המאבק על הקרקע סביב יפו ותל-אביב בשנים 1930-1881

‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫רחל הרט‬
‫הקמתה של אחוזת בית‬
‫יש להבין את מהלך האירועים שהובילו להקמתה של תל‪-‬אביב על רקע הדינמיקות‬
‫של שינויים חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬מרחביים ופוליטיים ביפו ובסביבותיה‪ .‬המהלך‬
‫החל בשנת ‪ 6491‬כאשר תושבים יהודים‪ ,‬מן הבולטים בקהילה היהודית ביפו‪,‬‬
‫משפחות ספרדיות ותיקות ומהגרים אירופים זה מקרוב באו‪ ,‬החליטו לייסד חברה‬
‫לרכישת קרקעות ולבניית בתים באזור יפו‪ .‬באותה עת‪ ,‬חלק גדול מהקהילה‬
‫היהודית התגורר בקרב הקהילה הערבית‪ .‬השאר התגוררו בשכונות יפו היהודיות‬
‫כמו נווה‪-‬צדק ונווה‪-‬שלום‪ .‬דוד סמילנסקי כתב‪5‬‬
‫"למרות שבכל שנה מתוספים בתים עברים לעשרות‪ ,‬בכל זאת עדין על שני‬
‫שליש מהישוב העברי שביפו צריך לדור בדירות ערבים ונוצרים"‪' 1.‬העולם'‬
‫הוסיף וכתב‪" 5‬היהודים תושבי יפו מאסו בצפיפות מגוריהם ובגזירות שהטילו‬
‫עליהם בעלי הדירות הערבים ובתנאי המגורים הקשים‪ ,‬מים דלוחים‪ ,‬מאור בלתי‬
‫‪2‬‬
‫מספק‪ ,‬לכלוך‪ ,‬זוהמה ורעש מסביב וב'מוחרם' "‪.‬‬
‫חלק מאנשי היישוב היהודי ביפו התגורר בשכירות בבתי ערבים‪ .‬שכר הדירה הועלה‬
‫עם כל גל עלייה‪ ,‬וכפי שציין 'העולם‪" 5‬בשביל לתת פתרון לשאלה נכבדה זו נוסדה‬
‫האגודה אחוזת‪-‬בית"‪ 3.‬לשם הקמת הפרויקט הוקמה חברה בשם 'פלשתינה נכסי‬
‫‪4‬‬
‫דלא ניידי'‪ ,‬אשר התמחתה ברכישת קרקעות באזורי יפו‪ ,‬חיפה וירושלים‪.‬‬
‫הרעיון להקים שכונה יהודית חדשה הציב דילמה בקרב יהודי יפו שהעידה על‬
‫הטשטוש שחל בהגדרת המרחב והגבול בין יהודים לערבים‪ .‬האם להישאר עם‬
‫הפנים ליפו‪ ,‬כפי שחשבו ראשוני המתיישבים‪ ,‬בעיקר הספרדים‪ ,‬או להפנות לה‬
‫עורף? הדעות נחלקו‪ 5.‬היו שגרסו שיש לקנות אדמה מדרום ליפו בקרבת עג'מי‪ ,‬היו‬
‫‪4‬‬
‫שטענו שיש לקנות במזרח יפו‪ ,‬בדרך המובילה למקווה ישראל‪ .‬חלק הציעו להישאר‬
‫באזור יפו העתיקה כדי לא להיבדל משאר תושבי יפו‪ .‬אחרים הציעו לרכוש את‬
‫האדמה שנקנתה על ידי חברת 'גאולה'‪ ,‬ליד המושבה הגרמנית‪-‬אמריקאית‪ .‬לבסוף‬
‫נפלה החלטה לרכוש את ַּכ ְרם אל‪ַּ -‬ג' ַּבאלי בדרך לשרונה (המרוחק ק"מ אחד מיפו)‪.‬‬
‫כדי להבין החלטה זו יש לדעת מי היו חברי אחוזת‪-‬בית ויוזמי הרעיון‪ .‬מייסדיה היו‬
‫'חובבי ציון'‪ ,‬בני הדור הראשון‪ ,‬שהקימו את התנועה בשנת ‪ 6331‬ועלו לארץ לאחר‬
‫‪ – 6491‬לא בתקופת העלייה הראשונה – אלא כשכלכלת הארץ החלה מתפתחת‪,‬‬
‫והיה בה מקום לסוחרים‪ ,‬בעלי עסקים‪ ,‬מתווכים‪ ,‬יצואנים ועוד‪ .‬יהודים אלו באו‬
‫מקרב המשכילים ובני המעמד הבינוני האמיד‪ ,‬ועסקו במסחר‪ ,‬בחינוך ובפעילות‬
‫ציבורית ציונית‪ .‬הם שאפו להקים שכונה אמידה ונאה לבני מעמדם‪ ,‬כדוגמת‬
‫השכונות שהיו ברחבי אירופה‪ .‬הרעיון להקים את השכונה החדשה מחוץ ליפו ביטא‬
‫את הרצון לחיות חיי קהילה אוטונומיים‪ ,‬בנפרד מהערבים‪" 5‬ליצור לנו שכונה‬
‫חדשה לא רק לשם בניין בתים טובים ויפים‪ ,‬אנו רוצים ששכונתנו החדשה תהיה‬
‫אבטונומית ככל האפשר ואותה נוכל ליצור רק אם נתרחק מיפו"‪ 6.‬עקיבא אריה וייס‬
‫אמר‪" 5‬ראשית לכל תהיה השכונה יהודית‪ ,‬ובתוך עמי נשב‪ ,‬ושוב לא יהי עוד צורך‬
‫‪7‬‬
‫לשלוח את הילדים אל לב השכונה הערבית"‪.‬‬
‫הקמתה של שכונת אחוזת‪-‬בית ביטאה התפתחות חדשה בגיאוגרפיה העירונית של‬
‫יפו‪ .‬אחוזת‪-‬בית מציגה בקווים כללים את הדילמות שעמדו בפני מייסדיה באשר‬
‫למעמד כלפי יפו‪ .‬לא דובר רק על הקמת עוד שכונה למגורים נוחים של יהודים‪,‬‬
‫אלא ביצירת אפשרות לקיים חיים ברוח היישוב החדש‪ .‬בפרוטוקול של הוועד הזמני‬
‫של השכונה נרשם‪" 5‬העיר העברית הראשונה בה יגורו עברים במאה אחוזים‪ ,‬בה‬
‫‪8‬‬
‫ישמרו על הטוהרה והניקיון‪ ,‬ולא נלך בדרכי הגויים"‪.‬‬
‫יוזם הרעיון היה עקיבא אריה ווייס‪ 9.‬סביבו נאספו כשישים איש‪ ,‬אשר התכנסו מידי‬
‫פעם בפעם‪ ,‬במשך כשנה‪ ,‬בקפה 'ליפשיץ' בנווה‪-‬שלום‪ .‬בעוד הפגישות הראשונות‬
‫של החברה הציגו את מטרתה כ‪"-‬הקמת יישוב עברי חדש"‪ 10,‬הרי המילה 'מודרני'‬
‫עד מהרה החליפה את המילה 'חדש'‪ .‬כלומר‪ ,‬תוך זמן קצר הוגדרה המטרה כהקמת‬
‫"שכונה עירונית יהודית מודרנית בסגנון אירופי בעיר יפו"‪ 11.‬יוסף כץ טוען כי‪5‬‬
‫"שלא מחיר הקרקע הזול מחוץ לעיר הוא שהיטה את הכף בעד התרחקות מיפו‬
‫אם כי ההצעה לבנות את השכונה ביפו באה בעיקרה מאלה שראו בה פתרון‬
‫לבעיותיהם החומריות‪ ,‬ואילו ההצעה לבנות את השכונה מחוץ ליפו‪ ,‬באה‬
‫‪12‬‬
‫בעיקרה מאלה שראו בה פתרון לאומי"‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬תל‪-‬אביב הייתה יצירה בורגנית‪ ,‬ולא יצירתה של תנועת העבודה הציונית‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫היא נוסדה על ידי סוחרים‪ ,‬בעלי קרקעות ובעלי מקצועות מיפו‪ ,‬אותם אנשים בדיוק‬
‫בהם נלחמו לעתים אנשי תנועת העבודה הציונית כדי לקבל עבודה ומשכורת טובה‬
‫יותר בתחום החקלאי‪.‬‬
‫המניעים שעמדו בבסיס הקמתה של חברת אחוזת‪-‬בית‪ ,‬היו מעשיים ואידיאולוגיים‬
‫כאחד‪ .‬במישור המעשי‪ ,‬היה צורך בדיור בריא והיגייני שיענה על הכפלת‬
‫האוכלוסייה בעשור שקדם (משלשת אלפים לחמשת אלפים נפש)‪ .‬מנקודת מבט‬
‫אידיאולוגית‪ ,‬עמדו ביסוד הקמת אחוזת‪-‬בית שלושה מניעים ציוניים‪ 6‬הראשון היה‬
‫האמונה במחויבות לפתח חברה לאומית‪-‬ציונית בעיר‪ ,‬שכן היא הייתה מרכז‬
‫ההגירה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬מתוך כך נבע הרצון לבודד את המהגרים החדשים מן‬
‫הערבים מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬למקום שבו יוכלו לטפח את ערכיהם הלאומיים‬
‫באמצעות השפה העברית‪ ,‬פיתוח מוסדות חינוך ותרבות עבריים‪ ,‬השתתפות‬
‫בפעילויות לאומיות‪ ,‬וכדומה‪ 13.‬המניע השני נבע מתוך הרצון לבלום זרימת הון‬
‫יהודי לידיים ערביות‪ ,‬כאשר נאלצו לשכור בתים מערבים‪ .‬המניע השלישי היה לחזק‬
‫את שמה הטוב של הלאומיות היהודית כהקדמה לעליית המעמד הפוליטי של‬
‫היהודים‪ 14,‬כפי שהסביר עקיבא אריה וייס בעלונו‪5‬‬
‫"אנו נשמור על הניקיון והתברואה ולא נלך בדרכם של הגויים וכמו ניו יורק ‪...‬‬
‫יבוא הזמן ועירנו תהיה השער הראשון לארץ‪-‬ישראל ‪ ...‬עיר מודרנית ‪...‬‬
‫‪15‬‬
‫מאורגנת"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יפו לא נעלמה לחלוטין מן התודעה‪ .‬היו שרצו שהשכונה שתקום תהיה‬
‫קרובה ליפו והיו שרצו להתרחק ממנה‪5‬‬
‫"יש שביקשו לבנות את שכונתם בתוך העיר‪ ,‬שהרי פרנסתם בעיר‪ ...‬ויש שאמרו‬
‫נבנה לה רובע מיוחד מחוץ לעיר‪ ,‬נבנה לה בתים נאים וניטע לפני כל בית גינה‬
‫קטנה‪ ,‬ונעשה לנו רחובות רחבים וישרים‪ ,‬ונשרה את רוח ישראל הטהורה על‬
‫המקום ‪ ...‬נעשה לה מעין אבטונומיא‪ ,‬והרי אי אפשר לעשות כן‪ ,‬אלא אם כן אנו‬
‫‪16‬‬
‫רחוקים מן העיר"‪.‬‬
‫עוד נכתב שמטרת השכונה החדשה להקים "קולוניה יפה" מחוץ לעיר‪5‬‬
‫"לצאת מהרפש והזוהמה של רחובות נוה שלום וליצור שכונה עברית שאוירה‬
‫הפיסי יהיה נקי ואוירה הרוחני יהיה אחר וטוב מזה שבגיטאות ארץ הישראלית‬
‫‪17‬‬
‫שלנו ‪ ...‬פינה העברית היחידה שיש כאן"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫ולטענת משה שרת דובר על‪5‬‬
‫"שכונה עברית נקייה ומרווחת של העיר יפו‪ ,‬מעין עיר גנים זעירה‪ ,‬אשר תושביה‬
‫יעשו את מלאכתם ומסחרם בעיר הישנה‪ ,‬ולעת ערב ישובו לבתיהם הנאים‪ ,‬מוקפי‬
‫‪18‬‬
‫הגינות‪ ,‬ליהנות מאוויר צח ומחיים יותר נוחים"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ש"י עגנון דיבר על "מעונות קיץ‪ ,‬שאדם מוצא בהם מרגוע אחר עמל היום"‪.‬‬
‫מגמת המייסדים הייתה להקנות לעצמם דפוסי חיים מקוריים ועצמאיים בצורה‪,‬‬
‫בתוכן וברוח‪5‬‬
‫"ליצור לנו שכונה חדשה לא רק לשם תקון סגנון חיים ונמוסי חיים טובים ויפים‬
‫‪ ...‬היהודים המפוזרים בכל פינות העיר יפו ייאספו אל מקום אחד‪ ,‬ויהיה בזה מעין‬
‫‪20‬‬
‫קבוץ גלויות מועט"‪.‬‬
‫עוד נכתב‪" 5‬העולה החדש בחר בתל‪-‬אביב מפני שידע כי הוא חופשי בכל‬
‫תנועותיו והליכותיו‪ ,‬בה אפשר לערוך חגיגות‪ ,‬תהלוכות רבות עם בלי מעצור‬
‫ומפריע ובלי בושה ופחד מפני השכנים הנכרים‪ .‬ובעוד שלפני הייתה תל‪-‬אביב‬
‫‪21‬‬
‫מעין מבצר יהודי שהפורעים לא עצרו כח לחזור אליו‪."...‬‬
‫הסופרת שפרה הורן מתארת בדרכה הספרותית כי היהודים החליטו לעזוב את יפו‬
‫ולהקים שכונה חדשה משום "שנקעה נפשם מפיח בית המרחץ ומהמולתו‪ ,‬נטשו את‬
‫יפו ועברו לגור בעיר הלבנה הנקייה‪ ,‬שגינות נוי מפרידות בין בתיה ופרחיה פורחים‬
‫‪22‬‬
‫שם ועצים מוריקים נותנים צילם"‪.‬‬
‫לדעת תום שגב "תל‪-‬אביב נוסדה בידי יהודים שמאסו בחייהם עם הערבים‪ .‬זה לא‬
‫היה מעשה פוליטי ולא נדרש גם מטעמי בטחון‪ ,‬מייסדי תל‪-‬אביב ביקשו איכות‬
‫‪23‬‬
‫חיים אירופית"‪.‬‬
‫רחל דנין כתבה‪"5‬אחרי חתונתי בשנת ‪ 6333‬שכר לנו אבי דירה ביפו‪ ,‬בקרבת‬
‫הדרך שהובילה לנמל‪ ,‬על יד השוק הערבי‪ .‬המקום היה מזוהם‪ ,‬כל העשן מבתי‬
‫הערבים‪ ,‬ביחוד מבתי המרחץ שלהם‪ ,‬היה חודר לדירתנו‪ .‬בתי הערבים היו‬
‫סמוכים מאוד לבתינו ושכנות זו העיקה עלינו במיוחד עם היולד בני הבכור ‪...‬‬
‫הזוהמה והקללות‪ ,‬המנהגים הנפסדים של בני הערבים היוו אויורה קשה לגידול‬
‫הילד ‪ ...‬כמבוגרים‪ ,‬הרגשנו את עצמנו מבודדים בסביבה זרה זו‪ ,‬ששום חיים‬
‫תרבותיים לא היו בה והיהודים היו מפוזרים במקומות שונים ומרוחקים בעיר‪.‬‬
‫חיים אלה‪ ,‬שנראו לנו קשים‪ ,‬עוררו בבעלי את המחשבה על יצירת שכונה‬
‫‪24‬‬
‫מרוחקת מהערבים – שונה‪ ,‬מודרנית ‪ – ...‬עיר גנים‪.‬‬
‫על פי רוב העדויות כוונתם המוצהרת של המייסדים היתה לבנות שכונת פרבר קטנה‬
‫‪61‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫ליד יפו‪ .‬שכונה מודרנית שתהיה שונה באופיה ובסדריה מהשכונות היהודיות שכבר‬
‫קמו מצפון ליפו‪ .‬דוד סמילנסקי כתב כי יפו היא עיר "שאדם שבא מעיר מתוקנת‬
‫כלשהיא באירופה קשה לו להסתגל לתנאי החיים בה"‪ 25.‬הדימוי של יפו כעיר‬
‫מזרחית אופיינית התגבש לנוכח הצפיפות‪ ,‬אי הסדר‪ ,‬העדר תנאים סניטריים‬
‫והשילוב בין מסחר ומגורים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫כוונת הרוב הייתה להתרחק מיפו‪' .‬העולם' כותב בשנת ‪56461‬‬
‫"אגודת 'אחוזת בית' ‪ ...‬מטרתה הייתה להסיר מעל הישוב העברי החדש בארץ‪-‬‬
‫ישראל את חרפת הגיטו ולבנות פרבר עברי‪ ,‬אשר יהיה למופת בהדורו וסדריו‪.‬‬
‫היהודים הם הראשונים שבנו בארץ‪-‬ישראל פרבר כזה אפילו הגרמנים אין להם‬
‫‪27‬‬
‫עוד כמותו"‪.‬‬
‫בחירת השם 'תל‪-‬אביב' מתוך ספרו של בנימין זאב הרצל 'אלטנוילנד' [ארץ ישנה‪-‬‬
‫חדשה]‪ ,‬סימל את שאיפתם של התושבים לבנות חיים חדשים על חורבות העבר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫הקמתה של תל‪-‬אביב בשנת ‪ 6494‬בישרה למעשה את מלחמתה של "עיר לבנה"‬
‫על המרחב האורבאני וההיסטורי של המטרופולין‪ ,‬מלחמה ביפו ובבנותיה‪ .‬היה זה‬
‫מהלך שרירותי של התבדלות‪ ,‬של מתיחת גבולות חיצוניים ופנימיים שהתרחש‬
‫כחלק מתהליך בינוי המדינה‪ .‬כך נוצר גבול בעל נפח ורוחב שיצר מרחב‪ .‬הגבול‬
‫נעשה ישות חברתית ממשית כל זמן שביפו נותרה קהילה יהודית‪ .‬ואם היה לגבול‬
‫נפח ורוחב‪ ,‬הרי כל מה שבתוכו‪ ,‬מה שהשתייך לגבול כשלעצמו‪ ,‬לא היה "אנחנו"‬
‫(היהודים) ולא היה "הם" (הערבים)‪ ,‬אלא בן כלאיים‪ 29.‬היהודים הספרדים‪ ,‬שהיו‬
‫מעורים בחברה הערבית העירונית‪ ,‬היו בני כלאיים שפרצו וסימנו את הגבול בין‬
‫יהודים לבין ערבים‪ .‬הם שטוו רשתות חברתיות וכלכליות בין יהודים לערבים‪,‬‬
‫ועוררו את התחושה שנוצר במקום אידאל המקיים את מטרת הציונות ליצור סינתזה‬
‫הרמונית בין מזרח לבין מערב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6414‬פרסם יוסף אליהו שלוש ספר אוטוביוגרפי בשם 'פרשת חיי' ובו הוא‬
‫מתגלה כפוסט ציוני‪ ,‬רדיקלי טרם זמנו‪5‬‬
‫"‪ ...‬ומי שבקי קצת בתולדות ישובנו מראשיתו יודע זאת‪ ,‬ששאלת ההתקרבות אל‬
‫שכנינו וחיי השלום אתם הייתה חובתנו הראשונה של ילידי המקום ואותה מלאנו‬
‫כהשקפתנו‪ ,‬ואם אנו הצלחנו בעבודתנו הצלחתנו הייתה בהרבה‪ ,‬שאנו הערכנו‬
‫והתחשבנו גם עם שכנינו שבשכנותם אנו היינו צריכים לבנות את בנייננו‪ .‬אבל –‬
‫ונגיד פה את האמת המרה והאיומה‪ ,‬אבל האמת – שמנהלינו‪ ,‬והרבה מבוני‬
‫‪61‬‬
‫הישוב שבאו מן הגולה על מנת לנהלנו‪ ,‬לא עמדו כלל וכלל על הערך הגדול של‬
‫יחסי השכנים‪ ,‬על הכלל היסודי והפשוט הזה‪ .‬הם אולי לא הבינו או לא חפצו‬
‫לעמוד עליו‪ ,‬ובאי עמדתם בשאלה זו יש עכשיו הרבה להאשים ששאלה זו‬
‫נסתבכה כל כך ושנעשתה להשאלה המכאיבה מאוד בישוב‪ ,‬וכבר כתבו‪ ,‬עמדו‬
‫והעירו על כך ברבים‪ ,‬שמיום הופעתו של הרצל עם הרעיון של הציונות‬
‫הפוליטית‪ ,‬תיארה התעמולה הציונית בכל הארצות ובכל השפות את הארץ אשר‬
‫בה אנו הולכים לבנות את ישובנו הלאומי כארץ מדבר שממה ועזובה רבה ואין‬
‫יושב בה‪ ,‬ואחרי תיאור כזה את הארץ בכתב ובעל פה‪ ,‬אך ורק בתור קרקע בתולה‬
‫אז‪ ,‬על סמך ויסוד ודאות זו‪ ,‬העמדו כל השיטות הציוניות בבניין הארץ‪ ,‬שהכל יש‬
‫בהן חוץ מדבר אחד ששכחו והוא‪ ,‬תשומת הלב לאותם תושבים אשר יושבים‬
‫‪30‬‬
‫כבר בארץ זו"‪.‬‬
‫יוסף אליהו שלוש שילב בזהותו ללא כל מאמץ מרכיבים שונים‪ 5‬הוא היה יהודי‬
‫וערבי‪ ,‬ציוני ופלסטיני‪ ,‬תל‪-‬אביבי ויפואי כאחד‪ .‬בן כלאיים לכל דבר האמין באמת‬
‫ובתמים שהציונות יכולה להיות טובה לכולם‪ ,‬גם לאוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫יכולתו של בן הכלאיים היהודי‪-‬ערבי לסמן את הגבול נעוצה בכך שהוא חוצה אותו‬
‫ומשבש את סדריו‪ .‬על כך מעידות המילים הרבות בהן נהגו לציין את נפח הגבול‬
‫והישות החברתית‪-‬מרחבית המפרידה בין שני צידי הגבול‪ ,‬שבה בשעה גם מחברת‬
‫ביניהם‪' 5‬מרחב (או קו) התפר'‪' ,‬קו התיחום'‪' ,‬שטח ההפקר' ועוד‪ .‬מכאן נובע‬
‫שהגבול מוטל בספק‪ ,‬ושלעולם לא ניתן למעשה להפסיק מלסמנו‪ ,‬שהרי פעולת‬
‫הסימון עצמה פורצת את הגבול‪ .‬סימני הגבול – המנגנונים החברתיים והחומרים‬
‫הסמליים המשמשים למתוח את הגבול ולסמנו – פורצים את הגבול ברגע שהם‬
‫מסמנים אותו‪ 31.‬תושבי השכונות היהודיות החדשות שמהן קמה תל‪-‬אביב‪ ,‬לא חדלו‬
‫מלסמן את הגבול בינן לבין יפו מחד ולכלול בתוכן את השכונות הוותיקות של יפו‬
‫מאידך‪.‬‬
‫השכונות אחוזת‪-‬בית‪ ,‬נחלת‪-‬בנימין ו'חברה חדשה' אוחדו זמן קצר לאחר הקמתן‪,‬‬
‫כמעשה התרסה מול יפו‪ .‬שכונות נוספות שהוקמו בזו אחר זו‪ ,‬העניקו לתושביהן את‬
‫התחושה של עיר עברית הצומחת על החולות לחוף הים‪ ,‬ומנהלת את ענייניה באופן‬
‫עצמאי מיפו‪ .‬יחסה של תל‪-‬אביב ליפו היה שילוב מיוחד במינו של ירושה וניכוס‪,‬‬
‫של מחיקה‪ ,‬אשמה והסוואה‪ .‬מאז לידתה של נווה‪-‬צדק מרחמה של 'כלת הים'‪ ,‬לא‬
‫חדלה תל‪-‬אביב הן מ"לברוח" מיפו‪ ,‬והן נשארה קשורה אליה‪ .‬במובן זה היא נהגה‬
‫בדיוק כמו ממציאה ואביה הרוחני תיאודור הרצל – שבהיותו נחוש "לברוח" מיפו‪,‬‬
‫העדיף‪ ,‬במקום לחכות בעיר יומיים לספינתו המהודרת שתיקח אותו למחוז חפצו‪,‬‬
‫‪61‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫לעלות על ספינה רעועה שלקחה אותו לכיוון ההפוך‪ .‬ב‪ 12-‬באוקטובר ‪ 6343‬ירד‬
‫הרצל בנמל יפו וכך כתב‪" 5‬ובכן היינו ביפו! שוב עוני וסבל וחום בצבעים עליזים‪.‬‬
‫ערבוביא ברחובות‪ ,‬אין עגלה לשכרה"‪ .‬ב‪ 1-‬בנובמבר חזר ליפו‪ ,‬לאחר שסייר‬
‫במושבות הדרום ובירושלים‪ ,‬ונחרץ לעזוב מהר ככל האפשר‪" 5‬היום האחרון ביפו‬
‫‪32‬‬
‫היה לא נעים במידה שאין למעלה ממנה‪ .‬באו כל מיני קבצנים ומרגלים"‪.‬‬
‫בספרו 'אלטנוילנד' מתאר הרצל את יפו‪5‬‬
‫"הכל בה מוזנח עד כדי לעורר חמלה‪ .‬העלייה לחוף בנמל העלוב הייתה טורדנית‬
‫‪ ...‬הסמטאות מלאות היו ריחות – באשה ומלוכלכות ומוזנחות‪ ,‬בכל מקום שררה‬
‫מצוקה אוריינטלית ססגונית ‪ ...‬באשר תפנה תראה רק עוני בנוסח של ארצות‬
‫המזרח‪ .‬תורכים עניים‪ ,‬ערבים מלוכלכים והיהודים מפוחדים התבטלו בכל מקום‬
‫‪ ...‬כולם נרדפים‪ ,‬דלפונים וחשוכי תקווה‪ .‬ריח עובש מוזר‪ ,‬שדמה לריח קברות‬
‫‪33‬‬
‫הכביד על הנשימה"‪.‬‬
‫ה"בריחה" מיפו היא שקבעה לא רק את כיוון פיתוחה העיקרי של תל‪-‬אביב מהדרום‬
‫אל הצפון‪ ,‬אלא גם את ההיגיון המרחבי של העיר כולה‪ .‬למבנה הקווי של תל‪-‬אביב‬
‫אין כל קשר למסורות בנייה חופיות‪ .‬מדרומה של יפו ניתן לראות בדיוק אותה‬
‫"בריחה"‪ ,‬בכיוון ההפוך‪.‬‬
‫צמיחתה המהירה של תל‪-‬אביב כבר בראשיתה‪ ,‬סימנה ליישובים יהודיים שכנים‬
‫שתהליך אורבאני מואץ עומד להתחולל באזור‪ .‬בעשר השנים הראשונות לשלטון‬
‫המנדט הבריטי נוצר מרחב אורבאני חדש בסביבת תל‪-‬אביב‪ .‬ממזרח לתל‪-‬אביב‬
‫ובקרבתה הוקמו רמת גן‪ ,‬שכונת בורוכוב‪ ,‬נחלת יצחק‪ ,‬נחלת גנים ורמת יצחק‪.‬‬
‫מדרום ליפו קם יישוב יהודי בשם בית וגן‪ ,‬לימים בת ים‪ 34.‬בשנות השלושים הוקמו‬
‫שכונות יהודיות במרחב החולות שבין יפו לראשון לציון‪ ,‬לימים העיר חולון‪.‬‬
‫מעמדה המוניציפאלי של יפו היה מיוחד במינו‪ 35.‬מגעים שהתנהלו בין ועד תל‪-‬‬
‫אביב לנציגי השלטון בראשית ‪ ,6416‬בזמן שהתגבשה הצעת חוק המועצות‬
‫המקומיות‪ ,‬עסקו בהקמת מסגרת מוניציפאלית מיוחדת לשכונות היהודיות של יפו‪,‬‬
‫לרבות שכונותיה של תל‪-‬אביב‪ .‬עד אותה עת הן נכללו בתחום השיפוט של עיריית‬
‫יפו‪ .‬המגעים הולידו את ההצעה לקבוע בחוק את האפשרות שתוקם מועצה מקומית‬
‫מיוחדת ב"רובע עירוני בעל ייחוד"‪ .‬סעיף זה בחוק המועצות המקומיות שאושר‬
‫במאי ‪ ,6416‬נועד לענות במיוחד על משאלתם של תושבי תל‪-‬אביב לקבל מידה‬
‫‪36‬‬
‫ניכרת של אוטונומיה מקומית‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫החלטת שלטונות המנדט שתל‪-‬אביב תנוהל באמצעות מועצה מקומית (‪)township‬‬
‫במסגרת של עיריית יפו‪ ,‬העניקה לתל‪-‬אביב‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬מידה ניכרת של‬
‫אוטונומיה‪ ,‬אך מבחינה חוקית המועצה נשארה חלק מעיריית יפו‪ .‬כך נוצרה בפעם‬
‫הראשונה בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ‪-‬ישראל אוטונומיה מוניציפאלית‬
‫יהודית במסגרת עיר ערבית‪ ,‬שיש בה עדיין גם שכונות יהודיות משלה בתוך העיר‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ 6411‬קבעו השלטונות כי תל‪-‬אביב תנוהל באמצעות עירייה עצמאית‬
‫באופן מלא‪ .‬קדם לכך מאמץ ניכר שהשקיעה מנהיגות תל‪-‬אביב אצל השלטון‬
‫הבריטי‪ .‬מאיר דיזנגוף‪ ,‬עוד בהיותו ראש המועצה המקומית של תל‪-‬אביב‪ ,‬פנה אל‬
‫הנציב העליון הרברט סמואל‪ ,‬בעת שזה ביקר בעיר בשנת ‪ ,6411‬וביקש עצמאות‬
‫מוניציפאלית מלאה כי "הטעם של בני תל‪-‬אביב הוא שונה מטעמם של בני העיר‬
‫[אנשי יפו]‪ ,‬לנו יש מושגים מחיים אחרים ואנו רוצים שיתנו לנו לפתח את‬
‫עצמאותנו ע"פ דרכנו"‪ 37.‬הניתוק בין יפו לתל‪-‬אביב נקבע באופן סופי ופורמאלי‪ ,‬קו‬
‫התפר הפך לקו התיחום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תל‪-‬אביב הייתה גם עיר שהבינה שהמזרח מצוי מחוצה לה‪ ,‬ומקיף אותה‬
‫מסביב‪ .‬המזרח לא רק הקיף את תל‪-‬אביב‪ ,‬אלא גם היה נוכח בתוכה כמעין קשת של‬
‫צורות וצבעים שיש באפשרותם כדי "לסתום את הפער בין ימי המקרא לבין העידן‬
‫המודרני"‪ 38.‬היחסים בין יפו לתל‪-‬אביב נראו כיחסים מוכלים‪ ,‬אם להשתמש במונח‬
‫‪39‬‬
‫שטבע יובל פורטוגלי‪ .‬שתי הערים הכילו זו את זו‪ ,‬הגדירו זו את זו ויצרו זו את זו‪.‬‬
‫רכישה ומסחר בקרקעות‬
‫לאחר העלייה השנייה‪ ,‬יהודי יפו ותל‪-‬אביב עסקו ברכישת קרקעות‪ .‬אלה נרכשו‬
‫הן לבניית מוסדות ציבוריים והן לבנייה פרטית‪ .‬בשנת ‪ 6494‬התכנס ועד אחוזת‪-‬בית‬
‫במטרה לדון ברכישת קרקעות מהערבים עד כמה שניתן‪ ,‬כדי ששטח אחוזת‪-‬בית לא‬
‫יהיה מוקף בקרקעות של ערבים‪.‬‬
‫למרות מאמרי הסתה בגנות מכירת קרקעות ליהודים שהתפרסמו בעיתונות הערבית‪,‬‬
‫היו ערבים שהמשיכו למכור קרקעות ליהודים‪ .‬חמתם של כותבי המאמרים‬
‫בעיתונות הערבית גברה‪ .‬עד עתה‪ ,‬טענו‪ ..." ,‬עברנו אמנם בשתיקה על זה שהמסחר‬
‫והקרקעות והכל עוברים קמעה קמעה לידי היהודים‪ 41."...‬אך מעתה ואילך לא יהי‬
‫כך הדבר‪.‬יש לציין‪ ,‬שלא כל הרכישות התבצעו בגלוי‪ ,‬היו קניות שהתבצעו בחשאי‪5‬‬
‫‪42‬‬
‫"‪ ..‬והתנאים נוחים ‪ ...‬והכל בשלום‪ ,‬אין פוצה פה ואין ספקות"‪.‬‬
‫גאולת אדמות הארץ לא הייתה משימה של מה בכך בשנים ‪ 66461-6461‬מחד‪,‬‬
‫לתושבים היהודים לא היו סכומי כסף גדולים‪ .‬מאידך‪ ,‬הערבים התנגדו למכור את‬
‫‪40‬‬
‫‪61‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫אדמותיהם ליהודים מטעמים אידיאולוגים‪ .‬מעט האדמות שיהודים הצליחו לקנות‬
‫היו באיזורים בלתי מיושבים‪ ,‬או אדמות מהן הערבים רצו להתפטר‪ ,‬כמו אזורי‬
‫ביצות‪ .‬הייתה דרושה פעולה מסיבית של שתדלנות על מנת לשכנע את הערבים‬
‫למכור את קרקעותיהם‪ .‬תפקיד זה הוטל על היהודים הספרדים‪ ,‬ילידי הארץ‪ ,‬דוברי‬
‫ערבית‪ ,‬שבאו בקשרים חברתיים וכלכליים עם הערבים‪ .‬בין המשפחות שנטלו על‬
‫עצמם את המשימה לשכנע ולגאול את האדמות היו משפחות מויאל‪ ,‬שלוש ומטלון‪.‬‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק נבנתה על אדמה שגאל אהרון שלוש‪ 6‬שכונת נווה‪-‬שאנן הוקמה‬
‫על פרדסו של מאיר מטלון‪ ,‬אותו גאל מידי הערבים עוד בשנות השבעים של המאה‬
‫ה‪.64-‬‬
‫את פעולותיו לגאולת קרקעות החל משה מטלון עוד לפני מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫כאשר הצטרף לחברת 'גאולה' שרכשה אדמות ברחבי הארץ‪ ,‬ושמה לה למטרה‬
‫להרחיב את גבולות תל‪-‬אביב‪ .‬משה מטלון‪ ,‬כעורך דין‪ ,‬וכמי שהיה מקורב לערבים‪,‬‬
‫‪43‬‬
‫פעל רבות במסגרת 'גאולה'‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6461‬הודפסו בכל העיתונים מודעות בשם הממשלה העות'מאנית על מכירתן‬
‫של קרקעות בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחד מתושבי תל‪-‬אביב פנה לועד ודרש‪5‬‬
‫"‪ ...‬חובה איפוא על תל‪-‬אביב לבחור מקרבה את העסקן הציבורי ‪ ...‬להשתדל‬
‫שכל מיליוני הדונמים האלה יקנו על ידינו בשביל העם העברי ‪ ...‬עד כמה היא‬
‫השעה חובה קדושה מוטלת עלינו תושבי תל‪-‬אביב להיות מן הראשונים בין‬
‫פותרי השאלה הזאת וגם לקחת חלק בסדור העבודה הזאת ובאופן כזה תוכל תל‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫אביב לשלם מעט לעם מכל מה שלקחה ממנו ‪."...‬‬
‫פרסומים רבים על קניות קרקעות ומכירתן נמצאים בארכיון הציוני‪ ,‬בארכיון עיריית‬
‫תל‪-‬אביב ובארכיון אליאנס בפריז‪ .‬פרסומים אלה מצביעים על סחר בקרקעות בין‬
‫יהודים לערבים‪ ,‬ובין יהודים לבין עצמם‪5‬‬
‫"מתאים לנו להשתתף בקנית אדמת מוטרה על שפת הים יחד עם המשרד הארץ‪-‬‬
‫ישראלי ועם מר ברסקי‪ ,‬כתבים להמשרד הארץ‪-‬ישראלי שאין אנו יכולים‬
‫‪45‬‬
‫להשתתף עד שלא יסכים לזה הסינדיקט ועוד לא קבלנו תשובה ‪."...‬‬
‫מכתב באותו נושא התקבל מחברת אנגלו‪-‬פלשתינה בעניין קניית קרקעות סביב תל‪-‬‬
‫אביב ויפו על ידי ועד תל‪-‬אביב‪ ..." 5‬קבלנו את מכתבכם אתמול ורשמנו לנו דבריכם‬
‫בדבר אדמת זמריה וקסאב וכמו כן בדבר הפרדס של ראק"‪ 46.‬גם ועד תל‪-‬אביב‬
‫התעסק במסחר בקרקעות‪5‬‬
‫‪62‬‬
‫"נדברתי עם מר ברסקי בדבר מגרש בן אלף אמה באדמה החדשה של "שוואבן"‪,‬‬
‫ואמר לי שהוא דבר כבר עם מר דיזנגוף שלכם‪ .‬אבקש איפא עכשו לרשום אותי‬
‫בתור קונה אלף אמה‪ ,‬ותאבו נא לרשום זאת בתור תשלום זמני על חשבון האדמה‬
‫‪47‬‬
‫הנ"ל"‪.‬‬
‫חברת 'גאולה' העבירה דיווחים להנהלת הסינדיקט על סידור הקרקעות ומכירתן‪5‬‬
‫"‪ ...‬מכרו כבר ‪ 11‬מגרשים ועומדים להמכר עוד ‪ 61‬מגרשים ‪ ... 2‬מגרשים קנה ה'‬
‫ווידוצקי בלי כל ספק למכירה ברווח‪ ,‬והנשארים נקנו על די אנשים שונים רובם‬
‫‪48‬‬
‫לבנין ‪ ...‬בסך הכל נבנו על המגרשים הנ"ל ‪ 1‬בתים"‪.‬‬
‫הביקוש הרב לקרקעות הביא להאמרת מחירים‪ ,‬והוחלט להפסיק לזמן מה את קניית‬
‫הקרקעות‪5‬‬
‫"‪ ...‬נפסיק לשנה אחת בקנית מגרשים סביב יפו בתנאי אם שאר המוסדות יסכימו‬
‫לזה‪ ,‬כי טובת ישובנו פה דורשת מידינו כזאת‪ ,‬בשביל להפחית אהבת הבצע של‬
‫המוכרים הערביים שלא תדע כל גבול‪ ,‬וגם להשתיק מעט את שאון שונאי עמנו‪,‬‬
‫המראים באצבע עד כה קמה וקמה ‪ ...‬ומציעים אנו את הסינדיקט שיקרא את כל‬
‫באי כח המוסדות שפנו לאספה וגם לאנשים פרטייים הידועים לו המתעסקים‬
‫בקנין אדמה פה ולהציע בפניהם החלטתנו זו‪ ,‬כי נתחייב למנוע שנה תמימה‬
‫"‪49.‬‬
‫מהיום מכל קניה מטעמים האמורים‬
‫בשנת ‪ 6461‬עלה לדיון נושא ספסרות יהודית בקרקעות‪ .‬יהודים קנו קרקעות‬
‫מערבים על מנת למכרן ליהודים במחירים מופקעים‪5‬‬
‫"בזמן האחרון הגיעה ההתחרות והספקולציה בקנית קרקעות סביב תל‪-‬אביב ועיר‬
‫יפו למדרגה גבוה מאוד‪ .‬הקונים והסרסורים היהודים קופצים על כל מגרש‬
‫ומגרש ומשלמים מחירים גבוהים מאוד מאשר המוכרים גם לא חלמו לקבל‬
‫מחירים כאלה בעד קרקעותיהם‪ .‬יש מגרשים שהוצעו להם שנים שלושה חודשים‬
‫במחיר בינוני ועתה משלמים כבר עבורם פי שנים ופי שלוש‪ .‬עלית המחיר הזאת‬
‫אין לה שום יסוד ממשי ביוקר החיים הכלכליים של עירנו ויהי נבראה אך ורק על‬
‫ידי הספקולציה והתחרות באופן מלאכתי‪ .‬אם ימשך הדבר כך הלאה יש לפחוד‬
‫שיבוא המשבר המחכה לנו מאחורי כותלי בנינינו ויהרוס בעת אחת את כל עמלנו‬
‫כ די לקדם את פני הרעה הנשקפת לנו החלטנו לסדר את דבר קנית הקרקעות‬
‫‪50‬‬
‫העירוניים על ידי יסוד סנדיקט לקנית קרקעות סביב תל‪-‬אביב ועיר יפו ‪."...‬‬
‫רעיון גאולת הקרקעות הפך עם הזמן לענין כלכלי‪ ,‬מסחרי‪ .‬סרסורים יהודים הרוויחו‬
‫רווח נאות מסחר בקרקעות‪" 6‬והנה הסרסורים ואנחנו באים על שכרם שלא מגיע‬
‫‪63‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫לפי החוק והאדון טענעלבלום מתעה אותנו בשקרים‪ ,‬בלוך ושוב ודוחה אותי מיום‬
‫ליום ‪ ...‬ואחריות כל החברה אז תיפול על ראשכם ‪ 51."...‬אם בתחילה קניית קרקעות‬
‫נועדה אך ורק להקמת השכונה העברית החדשה‪ ,‬הרי שעתה למדו שניתן להפיק‬
‫ממסחר זה רווחים נאים‪ ,‬לא רק הסרסורים שתיווכו בעסקות‪ ,‬אלא גם האגודות‬
‫שהוקמו מלכתחילה למטרת קניית הקרקעות עבור השכונה החדשה‪ .‬כך המסחר‬
‫בקרקעות שינה פניו‪ 5‬ממסחר שנעשה בתחילה מטעמים אידאולוגים – כיבוש‬
‫העבודה‪ ,‬עבודה עברית‪ ,‬בניית שכונה עברית נקייה מחוץ ליפו הערבית‪ ,‬ועוד – הוא‬
‫הפך למסחר המונע משיקולים כלכליים גרידא‪ .‬בישיבות ועד השכונה דנו בקנית‬
‫ומכירת הקרקעות‪ ,‬וברווחיות שתצמח מכך‪5‬‬
‫"‪ ...‬מלבד זאת עלינו להודות שהעולם חפץ רווח‪ .‬כלאו"א [כל אחד ואחד] חפץ‬
‫להרויח וגם מצד הועד היו אנשים טובים וישרים שהיו בועד וחפצו להרויח על‬
‫‪52‬‬
‫חשבוננו‪ .‬ועל כן הם מניחים מכשולים ע"ד האדמה"‪.‬‬
‫לפני מלחמת העולם הראשונה הוקם בתל‪-‬אביב סינדיקט לקנית קרקעות עירוניים‬
‫שמטרתו הייתה להקטין את הספסרות והתחרות בקניית קרקעות‪ ,‬והן את מכירתן‬
‫ביפו ומחוצה לה‪ .‬בסינדיקט לקחו חלק המוסדות הציבוריים שעסקו בנדל"ן כמו‪5‬‬
‫ועד תל‪-‬אביב‪ ,‬אפ"ק‪' ,‬גאולה'‪' ,‬חברה חדשה'‪ ,‬המשרד הארץ‪-‬ישראלי כבא‪-‬כח‬
‫הקרן הקיימת‪' ,‬החברה להכשרת הישוב' וחברת 'נכסי דלא ניידי'‪ .‬ההחלטה הייתה‬
‫שלא תבוצע שום קניה‪ ,‬אלא על פי החלטת האספה של באי כח המוסדות הנ"ל‪.‬‬
‫בתקופת המלחמה פסקו הקניות והמכירות של הקרקעות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתחילת ההתיישבות היהודית באזור תל‪-‬אביב יפו‪ ,‬קניית הקרקעות נעשתה‬
‫‪53‬‬
‫מטעמים אידיאולוגיים‪ ,‬ומכירת הקרקעות על ידי הערבים מטעמים כלכליים‪.‬‬
‫התושבים החדשים‪ ,‬העולים היהודים‪ ,‬רצו לקנות את האדמות כמעט בכל מחיר‪ ,‬על‬
‫מנת לבנות בתי מגורים‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬הקמת שווקים‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫לאחר כיבוש הארץ על ידי האנגלים‪ ,‬התכנסו באי כוח המוסדות הנ"ל במטרה לדון‬
‫על האמצעים שיש לאחוז בכדי למנוע ספסרות בקרקעות‪ ,‬ובעקבותיה עליית‬
‫מחירים‪ .‬חברת 'הכשרת היישוב' למשל הוציאה הוראה לפיה על החברה הקונה‬
‫קרקע להכניס סעיף בחוזה "למניעת ספסרות באדמתכם‪ ,‬באופן שכל חבר לא יוכל‬
‫למכור את חלקו לאחר בלי הסכמתם והסכמתנו ‪ ...‬בנוגע לשכונות שתוסדנה על ידי‬
‫‪54‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪."...‬‬
‫סרסורי קרקעות קמו הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים‪ .‬יהודים פרטיים ומוסדות‬
‫‪64‬‬
‫יהודיים התחרו אלה באלה על קניית קרקעות מערבים‪ .‬היהודים העדיפו לקנות‬
‫קרקעות ישירות מהערבים‪ ,‬משום שקרקעות היהודים היו יקרות יותר‪ .‬לאחר הקנייה‪,‬‬
‫היהודי העלה את מחיר הקרקע שרכש‪ ,‬ובעת המכירה גבה גם דמי תיווך‪ .‬מצב זה‬
‫הביא לעימותים ותביעות משפטיות‪ 55.‬עיריית תל‪-‬אביב למשל‪ ,‬חששה שמוסדות‬
‫יהודים יציעו מחיר גבוה יותר על קרקע של השייך עלי‪ ,‬ועל כן קבעה‪5‬‬
‫"עירית תל‪-‬אביב עומדת כעת בקשר עם השייך עלי על דבר קניית האדמה שלו‬
‫לפני שער תל‪-‬אביב‪ .‬אולם‪ ,‬כדי שלא תבוא שום הפרעה‪ ,‬נחוץ ששום איש או‬
‫מוסד מן הצד לא יתערב בדבר‪ ,‬כדי שלא לקלקל את הקניה על ידי התחרות של‬
‫‪56‬‬
‫קונים רבים‪ ,‬מה שיעלה את המחירים וגם יקשה את גמר הדבר"‪.‬‬
‫עם הקמת השכונה העברית תל‪-‬אביב וסביבותיה‪ ,‬רוב רובן של הקרקעות היו‬
‫נתונות בידיים ערביות‪ .‬ועד עיריית תל‪-‬אביב השתדל לא לקנות קרקעות מיהודים‬
‫משום שהיה מנוע מלעסוק במסחר‪ .‬כפי שמלמד אוסף אדיר של מסמכים בארכיונים‬
‫השונים רוב אדמות הערבים שנקנו בשנת ‪( 6411‬משפחות סבח‪ ,‬משרוי‪ ,‬זריפה‪,‬‬
‫רמדן‪ ,‬שעאבן‪ ,‬שייך עלי‪ ,‬אמין נסיף‪ ,‬ועוד) נקנו על ידי אגודות‪ ,‬חברות ומוסדות‬
‫יהודיים כגון 'חברת שחר'‪' ,‬התבונה'‪' ,‬כפר גנים'‪' ,‬גאולה'‪' ,‬בית וגן'‪' ,‬נווה שאנן' או‬
‫‪57‬‬
‫באי כוח כמו ד"ר ארתור רופין ואנשים פרטיים‪.‬‬
‫היהודים חששו לבנות את בתיהם וחנויותיהם ליד השכונות הערביות‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר פרעות ‪ .6416‬לאדמות בסביבות יפו הערבית‪ ,‬באזור המסגד‪ ,‬לא היו קונים‬
‫למרות מחירן הנמוך שהוצע למשפחת שלוש ‪5‬‬
‫"החלקות על שפת הים בין ביה"ח מצד המסגד‪ ,‬הציעו לנו בשם ה' מורט בסכום‬
‫של ‪ 11‬ג"מ האמה ‪ ...‬הננו חושבים כי עכשיו אי אפשר יהיה למצוא מתעניינים‬
‫ברכישת החלקות הללו ‪ ...‬לדאבוננו ‪ ...‬ישנה שורה של בתים השייכים לערבים‪,‬‬
‫ושהם גרים בהם ‪ ...‬לפי דעתנו לא יהיו מתעניינים בקרקע הזאת היות כי הסביבה‬
‫‪58‬‬
‫היא ערבית‪."...‬‬
‫העליה הגדולה של שנת ‪ 6411‬הביאה עמה לגידול מרשים ברכישות הקרקע על ידי‬
‫יהודים‪ .‬בשנים ‪ 6411-6411‬נקנו מערבים שטחים של אלף דונאם ובהם אלף ושמונה‬
‫מאות חלקות בנייה‪ .‬הדרישה הרבה לקרקע וחוסר הידע של רוב הקונים‪ ,‬הביאה‬
‫לעלייה רבה במחירי הקרקעות ולהעברת יחידות קרקע מיד ליד‪ ,‬העברות שהיו‬
‫מלוות בעליות במחירים ובסכסוכים‪ 59.‬כתוצאה ממחסור בקרקעות‪ ,‬חלה לעלייה‬
‫‪60‬‬
‫גדולה במחירי הקרקעות הערביות שמסביב לתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫חיים קרסו שגדל ביפו‪ ,‬סיפר‪5‬‬
‫‪19‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫"… הערבים פחדו למכור אדמות ‪ ...‬מוסא וקרסו הכירו טוב מאוד את השייך‬
‫באדס ‪ ...‬הוא היה אדם שאהב לעשות חיים ‪ ...‬היה בא למוסא מטלון ואומר לו‬
‫תלווה לי ‪ 699‬ל"י‪ ,‬תן לי עוד שטר (קמביילה) של ‪ 699‬וכך הלאה ‪ ...‬היו נוסעים‬
‫לביירות ‪ ...‬כדי לנסוע ולבלות במקומות הללו היו זקוקים לכסף והשייך היה לֹווֶה‬
‫ממוסא מטלון כספים‪ .‬שהגיע סכום ההלואה לסכום גדול של חמש מאות – שש‬
‫מאות ל"י מוסא מטלון היה אומר לו (לשייך)‪" 5‬אתה חייב לי כסף‪ ,‬אבל אני לא‬
‫רוצה את הכסף‪ .‬לך יש חולות‪ ,‬אדמות על שפת הים תמכור לי את "הזבל" הזה‪.‬‬
‫בין כה וכה אתה לא צריך אותם (את האדמות)"‪ .‬כך היה מוכר דונם אחר דונם‬
‫‪61‬‬
‫בחצי חינם והוא קנה"‪.‬‬
‫בניגוד לקרסו‪ ,‬חוה צ'רנוב‪ ,‬ילידת נווה שאנן‪ ,‬מספרת כי "‪ ...‬הערבים היו בעלי‬
‫הקרקעות וזה לא היה פשוט לקנות אדמות מהערבים ‪ 62."...‬העיתון 'אל גז'ירה' כפי‬
‫שפורסם בעיתון 'הארץ'‪ ,‬יצא בקריאה נגד מכירת קרקעות ליהודים באזור תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫משום ש"בדרך זו תהיה ארץ‪-‬ישראל כעבור זמן קצר ארץ יהודית כשם שאנגליה‬
‫היא אנגלית אם נרצה ואם אל נרצה בכך ‪ ...‬הדבר המפחידני היא העברת אדמתנו‬
‫לידי היהודים"‪ 63.‬גם סופר ה'מוקטס' בארץ‪-‬ישראל כתב שמכירת הקרקעות ליהודים‬
‫זה דבר חמור יותר מאשר הכרזת בלפור ומפעלו של רוטנברג‪ .‬לטענתו‪ ,‬במכירת‬
‫הקרקעות טמונה סכנה והיא – גידול האוכלוסייה היהודית‪ .‬כי אם יהיו בידי‬
‫היהודים "במכסת אדמתנו אין שום ספק שהיו מתרבים ועולים עלינו במספרם‪ ,‬מפני‬
‫שהם מביאים מתישבים מארצות שונות"‪ .‬לכן‪" ,‬מנהיגי התנועה הלאומית היו‬
‫‪64‬‬
‫מחוייבים לעשות כל מה שביכולתם כדי ליסד חברה ערבית לקנית הקרקעות"‪.‬‬
‫אנשי הדת הביעו את התנגדותם למכירת קרקעות ליהודים באמצעות כרוזים דתיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6411‬הפיצו צעירים ערבים ברחובות יפו ובבתי קפה כרוז בזו הלשון‪5‬‬
‫"בשם ה' הרחום והרחמן"‪ ,‬הקורא לא למכור אדמות ליהודים‪ ..." 5‬ערבים! אם‬
‫יש בכם שכל ‪ ...‬ואם יש בכם דם ערבים – השיבוהו לעורקיכם ‪ ...‬דם אבותיכם‬
‫יהיה קורבן לציונים ‪ ...‬הדפו את האויב ערבים! אין אנו דורשים מכם כי תהרגו‬
‫ביהודים‪ .‬כבר קראנו לכם לעשות כזאת ולא נענינו ‪ ...‬דורשים אנו מכם‪ ,‬כי‬
‫תחרימו את היהודים ותשתדלו בכל הדרכים ליהנות מהם ולא להנות אותם‬
‫בכלום‪ .‬חדלו ממכירת אדמתכם ‪ ...‬התרחקו מלבקר את תל‪-‬אביב‪ ,‬כי אם הם‬
‫מוכרים את כבוד נשותיהם למען קחת את כספנו‪ ,‬אל נמכור אנחנו את כבודנו ואת‬
‫‪65‬‬
‫ארצנו ‪."...‬‬
‫‪16‬‬
‫העיתונים מתחו ביקורת קשה על המוכרים והמתווכים במכירות‪ .‬בעיתון 'הארץ'‬
‫פורסם כי עיתון 'מארת אל שרק' הציע "להכריז חרם על הסוחרים היהודים ‪ ...‬מכיון‬
‫שהיהודים הם אויבים ואסור למושלמי לבוא במשא ומתן אתם או למכור להם‬
‫קרקעות‪ .‬כל העוזר ליהודים בבנין ביתם הלאומי הרי הוא מגרש את המושלמים‬
‫‪66‬‬
‫מתוכה‪ ,‬הורס את המסגדים ודינו כדין כופר"‪.‬‬
‫שריף מוחמד אל‪-‬שנטי שיבח לדברי עיתון 'הארץ' את עורך ה'פלסטין' על כי‬
‫הצליח באמצעות כתבותיו ומאמריו להשפיע על ערבים שלא ימכרו קרקע לציונים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היו עדיין אנשים שמכרו קרקעות לציונים משום ש"אהבת הדינרים אצלם‬
‫התגברה על אהבת המולדת ‪ ...‬והם מביאים לידי גמר את מכירת הקרקעות בין‬
‫חורשת עזון ובין תל‪-‬אביב ‪ 67."...‬למעשה לא היה ניתן למנוע את מכירתן של‬
‫הקרקעות ליהודים‪ ,‬אם בהסתר ואם בגלוי‪ ,‬משום שהערבים היו זקוקים לכספים‬
‫אלו‪ ,‬והקרקעות שהיו בידיהם לא הביאו להם כל תועלת כלכלית‪ .‬ערבים בודדים‬
‫‪68‬‬
‫בלבד הקפידו למכור קרקעות רק לאחיהם הערבים‪.‬‬
‫דוגמאות רבות של חוזים‪ ,‬הסכמי מכירה וחוזי קנייה בין יהודים לבין ערבים‪ ,‬ובין‬
‫חברות ואגודות לבין יהודים‪ ,‬ובין יהודים לבין עצמם‪ ,‬מצויים בארכיון עיריית תל‪-‬‬
‫‪69‬‬
‫אביב ובארכיון הציוני‪ .‬צר המקום מלהכיל את הדוגמאות הרבות‪.‬‬
‫העיתונות הערבית מילאה את גליונותיה במאמרים‪ ,‬דברי הסתה ומחאות נגד‬
‫סרסורים שמכרו קרקעות ליהודים‪ .‬החשש הגדול היה מהשתלטות היהודים על כל‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעיתונות דווח כי ביפו היו מספר רב של פלאחים שהלכו מבית קפה‬
‫אחד למשנהו והציעו קרקעות למכירה‪ 70.‬על מנת למנוע את התופעה ולהלחם‬
‫בסרסורים‪ ,‬נוסדה ביפו אגודת נוער שמטרתה הייתה להלחם בסרסורים‪ .‬בעיתון‬
‫'הארץ' נכתב כי העיתון 'אל אקדאם' היפואי‪ ,‬שתמך במלחמה בסרסורים הערבים‪,‬‬
‫הקדיש את עמודיו ל"מלחמת מצוה" זו‪ .‬הוא פרסם מאמרים ושירים תחת הכותרות‬
‫"המולדת ההולכת ונמכרת"‪" ,‬יתארגנו משלחות ויפגשו עם המנהיגים‪-‬הסרסורים"‪,‬‬
‫"מנהיגנו מוכרים את המולדת ומיחסים את הלאומיות לעצמם‪ .‬איה העם המתעורר‬
‫שידרוש מהם חשבון?"‪ .‬כמו כן הוחלט לארגן הפגנה ברחובות יפו‪ .‬המפגינים‬
‫‪71‬‬
‫התכוונו להתאסף ליד המסגד הגדול‪ ,‬ובידיהם שלטים נגד הסרסורים‪.‬‬
‫העיתונים 'אל כרמל'‪' ,‬אל אקדאם'‪' ,‬פלסטין' ואחרים‪ ,‬מילאו גיליונות שלמים‬
‫‪72‬‬
‫בכותרות צעקניות‪" 5‬המנהיגים מוכרים את הארץ ובוגדים בלאומיות"‪.‬‬
‫שאלת הערבים וסרסורי הקרקעות "מוכרי המולדת" כמעט ולא ירדה מהכתבות‬
‫שהתפרסמו בעיתונות הערבית‪ .‬מעל גבי גיליונות העיתונים התנהלו ויכוחים‬
‫והאשמות‪ .‬אנשים הואשמו בתיווך ובמכירה‪ ,‬פורסמו תמונות של מוכרי קרקעות‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫מאמרים התריעו על הסכנה הצפויה לערבים בארץ‪-‬ישראל כתוצאה ממכירת‬
‫אדמותיהם ליהודים‪ .73‬הדברים הגיעו עד כדי אלימות פיזית נגד מוכרי הקרקעות‪.‬‬
‫על פלח ערבי שמכר קרקע "שפכו עליו מי שופכין מפח שהיה מוכן בידם"‪ 74.‬ברחוב‬
‫בוסטורוס ביפו התנפלו פרחחים ערביים על העורך 'אל אכבאר' "ושפכו על ראשו‬
‫צואה על שלא הצטרף אל המקהלה הלאומית שלהם"‪ 75.‬על סרסורים ערביים‬
‫שהסתובבו בתל‪-‬אביב הוטלו סנקציות חברתיות וכלכליות‪ ,‬והועללו עליהם עלילות‬
‫‪76‬‬
‫שווא‪.‬‬
‫השנאה לרוכשי הקרקעות הייתה כה עזה‪ ,‬עד כי עורך העיתון הערבי‪-‬נוצרי 'אל‬
‫אקדאם' פרסם ידיעה אשר מוטטה בעיתון 'דואר היום' בדבר קניית בית קברות חדש‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬ותקוותו הייתה שגם "בית הקברות החדש יתמלא בקרוב‪ ,‬ושהעולים‬
‫‪77‬‬
‫החדשים העומדים לבוא ארצה ימצאו בבית הקברות את "ביתם החדש" ‪."...‬‬
‫ה'פלסטין' מיום ‪ 61.1.6419‬פרסם מאמר תחת הכותר‪" 5‬אנו בונים והם הורסים"‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬כפי שהדברים נלמדים מפרסום בעיתון 'הארץ'‪ ,‬גם אם הממשלה תגביל את‬
‫עליית היהודים ותבטל את הכרזת בלפור‪" ,‬אם מקרבנו קמים אנשים בוגדים‪,‬‬
‫ההורסים בשעה אחת את אשר אנו בונים בימים רבים ומוכרים את אדמת המולדת‬
‫שאנו מתאמצים לשמור אותה?" מה זה יעזור? העם הערבי צריך להתקומם נגד‬
‫‪78‬‬
‫הסרסורים ו"עלינו לטפל במחלה חמורה זו ולרוצץ את ראש הנחש‪."...‬‬
‫'פלסטין' הוסיף וכתב ש"‪ ...‬הציונים המטעים את העמים בשאיפותיהם החשאיות‬
‫וקוראים את היהודים שיבואו לעזרת "בנין ארץ‪-‬ישראל"‪ .‬הידיים הקמצניות נפתחו‬
‫וכסף רב נתך על ארץ‪-‬ישראל שחלק ממנו הוקדש להוצאת הקרקעות מידי הערבים‬
‫ולהכנסת יהודים עניים לארץ כדי שיעבדו קרקעות אלה ‪ ...‬היהודים קונים כל דונם‬
‫אדמה במחיר ממוצע של ‪ 1‬לירות והרי זהו מחיר קטן – מחיר שתי חביות מלט או‬
‫מאה לבנים‪ .‬יש בינינו אנשים הקונים עניבה במחיר זה‪ .‬כלום לא נגש לקשור את ידי‬
‫‪79‬‬
‫היהודים בסכום זה? ‪"...‬‬
‫לסיכום‪ ,‬שאלת הקרקע תופסת מקום חשוב אצל כל העמים‪ ,‬בכל הארצות‪ .‬בדברי‬
‫ימי האנושות שררה מלחמה כפולה‪ 5‬שחרור האדם ושחרור הקרקע‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יפו‬
‫לא היתה שונה ממוקדי סכסוך אחרים בהם התנהל מאבק קרקעי‪ .‬יפו הייתה בעיקרה‬
‫מרכז להתיישבות עירונית‪ .‬בשלב מוקדם היו יהודי יפו מעורבים ברכישת קרקעות‬
‫ערביות מחוץ לחומות העיר העתיקה‪ ,‬ושאר נכסי דלא ניידי של תושבי יפו הערביים‪.‬‬
‫סחר רב בקרקעות הוליד סרסורי קרקעות‪ ,‬שניסו להונות את הרוכשים בכל דרך‬
‫‪11‬‬
‫אפשרית‪ .‬רעיון גאולת הקרקעות הפך להיות ענין כלכלי‪ ,‬מסחרי‪ .‬סרסורים יהודים‬
‫הרוויחו רווח נאות מסחר בקרקעות‪ .‬אם בתחילה לקניית קרקעות נועדה אך ורק‬
‫להקמת השכונה העברית החדשה‪ ,‬הרי עם הזמן למדו שניתן להפיק ממסחר זה‬
‫רווחים נאים‪ .‬לא רק הסרסורים שתיווכו בעסקות‪ ,‬אלא גם האגודות שהוקמו‬
‫מלכתחילה למטרת קניית הקרקעות עבור השכונה החדשה‪ .‬המסחר בקרקעות שינה‬
‫פניו‪ .‬בתחילת המסחר נעשה מטעמים אידאולוגים‪ ,‬ובסייפא משיקולים כלכליים‬
‫גרידא‪.‬‬
‫הערות‪5‬‬
‫‪ 1‬דוד סמילנסקי‪" ,‬עיר ואם בישראל"‪ ,‬יששכר דב בר‪-‬דרורא (עורך) הבונים הראשונים‪( 5‬למלאת‬
‫שלושים שנה לתל‪-‬אביב)‪ 5‬רשימות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬קטעי תולדות‪ ,‬מיסדי תל‪-‬אביב‪ ,‬תל‪-‬אביב (תש"א)‬
‫עמ' ‪( . 66-69‬להלן ‪5‬סמילנסקי – עיר)‪.‬‬
‫‪ 2‬העולם‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬י"ז בחשוון תרס"ח‪ .‬סמילנסקי ‪ -‬עיר‪ ,‬עמ' ‪ .66-69‬השלטון העות'מאני חייב‬
‫את היהודים לעבור דירה מדי שנה בחודש 'מוחרם' שהוא החודש הראשון בלוח המוסלמי‪ .‬מכאן‬
‫צמח הביטוי העברי "עושים מוחרם" פרושו עוברים דירה‪.‬‬
‫‪" 3‬ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יפו"‪ ,‬העולם (יז חשוון תרס"ח)‪.‬‬
‫‪ 4‬סמילנסקי ‪ -‬עיר‪ ,‬עמ' ‪.61‬‬
‫‪ 5‬שם‪ ,‬שם ‪.‬‬
‫‪ 6‬בתיה כרמיאל‪" ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב בתאורו של נחום גוטמן"‪ ,‬אריאל‪ ,14-13 ,‬ירושלים‬
‫(תשמ"ז) עמ' ‪( 49‬להלן‪ 5‬כרמיאל ‪ -‬ראשיתה)‪.‬‬
‫‪ 7‬אריה עקיבא וייס‪ ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב‪ 5‬תולדות ייסוד העיר ורשימות יומן‪ ,‬עיינות‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫(תשי"ז)‪ ,‬עמ' ‪( .12‬להלן‪ 5‬וייס – ראשיתה)‪,‬‬
‫‪( 8‬ט באב תרס"ו) "פרוטוקול הועד הזמני של השכונה"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.19‬‬
‫‪ 9‬קיימים חילוקי דעות בין החוקרים מי היה העסקן שהגה לראשונה את רעיון הקמת עיר עברית‪,‬‬
‫והוציא רעיון זה לפועל‪ .‬מלבד עקיבא ווייס‪ ,‬טוענים לבכורה זאת גם‪ 5‬יצחק חיותמן‪ ,‬יחזקאל דנין‪,‬‬
‫דוד סמילנסקי‪ ,‬ואחרים‪ .‬ראה‪ 5‬אילן שחורי "מי יסד את תל‪-‬אביב"‪ ,‬הארץ (‪.)66.1.6431‬‬
‫‪" )61.1.6491( 10‬פרוטוקול מפגישה של 'אחוזת בית'"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.124‬‬
‫‪ 11‬יוסי כץ‪" ,‬חברת 'אחוזת בית' ‪ 56491-6494‬הנחת היסודות להקמתה של תל‪-‬אביב"‪ ,‬קתדרה‪,11 ,‬‬
‫ירושלים (תשמ"ה) עמ' ‪.616‬‬
‫‪ 12‬יוסף כץ‪" ,‬רכישות הקרקע בתל‪-‬אביב עד למלחמת העולם הראשונה – מגמות‪ ,‬אפיונים והשלכות‬
‫יישוביות"‪ ,‬רות קרק (עורכת)‪ ,‬גאולת הקרקע בארץ ישראל‪ ,‬רעיון ומעשה ‪ -‬קובץ מחקרים‪ ,‬ירושלים‬
‫‪11‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫(‪ )6449‬עמ' ‪.612-611‬‬
‫‪ 13‬יוסף כץ‪ ,‬הציונות וההתישבות העירונית‪ 5‬סיוע הקק"ל להתישבות העירונית לפני מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ירושלים (תשנ"ב) עמ' ‪.1-1‬‬
‫‪Yossi Katz, The “Business” of Settlement, Private Enterpreneurship in the Jewish 14‬‬
‫‪Settlement of Palestine, 1900-1914, Jerusalem (1994) pp. 163-165.‬‬
‫‪ 15‬אילן שחורי‪ ,‬חלום שהפך לכרך‪ 5‬תל‪-‬אביב‪ ,‬לידה וצמיחה‪ 5‬העיר שהצמיחה מדינה‪ ,‬אביבים‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב (תש"נ)‪ .‬העתק מן העלון עמ' ‪( 11‬להלן ‪ 5‬שחורי – חלום)‪.‬‬
‫‪ 16‬נתן שור‪" ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב"‪ ,‬אריאל‪ ,14-13 ,‬ירושלים (תשמ"ז) עמ' ‪( 11‬להלן‪ 5‬שור –‬
‫ראשיתה)‪.‬‬
‫‪" 17‬השבוע"‪ ,‬הפועל הצעיר (‪.)14.1.6411‬‬
‫‪ 18‬שור נתן‪" ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב"‪ ,‬אריאל‪ ,14-13 ,‬ירושלים (תשמ"ז) עמ' ‪( 11‬להלן ‪ 5‬שור –‬
‫ראשיתה)‪.‬‬
‫‪ 19‬שמואל יוסף עגנון‪" ,‬תחילתה של תל‪-‬אביב"‪ ,‬יוסף אריכא (עורך)‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ -‬מקראה היסטורית‪-‬‬
‫ספרותית‪ ,‬תל‪-‬אביב‪( ,‬תשי"ט) עמ' ‪( 19‬להלן‪ 5‬עגנון ‪ -‬תחילתה)‪ .‬ראה עוד‪ 5‬שור – ראשיתה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,32-31‬כרמיאל בתיה‪" ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב בתאורו של נחום גוטמן"‪ ,‬אריאל‪ ,14-13 ,‬ירושלים‬
‫(תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪( .41-32‬להלן‪ 5‬כרמיאל – ראשיתה)‪.‬‬
‫‪ 20‬יוסף אריכא‪ ,‬תל‪-‬אביב בת ‪ ,19‬רמת גן (‪ )6414‬עמ' ‪( 69-4‬להלן‪ 5‬אריכא – ‪.)19‬‬
‫‪" 21‬תל‪-‬אביב"‪ ,‬בוסתנאי‪.)3.1.6414( ,‬‬
‫‪ 22‬שפרה הורן‪ ,‬תמרה הולכת על המים‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב (‪ ,)1991‬עמ' ‪.626‬‬
‫‪ 23‬תום שגב‪ ,‬ימי הכלניות‪ 5‬ארץ‪-‬ישראל בתקופת המנדט‪ ,‬ירושלים (‪ )6444‬עמ' ‪( 611‬להלן‪ 5‬שגב –‬
‫כלניות)‪.‬‬
‫‪ 24‬שגב‪ -‬כלניות‪ ,‬עמ' ‪.611‬‬
‫‪ 25‬יעקב שביט וגדעון ביגר‪ ,‬ההסטוריה של תל‪-‬אביב משכונה לעיר (‪ ,)6411-6494‬תל‪-‬אביב (‪)1996‬‬
‫עמ' ‪( 63-62‬להלן‪ 5‬שביט וביגר – ההסטוריה)‪.‬‬
‫‪ 26‬שור – ראשיתה‪ ,‬עמ' ‪ .11‬ראה עוד‪ 5‬כרמיאל – ראשיתה‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬
‫‪ 27‬יהושע ברזילי‪" ,‬על מוסדי יפו"‪ ,‬העולם (יג אדר תרע"ב)‪.‬‬
‫‪ 28‬המאפיין הבולט בבניה בתל‪-‬אביב בשנות ה‪ 19-‬הוא הקיר הלבן המופיע בשכיחות רבה‪ ,‬ובריכוז‪.‬‬
‫כך זכתה העיר שתיקרא על ידי נתן אלתרמן "העיר הלבנה"‪ .‬מיכאל לוין‪" ,‬מזרח או מערב‪ 5‬אדריכלות‬
‫בישראל ‪ ,"6419-6411‬מרק שפס‪ ,‬מאירה יגיד‪ ,‬אלן גינתון (עורכים)‪ ,‬שנות העשרים באמנות ישראל‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב (תשמ"ב) עמ' ‪( 116‬להלן‪ 5‬לוין – אדריכלות)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Homi Bhabha K., The Location of Culture, London (1994) pp. 70-75, 85-86, 112- 29‬‬
‫‪114.‬‬
‫‪ 30‬יוסף אליהו שלוש‪ ,‬פרשת חיי‪ ,6419-6329 5‬א‪.‬שלוש‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪( ,‬תשל"ג)‪ ,‬עמ' ‪( 112‬להלן‪5‬‬
‫שלוש – פרשת)‪.‬‬
‫‪ 31‬גיל אייל‪ ,‬הסרת הקסם מן המזרח‪ ,‬תל‪-‬אביב (תשס"ה) עמ' ‪( 61-61‬להלן‪ 5‬אייל – הסרת)‪.‬‬
‫‪ 32‬תיאודור הרצל‪ ,‬ספרי הימים‪ ,6491-6341 5‬ג‪ ,‬תל‪-‬אביב (תש"י) עמ' ‪ 6641-621‬רוטברד שרון‪ ,‬עיר‬
‫לבנה‪ ,‬עיר שחורה‪ ,‬בבל‪ ,‬תל‪-‬אביב (‪ ,)1991‬עמ' ‪(. 613-612‬להלן ‪ 5‬רוטברד – עיר לבנה)‪.‬‬
‫‪ 33‬תיאודור הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪" 5‬ארץ עתיקה חדשה"‪ ,‬תל‪-‬אביב (תרצ"ד) עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 34‬ראיון עם סימה מטלון‪1.6.1991 ,‬‬
‫‪ 35‬העיריות הראשונות במחוזותיה העות'מאנים של ארץ ישראל נוסדו עד סוף המאה ה‪ ,64-‬מצפת‬
‫ועד עזה שבדרום‪ .‬בשנת ‪ 6322‬פורסם 'חוק העיריות במחוזות' באימפריה העות'מאנית‪ .‬מקצתן נוסדו‬
‫עוד לפני גיבושו של חוק זה‪ 5‬עיריית ירושלים (‪ ,)6311‬עיריית שכם (‪ ,)6313‬עיריית יפו (‪ )6326‬ועוד‪.‬‬
‫ראה בהרחבה‪ 5‬תמיר גורן‪ ,‬שיתוף בצל עימות‪ ,‬ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת‬
‫המנדט הבריטי‪ ,‬רמת גן (תשס"ח) עמ' ‪.19-63‬‬
‫‪ 36‬גדעון ביגר‪ ,‬מושבת כתר או בית לאומי‪ ,‬ירושלים (‪ )6431‬עמ' ‪.636-639‬‬
‫‪ 37‬יעקב יערי‪-‬פולסקין‪ ,‬מ‪ .‬דיזנגוף חייו ופעולותיו‪ ,‬תל‪-‬אביב (תרפ"ו) עמ' ‪.613‬‬
‫‪ 38‬אליק מישורי‪ ,‬שורו‪ ,‬הביטו וראו‪ 5‬איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫(תש"ס) עמ' ‪ 6111-111 ,661-41‬אייל גיל‪ ,‬הסרת הקסם מן המזרח‪ 5‬תולדות המזרחנות בעידן‬
‫המזרחיות‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב (‪ ,)1991‬עמ' ‪ ( .11‬להלן‪ 5‬אייל – הסרת)‪.‬‬
‫‪ 39‬יובל פורטוגלי‪ ,‬יחסים מוכלים‪ 5‬חברה ומרחב בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב (‪)6441‬עמ' ‪(.611‬להלן‪ 5‬פורטוגלי – יחסים)‪ 6‬רוטברד ‪ -‬עיר לבנה‪ ,‬עמ' ‪.611‬‬
‫‪( 40‬ו שבט תרס"ח) "פרוטוקול ישיבת ועד אחוזת בית"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.124‬‬
‫‪" 41‬בעיתונות הערבית"‪ ,‬הפועל הצעיר (‪ .)61.1.6461‬ראה עוד‪ 5‬יעקב טהון (יא אדר תרע"ד) אע"ת‪,‬‬
‫חט' ‪ ,6‬תיק ‪.61‬‬
‫‪" 42‬יפו"‪ ,‬היהודי (‪ .)1.61.6461‬חברת 'הכשרת הישוב' קנתה אדמות מהערבים‪ ,‬כמו "כרם בדרני"‪,‬‬
‫ולאחר מכן מכרה את החלקות ליהודים‪ .‬לעיתים נרשמו האדמות על שם אנשים אחרים‪..." .‬עכשו‬
‫ברצוננו להעביר את האדמה הזאת על שם הבעלים האמיתיים‪ .‬בשביל זה כבר קבלנו את ההסמכה על‬
‫ידי כח והרשאה רשמי מאת ה"ה לבונתין ושלוש‪ ."...‬מאיר דיזנגוף (‪" )11.1.6461‬מכתב אל הכשרת‬
‫הישוב"‪ ,‬אצ"מ‪.L18 141/1 ,‬‬
‫‪ 43‬משה מטלון ‪ -‬יומן‪.‬‬
‫‪ 44‬אחד התושבים (‪" )6461‬מכתב"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ .61‬על קניית קרקעות ראה עוד‪)13.2.6461( 5‬‬
‫שם‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ )2.3.6461( 661‬שם‪ ,‬שם‪( 6‬ל כסלו תרע"ד) "ישיבת ועד מס' ‪ ,"6‬שם‪ ,‬חט' ‪ ,69‬תיק‬
‫‪136‬א‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המאבק על הקרקע סביב יפו ותל‪-‬אביב בראשיתה‬
‫‪( 45‬ח אייר תרע"ד) אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.611‬‬
‫‪ 46‬חברת אנגלו‪-‬פלשתינה (‪" )3.1.6461‬אל‪ 5‬הסינדיקט לסדור קנית קרקעות סביב תל‪-‬אביב ויפו על‬
‫ידי ועד תל‪-‬אביב‪ ,‬יפו"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ .611‬ראה עוד‪" )11.1.6461( 5‬מכתב"‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ )14.1.6461( 47‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ 612‬על מסחר בקרקעות בין היהודים לבין עצמם ראה עוד‪5‬‬
‫(‪ )1.1.6461‬שם‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ )1.2.6461( 619‬שם‪ ,‬שם‪ )11.1.6461( 6‬שם‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪661‬‬
‫(‪ )61.1.6461‬שם‪ ,‬שם‪( 6‬ג תשרי תרע"ד) "ישיבת ועד מס' ‪ ,"12‬שם‪ ,‬חט' ‪ ,69‬תיק ‪ 136‬ב'‪" 6‬חוזה‬
‫משנת ‪ "6461‬שם‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.11‬‬
‫‪ )4.1.6461( 48‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.11‬‬
‫‪( 49‬יז אדר תרע"ד) אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.611‬‬
‫‪ )6461( 50‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.611‬‬
‫‪ )19.69.6493( 51‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪1‬ב‪.‬‬
‫‪( 52‬תרס"ט) "ישיבת ועד אחוזת בית"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.124‬‬
‫‪" )69.4.6416( 53‬רשימת המגרשים של חברה חדשה"‪ ,‬ארכיון משפחת שלוש‪ .‬צדוק כמוס‪ ,‬נספח‬
‫מס' ‪ )11.1.6416( .3‬אצ"מ‪" )19.2.6416( 6L18-41/1 ,‬ארכיון משפחת מטלון"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק‬
‫‪ (16.2.6416( 61‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ )11.2.6416( 6119‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪ )1.1.6416( 6119‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪ 6L18-41/1‬עואד הבאב ובניו (‪" )11.66.6416‬מכתב [בערבית] לד"ר טהון"‪ ,‬אצ"מ‪..." 5L18-41/2 ,‬‬
‫בנוגע להעברת הקיראטיס (אדמת ג'בליה) בכרם אלנעג'ה‪ .‬הניירות להעברה סודרו והם בעצם‬
‫הפעולה ‪ )1.1.6416( 6"...‬אצ"מ‪ )91.91.6416( 6L18-41/2 ,‬אצ"מ‪.L12 41/1 ,‬‬
‫‪ )13.1.6416( 54‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.119‬‬
‫‪ 55‬מסמך משנת ‪ 6416‬דן בעימותים בין יהודים וערבים‪ ,‬ובין יהודים ליהודים‪ .‬אצ"מ‪.L18-41/5 ,‬‬
‫‪ )16.2.6416( 56‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,6‬תיק ‪.119‬‬
‫‪ )3.1.6411( 57‬אצ"מ‪ 6L18 141/2 ,‬ראה עוד‪ )14.1.6411( 5‬אצ"מ‪ )12.1.6464( .L18 141/2 ,‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪.L18/664‬‬
‫‪ )1.3.6411( 58‬ארכיון משפחת שלוש‪.‬‬
‫‪ 59‬גדעון ביגר‪" ,‬התפתחות השטח הבנוי של תל‪-‬אביב בשנים ‪ ,"6411-6494‬מרדכי נאור (עורך) תל‪-‬‬
‫אביב בראשיתה‪ ,6494-6411 5‬מקורות‪ ,‬סיכומים‪ ,‬פרשיות נבחרות וחומר עזר‪ ,‬יד יצחק בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫ירושלים (תשמ"ד) עמ' ‪( 14‬להלן ‪ 5‬ביגר – התפתחות)‪.‬‬
‫‪" )1.1.6411( 60‬פרוקטול מישיבת קק"ל"‪ ,‬אצ"מ‪KKL/5/1204 ,‬‬
‫‪ 61‬חיים קרסו‪ ,‬ראיון‪62.66.1991 ,‬‬
‫‪ 62‬חוה צ'רנוב‪ ,‬ראיין‪2.3.1991 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪" 63‬הערבים והקרן הקיימת"‪ ,‬הארץ (‪.)13.2.6411‬‬
‫‪" 64‬מכירת הקרקעות ליהודים והסרסורים"‪ ,‬הארץ (‪" )11.6.6411( 6)61.3.6411‬יפוי כח"‪ ,‬אצ"מ‪L/1 ,‬‬
‫‪ 6194/2‬על קנית אדמות ראה‪ )61.4.6411( 5‬שם‪" )1.66.6411( 6‬חוזה"‪ ,‬אצ"מ‪18 194/1 ,‬‬
‫(‪ )1.1.6411‬אצ"מ‪.L18 194/2 ,‬‬
‫‪" 65‬הכרוז נגד היהודים ביפו"‪ ,‬דבר (‪" 6)11.1.6411‬כרוז ביפו נגד היהודים"‪ ,‬דבר (‪.)13.1.6411‬‬
‫‪" 66‬כרוזים דתיים נגד מכירת הקרקעות ליהודים"‪ ,‬הארץ (‪ .)1.1.6411‬ראה גם‪ 5‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ 6‬תיק‬
‫‪41‬ד‪( 6‬יב מרחשון תרפ"ה) אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪ )1.1.6411( 6613‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪)1.1.6411( 6613‬‬
‫אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪11‬ג‪ )1.1.6411( 6‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪11‬ג ‪ )14.1.6414( 6‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ 1‬תיק ‪11‬ג‪6‬‬
‫(‪ )11.1.6411‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪.614‬‬
‫‪" 67‬בעיתונות הערבית"‪ ,‬הארץ (‪.)11.1.6411‬‬
‫‪ )2.2.6411( 68‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק ‪.11‬‬
‫‪ )19.69.6414( 69‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,)1(2‬תיק ‪1‬א‪" )6412( 6‬פרוטוקול ועדת הבקשות"‪ ,‬אע"ת‪ ,‬חט' ‪ ,1‬תיק‬
‫‪1‬ג‪" )3.3.6412( 6‬פרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת"‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪" 70‬מוכרי אדמה וסרסורים ביפו"‪ ,‬הארץ (‪" 6)11.1.6414‬אגודת רצח הסרסורים"‪ ,‬הארץ (‪.)4.1.6414‬‬
‫‪" 71‬צעירים ערביים יפגינו ביפו נגד הסרסורים?"‪ ,‬הארץ (‪.)12.1.6414‬‬
‫‪" 72‬נגד מוכרי הקרקעות"‪ ,‬דבר (‪.)14.1.6414‬‬
‫‪" 73‬הערבים וסרסורי הקרקעות"‪ ,‬הארץ (‪" 6)63.1.6414‬המועצה המושלמית וסרסורי הקרקע"‪ ,‬הארץ‬
‫(‪" 6)19.1.6414‬תשובת ה"פלשתין" להצעת איינשטיין"‪ ,‬הארץ (‪.)1.1.6419‬‬
‫‪" 74‬שטות של "לאומיים" ערבים"‪ ,‬דבר (‪.)64.4.6414‬‬
‫‪" 75‬צואה בתור אמצעי 'לאומי'"‪ ,‬דבר (‪.)14.4.6414‬‬
‫‪" 76‬מחפשים סרסורים ערביים בתל‪-‬אביב"‪ ,‬הארץ (‪.)12.4.6414‬‬
‫‪" 77‬אחוליו של עיתון ערבי"‪ ,‬דואר היום (‪.)1.69.6414‬‬
‫‪" 78‬על סרסורי הקרקעות"‪ ,‬הארץ (‪.)62.1.6419‬‬
‫‪" 79‬ה'פלשתין' קריאה לעבודה שקטה ויוצרת"‪ ,‬הארץ (‪.)63.66.6413‬‬
‫‪13‬‬