כנס החינוך בירושלים2014 - התמודדות עם פערים כלכליים וחברתיים בכיתה סיכום מושב -פורום המורים הירושלמים הרציונל לבניה -שיח פרקטי של מורות ומורים מהשטח • • • • • • נקודת המוצא -יש חשיבות שמורות/ים יהיו שותפים פעילים בכנסי חינוך ולא רק אנשי אקדמיה ,פוליטיקאים וכו'. מחקרים מראים שבתי ספר מנציחים ולא מצמצמים פערים בתמונת המאקרו. רצון לעסוק בכוח של המורות/ים מהשטח לייצר צדק- הבחירה של מורות/ים בחינוך ציבורי כחלק מתיקון עולם. הסתכלות על הכיתה ובית הספר כמיקרוקוסמוס של פערים בחברה רצון לעסוק באתגרים ,הקשיים ,ההתמודדויות שלנו כמורות/ים. שיוויון הזדמנויות -גישות שונות ודרכים ליצירת שיויון הזדמנויות לתלמידינו המשך רציונל לבניה -מבט משלים • שיתוף פעולה עם הורים וקהילה :הורים שותפים ליצירת הצדק החברתי והשוויון • ברמה העירונית -איך מייצרים צדק חברתי ושוויון הזדמנויות (תקציבית ,רעיונית ,תכנית לטווח ארוך) .חשיפה לפרקטיקות עירוניות לצמצום פערים סיכום נקודות מרכזיות שהעלו הדוברים/ות *לכל דובר/ת הוקצבו כ 10דקות צביה ליבשבסקי :מורה ,מחנכת ,ורכזת היסטוריה ולשון באורט ספניאן. בתחום החינוך כ 10שנים .הקימה את עמותת חלו"ן ,הפועלת לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. • חשיבות הפנאי -לא רק דאגה לצרכים המיידיים והבסיסיים אלא חשיפת נוער בסיכון לפנאי. • פיתוח עצמאות כלכלית לבני נוער -העצמאות הכלכלית מאפשר לבני הנוער להיות הסוכנים של החיים שלהם -הם צריכים לחשוב על סדר העדיפויות ולנהל את הכלכלה של עצמם. יונית מנקוביץ נחשון -בוגרת של סמינר הקיבוצים .עובדת מזה 4שנים בבית ספר גוואטמלה ,לאחר שנים של עבודה במסגרות של חינוך לא פורמאלי. • חשיבות להיותנו מסבירי פנים לתלמידים והורים. • ליצור מסגרות שונות בתוך בית הספר לביטוי עצמי ולמידה פעילה בקבוצות. • בית הספר פתוח להורים ,ויוצר פעילויות פנאי להורים ותלמידים-. https://drive.google.com/file/d/0B_70BazMywiZQXRPczRUc1F2MFk/edit ?usp=sharing המשך סיכום בנקודות • ורד שושן מנס מחנכת כתה ב' בבית ספר סאלד .מלמדת 15 שנים .בית ספר סאלד זכה השנה בפרס מנח"י לחינוך. • הדרך להתמודד עם פערים בכיתה היא לעבוד על תחומי חוזק של התלמידים ולאפשר להם להתבטא וליצור בתחומים הללו. • עירוב הורים בתהליכי השינוי בבית הספר. • יעל כליל -מורה ללשון ומחנכת 19שנה בבית ספר קדמה שזכה השנה בפרס החינוך של מנח״י. • ההתמודדות עם העוני היא בכך שלא מפחדים להעלות את הדילמות הקשורות בכך בכיתה .זה עולה כל הזמן ולא מתביישים לעסוק בזה באופן ישיר. • דוגמה משיעורי לשון -מחקרים ,גרפים ,כתבות ,סיפורים שעוסקים בפערים כלכליים וחברתיים המשך -נקודות מרכזיות שהמורים התייחסו אליהן • אמיר שפר -מורה ומחנך כיתה ו׳ בבית הספר ניסויי ארגנטינה. בוגר מכון חפ״ן להסבת אקדמאים להוראה. • התמודדות עם פערים דרך חשיפה לעולמות שונים ולא מוכרים. • התוכנית בנויה מ :״הלומד העצמאי״ -תוכנית ללימוד ופיתוח עצמאי .״שיח כיתה״ -שיחה כיתתית המנוהלת על ידי התלמידים ו״פרוייקט בוגרים" -תוכנית עזרה לקהילה של ילדי הכיתה. • תגריד אלדקיידק :מואדי ג'וז ,מלמדת בבית ספר פרטי בית חנינא .מלמדת 5שנים ערבית וקצת עברית. • הפערים בחינוך הציבורי במגזר הערבי גדולים ובסיסיים יותר: מחסור בכיתות לימוד ולקויים בתשתיות. • מקווה שהרפורמה בפיקוח תתחיל ושיתנו יותר דגש לשכר מורים והכשרתם. הורים וקובעי מדיניות נועה עוזיאל :אמא לשירה בכיתה ב' ונדב בגן חובה בבית ספר סאלד, ולרות התינוקת .מרפאה בעיסוק במקצועה ,שותפה בקבוצת הורים פעילים בבית ספר סאלד . • מודל בו הורים משקיעים בחינוך זמן במקום כסף. • בית הספר יוצר ומאפשר מרחב מעורבות ושיתוף. רחל עזריה -המשנה לתיק החינוך ומחזיקת תיק מעמד האישה. • צמצום פערים דרך :פרוייקט ההזנה בעיר ,חשיפה למוסדות תרבות דרך בתי ספר ,הקמת גנים בשכונות שיש צורך בכך. • יש לתת את הדעת להקשבה לאוכלוסיות שלא יודעות להתארגן לבד. משה (קינלי) טורפז -מנהל מנח"י. • שיתף בחוויה מכוננת שלו בתחושה הקשה של חוסר יכולת לצאת למסע לפולין בתור נער. • זיכרון שלו בתור מנהל על כך שצוות הניהול ביחד איתו החליטו לדחות מענק כספי שהוצע לבית הספר לתמיכה ביוצאי עדות המזרח בלבד. נושאים קשורים נוספים שלא הספקנו לגעת בהם • • • • • • • העדפה מתקנת בתוך בית הספר -איך עושים בלי להפלות ולפגוע תדמיתית? סוגיית חינוך מקצועי הטרוגני/הומוגני ״קולים כאפות ויצורים״ -שיח בין תלמידים ויחס לאחר בכיתה. סוציולוגיה של החינוך – האם בתי ספר משרתים אידיאולוגיה של הפרדה? האם בתי ספר ״שוברים שתיקה״? גישת הכלה לעומת עמידה בסטנדרטים קבועים ויעדים. פדגוגיה ביקורתית הפניה לגישות ומקורות נוספים • חשוב להתייחס להשפעות הכוללות של מעמד סוציו אקונומי על האדם -החיים בעוני הם לא רק מחסור במזון ,אלא בהתפתחות. • שינוי בהסתכלות על תופעת ה"בעיטה" במסגרות ,אצל ילדים הבאים מרקע סוציו אקונומי נמוך כתופעה לא שלילית .וויניקוט -עבריינות כסימן לתקווה -על התנהגות עבריינית כאקטיביות ופעולת מחאה שעדיפה על פסיביות. • שינוי השפה -התמודדות עם גישת "העשו לי ,שתו לי ,אכלו לי" -ותמיד יעשו זאת, על ידי שינוי קונסיסטנטי של השפה בשיח עם הילדים .להתעקש על ניסוח משפט: בעקבות מעשים שלי עשו לי כך -גם באופן מלאכותי תחילה. • נרטיב והימנעות מפתולוגיה :כיבוד הרקע שהילד בא ממנו ומתן מענה לילד שלא על ידי קיטלוג. • agency-האדם הוא חלק מתהליך עיצוב הטיפול בו • intersectionality-האני הוא הפוליטי -לכל דבר יש משמעות -המרחב שאנחנו כמורים מקבלים לעומת תלמידים ,המרחב שתלמיד אחד מקבל שונה מתלמיד אחר וכו' .צריך להיות מודעים לכך ומתוך המודעות להביא לשינוי. • קריאה בנושא חסמים חברתיים" :הקול השותק" גדי אבידן ,חן למפרט ,גיש עמית: • http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=96321313#3.2920 .6.fitwidth "זרים במשפט" (יובל אלבשן)- http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=42818824 בתודה לד"ר גילה אמיתי על ההפניות והרקע. מכתב למורה ,מבי"ס בארביאנה. ספר שהוא מכתב מבוגרי בי"ס שהקים כומר במחטז עני מאוד בשנות השישים באיטליה. התלמידים היו ילדים מונשרים משלל מערכות ובתי הספר האיטלקים. פורום המורים הירושלמים, תנועת המורים © חמוטל אלבז ,זיו גולדברג ,רני חזון וייס ,תומר בליטי דגן וטל פלבסקי
© Copyright 2024