור גס מפסח • ולפירישו לא היה להם להזכיר פסמ‬ ‫כעבודת ניס המקדש עניל הרי מבוארים דברי מינו ככתבם נלל דנלא'ספט§ ‪.‬משום דאין חייב להליך שמה קודם זמן הפסת‬ ‫נמ״ש הרנ הניל שמה ‪ /‬ולחנם דחס שם דנרי המ המ״ל דסמיל‬ ‫וכלשונם ותמהני על מפרשי םרמביס שלא התעוררו נזה"‪:‬‬ ‫ד ‪; .‬׳‬ ‫}‪ {jyj‬י ך ן הואיל ומעתי למעלה גמיש לעיל ח״א סי׳ נ ‪ .‬הקשה שפיר מדוע הזניח פסח נלל ‪ /‬דעל פסח אק נאן חייג היכי‬ ‫‪,‬‬ ‫מיל‪ ,‬ואם המזנהלעיי* פעור לגתלי לף מפכה שני‬ ‫מסוגיית השיםכפסתיסג׳ עיג( דליניגשלא דלסזק‬ ‫»‬ ‫יי״י־‪y</‬‬ ‫(‬ ‫\‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪#‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪K‬׳•‬ ‫יי‬ ‫<<׳ י‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫‪^4LtJ£*%T‬‬ ‫ד‪/‬י״‪,‬י*ץ*י^׳־י־־׳׳׳‬ ‫•?יי*‪™A*.‬‬ ‫שאלות ותשובות סימן יח יט כ‬ ‫במשנה פ*א‬ ‫ופעם תערו הרמונים ש א מ ר ו כזית ש א מ ר ו‬ ‫דלא מל עליו שום חיוג כמו דאין עליו חוגת ראיה והתום׳ דינא‬ ‫כלים ‪ ,‬ואם שיעולןם המה מסיני איך יצדק לשון שאמרו דהרי‬ ‫קאמרו‪,‬אולס מי‪• .‬ל הא‪-‬רלמא ריג״ג גא עשה רק פסח ראשון ‪ /‬מגל‬ ‫ואולם החמת גזה דעקרי השיעורים‬ ‫חז״ל לא חדשו'מדעתם‬ ‫אסח שני באמת פשה‪ ,‬ועוגרא דהאי מרמאה גפסח ראשין מיירי‬ ‫היינו שישערו עניניככזית כעדשה כגיצה כשעור׳ככיחגת כגרוגרת‬ ‫אכן מזה דרמינו דלל הנביאים של עשרת השבטים כגון אליהו‬ ‫ונדימה ‪ /‬כלם המה מקוגלים דנשיעורים חנו יהיו משוערים כל‬ ‫ואלישע וכדומה ‪ ,‬לא מצ ני גשום פעס‪-‬דעלו לירושלים ב־גל או‬ ‫עניני חורה‪ ,‬חילם חליק השיעורים שיהיה טימאת שרץ כעדשה ‪/‬‬ ‫משו הפסח ‪ ,‬ועוד דהרי היוגיניסם כ מ י ם ואליהו כהן היה‬ ‫י‬ ‫גרוגרות להוצאה שנת ונהמה כל‬ ‫כמתנת ליו״כ ולתייג סוכה ‪,‬‬ ‫) ג ״ מ קייר ע ״ ג ( ועי רשיי ותיס׳ שם דיה ומר לאו כהן ומדוע‬ ‫החילוקים הללו חנמ־ם הם שנחנו ‪ ,‬והנה הרג החריף ובקי מיה׳‬ ‫לא עלה לירושלים להיות ניטל מלקי געשמרוש כהונה והקרבת‬ ‫שמול הכהן גיי מיוילנא כתג לי ראי׳ לזה מסיגים לבכורות ליו‬ ‫קרבנות‪-‬יאכילחם מציצ ע׳ רמגים פ י י מה׳מעשה הקינלת הית‬ ‫ע י נ ( תיר כמה נקיגת האוזן גנכור כמלא כר&ינה ‪ ,‬ר׳ יוסי גר‬ ‫וזיל אכילת הנהנים מציה ואיך שכן אליהו שהיה כהן נין עשרת‬ ‫יהודה אומר כעדשה‪ ,‬והטעם של ר׳ יוסי בר׳ יהודה דס״ל נקיבת‬ ‫סשנטים ‪ /‬ואפילו אס תמצא לומר דנל המצ ת אלו הוי מלות דלא‬ ‫חיזן כעדשה רלשיטשו הילך רס״ל)חגיגה ייא ע״מ( דשרץ לא הוי‬ ‫וכבר כ׳ התוס׳‬ ‫רמיא עלי׳ ‪ /‬ומפשר להיות ע י י כהניס אחרים‬ ‫וא״כלמיזה ע נ י ן נ א ה‬ ‫שיעורו כעדשה רק כזנב הלטאה ע״ש ‪,‬‬ ‫דאכייה והריגת הקדשים תקרי מציה דלא‬ ‫)םיכה מיב ע י א (‬ ‫הקגלה מסיני לשער בכעדשה ‪ ,‬אחרי דטיומאת שין יש לו שיעור‬ ‫ר מ י א ׳ וע׳ ליבמות »׳ ע י א ( רצה הוא אוכלה רצה אחר אוכלה ‪,‬‬ ‫מחר ומפיו דעהו לשער נקינת אוזן בכור כעדשה עכ״ל ״ ואולם‬ ‫אבל עדיין יישה מדוע לא ראינו ושמענו כינגיאים אלו אשר‬ ‫ד ג ד ו חינם גרורים דגכל השיעורים גלי ספק היה להם טעם‬ ‫או הגיאו הפסח נשום פעם‬ ‫ישכנו בין פשרת השבטים עלו לרגל‬ ‫וסינה מרוע נחנו שיעור זה לעניןזה כמו גחגיגה שם שני מקראות‬ ‫ומדוע דרו נחמת נין מלכי ישראל ולא נין מלכי יהודה ומצות אלו‬ ‫כחי^י מ ה ם דמשמעמ^צתם ו ב ה ם למשמע בכולן ‪ ,‬ומורה‬ ‫הם מצות הגיף אשר המונ על כל יחיד ויחיד ‪ ,‬וגם פסח שני לא‬ ‫וצריכים מקצתו שהוא ככל‪ :‬ושיעור כעדשה מים דחומע‬ ‫שמענו שיעשו נביאים מלו אלא ודאי כיון שהיתה המדינה‬ ‫משוגשות נגייסית נחשג כדר נח״ל‪ ,‬יפטירים מראיה ופסח ג״נ ‪ /‬חמלתו גכעדשה ומים כזנב הלטאה‪,‬דג״כ נחשב מקצתו ככלו עיין‪/‬‬ ‫רש״י מפני שמפרכסת ‪ /‬טועמת אוכלין נכגיצה גיימא פ׳ ע״מ(‬ ‫ובזמנים שהיה שלום גין מלכי יהודה וישראל ‪ ,‬כמו גזמן‬ ‫דבתיג אוכל אשר יאכל אוכל הנא מחמת חונל ע״ש‪ ,‬נותנת הגסה‬ ‫אחאנ ויהושפט ‪ /‬ועיכ משום דלא היה להם קרקע דנל נביא מזב‬ ‫גיויכ דקים לי׳ רהכי מיחני׳ דעתי׳ וכדומה ‪ ,‬אגל לשער נקיננן‬ ‫סיגו ורכישו והלו להתנודד נין ההרים כמו שראינו נאליש! דמיד‬ ‫אוזן גכעדשם ‪ ,‬משום מ ע ד ר לנו על מה נאמר שיעיר כעדשה ‪,‬‬ ‫שהשליך עליו אליהו מירחו ‪ ,‬עזג אביו וממו שדהו וצמרו ע׳ ילקוט‬ ‫זהיענין שאין צו שחר‪ ,‬דכל עניני מורה שיעורים הם ולא מצא ר״י‬ ‫מלכים סי' מ י ד דמיד שהשליך אדרתו עליו הפקיר כל אשר לו‬ ‫גר יהודה רק מומי בכור ‪ ,‬אשר אין לו שום יחס על צד ה ו ת ר‬ ‫וזרע כל השיה מלח יהלך חחר אליהו לשמוע חירחו‪ ,‬עכיפ רחמו‬ ‫רחוק לכעדשה ‪ ,‬וכפי דמשמע בדנרי הרמב״ס ה׳ ניחת מקדש רכל‪.‬‬ ‫וההיד‬ ‫דגכסיג נפטרו ק הראיה >מן פסח ראשון ישני גיכ ‪,‬‬ ‫עניני מומין אינם גכלל הלכות מסיני ‪ ,‬רק מזה דהי׳ בקיאים‬ ‫נכימ דפטיר מראיה פטיר נ״כ מפסח ראשון ושני • אמת בעקר‬ ‫גטגע הנמצאות הכירו גמולגין וזה הטעם דצריך להיות חכם או‬ ‫ענין זה רכ׳ התום׳ דמי שחין לו ירקע פטור מראי׳‪ .‬היינו עיכ‬ ‫בני ארם גהיאים ולא הזכיר הרמג״ם נשים מקים דיהיו שיעורי‬ ‫שסמכו על ו נ ר י ר׳ אמי )לקמן ח׳ ע״‪ (3‬והגאון מהר״י בילין‬ ‫מובא בצנ״ח ‪0‬ם החעירר על הרמג״ם רהשמיט דין ז ה ‪ ,‬ולי נראה מימין אלו בכלל הלנה מסיני כמו שדרכו להזכיר בשאר שיעור תורה י•‬ ‫דאומר תעיר דהם הלכות מסיני ע׳ הלכית טומאת מת וה׳ פרס‬ ‫סמך לדברי הרמג״ם דהר דר׳ אמיליחא דהרי)חגיגה ד׳ ע י א (‬ ‫אדומה וגה׳ מאכלות מסירות וחכ־ימ ‪. :‬‬ ‫‪.‬דעגדים כלעניס פטור לכ׳ את פני האדון ד׳ צבאית מי שאין לו‬ ‫הרב מיה׳ דוד אויפענהייםמצייננ־ק נמדינו׳ מעהרן‪.‬‬ ‫‪JQ'O‬‬ ‫ולמה‬ ‫אצא אדון אחד ומהשל השים גיל גמרינן להצהמאשהונו׳ ‪3‬‬ ‫דהרי ע נ ד אין לו קרקע דנל שקנה‬ ‫לא מקשה השים בפשיטות‬ ‫הקשה על אשר גספרי מגיא התלמיד הנאתי איזה‬ ‫י‬ ‫ע נ ד קנה רבו ומזה רמי׳ דפשטוח השים אזלא דלא כר׳ א מ י ‪ ,‬אכן‬ ‫סוגיות כפולות והשמטחי סוגיא דלא העשין רמות שמשי במרום‬ ‫משם אין ראי׳ דיישכחת דנתן אחל לעבד מחנה ע י מ שאין לרבו‬ ‫ד נ א מ ר ה ) ר י ה ן ״ ר ע״‪ (3‬ונשנית ככחגה וכלשונה לע״ז מיג ע י ב (‬ ‫רשות וו ע׳ )פסחים פיח ע י ג ( ועיין חיס׳)קידושין כ״נ ע ״ נ (‬ ‫ואני אומר אטו תנא כי רוכלת ליתשינ וליךל ואם ‪3‬אתי להעביר‬ ‫אס מיעיל בכהיג‬ ‫דים ור׳ אליעזר אימר דהמריכו מזה עיש ‪,‬‬ ‫במכין כל סוגיות הלפיוליס בשים תקצר היריעה‪ ,‬אולם פה אחשוב‬ ‫דיהיה נחשב קנין של ע נ ד ‪ /‬עכיפ סיבת הדגר דלא עלו הנגיחים הרגה מהם • םוניא קתא רמנלא נאמרם‪,‬נ‪3‬״מ פ״ג ע י א ( ונשנית‬ ‫אשר שכנו בין עשית השנטים לרגל ולעשות הפסח בימים הללו אשר‬ ‫סזגיא דקציצה גאמרכ לב״מ קייב ע י נ (‬ ‫)שביעות מיג ע י ב (‬ ‫היה שלים נין מלכי ישרחל ליהודה ‪ ,‬עכיפ מפני אחד מטעמים‬ ‫ונפנית לשבועות מ״ה ע״א ו ע י נ ( סוגיא פלגא נוקא ממונא או‬ ‫הללו שנזכרו בתום׳ אצל רינינ ומן הנביאים הללו אנו יודעים‬ ‫קנסא)ביק ט״י ע י א ( ונשנית )כתובות עיא ע י א ( ‪ /‬סוגיא‬ ‫•דפסחשנילא עשו דאין זכר בכל כתני קודש שיעלו הנביאים‬ ‫דמיטב שדהו נאמרה )גיטין מיח עיג מיט ע י א ( ונשנית ב י ק ר‬ ‫לירושלים בשום פעם ‪J‬‬ ‫ע י נ ז׳ ע י ח ( ‪ ,‬םוגיא דסימנים כינמות קיכ ע ״ א ( ונשנית ויז‬ ‫עיג( סיציא דחיישען לשני םוירי לג־טין ך י ז עיא׳( ונשנית)גימ‬ ‫יייז ע״א ו ע י נ ( ״ והמינה והםיפי־‪.‬ימצא עיר ייתר ויזמר סיניות‬ ‫םיגיית כזילות אולם לאחר העיון היטב ימצא ע״פ ה י ו ו שינויים‬ ‫קטנים ביניהם ‪ :‬ואכ״מ להאדיר כי*א גאחי ש י י י ^ ^ ו י ל ע ל •‬ ‫י‬ ‫ט י ל )לאמיר דרכי משה דף י״ל רחנתי‬ ‫*‪v^C‬‬ ‫‪ .‬המעיין והחכם יבין מעצמו למצוא ד נ ^ ^ מ‬ ‫ליחזיי דעת הרב נעל לב שמא‪ ,‬להסיר הסתירה‬ ‫;‬ ‫‪%‬‬ ‫‪30!1‬ר‬ ‫סימן יט‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫; י ס‬ ‫גי‬ ‫י־אשר ראימ בדחז״ל פעם אמרו שיעורים הלכה למשה מסיני‬ ‫נירה‬ ‫חומם‬ ‫צ ב י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח י י‬ ‫י* ״‬ ‫^^^‪********* ******••*****^*******.****,‬‬ ‫־‪/jr‬‬ ‫‪.‬׳יי‪.‬‬ ‫‪,‬ף'‬ ‫"*******§ן***‬ ‫י‬ ‫• י*‬