050104 " מועדון קרב " מבוא לקולנוע - תיכון אלון
מבוא לקולנוע "מועדון קרב" מגיש :אורי אלון 050104 ת.ז206091183 . שם המורה :ערן שגיא 054-5456446 תיכון ע"ש יגאל אלון 541045 אוסישקין 101רמת השרון 03-5401522 תאריך3.5.2011 : פרטים פילמוגראפיים בימוי :דייוויד פינצ'ר. הופק על ידי :ארט לינסון ,שון צ'אפין ,רוס גרייסון בל. תסריט :ג'ים אולס. צילום :ג'ף קרוננווט'. עריכה :ג'יימס הייגוד. משחק :אדוורד נורטון ,בראד פיט ,הלנה בונהם קרטר. 20th Century Fox תקציר סרט. הסרט מסופר על יד הדמות הראשית ,המספר )אדוורד נורטון .שם הדמות אינו מופיעה בתסריט ,ובקרדיטים בסוף הוא מופיע בתור "המספר"( ,ומתחיל בזה שהוא קשור ועם אקדח בפה. המספר עובד בשביל חברת מכוניות גדולה וסובל מנדודי שינה .המספר מתחיל ללכת לקבוצות תמיכה של אנשים הסובלים ממחלות קשות) ,תחילה לחולי סרטן האשכים( והפורקן הרגשי שהוא חווה בפגישות אלו מקל על נדודי השינה שלו .כאשר מרלה סינגר )הלנה בונהאם קרטר( ,מתחזה נוספת למפגשי הגוססים ,מתחילה להופיע בכל קבוצות התמיכה של המספר ,נדודי השינה שלו חוזרים ומצבו מחמיר .המספר מתעמת עם מרלה ,והם מחליטים לחלק ביניהם את המפגשים .בטיסה אחת כחלק מעבודתו ,המספר פוגש את טיילר דורדן )בראד פיט( ,יוצר סבון ,ומתיידד איתו .שהמספר חוזר הביתה ,הוא מגלה שדירתו הוחרבה בפיצוץ .הוא מתקשר לטיילר דורדן, והם נפגשים בבר .לאחר כמה קנקני בירה ,השניים מתחילים להרביץ זה לזה מתוך רצון לחוות קרב .המספר עובר לגור אצל טיילר בביתו המתפרק ,והשניים ממשיכים לנהל קרבות שמושכים אליה הרבה גברים .הם מעבירים את הקרבות למרתף וכך מקימים את מועדון הקרב .המועדון גדל ומשגשג ,ומתברר לשניים שהם לא היחידים שמוציאים תסכול וכעס דרך מכות .יום אחד המספר מגלה שמרלה סיממה את עצמה ,אך אינו עושה דבר בנידון .טיילר ,לעומת זאת ,מציל אותה והשניים מתחילים מערכת יחסית מינית ,בזמן שהמספר נותר מרוחק .טיילר מזהיר את המספר לעולם לא לדבר עליו עם מרלה .עוד מועדוני קרב מוקמים ברחבי המדינה ,ותחת הנהגתו של טיילר משתתפי המועדון הופכים לחלק מקבוצת טרור הנקראת "פרויקט הרס" )אין תרגום טוב ל mayhemבעברית( .המספר מרגיש נדחק הצידה מכל העסק ,ולפתע טיילר נעלם .כאשר חבר בפרויקט נהרג ,המספר מנסה להפסיק את הפרויקט אך נכשל ,ומחליט לעקוב אחרי טיילר בעזרת כרטיסי של טיילר שמצא .בעיר אחת בה מבקר ,חבר בפרויקט מכנה אותו טיילר .דבר זה מניע אותו להתקשר למרלה ,שגם קוראת לו טיילר .טיילר מופיע לפתע בחדרו במלון של המספר ומסביר לו שהם שתי אישיויות בגוף אחד ,ושטיילר שולט בגופו של המספר כשהוא ישן .המספר מבין שהוא זה שפוצץ את דירתו ,לא טיילר כפי שנרמז במהלך הסרט .המספר מתעלף מעצם ההבנה ,וכשמתעורר הוא מגלה שטיילר עשה הרבה שיחות טלפון בזמן שישן .הוא מגלה את תוכניתו של טיילר להשמיד בניינים של חברות כלכליות גדולות ,ומנסה להודיע למשטרה ,אך גם הם חברים בפרויקט של טיילר .המספר מנסה לנטרל את הפצצות הטמונות בבניינים ,אך טיילר מופיע ומכניע אותו .פה אנו חוזרים לזמן והמקום של התחלת הסרט ,בו המספר קשור וטיילר מחזיק באקדח .המספר מבין שבעצם האקדח אצלו ,והוא יורה בעצמו דרך הלחי וכך הורג את טיילר .חברי פרויקט שמגיעים לבניין בו נמצא המספר מביאים איתם את מרלה ,שחטפו .המספר מבקש מהם להשאיר אותו ואת מרלה לבד ,והשניים מחזיקים ידיים וצופים בהרס הבניינים. אפיון דמויות המספר -המספר )ששמו לא מוזכר( הוא אדם סרקסטי ,חסר בטחון ורציונאלי .הוא רווק ,בסביבות גיל ,30וכפי שהזכרתי קודם הוא סובל מנדודי שינה .למספר נמאס מהחיים שלו בתור עבד של חברה ושל הרכוש תוצרת איקאה שהוא קונה .הוא טיפוס שתמיד עשה את מה שהחברה ציפתה ממנו והפך למה שהוא לא .הוא אינו מצליח למצוא שמחה בחיים והוא אבוד ,חסר הזדמנויות וחסר דרך לשנות את חייו .הוא עובד כיועץ בחברת מכוניות ,ועבודתו גורמת לו לטוס הרבה ממקום למקום ולהחסיר שעות שינה )כנראה מכאן נובעת בעיית נדודי השינה ,אך זה לא נאמר בפירוש בסרט( .מערכות היחסים היחידות שהוא מקיים הם ,כפי שהוא קורא להם – "single- -"serving friendאנשים שהוא פוגש במהלך טיסות ומנהל איתם שיחה ,ולעולם אינו פוגש אותם שוב .המעט שאנו יודעים על העבר של המספר זה שאביו עזב אותו בגיל צעיר והוא גדל עם אמו .המספר חי חיים של בדידות וחוסר משמעות עד שהוא פוגש את טיילר ..לאורך הסרט ,טיילר מוציא מהמספר את כל האלימות שיש בתוכו ,אלימות שקיימת בגלל התסכול והכעס הרב שהמספר חווה לאור מצבו העגום וחסר התכלית .במהלך הסרט ,בגלל השפעותיו של טיילר ,המספר מגלה תכונות אציליות כמו אומץ וגבורה ,אך גם תכונות שליליות כמו תוקפנות .מדובר בדמות מורכבת מאוד שעוברת מספר נקודות תפנית במהלך הסרט שמעצבות אותה .כפי שכבר אמרתי ,המספר אינו מודע לזה שהוא יצר את טיילר כדי להתמודד עם הבעיות שלו ,או לזה שטיילר שולט בו כשהוא ישן ,עד כמעט סוף הסרט. טיילר דורדן -טיילר דורדן הוא האנטי-תזה המוחלטת של המספר .הוא כריזמטי ,מצחיק ,בטוח בעצמו וסוחף .הוא גם בסביבות גילו של המספר ,ועובד בעבודות מזדמנות במסעדות ובתי קולנוע .אנו יודעים מעט על "עברו" כשהוא מספר למספר שאביו היה איש שתבע ממנו הישגים ושלט בחייו .טיילר הוא דמות פרובוקטיבית ,ובמובן מסוים גם אכזרית .הוא דבק במטרות שלו ומוכן לעשות הרבה בשביל להגשימם .לטיילר יש דעות מאוד קיצוניות כלפי העולם והחברה .הוא בז לתרבות הצריכה המערבית ולקפיטליזם המושחת .הוא מטיף פילוסופיה של ניהיליסטיות והענות ליצרים ,ללא שום מחשבה על ההשלכות המוסריות של מעשיו .ככל שהסרט נמשך ,מצבו הגופני של טיילר מתחזק בזמן שהמספר נעשה יותר ויותר חלש .טיילר הוא הרצונות והמשאלות האפלים והסודיים ביותר של המספר ,אך הוא מתבטא בצורה קיצונית ומסוכנת. טיילר ,לעומת המספר ,מודע לזה שהשניים חולקים גוף ,והוא פועל כדי שהאשלייה תשמר במוחו של המספר .הוא מכתיב חוקים ופקודות שמונעות מהמספר את מלוא המידע ,ושואב מחוסר היכולת של המספר את יכולתו שלו .טיילר שם את האידיאלים שלו בעדיפות עליונה ,ורואה את החיים בצורה אידיאליסטית .הוא אינו מסוגל להבין את המורכבות והאילוצים של חיים האמיתיים ,ולכן קובע צורת חיים חדשה לכל אלה שסביבו ,אחת שבנויה מאידיאלים ועקרונות אנטי-ממסדיים שהוא קובע .לאורך כל הסרט ,עד לרגע בו המספר מביס אותו ,טיילר הוא העליון במערכת היחסים בין השניים. מרלה סינגר – מרלה סינגר היא אישה קומפולסיבית ואקסצנטרית .המספר פוגש אותה לראשונה כשהיא )בדיוק כמוהו( מתחילה להשתתף בכל קבוצות התמיכה .מרלה היא דמות משונה וייחודית ,היא חיה את החיים על פי מנטרה שהיא "עלולה למות בכל רגע ,והטרגדיה היא שהיא לא" .מראה החיצוני הוא מרופט והיא מעשנת הרבה. היא הדמות השנייה בסרט שיש למספר אפשרות של אינטימיות איתה )הראשונה היא כמובן טיילר ,ובו בוחר המספר( .מתחת לגישה הגסה והמרתיעה של מרלה, מסתתר חן מסוים .למרות שהיא כביכול כל הזמן בתהליך של התדרדרות עצמית ,למרות שהיא גונבת ,לא מכבדת ותחילה מרתיעה אותנו ואת המספר ,במרלה יש גם יופי ,ובסוף הסרט המספר בוחר בה בתור בת זוג אינטימית ,לאחר שמתגבר על טיילר. תקציר סצנה :הסצנה שבחרתי לנתח מתרחשת 24דקות אל תוך הסרט .בטיסה חזרה לביתו אחרי שהוטס לצורכי עבודה ,המספר פוגש את טיילר במטוס ומתיידד איתו ,וטיילר נותן לו את כרטיס הביקור שלו .לאחר הטיסה מתברר למספר שהמזוודה שלו זוהתה בחפץ חשוד ,ולכן הוא לא יכול לקחת אותה .חסר כל ,המספר חוזר במונית לביתו ,פה מתחילה הסצנה שבחרתי .המספר מגיע במונית לביתו ורואה כבאיות ואמבולנסים רבים .הוא מגלה שפיצוץ עז השמיד את ביתו ,ולוקח לו זמן לעכל את המציאות ולהבין מהי רמת ההרס .המספר מבין שאליו להתקשר למישהו ולמצוא מקום להעביר את הלילה ,והוא מוצא את הפתק שמרלה נתנה לו עם מספר הטלפון שלה .המספר מתקשר למרלה ,אך ברגע שהיא עונה הוא מתחרט ומנתק .המספר אז מוציא מהכיס את כרטיס הביקור של טיילר ,ומחליט להתקשר אליו .טיילר לא עונה, והמספר כבר מתייאש כאשר לפתע הטלפון מצלצל .המספר עונה ומתגלה שטיילר הוא זה שהתקשר .הסצנה נגמרת בדיאלוג קצר בין השניים .הסצנה הבאה מתחילה עם שניהם בבר. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 1 תיאור נרטיבי: המספר יושב במכונית נוסעת .הוא חולף ניידות משטרה ונשמעת סירנה. גודל צילום :מדיום-קלוז אפ. אין)בשוט הראשון( זווית צילום :זווית ישרה. קשרי עריכה:שוט ראשון. צבע :שחור בגלל העדר האור במרבית הפריים. פניו של המספר אפורים ולעיתים ברקע יש כחול ואדום. דיאלוג :אין. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :ניגודית מאוד .ישוך כמעט לגמרי חוץ מהפנים של המספר ,והאורות שלעיתים נראים מבחוץ. קומפוזיציה :המספר במרכז הפריים ובקדמתו של הפריים .מבחינת עומק השדה הוא בפוקוס והרקע מטושטש וחולף במהירות. תנועת מצלמה :אין ,למרות שבמובן מסוים יש תחושה כזו כי אנחנו בתוך מכונית שנוסעת. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: עריכה אנליטית או סינטטית :המעבר מסוף הסצנה הקודמת היה נקי וחד ,והשוט הזה מסתדר עם הרצף העלילתי מבחינת התקדמות בזמן ובמרחב .מדובר בעריכה אנליטית. אורך שוט :כ 5-שניות תפאורה :אין כל כך תפאורה ,אנחנו בתוך אוטו חשוך. תלבושות :אין .רואים רק את פניו של המספר. מוסיקה :אין. אפקטים :רעש של קשר ,סירנות של ניידות. דיאגטי או א-דיאגטי: דיאגטי בלבד .הרעשים תואמים לדימויים של הניידות המשטרתיות. זמן/תקופה :שנות ה'90 )כמו כל הסרט(. השוט הזה הוא שונה ממרבית השוטים בסצנה וגם מאלה שקדמו לו .לעומת כל השוטים הללו ,בשוט הזה אין קריינות של המספר. השתיקה עושה את שלה ,ומעבירה לצופה שהסצנה הזאת מצריכה דקה דומיה .השתיקה של המספר גם מקרבת אותנו אל הדמות ,שכן עד כה קריינותו יצרה ריחוק מסוים מהמספר שעל המסך .התאורה הניגודית גם היא מעבירה באופן מובהק את המסר "איתו אנחנו הולכים להיות ,ולא אף אחד אחר" ,וכמובן מרחק הצילום היחסית קרוב בשביל שוט ראשון מחזק מאוד מסר זה .הבחירה בשוט כל כך סגור ,אפל ומסתורי כפתיחה לסצנה משקפת את מצבו הנפשי של המספר ,סגור בתוך עצמו ,מדוכדך ולא לגמרי יודע לאן הוא הולך .השוט אינו מהווה שוט מכונן ,אבל למרות הבלבול אנחנו מצליחים לפענח במהרה שאנחנו בתוך מכונית ,ודבר זה יוצר את התחושה ,שבדיוק כמו המספר, אנחנו יודעים איפה אנחנו אבל לא לאן אנחנו הולכים .קולות הסירנה והקשר יוצרים אצלנו מעט דאגה ,וכבר פה מתחיל תהליך ההבנה של מה שקרה שאנחנו עוברים עם הדמות )עליו אפרט בהמשך( .לסיכום ,השוט עושה עבודה מצוינת בזה שהוא מצמיד אותנו למצבו ותודעתו של המספר ,דבר הכרחי עבור הסצנה )והסרט כולו ,למען האמת(. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 2 תיאור נרטיבי :המכונית )שמתגלה שהיא מונית( מגיעה לביתו של המספר בזמן שהוא מסביר על הבית. המכונית עוצרת ואנשים מסתכלים על משהו מחוץ לפריים. דמות/יות עקרי/יות: המספר. גודל צילום :לונג שוט ביחס למונית של המספר ,שהיא הדומיננטה, מדיום שוט ביחס לאנשים. קשרי עריכה: השוט הזה מספק יותר מידע בנוגע למיקום שלנו ,סוג של שוט מכוננן. הקשר הוא קשר של סיפור. עריכה אנליטית או סינטטית: אנליטית,. העריכה משלימה לנו מידע שהיה חסר מקודם ואינו חורגת מבחינת חלל או זמן. צבע :הרקע הוא בצבעים כחולים כהים ,עם נגיעות של ירוק. המונית הצהובה דומיננטית מבחינת צבע ,והבזקים של אדום נוכחים בשוט. דיאלוג :המספר )(VO " Home was a condo th on the 15 floor of a filing cabinet for widows and young "professionals משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: בצפייה ראשונה ,השוט נראה פשוט למדי .הוא מספק עוד מידע בנוגע למיקומנו ,ומוסיף עוד קצת לרמת ההבנה המתגברת של המספר בנוגע למה שקרה לדירתו .האנשים שמסתכלים אל מחוץ לפריים יוצרים אצלנו סקרנות ,והאורות האדומים שמהבהבים בפריים מעבירים מסר של אזהרה וסכנה .הצבעים ברקע והתאורה הניגודית ממשיכים לעשות את תפקידם ולקרב אותנו לתודעה של המספר ולמצבו הנפשי .הצבעים הקודרים והתאורה האפלה משקפים את מצבו של המספר וגם יוצרים מתח וסקרנות שגם אנו וגם המספר חשים .היופי האמיתי של השוט הוא צידו הציני שקשה לקלוט בצפייה ראשונה .על גבי השלט שמספק לנו את המידע בנוגע לאיפה שאנחנו )סוג של שוט מחונן חלקי( כתוב " ."A Place To Be Somebodyהמסר הזה נוגד את כל העקרונות האנטי ממסדיים שנוכחים במהלך הסרט ,ודוגל בתרבות הקפיטליסטית שמשתקפת כל כך רע בסרט .זה משעשע לראות אותו שם .בנוסף ,הקריינות גם מכילה צד ציני .חוץ מסיפוק מידע מאוד הכרחי שמסביר לנו שהגענו לביתו של המספר ,השימוש במילים filing cabinetכדי לתאר בניין מגורים בז גם הוא לתרבות האמריקאית ,דבר שאופייני לסרט. זווית צילום :זווית ישרה ,אולי מעט נמוכה במהלך התנועה. סוג תאורה :ניגודית ,לא כמו בשוט הקודם אבל בכל זאת יש הרבה צללים. קומפוזיציה :המונית ,שהיא הדומיננטה" ,חוצה" את הפריים וממוקמת בחלקו האחורי יותר. מקדימה יש אנשים ,אך הפוקוס הוא על המונית. תנועת מצלמה :פאן תכליתי ימינה. אורך שוט:כ4.5- שניות תפאורה :רחוב רחב עם כמה אנשים וניידות בצד אחד ,ושלט של בניין המגורים. תלבושות :אנשים לבושים בבגדי יום-יום. זמן/תקופה :שנות ה'90 )הקריטריון הזה לא יהפוך ליותר מעניין ממה שהוא כבר( מוסיקה :אין. אפקטים :סירנות של ניידות ,דיבורים בקשר ורעש המונית שנוסעת. דיאגטי או א-דיאגטי: האפקטים עדיין דיאגטיים, הקריינות היא )מטבעה( א-דיאגטית. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 3 תיאור נרטיבי: המונית עוצרת, והמספר יוצא החוצה. הקריינות נמשכת. גודל צילום :מדיום קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור, ההתמקדות בשוט הקודם היא במונית שנוסעת ,ולכן אנו רואים אותה משלימה את התנועה. צבע :הצהוב של המונית מאוד דומיננטי בפריים ,מכיוון ששאר הצבעים הם מאוד קרים .רובם גוונים כהים של כחול ויש גם הרבה שחור. הבזקים של אדום מהסירנות. דיאלוג :המספר )"The walls (VO were solid concrete". דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :ניגודית ,אך לא באופן קיצוני כמו השוטים הקודמים. קומפוזיציה :המספר הוא מרכז הפוקוס ,לא רואים הרבה חוץ ממנו .החלון של המונית תוחם אותו בתוך השוט. תנועת מצלמה :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :עריכה אנליטית ,מעבר חלק שמספק מידע בנוגע לתגובה של הקריין לאירוע. תפאורה :חלק מהמונית ,לא רואים הרבה חוץ מזה. תלבושות :אנחנו רואים את קצה לבושו של המספר, כנראה חליפה כלשהי. מוסיקה :אין. אפקטים :רעש של המונית נעצרת, עדיין יש רעשים של קשר וסירנות ברקע. דיאגטי או א-דיאגטי :הכל דיאגטי מלבד הקריינות. זמן/תקופה :שנות ה.'90 אורך שוט :כ 3-שניות משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: במבט ראשון אין הרבה מה לומר על השוט .עבור העריכה האנליטית ,הוא משמש כשוט ביניים שיחליק את המעבר מהשוט הקודם לו לשוט הבא לו ,שני שוטים חשובים יותר מבחינת סיפוק מידע .העובדה שעדיין התאורה היא די ניגודית מחזק את הטענה שהבחירה בתאורה זו היא כדי להכניס אותנו לתודעתו ומצבו הנפשי של המספר .עוד תזכורת שאנחנו הולכים להיות לגמרי עם המספר לאורך הסצנה היא תחימתו במרכז על ידי שימוש בחלון המונית ,שצבועה בצבע בולט ושונה משאר הגוונים המדכאים שגם הם במובן מסוים בגלל היותנו בתוך התודעה של הדמות .סגירת המספר בתוך הצבע הזה מפקסת אותנו עליו .בנוסף ,ההבזקים של אור אדום כביכול מנסים לסמל "סכנה". השוט הזה חשוב גם כי הוא השוט הראשון שמספק לנו מידע בנוגע לתגובתו של המספר לאירוע .אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה ,אך ההבנה המאוד הדרגתית הזאת היא חלק מתהליך של הבנה והפנמה שהמספר יעבור במהלך הסצנה .כל שוט עד כה )כפי שהזכרתי( מוסיף עוד פיסת מידע בנוגע לאירוע ,ואנחנו עוברים את תהליך ההבנה בקצב שהמספר עובר אותו .הסאונד הדיאגטי שעדיין נוכח מוסיף לבניית הציפייה ,וקיינותו של המספר מוסיפה עוד מעט מידע ומגדילה גם היא את הציפייה. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 4 תיאור נרטיבי: המספר יוצא מהמונית ומסתכל על דירתו ההרוסה. הוא בהדרגה מבין את רמת ההרס ומזדעזע. גודל צילום :משתנה ,מאקסטים לונג שוט עד מדיום קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור עם match on ,actionפתיחת הדלת שהתחילה בשוט הקודם מסתיימת כאן. סוג תאורה :ניגודי ,אבל לא באופן חריף .יש בכל זאת שוני בין אזורים חשוכים למוארים. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה אנליטית ,עד גבול מסוים .החיתוך לשוט היה באופן אנליטי והשוט מספק עוד מידע נחוץ ,אך השוט ממשיך הרבה מעבר לעקומת התוכן וחורג מהקצב עד כה. צבע :הבזקים של אדום מהכבאיות ,אמבולנסים וכו'. הרקע עדיין בגוונים קרים של ירוק וכחול והאובייקטים הפריים לקראת סוף השוט הם בגוונים שי אפור. תפאורה :זירה שלמה של ניידות ורכבי חירום למיניהם. הרבה אנשים אנונימיים פועלים באיזור ,והחלל מלא בחלקי חפצים וסימנים של הרס. תלבושות :המספר לובש חליפה שחורה עם חולצה לבנה .האנשים שמסתובבים בזירה לובשים בגדים מתאימים )כבאים במדים וכו'(. זמן/תקופה :שנות ה.'90 דיאלוג :המספר )"a foot of (VO concrete's important when your next door neighbor lets her hearing aid go and has to watch game shows at full volume. Or when a volcanic blast of debris that used to be your furniture and personal affects blows out of your floor to ceiling windows and sails flaming into the night. I suppose "these things happen. מוסיקה :לקראת סוף השוט תחילה מוזיקה איטית ועצובה. אפקטים :עדיין רעשי סירנות וקשר. מסוק טס מחוץ לפריים ושומעים להבות כשרואים את הדירה. דיאגטי או א-דיאגטי :מלבד הקריינות והמוזיקה בסוף השוט ,הכל דיאגטי. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :משתנה מישרה לנמוכה ובחזרה לישרה. קומפוזיציה :המספר ,שעליו הפוקוס ,נע מאחורי הפריים לקדמת הפריים .האובייקטים בשוט מבולגנים מאוד. תנועת מצלמה :דולי ארוך מאוד להרבה כיוונים )לרוב שמאלה( ומעט טילט במהלך השוט. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: אורך שוט :כ31- שניות. השוט הזה הוא השוט הראשון בו נגלה לנו מה קרה ,ואנו בהדרגה מפנימים את המתרחש ואת ההשלכות של האירוע .המעבר אל השוט הוא בחיתוך אנליטי למדי ,אך השוט הזה אינו נשאר אנליטי טהור וממשיך הרבה אחרי שכבר גילינו מה קרה וזה בגלל שאנו בתוך התודעה של המספר .אפרט .הדולי הארוך במיוחד הוא ברובו תכליתי ,אך בוחר מה להראות ומה לא להראות בזמנים מסוימים .הסיבה לאורכו של השוט והדולי שבהדרגה חושף עוד מידע היא שהשוט הזה הוא השלב הקריטי בתהליך ההבנה של המספר .לאורך הסצנה עד כה ,פיסות מידע ורמיזות לאט לאט הוסיפו לנו מידע ,בדיוק כפי שהמספר רק לאט לאט מבין מה קורה .השוט הזה ארוך במיוחד וחושף פרטים בהדרגה כי הוא משקף את תודעת המספר ,שלאט לאט מפנים את העובדה שדירתו נהרסה .תהליך ההבנה ממשיך מעבר לרגע בו נראה הבית הבוער ונראית תגובתו על פניו של המספר כי המספר עדיין מפנים את כל מה שהתרחש ונחשף להרס ,ואנחנו בתור צופים שצמודים אליו חווים את התהליך בהדרגתיות כמוהו .קולו הציני והאדיש של המספר כקריין רומז לנו שהטראומה היא שונה באופייה ממה שאנו חווים ביחד עם המספר בהווה )אפרט בחלק .(3כשתהליך ההבנה מגיעה לקראת סופו ,אנו שומעים לראשונה מוזיקה עצובה ,תוספת של רגש שנכנסת לסצנה כתוצאה מההבנה הכמעט מלאה של המספר .האורות האדומים של "סכנה" עדיין מהבהבים ומזהירים אותנו ,אך אנו )והמספר( בוחרים בכל זאת להיחשף למידע הטרגי. העובדה שהשוט נגמר בהתמקדות בשולחן ינג-יאנג ,היא רמיזה בנוגע למערכת היחסים שתיווצר בין טיילר והמספר .הטוב )עם קצת רוע( והרוע )עם קצת טוב( באמצע ההרס היא דרך יפה לתאר את מה שיקרה לשניים במהלך הסרט. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 5 תיאור נרטיבי: המספר הולך לכיוון הלובי של הבניין הסמוך, ועובד במקום אומר לו שאסור לעלות למעלה. גודל צילום :משתנה ,לרוב מדיום- שוט. קשרי עריכה :קאט של תנועה ,הדולי שמאלה ממשיך בין השוטים. צבע :האור מספק הרבה צבעים בהירים .השוט מלא בלבן ,צהוב בהיר ושחור עז מבגדיהם של האנשים .עדיים נוכחים הבהובים של אדום. דיאלוג :איש"There's nothing up : there. You can't go into the unit, "Police orders. דמות/יות עקרי/יות: המספר ,האיש שעובד במקום. זווית צילום :ישרה. סוג תאורה :תאורה מלאה )לראשונה!( קומפוזיציה :המספר הוא הדומיננטה בקדמת הפריים ,השוט עמוס באנשים ולא מסודר בחלקו האחורי ,שהוא גם פחות בפוקוס .האיש מקבל פוקוס מסוים כשהוא מדבר. תנועת מצלמה :דולי ,בהתחלה שמאלה ואז אלכסון ימינה ואחורה. עריכה אנליטית או סינטטית :השוט ערוך בצורה אנליטית .המעבר אליו חלק ,הוא מספק לנו את המידע שאנו צריכים ונחתך בזמן. תפאורה :הרבה אנשים בשוט. האזור נראה כמו לובי כניסה לבניינים מפוארים יחסית ,עם מעליות במסגרות זהב ועמודי אבן עבים. אורך שוט :כ 15-שניות. תלבושות :איש שלבוש כאחד שעובד במקום ,שוער או משרת. הרבה אנשים לבושים בחלוקים ובגדי לילה. מוסיקה :הקטע העצוב ממשיך ,מתווסף פסנתר איטי. אפקטים :ממשיכים לשמוע רעשים של קשר ,סירנות ומכוניות שונות. דיאגטי או א-דיאגטי :המוזיקה הא- דיאגטית תופסת מקום הרבה יותר דומיננטי בשוט .כל שאר הרעשים ומילים שנשמעים הם דיאגטיים. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: בשוט הזה אנחנו )סוף-סוף( נכנסים לאזור קצת יותר מואר .המעבר מחושך לאור בה להדגיש את ההתחלה של המספר בתהליך ההתגברות על הרס ביתו ,וגם מהווה רמיזה לזה שהאירוע לא היה עד כדי כך טרגי כפי שחשבנו .הצבעים הבהירים ושמחים יותר בשוט מקלים עלינו בתור צופים ולמספר להתמודד עם הבעיה) ,למרות שהאדום המהבהב של "סכנה" עדיין מזכיר לנו שבכל זאת קרה משהו מאוד קשה עבור הדמות( והמיזנסצנה העמוסה באנשים שממשיכים לחיות את חייהם קצת שם לנו את האירוע בפרופורציה .השוט הזה הוא ייחודי בגלל שבפעם הראשונה בסצנה פונה אל המספר אדם .האיש ,בתלבושת שחורה ורשמית ,עומד בין זוג המעליות כך שהן נראות כמו כנפי מלאך .כך ,הוא נראה כמו מלאך המוות ,שמבשר את הבשורה הרעה .בסצנה הזאת גם מתווסף פסנתר עצוב למוזיקה שמתנגנת .המוזיקה משקפת את מצב רוחו של המספר, )אנחנו עדיין לגמרי איתו( והפסנתר שמצטרף מוסיף עוד רובד לתהליך ההפנמה ההדרגתי שכמעט הגיע לסופו. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 6 תיאור נרטיבי :המספר יוצא מהלובי בחזרה לכיוון ההרס .האיש שואל אותו אם יש לו למי להתקשר. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של תנועת הדולי מהשוט הקודם לשוט הזה. במובן מסוים זה גם קשר של סיפור. צבע :חזרנו להרבה גוונים כהים של האזור בחוץ ,במיוחד ירוק, אבל הלבן וזהב של הלובי עדיין הכי דומיננטיים בפריים .עדיין יש הבהובים של אדום. דיאלוג :אישDo you have " : "?somebody you can call מספר )"How :(VO "embarrassing. קומפוזיציה :המספר תמיד בפוקוס ובמרכז וקדמת הפריים .האיש שפונה אליו הולך ומתרחק בפריים ויוצא מפוקוס ,יש הרבה אנשים בכל השוט. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה מדויקת ,מוסיפה מידע ונחתכת בזמן .לכן היא אנליטית. תפאורה :הכניסה ללובי ,עם שלט הזהב ודלתות הזכוכית ,תופסים חלק ניכר בפריים .יש גם עצים ועדיין מסתובבים הרבה אנשים בשוט. תנועת מצלמה :דולי אלכסון ימינה ואחורה. אורך שוט :כ 6-שניות. תלבושות :כבאים במדים ,האיש מהלובי במדים ,ושאר האנשים בבגדי בית .המספר בולט בחליפתו השחורה. דמות/יות עקרי/יות: המספר ,האיש שמדים שעובד במקום. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה מלאה ,אבל זה גבולי. מוסיקה :המוזיקה העצובה ממשיכה ,אך אינה משתנה. אפקטים :סירנות ורעשי קשר ממשיכים. דיאגטי או א-דיאגטי :בשוט נוכח הרבה סאונד א-דיאגטי ,המוזיקה והקריינות ,אבל עדיין מכיל הרבה סאונד דיאגטי) .כל שאר הסאונד(. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: בשוט הזה ,המספר חוזר מהאור והביטחון של הלובי אל ההרס שמחכה לו בחוץ .הלובי המואר עדיין תופס חלק ניכר מהפריים ,אבל המספר כבר התרחק ממנו .הפנייה של המספר בחזרה לזירת ההרס מהווה התחלה לתהליך ההשלמה של המספר עם אובדן דירתו וכל רכושו. המוזיקה העצובה ממשיכה לשקף את מצבו הנפשי של המספר ,אבל השינוי לצבעים פחות כהים וקודרים גם מרמז על תהליך ההשלמה. השוט מאוד מבולגן ,עוד דבר שמרמז על מצבו של המספר .הדולי שעוקב אחרי המספר ומשאיר אותו לגמרי בפוקוס מזכיר לנו שאנחנו לגמרי עם המספר ונשאר לגמרי איתו במהלך הסצנה. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 7 תיאור נרטיבי :המספר מסתכל על המקרר ההרוס שלו. גודל צילום Full Shot :של המקרר מבערך לונג שוט. קשרי עריכה :קשר של מחשבה/סיפור .יש תיאום של נקודות מבט מהשוט הקודם לשוט הזה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. עריכה אנליטית או סינטטית :השוט הוא שוט שחושף את מה שהמספר רואה .הוא נחתך בזמן ומספק מידע חדש .השוט ערוך בצורה אנליטית, למרות שמדובר בדימוי שלא לגמרי קשור לקודמו. צבע :הצבעים הדומיננטיים בשוט הם האדום והצהוב בתוך המקרר והכסף של דפנות המקרר .בנוסף ,הגוונים מסביב למקרר הם כהים וקודרים מאוד. דיאלוג :המספר )"A :(VO houseful of condiments and "no food. תלבושות :אין .מקררים לא לובשים בגדים. אורך שוט :כ 3-שניות. זמן/תקופה :שנות ה.'90 זווית צילום :זווית גבוהה. דמות/יות עקרי/יות: המספר ,והמקרר. קומפוזיציה :המקרר תופס את רוב השוט עם מעט מפולת של חפצים הרוסים מסביבו .הפוקוס הוא על המקרר. תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: תפאורה :המקרר וההרס מסביבו הם הדברים היחידים בשוט. מוסיקה :המוזיקה העצובה עם הפסנתר ממשיכה. אפקטים :עדיין נשמעות סירנות ברקע ורעשים של קשר. דיאגטי או א-דיאגטי :הכול בשוט דיאגטי מלבד הקריינות של המספר. השוט הזה אינו מכיל עומק רב ורבדים רבים לניתוח) ,אלא אם מישהו מחפש אותם( אך עדיין תורם לסיפור ולהרגשה שהבמאי מנסה להעביר .הקריינות של המספר מעלה מטאפורה מעניינת ,בא אפשר לפרש את הדירה כחייו של המספר ,והמקרר שמכיל אוכל ,דבר כה חשוב ,הוא ליבו של המספר .המקרר עמד ריק בדירה מלאה בחפצים חסרי תועלת ,ועכשיו הוא הרוס ומציג בפני המספר עד כמה ריק הוא היה .המקרר מכיל מעט מאוד צבע וחיים ,מלבד מעט צהוב שמסמל שמחה ואדום שמסמל תשוקה .התבוננות אל תוך המקרר היא התבוננות של המספר אל תוך חייו ,ועד כמה הדברים החשובים ביותר )שמיוצגים בתור אוכל( היו חסרים .כמובן שמדובר בניתוח מטאפורי שאני מעלה פה ,יכול להיות שהשוט הוא רק שוט תכליתי שמחויב על ידי עריכה אנליטית כי לשם הסתכל המספר .ויכול להיות שמדובר בביקורת חברתית ,אבל ככה אני מפרש את השוט. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 8 תיאור נרטיבי :המספר מתכופף ומרים פתק מבין ההריסות. גודל צילום :מדיום שוט/מדיום קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור .הדימוי הקודם היה נקודת מבטו של המספר ועכשיו חזרנו להתמקד במספר. צבע :השחור של לבוש המספר מאוד דומיננטי בפריים ,הרקע לבן ומואר יחסית עם אזורים של זהב או ירוק כהה .הבהובים של אדום נוכחים בפריים. דיאלוג :אין. זווית צילום :זווית ישרה. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :הפוקוס הוא לחלוטין על המספר שנמצא בקדמת הפריים .הרקע באחורית הפריים לא בפוקוס. עריכה אנליטית או סינטטית :השוט ערוך בצורה אנליטית .הוא מוסיף מידע ונחתך בשיא עקומת התוכן. תנועת מצלמה :אין. אורך שוט :כ 3-שניות. תפאורה :ברקע נראה כניסת הבניין המוארת ולבנה. תלבושות :המספר לובש חליפה שחורה ,ולא רואים עוד לבוש בשוט. מוסיקה :המוסיקה העצובה ממשיכה אך לא משתנה. אפקטים :נשמעים רעשים של קשר וסירנות ,ונדמה לי ששמעתי גם רעש של מסוק. דיאגטי או א-דיאגטי :הכל דיאגטי מלבד המוזיקה העצובה שנשמעת. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: בשוט הזה יש לשם שינוי שקט בערוץ הדיאלוג של הסאונד .ה"שקט" הזה משרת כמה מטרות .הוא נותן לנו הזדמנות לשמוע בבירור את המוזיקה העצובה שמתנגנת כבר כמה שוטים ,וזה מהווה תזכורת למצבו הנפשי של המספר .העדר הדיאלוג גם יוצר התמקדות בפעולה שעושה המספר ,הרמת הפתק .גם הבחירה שרק המספר יהיה בפוקוס בשוט ממקדת אותנו בפעולה שהיא בעצם תכלית השוט .השוט הזה מתמקד כמעט לגמרי בפעולה ,ומרמז שיהיו לה השלכות להמשך .האורות המהבהבים כביכול צועקים עלינו ועל המספר שהפתק הזה הוא טעות. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 9 תיאור נרטיבי :המספר מסתכל על הפתק עם המספר של מרלה. גודל צילום Full Shot :של הפתק ,קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור עם match on .actionהשוט הקודם נחתך בתנועה של היד עם הפתק. צבע :השוט כמעט לגמרי בגוונים של אפור ,מלבד היד של המספר .יש הבהובים חזקים של אדום בשוט. דיאלוג :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :שוב מדובר בשוט שמטרתו התכליתית היא תיאום נקודת הסתכלות של דמות .השוט גם נחתך בצורה חלקה ונגמר בזמן. לכן מדובר בעריכה אנליטית. תפאורה :אין תפאורה מלבד הרקע שהוא מחוץ לפוקוס ולכן קשה לומר מה יש שם. דמות/יות עקרי/יות :היד של המספר. זווית צילום :כנראה זווית גבוהה ,כי זו הזווית ממנה הסתכל המספר בשוט הקודם. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :הפתק במרכז הפריים ובקדמתו ,הפוקוס לגמרי אליו .הרקע )כנראה הרצפה( בכלל לא בפוקוס. תלבושות :אין. מוסיקה :המוזיקה העצובה נמשכת ללא שינוי. אפקטים :עדיין יש רעשים של קשר וסירנות ברקע. דיאגטי או א-דיאגטי :כל האפקטים הם דיאגטיים והמוזיקה היא א- דיאגטית. זמן/תקופה :שנות ה.'90 אורך שוט :כ 2.5-שניות. תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: שוב הבחירה להימנע מדיאלוגים בשוט גורם להתמקדות בדימוי .עוד בחירה שתורמת להתמקדות בדימוי היא העובדה שהפתק הוא הדבר היחיד בפוקוס ,ועליו אנו אמורים להסתכל .ההבזקים האדומים יותר חזקים מבשוט הקודם ,כדי כביכול להדגיש את המסר שניסו להעביר בשוט הקודם ,מסר של סכנה והימנעות .הפתק מאוד מתאים לאישיותה של מרלה .הוא מרופט ,הרוס ומלוכלך ,אבל הכתב באמצע מכיל חן מסוים .הפתק עצמו נראה רע ודוחה ,אך מכיל יופי פנימי ,המלל ,בדיוק כמו מרלה .גם התאורה הניגודית בשוט באה להדגיש את אישיותה האפלה ומסובכת של מרלה .אתייחס עוד לפתק הזה ביחס לפתק שמייצג את טיילר דורדן ,שיופיע בעוד מספר שוטים. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 10 תיאור נרטיבי :המספר נעמד ומתחיל ללכת. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור. צבע :הלבן וזהב של הלובי תופס פחות ופחות מקום בפריים ,ואילו הגוונים הכהים של ירוק ואפור חוזרים להיות נוכחים יותר .עדיין יש הבהובים של אדום. דיאלוג :המספר )"The :(VO police would later tell me that the pilot light might've gone out". זווית צילום :זווית ישרה. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :לא לגמרי מלאה, אבל גם לא ניגודית מאוד. קומפוזיציה :הכניסה לבניין וכל האנשים הם מחוץ לפוקוס ובחלקו האחורי של הפריים. מקדימה יש את המספר בפוקוס מלא. תנועת מצלמה :דולי ימינה ואחורה שעוקבת אחרי המספר. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה פה אינה סינטטית טהורה ,כי השוט הבא הולך להיות דימוי שתחילה מרגיש לא במקום, אבל בכל זאת סוג העריכה פה הוא ברובו אנליטי .השוט אינו שובר אף חוק עריכה ומספק מידע חדש. אורך שוט :כ 6.5-שניות. תפאורה :מלבד הלובי שלוקח חלק ניכר מהפריים ,התפאורה מלאה באנשים אנונימיים )חלקם במדים( ,עצים ומעט עשן. תלבושות :אנשים במדים כגון כבאים והאיש מהלובי בקושי נראים בפריים ,אך התלבושת הדומיננטית היא חליפתו של המספר. מוסיקה :המוזיקה העצובה ממשיכה ,מתגברת מעט .בשנייה האחרונה מתחילה מוזיקה אלקטרונית קצבית. אפקטים :עדיין יש רעשים של קשר וסירנות ,אבל הם יותר חלשים. דיאגטי או א-דיאגטי :האפקטים דיאגטיים ,המוזיקה והדיאלוג הם א- דיאגטיים. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: הקריין ממשיך ללכת לכיוון ההרס ,מתקדם עוד בתהליך ההשלמה .הוא כבר לא נראה מזועזע כמו קודם .ההשלמה מביאה איתה שינוי בתודעתו של המספר ,רעשי הקשר שסימלו את ההרס נחלשים ואילו המוזיקה העצובה שרק מציינת את מצב רוחו העצוב מתגברת מעט. הלובי הלבן והמוגן תופס פחות ופחות מקום בשוט ,כי המספר מתרחק מהביטחון שהוא מציע ומתקדם אל האפלה ,דבר שמסל את תהליך ההשלמה .רמת החשיפה אל ההרס מצטמצמת עם ההשלמה ,ואנו גם רואים פחות את האנשים ,שהיו כה נוכחים כשעוד היה מדובר בטרגדיה עבור המספר .גם האורות המהבהבים האדומים ,שעדיין נוכחים ,נחלשים מעט .כל ההיבטים הללו באים להראות דרך תודעת הדמות את ההשלמה ההדרגתית עם האירוע .המוזיקה הקצבית ברגע האחרון מהווה גשר קולי עבור המעבר לשוט הבא. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 11 תיאור נרטיבי :רואים דימוי שמציג איך התפוצצה הדירה בזמן שהמספר מסביר על הדימוי. גודל צילום :קשה לומר, המצלמה זזה מהר והגודל משתנה ,ואין אנשים בפריים. מלונג-שוט לאקסטרים קלוז-אפ. קשרי עריכה :קשר של מחשבה .הדימוי תורם לקריינות המספר שהתחילה שוט קודם. צבע :הדירה היא בגוונים של אפור ושחור .הכיריים הם בצבע שחור. דיאלוג :המספר )Letting " : (VO "out just a little bit of gas. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :משתנה .זווית נמוכה/ישרה/גבוהה. עריכה אנליטית או סינטטית: העריכה פה היא סינטטית. למרות שהשוט קשור לסיפור ,הדימוי חורג מחלל המרחב והזמן עד כה ומפתיע את הצופה. סוג תאורה :יחסית מלאה ,אך יש מעט צללים. קומפוזיציה :קשה לתאר את העמדת החפצים בפריים כי המצלמה זזה מאוד מהר. הפוקוס הוא על המטבח ולאחר מכן על הכיריים. תפאורה :מטבח שלם שמכיל את כל מה שתצפה שיהיה במטבח )מקרר ,תנור וכו'(. מוסיקה :מוזיקה אלקטרונית קצבית שנשמעת קצת כמו שחרור של גז בלחץ גבוה. אפקטים :אין )לא הצלחתי לשמוע(. תלבושות :אין. זמן/תקופה :זמן בלתי מוגדר, אבל ע"פ הקריינות כנראה עדיין בשנות ה.'90 דיאגטי או א-דיאגטי :אין שום קול דיאגטי בשוט .הכול בו א-דיאגטי. אורך שוט :כ 4-שניות. תנועת מצלמה :קריין מטורף לכל הכיוונים .השוט הינו שוט דיגיטלי. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: "המצלמה של פינצ'ר" קיבלה את פרסומה במיוחד בגלל שוטים כאלה .שוטים בלתי אפשריים עם תנועות מצלמה וירטואוזיות מאוד. מאחורי הוירטואוזיות והספקטקל המסוים שנוצר בשוט ,מסתתרת משמעות עמוקה יותר .השוט הוא בלתי אפשרי בכוונה ,כדי להציג עד כמה בלתי אפשרי כל האירוע המתואר נתפס עבור המספר .מכיוון שאנחנו לגמרי איתו ,גם אנו תופסים את האירוע כבלתי אפשרי בגלל השוט המטורף הזה .המוזיקה הקצבית מוסיפה מתח ,והעובדה שלא קיים אף סאונד דיאגטי בשוט )פעם ראשונה בסצנה( מוסיפה גם היא לתחושה שהנימוק הזה אבסורד ובלתי אפשרי .אפילו המטבח ,בגוונים האפורים וקודרים שמאפיינים את תודעתו של המספר ,לא נראה אמיתי .כל מה שאני אומר פה תקף גם לשוטים הבאים מאותו אופי ,ולכן רק ארחיב בהם במקרה שיש משהו נוסף שאפשר לומר אליהם. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 12 תיאור נרטיבי :המספר ממשיך ללכת ,בזמן שקריינות שלו ממשיכה להסביר מה קרה. גודל צילום :מדיום קלוז-אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור .השוט הזה ממשיך את התקדמות הסיפור במרחב וזמן הרגיל. צבע :הלבן של הלובי תופס פחות ופחות מקום ,בזמן שהגוונים הכהים של ירוק ואפור נעשים יותר דומיננטיים. ההבהובים האדומים עדיין נוכחים. דיאלוג :המספר )“That : (VO gas could’ve slowly filled the ”condo. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית, אבל לא מאוד. קומפוזיציה :המספר נשמר במרכז הפריים ובפוקוס ,הרקע לא בפוקוס ונעשה פחות ברור. תנועת מצלמה :דולי ימינה שצמודה לתנועת המספר. עריכה אנליטית או סינטטית :למרות שהשוט בין שני דימויים שחורגים מהחלל והזמן של הסצנה, לשוט הזה יש מאפיינים אנליטיים .הוא נחתך בזמן ומקדם את רצף העלילה. אורך שוט :כ 2-שניות. תפאורה :הלובי והאזור מלא ההריסות ,הכולל כבאיות וכו', אבל התפאורה לא בפוקוס ומרוחקת. תלבושות :כבר בקושי רואים תלבושות מלבד החליפה של המספר. מוסיקה :שומעים את המוזיקה העצובה ,אבל מאוד חלש. אפקטים :בקושי שומעים סירנה של אמבולנס. דיאגטי או א-דיאגטי :הכל א- דיאגטי מלבד האפקטים ,שכמעט ולא שומעים. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: השוט הזה הוא המשך של השוט שבא לפניו מבחינה כרונולוגית .המספר ממשיך ללכת לכיוון ההרס ולהתרחק מהלובי בתהליך ההשלמה. ערוץ האפקטים שנעשה חלש יותר והרקע שמאבד פוקוס מראים שהמספר שוקע אל תוך עצמו ומתחיל להתעלם מסביבתו ,עוד דבר שמעיד על השלמה .ההבהובים האדומים שעדיין נוכחים בשוט כביכול מזהירים אותו לא לעשות את מה שהוא הולך לעשות .דבר זה ימשיך לקרות כל עוד המספר מחליט החלטות בעלות השלכות גדולות )שיחות הטלפון למרלה וטיילר בהמשך הקטע(. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 13 תיאור נרטיבי :רואים דימוי של מבטח שמתאר איך התפשט הגז בזמן שהמספר מתאר את זה במילים. גודל צילום :גודל לא מוגדר, לקראת הסוף זה לונג שוט. זווית צילום :קשה לומר ,כנראה משתנה מישרה לנמוכה. קשרי עריכה :קשר של מחשבה ,הקריינות מדברת על האירוע ונחשף דימוי שמתאר אותו. צבע :השוט הוא ברובו אפור, עם קצת גוונים יותר בהירים באזורים יותר מוארים ,ושחור במקומות חשוכים. דיאלוג :המספר ): (VO “Seventeen Hundred square feet with high ceilings for days ”and days. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :יחסית מלאה ,קשה לקבוע כי מדובר בשוט דיגיטלי. עריכה אנליטית או סינטטית :אנחנו כבר ציפינו לדימוי הפעם ,אבל הוא עדיין חורג מרצף החלל והזמן ובהחלט לא אנליטי .בכל זאת העריכה בשוט היא יחסית סינטטית. תפאורה :מטבח שלם שמכיל את כל מה שיש במטבח )מקרר ,תנור וכו'(. מוסיקה :מוסיקה אלקטרונית קצבית ,שנשמעת קצת כמו גז משתחרר בלחץ גבוה. תלבושות :אין. אפקטים :אין. זמן/תקופה :זמן לא מוגדר, כנראה עדיין שנות ה.'90 דיאגטי או א-דיאגטי :אין בשוט סאונג דיאגטי .הכל א-דיאגטי. קומפוזיציה :הרצפה הינה הדומיננטה בתחילת השוט ,אבל בסוף נגלה כל המטבח .אין שום חפץ יוצא דופן בקדמת הפריים. תנועת מצלמה :מעין קריין אחורה ,תנועה בלתי אפשרית. השוט הוא שוט דיגיטלי. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: אורך שוט :כ 4-שניות. הבחירה להתחיל את השוט בצמוד לרצפה בא להראות כביכול איך הגז מתפשט לכל עבר .חוץ מזה ,אין הרבה להוסיף על השוט .כל מה שאמרתי על השוט הקודם בסדרת השוטים הדיגיטליים הללו תקף גם על השוט הזה. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 14 תיאור נרטיבי :המספר נכנס לתא טלפון ציבורי כדי להתקשר למרלה. גודל צילום :מדיום שוט. זווית צילום :זווית ישרה. קשרי עריכה :קשר של סיפור .השוט הזה ממשיך את התקדמות הסיפור במרחב וזמן הרגיל. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :תאורה ניגודית, המספר מואר מאוד. צבע :פנים התא מלא בלבן של אור פלורוסנט .עדיין יש הבהובים של אדום .המבנה ברקע בצהוב נעים ויש מעט ירוק בצד. דיאלוג :אין. קומפוזיציה :תא הטלפון והמספר הם בקדמת הפריים ובפוקוס .המבנה ברקע נמצא מחוץ לפוקוס .המספר נראה כלוא בתוך התא כי עוברים בפריים קווים אנכים שתוחמים אותו. עריכה אנליטית או סינטטית :למרות שהשוט בין שני דימויים שחורגים מהחלל והזמן של הסצנה, לשוט הזה יש מאפיינים אנליטיים .הוא נחתך בזמן ומקדם את רצף העלילה. תלבושות :רק המספר בשוט, ורק חלק מלבושו נוכח בשוט. אורך שוט :כ 4.5-שניות. זמן/תקופה :שנות ה.'90 תפאורה :רואים מעט מהמבנה ברקע .תא הטלפון הוא מרבית התפאורה בשוט. מוסיקה :המוסיקה העצובה ממשיכה. אפקטים :נשמע סוג של צווחת סירנה שאני לא בטוח עם היא חלק מהמוסיקה או מהקולות הדיאגטיים. יש רעשים של הקשות על כפתורי הטלפון ומטבע נכנס למכונה. דיאגטי או א-דיאגטי :המזיקה היא א-דיאגטית ,אבל כל השאר דיאגטי )אני לא בטוח בקשר לסירנה המוזרה(. תנועת מצלמה :מעט מאוד דולי ימינה. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: בשוט הזה המספר מגיע אל היעד שלו ,תא הטלפון הציבורי .האורות האדומים המהבהבים כביכול מזהירים אותו לא לעשות את מה שהוא את מה שהוא מתכנן לעשות ,להתקשר למרלה .יש בשוט מעבר מהאור הרך והנעים של הלובי אל האור הלבן והצורם של תא הטלפון. דבר זה יכול להתפרש בתור המעבר של הדמות במהלך הסרט ,מהאור הנעים והנאיבי של הבועה המרירה בה הוא חי ,דרך חושך של תסכול ,אכזריות ואובדן אל אור חדש ,נוקשה יותר שרואה את העולם בצורה שונה וקשוחה יותר ,אך גם מציאותית יותר .ההעדר הכמעט מוחלט של הסירנות שהיו כה דומיננטיות בקטע בא להדגיש את תהליך ההשלמה של המספר בנוגע לאבידות שלו )המספר מתעלם מהסירנות כחלק מההתמודדות שלו עם מה שקרה( .המקום הדומיננטי שהרעשים שמפיק הטלפון תופסים בפריים מראה )כי אנחנו חווים את הסצנה דרך תודעת הדמות( את ההתמקדות שלו בפעולת השימוש בטלפון ,בניגוד למיקודם שהמספר קלט הרבה פרטים בזמן שהפנים מה קורה .המספר נראה כלוא בתוך התא ,וזה מדגיש את החוסר ברירה שמאחורי החלטתו להתקשר למרלה ,החלטה שהוא יתחרט עליה בהמשך הסצנה )אפרט בשוטים הבאים(. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 15 תיאור נרטיבי :חזרנו אל הדימוי שמתאר את השלבים שהובילו להרס דירתו של המספר ,בליווי קריינות של המספר. גודל צילום :בגדול Full shots של הרבה חפצים ,עם המון שינויים בגדלים. זווית צילום :משתנה כל הזמן. קשרי עריכה :קשר של מחשבה .הקריינות עדיין מספרת על השלבים, והדימוי מגיח כדי לתרום לכך. צבע :גוונים של אפור, שמתחלפים בגוונים שחורים כשאנחנו נדחסים מאחורי המקרר. דיאלוג :המספר )"Then the (VO refrigerator's compressor "could've clicked on. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :מתחילה יחסית מלאה אך נעשית עמומה. עריכה אנליטית או סינטטית :כל השוטים מהסוג הזה הם בהחלט לא אנליטיים .התנועה הבלתי אפשרית ,המעבר החד אל השוט מהשוט הקודם, ושבירת רציפות החלל והזמן של הסצנה הופכים את השוטים האלה לדי סינטטיים. קומפוזיציה :החפצים במטבח שאנו מתמקדים בהם בפוקוס לרגעים בודדים .המצלמה זזה כל כך הרבה שקשה לתאר את העמדת החפצים בפריים. תנועת מצלמה :קריין לכל הכיוונים ,למעלה ,למטה, קדימה ,אחורה מעגלים, ולצדדים .שוט מאוד וירטואוזי. חשוב לציין שמדובר בשוט דיגיטלי. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: תפאורה :אזור הכיריים והמקרר במטבח. תלבושות :אין. זמן/תקופה :זמן לא מוגדר, כנראה עדיין שנות ה.'90 מוסיקה :מוסיקה אלקטרונית קצבית ,שנשמעת קצת כמו גז משתחרר בלחץ גבוה עדיין נמצאת. אפקטים :נשמע צליל של חיוג טלפון. דיאגטי או א-דיאגטי :אין בשוט צלילים דיאגטיים .הצליל חיוג טלפון מגיע מהמקום בו נמצא המספר ,לא מהחלל בשוט. אורך שוט :כ 5.5-שניות. כל מה שכבר אמרתי על שוטים מהסוג הזה תקף .יכול להיות שהמדחס של המקרר שנמצא בסוף השוט וגם מוזכר על ידי המספר הוא מטפורה לפיוז שקפץ למספר ,שגרם לו לשנות את חייו בצורה דרסטית )ולהתחיל לדמיין את טיילר דורדן( .העובדה ששומעים את צליל חיוג הטלפון מראה עד כמה ממוקד המספר בפעולה ,מגביר ציפייה וגם משמש מעין גשר קולי בשביל המעבר לשוט הבא. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 16 תיאור נרטיבי :מרלה עונה לטלפון בצד השני .אנחנו רואים את המספר. גודל צילום :מדיום שוט קשרי עריכה :קשר של סיפור .השוט הזה ממשיך את התקדמות הסיפור במרחב וזמן הרגיל. צבע :פנים התא מלא בלבן של אור פלורוסנט .עדיין יש הבהובים של אדום .המבנה ברקע בצהוב נעים ויש מעט ירוק בצד. דיאלוג :מרלה )בטלפון( "… : "Yeah?... דמות/יות עקרי/יות: המספר ,מרלה. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :תא הטלפון והמספר הם בקדמת הפריים ובפוקוס .המבנה ברקע נמצא מחוץ לפוקוס .המספר נראה כלוא בתוך התא כי עוברים בפריים קווים אנכים שתוחמים אותו. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה בשוט היא אנליטית .השוט מוסיף מידע ואינו שובר אף חוק של העריכה האנליטית. אורך שוט :כ 2.5-שניות. תפאורה :רואים מעט מהמבנה ברקע .תא הטלפון הוא מרבית התפאורה בשוט. תלבושות :רק המספר בשוט, ורק חלק מלבושו נוכח בשוט. זמן/תקופה :שנות ה.'90 תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: מוסיקה :המוסיקה העצובה עם הפסנתר ממשיכה. אפקטים :נשמע צליל של חיוג טלפון .בסוף השוט מתחיל רעש של פיצוץ שמהווה גשר קולי לשוט הבא. דיאגטי או א-דיאגטי :קולה של מרלה וצליל החיוג הם דיאגטיים, המוסיקה הינה א-דיאגטית .הפיצוץ גם הוא א-דיאגטי. אי אפשר לומר יותר מדי על השוט הזה .הוא מהווה הקדמה לשני השוטים שיבואו אחריו ,שמביעים את הרגשות שלו בנוגע להחלטה להתקשר למרלה .ההיסוס על פני המספר מראה עד כמה הוא לא בטוח בהחלטה שלו ,אך מתוך חוסר אונים לא חשב על פתרון אחר )החוסר ברירה הזאת מודגשת בעזרת הקווים בפריים ש"כולאים" אותו ,כפי שכבר הזכרתי לפני שני שוטים( .האורות שממשיכים להבהב כביכול מזהירים את המספר .ההתחלה של הפיצוץ ,מלבד היותו גשר קולי ,מחליקה את המעבר משוט שנשאר במרחב והזמן של הסיפור לשוטים שמטרתם העיקרית היא להביע את הרגש של המספר בצורה ויזואלית )אפרט בשוטים הבאים(. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 17 תיאור נרטיבי :רואים את המדחס של המקרר ניצת. גודל צילום Full shot :של מדחס של מקרר. קשרי עריכה :קשר של מחשבה ,בגלל מה שהמדחס מסמל )ארחיב למטה(. דמות/יות עקרי/יות :אין ממש .המספר ,במובן מסוים ,בגלל מה שהמדחס מסמל )ארחיב למטה(. זווית צילום :זווית ישרה. צבע :מעט מאוד צבעים מלבד שחור )בגלל העדר התאורה( והלבן של הניצוץ .גוונים של אפור. דיאלוג :אין. סוג תאורה :תאורה עמומה, הניצוץ של המדחס גם יוצר היבט של ניגודיות בתאורה .ברגע האחרון השוט מוצף באור מהניצוץ. קומפוזיציה :המדחס הוא בפוקוס ובקדמת הפריים ,הרקע אינו מפוקס וגם לא ברור מה יש שם. עריכה אנליטית או סינטטית :הדימוי שלפנינו אינו קשור מבחינת מרחב וזמן לשוט לפניו ,והוא גם נוכח לפחות משנייה .הדימוי הזה לדעתי ערוך בצורה סינטטית .גם אם לא ,זה בהחלט לא עריכה אנליטית טהורה. תפאורה :המדחס של המקרר וכל מה שמסביבו ,למרות שלא ברור מה יש שם. תלבושות :אין. זמן/תקופה :זמן לא מוגדר, כנראה עדיין שנות ה.'90 מוסיקה :אין. אפקטים :הרעש של הפיצוץ ממשיך לאורך השוט המאוד קצר הזה. דיאגטי או א-דיאגטי :קשה לומר, כי הניצוץ אמור לקדום לרעש הפיצוץ שכבר נמצא .בכל זאת ,אני חושב דיאגטי כי הפיצוץ הוא באותו חלל של המדחס. אורך שוט :פחות משנייה. תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: כבר דיברתי על המדחס בתור סמל להתפרקות הנפשית של המספר ,אך בשל מיקומו בסצנה יש לו גם קונטקסט נוסף .המדחס ,והדימוי שיבוא אחריו ,מנסים להביע את הרגשות של המספר .המדחס מפיק אור לבן גדול וחזק ,שמסמל את ה"הארה" של המספר .המדחס הזה חשוב כי הוא מסמל את ההחלטה של המספר לבחור את טיילר על מרלה )החלטה מאוד חשובה בסרט ,עליה אפרט בחלק .(3בדיוק כפי שהמדחס סימל את הפיוז שהצית את השינוי בחייו של המספר לפני שני שוטים ,המדחס שניצת מסמל גם כאן החלטה חשובה שמובילה אחריה השלכות רבות משמעות .הפיצוץ שנשמע מעצים את פיצוץ הרגשות שחווה המספר .המספר עובר רגע קריטי ,בו הוא לפתע מפנים סופית מה שקרה ,שביתו נהרס ושהוא מתקשר למרלה בשביל עזרה .האור החזק והמרתיע של הניצוץ מסמל את ההבנה של המספר בבחירתו ,והמספר נרתע ומתחרט בבחירתו. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 18 תיאור נרטיבי :רואים את המטבח מתפוצץ בצורה מרהיבה ומלאת אש. גודל צילום :לונג שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,כי המדחס מהשוט הקודם הוביל לזה ,או קשר של מחשבה כי מדובר בדימויים שמציגים את התודעה של המספר. צבע :הרבה כחול במטבח ושחור בפינות מתחלף בצהוב ולבן של חום ולהבות. דיאלוג :אין. דמות/יות עקרי/יות :אין באופן ברור .המספר נוכח בגלל שהשוט גם בא להציג רגשות שלו. זווית צילום :זווית ישרה ,אולי מעט נמוכה. סוג תאורה :תאורה ניגודית קצת ,יש צללים בצידי הפריים. קומפוזיציה :הכיסא נמצא בקדמת הפריים .רוב אביזרי המטבח נמצאים באחורית הפריים. תנועת מצלמה :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה היא בהחלט לא אנליטית לגמרי. בכל זאת מדובר בדימוי שחורג ממרבית הסצנה מבחינת מרחב וזמן .העריכה היא לא אנליטית או סינטטית באופן מוחלט ,אך אני נוטה לכיוון הסינטטי .בנוסף, השוט הוא בהילוך איטי, שזה היבט סינטטי. תפאורה :מטבח שמתפוצץ בצורה מרשימה ביותר. מוסיקה :תו מתמשך שנשמע מפחיד ומצמרר. אפקטים :רעש של פיצוץ להבות וזכוכית מתנפצת. תלבושות :אין. זמן/תקופה :זמן לא מוגדר, כנראה עדיין שנות ה.'90 דיאגטי או א-דיאגטי :הרמה הפחות מופשטת ,כל הצלילים נובעים מהדימוי בשוט ולכן דיאגטיים )מלבד התו( .בגלל שכל השוט זה בעצם הבעת רגש של הדמות ,יתכן שמדובר בסאונד דיאגטי פנימי .התו הוא לדעתי א- דיאגטי. אורך שוט :כ 3-שניות. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: אתחיל בצליל היוצא דופן ,כי הוא מנותק משאר הניתוח .התו שתיארתי בעמודת הפסקול בקושי נשמע בשוט ,אבל הוא מרמז על ההמשך כי הוא מתקשר לשוט .20ועכשיו לשאר ניתוח השוט .הסיבה שאנו רואים את המטבח ללא תנועות וירטואוזיות היא כי בניגוד להסבר בנוגע ל"איך" נוצר הפיצוץ ,שהיה מלא בתנועות וירטואוזיות כדי להביע עד כמה זה בלתי אפשרי ,העובדה שהפיצוץ קרה היא מוחלטת. לכן המצלמה יציבה ומציגה לנו את הפיצוץ כפי שהוא .אבל הפיצוץ מסמל יותר מזה .הפיצוץ ,שבא להעצים את הרגשות של המספר ,מגיע אחרי הניצוץ עליו פירטתי בשוט הקודם .הפיצוץ הוא ההבנה הסופית .הדירה נהרסה ,והמספר מבין שהוא פונה למרלה לעזרה כי אין לו אף אחד אחר .ההבנה מחוללת סערת רגשות בתוכו ,כל הרגשות כלפי החיים שלו שבעבעו בפנים ,ודימוי של פיצוץ כה כביר היא הדרך המושלמת להראות מה קורה לרגשות האלה ואיך הן משתחררות .הפיצוץ מראה לנו את התפנית שחווה המספר .דבר זה יוביל להחלטה של המספר לנתק למרלה ולהתקשר לטיילר ,החלטה בעלת הלכות עצומות על הסרט .החלטה זו לא הייתה מתממשת אם מצבו הנפשי של המספר לא היה מגיע למצב כה "דליק" ומסוכן ,והפיצוץ של התובנות והרגשות לא היה משתחרר וגורם להחלטת ההחלטה הזו. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 19 תיאור נרטיבי :המספר ממהר לנתק את הטלפון בזמן שמרלה עוד מדברת בצד השני .הוא נראה מיואש כשלפתע הוא מגלה פתק שיש לו בכיס. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור .חזרנו אל רצף המרחב והזמן הרגיל של הסצנה. צבע :פנים התא מלא בלבן של אור פלורוסנט .עדיין יש הבהובים של אדום .המבנה ברקע בצהוב נעים ויש מעט ירוק בצד. דיאלוג :מרלה )בטלפון("I can : "…hear you breathing you kn דמות/יות עקרי/יות: המספר ,מרלה. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :תא הטלפון והמספר הם בקדמת הפריים ובפוקוס .המבנה ברקע נמצא מחוץ לפוקוס .המספר נראה כלוא בתוך התא כי עוברים בפריים קווים אנכים שתוחמים אותו. תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: עריכה אנליטית או סינטטית :השוט ערוך בצורה אנליטית .הוא מקדם את רצף העלילה הכרונולוגית ,לא שובר אף חוק של עריכה אנליטית ומוסיף מידע. תלבושות :רק המספר בשוט, ורק חלק מלבושו נוכח בשוט. אורך שוט :כ 9.5-שניות. זמן/תקופה :שנות ה.'90 תפאורה :רואים מעט מהמבנה ברקע .תא הטלפון הוא מרבית התפאורה בשוט. מוסיקה :המוסיקה העצובה נוכחת בשוט ונגמרת מתו מצמרר ברגע האחרון של השוט. אפקטים :קולות הקשר ,המסוקים והסירנות חוזרים .יש גם קצת רעשים שהמספר עושה )טריקת טלפון ,שליפת הפתק מהכיס(. דיאגטי או א-דיאגטי :המוזיקה היא א-דיאגטית ,אך כל שאר הסאונד בשוט דיאגטי. בשוט הזה אנו רואים איך המספר מגיב .נחשפנו לרגשותיו בשוטים הקודמים ,ועכשיו הוא ממהר לנתק את שיחתו עם מרלה .ייאוש ממלא את המספר ,הוא חוזר לשמוע את הסירנות והרעשים שמעידים על הרס דירתו ,והוא אבוד .המוסיקה העצובה חוזרת והיא דומיננטית מאוד בשוט ,היא שוב מדגישה את מצב רוחו העגום של המספר .הקווים שתוחמים אותו בתוך התא גורמים למספר להיראות כלוא ,ודבר זה גם מוסיף לייאוש שאנו נחשפים אליו .האורות האדומים המהבהבים עדיין "מזהירים" אותנו ממשהו ,ודבר זה מרמז שהסצנה לא נגמרה ושהסכנה האמיתית )טיילר דורדן( עוד לא הגיע .למרות שהמספר חושב שכל האפשרויות שלו אזלו ,האורות ממשיכים להזהיר כי הם כביכול יודעים שיש עוד סכנה בהמשך .השוט נגמר בתו מצמרר שמהווה גשר קולי לשוט הבא ,אך גם מדגיש את החשיבות של מציאת הפתק ומרמז שמדובר בחפץ חשוב )ובמובן מסוים אפל ,כפי שרומזת המוסיקה הקודרת( שישפיע מאוד על המשך הסרט. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 20 תיאור נרטיבי :המספר מסתכל על הפתק שהוא הוציא מהכיס .זה הכרטיס ביקור שטיילר נתן לו בטיסה. גודל צילום Full shot :של הפתק ,כנראה קלוז-אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,וקיים match on actionבין הפעולה בשוט הקודם לשוט הזה. צבע :הרקע כמעט לגמרי שחור ,והפתק בגוון אפור ירקרק .ידו של המספר היא הדבר הבהיר ביותר בשוט .יש מעט הבהובים של אדום. דיאלוג :המספר )"If you :(VO "…ask me now I מוסיקה :התו הארוך והמצמרר חזר ,הפעם עם ליווי של בס. תפאורה :אין ,רק היד והפתק בשוט. אפקטים :בקושי שומעים רעשים של קשר ומסוקים. תלבושות :אין .פתקים לא מתלבשים. דיאגטי או א-דיאגטי :האפקטים הם דיאגטיים ,המוסיקה והקריינות הם א-דיאגטיים. דמות/יות עקרי/יות: המספר ,ואפשר להתווכח שגם טיילר ,כי הפתק ממנו )והוא אף פעם לא באמת נמצא בכל מקרה(. זווית צילום :גבוהה ,כי אנו רואים את הפתק מנקודת מבטו של המספר. סוג תאורה :תאורה ניגודית ,כי אנו לא מצליחים לראות את הרקע ,אבל הפתק מואר. קומפוזיציה :הפתק במרכז הפריים ובפוקוס .הרקע חשוך, לא בפוקוס ולא ברור מה יש שם. עריכה אנליטית או סינטטית :מטרתו התכליתית של השוט היא תיאום נקודת מבט של המספר .השוט גם נחתך בצורה חלקה ובשיא עקומת התוכן .העריכה בשוט היא אנליטית. זמן/תקופה :שנות ה.'90 אורך שוט :כ 2-שניות. תנועת מצלמה :אין. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: אתחיל עם ההיבט שהיה נוכח לפני שני שוטים ואותו לא ניתחתי .הצליל המצמרר מסמל את טיילר ואת ההשלכות ההרסניות שלו .הוא יוצר בנו חרדה ורתיעה .הצליל היה נוכח לפני שני שוטים כי פיצוץ הרגשות הוביל אל הבחירה בטיילר ,והצליל מופיע שוב ,הפעם יותר דומיננטי ,ככל שאנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור בה המספר בוחר בטיילר .האורות המהבהבים עדיין נמצאים ומזהירים ,אבל המספר כל כך מפוקס בפתק שהוא לא מקשיב להזהרתם ,ולכן הם כל כך חלשים .ההתמקדות של המספר בפתק היא גם הסיבה לזה שהאפקטים הדיאגטיים כל כך חלשים בשוט .גם העדר הרקע מוסיף להתמקדות של המספר בפתק .הבה נסתכל על הפתק .הפתק יפה ומהודר ,עם כותרת יפה ושוליים נקיים .מאוד שונה מחתיכת הנייר עליה קשקשה מרלה .השוני הרב בין שני הפתקים הוא תוצר של התודעה של המספר ,שמעדיף לבחור בטיילר ולכן רואה את הפתק שלו באור מחמיא יותר .הפתק שונה באופיו מהפתק של מרלה ,בדיוק כפי שאישיותם של השניים כה שונות .עוד דבר מעניין בפתק הוא שרואים זוג מלאכים זהים מסתכלים זה על זה ,עוד רמיזה ל"קשר המיוחד" שיש בין טיילר למספר .הקו הכמעט בלתי נראה ביניהם הוא אולי מראה ,ומכאן נובע שהשניים הם אותו אחד ,אך הם אינם זהים ,בדיוק כמו טיילר והמספר .כך מופיעה לה עוד רמיזה בנוגע לקשר בין המספר לטיילר. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 21 תיאור נרטיבי :המספר לוקח מטבע מהכיס כדי להתקשר לטיילר. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,אנחנו מתקדמים בעלילה באופן כרונולוגי. צבע :פנים התא מלא בלבן של אור פלורוסנט .עדיין יש הבהובים של אדום .המבנה ברקע בצהוב נעים ויש מעט ירוק בצד. דיאלוג :המספר )"… :(VO couldn't tell you why I called "him. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :תא הטלפון והמספר הם בקדמת הפריים ובפוקוס .המבנה ברקע נמצא מחוץ לפוקוס .המספר נראה כלוא בתוך התא כי עוברים בפריים קווים אנכים שתוחמים אותו. עריכה אנליטית או סינטטית :ראינו את הפתק וחזרנו לשוט של המספר, השוט נחתך בזמן ולא שובר אף חוק של עריכה אנליטית. העריכה בשוט היא אנליטית. אורך שוט :כ 2.5-שניות. תפאורה :רואים מעט מהמבנה ברקע .תא הטלפון הוא מרבית התפאורה בשוט. תלבושות :רק המספר בשוט, ורק חלק מלבושו נוכח בשוט. זמן/תקופה :שנות ה.'90 מוסיקה :התו המצמרר בליווי בס דועך מעט אך עדיין נוכח בשוט. אפקטים :צליל של טלפון לפני חיוג. בקושי שומעים רעשים של קשר ומסוקים. דיאגטי או א-דיאגטי :המוסיקה והקריינות הם א-דיאגטיים .כל האפקטים בשוט הם דיאגטיים. תנועת מצלמה :דולי מעגלי לכיוון ימין )כל כך מעט שקשה להבחין בתנועה(. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: לדעתי המטרה העיקרית של השוט הזה היא לקדם את העלילה .כמובן שהתודעה של המספר עדיין נוכחת ,ההתעלמות מרעשי הרקע והעצמת צלילי הטלפון מרמזים על ההתמקדות שלו במה שהוא עושה .אבל אין עוד הרבה מה לומר על השוט .המוזיקה המצמררת נחלשת קצת כי גם מהאזהרות שלה המספר מתעלם ,ואפילו האורות המהבהבים נראים פחות דומיננטיים .השוט מקדם את העלילה ומחזק את התפישה שאנו חווים את הסצנה דרך תודעתו של המספר ,וזה כל מה שיש לי לומר על השוט. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 22 תיאור נרטיבי :המספר מכניס מטבע אל תוך הטלפון הציבורי. גודל צילום :אקסטרים קלוז אפ על היד של המספר והמטבע. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,ובמובן מסוים יש גם match on actionעם השוט הקודם. צבע :מעט אורות כחולים ואדומים נמצאים בשוט ,אך מרבית השוט הוא בגוונים של ירוק כהה ,אפור ושחור. דיאלוג :אין. סוג תאורה :תאורה עמומה ,עם אזורים פחות ויותר מוארים, שזה היבט של תאורה ניגודית. עריכה אנליטית או סינטטית :למרות שנוכח פה דימוי ממרחק לא צפוי שדורש השתתפות מצד הצופה ,עדיין הדימוי קשור לרצף הכרונולוגי של הסיפור, נחתך בשיא עקומת התוכן ולא שובר אף חוק של עריכה אנליטית .לכן ,למרות שלא מדובר בעריכה אנליטית מלאה ,עדיין אאפיין את השוט הזה כערוך בצורה אנליטית. תפאורה :אין ,מלבד החריץ למטבעות שבטלפון הציבורי. זווית צילום :זווית ישרה. דמות/יות עקרי/יות: המספר. קומפוזיציה :המטבע הוא בפוקוס ,ומלבד היד ,המטבע וחור המטבע שהם התמקדות השוט ,אין עוד הרבה אובייקטים בשוט. תנועת מצלמה :אין. תלבושות :אין. מוסיקה :המוזיקה המצמררת נמצאת גם בשוט הזה. אפקטים :צליל מתמשך של טלפון לפני חיוג .רעש של מטבע שנכנס לחריץ .כמה צלילי הקשה על כפתורים שמהווים גשר קולי לשוט הבא. זמן/תקופה :שנות ה.'90 דיאגטי או א-דיאגטי :המוזיקה היא א-דיאגטית ,וכל האפקטים הם דיאגטיים. אורך שוט :כ 2-שניות. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: גם השוט הזה בה להדגיש את ההתמקדות המלאה של המספר בבחירה שלו להתקשר לטיילר .הצלילים לא רק שאנחנו מאוד מאוד מאוד קרובים אל הפעולה בה מתמקד המספר ,כל הצלילים שקשורים אליה מועצמים בזמן שלא נשמעים בכלל רעשים מבחוץ .בדיוק כמו המספר )כי אנחנו לגמרי איתו בסצנה ,כפי שכבר אמרתי מספר פעמים( ,אנחנו לגמרי ממקודים בפעולה ,ובהתקדמות אל עבר השיחה עם טיילר .התאורה האפלה והמוסיקה המצמררת מדגישים שוב את ההשלכות של ההחלטה ,שתוביל לרגעים מפחידים ,קשים ואפלים בחייו של המספר. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 23 תיאור נרטיבי :המספר מקיש בטלפון את המספר של טיילר. גודל צילום :אקסטרים קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור .השוט מקדם את העלילה וממשיך את ההתרחשות בשוט הקודם. צבע :מלבד האצבע בצבע כתמתם בהיר יותר ,השוט הוא לגמרי בגוונים של כסף ,אפור, ירוק כהה ושחור. דיאלוג :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :הפעם כבר יותר ציפינו לדימוי ,והעובדה שעכשיו מדובר ברצף של דימויים זה בהחלט היבט סינטטי .אז למרות שהשוט לא שובר אף חוק אנליטי, אני חושב שמדובר בשוט שערוך ברובו בצורה סינטטית. תפאורה :אין ,מלבד המקשים של הטלפון. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :זווית גבוהה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :רואים את האצבע ואת המקשים שעל הטלפון בקדמת הפריים ,ושום דבר מלבדם. תנועת מצלמה :אין. תלבושות :אין. זמן/תקופה :שנות ה.'90 מוסיקה :אין ,חוץ מגשר קולי מהשוט הקודם שנגמר ממש בתחילת השוט. אפקטים :צלילים של הקשה על כפתורים בטלפון .בקושי שומעים מסוק ברקע. דיאגטי או א-דיאגטי :מלבד המוסיקה שלא כל כך נוכחת ממילא ,כל הסאונד בשוט הוא דיאגטי. אורך שוט :כ 3-שניות. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: שוב מדובר בשוט שמדגיש התמקדות מוחלטת ,בדיוק כמו קודמו .אין סאונד בשוט מלבד הרעשים שמפיק הטלפון )חוץ מגשרים קוליים שמטרתם להחליק את המעברים בין השוטים( ,וגם המרחק הקטן כל כך מדגיש את ההתמקדות של המספר .כפי שאמרתי בעמודת העריכה ,השוט לדעתי ערוך בצורה סינטטית ,ולכן צורך קהל פעיל .סיבה אחת לכך היא שפעילות מצד הקהל מחזקת את המודעות של הקהל שאנו חווים את הסצנה דרך תודעתו של המספר ,ומקרבת אותנו אל המספר. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 24 תיאור נרטיבי :המספר מתקשר אל טיילר ,אך אין תשובה .הוא מתייאש וכבר מתכונן לצאת מהתא כשלפתע מצלצל הטלפון. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור .השוט מתחבר לשוט הקודם כי הוא ממשיך את הרצף העלילתי. צבע :בשוט יש המון צבעים. מהלבן והצהוב של הלובי המואר לגוונים הכהים )ירוק, אפור ושחור( של האזור החשוך יותר .העמודים של תא הטלפון מוארים בכחול ויש הרבה הבהובים של אורות אדומים. דיאלוג :אין. דמות/יות עקרי/יות: המספר. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :המספר נמצא בפוקוס ובמרכז הפריים, כשלפעמים עמודי תא הטלפון מסתירים חלק ממנו .הרקע בשוט משתנה מהמבנה המואר אל אזור חשוך יותר עם כבאית, אך הרקע תמיד לא בפוקוס. עריכה אנליטית או סינטטית :השוט הארוך הזה יוצר ציפייה בצופים ,אך אינו ארוך מדי .הוא מוסיף מידע ולא שובר את החוקים של העריכה האנליטית .השוט ערוך בצורה אנליטית. אורך שוט :כ 25-שניות. תנועת מצלמה :דולי מעגלי איטי נגד כיוון השעון. תפאורה :ברקע נראה הלובי המואר וגם האזור החשוך יותר של ההריסות ,ובו כבאית .גם תא הטלפון ,שתופס חלק ניכר מהפריים ,הוא חלק מהתפאורה הרבה בשוט. תלבושות :רואים רק את המספר ,והתלבושת היחידה בשוט היא שלו. מוסיקה :המוזיקה המצמררת ממשיכה ,היא מעוד נוכחת בשוט. כשהמספר מנתק את הטלפון פתאום נשמעת המוסיקה העצובה ממוקדם יותר. אפקטים :יש רעשים של קשר, סירנות ומסוקים שמתגברים קצת במהלך השוט .לקראת סוף השוט נשמע רכב מתניע בווליום רב. במהלך השוט נשמע צליל של טלפון מתקשר ,ולקראת סוף השוט יש רעש של ניתוק שיחה. דיאגטי או א-דיאגטי :המוסיקה א- דיאגטית ,השאר דיאגטי. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: השוט הזה הוא לא רק חשוב מאוד אלא גם עשוי בצורה נהדרת ,ויש הרבה מה לומר עליו .נתחיל עם תנועת הדולי הרעיונית .כפי שאני מפרש את זה, תנועת הדולי מסמלת את התקווה של המספר .השוט מתחיל עם רקע יחסית מואר ומלא תקווה .ככל שהזמן עובר וטיילר לא עונה ,הדולי חושף בפנינו רקע חשוך וקודר יותר ,והאור לאט לאט נעלם מהרקע .כך ,התקווה של המספר הולכת ונעלמת ,בהדרגה ככל שהזמן עובר )דבר זה גם מתקשר לשוט האחרון ,בו יש תנועת דולי הפוכה .אפרט עליו כשנגיע לשם( .הדולי גם חושף שינוי בצבעים ,מבהיר ומלא תקווה לכהה וקודר ,שגם מביעים את מצבו הנפשי של המספר .התזוזה של הדולי גם מערערת את היציבות שהייתה למספר קודם .ככל שהתנועה ממשיכה ,היציבות ובטחון בהחלטה שלו דועכים. זה מוביל אותי לדבר הבא שרציתי לדבר עליו בשוט .גם הפס-קול חווה שינוי בהדרגה ,שינוי שמתואם עם תנועת הדולי .ההתמקדות המלאה בפעולה הולכת ונעלמת ,ובמהלך השוט הרעשים מבחוץ שכה הטרידו את המספר בתחילת הסצנה )הסירנות ,רעשי הקשר וכו'( חוזרים .הזמן חולף ,טיילר לא עונה ,ואנו שוב נעשים יותר ויותר מודעים להרס שמסביב ,בדיוק כמו המספר .רעש הרכב המתניע מהווה את הקש ששובר את גב הגמל עבור המספר, שכבר לא כל כך בטוח בעצמו ובהחלטתו בשלב זה ,ומוותר .ברגע הויתור ,חוזרת המוסיקה העצובה ,ואנו מרגישים שכל זה היה לשווא .המספר חוזר למצבו המדוכדך ,והמוזיקה מדגישה מעבר זה .הצלצול בסוף השוט הוא נקודת התפנית בה אנו לפתע מקבלים שוב תקווה ,ורגע זה גם מהווה שיא עבור השוט .האורות האדומים המהבהבים שוב מזהירים את המספר לא לעשות את מה שהוא עושה .המוסיקה המצמררת במהלך השוט ,בנוסף לכל מה שהיא מביע בנוגע לטיילר כפי שכבר אמרתי ,יוצרת תחושות של ציפייה וחשש ,דברים שהמספר חווה ושגם אנחנו חווים ,כי אנחנו לגמרי איתו )אני אמשיך לומר את זה( .השוט הזה הוא שוט מאוד חשוב בסצנה ,ומאוד קשור לשוט האחרון ,שבמובנים רבים הוא האנטי-תזה שלו .אבל אפרט על זה בהמשך. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 25 תיאור נרטיבי :המספר מסתכל אל עבר הטלפון המצלצל. גודל צילום :קלוז אפ. זווית צילום :זווית ישרה. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :תאורה קצת ניגודית ,כמעט מלאה. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,יש התקדמות בעלילה .בנוסף ,המעבר לשוט הוא בעזרת match .on action צבע :הצבעים ברקע הם בגוונים שונים של כתום ,לבן ואפור ,אבל הם כל כך מחוץ לפוקוס שאולי מדובר באשליה אופטית .האזורים חסרי האור שחורים ופניו של המספר הם הדבר הבהיר ביותר בשוט. עדיין יש הבהובים של אדום. דיאלוג :אין. קומפוזיציה :פניו של המספר הם בקדמת הפריים ,במרכזו ובפוקוס .הרקע לא ברור ולא מפוקס. תנועת מצלמה :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה בשוט היא אנליטית ,משום שהמעבר לשוט חלק ו"בלתי נראה" ,השוט מוסיף מידע ולא שובר אף חוק של עריכה אנליטית. אורך שוט :כ 4-שניות. תפאורה :אין כל כך ,רואים את אחד מהעמודים של תא הטלפון וחלק מהטלפון. מוסיקה :בס עמוק שנשמע כמו דופק של אדם ,ואליו מתלווה צליל שקשה לתאר ,קצת דומה לשריקה. אפקטים :צלצול הטלפון. דיאגטי או א-דיאגטי :צלצול הטלפון הוא דיאגטי )כנראה דיאגטי פנימי ,כי טיילר לא באמת קיים. אפשר להתווכח על זה( ,והמוסיקה היא א-דיאגטית. תלבושות :רואים רק את המספר ,והתלבושת היחידה בשוט היא שלו. זמן/תקופה :שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: רק זה שלפנינו הקלוז-אפ הראשון על פני המספר בסצנה אומר עד כמה השוט הזה משמעותי .חזרנו אל התמקדות מלאה בטלפון המצלצל ,הדבר היחיד שאנו שומעים חוץ מזה זו מוסיקה שנשמעת כמו הדופק של המספר ,היוצרת ציפייה ומביעה את הציפייה של המספר .הקלוז אפ בא להעצים רגש ,והרגש על פני המספר הוא אחד של תקווה והיסוס .הקלוז אפ הזה חשוב כי הוא מציין את נקודת האל חזור שתשנה את חייו של המספר מקצה לקצה ותקבע איך ימשיך הסרט .למספר יש הזדמנות אחרונה להתחרט ,לפני שהוא מרים את הטלפון ומדבר עם טיילר .הקלוז אפ הזה רוצה שנבין טוב טוב שמדובר בהחלטה משמעותית מאוד עבור המספר והסרט כולו ,וגם משמעותית עבורנו ,בתור אלה שחווים את הסרט דרך תודעתו של המספר .השוט הזה ,עם אורות האזהרה עדיים מהבהבים ברקע ,הוא רגע חשוב מאוד עבור המספר ,והבחירה בקלוז אפ מדגישה את זה ומכינה אותנו להבנה שמעכשיו ,הכול הולך להשתנות. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 26 תיאור נרטיבי :הטלפון מצלצל. גודל צילום :מקלוז אפ על הטלפון לאקסטרים קלוז אפ. דמות/יות עקרי/יות :טכנית אף אחד ,אבל בכל זאת המספר נוכח כי השוט הוא כביכול מנקודת מבטו, וטיילר נוכח כי הוא בצד השני של השיחה והטלפון מייצג אותו. זווית צילום :זווית ישרה. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,הטלפון צלצל בשוט הקודם ,וכך העלילה מתקדמת) .אפשר גם להגדיר את זה קשר של מחשבה ,אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהמספר באמת מדמיין את הכול כי טיילר לא קיים(. צבע :הטלפון והרקע הפחות מואר הם בצבע שחור ,בזמן ששאר השוט צבוע בגוונים כהים של ירוק ואפור .עדיין יש הבהובים אדומים. דיאלוג :אין. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :הטלפון הוא במרכז הפריים ובפוקוס .הרקע מטושטש ולא ברור. תנועת מצלמה :דולי קדימה. תפאורה :אין תפאורה בשוט מלבד הטלפון עצמו. תלבושות :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :העריכה בשוט היא אנליטית .השוט נחתך בזמן ,לא שובר אף חוק של עריכה אנליטית ,מוסיף מידע ומעצים רגש. זמן/תקופה :שנות ה.'90 מוסיקה :מוסיקה מצמררת שנשמעת קצת כמו יללה מתמשכת או נשיבה של רוח ,ואליה מתלווה הבס שנשמע כמו דופק. אפקטים :צלצול הטלפון. דיאגטי או א-דיאגטי :המוסיקה היא א-דיאגטית והצלצול הוא דיאגטי. אורך שוט :כ 3.5-שניות. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: גם השוט הזה נועד כדי להדגיש את מה שהשוט הקודם הדגיש .זהו רגע מאוד חשוב עבור המספר ,רגע שישנה את חייו .המוסיקה מוסיפה מימד של ציפייה ואימה והחלטה ,והדופק ללא ספק מייצג התרגשות מצד המספר .צלצול הטלפון מאוד חזק בשוט ,והרקע הלא ברור מדגיש גם כן את ההתמקדות המוחלטת מצד המספר בטלפון .איכשהו ,בשוט אפשר להרגיש את מכלול הרגשות שחווה המספר מבלי לראות אותו .ההתקרבות לטלפון בדולי ,המוסיקה ,העדר האובייקטים בפריים מלבד הטלפון ,כל הדברים האלה מעצימים את הרגשות שחווה המספר ,רגשות של ציפייה ,אימה ,התרגשות והיסוס .בנוסף ,האורות האדומים המהבהבים עדיין מזהירים את המספר לא לדבר עם טיילר ,אך אנו כמעט ולא שמים לב אליהם כי אנחנו לגמרי עם המספר ,והוא מתמקד לגמרי בטלפון ובמשמעות הרבה שלו. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 27 תיאור נרטיבי :המספר עונה לטלפון. גודל צילום :קלוז אפ. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,השוט מקדם את העלילה. צבע :האזורים החשוכים בשוט )כולל הטלפון( הם בצבע שחור, ושאר הרקע צבוע בגוונים של כסף ,לבן וירוק .צבע עורו של המספר גם טיפה ירקרק )אבל אולי יש לי בעיה במסך(. דיאלוג :אין. זווית צילום :זווית ישרה. דמות/יות עקרי/יות: המספר. סוג תאורה :תארוה ניגודית. קומפוזיציה :פני המספר נמצאים במרכז הפריים ובפוקוס. הרקע לא ברור. תנועת מצלמה :אין. עריכה אנליטית או סינטטית :מטרתו התכליתית של השוט היא להחליק את המעבר בין השוט הקודם לשוט הבא. הוא לא שובר אף חוק של עריכה אנליטית ולכן ערוך בצורה אנליטית. אורך שוט :כשנייה ,אולי פחות. משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: תפאורה :אין כל כך ,חוץ מהטלפון. תלבושות :רואים רק את המספר ,והתלבושת היחידה בשוט היא שלו. מוסיקה :היללה דועכת במהרה, ואיתה שאר המוסיקה )כולל הפעימות בס(. אפקטים :צלילי טלפון מצלצל ,רעש של שפופרת טלפון מורמת. דיאגטי או א-דיאגטי :צלילי הטלפון והרעשים שהוא מפיק הם דיאגטיים ,בזמן שהמוסיקה היא א- דיאגטית. זמן/תקופה :שנות ה.'90 השוט הזה משרת כמה מטרות .קודם כל ,הוא עוזר לחבר בין שני שוטים משמעותיים ,זה שלפניו וזה שאחריו .הוא מחליק את המעבר ביניהם ובכך משרת מטרה תכליתית ופשוטה .בנוסף לכך ,הבחירה בשוט הזה מכילה משמעות .השוטים הקודמים היו איטיים מאוד ,כמעט בהילוך איטי ,ואילו השוט הזה נגמר ברגע .השוט המהיר בא להראות איך ברגע המספר מתגבר על הרגשות ובאימפולסיביות עונה לטלפון. עוד היבט בשוט שמחזק טענה זו הוא זה שהמוזיקה נעלמת מהר במהלך השוט הזה .המספר כביכול נוהג על פי דחפיו ,עונה לטלפון במהרה ומתעלם מכל החששות שהכיל קודם. תיאור גרפי של השוט תיאור נרטיבי של השוט צילום ,תאורה וקומפוזיציה עריכה ,חיבור שוטים עיצוב אומנותי פסקול שוט 28 תיאור נרטיבי :המספר וטיילר מתחילים לדבר בטלפון. גודל צילום :מדיום שוט. קשרי עריכה :קשר של סיפור ,השוט מתחבר לשוט הקודם בmatch on action ומקדם את העלילה. צבע :בשוט יש המון צבעים. מגוונים הכהים )ירוק ,אפור ושחור( של האזור החשוך יותר ללבן וצהוב של הלובי המואר. העמודים של תא הטלפון כסופים ואחד מואר בכחול ויש הרבה הבהובים של אורות אדומים. דיאלוג :המספר"Hello?" : טיילר )"Who's this?" :(OS המספר"Tyler?" : טיילר )"Who is this?" (OS המספר"Umm… we met, we met : on the airplane… we had the same suitcase? The… The clever "guy. טיילר )"Oh, oh yeah right… :(OS "Okay. המספר"Uh, I called, a second : ago, There, There was no "…answer, I'm at a payphone טיילר)"Yeah, it starts to snag :(OS you, I never pick up my phone. "?So what's up המספר"Uhh, Well… You're not : "gonna believe this. מוסיקה :אין )מלבד גשר קולי שנגמר בהתחלה(. אפקטים :רעשים חלשים של קשר, סירנות ,מכוניות נוסעות ,וטיילר לועס. דיאגטי או א-דיאגטי :הכל בשוט דיאגטי מלבד הגשר הקולי בהתחלה. דמות/יות עקרי/יות: המספר ,טיילר דורדן. זווית צילום :זווית ישרה. סוג תאורה :תאורה ניגודית. קומפוזיציה :המספר נמצא בפוקוס ובמרכז הפריים, כשלפעמים עמודי תא הטלפון מסתירים חלק ממנו .הרקע בשוט משתנה מהאזור החשוך אל האזור המואר של הלובי. הרקע לא בפוקוס. עריכה אנליטית או סינטטית :השוט הזה ערוך בצורה די אנליטית .אורכו מתאים לקצב שנקבע קודם על ידי שוט ,24והוא לא שובר אף חוק של עריכה אנליטית. אורך שוט :כ 36-שניות. תנועת מצלמה :דולי איטי בכיוון השעון. תפאורה :ברקע יש תפאורה רבה ,מהכבאית והאזור ההרוס ועד ללובי המואר .גם תא הטלפון נחשב חלק מהתפאורה. תלבושות :רק לבושו של המספר בשוט. זמן/תקופה) :פעם אחרונה שאצטרך לכתוב את זה( שנות ה.'90 משמעות השוט )חיבור משמעויות כל הפרטים בשוט(: כפי שציינתי בשוט ,24כאן מתרחש תהליך הפוך ,מייאוש לתקווה .כפי שהדולי בשוט 24הראה רקע יותר ויותר אפל וקודר ,הדולי כאון חושף בהדרגה רקע יותר ויותר מואר .כך בעצם אנו רואים את התקווה של המספר .הוא מתחיל בשלב של ייאוש לאחר שטיילר לא ענה לו, וככל שהשיחה בין השניים מתקדמת ,המספר מתמלא ביותר ויותר תקווה ולכן גם הרקע משתנה לאזור המואר בו הוא התחיל בשוט .24 הצבע האדום שמסמל סכנה )בעיקר ההבהובים האדומים( נוכח מעוד בשוט הזה ,כביכול ניסיון אחרון לומר למספר לו לדבר עם טיילר ,לא לעשות את זה .בשוט אין מוסיקה ,כי כל הרגשות שיצרו מוסיקה עד כה -העצב בהתחלה ,הפחד ,הציפייה – חלפו .המספר מתמקד לגמרי בשיחה עם טיילר ,ולכן גם רעשי הרקע נחלשים ומרגישים פחות חשובים .התודעה של המספר באה לידי ביטוי בהרבה היבטים בשוט, המעבר מייאוש לתקווה ,הרעשים המוחלשים .עמוד תא הטלפון שהכי בולט בפריים מתחיל שחור ,אך לקראת סוף השוט נצבע בכחול. העמוד בצבע כחול מסמל יציבות ,שזה ללא ספק ההרגשה שיש למספר בסוף השוט ,שסוף-סוף יש תקווה והוא הגיע למצב של יציבות. בסוף השוט ,למספר יש הזדמנות אחרונה להיפרד מטיילר .הזדמנות אחרונה לסגת ולהתחרט על ההחלטה ,להתרחק מטיילר איתו הוא הולך להיות לאורך כל הסרט .בסוף השוט יש היסוס מצד המספר ,והוא – מלא תקווה בשלב הזה -מעיף מבט אחרון על הלובי המואר, שהציע לו חום ובטחון בתחילת השוט ,מבט אחרון לאורות האדומים המהבהבים שמזהירים אותו ,ומחליט לבחור בטיילר .וכן נגמרת הסצנה ,וההחלטה של המספר ברגע זה תשנה את חייו מקצה לקצה. משמעות כללית של הסצנה עכשיו שהטבלה מאחורינו ,אפשר להתחיל לדבר על איך כל המשמעויות ,קריצות ורמזים האלו מתחברים .הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי הסצנה הוא להציג לנו נקודת תפנית בחייו של המספר )אפרט על זה עוד ב"משמעות הסצנה בתוך הסרט כולו"( בדרך ברורה למדי .אבל מתחת לזה ,מסתתרים בסצנה היבטים נוספים שהופכים אותה למה שהיא .בחירות מצד היוצרים מוסיפים מימדים עמוקים יותר לסצנה ,מעבר לרעיון הבסיסי והברור שהיא מצליחה לעבר ביעילות רבה .אז הבה נתחיל. התודעה :אפשר לומר שכל הסרט מוצג דרך תודעתו של המספר ,אבל יש רגעים במהלך הסרט שאנו צמודים לחלוטין לתודעתו של המספר ובעזרת אמצעי המבע .סצנה זו היא דוגמה לכך .לאורך כל הסצנה ,ישנן תזכורות שאנו חווים אותה דרך תודעתו של המספר .אנחנו צמודים לחלוטין למהלך הרגשי שהוא עובר .החלטות כגון מניפולציה של הרקע ותפיסת החלל שמסביב למספר )כגון תנועות הדולי האיטיות בכיוון ונגד כיוון השעון בסוף הסצנה( ושימוש בסאונד מטא-דיאגטי )לדוגמה כשהכול משתתק כשהמספר מתמקד בחפץ כלשהו( גורמות לנו לחוות את הסצנה כפי שהמספר חווה אותה ,אם נרצה או לא .מצבו הנפשי של המספר גורם לנו לראות את כל הסצנה מנקודת מבט סובייקטיבית ,וכפי שציינתי לאורך כל הטבלה ,המון מאמצעי המבע שבאים לידי ביטוי בסצנה משרתים את המטרה הזאת .היוצרים רוצים שנעבור את החוויה הזאת בדיוק כפי שהמספר עובר אותה ,והם משיגים את מטרתם .אבל גם הצמידות המוחלטת לתודעתו של המספר אינה ללא קריצות ורמיזות בנוגע להמשך הסרט )אפרט על דברים שקשורים לסרט כולו ב"משמעות הסצנה בתוך הסרט כולו"(. אווירה :הסצנה מוצגת באופן מסוגנן שתואם לתודעתו של המספר ,ודבר זה יוצר אווירה ייחודית .משחקי התאורה ,האזורים המוארים והחשוכים ,הדומיננטיות שלהם היא תוצר של תודעתו של הדמות ,והם יוצרים אווירה שמאוד ספציפית למה שהמספר עובר .שימוש באמצעי מבע נוספים ,כגון השימוש בפס-קול דיאגטי וא-דיאגטי במקומות מסוימים ,גם תורמים ליצירת האווירה אליה מכוונים היוצרים .בעצם ,האווירה שבסצנה משקפת את מה שחווה המספר ,ומשתנה יחד איתו .היא מתחילה כאפלה ומיסתורית ,ועם תהליך ההבנה והפנמה של המספר ,היא משתנה והופכת לקודרת ומדוכדכת .כך ,בתיאום מושלם עם מצבו הנפשי של המספר )כי ,כפי שכבר ציינתי ,אנו חווים את הסצנה דרך המספר( האווירה ממשיכה לעבור שינויים .בעזרת שימוש באמצעי מבע רבים ,האווירה משתנה ממיאשת ומדכאת למלאת תקווה .השינויים בתאורה, בפס-קול ,ובקומפוזיציה גורמים לתפיסת האירוע שלנו להשתנות ,והאווירה משתנה ,בדיוק כפי שהיא משתנה עבור המספר .האפלה ,המוזיקה העצובה וההרס ברקע לאט-לאט מפנים דרך לאווירה שעדיין עצובה ,אך פחות מעבירה הרגשה של אובדן וטרגדיה .כך האווירה תואמת להתפתחות הרגשית אצל המספר ,שבעצמו משתנה ממרוסק וממורמר למצב של השלמה ותקווה. תהליכים :בסצנה המספר עובר כמה תהליכים רגשיים שמקרבים אותנו אל דמותו ,דבר הכרחי עבור הסרט כולו .בעזרת בחירות מצד היוצרים, אנו חווים את המהלך הרגשי שחווה המספר בעת הצפייה ,וההיצמדות הזאת אל המספר מחזקת את הקשר בינו לבינינו -הצופים .ההיצמדות הזאת משרתת את הסרט בדרכים רבות ,במיוחד בזה שהיצמדות מוחלטת לדמות מונעת מאיתנו לצפות את הטוויסט לקראת סוף הסרט. התהליך הראשון שעובר המספר בסצנה הוא תהליך ההבנה .מהרגע שהמספר שומע לראשונה את הסירנות ועד הרגע שהוא מפנים סופית שביתו נהרס מתקיים תהליך מתמשך שמציג לנו את הסרט כביכול איך שהמספר חווה אותו ,בתהליך של הבנה הדרגתית .בחירות מצד היוצרים )במיוחד הדולי המאוד ארוך של שוט (4גורמים לכך שאנו נחשפים להרס ולהבנה בצורה הדרגתית ,בדיוק כפי שהמספר מבין בהדרגתיות את מה שקרה .כך ,אנו שותפים לתהליך שעובר המספר ונעשים שותפים למה שהוא עובר .תהליך נוסף שעובר המספר הוא תהליך ההתגברות וההשלמה עם אובדן כל רכושו .כפי שכבר פירטתי בטבלה ,תהליך זה מאופיין בהחלטות מצד המספר )כגון פסיעה בחזרה מהלובי המוגן אל האפלה וההרס שבחוץ( ומצד היוצרים )לדוגמה הגברת צלילי המוזיקה העצובה והחלשת הרעשים הדיאגטיים שמזכירים את ההרס( .כמו התהליך הקודם ,תהליך זה מכיל מורכבות רגשית שאנו מרגישים במקביל למתי שהמספר מרגיש .תהליך ההשלמה הוא תהליך נוסף בו אנו צמודים לחלוטין למספר ,ובדיוק כמוהו ,אנחנו בהדרגה מתגברים ומשלימים עם האובדן .תהליך שלישי שאנו חווים עם המספר הוא תהליך המעבר מייאוש לתקווה ,מהיסוס וחוסר התמצאות לטיילר דורדן .התהליך הזה ,שמגיע בסוף הסצנה ,מוביל אותנו במסגרת הרגשית שאותה עובר המספר ,ומהווה עוד הוכחה עד כמה אנחנו צמודים למספר וחווים את עולמו בצורה סובייקטיבית .התהליכים שאנו עוברים יחד עם המספר בסצנה מצמידים אותנו אליו ,ומדגישים )למרות שהצופה הרגיל לא יבחין בזאת ,ולכן הם עודים את עבודתם בדרך כה אפקטיבית( שאנחנו חווים עולם בדרך ייחודית למספר ,עולם שבמובן מסוים הוא תוצר של תודעתו של המספר. הצגת רגשות :הסצנה מראה לנו את רגשותיו של המספר ,וגורמת לנו לחוות אותם יחד איתו ,בהרבה דרכים .משימוש במוזיקה ואפקטים בדרך מבריקה ,ועד תנועות מצלמה רעיוניות ,הסצנה כופה עלינו את הרגשות של המספר בשלל דרכים .כבר פירטתי רבות במהלך הטבלה על כל בחירה ובחירה ,ממשחקי פוקוס וקומפוזיציה ,דרך שינויים בתאורה ועד בחירות בגדלי שוטים ומיזנסצנות .המספר חווה את רגשותיו ,העולם משתנה בהתאם ,ואנו נחשפים דרך העולם לרגשות אלו וחווים אותם גם כן .השימוש בדימויים של המטבח שמופיעים במהלך הסצנה תורמים גם הם .מאחורי הרעיון המובן מאליו של הדימויים הללו ,ללוות את ההסברים של הקריינות ,מסתתר גם השימוש בהם לשקף את רגשותיו של המספר בדרך ויזואלית מובהקת .כפי שכבר הרחבתי בטבלה עצמה ,לשוטים הללו משמעות נוספת שמציגה את הרגשות בדרך יותר עוצמתית מחלק ניכר של אמצעי המבע האחרים שבאים לידי ביטוי במהלך הסצנה. היצמדות תודעתית :אני לא יכול להדגיש מספיק עד כמה הסצנה הזאת משרתת את השאיפה להצמיד אותנו אל המספר ואל תודעתו הסובייקטיבית .אני כבר פירטתי על הכול ,בכל זאת חשבתי שמגיע לזה אזכור נוסף .אין ספק שהסצנה מצמידה אותנו למספר בצורה מוחלטת, גרומת לנו לחוות את המאורע דרכו ודרך תודעתו ויוצרת מצב של שותפות רגשית בינינו לבין המספר .חווית הצפייה של הסרט כולו מושפעת מהקשר שלנו אל המספר ,והסצנה הזאת מהווה תפקיד חשוב בתהליך שמחבר אותנו אל המספר ומכין אותנו להמשך הסרט והגעתו של האחד והיחיד ,טיילר דורדן. משמעות הסצנה בתוך הסרט כולו קשה לי להחליט אם הסצנה הזאת מהווה אירוע מחולל או נקודת מפנה על פי הנרטיב הקלאסי .בהרבה מובנים ,המספר עובר שני אירועים מחוללים בתחילת הסרט ,כשמרלה נכנסת לחייו וכשטיילר נכנס לחייו .אז למרות שהיה מעין "אירוע מחולל" בשלב מוקדם יותר בסיפור ,הסצנה הזאת היא הסצנה בה המספר בוחר בטיילר ומכניס אותו אל חייו ,ולכן הסצנה היא נקודה חשובה שגם ראויה לתואר "אירוע מחולל" .הסצנה מכילה מספר רמיזות בנוגע להמשך הסרט ,וההחלטות שהמספר מקבל על עצמו לאורכה ישפיעו על המשך הסרט כולו. רמיזות :בסצנה מרמזים על מערכת היחסים ה"מיוחדת" של המספר וטיילר בכמה דרכים .דוגמה אחת לכך היא שולחן הינג-יאנג שנראה בין ההריסות ,והוא מסמל את זה שהמספר וטיילר הם חלקים משלם ,שמכיל את הטוב ואת הרוע .בכל אחד יש קצת מהשני ,וביחד הם מרכיבים משהו גדול יותר .כך בדיוק אפשר להגדיר את מערכת היחסים בין טיילר והמספר .עוד רמיזה היא בהדפס שעל כרטיס ביקורו של טיילר. המלאכים הקטנים שמסתכלים זה אל זה מבעד לקו שמפריד ביניהם הם כביכול זהים ,אך בכל זאת שונים .הם במובן מסוים אותו מלאך ,אך בכל זאת לא ,ועולה השאלה האם באמת נמצאים שם שני מלאכים ,או שהקו שמפריד הוא מראה )למרות שהמלאכים לא זהים משני צידיה(. שוב ,מדובר בתיאור יפה של המספר וטיילר .בסצנה גם קיימות רמיזות לדברים אחרים .לדוגמה ,קולו האדיש של המספר כקריין מרמז שהאובדן לא כל כך טרגי ושהזעזוע שהמספר חווה הוא זמני .דוגמה נוספת היא שהדרך האבסורדית שבה מוצג התהליך שהוביל לפיצוץ מרמזת שבאמת מדובר בגורם אחר שפוצץ את הדירה ,ואחד שהקריין מודע אליו .רמיזות כאלה מוסיפות קריצה נחמדה לאלה שכבר מכירים את הסרט ואף תורמים בחלקים מסוימים ,אבל הם לא הסיבה המרכזית למה הסצנה הזאת כה חשובה ביחס למשמעות הכללית של הסרט. אז למה הסצנה הזאת חשובה בתוך הסרט כולו? שאלת האינטימיות :המספר חי חיי בדידות ,וכבר מתחילת הסרט הוא שואף למציאת מערכת יחסים קרובה עם מישהו )אני לא מתכוון לאינטימית במובן המיני ,המספר שואף להיות פשוט קרוב למישהו בגלל בדידותו( .המספר חי חיים ריקים ,והבדידות והניכור שהוא חש נובעים בין היתר מהעדר קירבה רגשית לאדם נוסף .בשלב בסרט בו מופיעה האפשרות ,ניצבת מול המספר דילמה .עליו לבחור בין טיילר למרלה. למרות שמרלה מפתה ,המספר רואה יותר מדי מעצמו בה ונרתע מהמחשבה הזאת .הוא מעדיף את הריגוש שמתלווה בהתחברות לטיילר. בסצנה ,המספר צריך להחליט בין השניים .לאחר היסוס והתלבטות ,המספר בוחר בטיילר .ההחלטה לבחור בטיילר תשפיע עליו למרבית הסרט ,והוא רק יתחיל להבין שטעה כשטיילר ישים את ה"חברות" שלהם כשנייה לעומת המטרות האידיאולוגיות שלו .פתרון לבעיית הבדידות, שכה חשובה בבניית דמותו של הדמות )וגם תרמה למצבו הנפשי שהוביל להיווצרות טיילר( מקבלת מענה בסצנה הזאת ,אבל זו לא הסיבה היחידה למה הסצנה הזאת חשובה. ההחלטה :כפי שכבר הדגשתי לאורך הטבלה ,בסצנה שבחרתי המספר בוחר בטיילר .לא רק בתור חבר ,אלא גם בתור מורה .בסצנה ,המספר עובר תהליך קשה של התמודדות עם המשבר שהוא חווה ,והוא מפנים שעליו לפנות לעזרה .היותו טיפוס מבודד ,הוא בעצם פונה לעזרה מעצמו )למרות שהוא לא יודע את זה( .אבל חשוב לי לשים דגש על ההחלטה עצמה .המספר ,שחי את חייו הקונפורמיסטים כל כך הרבה זמן ,בוחר לפנות לעזרה לאדם שהוא בקושי מכיר ,על פי רושם ראשוני בלבד .כמובן ,שטיילר הוא בעצם חלק מהמספר ולכן בדיעבד ההחלטה לא נראית כל כך אימפולסיבית ,אבל עבור המספר במהלך הסצנה ,היא ספונטנית ,הוא אפילו אומר זאת בקריינות .השלכות ההחלטה הן דבר חשוב. המספר בוחר בטיילר ,שייקח אותו איתו לאורך מסע מטורף של אלימות ,אידיאולוגיה ומהפכנות .ההחלטה לבחור בטיילר משליכה על הסרט כולו ,ובזכות )או שעדיף לומר בגלל( ההשלכה הזאת ,הסרט מתקדם במסלול הזה ,מוביל למוות ,הרס כלכלי אדיר והיווצרות של קבוצות אלימות שמיועדות לתת לגברים הזדמנות לשחרר אגרסיה ותסכול ,ולבסוף מוביל להתפתחות מצד המספר ,שמגיע למקום שונה אך ללא ספק יציב ומושכל יותר. דרך ההארה :בתחילת הסרט ,המספר נמצא במקום אבוד .הוא מהורהר ,מתוסכל ומרגיש שאין לו אפשרויות בחיים .הוא מרגיש שהוא כבר ניסה הכול אך הוא עדיין לכוד בתוך עולם שמכריח אותו להיות מה שהוא לא .הוא עדיין לא מוצא שמחה בחייו .דייוויד פינצ'ר אמר ש"כדי למצוא שמחה ,המספר עובר את דרך ההארה ,בה הוא הורג את הוריו ,אלוהיו ולבסוף את המורה שלו" .בנוגע למורה ,די ברור שמדובר בטיילר דורדן אותו הוא הורג בסוף הסרט וכך משלים את התהליך ,והריגת אלוהיו היא שבירת המוסכמות ,ההרס והפשיעה שהמספר מבצע במהלך הסרט )אלוהיו הם תרבות הפרסום בה הוא גדל( .עכשיו ,הוריו הביולוגיים של המספר לא מוצגים בסרט .הוריו ,בצורה פיגורטיבית ,הם דירתו .דירתו סיפקה לו מכסה ,הגנה עליו ודאגה לכל צרכיו ,היא תפקדה בתור הורה עבור המספר האבוד והבודד .כדי להתחיל את תהליך ההארה ,כדי להשתחרר מכבלי התרבות שכופים עליו להיות מה שהתרבות רוצה שיהיה ,המספר צריך להרוג את הוריו .מתברר בסוף הסרט ,שהמספר הוא זה שהשמיד את דירתו .הסצנה שבחרתי מהווה הסצנה בה מתחיל המספר את התהליך ההרסני הוא עובר לאורך כל הסרט ,כשלבסוף הוא נהפך לחכם יותר ,מודע יותר ושלם יותר עם עצמו .בסצנה שבחרתי הוא מתנער מהשלשלאות החומרניים שכבלו אותו במקומו כל כך הרבה שנים .בסצנה שבחרתי ,למרות שהוא לא יודע את זה ,הוא לקח את הצעד הראשון בדרך שתוביל אותו ,בסופו של דבר ,למקום אליו הוא שאף להגיע .בסצנה שבחרתי ,לראשונה בחייו ,המספר חופשי. קלאסי ,פורמליסטי או ריאליסטי? "מועדון קרב" של פינצ'ר הוא סרט מלא רבדים עם ביקורת חברתית רבה" .מועדון קרב" הוא סרט מרתק ,משפיע ואלים .מאוד אלים. בראש ובראשונה" ,מועדון קרב" מעביר סיפור .הוא מחבר אותנו אל הגיבור בצורה יוצאת דופן ,מכניס אותנו אל תוכו ומרתק אותנו בכל רגע למשך שעתיים ורבע )אני מדבר בשם עצמי כרגע( .הסרט מציג חלקים רבים ממנו בדרך הכי אפקטיבית רגשית ,והתמקדותו העיקרית היא לספר את סיפורו של המספר .מעל הכול ,הוא סרט קלאסי ,למרות שלא במובן הכי מסורתי ,אך הוא מכיל גם היבטים פורמליסטים רבים. "מועדון קרב" ללא ספק מכיל רבדים פורמליסטים .מקריינותו של המספר ופנייתו לקהל בסצנה מסוימת ועד שיחה של טיילר דורדן בה הוא פונה אל הקהל ,וישנן עוד דוגמאות רבות כאלה .הסרט משתמש ברגעים פורמליסטים אלו כדי להעביר את המסרים החברתיים שלהן הוא מטיף. הבחירות הפורמליסטיות משרתות את מטרותיו של הסרט ,ומהוות חלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה הייחודית של "מועדון קרב". הסרט מכיל מעט מאוד היבטים ריאליסטיים. הייתי מסווג את "מועדון קרב" כסרט ברובו קלאסי עם נגיעות נכבדות של פורמליזם ,כלומר קלאסי-פורמליסטי. הייתי גם ממליץ עליו לכל המעוניינים ,כי מדובר בסרט שראוי לקאלט שנוצר סביבו. לסיכום למרות שהיו רגעים קשים ואף מייגעים בתהליך העשייה ,אני שמח שעשיתי את עבודת ה"שוט ביי שוט" .אני גם שמח שבחרתי במועדון קרב. אני מרגיש סיפוק רב עם סיום העבודה ,והקלה שמלווה בטיפה צער .יש משהו מיוחד בלקחת יצירת אומנות ולרדת לפרטי פרטים ,לנתח לעומק כל היבט והיבט ,להעריך כל החלטה קטנה ,וללמוד להעריך אותה גם בשלמותה. בחרתי בסצנה כנראה מהרושם הראשוני שהיא עשתה ,אבל אני בטוח שמאחורי כמעט כל סצנה בסרט טמונה מחשבה רבה ומשמעויות עמוקות ורבות רבדים" .מועדון קרב" של פינצ'ר הוא סרט עמוק שאפשר למלא עשרות עבודות כאלו במשמעויות נסתרות ומסרים למיניהם .אני תמיד קצת חושש להשתמש במונח הזה ,כי אני לא מרגיש בעל סמכות להשתמש בו ,אבל הייתי מתאר את הסרט הזה בשתי מילים – יצירת מופת.
© Copyright 2024