‫עבודת גמר‪-‬מבע קולנועי ‪(:‬‬ ‫‪Shot By Shot‬‬ ‫מגישה‪ -‬אור נחום‪.‬‬ ‫מספר ת‪.‬ז‪206059818 -‬‬ ‫תיכון אלון‪ -‬אוסישקין ‪ 101‬רמת השרון‪.‬‬ ‫טלפון ‪03-5401522 -‬‬ ‫סימול בית הספר ‪541045 -‬‬ ‫שם המורה‪ -‬ערן שגיא‪.‬‬ ‫טלפון המורה‪054-5456446 -‬‬ ‫מבוא לקולנוע‪050104 -‬‬ ‫תאריך הגשה‪3.05.2011 -‬‬ ‫רוצחים מלידה – ‪Natural Born Killers‬‬ ‫פרטים פילמוגרפיים‪:‬‬ ‫שם הסרט – רוצחים מלידה‪.‬‬ ‫שם המבאי‪ -‬אוליבר סטון‪.‬‬ ‫מפיק‪:‬דון מרפי וקלייטון טאונסנד ‪.‬‬ ‫תסריט מקורי‪ -‬קוונטין טרנטינו‪.‬‬ ‫עיבוד ‪ -‬אוליבר סטון‪,‬ריצ'רד רוטווסקי ודיוויד וולוס‬ ‫תאריך יציאה לאקרנים‪26.08.1994 -‬‬ ‫עורך – בראין ברדן‪.‬‬ ‫צלם‪ -‬רוברט ריצ'רדסון‪.‬‬ ‫תקציר הסרט ‪.‬‬ ‫גיבורי הסרט‪ -‬מיקי ומלורי הם שני רוצחים סידרתיים ‪,‬קורבנות להתעללויות פיזיות בילדותם שמחליטים להתאחד ולצאת למסע הרג המוני ברחבי‬ ‫אמריקה‪ .‬מיקי ומלורי נפגשים לראשונה כאשר מיקי מגיע לביתה שבו מתגוררת מלורי ביחד עם אביה שמתעלל בה מינית ופיזית‪,‬עם אמה ואחיה‪.‬‬ ‫מיקי מגיע בתור קצב בשר ומוסר חבילה לאביה של מלורי ‪,‬הוא מצליח להרשים אותה ולברוח ביחד איתה ‪.‬‬ ‫שניהם חוזרים לביתה של מלורי וזאת נגאלת מאביה ואימה ע"י הרצח הראשון שהם מבצעים‪.‬מלורי מציינת שהיא אישה חדשה‪,‬הם שניהם נפטרים‬ ‫מהעבר שלהם ופותחים דף חדש כאשר הם משנים את זהותם‪-‬שינוי שמתבטא גם חיצונית ‪,‬כעת מלורי חובשת פאה‪.‬‬ ‫בעקבות השינוי הם חותמים בדמם על הגשר לנאמנות עד אין קיץ‪ ,‬מיקי מכריז על עצמו כאלוהים של העולם שלו כשהוא מחתן אותם ומשם מתחיל‬ ‫מסע ההרג שלהם‪.‬‬ ‫בינתיים גיבורינו הופכים להיות נערצים בזכות התקשורת שעושה גלוריפיקציה למיקי ומלורי המוצגים בתוכנית הטלויזיה “אמריקה מטורפת”‬ ‫בהנחיינו של ווין גייל‪.‬הם מאדירים אותם‪ ,‬הופכים אותם לאלילים‪ .‬אנשים מכל רחבי העולם מעריצים אותם‪ ,‬אחד מהמעריצים ציין שהוא מכבד חיי‬ ‫אדם‪ ,‬אבל אם היה רוצח המונים‪-‬הוא היה כמיקי ומלורי‪.‬‬ ‫אנחנו מתוודעים לדמותו של ג'ק השוטר שעוקב אחר מיקי ומלורי כדי לתפוס אותם‪ .‬הוא מתגלה כדמות מעוותת‪-‬אלים ורוצח‪ ,‬למרות שהוא בצד של‬ ‫החוק ‪ -‬הוא אינו שפוי ומפתח אובססיה כלפי מלורי‪.‬‬ ‫מיקי ומלורי מגיעים למקום מדברי שומם ‪ ,‬לאחר שהם מגלים שנגמר הדלק במיכל הם עוצרים ומחליטים למצוא מקום ללון בו ‪.‬‬ ‫בחיפושם הם מגיעים לאוהל מוקף נחשים מציאותיים ופרי הדמיון‪ ,‬ששיך לצ'יף האינדיאני ‪,‬מורה הרוח שמאפשר להם להעביר את הלילה בביתו‪.‬‬ ‫שניהם נמצאים תחת השפעה של פטריות הזהיה‪,‬מה שגורם למיקי בשנתו לחלום חלום רע‪.‬הוא קם בבהלה והורג את הצ'יף‪ .‬בפעם הראשונה מיקי‬ ‫ומלורי מתחרטים על המעשים שלהם‪ ,‬הם הורגים את מורה הרוח שלהם‪,‬האדם היחיד שהיה ראוי יותר לחיות מאשר הקורבנות שהרגו עד כה‪ ,‬בעולם‬ ‫שלהם הוא אולי הטוב היחידי שאי פעם פגשו‪.‬‬ ‫מיקי ומלורי מרגישים צורך לברוח‪ ,‬תוך כדי ריצה מהדרך המדברית השניים נתקלים בנחשים שמקישים אותם – כעונש על מה שעשו‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬ ‫הם נוסעים לבית המרקחת שם הם פוגשים מוכר אינדיאני שאותו מיקי רוצח כשמבין שהתרופה נגד הנקישות אזלה ‪ ,‬אך המשטרה וביניהם ג'ק‬ ‫מגיעים למקום ומחזיקים במלורי‪ .‬מיקי נכנע למשטרה‪ ,‬ולאחר קרב יריות – שניהם מובלים לבית הכלא‪ .‬בפעם הראשונה מיקי ומלורי מופרדים‬ ‫ומורחקים לתאי מאסר שונים‪.‬‬ ‫הסרט קופץ שנה מאוחר יותר‪ ,-‬מיקי ומלורי במאסר‪ .‬ווין גייל חוזר כתה החדשות צמא לרייטינג ‪,‬מופיע שוב ומקבל ראיון עם מיקי לתוכנית על‬ ‫רוצחים בהמשך לתוכנית הקודמת‪ .‬הראיון מתנהל בתא המאסר שלו‪ .‬בראיון הוא נואם נאום על הפשע שלטענתו הוא חלק נורמלי מהאנושות ומצהיר‬ ‫על עצמו כרוצח מלידה‪.‬דבריו מעוררים השראה לאסירים אחרים שצופים בראיון ומתחילים במרד שפורץ בבית הכלא‪.‬‬ ‫העיניינים יוצאים משליטה כאשר מיקי מצליח להמלט מתא המעצר ובדרך להרוג את השוטרים ולהשאיר בחיים את ווין כבן ערובה – הוא מוביל‬ ‫אותו לתא של מלורי ‪ .‬במקביל התקשורת מסקרת את האירוע מבית הכלא בשידור ישיר‪.‬‬ ‫השוטר ג'ק שמגיע לביקור בכלא‪ ,‬נכנס לתא של מלורי ולא מצליח לעמוד בפיתוי‪ -‬הוא מנסה להשכיב אותה ‪ .‬עימות בין ג'ק למיקי כשהוא נכנס לתא‬ ‫של מלורי ‪,‬בסופו היא תוקעת סכין בגרונו של ג'ק ויורה בו ‪.‬‬ ‫מיקי ומלורי מתאחדים ושבים להיות ביחד‪ ,‬הגורל איחד אותם ‪.‬שניהם מנסים להמלט ביחד עם ויין שלוקח אקדח ומתחיל לירות גם כן‪ .‬הוא מודה‬ ‫למיקי ומציין שבפעם הראשונה בחיים שלו הוא מרגיש חי ‪ .‬גם כאן ‪,‬דמות של איש שנמצא כאמור בצד החוק‪ -‬מוצג כפסיכופט‪.‬‬ ‫כך הם נמלטים מהכלא‪ ,‬ביחד עם ויין ש"מצטרף" לבריחתם והופך לשותף לפשע‪ .‬הם מגיעים ליער‪,‬שם הם נותנים את הראיון האחרון שלהם לווין‬ ‫ומיד אחר כך הורגים אותו‪,‬ליתר דיוק את מה שהוא מייצג‪-‬התקשורת כהצהרה‪ .‬כל זאת מתועד במצלמה של ווין‪.‬‬ ‫תקציר הסיקוונס ‪ -‬סיקוונס הפתיחה של הסרט נפתח ברצף של דימויים המציגים חיות בר חופשיות בטבע‪ ,‬רכבת שנעה במהירות ויד שנראית אוחזת‬ ‫בקנקן ומוזגת לכוס משקה‪.‬‬ ‫מיד עם סיומו של המונטאז' הסצינה מתחילה בדיינר שבצד הדרך המדברית‪,‬במקום נידח ושולי‪ .‬טלויזיה נראית על המסך ויד שמכוונת את הערוצים ‪-‬‬ ‫מתגלה שייכת לברמנית שעובדת בדיינר‪.‬‬ ‫מיקי מזמין כוס חלב ועוגה‪ ,‬לצידו יושבת מלורי שנראית לאחר מכן קמה והולכת לכיוון מכונת הג'וקבוקס‪ ,‬מחליפה את השירים ומתחילה לרקוד‬ ‫באופן ארוטי‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬טנדר דורס עקרב‪ ,‬הוא חונה בצמוד לדיינר כאשר שלושת הגברים שיוצאים ממנו מגלים שהטנדר לוהט‪ ,‬הוא מוציא עשן ‪,‬לכן עד שיתוקן הם‬ ‫מחליטים להכנס לתוך הדיינר ולהתרענן עם בקבוק בירה קרה‪.‬‬ ‫אחד הגברים שנראה בוהה במלורי ניגש אליה ומתחיל לרקוד איתה באופן מיני ובוטה‪ .‬מלורי מכה אותו‪ ,‬ואליה מצטרך מיקי שנראה קודם לכן יושב‬ ‫על הבר משוחח עם הדמות השניה ומדגיש שלאותה הבחורה כפי שמכנה אותה "בשר" קוראים מלורי ‪,‬באותו הזמן אנחנו נחשפים לעיתון שהוא מחזיק‬ ‫בידו ובו מוצגת הכותרת "מיקי ומלורי טווחו בכמה בני נוער במסיבת פיג'מות"‪.‬‬ ‫בנקודה הזו החלטתי לעצור‪ .‬ההסבר מופיע בחלק השלישי‪ .‬בכל זאת אתייחס בשתי שורות להמשך הסצינה‪.‬‬ ‫העיניינים יוצאים משליטה כשמיקי ומלורי רוצחים את כל הנוכחים בדיינר‪ ,‬למעט אדם אחד שיספר את הסיפור שלהם‪.‬‬ ‫אחרי האלימות‪ ,‬מוצגים קטעים רומנטיים של מיקי ומלורי הרוקדים לצלילי מוזיקה קלאסית‪.‬‬ ‫אפיון דמויות ‪...‬‬ ‫מיקי נוקס‪ -‬מיקי הוא אנטי גיבור‪ -‬מאוד בוטה‪ ,‬אלים ‪,‬לא פגיע אך עם זאת האהבה שמרגיש כלפי מלורי היא אהבה כנה‪,‬הוא מביע רגשות כלפיה‬ ‫למרות שהוא אמור היות כביכול דמות שטנית‪.‬‬ ‫כילד חווה טראומה קשה שבסופו של דבר השפיעה על המשך החיים שלו‪ ,‬היא עדיין מופיעה לו בהזיות ובחלומות ומכאן‬ ‫אנחנו מבינים את ההשפעה שלה‪ .‬סוג של תירוץ מוצדק למעשיו‪.‬‬ ‫מיקי היה קורבן להתעללויות מצד שני הוריו ומאוחר יותר היה עד להתאבדות של אביו ‪ .‬אל העבר של מיקי אנחנו לא מתוודעים באותה העוצמה‬ ‫שאנחנו מתוודעים לעבר של מלורי‪ ,‬אנחנו יודעים זאת מההזיות והפלאשבקים שלו‪.‬‬ ‫מיקי עבר בעבודות רבות לפני שפגש את מלורי‪ .‬כאשר פגש אותה לראשונה הוא עבד בתור קצב ושליח שמספק סחורה לבתים‪.‬‬ ‫מלורי נוקס‪ -‬אנטי גיבורה‪ -‬בדומה לדמותו של מיקי היא מאוד בוטה ואלימה‪ .‬המין משולב עם אלימות מכוון שזה מה שהיא חוותה בילדותה‪,‬‬ ‫מאביה‪ -‬גם היא קורבן להתעללות פיזית ורגשית ‪.‬‬ ‫מלורי ביחס למיקי מביעה יותר רגשות לאורך הסרט‪ .‬היא מפקפקת בנאמנותו של מיקי‪ ,‬לכן היא מבקשת שהוא יזכיר לה כמה היא יפה ועדיין‬ ‫מושכת בעיניו‪,‬היא חסרת ביטחון וחשדנית‪ .‬מלורי מעולם לא אהבה אדם כפי שהיא אוהבת את מיקי‪ .‬אחיה‪ ,‬הוא אולי היחידי שהעריכה ואהבה‪.‬‬ ‫בדומה למיקי‪ ,‬היא פוגשת באינדיאני‪ -‬האדם הטוב היחידי שפגשה בעולמה‪,‬ולכן אחרי הרצח שלו שניהם מתחרטים ומביעים צער‪.‬‬ ‫היא מאוד פנטזיונרית‪ -‬חולמת על העתיד ‪ ,‬על הקמת משפחה ועל החיים בגן עדן לצד מיקי‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.1‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫הסצינה נפתחת עם‬ ‫מכוון שזהו השוט‬ ‫השמיים נמצאים בחלקו התאורה הינה‬ ‫שוט הפתיחה מציג הצילום הינו‬ ‫השיר‬ ‫הראשון אנחנו לא‬ ‫קונטרסטית‪.‬‬ ‫מזוית ישרה‪ .‬אין העליון של הפריים‬ ‫טבע במקום‬ ‫"מחכים לנס" )“‬ ‫יכולים לאפיין את‬ ‫שנראה די מבודד‪ .‬תנועת מצלמה‪ ,‬ומהווים חלק משמעותי ‪ ,‬קיים ניגוד בין‬ ‫סוג העריכה‪ ,‬אך הוא ‪Waiting for the‬‬ ‫החלק העליון‬ ‫ובנוסף הם מהווים את‬ ‫מצלמה‬ ‫השמיים‬ ‫מרמז לנו על עריכה ‪”Miracle‬‬ ‫הבהיר והמואר‬ ‫החלק הבהיר בפריים‬ ‫האפרוריים נראים ססטטית‪.‬‬ ‫‪(-leonard cohen‬‬‫בפריים לבין החלק שאינה אנאליטית‪.‬‬ ‫לעמת האדמה וההרים‬ ‫גודל הצילום‬ ‫ברקע להרים‬ ‫השוט אינו מתפקד ותלווה אותנו לאורך‬ ‫התחתון הכהה‬ ‫התלולים ולאדמה הוא אקסטרים הכהים אפשר להחשיב‬ ‫כשוט מכונן אך הוא רוב הסצינה‪.‬‬ ‫והחשוך‪.‬‬ ‫אותם כדומיננטה‪.‬‬ ‫לונג‪-‬שוט‬ ‫המשורית‪.‬‬ ‫‪D‬אין אפקטים‪ -‬רחש‬ ‫הצבעים הם כהים יכול לרמוז היכן‬ ‫שמייחס חשיבות הפריים הוא פתוח‪ ,‬יש‬ ‫דיבורים‪ .‬המוזיקה היא‬ ‫מתרחשת‬ ‫מאוד ‪,‬בעיקר‬ ‫המון מרחב לתנועה‬ ‫לסביבה ולנוף‪.‬‬ ‫נון‪ -‬דיאגטית‪..‬‬ ‫הסצינה‪,‬ועל‬ ‫גוונים של אפור‬ ‫בחלקו העליון של‬ ‫הפריים‪.‬השמיים מהווים המתרכזים בשמים האוירה‪.‬‬ ‫כחצי מהפריים ונמצאים חומים ושחורים‪.‬‬ ‫ברקע ובחצי השני בחלקו משרים תחושת‬ ‫מיסתורין ואופל‬ ‫התחתון של הפריים‬ ‫מסויים‪.‬‬ ‫נמצאים‬ ‫ההרים)במידגראונד(‬ ‫ואדמה בקדמת הפריים‪.‬‬ ‫הפריים מתחלק לשלושה‬ ‫חלקים כאשר הם אינם‬ ‫שוים בחלוקתם‪ :‬השמיים‬ ‫תופסים את רוב חלל‬ ‫הפריים ואילו ההרים‬ ‫והאדמה תופסים חלק‬ ‫קטן יותר ומייצרים חוסר‬ ‫איזון קל‪.‬‬ ‫גם ההרים התלולים‬ ‫מייצרים חוסר איזון‪.‬‬ ‫משמעות השוט לא ניתן להתייחס לשוט הנוכחי כשוט מכונן‪ ,‬אמנפ הוא מצביע על מקום התרחשות ‪ ,‬אך עדיין לא מגלה רבות‪ .‬ההצגה שלו היא במטרה‬ ‫לתת רקע ואוירה‪ .‬השוט המאוד פתוח מסמל חופש‪ ,‬יכולת לנוע בכל המרחב מבלי שיעצרו אותנו‪ .‬הניגוד בין האזורים המוארים בשוט לבין‬ ‫החשוכים מדגישים את ההבדל בין טוב לרע‪-‬שיחזור על עצמו מספר פעמים בסצינה‪ .‬הצבעים האפורים והכהים נותנים אוירה של אופל‪,‬‬ ‫חוסר ודעות‪ .‬השמיים מהווים חלק משמעותי בפריים כאשר הם נמצאים בחלקו העליון ומסמלים נצח‪ ,‬משהו שאינו נגמר ואין לו גבולות‬ ‫ולכן גם כשמראים לנו רק חלק יש תחושה שניתן להמשיך לנוע במרחב וזה לא יגמר‪ .‬חוסר הגבולות מתבטא גם במרחק הצילום שמאפשר‬ ‫לנו לבחור על מה להסתכל‪ ,‬בנוסף ניתן להסיק שיש חשיבות מרכזית לייצוג הסביבה ‪,‬לטבע ‪ ,‬מזכיר מעט את המערבונים הקלאסיים‪ .‬השוט‬ ‫מכיל בתוכו את האופי של שני הגיבורים שלנו ‪,‬את חוסר הגבולות והחופש שמניע אותם‪ ,‬האופל והכח מצד אחד והטוהר מצד שני‪ .‬את‬ ‫חוסר האיזון בסרט כולו וגם במצב הנפשי והמעורער של הגיבורים שלנו‪.‬‬ ‫עדיין לא ניתן לקבוע את סוג העריכה‪ ,‬אך היא מרמזת על עריכה שאינה אנאליטית ומכאן ניתן להסיק שהשוט מכניס אותנו לאוירה של‬ ‫הסרט אך אינו בוודאות מצביע על מקום התרחשות מסוים‪.‬‬ ‫משמעות מפורטת וכוללת יותר תנתן בסוף הקולאז‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.2‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫תאורה‬ ‫קונטרסטית‪ ,‬ישנם‬ ‫הבדלים ברורים‬ ‫בין האזורים‬ ‫המוארים לבין‬ ‫האזורים‬ ‫החשוכים והכהים‪.‬‬ ‫החלק העליון של‬ ‫הפריים )השמיים(‬ ‫מהווה את החלק‬ ‫המואר והבהיר‬ ‫ואילו החלק‬ ‫התחתון ) הצמחיה‬ ‫והאדמה (‪ ,‬מהווים‬ ‫את החלק הכהה‬ ‫והחשוך‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע‬ ‫עריכה‬ ‫שמתלווה מהשוט‬ ‫סינטתית‪/‬מונטא'ז‬ ‫אסוציאטיבית ‪.‬מעבר הקודם‪ ,‬מחברת‬ ‫ביניהם ויוצרת רצף‪,‬‬ ‫ב‪.CUT -‬‬ ‫זיקה בין שני השוטים‪.‬‬ ‫המעבר בין השוט‬ ‫הראשון לנוכחי הוא‬ ‫מעבר בין דימויים‬ ‫שונים‪ .‬אין באמת‬ ‫קשר בין הדימויים‪,‬‬ ‫אך יש רצון לתת‬ ‫לצופים להשלים‬ ‫באופן אינטואטיבי‬ ‫לחלוטין את המידע‬ ‫שחסר‪.‬‬ ‫הזאב הנמצא במיד‬ ‫הזוית הינה זוית‬ ‫שוב‪ ,‬צילום של‬ ‫גראונד הוא הדומיננטה‬ ‫טבע כאשר נראים ישרה‪ ,‬תנועת‬ ‫הראשית‪ .‬למרות מרחק‬ ‫מצלמה הנד הלד‬ ‫הרים מושלגים‬ ‫קלה‪,‬מרגישים את הזאב מהמצלמה‪ ,‬שלא‬ ‫שמהווים רקע‬ ‫הרעידות‪,‬היא אינה מאפשר לנו להתבונן‬ ‫לצמחיה היבשה‬ ‫עליו מקרוב‪ ,‬הוא בולט‬ ‫סטטית לחלוטין‪.‬‬ ‫ולאדמה‪.‬‬ ‫בזכות התנועה שלו מול‬ ‫בין השיחים נמצא גודל הצילום הוא‬ ‫הטבע הדומם‪ ,‬והצבע‬ ‫אקסטרים לונג‪-‬‬ ‫זאב ‪ ,‬קצת באופן‬ ‫הכהה שלו שבתבלט על‬ ‫שוט ‪.‬‬ ‫מוסווה‪.‬‬ ‫צבע רקע ההרים‬ ‫הבהיר‪.‬‬ ‫בדומה לשוט הפתיחה‪,‬‬ ‫קיים ניגוד בין‬ ‫האזורים הכהים יותר‪,‬‬ ‫האדמה והשיחים לבין‬ ‫האזור העליון והבהיר‬ ‫בפריים‪.‬‬ ‫משך השוט ‪ :‬כ‪5-‬‬ ‫גם השוט הנוכחי הוא‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫שוט פתוח מכוון שהוא‬ ‫אינו מוגבל ע"י‬ ‫אלמנטים שתוחמים‬ ‫את הפריים‪ ,‬להפך‪,‬יש‬ ‫מרחב לתנועה‪,‬הנוף‬ ‫ממשיך מעבר לגבולות‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫הצגת הזאב שמסתתר בין השיחים באופן מוסווה מזכיר את האופי של הגיבורים שלנו‪ ,‬כאשר נוצר בלבול לגבי זהותם האמיתית ‪,‬העמדת‬ ‫הפנים שלהם במהלך הסצינה הבאה ‪,‬ההסוואה ‪ ,‬על מנת לזכות ב"טרף"‪ .‬החיות בטבע פועלות בשתי דרכים כדי לשרוד‪ :‬האחת‪ ,‬הסוואה‬ ‫מפני חיות שעלולות לטרוף אותן והשניה הסוואה במטרה לערוב לחיה וליזון ממנה או להרוג חיות שעומדות בדרכן‪..‬ההקבלה נעשית גם‬ ‫על מיקי ומלורי שרוצחים אנשים העומדים בדרכם )וגם כאלה שלא( ונמלטים מרשויות החוק על מנת לשרוד‪.‬‬ ‫לגודל הצילום בדומה לשוט הפתיחה יש חשיבות בייצוג הסביבה שמעבירה תחושה של חירות ‪ ,‬הזאב נראה קטן בין הטבע העצום‪ ,‬ואין‬ ‫משהו שמגביל אותו‪ ,‬הטבע הוא עולם ללא חוקים‪ ,‬החיות טורפות כדי ולהמשיך להתקיים בדיוק כמו מיקי ומלורי שגם מבחינתם העולם‬ ‫הוא חופשי‪ ,‬אין חוקים שעומדים בדרכם ומונעים מהם לפעול על פי דרכם ולכן הם לא חסים על אף אחד‪ ) .‬משמעות כוללת לקולאז‬ ‫תינתן בשוט הבא (‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה והרעידות המורגשות מעבירות חוויה אוותנטית יותר‪ ,‬כאילו שאנחנו נמצאים שם‪ ,‬במקום שבו המצלמה מוצבת וצופים‬ ‫בהתרחשות‪,‬‬ ‫וזה מתקשר לביקורת כלפי טבע האדם שמופנית אלינו ‪ ,‬כולנו פועלים בדרך שהזאב והחיות בכלל פועלות‪ ,‬אנחנו "רומסים" אנשים‬ ‫שעומדים בדרכינו כדי לשרוד‪ ,‬התנהגות צבועה ‪.‬כולנו בסופו של דבר רוצחים מלידה‪ .‬התנועה בנוסף מעניקה חיות ותסיסה מסוימת‬ ‫שמעידה על התרחשות אפלה וקרובה לקרות‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.3‬‬ ‫משמעות כל‬ ‫המונטאז מהשוט‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫פניו של נחש‬ ‫הנמצא על גזע עץ‬ ‫הוא מוציא את‬ ‫לשונו‪ ,‬גופו נראה‬ ‫בחלקו ‪ ,‬הוא נע‬ ‫באיטיות לכוון‬ ‫המצלמה ‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע משוט‬ ‫עריכה סינטתית‬ ‫התאורה היא‬ ‫הדומיננטה היא הלשון‬ ‫גודל הצילום‬ ‫הפתיחה נלוות ומחברת‬ ‫אסוציאטיבית‪.‬‬ ‫הוא קלוז‪-‬אפ על הארסית של הנחש שנעה קונטרסטית‬ ‫בין השוטים‪ .‬היא אינה‬ ‫כאשר האזור‬ ‫עם הופעתו של השוט‪.‬‬ ‫פניו של הנחש‬ ‫עריכה ב‪CUT-‬‬ ‫מבחינת עומק שדה‪ ,‬הנחש המואר הוא האזור החיבור בין השוט דיאגטית‪.‬‬ ‫שמראה מעט‬ ‫הקודם לשוט הזה נשמע סאונד דיאגטי )‬ ‫של גזע העץ‬ ‫נמצא בעומק שדה חד‬ ‫מגופו‪ ,‬הזוית‬ ‫ואילו‬ ‫‪,‬‬ ‫והנחש‬ ‫מלא‪.‬‬ ‫ובפוקוס‬ ‫הינה מעט‬ ‫מסמל איזה שהוא ‪ (ON SCREEN‬של קול‬ ‫המוצלל‬ ‫האזור‬ ‫הנחש‬ ‫עליו‬ ‫העץ‬ ‫גזע‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫אפקט סמלי‪ ,‬ונובע הנחש כשהוא מוציא את‬ ‫וצילו‬ ‫הרקע‬ ‫הוא‬ ‫ומהווה‬ ‫באלכסון‬ ‫הנמצא‬ ‫נעה‬ ‫המצלמה‬ ‫מרצף תודעתי פנימי לשונו ) משהו כמו‬ ‫של הנחש על גזע‬ ‫באמצעות הנד‪ -‬חלק גדול מהפריים‬ ‫קססססס‪(...‬‬ ‫ולכן יש קושי‬ ‫העץ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מעט‬ ‫הלד העוקב אחר ומייצר ומאזן אותו‬ ‫בנוסף נשמע סאונד חלש‬ ‫בפרשנות שלו‪.‬‬ ‫השולטים‬ ‫הצבעים‬ ‫אין‬ ‫הפריים הוא פתוח‪,‬‬ ‫תנועתו של‬ ‫ודיאגטי של הנחש כאשר‬ ‫משהו מראה לנו‬ ‫לבן‪.‬‬‫שחור‬ ‫הם‬ ‫אותו‬ ‫המגבילים‬ ‫דברים‬ ‫בהתאמה‪.‬‬ ‫הנחש‬ ‫הוא פוער את פיו‪.‬‬ ‫אלמטים שהוא‬ ‫‪.‬‬ ‫כהים‬ ‫צבעים‬ ‫ולכן‬ ‫חתוך‬ ‫הנחש‬ ‫בצדדיו‪,‬‬ ‫עומד מאחורי‬ ‫התחושה היא שניתן לנוע‬ ‫הסלקציה שלהם‪.‬‬ ‫ולראות אותו‬ ‫בשלמותו‪,‬כך גם לגבי גזע‬ ‫העץ‪.‬‬ ‫על פניו ‪ ,‬רצף הדימויים הזה נראה חסר כל משמעות אך הוא מהווה את הרעיון המרכזי של הסרט כולו‪ ,‬אולי לא במודע או לפחות לא‬ ‫במודעות מלאה‪.‬‬ ‫התמונות האלה אמורות להשפיע על הצופה באופן מסוים‪ .‬מצד אחד אפשר לאמר שאין קשר בין רצף התמונות אבל ניתן למצוא במשותף‬ ‫את חיות הבר שמופיעות בכולן‪ ,‬ובכך מהוות סימבוליזציה‪.‬בעצם מדובר ביחידה אחת מתוך הסרט שכוללת בתוכה מערכת של סמלים‬ ‫ויכולה להעיד על השלם‪ .‬החיבור של השוטים )שכביכול לא קשורים זה לזה( מאפשרים( לצופה להשלים בעצמו את המידע החסר ואולי‬ ‫לקשר את זה להתרחשויות ולדמויות שיופיעו בהמשך וגם למה שידוע לנו ) המעט ( עד כה‪:,‬שם הסרט‪ ,‬שמרמז לנו על ריאליזם בנוגע‬ ‫לטבע האדם והאנושיות והקשר שלו לחיות הבר ‪,‬יש לציין שהן טורפות ומעוררות בנו פחד ואימה באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬החיבור של הדימויים באמצעות עריכה סינתטית אסוציאטיבית בשילוב עם הצבעים הכהים והאפלים )ולא נעימים לעין(צבעים‬ ‫שמעוררים בנו תחושה לא נעימה‪ ,‬אסוציאציות של רשע ומוות‪ ,‬כולם בונים מרחב תפיסה‪ ,‬ע"י הגדרת פריים אנחנו בונים עולם חדש‪,‬‬ ‫הצופה נמצא מול תפיסה חזותית‪,‬שבאמצעותה נוצר קשר‪ .‬כלומר ברור לנו שיש פה בחירה סלקטיבית של הדימויים האלו ונסיון מובהק‬ ‫לכוון אותנו למקום רגשי מסוים אך לתת לנו להשלים זאת בעצמינו ע"י היעדר המידע‪ .‬יש פה תהליך של בניית אופי לסרט כולו‪ ,‬וגם‬ ‫לדמויות שיופיעו בהמשך‪.‬‬ ‫המונטאז' שערוך ע"י עריכה הסינטטית אסוציאטיבית‪,‬נובע מהתודעה של הבמאי שעושה הקדמה לחוויה שאנחנו נעבור בהמשך‪ ,‬אמצעי‬ ‫המבע באים במונטאז לידי ביטוי בצבעים המובלטים‪,‬בפילטרים‪,‬בתאורה נועדים להדגיש את הסגנון המכוון‪ .‬אנחנו לא נמצאים במציאות‬ ‫נטולת מדיום‪ ,‬משהו דואג לסגנן ולהבליט את המציאות כל הזמן‪ .‬מורכב משוטים ממקומות שונים ומזמנים שונים באופן היוצר‬ ‫כרונולוגיה חדשה‪ .‬הכרונולוגיה שנוצרה‪ ,‬היא כרונולוגיה לא ברורה‪ ,‬היא אינה ממקדת אותנו במקום ברור שבו מתרחש הסיפור או‬ ‫בזמנים הגיוניים ורציפים‪ ,‬וכך גם עשוי הסרט כולו‪ ,‬הוא מתחיל מהאמצע‪ ,‬עובר אל העבר של הגיבורים שלנו ומשם הלאה‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.4‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫יד חתוכה נראית על גודל הצילום הינו הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫הנוזל הנשפך מהקנקן‪,‬‬ ‫קלוז‪-‬אפ‪,‬‬ ‫המסך אוחזת‬ ‫מכוון שתנועת הזרימה‬ ‫בקנקן מבלי שנדע המצלמה‬ ‫שלו לתוך הכוס מושכת‬ ‫מי אוחז בו ומוזגת סטטית‪,‬אין‬ ‫משקה לתוך כוס ‪ .‬תנועת מצלמה‪ .‬תשומת לב רבה‪ ,‬גם הצבע‬ ‫זוית הצילום היא החום‪-‬אדמדם דומיננטי‬ ‫אלכסונית ומעט ביחס לצבעים הבהירים‬ ‫נמוכה‪,‬כך אנחנו והדהויים ברקע‪ ,‬וביחס‬ ‫לדופן הקנקן המתכתי‬ ‫רואים את היד‬ ‫שמחזיקה בקנקן‪ .‬מתוכו נראה הנוזל נשפך‬ ‫אל הכוס‪ .‬ניתן לאמר‬ ‫שהפריים אינו מאוזן מכוון‬ ‫שמשקל הקנקן בחלקו‬ ‫הימני של הפריים ששולט‬ ‫במרחב גדול יותר ממשקל‬ ‫האלמנטים הנמצאים‬ ‫בצידו השמאלי של הפריים‬ ‫ונראים חתוכים‪.‬‬ ‫הפריים פתוח‪,‬יש עצמים‬ ‫כמו הכוס והקנקן‬ ‫שמגבילים אותו מעט אך‬ ‫הם עדיין לא נראים‬ ‫בשלמותם‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫התאורה היא‬ ‫קונטרסטית‪,‬יש‬ ‫הבדל ברור ומורגש‬ ‫בין אזורי האור‬ ‫והצל‪ .‬הפריים כולו‬ ‫מואר בעיקר בחלקו‬ ‫התחתון ואילו‬ ‫החלק הפנימי של‬ ‫הקנקן חשוך וכהה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫הצבע הדומיננטי‬ ‫הוא החום‪-‬אדמדם‬ ‫של הנוזל הנשפך‪.‬‬ ‫הצבעים ברקע‬ ‫חיוורים‬ ‫ובהירים‪,‬לבן‪,‬גוונים‬ ‫של חומים‬ ‫בהירים‪,‬ירוק‬ ‫דהוי‪,‬צבע כסוף‬ ‫ומתכתי‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע מהשוט‬ ‫הראשון מתלווה‬ ‫עריכה סינטתית‬ ‫אסוציאטיבית‪,‬מהווה ומחברת ביניהם‪,‬‬ ‫המוזיקה היא נון‪-‬‬ ‫חלק מקולאז'‬ ‫דיאגטית‪.‬‬ ‫הפתיחה ‪ .‬המעבר‬ ‫צליל דיאגטי של הנוזל‬ ‫באמצעות ‪.CUT‬‬ ‫הנשפך אל תוך הכוס‬ ‫משך השוט‪ -‬כשניה‪ .‬נשמע ב‪ON -‬‬ ‫‪.SCREEN‬‬ ‫אנחנו מקבלים דימוי קצת שונה ממה שקיבלנו עד כה‪,‬הוא אינו קשור כביכול לדימויים שנראו ) הטבע‪,‬הנוף‪,‬החיות (השוט הוא מעט‬ ‫נוקשה ומכני‪,‬סגור ביחס לקודמים ויש לו משמעות בפני עצמו‪ .‬ההתמקדות היא על הקנקן ועל הנוזל הנשפך ממנו‪ ,‬עדיין אין לנו דמויות‪.‬‬ ‫הקנקן שצבעו כסף מתכתי מדגיש לנו את היותו חפץ‪,‬אפקט מעט רובוטי ‪.‬הקלוז אפ ממקד אותנו בו ולא בבעלת היד‪,‬יש התייחסות‬ ‫לחפצים ולמכשירים שיופיעו גם בהמשך הסצינה וההתייחסות המפורטת יותר תינתן בהמשך‪ .‬החפץ שתופס חלק גדול במרחב הפרים‬ ‫משתלט עליו ‪ ,‬היד שכביכול מוסיפה משהו אנושי יותר ‪ ,‬כמעט ואינה נראית‪ .‬בני האדם נשלטים בידי החפצים ולכן הקנקן הוא‬ ‫הדומיננטי יותר‪.‬גם השוט הסגור מוסיף ומדגיש שאנחנו נמצאים בעולם של חפצים שמשתלטים עלינו‪.‬‬ ‫הנוזל האדום בולט ברקע הבהיר ותנועת השפיכה שלו היא התנועה היחידה בשוט ‪ ,‬מעלה אסוציאציה מיידית של שפיכת דמים‪ ,‬ומרמזת‬ ‫על גורלה של הדמות המחזיקה בקנקן שתתגלה בהמשך הסצינה‪ .‬גם הצליל של הנוזל ממקד אותנו בדומיננטה הראשית‪ ,‬והזוית‬ ‫האלכסונית שנראית בפעם הראשונה )ועוד תופיע( מוסיפה לחוסר האיזון ולתחושה המעורערת‪.‬‬ ‫הדגש על הזרימה הבלתי פוסקת מסמלת בנוסף את זרם החיים האין סופי שמאפיין את הגיבורים שלנו‪.‬‬ ‫ישנם עצמים שנראים חתוכים בפריים ‪ ,‬היד שמחזיקה בקנקן נראית חתוכה‪ -‬סימן לכך ש"תיענש"‪,‬בסוף הסצינה הקנקן יופיע שנית‬ ‫כאשר הברמנית )שכעת מחזיקה בו( משתמשת בו כדי להגן על עצמה מפני מיקי ומלורי ‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.5‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫המצלמה נעה‬ ‫רכבת נעה לרוחב‬ ‫הפריים ‪,‬מצד ימין באמצעות דולי‪-‬‬ ‫שמאלה ומקפידה‬ ‫לצד שמאל‪.‬‬ ‫הרכבת נעה במרחב לשמור את‬ ‫הרכבת במרכז‬ ‫פתוח‪,‬מאחוריה‬ ‫ברקע נראים הרים‪ .‬הפריים כאשר‬ ‫היא מלווה את‬ ‫תנועתה ‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫ישרה אם כי מעט‬ ‫נמוכה‪,‬‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫שומרת על גודל‬ ‫הצילום גם‬ ‫במהלכה‪-‬‬ ‫אקסטרים לונג‬ ‫שוט‪.‬‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫עריכה סינטטית‬ ‫הדומיננטה הראשית בשוט התאורה היא‬ ‫אסוציאטיבית‪.‬‬ ‫טבעית‪,‬אור‬ ‫הוא הצבע האדום‬ ‫שמקורו מהשמש‪ ,‬המעבר נעשה‬ ‫המלאכותי‪ .‬הדומינטה‬ ‫הצבע הדומיננטי‬ ‫המשנית היא הרכבת‬ ‫באמצעות ‪.CUT‬‬ ‫הפילטר‬ ‫הוא‬ ‫המצלמה‬ ‫בזכות תנועת‬ ‫קולאז' הדימויים‬ ‫את‬ ‫שמכסה‬ ‫האדום‬ ‫התנועה‬ ‫אחרי‬ ‫שעוקבת‬ ‫ממשיך ‪ ,‬חיבור של‬ ‫קשה‬ ‫הפריים‪,‬‬ ‫כל‬ ‫מגבילה‬ ‫אינה‬ ‫היא‬ ‫שלה‪,‬‬ ‫השוט הנוכחי לקודם‬ ‫צבעים‬ ‫אילו‬ ‫לקבוע‬ ‫לנוע‬ ‫ניתן‬ ‫‪,‬‬ ‫התנועה‬ ‫את‬ ‫מדגיש את הצבע‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫נוספים‬ ‫הפריים‬ ‫‪.‬‬ ‫למרחב‬ ‫מעבר‬ ‫האדום באופן‬ ‫הוא פתוח ‪ ,‬רוב‬ ‫מלאכותי וקיצוני‬ ‫בפריים‬ ‫האלמנטים‬ ‫תפאורה‪:‬‬ ‫‪,‬אם לא הבנו את‬ ‫לגבולות‬ ‫מחוץ‬ ‫ממשיכים‬ ‫בחזית הפריים יש המשמעות בשוט‬ ‫הרים‪.‬‬ ‫שמיים‪,‬נוף‬‫הפריים‬ ‫שדות‪ ,‬עמודים‬ ‫הקודם‪,‬כעת נבין‬ ‫ישנם‬ ‫יים‬ ‫הפר‬ ‫בחזית‬ ‫וחוטי חשמל ‪.‬‬ ‫באופן ברור יותר‪.‬‬ ‫את‬ ‫שמושכים‬ ‫אלמנטים‬ ‫רכבת‪ ,‬ברקע יש נוף בנוסף החיבור‬ ‫תשומת הלב‪ ,‬בחלק העליון של הרים‪.‬‬ ‫ממשיך את התנעה‬ ‫מופיעים חוטי חשמל ועם‬ ‫של זרימת הנוזל‬ ‫תנועת המצלמה מתגלים‬ ‫שאיתה הסתיים‬ ‫עמודי חשמל‪.‬‬ ‫השוט ונכנס עם‬ ‫במרכז‬ ‫נמצאת‬ ‫הרכבת‬ ‫התנועה של הרכבת‪.‬‬ ‫השוט‬ ‫כל‬ ‫לאורך‬ ‫יים‬ ‫הפר‬ ‫בשני השוטים‬ ‫ועם‬ ‫איזון‬ ‫תחושת‬ ‫ומייצרת‬ ‫התנועה הממושכת‬ ‫זאת האלמנטים שמופיעים‬ ‫והאין סופית מדגישה‬ ‫בפריים במהלך השוט‬ ‫את אותו הרעיון‪.‬‬ ‫מוציאים את הצופים‬ ‫ע"י החיבור‪,‬הצופים‬ ‫תחושה‬ ‫מריכוז ומייצרים‬ ‫מקשרים טוב יותר‬ ‫סדר‪.‬‬ ‫של אי נוחות ואי‬ ‫בין הדברים‪.‬‬ ‫משך שוט‪ 7 -‬שניות‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע ממשיכה‬ ‫ללוות ובכך יוצרת זיקה‬ ‫בין השוטים‪ ,‬היא אינה‬ ‫דיאגטית‪.‬‬ ‫אין אפקטים‪/‬רעשי‬ ‫רקע‪/‬דיבורים‪.‬‬ ‫אנחנו ממשיכים להכנס לתודעה של הדמויות שאנחנו עדיין לא מכירים‪ ,‬ובהמשך נכיר אותם‪ .‬העריכה הסינטטית אסוציאטיבית מכניסה‬ ‫אותנו לתודעה של הדמויות על מנת שנוכל להתחבר אליהן בקלות‪ ,‬גיבורי הסרט הם אנטי גיבורים‪ ,‬ולכן עוד לפני שאנחנו נחשפים לזהות‬ ‫האמיתית והמנכרת שלהם אנחנו חושבים כמוהם‪.‬‬ ‫הרכבת מסמלת את המטרה של הגיבורים שלנו ואת דרך הפעולה שלפיה הם פועלים במהלך הסרט כולו‪ ,‬יצר ההרפתקנות והחופש שהיא‬ ‫מבטאת‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה מבטאת את חוסר הגבולות של הגיבורים שלנו‪ ,‬באמצעות תנועת המצלמה דולי‪ ,‬שעוקבת אחר תנועת הרכבת לאורך השוט‬ ‫וממרכזת אותה ‪,‬מעבירה תחושה של משהו מתמשך‪ ,‬זרם חיים אין סופי‪ ,‬מדגישה את חיות התנועה‪ .‬הפריים לא נתחם ע"י אלמנטים‬ ‫שמגבילים את התנועה שלו‪ ,‬להפך הרכבת תמיד נמצאת בתנועה‪.‬הרכבת אינה עוצרת ‪,‬כך גם הגיבורים שלנו יוצאים למסע ארוך ומתמשך‪,‬‬ ‫חסר גבולות ‪,‬ואין אף אחד שיעצור אותם‪ ,‬גם לא רשויות החוק‪ ,‬אף על פי שהם מופרדים על ידיהם‪ ,‬הם שבים להיות ביחד‪.‬‬ ‫למרות תחושת החופש שמורגשת מאוד‪ ,‬האלנטים בחזית הפריים מהווים מחסום שמפריד בין תחושת המותרות לבין החוק שמגביל את‬ ‫החופש ‪ ,‬אבל החופש מורגש יותר בשוט ‪ ,‬למרות החוק וההגבלות הגיבורים שלנו הולכים לפרוץ את המחסום הזה ‪ ,‬החופש מבחינתם גובר‬ ‫על הכל‪.‬‬ ‫גודל הצילום מאפשר לנו להתבונן בנוף ההרים שנראים ברקע‪ ,‬ומעבירים גם הם את החיות והחופש‪.‬לצבע האדום מספר משמעויות שניתן‬ ‫להתייחס אליהן‪ .‬תחילה‪ ,‬הוא מסמל את היציאה למלחמה של הגיבורים שלנו‪ ,‬המלחמה נגד רשויות החוק שעומדות בדרכן ונגד‬ ‫המוסכמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצבע האדום מסמל גם את המשמעות ההופכה‪ ,‬השילוב של האדום והחופש בפריים מבטאים את האהבה בין מיקי‬ ‫ומלורי ובקונפילקט שיתגלה בהמשך‪ ,‬האהבה שלהם שמניעה אותם לצאת למסע הרציחות ומשאירה אותם ביחד עד לרגע שבו הם‬ ‫מופרדים ע"י רשויות החוק‪.‬רשויות החוק מפרידים ביניהם אך בסופו של דבר האהבה והחופש מנצחים את הכל‪ . .‬הצבע האדום מסמל‬ ‫הבעת רגשות ) רגש האהבה ( למרות שמיקי ומלורי הם כביכול אמורים להיות חסרי רגשות ‪ ,‬שטניים ‪ ,‬האהבה ביניהם מבטאת הבעת‬ ‫רגש‪ ,‬וזה גורם לנו להתחבר אליהם יותר‪.‬‬ ‫האהבה שמורגשת באמצעות הצבע האדום‪ ,‬היא לא רק האהבה בין הגיבורים שלנו‪ ,‬אלה האהבה לאקשן‪,‬אנרגיה ולמה שהם עושים ‪,‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.6‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫הפסקול הוא אינו‬ ‫עריכה סינתטית‬ ‫אסוציאטיבית‪ .‬מעבר דיאגטי‪ .‬מוזיקת הרקע‬ ‫מהשוט הראשון‬ ‫ב‪ .CUT -‬המעבר‬ ‫מתלווה‪ .‬אין‬ ‫מהשוט הקודם‬ ‫אפקטים‪/‬רעשי רקע‪.‬‬ ‫לנוכחי לא מסמל‬ ‫קשר תמאטי או‬ ‫סיפורי מכוון שזה‬ ‫המעט שידוע לנו על‬ ‫הסרט עד כה‪ ,‬לכן‬ ‫החיבור יוצר‬ ‫משמעות סמלית‬ ‫שתתבהר בהמשך‪.‬‬ ‫משך השוט‪ :‬כ‪3 -‬‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫התאורה היא‬ ‫הדומיננטה בשוט הם‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫שוט של ינשוף‬ ‫פניו של הינשוף) בחזית טבעית‪,‬מקור האור‬ ‫מעט נמוכה ‪,‬אין‬ ‫הנראה בפרופיל‬ ‫הוא השמש‪ ,‬והאור‬ ‫הפריים( ‪,‬ונראים‬ ‫תנועת מצלמה‪,‬‬ ‫לרקע הצמחיה‬ ‫הירוקה שנעה בשל המצלמה סטטית‪ .‬תחילה בפרופיל הנעת הטבעי שבחוץ‪.‬‬ ‫הצבע הדומיננטי‬ ‫ראשו לכוון המצלמה‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫הרוח‪.‬הינשוף‬ ‫הוא הירוק בטבע‪,‬‬ ‫מעבירה אותנו‬ ‫קלוז‪-‬אפ על פניו‬ ‫מסובב את ראשו‬ ‫למרות שאינו‬ ‫לדומיננטה המשנית‪-‬‬ ‫של הינשוף‪.‬‬ ‫לכוון המצלמה‬ ‫בפוקוס כי יש ניגוד‬ ‫עיניו של הינשוף‪,‬‬ ‫ומתבונן‪.‬‬ ‫בינו לבין צבע‬ ‫שמסתכל לכווננו‬ ‫הינשוף הלבן‪-‬אפור‬ ‫בחזרה ובכך ממקד‬ ‫שבולט‪.‬‬ ‫אותנו במבט שלו‪.‬‬ ‫הינשוף נמצא בפוקוס‬ ‫חד ואילו הרקע של‬ ‫הצמחיה אינה בפוקוס‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה אינה‬ ‫מאוזנת מכוון שהינשוף‬ ‫מהווה את המוקד‬ ‫ונראה בחלקו הימני של‬ ‫הפריים כאשר בחלקו‬ ‫השמאלי נראה‬ ‫הרקע)שאינו בפוקוס(‪.‬‬ ‫השוט דומה במשמעות שלו לשוטים בהם מוצגות חיות הטרף מכוון שהרעיון הוא לעורר אימה ופחד בצופה‪ .‬הינשוף ידוע כחיה טורפת‬ ‫ומוכרת כסימן לבשורות רעות‪,‬לכן מתפקד כרמז מטרים להמשך‪ .‬הוא ידוע בכך שהוא צד את טרפו בחושך בשקט מוחלט ומתנפל על‬ ‫הטרף‪ ,‬מזכיר את דרך הפעולה של מיקי ומלורי שנכנסים לדיינר בעוד שאין לנו מושג מה הכוונות שלהם‪ ,‬ומה מצפה בהמשך‪ ,‬וברגע השיא‬ ‫הן מתנפלות על האנשים חפי הפשע ו"צדים" אותם‪ .‬הינשוף הוא גם ציפור‪.‬ציפור משמעותה חופש‪.‬‬ ‫הינשוף בפוקוס מלא ותחילה נראה בפרופיל‪ ,‬יש הרגשה שאנחנו חשופים רק לצד אחד שלו‪,‬כאשר הוא מפנה אלינו את מבטו ומתבונן‬ ‫לכוון המצלמה אנחנו מתמקדים בעיניים שלו שמשדרות מבט מאיים‪ ,‬בוגדי ולא אמין‪ .‬מייצר תחושה לא נעימה שמאופיינת גם באמצעות‬ ‫חוסר האיזון והמיקום של הינשוף בצד הפריים‪ .‬הדבר מזכיר את הגיבורים שלנו ואת שוט מספר ‪ 13‬בדיוק ) התייחסות בשוט ‪.( 13‬‬ ‫בסצינה הראשונה אנחנו עדיין לא מבינים עם מי יש לנו עסק‪,‬אנחנו חשופים לצד אחד של הגיבורים‪,‬ובין רגע הכל משתנה כאשר זהותם‬ ‫המנכרת נחשפת‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.7‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫שוט של שלט‬ ‫מסעדה הנראה על‬ ‫רקע של שמים‬ ‫כחולים‪.‬‬ ‫השלט מוחזק ע"י‬ ‫הסכין והמזלג‬ ‫שנמצאים בצידו‬ ‫ותומכים בו‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫העריכה היא עריכה‬ ‫גודל השוט הוא פול הדומיננטה בשוט הוא התאורה בשוט‬ ‫סינטתית תוכנית‪.‬‬ ‫הכיתוב על השלט עצמו היא תאורה‬ ‫שוט‪..‬‬ ‫המצלמה מוצבת על שנמצא בחזית ובחלקו טבעית‪ .‬הניגוד בין המעבר נעשה‬ ‫אזורי האוד לצל‬ ‫העליון של הפריים‬ ‫חצובה אך היא‬ ‫באמצעות ‪.CUT‬‬ ‫מאוזנים ‪ ,‬מקור‬ ‫)ארוחת בוקר‪,‬ארוחת‬ ‫אינה סטטית‬ ‫נראה שהמעבר‬ ‫התאורה הוא‬ ‫צהריים(‪ ,‬בשל צבעם‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫מההתבוננות של‬ ‫מאור השמש‪.‬‬ ‫הדומיננטי על גבי‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫הינשוף בנו אל השוט‬ ‫הצבעים‬ ‫התכלת ‪,‬השמיים‬ ‫מאוד נמוכה‪.‬‬ ‫הנוכחי שמציג לנו‬ ‫הדומינטים הם‬ ‫הנראים ברקע ובשל‬ ‫הכחול מהשמיים את מקום התרחשות‬ ‫צורתו הגיאומטרית‪.‬‬ ‫הסצינה קשורה ככל‬ ‫למרות שהשלט ממוקם ברקע וצבעים‬ ‫הנראה‪ ,‬כדי שנפנה‬ ‫האדומים‬ ‫במרכז הפריים הוא‬ ‫את תשומת לבנו אל‬ ‫והכתומים על‬ ‫נמצא באלכסון ולכן‬ ‫השלט ‪ .‬הניגוד בין השוט שניתן להחשיב‬ ‫חוסר האיזון מורגש‪.‬‬ ‫הצבעים של השלט אותו לתחילת‬ ‫הפריים הוא פתוח‬ ‫ההתרחשות‬ ‫מכוון שהוא לא נתחם ושל השמים‬ ‫העלילתית והצגת‬ ‫בצדדיו‪,‬השמיים ברקע מבליט כל אחד‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫מהם בנפרד‪.‬‬ ‫מאפשרים תנועה‬ ‫במרחב‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע מהשוט‬ ‫הראשון‪ ,‬אינה‬ ‫דיאגטית‪.‬‬ ‫השוט המצולם מזוית נמוכה באופן קיצוני מעצימה את הנוכחות של השלט ‪,‬ומכאן אנחנו מבינים שיש חשיבות רבה לשלט שמצביע על‬ ‫מקום ההתרחשות של הסצינה הבאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הזוית הנמוכה מדמה קצת את נקודת המבט של הצופה ‪ ,‬שנמצא במקום שבו המצלמה‬ ‫מוצבת מול השלט ומתבונן בו‪ .‬אנחנו הולכים להכנס לתוך המקום הזה ולצפות במתרחש מהצד‪ ,‬להיות עדים למשהו לא מוסרי כביכול‪,‬‬ ‫שיבצעו הגיבורים שלנו‪.‬‬ ‫הניגודיות בין הרקע של השמים הכחולים לבין השלט שנוצר באמצעות הצבעים המנוגדים והצורה הגיאומטרית והנוקשה של השלט מול‬ ‫השמיים הפתוחים ‪ ,‬מציגים את הניגודיות בין מה שקורה בפנים‪,‬בתוך המקום לבין מה שקורה בחוץ‪,‬החופש‪ .‬הדמויות שיתגלו עוד מעט‬ ‫כלואות במקום הזה וככל הנראה הם לא יצאו ממנו לחופשי ‪ ,‬מכוון שסופם מתקרב‪.‬‬ ‫אי אפשר להתעלם מהסכין והמזלג שתומכים בשלט בשני צדדיו‪ ,‬ונראים כאילו הם דוקרים את השלט שדומה בצורתו לדמות אדם‪,‬‬ ‫כאשר הבליטה בראשו מדמה ראש ‪ .‬אמנם זה נראה תמים לצופים‪ ,‬כי כאשר רואים שלט של מסעדה ‪,‬ובצדדיו סכין ומזלג‪ ,‬מקשרים אחד‬ ‫לשני ‪ ,‬אך יש פה משמעות סמויה‪ ,‬שתתברר בהמשך וקשורה לגורלם האכזר של הדמויות בדיינר‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של‬ ‫השוט‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫הדומיינטה בשוט הוא‬ ‫צילום הטלויזיה‬ ‫תחילה אנחנו‬ ‫רואים יד המכוונת הינו מזוית ישרה‪ ,‬הטלויזיה ללא ספק בעיקר‬ ‫שוט מספר ‪.8‬‬ ‫עם תנועת המצלמה בזכות הגודל שתופסת‬ ‫את הטלויזיה‬ ‫קריין שמגלה לנו במרחב והעובדה שהיא‬ ‫א‪ .‬ומעבירה תחנות‪.‬‬ ‫מגלים דמות נשית את הדמות מאחורי ממוקמת בקדמת הפרים‪,‬‬ ‫יש איזה שהוא יחס ישיר‬ ‫החולפת במהירות היד מלווה את‬ ‫הברמנית ומראה אלינו‪ .‬בנוסף חשוב לציין‬ ‫ונראית עם הגב‬ ‫שזהו שוט בצבע לעומת‬ ‫אותה ‪.‬לראשונה‬ ‫אלינו‪ ,‬ועוד דמות‬ ‫הקודמים בהם הצבעים היו‬ ‫הזוית משתנה‬ ‫הנמצאת גם היא‬ ‫והופכת לעקומה‪ .‬כהים‪,‬אך התוכניות של‬ ‫עם הגב אלינו‬ ‫גודל הצילום הוא הטלויזיה הן בשחור לבן‬ ‫ואנחנו לא רואים‬ ‫)נסיון לאמר לנו‬ ‫אותה בשלמותה או תחילה פול שוט‬ ‫משהו‪,‬התייחסות במשמעות‬ ‫בבירור‪ ,‬היא נראית שמראה את‬ ‫ב‪ .‬משוחחת עם דמות הטלויזיה במלואה‪ ,‬השוט(‬ ‫יש איזהי הכוונה לטלויזיה‬ ‫לאחר מכן עם‬ ‫נשית נוספת‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה ‪ ,‬ודגש למתרחש בתוכה‪.‬‬ ‫‪ TWO SHOT‬בו הטלוויזיה מהווה דומיננטה‬ ‫גם בזכות התנועה בתוכה‬ ‫נראים הברמנית‬ ‫והעברת התחנות שביניהן‬ ‫ומיקי‪ .‬ביחס‬ ‫יש זפזופ וריצוד שמושך‬ ‫לשניהם מדובר‬ ‫במדיום קלוז‪-‬אפ‪ .‬תשומת לב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ניתן לשים לב שהטלויזיה‬ ‫נוטה לצד הימיני של‬ ‫הפריים‪,‬באלכסון בדומה‬ ‫לעוד חפצים כמו בקבוקי‬ ‫הקטשופ והחרדל הנמצאים‬ ‫לידה‪,‬וגם לקוים‬ ‫האלכסונים ברקע‪,‬‬ ‫מתקשר לזוית הצילום‬ ‫העקומה בהמשך השוט‬ ‫ותחושת הכאוס וחוסר‬ ‫האיזון שמעבירה‪.‬‬ ‫עומק שדה‪ -‬הטלויזיה‬ ‫בפוקוס חד לעמת הרקע‬ ‫)הדל יחסית‪ ,‬בגלל המקום‬ ‫שתופסת הטלויזיה(‬ ‫שלא בפוקוס‪.‬‬ ‫במעבר מהטלויזיה לדמויות‬ ‫שלנו בשוט ) באמצעות‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫בפתיחת השוט‬ ‫התאורה היא מעט‬ ‫קונטרסטית מכוון‬ ‫שיש ניגוד אמנם לא‬ ‫חריף‪,‬בין הבהירות‬ ‫במסך הטלויזיה‬ ‫לבין הרקע הכהה‪.‬‬ ‫לאחר תנועת‬ ‫המצלמה התאורה‬ ‫היא טבעית‪.‬‬ ‫צבע‪:‬‬ ‫הצבעים החומים‬ ‫משתלבים עם הרקע‬ ‫‪ ,‬גם מסגרת‬ ‫הטלויזיה בעוד‬ ‫שהתוכניות עצמן‬ ‫מוצגות בשחור לבן‪,‬‬ ‫ומוארות‪ .‬הצבעים‬ ‫החוזרים בשוט‬ ‫מספר פעמים הם‬ ‫אדום וצהוב‪,‬צבעים‬ ‫חזקים מאוד גם‬ ‫כאשר הם מופיעים‬ ‫באלמנטים חסרי‬ ‫משמעות)או לפחות‬ ‫נראים כך( כמו‬ ‫הקטשופ‬ ‫והחרדל‪,‬הרקע‬ ‫מאחור והתגים על‬ ‫חולצתה של‬ ‫המוכרת‪.‬‬ ‫האדום שמזכיר דם‬ ‫מבשר מוות‪ ,‬רשע‬ ‫והצהוב ההפוך ממנו‬ ‫שמסמל יושר‪,‬שמחה‬ ‫שניהם צבעים מאוד‬ ‫אנרגטיים‪.‬‬ ‫הניגוד יוצר את‬ ‫המאבק בין השניים‪,‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫יש דיאלוג בין מיקי‬ ‫העריכה היא‬ ‫עריכה סינטתית והמוכרת בסביבות‬ ‫השניה ה‪.11-‬‬ ‫סיפורית‪.‬‬ ‫מעבר ב‪CUT -‬‬ ‫מיקי תחילה ב‪OFF -‬‬ ‫המשך ברור‬ ‫‪ SCREEN‬לפני שאנו‬ ‫דם‪-‬‬ ‫הקו‬ ‫מהשוט‬ ‫רואים את דמותו‪-‬‬ ‫את‬ ‫לנו‬ ‫מראים‬ ‫איזה סוג של עוגות יש‬ ‫המסעדה‬ ‫פנים‬ ‫לכם?‬ ‫כמתבקש‪.‬‬ ‫המוכרת‪ -‬יש לנו עוגת‬ ‫תפוחים‪ ...‬אגוזים‪,‬‬ ‫דובדבנים‪...‬לימונית‪.‬‬ ‫משך השוט‪ :‬כ‪ -‬מיקי‪ -‬על איזה מהן את‬ ‫‪ 27‬שניות‬ ‫ממליצה?‬ ‫המוכרת‪ -‬הלימונית‬ ‫טובה‪ ,‬אבל‪ ...‬צריך‬ ‫להתרגל לטעם‪.‬‬ ‫מוזיקת הרקע מהשוט‬ ‫הראשון מתלווה‪ ,‬היא‬ ‫אינה דיאגטית‪.‬‬ ‫בתחילת השוט‪,‬ישנם‬ ‫צלילים דיאגטיים‬ ‫מתוכניות הטלויזיה של‬ ‫דמויות המופיעות‪.‬‬ ‫דמות הנראית בטלויזיה‬ ‫וצורחת‪ ,‬צלילים של‬ ‫העברת התחנות )היד‬ ‫של הברמנית לוחצת על‬ ‫הכפתור(‪ .‬וצליל המזיגה‬ ‫מהקנקן לכוס ‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫היושר מול המלחמה‬ ‫תנועת המצלמה( יש‬ ‫והדם‪,‬בין הטוב לרע‪.‬‬ ‫התייחסות משמעותית‬ ‫הברמנית נמחקת‬ ‫לקומפוזיציה‪.‬‬ ‫אנחנו מגלים שתי דמויות‪ ,‬ברקע בצבעה‬ ‫האחת בעלת היד שנראתה החיוור‪ ,‬לבושה‬ ‫בתחילת השוט והשניה עם בבגדים בהירים)סוג‬ ‫של צבע‬ ‫הגב אלינו‪.‬‬ ‫מבחינה נראטיבית עדיין לא גוף(‪,‬שמתאחד עם‬ ‫ברור איזה סוג של יחסים הרקע ועם‬ ‫יש ביניהם אבל באמצעות שיערה)היא אינה‬ ‫דומיננטית( לעמת‬ ‫הקומפוזיציה ניתן לשער‬ ‫מיקי שחולצתו‬ ‫שהדמות עם הגב אלינו‬ ‫כהה‪.‬‬ ‫נמצאת בקדמת הפריים‪,‬‬ ‫ולמרות שהיא אינה בפוקוס‬ ‫לעמת דמות המוכרת‪ ,‬היא תלבושות‪:‬‬ ‫כן מהווה דומיננטה‪,‬‬ ‫המוכרת בחולצה‬ ‫של‬ ‫הכהה‬ ‫באמצעות הצבע‬ ‫פשוטה‪ ,‬תלבושת די‬ ‫שמיקי‬ ‫העובדה‬ ‫בגדיה‪ .‬גם‬ ‫סתמית‪ ,‬מרושלת‬ ‫אלינו)מייצר‬ ‫הגב‬ ‫נמצא עם‬ ‫ולא מכובדת‪.‬‬ ‫של‬ ‫תחושה‬ ‫וגם‬ ‫מסתורין‬ ‫מתאים לאופי‬ ‫(לעמת‬ ‫חברתית‬ ‫דחייה‬ ‫המסעדה‪ ,‬או דיינר‬ ‫בצילום‬ ‫שנמצאת‬ ‫המוכרת‬ ‫ליתר דיוק‪.‬‬ ‫חזיתי מלא מחזקת את‬ ‫מיקי‪ -‬למרות שלא‬ ‫הדמות‬ ‫הטענה שמיקי הוא‬ ‫רואים אותו לגמרי‪,‬‬ ‫הראשית‪.‬‬ ‫רואים שהוא לובש‬ ‫ליד‬ ‫גם‬ ‫להתייחס‬ ‫חשוב‬ ‫ג'קט כהה ומרכיב‬ ‫סימון‬‫החתוכה‬ ‫‪,‬ליד‬ ‫עצמה‬ ‫משקפי שמש‪ .‬שיערו‬ ‫לעונשה של בעלת היד‬ ‫אסוף‪.‬‬ ‫בהמשך‪ .‬היא אינה נראית‬ ‫בשלמותה‪.‬‬ ‫אנחנו לא יודעים מה הקשר של הדיינר‪ ,‬מי הדמות הראשית‪ ,‬אין לנו מושג מה קורה שם‪ ,‬אבל בסוף הקולאז' נכנסת הטלויזיה‪ .‬אנחנו‬ ‫מתחילים מההופעה שלה לפני הכל‪.‬‬ ‫מה שהכי מתבקש הוא שיציגו לנו את הדמויות הראשיות לאחר פתיחה כזו ארוכה ‪ ,‬אך הופעת הטלויזיה כבר בתחילת השוט והעובדה‬ ‫שיחסית יש לה זמן מסך רב כבר מדליקה לנו נורא אדומה ומדגישה לנו שהיא קודמת לאלמנטים אחרים בסרט‪ ,‬זאת אחת הכוונות‬ ‫המובהקות של הסרט‪ .‬עדיין אין לנו גיבורים‪ ,‬זו אחת התפיסות אנחנו נמצאים בתוך עולם של קולאז'ים ועדיין אין לנו רוצחים מלידה‪.‬‬ ‫הזוית הישרה בפתיחת השוט כשהטלויזיה מוצגת)החריגה ביחס לכמות הפעמים שהזוית העקומה מוצגת בסצינה( מדמה את התפיסה‬ ‫שלנו לגבי הטלויזיה‪,‬היא בגובה העין שלנו‪ ,‬אנחנו תופסים אותה כמשהו תמים‪,‬שאינו מזיק‪ ,‬אך המיקום האלכסוני של הטלויזיה מדגיש‬ ‫את הראיה הלקויה שלנו‪,‬התמימה‪ .‬מועברת ביקורת על התקשורת בנוסף גם באמצעות החלפת הערוצים במהירות‪,‬הזפזופ שמזכירים את‬ ‫הקפיצה מאייטם לאייטם‪.‬‬ ‫אמנם‪,‬כפי שנאמר כבר אנחנו לא יודעים מי הדמות הראשית‪ ,‬ומה היחס בין שתי הדמויות האלו ‪ ,‬אבל כמו שהצגתי בקומפוזיציה ניתן‬ ‫ללמוד על הדמות של מיקי‪ ,‬עוד לפני שהכרנו אותה שהיא דומיננטית יותר‪ ,‬כוחנית‪.‬מהדיאלוג בין שניהם) הדיאלוג המאוד טבעי כביכול (‪,‬‬ ‫ניתן להסיק ששתי הדמויות לא מכירות ושמיקי נמצא בפעם הראשונה בדיינר)כאשר שואל על איזה עוגה היא ממליצה(‪.‬‬ ‫הברמנית נמצאת חזיתית אלינו‪,‬לכן דווקא לדמות של מיקי יש יותר עומק‪,‬היא מסתורית ומסקרנת‪,‬רמיזה לכך שהוא אחד מהגיבורים‬ ‫בסרט‪.‬‬ ‫בזכות אמצעי מבע נוספים אנחנו נחשפים לדברים חדשים‪ ,‬עולות מסקנות והשערות דוגמת הטית המסך המופיעה בפעם הראשונה בסרט‬ ‫)מופיעה ברוב הסרט( ומהווה מוטיב ‪,‬מסמלת ערעור ‪-‬אנו צופים במסך אבל משהו מעקם לנו אותו‪ ,‬אפשר לאמר שהורסת את התפיסה‬ ‫הרגילה שאדם חושב עליה‪ ,‬או שברור מאליו שהוא חושב עליה‪ ,‬מונעים מאיתנו את הצפייה הנייחת שאנחנו רגילים אליה‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.9‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫גשר קולי ‪-‬דבריה של‬ ‫הברמנית ממשיכים‬ ‫לשוט הנוכחי‪ ,‬והיא‬ ‫חוזרת עליהם שנית‪ .‬הם‬ ‫נחלשים בהדרגה‪.‬‬ ‫עריכה אנאליטית‪-‬‬ ‫התאורה היא‬ ‫הדומיננטה הם פניה‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫הברמנית בדיינר‬ ‫של הברמנית שנמצאים מלאה‪ ,‬הניגוד בין שבורה‪ .‬מעבר‬ ‫עקומה וגודל‬ ‫משיבה לשאלתו‬ ‫הצילום הינו קלוז‪ -‬במרכז הפריים‬ ‫של מיקי‪.‬‬ ‫אזורי החושך לאור באמצעות ‪.CUT‬‬ ‫ותופסים את רוב‬ ‫אפ על הברמנית‪.‬‬ ‫מזערי‪.‬ישנם מעט שבירת חוק ‪30/45‬‬ ‫צללים בתווי‬ ‫המרחב‪.‬‬ ‫המצלמה אינה‬ ‫כאשר בשוט הקודם‬ ‫הפנים של‬ ‫הדומיננטה המשנית‬ ‫סטטית לחלוטין‪,‬‬ ‫ראינו טו שוט של‬ ‫הברמנית‪.‬‬ ‫הוא הקו האלכסוני‬ ‫מדי פעם מוגשת‬ ‫מיקי והברמנית‪ ,‬כעת הברמנית‪ :‬צריך‬ ‫השוט כולו בצבע‬ ‫שנראה ברקע‪ ,‬הוא‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫עוברים לקלוז אפ על להתרגל לטעם‪.‬‬ ‫שחור‪-‬לבן‪.‬‬ ‫מודגש ולכן הוא‬ ‫חלקה לכן ניתן‬ ‫פניה מאותה הזוית‪.‬‬ ‫לאמר שזהו סטדי‪ .‬בולט‪.‬הקוים‬ ‫סאונד דיאדטי‬ ‫החיתוך לשוט זה‬ ‫האלכסוניים‬ ‫פנימי)מחשבותיו של‬ ‫שנעשה באמצעות‬ ‫מתקשרים לזוית‬ ‫מיקי (‪.‬‬ ‫אמצעיים‬ ‫העקומה ) כמו המשמוע‬ ‫מוזיקת הרקע עדיין‬ ‫מלאכותיים מציין‬ ‫בשוט מספר ‪( 4‬‬ ‫ממשיכה להתלוות‪ .‬היא‬ ‫את המעבר‬ ‫הקווים מייצרים‬ ‫אינה דיאגטית‪ .‬אין‬ ‫מהמציאות אל‬ ‫תחושה לא נעימה‬ ‫המחשבות של מיקי‪ .‬אפקטים‪/‬רעשי רקע‪.‬‬ ‫לעין‪,‬הם מודגשים‬ ‫ומושכים תשומת לב‪.‬‬ ‫הברמנית נמצאת‬ ‫משך שוט‪ :‬כ‪3-‬‬ ‫בעומק שדה – חד‬ ‫שניות‬ ‫לעמת הרקע שאינו‬ ‫בפוקוס‪.‬‬ ‫זהו אינו שוט סגור‬ ‫לחלוטין בגלל הקוים‬ ‫שממשיכים אל מחוץ‬ ‫הפריים וראשה החתוך‬ ‫של הברמנית‪.‬‬ ‫השוט הקודם מסתיים בדבריה של הברמנית שנקטעים וחוזרים על עצמם בשוט הנוכחי ‪.‬המעבר מדגיש את מה שקורה בפועל לבין‬ ‫הפרספקטיבה של מיקי‪..‬השבירה והמעבר לקלוז אפ על פניה של הברמנית מעלים על הדעת אפשרות שמיקי רואה אותה בצורה‬ ‫מינית‪,‬בנוסף ההתמקדות בה מסמלת סימון שלה‪.‬ניתן לתת מספר משמעויות להופעת צבע השחור‪-‬לבן שמופיע בסרט וגם בהקשר‬ ‫לנקודת המבט של מיקי‪.‬המשותף לכולם הוא שיש בהופעתו סיטואציה מינית או כוונה מינית‪,‬רומנטית‪,‬רמיזה ברורה למיניות נשית בד"כ‪.‬‬ ‫בנוסף לרמיזה המינית ישנה אלימות באותם שוטים)רובם(‪ .‬אבל אני חושבת שהמשמעות העיקרית והכוונה של הופעת הצבע הוא המשחק‬ ‫על עיקרון התפיסה שמשהה את המבט התמים של הצופה‪ .‬זורקים אותנו מהיעדר צבע לצבע מלאכותי‪,‬בלתי טבעי על מנת להדגיש שאנחנו‬ ‫לא נמצאים במציאות נטולת מדיום ‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬ע"י נקודת המבט של מיקי נבנית תפיסה שונה אצל הצופים‪ ,‬אותה התפיסה של מיקי‬ ‫ומלורי)במקרה זה מיקי בלבד! ( שרואים את העולם ואת הדמויות בדרך שונה‪ ,‬מאוד לא תמימה להפך! התחבולה הזאת‪ ,‬מייצרת‬ ‫התחברות של הצופים עם מיקי ומלורי‪ ,‬דמויות רעות כביכול ועם זאת מרחיק אותנו מאותן דמויות חפות מפשע‪ ,‬הקורבנות‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.10‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫דיאלוג ממשיך בין‬ ‫מיקי לברמנית‪.‬לאחר‬ ‫הופעתה של מלורי גם‬ ‫היא מצטרפת‪.‬‬ ‫עריכה אנאליטית‬ ‫הקומפוזיציה בתחילת התאורה היא‬ ‫זוית צילום היא‬ ‫מיקי מזמין חלב‬ ‫שבורה‪ .‬שבירת חוק‬ ‫השוט זהה לשוט מספר טבעית ‪.‬‬ ‫עקומה בתחילת‬ ‫ועוגה‪ ,‬הברמנית‬ ‫‪30/45‬‬ ‫‪ ,8‬כשמגלים את מלורי קיים ניגוד בין‬ ‫שואלת אם להביא השוט‪ ,‬גם בזמן‬ ‫לראשונה הקומפוזיציה הצבעים הכהים‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫שתי פרוסות‪,‬‬ ‫מעבר באמצעוות‬ ‫לבין הצבעים‬ ‫משתנה‪ ..‬תנועת‬ ‫הזוית נשמרת‪.‬‬ ‫ובמקביל מלורי‬ ‫‪.CUT‬‬ ‫הבהירים בשוט‪.‬‬ ‫המצלמה חושפת את‬ ‫גודל הצילום טו‬ ‫נראית בפעם‬ ‫מיקי‪ :‬לא אכלתי את זה‬ ‫כהה‬ ‫הכהים‪-‬ירוק‬ ‫מלורי‬ ‫של‬ ‫דמותה‬ ‫‪,‬מדיום‪-‬קלוז‬ ‫שוט‬ ‫‪.‬היא‬ ‫הראשונה‬ ‫החיתוך לשוט הנוכחי כבר ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫מיקי(‬ ‫של‬ ‫)בגדיו‬ ‫בו‬ ‫חדש‬ ‫מצב‬ ‫ויוצרת‬ ‫לברמנית‬ ‫ביחס‬ ‫אפ‬ ‫של‬ ‫לצידו‬ ‫יושבת‬ ‫הברמנית‪:‬כשאכלת‬ ‫מציין את החזרה‬ ‫הצבעים‬ ‫לעמת‬ ‫היא‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫נראית‬ ‫מלורי‬ ‫כשמלורי‬ ‫ולמיקי‪.‬‬ ‫ומעשנת‬ ‫מיקי‬ ‫‪,‬אהבת את זה?‬ ‫למציאות‪ ,‬מהשוט‬ ‫)‬ ‫והבהירים‬ ‫הרכים‬ ‫בקדמת‬ ‫נמצאת‬ ‫גרופ‬ ‫זהו‬ ‫מופיעה‬ ‫סיגריה‪.‬‬ ‫מיקי‪:‬לא‪,‬אבל אז הייתי‬ ‫הקודם שהציג את‬ ‫הפריים)כמו מיקי‪,‬‬ ‫שוט ‪,‬היא נראית‬ ‫הברמנית שואלת‬ ‫אדם שונה לגמרי‪.‬‬ ‫הברמנית (‪ .‬הצבע נקודת המבט של‬ ‫חוזר‬ ‫האדום‬ ‫שויון‬ ‫על‬ ‫מצביע‬ ‫במדיום‪-‬שוט‪.‬‬ ‫את מלורי אם‬ ‫אני אנסה את עוגת‬ ‫מיקי‪ .‬לכן קיימת‬ ‫קטנות‬ ‫בנגיעות‬ ‫הברמנית‬ ‫ביניהם(לעמת‬ ‫המצלמה‬ ‫תנועת‬ ‫תרצה להזמין‬ ‫שבירה שתדגיש לנו הלימונית וכוס גדולה‬ ‫התגים‬ ‫על‬ ‫מופיע‬ ‫מאחורי‬ ‫שנמצאת‬ ‫שמגלה‬ ‫קריין‬ ‫היא‬ ‫משיבה‬ ‫משהו‪ ,‬היא‬ ‫של חלב דל שומן‬ ‫את החזרה‪.‬‬ ‫של‬ ‫בחולצתה‬ ‫הדלפק‪.‬‬ ‫מלורי‪.‬‬ ‫את‬ ‫‪,‬קמה‬ ‫בשלילה‬ ‫בבקשה‬ ‫‪35‬‬ ‫כ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שוט‬ ‫משך‬ ‫הברמנית‬ ‫של‬ ‫הדומיננטיות‬ ‫למרות‬ ‫של‬ ‫העקומה‬ ‫הזוית‬ ‫ומורידה‬ ‫מהכיסא‬ ‫הברמנית)פונה‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫ובמשקפיו של‬ ‫מלורי בשוט בזמן‬ ‫מיקי נשמרת גם‬ ‫את מעילה‪.‬‬ ‫למלורי(‪ :‬שאני אביא‬ ‫מיקי‪.‬‬ ‫עדיין‬ ‫מיקי‬ ‫הופעתה‬ ‫עת‬ ‫תנו‬ ‫לאחר‬ ‫שתי פרוסות?‬ ‫נראה בקצה‪ ,‬אמנם‬ ‫המצלמה שמגלה‬ ‫מלורי‪:‬‬ ‫נוכח‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫אך‬ ‫חתוך‬ ‫ועושה‬ ‫את מלורי‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬לא רוזי!‬ ‫תלבושות‪:‬‬ ‫והקשר‬ ‫היחס‬ ‫את‬ ‫מראה‬ ‫כדי‬ ‫מן היפוך‬ ‫הברמנית‪ :‬שמי לא‬ ‫ראה שוט ‪.8‬‬ ‫‪,‬קשר‬ ‫ומלורי‬ ‫מיקי‬ ‫בין‬ ‫שיש‬ ‫להדגיש‬ ‫רוזי‪ ,‬שמי מייבל‪.‬‬ ‫מלורי לבושה‬ ‫איפה‬ ‫יודעים‬ ‫פיזי‪.‬אנחנו‬ ‫למה‬ ‫קשר‬ ‫למלורי‬ ‫מלורי‪ :‬שיהיה‪! ...‬‬ ‫במעיל קצר שצבעו‬ ‫ביחס‬ ‫אחד‬ ‫יושבים‬ ‫הם‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫שיתרחש‬ ‫חום עם גדילים בגב‬ ‫לשני‪).‬הסבר במשמוע(‪ .‬המעיל ומתחתיו‬ ‫מוזיקת רקע מתלווה‬ ‫ברקע מאחורי הברמנית חולצת קשירה‬ ‫מהשוט הקודם‪-‬אינה‬ ‫ישנן צורות גיאומטריות אדומה‪.‬‬ ‫דיאגטית‪.‬‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫סאונד דיאגטי‪-‬צעדיה‬ ‫שמיקי‬ ‫‪,‬למרות‬ ‫שוב‬ ‫של מלורי‪.‬‬ ‫מפנה את גבו‪ ,‬הוא קרוב‬ ‫יותר אלינו‪.‬‬ ‫לדיאלוג יש משמעות עיקרית בשוט‪.‬הברמנית ממליצה למיקי להזמין עוגת לימון‪ ,‬מיקי בתגובה משיב שלא אכל עוגת לימון כבר ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫הברמנית שואלת אם הוא אהב את הטעם כשאכל את העוגה בעבר‪ ,‬ומיקי משיב ‪ “ :‬לא‪ ,‬אבל אז הייתי שונה לגמרי"‪ .‬מהמשפט אנחנו‬ ‫יכולים ללמוד רבות על הזהות שלו‪,‬מה שהייתי אז זה לאו‪ -‬דווקא מה שאני היום ‪.‬הוא בעצם מדבר על עצמו‪ ,‬הדיאלוג הפשוט ואולי "חסר‬ ‫טעם" הזה נבנה גם ככלי רטורי שנועד למשוך את תשומת לבנו ולהגיע לנקודה הזאת‪ ,‬לתת רקע על העבר של הדמות שלנו ולהבין שהיא‬ ‫עברה שינוי ‪,‬עדיין אנחנו לא יודעים אם הוא חיובי או שלילי‪.‬‬ ‫שאלת הזהות חוזרת שוב כשמלורי נכנסת לתמונה‪ .‬מלורי קוראת לברמנית רוזי‪ ,‬היא משיבה שזה לא השם שלה‪.‬יש פאוזה קטנה‪,‬מלורי‬ ‫מעשנת)סימן לכך שבאמת לא איכפת לה( ואומרת לברמנית שזה לא משנה ‪.‬היא מפקפקות בזהות‪ .‬השבירה מציינת את החזרה למציאות‬ ‫מהשוט הקודם מהעולם הפנימי של מיקי‪.‬החיתוך הוא לאותו השוט בדיוק ובכך מדגישה את החזרה‪.‬‬ ‫מהקומפוזיציה ניתן ללמוד על היחס בין מיקי למלורי‪ .‬גם במעבר למלורי ‪ ,‬מיקי נוכח בשוט ומכאן עולה ההשערה כי יש קשר זוגי‬ ‫ביניהם‪.‬מלורי לא נמצאת לבד‪,‬מיקי תמיד איתה‪ .‬מדגיש בנוסף את שיתוף הפעולה ביניהם‪.‬רמז נוסף לכך עולה כאשר הברמנית שואלת אם‬ ‫להזמין פעמיים ומסתכלת על מלורי‪ .‬בדבריה יש רמיזה לקשר ביניהם‪.‬‬ ‫ההתייחסות לצבע האדום אינה מורגשת בקיצוניות‪ ,‬מכינים אותנו לאט לאט לתחליתו של האקשן‪.‬מיקי מרכיב משקפיים אדומים‪ ,‬מעלה‬ ‫אסוציאציות של דם ‪ ,‬כך הוא רואה את העולם ‪,‬כולם מסומנים אצלו‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.11‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫הברמנית מביטה‬ ‫במלורי שקמה‬ ‫מהכסא לכיוון‬ ‫הבמה‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫זהה לשוט מספר ‪.9‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫הברמנית בפוקוס חד‬ ‫עקומה‪,‬‬ ‫ואילו הרקע אינו‬ ‫עדיין‪,‬מצלמת את‬ ‫בפוקוס‪ .‬ההתמקדות‬ ‫הברמנית בקלוז‪-‬‬ ‫על המבט שלה‪,‬היא‬ ‫אפ ההתמקדות‬ ‫הדומיננטה‪.‬‬ ‫היא על פניה‪ .‬אין‬ ‫הקו האלכסוני שעובר‬ ‫תנועת מצלמה‬ ‫דרך צווארה של‬ ‫קיצונית‪ ,‬אך‬ ‫הברמנית ומודגש‪,‬‬ ‫מרגישים בתנועה‬ ‫נראה שוב ומהווה‬ ‫קלה ויחסית‬ ‫חלקה‪,‬ללא רעידות‪ ,‬דומיינטה משנית‪.‬‬ ‫לכן זהו סטדי‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫תאורה מלאה‪.‬‬ ‫כל האזורים בשוט‬ ‫מוארים באופן‬ ‫שווה‪ .‬הצבעים‬ ‫הדומיננטים בשוט‬ ‫הם צבעים‬ ‫חיוורים ובהירים‪.‬‬ ‫צבע גוף‬ ‫בחולצתה ‪ ,‬שיערה‬ ‫הבלונדיני‪.‬שפתיה‬ ‫שצבען זהה לצבע‬ ‫חולצתה‪.‬‬ ‫עריכה אנאליטית‪.‬‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫‪.CUT‬‬ ‫החיתוך לשוט הנוכחי‬ ‫מדגיש את הנוכחות‬ ‫של מלורי באמצעות‬ ‫מבטה של הברמנית‪.‬‬ ‫היא נראית מופתעת‪,‬‬ ‫מכוון שזהו מקרה לא‬ ‫רגיל‪.‬‬ ‫משך שוט ‪ :‬כ‪2 -‬‬ ‫שניות‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת הרקע מהשוט‬ ‫הקודם‪ .‬המוזיקה היא‬ ‫נון‪-‬דיאגטית‪.‬‬ ‫צעדיה של מלורי‬ ‫ממשיכים להשמע‬ ‫ברקע‪,‬ב‪OFF -‬‬ ‫‪ SCREEN‬מקור‬ ‫הצעדים הוא ממלורי‬ ‫שאינה מופיעה‬ ‫בשוט‪,‬אך בסמיכות‪.‬‬ ‫לפי מבטה של הברמנית נראה כי היא אינה מבינה למה התכוונה מלורי‪ ,‬הקלוז אפ אינו מחבר אותנו אליה‪ ,‬אנחנו מרגישים ריקנות‬ ‫קלה ‪,‬אנחנו לא מצליחים לעשות זאת‪ ,.‬אין לדמות שלה עומק‪,‬אנחנו יודעים עליה כל מה שאנחנו צריכים לדעת עליה‪ .‬אין משהו מעבר‪.‬‬ ‫העניין שלנו הוא בדמויות של מיקי ומלורי שמסקרנות אותנו‪ .‬אותן עדיין לא ראינו מקרוב‪ ,‬בבירור‪.‬לכן הפעולה היא הפוכה‪ ,‬הקלוז אפ‬ ‫במטרה שנבין שזה חסר סיכוי‪.‬ההרגשה של הצופה שלא ניתן להתחבר אליה משרתת את המטרה בהמשך‪ :‬גם כשהיא תמות ע"י מיקי‬ ‫ומלורי‪ ,‬לא נרגיש צער או כאב‪.‬‬ ‫המבט שלה נראה מבולבל‪ ,‬מופתע‪ .‬ובכך מעצימה את הנוכחות של מלורי‪ .‬אנחנו מבינים שתחילתו של משהו לא רגיל הולך להתרחש‪.‬‬ ‫מבטה מופנה לכוון ימין פריים‪ ,‬אותו הכוון אליו הלכה מלורי מכאן אנחנו מבינים שהיא המרכז עכשיו‪.‬‬ ‫זוית הצילום העקומה ביחד עם תנועת המצלמה הקלה ממישכות להופיע ותורמות גם הן לתחושה הלא טובה‪ .‬הצבעים הניטראליים‬ ‫מייצרים חוסר עניין בדמות‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.12‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫שוט המשכי לשוט מדיום שוט ביחס‬ ‫החוט האדום על גבה של‬ ‫לדמות החדשה‪,‬‬ ‫מספר ‪ ,10‬מלורי‬ ‫מלורי‪ .‬קשה לקבוע מהי‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫צועדת לכוון‬ ‫הבמה‪ ,‬בזמן שהיא היא קריין שמלווה הדומיננטה המשנית העמוד‬ ‫והמדף שמחובר אליו‬ ‫תחילה את מלורי‬ ‫מתקדמת דמות‬ ‫לכוון הבמה‪ ,‬בשלב שניהם ממוקמים בקדמת‬ ‫חדשה וזרה‬ ‫הפריים‪ ,‬או החלון העגול‬ ‫מופיעה‪,‬היא נראית מסוים מלורי כבר‬ ‫לא נראית‪,‬והתנועה בצידו הימני של הפריים‬ ‫מסתכלת לכוון‬ ‫שממנו חודר אור חזק‪,‬‬ ‫מלורי ובוהה בה‪ .‬ממקדת אותנו על‬ ‫שניהם דומיננטיים‪.‬העמוד‬ ‫הדמות החדשה‪.‬‬ ‫זוית הצילום נמוכה יוצר תחושה של אי נוחות‬ ‫וחוסר איזון‪.‬מתגלה דמות‬ ‫ביחס לדמות‬ ‫החדשה ואלכסונית‪ .‬חדשה אך‪ ,‬משהו מפריד‬ ‫בינינו לבינה‪.‬‬ ‫חוסר האיזון בשוט מתבטא‬ ‫גם במיקום הדמות החדשה‪,‬‬ ‫שממוקמת בצידו השמאלי‬ ‫של הפריים בעוד שנשאר‬ ‫חלל ריק בצידו הימני ו מעל‬ ‫הדמות‪.‬יש המון בלאגן‬ ‫וחפצים שמושכים את‬ ‫תשומת הלב שלנו ומונעים‬ ‫מאיתנו להתמקד בדמות‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫עריכה אנאליטית‪ .‬מוזיקת הרקע‬ ‫תאורה מעט‬ ‫מהשוט הקודם‪-‬נון‬ ‫קונטרסטית‪+‬טבעית‪ .‬מעבר ב‪.CUT -‬‬ ‫דיאגטית‪.‬‬ ‫החלק השמאלי של‬ ‫אנחנו יודעים‬ ‫בנוסף נשמעים‬ ‫הפריים )איפה‬ ‫איפה נמצאים‬ ‫צעדיה של מלורי‬ ‫החדשה‬ ‫שהדמותמוצלל בעוד מלורי והדמות‬ ‫רעשים דיאגטיים ‪.‬‬‫עומדת(‬ ‫שהחלק הימני שטוף החדשה ביחס‬ ‫לברמנית)מהשוט הם ממשיכים‬ ‫משוט מספר ‪ 10‬וגם‬ ‫באור שמש שנכנס‬ ‫הקודם(‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מהשוט הקודם ‪,‬‬ ‫השקוף‪.‬‬ ‫דרך החלון‬ ‫השולטים הם החיתוך לשוט‬ ‫הם יוצרים איזה‬ ‫הצבעים‬ ‫ממשיך את שוט‬ ‫מלורי שהוא חיבור‬ ‫כתום‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברקע‬ ‫חום גוף ‪.‬צבעים מתים מספר ‪,10‬בו‬ ‫צועדת לכון ביניהם ‪,‬והמשכיות‬ ‫צבע‬ ‫נראת‬ ‫הבמה וכעת היא שמתרחשת גם‬ ‫לא מעוררים עניין‪.‬‬ ‫הדמות הזרה לבושה ממשיכה מאותה באמצעות החיתוך‬ ‫בעריכה‪.‬‬ ‫בחולצה חומה ווסט‬ ‫כובע הנקודה‪.‬‬ ‫כתום‪.‬הוא חובש‬ ‫החיתוך בהמשך‬ ‫חום‪.‬‬ ‫לשוט הקודם‪,‬‬ ‫מציין את נקודת‬ ‫המבט של‬ ‫הברמנית‬ ‫שממשיכה להביט‬ ‫במלורי‪.‬‬ ‫משך שוט‪ 3-‬שניות‬ ‫דמות חדשה נכנסת לדיינר אבל ככל הנראה לא מדובר בדמות משמעותית‪.‬‬ ‫העמוד המוצב בקדמת הפריים מפריע לנו ומגביל אותנו מאוד‪ .‬הוא לא מאפשר לנו להתמקד בדמות מבעד לעמוד ומהווה מחסום‪.‬‬ ‫האופן שבו מנסים להרחיק אותנו מהדמות בולט‪ .‬מבלי להכיר אותה או לדעת מה הכוונות שלה מופעלת מניפולציה על הצופים בכדי‬ ‫למנוע כל סוג של הזדהות על מנת שנרגיש ניכור אל הדמות‪,‬אין כניסה או אופציה להכיר אותה הרגשה זו תלווה אותנו במהלך הסצינה‬ ‫ועד סופה‪) .‬זאת הכוונה לפחות(‪..‬‬ ‫הדומיננטה המשנית‪,‬מקור האור הנכנס מהחלון העגול מכניס בהירות ביחס לצבעים המתים ששולטים בצידו השמאלי של הפריים‬ ‫וממקדת אותנו איפה שנכנס אור במקום בצד השמאלי שם נמצאת הדמות‪,‬ולשם הגיוני שיופנה מבטינו‪.‬‬ ‫העמוד מפריד בין הדמות הזרה שמביטה במלורי לבין מלורי החולפת ונראית לשבריר שניה לידה‪ .‬מהמבט של הדמות במלורי ניתן להבין‬ ‫שיש לה כנראה עניין בה‪ ,‬וההפרדה הברורה מדגישה לצופים שהכוונות האלו אסורות‪ ,‬לא ידוע באופן ברור למה ‪ ,‬אבל נשקפת סכנה‬ ‫לאותה דמות ככל הנראה גם מהסיבה הזו‪.‬‬ ‫לא הסתפקו רק בעמוד ליצירת האוירה הספציפית הזו‪ ,‬המדף לרוחבו של הפריים שמחובר לעמוד‪,‬העציץ הקטן שמונח עליו ומסתיר את‬ ‫פניה של הדמות הצבעים המתים והמשעממים של הדמות המשתלבים עם רקע הקיר וחוסר העניין שיוצרים‪ ,‬הזוית העקומה שנעשה בה‬ ‫שימוש גם פה‪ ,‬באופן קיצוני יותר‪ ,‬מדגישים זאת‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.13‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫הדומיננטה בשוט הן‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫חלק מפניו של‬ ‫אקסטרים קלוז‪-‬אפ עיניו הכחולות של‬ ‫הדמות החדשה‬ ‫הדמות‪ ,‬הן בולטות על‬ ‫על פניו של‬ ‫נראים עוקבים‬ ‫הדמות‪,‬הזוית הינה גבי צבע הפנים שלו‪.‬‬ ‫אחר תנועתה של‬ ‫הדומיננטה המשנית‬ ‫מלורי‪,‬בעוד שצילה ישרה אם כי מעט‬ ‫הוא כובעו שנמצא‬ ‫נמוכה‪.‬תנועת‬ ‫חולף מעליה‪.‬‬ ‫בחלק העליון של‬ ‫המצלמה שוב‪,‬‬ ‫אינה סטטית‪,‬היא הפריים‪.‬‬ ‫הפריים סגור‪ ,‬המלכוד‬ ‫מורגשת‬ ‫על החלק הספיציפי‬ ‫מעט‪,‬כאשר היא‬ ‫הזה מייצר תחושה לא‬ ‫מלווה את הנעת‬ ‫ראשה של הדמות טובה‪ ,‬טיפה מאיימת‬ ‫וחונקת‪.‬‬ ‫משמאל פריים‬ ‫לימין פריים‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫התאורה היא מעט עריכה אנאליטית‪,‬מעבר מוזיקת רקע נון‪-‬‬ ‫דיאגטית מהשוט‬ ‫ב‪.CUT -‬‬ ‫קונטרסטית‪,‬‬ ‫אותה הפעולה שנראתה הקודם ממשיכה‪.‬‬ ‫כאשר החלק‬ ‫ישנו צליל שמווסף‬ ‫של‬ ‫בפניו‬ ‫השמאלי‬ ‫הדמות עושה בשוט‬ ‫למוזיקת הרקע‪,‬‬ ‫מוצללים‬ ‫הדמות‬ ‫ואילו החלק הקודם ממשיכה בשוט‬ ‫)לכן גם הוא נון‬ ‫מעט‬ ‫הימני עם דגש על הנוכחי‪.‬‬ ‫דיאגטי( צליל‬ ‫החיתוך לשוט עם דגש על חד ‪,‬מתכתי וצורם‪,‬‬ ‫איזור העיניים‬ ‫העיניים‪ ,‬מעניק חשיבות בזמן שמבטו של‬ ‫מואר‪.‬‬ ‫הגבר מופנה לכיוון‬ ‫קיימים צללים של לפעולה‪.‬‬ ‫ימין פריים‪.‬‬ ‫הכובע הנזרקים על משך שוט‪ :‬כ‪ 3 -‬שניות‪.‬‬ ‫מייצר תחושה לא‬ ‫פניו‪.‬‬ ‫נעימה אצל הצופה‪.,‬‬ ‫הצבע הדומיננטי‬ ‫הוא הכחול הבוהק‬ ‫מתוך עיניו‪,‬כיוון‬ ‫שרוב הצבע‬ ‫בפריים הוא‬ ‫חום‪,‬צבע גוף‬ ‫מהפנים של‬ ‫הדמות‪,‬הכחול‬ ‫בולט על גביהם‪.‬‬ ‫אמנם השוט מצולם באקסטרים קלוז אפ‪ ,‬אבל לא מהסוג שנועד לחבר אותנו אל הדמות ‪ ,‬אלה דווקא מהמשמעות ההפוכה לה ‪,‬ממבט‬ ‫מאיים‪.‬‬ ‫סוף סוף אנחנו יכולים להביט בדמות החדשה שקודם לכן לא אפשרו לנו ‪ ,‬אבל גם כשמאפשרים לנו להסתכל עליה מקרוב ‪ ,‬מתמקדים‬ ‫בעיניים שלה והתחושה שנוצרת היא איום‪ .‬אפשר לפרש את זה כסוג של איום שאנחנו אמורים להרגיש מהדמות‪ ,‬ובכך גורמת להעצמת‬ ‫תחושת הניכור ממנה‪ ,‬וניתן לפרש את זה גם כסוג של איום על הדמות עצמה‪ .‬בשוט הקודם אותה דמות הניעה את ראשה מצד אחד לשני‬ ‫כשמלורי חלפה‪ ,‬ובשוט הנוכחי אותה פעולה חוזרת על עצמה בזמן שצילה של מלורי נראה על פניו של הדמות‪ .‬הצל החולף על פניו מתפקד‬ ‫כנורת אזהרה‪.‬והתאורה המעט קונטרסטית מדגישה את נוכחות העיניים הכחולות שעוקבות אחר מלורי ומעניקה אופל לדמות‪ .‬המעבר‬ ‫לקלוז אפ‪-‬מדגיש את חשיבות הפעולה של הנעת הראש ומכאן ניתן להסיק שלדמות יש עניין במלורי )עניין מיני ככל הנראה‪ .‬גודל השוט‪,‬‬ ‫מדגיש את "המעשה החמור" של הדמות‪ ,‬מעשה שאסור לה לממש בשום ‪-‬איום ופחד שהיא צריכה לחוש בו מכוון שאם תעשה צעד נוסף‬ ‫בכוונה שלה‪ ,‬תשתקף סכנה ‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫גבר זר יושב על‬ ‫המושב בצמוד‬ ‫לשולחן ומחזיק‬ ‫עיתון בידו‪,‬הוא‬ ‫מביט בעיתון‬ ‫ומפנה את מבטו‬ ‫לכוון‬ ‫המצלמה‪,‬הוא‬ ‫בוהה בה זמן רב‬ ‫ונעלם‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.14‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫מדיום קלוז‪-‬אפ של הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫הדמות הזרה‪,‬זוית השולחן שעליו מונח העיתון‬ ‫צילום אלכסונית‪ .‬כוון שאור חזק ובוהק מגיע‬ ‫תנועת מצלמה דולי לכיוונו מיד עם הופעת‬ ‫השוט‪.‬‬ ‫חלקה‪,‬שמתחילה‬ ‫הדומיננטה המשנית הם‬ ‫עם הופעת השוט‬ ‫מימין פריים לכוון פניו של הגבר שמפנה את‬ ‫מבטו אלינו‪,‬לא מיד עם‬ ‫שמאל פריים‪.‬‬ ‫הופעת השוט כדי שנתמקד‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫קודם בעיתון ‪ ,‬אלה רק‬ ‫שומרת על גודל‬ ‫הצילום ועל הזוית לאחר מכן ‪.‬‬ ‫הפריים הוא פתוח‪ ,‬כאשר‬ ‫האלכסונית‪.‬‬ ‫בצדדיו ישנם אלמנטים‬ ‫שנחתכים כמו השלט בצד‬ ‫הימני ‪ ,‬השולחן וגם הנוף‬ ‫ברקע והפס האנכי מהקצה‬ ‫העליון של הפריים עד‬ ‫הקצה התחתון‪,‬‬ ‫הדמות ממוקמת בחזית‬ ‫הפריים וזאת על מנת ליצור‬ ‫קשר ישיר אלינו שנוצרגם‬ ‫באמצעות המבט אל‬ ‫המצלמה ‪ .‬השולחן ועליו‬ ‫העיתון נמצאים בקדמת‬ ‫הפריים‪ ,‬ואילו ברקע נראה‬ ‫נוף מדברי‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫הסאונד הוא אינו‬ ‫עריכה סינטתית‪.‬‬ ‫תאורה‬ ‫דיאגטי‪-‬מוזיקת‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫מלאה‪+‬טבעית‪.‬‬ ‫הרקע מהשוט‬ ‫הפריים מואר באופן ‪.CUT‬‬ ‫החיתוך לשוט הנוכחי הקודם ממשיכה‬ ‫שווה‪,‬אם כי ישנם‬ ‫מציין ומדגיש שוב את גם לנוכחי‪.‬‬ ‫מעט צללים של‬ ‫התאורה‬ ‫העיתון ‪.‬‬ ‫המבט של הדמות‪,‬כמו‬ ‫מקורה‬ ‫הטבעית‬ ‫בשוט הקודם‪.‬ניתן‬ ‫הנראה‬ ‫מהחלון‬ ‫לאמר שהוא מסתכל‬ ‫נכנס‬ ‫ודרכו‬ ‫ברקע‬ ‫על מלורי‪,‬אך מעבר‬ ‫אור‪.‬‬ ‫לכך יש איזה שהיא‬ ‫כולו‬ ‫השוט‬ ‫צבע‬ ‫משמעות סמויה‪ .‬הוא‬ ‫בשחור‪-‬לבן‪.‬‬ ‫מסתכל גם עלינו‪.‬‬ ‫משך השוט‪ :‬כ‪6 -‬‬ ‫תפאורה‪ :‬שולחן‬ ‫אוכל שעליו מונחות שניות‪.‬‬ ‫מלחיות‪.‬‬ ‫עיתון‪ ,‬ברקע נראה‬ ‫טבע‪ ,‬מקום שומם‪.‬‬ ‫כבר עם הופעתו של השוט מבטינו מופנה לעיתון)לדומיננטה( על העתיון מופיעה כותרת גדולה עם המספר ‪ , 666‬מספר שטני שיופיע עוד‬ ‫רבות בהמשך‪,‬זורקים לנו רמזים דרך הזירה הציבורית והמפוקפקת של אייטמים וזה מוביל אותנו לדומיננטה המשנית שלנו‪ ,‬המבט של‬ ‫הגבר שממוקדם בחזית קרוב למצלמה ‪,‬ומופנה אלינו ‪.‬‬ ‫המבט החשוף שלו בעיניים והעובדה שהוא מודע לנוכחות המצלמה ‪,‬מעבירה תחושה שהוא רוצה להעביר לנו מסר‪ .‬העיניים שלו משדרות‬ ‫נוחות‪ ,‬אמינות ‪,‬הן מהפנטות‪,‬ויש תחושה שניתן לסמוך עליו בדומה לדרך בה אנחנו תופסים את המדיה‪ ,‬כיצד אנחנו נחפשים‬ ‫לאייטמים‪,‬מאמינים ובוטחים בכל דבר שכתוב בעיתון‪ .,‬ההיעלמות של הגבר בהמשך מנפצת את האשליה הזו‪ .‬גם אנחנו התפתינו‬ ‫והסתכלנו מיד על העיתון עם הופעת השוט‪ ,‬אך עם היעלמותו אנחנו מרגישים מרומים‪.‬מתייחס גם לתופעת המציצנות שמאפיינת אותנו‪.‬‬ ‫הצבע השחור‪ -‬לבן גם כאן עובד על עיקרון השהיית המבט התמים של הצופה‪ ,‬באמצעות הצבע המלאכותי אנחנו כביכול "מאבדים" את‬ ‫התמימות שלנו‪ ,‬אנחנו נמצאים בעולם מזוייף‪ .‬המבט שלנו מושהה גם באמצעות המבט של הגבר שממקד את תשומת הלב שלנו בעיניו‪.‬‬ ‫ניתן להתייחס לשוט גם בצורה אחרת‪ .‬הצבע השחור‪-‬לבן מסמל רעיון מהעבר של מלורי‪.‬מלורי בעברה חוותה התעלולויות מיניות מאביה‬ ‫)זאת מגלים בהמשך( מכוון שהשוט הוא מנקודת המבט של מלורי‪ ,‬היא מבינה שלאותם גברים שצופים בה יש כוונה מינית‪ .‬לכן המבטים‬ ‫מופנים לכיוונה ומזכירים לה את העבר שלה‪,‬האמצעיים המופעלים בשוט הם רמז מטרים עבורינו הצופים כאשר נגלה בהמשך על כך‪.‬‬ ‫ההיעלמות של הגבר מדגישה שלמרות שזה מנקודת המבט שלה זה לא בהכרח אומר שכך התקיימו הדברים‪ ,‬אלה כך היא זוכרת אותם‪,‬‬ ‫או כך היא דמיינה בראשה את הסיטואציה‪ .‬תנועת המצלמה דולי שמלווה את הגבר מאז שהוא נראה על המסך ועד שהוא נעלם בעלת‬ ‫אפקט מעט חלומי ‪ ,‬מדגישה את המחשבה החולפת בראשה של מלורי ‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪..15‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫משך שוט‪:‬כ‪ 6-‬שניות‪ .‬מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫דיאגטית מהשוט‬ ‫עריכה‬ ‫אנאליטית‪,‬מעבר ב‪ -‬הקודם‪.‬‬ ‫צליל דיאגטי של חלחול‬ ‫‪.CUT‬‬ ‫המטבע כשמלורי‬ ‫מכניסה אותו למכונת‬ ‫החיתוך לשוט‬ ‫השירים ‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫משלים לנו את‬ ‫היעדר האינפורמציה רואים את השתלשלות‬ ‫המטבע אלה רק את‬ ‫משוט ‪ 12‬בו מלורי‬ ‫נראית הולכת למקום הפעולה של מלורי‬ ‫מסוים‪,‬ההתמקדות מכניסה אותו‪.‬‬ ‫שלנו מוסחת לדמות‬ ‫החדשה שמופיעה‬ ‫אנחנו לרגע עוזבים‬ ‫את מלורי‪.‬כעת‪,‬‬ ‫משלימים לנו את‬ ‫המידע החסר‬ ‫ומראים לנו לאן היא‬ ‫הולכת‪.‬‬ ‫הדומיננטה היא מלורי תאורה מלאה‪,‬אין‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫מלורי מתקדמת‬ ‫צללים‬ ‫שנמצאת בחזית‬ ‫מדיום לונג‪-‬‬ ‫לכיוון מכונת‬ ‫חזקים‪.‬הקיר‬ ‫הפריים וצועדת‬ ‫שוט‪,‬תנועת‬ ‫השירים‪,‬היא‬ ‫החום ברקע בצד‬ ‫קדימה‪.‬הדומיננטה‬ ‫המצלמה היא‬ ‫מכניסה מטבע‪,‬‬ ‫הימני של הפריים‬ ‫ומושיטה את ידה קריין ‪ IN‬שעוקבת המשנית הוא הצבע‬ ‫אחר מלורי הולכת הירוק שמוסתר תחילה מוצלל‪.‬גם הספה‬ ‫כדי ללחוץ על‬ ‫מוצללת‬ ‫הכפתור להפעלה‪ .‬לכיוון המכונה‪,‬הוא על ידי מלורי ומתגלה‬ ‫בחלקה‪,‬אם כי‬ ‫כשהיא זזה‪ .‬מלורי‬ ‫ממשיך גם לאחר‬ ‫נמצאת בחזית‪,‬כשגבה ישנו חלק קטן‬ ‫שהיא נעצרת‪.‬‬ ‫מואר כנראה‬ ‫מופנה אל המצלמה‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫מהחלון לצד‬ ‫אלכסונית ונמוכה הקומפוזיציה לא‬ ‫המושב שנראה‬ ‫מאוזנת‪,‬או‬ ‫מאוד ביחס‬ ‫סימטרית‪,‬צד ימין של בשוט הקודם‬ ‫למלורי‪.‬‬ ‫פתוח‪.‬‬ ‫הפריים עמוס יותר‪,‬‬ ‫דרך החלונות‬ ‫מלורי אינה במרכז‬ ‫הפרים‪,‬היא נוטה יותר העגולים נכנס אור‬ ‫שמאיר על מלורי‬ ‫לצידו הימני‪,‬גם‬ ‫ככל שהיא‬ ‫התקרה נראית בחלק‬ ‫העליון ומוסיפה לחוסר מתקרבת‪.‬‬ ‫הצבע החום על‬ ‫האיזון‪.‬אמנם כאשר‬ ‫מתקרבים למלורי‪ ,‬שני הקירות ברקע‬ ‫שולט‪,‬במרכזו שני‬ ‫החלונות העגולים‬ ‫ברקע מאזנים מעט את החלונות‬ ‫ששקיפותם‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫מכניסה צבע כחול‬ ‫שמימי‪ .‬לבן‬ ‫מהתקרה‪,‬והירוק‬ ‫הבוהק על מכונת‬ ‫השירים‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה קריין ‪ IN‬מלווה את מלורי צועדת לכוון המכונה‪ .‬התנועה מתארת את הרצון של הצופה לדעת יותר על דמותה של מלורי‬ ‫שבדומה למיקי היא דמות מסקרנת בגלל האופל והיעדר המידע אודותיה‪ ,‬לעמת הדמויות האחרות שהופיעו עד כה דמויות שטוחות ‪.‬גבה‬ ‫מופנה אלינו)כמו מיקי(‪,‬הוא המחסום שמונע מאיתנו לקבל אינפורמציה עליה‪,‬ובמקביל מגביר את הרצון שלנו לדעת יותר‪,‬הרצון שבא‬ ‫לידי ביטוי בהמשך התנועה לתוך מלורי‪,‬החתיוך לשוט הבא נעשה כאשר אנחנו מתקרבים עד המקסימום ומבינים שיותר מזה כנראה לא‬ ‫נקבל‪ .‬למרות שהיא נעצרת לצד המכונה‪,‬אנחנו לא עוצרים)תנעת הקריין ‪ IN‬נמשכת( אנחנו רוצים עוד‪,‬זה לא מספק אותנו‪.‬הזוית הנמוכה‬ ‫מאדירה את מלורי‪,‬את הנוכחות שלה ואת דרך ההסתכלות שלנו עליה כדמות מסקרנת בעלת אופי‪.‬‬ ‫הצליל הדיאגטי הנשמע הוא צליל של כסף‪,.‬הדגש באמצעותו הוא על החומריות שסובבת אותנו‪.‬זריקת המטבע של מלורי לתוך המכונה‬ ‫נעשית בהמון בטחון ומציינת תחילתו של משחק‪.‬‬ ‫הצבע הירוק מסמל ביטחון ‪,‬באיזה שהוא מקום גם חולניות‪.‬אך הופעתו דווקא על המכונה לא מקרית‪,‬הבוהק מציין מלאכותיות‪,‬זיוף‪,‬‬ ‫משהו שאינו נראה בחיים האמיתיים ‪,‬מועברת דרכו ביקורת על מכשור וחפצים שתופיע גם בהמשך‪.‬הירוק הוא גם צבע שמציין שליטה‬ ‫השליטה של מלורי במשחק שעומד להתחיל ‪,‬וגם מעבר לכך שליטה של המכונות והמכשור בחיינו‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.16-17‬‬ ‫שוט ‪16‬‬ ‫שוט ‪.17‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫בשוט מספר ‪16‬‬ ‫‪.‬הדומיננטה בשוט ‪16‬‬ ‫בשוט מספר ‪,16‬‬ ‫בשוט מספר ‪,16‬‬ ‫אקסטרים קלוז אפ הוא האצבע של מלורי התאורה היא‬ ‫נראית האצבע של‬ ‫מלאה‪ .‬בשוט‬ ‫שלוחצת על הכפתור‬ ‫על האצבע של‬ ‫מלורי לוחצת על‬ ‫מספר ‪ 17‬יש‬ ‫מלורי הלוחצת על הירוק‪.‬ואילו‬ ‫הכפתור הירוק‬ ‫ניגודים בין האזור‬ ‫הדומיננטה המשנית‬ ‫הכפתור‪.‬‬ ‫במכונת השירים‬ ‫החשוך‪,‬אזור גוף‬ ‫הוא הצבע הירוק על‬ ‫בשוט מספר ‪-17‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הפטיפון והזרוע‬ ‫פול שוט של מכשיר הכפתור‪.‬‬ ‫בשוט מספר ‪,17‬‬ ‫לבין הרקע‬ ‫הפריים לא מאוזן‬ ‫הפטיפון‪.‬‬ ‫נראית זרוע אחת‬ ‫המואר ‪.‬קיימים‬ ‫זוית הצילום בשוט לגמרי‪,‬המכשיר נראה‬ ‫מלבישה את‬ ‫הרבה צללים ‪,‬של‬ ‫באלכסון ותופס את‬ ‫‪ 16‬היא גבוהה‬ ‫התקליט על ציר‬ ‫המכשיר הנראים‬ ‫רוב המרחב בפריים‬ ‫ואילו בשוט ‪17‬‬ ‫הפלטה ‪,‬זרוע‬ ‫בעוד שברקע נראה צבע על הרקע הלבן‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫המחט יורדת‬ ‫שוט מספר ‪16‬‬ ‫ירוק‪.‬‬ ‫ממעוף ציפור‪.‬‬ ‫בנגיעה רכה על‬ ‫הירוק הוא הצבע‬ ‫בשוט מספר ‪: 17‬‬ ‫התקליט והתקליט בשני השוטים לא‬ ‫הדומיננטי‪.‬הוא‬ ‫הדומיננטה היא‬ ‫קיימת תנועת‬ ‫מסתובב‪.‬‬ ‫מופיע גם על‬ ‫הנחיתה המהירה של‬ ‫מצלמה‪.‬‬ ‫הכפתורים וגם‬ ‫התקליט על ציר‬ ‫הפלטה מיד עם הופעת ברקע בגון אחר ‪.‬‬ ‫הצבע הכסוף‪-‬‬ ‫השוט‪ ,‬והדומיננטה‬ ‫המשנית הוא התקליט מתכתי של‬ ‫המסתובב‪,‬בשל תנועתו המכונה‪.‬והאצבע‬ ‫של מלורי‬ ‫וצבעו השחור שבולט‬ ‫שמכניסה צבע חם‬ ‫על גבי הרקע הלבן‪.‬‬ ‫לפריים‪.‬‬ ‫בשוט מספר ‪-17‬‬ ‫שחור‬ ‫לדומיננטה‪,‬ולבן‬ ‫ברקע‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫שוט מספר ‪16‬‬ ‫דיאגטית מהשוט‬ ‫מתחבר באמצעות‬ ‫‪ CUT‬המשכי שמציג הקודם‪.‬‬ ‫את המשך תנועת היד צליל הלחיצה על כפתור‬ ‫ההפעלה ‪,‬דיאגטי‪.‬‬ ‫של מלורי לעבר‬ ‫בשוט מספר ‪- 11‬‬ ‫המכונה שנראתה‬ ‫רעשים דיאגטיים של‬ ‫בשוט הקודם ‪ ,‬עד‬ ‫הלחיצה על הכפתור צליל נחיתת התקליט‬ ‫ושל הקפיץ המסובב‬ ‫בשוט הנוכחי‪.‬‬ ‫התנועה נמשכת ללא את התקליט‪.‬‬ ‫הפרעה לכן העריכה‬ ‫היא אנאליטית‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪17‬‬ ‫מתחבר בעריכה‬ ‫סינטטית צורנית‪.‬‬ ‫אנחנו לא באמת רואים את מלורי מפעילה את המכשירים ‪ ,‬אלה קאטים בודדים של פעולות שהצופה משלים את האינפורמציה‬ ‫בעצמו‪,‬אין צורך לדעת יותר מזה מכוון שהדגש הוא על הפעולות שקורות באופן אוטומטי‪,‬כל השאר מיותר‪ .‬זאת אומרת ‪ :‬תקליט מונח‪,‬‬ ‫מחט יורדת‪ ,‬תקליט מסתובב מדגישים מצב של חומריות‪ .‬הקלוז‪-‬אפ והפול שוט ממקדים אותנו במכשירים‪,‬בשילוב עם מבט העל‬ ‫מייצרים תחושה אלוהית‪,‬לא טבעית‪ ,‬מתייחס לכך שהחפצים הם מה ששולטים בפריים‪ ,‬אנחנו נמצאים בעולם של חפצים שהשתלטו על‬ ‫העולם‪ ,‬אנחנו בעיצומו של העידן הטכנולוגי‪ .‬העריכה בין שני השוטים מדגישה רגע בלתי רגיל‪,‬מאוד מלאכותי ומורגש של התמקדות‬ ‫באובייקטים האלו ואזהרה שמופנית אלינו ישירות‪ ,‬רצון להעלות את המודעות שלנו ולו לשניה מפני התרבות החומרית שמציפה‬ ‫אותנו‪,‬הביקורת היא כלפי בני האדם שנהפכו להיות חפצים שנעים על "פס ייצור" והוא נקרא מדיה‪..‬‬ ‫הצבע הירוק חוזר שוב על מכונת השירים ‪ ,‬וכפי שציינתי מסמל משהו מזוייף‪ ,‬שאינו נראה במציאות‪ .‬הכסוף המתכתי מדגיש את היותו‬ ‫חפץ בלבל ע"י המכאניות שמורגשת‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪..18‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫מלורי נראית‬ ‫רוקדת מאופן‬ ‫ארוטי ‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים‬ ‫וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫תאורה מלאה‪,‬אין צללים‬ ‫מדיום קלוז‪-‬אפ על קומפוזיציה‬ ‫חזקים‪.‬הקיר החום ברקע‬ ‫דומה לשוט‬ ‫מלורי‪,‬תנועת‬ ‫בצד הימני של הפריים‬ ‫מספר ‪.15‬‬ ‫המצלמה קריין‬ ‫מוצלל‪.‬‬ ‫הדומיננטה‬ ‫‪ OUT‬עדינה‪,‬נעה‬ ‫גופה של מלורי מואר‪.‬‬ ‫בשוט היא‬ ‫בהתאם לתנועות‬ ‫הצבע החום על קירות‬ ‫מלורי בשל‬ ‫של מלורי ומשנה‬ ‫תנועתה‪.‬הדומינ ברקע שולט‪,‬במרכזו שני‬ ‫את גודל הצילום‬ ‫החלונות ששקיפותם‬ ‫למדיום לונג‪-‬שוט‪ . .‬נטה המשנית‬ ‫הוא שוב הצבע מכניסה צבע כחול‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫שמימי‪.‬לבן‬ ‫הירוק שעל‬ ‫אלכסונית ומאוד‬ ‫מכונת השירים‪ .‬מהתקרה‪,‬והירוק הבוהק‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫בחזית נמצאת על מכונת השירים‪.‬‬ ‫מלורי‪,‬באמצע‬ ‫נמצאת מכונת‬ ‫השירים וברקע‬ ‫הקיר ועליו‬ ‫החלונות‬ ‫העגולים‪.‬‬ ‫השוט הוא‬ ‫פתוח‪ ,‬זוית‬ ‫הצילום‬ ‫מאפשרת לנו‬ ‫לראות את‬ ‫התקרה‪,‬ואת‬ ‫השוליים של‬ ‫קירות‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫משך השוט ‪:‬כ‪7-‬‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫‪ , CUT‬עריכה‬ ‫אנאליטית שבורה‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת רקע מהשוט‬ ‫הקודם‪ -‬נון‪-‬דיאגטית‪.‬‬ ‫השוט דומה בקומפוזיציה בצילום‪,‬בתאורה ‪,‬בצבע ובמשמעות שלו לשוט מספר ‪ .15‬יש להוסיף שבשוט מספר ‪ 15‬הזכרתי שמלורי נראית‬ ‫זורקת את המטבע כאילו זה סימון לתחילתו של משחק‪ .‬משחק שהיא ומיקי שולטים בו‪ .‬בשוט הנוכחי מלורי רוקדת ומבצעת תנועות עם‬ ‫הידיים שמדמות אקדח המכוון לשמאל פריים שם אנחנו יודעים שנמצאת הברמנית‪ .‬אם זה לא מספיק בשוט הבא מראים לנו ‪.‬את‬ ‫הברמנית וכך נעשה הקישור‬ ‫גם כאן‪ ,‬השוט הוא פתוח מאוד‪.‬בנוסף‪ ,‬החלונות מכניסים צבע רגוע‪,‬בהיר‪,‬השמיים נראים ברקע מאחורי מלורי‪ .‬אני חושבת שהסיבה‬ ‫לכך ‪ ,‬היא כדי שנרגיש את החופש שמלורי מרגישה ובא לידי ביטוי בתנועות שלה ובתנועת המצלמה שנעה בספונטניות ונראה כאילו היא‬ ‫מתאימה את עצמה לתנועותיה של מלורי‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪..19‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫הברמנית עם הגב‬ ‫אלינו‪,‬פותחת את‬ ‫המקרר מוציאה‬ ‫מתוכו צלחת עם‬ ‫עוגה‪,‬היא‬ ‫מסתובבת בעודה‬ ‫אוחזת בצלחת‬ ‫ומביטה לכיוונה‬ ‫של מלורי‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫פסקול א‪ -‬דיאגטי של‬ ‫עריכה אנאליטית‬ ‫הדומיננטה בשוט היא התאורה היא‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫מוזיקת הרקע מהשוט‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫תאורה מלאה‪,‬‬ ‫ידה של הברמנית‬ ‫מדיום‪-‬שוט‪.‬‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫המוציאה מהמקרר את כאשר כל הפריים ‪.CUT‬‬ ‫ישנם צלילים דיאגטיים‬ ‫מואר באופן שווה‬ ‫הצלחת ומחזיקה בה‪.‬‬ ‫אלכסונית ומעט‬ ‫החיתוך לשוט הנוכחי של סגירת דלת המקרר‪.‬‬ ‫הדומיננטה המשנית הן בכל חלקיו‪.‬‬ ‫גבוהה ותנועת‬ ‫מקשר את התנועות‬ ‫הצבע הדומינטי‬ ‫התמונות בעלות‬ ‫המצלמה היא‬ ‫של האקדח מהשוט‬ ‫הצורות הגיאומטריות הוא הכתום של‬ ‫סטדי שנעה ביחד‬ ‫שתלויות על הקיר בצד תמונת הקיר בחלק הקודם שמכוונות‬ ‫עם הברמנית‬ ‫לברמנית‪ ,‬לבין השוט‬ ‫העליון של‬ ‫כשהיא מסתובבת‪ .‬השמאלי של הפריים‪,‬‬ ‫הפריים‪ .‬הצבעים בנוכחי שבו אנחנו‬ ‫התנועה שומרת על עם דגש על התמונה‬ ‫הכתומה גם בשל צבעה בפריים הם צבעים רואים אותה‪,‬‬ ‫הברמנית בצד‬ ‫הימיני של הפריים‪ .‬וגם מכוון שממוקמת‬ ‫חיוורים ובהירים‪ .‬אנחנו יודעים פחות‬ ‫הצבע הורדרד‬ ‫בחלק העליון של‬ ‫או יותר איפה היא‬ ‫הדהוי מחולצתה‬ ‫הפריים ‪,‬ועל הצורה‬ ‫נמצאת ביחס למלורי‬ ‫של הברמנית‪,‬‬ ‫המלבנית האדומה‬ ‫ולכן אם לא הבנו‬ ‫הלבן שנראה על‬ ‫במרכז הפריים‪ .‬העין‬ ‫קודם לאיזה כוון‬ ‫הקיר ברקע‬ ‫שלנו נמשכת‬ ‫האקדחים כוונו כעת‬ ‫אוטומטית ‪ .‬הן תופסות ומהתפריט הארוך‪ ,‬אנחנו יודעים‪.‬‬ ‫כ‪ -‬שני שליש מהמרחב הצבע הכסוף של‬ ‫גם מבטה של‬ ‫המקרר‪ ,‬וצבע‬ ‫בפריים ומורגשות‬ ‫שיערה הכתום של הברמנית לכוון ימין‬ ‫באמצעות הנוקשות‬ ‫פריים‪ ,‬ממקם אותנו‬ ‫הברמנית‪.‬‬ ‫שמעבירות‪.‬‬ ‫ומסייע להבנה שלנו‬ ‫הצבע האדום‬ ‫הקומפוזיציה לא‬ ‫מאוזנת‪-‬בצד שמאל יש שמופיע על המלבן לגבי היחס בינה לבין‬ ‫מלורי‪ .‬היא מסתכלת‬ ‫הקטן ‪,‬דומיננטי‬ ‫יותר רווח מצד‬ ‫על מלורי בחזרה‪.‬‬ ‫למרות גודלו‪,‬‬ ‫ימין‪,‬הברמנית אינה‬ ‫מכוון שצבעו על‬ ‫במרכז היא נדחקת‬ ‫לשולי הפריים גם בזמן גבי הלבן בולט‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫ואחריה‪.‬‬ ‫הפריים הוא פתוח‪,‬‬ ‫אמנם הצורות‬ ‫הגיאומטריות נותנות‬ ‫איזה שהיא תחשה של‬ ‫חנק ומסגור אך הן‬ ‫חתוכות‪ ,‬למעט המלבן‬ ‫האדום הקטן במרכז‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫הצורות הגיאומטריות ברקע נראות מאחורי הברמנית ובכך הן מסמלות את הכליאה בתוך המבנה‪,‬היא כבר לא תוכל לצאת ממנו היא‬ ‫מסומנת ע"י מיקי ומלורי בתור אחת שגורלה נחרץ‪.‬‬ ‫הצורות הגיאומטריות מנוגדות לצורות העגולות)מופיעות ברקע מאחורי מלורי(‪,‬הן מגבילות וסוגרות‪,‬מדמות את העולם הנעול בתוך‬ ‫קופסא‪,‬ואילו העגולות מסמלות זרם חיים נצחי ולא נגמר כמו דרך החיים של מיקי ומלורי‪,‬והאופן שבו הם מסתכלים על החיים‪.‬‬ ‫ברקע בחלק התחתון של הפריים נראית הטבחית דרך החור כאשר רואים רק את פניה )מדיום קלוז‪-‬אפ( ונראה כאילו היא לכודה בין‬ ‫כותלי החור המלבני ‪ ,‬גם היא מצטרפת לרשימת המסומנים שגורלם נחרץ‪.‬כאשר בהמשך יפגע בה כדור ישירות לפנים‪.‬‬ ‫הפריים הוא פתוח כפי שכבר כתבתי‪ ,‬הצורות ברקע חתוכות אך למעט צורה מלבנית אחת שנמצאת במרכז הפריים וצבעה אדום‪ ,‬היא‬ ‫מאותת לנו מפני סכנה קרבה ובלתי נמנעת‪ ,‬אין דרך חזרה‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫הקשר בין השוט‬ ‫הקודם לשוט הנוכחי‬ ‫הוא קשר של תנועה‪,‬‬ ‫כאשר השוט הקודם‬ ‫נחתך לאחר‬ ‫שהברמנית מפנה את‬ ‫מבטה אל מלורי‬ ‫‪,‬והמשיך לשוט‬ ‫הנוכחי בו מיקי‬ ‫מסובב את ראשו‬ ‫לכוון מלורי ולכוונו‪.‬‬ ‫התאורה היא‬ ‫מלאה‪.‬‬ ‫הצבע הדומיננטי‬ ‫ביותר הוא האדום‬ ‫משקפיו של מיקי‪,‬‬‫מסמל רשע‬ ‫ומוות‪,‬אך עם זאת‬ ‫גם את המשמעות‬ ‫ההפוכה‪ ,‬את‬ ‫האהבה והתשוקה‪.‬‬ ‫צבע דומיננטי נוסף‬ ‫הוא הירוק הכהה‬ ‫מעבר ב‪..CUT-‬‬ ‫על הז'קט של‬ ‫מיקי‪.‬‬ ‫משך השוט‪ :‬כ‪4-‬‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫המוזיקה עדיין נשמעת‬ ‫ברקע‪ ,‬עם זאת היא‬ ‫נחלשת )מעט מאוד(‬ ‫במעבר לשוט הנוכחי‪,‬‬ ‫כשמבטו של מיקי‬ ‫מופנה לכוונינו‪.‬‬ ‫הדומיננטה הראשית‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫מיקי נראה‬ ‫מדיום‪-‬קלוז אפ על הם המשקפיים של‬ ‫בפרופיל כאשר‬ ‫שוט מספר ‪.20‬‬ ‫פניו של מיקי‪ .‬זוית מיקי ‪,‬הן דומיננטיות‬ ‫מבטו מופנה אל‬ ‫בשל צבען האדום‬ ‫הצילום היא‬ ‫הבר‪ ,‬הוא מסובב‬ ‫א‪).‬מיקי בפרופיל(‬ ‫שבולט על צבע פניו של‬ ‫אלכסונית מוטת‬ ‫את ראשו לכוון‬ ‫מיקי וגם בשל צורתם‬ ‫הצידה‪ ,‬אם כי‬ ‫המצלמה ובוהה‬ ‫העגולה ‪.‬פניו של מיקי‬ ‫הזוית היא בגובה‬ ‫מספר שניות‪.‬‬ ‫שנמצאות בחזית הם‬ ‫העין שלנו מעט‬ ‫הדומיננטה המשנית‬ ‫נמוכה‪.‬אין תנועת‬ ‫כאשר הם נמצאים‬ ‫מצלמה‪.‬‬ ‫ב‪).‬מיקי מפנה את מבטו(‬ ‫בפוקוס חד לעמת‬ ‫הרקע‪-‬הקיר והתמונות‬ ‫התלויות עליו‪,‬שאינו‬ ‫בפוקוס כלל‪.‬כאשר‬ ‫מיקי נראה בפרופיל‬ ‫ביחס למצלמה נראה‬ ‫שהשוט הוא פתוח‪ -‬יש‬ ‫‪.‬‬ ‫מרחב לתנועה בחלקו‬ ‫העליון של הפריים‪,‬‬ ‫כאשר הוא מפנה את‬ ‫מבטו‪ ,‬עדיין נשמרת‬ ‫הצורה הפתוחה אך‬ ‫ראשו ממלא וסוגר את‬ ‫החלק העליון של‬ ‫הפריים וכך‬ ‫ההתמקדות שלנו‬ ‫מופנית אליו‪..‬‬ ‫אנחנו בפעם הראשונה רואים את מיקי חזיתית ומבינים שמדובר בגיבור שלנו‪ .‬אמנם מבטו מופנה לכוון מלורי בהמשך לשוט הקודם‪,‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של כאשר המצלמה ממוקמת באותו הציר שבו מלורי נמצאת‪ ,‬אך מעבר לכך ניתנת התחושה שהמבט מופנה לכוון הצופים‪.‬‬ ‫מיקי נמצא בפוקוס מלא וחד‪ ,‬כל תשומת הלב מופנית אליו ואל הרגע המכונן הזה‪ ,‬האלמנטים ברקע למרות חוסר הארגון שלהם אינם‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫רלוונטיים כאשר מיקי "מסתכל עלינו"‪.‬אנחנו מקבלים סוג של הבהרה ותזכורת – עם איזו דמות בחבורה אנחנו אמורים להזדהות‪.‬‬ ‫גודל הצילום שמצולם בקלוז אפ מאפשר לנו להתבונן עליו בחזרה ולהרגיש הזדהות ראשונית‪,‬גם החלשת המוזיקה וההילוך האיטי בזמן‬ ‫שמיקי מסתובב מחזקים זאת‪,‬אם כי הצבע האדום הבוהק מעט מבלבל‪ ,‬הוא מייצר הרגשה קצת שטנית וקונוטציות שליליות‪.‬אנחנו לא‬ ‫יודעים מה אנחנו מרגישים כלפיו ‪ ,‬או ליתר דיוק מה אנחנו אמורים להרגיש כלפיו‪ ,‬אמפתיה)בכל זאת‪ ,‬הוא מביט בנו (? או התנכרות ?‬ ‫הניגוד ) שמוצג בשוט באופן עדין יותר מאשר בשוטים אחרים ( בין הטוב המבט‪,‬לבין הרע הצבע ‪,‬מבלבל את התחושה של הצופים‬ ‫שמשתנה רבות במהלך הסיקוונס‪ .‬הפוקוס על מיקי מציין את הרעיון של השליטה‪,‬הוא בפוקוס והשאר לא אך גם מוסיף לחוסר הוודאות‬ ‫שלנו‪.‬הוא אמנם מפנה את מבטו‪,‬אבל גופו לא מסתובב ביחד איתו‪,‬הוא עדיין לא במאה אחוזנראה מולינו חזיתית‪ ,‬וזאת מכוון שאנחנו‬ ‫עדיין לא יודעים הכל עליו‪.‬‬ ‫ישנה מעין דינמיקה של בחינהו זהירה איטית‪ .‬מיקי מביט בנו ואנחנו מביטים בו חזרה‪ ,‬אך המשקפיים שמסתירות את עיניו מפריעות לנו‬ ‫להתבונן בו‪,‬ולהפיג את המסתוריות לגבי זהותו‪,‬המשקפיים מסתירות את העיניים דרכן ניתנת האפשרות להכיר משהו‪,‬להאמין לו‬ ‫ולהתחבר אליו ‪,‬אך ההסתרה לא מאפשרת להתחבר אליו באופן מוחלט‪ .‬שוב‪ ,‬מופעל עיקרון המשחק ברגשות של הצופה ובתפיסה שלו‪.‬‬ ‫הדומיננטה הראשית הם משקפיו העגולים של מיקי‪ ,‬מוטיב המבט חוזר‪,‬המשקפיים מסמלות את המציצנות שלנו ‪,‬ואת הרצון של מיקי‬ ‫שיביטו בו‪ ,‬מיקי ומלורי רוצים שמשהו יספר את הסיפור שלהם‪ ,‬כך הם הופכים להיות נערצים ופופולאריים‪.‬‬ ‫הדרך של מיקי ומלורי לחיות את החיים נגלת לנו דרך המשקפיים האדומים שמיקי מרכיב‪ ,‬מן פילטר אדום שמכסה את העולם כולו‪.‬כך‬ ‫הגיבורים שלנו חיים‪,‬עם התשוקה לסכנה‪,‬לאקשן לדם ולאלימות‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.21‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫מלורי ממשיכה‬ ‫לרקוד באופן‬ ‫ארוטי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫אקסטרים לונג‬ ‫שוט‪ .‬תנועת‬ ‫המצלמה היא‬ ‫קריין ‪OUT‬‬ ‫‪,‬שמרחיקה אותנו‬ ‫ממלורי ומגלה‬ ‫פרטים‬ ‫חדשים)התייחסות‬ ‫במשמעות(‪,‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫אלכסונית ונמוכה‪.‬‬ ‫הדומיננטה בשוט היא‬ ‫מלורי שנעה‬ ‫ורוקדת‪.‬הדומיננטה‬ ‫המשנית הם החלונות‬ ‫העגולים בשל צורתם‬ ‫‪,‬למרות שהם נמצאים‬ ‫ברקע נכנס דרכם‬ ‫אור‪,‬והשקיפות שלהם‬ ‫משקפת את השמיים‬ ‫ומכניסה צבע בהיר‬ ‫ביחס לקירות החומים‪.‬‬ ‫ניתן לאמר ששני‬ ‫הבקבוקים האדום‬ ‫והצהוב שמוכרים לנו‬ ‫כבר ומונחים על‬ ‫השולחן הם גם מהווים‬ ‫דומיננטה‪,‬הם מתגלים‬ ‫בזמן תנועת המצלמה‪,‬‬ ‫בחזית הפריים בצידו‬ ‫השמאלי‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה אינה‬ ‫מאוזנת‪,‬קיימים יותר‬ ‫מדי אלמנטים בפריים‪,‬‬ ‫שאינם מאורגנים ‪,‬הוא‬ ‫עמוס‪.‬הפריים הוא‬ ‫פתוח‪-‬אינו מוגבל‬ ‫בצדדיו‪ ,‬האלמנטים‬ ‫בפריים נחתכים בצידו‪,‬‬ ‫בחלקו העליון נראית‬ ‫תקרת המקום‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫זהה לשוט ‪.18‬‬ ‫בשוט הנוכחי‬ ‫התווספו שני‬ ‫הצבעים האדום‬ ‫והצהוב‬ ‫)הבקבוקים(‪,‬בשל‬ ‫תנועת המצלמה‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫קשר של צורה‪ .‬בשוט מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫הקודם הדומיננטה דיאגטית מהשוט‬ ‫הקודם ‪ .‬אין‬ ‫הייתה משקפיו‬ ‫אפקטים‪/‬רעשי רקע‪.‬‬ ‫העגולים של מיקי‪,‬‬ ‫כעת בשוט הנוכחי‬ ‫שני החלונות‬ ‫העגולים ברקע‬ ‫מהווים דומיננטה‬ ‫ומזכירים בצורתם‬ ‫את המשקפיים של‬ ‫מיקי ‪.‬‬ ‫המעבר מהשוט‬ ‫הקודם שומר את את‬ ‫המידע החזותי‬ ‫האחרון‬ ‫שקלטנו)המשקפיים(‬ ‫ובמעבר לשוט הנוכחי‬ ‫החלונות שצורתם‬ ‫זהה מזכירים לנו‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מעבר ב‪.CUT -‬‬ ‫משך שוט‪:‬כ‪ 4-‬שניות‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫השוט מאוד דומה לשוט מספר ‪ ,9‬ולשוט מספר ‪ 12‬בצילום ובקומפוזיציה‪ .‬אפשר להוסיף שקשר העריכה בין השוט הקודם לנוכחי הוא‬ ‫קשר של צורה כאשר בשוט הקודם נראו משקפיו של מיקי ‪ ,‬כעת אותה צורה מופיעה ברקע כחלונות‪ ,‬רואים את הדמיון בין פניו של מיקי‬ ‫שנראות על הקיר מאחורי מלורי‪.‬‬ ‫הצורות העגולות מנוגדות לסימטריות הגיאומטרית‪,‬הן ממשיכות לזרום באופן רציף ללא מקטעים ‪,‬בדומה לדמיון הבלתי פוסק של‬ ‫הגיבורים שלנו ‪.‬המעגליות מסמלת את מחזור החיים הנצחי כמו העולם שבו חיים מיקי ומלורי שמתבטא בחופש ללא גבולות‪.‬‬ ‫הצורה הפתוחה של השוט מאפשרת לנוע בחופשיות מעבר לגבולות המותרים‪,‬ולכן היא מופיעה ומאפיינת בעיקר את מיקי ומלורי‪,‬‬ ‫שבשבילם החופש הוא דרך חיים‪.‬‬ ‫מוטיב נוסף החוזר על עצמו בשוט הוא מוטיב הזוגות ‪,-‬המשקפיים‪,‬שני החלונות‪,‬שני הבקבוקים שמופיעים שוב הקטשופ והחרדל‪-‬תמיד‬ ‫נמצאים ביחד משלימים אחד את השני‪,‬הצבעים שלהם אנרגטיים ודומיננטיים‪ .‬כל האלמנטים האלה באים ביחד ולא ניתן‬ ‫להפרידם‪,‬בדומה למיקי ומלורי‪,‬מכוון שעדיין אנחנו לא יודעים מהוי מערכת היחסים ביניהם‪ ,‬הרמיזה באה לידי ביטוי במוטיב ומתקשרת‬ ‫לנקודת המפנה של הסרט בה מיקי ומלורי מופרדים בפעם הראשונה בחייהם‪.‬‬ ‫כפי שנאמר‪ ,‬התחושה שכל הזמן משהו מתבונן בנו )באה לידי ביטוי שמקפיים‪,‬חלונות וכו'‪ (..‬מזכירה לנו שוב ושוב את המציצנות‬ ‫‪..‬שמאפיינת את האדם‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.22‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫הדמות הזרה‬ ‫נראית בוהה‬ ‫במשהו ומתפעלת‬ ‫ממנו כאשר היא‬ ‫פוקחת את עיניה‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫התאורה היא‬ ‫הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫הווסט הכתמתם שעל מלאה‪ ,‬הניגוד בין‬ ‫מדיום‪-‬קלוז אפ‪,‬‬ ‫המשטחים‬ ‫חולצתו של הגבר‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫החשוכים לבין‬ ‫הדומיננטה המשנית‬ ‫אלכסונית‬ ‫המוארים קטן‪.‬‬ ‫הם פניו של הגבר‪,‬‬ ‫ונמוכה‪.‬תנועת‬ ‫החלק העליון של‬ ‫שמופנים לכון מלורי‪.‬‬ ‫המצלמה היא‬ ‫הפריים בצד‬ ‫סטדי חלקה יחסית הגבר נמצא בקדמת‬ ‫הפריים במרכז ומצולם השמאלי חשוך‬ ‫שנעה‬ ‫ואילו שאר‬ ‫בעדינות‪,‬תנועה לא חזיתית ומלא‪ ,‬ברקע‬ ‫החלקים בפריים‬ ‫נראה הקיר החום‬ ‫אגרסיבית או‬ ‫מוארים‪.‬‬ ‫מושכת תשומת לב‪ .‬ותמונה תלויה עליו‬ ‫הצבע הכתום‬ ‫בצידו הימני של‬ ‫דומיננטי על צבעי‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫החום השולטים‬ ‫הצורה היא פתוחה‪-‬‬ ‫ברקע‪.‬‬ ‫התמונה בימין פריים‬ ‫חתוכה‪,‬ובשמאל פריים‬ ‫נראה מדף חתוך‪,‬החלק‬ ‫העליון אינו סגור באופן‬ ‫מוחלט‪,‬ולא מגביל‬ ‫אותנו בתנועה‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫המעבר לשוט הנוכחי מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫דיאגטית מהשוט‬ ‫בדומה לשוטים‬ ‫הקודמים‪,‬מדגיש את הקודם ‪ .‬אין‬ ‫אפקטים‪/‬רעשי רקע‪.‬‬ ‫המבטים השונים‬ ‫המופנים לעבר‬ ‫מלורי‪.‬‬ ‫מעבר ב‪.CUT -‬‬ ‫משך השוט‪:‬כ‪4-‬‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬יש דגש עיקרי על המבט של הגבר המסתכל לימין פריים וכך אנחנו מבינים שמלורי מעוררת בו עניין והתפעלות‪.‬‬ ‫גודל הצילום ממרחק בינוני‪-‬קרוב מעניק ניטראליות מסוימת לדמות‪,‬כאשר אנחנו לא קרובים אליו ולא מרוחקים ממנו‪,‬כמו ההרגשה‬ ‫שלנו כלפיו‪ ,‬אין לנו עניין בדמות כי אין לה עומק‪,‬אך אנחנו גם לא מרגישים ניכור כיוון שהיא לא עשתה מעשה שיצדיק זאת‪.‬חוסר העניין‬ ‫והניטאליות שלו מתבטאים בין היתר בצבעים החומים המשעממים ברקע שמשתלבים עם חולצתו ‪,‬האחידות הזו מדגישה את היותה‬ ‫דמות שטוחה‪ .‬אך יש משהו אחד שהופך אותו לדמות דומיננטיות על פני הדמויות השטוחות האחרות והוא הכתום על חולצתו‬ ‫הניטראלית‪,‬ששובר את האחידות של הצבע החום ‪,‬בעוד שאדום מזוהה עם חום ולהט הכתום הוא צעד לפני‪,‬באמצע‪,‬ומסמל‬ ‫בטיחות‪.‬מכאן הכתום הדומיננטי על גבי החום הניטראלי מציין שהדמות היא אכן שטוחה‪ ,‬אך היא בטוחה ‪,‬היא תשרוד והשאר‬ ‫שמסומנים ע"י הצבע האדום ) התגים על חולצתה של הברמנית ‪ ,‬הכובע האדום שחובש הגבר שיופיע בהמשך( לא ישרדו ‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.23‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫עקרב שרוע על‬ ‫הכביש ‪ ,‬מכונית‬ ‫נוסעת ודורסת את‬ ‫העקרב שנמחץ‪.‬‬ ‫במעבר מהעקרב‬ ‫המחוץ מופיעה‬ ‫המכונית שדרסה‬ ‫את העקרב נוסעת‬ ‫וחונה בצמוד‬ ‫למבנה הדיינר‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫‪ -INTER CUT‬שוט מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫תאורה מלאה‪,‬‬ ‫ביחס לעקרב זהו אפשר לאמר‬ ‫שהדומיננטה בשוט הוא השמש היא מקור הכנסת העקרב אינו דיאגטית מהשוט‬ ‫פול שוט‪ ,‬וביחס‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫צללים‬ ‫ישנם‬ ‫האור‪.‬‬ ‫כי‬ ‫ספק‬ ‫ללא‬ ‫העקרב‬ ‫למכונית שחונה‬ ‫משתייך למקום‬ ‫הדיינר או לזמן של רעש מחיצת העקרב‬ ‫של מבנה הדיינר‬ ‫הוא הדבר היחידי‬ ‫אקסטרים לונג‬ ‫בזמן שהוא נדרס ‪,‬‬ ‫על‬ ‫המוטלים‬ ‫הכביש‬ ‫על‬ ‫שנראה‬ ‫הצילום‬ ‫שוט‪ .‬זוית‬ ‫הסיטואציה ‪,‬הוא‬ ‫מתגבר על מוזיקת‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫בולט‬ ‫לא‬ ‫שהוא‬ ‫למרות‬ ‫היא זוית‬ ‫מציין אפקט סמלי‬ ‫הרקע באותו הרגע‪.‬‬ ‫בשוט‬ ‫הבולט‬ ‫הצבע‬ ‫צבע‬ ‫עם‬ ‫משתלב‬ ‫א‬ ‫והו‬ ‫כי‬ ‫אם‬ ‫העין‬ ‫בגובה‬ ‫כדי להכניס אותנו‬ ‫לאחר דריסת העקרב‬ ‫האדום‬ ‫צבע‬ ‫הוא‬ ‫מושכת‬ ‫תנועתו‬ ‫הכביש‪,‬‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫מעט‬ ‫היא‬ ‫למצב תודעתי‬ ‫רעש המכונית הנוסעת‬ ‫שמורגש‬ ‫הבוהק‬ ‫ואנחנו‬ ‫לב‬ ‫תשומת‬ ‫למכונית‬ ‫ביחס‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫נשמע תחילה )לכמה‬ ‫בכל מני אלמנטים‬ ‫שחונה הזוית היא מתמקדים בו עד לרגע‬ ‫הדיינר‬ ‫מבנה‬ ‫כמו‬ ‫מאוד גבוהה‪,‬אך לא הדריסה‪.‬‬ ‫רגעים בלבד( ב‪OFF -‬‬ ‫הפסים‬ ‫ועליו‬ ‫די‬ ‫עצמה‬ ‫הקומפוזיציה‬ ‫מעוף ציפור‪.‬‬ ‫‪ SCREEN‬ולאחר מכן‬ ‫‪,‬‬ ‫האדומים‬ ‫‪.‬‬ ‫ומאוזנת‬ ‫נוחה‬ ‫המצלמה‬ ‫תנועת‬ ‫אנחנו רואים את‬ ‫בחניה‬ ‫המכוניות‬ ‫המצלמה‬ ‫תנועת‬ ‫כאשר‬ ‫את‬ ‫מלווה‬ ‫קריין‬ ‫המכונית‪ .‬כל אלו‬ ‫שדורסת‬ ‫והמוכנית‬ ‫הוא‬ ‫הרכב‬ ‫את‬ ‫מלווה‬ ‫לאחר‬ ‫המכונית‬ ‫רעשים דיאגטיים‪.‬‬ ‫שדרסה את העקב הדומיננטה הראשית גם את העקרב‬ ‫שצבעה הוא אדום‬ ‫בגלל התנועה שלו וגם‬ ‫עד לרגע שהיא‬ ‫בעיקר ומעט לבן‪.‬‬ ‫בשל צבעו האדום‬ ‫חונה‪.‬‬ ‫האדום ‪ -‬צבע‬ ‫החזק‪.‬‬ ‫אזהרה‬ ‫הפריים הינו פריים‬ ‫שבאמצעותו אנחנו‬ ‫פתוח‪-,‬ברקע השמיים‬ ‫מבינים שקרבה‬ ‫נראים קצת מכוון‬ ‫סכנה‪,‬מול הלבן‬ ‫שצבעם האדום והחם‬ ‫שמסמל טוהר‬ ‫משרה את האוירה‬ ‫המדויקת שרצו לייצר‪ .‬ומעניק‬ ‫ניטראליות‪.‬‬ ‫קומפוזיציה א‪-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כשהאדום‬ ‫סימטרית‪,‬היוצרת‬ ‫משתלט על‬ ‫משקל רב לצד שמאל‬ ‫הפריים בהדרגה‪,‬‬ ‫כאשר הדיינר בחזית‬ ‫הפריים בצידו השמאלי אנו מקבלים נורת‬ ‫אזהרה עוצמתית‬ ‫ומוטה מעט הצידה‬ ‫ותופס חלק גדול ועיקרי השמיים שצבעם‬ ‫אדום ונראים‬ ‫מהפריים ויוצר מעט‬ ‫ברקע משרים‬ ‫חוסר איזון ‪,‬‬ ‫אוירה של‬ ‫חום‪,‬להט‪ ,‬תשוקה‬ ‫וסכנה ביחד‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תחילה אנחנו רואים את העקרב שנמחץ‪ ,‬לא חסים עלינו ‪,‬כל האמצעיים מופעילם על מנת שנתמקד בו עוד לפני שהוא קרב למות‪ ,‬וכאשר‬ ‫יגיע הרגע הזה אנחנו נהיה כ"כ ממוקדים עד שלא נוכל להתעלם מהמחיצה‪.‬העקרב ממוקם במרכז הפריים ונמצא רק הוא על רקע‬ ‫הכביש‪ ,‬אנחנו עוקבים אחרי התנועה שלו עד שמתקרבת המכונית במהירות‪ ,‬לא מאפשרת לנו הסתייגות ומוחצת את העקרב‪ .‬גם אז‪,‬‬ ‫מופעלים אמצעיים שמשאירים אותנו ממוקדים דוגמת הגברת צליל המחיצה של העקרב שגורם להתקווצות קלה‪ ,‬ורעש המוכנית‬ ‫שנוסעת‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה שמתרחשת לאחר מכן‪ ,‬אינה מלווה את אותו הטנדר שדרס את העקרב אלה מאפשרת לנו לגלות אותו רק כאשר הוא‬ ‫מתקרב למקום החניה‪ ,‬אנחנו נשארים רחוקים ממנו‪.‬‬ ‫האוירה המאוד ספציפית בשוט ‪ ,‬מדליקה לנו שוב נורא אדומה ‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬ככל הנראה יש קשר בין מחיצת העקרב לבין גורלם של‬ ‫אותם אנשים בעלי הטנדר והקישור הזה נעשה גם באמצעות תנועת המצלמה‪,‬גם באמצעות הצבע האדום שמבשר רעות וגם באמצעות‬ ‫זוית הצילום החריגה שמהווה רגע גורלי‪.‬‬ ‫מוצגת כאן אנושות שהיא מנוכרת ומנכרת‪.‬אותם אנשים בתוך הטנדר שיתגלו בהמשך‪ ,‬מוצגים כנתעבים ולכן כאשר הם ימותו בהמשך‬ ‫הצופה לא ירגיש צער‪.‬‬ ‫‪.‬שוב‪ ,‬יש כאן עיקרון שמשחק על התפיסה הרגשית של הצופה‪ ,‬הן מושהות‪ -‬הצופה יביט במוות שלהם כפי שהוא הביט בעקרב הנמחץ‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.24‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫קלוז אפ על פניה‬ ‫אותה החיה‬ ‫המופיעה בתחילת של החיה‪.‬זוית‬ ‫הצילום היא ישרה‬ ‫הקולאז' חוזרת ‪,‬‬ ‫ומעט גבוהה‪,‬תנועת‬ ‫כעת היא נראית‬ ‫המצלמה היא הנד‪-‬‬ ‫שוכבת ‪,‬ללא רוח‬ ‫חיים ובוהה בצופה הלד‪ .‬המצלמה‬ ‫אינה סטטית‬ ‫האחורי‪.‬‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מורגשות‬ ‫רעידות קלות‪.‬‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת רקע א‪-‬‬ ‫עריכה סינטטית‬ ‫תאורה‬ ‫ההתמקדות היא על‬ ‫אסוציאטיבית‪ .‬מעבר דיאגטית מהשוט‬ ‫פניה של החיה שנמצאת קונטקסטית‪.‬‬ ‫חזיתית אלינו ותופסת האזורים בראשה ב‪ CUT -‬שוב אנחנו הקודם‪.‬‬ ‫את כל המרחב בפריים‪ .‬של החיה‬ ‫עוברים לדימוי‬ ‫אנחנו לא רואים את‬ ‫ובצווארה חשוכים שהופיע בתחילת‬ ‫כולה היא חצויה בחלק ואילו מרכז פניה‬ ‫הסצינה‪ ,‬הוא חוזר‬ ‫מוארים ‪.‬‬ ‫התחתון של פניה ‪.‬‬ ‫עם אותה המשמעות‬ ‫הצבעים בפריים‬ ‫העיניים שלה הן‬ ‫סימבולית‪ .‬משאירים‬ ‫הם שחור ולבן‪.‬‬ ‫דומיננטה מישנית‪,‬‬ ‫לנו את המאמץ‬ ‫מכוון שהן נוצצות‬ ‫הפרשני‪.‬‬ ‫ונראות בוהות בנו‪.‬‬ ‫אותה חיה המופיעה בפתיחת הסצינה‪ ,‬נראית שוב כשהיא בוהה בנקודה שנמצאית מעבר למצלמה‪.‬‬ ‫אך הפעם היא נראית חסרת רוח חיים‪ ,‬ומציגים לנו את זה באופן ברור באמצעות התקריב שבאמצעותו ניתן להבחין בעיניים הבוהות‬ ‫שלה‪ ,‬ומסמל מוות שקרב ‪.‬השילוב של יציבות מסוימת‪ ,‬עם התזוזתיות והרעד של השוט מעידים על הסכנה הקשורה למוות וצפויה‬ ‫לקרות‪.‬‬ ‫הבמאי משתמש בטכניקה של השלמת האינפורמציה החסרה‪ ,‬או השלמת משמעות ע"י העלאה של דימוי בעל משמעות סמלית שאת‬ ‫הקישור שלו למתרחש אנחנו עושים‪.‬‬ ‫הופעת הדימוי מדגיש לנו משמעות חוזרת‪ .‬הדימוי שמגיע מיד לאחר הופעתו של הטנדר מציין את ההקבלה שבין החיה שהוצגה‬ ‫בהתחלה ‪,‬הכוונות שלה וגורלה כעת לבין האנשים בעלי הטנדר‪,‬הכוונות שלהם שיתגלו בהמשך וגורלם המר‪ .‬בתחילת הסצינה ראינו את‬ ‫החיה משוטטת בטבע בין השיחים ‪,‬נראה שהיא מחפשת טרף ‪,‬בדיוק כמו אותם אנשים בעלי הטנדר שמאוחר יותר נגלה שיש להם עניין‬ ‫מיני במלורי‪ .‬כעת ‪ ,‬החיה מוצגת חסרת רוח חיים ‪/‬נטרפה בעצמה‪ .‬כמו גורלם של האנשים בעלי הטנדר שמאוחר יותר נגלה שימותו‪,‬‬ ‫“יטרפו" ע"י ‪,‬מיקי ומלורי‪ .‬הדימוי הוא סוג של רמז מטרים לצופים‪,‬לכן גם כאן הצבע השחור‪ -‬לבן כאילו מנתק אותנו לרגע מהמבט‬ ‫התמים שלנו‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.25‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫שלוש דמויות זרות‬ ‫יוצאות מתוך‬ ‫הטנדר שמוכר לנו‬ ‫משוט מספר ‪ ,14‬הן‬ ‫מגלות שהטנדר‬ ‫לוהט ומוציא עשן‬ ‫לכן הן פותחות את‬ ‫מכסה המנוע‪,‬‬ ‫שתיים מהן נכנסות‬ ‫לתוך הדיינר כדי‬ ‫לשתות משקה קר‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫אקסטרים לונג‪-‬‬ ‫הרכב שממנו יוצאים‬ ‫שוט‪.‬‬ ‫שלוש הדמויות שלנו גם‬ ‫הדמויות נראות‬ ‫בשל צבעו הלבן שבולט‬ ‫"כנמלים"‪-‬‬ ‫על גבי האדום וגם בשל‬ ‫מסומנות ככאלה‬ ‫העשן שיוצא מחזית‬ ‫שלא יסיימו את‬ ‫הרכב וממלא את‬ ‫המסע‪.‬‬ ‫זוית הצילום גבוהה הפריים‪.‬‬ ‫הרכב הדומיננטי מבין‬ ‫מאוד‪-‬לא מעוף‬ ‫השלושה ששיך לאותן‬ ‫ציפור‪,‬אך תנועת‬ ‫המצלמה משנה את דמויות ממוקם בקדמת‬ ‫הפריים ‪.‬הדיינר נראה‬ ‫זוית הצילום‬ ‫בחלקו ‪,‬בצד הימני של‬ ‫לגבוהה מעל‬ ‫הפריים ‪,‬כך נשמר‬ ‫הדמויות אך‬ ‫הקשר בין הדמויות‬ ‫פחות‪.‬יש לציין‬ ‫לבין הסכנה הצפויה‬ ‫שהמצלמה‬ ‫להתרחש בדיינר ‪.‬‬ ‫משופעת‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫היא קריין )למטה(‬ ‫תחילה ממוקמת‬ ‫מעל‬ ‫הדמויות‪,‬בשלב‬ ‫מסוים יורדת‬ ‫בהדרגה‪..‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫תאורה טבעית כמו מעבר ב‪, CUT -‬‬ ‫דמות ‪ON) :1‬‬ ‫בשוט מספר ‪.24‬‬ ‫מחזיר אותנו‬ ‫‪-(SCREEN‬‬ ‫ישנו מקור אור‬ ‫בעל‬ ‫מהדימוי‬ ‫לעזאזל‪,‬המנוע הזה‬ ‫מכסה‬ ‫שמאיר על‬ ‫הסמלית‬ ‫המשמעות‬ ‫מתחמם‪ .‬תיכנסו אני‬ ‫‪.‬‬ ‫הטנדר‬ ‫הרכב של‬ ‫לטנדר‪.‬כעת‬ ‫שוב‪,‬‬ ‫אבדוק את זה‪.‬‬ ‫הצבעים השולטים‬ ‫נעשה הקישור בין‬ ‫הם אדום בעיקר‪,‬‬ ‫שניהם‪,‬אנחנו‬ ‫דמות ‪: 2‬אביא לך בירה‬ ‫ומעט לבן ושחור‪.‬‬ ‫שהנוכחות‬ ‫מסיקים‬ ‫קרה‪.‬‬ ‫האדום‪ -‬נורת אזהרה‬ ‫תעורר‬ ‫שלהם‬ ‫אותה מוזיקה המתלווה‬ ‫קטנה למהפך‬ ‫בלאגן‪.‬‬ ‫אלינו מתחילת הסצינה‬ ‫המתקרב בחייהם‬ ‫אך הפעם ישנו שינוי ‪,‬‬ ‫ושככל הנראה קשור‬ ‫בסוף השוט היא‬ ‫לדיינר‪ .‬בנוסף‬ ‫מתחלפת בכמה צלילים‬ ‫האדום באופן‬ ‫בודדים של מנגינה‬ ‫אינטואיטיבי מקשר‬ ‫אחרת‪,‬קצבית יותר‬ ‫את הדמויות שלנו‬ ‫שתלווה אותנו בשוט‬ ‫עם רשע‪,‬דמויות‬ ‫הבא ‪ .‬המוזיקה מהשוט‬ ‫שטנית‪ .‬הפס הלבן על‬ ‫הקודם היא אינה‬ ‫גבי האדום בטנדר‬ ‫דיאגטית ואילו‬ ‫מסמל את הטוהר‬ ‫המוזיקה בסוף השוט‬ ‫כפי שציינתי בשוט‬ ‫היא דיאגטית ומקורה‬ ‫מספר ‪ ,,24‬הניגוד‬ ‫מתוך הדינר‪.‬בהמשך‬ ‫יוצר בלבול אצל‬ ‫מלורי שרה כמה שורות‬ ‫הצופים ‪.‬צבע הכביש‬ ‫מהשיר‪.‬‬ ‫השחור מבליט את‬ ‫קולות דיאגטיים של‬ ‫צבע האדמה‬ ‫טריקת הדלת וקול‬ ‫האדומה ובמקביל גם‬ ‫פתיחת מכסה המנוע ‪,‬‬ ‫יוצר משמעות של‬ ‫בנוסף קול התסיסה של‬ ‫משהו אפל ‪.‬‬ ‫העשן שיוצא ממכסה‬ ‫המוטיב האדום‬ ‫המנוע נשמע‪.‬‬ ‫מתבטא גם בכובע‬ ‫שחובש אחד‬ ‫משלוש הדמויות‪,‬‬ ‫שיתברר בהמשך‬ ‫כבעייתי‪.‬ע"י‬ ‫הסימון‪,‬הוא נבדל‬ ‫מהשתיים האחרות‬ ‫ולכן הסכנה מופנית‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫השוט דומה במשמוע שלו לשוט מספר ‪.14‬‬ ‫הטנדר חונה‪ ,‬והוא לוהט‪,‬המנוע מתחמם‪. .‬מתחמם בדיוק כמו מה שעתיד להתרחש בהמשך שיוביל לגורלם המר של שלוש‬ ‫הדמויות‪.‬החיה הנראית קשורה לגג המכונית מסמנת את הדמויות ככאלה שיהפכו לקורנות בהמשך‪ .‬העשן מכסה בהדרגה את הפריים‬ ‫ומסמל סוג של אפלוליות‪ ,‬משהו מטושטש ולא מובן‪ ..‬כמו תחושתו של הצופה‪,‬שמתחזקת כאשר חוזר הבלבול בין הבצבעים המנוגדים‪-‬‬ ‫הפס הלבן על גבי המכונית‪ ,‬והחצי השני‪,‬הפס האדום שנראים מחולקים באופן שווה‪ .‬הפס הלבן מציין שהדמויות נכנסות לתחנה‬ ‫האחרונה בחייהן‪,‬למרות שהן חפות מפשע‪ -‬אמנם החצי האדום מסמל שזה לא משנה אם הן חפות משפע‪ ,‬כי מיקי ומלורי יודעים את‬ ‫ההבדל בין טוב ורע‪ ,‬פשוט לא איכפת להם‪ .‬גם‪,‬אנחנו תחילה לא מבדילים בין טוב ורע‪,‬ההבחנה נעשית גם על הגיבורים שלנו‪,‬אבל בשלב‬ ‫מסוים גם לנו לא יהיה איכפת בין הטוב לרע‪ ,‬כשהאלימות תוצג כדבר משעשע אנחנו נצפה בה ונתעלם מהעובדה שלמעשה הם קורבנות‪-‬‬ ‫חפים מפשע‪..‬‬ ‫נדמה שהבמאי מנסה ליצור נקודת מבט אובייקטיבית לדברים באמצעות הניגוד של הצבעים‪,‬להשאיר לנו את הפענוח ולעשות את‬ ‫ההבחנה באמצעות הזוית הגבוהה ‪,‬לייצר סוג של ניטראליות מצידו אבל לא לחלוטין‪,‬כי הרי בסופו של דבר‪,‬התמונה מתבהרת ובהדרגה‬ ‫אנחנו נחשפים לאופי של הגיבורים שלנו ועדיין נוצר בינינו חיבור‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא מאוד חריגה‪,‬באיזה שהוא מקום גורמת לאי נוחות‪,‬השימוש בה מייצר תחושה של רגע גורלי‪,‬אך היא אינה אלוהית‬ ‫לגמרי‪,‬ההסתכלות יכולה להיות שלנו כצופים‪ ,‬המודעים לרמזים שהדמויות עיוורות אליהם‪.,‬בדיינר המופיע בצד מחכה להם הפתעה לא‬ ‫נעימה‪ .‬עדיין יש לזכור שגם אנחנו לא יודעים הכל ולכן הזוית היא לא מעוף ציפור ‪.‬‬ ‫הטיית המסך מורגשת בשוט באופן קיצוני‪,‬קצת מטריד ולא נעים לעין‪ ,‬מייצרת ערעור של המציאות הנחבאת‪.‬‬ ‫השוט נועד להדגשת האלמנטים שמעידים על סכנה‪ ,‬השחור הוא צבע דומיננטי במקביל לאדום‪ .‬כאן ישנה יותר מקונוטציה של סכנה‪,‬‬ ‫אלא של מוות ממשי‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.26‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫שתי הדמויות‬ ‫הזרות נכנסות‬ ‫מדלת הכניסה‬ ‫לתוך הדיינר‪ ,‬הן‬ ‫נעמדות ומתפעלות‬ ‫מדבר מה‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫‪ TWO SHOT‬של הדומיננטה בשוט הן‬ ‫שתי הדמויות הזרות‬ ‫שתי הדמויות‬ ‫בתחילת השוט שתי שנכנסות בכניסה מאוד‬ ‫רועשת לדיינר‪.‬‬ ‫הדמויות נראות‬ ‫בלונג שוט‪ ,‬במעבר מהקרבה הפיזית‬ ‫שנעשה באמצעות ביניהן‪ ,‬ניתן להבין‬ ‫תנועת המצלמה‪ ,‬הן שהם חברים‪" ,‬שותפים‬ ‫לפשע"‪.‬שתיהן עומדות‬ ‫נראות במדיום‬ ‫ביחס ישיר אל מול‬ ‫שוט‪.‬‬ ‫המצלמה וממקומות‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫אלכסונית ונמוכה בחזית הפריים‪.‬‬ ‫ישנם המון קווים‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫אלכסוניים מעל‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫היא קריין ‪ IN‬חד הדמויות בשוט‬ ‫ומהיר עם כניסתן שמהווים דומיננטה‬ ‫משנית ‪ ,‬המנורות‪,‬הפס‬ ‫של הדמויות ‪.‬‬ ‫על התקרה‪,‬ודפנות‬ ‫הקיר ‪.‬כל אלו מסמנים‬ ‫אותם כקורבנות ‪,‬ע"י‬ ‫הקו הנחתך שעובר‬ ‫דרכם – רמז לכך שהם‬ ‫צפויים להיענש‪.‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫תאורה מלאה‬ ‫וטבעית‪ .‬אין הבדל‬ ‫משמעותי בין‬ ‫האזורים‬ ‫המוארים בשוט‬ ‫לבין החשוכים‪,‬‬ ‫ישנו מקור אור‬ ‫מבחוץ שנכנס דרך‬ ‫דלת הכניסה‬ ‫השקופה והפתוחה‬ ‫למחצית ומאיר על‬ ‫הדמות הימנית ועל‬ ‫מושב הכיסא‬ ‫בצידו השמאלי של‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫הצבעים הם‬ ‫חיוורים‪-‬לבן‬ ‫‪,‬אפור‪,‬חום על כל‬ ‫גווניו‪ ,‬תכלת‪..‬‬ ‫עם זאת הבחור‬ ‫עם הכובע האדום‬ ‫מוריד את הכובע‬ ‫מראשו ומחזיק‬ ‫אותו ביד‪,‬התנועה‬ ‫הזו מפנה את‬ ‫תשומת הלב שלנו‬ ‫לצבע‬ ‫האדום‪,‬הדומיננטי‬ ‫היחיד‪.‬‬ ‫עריכה אנאליטית‬ ‫מעבר ב‪.CUT -‬‬ ‫‪MATCH ON ,‬‬ ‫‪ .ACTION‬בשוט‬ ‫הקודם ראינו את שני‬ ‫הגברים פותחים את‬ ‫דלת הכניסה ועושים‬ ‫צעד כדי להכנס‪.‬‬ ‫בחיתוך לשוט הנוכחי‬ ‫הם נראים פותחים‬ ‫אותה ונכנסים‪.‬‬ ‫הדמות שמאלית‪ :‬מה‬ ‫זה לכל הרוחות?‬ ‫שינוי במוזיקת הרקע‬ ‫שהתלוותה אלינו עד כה‬ ‫במעבר של גשר קולי‬ ‫מהשוט הקודם ‪,‬כעת‪,‬‬ ‫מוזיקת הרקע היא‬ ‫מאוד קצבית ואנרגטית‪.‬‬ ‫קול דיאגטי של טריקת‬ ‫דלת הכניסה לאחר‬ ‫ששתי הדמויות נכנסות‪.‬‬ ‫שתי הדמויות הזרות נכנסות לדיינר‪ ,‬ובאותה נקודה הצופים מבינים שהשינויים והחריגות בשוט מסמלים התחלה של תפנית‪,‬אקשן‪,‬הם‬ ‫מסומנים באמצעות הקומפוזיציה‪.‬‬ ‫הכניסה שלהם מלוות במוזיקת רקע חדשה וקצבית יותר‪ ,‬שמשנה את האוירה שהייתה עד כה ‪,‬מוזיקה שמכניסה קצב ‪.‬טריקת הדלת‬ ‫החזקה שנשמעת בעת כניסתם מפנה את תשומת לב הצופים ומסמלת כניסה משמעותית‪ ,‬נוחכות מורגשת‪,‬ובנוסף את הסגירה עליהם‬ ‫שמציינת את כליאתם‪.‬‬ ‫לזוית הצילום העקומה משמעותית בשילוב עם צילום הדמויות מזוית מאוד נמוכה יש משמעות גדולה יותר מהטיות המסך שהופיעו לנו‬ ‫עד כה‪ .‬השילוב בין השניים מעיד על המצב הפסיכולוגי והנפשי של הדמויות‪ .‬זה מרגיש שהן לא שפויות לחלוטין‪ .‬גם הקוים האלכסוניים‬ ‫מעליהם‪ ,‬ותנועת המצלמה המהירה שמתרחשת עם כניסתם של הדמויות והמוזיקה הקצבית‪ ,‬מוסיפים לתחושת חוסר האיזון בפריים‬ ‫שמתבטא גם בחוסר האיזון הנפשי של הדמויות‪ .‬הגיבורים שלנו נראים כשפויים ביותר מבין כל השאר‪ .‬מה שבדיעבד אינו נכון‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.27-29‬‬ ‫שוט ‪27‬‬ ‫שוט ‪28‬‬ ‫שוט ‪29‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫מלורי נראית‬ ‫ממשיכה לרקוד‬ ‫באופן ארוטי ‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫בשוט מספר ‪ 27,28‬עריכה אנאליטית‬ ‫הדומיננטה בשלושת‬ ‫המצלמה נעה‬ ‫שבורה‪ ,‬מעבר‬ ‫התאורה היא‬‫בהתאמה עם הקצב השוטים היא מלורי‬ ‫באמצעות ‪.,CUT‬‬ ‫מלאה‪ .‬דרך שני‬ ‫בשל התנועות שלה‪.‬‬ ‫והתנועות של‬ ‫דומיננטה משנית‪-‬הצבע החלונות נכנס אור שוברת את חוק ‪45‬‬ ‫מלורי‪.‬תנועת‬ ‫מעלות ‪.‬‬ ‫טבעי‪ .‬מלורי‬ ‫הירוק שמופיע על‬ ‫המצלמה היא‬ ‫מוארת באו‬ ‫מכונת הג'וקבוקס‪.‬‬ ‫סטדי‪.‬‬ ‫אינור טבעי השוט מציג את‬ ‫שמקורו‬ ‫‬‫‪28‬‬ ‫מספר‬ ‫בשוט‬ ‫בשוט‬ ‫הצילום‬ ‫גודל‬ ‫נקודת המבט של שתי‬ ‫מגיע‬ ‫הוא‬ ‫נראה‪,‬‬ ‫המשנית‬ ‫הדומיננטה‬ ‫הוא‬ ‫‪27‬‬ ‫מספר‬ ‫הדמויות החדשות‬ ‫הוא החלק התחתון של מכיוון החלונות‬ ‫אקסטרים לונג‬ ‫שנראו בשוט הקודם‬ ‫בצד‬ ‫השקופים‬ ‫והקעקוע‬ ‫שמואר‬ ‫גופה‪,‬‬ ‫זהו‬‫שוט ‪.‬שוט ‪28‬‬ ‫בוהות‪ ,‬כעת מבינים‬ ‫הדיינר‪.‬‬ ‫בדומיננטה‬ ‫בטנה‪.‬‬ ‫על‬ ‫ובשוט‬ ‫מדיום שוט‬ ‫שהן בוהות במלורי‪.‬‬ ‫בשוט ‪ -29‬המנורה מעל שוט מספר ‪-29‬‬ ‫‪ -29‬לונג שוט ‪.‬‬ ‫מקור האור החזק )המעבר באמצעות‬ ‫מלורי הנראית על‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫השבירות מוסבר‬ ‫מגיע מהמנורה‬ ‫אלכסונית בשלושת התקרה מאירה באור‬ ‫במשמעות(‬ ‫בתקרת המקום‪.‬‬ ‫חזק‪.‬‬ ‫השוטים ונמוכה‪.‬‬ ‫הפריים הוא פתוח‪,‬יש הצבעים בשוטים‬ ‫‪ 27,28‬הם צבעים‬ ‫מרחב לתנועה בחלקו‬ ‫חמים‪ ,‬בעיקר‬ ‫העליון של הפריים‪,‬‬ ‫גוונים של חום ‪,‬‬ ‫התקרה‬ ‫כתום מזכיר‬ ‫נראית‪,‬ובצדדים‬ ‫בצבעו חרדל‬ ‫מופיעים השולחנות‬ ‫ואדום‪.‬‬ ‫ועוד אלמנטים‬ ‫חתוכים‪ .‬הקומפוזיציה שוט מספר ‪-29‬‬ ‫אינה מאוזנת‪ .‬החלונות שחור לבן‪.‬‬ ‫העגולים ששוים‬ ‫בגודלם‪,‬הם היחידים‬ ‫שמייצרים איזון קל‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫אין דיאלוג‪.‬‬ ‫מוזיקת הרקע החדשה‬ ‫והקצבית מלוורה‬ ‫מהשוט הקודם ‪ .‬היא‬ ‫דיאגטית ‪.‬‬ ‫אלו שוטים מנקודת המבט של שתי הדמויות החדשות‪ .‬נקודת המבט שלהם מבהירה לנו את הכוונות שלהם ואת הדרך שבה הם רואים‬ ‫את מלורי‪ -‬באמצעות הזוית הנמוכה והאלכסונית שמייצרת תחושה של נקודת מבט שמעידה על מצב נפשי מעורער ובאמצעות העריכה‬ ‫שהשבירות וההתחלפות הקיצונית בין גדלי השוטים מסמלות את הטירוף שלהם‪ ,‬את הרעב שלהם‪,‬הם רואים אותה כטרף‪. .‬‬ ‫הצבע הירוק מופיע שוב על מכונת הג'וקבוקס ומסמל ביטחון‪.‬נראה שמלורי מוגנת למרות הכוונות של הדמויות‪ .‬הצבע הבוהק מעיד על‬ ‫חולניות‪ ..‬השחור לבן מכניס אותנו לרגע פנימי – אנחנו לרגע בלבד נכנסים אל תוך מוחן של הדמויות הזרות אבל אנחנו סולדים מהן‬ ‫כשמתברות הכוונות שלהן‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.30‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫‪,TWO SHOT‬‬ ‫שוט זהה לשוט‬ ‫ביחס לשתי‬ ‫מספר ‪.26‬‬ ‫הדמויות זהו‬ ‫שני הגברים‬ ‫מדיום שוט‪.‬‬ ‫ממשיכים לבהות‬ ‫במלורי‪ ,‬אחד מהם המצלמה לא‬ ‫מציע לשני להתחיל סטטית אך‬ ‫הרעידות הן לא‬ ‫איתה‪,‬הוא הולך‬ ‫מורגשות‬ ‫לכון הבר‪.‬‬ ‫בקיצוניות‪,‬הן‬ ‫חלקות לכן ניתן‬ ‫לקבוע שמדובר‬ ‫בסטדי‪,‬קל‪.‬‬ ‫זוית הצילום‬ ‫אלכסונית ונמוכה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫ראה שוט ‪.26‬‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫תאורה מלאה‬ ‫אור‬ ‫מקור‬ ‫וטבעית‪.‬‬ ‫‪.CuT‬‬ ‫שמש מבחוץ‬ ‫חוזרים לשוט‬ ‫שנכנס דרך דלת‬ ‫הכניסה השקופה מנקודת המבט של‬ ‫והפתוחה למחצית שני הגברים לאחר‬ ‫ומאיר על הדמות שהם נראו בוהים‬ ‫הימנית ועל מושב במלורי‪.‬‬ ‫הכיסה בצידו‬ ‫השמאלי של‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫הצבעים הם‬ ‫חיוורים‪-‬לבן‬ ‫‪,‬אפור‪,‬חום על כל‬ ‫גווניו‪ ,‬תכלת‪..‬‬ ‫פסקול‬ ‫הדמות הימנית ‪ :‬זוהי‬ ‫נקבה חמה‪ ...‬תנסה‬ ‫להתחיל איתה‪.‬‬ ‫מוזיקה דיאגטית‬ ‫חיצונית מהשוט‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫משמעות כמו בשוט מספר ‪ .26‬אחד מהגברים מציע לשני להתחיל עם מלורי‪ ,‬הוא משאיר אותו לרגע לבד‪ .‬ובאותה הנקודה יש הרגשה‬ ‫שהנוכחות שלהם וכניסתם מהוות נקודת תפנית בסיקוונס‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.31‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫עריכה אנאליטית‬ ‫תאורה‬ ‫הדומיננטה הראשית‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫אחת מהדמויות‬ ‫‪+‬טבעית‪-‬‬ ‫מלאה‬ ‫הברמנית‬ ‫של‬ ‫ידה‬ ‫היא‬ ‫קלה‪,‬‬ ‫סטדי‬ ‫היא‬ ‫היא‬ ‫מתקרבת לבר‬ ‫מעבר ב‪.CUT -‬‬ ‫נכנס‬ ‫ר‬ ‫האו‬ ‫מקור‬ ‫בקבוקי‬ ‫לעבר‬ ‫שמושטת‬ ‫בעיקר‬ ‫מורגשת‬ ‫מתיישבת‬ ‫‪MATCH ON‬‬ ‫דרך החלונות‬ ‫הקטשופ והחרדל‪.‬‬ ‫בהתחלה כאשר‬ ‫ומבקשת בירה‪,‬‬ ‫‪ -ACTION‬בשוט‬ ‫הדומיננטה המשנית הם השקופים ברקע‪.‬‬ ‫רואים את‬ ‫הדמות מאחורה‬ ‫יש ניגוד מזערי בין הקודם אחד‬ ‫הצבע הצהוב והאדום‬ ‫הברמנית נוגעת‬ ‫מצטרפת ‪,‬‬ ‫הבחורים התקדם‬ ‫החלק הימני‬ ‫של הבקבוקים‪ .‬שוב‪,‬‬ ‫הברמנית שרק ידה בבקבוקים‬ ‫בפריים)הברמנית(‪ ,‬לכיוון הבר והשני‬ ‫הקופפוזיציה אינה‬ ‫נראית נותנת בירה ומושיטה אותם‬ ‫לבין הרקע המואר‪ .‬בעקבותיו ‪ ,‬בשוט‬ ‫מאוזנת‪ ,‬והפריים הוא‬ ‫לבחורים‪.‬‬ ‫לשניהם‪.‬‬ ‫פתוח‪-‬הברמנית נראית הצבע הבולט הוא הנוכחי הפעולה‬ ‫לפני שהבחורים‬ ‫שלהם נמשכת באופן‬ ‫חצויה בצידו הימני של האדום והצהוב‪.‬‬ ‫מתקרבים‪,‬הם‬ ‫רציף‪ ,‬שני הבחורים‬ ‫נראים באקסטרים הפריים ובחזית ותופסת ככל שאנחנו‬ ‫מתקדמים אל הבר‪.‬‬ ‫קרבים לסכנה‬ ‫כשליש ממנו‪,‬בחזית‬ ‫לונג שוט‪ ,‬כאשר‬ ‫הם מתקרבים זהו נמצאים נמצאת‬ ‫מדגישים לנו זאת משך שוט‪:‬כ‪ 6-‬שניות‪.‬‬ ‫המלחיה ומתקן המפיות יותר‪.‬‬ ‫מדיום‪-‬שוט‪.‬‬ ‫זוית הצילום היא לידה ברקע נראות שתי הירוק והלבן‬ ‫בחזית‪.‬‬ ‫אלכסונית ונמוכה‪ .‬הדמויות כאשר אחת‬ ‫מהן מתקדמת לעבר‬ ‫הבר ויושבת והשניה‬ ‫בעקבותיה‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫אחת מהדמויות‪ :‬אני‬ ‫רוצה בירת מילר‪.‬‬ ‫הברמנית‪ :‬מיד‬ ‫מוזיקת רקע מתלווה‬ ‫מהשוט‬ ‫הקודם‪.‬המוזיקה היא‬ ‫דיאגטית חיצונית‪.‬‬ ‫מטרתו של השוט להזכיר לנו באיזו סכנה נמצאות הדמויות שלנו‪.‬‬ ‫השוט כולל את שלוש הדמויות שהסכנה קרובה אליהן‪ ,‬לכן כאשר הוא נפתח מיד ידה של המוכרת נוגעת בשני הבקבוקים‪ ,‬אנחנו חוזרים‬ ‫לרמזים המטרימים ולסימון הנענשים‪ .‬היא חתוכה‪,‬לא נראית בשלמותה‪ .‬המוכרת מסדרת אותם ומניחה להם‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬זאת נראית נגיעה מקרית וספונטנית אבל החזרה של שני הבקבוקים שהופיעו גם בשוט הראשון כזכור ‪ ,‬אינה מקרית‬ ‫כלל‪,‬באמצעות יד הברמנית שתופסת את רוב חלל הפריים ומהווה דומיננטה אנו עוברים לדומיננטה המשנית שלנו‪.‬‬ ‫בחזית הפריים ‪,‬לפני הבקבוקים נמצאים המלחיה והקופסא הירוקה ומסתירים את הבקבוקים‪ .‬שני הצבעים האלה הם צבעים מאוד‬ ‫נעימים ורגועים לעמת הבקבוקים‪ .‬מכוון שהבקבוקים מוסתרים מאחורים ויש להם צבע דומיננטי יותר ניתן לשער כי מדובר "בשקט‬ ‫שלפני הסערה"‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.32‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫מיקי רוקדת בעוד‬ ‫שאחד מהגברים‬ ‫נכנס ומתחיל‬ ‫לרקוד איתה ‪.‬‬ ‫צילום‬ ‫גודל הצילום הוא‬ ‫אקסטרים לונג‬ ‫שוט‪ .‬תנועת‬ ‫המצלמה היא‬ ‫סטדי ‪, OUT‬‬ ‫זוית הצילום היא‬ ‫אלכסונית ונמוכה‪.‬‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫הדומיננטה היא מלורי כמו בשוט מספר‬ ‫‪ .21‬שני הצבעים‬ ‫שרוקדת‪ .‬הדומיננטה‬ ‫האדום והצהוב‬ ‫המשנית הם שני‬ ‫)הבקבוקים(‬ ‫הבקבוקים האדום‬ ‫נראים‪ ,‬הפעם כבר‬ ‫והצהוב שוב‬ ‫עם הופעת השוט‪.‬‬ ‫בחזית הפריים בצידו‬ ‫השמאלי‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה אינה‬ ‫מאוזנת‪,‬קיימים יותר‬ ‫מדי אלמנטים בפריים‪,‬‬ ‫שאינם מאורגנים ‪,‬הוא‬ ‫עמוס‪.‬הפריים הוא‬ ‫פתוח‪-‬אינו מוגבל‬ ‫בצדדיו‪ ,‬האלמנטים‬ ‫בפריים נחתכים‬ ‫בצדדיו‪.‬‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫מוזיקת רקע דיאגטית‬ ‫עריכה באמצעות‬ ‫‪ .CUT‬המעבר הוא מהשוט הקודם‪.‬‬ ‫בסוף השוט נשמע קולו‬ ‫אנאליטי‪.‬‬ ‫של הדמות השניה‬ ‫בשוט הקודם הדמות היושבת על הבר לצד‬ ‫הזרה הסתכלה‬ ‫מיקי‪.‬‬ ‫לכיוון שמאל פריים=‬ ‫אנחנו יודעים שמלורי‬ ‫נמצאת שם‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מודעים לכניסתה‬ ‫בהמשך של הדמות‬ ‫הזרה‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה סטדי אינה דומיננטית כמו בשוטים הזהים לשוט זה‪ ,‬בהם נראית מלורי רוקדת וזאת מכוון שאנחנו משערים את‬ ‫כניסתה של הדמות שנראתה בשוט הקודם מסתכלת על מלורי‪ .‬אנחנו חשים בבעייתיות שתיווצר עם כניסתה‪.‬התנועה מדמה את‬ ‫התחושות שלנו‪ ,‬כשהדמות נכנסת תנועת הסטדי ‪ OUT‬הופכת לקיצונית יותר‪ ,‬בהתאם לסלידה שלנו כלפיו‪ ,‬ובשלב מסויים נעצרת‬ ‫לשבריר שניה‪ ,‬קצת חריג ביחס לתנועות המצלמה בסיקוונס‪.‬‬ ‫בשוט מספר ‪ 21‬הזהה לשוט הנוכחי‪ ,‬שני הבקבוקים לא הופיעו מיד ‪,‬אלה התגלו באמצעות תנועת המצלמה ובכך רמזו לנו שהסכנה‬ ‫קרבה‪ ,‬שוט הנוכחי הבקבוקים מופיעים מיד עם הופעתו של השוט מה שמצביע על כך שהסכנה כבר כאן‪.‬‬ ‫תיאור גרפי של השוט‪.‬‬ ‫שוט מספר ‪.33‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תאור נרטיבי‬ ‫צילום‬ ‫פריים וקומפוזיציה‬ ‫תאורה‪+‬צבע‬ ‫תאורהמלאה‪+‬‬ ‫זוית הצילום היא קומפוזיציה‪:‬‬ ‫הדמות הזרה‬ ‫טבעית‪.‬‬ ‫הדומיננטה הראשית‬ ‫אלכסונית ומעט‬ ‫יושבת על‬ ‫מזעור בין אזורי‬ ‫הם פניו של הדמות‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫הבר‪,‬פונה למיקי‬ ‫האור לחושך‬ ‫החדשה מאחר שהן‬ ‫תנועת המצלמה‬ ‫שנראה בצד‪.‬הוא‬ ‫בשוט‪ .‬העיתון‬ ‫היא קריין מרחיקה מכניסות צבע שונה‬ ‫מכנה את מלורי‬ ‫שמיקי מחזיק‬ ‫ביחס לבגדים שלו‬ ‫אותנו מהדמות‬ ‫"בשר"‪ .‬מיקי‬ ‫בידיו מואר מעט‪.‬‬ ‫מחזיק בידיו עיתון החדשה ובמקביל והכובע שחובש ‪.‬הם‬ ‫נראים בשוט ‪,‬אך צבעם הצבע הירוק הוא‬ ‫מראה לנו את‬ ‫שמסתיר את‬ ‫אחיד ומשעמם‪ .‬הדמות הצבע הבולט‬ ‫מיקי‪.‬‬ ‫פניו‪,‬הוא מוריד‬ ‫נראית בפוקוס חד‪ ,‬בעוד בשוט‪ ,‬אם כי‬ ‫‪TWO SHOT‬‬ ‫אותו‪,‬טועם‬ ‫מופיעים שני‬ ‫התנועה היא תנועה שהרקע נראה‬ ‫מהעוגה ומגיב‬ ‫גוונים של‬ ‫מטושוטש‪.‬‬ ‫חלקה‪ ,‬המצלמה‬ ‫לדבריו‪.‬‬ ‫ירוק‪.‬ירוק הזית‪-‬‬ ‫בחלק השני לאחר‬ ‫יציבה גם ברגע‬ ‫בבגדיו של הדמות‬ ‫שמיקי מתגלה‪-‬‬ ‫שהיא עוצרת ‪.‬‬ ‫החדשה והירוק‬ ‫גודל הצילום הוא הדומיננטה בשוט הוא‬ ‫הכהה‪-‬המעיל של‬ ‫העיתון שמסתיר את‬ ‫מדיום קלוז‪-‬אפ‪,‬‬ ‫מיקי‪.‬‬ ‫פניו של מיקי ונמצא‬ ‫ביחס לשניהם‪.‬‬ ‫שני הגוונים‬ ‫בחלקו העליון של‬ ‫מדגישים את‬ ‫הפריים ובכך ממקד‬ ‫ההבדל‬ ‫את תשומת הלב אליו‬ ‫בדומיננטיות‬ ‫‪,‬נראה קרוב למצלמה‬ ‫הדמויות שלנו‬ ‫ומואר בחלקו‪.‬צבעו‬ ‫וביחסי הכוחות‬ ‫הבהיר בולט בין גווני‬ ‫ביניהן ‪ ,‬כאשר‬ ‫החום השולטים ברקע‬ ‫ובגדיהם הכהים‪ .‬מיקי מיקי באמצעות‬ ‫והדמות השניה על הבר הצבע הירוק הכהה‬ ‫דומיננטי על‬ ‫נמצאים בפוקוס חד‪,‬‬ ‫בחלק המרוחק בפריים הדמות שלצידו‬ ‫שמאופיינת ב צבע‬ ‫נראים מלורי והדמות‬ ‫הירוק החיוור‪.‬‬ ‫השניה רוקדים‪ ,‬הם‬ ‫מוגש גם באמצעות‬ ‫אינם בפוקוס כלל‪.‬‬ ‫הקרבה הפיזית‬ ‫בקדמת הפריים נמצא‬ ‫ביניהם שמליטה‬ ‫שולחן הבר שמפריד‬ ‫את ההבדל‪.‬‬ ‫בינינו לבין מיקי‬ ‫עריכה‪,‬חיבור‬ ‫שוטים‬ ‫מעבר באמצעות‬ ‫‪.CUT‬‬ ‫החיתוך לשוט הנוכחי‬ ‫מדגיש לנו באופן‬ ‫הברור ביותר שהוצג‬ ‫לנו עד כה‪ ,‬את הקשר‬ ‫בין מיקי ומלורי‬ ‫וכיצד התחושות‬ ‫הרעות שחשנו בהן‪,‬‬ ‫בעיקר בשוט הקודם‬ ‫עם כניסתו של הגבר‬ ‫קשורות למיקי‬ ‫ומלורי‪.‬‬ ‫פסקול‬ ‫הדמות החדשה‪ :‬איזה‬ ‫בשר יש לה‪.‬‬ ‫מיקי‪ :‬קוראים לה‪...‬‬ ‫מלורי‪.‬‬ ‫הדמות החדשה‪ :‬שיהיה‬ ‫מלורי‪ ,‬אני קורא לה‬ ‫בשר‪.‬‬ ‫מוזיקת רקע שמתלווה‬ ‫מהשוט הקודם‪-‬‬ ‫דיאגטית חיצונית‪.‬‬ ‫גשר קולי מהשוט‬ ‫הקודם בו נשמע קולו‬ ‫של הגבר ‪ ,‬שממשיך‬ ‫לשוט הנוכחי‪.‬‬ ‫ומאחוריו הדמות‬ ‫השניה‪ ,‬הוא מקבל‬ ‫מעמד של עליונות ‪.‬‬ ‫מיקי‪ ,‬קרוב למצלמה‬ ‫ואילו הדמות השניה‬ ‫נראית רחוקה יותר‬ ‫יחסי הגבהים הקיימים‬ ‫בין מיקי לדמות‬ ‫משפיעים גם על רעיון‬ ‫השליטה כאשר מיקי‬ ‫נראה גבוה יותר‪ ,‬ראשו‬ ‫תוחם את גבולות‬ ‫הפריים ואילו הדמות‬ ‫השניה נמוכה יותר ‪.‬‬ ‫קיים חוסר איזון‪ -‬בצד‬ ‫שמאל‪,‬בשולי הפריים יש‬ ‫רווח בעוד שבצידו‬ ‫הימני נמצא מיקי ‪.‬‬ ‫משמעות השוט‬ ‫)חיבור משמעויות של‬ ‫כל הפרטים בשוט (‪.‬‬ ‫מיקי נראה בולט‬ ‫יותא באמצעות‬ ‫הצבע הירוק של‬ ‫העוגה ממנה הוא‬ ‫טועם וגם‬ ‫באמצעות הצבע‬ ‫הכתום והאנרגטי‬ ‫של המשקה שלו‪.‬‬ ‫דרך העיתון אנחנו חווים אקספוזיציה ראשונית על הדמויות שלנו‪,‬בפעם הראשונה אנחנו מבינים עם מי יש לנו עסק‪ ,‬באמצעות כותרת‬ ‫העיתון אנחנו תופסים את מיקי ומלורי דרך זירה ציבורית מפוקפקת‪) .‬ביקורת על המדיה‪,‬על תופעת המציצנות‪( .‬‬ ‫כותרת העיתון " מיקי ומלורי הרגו שישה נערים במהלך מסיבת פיג'מות"‪ ,‬סוג של פולחן אמריקאי טיפוסי מאוד‪ .‬אנחנו מבינים שלמיקי‬ ‫ומלורי אין מצפון לאורח החיים האמירקאי‪ ,‬מה שיתגלה בהמשך כנכון וגם כביקורת אחת מני רבות שמועברות בסרט‪.‬‬ ‫העיתון שמסתיר את מיקי הוא מסכה שמסווה את פרצופו האמיתי של הגיבור שלנו‪ ,‬כאשר העיתון יורד מפניו של מיקי והוא משיב‬ ‫לדמות של"בשר" כפי שמכנה את מלורי‪ ,‬קוראים מלורי אנחנו מיד ומקשרים בין הדברים‪ .‬בנקודה הזו נוצרת תחושת בלבול עזה‪.‬‬ ‫הגיבורים של הסרט שלנו הם לא גיבורים טיפוסיים ‪,‬טובי לב ‪.‬אנחנו מרגישים מעט מרומים‪ .‬מי שנראו לנו עד כה כגיבורים של הסרט‪,‬‬ ‫מתגלים כרוצחים אכזריים‪.‬‬ ‫שאלת הזהות עולה כמה וכמה פעמים בסצינה‪ ,‬ומתעתעת בנו הצופים‪ ,‬כאשר אנחנו מזדהים עם הגיבורים למרות חוסר הידיעה על‬ ‫ההסטוריה שלהם ועל זהותם‪ ,‬ובפעמים אחרות מרחיקה אותנו מהם‪ .‬תחילה‪ ,‬פניו של מיקי לא נראו‪ ,‬גבו הופנה אלינו)יצר דחייה‬ ‫חברתית(‪ ,‬לאחר מכן פניו התגלו ואף נתנו לנו רגע מכונן שבו אנחנו מתבוננים במיקי ומגלים אמפתיה כלפיו‪ ,‬תמיד קיים מחסום שיצור‬ ‫בלבול בתפיסה שלנו לגבי זהות הגיבורים‪ .‬כעת‪ ,‬תנועת הקריין אפשרה לנו להתבונן בעיתון ולגלות אינפורמציה על מיקי ומלורי ומיד אחר‬ ‫כך תנועת המצלמה מעבירה אותנו להתבונן במתרחש מעבר לדלפק הבר‪ ,‬הגבול שמפריד בינינו לביניהם‪ .‬המצלמה מגלמת אותנו )הצופים(‬ ‫‪,‬ברגע אחד אנחנו מועברים אל העיתון‪ ,‬אנחנו סקרנים לדעת מה כתוב וברגע אחר אנחנו מורחקים מהעיתון‪ ,‬כשאנחנו מגלים שהגיבורים‬ ‫שלנו ביצעו מעשה שנחשב לא מוסרי‪ .‬המשחק בתחושות הצופים לאורך הסיקוונס הוא על מנת שנזדעזע מהאדם וחוסר הזהות שלו ‪.‬‬ ‫חלק שני – משמעות אמצעי המבע בסיקוונס‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי של הסיקוונס הוא להציג לנו מי אלו מיקי ומלורי‪ .‬אך סטון עושה זאת באופן לא ברור‪ ,‬בדרך עקיפה מעט שמצליחה‬ ‫לבלבל אותנו ואת התחושות שלנו‪ .‬בסופו של דבר מטרת הסיקוונס היא לגרום להזדהות ראשונית של הצופה עם האנטי‪-‬גיבורים‪,‬מה שנראה‬ ‫כבלתי אפשרי‪ .‬פה בדיוק נכנסים אמצעי המבע שבאמצעותם המהלך קורה‪,‬אמנם מלווה בבלבול די הגיוני של הצופה‪ -‬בכל זאת ‪,‬מיקי ומלורי‬ ‫הם לא גיבורים טיפוסיים‪ .‬בנוסף השימוש מסייע להבנת האופי שלהם‪.‬‬ ‫האוירה המאוד ספציפית בסיקוונס מכניסה אותנו לדרך המחשבתית לפיה פועלות הדמויות שלנו ‪,‬תחילה אנחנו חווים זאת דרך המונט'ז‬ ‫שערוך בעריכה הסינטתית‪-‬אסוציאטיבית ומורכב מרצף תודעתי פנימי של המבאי‪ .‬כבר בפתיחה‪,‬אנחנו נמצאים בתוך ראשיהם של שני רוצחים‬ ‫פסיכופתטיים עוד לפני ההיכרות שלנו איתם‪ ,‬מהלך שמשרת את מה שהבמאי רוצה בו‪ ,‬שנזדהה עם גיבורים שהם כביכול אנטי‪-‬גיבורים‪ ,‬לכן‬ ‫המונטאז' לפני הכל "כופה" עלינו לחשוב כמוהם‪.‬לא ניתן לומר בבירור שהדימויים נובעים מהתודעה של מיקי ומלורי מכוון שלא מציגים לנו‬ ‫אותם אבל הם בהחלט מהווים את הנושא המרכזי של הסרט כולו – באמצעותם אנחנו מבינים את תפיסת החיים של הגיבורים שלנו‪ ,‬אותה‬ ‫הצופה מגלה באופן מפורש יותר רק בהמשך‪ ,‬עם התפתחות העלילה‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים בתוך עולם לא ברור‪ ,‬לא מובן‪ .‬העריכה הכל כך ייחודית הזו מחייבת אותנו להיות אקטיבים ולהפעיל מחשבה ולנסות להבין את‬ ‫ההקשר שלה לסצינה שתוצג בהמשך ‪ -‬שבה הבלבול גובר ‪ ,‬מחוסר וודאות‪.‬‬ ‫העריכה בסיקוונס כולו מאופיינת בעיקרב עריכה סינטטתית – צורנית ואנאליטית שבורה‪ ,‬המלאכותיות המורגשת‪,‬הקצב המהיר שלא ניתן‬ ‫לעמוד בו ‪ ,‬השיבוש שנוצר באמצעותן מציג את הטירוף של הדמויות‪ ,‬כולן‪ .‬ומכניס גם אותנו אליו‪ .‬אני מציינת ‪ :‬כולן‪ ,‬מכוון שבלי יוצא מן‬ ‫הכלל כל הדמויות מוצגות כפסיכופתיות‪ ,‬לא שפויות‪ ,‬מטורפות‪ .‬לפעמים אף ניראה שמיקי ומלורי הם השפויים ביותר מכל השאר‪ .‬אבל זו‬ ‫בדיוק הנקודה‪-‬הדמויות כולן מוצגות כמטורפות‪ ,‬ואנחנו נכנסים אל הטירוף ביחד איתם ‪ ,‬ונשאלת השאלה מדוע גם הן מוצגות כפסיכותיות‬ ‫למרות שהן כביכול חפות מפשע‪ -‬הטירוף שמוצג באופן שווה יחסית‪ ,‬באיזה שהוא מקום לא מבדיל את מיקי ומלורי מהאחרים‪ -‬וזה נותן איזה‬ ‫שהיא הצדקה הגיונית למעשים שלהם‪ .‬אני אסביר את עצמי טוב יותר‪ -‬הדמויות של שני הגברים לדוגמה ‪,‬הנכנסים לדיינר‪ ,‬מוצגים כמטורפים‬ ‫וחולי מין‪ ,‬אך כאשר מיקי ומלורי בהמשך מתעללים בהם ורוצחים אותם‪-‬הטירוף של הגברים בהתחלה‪,‬הצגתן כרודפות מין לא שפויות מצדיק‬ ‫את המעשה של מיקי ומלורי‪ .‬הרעיון המרכזי שעומד מאוחרי הבחירה הזו היא שהמהלך גורם לנו להתחבר עם מיקי ומלורי‪.‬סיבה נוספת היא‬ ‫אולי כדי להראות שכולנו בסופו של דבר רוצחים מלידה‪ -‬כך או אחרת‪ ,‬אולי זה לא מתבטא באופן מילולי‪ ,‬אבל הסרט כולו מועבר באמצעות‬ ‫הוויזואליות ולכן אמצעי המבע משקפים זאת‪.‬‬ ‫משמוע של השבירות בסרט הוא אולי להראות שכל הסרט מועבר מנקודת המבט של הגיבורים שלנו‪ ,‬שכן הם יכולים לשבור רבים מחוקי‬ ‫העולם כי זאת הדרך שהם בחרו בה כדי לחיות ולהרגיש את החופש‪ -‬החוקים לא מעניינים אותם‪ ,‬גם רשויות החוק העומדות בדרכן לא יפרידו‬ ‫אותם‪ .‬לפחות מבחינתם‪.‬‬ ‫אמצעי המבע מופעלים באופן קיצוני‪ ,‬שמכניס את הצופה להלם‪,‬לחוויה שלא נראתה על המסך‪ ,‬ואני מדגישה נראתה בגלל הדגש הוויזואלי‬ ‫בעיקר ‪.‬אחד מאמצעי המבע הדומיננטיים והמשמעותיים בסיקוונס הוא הצבע‪.‬‬ ‫הצבע מסייע לנו בתהליך הלמידה והתובנות שלנו על הדמויות בסיקוונס‪,‬הן בהקשר של מיקי ומלורי והן בהקשר לשאר דמויות המשנה‪.‬‬ ‫במהלך הסיקוונס מורגש הצבע השחור‪-‬לבן כפילטר וניתן להתייחס אליו בכמה היבטים‪.‬‬ ‫מכוון שאנחנו נכנסים לתוך ראשם של הגיבורים שלנו ‪ ,‬הסגנון מייצג את מה שהם רואים‪ ,‬אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות במהלך הדקות‬ ‫הראשונות‪,‬כמו בראשיהם‪ .‬הרעיון מאחורי השימוש בטכניקה הזו היה ליצור רגע החיצוניות שבמתבטא בצבעים‪,‬ורגע הפנימיות שמתבטא‬ ‫בשחור‪-‬לבן ‪,‬באותו הזמן‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפעם הראשונה שבה אנו נתקלים בשימוש החריג היא כאשר מייבל הברמנית‪ ,‬ומיקי משוחחים‪ .‬השוט‬ ‫החיצוני )מאופיין ע"י השימוש בצבע( מציג אותה ממליצה על עוגה לימונית‪,‬ואילו השוט הפנימי )השחור‪-‬לבן‪,‬שמאופיין גם ע"י השבירה‪,‬‬ ‫שמציינת את המעבר ( ‪ ,‬מציג אותה מפלרטטת איתו ‪ ,‬או חושבת לפלרטט איתו ‪.‬הקיצוצים התכופים בשחור לבן‪ ,‬מציגים דיאלוג שחוזר על‬ ‫עצמו לעתים קרובות עם אינפורמציה שונה במקצת‪.‬‬ ‫צבעים נוספים שמאפיינים את דמויות המשנה שלנו הם צבעים משעממים וניטראליים כגון ‪ :‬לבן‪ ,‬תכלת‪ ,‬חום‪ ,‬צבע גוף‪ .‬כל אלו באופן ברור‬ ‫מעניקים ניטראליות‪ ,‬וחוסר עומק בדמויות שלא רוצים שנתחבר אליהן‪ .‬סטון יודע שאנחנו עלולים לעשות זאת‪ ,‬מכוון שהן חפות מפשע ובאופן‬ ‫אוטומטי אנחנו נתחבר אליהן‪ ,‬אך הצבעים הללו שמופיעים בעיקר בלבוש שלהם מייצרים הרגשה אצל הצופה שאנחנו כבר יודעים כל מה‬ ‫שאנחנו אמורים לדעת על הדמויות‪ .‬אין משהו מעבר‪ .‬לעמת מיקי ומלורי שמאופיינים באמצעות צבעים חמים יותר‪ ,‬דומיננטיים ‪,‬פחות רכים‬ ‫‪,‬להפך הם מושכים תשומת לב ו"צועקים" שיסתכלו עליהם‪ .‬מיקי לבוש בז'קט כהה‪ ,‬ומרכיב משקפיים אדומים‪ ,‬הנוכחות שלו כשהוא נראה‬ ‫ביחד עם מייבל הברמנית‪ ,‬מתעצמת‪ .‬היא לעמתו משתלבת עם הצבעים של הקיר ברקע ובכך אינה מעוררת עניין‪.‬‬ ‫מלורי גם היא‪ ,‬לבושה בבגדים שמדגישים את הלהט שלה‪ ,‬את הדומיננטיות שלה בתור משהי שמושכת המון תשומת לב‪ ,‬ומעוררת אצל גברים‬ ‫עניין מיני‪ .‬חזיית הקשירה האדומה שלה‪ ,‬הפאה הנוכרית והבלונדינית ותסרוקת הקוקיות שמטעה ומבלבלת אותנו לרגע‪.‬‬ ‫צבע שצריך להתייחס אליו בנפרד הוא הצבע האדום‪ .‬האדום מופיע ומורגש בכמה אלמנטים‪ ,‬מדי פעם הוא מופיע בקיצוניות כדי להזכיר לנו‬ ‫את המשמעות שלו ובפעמים אחרות הוא מורגש באלמנטים קטנים שנראים חסרי כל משמעות‪ ,‬וזאת על מנת שהוא תמיד יהיה קיים אי שם‬ ‫בתודעה שלנו ‪.‬‬ ‫הצבע האדום מסמל כמה משמעויות‪ .‬ראשית סכנה‪ ,‬סכנה העורבת לדמויות ה"חפות מפשע"‪ ,‬ועל כן הוא מופיע בהקשרם לדוגמה על חולצת‬ ‫הברמנית בתור תגים‪ ,‬או על הכובע של הגבר שנכנס לדיינר ומתחיל עם מלורי‪,.‬השמיים האדומים הנראים ברקע כשהטנדר חונה‪.‬‬ ‫האוירה הכללית מצביעה על סכנה תמידית‪ ,‬בכל מקום ואנחנו מודעים אליה למרות שאנחנו מבולבלים ולא יודעים הכל‪ .‬הצבע האדום מציין‬ ‫תשוקה‪ ,‬דומיננטיות ואקשן‪ .‬התשוקה של מיקי ומלורי לסכנה‪ ,‬לחיים שלהם הסובבים סביבה‪ ,‬לדם ולרצח‪.‬‬ ‫למרות שהצבע האדום מעלה בנו את ההשערות האלו קיימת משמעות נוספת להופעתו ‪-‬האהבה‪ -‬שאולי בהתחלה אינה רלוונטית לצופים‪,‬‬ ‫כנראה שהם אינם מבחינים בה מכוון שהם עדיין לא יודעים את תפקידה המרכזיבסרט ‪ .‬לפחות לדברי סטון‪ ,‬היא הנושא המרכזי‪.‬‬ ‫האהבה בין מיקי ומלורי – הגורם שמניע אותם לצאת יחד למסע‪ .‬מלורי מלמדת את מיקי איך לאהוב‪ ,‬והוא מלמד אותה איך להרגיש טוב עם‬ ‫עצמה‪.‬הם משלימים אחד את השני‪ .‬מה שמוביל אותי לעוד נקודה‪ ,‬הצבע האדום והצהוב שמופיעים ביחד ) בקבוקים של קטשופ וחרדל (‪ -‬גם‬ ‫הם סוג של מטאפורה למיקי ומלורי‪ ,‬שבדומה לקטשוט והחרדל‪-‬אינם נפרדים לעולם‪ .‬באמצעות הצבעים החזקים של הבקבוקים נוצרת‬ ‫המשמעות‪.‬‬ ‫כפי שציינתי בטבלה‪ ,‬הצבע האדום בנוסף תורם במשמעות שלו להזדהות שלנו הצופים עם מיקי ומלורי שידועים כאנטי‪-‬גיבורים ‪ ,‬שטניים‬ ‫ופסיכופאטיים לכן מן הראוי שהם לא יביעו רגשות‪ .‬אך קורה הדבר ההפוך‪ ,‬הם אמנם לא מביעים רגשות כלפי העולם‪ ,‬האנשים בחוץ‪ ,‬כלפי‬ ‫האנשים שהם רוצחים ‪ .‬אבל הרגשות שלהם אחד כלפי השני מובעים לאורך כל הסרט‪.‬‬ ‫הצבע הירוק גם מקבל משמעות בסיקוונס וגם בסרט ‪ ,‬הוא מהווה מוטיב שחוזר על עצמו ‪ .‬לא מדובר בירוק רגיל‪ ,‬אלה בירוק בוהק ולכן ברוב‬ ‫המקרים משמש כדומיננטה‪.‬‬ ‫הירוק המופיע על מכונת השירים‪ ,‬כפי שציינתי מסמל את המלאותיות של מכונות וחפצים‪,‬את הזיוף באמצעות הבוהק ‪ .‬הביקורת היא על‬ ‫החפצים שמשתלטים עלינו בהדרגה‪ ,‬וגם על חיינו‪.‬‬ ‫אך הצבע הבוהק שמופיע בנוסף גם על עוגת הלימון שמיקי מזמין למשל מציין את המחלה במוחו של מיקי‪ ,‬את דרך המחשבה החולנית‬ ‫והמטורפת שלו ‪ .‬הרי צבע כזה לא נראה על עוגת לימון‪ ,‬ומכאן מורגשת המלאכותיות והתחושה של משהו שלא נראה בחיים האמיתיים‪.‬‬ ‫האוירה בסצינה היא אוירה של בלבול ‪ .‬התחושה שלי כשצפיתי בסרט בפעם הראשונה הייתה חוסר אונים שנובע מחוסר הוודאות לגבי הזהות‬ ‫של מיקי ומלורי‪ ,‬שנעה תמיד בין הטוב לבין הרע‪ .‬הבלבול נוצר בעיקר כשאנחנו מבינים שדמויות המשנה הן "חפות מפשע" ‪ ,‬ואילו הגיבורים‬ ‫שלנו בידיעה שהם הגיבורים שלנו ‪ ,‬הם הרעים כביכול‪ .‬נשאלת השאלה‪ -‬האם הגיוני להתחבר לאנטי‪-‬גיבורים מהסוג של מיקי ומלורי?‬ ‫אך השאלה מפסיקה להטריד כאשר החיבור בינינו לביניהם נוצר באופן אוטומטי מבלי שנשים לב‪ ..‬גם כאן נוצר משחק בצופים באמצעות‬ ‫אמצעי המבע‪ -‬שנראה כאילו הם מכוונים אותנו למקום הרגשי המסויים הזה‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬התאורה בסיקוונס מאופיינת בתחילתו כניגודית)בקולאז החיות( ‪ ,‬ויוצרת הבדל שנראה לעין בין האזורים המוארים לבין‬ ‫האזורים החשוכים‪ .‬התאורה באמצעות הניגודיות משחקת על ההבדל בין הטוב לרע‪ ,‬בין האופל )החלקים החשוכים( לבין הטוהר‪,‬התום‬ ‫) החלקים המוארים( ובכך תחושתו המבולבלת של הצופה גוברת‪ .‬האם אנו צריכים להתחבר אליהם בידיעה שהם כאלו ?‬ ‫ולפני שאנחנו יודעים זאת‪ :‬האם הגיבורים שלנו טובים או רעים? האם הם מבחינים בין טוב ורע? והשתובה היא שלא בדובר בכך שהם לא‬ ‫יודעים להבחין בין טוב ורע‪ ,‬אלה פשוט לא איכפת להם‪.‬‬ ‫התאורה בנוסף מוסיפה לחוסר הוודעות שלנו‪ ,‬והתחושה שאנחנו לא מקבלים מספיק אינפורמציה אודות הדמויות שלנו‪.‬‬ ‫כעת לחלק של הצילום‪ ,‬שמשחק גם הוא תפקיד חשוב ביצירת האוירה בסיקוונס‪ ,‬ובסרט בכלל ומותאם בצורה מדויקת לשאר אמצעי המבע‬ ‫בהם בחר להשתמש סטון‪.‬‬ ‫תפקידו המרכזי והעיקרי של הצילום בדומה לאמצעים נוספים שהוזכרו‪ -‬הוא להעביר הרגשה של טירוף מוחלט ואיבוד עשתונות‬ ‫גם של הגיבורים שלנו וגם של הדמויות האחרות בסיקוונס‪.‬‬ ‫תנועות המצלמה הדומיננטית הן קריין וסטדי‪ ,‬ההבחנה ביניהן דקה מאוד ‪,‬וברוב המקרים ניתן לומר כי מדובר בקריין מכוון שהיציבות‬ ‫מורגשת באופן חזק יותר מאשר בסטדי‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בכך שכמעט בכל שוט מורגשת תנועת מצלמה דומיננטית‪ ,‬גם בשוט שהתנועה בו פחות מורגשת‪ ,‬היא קיימת‪,‬הוא איננו סטטי‪.‬‬ ‫וזאת על מנת כדי שנרגיש בחופשיות ובמצלמה שנעה בספונטניות‪ -‬בעיקר בשוטים בהם מלורי רוקדת‪.‬‬ ‫התנועה מבטאת את חוסר הגובולות של מיקי ומלורי ‪ ,‬הם פעילים תמיד‪ ,‬אינם עוצרים ולו לרגע במסע הארוך שלהם‪ .‬דרך התנועה אנחנו‬ ‫נפתחים לעולם שלהם‪ ,‬אנחנו מרגישים בחופש שאנחנו אולי לא מסוגלים להרגיש בו במציאות שלנו ‪ ,‬מכוון שאנחנו מוגבלים‪ ,‬בניגוד מיקי‬ ‫ומלורי‪ ,‬אולי זה מסביר למה אנחנו מזדהים איתם ‪.‬ההרגשה הזו נעימה לנו ‪,‬ולכן אנחנו מרגישים שותפים למסע‪.‬‬ ‫התנועה הלא יציבה משקפת את חוסר האיזון בעולמם של מיקי ומלורי וגם בחוסר האיזון והטירוף המורגשים בהקשר לסיטואציה עצמה‪.‬‬ ‫תנועת ההנד הלד בתחילתו של הסיקוונס בדימויים המופיעים במונטאז' מסמלים משהו לא תקין‪ .‬דימויים שכביכול הגיוני שיוצגו כסטטים‪,‬‬ ‫אך מורגשות הרעידות‪ .‬הסיבה לכך היא הסימון לכך שלחיות יש משמעות וההבנה של המשמעות הזו‪ ,‬אולי תבהיר לנו דברים בהמשך‪ ,‬הרעד‬ ‫מזכיר תסיסה‪ ,‬משהו מבעבע שעדיין לא התפרץ אך בקרוב יקרה‪.‬‬ ‫זוית הצילום הדומיננטית‪ ,‬שמופיעה ברוב חלקי הסיקוונס היא הזוית האלכסונית‪ .‬את המשמעות שלה הזכרתי שוב ושוב‪ ,‬אך חשוב לקשור‬ ‫אותה לכל אמצעי המבע שהזכרתי עד כה‪ ,‬וגם לקומפוזיציה בהמשך‪.‬‬ ‫זוית הצילום האלכסונית מציבה אותנו באי נוחות‪ .‬אנחנו רגיילים לצפות בצפייה נייחת‪,‬כעת ההרגשה היא ששיבשו לנו את העולם‪ ,‬את מה‬ ‫שאנחנו רגילים אליו ‪ ,‬את זוית הראיה שלנו ‪ ,‬וכך זה באמת‪ .‬זוית הראיה משהה את המבט התמים של הצופים ומציגה באופן חד משמעי‪ -‬קיים‬ ‫עיוות ועיקום במציאות שלנו ולא ניתן להתכחש אליה‪ .‬הסרט מציג את העיוות הזה באופן קיצוני ‪ ,‬ע"י דמותם של מיקי ומלורי ועולמם הייחודי‬ ‫לא ניתן להתעלם מהעיוות ובכך מדגיש את סגנון היתר‪ -‬משהו דואג להזכיר לנו שאנחנו לא נמצאים במציאות נטולת מדיה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הזוית האלכסונית מדמה את תחושתו של הצופה שלא יודע מה הוא מרגיש כלפי מיקי ומלורי‪ ,‬וכלפי שאר הדמויות‪ .‬סלידה? אמפתיה?‬ ‫הזדהות? השילוב של הזוית האלכסונית מופיעה במקרים מסויימים עם הזוית נהמוכה והקיצונית ובכך מעבירה את התחושה שהדמויות שלנו‬ ‫הן פסיכופאטיות ולא שפויות כלל‪.‬‬ ‫זוית צילום נוספת שאמנם לא מופיעה רבות‪ ,‬היא הזוית הגבוהה מאוד‪ .‬יש לציין שאינה מעוף ציפור‪ ,‬אלה רק גבוהה וזאת מכיוון שהיא‬ ‫משקפת את המבט שלנו על הדמויות שאנחנו מודעים לסכנה שהם עיוורים לה‪ .‬אך העובדה שלא מדובר במעוף ציפור מזכירה לנו שאנחנו עדיין‬ ‫לא יודעים הכל‪ ,‬הבלבול עדיין קיים‪.‬‬ ‫כעת נעבור לקומפוזיציה‪ .‬אני אנתח את המשמעות הכללית שאותה היא מעבירה‪ ,‬מבלי להתייחס לכל הנקודות בצורה פרטית‪.‬‬ ‫הקומפוזיציה מדגישה את חוסר האיזון שמורגש גם באמצעות אמצעי מבע נוספים‪ .‬הקוים האלכסוניים מופיעים רבות‪,‬‬ ‫ובעיקר נראים עוברים דרך הדמויות הקורבנות שלנו‪ .‬הם מסומנים ע"י הקומפוזציה ככאלה שלא יסיימו את המסע‪ ,‬ו"ייענשו"‬ ‫ע"י מיקי ומלורי‪.‬‬ ‫השוטים בסיקוונס הם כמעט כולם מאוד פתוחים‪ ,‬מאופיינים בבלאגן ועומס בפריים‪ ,‬בעיצוב שהוא דווקא לא מלאכותי ‪,‬אולי הדבר היחידי‬ ‫בסרט שאינו מורגש כמלאכותי‪ ,‬וזאת על מנת שנחווה את העולם של מיקי ומלורי שגם חיים בתוך בלאגן‪ -‬תקשורתי בעיקר‪ ,‬הם נמצאים‬ ‫במעקב ע"י המשטרה והחוק‪.‬‬ ‫מוטיב השמיים בסיקוונס מציין משהו ללא גבולות‪ ,‬אין מה שמגביל את הפריים בצדדיו ולכן בשילוב עם תנועת המצלמה ועוד אמצעיים‬ ‫נוספים אנחנו מרגישים בתחושת האופוריה של הגיבורים שלנו‪ ,‬אין מה שעוצר בדרכם‪.‬‬ ‫מוטיב נוסף שהתייחסתי אליו בטבלה‪ ,‬ואגע בו כעת בקצרה הוא הצורות העגולות מול הצורות הגיאומטריות הנוקשות‪.‬‬ ‫הצורות העגולות מופיעות בהקשר של מיקי ומלורי ) החלונות העגולים ברקע מאחורי מלורי‪ ,‬המשקפיים שמרכיב מיקי ( כל אלו מדגישים לנו‬ ‫את זרם החיים הנצחי ‪ ,‬האין סופי‪ .‬זוהי צורה נמשכת‪ ,‬ללא מקטעים ‪,‬גם כאן נראה שהגיבורים שלנו בדומה לצורה העגולה נעים בחופשיות‪,‬‬ ‫מבלי להתחשב באף אחד‪ .‬הם אינם עוצרים בדרכם‪ .‬לעמת הצורות הגיאומטריות הקשות ומקוטעות‪ .‬הן לעמת העיגול מייצרות תחושה של‬ ‫כליאה ומסגור בתוך הצורה הזו‪ ,‬אין דרך להמלט ולכן הן באות לידי ביטוי באלמנטים כמו תמונות קיר‪ ,‬וחפצים שנראים ברקע מאחורי‬ ‫הקורבנות‪.‬‬ ‫פסקול הסרט מורכב בעיקר ממוזיקת רקע א‪ -‬דיאגטית נפלאה ‪ ,‬שנשמעת ברקע במהלך חלק מהסיקוונס ומוחלפת ע"י מוזיקה אחרת‬ ‫בחלקה השני ועד סופה‪.‬‬ ‫מוזיקת הרקע סוחפת אותנו למקום רגשי מסוים ומשלימה את ההרגשה המבלבלת וחוסר האיזון של הצופה‪ .‬במהלך הסיקוונס כולו לא‬ ‫נשמעים כמעט רעשים דיאגטיים‪ .‬הדגש שאנחנו מקבלים הוא בעיקר על הוויזואליות‪,‬באמצעותה הדברים נראים ברורים יותר‪ .‬או‬ ‫להפך‪,‬דורשים מאמץ פרשני‪.‬‬ ‫המוזיקה הנשמעת תחילה היא מוזיקה רגועה יחסית עם איזה שהוא פן מסתורי ואפל‪.,‬על פניו הכל נראה רגוע ובשליטה ‪,‬עולות חשדות‬ ‫והשערות מצד הצופים אבל האקשן מתחיל עם כניסתם של שני הגברים אל תוך הדיינר‪ ,‬שנוכחותם המורגשת משנה את האווירה ובאה לידי‬ ‫ביטוי במוזיקה שמשנה את הקצב לקיצבי יותר‪ ,‬מעיד על תחילת האקשן בסיקוונס ומקשרת את שני הגברים לכך‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪ -‬משמעות הסצינה בתוך הסרט כולו ‪.‬‬ ‫סצינה זו ביחס לסרט לא מהווה נקודת מפנה ‪ ,‬מאורע מחולל או רגע שיא‪ .‬סיקוונס הפתיחה הוא איזה שהוא חלק מהאקספוזיציה והקדמה‬ ‫להשלמה שתבוא בהמשך‪.‬‬ ‫ניתן לקבוע כי סוג הנראיט של הסרט הוא פורמליסטי המשחק עם הרצף של הנארטיב הקלאסי ומורגש בעיקר בקפיצות הזמנים במהלך‬ ‫הסרט‪ .‬הסרט מתחיל באמצע ‪ ,‬חוזר לעבר של הדמויות שלנו ולמה שחוו בילדותן‪ ,‬לאחר מכן הוא חוזר שוב לאמצע‪,‬נזכר בפרטים מהעבר וכך‬ ‫הלאה ולכן‪ ,‬סצינת הפתיחה היא אינה אקספוזיציה מלאה על הדמויות שלנו‪ ,‬חוסר הבהירות הנראטיבית מאפשר לנו לחוות את‬ ‫האקספוזיציה המלאה והמספקת על הדמויות שלנו בהמשך‪.‬‬ ‫האקספוזיציה שכן ניתנת לנו מתייחסת למאפיינים המרכזיים של מיקי ומלורי‪,‬וסוג העולם שבתוכו הם פועלים‪ ,‬בהמשך הסיקוונס גם‬ ‫המוטיבציה המניעה אותם‪ .‬היא אינה מציגה לנו עדיין קונפליקט ברור‪,‬‬ ‫אלה רק השערה מוקדמת‪ .‬וזאת שוב‪ ,‬על מנת להעצים את תחושת חוסר הוודאות של הצופה‪,‬שעובר בין שלבים וקפיצות בזמנים עד‬ ‫שהכל נודע לו באופן ברור‪.‬‬ ‫הסרט רוצחים מלידה הוא סרט פורמליסטי אשר כולל בתוכו מאפיינים של קולנוע קלאסי‪.‬‬ ‫נראה שהסרט נוטה להתמקד בהיבט אחר‪-‬האסתטיקה‪ ,‬צורה‪ ,‬שבאמצעותן מועברת הביקורת של סטון כלפי התקשורת‪ ,‬האלימות‪ ,‬מודגשת‬ ‫יותר בצורה מכוונת וברורה‪.‬‬ ‫הוא מייצר על‪-‬ידי התחבולה הזו את עיקרון התפיסה שמשהה את המבט התמים של הצופה באמצעות המודעות שלו לכך שהוא צופה‬ ‫בסרט‪.‬אנחנו לא נמצאים בתוך מציאות נטולת מדיום‪ .‬מישהו מבליט את היד המסגננת‪ .‬אמצעי המבע מעבירים סוג של ביקורת על התקשורת‬ ‫שעושה גלוריפיקציה לשני רוצחים פסיכופאטיים ‪ .‬הבמאי באמצעות שימוש באנימציה‪,‬מסננים צבעוניים‪ ,‬עריכה ייחדית‪ ,‬מצליח לבלבל‬ ‫אותנו‪,‬הוא משאיר אותנו עם הרגשה דומה לזו של שיכור שמבין רק לאחר ביצוע מעשיו ‪ ,‬מאוחר יותר כמה נורא המעשה שעשה‪ .‬הוא מסתכל‬ ‫בייאוש על ההשפעות הזוועתיות של מעשיו‪ .‬אנחנו יוצאים מזועזעים מהאדם‪ ,‬מהטבע שלו‪ ,‬מחוסר הזהות‪.‬‬ ‫ההרגשה שפונים אלינו באופן ישיר היא גם היבט פורמליסטי‪ .‬התחושה שמנסים להעביר לנו מסר‪ ,‬לצאת לרגע מהמסגרת העלילתית ולהתמקד‬ ‫במשהו יותר חשוב‪ .‬הגזמה של המציאות האמיתית‪ ,‬כדי לגרום לאנשים לשאול את השאלה‪ :‬האם זה אמיתי בכלל?‬ ‫והסרט עונה ומבהיר ‪ ,‬לא באופן מפורש אמנם‪ ,‬כי רוצח מלידה הוא בתוך כל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫הסרט מכיל מאפייניים קלאסים‪ .‬בבסיסו יש סיפור‪ ,‬נכון שלפעמים ניתנת ההרגשה שהצורה מנסה לחפות על היעדר התוכן ‪ ,‬אך בסופו של דבר‬ ‫זוהי הרפתקת אקשן של זוג פסיכופאתיים שיוצאים למסע הרג כי מה שהם עושים הוא חלק מהגורל שלהם שמשאיר אותם יחד לעד‪,‬‬ ‫ואכן עד לסיום הסרט למרות שהם מופרדים במחציתו ונראה שהגורל האכזר מפריד ביניהם ‪ ,‬הוא שב לעזרתם והם מתאחדים‪.‬‬ ‫כמה מילים‪...‬‬ ‫בחרתי להתייחס לקטע מסוים מהסיקוונס ולא לכולו‪ .‬הנקודה בה עצרתי היא רגע לפני נקודת השיא בסיקוונס‪ ,‬שמגיעה קצת‬ ‫מאוחר‪ ,‬אחרי משחק מקדים ארוך אנחנו מגלים מי הן הדמויות שלנו‪.‬‬ ‫מבחינתי הסיקוונס מתחלק לשני חלקים‪ ,‬כאשר החלק הראשון הוא החלק שהתייחסתי אליו בעבודה שכולו מאופיין בחוסר‬ ‫וודאות אחד גדול של הצופה‪ ,‬עדיין אין לו מושג לאן הוא נכנס ואילו החלק השני הוא ההמשך שבו הדברים מתחילים להתבהר‬ ‫אנחנו נכנסים לאקט רציף של דה‪-‬הומניזציה ‪ ,‬כאשר מיקי ומלורי טווחים באותן דמיות שלא צריכות להיענש ‪ ,‬אחד אחד‬ ‫מבלי לחמול עליהם ואנחנו איתם בעיניין הזה ‪-‬כי האפקט הוא מעט קומי‪ ,‬מציגים לנו את האלימות כמשהו משעשע‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬התייחסתי בעבודתי לחלק המעניין יותר‪ ,‬לחלק שבו הצופה עובר טלטלה‪ ,‬ושינוי בתחושות שלו‪ .‬החלק הראשון מכין‬ ‫אותנו לחלק השני בכך שמציג לנו את הדמויות כנתעבות‪,‬האנושות המוצגת כאן היא מנוכרת ומנכרת ‪,‬מבחינתי התייחסתי‬ ‫לחלק המעיין‪ -‬המשחק במובן של מה קורה בתפיסתו הרגשית של הצופה‪-‬הן מושהות‪ .‬הצופה יביט בחלק השני של הסצינה‬ ‫כפי שהוא הביט בעקרב הנמחץ‪,‬בהמשך עוד כמה עקרבים יימחצו‪.‬‬ ‫המניפולציה שמופעת על הצופה משפיעה בהמשך כאשר מיקי ומלורי טווחים בהם ואנחנו משתפים איתם פעולה‪.‬‬