המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה רחל הרט הקמתה של אחוזת בית יש להבין את מהלך האירועים שהובילו להקמתה של תל-אביב על רקע הדינמיקות של שינויים חברתיים ,כלכליים ,מרחביים ופוליטיים ביפו ובסביבותיה .המהלך החל בשנת 6491כאשר תושבים יהודים ,מן הבולטים בקהילה היהודית ביפו, משפחות ספרדיות ותיקות ומהגרים אירופים זה מקרוב באו ,החליטו לייסד חברה לרכישת קרקעות ולבניית בתים באזור יפו .באותה עת ,חלק גדול מהקהילה היהודית התגורר בקרב הקהילה הערבית .השאר התגוררו בשכונות יפו היהודיות כמו נווה-צדק ונווה-שלום .דוד סמילנסקי כתב5 "למרות שבכל שנה מתוספים בתים עברים לעשרות ,בכל זאת עדין על שני שליש מהישוב העברי שביפו צריך לדור בדירות ערבים ונוצרים"' 1.העולם' הוסיף וכתב" 5היהודים תושבי יפו מאסו בצפיפות מגוריהם ובגזירות שהטילו עליהם בעלי הדירות הערבים ובתנאי המגורים הקשים ,מים דלוחים ,מאור בלתי 2 מספק ,לכלוך ,זוהמה ורעש מסביב וב'מוחרם' ". חלק מאנשי היישוב היהודי ביפו התגורר בשכירות בבתי ערבים .שכר הדירה הועלה עם כל גל עלייה ,וכפי שציין 'העולם" 5בשביל לתת פתרון לשאלה נכבדה זו נוסדה האגודה אחוזת-בית" 3.לשם הקמת הפרויקט הוקמה חברה בשם 'פלשתינה נכסי 4 דלא ניידי' ,אשר התמחתה ברכישת קרקעות באזורי יפו ,חיפה וירושלים. הרעיון להקים שכונה יהודית חדשה הציב דילמה בקרב יהודי יפו שהעידה על הטשטוש שחל בהגדרת המרחב והגבול בין יהודים לערבים .האם להישאר עם הפנים ליפו ,כפי שחשבו ראשוני המתיישבים ,בעיקר הספרדים ,או להפנות לה עורף? הדעות נחלקו 5.היו שגרסו שיש לקנות אדמה מדרום ליפו בקרבת עג'מי ,היו 4 שטענו שיש לקנות במזרח יפו ,בדרך המובילה למקווה ישראל .חלק הציעו להישאר באזור יפו העתיקה כדי לא להיבדל משאר תושבי יפו .אחרים הציעו לרכוש את האדמה שנקנתה על ידי חברת 'גאולה' ,ליד המושבה הגרמנית-אמריקאית .לבסוף נפלה החלטה לרכוש את ַּכ ְרם אלַּ -ג' ַּבאלי בדרך לשרונה (המרוחק ק"מ אחד מיפו). כדי להבין החלטה זו יש לדעת מי היו חברי אחוזת-בית ויוזמי הרעיון .מייסדיה היו 'חובבי ציון' ,בני הדור הראשון ,שהקימו את התנועה בשנת 6331ועלו לארץ לאחר – 6491לא בתקופת העלייה הראשונה – אלא כשכלכלת הארץ החלה מתפתחת, והיה בה מקום לסוחרים ,בעלי עסקים ,מתווכים ,יצואנים ועוד .יהודים אלו באו מקרב המשכילים ובני המעמד הבינוני האמיד ,ועסקו במסחר ,בחינוך ובפעילות ציבורית ציונית .הם שאפו להקים שכונה אמידה ונאה לבני מעמדם ,כדוגמת השכונות שהיו ברחבי אירופה .הרעיון להקים את השכונה החדשה מחוץ ליפו ביטא את הרצון לחיות חיי קהילה אוטונומיים ,בנפרד מהערבים" 5ליצור לנו שכונה חדשה לא רק לשם בניין בתים טובים ויפים ,אנו רוצים ששכונתנו החדשה תהיה אבטונומית ככל האפשר ואותה נוכל ליצור רק אם נתרחק מיפו" 6.עקיבא אריה וייס אמר" 5ראשית לכל תהיה השכונה יהודית ,ובתוך עמי נשב ,ושוב לא יהי עוד צורך 7 לשלוח את הילדים אל לב השכונה הערבית". הקמתה של שכונת אחוזת-בית ביטאה התפתחות חדשה בגיאוגרפיה העירונית של יפו .אחוזת-בית מציגה בקווים כללים את הדילמות שעמדו בפני מייסדיה באשר למעמד כלפי יפו .לא דובר רק על הקמת עוד שכונה למגורים נוחים של יהודים, אלא ביצירת אפשרות לקיים חיים ברוח היישוב החדש .בפרוטוקול של הוועד הזמני של השכונה נרשם" 5העיר העברית הראשונה בה יגורו עברים במאה אחוזים ,בה 8 ישמרו על הטוהרה והניקיון ,ולא נלך בדרכי הגויים". יוזם הרעיון היה עקיבא אריה ווייס 9.סביבו נאספו כשישים איש ,אשר התכנסו מידי פעם בפעם ,במשך כשנה ,בקפה 'ליפשיץ' בנווה-שלום .בעוד הפגישות הראשונות של החברה הציגו את מטרתה כ"-הקמת יישוב עברי חדש" 10,הרי המילה 'מודרני' עד מהרה החליפה את המילה 'חדש' .כלומר ,תוך זמן קצר הוגדרה המטרה כהקמת "שכונה עירונית יהודית מודרנית בסגנון אירופי בעיר יפו" 11.יוסף כץ טוען כי5 "שלא מחיר הקרקע הזול מחוץ לעיר הוא שהיטה את הכף בעד התרחקות מיפו אם כי ההצעה לבנות את השכונה ביפו באה בעיקרה מאלה שראו בה פתרון לבעיותיהם החומריות ,ואילו ההצעה לבנות את השכונה מחוץ ליפו ,באה 12 בעיקרה מאלה שראו בה פתרון לאומי". למעשה ,תל-אביב הייתה יצירה בורגנית ,ולא יצירתה של תנועת העבודה הציונית. 69 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה היא נוסדה על ידי סוחרים ,בעלי קרקעות ובעלי מקצועות מיפו ,אותם אנשים בדיוק בהם נלחמו לעתים אנשי תנועת העבודה הציונית כדי לקבל עבודה ומשכורת טובה יותר בתחום החקלאי. המניעים שעמדו בבסיס הקמתה של חברת אחוזת-בית ,היו מעשיים ואידיאולוגיים כאחד .במישור המעשי ,היה צורך בדיור בריא והיגייני שיענה על הכפלת האוכלוסייה בעשור שקדם (משלשת אלפים לחמשת אלפים נפש) .מנקודת מבט אידיאולוגית ,עמדו ביסוד הקמת אחוזת-בית שלושה מניעים ציוניים 6הראשון היה האמונה במחויבות לפתח חברה לאומית-ציונית בעיר ,שכן היא הייתה מרכז ההגירה לארץ-ישראל .מתוך כך נבע הרצון לבודד את המהגרים החדשים מן הערבים מבחינה גיאוגרפית ,למקום שבו יוכלו לטפח את ערכיהם הלאומיים באמצעות השפה העברית ,פיתוח מוסדות חינוך ותרבות עבריים ,השתתפות בפעילויות לאומיות ,וכדומה 13.המניע השני נבע מתוך הרצון לבלום זרימת הון יהודי לידיים ערביות ,כאשר נאלצו לשכור בתים מערבים .המניע השלישי היה לחזק את שמה הטוב של הלאומיות היהודית כהקדמה לעליית המעמד הפוליטי של היהודים 14,כפי שהסביר עקיבא אריה וייס בעלונו5 "אנו נשמור על הניקיון והתברואה ולא נלך בדרכם של הגויים וכמו ניו יורק ... יבוא הזמן ועירנו תהיה השער הראשון לארץ-ישראל ...עיר מודרנית ... 15 מאורגנת". עם זאת ,יפו לא נעלמה לחלוטין מן התודעה .היו שרצו שהשכונה שתקום תהיה קרובה ליפו והיו שרצו להתרחק ממנה5 "יש שביקשו לבנות את שכונתם בתוך העיר ,שהרי פרנסתם בעיר ...ויש שאמרו נבנה לה רובע מיוחד מחוץ לעיר ,נבנה לה בתים נאים וניטע לפני כל בית גינה קטנה ,ונעשה לנו רחובות רחבים וישרים ,ונשרה את רוח ישראל הטהורה על המקום ...נעשה לה מעין אבטונומיא ,והרי אי אפשר לעשות כן ,אלא אם כן אנו 16 רחוקים מן העיר". עוד נכתב שמטרת השכונה החדשה להקים "קולוניה יפה" מחוץ לעיר5 "לצאת מהרפש והזוהמה של רחובות נוה שלום וליצור שכונה עברית שאוירה הפיסי יהיה נקי ואוירה הרוחני יהיה אחר וטוב מזה שבגיטאות ארץ הישראלית 17 שלנו ...פינה העברית היחידה שיש כאן". 66 ולטענת משה שרת דובר על5 "שכונה עברית נקייה ומרווחת של העיר יפו ,מעין עיר גנים זעירה ,אשר תושביה יעשו את מלאכתם ומסחרם בעיר הישנה ,ולעת ערב ישובו לבתיהם הנאים ,מוקפי 18 הגינות ,ליהנות מאוויר צח ומחיים יותר נוחים". 19 ש"י עגנון דיבר על "מעונות קיץ ,שאדם מוצא בהם מרגוע אחר עמל היום". מגמת המייסדים הייתה להקנות לעצמם דפוסי חיים מקוריים ועצמאיים בצורה, בתוכן וברוח5 "ליצור לנו שכונה חדשה לא רק לשם תקון סגנון חיים ונמוסי חיים טובים ויפים ...היהודים המפוזרים בכל פינות העיר יפו ייאספו אל מקום אחד ,ויהיה בזה מעין 20 קבוץ גלויות מועט". עוד נכתב" 5העולה החדש בחר בתל-אביב מפני שידע כי הוא חופשי בכל תנועותיו והליכותיו ,בה אפשר לערוך חגיגות ,תהלוכות רבות עם בלי מעצור ומפריע ובלי בושה ופחד מפני השכנים הנכרים .ובעוד שלפני הייתה תל-אביב 21 מעין מבצר יהודי שהפורעים לא עצרו כח לחזור אליו."... הסופרת שפרה הורן מתארת בדרכה הספרותית כי היהודים החליטו לעזוב את יפו ולהקים שכונה חדשה משום "שנקעה נפשם מפיח בית המרחץ ומהמולתו ,נטשו את יפו ועברו לגור בעיר הלבנה הנקייה ,שגינות נוי מפרידות בין בתיה ופרחיה פורחים 22 שם ועצים מוריקים נותנים צילם". לדעת תום שגב "תל-אביב נוסדה בידי יהודים שמאסו בחייהם עם הערבים .זה לא היה מעשה פוליטי ולא נדרש גם מטעמי בטחון ,מייסדי תל-אביב ביקשו איכות 23 חיים אירופית". רחל דנין כתבה"5אחרי חתונתי בשנת 6333שכר לנו אבי דירה ביפו ,בקרבת הדרך שהובילה לנמל ,על יד השוק הערבי .המקום היה מזוהם ,כל העשן מבתי הערבים ,ביחוד מבתי המרחץ שלהם ,היה חודר לדירתנו .בתי הערבים היו סמוכים מאוד לבתינו ושכנות זו העיקה עלינו במיוחד עם היולד בני הבכור ... הזוהמה והקללות ,המנהגים הנפסדים של בני הערבים היוו אויורה קשה לגידול הילד ...כמבוגרים ,הרגשנו את עצמנו מבודדים בסביבה זרה זו ,ששום חיים תרבותיים לא היו בה והיהודים היו מפוזרים במקומות שונים ומרוחקים בעיר. חיים אלה ,שנראו לנו קשים ,עוררו בבעלי את המחשבה על יצירת שכונה 24 מרוחקת מהערבים – שונה ,מודרנית – ...עיר גנים. על פי רוב העדויות כוונתם המוצהרת של המייסדים היתה לבנות שכונת פרבר קטנה 61 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה ליד יפו .שכונה מודרנית שתהיה שונה באופיה ובסדריה מהשכונות היהודיות שכבר קמו מצפון ליפו .דוד סמילנסקי כתב כי יפו היא עיר "שאדם שבא מעיר מתוקנת כלשהיא באירופה קשה לו להסתגל לתנאי החיים בה" 25.הדימוי של יפו כעיר מזרחית אופיינית התגבש לנוכח הצפיפות ,אי הסדר ,העדר תנאים סניטריים והשילוב בין מסחר ומגורים. 26 כוונת הרוב הייתה להתרחק מיפו' .העולם' כותב בשנת 56461 "אגודת 'אחוזת בית' ...מטרתה הייתה להסיר מעל הישוב העברי החדש בארץ- ישראל את חרפת הגיטו ולבנות פרבר עברי ,אשר יהיה למופת בהדורו וסדריו. היהודים הם הראשונים שבנו בארץ-ישראל פרבר כזה אפילו הגרמנים אין להם 27 עוד כמותו". בחירת השם 'תל-אביב' מתוך ספרו של בנימין זאב הרצל 'אלטנוילנד' [ארץ ישנה- חדשה] ,סימל את שאיפתם של התושבים לבנות חיים חדשים על חורבות העבר. 28 הקמתה של תל-אביב בשנת 6494בישרה למעשה את מלחמתה של "עיר לבנה" על המרחב האורבאני וההיסטורי של המטרופולין ,מלחמה ביפו ובבנותיה .היה זה מהלך שרירותי של התבדלות ,של מתיחת גבולות חיצוניים ופנימיים שהתרחש כחלק מתהליך בינוי המדינה .כך נוצר גבול בעל נפח ורוחב שיצר מרחב .הגבול נעשה ישות חברתית ממשית כל זמן שביפו נותרה קהילה יהודית .ואם היה לגבול נפח ורוחב ,הרי כל מה שבתוכו ,מה שהשתייך לגבול כשלעצמו ,לא היה "אנחנו" (היהודים) ולא היה "הם" (הערבים) ,אלא בן כלאיים 29.היהודים הספרדים ,שהיו מעורים בחברה הערבית העירונית ,היו בני כלאיים שפרצו וסימנו את הגבול בין יהודים לבין ערבים .הם שטוו רשתות חברתיות וכלכליות בין יהודים לערבים, ועוררו את התחושה שנוצר במקום אידאל המקיים את מטרת הציונות ליצור סינתזה הרמונית בין מזרח לבין מערב. בשנת 6414פרסם יוסף אליהו שלוש ספר אוטוביוגרפי בשם 'פרשת חיי' ובו הוא מתגלה כפוסט ציוני ,רדיקלי טרם זמנו5 " ...ומי שבקי קצת בתולדות ישובנו מראשיתו יודע זאת ,ששאלת ההתקרבות אל שכנינו וחיי השלום אתם הייתה חובתנו הראשונה של ילידי המקום ואותה מלאנו כהשקפתנו ,ואם אנו הצלחנו בעבודתנו הצלחתנו הייתה בהרבה ,שאנו הערכנו והתחשבנו גם עם שכנינו שבשכנותם אנו היינו צריכים לבנות את בנייננו .אבל – ונגיד פה את האמת המרה והאיומה ,אבל האמת – שמנהלינו ,והרבה מבוני 61 הישוב שבאו מן הגולה על מנת לנהלנו ,לא עמדו כלל וכלל על הערך הגדול של יחסי השכנים ,על הכלל היסודי והפשוט הזה .הם אולי לא הבינו או לא חפצו לעמוד עליו ,ובאי עמדתם בשאלה זו יש עכשיו הרבה להאשים ששאלה זו נסתבכה כל כך ושנעשתה להשאלה המכאיבה מאוד בישוב ,וכבר כתבו ,עמדו והעירו על כך ברבים ,שמיום הופעתו של הרצל עם הרעיון של הציונות הפוליטית ,תיארה התעמולה הציונית בכל הארצות ובכל השפות את הארץ אשר בה אנו הולכים לבנות את ישובנו הלאומי כארץ מדבר שממה ועזובה רבה ואין יושב בה ,ואחרי תיאור כזה את הארץ בכתב ובעל פה ,אך ורק בתור קרקע בתולה אז ,על סמך ויסוד ודאות זו ,העמדו כל השיטות הציוניות בבניין הארץ ,שהכל יש בהן חוץ מדבר אחד ששכחו והוא ,תשומת הלב לאותם תושבים אשר יושבים 30 כבר בארץ זו". יוסף אליהו שלוש שילב בזהותו ללא כל מאמץ מרכיבים שונים 5הוא היה יהודי וערבי ,ציוני ופלסטיני ,תל-אביבי ויפואי כאחד .בן כלאיים לכל דבר האמין באמת ובתמים שהציונות יכולה להיות טובה לכולם ,גם לאוכלוסייה המקומית. יכולתו של בן הכלאיים היהודי-ערבי לסמן את הגבול נעוצה בכך שהוא חוצה אותו ומשבש את סדריו .על כך מעידות המילים הרבות בהן נהגו לציין את נפח הגבול והישות החברתית-מרחבית המפרידה בין שני צידי הגבול ,שבה בשעה גם מחברת ביניהם' 5מרחב (או קו) התפר'' ,קו התיחום'' ,שטח ההפקר' ועוד .מכאן נובע שהגבול מוטל בספק ,ושלעולם לא ניתן למעשה להפסיק מלסמנו ,שהרי פעולת הסימון עצמה פורצת את הגבול .סימני הגבול – המנגנונים החברתיים והחומרים הסמליים המשמשים למתוח את הגבול ולסמנו – פורצים את הגבול ברגע שהם מסמנים אותו 31.תושבי השכונות היהודיות החדשות שמהן קמה תל-אביב ,לא חדלו מלסמן את הגבול בינן לבין יפו מחד ולכלול בתוכן את השכונות הוותיקות של יפו מאידך. השכונות אחוזת-בית ,נחלת-בנימין ו'חברה חדשה' אוחדו זמן קצר לאחר הקמתן, כמעשה התרסה מול יפו .שכונות נוספות שהוקמו בזו אחר זו ,העניקו לתושביהן את התחושה של עיר עברית הצומחת על החולות לחוף הים ,ומנהלת את ענייניה באופן עצמאי מיפו .יחסה של תל-אביב ליפו היה שילוב מיוחד במינו של ירושה וניכוס, של מחיקה ,אשמה והסוואה .מאז לידתה של נווה-צדק מרחמה של 'כלת הים' ,לא חדלה תל-אביב הן מ"לברוח" מיפו ,והן נשארה קשורה אליה .במובן זה היא נהגה בדיוק כמו ממציאה ואביה הרוחני תיאודור הרצל – שבהיותו נחוש "לברוח" מיפו, העדיף ,במקום לחכות בעיר יומיים לספינתו המהודרת שתיקח אותו למחוז חפצו, 61 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה לעלות על ספינה רעועה שלקחה אותו לכיוון ההפוך .ב 12-באוקטובר 6343ירד הרצל בנמל יפו וכך כתב" 5ובכן היינו ביפו! שוב עוני וסבל וחום בצבעים עליזים. ערבוביא ברחובות ,אין עגלה לשכרה" .ב 1-בנובמבר חזר ליפו ,לאחר שסייר במושבות הדרום ובירושלים ,ונחרץ לעזוב מהר ככל האפשר" 5היום האחרון ביפו 32 היה לא נעים במידה שאין למעלה ממנה .באו כל מיני קבצנים ומרגלים". בספרו 'אלטנוילנד' מתאר הרצל את יפו5 "הכל בה מוזנח עד כדי לעורר חמלה .העלייה לחוף בנמל העלוב הייתה טורדנית ...הסמטאות מלאות היו ריחות – באשה ומלוכלכות ומוזנחות ,בכל מקום שררה מצוקה אוריינטלית ססגונית ...באשר תפנה תראה רק עוני בנוסח של ארצות המזרח .תורכים עניים ,ערבים מלוכלכים והיהודים מפוחדים התבטלו בכל מקום ...כולם נרדפים ,דלפונים וחשוכי תקווה .ריח עובש מוזר ,שדמה לריח קברות 33 הכביד על הנשימה". ה"בריחה" מיפו היא שקבעה לא רק את כיוון פיתוחה העיקרי של תל-אביב מהדרום אל הצפון ,אלא גם את ההיגיון המרחבי של העיר כולה .למבנה הקווי של תל-אביב אין כל קשר למסורות בנייה חופיות .מדרומה של יפו ניתן לראות בדיוק אותה "בריחה" ,בכיוון ההפוך. צמיחתה המהירה של תל-אביב כבר בראשיתה ,סימנה ליישובים יהודיים שכנים שתהליך אורבאני מואץ עומד להתחולל באזור .בעשר השנים הראשונות לשלטון המנדט הבריטי נוצר מרחב אורבאני חדש בסביבת תל-אביב .ממזרח לתל-אביב ובקרבתה הוקמו רמת גן ,שכונת בורוכוב ,נחלת יצחק ,נחלת גנים ורמת יצחק. מדרום ליפו קם יישוב יהודי בשם בית וגן ,לימים בת ים 34.בשנות השלושים הוקמו שכונות יהודיות במרחב החולות שבין יפו לראשון לציון ,לימים העיר חולון. מעמדה המוניציפאלי של יפו היה מיוחד במינו 35.מגעים שהתנהלו בין ועד תל- אביב לנציגי השלטון בראשית ,6416בזמן שהתגבשה הצעת חוק המועצות המקומיות ,עסקו בהקמת מסגרת מוניציפאלית מיוחדת לשכונות היהודיות של יפו, לרבות שכונותיה של תל-אביב .עד אותה עת הן נכללו בתחום השיפוט של עיריית יפו .המגעים הולידו את ההצעה לקבוע בחוק את האפשרות שתוקם מועצה מקומית מיוחדת ב"רובע עירוני בעל ייחוד" .סעיף זה בחוק המועצות המקומיות שאושר במאי ,6416נועד לענות במיוחד על משאלתם של תושבי תל-אביב לקבל מידה 36 ניכרת של אוטונומיה מקומית. 61 החלטת שלטונות המנדט שתל-אביב תנוהל באמצעות מועצה מקומית ()township במסגרת של עיריית יפו ,העניקה לתל-אביב ,הלכה למעשה ,מידה ניכרת של אוטונומיה ,אך מבחינה חוקית המועצה נשארה חלק מעיריית יפו .כך נוצרה בפעם הראשונה בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל אוטונומיה מוניציפאלית יהודית במסגרת עיר ערבית ,שיש בה עדיין גם שכונות יהודיות משלה בתוך העיר. רק בשנת 6411קבעו השלטונות כי תל-אביב תנוהל באמצעות עירייה עצמאית באופן מלא .קדם לכך מאמץ ניכר שהשקיעה מנהיגות תל-אביב אצל השלטון הבריטי .מאיר דיזנגוף ,עוד בהיותו ראש המועצה המקומית של תל-אביב ,פנה אל הנציב העליון הרברט סמואל ,בעת שזה ביקר בעיר בשנת ,6411וביקש עצמאות מוניציפאלית מלאה כי "הטעם של בני תל-אביב הוא שונה מטעמם של בני העיר [אנשי יפו] ,לנו יש מושגים מחיים אחרים ואנו רוצים שיתנו לנו לפתח את עצמאותנו ע"פ דרכנו" 37.הניתוק בין יפו לתל-אביב נקבע באופן סופי ופורמאלי ,קו התפר הפך לקו התיחום. עם זאת ,תל-אביב הייתה גם עיר שהבינה שהמזרח מצוי מחוצה לה ,ומקיף אותה מסביב .המזרח לא רק הקיף את תל-אביב ,אלא גם היה נוכח בתוכה כמעין קשת של צורות וצבעים שיש באפשרותם כדי "לסתום את הפער בין ימי המקרא לבין העידן המודרני" 38.היחסים בין יפו לתל-אביב נראו כיחסים מוכלים ,אם להשתמש במונח 39 שטבע יובל פורטוגלי .שתי הערים הכילו זו את זו ,הגדירו זו את זו ויצרו זו את זו. רכישה ומסחר בקרקעות לאחר העלייה השנייה ,יהודי יפו ותל-אביב עסקו ברכישת קרקעות .אלה נרכשו הן לבניית מוסדות ציבוריים והן לבנייה פרטית .בשנת 6494התכנס ועד אחוזת-בית במטרה לדון ברכישת קרקעות מהערבים עד כמה שניתן ,כדי ששטח אחוזת-בית לא יהיה מוקף בקרקעות של ערבים. למרות מאמרי הסתה בגנות מכירת קרקעות ליהודים שהתפרסמו בעיתונות הערבית, היו ערבים שהמשיכו למכור קרקעות ליהודים .חמתם של כותבי המאמרים בעיתונות הערבית גברה .עד עתה ,טענו ..." ,עברנו אמנם בשתיקה על זה שהמסחר והקרקעות והכל עוברים קמעה קמעה לידי היהודים 41."...אך מעתה ואילך לא יהי כך הדבר.יש לציין ,שלא כל הרכישות התבצעו בגלוי ,היו קניות שהתבצעו בחשאי5 42 " ..והתנאים נוחים ...והכל בשלום ,אין פוצה פה ואין ספקות". גאולת אדמות הארץ לא הייתה משימה של מה בכך בשנים 66461-6461מחד, לתושבים היהודים לא היו סכומי כסף גדולים .מאידך ,הערבים התנגדו למכור את 40 61 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה אדמותיהם ליהודים מטעמים אידיאולוגים .מעט האדמות שיהודים הצליחו לקנות היו באיזורים בלתי מיושבים ,או אדמות מהן הערבים רצו להתפטר ,כמו אזורי ביצות .הייתה דרושה פעולה מסיבית של שתדלנות על מנת לשכנע את הערבים למכור את קרקעותיהם .תפקיד זה הוטל על היהודים הספרדים ,ילידי הארץ ,דוברי ערבית ,שבאו בקשרים חברתיים וכלכליים עם הערבים .בין המשפחות שנטלו על עצמם את המשימה לשכנע ולגאול את האדמות היו משפחות מויאל ,שלוש ומטלון. שכונת נווה-צדק נבנתה על אדמה שגאל אהרון שלוש 6שכונת נווה-שאנן הוקמה על פרדסו של מאיר מטלון ,אותו גאל מידי הערבים עוד בשנות השבעים של המאה ה.64- את פעולותיו לגאולת קרקעות החל משה מטלון עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצטרף לחברת 'גאולה' שרכשה אדמות ברחבי הארץ ,ושמה לה למטרה להרחיב את גבולות תל-אביב .משה מטלון ,כעורך דין ,וכמי שהיה מקורב לערבים, 43 פעל רבות במסגרת 'גאולה'. בשנת 6461הודפסו בכל העיתונים מודעות בשם הממשלה העות'מאנית על מכירתן של קרקעות בארץ-ישראל .אחד מתושבי תל-אביב פנה לועד ודרש5 " ...חובה איפוא על תל-אביב לבחור מקרבה את העסקן הציבורי ...להשתדל שכל מיליוני הדונמים האלה יקנו על ידינו בשביל העם העברי ...עד כמה היא השעה חובה קדושה מוטלת עלינו תושבי תל-אביב להיות מן הראשונים בין פותרי השאלה הזאת וגם לקחת חלק בסדור העבודה הזאת ובאופן כזה תוכל תל- 44 אביב לשלם מעט לעם מכל מה שלקחה ממנו ."... פרסומים רבים על קניות קרקעות ומכירתן נמצאים בארכיון הציוני ,בארכיון עיריית תל-אביב ובארכיון אליאנס בפריז .פרסומים אלה מצביעים על סחר בקרקעות בין יהודים לערבים ,ובין יהודים לבין עצמם5 "מתאים לנו להשתתף בקנית אדמת מוטרה על שפת הים יחד עם המשרד הארץ- ישראלי ועם מר ברסקי ,כתבים להמשרד הארץ-ישראלי שאין אנו יכולים 45 להשתתף עד שלא יסכים לזה הסינדיקט ועוד לא קבלנו תשובה ."... מכתב באותו נושא התקבל מחברת אנגלו-פלשתינה בעניין קניית קרקעות סביב תל- אביב ויפו על ידי ועד תל-אביב ..." 5קבלנו את מכתבכם אתמול ורשמנו לנו דבריכם בדבר אדמת זמריה וקסאב וכמו כן בדבר הפרדס של ראק" 46.גם ועד תל-אביב התעסק במסחר בקרקעות5 62 "נדברתי עם מר ברסקי בדבר מגרש בן אלף אמה באדמה החדשה של "שוואבן", ואמר לי שהוא דבר כבר עם מר דיזנגוף שלכם .אבקש איפא עכשו לרשום אותי בתור קונה אלף אמה ,ותאבו נא לרשום זאת בתור תשלום זמני על חשבון האדמה 47 הנ"ל". חברת 'גאולה' העבירה דיווחים להנהלת הסינדיקט על סידור הקרקעות ומכירתן5 " ...מכרו כבר 11מגרשים ועומדים להמכר עוד 61מגרשים ... 2מגרשים קנה ה' ווידוצקי בלי כל ספק למכירה ברווח ,והנשארים נקנו על די אנשים שונים רובם 48 לבנין ...בסך הכל נבנו על המגרשים הנ"ל 1בתים". הביקוש הרב לקרקעות הביא להאמרת מחירים ,והוחלט להפסיק לזמן מה את קניית הקרקעות5 " ...נפסיק לשנה אחת בקנית מגרשים סביב יפו בתנאי אם שאר המוסדות יסכימו לזה ,כי טובת ישובנו פה דורשת מידינו כזאת ,בשביל להפחית אהבת הבצע של המוכרים הערביים שלא תדע כל גבול ,וגם להשתיק מעט את שאון שונאי עמנו, המראים באצבע עד כה קמה וקמה ...ומציעים אנו את הסינדיקט שיקרא את כל באי כח המוסדות שפנו לאספה וגם לאנשים פרטייים הידועים לו המתעסקים בקנין אדמה פה ולהציע בפניהם החלטתנו זו ,כי נתחייב למנוע שנה תמימה "49. מהיום מכל קניה מטעמים האמורים בשנת 6461עלה לדיון נושא ספסרות יהודית בקרקעות .יהודים קנו קרקעות מערבים על מנת למכרן ליהודים במחירים מופקעים5 "בזמן האחרון הגיעה ההתחרות והספקולציה בקנית קרקעות סביב תל-אביב ועיר יפו למדרגה גבוה מאוד .הקונים והסרסורים היהודים קופצים על כל מגרש ומגרש ומשלמים מחירים גבוהים מאוד מאשר המוכרים גם לא חלמו לקבל מחירים כאלה בעד קרקעותיהם .יש מגרשים שהוצעו להם שנים שלושה חודשים במחיר בינוני ועתה משלמים כבר עבורם פי שנים ופי שלוש .עלית המחיר הזאת אין לה שום יסוד ממשי ביוקר החיים הכלכליים של עירנו ויהי נבראה אך ורק על ידי הספקולציה והתחרות באופן מלאכתי .אם ימשך הדבר כך הלאה יש לפחוד שיבוא המשבר המחכה לנו מאחורי כותלי בנינינו ויהרוס בעת אחת את כל עמלנו כ די לקדם את פני הרעה הנשקפת לנו החלטנו לסדר את דבר קנית הקרקעות 50 העירוניים על ידי יסוד סנדיקט לקנית קרקעות סביב תל-אביב ועיר יפו ."... רעיון גאולת הקרקעות הפך עם הזמן לענין כלכלי ,מסחרי .סרסורים יהודים הרוויחו רווח נאות מסחר בקרקעות" 6והנה הסרסורים ואנחנו באים על שכרם שלא מגיע 63 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה לפי החוק והאדון טענעלבלום מתעה אותנו בשקרים ,בלוך ושוב ודוחה אותי מיום ליום ...ואחריות כל החברה אז תיפול על ראשכם 51."...אם בתחילה קניית קרקעות נועדה אך ורק להקמת השכונה העברית החדשה ,הרי שעתה למדו שניתן להפיק ממסחר זה רווחים נאים ,לא רק הסרסורים שתיווכו בעסקות ,אלא גם האגודות שהוקמו מלכתחילה למטרת קניית הקרקעות עבור השכונה החדשה .כך המסחר בקרקעות שינה פניו 5ממסחר שנעשה בתחילה מטעמים אידאולוגים – כיבוש העבודה ,עבודה עברית ,בניית שכונה עברית נקייה מחוץ ליפו הערבית ,ועוד – הוא הפך למסחר המונע משיקולים כלכליים גרידא .בישיבות ועד השכונה דנו בקנית ומכירת הקרקעות ,וברווחיות שתצמח מכך5 " ...מלבד זאת עלינו להודות שהעולם חפץ רווח .כלאו"א [כל אחד ואחד] חפץ להרויח וגם מצד הועד היו אנשים טובים וישרים שהיו בועד וחפצו להרויח על 52 חשבוננו .ועל כן הם מניחים מכשולים ע"ד האדמה". לפני מלחמת העולם הראשונה הוקם בתל-אביב סינדיקט לקנית קרקעות עירוניים שמטרתו הייתה להקטין את הספסרות והתחרות בקניית קרקעות ,והן את מכירתן ביפו ומחוצה לה .בסינדיקט לקחו חלק המוסדות הציבוריים שעסקו בנדל"ן כמו5 ועד תל-אביב ,אפ"ק' ,גאולה'' ,חברה חדשה' ,המשרד הארץ-ישראלי כבא-כח הקרן הקיימת' ,החברה להכשרת הישוב' וחברת 'נכסי דלא ניידי' .ההחלטה הייתה שלא תבוצע שום קניה ,אלא על פי החלטת האספה של באי כח המוסדות הנ"ל. בתקופת המלחמה פסקו הקניות והמכירות של הקרקעות. כאמור ,בתחילת ההתיישבות היהודית באזור תל-אביב יפו ,קניית הקרקעות נעשתה 53 מטעמים אידיאולוגיים ,ומכירת הקרקעות על ידי הערבים מטעמים כלכליים. התושבים החדשים ,העולים היהודים ,רצו לקנות את האדמות כמעט בכל מחיר ,על מנת לבנות בתי מגורים ,בתי מלון ,הקמת שווקים ,וכיו"ב. לאחר כיבוש הארץ על ידי האנגלים ,התכנסו באי כוח המוסדות הנ"ל במטרה לדון על האמצעים שיש לאחוז בכדי למנוע ספסרות בקרקעות ,ובעקבותיה עליית מחירים .חברת 'הכשרת היישוב' למשל הוציאה הוראה לפיה על החברה הקונה קרקע להכניס סעיף בחוזה "למניעת ספסרות באדמתכם ,באופן שכל חבר לא יוכל למכור את חלקו לאחר בלי הסכמתם והסכמתנו ...בנוגע לשכונות שתוסדנה על ידי 54 תל-אביב ."... סרסורי קרקעות קמו הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים .יהודים פרטיים ומוסדות 64 יהודיים התחרו אלה באלה על קניית קרקעות מערבים .היהודים העדיפו לקנות קרקעות ישירות מהערבים ,משום שקרקעות היהודים היו יקרות יותר .לאחר הקנייה, היהודי העלה את מחיר הקרקע שרכש ,ובעת המכירה גבה גם דמי תיווך .מצב זה הביא לעימותים ותביעות משפטיות 55.עיריית תל-אביב למשל ,חששה שמוסדות יהודים יציעו מחיר גבוה יותר על קרקע של השייך עלי ,ועל כן קבעה5 "עירית תל-אביב עומדת כעת בקשר עם השייך עלי על דבר קניית האדמה שלו לפני שער תל-אביב .אולם ,כדי שלא תבוא שום הפרעה ,נחוץ ששום איש או מוסד מן הצד לא יתערב בדבר ,כדי שלא לקלקל את הקניה על ידי התחרות של 56 קונים רבים ,מה שיעלה את המחירים וגם יקשה את גמר הדבר". עם הקמת השכונה העברית תל-אביב וסביבותיה ,רוב רובן של הקרקעות היו נתונות בידיים ערביות .ועד עיריית תל-אביב השתדל לא לקנות קרקעות מיהודים משום שהיה מנוע מלעסוק במסחר .כפי שמלמד אוסף אדיר של מסמכים בארכיונים השונים רוב אדמות הערבים שנקנו בשנת ( 6411משפחות סבח ,משרוי ,זריפה, רמדן ,שעאבן ,שייך עלי ,אמין נסיף ,ועוד) נקנו על ידי אגודות ,חברות ומוסדות יהודיים כגון 'חברת שחר'' ,התבונה'' ,כפר גנים'' ,גאולה'' ,בית וגן'' ,נווה שאנן' או 57 באי כוח כמו ד"ר ארתור רופין ואנשים פרטיים. היהודים חששו לבנות את בתיהם וחנויותיהם ליד השכונות הערביות ,במיוחד לאחר פרעות .6416לאדמות בסביבות יפו הערבית ,באזור המסגד ,לא היו קונים למרות מחירן הנמוך שהוצע למשפחת שלוש 5 "החלקות על שפת הים בין ביה"ח מצד המסגד ,הציעו לנו בשם ה' מורט בסכום של 11ג"מ האמה ...הננו חושבים כי עכשיו אי אפשר יהיה למצוא מתעניינים ברכישת החלקות הללו ...לדאבוננו ...ישנה שורה של בתים השייכים לערבים, ושהם גרים בהם ...לפי דעתנו לא יהיו מתעניינים בקרקע הזאת היות כי הסביבה 58 היא ערבית."... העליה הגדולה של שנת 6411הביאה עמה לגידול מרשים ברכישות הקרקע על ידי יהודים .בשנים 6411-6411נקנו מערבים שטחים של אלף דונאם ובהם אלף ושמונה מאות חלקות בנייה .הדרישה הרבה לקרקע וחוסר הידע של רוב הקונים ,הביאה לעלייה רבה במחירי הקרקעות ולהעברת יחידות קרקע מיד ליד ,העברות שהיו מלוות בעליות במחירים ובסכסוכים 59.כתוצאה ממחסור בקרקעות ,חלה לעלייה 60 גדולה במחירי הקרקעות הערביות שמסביב לתל-אביב. חיים קרסו שגדל ביפו ,סיפר5 19 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה "… הערבים פחדו למכור אדמות ...מוסא וקרסו הכירו טוב מאוד את השייך באדס ...הוא היה אדם שאהב לעשות חיים ...היה בא למוסא מטלון ואומר לו תלווה לי 699ל"י ,תן לי עוד שטר (קמביילה) של 699וכך הלאה ...היו נוסעים לביירות ...כדי לנסוע ולבלות במקומות הללו היו זקוקים לכסף והשייך היה לֹווֶה ממוסא מטלון כספים .שהגיע סכום ההלואה לסכום גדול של חמש מאות – שש מאות ל"י מוסא מטלון היה אומר לו (לשייך)" 5אתה חייב לי כסף ,אבל אני לא רוצה את הכסף .לך יש חולות ,אדמות על שפת הים תמכור לי את "הזבל" הזה. בין כה וכה אתה לא צריך אותם (את האדמות)" .כך היה מוכר דונם אחר דונם 61 בחצי חינם והוא קנה". בניגוד לקרסו ,חוה צ'רנוב ,ילידת נווה שאנן ,מספרת כי " ...הערבים היו בעלי הקרקעות וזה לא היה פשוט לקנות אדמות מהערבים 62."...העיתון 'אל גז'ירה' כפי שפורסם בעיתון 'הארץ' ,יצא בקריאה נגד מכירת קרקעות ליהודים באזור תל-אביב, משום ש"בדרך זו תהיה ארץ-ישראל כעבור זמן קצר ארץ יהודית כשם שאנגליה היא אנגלית אם נרצה ואם אל נרצה בכך ...הדבר המפחידני היא העברת אדמתנו לידי היהודים" 63.גם סופר ה'מוקטס' בארץ-ישראל כתב שמכירת הקרקעות ליהודים זה דבר חמור יותר מאשר הכרזת בלפור ומפעלו של רוטנברג .לטענתו ,במכירת הקרקעות טמונה סכנה והיא – גידול האוכלוסייה היהודית .כי אם יהיו בידי היהודים "במכסת אדמתנו אין שום ספק שהיו מתרבים ועולים עלינו במספרם ,מפני שהם מביאים מתישבים מארצות שונות" .לכן" ,מנהיגי התנועה הלאומית היו 64 מחוייבים לעשות כל מה שביכולתם כדי ליסד חברה ערבית לקנית הקרקעות". אנשי הדת הביעו את התנגדותם למכירת קרקעות ליהודים באמצעות כרוזים דתיים. בשנת 6411הפיצו צעירים ערבים ברחובות יפו ובבתי קפה כרוז בזו הלשון5 "בשם ה' הרחום והרחמן" ,הקורא לא למכור אדמות ליהודים ..." 5ערבים! אם יש בכם שכל ...ואם יש בכם דם ערבים – השיבוהו לעורקיכם ...דם אבותיכם יהיה קורבן לציונים ...הדפו את האויב ערבים! אין אנו דורשים מכם כי תהרגו ביהודים .כבר קראנו לכם לעשות כזאת ולא נענינו ...דורשים אנו מכם ,כי תחרימו את היהודים ותשתדלו בכל הדרכים ליהנות מהם ולא להנות אותם בכלום .חדלו ממכירת אדמתכם ...התרחקו מלבקר את תל-אביב ,כי אם הם מוכרים את כבוד נשותיהם למען קחת את כספנו ,אל נמכור אנחנו את כבודנו ואת 65 ארצנו ."... 16 העיתונים מתחו ביקורת קשה על המוכרים והמתווכים במכירות .בעיתון 'הארץ' פורסם כי עיתון 'מארת אל שרק' הציע "להכריז חרם על הסוחרים היהודים ...מכיון שהיהודים הם אויבים ואסור למושלמי לבוא במשא ומתן אתם או למכור להם קרקעות .כל העוזר ליהודים בבנין ביתם הלאומי הרי הוא מגרש את המושלמים 66 מתוכה ,הורס את המסגדים ודינו כדין כופר". שריף מוחמד אל-שנטי שיבח לדברי עיתון 'הארץ' את עורך ה'פלסטין' על כי הצליח באמצעות כתבותיו ומאמריו להשפיע על ערבים שלא ימכרו קרקע לציונים. עם זאת ,היו עדיין אנשים שמכרו קרקעות לציונים משום ש"אהבת הדינרים אצלם התגברה על אהבת המולדת ...והם מביאים לידי גמר את מכירת הקרקעות בין חורשת עזון ובין תל-אביב 67."...למעשה לא היה ניתן למנוע את מכירתן של הקרקעות ליהודים ,אם בהסתר ואם בגלוי ,משום שהערבים היו זקוקים לכספים אלו ,והקרקעות שהיו בידיהם לא הביאו להם כל תועלת כלכלית .ערבים בודדים 68 בלבד הקפידו למכור קרקעות רק לאחיהם הערבים. דוגמאות רבות של חוזים ,הסכמי מכירה וחוזי קנייה בין יהודים לבין ערבים ,ובין חברות ואגודות לבין יהודים ,ובין יהודים לבין עצמם ,מצויים בארכיון עיריית תל- 69 אביב ובארכיון הציוני .צר המקום מלהכיל את הדוגמאות הרבות. העיתונות הערבית מילאה את גליונותיה במאמרים ,דברי הסתה ומחאות נגד סרסורים שמכרו קרקעות ליהודים .החשש הגדול היה מהשתלטות היהודים על כל ארץ-ישראל .בעיתונות דווח כי ביפו היו מספר רב של פלאחים שהלכו מבית קפה אחד למשנהו והציעו קרקעות למכירה 70.על מנת למנוע את התופעה ולהלחם בסרסורים ,נוסדה ביפו אגודת נוער שמטרתה הייתה להלחם בסרסורים .בעיתון 'הארץ' נכתב כי העיתון 'אל אקדאם' היפואי ,שתמך במלחמה בסרסורים הערבים, הקדיש את עמודיו ל"מלחמת מצוה" זו .הוא פרסם מאמרים ושירים תחת הכותרות "המולדת ההולכת ונמכרת"" ,יתארגנו משלחות ויפגשו עם המנהיגים-הסרסורים", "מנהיגנו מוכרים את המולדת ומיחסים את הלאומיות לעצמם .איה העם המתעורר שידרוש מהם חשבון?" .כמו כן הוחלט לארגן הפגנה ברחובות יפו .המפגינים 71 התכוונו להתאסף ליד המסגד הגדול ,ובידיהם שלטים נגד הסרסורים. העיתונים 'אל כרמל'' ,אל אקדאם'' ,פלסטין' ואחרים ,מילאו גיליונות שלמים 72 בכותרות צעקניות" 5המנהיגים מוכרים את הארץ ובוגדים בלאומיות". שאלת הערבים וסרסורי הקרקעות "מוכרי המולדת" כמעט ולא ירדה מהכתבות שהתפרסמו בעיתונות הערבית .מעל גבי גיליונות העיתונים התנהלו ויכוחים והאשמות .אנשים הואשמו בתיווך ובמכירה ,פורסמו תמונות של מוכרי קרקעות, 11 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה מאמרים התריעו על הסכנה הצפויה לערבים בארץ-ישראל כתוצאה ממכירת אדמותיהם ליהודים .73הדברים הגיעו עד כדי אלימות פיזית נגד מוכרי הקרקעות. על פלח ערבי שמכר קרקע "שפכו עליו מי שופכין מפח שהיה מוכן בידם" 74.ברחוב בוסטורוס ביפו התנפלו פרחחים ערביים על העורך 'אל אכבאר' "ושפכו על ראשו צואה על שלא הצטרף אל המקהלה הלאומית שלהם" 75.על סרסורים ערביים שהסתובבו בתל-אביב הוטלו סנקציות חברתיות וכלכליות ,והועללו עליהם עלילות 76 שווא. השנאה לרוכשי הקרקעות הייתה כה עזה ,עד כי עורך העיתון הערבי-נוצרי 'אל אקדאם' פרסם ידיעה אשר מוטטה בעיתון 'דואר היום' בדבר קניית בית קברות חדש בתל-אביב ,ותקוותו הייתה שגם "בית הקברות החדש יתמלא בקרוב ,ושהעולים 77 החדשים העומדים לבוא ארצה ימצאו בבית הקברות את "ביתם החדש" ."... ה'פלסטין' מיום 61.1.6419פרסם מאמר תחת הכותר" 5אנו בונים והם הורסים". לטענתו ,כפי שהדברים נלמדים מפרסום בעיתון 'הארץ' ,גם אם הממשלה תגביל את עליית היהודים ותבטל את הכרזת בלפור" ,אם מקרבנו קמים אנשים בוגדים, ההורסים בשעה אחת את אשר אנו בונים בימים רבים ומוכרים את אדמת המולדת שאנו מתאמצים לשמור אותה?" מה זה יעזור? העם הערבי צריך להתקומם נגד 78 הסרסורים ו"עלינו לטפל במחלה חמורה זו ולרוצץ את ראש הנחש."... 'פלסטין' הוסיף וכתב ש" ...הציונים המטעים את העמים בשאיפותיהם החשאיות וקוראים את היהודים שיבואו לעזרת "בנין ארץ-ישראל" .הידיים הקמצניות נפתחו וכסף רב נתך על ארץ-ישראל שחלק ממנו הוקדש להוצאת הקרקעות מידי הערבים ולהכנסת יהודים עניים לארץ כדי שיעבדו קרקעות אלה ...היהודים קונים כל דונם אדמה במחיר ממוצע של 1לירות והרי זהו מחיר קטן – מחיר שתי חביות מלט או מאה לבנים .יש בינינו אנשים הקונים עניבה במחיר זה .כלום לא נגש לקשור את ידי 79 היהודים בסכום זה? "... לסיכום ,שאלת הקרקע תופסת מקום חשוב אצל כל העמים ,בכל הארצות .בדברי ימי האנושות שררה מלחמה כפולה 5שחרור האדם ושחרור הקרקע .בהקשר זה ,יפו לא היתה שונה ממוקדי סכסוך אחרים בהם התנהל מאבק קרקעי .יפו הייתה בעיקרה מרכז להתיישבות עירונית .בשלב מוקדם היו יהודי יפו מעורבים ברכישת קרקעות ערביות מחוץ לחומות העיר העתיקה ,ושאר נכסי דלא ניידי של תושבי יפו הערביים. סחר רב בקרקעות הוליד סרסורי קרקעות ,שניסו להונות את הרוכשים בכל דרך 11 אפשרית .רעיון גאולת הקרקעות הפך להיות ענין כלכלי ,מסחרי .סרסורים יהודים הרוויחו רווח נאות מסחר בקרקעות .אם בתחילה לקניית קרקעות נועדה אך ורק להקמת השכונה העברית החדשה ,הרי עם הזמן למדו שניתן להפיק ממסחר זה רווחים נאים .לא רק הסרסורים שתיווכו בעסקות ,אלא גם האגודות שהוקמו מלכתחילה למטרת קניית הקרקעות עבור השכונה החדשה .המסחר בקרקעות שינה פניו .בתחילת המסחר נעשה מטעמים אידאולוגים ,ובסייפא משיקולים כלכליים גרידא. הערות5 1דוד סמילנסקי" ,עיר ואם בישראל" ,יששכר דב בר-דרורא (עורך) הבונים הראשונים( 5למלאת שלושים שנה לתל-אביב) 5רשימות ,זכרונות ,קטעי תולדות ,מיסדי תל-אביב ,תל-אביב (תש"א) עמ' ( . 66-69להלן 5סמילנסקי – עיר). 2העולם ,בארץ ישראל ,י"ז בחשוון תרס"ח .סמילנסקי -עיר ,עמ' .66-69השלטון העות'מאני חייב את היהודים לעבור דירה מדי שנה בחודש 'מוחרם' שהוא החודש הראשון בלוח המוסלמי .מכאן צמח הביטוי העברי "עושים מוחרם" פרושו עוברים דירה. " 3ארץ-ישראל ,יפו" ,העולם (יז חשוון תרס"ח). 4סמילנסקי -עיר ,עמ' .61 5שם ,שם . 6בתיה כרמיאל" ,ראשיתה של תל-אביב בתאורו של נחום גוטמן" ,אריאל ,14-13 ,ירושלים (תשמ"ז) עמ' ( 49להלן 5כרמיאל -ראשיתה). 7אריה עקיבא וייס ,ראשיתה של תל-אביב 5תולדות ייסוד העיר ורשימות יומן ,עיינות ,תל-אביב (תשי"ז) ,עמ' ( .12להלן 5וייס – ראשיתה), ( 8ט באב תרס"ו) "פרוטוקול הועד הזמני של השכונה" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .19 9קיימים חילוקי דעות בין החוקרים מי היה העסקן שהגה לראשונה את רעיון הקמת עיר עברית, והוציא רעיון זה לפועל .מלבד עקיבא ווייס ,טוענים לבכורה זאת גם 5יצחק חיותמן ,יחזקאל דנין, דוד סמילנסקי ,ואחרים .ראה 5אילן שחורי "מי יסד את תל-אביב" ,הארץ (.)66.1.6431 " )61.1.6491( 10פרוטוקול מפגישה של 'אחוזת בית'" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .124 11יוסי כץ" ,חברת 'אחוזת בית' 56491-6494הנחת היסודות להקמתה של תל-אביב" ,קתדרה,11 , ירושלים (תשמ"ה) עמ' .616 12יוסף כץ" ,רכישות הקרקע בתל-אביב עד למלחמת העולם הראשונה – מגמות ,אפיונים והשלכות יישוביות" ,רות קרק (עורכת) ,גאולת הקרקע בארץ ישראל ,רעיון ומעשה -קובץ מחקרים ,ירושלים 11 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה ( )6449עמ' .612-611 13יוסף כץ ,הציונות וההתישבות העירונית 5סיוע הקק"ל להתישבות העירונית לפני מלחמת העולם הראשונה ,ירושלים (תשנ"ב) עמ' .1-1 Yossi Katz, The “Business” of Settlement, Private Enterpreneurship in the Jewish 14 Settlement of Palestine, 1900-1914, Jerusalem (1994) pp. 163-165. 15אילן שחורי ,חלום שהפך לכרך 5תל-אביב ,לידה וצמיחה 5העיר שהצמיחה מדינה ,אביבים ,תל- אביב (תש"נ) .העתק מן העלון עמ' ( 11להלן 5שחורי – חלום). 16נתן שור" ,ראשיתה של תל-אביב" ,אריאל ,14-13 ,ירושלים (תשמ"ז) עמ' ( 11להלן 5שור – ראשיתה). " 17השבוע" ,הפועל הצעיר (.)14.1.6411 18שור נתן" ,ראשיתה של תל-אביב" ,אריאל ,14-13 ,ירושלים (תשמ"ז) עמ' ( 11להלן 5שור – ראשיתה). 19שמואל יוסף עגנון" ,תחילתה של תל-אביב" ,יוסף אריכא (עורך) ,תל-אביב -מקראה היסטורית- ספרותית ,תל-אביב( ,תשי"ט) עמ' ( 19להלן 5עגנון -תחילתה) .ראה עוד 5שור – ראשיתה ,עמ' ,32-31כרמיאל בתיה" ,ראשיתה של תל-אביב בתאורו של נחום גוטמן" ,אריאל ,14-13 ,ירושלים (תשמ"ז) ,עמ' ( .41-32להלן 5כרמיאל – ראשיתה). 20יוסף אריכא ,תל-אביב בת ,19רמת גן ( )6414עמ' ( 69-4להלן 5אריכא – .)19 " 21תל-אביב" ,בוסתנאי.)3.1.6414( , 22שפרה הורן ,תמרה הולכת על המים ,עם עובד ,תל-אביב ( ,)1991עמ' .626 23תום שגב ,ימי הכלניות 5ארץ-ישראל בתקופת המנדט ,ירושלים ( )6444עמ' ( 611להלן 5שגב – כלניות). 24שגב -כלניות ,עמ' .611 25יעקב שביט וגדעון ביגר ,ההסטוריה של תל-אביב משכונה לעיר ( ,)6411-6494תל-אביב ()1996 עמ' ( 63-62להלן 5שביט וביגר – ההסטוריה). 26שור – ראשיתה ,עמ' .11ראה עוד 5כרמיאל – ראשיתה ,עמ' .49 27יהושע ברזילי" ,על מוסדי יפו" ,העולם (יג אדר תרע"ב). 28המאפיין הבולט בבניה בתל-אביב בשנות ה 19-הוא הקיר הלבן המופיע בשכיחות רבה ,ובריכוז. כך זכתה העיר שתיקרא על ידי נתן אלתרמן "העיר הלבנה" .מיכאל לוין" ,מזרח או מערב 5אדריכלות בישראל ,"6419-6411מרק שפס ,מאירה יגיד ,אלן גינתון (עורכים) ,שנות העשרים באמנות ישראל, תל-אביב (תשמ"ב) עמ' ( 116להלן 5לוין – אדריכלות). 11 Homi Bhabha K., The Location of Culture, London (1994) pp. 70-75, 85-86, 112- 29 114. 30יוסף אליהו שלוש ,פרשת חיי ,6419-6329 5א.שלוש ,תל-אביב ( ,תשל"ג) ,עמ' ( 112להלן5 שלוש – פרשת). 31גיל אייל ,הסרת הקסם מן המזרח ,תל-אביב (תשס"ה) עמ' ( 61-61להלן 5אייל – הסרת). 32תיאודור הרצל ,ספרי הימים ,6491-6341 5ג ,תל-אביב (תש"י) עמ' 6641-621רוטברד שרון ,עיר לבנה ,עיר שחורה ,בבל ,תל-אביב ( ,)1991עמ' (. 613-612להלן 5רוטברד – עיר לבנה). 33תיאודור הרצל ,אלטנוילנד" 5ארץ עתיקה חדשה" ,תל-אביב (תרצ"ד) עמ' .12 34ראיון עם סימה מטלון1.6.1991 , 35העיריות הראשונות במחוזותיה העות'מאנים של ארץ ישראל נוסדו עד סוף המאה ה ,64-מצפת ועד עזה שבדרום .בשנת 6322פורסם 'חוק העיריות במחוזות' באימפריה העות'מאנית .מקצתן נוסדו עוד לפני גיבושו של חוק זה 5עיריית ירושלים ( ,)6311עיריית שכם ( ,)6313עיריית יפו ( )6326ועוד. ראה בהרחבה 5תמיר גורן ,שיתוף בצל עימות ,ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת המנדט הבריטי ,רמת גן (תשס"ח) עמ' .19-63 36גדעון ביגר ,מושבת כתר או בית לאומי ,ירושלים ( )6431עמ' .636-639 37יעקב יערי-פולסקין ,מ .דיזנגוף חייו ופעולותיו ,תל-אביב (תרפ"ו) עמ' .613 38אליק מישורי ,שורו ,הביטו וראו 5איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית ,תל-אביב (תש"ס) עמ' 6111-111 ,661-41אייל גיל ,הסרת הקסם מן המזרח 5תולדות המזרחנות בעידן המזרחיות ,הקיבוץ המאוחד ,תל-אביב ( ,)1991עמ' ( .11להלן 5אייל – הסרת). 39יובל פורטוגלי ,יחסים מוכלים 5חברה ומרחב בסכסוך הישראלי-פלסטיני ,הקיבוץ המאוחד ,תל- אביב ()6441עמ' (.611להלן 5פורטוגלי – יחסים) 6רוטברד -עיר לבנה ,עמ' .611 ( 40ו שבט תרס"ח) "פרוטוקול ישיבת ועד אחוזת בית" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .124 " 41בעיתונות הערבית" ,הפועל הצעיר ( .)61.1.6461ראה עוד 5יעקב טהון (יא אדר תרע"ד) אע"ת, חט' ,6תיק .61 " 42יפו" ,היהודי ( .)1.61.6461חברת 'הכשרת הישוב' קנתה אדמות מהערבים ,כמו "כרם בדרני", ולאחר מכן מכרה את החלקות ליהודים .לעיתים נרשמו האדמות על שם אנשים אחרים..." .עכשו ברצוננו להעביר את האדמה הזאת על שם הבעלים האמיתיים .בשביל זה כבר קבלנו את ההסמכה על ידי כח והרשאה רשמי מאת ה"ה לבונתין ושלוש ."...מאיר דיזנגוף (" )11.1.6461מכתב אל הכשרת הישוב" ,אצ"מ.L18 141/1 , 43משה מטלון -יומן. 44אחד התושבים (" )6461מכתב" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .61על קניית קרקעות ראה עוד)13.2.6461( 5 שם ,חט' ,6תיק )2.3.6461( 661שם ,שם( 6ל כסלו תרע"ד) "ישיבת ועד מס' ,"6שם ,חט' ,69תיק 136א. 11 המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בראשיתה ( 45ח אייר תרע"ד) אע"ת ,חט' ,6תיק .611 46חברת אנגלו-פלשתינה (" )3.1.6461אל 5הסינדיקט לסדור קנית קרקעות סביב תל-אביב ויפו על ידי ועד תל-אביב ,יפו" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .611ראה עוד" )11.1.6461( 5מכתב" ,שם ,שם. )14.1.6461( 47אע"ת ,חט' ,6תיק 612על מסחר בקרקעות בין היהודים לבין עצמם ראה עוד5 ( )1.1.6461שם ,חט' ,6תיק )1.2.6461( 619שם ,שם )11.1.6461( 6שם ,חט' ,6תיק 661 ( )61.1.6461שם ,שם( 6ג תשרי תרע"ד) "ישיבת ועד מס' ,"12שם ,חט' ,69תיק 136ב'" 6חוזה משנת "6461שם ,חט' ,6תיק .11 )4.1.6461( 48אע"ת ,חט' ,6תיק .11 ( 49יז אדר תרע"ד) אע"ת ,חט' ,6תיק .611 )6461( 50אע"ת ,חט' ,6תיק .611 )19.69.6493( 51אע"ת ,חט' ,6תיק 1ב. ( 52תרס"ט) "ישיבת ועד אחוזת בית" ,אע"ת ,חט' ,6תיק .124 " )69.4.6416( 53רשימת המגרשים של חברה חדשה" ,ארכיון משפחת שלוש .צדוק כמוס ,נספח מס' )11.1.6416( .3אצ"מ" )19.2.6416( 6L18-41/1 ,ארכיון משפחת מטלון" ,אע"ת ,חט' ,1תיק (16.2.6416( 61אע"ת ,חט' ,6תיק )11.2.6416( 6119אע"ת ,חט' ,6תיק )1.1.6416( 6119אצ"מ, 6L18-41/1עואד הבאב ובניו (" )11.66.6416מכתב [בערבית] לד"ר טהון" ,אצ"מ..." 5L18-41/2 , בנוגע להעברת הקיראטיס (אדמת ג'בליה) בכרם אלנעג'ה .הניירות להעברה סודרו והם בעצם הפעולה )1.1.6416( 6"...אצ"מ )91.91.6416( 6L18-41/2 ,אצ"מ.L12 41/1 , )13.1.6416( 54אע"ת ,חט' ,6תיק .119 55מסמך משנת 6416דן בעימותים בין יהודים וערבים ,ובין יהודים ליהודים .אצ"מ.L18-41/5 , )16.2.6416( 56אע"ת ,חט' ,6תיק .119 )3.1.6411( 57אצ"מ 6L18 141/2 ,ראה עוד )14.1.6411( 5אצ"מ )12.1.6464( .L18 141/2 ,אצ"מ, .L18/664 )1.3.6411( 58ארכיון משפחת שלוש. 59גדעון ביגר" ,התפתחות השטח הבנוי של תל-אביב בשנים ,"6411-6494מרדכי נאור (עורך) תל- אביב בראשיתה ,6494-6411 5מקורות ,סיכומים ,פרשיות נבחרות וחומר עזר ,יד יצחק בן-צבי, ירושלים (תשמ"ד) עמ' ( 14להלן 5ביגר – התפתחות). " )1.1.6411( 60פרוקטול מישיבת קק"ל" ,אצ"מKKL/5/1204 , 61חיים קרסו ,ראיון62.66.1991 , 62חוה צ'רנוב ,ראיין2.3.1991 , 12 " 63הערבים והקרן הקיימת" ,הארץ (.)13.2.6411 " 64מכירת הקרקעות ליהודים והסרסורים" ,הארץ (" )11.6.6411( 6)61.3.6411יפוי כח" ,אצ"מL/1 , 6194/2על קנית אדמות ראה )61.4.6411( 5שם" )1.66.6411( 6חוזה" ,אצ"מ18 194/1 , ( )1.1.6411אצ"מ.L18 194/2 , " 65הכרוז נגד היהודים ביפו" ,דבר (" 6)11.1.6411כרוז ביפו נגד היהודים" ,דבר (.)13.1.6411 " 66כרוזים דתיים נגד מכירת הקרקעות ליהודים" ,הארץ ( .)1.1.6411ראה גם 5אע"ת ,חט' 6תיק 41ד( 6יב מרחשון תרפ"ה) אע"ת ,חט' ,1תיק )1.1.6411( 6613אע"ת ,חט' ,1תיק )1.1.6411( 6613 אע"ת ,חט' ,1תיק 11ג )1.1.6411( 6אע"ת ,חט' ,1תיק 11ג )14.1.6414( 6אע"ת ,חט' 1תיק 11ג6 ( )11.1.6411אע"ת ,חט' ,1תיק .614 " 67בעיתונות הערבית" ,הארץ (.)11.1.6411 )2.2.6411( 68אע"ת ,חט' ,1תיק .11 )19.69.6414( 69אע"ת ,חט' ,)1(2תיק 1א" )6412( 6פרוטוקול ועדת הבקשות" ,אע"ת ,חט' ,1תיק 1ג" )3.3.6412( 6פרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת" ,שם. " 70מוכרי אדמה וסרסורים ביפו" ,הארץ (" 6)11.1.6414אגודת רצח הסרסורים" ,הארץ (.)4.1.6414 " 71צעירים ערביים יפגינו ביפו נגד הסרסורים?" ,הארץ (.)12.1.6414 " 72נגד מוכרי הקרקעות" ,דבר (.)14.1.6414 " 73הערבים וסרסורי הקרקעות" ,הארץ (" 6)63.1.6414המועצה המושלמית וסרסורי הקרקע" ,הארץ (" 6)19.1.6414תשובת ה"פלשתין" להצעת איינשטיין" ,הארץ (.)1.1.6419 " 74שטות של "לאומיים" ערבים" ,דבר (.)64.4.6414 " 75צואה בתור אמצעי 'לאומי'" ,דבר (.)14.4.6414 " 76מחפשים סרסורים ערביים בתל-אביב" ,הארץ (.)12.4.6414 " 77אחוליו של עיתון ערבי" ,דואר היום (.)1.69.6414 " 78על סרסורי הקרקעות" ,הארץ (.)62.1.6419 " 79ה'פלשתין' קריאה לעבודה שקטה ויוצרת" ,הארץ (.)63.66.6413 13
© Copyright 2024