‫‬ ‫מגמת הקולנוע‬ ‫חוברת מבע קולנועי‬ ‫כיתה י'‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מבוא‬ ‫צילום‬ ‫‪ o‬מרחקי צילום‬ ‫‪ o‬זוויות צילום‬ ‫‪ o‬תנועות מצלמה‬ ‫‪ o‬עדשות‬ ‫‪ o‬קומפוזיציה‬ ‫תאורה‬ ‫‪ o‬עמדות תאורה קלאסיות‬ ‫‪ o‬סוגי התאורה‬ ‫‪ o‬אמצעים ליצירת אפקטים של תאורה‬ ‫עריכה‬ ‫‪ o‬סוגי חיתוך‬ ‫‪ o‬סוגי עריכה‬ ‫‪ o‬סוגי מעברים‬ ‫‪ o‬סוגי שוטים‬ ‫פסקול‬ ‫דמויות‬ ‫נרטיב‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫הסבר‬ ‫המבע הקולנועי הוא מעין שפה‪ ,‬המבוססת על אפשרויות טכנולוגיות‪,‬‬ ‫על קודים אומנותיים ועל קנוונציות של תקשורת‪ ,‬הבנת המבע שקולה‬ ‫ללימוד אוצר מילים וחוקי תחביר‪ .‬שליטה במבע הקולנועי מאפשרת‬ ‫לתלמיד יצירת תכנים מגוונים פשוטים או מתוחכמים‪,‬נדושים מקוריים‪.‬‬ ‫משמעות עלילתית – ניתוח של כל ההקשר הסיבתי של‬ ‫ההתרחשויות בקטע‪ .‬המשמעות של האירועים שקורים באותו הרגע‪.‬‬ ‫המשמעות העלילתית היא התשובה לשאלה "מה קורה בקטע ?"‬ ‫משמעות דרמטית – ניתוח של כל הקונפליקט בין הדמויות באותו‬ ‫הקטע‪ .‬המשמעות של האירועים בין הדמויות המעומתות בינן לבין‬ ‫עצמן‪) .‬המשמעות הדרמתית היא התשובה לשאלה למה זה קורה ?(‬ ‫משמעות סמלית – ניתוח של כל הדימויים שבאו לידי ביטוי באותו‬ ‫הקטע‪ .‬המשמעות של כל האירועים מבחינה מטפורית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫ריאליזם‬ ‫סרטים בהם התוכן חשוב על הצורה‪ .‬אמצעי המבע‬ ‫מאופיינים בשימוש שמרני של היוצרים‪ .‬הסרטים‬ ‫בנויים בצורה‪ ,‬שהאשליה תשמר ולא תיחשף שום‬ ‫מניפולציה‪ .‬הסרט מציג תמונה אובייקטיבית של‬ ‫העולם הממשי כפי שמבין הצופה‪ .‬היוצרים מעלימים‬ ‫‪ 16‬מתוק ‪ /‬קן לואץ‬ ‫את אישיותם ואין הבחנה של סגנון‪ .‬בסרטים‬ ‫ריאליסטים ישנו ניסיון של שעתוק המציאות באופן‬ ‫שלא יסגיר פרשנות‪.‬‬ ‫קלסיציזם‬ ‫ייצוג מסוגנן במקצת של המציאות שמתקבלת על ע"י‬ ‫הקהל‪ .‬המטרה של הסרט היא פונקציונאלית‪ .‬הסרט‬ ‫נועד לבדר‪ .‬ההתמקדות היא על הסיפור וכיצד אמצעי‬ ‫המבע הקולנועי מסייעים לכך‪ .‬הסרטים הקלאסיים‬ ‫נועדים הזדהות של הצופה עם הערכיים המוסריים‬ ‫ועם השאיפות של הגיבור‪.‬‬ ‫שיר אשיר בגשם ‪ /‬סטנלי דונן‬ ‫וג'ין קלי‬ ‫פורמליזם‬ ‫סרטים בהם הצורה מביעה את התוכן‪ .‬הסרטים‬ ‫מסוגננים‬ ‫ומעוותים‬ ‫במכוון‬ ‫כדי‬ ‫האופן‬ ‫לבטא‬ ‫סובייקטיבי את חווית המציאות של היוצרים‪ .‬ישנו רצון‬ ‫לעיצוב מחודש של המציאות‪.‬‬ ‫המספריים של אדוארד ‪ /‬טים‬ ‫ברטון‬ ‫תורת הסימנים‪ ,‬מידת הקשר בין הסימן לדבר שאותו‬ ‫סימן מצביע עליו‪.‬‬ ‫סמיולוגיה‬ ‫‪4‬‬ ‫איקונוגרפיה‬ ‫שימוש בסמל תרבות המוכר היטב או בסדרה של‬ ‫סמלים בייצוג אומנותי‪ .‬בסרטים‪ ,‬אייקונוגרפיה כוללת‬ ‫שימוש בדמויות ובמצבים מוכרים‪ ,‬כמו גם מרכיבים‬ ‫סגנוניים‪.‬‬ ‫תרשים‬ ‫פורמליזם‬ ‫קלאסיציזם‬ ‫ריאליזם‬ ‫מאמר על קטלוג הסרטים כפורמליסטים‪ ,‬ריאליסטים וקלאסיציסטים מתוך‬ ‫הספר "להבין סרטים" מאת לואיס ג'אנטי ע"מ ‪ 14 -9‬בדיסק המגמה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .2‬צילום‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫פריים )‪(FRAME‬‬ ‫מסגרת‪ .‬תמונה בודדת מתוך סרט‪ .‬הגבולות‬ ‫של המרחב המצולם שיראו על המסך‪.‬‬ ‫שוט )‪(SHOT‬‬ ‫קטע סרט רצוף‪ .‬רצף של פריימים הנעים‬ ‫במהירות של ‪ 1\24‬לשנייה מרגע הצילום עד‬ ‫לחיתוך‪.‬‬ ‫סצינה‬ ‫התרחשות עלילתית הנערכת בחלל ובזמן‬ ‫)‪(Scene‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫סיקוונס )‪(Sequence‬‬ ‫רצף של התרחשות עלילתית או רעיונית‪,‬‬ ‫שיכול לחרוג מחלל ומזמן אחד‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .2.1‬מרחקי צילום‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪EXTREME‬‬ ‫צילום של דמות מרחוק‬ ‫‪LONG SHOT‬‬ ‫או צילום נוף רחב‪.‬‬ ‫‪E.L.S.‬‬ ‫‪ L.S. LONG SHOT‬צילום דמות כאשר‬ ‫גבולות הפריים תוחמים‬ ‫את גופה‪ .‬נותן ריחוק‬ ‫‪MEDIUM LONG‬‬ ‫)אמריקן שוט( צילום‬ ‫‪M.L.S. SHOT‬‬ ‫דמות מהברכיים עד‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪MEDIUM SHOT‬‬ ‫צילום דמות מהמתנים‬ ‫‪M.S.‬‬ ‫עד הראש‪ .‬מעניק‬ ‫נייטרליות לדמות‬ ‫‪ MEDIUM CLOSE‬צילום דמות מהחזה עד‬ ‫‪M.C.U. UP‬‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫‪C.U. CLOSE UP‬‬ ‫תקריב‪ ,‬צילום ראש ‪ .‬נותן‬ ‫רגש‬ ‫‪EXTREME‬‬ ‫צילום חלק מהגוף‬ ‫‪CLOSE UP‬‬ ‫והתמקדות עליו‪.‬‬ ‫‪E.C.U.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪F.S. FULL SHOT‬‬ ‫שוט מלא של חפץ‪.‬‬ ‫‪T.S. TWO SHOT‬‬ ‫צילום של שני אנשים‪.‬‬ ‫בד"כ מצרפים את גודל‬ ‫הפריים כגון‪T.M.C.U. :‬‬ ‫‪GROUP SHOT‬‬ ‫צילום שלושה אנשים‬ ‫‪G.S.‬‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ גדלי פריימים‬- ‫תרשים‬ C.U. E.C.U. M.C.U. M.S. M.L.S. F.S. L.S. E.L.S. T.S. ‫‪ .2.2‬זוויות צילום‬ ‫שם הזווית נקבע עפ"י מיקום המצלמה )אם המצלמה נמצאת למעלה‬ ‫זאת זווית גבוהה(‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪ LOW ANGLE‬זווית נמוכה בה הדמות המוצגת‬ ‫נראית גדולה ומאיימת‪.‬‬ ‫‪NORMAL‬‬ ‫זווית רגילה המראה את הדמות‬ ‫‪ EYE } ANGLE‬ללא כל דעה‪ ,‬הדמות מוצגת‬ ‫‪{ LEVEL‬‬ ‫מגובהה העיניים שלה‪) .‬אם היא‬ ‫יושבת‪ ,‬שוכבת או עומדת ‪-‬‬ ‫המצלמה תהיה בגובה של עיני‬ ‫המצולם(‬ ‫‪HIGH‬‬ ‫זווית גבוהה בה הדמות נראית‬ ‫‪ANGLE‬‬ ‫קטנה וחלשה‪.‬‬ ‫זווית אלכסונית‬ ‫זווית שאינה נכללת עם‬ ‫ההגדרות הקודמות‪ .‬זווית‬ ‫מהצד‪ ,‬זווית עקומה‪ ,‬הנותנת‬ ‫תחושה מוזרה ושונה‪ .‬שימוש‬ ‫בזווית זו מדגיש את הצילום‬ ‫ומעוות את העולם המצולם‪.‬‬ ‫מבט ציפור‬ ‫זווית גבוהה מיוחדת שמראה‬ ‫את האובייקטים מלמעלה‬ ‫כביכול ממבט ציפור‪.‬‬ ‫‪ .2.3‬תנועות מצלמה‬ ‫כאשר אין תנועת מצלמה יש לציין כי התנועה היא סטטית כלומר אין‬ ‫תזוזה‪ .‬חצובה – מתקן אשר עליו מרכיבים את החצובה כדי שתהיה‬ ‫יציבה‪.‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מצלמה על חצובה‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪PAN‬‬ ‫המצלמה נעה אך החצובה מקובעת‬ ‫}ימינה\שמאלה{ תנועה אופקית של‬ ‫המצלמה על החצובה‪.‬‬ ‫‪TILT‬‬ ‫המצלמה נעה אך החצובה מקובעת‬ ‫}למעלה\למטה{ תנועה אנכית‬ ‫המצלמה על החצובה‪.‬‬ ‫‪ZOOM‬‬ ‫}קדימה\אחורה{ תנועה הנוצרת דרך‬ ‫תנועת העדשות בתוך המצלמה וגורמת‬ ‫לצמצום או הרחבה‪.‬‬ ‫של‬ ‫תנועות באמצעות גופו של הצלם‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫מצלמת כתף‬ ‫הצלם לוקח את המצלמה על כתפו‬ ‫ומצלם כאשר סגנון הצילום יכול להיות‬ ‫"רועד" או "נושם" )כלומר מרגישים‬ ‫שהמצלמה נעה בעקבות נשימתו של‬ ‫הצלם ואינה יציבה כמו על חצובה(‬ ‫צילום ידני‬ ‫צילום באמצעות מצלמות קטנות שניתן‬ ‫לאחוז ביד‪ .‬סגנון הצילום זהה לצילום‬ ‫הכתף ההבדל הוא במיקום המצלמה‪.‬‬ ‫תנועות בהן החצובה נעה על מסילה‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪TRAVELLING SHOT‬‬ ‫צילום מתוך גוף נוסע כגון מכונית‪.‬‬ ‫‪TRAKING SHOT‬‬ ‫המצלמה על עגלה עוקבת במקביל‬ ‫לדמות בתנועה ישרה או בתנועה‬ ‫סיבובית העוקבת אחרי הדמות במעגל‬ ‫)תנועה סיבובית(‬ ‫‪DOLLY‬‬ ‫עגלה שעליה המצלמה הנעה לפנים‬ ‫ולאחור )תנועה קדימה‪/‬אחורה(‬ ‫‪CRAIN‬‬ ‫מצלמת רחף הנשלטת ע"י מחשב‬ ‫ומסוגלת לשלב את כל תנועות המצלמה‬ ‫האפשריות‬ ‫‪STEADYCAM‬‬ ‫מתקן המושא על גבו וחזו של הצלם‬ ‫ומאפשר צילום ידני אך יציב‪ .‬כך ניתן‬ ‫לצלם שוט ארוך עם עלייה במדרגות או‬ ‫שטח קשה ליצירת מסילות‪.‬‬ ‫‪ .2.4‬עדשות‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫עדשה‬ ‫רחבה‬ ‫עדשה הנותנת תחושת‬ ‫רוחב וניתן לצלם בה‬ ‫תמונה‬ ‫רחבה‬ ‫בד"כ‬ ‫משמשת ל ‪.L.S.‬‬ ‫עדשה‬ ‫צרה‬ ‫עדשה הנותנת תחושה‬ ‫צרה וניתן לצלם בה‬ ‫תמונה מצומצמת בד"כ‬ ‫משמשת ל ‪C.U.‬‬ ‫עדשת עין עדשה רחבה מאוד‬ ‫המעוותת את התמונה‬ ‫הדג‬ ‫ונותנת תחושה עגולה‪.‬‬ ‫ניתן לצלם בה שוטים‬ ‫רחבים במיוחד‪.‬‬ ‫‪ .2.5‬קומפוזיציה‬ ‫קומפוזיציה – האופן בו כל האובייקטים מסודרים בתוך הפריים‬ ‫והיחסים ביניהם‪.‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫הגדרת העומק בתמונה‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫חזית )‪(FOREGROUND‬‬ ‫קדמת הפריים‪ ,‬החלק הקרוב של הפריים‪.‬‬ ‫היחס בינו לבין הרקע יוצר תחושה של‬ ‫עומק‪ .‬שולט בתמונה‪.‬‬ ‫אמצע )‪(MIDGROUND‬‬ ‫עיקר ההתרחשות )למשל מיקום הדמויות(‬ ‫דומיננטי‪.‬‬ ‫רקע )‪(BACKGROUND‬‬ ‫אחורי הפריים‪ ,‬החלק המרוחק של הפריים‪.‬‬ ‫בקולנוע מוקדשת לו חשיבות רבה‪ .‬הרקע‬ ‫נותן עומק ופרספקטיבה תלת ממדית‬ ‫לפריים‪ .‬נותן הקשר להתרחשות‪.‬‬ ‫מרכיבי עיצוב הפריים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫פריים סגור‬ ‫כאשר אובייקטים תוחמים את הפריים מכל‬ ‫מיועד בעיקר לשם יצירת‬ ‫קצותיו‪.‬‬ ‫הרגשה קלאוסטרופובית‪.‬‬ ‫פריים פתוח‬ ‫כאשר ישנם צדדים לא תחומים בפריים‬ ‫)שמיים וכד'(‪ .‬תחושה של חופש או בחירה‬ ‫)אומניפוטנציה(‪.‬‬ ‫צללית )‪(silhouette‬‬ ‫קווי המתאר של דמות‪.‬‬ ‫פוקוס‬ ‫מיקוד התמונה‪ .‬בעזרת סיבוב העדשות‬ ‫ניתן למקד את התמונה שתהיה ברורה‬ ‫צלולה ומדויקת‪.‬‬ ‫‪out of focus‬‬ ‫המיקוד לא נמצא על האובייקט כדי להדגיש‬ ‫משהו אחר בסביבתו )סכין העומדת להינעץ‬ ‫בגבו( או כדי להבליט מצב נפשי של הגיבור‬ ‫)קם בבוקר מטושטש‪ ,‬שיכור וכו'( הביטוי‬ ‫בסלנג "לא בפוקוס" מציין בדיוק מצב‬ ‫קולנועי זה – הזוי‪ ,‬לא מחובר למציאות‪.‬‬ ‫סוגי קומפוזיציה‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫קומפוזיציה סימטרית‬ ‫פריים בו היחסים הגיאומטריים‬ ‫האובייקטים המוצגים סימטריים‪.‬‬ ‫בין‬ ‫משדר שלמות‪ ,‬אחידות וסדר‪.‬‬ ‫קומפוזיציה א‪-‬סימטרית‬ ‫חוסר איזון גיאומטרי בין מרכיבי הפריים‪.‬‬ ‫מפר את שיווי המשקל של הפריים ומציג‬ ‫תמונה מעורערת‪.‬‬ ‫צורות גיאומטרית‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫משולש‬ ‫מתאר יחסים בין גופים בפריים‬ ‫ריבוע‬ ‫מתאר קיבעון של מצב בפריים‬ ‫עיגול‬ ‫תחושת שלמות והרמוניה‬ ‫חוק ה‪1/3-‬‬ ‫את הפריים הקולנועי נהוג לפצל לתשעה‬ ‫ריבועים הנוצרים מחלוקת שלישים של‬ ‫הפריים‪.‬‬ ‫חלוקת המסגרת לשלושה קווים דמיוניים‬ ‫אופקיים ושלושה קווים דמיוניים אנכיים‬ ‫יוצרים ארבע נקודות עניין‪ ,‬הממוקמות‬ ‫בנקודות חיתוך קווי החלוקה‪ .‬את הנושא‬ ‫המצולם או את מרכז ההתעניינות בנושא‬ ‫המצולם‪ ,‬צריך להציב באחת מנקודות‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫מרכז ההתעניינות בבן אדם עומד )סטטי(‬ ‫הוא העיניים‪ .‬בבן אדם נע כולו או מקצתו‪,‬‬ ‫זהו חלק גופו הנע‪.‬‬ ‫‪ .3‬תאורה‬ ‫הסבר‬ ‫הצילום במהותו הוא רישום של אנרגיית האור על חומר רגיש‪-‬‬ ‫הצלוליד‪.‬‬ ‫התאורה יכולה להיות חזקה או עמומה טבעית או מלאכותית שמקורה‬ ‫ממוקם באופן זה או אחר ביחס למושא הצילום‪-.‬קובעת את אופי‬ ‫הצילומים שיתקבלו )בהירים כהים‪,‬חדים או מטושטשים( ואת אופי‬ ‫העולם שישתקף מהם‪.‬‬ ‫התאורה תוחמת את החלל המצולם ויכולה להדגיש אזורים אלה או‬ ‫אחרים בתוכו‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬להשאיר אזורי שוליים או עומק לא מוארים‪.‬‬ ‫באמצעותה אפשר להבליט את קווי המתאר של דמויות או של עצמים‬ ‫שהסרט מבקש להעמיד במרכז תשומת הלב וליצור קומפוזיציות‬ ‫מגוונות של אור וצל‪.‬‬ ‫בעזרתה אפשר לקדם את העלילה וליצור מתח )למשל כשצל של‬ ‫דמות מקדים את הופעתה ואת גילוי זהותה(‪ .‬היא מסייעת גם לאפיון‬ ‫הדמויות והעולם הבדיוני בכללותו‪.‬‬ ‫‪ .3.1‬עמדות תאורה קלאסיות‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫אור מרכזי‬ ‫)‪(KEY LIGHT‬‬ ‫אור מרכזי‪ ,‬תפקידו‬ ‫להאיר בחוזקה על‬ ‫האובייקט המצולם‪.‬‬ ‫אור מילוי‬ ‫)‪(FILL LIGHT‬‬ ‫אור מילוי‪ ,‬למלא מצדו‬ ‫השני של האור המרכזי‬ ‫בצורה חלשה יותר‪.‬‬ ‫אור אחורי‬ ‫)‪(BACK LIGHT‬‬ ‫אור אחורי‪ ,‬תפקידו‬ ‫להפריד את האובייקט‬ ‫המצולם מהרקע ולתת‬ ‫עומק‪.‬‬ ‫אור מצוי‬ ‫האור הטבעי הנמצא‬ ‫האתר הצילומים אליו‬ ‫מחליט התאורן האם‬ ‫להוסיף תאורה‪.‬‬ ‫תרשים ‪ -‬עמדות תאורה קלאסיות‬ ‫אור אחורי‬ ‫‪50 %‬‬ ‫אור מרכזי‬ ‫‪100 %‬‬ ‫אור מילוי‬ ‫‪20 %‬‬ ‫‪ .3.2‬סוגי התאורה‬ ‫צמצם )‪ - (IRIS‬מנגנון המווסת את הכמות האור הנכנסת לעדשה‬ ‫ובכך יוצרת אפקט של חיזוק אור עד סנוור או להפך החשכה עד‬ ‫לשחור מוחלט‪.‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫אוירה חמה‬ ‫אור בטמפרטורת צבע‬ ‫הנותנת אוירה חמה‪.‬‬ ‫אור כתום‪.‬‬ ‫אוירה קרה‬ ‫אור בטמפרטורת צבע‬ ‫הנותנת אוירה קרה‪.‬‬ ‫אור כחול‪.‬‬ ‫תאורה שטופה תאורה היוצרת ניגוד‬ ‫)‪ (HIGH-KEY‬מזערי בין אזורי אור‬ ‫וחושך של השוט‪ ,‬ומעט‬ ‫מאוד צללים‪.‬‬ ‫הסצינה‬ ‫תאורה עמומה כאשר‬ ‫בחשכה‬ ‫)‪ (LOW-KEY‬מתרחשת‬ ‫כמעט מוחלטת‪ ,‬ליצירת‬ ‫מתח‪ ,‬פער ידיעות או‬ ‫אפקט דרמתי‪.‬‬ ‫תאורה ניגודית תאורה אשר יוצרת ניגוד‬ ‫‪(HIGH‬‬ ‫אזורים‬ ‫בין‬ ‫חריף‬ ‫)‪ CONTRAST‬מוארים וחשוכים בשוט‪,‬‬ ‫עם צללים עמוקים‬ ‫ורבים‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬אמצעים ליצירת אפקטים של תאורה‬ ‫צמצם )‪ - (IRIS‬מנגנון המווסת את הכמות האור‬ ‫הנכנסת לעדשה ובכך יוצרת אפקט של חיזוק אור‬ ‫עד סנוור או להפך החשכה עד לשחור מוחלט‪.‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫ג'לטין‬ ‫נייר העשוי מג'לטין בצבעים‬ ‫המשלימים לפנס את הצבע‪.‬‬ ‫מרככים‬ ‫נייר מיוחד על הפנס הגורם לאור להיות‬ ‫מרוכך יותר‪.‬‬ ‫פילטר‬ ‫הרכב מזכוכית על העדשה אשר נותן‬ ‫אפקט אופטי בצילום אם בצבע או צורה‪.‬‬ ‫שונים‬ ‫‪ .4‬עריכה‬ ‫הסבר‬ ‫חיתוך )‪ - (CUT‬צירוף של חיתוך שוט אחד לחיתוך של שוט שני‬ ‫וביחד הם מתחברים לרצף קולנועי חדש‪.‬‬ ‫‪ .4.1‬סוגי חיתוך‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪MATCH‬‬ ‫חיתוך תואם‪ .‬חיתוך שאינו מורגש ע"י הצופה הלא‬ ‫‪CUT‬‬ ‫מנוסה‪ .‬המעבר בין שוט לשוט חלק‪.‬‬ ‫‪ CUT ON‬חיתוך של שוט על גבי תנועה וחיבורו לשוט אחר על‬ ‫‪ACTION‬‬ ‫גבי תנועה ובכך נוצר חיבור חלק ורציף והצופה אינו‬ ‫מרגיש בחיתוך‪.‬‬ ‫‪ JUMPCUT‬חיתוך קופצני‪ .‬נגרם בד"כ מעריכה של שוטים שלא‬ ‫שמרו על ‪ 45‬מעלות מרחק או שעברו את קו ה‪180 -‬‬ ‫הדמיוני‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬סוגי עריכה‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫עריכה אנליטית‬ ‫העריכה הרגילה‪" ,‬הנורמלית"‪ ,‬הסצינה‬ ‫מפורקת מן הכלל אל הפרט החל מלונג שוט‬ ‫של הסיטואציה וכלה בקלוזאפים של‬ ‫הדמויות‬ ‫מקבילה עריכת שני שוטים המתרחשים במקביל‬ ‫עריכה‬ ‫בלוקיישנים נפרדים‪ .‬לדוגמה שיחת טלפון‬ ‫)עריכה צולבת(‬ ‫כאשר כל הזמן מדלגים מאדם אחד לחברו‬ ‫בשיחה‪.‬‬ ‫עריכה‬ ‫)מונטאז'(‬ ‫סינטטית סגנון עריכה‪ .‬יצירת שלם ווירטואלי על ידי‬ ‫חיבור של סך חלקיו‪ ,‬כלומר בשפה טכנית‬ ‫חיבור של כמה קלוזאפים‪ ,‬למשל של איברי‬ ‫גוף‪ ,‬מבלי להשתמש בלונג שוט של האדם‬ ‫כולו‪ .‬או חיבור של שוטים ממקומות שונים או‬ ‫מזמנים שונים וחיבורם באופן היוצר‬ ‫כרונולוגיה חדשה‬ ‫‪ .4.3‬סוגי מעברים‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪DISSOLVE‬‬ ‫שוט הנמוג לשוט אחר‪ .‬משמש בד"כ למעבר‬ ‫זמן או אנלוגיה חזותית‪.‬‬ ‫התמונה מופיע לאט מתוך המסך החשוך‪.‬‬ ‫התמונה נמוגה למסך‪.‬‬ ‫צמצם נפתח מפריים שחור התמונה מופיעה‬ ‫כעיגול נפתח‪.‬‬ ‫צמצם נסגר והתמונה בהדרגה עם סגירת‬ ‫העיגול הופכת חשוכה‪.‬‬ ‫כאשר המעבר שין השוטים נראה כאילו שוט‬ ‫אחד דוחף את השוט הקודם מחוץ לפריים‬ ‫הנראה‪.‬‬ ‫‪FADE IN‬‬ ‫‪FADE OUT‬‬ ‫‪IRIS IN‬‬ ‫‪IRIS OUT‬‬ ‫‪WIPE‬‬ ‫‪ .4.3‬סוגי שוטים‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪Master shot‬‬ ‫)שוט מרכזי(‬ ‫השוט החשוב ביותר שעליו מתבססת‬ ‫הסצנה‪ .‬שוט זה חוזר מספר פעמים‬ ‫בסצנה ובד"כ הוא בלונג שוט או‬ ‫אקסטרים לונג שוט‪.‬‬ ‫‪Cover shot‬‬ ‫)שוט כיסוי(‬ ‫שוט ש"מולבש" על השוט המרכזי‬ ‫במטרה להדגיש פרט מסוים בסצנה‪.‬‬ ‫‪Establish shot‬‬ ‫מכונן(‬ ‫)שוט‬ ‫שוט הנותן מידע לגבי המקום והזמן‬ ‫של הסצנה‪.‬‬ ‫‪Of‬‬ ‫‪ Point‬שוט המצולם כאשר המצלמה מוצבת‬ ‫בקירוב )פחות או יותר( במקום בו‬ ‫נמצאות העיניים של השחקנ‪/‬ית ומציג‬ ‫את מה שרואה השחקן‪.‬‬ ‫‪View Shot‬‬ ‫)‪(P.O.V.‬‬ ‫‪Reverse Shot‬‬ ‫)שוט תגובה(‬ ‫שוט המראה תגובה של אדם לדמות‬ ‫שפעלה בשוט הקודם‪.‬‬ ‫‪Intercut‬‬ ‫שוט קצר מאוד של מספר שניות הבא‬ ‫להראות דבר מה מחוץ לסצנה‪) .‬זו‬ ‫אינה עריכה מקבילה כי אם הכנסת‬ ‫מידע לרגע באמצעות שוט יחיד‪.‬‬ ‫‪Oneshot‬‬ ‫)שוט סיקוונס(‬ ‫שוט ארוך ללא עריכה העומד בפני‬ ‫עצמו‪ .‬כל החלוקות הנ"ל אינן נמצאות‬ ‫בו מכיוון שהוא ללא עריכה‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬סוגי אפקטים‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪SUPERIMPOSITION‬‬ ‫)חשיפה כפולה(‬ ‫תמונה המופיעה על גבי תמונה אחרת‬ ‫והתמונה שנוצרת‬ ‫היא צירוף של שתי התמונות‪.‬‬ ‫‪) – Slow motion‬תנועה אפקט המאט את הקצב האמיתי של‬ ‫ההתרחשות )טכנית נעשה על ידי הכפלה‬ ‫איטית(‬ ‫של פריימים(‬ ‫‪) – Fast motion‬תנועה הילוך מהיר‪ ,‬הרצה שוט במהירות גבוהה‬ ‫ממהירותו הטבעית‪.‬‬ ‫מהירה(‬ ‫‪) – Freeze frame‬תמונה הקפאת תמונה לפרק זמן כלשהו )כמו‬ ‫תמונת סטילס(‬ ‫קפואה(‬ ‫‪SCREEN‬‬ ‫)מסך מפוצל(‬ ‫‪SPLIT‬‬ ‫– אפקט המחלק את המסך למספר מסכים‪.‬‬ ‫‪ .4.5‬קשרים בין שוטים‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫קשרים המופיעים רק בעריכה אנליטית‬ ‫‪Eye-Line‬‬ ‫קאט המציית לעיקרון‬ ‫‪Match‬‬ ‫ציר הפעולה‪ ,‬ובו שוט‬ ‫המציג דמות המביטה‬ ‫)המשכיות(‬ ‫בכיוון מסוים מלווה‬ ‫בשוט המציג מרחב‬ ‫סמוך המכיל את מה‬ ‫שהדמות ראתה‪.‬‬ ‫קשרים המופיעים רק בעריכה סינטטית‪:‬‬ ‫של כאשר הקשר בין שני‬ ‫קשר‬ ‫שוטים מחוברים הוא על‬ ‫נושא‬ ‫פי הנושא )לדוגמא‬ ‫)סיפור(‬ ‫דמות‬ ‫על‬ ‫מדברים‬ ‫מסוימת והיא מופיעה‬ ‫בשוט הבא(‬ ‫עריכה בה מתארגנים‬ ‫עריכה‬ ‫אסוציאטיבית השוטים על פי תודעת‬ ‫בסרט‪.‬‬ ‫הדמות‬ ‫)מחשבה(‬ ‫ההצמדות לתודעה‬ ‫הסובייקטיבית מאפשר‬ ‫נזילות רב ה בהרכבת‬ ‫ויזואליים‬ ‫פרטים‬ ‫"שרירותיים"‪.‬‬ ‫קשרי עריכה המופיעים בשלושת סוגי‬ ‫העריכות‬ ‫של כאשר הקשר בין שני‬ ‫קשר‬ ‫שוטים מחוברים הוא של‬ ‫צורה‬ ‫צורה )לדוגמא גלגל‬ ‫מכונית וגלגל העין(‪.‬‬ ‫קשר‬ ‫תנועה‬ ‫)פעולה(‬ ‫של כאשר הקשר בין שני‬ ‫שוטים מחוברים הוא‬ ‫לפי התנועה בפריים‪,‬‬ ‫תואם או הפוך‪.‬‬ ‫סיבה ותוצאה הקשר בין שני השוטים‬ ‫הוא של פעולה והאפקט‬ ‫שהיא יוצרת‪ .‬השוט‬ ‫הראשון מתאר את‬ ‫הפעולה )סיבה לאפקט(‬ ‫את‬ ‫השני‬ ‫והשוט‬ ‫)האפקט‬ ‫התוצאה‬ ‫עצמו(‪.‬‬ ‫‪ .4.6‬מושגים בעריכה‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושגים בעריכה‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫המשכיות ‪CONTINUITY‬‬ ‫הרצף ההגיוני והוויזואלי בחיבור )בעריכת( של‬ ‫הדברים‪ .‬על המשכיות יש להקפיד בזמן‬ ‫הצילומים )למשל באיזו שורה בדיאלוג הייתה‬ ‫הסיגריה מעושנת עד לאמצעה‪ ,‬האם כוס הקפה‬ ‫הייתה ריקה בשוט הקודם וכו'( ובזמן העריכה‬ ‫)אם בשוט הקודם מי היה מימין ומי משמאל על‬ ‫יחס זה להישמר גם בחיתוך לשוט הבא(‪.‬‬ ‫אליפסה‬ ‫האירועים הקורים בזמן שראינו סצנות אחרות‬ ‫ואנו כקהל מבינים את פער המידע ומשלימים‬ ‫אותו‪ .‬לדוגמה אדם עולה במדרגות‪ ,‬הסצנה‬ ‫נחתכת לסצנה של חתול ברחוב‪ ,‬אנו חוזרים‬ ‫לאותה דמות שעלתה במדרגות עכשיו היא‬ ‫מדברת בטלפון ואנו מסיקים שהיא עלתה עוד‬ ‫במדרגות הוציאה מפתח פתחה את הדלת וחייגה‬ ‫בטלפון – זהו פער מידע שלא ראינו אבל הבנו‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מכלול החומר שצולם בכל ימי הצילומים‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא מסודר על הקלטות‬ ‫על‪-‬פי הגישה ההמשכית לעריכה‪ ,‬על המצלמה‬ ‫להישאר בצד אחד של ציר הפעולה‪ ,‬על‪-‬מנת‬ ‫להבטיח עקביות של יחסים מרחביים של שמאל‪-‬‬ ‫ימין בין האובייקטים בשוטים השונים‪.‬‬ ‫חומר גלם ‪rushes -‬‬ ‫חוק ה‪180º -‬‬ ‫חוק השלושים מעלות‬ ‫על‪-‬פי הגישה ההמשכית לעריכה‪ ,‬על המצלמה‬ ‫לזוז לפחות ‪ 30‬מעלות לאחד הצדדים כדי‬ ‫להבטיח בין השוטים המחוברים‪.‬‬ ‫מושגי רשות )לא נכללים בבגרות(‬ ‫עריכה אינטלקטואלית‬ ‫חיבור בין שוטים שאין ביניהם שום קשר חזותי אולם‬ ‫ההקשר הרעיוני יוצר את הרצף של העריכה‪ .‬לדוגמה‬ ‫בסרט "פוטיומקין" צילום פסל של אריה ישן מחובר לפסל‬ ‫של אריה עומד ומחובר לשוט של פסל של אריה שואג –‬ ‫זה מראה על תקומתו של העם רוסי כדימוי האריה הקם‪.‬‬ ‫עריכה לא לינארית‬ ‫‪non linear‬‬ ‫עריכת פילם ועריכה ממוחשבת בהן ניתן לחבר כל שוט‬ ‫לכל שוט אחר ולשנות לפי הצורך )אין חשיבות לסדר‬ ‫הכרונולוגי(‪.‬‬ ‫עריכה כרונולוגית‪ ,‬שוט מוקלט ברצף אחרי שוט ולא ניתן‬ ‫להכניס באמצע שוט נוסף )‪ (INSERT‬מבלי למחוק את‬ ‫ההמשך הקיים‪.‬‬ ‫עריכה ליניארית‬ ‫‪Linear‬‬ ‫‪ .5‬פסקול‬ ‫הסבר‬ ‫פסקול – לכל סרט יש את ה"צליל" שלו )יש צליל לסרט מלחמה‪ ,‬דרמה‪,‬‬ ‫קומדיה רומנטית וכו'(‪ .‬הצליל נמצא בכל רחש ודיאלוג שאנו שומעים‪.‬‬ ‫לא ניתן להגיד שהקולנוע היה אילם‪,‬כבר בתחילת דרכו לצד הסרט המוקרן‬ ‫ניגן פסנתרן או תזמורת גדולה היו ששכרו אנשים שתפקידם היה ליצור‬ ‫אפקטים דוגמת שריקה‪.‬בשנת ‪ 1927‬בסרט "זמר הג'אז" ניתן היה לראות‬ ‫בפעם הראשונה סרט מדבר‪ .‬פס הקול הוטבע אופטית בצידי הפילם‪ .‬מהפכת‬ ‫הקול הורידה לטמיון את הישגי הסרט האילם ושחקנים ובימאים רבים נאלצו‬ ‫לפרוש מהתעשייה‪ ,‬הקולנוע הפך לתיאטרון מצולם בפחות מעשור ורק‬ ‫מאוחר יותר הצליח הקולנוע לשלב בין‪,‬האומנות החזותית לסאונד‪.‬‬ ‫‪ - Voice-over‬השימוש בקול על מאפשר להעביר לקולנוע גם את תפקיד‬ ‫המספר בגוף ראשון )גיבור או עד( ביצירות ספרות‪ .‬בקולנוע‪ ,‬כמו בספרות‪,‬‬ ‫מספר שהוא דמות בעולם הסרט עשוי להיות גורם חיוני המספק מידע ורקע‪,‬‬ ‫מפרש ומעריך את ההתרחשויות‪,‬או מבטא את עמדותיו כלפי המסופר‪.‬‬ ‫המוסיקה היא אומנות מופשטת בעיקרה‪ ,‬אך בקולנוע שילובה עם התמונה‬ ‫מק'נה לה במידת מה תכנים ספצייפים ויוצר קשר של משמעות בינה לבין מה‬ ‫שנראה על המסך‪ .‬יש שהמוזיקה היא גורם מרכזי בסרט‪ ,‬לצד התמונה‬ ‫והסיפור‪ ,‬ולעיתים חשיבותה רבה אף יותר המוסיקה מוסיפה חאווירת הסרט‪,‬‬ ‫מעצימה את האפקטים הדרמטים של רגעי מתח‪ ,‬אהבה‪ ,‬ערגה‪ ,‬פחד וכד'‬ ‫ומשקפת את הרקע החברתי‪ ,‬האתני הלאומי של הדמויות‪ ,‬מוסיקה יכולה גם‬ ‫לאפיין דמויות‪.‬‬ ‫ישנה זיקה בין פס הקול לתמונה‪ ,‬אך אין תלות מוחלטת בינהם‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הפסקול אינו כולל בהכרח את הצלילים הנובעים מהתמונה‪ ,‬או רק אותם‪.‬‬ ‫השליטה בפס הקול‪ ,‬היכולת לבצע הקלטות שאינן קשורות בפעולות הצילום‪,‬‬ ‫והחירות לשלב צלילים שונים בכל רגע של הסרט‪ ,‬מאפשריים ליצור יחסים‬ ‫מגוונים בין קול לתמונה‪ .‬לרוב נמצא התאמה בין פס הקול לתמונה כשתפקיד‬ ‫פס הקול לרומם את התמונה‪.‬‬ ‫‪ .5.1‬ערוצי פס הקול‬ ‫שלושת ערוצי פס הקול המרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ערוץ הדיבור – ערוץ הקול בו שומעים את הדיאלוג של הסרט‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערוץ רחשי רקע ‪ +‬אפקטים – ערוץ הקול בו מושמעים קולות המוסיפים‬ ‫למציאות של הסרט‪.‬‬ ‫‪ .3‬ערוץ המוזיקה – ערוץ הקול בו מושמעת מנגינה‪.‬‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫ערוץ הדיבור‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫דיאלוג‬ ‫‪(off screen) – O.S.‬‬ ‫‪(voice over) – V.O.‬‬ ‫הוקלט בזמן הצילומים‬ ‫סאונד מחוץ לפריים הנראה‬ ‫קריינות‪ ,‬תיאור מחשבות‪ ,‬קריאת טקסט‬ ‫ערוץ רחשי רקע ‪ +‬אפקטים‬ ‫רחשי רקע‬ ‫אפקטים קוליים‬ ‫‪Foley‬‬ ‫כל הקולות הנותנים אמינות לסצנה‬ ‫הנראית‪ .‬צלילים שנוספים בעריכת פס הקול‬ ‫כדי לתת תחושת מציאות כמו רעשי רכבים‪,‬‬ ‫חיות‪ ,‬עצים‪ ,‬וקולות אנושיים‪.‬‬ ‫קולות שמולבשים על פס הקול כדי להעצים‬ ‫את התמונה ולתת תחושה חזקה יותר של‬ ‫מציאות הסרט לדוגמה רעם‪ ,‬פיצוץ‪,‬‬ ‫התרסקות‪ ,‬וכולי‪...‬‬ ‫הקלטת צעדים של הדמויות הנעות בסרט‬ ‫בנפרד והתאמתם לתמונה‪.‬‬ ‫ערוץ המוזיקה‬ ‫מנגינה שהולחנה במיוחד לסרט לאחר‬ ‫עריכתו ומשולבת בסרט כחלק מפס הקול‬ ‫כדי ליצור רגשות חזקים שמוסיפים דרמה‬ ‫לתמונה‪.‬‬ ‫מנגינה קיימת שסופחה לסרט בד"כ כדי‬ ‫ליצור הקשר בין התמונה הנראית לבין‬ ‫הנעימה המוכרת‪ .‬הנעימה משולבת כחלק‬ ‫מפס הקול ברקע של אירועים שיתנו הקשר‬ ‫חדש לצופה‪.‬‬ ‫מנגינה עם מילים המספקות משמעות‬ ‫בנוסף לאווירה שיוצרת המוסיקה המילים‬ ‫מעניקות משמעות ורובד סמלי למרחש‬ ‫בתמונה‬ ‫מנגינה מולחנת‬ ‫נעימה‬ ‫שיר‬ ‫‪ .5.2‬הקשר בין פסקול לעריכה‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫דיאגטי‬ ‫סאונד שמקורו מתוך עולם הסרט‪ .‬לדמויות‬ ‫אפשרות לשמוע את הסאונד‪.‬‬ ‫סאונד שמקורו מחוץ לעולם הבדיוני של‬ ‫הסרט‪ .‬לדוגמה‪ :‬מוסיקת אווירה‪ ,‬קריינות‪.‬‬ ‫פס הקול הנשמע הוא בדיוק מה שהוקלט‬ ‫כאשר השוט צולם‪.‬‬ ‫סאונד שהולבש על גבי השוט שצולם‬ ‫בעריכה‪.‬‬ ‫נון דיאגטי‬ ‫)אקסטרה דיאגטי(‬ ‫סינכרוני‬ ‫א‪-‬סינכרוני‬ ‫‪ .5.3‬עריכת פס‪-‬הקול‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫‪ Mixing‬ערבול‬ ‫התהליך בו מערבבים יחד את מרכיבי הקול‬ ‫שהוקלטו בערוצים השונים‪.‬‬ ‫תיאום בין הקול והתמונה‪.‬‬ ‫התאמת הדיבור )של המדובב( לשפת השחקן‬ ‫הנראה על המסך‪.‬‬ ‫מעבד קול הנישא בתיקו של הסאונדמן וכך‬ ‫סינק )סינכרוניזציה(‬ ‫ליפסינק‬ ‫מיקסר נייד‬ ‫‪WILD‬‬ ‫‪ROOM TONE‬‬ ‫ערוצי סאונד‬ ‫)‪(CHANNEL 1, 2‬‬ ‫הוא שולט על גובה הקול ואיכותו‪.‬‬ ‫לקחת סאונד מבלי לצלם אותו במקביל‪.‬‬ ‫המטרה של ה‪ WILD -‬היא דוגמת סאונד‬ ‫שיתווסף בעריכה של הסצנה‪.‬‬ ‫לקיחת סאונד מהלוקיישן בלי דיבורים רק‬ ‫רעשי רקע כדי לשים אותו בעריכה עקב‬ ‫הפרעות שונות נוצרים במהלך הצילום‪ .‬נהוג‬ ‫לקחת רום טון במשך דקה כשכל הצוות‬ ‫בדממה‪.‬‬ ‫בוידאו קיימים על קלטת הוידאו בנוסף לערוץ‬ ‫התמונה שני ערוצי קול‪ .‬בהקלטה אל‬ ‫המצלמה ניתן לחבר לכל ערוץ מיקרופון‬ ‫שונה‪ .‬בעריכה ניתן לפצל את הערוצים‬ ‫ולהוסיף על הדיאלוגים‪ ,‬מוזיקת רקע או‬ ‫אפקטים‪.‬‬ ‫‪ .6‬דמויות‬ ‫‪ .6.1‬איפיון דמויות‬ ‫אפיון הדמויות מורכב מארבעה גורמים שונים‪ :‬משחק‪ ,‬טקסט‪ ,‬לבוש‬ ‫ואיפור‪ .‬כל אחד מהם מראה פן אחר באישיותה של הדמות המוצגת‬ ‫על המסך‪ .‬בנוסף אביזרים כמו מכונית‪ ,‬מקום מגורים ועבודה‬ ‫מאפיינים את הדמות‪.‬‬ ‫סטיגמה – דעה קדומה על אדם היותר הקשר בין הופעתו החיצונית‬ ‫או פעולותיו ולאופיו‪.‬‬ ‫סטריאוטיפ – הכללת אופי מסוים על קבוצה של אנשים בעקבות דעה‬ ‫קדומה‪.‬‬ ‫‪ .6.2‬אופי דמות‬ ‫ככל שנעמיד את הגיבור מול מכשולים‬ ‫רבים כך נגלה את אופיו האמיתי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫ג'ק ניקולסון בסרט "הכי טוב שיש"‬ ‫בסצינת הפתיחה אנו מגלים כי הוא שונא‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬יהיר וגזעני‪ .‬בהמשך אותה סצינה בעימות עם חברו של‬ ‫האמן‪ ,‬אנחנו מגלים כי הוא גם פחדן‪ .‬האופי מורכב מהרבה רבדים‪.‬‬ ‫הכי טוב שיש בימוי ג'יימס ל ברוקס ‪ – 1997‬סיקוונס הפתיחה‬ ‫אנחנו מתוודאים לדמויות המרכזיות בסרט‬ ‫‪ .1‬דמותו של הסופר מלווין יודל‪,‬‬ ‫בגילומו של ג'ק ניקולוסון‪ ,‬אפיון‬ ‫חיצוני גר בבניין מהודר דירה‬ ‫מרוהטת היטב‬ ‫נראה אדם בודד אופי מתבודד‬ ‫חולה במחלת ‪ ] OCD‬אובססיב‬ ‫קומפולסיב דיסאורדר[‬ ‫ניתן לראות זאת בסצנה שבה‬ ‫הוא שוטף את הידים‪ ,‬הוא אינו אוהב כלבים זורק את הכלב‬ ‫לפח האשפה ואינו סובל את שכניו‪ ,‬הוא מתעמת עם השכן‬ ‫ההומו והאמרגן וכך אנחנו מבינים שוהא גזען בסצנה עם‬ ‫האמרגן מניתן לראות שהוא גם פחדן‪ .‬זהו אדם בודד שאינו‬ ‫יודע לאהוב‪.‬‬ ‫‪ .2‬דמות הצייר סימון בישופ בגילומו של גרג קיינר‬ ‫‪ ,‬אפיון מתגורר בבית דירות צייר מצליח‬ ‫שעומד בפני התערוכה החדשה שלו הוא הומו‬ ‫על פי סגנון לבושו ודיבורו ניתן לראות באופי‬ ‫שלו שהוא אינו יודע לעמוד על שלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬דמות המלצרית קרול קונולי בגילומה של‬ ‫הלן הנט‪ ,‬אפיון אם חד הורית לילד חולה‬ ‫עובדת כמלצרית וגרה בשכונה של פועלים‬ ‫אופי עומדת על שלה ואשה חזקה ניתן‬ ‫לראות בסצנה שבה הסופר מעליב אותה‪.‬‬ ‫סיפור פשוט בבימויו של דיוייד לינץ ‪1999‬‬ ‫סיקוונס הפתיחה‬ ‫‪ .1‬דמותו של אלווין סטרייט בגילומו של ריצ'ארד‬ ‫פרנסוורט אפיון‪ :‬אדם זקן בסוף שנות ה ‪ 70‬של‬ ‫חייו סובל מבעיות רפואיות ופיזיות כפי שמעידות‬ ‫הבדיקות בסצנה אצל הרופא וסצנת הפתיחה‬ ‫שבא הוא נופל מתגורר בסביבה כפרית של אנשים‬ ‫בני מעמד הפועלים‪ .‬אופי‪ :‬עקשן לא מוכן לשמוע‬ ‫לעצות ובמיוחד לא לעצות הרופאים‬ ‫הוא מחליט לצאת למסע על מכסחת דשא‬ ‫וכשראשונה מתקלקלת הוא מתעקש ויוצא עם אחרת‪.‬‬ ‫‪ . 2‬דמות הבת רוז בגילומה של סיסי‬ ‫ספייסיק‪ ,‬אפיון בעלת פיגור קל‬ ‫מתחזקת את הבית שלה ושל אביה‪.‬‬ ‫אופי‪ :‬אשה רגישה‪ ,‬יש לה תחביב‬ ‫של בניית כלובים‪ ,‬רשויות הרווחה לקחו‬ ‫לה את הילד שלה‬ ‫והיא חייה בגעגוע אין סופי‪.‬‬ ‫‪ .6.3‬משחק‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫עימות בו נמצא הגיבור בין שני כוחות לאורך הסרט‪.‬‬ ‫קונפליקט‬ ‫המתח בסרט נובע מעימות זה והוא בא על פתרונו לאחר‬ ‫שיא הסרט‪.‬‬ ‫הדמות מעומתת עם גורם חיצוני המתנגד לה והיא‬ ‫קונפליקט חיצוני‬ ‫צריכה לנצח אותו כדי לסיים את המאבק‬ ‫הדמות מעומתת עם כוחות פנימיים שלה‪ .‬הכוונה‬ ‫קונפליקט פנימי‬ ‫שהדמות נאבקת בין שני רצונות מנוגדים בתוכה וכדי‬ ‫לסיים את הקונפליקט היא צריכה להכריע מהו הרצון‬ ‫הדומיננטי יותר שהיא רוצה בו‪.‬‬ ‫רצון ‪ -‬מוטיבציה – שאיפה או מטרה של הגיבור אותה הוא מנסה להשיג‬ ‫‪MOTIVATION‬‬ ‫במהלך הסרט‪ .‬נהוגה חלוקה לרצון גלוי רצון סמוי‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬בסרט מת לחיות הרצון הגלוי של הגיבור הוא‬ ‫להרוג את הטרוריסטים‬ ‫ולשחרר את בני הערובה ואילו הרצון הסמוי הוא להחזיר‬ ‫את גרושתו לידיו‪.‬‬ ‫הדבר המונע מן הגיבור לממש את רצונו‪ .‬כמו ברצון‬ ‫מכשול‪ ,‬מעצור‬ ‫מכשול יכול להיות גלוי וסמוי‪ .‬המכשול‬ ‫יכול להיות פנימי וחיצוני אדם או חפץ‪.‬‬ ‫פעולה שמביאה את הרצון של הדמות את המכשול‬ ‫פעולה דרמטית‬ ‫שלפניה ואת הרגש שמרגישה הדמות באותו רגע‪.‬‬ ‫‪REACTION shot‬‬ ‫שוט תגובה של שחקן אל השחקן המרכזי של אותה‬ ‫סצנה‪.‬‬ ‫מיזאנסצינה ‪ mise en‬העמדה של כל מה שקיים בסצינה‪ ,‬ארגון התנועות‬ ‫והמרכיבים החזותיים‬ ‫‪scene‬‬ ‫במרחב של הפריים‪.‬‬ ‫סוגי משחק‬ ‫אמין‬ ‫טכני‬ ‫מנוכר‬ ‫מוגזם‬ ‫כאשר משחקו של השחקן תואם את הדמות שהוא‬ ‫משחק‪ .‬הצופה מאמין לשחקן שהוא הדמות במלואה‪.‬‬ ‫משחק הנראה כביכול מתוכנת‪ .‬השחקן נע באופן רובוטי‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫השחקן והדמות אותה הוא מגלם נראים מתנגשים‪.‬‬ ‫השחקן משק את הדמות באופן מיוחד היוצר הבדל בינו‬ ‫ובין הדמות‪ .‬הבדל זה מראה לנו על מחשבותיו של‬ ‫השחקן בקשר לדמות אותה הוא מגלם‪.‬‬ ‫משחק מוקצן שאינו תואם התנהגות של אדם נורמלי‪.‬‬ ‫‪ .6.4‬טקסט‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫רפליקה‬ ‫סאבטקסט‬ ‫‪SUB-TEXT‬‬ ‫שורת טקסט‬ ‫דברים הנגזרים מן הטקסט‪ ,‬שאינם גלויים‪.‬‬ ‫וניתנים לפענוח על ידי ניתוח קולנועי או‬ ‫פסיכולוגי של רמזים הנשתלים בטקסט‬ ‫הקולנועי‪.‬‬ ‫צורת דיבור המסגירה את מוצאה של הדמות‪.‬‬ ‫צורת ביטוי הטקסט‪ .‬האם הדיבור ברור?‬ ‫מעורפל? מגומגם? מספר אופציות להיגוי ע"י‬ ‫השחקן‪ :‬חצוף‪ ,‬קליל‪ ,‬מתנשא‪ ,‬רחום‪ ,‬מצטדק‪,‬‬ ‫פרשני‪ ,‬מתנגד‪ ,‬רגזני‪ ,‬מתנצל‪ ,‬כוחני‪,‬‬ ‫מתחשב‪ ,‬דעתני‪ ,‬משעשע‪ ,‬קולני‪ ,‬מתחסד‪,‬‬ ‫פשרני‪ ,‬מתחכם‪ ,‬אדיש‪ ,‬מנוכר‪...‬‬ ‫משפטים או ביטויים שחוזרים על עצמם‬ ‫בטקסט של הדמות – דבר היכול לתת הסבר‬ ‫על אופייה של הדמות‪" :‬אחי" "אין חכם כבעל‬ ‫ניסיון" "יאאאהה בייבי יאאאהה" "בונד‪ ,‬ג'יימס‬ ‫בונד"‬ ‫תדר הקול האם הוא נמוך או גבוהה‪ .‬האם‬ ‫הקול צפצפני או בס ובכך אנו מסיקים מסקנות‬ ‫סטריאוטיפיות על הדמות‪.‬‬ ‫מבטא‬ ‫היגוי )אינטונציה(‬ ‫ביטויים חוזרים‬ ‫טון דיבור‬ ‫‪ .6.5‬סוגי דמויות‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫הסבר‬ ‫דמויות‬ ‫הנפשות הפועלות במהלך סרט ומניעות את‬ ‫העלילה‪ .‬לעיתים מבוסס על אדם אמיתי )דמות‬ ‫ריאליסטית( ולעיתים המצאה של הכותב )דמות‬ ‫בדיונית(‪.‬‬ ‫דמות בעלת אופי רחב המתבטא במהלך הסרט‪.‬‬ ‫רב גוניות באה לידי ביטוי במספר סצנות ובטווח של‬ ‫תגובות המאפשר שבירת סטיגמות או מוסכמות‪.‬‬ ‫דמות שעוברת תהליך ואשר הצופים יודעים פרטים‬ ‫דמות עגולה‬ ‫דמות שטוחה‬ ‫דמות מראה‬ ‫קונפליקט‬ ‫פרוטגוניסט –‬ ‫הגיבור‬ ‫אנטגוניסט‬ ‫אנטי גיבור‬ ‫שחקן ראשי‬ ‫שחקן משנה‬ ‫ניצב‬ ‫רבים אודותיה‪.‬‬ ‫דמות המבוססת לרוב על סטיגמות או מוסכמות‪.‬‬ ‫חד גונית אינה נראית ריאליסטית ומשרתת את‬ ‫העלילה ברגע מסוים‪.‬‬ ‫אחת מן הדמויות הפונקציונליות בתסריט‪ ,‬מטרתה‬ ‫להוות מראה‪ ,‬חיובית או שלילית של הגיבור ובכך‬ ‫להשפיע עליו לפעול בדרך מסוימת‪ ,‬או להיות מודע‬ ‫למצבו‪.‬‬ ‫עימות דרמטי הנובע מרצונות מנוגדים של שתי‬ ‫דמויות או יותר‪ .‬בבסיס כל עלילה ישנה בעיה‬ ‫המעמתת שני גורמים זה מול זה ומביא את המתח‬ ‫ההסתבכות לשיא ולפתרון‪.‬‬ ‫הדמות העוברת את השינוי במהלך הסרט‪.‬‬ ‫הקונפליקט שלו מוביל את הסרט ופתרונו מביא‬ ‫לסיום הסרט לאחר שהוא עובר שינוי רגשי‪.‬‬ ‫הדמות שגורמת לקונפליקט מול הפרוטגוניסט‪.‬‬ ‫בניית הדמות כיריב )למען עימות מעניין – כדאי‬ ‫שיהיה יריב ראוי מול הגיבור(‬ ‫פרוטגוניסט שתכונותיו אינן "חזקות" או חיוביות‬ ‫כשל גיבור הוליוודי קלאסי‪ .‬האנטי גיבור עובר שינוי‬ ‫בדומה לגיבור אבל מיוחסות לו תכונות כגון‪ :‬אופי‬ ‫חלש‪ ,‬עליבות‪ ,‬כיעור‪ ,‬חוסר מוסר‪ ,‬ועוד‪....‬‬ ‫השחקן המוכר ביותר המקבל את המשכורת‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬לא בהכרח הגיבור של הסרט‪.‬‬ ‫שחקן הבא לחזק את השחקן הראשי לעיתים נמצא‬ ‫בניתוח הסרט כי הוא למעשה הגיבור של הסרט‪.‬‬ ‫דמות משנית ללא דיאלוג הנותנת "צבע" ואמינות‬ ‫לסיטואציה‬ ‫‪ .6.6‬איפור‬ ‫< מילון מונחים‬ ‫מושג‬ ‫מסיכה‬ ‫מייק אפ‬ ‫הסבר‬ ‫מסיליקון‬ ‫מסיכה‬ ‫המשמשת לתוספת של‬ ‫עור ויצירת עיוות על‬ ‫עורו של השחקן‪.‬‬ ‫איפור על עורו של השחקן המונע ברק ונותן‬ ‫סומק‬ ‫ליפסטיק‬ ‫פאות‬ ‫תוספות‬ ‫)פרוטזות(‬ ‫תחושה של עור חלק‪.‬‬ ‫תוספת של אבקה היוצרת אפקט של לחיים אדומות‬ ‫ומלאות‪.‬‬ ‫צבע מיוחד להדגשת השפתיים של השחקן‪.‬‬ ‫תוספות שיער הן על כל הראש או כזקן‪ ,‬שפם‪,‬‬ ‫פאות לחיים‪ ,‬שיער על הגוף‪ ,‬וגם תוספת שיער‬ ‫בנוסף לשיער הקיים‪.‬‬ ‫תוספות של איברים לגופו של השחקן כדי לתת‬ ‫תחושה מסוימת או כדי לשנות את האיבר ממצבו‬ ‫הטבעי‪.‬‬ ‫סגנונות איפור‬ ‫טבעי‬ ‫עדין‬ ‫חיוור‬ ‫גס‬ ‫מוגזם‬ ‫איפור של גברים שעל עורם יש מייק אפ ותו לא‪.‬‬ ‫איפור של נשים שעל עורן מייק אפ‪ ,‬ליפסטיק‬ ‫וצלליות עדינות מאוד‪.‬‬ ‫כאשר האיפור של הפנים לבן מאוד באופן קיצוני‬ ‫כדי להראות מחלה‪.‬‬ ‫איפור נשי מוגזם כמו ליפסטיק אדום בוהק וסומק‬ ‫חזק עם צלליות ואייליינר בצבעים חזקים‪.‬‬ ‫איפור קיצוני של ליצן לדוגמה המראה אדם‬ ‫בתחפושת או לא שפוי‪.‬‬ ‫תלבושות‬ ‫סגנון לבוש‬ ‫איבזור‬ ‫מעצב‪/‬ת‬ ‫תלבושות‬ ‫מלביש‪/‬ה‬ ‫הבגדים הנבחרים להיות תלבושת הדמות משקפים‬ ‫את הסטיגמה או הסטריאוטיפ שאנו רוצים להשליך‬ ‫על הדמות‪ .‬הצופה הרואה את התלבושת של‬ ‫הדמות משייך לו תכונות אופי או מעמד‪.‬‬ ‫אביזר הנוסף ללבוש השחקן‪.‬‬ ‫תכשיטים‪,‬משקפיים‪,‬כובעים‪,‬נעליים‪,‬תיקים וכולי‪...‬‬ ‫האדם האחראי על עיצוב התלבושות‪ ,‬הוא יוצר‬ ‫סקיצות מצוירות ולעיתים תופר בעצמו את‬ ‫התלבושות‪ ,‬או מפקח על הכנתן‪ .‬עומד בקשר עם‬ ‫ארט דיירקטור כדי שתלבושות יתאימו לתפאורה‪.‬‬ ‫האדם המלביש את השחקנים על הסט‪.‬‬ ‫‪ .7‬נרטיב‬ ‫קולנוע כאמנות נרטיבית‬ ‫הקולנוע הוא בראש ובראשונה מספר סיפור‪ .‬פריצתו הגדולה של‬ ‫הקולנוע מתרחשת רק לאחר שהוא מתחיל לספר סיפור‪".‬שוד הרכבת‬ ‫הגדול"‪ ,‬הוא הראשון שפרץ לאחר הסרטים הדוקומנטריים של האחים לומייר‪,‬‬ ‫וקולנוע הקסם של מלייס‪.‬‬ ‫הקולנוע תופס את מקומו של "מספר הסיפורים" בחברות שבטיות‪ ,‬או זה‬ ‫היוצר את המיתוסים‪ .‬בד"כ כל היוצרים שעובדים בסרט‪ ,‬משרתים את‬ ‫הסיפור – זוהי הגישה המרכזית בקולנוע‪ .‬חווית הסרט מוגדרת בעיקר במשך‬ ‫של זמן‪ ,‬דבר זה יוצר התניה פורמלית ופסיכולוגית‪ .‬הצופה יודע למה לחכות‪,‬‬ ‫יש לו ציפיות לסיום )שמותנות במודעות שלו לזמן שעובר ולזמן שנותר עוד‬ ‫לסרט(‪ .‬המפגש בין אילוצי הזמן והצופה מתפרש כחוויה נרטיבית‪.‬‬ ‫נרטיב‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מבחינה פורמלית‪ :‬ארגון של הזמן במובן של התחלה אמצע וסוף‬ ‫‪.2‬‬ ‫מבחינה תוכנית‪ :‬נרטיב מספר סיפור‪.‬‬ ‫אפילו תוכנית טלוויזיה חדשותית מנסה ליצור נרטיב )מבנה של התחלה‬ ‫אמצע וסוף‪ ,‬והצגה של סיפור אנושי(‪ .‬נרטיב הוא סידרה של אירועים; מספר‬ ‫אירועים עם קשר סיבתי‪/‬אנלוגי ביניהם‪ .‬מבנה האירועים הוא עם התחלה‬ ‫אמצע וסוף‪ .‬ואירועים אלו מציגים דרמה אנושית‪.‬‬ ‫סיפור מדגיש את האירועים‪ ,‬ואילו הדרמה מדגישה את הערכים את הדמויות‬ ‫ואת הרעיונות‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬בספרו "הפואטיקה"‪ ,‬מחלק את הדרמה לשישה מרכיבים‪ .‬הוא‬ ‫מבחין בין המרכיבים השונים בצורה ההיררכית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫העלילה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הדמות‪) .‬נגזרת מן הסיפור(‬ ‫‪.3‬‬ ‫מחשבות‪/‬רעיונות או התכנים האידיאים של היצירה‪.1‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫השפה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫המוזיקה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫המופע )‪.(spectacle‬‬ ‫אנחנו נחליף בין המוזיקה למופע‪ .‬ספרו זה נחשב לטקסט מרכזי בתרבות‬ ‫המערבי‪ .‬אריסטו קורא לעלילה – "הנשמה של הדרמה‪ .‬במשך תקופות‬ ‫היסטוריות ארוכות )עד לפני ‪ 30-20‬שנה( העלילה הודחקה‪ ,‬ואילו הדמויות‬ ‫והרעיונות הן המשמעותיים ביותר‪ .‬לדוגמא‪ :‬נטו לראות את שייקספיר כאיש‬ ‫תאטרון או כמשורר‪ ,‬ולאו דווקא כמספר סיפור )רק בתקופה האחרונה עושים‬ ‫עיבודים קולנועיים לו(‪ .‬המיתוס ע"פ שטרהוס‪ ,‬הוא התמודדות פילוסופית עם‬ ‫הבעיות המרכזיות של תקופה מסוימת‪ .‬ההכרה שהנרטיב הוא מרכזי בשורה‬ ‫של סיפורי עם‪ ,‬מיתוסים וכיוצ"ב‪ .‬ישנה גישה הטוענת שהנרטיב אינו רק‬ ‫קטגוריה תרבותית אלא גם קטגוריה קוגניטיבית )הנרטיב עוזר לנו לזכור‬ ‫ולחשוב וכו'(‪ .‬הקולנוע האמריקאי אימץ את הגישה המעמידה את הנרטיב‬ ‫במרכז‪ ,‬וכל אמצעי המבע מנסים להעלים את עצמם על מנת להעמיד את‬ ‫העלילה במרכז‪.‬‬ ‫מודל הנרטיב בקולנוע‬ ‫‪.1‬‬ ‫הסרט בד"כ מתחיל במצב של מצוקה‪ .‬המצוקה היא מצוקה חברתית –‬ ‫אם דרמה חברתית‪ .2‬מצוקה אישית בדמות המרכזית – אם זהו סרט דרמטי‪.‬‬ ‫המצוקה מגדירה את נושא הסרט ‪ -‬את הבעיה איתה יתמודד הסרט‪.‬‬ ‫המצוקה יוצרת מייד מתח וגירוי על איך הנרטיב יתמודד עם הבעיה – יצירת‬ ‫ציפיות אצל הצופה‪" .‬מייט גון דו" – מצוקה כלכלית‪" .‬קזבלנקה" ‪-‬‬ ‫‪1‬אריסטו אומר שאם אנו מתחילים ליצור עם הרעיון אנחנו מקבלים "סרט תעמולתי"‬ ‫‪.2‬‬ ‫"האירוע המחולל" ‪ /‬נקודת התקיפה‪ .‬זהו נתון קוגניטיבי בלתי נמנע –‬ ‫ז"א אירוע חשוב‪" .‬קזבלנקה" – רצח הבלדרים מוליד את כל העימות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הופעת הפרוטוגוניסט – כאשר מדובר בדרמות חברתיות‪ ,‬בד"כ ישנה‬ ‫הכנה לכניסתו של הגיבור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לדוגמא הופעתו של בוגרט בקזבלנקה‪.‬‬ ‫בקולנוע הכניסה של הכוכב מודגשת במיוחד )מגיע מעולם התאטרון(‪.‬‬ ‫הופעת הפרוטגוניסט מסמנת נתון מכריע בטקסט הנרטיבי‪ ,‬מרכזיות הדמות‪.‬‬ ‫העלילה היא סיפורה של הדמות‪ .‬הדמות היא זו שמפעילה ומופעלת ע"י‬ ‫העלילה‪ .‬היא מהווה את הבסיס להזדהות הצופה‪ ,‬והיא מכתיבה את‬ ‫התפישה הקוגנטיבית של עולם הסרט‪ ,‬הצופה דרך הדמות מגלה את‬ ‫המתרחש בעולם הסרט‪ .‬הדמות מהווה עיקרון דרכו הצופים מארגנים עולם‬ ‫הסרט‪.‬‬ ‫שלושת העקרונות‬ ‫פאתוס – הדמות מהווה את המוקד להזדהות הרגשית‪.‬‬ ‫אתוס – הדמות מהווה את המוקד של ההחלטות )מוסריות ואחרות( של‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫לוגוס‪ -‬עקרון הרציפות הלוגית של הסיפור‪ /‬התקשורת הקוגנטיבית עם‬ ‫הצופים‪.‬‬ ‫סרטים שאינן מתעסקים בדרמות חברתיות יכולים להציג את הגיבור בתחילת‬ ‫הסרט ממש‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫א‪ .‬הפרוטוגניסט מתאפיין בתכונה מהותית‪ :‬המניע‪ /‬המוטיבציה‪ .‬יש‬ ‫מצוקה ולגיבור יש מניע‪ .‬המניע הוא המנוע של הסיפור‪ .‬בתורת המשחק של‬ ‫שטניוולסווסקי הוא שהשחקן חייב לדעת מהו המניע לכל דבר שהוא עושה‪.‬‬ ‫המניע הוא בד"כ בעל תוכן רוחני‪ ,‬ערכי‪ .‬בקולנוע ישנה גם בד"כ מטרה‬ ‫קונקרטית הנקראת "מגאפין"‬ ‫ב‪ .‬מגאפין‪ -‬מה שהמרגל מחפש ולקהל לא אכפת‪ .‬בקזבלקה האשרות הם‬ ‫המאגפין‪ – .‬האשרות הם האירוע המחולל לאירועים רבים )מי יצא אם יש רק‬ ‫אשרה יציאה אחת(‪ ,‬ב"מייט גון דו" – החמש אלפיים דולר שהגיבור צריך על‬ ‫מנת שיוכל לעשות את הניתוח שלו‪ .‬בקולנוע אנו חייבים מטרה קונקרטית‪.‬‬ ‫בסרטים פעולה רבים אנו מחפשים בד"כ אחר המגפין‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫בסרטי המזימות השונות עיקר העונג מבוסס על חשיפת תוכנית‬ ‫הפעולה המורכבת )בין אם הוא של אנשי הפעולה או אנשי הביטחון(‪ .‬תכנית‬ ‫הפעולה היא יכולה להיות מנוסחת ומפורשת או מוסווית‪ .‬תכנית הפעולה‬ ‫לעיתים מאפיינת תכונות מיוחדות של הדמות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מכשולים‪:‬‬ ‫פיזיים – לחץ של זמן‪ ,‬דלת שלא נפתחת וכו'‪ .‬מבחן ליכולות‬ ‫הפיזיות והמקצועיות שלו‪ .‬הקולנוע כאן עוסק ביצירתיות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫קודים חברתיים – מיוצגים ע"י דמויות אנטגוניסטיות‪ .‬העיקרון‬ ‫הנרטיבי והתסריטאי הוא שהאנטגוניסט צריך להיות חזק לפחות כמו הגיבור‪.‬‬ ‫ככל שהאנטגוניסט חז' יותר כך הדמות המרכזית חזקה יותר‪ .‬בסרטים של‬ ‫"‪ ,"super hero‬יש לבחור שחקן חזק מאוד לאנטגוניסט‪) .‬ג'ק ניקולסון וכו'(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫המכשולים פנימיים של הדמות עצמה – טראומות‪ ,‬זכרונות‪,‬‬ ‫שאלות מוסריות וכו'‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫עימותים ‪ /‬קונפליקטים‪ ,‬מפגש של הדמות המרכזית עם המכשולים‪.‬‬ ‫ישנם שתי גישות‪ :‬סיפור הוא קונפליקט‪ .‬ישנה גישה הטוענת שנרטיב הוא‬ ‫דמות במצוקה שיש לה מטרה ומתמודדת עם המכשולים בדרך‪ ,‬מכשולים אלו‬ ‫יוצרים את הקונפליקטים‪.‬‬ ‫‪ .9‬עלילה בקו ישר‪ ,‬עלילה לינארית‪ .‬על מנת לשבור את העלילה הליניארית‬ ‫אנחנו משתמשים ב‬ ‫נקודת תפנית – הסתבכויות לא צפויות‪) .‬הגיבור מגלה שהאנטגוניסט הוא אח‬ ‫שלו‪ (...‬בד"כ יש שניים כאלו בסרט‪.‬‬ ‫‪ .10‬עלילת משנה – המצוקה והמטרה שלה דומות לסיפור של הדמות‬ ‫המרכזית‪ .‬לפעמים עלילת המשנה היא של הדמות המרכזית בנוסף לעלילה‬ ‫המרכזית‪ .‬בסרטים האמריקאים עלילת המשנה היא סיפור האהבה‪.‬‬ ‫בקזבלקה – עלילת המשנה ניצחה את העלילה מרכזית‪...‬כיום קזבלנקה‬ ‫נחשב כסרט אהבה ולא כסיפור מלחמה‪.‬‬ ‫‪ .11‬ההתמודדות של דמות המשנה עם המכשולים הוא בכיוון משתנה‪ ,‬כיוון‬ ‫אחד מעיד על סידרה של מפלות עד לנקודת השפל ‪ /‬הסיום הכוזב )הסרט‬ ‫נותן תחושה של כשלון וסוף(‪.‬‬ ‫‪ .12‬השיא – שניה אחת שתיים‪ .‬רגע הגילוי‪ ,‬השליפה‪ ,‬הנשיקה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫‪ .13‬סצינת ההרפיה‪ -‬הסיפור נגמר‪.‬‬