כך היה... - הפקולטה לרפואה
41 'גליון מס 2012 נובמבר-אוקטובר דפוס יובל ירושלים:הדפסה ורדה רובל,פרויד- יהודית שטיינר,) אורה לוי (עורכת ראשית:המערכת שנה100 להדסה [email protected] 02-6777142 :טלפון סאלד.) עם ה1921( בוגרות המחזור הראשון ברכת נשיאת הדסה הגב' מרסי נתן Message from Marcie Natan Dear Friends, I am honored to write to you having just returned from Hadassah’s Centennial Convention in Jerusalem. It was a week of reflection, celebration, and casting our eyes towards the future. I saw many remarkable things, but one of the most moving was a video presentation during our Gala Celebration. It featured four nurses from Hadassah--ranging from young to retired-- sharing their stories of how they chose to become nurses. Each journey towards serving in this life-saving field held its own challenges. But all held strongly onto the desire to help others through medicine. One hundred years ago, when Henrietta Szold first took on the challenge of bringing modern medical care to pre-State Israel, it was clear to her and the women of Hadassah that their life-saving work would begin with nursing. In 1913, one year after Hadassah’s founding, we sent two nurses to Jerusalem. Just five years later, in 1918, the Henrietta Szold Hadassah-Hebrew University School of Nursing was founded. Though not a nurse herself, Henrietta Szold recognized the importance of training personnel with the right medical skills, along with the cultural skills of compassion and respect for all. Szold was warned that unmarried women would never leave home to study. At the time, there was no college or university for young women in pre-State Israel. But the critics were wrong. 400 young women, from cities and farms all over the country, applied for the 40 places. In 1921, the first class of 22 nurses graduated from this new institution. Today, over 2500 have followed in their footsteps, and have continued on to serve in important positions at the Hadassah Medical Organization and at other institutions throughout Israel and around the world. I am proud that you are among these distinguished ranks and thank you for your shared commitment to excellence in healthcare. Through relative peace and war, Israel’s nurses have demonstrated intelligence, compassion and fortitude. As graduates of the Henrietta Szold School of Nursing, you are writing new chapters in the glorious history of nursing: heading missions to Haiti, reaching out to each other in collaborative studies that build bridges for peace, or leading the complex transition at Hadassah Hospital, into Israel’s most modern medical facility, the Sarah Wetsman Davidson Tower. You are exploring an extensive range of subjects related to practice and research. You have chosen to confront the toughest ethical dilemmas in health care. I applaud you on your initiative and the grand scale of your accomplishments. I send my heartfelt thanks to your leaders, past and present. Dr. Miri Rom, thank you for your leadership as Dean of the College, and for your continued motivation and forward-thinking. Mrs Judith Steiner-Freud, I am in awe of the over seventy years you have committed to nursing and to Hadassah. You have saved the lives of many and continue to inspire us all. As we move into Hadassah’s second century and towards the School of Nursing’s own Centennial, I challenge you to continue to take leading roles in Israel and abroad. I send blessings from our 330,000 members in the United States and from Hadassah supporters around the world. With Gratitude, Marcie Natan, President Hadassah, The Women’s Zionist Oganization of America 1 שנה להדסה100 גליון חגיגי עמיתים/ות יקרים/ות, חגיגת ה 100-של ארגון נשים ציוניות הדסה העולמי היא חגיגה לציון חזון, יצירתיות ,ראשוניות ,הובלה ומצוינות בעשייה חברתית בתחומי תשתיות ורווחה, חינוך ,יהדות ,ציונות ובריאות בארץ ובעולם .זו חגיגה של ערכים ,אכפתיות, התנדבות ,מסירות ,חריצות ונתינה .היא חגיגה של עשית טוב והישגים .בית הספר גאה להיות חלק מעשיה זו .בשמי ובשם אלפי בוגרי בית הספר ,הנהלות וסגלי ההוראה לדורותיהם אני שולחת ברכות יישר כוח ותודות לכל אחת ואחת מחברות ארגון מפואר זה ולמנהיגותיהם לדורותיהם. מחקר שהנחתה ד”ר פרדה דקייזר בתחום מומחיותה ,בדקו 3סטודנטיות שאלה קלינית מ 3-זוויות שונות .גב’ שרה ליפו-אלבוים בדקה את תפיסת המחלה והעדפות של החלטות סוף חיים בקשישים בקהילה ,גב’ מורן קפלן בדקה שאלה זו בחולים כרוניים מאושפזים במחלקה פנימית ,וגב’ אודליה קשב בדקה את השאלה בקרב מאושפזים במחלקת ניתוחי לב חזה .נמצא שמבין אוכלוסיות אלו, אוכלוסיית האנשים המבוגרים הבריאים הגרים בקהילה תעדיף ביותר טיפולים להארכת החיים כגון הנשמה ,האכלה והחייאה .ניתן ללמוד ממחקר זה שתפיסת המחלה שונה כשאתה בריא וכך גם קבלת ההחלטות שלך .המחקר גם מעיד על התרומה המשמעותית של אחות מומחית. בחרתי בעת חגיגית זו ,לשתף אתכם בהישגי בית הספר ב 10 -השנים האחרונות ,בפרספקטיבה של מספר ציוני דרך קודמים במימוש חזונו של ארגון הדסה לחינוך איכותי בסיעוד .חזון זה היה ובהווה מבוסס על אמונה והכרה במרכזיותן של אחיות ,ואחיות טובות במערכת הבריאות. בעשור האחרון ,נעשתה גם קפיצה נחשונית בפרופיל האקדמי של סגל ביה”ס .מספר ואחוזי הסגל בעלי ומועמדים לתואר PhDכמעט שילש את עצמו ( )260%ו 5-מורות הן כבר בעלות מינוי באוניברסיטה העברית של מרצה בכיר! (אחת בדרך לפרופסורה) .זה לא מובן מאליו – לוקח לפחות 10שנים מתחילת למודי דוקטורט עד קבלת מינוי ראשון .כל אחת מהמורות בתהליך ואלו שהגיעו ,עושות זאת במו ידיהן – הלימודים ,הרעיון ופיתוח המומחיות ,מציאת שתופי הפעולה והובלת המחקרים .כל זה נעשה בהעדר שדרה בכירה של חוקרים ומומחים שלהם מערכי ומענקי מחקר ותהליכים מובנים של תמיכה בחוקרים צעירים .הסגל עושה זאת מתוך אמונה במטרה ומסירות לפיתוח המקצוע וביה”ס .כאמור ,העדר סגל חוקר עיכב את פתיחת תכנית המוסמך .מאידך – ובהלימה לטענתנו דאז – פתיחת התכנית הייתה אחד המרכיבים העיקריים להתפתחות הסגל. בסביבה שמחייבת מחקר – הוא קורה. כבר בראשית הדרך ,היו אלו האחיות שנשלחו להביא מרפא לתושבי האזור .בהמשך ,מתוך הכרה בצורך להכשיר אנשים מקומיים לתת את שרותי הבריאות – הוקם בית הספר לסיעוד המודרני הראשון באזור .במשך עשרות שנים פיתח ביהס והפעיל מגוון תכניות לימודים והכשיר אלפי אחיות ברמות שונות בהתאם לצרכי הבריאות והחברה בארץ .צוות ביהס והתלמידות היו כמובן מעורבות בבניית הארץ ובסוגיות חברתיות -קליטת גלי עלייה ומלחמות .ביה"ס גם היה הראשון שהכשיר אחיות במדינות מתפתחות .בשנות השבעים מומש נדבך נוסף בחזון החינוך לסיעוד .כאשר בזכות מפעלה של גב’ שטיינר פרויד הוכנסה ההכשרה הגנרית לסיעוד לאקדמיה .שוב הדסה ובית הספר לסיעוד נושאים את דגל הראשוניות ,החלוציות והפתוח .גב' שטיינר זכתה להוקרות רבות בזכות מפעל חייה כולל בשנה האחרונה כשהוענק לה פרס יקיר ירושלים .התברכנו .בשנות השמונים התחילה הכשרת אחיות הדסה לתואר שלישי במטרה לפתח את המחקר בסיעוד .דבר זה התאפשר בזכות הידידות המופלאה שנרקמה בין ד”ר מוריאל ופיליפ ברמן ז”ל ,מארגון הדסה ,והיום בתה ננסי ובעלה אלן בלוך – לבין ביה”ס. את המקפצה המשמעותית הבאה בפתוח וקדום הסיעוד בכלל בהדסה ובביה”ס בפרט אפשרה גב’ ננסי פלצ’וק ,אחות ,ולימים נשיאת הדסה ,שייסדה את מועצת האחיות בארגון הדסה .הועד המנהל של מועצה זו מורכב ממנהיגות בינלאומיות בעשייה מחקר וחנוך בסיעוד .המועצה חרתה על דגלה בנוסף למשימות ארגון האם ,את פתוח המקצוע בארץ ובעולם .גב’ פלצ’וק ,יחד עם גב’ מרלין פוסט, גם אחות ובזמנו נשיאת הדסה; יחד עם הועד המנהל של מועצת האחיות; ויחד עם קולגות בביה”ס לסיעוד באוניברסיטת בולטימור ואוניברסיטת פנסילבניה ,יעצו וליוו את צוות ביה”ס בבניית תכנית הלימודים הגנרית הראשונה והיחידה בארץ לתואר מוסמך בסיעוד קליני מתקדם .כל החברות במועצת האחיות היו שותפות להקמת הקרן הייחודית להפעלתה .לקח 11שנים לבנות את התכנית ולשכנע את קובעי המדיניות לאפשר את הפעלתה .בדומה לתהליך שעברה גב’ שטיינר עם השקת תכנית הבוגר ,היה קשה להביא את היוזמה לאישור ללא שקיימות התשתיות האקדמיות המחויבות. אבל ביצירה של יש מאין צריך “חזון”. תכנית המוסמך הושקה ב 3-מסלולי התמחות שנבחרו על בסיס צרכי הבריאות העיקריים של החברה בארץ ובעולם -אלו של הזקנים ,אלו של החולים במחלות כרוניות מורכבות ואלו של החולים במחלות ממאירות .ככל שתוחלת החיים עולה ,הידע והטכנולוגיה מתפתחים -שעור חולים אלו עולה באוכלוסיה ודורש טיפול של מומחים .בתכנית קורסים מיוחדים וייחודיים שמקנים לסטודנטים ארגז כלים לעשייה מתקדמת בסיעוד ברמה אקדמית .כאמור ,התפקוד שאליו הוכשרו הלומדים בתכנית לא היה קיים בארץ ובוגרי המחזורים הראשונים זכו להשתלמות בארה”ב שבה הוצמדו לאחיות בתפקידים מתקדמים ולמדו את מהויות העשייה המצופה מהם מיד ראשונה. אחרי 10שנים עצרנו ,חקרנו וחגגנו .למדו בתכנית עד כה כ 120-סטודנטים בפילוח של כמעט שליש בכל מסלול .הבוגרים מדווחים שהם עברו שינוי תפיסתי מקצועי .הם נתנו ציונים מאד גבוהים להשפעה של התכנית על פיתוח והתפתחות הכישורים המקצועיים שלהם (צרכנות ואינטגרציה מושכלים של בסיסי ידע עיוני וקליני ,חשיבה קריטית ,תפיסה רחבה של התפקיד המקצועי ,תפקוד עצמאי ,יזמות מקצועית ,הובלת שנויים ,סמכות ומנהיגות ,מיומנויות תקשורת מתקדמות ומותאמות למצבים מורכבים ,אומדן בריאות מעמיק ,קבלת החלטות קליניות מבוססות ראיות ,ראייה מערכתית, שליטה בגישה לקידום בריאות ,יכולות ליישומי מחקר ומחקר ,ומחויבות להתפתחות מקצועית). מצאנו שרוב הבוגרים שינו את תפקודם כשהם מאיישים ובהרבה מקרים בונים תפקידים רוחביים משמעותיים ברמת מומחיות במודלים שהוכשרו להם .בין התפקידים מומחית קלינית מחלקתית או מוסדית בתזונה ,החייאה ,סוכרת ,גריאטריה ,כאב ,מחשוב סיעודי וטיפולי בית; וברמה ארצית הובלת פרויקט תאום טיפול במחלת ה .COPD-אחוז משמעותי מהבוגרים גם המשיך כבר ללמוד לתואר דוקטורט. עד לפני שנה ,כל הלומדים בתוכנית נדרשו לבצע תזה מחקרית .להלן מספר טעימות מהנושאים שחקרו והממצאים שלהם .בהנחיתה של ד”ר יפה זיסק רני ,בדקה גב’ סבטלנה קפלן עמדות ותפיסות של הורים ישראליים כלפי ביטויי כאב בילדים ומשככי כאב המיועדים לשימוש בילדים בגילאי 2-12שנה שסובלים ממחלה כרונית .היא מצאה ש 69%-מההורים חושבים שתרופות משככות כאב פועלות בצורה הטובה ביותר כאשר נותנים אותן כמה שפחות .זה כמובן לא נכון. ההורים טועים והילדים סובלים .גב’ מרגלית גלותי מצאה שכיחות של 50%נשאות של חיידקים אלימים על מדים של מדגם של אחיות ורופאים שעובדים במחלקות כירורגיות ופנימיות .באשכול 1918 ועוד מעוללות העשור האחרון ,מבלי שאוכל להיכנס לפרטים – תהליכי איכות נקודתיים ורוחביים בתכניות הלימודים ופיתוח יחידות לימודים חדשות וייחודיות כגון בסיעוד במצבים דחופים ,בסיעוד קהילתי ,במיקוד על למידה של עשייה מבוססת ראיות ונושאים אחרים .על כל הנ”ל דווח במהדורות קודמות של העיתון .אז לאן פנינו? למסלולים קליניים נוספים לתואר מוסמך ,ולתכנית לימודים לתואר שלישי .ואתגר נוסף הוא גיוס מועמדים ,ואיכותיים למקצוע .מחקרים מראים את הקשר בין היקף ואיכות האחיות לבין תמותה ,סיבוכים ,אשפוזים חוזרים ועלויות .הועדה הבינלאומית של המל”ג קבעה שהדבר מחייב התגייסות לאומית ואכן בשנים האחרונות פעל מנהל הסיעוד במשרד הבריאות לפתיחת עוד מקומות לימוד וגייס משאבים לאומיים לתמיכה בלומדים בתוכניות הסבת אקדמאים לסיעוד (ערוץ מוכר בעולם להגדלת היקף ואיכות כוח האדם בסיעוד) וללומדים לתואר. בביה”ס הופעל פרויקט גיוס מועמדים בירושלים להסבת אקדמאים עם גורמי ממשלה ועירייה רלוונטיים (משרדי תמ”ת ,קליטה וביטחון) הסוכנות והביטוח לאומי .ביה”ס גם התמקד בפעילות של שיווק ומיצוב של המקצוע באתרי אינטרנט מוסדיים משודרגים (הדסה והאוניברסיטה) ,ובהפעלת אתרים אחרים (גוגל ,פייסבוק וכו) .הצבור לא יודע מה זה סיעוד .הוא מוזן מתדמיות בסרטים, שמועות והתרשמויות שטחיות של מפגש עם אחיות .אתגר זה הוא שורשי .פלורנס נייטינגייל נודעה בתדמית ה”אכפתיות” שלה ,ובתמונתה כמלאך עם פנס....העובדות :היותה החלוצה לחינוך פורמאלי לאחיות ,תאורתיקנית ,הוגת מסלולי התמחות בסיעוד והחוקרת הראשונה -לא ידועות. מערכת הבריאות בארץ צריכה יותר מתמיד יותר אחיות ויותר טובות .המגדל החדש של הדסה שיחנך לכבוד חגיגות המאה של הדסה צריך אחיות אלו. לפני 3שנים עבר בית הספר תהליך הערכת איכות של המועצה להשכלה גבוהה .פעם ראשונה שהמקצוע עבר תהליך זה ובית הספר זכה לשבחים .תמצית ההמלצות הייתה להשקיע בהמשך המסורת של הובלה ומנהיגות .ברוח זו אברך שוב על כך שהתברכנו בארגון אם מפואר ,חם ומחבק, על שהתברכנו במנהיגות מקומית מובילה ,על שהתברכנו באלפי בוגרים איכותיים ,ואברך את כולנו בשנה טובה ,בבריאות טובה והמשך עשייה פורייה. בברכה, ד”ר מירי רום מנהלת ודיקן משנה 1918 כך היה... כך היה... היחידה הרפואית ציונית אמריקאית מגיעה לפלסטינה – 44חברים בהם: 11רופאים 29 ,אחיות 5 ,אנשי מינהל, 3רופאי שיניים ,פתולוג ,רוקח ,מיקרוביולוג, מהנדס סניטציה וסניטר. 2 תחומי המומחיות והמחקר של הסגל הוא מגוון .ד”ר פרדה דקייזר חוקרת הפרעות דחק פוסט טראומטיות ( )PTSDוסוגיות סוף החיים ונחשבת למומחית מס’ 1בסיעוד בארץ בעשייה מבוססת ראיות .ד”ר וולסקי-רובל חוקרת את תחום המיניות ופיתחה נישה קלינית ראשונה עצמאית במודל של faculty practiceשבו היא מתוגמלת כאחות עצמאית (לא בתוך מרפאת רופא) על השרות ברמת המומחיות שלה שהיא נותנת .ד”ר אילנה קדמון הייתה מתאמת סרטן השד הראשונה בארץ (שוב ,בשל הפתיחות האופיינית והראשוניות של הדסה) ,ומאז היא מפיצה את הבשורה בכל הארץ ובעולם .במחקר שלה היא מתמקדת במודלים של קבלת החלטות של מטופלים חולי סרטן .ד”ר מיכל ליברגל התמחתה בתחום בריאות רצפת האגן ולאחרונה מונתה למתאמת מרפאה ייחודית וראשונית רב מקצועית בהדסה בתחום .ד”ר יפה זיסק-רני עוסקת בכאב בילדים ומתאמת מחקר בהדסה בכל אגף האם והילד .לכולן מינוי של מרצה בכיר .חוקרים אחרים בביה”ס הם ד”ר אניטה נובל ,מיילדת ויועצת הנקה מורשית בינלאומית ,מומחית בכשירות תרבותית שיזמה ומפעילה את הקבוצה הבין דתית הראשונה המיועדת לאנשי רפואה והמכונה “שוויון רפואי לכל” שמטרתה קידום של כשירות תרבותית בקרב עובדי רפואה המטפלים באוכלוסייה רב-תרבותית בישראל, ( .)health interfaceד”ר אפרת אדלר מומחית בסיעוד הקשיש .גב’ שרית שמעוני קנט, מסיימת לימודי דוקטורט עם התמחות בבטיחות .היא חקרה את ההתנהגות של הורים בחגירת ילדים ברכב ומצאה כשלים משמעותיים ביישום המלצות בנושא ומשתנים ברי שנוי שמסבירים אותם .גב’ יולה אוליאל ,מומחית בגריאטריה חוקרת את מושג התקווה .לאחרונה הצטרפה לצוות בית הספר עולה חדשה ,ד”ר קרן אנדרוז ,מומחית קלינית בסיעוד אונקולוגי. היחידה לוקחת על עצמה את פתיחתו של בית החולים רוטשילד ובו 90מיטות אשפוז. היחידה פותחת את בית הספר לאחיות בירושלים. נשות המשלחת עם הנרייטה סאלד בניו יורק לפני צאתן היחידה פותחת בית חולים ביפו. גליון חגיגי 100שנה להדסה בוגרות יקרות ! גאווה גדולה לחגוג מאה שנה לארגון הדסה ולעמוד בשנה מיוחדת זו בראש אגף הסיעוד. אחיות הדסה מאז ומעולם היו נדבך מרכזי בהוויה ובעשיה של בית החולים. מתחילת הדרך היו אלה שתי אחיות אשר נשלחו ע"י ארגון נשות הדסה בארצות הברית לבחון את מצב התחלואה בארץ ישראל. התמונה אשר גילו הייתה קשה ,והן חזרו הביתה לארגון עם המסר על הצורך לבנות מערך בריאות קהילתי ואשפוזי לקידום בריאות העם שבמרכזו אחיות. היה זה ארגון הדסה אשר הקים את התשתית למערכת הבריאות של ישראל ,כאשר בתי החולים של הדסה בירושלים היו היהלום שבכתר. בית הספר לסיעוד שלנו ,הוציא מבין שורותיו את האחיות המובילות והמצוינות של הסיעוד בישראל. המסורת של מקצוענות ,מצוינות ,איכות ואנושיות היו הערכים לאורם התחנכנו ואותם לקחנו כל אחד לדרכו. בשם כל אחיות הדסה מברכת אתכן בוגרות בית הספר לסיעוד לעוד הרבה שנים של עשייה מקצועית ,מובילות ומצוינות. בברכה, אורלי פיקר סמנכ"ל סיעוד ומשאבי אנוש דבר המערכת עמיתות ועמיתים יקרים, הפעם גיליון חגיגי ומורחב של דבר הבוגרים .גיליון 41מצטרף לחגיגות ה 100-להקמתו של ארגון נשים ציוניות אמריקאיות הדסה, שהוא ארגון האם של הסתדרות מדיצינית הדסה. היסטוריה מפוארת יש לארגון הזה שקם ב 1912-בניו יורק .הנרייטה סאלד בקרה בארץ ישראל ב ,1909-היא התרשמה עמוקות ממצבו הקשה של הישוב ,מן העוני ,התחלואה והמצב הסניטרי .כאשת חזון היא הציבה לעצמה למטרה לגייס נשים ברחבי ארהב שיפעלו למען הקמת שירותי בריאות ציבור במובנם הרחב בארץ ישראל. הנרייטה סאלד הייתה ללא ספק דמות מיוחדת במינה ,אשר הושפעה מהלכי הרוח בתקופתה ,מהתנועה הפרוגרסיבית שפעלה באותן שנים בארהב ועשתה רבות בתחום של בריאות הציבור .היא הייתה פמיניסטית ,ציונית ופציפיסטית .לרעיונות אלה הייתה השפעה על הדרך בה קבעה את דמותה הרעיונית והארגונית של הדסה ,ואת רוחה של הסתדרות מדיצינית הדסה ,כארגון המספק שירותי בריאות לכל הבא בשעריו ,ללא הבדל דת ,לאום או גזע .היא ראתה בהסתדרות מדיצינית הדסה גשר לשלום בין יהודים לערבים. מאוחר יותר ,הצטרפה סאלד לברית שלום ,תנועה שהוקמה בשנת 1925על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודיים ,ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבתחילה תהיה תחת המשטר של המנדט הבריטי ושבה ייהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא, פוליטי ואזרחי וחזון התנועה היה הקמת מדינה דו לאומית .עם חבריה ותומכיה של התנועה נמנו מרטין בובר ,שמואל הוגו ברגמן ,גרשום שלום ,המחנכים ארנסט סימון ונתן חפשי ,חוקר יהדות המזרח וגניזת קהיר שלמה דב גויטיין ,חוקר הלאומיות הנס קוהן ,ונשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית הרב יהודה לייב מאגנס. על הנרייטה סאלד מספרת בנימה אישית ,מי שזכתה לפוגשה ואף לסעוד אותה לעיתים בחוליה ,יהודית שטיינר-פרויד .וכותבת שורות אלו סוקרת את ראשיתה של הדסה, כיצד הפך החזון למציאות. אחד הנדבכים החשובים ביותר בשירותי הבריאות אותם ייסדה הדסה הוא הסיעוד. ואמנם ,לאחר פתיחתו של בית החולים רוטשילד בירושלים ב ,1918-פונה המשלחת הרפואית האמריקנית להקמתו של בית הספר לאחיות בירושלים ,על מנת לאייש את המוסדות הרפואיים שהקימה הדסה באי בצוות מיומן .בהקמת בית הספר לאחיות העברי הראשון בהשראת החינוך האמריקאי שנשען על האסכולה אותה ייסדה פלורנס נייטינגל ,הונחה למעשה התשתית למקצוע הסיעוד באי. אנו מביאים הפעם מאמרים במתכונת מורחבת העוסקים בהיבטים שונים של התפתחות הסיעוד בישראל. מאמרן של אני גולדמן ופרופ’ נילי טבק ,על הסיעוד בעבר ,בהווה ובעתיד ,מציג את התפתחות הסיעוד כפרופסיה בארץ ,תוך בחינת אמות המידה בהם צריך לעמוד מקצוע הסיעוד בכדי להגיע למעמד של פרופסיה. פרופ’ חוה גולנדר ודר אורלי תורן סוקרות את שלבי התפתחות המחקר בסיעוד בישראל ,תוך השוואתו למגמות התפתחות בינלאומיים .הן נותנות ביטוי מיוחד לפעילות המחקרית שנערכה במהלך השנים הללו במוסדות החינוך והשרות של הדסה בירושלים ולתרומותיה המובילות לפיתוח המחקר בישראל. עוד בעיתון ,תקציר מורחב של מאמרן של דר נירה ברטל ויהודית שטיינר-פרויד החינוך לסיעוד עבר לאוניברסיטה :הסיפור של בית הספר לסיעוד של הדסה בשנים ,1984-1918על יישומו של מסלול לימודים גנרי ראשון של בית הספר האוניברסיטאי לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית ,שהיה חלוץ ושימש מודל בתחומו. וגם ,אילנה קדמון מספרת על הכנס הבין לאומי למחקר בסיעוד שהתקיים ביוני .2012 זאת ההזדמנות להודות לכל הכותבות ולעדנה בנדהיים גוגנהיימר על תרומתה בגיוס התמונות לעיתון. בברכה, אורה לוי גליון חגיגי 100שנה להדסה דבר היו"ר עמיתות ועמיתים יקרים, כאשר התאספו 38נשים חולמות בבית הכנסת טמפל עמנואל בניו יורק בפורים ,1912הן לא שיערו שהמציאות שיצרו בארץ ישראל תהיה גדולה מהחלום ובחלוף 100שנים ,הארגון שהקימו ימנה 330,000נשים. כבר בראשיתה של עשייתם בארץ ייסדה המשלחת הרפואית של הדסה את בית הספר לאחיות ממנו ,כך האמינו וקיוו תצאנה שגרירות חלומותיהן. החזון הוגשם ,נבנתה מערכת של בריאות הציבור במובנה הרחב ,חינוך לבריאות של הפרט והקהילה ,רפואה מונעת באמצעות רשת של תחנות לטיפול באם ובילד וייסודה של תוכנית לטיפול בתלמידי בתי הספר. רפואה טיפולית באמצעות בתי חולים ומרפאות שהוקמו ברחבי הארץ. הכל נעשה למען ארץ ישראל אשר לטובתה ולהתפתחותה כוונו מטרותיו של הארגון. כמו כל גוף וולונטרי ,התכוונו מנהיגות הארגון למסור בבוא העת את המערכת שהקימו ,לגופים הממלכתיים ,כאשר אלה יהיו מוכנים ומסוגלים לקחת את ניהולם לידיהם. ואמנם הדסה העבירה את התחנות לטיפול באם ובילד -טיפות החלב למשרד הבריאות לאחר קום המדינה ואת בתי החולים שניהלה למעט זה שבירושלים. ההעברה של מרבית שירותי הבריאות לממשלה הציבה בפני נשות הדסה את הצורך להתמודד עם אתגרים נוספים .הדסה נרתמה לעזרה בקליטת עליה ,בחינוך ,בטיפול באוכלוסיות מיוחדות ,בהקמה ובתמיכה של בתי ספר למקצועות הבריאות ובפעילות בארגונים בין לאומיים. זה סיפורו של הארגון המפואר הזה שעד היום נחשב לארגון הציוני הגדול והיציב ביותר בארה”ב. בברכה, יהודית שטיינר-פרויד 3 הנרייטה סאלד -אם הסיעוד המודרני בארץ יהודית שטיינר פרויד אעבור בעולם הזה רק פעם אחת ,כל מעשה טוב איפוא ,שאוכל לעשותו ,או כל מעשה חסד ונדיבות לב שאוכל לגלות כלפי אנוש ,אעשנו עתה .חלילה לי לדחותו או להזניחו .כי לא אעבור בדרך זו שנית. (הציטוט מיוחס לסטפן גרלט ( )1855-1773נמצא במגרת שולחן עבודתה לאחר מותה) את הנרייטה סאלד ראיתי לראשונה כבר ביומי הראשון בביהס לאחיות ב 1 -בספטמבר .1941הייתי אחת מ 32-צעירות שהחלו את לימודיהן בבית הספר שעל הר הצופים. לבושות במדים מלאים הובלנו אל אולם הכניסה של בית הספר ,שם התיישבנו על המדרגות מאחורי בימת המכובדים ומולנו בנות המחזור המסיים. על הבימה ישבו הנרייטה סאלד ,פרופ’ י.ל מגנס ,נשיא האוניברסיטה העברית ,דר חיים יסקי ,מנהל בית החולים ,שולמית קנטור מנהלת בית הספר ,נציג מחלקת הבריאות של המנדט הבריטי ,נשיא הסוכנות היהודית ונציגת בוגרות בית הספר. עבור כל הנוכחים ,כמו גם עבורנו ,הצעירות ,הייתה זאת הזדמנות מיוחדת לפגוש את הנרייטה סאלד שבעינינו הייתה כנביאה או מלכה. לא ידעתי אז שאבלה את 70השנים הבאות בחיי בארגון שאותו ייסדה. הנרייטה סאלד ,אליס סליגסברג ודר הלנה כגן הירושלמית הבינו כבר בתחילת הדרך שעל מנת לפתח שירותי בריאות בארץ ישראל, יש צורך באחיות ששורשיהן בארץ ,המכירות את תושביה ,את שפתה ותרבותה ואכן ב 1918-עם פתיחתו של בית החולים הראשון של הדסה בירושלים הוקם ביהס לאחיות. ה .סאלד השקיעה רבות בבית הספר ,בהסתמכה על הרוח החלוצית של אחיות צפון אמריקה והאידיאולוגיה של ארגון הדסה היא שאפה לפתח שירות מקצועי הומניטארי עבור כל תושבי ארץ ישראל (פלסטינה ,אז) ,בני כל הדתות. ב 7-בדצמבר 1921נערך נשף הסיום של המחזור הראשון של בוגרות ביהס לאחיות. בעיתון המקומי דואר היום נכתבו הדברים הבאים‘ :אמש נערך הנשף הזה באולם רנסנס ברוב פאר והדר ,כי זו פעם הראשונה שאנו חוגגים את חג המחזור הראשון של אחיות רחמניות ומוסמכות באי ,כי זהו יסוד חדש ומועיל לבנין ארצנו ,מאורע חשוב ומפתיע בדברי ימי יישובנו החדש .האולם היה מלא אורחים ואורחות מסלתה ושמנה של ירושלים .חוץ מהרופאים ,האחיות ופקידי הדסה ,נראו גם רופאים אחרים ,גם פקידים אנגלים גבוהים ,באי-כוח החינוך ,העיתונות ,סופרים ואורחים חשובים מחיפה ומחול. סדר מופתי שרר בכל האולם הודות לאחיות האמריקניות שהיו הסדרניות’. בדוח של אנה קפלן ,מנהלת ביהס על הטקס ,נכתב שנכחו בו 400אורחים ,על הבימה ישבו גב’ סמואל ,אשת הנציב העליון ,דר א.מ רובינוב ,מנהל היחידה האמריקנית ציונית, קולונל ג’ הרון ,מנהל מחלקת הבריאות ואחרים .הנרייטה סאלד ,הייתה יור הטקס. התוכנית החלה בהשמעת ההימנון הבריטי ,אחריו נוגן שיר לכת .הבוגרות נכנסו אל האולם לבושות במדים לבנים ,סמלי מגן דוד רקומים על הקפים שלהן ובעקבותיהן צעדו בשורה תלמידות של שתי הכיתות האחרות לבושות במדים כחולים-לבנים .אירוע כזה טרם נצפה בארץ. כל הדוברים הדגישו את חשיבות האירוע לגבי ההתפתחות העתידית של שרותי הבריאות באי .בסיכום כתבה אנה קפלן‘ :היה זה אירוע היסטורי של ראשית הופעת ההכשרה המודרנית לסיעוד בפלסטינה’. נאומה המפורסם של הנרייטה סאלד ביטא כבר אז את ראייתה את מקצוע הסיעוד כפרופסיה...‘ :אתן צעירות יקרות ,ראשית בכורי בית הספר לאחיות הדסה ,הנכן עוד אות המראה על עמידתנו ברשות עצמנו. האחות היא ידידת הקהל הרבה יותר מאשר הרופא והמורה כי ביכולתה להיכנס לפני ולפנים בבית והשפעתה היא חודרת ועמוקה לרגלי זה ששרותה הוא יותר אינטימי מזה של שני האחרים .עליה להיות אישה משכילה ועליה לשלוט בשפה וכי בתי חולים רוטשילד וצפת נהפכו למרכזי דיבור עברית .כאן נתפתחה נומנקלטורה (אליטה ,א.ל) מקצועית בכדי למלא את הצרכים שהתעוררו אצלכם. רק אישה כזו שהיא רפה וחזקה בעת ובעונה אחת ,תהיה ‘אחות רחמנייה’ כשהיא אחות מוסמכת .רק אישה כזו העומדת נוכח מצבי החירום בהם גדושים חיי האחות ,תחונן במסירותה המיוחדת... ...ברגע חגיגי זה מה דורשת אני מכן צעירות בוגרות יקרות ,כי תשאפנה להגיע אל גובה האידיאל של מקצועכן האציל ,ומהן הברכות אשר בשעת חדווה זו הנני שולחת אחריכן בדרך אשר דרכו עליה כפות רגליכן זה עתה? כי תהיינה בה קרובות לאידיאל זה ,באופן כי תשמשנה למופת לבאות אחריכן בתור אחות מוסמכת שהיא גם אחות רחמנייה – בהתמזגות החזק והנעים ,השכל והרגש ,הידיעה והאהדה – אשר הפרח הכי יפה של התרבות האנושית’. בין השנים 1925-1920שימשה הנרייטה סאלד כיור ביהס ,אליה הובאו לדיון והחלטה תוכניות הלימודים, ענייני התקציב ,אחזקת הבניין ,הציוד ,לרבות ספרי הלימוד ,סגל ההוראה והמנהלת והערכת אוכלוסיית התלמידות ,כמו כן דאגה למילוי צרכי התלמידות כולל בילוי שעות הפנאי ,ספורט ועוד. היא גם דאגה לשלוח כמה מבוגרות המחזורים הראשונים להשתלמות בחול. ביקורה הרשמי הראשון של הנרייטה סאלד בביהס ב 1921-השאיר רושם עז ,וכך כתבה צפורה בק קיפניס ממחזור ‘ :1923בחורף 1921בקרה אותנו הגב’ הנרייטה סאלד זל בפעם הראשונה .בקור רשמי וקצר בבית האחיות ,שעבר ממלון יוז לבית ערבי גדול עי שער שכם... .באולם האורחים ,לפני מנורת נפט הסתדרנו כולנו ,כל שלושת המחזורים בשורה אחת 4 וחיכינו לבואה של הנרייטה סאלד .והנה הופיעה לפנינו אותה האישה שכל כך הרבה שמענו עליה ועוד יותר היד הקטנה והעדינה הזאת שידעה לעשות כל כך הרבה מעשים גדולים ונשגבים ,היא כעת בידינו וכל אחת ואחת לוחצת אותה ומברכת אותה ברוך בואך .היא תארה בפנינו את המאמצים והעבודה הקשה שמקדישות נשות הדסה באמריקה בשביל ארץ ישראל ועל שאיפתן לראות אותנו כמדריכות האמיתיות לבריאות העם... .אחרי הפגישה הראשונה קבעה לנו ה .סאלד ערבים ידועים בשבוע בהם קראה בפנינו פרקים מתולדות האחות... .בימי השבתות הייתה מזמינה אותנו אליה לעונג שבת... .זכרה הברוך לא נשכח מליבי ומלב כל אלה שישבו סביב אותו השולחן העגול’. כבר בתחילת שנות ה 20-פעלה סאלד למען ארגון הבוגרות ובסוף שנות ה 30-הייתה לו מסגרת מובנית ויצאו מטעמו 6חוברות. הארגון פעל עד 1947והוא שימש תשתית להקמת ארגון אחיות כלל ארצי .הנרייטה סאלד ייחסה חשיבות רבה לארגון כפי שבא לידי ביטוי בנאומה במלאת כה שנים לביהס‘ :אלה שאמרו ליצור מקצוע חדש בארץ לא ידעו בימים ההם מה זה ארגון ,מה חשיבותו. היו אחיות שהרגישו בצורך לפתח את המקצוע ,אבל אחיות שבקרו בביהס הצעיר לא החשיבו את הצורך בארגונם’. עם תום מלחמת העולם ה I-בנוסף לבתי החולים ,ייסדה הדסה מסגרת של שרותי בריאות קהילתיים שתחילתה בפתיחת תחנה ראשונה לאם ולילד בעיר העתיקה בירושלים אותה ניהלה האחות ברטה לנדסמן ,מייסדת תחום סיעוד בקהילה .לאור זאת דרבנה הנרייטה סאלד את ביהס לפתוח תוכנית השתלמות בבריאות הציבור. דמותה של הנרייטה סאלד ענתה על הצורך בסמל ואכן בוועידה השנתית של הדסה שהתקיימה בקליבלנד ב 1935-הוחלט שביהס לאחיות יישא את שמה ובטקס הסיום של מחזור 1936הוכרז על כך והיא זכתה בתואר אחות הדסה לשם כבוד. במכתבה לכינוס אחיות בריאות הציבור בשנת 1942הדגישה סאלד את חשיבותה של הרפואה המונעת...‘ :באשר לעתיד אנו חייבים להרחיב את עבודת הרפואה המונעת ובכל מפעל תעשייתי בעיר ובכפר חייבת להיות אחות .במרוצת עשרים ואחת השנים שחלפו גדל והתפתח חוג של נשים בעלות מקצוע שמספרן כבר מגיע ליותר מ 300-והן תרמו בדממה תרומה ניכרת לקידום הישוב בארץ ’...ועוד כתבה על עבודת האחות‘ :היא (האחות) סייעה לארגן רשת בתי חולים ,היא הייתה גורם עקרי בפיתוח הטיפול באם ובילד שהפליא לעשות להפחתת התמותה של אמהות וילדים ,הכשרתה ומסירותה הן הציר עליו סובבת ההיגיינה בבתי הספר ...עתה כשבית החולים רוטשילד היה למוסד אוניברסיטאי בכל הנוגע לציודו ולחבר עובדיו ,מחכה האחות לשעת כושר בה תאחוז גם היא בשדה המדע ותוכל להתרומם לגבהיי יצירה ופעולה כאחת’. בסוף יולי 1944חלתה ה .סאלד ואושפזה בהר הצופים ,כאשר בסוף אוקטובר חל שיפור במצבה והיא הועברה לחדר בביהס לאחיות לשם הבראה .שם טיפלו בה שתי אחיות בוגרות ,1944בתיה הבר כאחות יום וגבי וולשטיין הרמל כאחות לילה .אנשים רמי מעלה באו לבקרה ,ביניהם חיים וייצמן ,לורד גורט הנציב העליון ,דר מגנס ועוד .מצבה הורע ולעתים נדרשו שתי אחיות לטפל בה וכך קרה שגם אני טיפלתי בה .חרף מחלתה וחולשתה מעולם לא התאוננה ותמיד הייתה אדיבה ונעימה .לחברתי גבי התייחסה כאם. גורל הוריה של גבי לא היה ידוע אז וסאלד ניסתה להרגיעה ולנחמה. בטקס הסיום של מחזורי ( ,)1944נבצר ממנה להשתתף .היא הכתיבה את דברי הברכה למזכירתה ודר מגנס הקריאם .להלן קטע מתוכם: ‘מתוך נסיבות שאינן תלויות בי ,אין בידי להיות נוכחת בטקס המציין את התחלת עבודתכן העצמאית במקצוע בו בחרתן .מוזר למדי כי במשך השנים המרובות שנהניתי מהפעולה שנפלה בחלקי כנציגת הסתדרות מדיצינית הדסה ,לא יכולתי להעניק לכן את האות ואת הסמל לכבודכן כאחיות מוסמכות מתוך חדירה עמוקה לפרושה של עשייתכן, כשם שניתן לי הדבר דווקא השנה בה הייתי נושא לטיפולכן המסור והמבוסס ,במשך שבועות רבים .יום אחר יום ,בכל שעה ושעה מן היום ,השתמשו חברות המחזור ה24- של ביהס בידיעתן ואימונן כדי להקל על החולשה והמחלה של גופי ,כדי לפזר באהדתן הנבונה את הדיכאון שלפעמים היה מאיים להרוס את ההתנגדות למחלות אשר החזיקו בי כשבויה .ברושם הרענן של שירותכן ,הייתה לחיצת ידי ,במוסרי לידיכן את הדיפלומה, אפילו חזקה משהורגלתי עד כה. אחדות מכן מיועדות ללכת לבית החולים לחולי שחפת בצפת .אחדות מכן מוכנות למלא משאלות לבן להמשיך בלימודים .אחדות מכן עומדות למלא את המקומות הפנויים אשר בימי המלחמה המאומצת הזאת גרמו כל כך הרבה קושי לכן ולעבודת הריפוי הגדולה בארץ .אל כולכן שלוחה ברכתי החמה ביותר להצלחה שלכן ושלנו .מי ייתן ויהא בגורלכן ללכת לקראת ההצלחה בימים של שלום והתקדמות אנושית’. חום גופה של ה .סאלד עלה ומצבה הורע מיום ליום והיא נפטרה ב 13-בפברואר .1945 הנרייטה סאלד השאירה לנו מורשת ,היא אם הסיעוד המודרני בארצנו ,היא הייתה מנהיגה בעלת חזון, הייתה לה גישה מקצועית ואישיות שהקרינה תקווה. הייתה זאת זכות גדולה להכירה ולצעוד בעקבות האור שהדליקה. גליון חגיגי 100שנה להדסה ראשיתה של הדסה -כך זה התחיל.... מחזון למציאות אורה לוי ב 1909-הגיעה הנרייטה סאלד מארצות הברית לבקר לראשונה בפלסטינה שבאותם ימים הייתה מחוז מפגר ומוזנח באימפריה העותומאנית .בביקורה היא נתקלה בשפע של מחלות שלא ידעו איך לרפאן או להדביר את מחולליהן .מלריה הייתה אנדמית ,יתושים שרצו בכל מקום ואתרי ההתרבות שלהם לא טופלו .מגפות כמו טיפוס ומלריה התפרצו לעיתים תכופות וגרענת (טרכומה) ,מחלת עיניים מדבקת ,הייתה נפוצה וגרמה לעיוורון. בירושלים ראתה סאלד כיצד אוגרים מי גשמים במיכלים מזוהמים ומוכרים אותם ברחובות בתוך נאדות עשויים משלפוחית שתן של עיזים. בשווקים נערם הזבל ליד דוכני מכירת המזון. זבובים וזוהמה היו בכל מקום .קבצנים עיוורים (כתוצאה מגרענת) ,ביניהם ילדים רבים נראו ברחובות הערים ,עוני ,אבטלה ,עליבות, תת-תזונה והיעדר של תנאים סניטאריים בסיסיים בבתים היו חלק בלתי נפרד מהחיים בפלסטינה (.)Waserman M. 1993 ובחצי הכדור המערבי באותם זמנים ,בשלהי המאה ה ,19-חלה תפנית בציונות האמריקאית ובמיוחד אצל הנשים .החלו לצוץ קבוצות לימוד של נשים בנושאי יהדות שונים .קבוצות הלימוד היו מורכבות מנשים יהודיות בשנות העשרים לחייהן ,הן קראו לעצמן בנות ציון .הנרייטה סאלד הצטרפה לאחת מהקבוצות הללו ,קבוצה שהוקמה ע”י אמה גוטהייל ,ואשר היוותה את הגרעין לארגון הלאומי של נשים ציוניות. כאשר שבה מביקורה בארץ ישראל הציגה סאלד בפני חברותיה לקבוצה את רשמיה מהביקור ,היא עודדה אותן להקים ארגון נשים ציוניות שיקיף את ארהב כולה והדגישה את הצורך ביישומה של תוכנית בריאות-ציבור מקיפה בארץ ישראל. הקבוצה התגבשה על רקע התקופה הפרוגרסיבית בארהב שאחד ממאפייניה היה הפמיניזם ואחד מהישגיה זכות הבחירה לנשים (.)1920 הנרייטה סאלד שאבה את השראתה מהפרוגרסיביזם שנשען על ערכים כמו אופטימיזם, אמונה בקדמה ,דאגה למקופחים ואשר ראה בחינוך מכשיר לשיפור חיי האדם וסביבתו. במהלך העשור שלפני ייסודה של הדסה ,היו לתנועה האנרגטית וההומניטארית הזו הישגים רבים בתחום של בריאות הציבור ,במיוחד בטיפול בבריאת האם והילד שכללו: אחיות מיוחדות שביקרו תינוקות חולים בבתיהם בניו יורק; חובת פקוח רפואי בבתי הספר במסצ’וסטס; הקמתה של מחלקה להיגיינה של הילד בעיר ניו יורק; הקמת הארגון האמריקאי למחקר ומניעה של תמותת תינוקות; פתיחתו של המשרד הפדראלי ממשלתי אמריקאי לילדים (.)Waserman M. 1993 הנרייטה סאלד שנחשפה להישגים אלה ,שאפה להעביר לארץ ישראל את תמציתן של התפיסות הללו ואת הפרקטיקות של הרפואה המונעת כפי שעוצבו עי בריאות הציבור הפרוגרסיבי האמריקאי. ב 24-בפברואר 1912התכנסה בבית הכנסת טמפל עמנואל בניו יורק קבוצת היסוד של הארגון שמנתה 38נשים .חברות הקבוצה היו צעירות בנות המעמד הבינוני ,שנולדו והתחנכו באמריקה .המשתתפות קבלו את הצעתה של הנרייטה סאלד והחליטו שהארגון יתמסר לקידום מטרות מעשיות בתחום הרפואה בארץ ישראל .נבחרו 20נציגות מתוך המשתתפות כנושאות תפקידים וכחברות ההנהגה של הארגון ,והנרייטה סאלד נבחרה לעמוד בראשו .הארגון נקרא הדסה על שמה של אסתר המלכה ,משום שהוא התכנס בפורים. כחודש לאחר הכינוס הכריזה הקבוצה המייסדת על הקמת ארגון כלל ארצי ,ציוני, פילנתרופי ,שיעדיו ,מצד אחד ,לקדם מוסדות ומפעלים יהודיים בארץ ישראל ומהצד האחר ,לטפח ערכים ציוניים באמריקה. בוועידה הכללית הארצית של הדסה שהתקיימה ברוצ’סטר ניו יורק ב 14-ביוני 1914 אימץ הארגון את סיסמתו ארוכת בת עמי שנלקחה מספר ירמיהו( ,פרק ח’ פסוק כב’) והוטבע הסמל ,מגן דוד מעוטר בשם הדסה ובפסוק המקראי .בתחילה התקבלה החלטה להצטרף לפדרציה של ציוני אמריקה שבוצעה בפועל רק ב .1918-אך כבר בוועידת הדסה בקליבלנד הבינו מנהיגות הדסה כי ההצטרפות לפדרציה מגבילה את שליטתן במיזמים ובגיוס הכספים שלהן ולכן הפסיקו את העברת הכספים להסתדרות ציוני אמריקה. ואמנם בוועידת הדסה בפיטסבורג ( )1921הצביעו נציגותיהן על אוטונומיה של הארגון, ובכך השיגו שליטה מלאה על כספיהן ותוכניותיהן (שחורי-רובין צ ,שורץ ש ,הדסה לבריאות העם.)2003 , עם התנקותה מההסתדרות הציונית זכתה הדסה לעצמאות ארגונית מלאה עליה שמרה מכל משמר .הדסה הייתה ועודנה הגוף הגדול ,היציב והמאורגן ביותר בציונות האמריקאית .היא הראשונה שהצליחה לעורר עניין בקרב נשים בכל רחבי ארהב למען עשייה בארץ ישראל. צעדים ראשונים בארץ ישראל ה 1-בינואר 1913היה תאריך משמעותי ביותר עבור הארגון בשנותיו הראשונות .ביום זה התכנסו נציגות הדסה בביתה של אמה גוטהייל, שם בישרה להן הנרייטה סאלד שנתן שטראוס, בעל רשת חנויות הכל-בו, הסכים לממן נסיעה ושכר של 4חודשים לאחות מוסמכת שתיבחר עי הדסה כדי לפתוח תחנת בריאות בארץ ישראל. מאוחר יותר התקבלה תרומה נוספת מארגון לא ציוני בשיקאגו וכך התאפשר לשלוח 2אחיות. הנרייטה סאלד תמכה בגישה שיש להקים בשלב ראשון מערכת לסיעוד ביתי בירושלים .היא שאפה להקים אותה על פי המודל של בית הקהילה והאחיות המחוזיות של ליליאן ואלד שנוסתה בהצלחה בניו יורק .ב 18-בינואר הפליגו בני הזוג שטראוס לארץ ישראל ולקחו איתם שתי אחיות חלוצות מהדסה ,רוז קפלן ורחל לנדי (.)Waserman M. 1993 לנדי וקפלן הגיעו לירושלים ובעזרת כספים שקבלו מנתן שטראוס ריהטו בית במאה שערים ,מול בתי אונגרין ,אותו הפכו למרפאה ומעל לשער הברזל התנוסס שלט :בנות ציון אמריקניות מכון שומרות חולים הדסה. לא קל היה להן להשתלב ,הן לא הוכנו ולא הוכשרו למה שציפה להן בירושלים ,עוני ,רעב, מחלות ותנאי סניטציה ירודים ביותר .בנוסף ,התקבלו בחשדנות רבה עי האוכלוסייה היהודית שראו בהן נזירות מסתננות שבאו לרגל בבתי יהודים .אט אט רכשו את אמון האוכלוסייה .הן הקימו שירות של מיילדות ,הן סיפקו סיעוד כללי לאזור המרפאה ,כמו גם לאזורים מרוחקים יותר בירושלים ,ובדקו את בריאותם של הילדים בבתי הספר, במיוחד את עיניהם .יותר מכל הקדישו לנדי וקפלן את עצמן לטיפול בצרכים של נשים וילדים ,הן ארגנו סיוע למיילדות בהקניית ידע והדרכה. פרוץ מלחמת העולם ה I-הביאה להפסקת עבודתן וב 1915-והן חזרו לארהב .רחל לנדי דאגה לכך שהטיפול בגרענת יימשך תחת פיקוחו של דר טיכו והמיילדות יעבדו בפיקוחה של דר הלנה כגן .דר כגן פנתה להדסה ובקשה להקים מרפאה קטנה לנשים וילדים בירושלים ,נשות הארגון אישרו וזו החלה לפעול בינואר .1916במקביל פתחה דר כגן בית ספר להכשרת אחיות במרפאתה. במהלך המלחמה המצב בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים הורע ,חלק מבתי החולים נסגרו, היה מחסור ברופאים שחלק מהם גויסו עי הטורקים לצבא וחלקם חזרו לאירופה. הייתה עליה בשיעור המחלות האנדמיות והמגפות ,היה מחסור בתרופות ,המערכת הסניטרית קרסה לחלוטין .מספר התושבים היהודים צנח מכ 85,000-ל.57,000- היחידה הציונית הרפואית האמריקאית ()AZUM ביוני 1916פנה הוועד הפועל הציוני אל הסתדרות ציוני אמריקה בבקשה לארגן עזרה רפואית דחופה לארץ ישראל .הבקשה הגיעה להדסה שהחלה לארגן משלחת רפואית ,היה זה אך טבעי שהדסה תארגן משלחת רפואית מעצם היותה ארגון פילנתרופי שמגמותיו כפי שהוגדרו עי הנריטה סאלד :לא צדקה! אנו הולכות לארץ ישראל מצוידות בניסיון עבודה פילנתרופית-סוציאלית של נשים יהודיות אמריקניות .כוונותינו להביא לארץ את הישגי הרפואה האמריקנית .אם נוכל להביא סדר לארץ זו של תוהו ובוהו לא יוכלו להאשימנו שאנו חברת צדקה .אך השלטונות התורכים לא אשרו את הגעתה של המשלחת .עם כיבוש ירושלים עי הבריטים ,החלה הדסה במגעים עם השלטון הצבאי הבריטי על מנת לאפשר את כניסת המשלחת לארץ ישראל ,האישור התקבל לאחר התערבותו של השופט ברנדייס (שחורי-רובין צ ,שורץ ש ,הדסה לבריאות העם, .)2003 ב 11-ביוני ,1918הפליגה היחידה הרפואית ציונית אמריקאית ,או כפי שכונתה ,היחידה, מניו יורק .היחידה כללה 44חברים בהם רופאים ,אחיות ,רוקחים ,אנשי מינהל מהנדסי סניטציה ועמם ציוד רפואי מודרני ותרופות בסכום כולל של כ $25,000-שנתרמו ברובם המשך בעמוד 6 גליון חגיגי 100שנה להדסה 5 ראשיתה של הדסה -כך זה התחיל.... המשך מעמוד 5 עי הג’וינט .בראש היחידה עמד דר מקס רובינוב .הדסה ראתה ביחידה את תחילתה של מערכת בריאות הציבור החיונית לקיומה של הקהילה בארץ ישראל .מטרותיה היו ליישם מערכת של בריאות ציבור בהקשרה הרחב ,לא רק רפואה מונעת וסניטאציה ,אבל גם רפואה קורטיבית הכוללת מרפאות ובתי חולים (שם). ואמנם היחידה לא בזבזה זמן ,בתחילה התמקדה בטיפול במחלות זיהומיות .היא הורשתה להפעיל את בית החולים רוטשילד ברחוב הנביאים בירושלים והוא נמסר לידיה בנובמבר .1918בשנה זו פתחה היחידה בית חולים למקרים דחופים ביפו שעבר לתל אביב ב .1921-כמו כן ,הפעילה בתי חולים בצפת ובטבריה ומ 1922-גם בחיפה .נפתחו מרפאות ליד בתי החולים ובישובים כפריים .הדסה הפעילה מעבדות ותחנות לטיפול באם ובילד ועסקה בפיקוח על בתי הספר, בפעולות תברואה ובמלחמה במלריה ובגרענת (ברטל, חמלה וידע.)2005 , ב 1920-הסתיים השלטון הצבאי הבריטי ,המנדט החל בבניית מוסדות שלטון ,כולל מערכת בריאות, כך נוצר הצורך בהיערכות של היחידה הרפואית מיחידה שפעלה כארגון הצלה זמני לארגון שמוטל עליו לסייע בהקמת מערכת בריאות קבועה לישוב היהודי .בספטמבר 1921החליט הקונגרס הציוני שהתכנס בקרלסבד להפוך את היחידה להסתדרות רפואית שתפעל כגוף עצמאי הכפוף במישרין להדסה -הסתדרות מדיצינית הדסה ,שהוא עד היום ארגון הגג המאגד את כל מוסדותיה הרפואיים של הדסה (מירה קצבורג -יונגמן ,נשים ציוניות באמריקה.)2008 , כבר בסתיו 1919היו תוכניות לטיפול בילדי בתי הספר שסבלו ממחלות עור ועיניים ,במיוחד גרענת, והוקמה מחלקה להיגיינה של הילד שהחלה לפעול בירושלים ומאוחר יותר בתל אביב וחיפה .ב1933- המחלקה פקחה על בריאותם של 30,000ילדים וב- 1935מספרם עלה ל 41,774-ב 376-מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ (.)Waserman M. 1993 הקמת בית הספר לאחיות היחידה הרפואית ייסדה ב 1918-את בית הספר לאחיות מוסמכות בירושלים שהיה בית הספר העל תיכוני הראשון לנשים בארץ ישראל ,היחיד בתחומו עד 1936והמוסד החשוב ביותר להכשרת אחיות במשך תקופת המנדט ,אשר מילא תפקיד מרכזי בעיצוב מקצוע הסיעוד בארץ. בניגוד לגישה האירופאית שאחות היא עוזרת לרופא, בית הספר עוצב על פי הדגם האמריקאי ששאב את השראתו מהמודל של פלורנס נייטינגל אשר ייסדה את בית הספר לאחיות באנגליה ב .1860-כך גם הותאם הדגם האמריקאי בהדרגה לתנאי הארץ בראשית המאה ה( 20-ברטל ,חמלה וידע.)2008 , עם צמצום פעילותה יכולה הייתה הדסה להתמקד בהקמתו של בית החולים האוניברסיטאי הראשון בארץ ישראל וגם המתקדם והמודרני ביותר במזרח התיכון ,על הר הצופים ,אותו פתחה ב.1939- יריעה זו קצרה מלספר את סיפורו המלא של ארגון מופלא זה ,אין ספק שהדסה הניחה את התשתית לרפואה המודרנית בארץ ישראל .הדסה צמחה בהתמדה משתי אחיות שנשלחו לאי ב 1913-בשליחות הצלה לכדי הקמתם של שירותי מניעה וטיפול מתוחכמים ומודרניים .היא הקימה תשתית לחינוך רפואי – ביהס לרפואה שהעמיד כ 4000-רופאים, רבים מהם שימשו ומשמשים בעמדות מפתח בשירותי הרפואה במדינת ישראל ,כ 3000-בוגרות של ביהס לאחיות שהניחו את התשתית למקצוע הסיעוד ורבות מהן מילאו תפקידי מפתח בשירות ובחינוך .כמו כן הקימה הדסה את ביהס הראשון לרפואת שיניים, ביהס לריפוי בעיסוק וביהס לבריאות הציבור. ההתפתחות הטכנולוגית שינתה את פני הרפואה באורח דרמטי מאז שנות ה 20-של המאה שעברה, מה שלא השתנה היא מחויבותן של נשות הדסה לתרום לשירות ,לחינוך ולמחקר ,זה 100שנים. כך היה... הדסה משיקה מבצע הדרכה כנגד גרענת (טרכומה) וגזזת באמצעות מחלקת ההיגיינה החדשה של בתי הספר. 6 לסיכום את תרומתה של הדסה לבריאות הציבור ניתן למדוד בין השאר בירידה בתמותת התינוקות מ 144-לכל 1000לידות חי ב ,1922-ל 70-ב 1930-ול26.3- ב.)Waserman M. 1993( 1948- כבר בראשית שנות ה 20-קבלה הדסה על עצמה את הטיפול בעולים החדשים מעת הגיעם לחופי ארץ ישראל ועד תום השנה הראשונה לשהותם בארץ .הם נבדקו עי רופאי הדסה אשר קבעו את מצבם הרפואי .פקחים מיוחדים הקפידו על תנאי התברואה במחנות העולים .הדסה מימנה אשפוז של עולים בבתי חולים ממשלתיים על פי הצורך (שם). נפתח בית החולים בצפת. אך כפי שהתברר ,לא ניתן היה לממש את האידיאל הנשגב הזה של הכשרת אחיות לכל המזרח התיכון, המציאות בארץ והמאבק הלאומי לא אפשרו הכשרת אחיות לא יהודיות ,ואף הטיפול בחולים בני דתות אחרות לא היה מובן מאליו ועל כן התרכז ביהס בהכשרת נשים יהודיות .לדבריו של דר יסקי ,המבטא עמדה פרגמאטית ,ביהס הוקם על מנת להסמיך מספר מרבי של אחיות בזמן הקצר ביותר כדי למלא את מקומו של הצוות האמריקני .בשלב הבא ,המטרה להחליף את האחיות המעשיות באחיות מוסמכות בבתי החולים של הדסה ובהמשך בבתי חולים אחרים( .ברטל ,חמלה וידע.)2005 , בסוף שנות ה 20-של המאה שעברה ,עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול ,צמצמה הדסה את פעילותה, היא העבירה את בתי החולים והמרפאות לישוב .היא השאירה בידיה את בתי החולים בירושלים ובצפת ואת פעילותה בבריאות הציבור כולל תחנות לטיפול באם ובילד. בין השנים 1929-1922ייסדה הדסה 23תחנות בריאות לטיפול באם ובילד ברחבי הארץ .על פי נתוני הפעילות של אחת מהשנים הללו ,אחיות בצעו 43,560ביקורי בית ,בתחנות טופלו 3,563אמהות, 6,266תינוקות ו 1,488-פעוטות (ברטל ,חמלה וידע, .)2005 1919 היוזמה להקמת ביהס נבעה מהאידיאולוגיה של ארגון הדסה כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאמר שפרסמה אליס סליסברג ,ממנהיגות הארגון ,ב ,1920-בAmerican Journal- ‘:of Nursingהמזרח זקוק לאחיות מוסמכות [ ]...חברי היחידה אינם יכולים להישאר לאורך זמן בפלסטינה ויש להחליפם בהדרגה עי התושבים הקבועים [ ]...אנשי הארץ זקוקים לעבודה מעל לכל [ ]...לכן יש לייסד פרופסיה חדשה לנערות אינטליגנטיות מקומיות [ ]...סיבה נוספת היא שלימוד נערות לעבוד ולהיות עצמאיות באופן כללי יהווה אמצעי להעלות את מעמד האישה במזרח [ ]...האם זה מוגזם לקוות שנשים צעירות אלה תבאנה לא רק ארוכה לגופם של החולים ,אלא גם במגעיהן עם כל העמים ,הגזעים ,הכיתות של המזרח הקרוב ,תפתחנה הבנה לנפש ,תחושת פיוס ויכולת לפרש את המזרח המתעורר למערב’. 1926 כך היה... בית החולים בחיפה נפתח. רשת מרפאות הרווחה לאם ולילד מונה 15מרפאות. בית החולים בצפת נפתח ובו מחלקה לחולי שחפת. גליון חגיגי 100שנה להדסה סיעוד :עבר ,הווה ,עתיד גולדמן אני ,RN, MAטבק נילי* , RN PhD LLBמחזור 1968 *פרופ’ נילי טבק היא ראש ביה”ס למקצועות הבריאות ,הפקולטה לרפואה ,אוניברסיטת תל-אביב. מבוא מקצועות כמו הוראה וסיעוד הם מקצועות המוגדרים כסמי-פרופסיה ,קרי לא עומדים בקריטריונים של פרופסיה .מקצועות אלו הם בעלי סטטוס נמוך יותר ,תקופת הכשרתם קצרה ,הם בעלי אוטונומיה מוגבלת ומומחיותם לא מפותחת מספיק (.)Etzioni, 1969 היות ואחיות הינם קבוצה מקצועית הגדולה בשוק הבריאות ,יש לשלבם בעיצוב השליחות המנהיגותית והמדינית של מקצועם .סיעוד כמקצוע המעורב בעשייה הרפואית ,בשנים האחרונות הרחיב את מגוון פעולותיו ומחקריו .ההתקדמות הטכנולוגית ברפואה חשפה את העוסקים במקצוע לסמכות ,אחראיות ומתן דין שהעצים את רמת האחריות של סגל הסיעוד ללא שימת דגש מספקת על הסמכות הנדרשת לצידה .מצב זה יצר פער בין האחריות המקצועית לסמכות החוקית הקשורה בעשייה הסיעודית .פער זה העלה את הדרישה להכרת הסיעוד כפרופסיה. מאמר זה יציג את התפתחות הסיעוד כפרופסיה בארץ ,תוך בחינת אמות המידה בהם צריך לעמוד מקצוע הסיעוד בכדי להגיע למעמד של פרופסיה. מילות מפתח :פרופסיה ,סיעוד ,אוטונומיה ,קוד אתי ,גוף ידע מקצועי ,מחקר. הגדרת הפרופסיה פרופסיה הוא מקצוע הדורש ידע יחודי ,מיומנות והכנה .קריטריונים של פרופסיה כוללים :מחקר ,השכלה מיוחדת ,גוף ידע יחודי ,קוד אתי ,אוטונומיה ,מתן שירות וארגון פרופסיונלי בעל מיומנויות מיוחדות ( .(Kozier, Erb, Berman & Burke, 2000המאמר יבחן האם סיעוד בישראל עומד בקריטריונים של ההגדרה של פרופסיה או שהינו מקצוע בלבד. מחקר המטרה של מחקר בסיעוד הינה שיפור הטיפול והשירות הניתן למטופל .תנאים מוקדמים לביצוע מחקר מתחלקים למספר קטגוריות :התחייבות אישית ,מקצועית ,מוסדית ומדינית .התחייבות אישית מתייחסת למספר אחיות בדרגת מסטר או PhDאשר מחוייבות לעשות מחקר .בהתאם לחוזר מנכל ( )2006הדן בנושא של תת ועדת הלסינקי לאישור מחקרים שאינם ניסוי רפואי בבני אדם ,אחות בעלת תואר שני יכולה להיות חוקרת ראשית במחקר שאיננו ניסוי. התחייבות מקצועית כוללת בסיס מקצועי ,אירגון מקצועי ,כתבי עת מקצועיים ,מאגרי מידע ,מפגשים וכנסים .בארץ קיימים איגודי אחיות שונים המקדמים תוכניות לימוד ומחקר ,בינם גם כתבי עת שונים כגון האחות בישראל ,גוף ידע ועוד (& Glazer .)DeKeyser, 2000ניתן לומר כי סיעוד בארץ עומד בקריטריון זה. קוד אתי קוד אתי הינו סט של עקרונות אתיים אשר משותפים לכל חברי הקבוצה ,המשקף את שיקול דעתם ומשמש כסטנדרט לפעילותם המקצועית .לקוד האתי בסיעוד מספר מטרות ובינן :לנתב את המקצוע בניהול עצמי ,להזכיר לאחיות את האחריות שהן לוקחות על עצמן ולספק הנחיות כלליות להתנהגות מקצועית ) .(Kozier et al, 2000ב1994- הסתדרות האחיות והאחים בישראל חיברה קוד אתי אשר עודכן ב( 2004 -הסתדרות האחיות ואחים בישראל .)1994 ,אי לכך ,המקצוע עונה על קריטריון זה. אוטונומיה המושג אטונומיה פרופסיונלית מתייחס הן למקצוע והן לפרט (.)MacDonald, 2002 בהיבט המקצועי מדובר על זכות לניהול ופיקוח עצמי .סיעוד כמו מקצועות אחרים קיבל חופש לקבוע סטנדרטים משלו ולאכפם על חברי המקצוע .היום לגופים מקצועיים יש סמכות לקבוע סטנדרטים לגבי חינוך ורישוי ,להעניק ולבטל היתרים לעסוק במקצוע הסיעוד .אומנם זהו מקצוע עם פיקוח עצמי אך הוא תלוי בחקיקה .זוהי בעצם הסכמת החברה המיוצגת עי ענף המחוקק ומבצע של הממשלה שנותנת לפרופסיה את הסמכות והאוטונומיה שלה (.)MacDonald, 2002 היום בראש המנהל עומדת אחות ראשית המשמשת כיועצת לשר ,למנהל הכללי ולהנהלת משרד הבריאות בכל הנוגע לאחיות ותחומי עיסוקן .עם כל זאת יש לציין כי אין אוטונו– מיה מקצועית מוחלטת מבחינה מדינית ,לא קיים גוף מקצועי בלתי תלוי שינהל וירשום ויבקר את העוסקים בסיעוד בכפוף למערכת חוקים שיקבעו באמצעות משרד הבריאות (קול וקול.)2001 , אוטונומיית הפרט מתייחסת ליכולת האחות לקבל החלטה כשהיא לא כפופה לסמכות ושליטה של מקורות שמחוץ לפרופסיה .אוטונומיה מקצועית של אחות מכוונת לזכות ואחריות של אחות להתנהג בהתאם לסטנדרטים של מקצוע ,זכות להפעיל שיקול דעת מקצועי וזכות לסרב .אוטונומיה זו מספקת הצדקה לפעילות אחיות בהתאם לשיקול דעתן המקצועית ולא לפי מה שאומרים לה הרופאים לעשות (.)MacDonald, 2002 האחיות בישראל מועסקות במתקני בריאות שונים ומגוונים .מידת האוטונומיה של האחות שונה משירות רפואי אחד למשנהו .השיעור הגבוה של רופאים לאוכלוסיה בארץ, והצורך לספק להם תעסוקה ,הגביל מאוד את ההתפחות הסיעוד כמקצוע אוטונומי בי– שראל .לסיכום ,לא ניתן לומר כי סיעוד עומד בקריטריון האוטונומיה .עד היום המקצוע לא מוסדר מבחינה חוקית .אומנם ההצעה לחוק האחיות קיימת מזה תקופה מסויימת אך טרם היא התקבלה בכנסת. גליון חגיגי 100שנה להדסה גוף ידע יחודי סיעוד כמקצוע שמתקדם לכיוון הפרופסיה ,מעורב בהגדרה של גוף ידע יחודי משלו, שחיוני לפרקטיקה ומומחיות סיעודית .על מנת להגדיר בסיס ידע ,על האחיות להכיר ברעיונות ,מושגים ותיאוריות שיחודיות לסיעוד .קיימות לא מעט תיאוריות בסיעוד כגון התיאוריה של ,Orem, Leinungerמודל החיים של Roperועוד .(Kozier et ) al, 2000כמו כן לסיעוד יש שפה בינלאומית הבאה לידי ביטוי באבחנות סיעודיות ו .Nursing Intervention Classification-הסיעוד עומד בקריטריון גוף ידע ייחודי ).(Herdman, 2001 השכלה יחודית השכלה מיוחדת ,זהו אספקט חשוב בסטטוס הפרופסיונלי .תחילה בארץ היו שני בתי ספר לסיעוד .תוכנית הלימודים הייתה זהה לזו שבארהב וכל הקורסים הועברו בעברית. לאחר קום המדינה ,רוב בתי הספר התנהלו במסגרות בתי חולים ,כשחלק מהלמידה התבצע ליד מיטת החולה .ב 1980-בתי הספר הועברו לחסות האוניברסיטאות .באמצע שנות ה 80-האוניבסיטאות בארץ פתחו תוכניות של תואר שני ודוקטורט והחל המחקר בסיעוד( .)Shvarts & Frenkel, 1998כיום בישראל ישנן מספר תוכניות לימוד והן: לימודי תואר אחות מוסמכת/אקדמאית ,תוכניות השלמה לסמכות ,ותוכניות שונות של הסבה מקצועית( .)Glazer & DeKeyser, 2000סיעוד עונה על קריטריון זה. ארגון פרופסיונלי המנהל קובע ושומר על הסדרים חברתיים ,פוליטים וכלכליים שבעזרתם העוסקים בסיעוד שולטים על הפרקטיקה ,מומחיות ,תנאי ועיניני עבודתם ).(Kozier et al, 2000 בעיקבות ועדת נתניהו ב ,1990-הומלץ על שינויים בשלושה תחומים :ביטוח בריאות, ניהול בתי חולים ושינוי תכנים בארגון משרד הבריאות .מאז הקמתו המנהל הציג את הסיעוד בפני השר בתהליך קביעת מדיניות .למנהל הסיעוד ישנן מספר מטרות ועל מנת לעמוד בהם ,הוקמ ו 3מחלקות שעובדות בשיתוף פעולה :פיתוח מקצוע ,ה�נ חיות מקצועיות ,הסמכה וניהול אדמניסטרטיבי .המחלקה לפיתוח מקצועי אחראית על עשיה בתחום הסיעודי .מחלקה להנחיות מקצועיות קובעת הנחיות לפרקטיקה .גופי ידע ומיומנויות משולבים בתוך תוכנית לימודים אשר נקבעת עי מחלקת פיתוח מקצוע ומאושרת עי מחלקת הסמכה ואדמיניסטרציה ).)Riba, Greenberg, & Reches, 2004 היות והמנהל לא מהווה גוף בלתי תלוי כמו ( Nursisng Board ofגוף מקצועי שכפוף ל )Nursing Practice Law-ומוכר לרשות מחוקקת והשופטת ,היונק את סמכותו מחוקי המדינה (קול וקול .)2001 ,סיעוד לא עומד בקריטריון זה. גישה למתן שירות גישה למתן שירות מפריד בין סיעוד למקצועות אחרים שבראש מעיינם עומד הרווח. סיעוד מאז ולתמיד בא לשרת אחרים ,כשהשירות מונחה עי כללים ,מדיניות וקודים אתיים ( .)Kozier et al, 2000ככלל קיימים בעולם אירגונים בינלאומיים כמו ,WHO International Council of Nursesוהאום מספקים סטנדרטים שונים הקשורים למתן טיפול לקהילה עולמית ברמה בינלאומית .בישראל בפרט קיים חוק ביטוח סיעוד, ביטוח בריאות ממלכתית ,חוק זכויות החולה ,קוד אתי וחוקים אחרים המהווים אבן דרך לעשייה הסיעודית .סיעוד בישראל עומד בקריטריון זה. סיכום לסיכום ,מקצוע הסיעוד בארץ עבר כברת דרך מאז הופעת ניצני אחיות ועד ימינו .למנדט הבריטי הייתה השפעה גדולה על קביעת מדיניות בריאות בארץ .מאז קום המדינה סיעוד עבר תמורות רבות במימד מקצועי ,מדיני ,פוליטי וטכנולוגי וקיום המקצוע נימצא קרוב מאוד להשגת מעמד של פרופסיה עצמאית .כשבאים לראות אם המקצוע עומד בקריטריונים של פרופסיה כפי שזה הוגדר עי ,)2000( Kozier et alניתן לראות כי, סיעוד עומד ברובם פרט לקריטריון האוטונומיה והסמכות המקצועית .בכדי להשיג אוטונומיה מקצועית ולהפוך לפרופסיה ,על האחיות לפעול למען העברת חוק האחיות שהצעתו קיימת זמן רב .החוק ייצור חזית מאוחדת בקרב אנשי מקצוע בעלי הכוונה עצמית אחראית ,שטובת הציבור והעוסקים בסיעוד לנגד עיניהם ,ויפסיקו להיות ציבור המפוצל לקבוצות הדואגות לעיניינים המיוחדים להם .כמו כן ,החוק יקח בחשבון את צרכי החברה מבחינת השירות והעובדים המצויים כמותית ואיכותית לשם הענקת שירות בצורה נאותה אותה חרט הסיעוד על דלתו. הערה :למעוניינים רשימת המקורות נמצאת המערכת. 1927 כך היה... הסתדרות מדיצינית הדסה הופכת להיות הארגון שלו האחריות הבלעדית למימון פעולותיו. קרן היסוד וארגון ציוני אמריקה מפסיקים את תמיכתם. 7 מגמות בהתפתחות המחקר הסיעודי בישראל וב”הדסה” חוה גולנדר , RN, PhD 1מחזור ,1968אורלי תורן RN PhD 2מחזור 1983 1פרופסור בחוג לסיעוד ומכון הרצוג לחקר הזקנה ,אוניברסיטת תל-אביב 2 ,סגנית ראש אגף הסיעוד למחקר ופיתוח ,המרכז הרפואי הדסה ,ירושלים בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפרסום מאמרים הסוקרים את התפתחות המחקר הסיעודי ברמה הארצית ,האזורית ואף ברמה הבינלאומית .מגמה זו נובעת מכמה מטרות: ראשית ,באמצעות הסקירה ניתן לתעד את מאגר המחקרים הקיימים ,לזהות מגמות של שינוי והמשכיות ,חסרים ופערים בצד כוחות והתמחויות .שנית ,ניתן לקבוע סדרי עדיפויות ,לגבש מדיניות ולהציב יעדי פיתוח לעתיד .שלישית ,ניתוח שיטתי משקף התפתחות מקצועית ,מאפשר בחינה עצמית ,השוואה בינלאומית וכן השתלבות בשיח המדעי בתוך הסיעוד ומחוצה לו .לבסוף ,ניתוח מחקרי יכול לתרום לשיפור התדמית המקצועית וללמד על תרומת הסיעוד לעולם הידע ולקידום הבריאות. ברוח זו אנו מוצאות חשיבות מיוחדת בהצגת מגמות בולטות בהתפתחות המחקר בסיעוד בישראל בחמישים השנים האחרונות ,תוך התמקדות בתרומתן של אחיות הדסה לעשייה המחקרית .כתבה זו מבוססת על מאמר קודם שסקר בהרחבה את שלבי התפתחות המחקר בסיעוד בישראל ,תוך השוואתו למגמות התפתחות בינלאומיים (גולנדר וקרוליק .)2006 ,בכתבה זו ניתן ביטוי מיוחד לפעילות המחקרית שנערכה במהלך השנים הללו במוסדות החינוך והשרות של הדסה בירושלים ולתרומותיה המובילות לפיתוח המחקר בישראל. מסגרת מושגית מארגנת ,מקורות המידע ושיטות החקירה בניתוח מאגר המחקרים הסתייענו במסגרת רעיונית מארגנת שגובשה על ידי Gortner )and Nahm (1977וכן מודל לניתוח שלבי התפתחות המחקר בסיעוד בפרספקטיבה בינלאומית שפיתחה פרופ’ רבקה ברגמן ( .)Bergman, 1990ברגמן מזהה חמישה שלבים בהתפתחות הסיעוד ובוחנת כל אחד מהשלבים משלושה ממדים :נושאי המחקר ,שיטות החקירה והלוגיסטיקה המחקרית – סה”כ 15תאים לוגיים בעזרתם ניתן לעקוב אחר התפתחות המחקר במישור המקומי ,הארצי והבינלאומי ,החל מאמצע המאה העשרים ועד היום .מבחינת נושאי המחקר עבר המחקר הסיעודי דרך ארוכה. בשלב הראשון היו האחיות נושאי החקירה .בשלב השני התמקד המחקר בשאלת ביצוע האחות את עבודתה .בשלב השלישי עסק המחקר הסיעודי בשאלת אופן הפעולה בסיעוד בעיקר בתחום הטיפול .השלב הרביעי התאפיין בהתעניינות בנושאים חברתיים ,כמו תמיכה חברתית ובשלב החמישי עבר הדגש למישור האתי -פילוסופי ,למשמעות החיים, לדילמות טיפוליות ואיכות חיים בזיקה לאיכות הטיפול .כיום – בהשפעת הרפורמות בבריאות חוזר הסיעוד ומתחבט שוב בסוגיות מחקריות הנוגעות לכמות ואיכות כח האדם בסיעוד והשפעתו על תוצאים קליניים. במימד שיטות החקירה בולטים התפתחות ,ההרחבה והגיוון בדרכי החקירה .מערכי המחקר הראשונים היו תיאוריים-לרוב סקרים ומעקבים על אחיות .בשלב השני בלט השימוש במערכי מחקר השוואתיים .בשלב הבא ,עם התפתחות המחקרים הקליניים, גבר השימוש במערכי מחקר ניסויים .בשלב הרביעי נחשף המחקר הסיעודי לשיטות מחקר איכותניות ולפיתוח תיאוריות המעוגנות בשדה העשייה הסיעודית ובהמשך הלך והתרחב מעגל החוקרים שהשתמשו בשיטות אנתרופולוגיות ,פינומנולוגיות ,היסטוריות ופילוסופיות. במימד הלוגיסטי ,התמקד בשלב הראשון המאמץ בגיוס והכשרה של מערך אחיות חוקרות .בשלב השני הודגשו בעיות של מימון מחקרים ובלט הצורך בפיתוח קרנות מימון לתמיכה במחקר .האסטרטגיות שננקטו בכיוון זה היו :פניות למימון ממשלתי, הקצאת קרנות מחקר ומענקי מחקר ייחודיים והקמת יחידות מחקר ומרכזי מחקר בסיעוד .השלב השלישי כלל מיקוד ביישום ממצאי המחקר ,מיסוד ושגשוג כתבי –עת חדשים בסיעוד ופרסומים מחקריים ,ריבוי כנסים ,הקמת קבוצות עניין והקצאת תקנים לחוקרים .השלב הרביעי אופיין בהדגשת חשיבות התיאוריה כמסגרת מושגית מכוונת מחקר ו/או כצומחת ומתגבשת מתוך המחקר ובשלב החמישי התבססו רשתות תמיכה בקרב חוקרים ושיתופי פעולה ברמה מקומית ,ארצית ובינלאומית. מקורות המידע מתוכם שאבנו את מאגר המחקרים היו שלושה: סדרת החוברות ()Bergman, Research and Studies on Nursing in Israel ,1970 היוותה את הבסיס העיקרי לאיסוף הנתונים .בסדרה זו ,על מהדורותיה השונות ,מרוכזת רשימה של המחקרים שנערכו בישראל משנת 1959ואילך .לצורך הניתוח השתמשנו במהדורה האחרונה והמעודכנת Department of Nursing Tel Aviv University, .)2003שנית ,לעדכון והשלמה נעזרנו בנתוני דוחות שנתיים ורשימות פרסומים שנתקבלו ממרבית החוגים לסיעוד בישראל .שלישית ,לתיעוד הפעילות המחקרית בהדסה ניתחנו את רשימת המחקרים הנערכים בניהול המרכז למחקר קליני במרכז הרפואי הדסה. 1929 בסהכ משני המקורות הראשונים קיבצנו 873פרטי מחקר שבוצעו בישראל עד סוף שנת .2005למרות שמקורות אלה אינם מלאים ,אלה הם המקורות המקיפים ביותר הרשומים היום בישראל .עוד 110יוזמות מחקריות שנערכו בין השנים 2009ל 2011-נתקבלו מתוך רשימת המרכז למחקר סיעודי בהדסה. את המחקרים סיווגנו על פי ארבע הקטגוריות הבאות :היבט קליני ,חינוכי ,מנהלי, וחברתי (כולל דעות ועמדות) .כמו כן נעשה ניתוח משני המתייחס לשיטות החקירה והלוגיסטיקה המחקרית. התפתחות המחקר הסיעודי בישראל בממד היסטורי באופן כללי מצאנו שדפוס ההתפתחות בישראל דומה למתכונת ההתפתחות בארצות אחרות בכל הנוגע לנושאי המחקר ולשיטות החקירה .נושאי המחקר עברו מהתמקדות באחיות להתמקדות בנושאים קליניים ומקצועיים ,שיטות החקירה הורחבו והשתכללו וגדל בהדרגה מעגל החוקרים .אלא ,שבהתפתחות הלוגיסטיקה המחקרית אנו מפגרים בהשוואה לארצות אחרות ,וטרם מוסדו בישראל תשתיות מימון הנחוצות לקיום המחקר בסיעוד להרחבה ראה (גולנדר וקרוליק .)Golander and Krulik, 1996 ;2006 בכתבה הנוכחית נתמקד במגמות ההתפתחות של המחקר בסיעוד בישראל ובאבני הדרך בהתפתחות הפעילות המחקרית בהדסה .המחקר בסיעוד בישראל השתנה במשך השנים הן באופיו והן בהיקפו ,כאשר בכל עשור מוכפל היקף המחקרים ונושאי המחקרים משתנים. להלן סקירת התפתחות המחקר בכל עשור על פי נושאי המחקר ,שיטות החקירה והלוגיסטיקה המחקרית. המחקר הסיעודי בישראל בשנות השישים ()1959-1970 בתקופה הראשונה להתפתחות המחקר נערכו בישראל 37מחקרים ,כמחציתם בתחום החינוך הסיעודי ( ,)46%והשאר בתחום המנהלי ( ,)22%החברתי ( )19%והקליני ( .)13%המחקר המדווח הראשון באסופה ( )1959היה סקר ,שנערך על ידי האחות שרה קוסובסקי ,ביוזמת יחידת האחיות במשרד הבריאות ובשיתוף פעולה עם המחלקה לכלכלה רפואית ולסטטיסטיקה במשרד הבריאות ,עסק בנשירת תלמידות סיעוד בין השנים .1956-1958בשנות הששים הובילו אחיות הדסה את ראשית המחקר הסיעודי בישראל ,חלקם הגיעו מבריאות הציבור (רבקה ברגמן ,שושנה עוזר ,בילהה הרלינג- גרינברג ,שולה מונין) ,מהמינהל (הניה היימן-אלקינד ,יונה גבריאל-פיינמסר) ומהחינוך (יהודית שטיינר-פרויד ,חנה קורצמן) .פרופ’ רבקה ליינס ברגמן בעצמה השתתפה והובילה חמישית מסך מחקרי אותה תקופה .בתחום החינוך כללו נושאי המחקר: מאפייני סטודנטים לסיעוד ומוריהם ,סקרי מעקב אחר בוגרים ,גורמים מסייעים להשלמת הלימודים והכנת הסטודנטים לחיים המקצועיים .בתחום המנהלי ,היוו פעולות סיעודיות ומחסור באחיות את העניין המרכזי .בתחום החברתי נחקרו תדמית האחות ומוכנות האחיות לעבוד בתחומים חדשים יחסית כמו גריאטריה ,ייעוץ משפחתי וטיפול בעולים חדשים .המחקר הקליני היווה רק 13%מכלל המחקרים באותה תקופה והתמקד בצרכי הבריאות של הקהילה. רק כרבע מהמחקרים ( 8מחקרים) נוהלו עי אחיות כחלק מתארי המוסמך שנלמדו בישראל ( 6מחקרים) והדוקטור בסיעוד שנלמדו בחול ( 2מחקרים) .היתר – בוצעו על ידי חוקרים ממדעי החברה ומהמינהל .שיטות החקירה השכיחות היו סקרים אפידמיולוגים וניתוחים כמותיים .הפצת הידע נעשתה בעיקר באמצעות כתב עת אחד האחות בישראל ,בהוצאת הסתדרות האחיות והאחים בישראל. המחקר הסיעודי בישראל בשנות השבעים ()1971-1980 בתקופה זו הופקו כבר 79מחקרים ,כשהחלוקה בין ארבעה תחומי התוכן הפכה לדומה: המחקר הקליני ( ,)28%החינוכי ( ,)25%החברתי ( )24%והמנהלי (.)23% היקף המחקר הקליני עלה והתרחב למגזרי בריאות נוספים (ילדים ,פנימיות ,פסיכיאטריה, גריאטריה ,טיפול ביתי בחולים כרוניים) ונעשו במסגרת עבודה לתואר מוסמך ()72% או דוקטוראט ( .)10%תמונת מצב דומה התקבלה גם בתחום החינוך ובתחום החברתי – מרבית המחקרים נעשו על ידי אחיות במסגרת לימודיהן לתארים גבוהים ,לרוב לא בסיעוד .רק המחקר בתחום הניהול נערך בעיקר על ידי גופים ממלכתיים כמו משרד החינוך ,משרד העבודה וקופת חולים .רק 2מתוך 18מחקרים בתחום זה נוהלו עי אחיות .רוב המחקרים היו סקרים ומחקרים כמותיים פשוטים .מרבית החוקרים היו טקס הנחת אבן הפינה בית החולים הר הצופים כך היה... בית הבריאות ע”ש נתן ולינה שטראוס נפתח בירושלים כמרכז למניעה וחינוך לבריאות. 1939 כך היה... נפתח בית החולים הגדול והמודרני במזרח התיכון על הר הצופים. נפתח בית הספר לאחיות הנרייטה סאלד על הר הצופים. אתר אגודת הבוגריםhttps://medicine.ekmd.huji.ac.il/schools/nursing/He/Home/Pages/Alumni.aspx : 8 גליון חגיגי 100שנה להדסה הבוגרים הראשונים של התכנית לתואר ראשון לאחיות שנפתחה ,בשנת 1968בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל-אביב .בשנת 1978התקיים לראשונה הכינוס הארצי הראשון של אחיות ואחים בישראל ומאז הוא מתקיים מדי שנתיים וזוכה להשתתפות ערה של אלפי אחיות מכל הארץ והוא מספק במה להצגת עבודות מחקריות רבות. המחקר הסיעודי בישראל בשנות השמונים ()1981-1990 בשנות השמונים נערכו 135פרויקטים מחקריים ,המהווים עליה של 71%בהיקף המחקר לעומת העשור הקודם .לראשונה מקבל המחקר הקליני מעמד מוביל ( )36%ולעומתו חלה נסיגה יחסית בחלקו של המחקר בחינוך ( .)16%התחום המנהלי ( )24%והחברתי ( )24%נותרו יציבים .טווח נושאי המחקר התרחב ובמקביל חל שיפור וגיוון בשיטות המחקר עם הכנסת שיטות מחקר איכותניות ומערכי מחקר התערבותיים ,וכן חשיפה למחקר היסטורי. התקדמות זאת ניתן לייחס לפתיחת תכנית המוסמך בסיעוד בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל-אביב ,בשנת 1982שהיתה אחראית לקרוב ממחצית מהמחקרים ()43%היא הניבה כמה עבודות תיזה ויהעמידה עתודת חוקרים .פתיחתם של בתי ספר אקדמיים לסיעוד בירושלים ,בבאר שבע ,בחיפה ובתל-אביב תרמה לקידום הפעילות המחקרית שנוהלה, בעיקר על ידי אנשי הסגל. בתחום המחקר הקליני כללו הנושאים החדשים טיפול עצמי ,דחק והתמודדות ,מסלולי שיקום ,התמודדות משפחתית ויחסי אחות-מטופל 80% .ממחקרים אלה בוצעו כחלק מהדרישות להשגת תואר מוסמך ( 36מחקרים) ודוקטור ( 2מחקרים ,בארהב). גם בתחום החברתי חל שינוי במוקדי המחקר .נושאי המחקר שנבחרו עסקו יותר בהתנהגויות מקצועיות ,בתהליך קבלת החלטות קליניות ודילמות אתיות .מרבית החוקרים בתחום זה היו סטודנטים לתארים מתקדמים ( .)57%מחזור ראשון של ארבע אחיות סיימו את לימודיהן לתואר דוקטור באוניברסיטאות בישראל ,בתחומים קרימינולוגיה ,סוציולוגיה ,פילוסופיה וחינוך. בתחום המנהלי עברה הפעילות המחקרית באופן חד מיוזמת הממסד אל חקירה במסגרת אקדמית .כ 75%-מהמחקרים נערכו על ידי סטודנטים לתואר מוסמך .נושאים אופייניים היו :שחיקה והיעדרות של אחיות מהעבודה ,פרישה לגמלאות ובחינת איכות הטיפול. תחום החינוך נחשף לנושאי מחקר חדשים כמו התנהגות סטודנטים במצבי טיפול ספציפיים (למשל ,מחלות סופניות) ,וטעויות בטיפול .בתקופה זו מסתמנת התחלה של פרויקטים מחקריים ארציים גדולים והמשכיים. המחקר הסיעודי בישראל בשנות התשעים ()1991-2000 שנות התשעים היו רוויות שינויים במערכת הבריאות .הרפורמה במבנה מערכת הבריאות ובתפקודה השפיעה על עבודת הסיעוד והעלייה הגדולה מבריהמ לשעבר השפיעה על הרכב המטפלים והסטודנטים לסיעוד .בתקופה זו נמשכה התנופה במספר המחקרים, ונצפו שינויים בנושאי המחקר ,במאפייני החוקרים ובלוגיסטיקה המחקרית .באסופת המחקרים רשומים אמנם רק 287מחקרים שנערכו בשנות התשעים ,אך מפאת ריבוי המסגרות בהן התבצעה פעילות מחקרית (אוניברסיטאות ,קורסים על-בסיסיים ומרכזי טיפול ) ,יש להניח כי בפועל נערכו יותר והכיסוי הוא חלקי בלבד .המחקר הקליני אחראי כבר לכמעט מחצית מכלל המחקרים ( ,) 43%אחריו בהפרש ניכר מחקרים בתחום החברתי ( ,)21%בתחום החינוך ( )19%ובנושאים מינהלים (.)17% בתחום הקליני בלטו נושאי מחקר בתחום פסיכוגריאטריה וסיעוד הילד ,הטיפול בכאב ואיכות חיים .המחקר בתחום החינוך זכה להתעניינות מחודשת והכפיל את היקפו בהשוואה לשני העשורים הקודמים .תחומי המחקר שהסתמנו היו הדרכה למניעת איידס והוראה קלינית של סטודנטים בתוכניות אקדמיות בסיעוד .בתחום המנהל ,התמקד המחקר בניהול סיכונים ,ניהול הטיפול ובאבטחת איכות .בתחום המחקר החברתי המשיך העיסוק בנושאים רגישים כמו מיניות ודילמות אתיות .כמו כן עלו נושאי מחקר חדשים: השלכות חוק זכויות החולה והשלכות הרפורמה בבריאות על הסיעוד. בשנות התשעים אנו עדים לשימוש מגוון ומשולב בשיטות מחקר כמותיות ואיכותיות, עליה במחקרי הערכה של התערבויות קליניות ו/או שיטות הוראה וכן חשיפה לשיטת דלפי לזיהוי קדימויות מחקר נדרשות בישראל. במישור הלוגיסטי ניתן לזהות כמה ציוני דרך משמעותיים: .1התפתחו אפיקים נוספים להפצת מידע באמצעות קבוצות עניין קליניות שהתארגנו להקמת עמותות להתמחויות בסיעוד .קבוצות אלה ארגנו כנסים והוציאו לאור כתבי עת בעברית בתחום התמחותן ,כמו למשל :עמותת המיילדות ( ,)1987אחיות חדר ניתוח ( ,)1990אחיות אונקולוגיות ( ,)1991על הסף כתב העת של האחיות לסיעוד פסיכיאטרי ( ,)1991ופורום של עמותת האחיות הפסיכו-גריאטריות ( .)1993באמצעות העמותות נפרשו רשתות ארציות של אחיות מומחיות ,התגבשה מנהיגות מקצועית ,נוצרו זירות לשיח מקצועי ונרקם קשר עמיתים עם ארגונים בינלאומיים דומים. .2נפתחו שתי תוכניות נוספות למוסמך בסיעוד :האחת באוניברסיטת בן-גוריון והשנייה באוניברסיטה העברית בירושלים שהגבירו את תפוקת המחקרים בסיעוד. .3הוקצו תקני אחיות חוקרות במספר בתי חולים ,ביניהם הדסה .נושאי המחקר הבולטים היו בקרת איכות הטיפול ,ניהול סיכונים ,מניעת זיהומים ובהמשך גם שביעות רצון של לקוחות .מהלך מבורך זה היה בו כדי לתרום לביסוס המחקר כחלק בלתי ניפרד מהפעילות הסיעודית ולקרב את נושאי המחקר לצורכי השדה הקליני ולדרישותיו (קרצמן ;2005 ,רסין.)2005 , .4התגבשה מנהיגות מחקרית בסיעוד ,בעיקר מהאקדמיה ,אשר פעלה בשיתוף פעולה בין -מקצועי במישור הארצי הבינלאומי .קבוצת עילית זאת זכתה להכרה בינלאומית וחבריה ממלאים מאז תפקידי שיפוט ועריכה מרכזיים בכתבי עת מקצועיים מהשורה הראשונה ומשתתפים במחקרים בינלאומיים ורב מקצועיים. .5חל גידול מצטבר בהיקף האחיות בעלות תואר שלישי .באותה תקופה היו כבר כששים אחיות בעלות תואר שלישי ,אשר נלמדו במסגרות לימוד מגוונות כמדעי הטבע והבריאות ,מדעי הרוח וההתנהגות וכן מדיניות בריאות ,מנהל ומידענות (מנהל הסיעוד, .)2003החשיפה לתחומי ידע מגוונים ולמסגרות מחקר מרובות תרמה להפריה הדדית של רעיונות ,לפיתוח מחקר ולשיווק הסיעוד כמקצוע אקדמי ומחקרי .במקביל גדל מעגל האחיות שבעצמן הנחו לתואר שלישי. .6שינויים בלוגיסטיקה המחקרית .מעבר מכוון לאשכולות מחקריים ולמחקרי עומק המשכיים במקום מחקרים בודדים ללא זיקה בניהם. המחקר הסיעודי בישראל בפתח המאה ה)2001-2005( 21- שינויים חברתיים ,מדעיים וטכנולוגיים הפכו את סוגיית הבריאות למרכזית בשיח החברתי והפוליטי .הקצאת משאבי הבריאות ,הרכב סל התרופות ,אי השוויון של אוכלוסיות פגיעות וסוגיות אתיות דוחקות – כל אלה מעסיקים את החולים ,המטפלים ומערכת הבריאות כולה. מינהל הסיעוד במשרד הבריאות שוקד על ביסוס תפקידו המיניסטריוני :בשנת 2003 הוקמה מועצת הסיעוד ,שבין תפקידיה אמורה לייעץ לשר הבריאות בענייני הסיעוד בישראל ,פיתוח סטנדרטים ,תחומי אחריות והתנהגות אתית .הפיתוח המחקרי לא הוזכר כאחד מיעדיה של המועצה לסיעוד .עם זאת באותה תקופה ( )2002נוסדה העמותה הישראלית למחקר בסיעוד ,שהציבה לעצמה כמטרה לקדם את המחקר בסיעוד ומוציאה לאור את כתב העת למחקר בסיעוד -גוף ידע (.)2004 מניתוח רשימת המחקרים שנערכו במחצית הראשונה של העשור ( )2005 – 2001בולט הגידול בהיקף המחקרים בהשוואה לשנים הקודמות .בהנחה שקצב גידול זה ימשך בעשור כולו קצב הגידול יגיע ל .133%-גידול בולט במיוחד התרחש בתחום החברתי שהיווה ( )43%מכלל הפרסומים באותה תקופה ,אחריו התחום הקליני ( ,)35%המנהלי ( )13%ולבסוף התחום החינוכי (.)9% בתחום הקליני בולט הגידול במספר המחקרים המתמקדים בהיבטים פתו-פיזיולוגיים, פרמקולוגיים ,גנטיים ומיקרוביולוגיים של מחלות ,וכן בשילוב של מדדים ביולוגיים לבחינת יעילות טיפול ,כמו מסלולי כאב ,יעוץ גנטי ומדדי טיפול בסוכרת .נראה כי מגמה זו נובעת מהעלייה במספר האחיות הפונות ללימודי תואר שלישי במדעי החיים ומשלבות במחקריהן מדדים ביולוגיים ,מהעניין המחודש באפידמיולוגיה ובזיהומים עמידים וצולבים וכן מהמדיקליזציה של פעילויות הסיעוד. במחקר החברתי הגידול מתבטא גם בעיסוק בולט בקבוצות ייחודיות ובהיבטים תרבותיים ומקומיים .כך לדוגמא נחקרו עולים חדשים ,המגזר הדתי והערבי ,נפגעי אלימות ,טרור וטראומה .היבטים שונים של עבודת האחות ותפקודה היוו ציר מחקר נוסף :עמדות ,סטריאוטיפים ,קונפליקטים ,יחסי גומלין עם חולים ושותפי תפקיד, דילמות אתיות והשלכות הרפורמה בבריאות על הסיעוד .רכיבים פסיכו-חברתיים כמו תמיכה חברתית ,תהליכים קוגניטיביים ,תגובות נפשיות וצרכים רוחניים של חולים והתמודדות בני משפחה -היו נושאי מחקר שכיחים בתקופה זו. מגמת הירידה בחקר נושאים ניהוליים ממשיכה .הנושאים שנחקרו היו :הכשרת אחיות למצבים מיוחדים (מצבי טרור ,מגפה המונית) ,שינויים מבניים (רפורמה בבריאות הנפש) ,שיפור המשכיות הטיפול וארגון שירותי הבריאות וכן איכות חיי העבודה של אחיות .יתכן שספקי הבריאות ערכו יותר מחקרים בנושאים מנהליים ,אך אלה אינם מיוצגים די בזירה האקדמית ובתיעודה. גם הירידה בחקר החינוך הסיעודי נמשכה ( 9%לעומת 19%בעשור הקודם) .מבין הנושאים שנחקרו בלטו סקרי הערכה של מגוון שיטות הוראה חדשות (למידה מרחוק, צילום בוידיאו ,אימון אישי) על תפוקות לימודיות של סטודנטים לסיעוד .מעניין שגם באירלנד זכה המחקר בחינוך לקדימות נמוכה ביותר ( McCarthy, Savage & Lehane, )2006 בשיטות החקירה עלה מספרם של מחקרי ההערכה והשימוש במדדים פיזיולוגיים. הגידול הכללי בהיקף המחקרים בתקופה זו נבע משלושה מקורות עיקריים :עבודות גמר לתואר שני ושלישי של סטודנטים לצד מחקרים של סגל ההוראה בחוגים לסיעוד באוניברסיטאות בעיקר הדסה וחיפה .שלישית ,פיתוח מדיניות מחקר ארגונית ועידוד המשך בעמוד 11 1948 כך היה... כך היה... 1948 ביה”ח רוטשילד בהר הצופים ,בית הספר לאחיות ובית הספר לרפואה ע”ש נתן רטנוף (שעוד לא נפתח) ננטשים ומועברים לידי האו”ם. מנכ”ל הסתדרות מדיצינית הדסה ,ד”ר יסקי ועוד 77רופאים ,אחיות ועובדים אחרים נהרגו בידי ערבים שתקפו את השיירה להדסה בשיך ג’ארח בית החולים רוטשילד ובית הספר לאחיות מתמקמים במספר בניינים במרכז ירושלים. השיירה מספר דקות לפני צאתה לדרך גליון חגיגי 100שנה להדסה 9 החינוך לסיעוד עבר לאוניברסיטה :הסיפור של בית הספר לסיעוד של הדסה בשנים 1918-1984 נירה ברטל ,RN. PhDמחזור 1972יהודית שטיינר פרויד ,RN MPHמחזור 1944 ביהס לאחיות בירושלים נוסד עי חברי היחידה הרפואית ציונית אמריקאית לימים הסתדרות מדיצינית הדסה בראשותה של הנרייטה סאלד .בכך הביאו למהפך בסיעוד כמקצוע בארץ ישראל .בין השנים 1975-1921בית הספר לאחיות הכשיר 1,400אחיות מוסמכות .בשנת 1975נפתח מסלול לימודים גנרי ראשון של בית ספר אוניברסיטאי לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית ,שהיה חלוץ ושימש מודל בתחומו .מאמר זה סוקר את התהליכים הסוציולוגיים והאידיאולוגיים שקדמו להקמת בית ספר זה. החינוך האקדמי לסיעוד במאה העשרים התפתח במהירות רבה יותר בארצות הברית מאשר באירופה ,אך גם שם עלתה השאלה האם המקצוע ראוי להכרה אקדמית .בארה”ב התפתחו דפוסים שונים של תוכניות אקדמיות ,מתוכם בחר ביה”ס לאחיות של הדסה כאלה שנראו כתואמים לארץ ,שמשו כמודל ואומצו בחלקן. תקופת המנדט הבריטי1948-1918 : האוניברסיטה העברית פתחה את שעריה בשנת ,1925חלק מחברי הסגל האקדמי ורופאים שימשו כמורים בבית הספר לאחיות .כבר אז דובר על החזון להקים בית ספר לאחיות אקדמי בחסות האוניברסיטה העברית .אנה קפלן אשר ניהלה את בית הספר בשנים 1920-1927האמינה כי סטנדרטים פרופסיונאליים גבוהים יהיו אטרקטיביים יותר לנשים משכילות אשר תהוונה את העתודה למנהיגות והוראה בסיעוד .היא הכינה תכנית ארבע שנתית על פי מודלים אמריקאים ,אשר נדחתה על ידי הנהלת הדסה בטענה שההכשרה ארוכה ויקרה מדי ,וכי לבוגרות יש ידע מספק ואין צרך בהשכלה אקדמית .כמו כן התעוררה התנגדות מצד ראשי האוניברסיטה העברית ,הם דחו את ההצעה משום שנחשבה למותרות גם בארצות הברית .ראוי לציין בהקשר זה את טענתו של הסוציולוג יוסף בן דוד ,לפיה ,בשנות העשרים והשלושים הייתה בארץ מגמה של דה-פרופסיונליזציה ואידיאולוגיה סוציאליסטית אשר דגלה בעבודת כפיים ,שהתבטאה במוביליות תעסוקתית כלפי מטה גם של עולים עם השכלה אקדמית. גם בעת ניהולה של שולמית קנטור את בית הספר ( ,)1948-1934לא הבשילו התנאים להקמת בית ספר אקדמי .ד’ר חיים יסקי מנהל הסתדרות מדיצינית הדסה (ה.מ.ה ).טען שיש למצוא את שביל הזהב בין הכשרת אחיות טובות לעבודה בשטח לבין בית ספר אליטיסטי בהדסה .בעת ההיא הייתה נפוצה הגישה כי יותר מדי ידע עלול לחבל בעשייה הסיעודית. אולם אין ספק שרמת הלימודים הגבוהה של בית הספר הושפעה מיחסי הקרבה שלו למרכז הרפואי האוניברסיטאי של הדסה ולאוניברסיטה העברית. תקופת מדינת ישראל1985-1948 : משנות החמישים ועד שנות השבעים ,בשל מחסור באחיות ,הופעל לחץ להוריד את דרישות הקבלה ולקצר את משך ההכשרה של אחיות מוסמכות ובנוסף ,הוכשרו אחיות מעשיות. בסוף שנות החמישים נשלחו גב’ י.שטיינר פרויד ללמוד חינוך וסוציולוגיה וגב’ הניה היימן ללמוד מינהל באוניברסיטה העברית .דר רבקה ברגמן חזרה ב 1963-מלימודי דוקטוראט באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק אשר מומנו עי הדסה במטרה להקים את בית הספר האקדמי .באותה עת ,פרופ’ ק.י מן ,המנהל הכללי של ה.מ.ה השתתף במספר ועדות אשר דנו בדפוסים שונים של תכניות לימודים אקדמיות עבור ביהס לאחיות שלבסוף לא התממשו בשל דחיות מצד מקבלי ההחלטות באוניברסיטה העברית ,ארגון האחיות ומשרד הבריאות. בשנת 1965הגיעה לארץ פרופ’ ורה פרי מטעם ארגון הבריאות העולמי במטרה לייעץ למשרד הבריאות באשר לפתיחת תכניות אקדמיות .גם היא נתקלה בהתנגדויות בעיקר מהנימוקים הבאים .1 :דרישה של תעודת בגרות כתנאי סף לקבלה לביהס תוריד את מספר הפונות ללימודים ותגרום למחסור בכוח אדם .2 .ייחסר מקומן של התלמידות אשר היוו חלק מהתקינה של המחלקות בבתי החולים .3 .אחיות אקדמאיות תסרבנה 1949 לתת טיפול אישי לחולים .הסוציולוגיות י .שובל וע .אנסון טענו כי הרופאים חששו שאחיות עם השכלה רפואית רחבה תתרחקנה ממיטת החולה והעשייה הסיעודית שלהן תתמקד בטכנולוגיה ואדמיניסטראציה .בנוסף ,היה חשש משאיפה למוביליות חברתית וחיפוש קריירה חלופית. ובכל זאת אחיות בכירות במערכת הבריאות בעזרת ורה פרי התוו תכנית דו שלבית: פתיחת תכנית לימודים לתואר ראשון לאחיות מוסמכות ובהמשך פתיחת תכנית אוניברסיטאית בסיסית .המטרה הייתה שאחיות שהוכשרו בשלב הראשון תהוונה את העתודה המתאימה למובילות ולמנהיגות של החינוך האקדמי. ב 1968-נפתחה התכנית העל בסיסית לתואר ראשון לאחיות מוסמכות באוניברסיטת תל אביב בראשותה של דר רבקה ברגמן .לאור התפתחויות אלה הנהלת הדסה שוכנעה בשנת 1970כי הקרקע הוכשרה וישנן אחיות עם השכלה אוניברסיטאית רחבה אשר רכשו ידע בתחומים הרלוונטיים לשם פתיחת התכנית הגנרית בהדסה. תקופת השכנוע בהדסה גב’ יהודית שטיינר פרויד וגב’ הניה היימן אלקינד הובילו מהלכים לשכנוע של הנוגעים בדבר ובעיקר את הממסד הרפואי בדבר החשיבות של פתיחת תכנית לימודים אוניברסיטאית בסיסית חלוצית בסיעוד בהדסה .הנימוקים העיקריים דנו באפיונים הפרופסיונאליים שכללו ידע רפואי קליני וטכנולוגי רחבים יותר ,אוטונומיה ואחריות מקצועית לקבלת החלטות .לאחר דיונים נוספים ושיתוף מנהיגות מארגון האחיות האמריקאי ובעיקר בתמיכתה ובעזרתה הפעילה של פרופ’ אן קיבריק ,הובאה התוכנית הארבע שנתית לאשור הסנט של האוניברסיטה העברית בינואר .1973 למנהיגות הסיעוד בארץ הייתה תחושה של ביאת המשיח ,אך נותר עוד לעבור את המשוכה של אישור התוכנית במועצה להשכלה גבוהה .דר לאה צוונגר אשר עסקה במחקרים בתחום זה ,סייעה בשכנוע המועצה .ב ,1975-אושרה התכנית אף עם כוונה לפתח תכניות דומות נוספות .באותן שנים הייתה דרישה רבה לאחיות ולכן התקבלה החלטה להמשיך במקביל את התכנית התלת שנתית המסורתית עד שנת .1982 בפני התכנית האוניברסיטאית שהושקה ב,1975- עמדו אתגרים של הדרכה קלינית בקבוצות קטנות, שינויים בשיטות ההוראה ובניית זהות מקצועית חדשה אשר תתקבל על ידי השטח והתלמידות עצמן. בשנים הראשונות היה קושי לגייס אחיות עם תארים אוניברסיטאיים מתקדמים לסגל ההוראה של ביהס, זאת בשל מחסור באחיות עם תואר שני ומעלה .אולם על אף הקשיים והמחלוקות הנהלת בית הספר הייתה חדורת אמונה שההוראה צריכה להינתן רק על ידי אחיות ולא על ידי רופאים .ואכן במשך השנים נשלחו מספר מורות ללימודים לתואר שני ושלישי בסיעוד באוניברסיטאות יוקרתיות בארצות הברית. ב 1981 -נפתחה השלוחה באסף הרופא וב 1984-בקפלן .תכניות אלה נתמכו רעיונית ותקציבית על ידי מקבלי ההחלטות באגף הסיעוד במשרד הבריאות בראשותה של גב’ נורית בן דוב. המעבר לחינוך אוניברסיטאי תרם להעלאת הרמה המקצועית של העשייה הסיעודית וצמצם את הפער בין אחיות לרופאים .לשינוי זה הייתה השלכה על מערכת הבריאות בכללותה ,ואחיות רבות החלו לעסוק במחקר ולהשתתף בכנסים בינלאומיים. אין ספק כי תכנית לימודים בסיסית ארבע שנתית לתואר ראשון הייתה גם חסכונית יותר לעומת שלש שנות לימוד בבית ספר מסורתי ועוד שלש שנים לתאר אקדמי. זה כל הסיפור וכל השאר הוא היסטוריה..... תורגם וסוכם עי ורדה רובל ממאמר אשר התפרסם בעיתוןNursing History Review- ]2005[13 כך היה... נפתח בית החולים בראש העין. נפתח בית החולים ע”ש חיים יסקי בבאר שבע. נפתח מרכז אלברט ומרי לסקר לבריאות הנפש והדרכה לילדים. 10 בית חולים בראש העין גליון חגיגי 100שנה להדסה מגמות בהתפתחות המחקר הסיעודי בישראל וב”הדסה” המשך מעמוד 9 ”“Caring to Know, Knowing to Care ירושלים 8-4ביוני 2012 פעילות מחקרית קלינית ברמת המוסד והקופה המבטחת .ברמת הלוגיסטיקה ,רבו שיתופי הפעולה בתוך המקצוע עם שותפי תפקיד אחרים בישראל (רופאים ,מדענים, עובדים סוציאליים ועוד) ועמיתים למקצוע בחול .בהדרגה התהווה גרעין של אחיות שעסק בעריכת כתבי עת מדעיים ובפרסום של ספרי מקור ותרגום. ראוי לציין שבעשור האחרון שבה הדסה להוביל ולתרום להתפתחות המחקר בסיעוד בשלושת הכיוונים שהוזכרו .תוכנית המוסמך בסיעוד שנחנכה בשנת 2001הניבה עד כה כמאה עבודות תיזה הנושאות אופי קליני ועוסקות בסוגיות טיפול אונקולוגי ,גריאטרי וסיעוד במצבים מורכבים .ששה מבוגרי התוכנית המשיכו ללימודי תואר שלישי .היקף המחקרים של סגל מורי בית הספר גדל בהתמדה ומתאפיין ברלוונטיות הקלינית שלו לסוגיות בריאות עדכניות ,כמו ניהול רצף הטיפול בחולה האונקולוגי ,בריאות נשים וקידום בריאות ,טיפול בכאב והערכת הטיפול בקשישים. המרכז למחקר קליני בסיעוד בהדסה נחנך בשנת 2008במטרה לכוון מדיניות מחקרית, לבסס תשתיות ולעודד פעילות מחקרית שתוביל לשיפור הטיפול הסיעודי והשתתתו על סיעוד מבוסס ראיות .מאז הקמתו פעל המרכז לקידום הכשרת החוקרים מתוך השרות, לזיהוי שאלות מחקריות בוערות ולגיבוש רשת שיתופי פעולה מחקריים .עד כה נערכו כ 110-מחקרים ,שתוצאותיהם הוצגו בכנסים ,פורסמו בכתבי עת והוסבו להמלצות מעשיות לשיפור העשייה הסיעודית ולעדכון נוהלי הטיפול .נושאי המחקר ,מרביתם קליניים ,עוסקים בסוגיות מגוונות ,כמו עצירות במושתלי מח עצם ,כאבים בעת הוצאת נקז ,השפעת הדרכה על מדדי תוצאה וכדומה .שיתוף האחיות מתוך השרות לא רק הגדיל את מאגר החוקרים אלא גם הפך את המחקר לרלוונטי ולחלק אינטגראלי ומאתגר בעשייה הסיעודית (המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה.)2012 , לסיכום ,הסקירה ההיסטורית ממחישה את ההתקדמות המואצת של המחקר בסיעוד בישראל בחמישים שנות קיומו ואת הישגיו המרשימים בקני מידה בינלאומיים .על אף הנחיתות היחסית בהקצאת משאבים לתשתיות מחקריות (קרנות ייעודיות למימון מחקר סיעודי ותקנים ,מדיניות לאומית לעידוד המחקר) בהשוואה לארצות מפותחות, השכיל הסיעוד בישראל להניב מערך הולך וגדל של אחיות החוקרות בקשת רחבה של נושאים קליניים נחוצים ,בסוגיות חינוך ומינהל סיעודי וכן בהיבטים חברתיים ,אתיים ומדיניות בריאות וטיפול .את הפריצה המחקרית בסיעוד אפשרה האקדמיזציה בסיעוד. האקדמיה שימשה קטר מוביל בחמישים השנה הראשונות למחקר סיעודי בישראל .עתה משהוכרה תרומתו המדעית של המחקר נראה שהגיע תורו של השרות לשמש קטר מוביל לקידום המחקר הקליני והיישומי .גם בהמשך הדרך נדרש לשיתוף פעולה הדוק בין שני הקטרים כדי להבטיח את התפתחותו המאוזנת והשלמה של המחקר בסיעוד .אחיות הדסה ובוגרות בית הספר לסיעוד לדורותיו היו כל השנים הללו בחזית המחקר הסיעודי הן כחלוצות הסיעוד והן כמנהיגותיו .שיתוף הפעולה המחקרי המתקיים בין האקדמיה לבין השרות כפי שמתקיים במרכז הרפואי בהדסה ראוי שישמש מודל ודוגמא להתקדמות למצוינות ולשיתוף פעולה. מקור: גולנדר ,ח .וקרוליק ,ת )2006( .חמישים שנות מחקר סיעודי בישראל :תכנים ,שיטות ולוגיסטיקה. גוף ידע 41 - 34 :)1(2 כך היה... 1952 כינוס בינלאומי במחקר בסיעוד אילנה קדמון , RN PhDמחזור 1987 הכינוס הבינלאומי בסיעוד " "caring to know ,knowing to careהתקיים בירושלים בין התאריכים 4-7ביוני .2012הכינוס הינו פרי יוזמה ושיתוף פעולה בין המרכז הרפואי האוניברסיטאי של הדסה ,ביה"ס לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית וארגון האחיות המוסמכות של אונטריו קנדה ( .)RNAOהוועדה המארגנת מהדסה כללה את ד"ר אורלי תורן ( ,)conference Chairד"ר מירי רום )(co-Chair וד”ר אילנה קדמון .בכינוס השתתפו כ 600-אורחים ,מחציתם מישראל ומעוד 27 מדינות מכל יבשות העולם. אנו חייבים אלפי תודות לגופים אשר נתנו חסויות לכינוס :משרד הבריאות ,האוניברסיטה העברית ,ארגון הבוגרים של בית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית, משרד המדע והטכנולוגיה ,הסתדרות האחים והאחיות ,האגודה למלחמה בסרטן, עמותות מקצועיות בסיעוד בישראל (נפרולוגיה ,קרדיולוגיה ,טיפול נמרץ ,פסיכיאטריה והמיילדות) והארגון הבינלאומי היוקרתי בסיעוד The Sigma Theta Tau - Honor .Society of Nursing קוקטייל קבלת הפנים המרהיב נערך בחסות ארגון הבוגרים של בית הספר לסיעוד. האירוע החגיגי החל בסרט אותו הכינה גברת גלית סיבוני אסרף ,אחות מהדסה האחראית על תחום האיכות בהדסה הר- הצופים .הסרט לקבל נועד את פני כל האורחים מכל המדינות בצורה חמה ועם טעם ישראלי אמיתי. בהמשך בירכה את המשתתפים גברת יהודית שטיינר פרוייד, בשם כל חברי הארגון ובתור ראש ארגון הבוגרים החשוב הזה .ד"ר בן יהודה נאם מטעם משרד המדע והטכנולוגיה שגם הוא נתן חסות לכינוס ויושבת הראש של הועד המנהל של בית החולים הדסה הגב' אסתר דומיניסיני נשאה גם היא מילות ברכה .למחרת ,נערך טקס הפתיחה של הכינוס במעמד מכובדים רבים בהם ,ראש עירית ירושלים ,מר ניר ברקת ,מנכ"ל ביטוח לאומי, פרופ' מור יוסף ,חברת הכנסת לשעבר ויושבת ראש ארגון האחים והאחיות ,אילנה כהן ,ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות ,שושנה ריב"א ודיקן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ,פרופ’ ערן לייטרסדורף. התוכנית המדעית העשירה כללה מגוון גדול של נושאים מכל תחומי העניין בסיעוד ובכללם-נושאים קליניים ,חינוך ,מחקר ,מדיניות ומינהל .כמו כן ניתן מקום לדיונים בספקטרום רחב של תחומי מומחיות כמו :סוגיות סוף החיים ,אתיקה ,היסטוריה של הסיעוד ,ניהול המשאב האנושי ,איכות ובטיחות במערכת הבריאות .מעבר לתוכנית המדעית ניתנה הזדמנות להיפגש ולראות מקרוב את העשייה הסיעודית בבתי חולים באמצעות סיורים מקצועיים שנערכו בבתי החולים של הדסה ואלי"ן. כל התחנות לבריאות לרווחת האם והילד (טיפות חלב) שמחוץ לירושלים מועברות מהדסה לממשלה. בנוסף ,במהלך הכנס התקיימה פעילות חברתית ותיירותית .בכינוס שולבו עמותות מקצועיות שונות של הסיעוד בארץ ,שלקחו על עצמם להפעיל תוכנית אירוח ביתי של המשתתפים מחו"ל ליצירת קשרים מקצועיים באווירה בלתי מכופתרת" .פעילות זו הייתה אחת מגולות הכותרת של הכנס וצוינה לשבח ע"י האורחים והמארחים יחדיו. פרט לכך אורגן במהלך הכנס טיול ערב בירושלים ולמשתתפים ניתנה הזדמנות לחזות "בירושלים של זהב" ובחיזיון האור קולי המוצג במגדל דוד .רמת הכינוס הייתה גבוהה ביותר ודורגה ע"י מרבית המשתתפים כמצוינת .לישראלים כמו לאחיות מחו"ל ניתנה הזדמנות להיפגש ,להחליף דעות וליצור קשרי עבודה שיוכלו לשאת פרי לאחר הכינוס. כך היה... 1953 מרכז הבריאות לקהילה של הדסה – מרכז חלוצי המספק טיפול בריאותי כוללני ושירותי רווחה קהילתיים ,נחנך בקרית יובל בירושלים. אחיות בית ספר גליון חגיגי 100שנה להדסה 11 100שנים של הדסה Hadassah Centernial בוגרות/ים בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית לדורותיו מצדיעות לארגון נשים ציוניות הדסה על פעילותכן ותרומתכן בהקמת התשתית לשירותי הבריאות ולמקצוע הסיעוד במדינת ישראל. The Alumni organization the Henrietta Szold Hadassah Hebrew University School of Nursing representing the original pioneering nurse alumni as well as the undergraduates and graduates from throughout the generations Salute Hadassah Women›s Zionist Organization of America for their tireless efforts and contribution in the establishment of the foundation of the healthcare services and the nursing profession in the State of Israel. ציון 100שנות פעילות של הדסה היא חגיגה של חזון ,יצירתיות ,ראשוניות ,נחישות ועקביות, מנהיגות ומצוינות בעשייה חברתית בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות בארץ ובעולם. זוהי ציונות במיטבה של ערכים ,אכפתיות ,התנדבות, מסירות ,חריצות ,אהבה ונתינה. We acknowledge the HWZOA's 100 years of activities and celebrate your vision, creativity, pioneerism, determination, fortitude, leadership, and excellence in social activism in the areas of social welfare, education, and health in Israel and worldwide. This is a tribute to Zionism at its best as represented through the values of caring, volunteerism, devotion, diligence, benevolence, and love. בברכת יישר כח ותודות We congratulate you and thank each and every one of the past and the present HWZOA members and leaders. לכל אחת ואחת מחברות ומנהיגות הדסה בעבר ובהווה. ! Yeshar Kochcahen ברכות ליהודית שטיינר פרויד ,מחזור 1944 לקבלת פרס יקיר ירושלים לשנת 2012 לפרופ’ נילי זליקובסקי -טבק ,מחזור 1968 על התמנותה לראש ביה”ס למקצועות הבריאות ,הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. לד”ר קרן אפשטיין גלבוע ,מחזור 1982 עם צאתו לאור של ספרהInteraction and Relationships in Breastfeeding Families: Implications for Practice : לרותי רדיאנו ,מחזור 1993 להתמנותה למנהלת חטיבת מכון שרת ודיאליזה בהנהלת שרותי הסיעוד. לד"ר נורית פורת ,מחזור 1990 להתמנותה למרכזת תחום איכות הבטיחות מוסדית בהנהלת אגף סיעוד בהדסה. לזכרן שושנה פיק ,בוגרת קורס השלמה מ ,1972 -הלכה לעולמה ב2011- בלהה הרלינג -גרינברג ,מחזור 1946ב’ ,נפטרה באפריל 2012 ניצה אבנת -ארליך ,מחזור ,1956נפטרה ביולי 2012 יעל וינד -ניסן ,מחזור ,1946נפטרה באוגוסט 2012 אסיה אהרונוביץ -בלר ,מחזור ,1943נפטרה בספטמבר 2012 בית החולים הדסה עין כרם 1961 1965 “נזכור ונכבד את זכרן” בית החולים הדסה הר הצופים 1967 1976 כך היה... כך היה... נפתח המרכז הרפואי של הדסה בעין כרם. בית החולים של הדסה על הר הצופים חוזר לידי הדסה. בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית עובר ממרכז ירושלים לעין כרם. בית החולים של הדסה על הר הצופים נפתח מחדש. מגדל האשפוז החדש נחנך ב2012- 12 גליון חגיגי 100שנה להדסה
© Copyright 2024