‫מדינתישראל‬
‫משרדהחינוך‬
‫א‪ .‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬
‫סוג הבחינה‪:‬‬
‫ב‪ .‬בגרות לנבחנים אקסטרניים‬
‫‬
‫מועד הבחינה‪ :‬חורף תשע"ד‪2014 ,‬‬
‫מספר השאלון‪210 ,011107 :‬‬
‫‬
‫הצעת תשובות לשאלות בחינת הבגרות‬
‫עברית‪:‬הבנה‪,‬הבעהולשון‬
‫שאלוןא'‬
‫יחידת לימוד אחת‬
‫הוראותלנבחן‬
‫א‪.‬‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שלושה פרקים‪.‬‬
‫פרק ראשון‬
‫—‬
‫הבנה והבעה‬
‫פרק שני‬
‫—‬
‫אוצר המילים והמשמעים;‬
‫*‬
‫פרק שלישי‬
‫—‬
‫תחביר‬
‫* —‬
‫מילות היחס‬
‫ומערכת הצורות‬
‫סה"כ‬
‫ג‪.‬‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫—‬
‫‪50‬‬
‫נקודות‬
‫—‬
‫‪26‬‬
‫נקודות‬
‫‪24‬‬
‫נקודות‬
‫—‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫(‪)1‬‬
‫יש לענות על כל השאלות בגוףהשאלון‪ ,‬לפי ההוראות‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )24-23‬של השאלון‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪.‬‬
‫הערה‪ :‬קישורית לדוגמאות תשובה לשאלון זה תתפרסם בדף הראשי של אתר משרד החינוך‪.‬‬
‫ההנחיותבשאלוןזהמנוסחותבלשוןזכרומכוונותלנבחנותולנבחניםכאחד‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 22 -‬הבנה‪,‬‬‫לפניך מאמר ושני קטעים הנלווים לו‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על השאלות שאחריהם‪.‬‬
‫דודיליןאישהרוחוהמ ַעשׂ‬
‫ַ‬
‫מנהיגותושליליןבתחומיהחברה‪,‬התרבותוהחינוך‬
‫(מעובד על פי בורשטיין‪ ,‬ר'‪" .‬דוד ילין איש הרוח והמעש‪ :‬מנהיגותו של ילין בתחומי החברה‪ ,‬התרבות והחינוך"‪.‬‬
‫מיםמדליָ ו‪ :‬שנתוֹ ן המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ‪[ 20-19 ,‬תשס"ח‪-‬תשס"ט]‪ ,‬עמ' ‪)337-307‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫דוד ילין (תרכ"ד ‪ - 1864‬תש"ב ‪ )1941‬נולד בירושלים‪,‬‬
‫והיה מורה‪ ,‬מחנך ומנהיג ציבור שהשפיע על חיי היישוב‬
‫בתחומים רבים‪ .‬פרשת חייו שזוּרה במסכת תקומת עמנו‬
‫ומרצו כדי להקל את‬
‫בארצנו‪ :‬הוא השקיע את כל כוחו ִ‬
‫בעתים קשות‪ ,‬פעל למען בניין ירושלים —‬
‫מצוקת היישוב ִ‬
‫יזם הקמת שכונות חדשות ומוסדות תרבות — וכן פעל‬
‫וה ׁ ְש ָר ׁ ָש ָת ּה‪.‬‬
‫למען תחיית הלשון העברית ַ‬
‫(‪)1‬‬
‫על אישיותו של דוד ילין אמר י' בורלא כי היא‬
‫מאירה כאוֹ רוֹ של כוכב בשמי ארץ־ישראל‪ .‬לפי ש' הרמתי(‪,)2‬‬
‫באישיותו של ילין התמזגו ערכי מסורת של יהדות אשכנז‬
‫שספג ממשפחת אביו‪ ,‬וערכי מסורת של יהדות המזרח‬
‫שספג ממשפחת אמו‪.‬‬
‫ילין לא היה איש מלחמה ופוּלמוּס‪ ,‬הוא האמין בכוחה של ההסברה ובערכה‬
‫של התפיסה השכלית‪ .‬במאמר זה נאיר במיוחד את החזון והעשייה של ילין בתחומי‬
‫החינוך והלשון העברית‪)3(.‬‬
‫דוד ילין פעל רבות למען החינוך העברי בארץ־ישראל‪ .‬הוא לימד בבית הספר‬
‫של "כל ישראל חברים" (כי"ח) ובבית המדרש למורים מיסודה של חברת "עזרה"‪,‬‬
‫ובהמשך מונה למנהל בית המדרש‪ .‬עם פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הוזמן ללמד שירה עברית של ימי הביניים ודקדוק עברי‪ .‬יותר מחמישים שנה הוא‬
‫עסק בחינוך עברי‪ ,‬ובתקופה זו הוא חיבר ספרי לימוד‪.‬‬
‫על שני מקצועות הוראה הטביע ילין את חותמו‪ :‬תנ"ך ודקדוק‪ .‬בהוראת התנ"ך‬
‫הוא חידש כי במקום לדון רק במילה יחידה או בפסוק יחיד יש לדון קודם כול ביצירה‬
‫השלמה‪ ,‬כלומר לקרוא ולהבין את הפרק בשלמותו‪ ,‬ורק לאחר מכן לדון בפירוש‬
‫הפרטים‪ .‬בהוראת העברית פיתח ילין את "השיטה הטבעית"‪ ,‬כלומר לימוד עברית‬
‫בעברית‪ .‬בתרנ"ט פרסם את "לפי הטף"‪ ,‬מדריך למורה‪ ,‬וכינה אותו "ספר להוֹ רוֹ ת‬
‫ילדי ישראל לדבר עברית בלא עזרת תרגומים"‪.‬‬
‫(‪ )1‬יהודה בורלא — סופר ישראלי‪.‬‬
‫(‪ )2‬פרופ' שלמה הרמתי — מומחה בין־לאומי בהוראת עברית‪.‬‬
‫(‪ )3‬במאמר המקורי מפורטת עשייתו של ילין גם בתחומי החברה והתרבות‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 33 -‬הבנה‪,‬‬‫‪210‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫ילין היה מורה ומחנך משורש נשמתו‪ .‬הוא סימל באישיותו‪ ,‬בכוחותיו הרוחניים‬
‫ובכושרו המעשי והארגוני את המחנך הארץ־ישראלי‪ .‬תפיסתו החינוכית הייתה הן‬
‫יהודית־מוסרית הן השׂכלתית־כללית־מדעית‪ .‬השקידה הרבה‪ ,‬הפעילות הנמרצת‬
‫והעבודה המתמדת אפיינו את ילין המורה‪ .‬י' בן־צבי(‪ )4‬הילל את הטיולים והסיורים‬
‫שערך ילין בארץ עם חבריו המורים ותלמידיהם; הללו נעשו בדרכים לא סלולות ובכלי‬
‫הרכב הרעועים של אותה תקופה‪ ,‬והיה בהם משום חידוש שלא ידעו כמוהו באותה עת‬
‫בארצות אחרות‪ .‬החידוש הזה נבע מן הרצון האדיר להכיר את הארץ וללמוד על ֲע ָב ָר ּה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬דוד ילין פעל רבות קטע נלווה ‪:1‬‬
‫ועד הלשון העברית‬
‫גם להחייאת השפה העברית‪ .‬הוא‬
‫(מעובד על פי סיוון‪ ,‬ר'‪ .‬ועד הלשון העברית‪ .‬לשוננו לעם‪ ,‬מ'‪-‬מ"א‬
‫היה פעיל באגודות ובוועדים שונים [תשמ"ט‪-‬תש"ן]‪ .‬כפי שהופיע באקדמיה ללשון העברית‪.‬‬
‫לקידום השפה העברית‪ .‬בין היתר ק"ן לבן־יהודה — כן לעברית‪[ ,‬תשס"ח])‬
‫הוא היה פעיל ב"ועד הלשון העברית"‪" ,‬ועד הלשון העברית" נוסד בשנת תר"ן (‪.)1890‬‬
‫ושימש נשיאו בשנים תרע"ד‪-‬תש"ב‪ .‬זה היה גוף ציבורי שמטרתו הייתה להחיות את‬
‫בשנת תרפ"ב שלחו ילין הדיבור העברי ולהפיצו‪ .‬אליעזר בן יהודה היה‬
‫ובן־יהודה‪ ,‬שני נשיאי "ועד הלשון אחד ממייסדי הוועד‪ .‬הוועד צירף אליו מורים‬
‫העברית"‪ַ ,‬תזְ ִּכיר לנציב העליון(‪ ,)5‬ובו ומביני לשון‪ ,‬וביניהם גם דוד ילין‪ ,‬שמאוחר יותר‬
‫ּ‬
‫כיהן שנים רבות כנשיא הוועד‪ .‬אחד התפקידים‬
‫ביקשו להכיר בשפה העברית בתור‬
‫שקבע הוועד לעצמו היה "להכשיר את הלשון‬
‫אחת משלוש השפות השולטות בארץ‪ ,‬העברית לשימוש בתור לשון מדוברת בכל ענייני‬
‫נוסף לאנגלית ולערבית‪ .‬הם הציעו החיים בבית‪ ,‬בבתי הספר‪ ,‬בחיים הציבוריים‪,‬‬
‫שהלשון העברית תהיה נהוגה בכל במסחר ובקניין‪ ,‬בחרושת ובאמנות‪ ,‬בחכמות‬
‫המסמכים הרשמיים גם במקומות ובמדעים"‪.‬‬
‫שאין בהם יהודים‪ ,‬כי ייתכן שבעתיד בוועד נערכו דיונים נרחבים בבעיות הלשון‬
‫יהיו‪ .‬כארבעים שנה היה ילין הרוח העברית‪ ,‬בשאלות העוסקות במילים ובמונחים‬
‫החיה ב"ועד הלשון העברית" והטביע המחודשים‪ ,‬בכתיב העברי‪ ,‬במבטא העברי‪,‬‬
‫במילים הלועזיות וכיו"ב‪.‬‬
‫בו את חותם אישיותו‪.‬‬
‫עם קוּם המדינה נוסדה ה"אקדמיה ללשון‬
‫דוד ילין אף חידש כמה מילים‬
‫העברית" שהחליפה את "ועד הלשון העברית"‪.‬‬
‫בעברית‪ :‬צילום וצַ ָּלם (במקום‬
‫החידושים המסורבלים 'ציור אור' ו'צייר אור' של בן־יהודה)‪ ,‬בדיחה‪ ,‬חקלאי‪ ,‬חשדנות‪,‬‬
‫ַט ְר ָדן‪ַ ,‬ק ּ ָטר‪ַ ,‬מצְ ּ ֵפן‪ ,‬שחקן ועוד‪ .‬כל מילה שחידש הוא שיבץ במאמריו‪.‬‬
‫(‪ )4‬יצחק בן־צבי — הנשיא השני של מדינת ישראל‪ ,‬היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ־ישראל‪.‬‬
‫(‪ )5‬הנציב העליון — הממונה מטעם ממשלת בריטניה על השלטון בארץ־ישראל בתקופת המנדט‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 44 --‬הבנה‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪80‬‬
‫‪85‬‬
‫בשנת תרס"ב השתתף ילין בהתכנסות של אחדים ממשכילי ירושלים‪ ,‬שנערכה‬
‫ביוזמת בן־יהודה‪ .‬מטרת ההתכנסות הייתה "לכונן עיר עברייה אשר לשונה תהיה‬
‫עברית"‪ .‬כדי להגשים מטרה זו ביקשו החברים לייסד תחילה שכונה אחת שכל‬
‫תושביה ידברו עברית‪ .‬לשם כך יינָ קטו האמצעים האלה‪ :‬מחזות ילדים בעברית‪ ,‬ערב‬
‫שעשועים בעברית ועוד‪.‬‬
‫בתחילת הסכסוך בעניין השפה קטע נלווה ‪:2‬‬
‫מלחמתהשפות‬
‫העברית‪ ,‬הידוע בכינוי "מלחמת‬
‫(מעובד על פי רוזנטל‪ ,‬ר'‪" .‬מדען‪ ,‬דבר עברית‪:‬‬
‫השפות"‪ ,‬לא רצה ילין להבליט את על הגפרור שהצית את מלחמת השפות; וגם‪ :‬כללים לשימוש‬
‫עצמו‪ .‬דרכי השלום שלו‪ ,‬מעמדו הרשמי בלשון מדעית בכלי התקשורת"‪ .‬הד האולפן החדש‪,‬‬
‫גיליון ‪[ 100‬חורף ‪ ,2013‬תשע"ג] עמ' ‪)21-15‬‬
‫בחברת "עזרה"‪ֵּ ,‬כנוּתוֹ הפנימית והכרתו‬
‫הק ָרב על שפת ההוראה בטכניון היה שיאו של‬
‫שאי־אפשר להתעלם מפעולותיהם ְ‬
‫ומהישגיהם החינוכיים של מוסדות מאבק ורגע מכונן בתחיית העברית‪ .‬במוקד‬
‫המאבק עמדה חברה יהודית גרמנית בשם‬
‫"עזרה" גרמו לו לדחות את השתתפותו‬
‫"עזרה"‪ ,‬שסייעה בהקמה של מערכת חינוך עברית‬
‫הגלויה במאבק למען העברית‪ ,‬אך‬
‫מפוארת ברחבי הארץ‪ ,‬והיה לה חלק בתרומה‬
‫לא היה ספק מהי עמדתו במחלוקת‪ .‬של מערכת החינוך לתחיית הלשון העברית‪.‬‬
‫כשהחליט ילין להכריע‪ ,‬נעשה ניצחונה עם זה רצתה "עזרה" שהלימודים במקצועות‬
‫של המלחמה למען העברית‬
‫ִ‬
‫ודאי‪ .‬המדעיים בטכניון יתקיימו בגרמנית‪ .‬ראשי‬
‫הוא העמיד את כל יוקרתו האישית "עזרה" ותומכיהם טענו ש"אין השפה העברית‬
‫והחינוכית לצד הלוחמים‪ ,‬הקריב כשרה עדיין‪ ,‬מחוסר מונחים טכניים‪ ,‬לשמש‬
‫את כל זכויותיו ומשכורתו‪ ,‬הזעיק אמצעי להקניית הלימודים המדויקים [=לימודי‬
‫את בני ירושלים‪ ,‬ועורר את הרוחות המדעים]"‪ .‬צריך לציין שבאותה עת שלטה השפה‬
‫נגד אלה הרוצים להשליט את השפה הגרמנית בתחום המדעים בכל אירופה‪.‬‬
‫ראשי הציונות ומנהיגי הסתדרות המורים יצאו‬
‫הגרמנית בארצנו‪ .‬הוא נשא נאומים‪,‬‬
‫למלחמת חורמה נגד "עזרה"‪ .‬המאבק הסתיים‬
‫כתב תזכירים‪ ,‬פרסם כרוזים‪ ,‬פנה‬
‫בניצחון השפה העברית‪ ,‬ובעקבות כך מעמדה‬
‫לעיתונאים‪ ,‬ושלח מכתבים לאישים בארץ התחזק מאוד‪.‬‬
‫בעלי השפעה‪ .‬זו הייתה המלחמה‬
‫היחידה בחייו שניהל ילין בפומבי‪.‬‬
‫בכ"ב בכסלו תש"ב הלך לעולמו דוד ילין‪ ,‬המנהיג בעל הנטייה לרוחניות‪ ,‬למדע‬
‫ולספרות‪ ,‬שהיה גם בעל גישה מעשית וזיקה לציבור‪ .‬השילוב המיוחד בין מזרח למערב‬
‫ובין הדת להשכלה עשה אותו לסמל לשילוב בין־תרבותי‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫ ‪ - 5‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 55 -‬הבנה‪,‬‬‫פרקראשון—הבנהוהבעה (‪ 50‬נקודות)‬
‫פרקראשון—הבנהוהבעה (‪ 50‬נקודות)‬
‫בפרק זה ענה על כל השאלות ‪ - 5 - .6-1‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫בפרק זה ענה על כל השאלות ‪.6-1‬‬
‫שלו‪.‬‬
‫ההוראה‬
‫לח ְד ׁ ָשן בדרכי‬
‫‪ .1‬דוד ילין נחשב ַ‬
‫נקודות)תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫(‪50‬א'‪ ,‬חורף‬
‫פרקראשון—הבנהוהבעהולשון‬
‫שלו‪ .‬הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫ההוראה‪- 5‬‬
‫‬‫לח ְד ׁ ָשן בדרכי‬
‫‪ .1‬דוד ילין נחשב ַ‬
‫שלוש דוגמאות מן המאמר‪ 6( .‬נקודות)‬
‫קביעה זו‬
‫באמצעות ‪.6-1‬‬
‫כל השאלות‬
‫הוכחענה על‬
‫בפרק זה‬
‫נקודות)‬
‫הוכח קביעה זו באמצעות שלוש דוגמאות מן המאמר‪.‬‬
‫נקודות)‬
‫פרקראשון—הבנהוהבעה(‪50(6‬‬
‫ההוראה שלו‪.‬‬
‫בדרכי‬
‫לח ְד ׁ ָשן‬
‫נחשב‬
‫זה ילין‬
‫בפרק—דוד‬
‫‪.1‬‬
‫כל ַ‬
‫השאלות‬
‫ענה על‬
‫במקום לדון רק במילה יחידה או בפסוק יחיד יש לדון‬
‫‪.6-1‬ילין כי‬
‫חידש‬
‫התנ"ך‬
‫בהוראת‬
‫‪.1‬‬
‫נקודות)בשלמותו‪ ,‬ורק לאחר מכן‬
‫(‪ 6‬הפרק‬
‫ולהבין את‬
‫לקרוא‬
‫השלמה‪ ,‬כלומר‬
‫כול ביצירה‬
‫הוכח קודם‬
‫המאמר‪.‬‬
‫שלו‪.‬מן‬
‫דוגמאות‬
‫שלוש‬
‫באמצעות‬
‫קביעה זו‬
‫ההוראה‬
‫בדרכי‬
‫לח ְד ׁ ָשן‬
‫דוד ילין נחשב ַ‬
‫לדון בפירוש הפרטים‪.‬‬
‫המאמר‪.‬‬
‫דוגמאות מן‬
‫—הוכח קביעה‬
‫נקודות) עברית בעברית‪.‬‬
‫הטבעית"(‪6‬של לימוד‬
‫"השיטה‬
‫שלוש ילין את‬
‫באמצעותפיתח‬
‫בהוראתזו העברית‬
‫— הכרת הארץ ולימוד על עברה באמצעות טיולים וסיורים שהוא ערך בארץ עם חבריו‬
‫המורים ותלמידיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬מן המאמר אפשר ללמוד על מצב היישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופה שבה חי דוד ילין‪.‬‬
‫‪ .2‬מן המאמר אפשר ללמוד על מצב היישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופה שבה חי דוד ילין‪.‬‬
‫ציין שני מאפיינים של מצב זה בתקופתו של ילין‪ ,‬על פי המאמר‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ציין שני מאפיינים של מצב זה בתקופתו של ילין‪ ,‬על פי המאמר‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ממצוקה‪.‬מצב היישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופה שבה חי דוד ילין‪.‬‬
‫סבלללמוד על‬
‫היישובאפשר‬
‫‪— .2‬מן המאמר‬
‫— בירושלים לא היו שכונות חדשות‪.‬‬
‫‪ .2‬ציין שני מאפיינים של מצב זה בתקופתו של ילין‪ ,‬על פי המאמר‪ 6( .‬נקודות)‬
‫היישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופה שבה חי דוד ילין‪.‬‬
‫תרבותמצב‬
‫ללמוד על‬
‫המאמרהיואפשר‬
‫רבים‪.‬‬
‫מוסדות‬
‫—מן לא‬
‫ושיטות הוראה)‪.‬‬
‫לימוד‬
‫(היופיחסרים‬
‫שלדרכו‬
‫בראשית‬
‫בארץזההיה‬
‫העברי‬
‫החינוך‬
‫נקודות)‬
‫המאמר‪.‬ספרי (‪6‬‬
‫ילין‪ ,‬על‬
‫בתקופתו‬
‫של מצב‬
‫מאפיינים‬
‫—ציין שני‬
‫— הדרכים בארץ לא היו סלולות וכלי הרכב היו רעועים‪.‬‬
‫— היישוב בארץ חי תחת שלטון המנדט הבריטי‪.‬‬
‫(לאדוד‬
‫שניהל‬
‫היחידה‬
‫בפומבי‪.‬או עיר שכל‬
‫ילין שכונה‬
‫הייתה‬
‫כולם‪.‬‬
‫המלחמה בפי‬
‫הייתה מדוברת‬
‫השפות" הייתה‬
‫"מלחמתעדיין לא‬
‫המאמר‪,‬העברית‬
‫‪— .3‬לפי הלשון‬
‫‪ .3‬לפי המאמר‪" ,‬מלחמת השפות" הייתה המלחמה היחידה שניהל דוד ילין בפומבי‪.‬‬
‫דיברו‬
‫תושביה‬
‫עברית)‪.‬השפות" בחר דוד ילין להביע לבסוף את דעתו בפומבי? בסס את‬
‫ב"מלחמת‬
‫דווקא‬
‫א‪ .‬מדוע‬
‫להביע לבסוף את דעתו בפומבי? בסס את‬
‫ילין‬
‫דוד‬
‫בחר‬
‫השפות"‬
‫ב"מלחמת‬
‫דווקא‬
‫—א‪ .‬מדוע‬
‫העברית לא הייתה מוכרת כשפה רשמית ‪ /‬שלטת‪.‬‬
‫נקודות)‬
‫המלחמה(‪4‬‬
‫נלווה ‪.2‬‬
‫קטע‬
‫המאמר ועל‬
‫‪ .3‬לפי דבריך על‬
‫נקודות)שניהל דוד ילין בפומבי‪.‬‬
‫(‪4‬היחידה‬
‫הייתה‬
‫השפות"‬
‫"מלחמת‬
‫נלווה ‪.2‬‬
‫קטע‬
‫המאמר ועל‬
‫המאמר‪ ,‬על‬
‫דבריך‬
‫א‪ .‬מדוע דווקא ב"מלחמת השפות" בחר דוד ילין להביע לבסוף את דעתו בפומבי? בסס את _‬
‫‪ .3‬לפי המאמר‪" ,‬מלחמת השפות" הייתה המלחמה היחידה שניהל דוד ילין בפומבי‪.‬‬
‫_‬
‫דבריך על המאמר ועל קטע נלווה ‪ 4( .2‬נקודות)‬
‫_‬
‫א‪ .‬מדוע דווקא ב"מלחמת השפות" בחר דוד ילין להביע לבסוף את דעתו בפומבי? בסס את _‬
‫__‬
‫דבריך על המאמר ועל קטע נלווה ‪ 4( .2‬נקודות)‬
‫_‬
‫העברית‬
‫דוד ילין הבין כי "מלחמת השפות" היא גורלית בקביעת מעמדה של השפה‬
‫__‬
‫בארץ ‪ /‬כי מעמדה של העברית בסכנה ‪ /‬כי התוצאות של "מלחמת השפות" הן שיכריעו‬
‫את גורל העברית‪ ,‬כפי שכתוב בקטע נלווה ‪" :2‬הקרב על שפת ההוראה בטכניון היה __‬
‫שיאו‬
‫(שיםלב‪:‬סעיףבשלשאלה‪3‬בעמודהבא‪).‬‬
‫לנהוג‬
‫של מאבק ורגע מכונן בתחיית‬
‫(שיםלב‪:‬סעיףבשלשאלה‪3‬בעמודהבא‪).‬העברית"‪ .‬ילין הבין זאת ולכן החליט לחרוג ממנהגו _‬
‫בדרכי שלום‪ ,‬ובחר להילחם במלוא העוצמה למען העברית‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫(שיםלב‪:‬סעיףבשלשאלה‪3‬בעמודהבא‪).‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫(שיםלב‪:‬סעיףבשלשאלה‪3‬בעמודהבא‪).‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210,011107‬‬
‫מס'‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪,‬מס'‬
‫חורףתשע"ד‪,‬‬
‫ולשוןא'‪,‬א'‪,‬חורף‬
‫הבעהולשון‬
‫הבנה‪,‬הבעה‬
‫ ‪ - -6 6-‬הבנה‪,‬‬‫ ‪ - 6‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫פורסם‬
‫מכברפורסם‬
‫גבוהה‪.‬לאלאמכבר‬
‫להשכלהגבוהה‪.‬‬
‫במוסדותלהשכלה‬
‫ההוראהבמוסדות‬
‫שפתההוראה‬
‫בענייןשפת‬
‫ויכוחבעניין‬
‫מתנהלויכוח‬
‫בימינומתנהל‬
‫ב‪.‬ב‪ .‬גםגםבימינו‬
‫פורסם‬
‫מכבר‬
‫לא‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫להשכלה‬
‫במוסדות‬
‫ההוראה‬
‫שפת‬
‫בעניין‬
‫ויכוח‬
‫מתנהל‬
‫בימינו‬
‫ב‪ .‬גם‬
‫מציגים‬
‫ובכינוסיםמציגים‬
‫עיוןובכינוסים‬
‫ובימיעיון‬
‫האנגלית‪,‬ובימי‬
‫בשפההאנגלית‪,‬‬
‫מסוימיםבשפה‬
‫קורסיםמסוימים‬
‫ללמדקורסים‬
‫מבקשיםללמד‬
‫שבטכניוןמבקשים‬
‫שבטכניון‬
‫לכך‪.‬ובימי עיון ובכינוסים מציגים‬
‫בשפה האנגלית‪,‬‬
‫קורסים מסוימים‬
‫מבקשים ללמד‬
‫שבטכניון‬
‫מתנגדיםלכך‪.‬‬
‫רביםמתנגדים‬
‫באנגלית‪.‬רבים‬
‫מחקריהםבאנגלית‪.‬‬
‫אתמחקריהם‬
‫ישראליםאת‬
‫חוקריםישראלים‬
‫חוקרים‬
‫לכך‪.‬‬
‫מתנגדים‬
‫רבים‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫מחקריהם‬
‫את‬
‫ישראלים‬
‫חוקרים‬
‫נקודות)‬
‫נלווה‪6(6( .2.2‬נקודות)‬
‫ובקטענלווה‬
‫במאמרובקטע‬
‫היעזרבמאמר‬
‫אותה‪.‬היעזר‬
‫ונמקאותה‪.‬‬
‫בענייןזה‪,‬זה‪,‬ונמק‬
‫דעתךבעניין‬
‫אתדעתך‬
‫הבעאת‬
‫הבע‬
‫הבע את דעתך בעניין זה‪ ,‬ונמק אותה‪ .‬היעזר במאמר ובקטע נלווה ‪ 6( .2‬נקודות)‬
‫דוגמאות לתשובה‪:‬‬
‫— אני מתנגדת ללימוד קורסים במוסדות להשכלה הגבוהה בשפה האנגלית‪ .‬תופעה‬
‫זו פוגעת במעמדה של העברית במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬וייתכן שבעקבות כך‬
‫ייפגע מעמדה של העברית כשפה רשמית לא רק במוסדות להשכלה גבוהה אלא גם‬
‫בבתי הספר בארץ‪ .‬חשוב לשמור גם היום על ההישג שהושג ב"מלחמת השפות"‬
‫בראשית המאה שעברה‪ ,‬במיוחד נוכח התפשטות האנגלית וחדירתה לתחומי חיינו‪.‬‬
‫אל לנו לפגוע במעמדה של העברית כשפה הרשמית במדינה‪ .‬השפה העברית עשירה‬
‫דיה‪ ,‬והיא כוללת את המונחים הדרושים לשמש אמצעי להקניית השכלה גבוהה‪.‬‬
‫— אני תומך בתופעה של לימוד באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬השפה העברית‬
‫כיום מושרשת היטב‪ ,‬ואין כל סכנה לקיומה כמו בתקופת מלחמת השפות‪ .‬אין לנו‬
‫צורך להגן עליה עוד‪ .‬השימוש באנגלית כשפת הוראה יעזור לחבר את המוסדות‬
‫האקדמיים בארץ לאלה שבחוץ לארץ ויסייע לשילוב מרצים מחוץ לארץ במוסדות‬
‫שלנו‪ ,‬וכך תעלה רמת ההוראה במוסדות‪ .‬כמו כן מרבית המאמרים כתובים‬
‫באנגלית‪ ,‬לכן נוח יותר שגם הקורסים יילמדו בשפה זו‪.‬‬
‫באזכורשלשל‬
‫הן‬
‫האיש‬
‫על‬
‫הכותבתעל האיש הן באזכור‬
‫בדבריםשלשלהכותבת‬
‫מובעהןהןבדברים‬
‫יליןמובע‬
‫דודילין‬
‫כלפידוד‬
‫הכותבתכלפי‬
‫האוהדשלשלהכותבת‬
‫היחסהאוהד‬
‫‪ .4.4‬היחס‬
‫‪.4‬‬
‫דוד ילין מובע הן בדברים של הכותבת על האיש‪ ,‬הן באזכור של‬
‫כלפי‬
‫הכותבת‬
‫של‬
‫האוהד‬
‫היחס‬
‫חשובים‪.‬‬
‫אישיםחשובים‪.‬‬
‫עליואישים‬
‫שאמרועליו‬
‫דבריםשאמרו‬
‫דברים‬
‫אישים חשובים‪.‬‬
‫דברים שאמרו עליו‬
‫כלפי‬
‫הכותבתכלפי‬
‫האוהדשלשלהכותבת‬
‫היחסהאוהד‬
‫אתהיחס‬
‫המבטאיםאת‬
‫מיליםהמבטאים‬
‫צירופיםאואומילים‬
‫ארבעהצירופים‬
‫המאמרארבעה‬
‫העתקמןמןהמאמר‬
‫א‪.‬א‪ .‬העתק‬
‫א‪ .‬העתק מן המאמר ארבעה צירופים או מילים המבטאים את היחס האוהד של הכותבת כלפי‬
‫נקודות)‬
‫ילין‪4(4( .‬נקודות)‬
‫ילין‪.‬‬
‫ילין‪ 4( .‬נקודות)‬
‫__‬
‫— איש הרוח והמעש (כותרת המאמר)‪.‬‬
‫_‬
‫__‬
‫— הוא השקיע את כל כוחו ומרצו כדי להקל את מצוקת היישוב (שורות ‪.)5-4‬‬
‫_‬
‫— ילין לא היה איש מלחמה ופולמוס (שורה ‪.)13‬‬
‫__‬
‫— האמין בכוחה של ההסברה (שורה ‪.)13‬‬
‫_‬
‫— נאיר במיוחד את החזון והעשייה של ילין (שורה ‪.)14‬‬
‫__‬
‫— מורה ומחנך משורש נשמתו (שורה ‪.)27‬‬
‫_‬
‫‪.)30-29‬‬
‫(שורות‬
‫המתמדת‬
‫והעבודה‬
‫הפעילות‬
‫הרבה‪,‬‬
‫השקידה‬
‫ב‪.‬ב‪— .‬‬
‫האוהד‬
‫והסבר‬
‫הנזכרים‬
‫האישים‬
‫באחד‬
‫בחר‬
‫יחסוהאוהד‬
‫בדבריויחסו‬
‫ביטויבדבריו‬
‫לידיביטוי‬
‫כיצדבאבאלידי‬
‫הנמרצתכיצד‬
‫במאמר‪,‬והסבר‬
‫במאמר‪,‬‬
‫הנזכרים‬
‫האישים‬
‫בחרבאחד‬
‫‪.)50-49‬‬
‫הלשון‬
‫הנזכריםב"ועד‬
‫החיה‬
‫הרוח‬
‫בחר היה‬
‫ב‪— .‬‬
‫בדבריו יחסו האוהד‬
‫(שורות ביטוי‬
‫העברית"בא לידי‬
‫והסבר כיצד‬
‫במאמר‪,‬‬
‫האישים‬
‫נקודות)‬
‫באחדילין(‪3(3‬‬
‫ילין‪.‬‬
‫נקודות)‬
‫כלפיילין‪.‬‬
‫כלפי‬
‫חותם אישיותו (שורות ‪.)51-50‬‬
‫את‬
‫בו‬
‫הטביע‬
‫—‬
‫כלפי ילין‪ 3( .‬נקודות)‬
‫— דרכי השלום שלו (שורה ‪.)64‬‬
‫__‬
‫— כנותו הפנימית (שורה ‪.)65‬‬
‫_‬
‫__‬
‫— הקריב את כל זכויותיו ומשכורתו (שורות ‪.)75-74‬‬
‫_‬
‫— המנהיג בעל הנטייה לרוחניות‪ ,‬למדע ולספרות‪ ,‬שהיה גם בעל גישה מעשית‬
‫וזיקה לציבור (שורות ‪.)84-83‬‬
‫בעמוד‪/7/7‬‬
‫‪/‬המשךבעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬
‫בלתי משתנות בעיקרן ב ִמבְטָא‪ ,‬כן ישנה לשפה שבכתב צורתה הקבועה לה‪ ,‬ואשר בה מכירים אותה _‬
‫תמיד‪ .‬זוהי צורת כתיבתה ואופן כתיבתה שאי־אפשר להם להשתנות‪.‬‬
‫_‬
‫בתחומי החברה‪,‬‬
‫ולשוןילין‬
‫מנהיגותו של‬
‫והחינוך"‪210 .‬‬
‫התרבות‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫והמעש‪:‬הבעה‬
‫איש ‪-‬הרוחהבנה‪,‬‬
‫(כפי שהופיע אצל בורשטיין‪ ,‬ר'‪" .‬דוד ילין ‪7 -‬‬
‫_‬
‫מים מדליָ ו‪ :‬שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ‪[ 20-19 ,‬תשס"ח‪-‬תשס"ט] עמ' ‪)335-334‬‬
‫ב‪ .‬בחר‬
‫האוהד‬
‫לידי‬
‫והסבר כיצד‬
‫האישים‬
‫באחד‬
‫יחסואורנן‪,‬‬
‫בדבריו עוזי‬
‫ביטויפרופסור‬
‫עמדת‬
‫באובו‬
‫שלפניך‬
‫במאמר‪,‬קטע ‪II‬‬
‫הנזכריםקרא את‬
‫עולה לדיון‪.‬‬
‫הצעה זו‬
‫בתקופתנו‬
‫גם‬
‫להצעה‪.‬ילין‪ 3( .‬נקודות)‬
‫בנוגע כלפי‬
‫‪II‬‬
‫— י' בורלא אומר כי "אישיותו של ילין מאירה כאורו של כוכב בשמי ארץ־ישראל"‪ .‬מדימוי‬
‫_‬
‫סביבו‬
‫כמו כוכב‬
‫העברייליןעלהוא‬
‫בורלא —‬
‫כמהילין‬
‫אישיותו של‬
‫בהוראתללמוד‬
‫זה אפשר‬
‫המפיץנובע‬
‫השפה‪ .‬הקושי‬
‫הקניית‬
‫בעיניהַּכְתָב‬
‫מכביד‬
‫העבריתעליודע עד‬
‫כל מי שהתנסה‬
‫התנועות [למשל את המילה "מדבר" _‬
‫טּוב‪.‬‬
‫סביבה‬
‫שאינהומפיצה‬
‫ובולטת‬
‫זורחת‬
‫מרבית‬
‫מסמנת את‬
‫העברי‪,‬‬
‫דמותוהכתב‬
‫אור‪ ,‬שיטת‬
‫מן הליקויים של‬
‫ֵר"]‪.‬מוצאו של ילין כעובדה שתרמה לביסוס אישיותו הנוחה והפשרנית‪.‬‬
‫מצייןדַּבאת‬
‫הרמתיאו " ְמ‬
‫אפשר—לקרואש'" ִמדְּבָר"‬
‫המזרח‪,‬‬
‫ומיהדות‬
‫אשכנז‬
‫מיהדות‬
‫ערכים‬
‫התמזגו‬
‫יליין‬
‫של‬
‫באישיותו‬
‫הרמתי‪,‬‬
‫הכתב הלטינילפי ש'‬
‫מוכר לכל יושבי הארץ ובמיוחד ל"ילדי המחשב" של השנים האחרונות‪ .‬דרך ה ַתעֲתִיק‬
‫ל"סמל‬
‫שהפכוהו‬
‫להקנותהמאמר‪,‬‬
‫שנאמר בסוף‬
‫הפייסני‪,‬‬
‫לגיבוש‬
‫כתיבתתרמו‬
‫ללטינית — ואלה‬
‫המבנה‬
‫הםאת‬
‫לתלמידינו‬
‫וכפי — נוכל‬
‫לטיניות‬
‫אופיואותיות‬
‫באמצעות‬
‫העברית‬
‫השלם‪/7‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫בין־תרבותי"‪.‬האנגלית לא תהיה להם השפה היחידה שהכתב הלטיני משמש אותה‪.‬‬
‫לשילובהעברית‪ .‬בכך‬
‫והברור של המילה‬
‫שערך‬
‫והסיורים‬
‫המיליםשל ילין‪.‬‬
‫החדשנית‬
‫ההוראה‬
‫שפותוהילל‬
‫שיבח‬
‫כמו צבי‬
‫יתברר—להם כיי' בן‬
‫לשמש‪.‬‬
‫הטיולים זה עשוי‬
‫המגוון שבה ּכְתָב‬
‫על מבנה‬
‫דרךהעברית‬
‫אתגם את‬
‫אחרות‪,‬‬
‫עשרות‬
‫ילין בארץ‪ ,‬על אף הקושי שהיה כרוך בהם (דרכים לא סלולות וכלי רכב רעועים)‪,‬‬
‫(מעובד על פי אורנן‪ ,‬ע'‪" .‬התעתיק לאותיות לטיניות בהוראת עברית"‪ .‬בתוך א' רודריג שורצולד ור' ניר [עורכים]‪.‬‬
‫וסייעו להכיר את הארץ ואת עברה‪.‬‬
‫והוראתהעת‪,‬‬
‫העבריתבאותה‬
‫בלשוןכמוהו‬
‫מחקריםידעו‬
‫חידוש שלא‬
‫ספר בן ציוןהיו‬
‫[‪)]2001‬‬
‫פישלר —‬
‫השווה בין שני הקטעים ‪ II-I‬מן הבחינות האלה‪ :‬העמדה של כל כותב כלפי ההצעה והנימוקים של‬
‫כל כותב לעמדתו‪ .‬כתוב את דבריך בפסקה‪ 7( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 87 -‬הבנה‪,‬‬‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫עם תחיית הלשון העברית הועלתה הצעה לכתוב עברית באותיות לטיניות; כך למשל המילה‬
‫"עברית" תיכתב‪. Ivrit :‬‬
‫ ‪ - 8‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫קרא את קטע ‪ I‬שלפניך ובו עמדת דוד ילין בנוגע להצעה זו‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫מטלתסיכוםכי (‪14‬‬
‫נקודות) פה והשפה שבכְתָב קשורות קשר טבעי אשר לא יוכל להינתק‪ ,‬ויחד הן‬
‫השפה שבעל‬
‫חושב הנני‬
‫שבעל פה ישנן צורות קיימות‬
‫וכשם שבשפה‬
‫שלפיכל עם‬
‫‪12‬הלאומית‬
‫השפה‬
‫(בהיקףהיא‬
‫דבר אחד‪,‬‬
‫יוצרות‬
‫קטענלווה‪,1‬‬
‫ועם‪.‬ועל פי‬
‫המאמר‬
‫שורות)‪ ,‬על‬
‫של עד‬
‫סיכום‬
‫כתוב‬
‫בלתי משתנות בעיקרן ב ִמבְטָא‪ ,‬כן ישנה לשפה שבכתב צורתה הקבועה לה‪ ,‬ואשר בה מכירים אותה‬
‫על תרומתו של דוד ילין להחייאת השפה העברית (תוכל להשתמש בעמוד ‪ 9‬כטיוטה לסיכומך)‪.‬‬
‫תמיד‪ .‬זוהי צורת כתיבתה ואופן כתיבתה שאי־אפשר להם להשתנות‪.‬‬
‫(כפי שהופיע אצל בורשטיין‪ ,‬ר'‪" .‬דוד ילין איש הרוח והמעש‪ :‬מנהיגותו של ילין בתחומי החברה‪ ,‬התרבות והחינוך"‪_.‬‬
‫מים מדליָ ו‪ :‬שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ‪[ 20-19 ,‬תשס"ח‪-‬תשס"ט] עמ' ‪)335-334‬‬
‫גם בתקופתנו הצעה זו עולה לדיון‪ .‬קרא את קטע ‪ II‬שלפניך ובו עמדת פרופסור עוזי אורנן‪,‬‬
‫בנוגע להצעה‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫_‬
‫_‬
‫כל מי שהתנסה בהוראת העברית יודע עד כמה מכביד הַּכְתָב העברי על הקניית השפה‪ .‬הקושי נובע‬
‫מן הליקויים של שיטת הכתב העברי‪ ,‬שאינה מסמנת את מרבית התנועות [למשל את המילה "מדבר"‬
‫אפשר לקרוא " ִמדְּבָר" או " ְמדַּבֵר"]‪.‬‬
‫הכתב הלטיני מוכר לכל יושבי הארץ ובמיוחד ל"ילדי המחשב" של השנים האחרונות‪ .‬דרך ה ַתעֲתִיק‬
‫ללטינית — כתיבת העברית באמצעות אותיות לטיניות — נוכל להקנות לתלמידינו את המבנה השלם‬
‫והברור של המילה העברית‪ .‬בכך האנגלית לא תהיה להם השפה היחידה שהכתב הלטיני משמש אותה‪.‬‬
‫יתברר להם כי כמו עשרות שפות אחרות‪ ,‬גם את העברית על מבנה המילים המגוון שבה ּכְתָב זה עשוי לשמש‪.‬‬
‫(מעובד על פי אורנן‪ ,‬ע'‪" .‬התעתיק לאותיות לטיניות בהוראת עברית"‪ .‬בתוך א' רודריג שורצולד ור' ניר [עורכים]‪.‬‬
‫ספר בן ציון פישלר — מחקרים בלשון העברית והוראתה [‪)]2001‬‬
‫השווה בין שני הקטעים ‪ II-I‬מן הבחינות האלה‪ :‬העמדה של כל כותב כלפי ההצעה והנימוקים של‬
‫כל כותב לעמדתו‪ .‬כתוב את דבריך בפסקה‪ 7( .‬נקודות)‬
‫שני הכותבים מתייחסים להצעה לכתוב עברית באותיות לטיניות‪ .‬ילין מתנגד להצעה‪ ,‬ואילו‬
‫פרופ' עוזי אורנן תומך בה‪.‬‬
‫לדעת ילין אי־אפשר לנתק בין הכתב לבין השפה שבעל פה‪ :‬הדיבור והכתב הם השפה הלאומית‬
‫של כל עם‪ .‬כפי שאי־אפשר לשנות את השפה שבעל פה‪ ,‬כך אי־אפשר לשנות את השפה שבכתב‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אורנן חושב שהכתב העברי (שאינו מסמן תנועות) יוצר בעיות קריאה‪ ,‬ואילו הכתב‬
‫הלטיני מציג את המבנה השלם של המילה‪ .‬הכתב הלטיני מוכר לבני דורנו והוא יכול לשמש‬
‫אותם גם לעברית‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪-9-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪210‬‬
‫‪,011107‬‬
‫מס'‬
‫תשע"ד‪,‬‬
‫חורף‬
‫א'‪,‬‬
‫ולשון‬
‫הבעה‬
‫הבנה‪,‬‬
‫‪210‬‬
‫‪,011107‬‬
‫מס'מס'‬
‫תשע"ד‪,‬‬
‫חורף‬
‫א'‪,‬א'‪,‬‬
‫ולשון‬
‫הבעה‬
‫הבנה‪,‬‬
‫‪- 8---88 -‬‬‫‪210‬‬
‫‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪,‬‬
‫חורף‬
‫ולשון‬
‫הבעה‬
‫הבנה‪,‬‬
‫טיוטה‬
‫ ‪ - 9‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫נקודות)‬
‫מטלתסיכום(‪14‬‬
‫‪ .6 .6.6‬מטלתסיכום‬
‫נקודות)‬
‫(‪14(14‬‬
‫נקודות)‬
‫מטלתסיכום‬
‫קטענלווה‪,1‬‬
‫ועל פי‬
‫ועל‬
‫המאמר‬
‫על פי‬
‫על‬
‫שורות)‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫עד‬
‫של‬
‫(בהיקף‬
‫סיכום‬
‫כתוב‬
‫קטענלווה‪,1‬‬
‫פי פי‬
‫ועל‬
‫המאמר‬
‫פי פי‬
‫על‬
‫שורות)‪,‬‬
‫‪1212‬‬
‫עדעד‬
‫שלשל‬
‫(בהיקף‬
‫סיכום‬
‫כתוב‬
‫קטענלווה‪,1‬‬
‫המאמר‬
‫שורות)‪,‬‬
‫(בהיקף‬
‫סיכום‬
‫כתוב‬
‫לסיכומך)‪.‬‬
‫כטיוטה‬
‫בעמוד‬
‫להשתמש‬
‫(תוכל‬
‫העברית‬
‫השפה‬
‫להחייאת‬
‫ילין‬
‫דוד‬
‫של‬
‫תרומתו‬
‫על‬
‫לסיכומך)‪.‬‬
‫כטיוטה‬
‫בעמוד‪910‬‬
‫להשתמש‬
‫(תוכל‬
‫העברית‬
‫השפה‬
‫להחייאת‬
‫יליןילין‬
‫דודדוד‬
‫שלשל‬
‫תרומתו‬
‫עלעל‬
‫לסיכומך)‪.‬‬
‫כטיוטה‬
‫בעמוד ‪99‬‬
‫להשתמש‬
‫(תוכל‬
‫העברית‬
‫השפה‬
‫להחייאת‬
‫תרומתו‬
‫דוגמה לסיכום‪:‬‬
‫__ _‬
‫על פי המאמר‪" ,‬דוד ילין איש הרוח והמעש"‪ ,‬תרומתו של ילין להחייאת השפה העברית הייתה מכרעת‪.‬‬
‫הוא פיתח את "השיטה הטבעית"‪ ,‬כלומר לימוד עברית בעברית‪ .‬הוא היה פעיל באגודות ובוועדים‬
‫שונים לקידום השפה העברית‪ ,‬ובמיוחד בלט בפעילותו ב"ועד הלשון העברית"‪ .‬על פי קטע נלווה ‪_ __ ,1‬‬
‫"ועד הלשון העברית"‪ ,‬ועד הלשון היה גוף ציבורי ששם לו למטרה להחיות את הדיבור העברי ולהפיצו‪.‬‬
‫בוועד נערכו דיונים בסוגיות שונות הקשורות להכשרתה של השפה לשימוש בתור לשון מדוברת בכל‬
‫ענייני החיים‪ .‬ילין כיהן שנים רבות כנשיא הוועד‪.‬‬
‫כמו כן פנה ילין לנציב העליון בבקשה להכיר בעברית בתור אחת משלוש השפות השולטות בארץ‪ ,‬הוא‬
‫חידש מילים בעברית בשנת תרס"ב‪ ,‬השתתף בהתכנסות שמטרתה הייתה לכונן עיר שלשונה תהיה‬
‫עברית וב"מלחמת השפות" הוא נאבק במלוא כוחו נגד השלטת הגרמנית בארצנו‪.‬‬
‫__ _‬
‫שימו לב‪ :‬זוהי רק דוגמה אחת לסיכום‪ .‬ייתכנו סיכומים אחרים במבנים אחרים‪.‬‬
‫‪/9‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/9/9‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ --10‬הבנה‪,‬‬
‫‪9 -‬‬‫‪210‬‬
‫טיוטה‬
‫‪/10‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/11‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪ - 11‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪10 -‬‬
‫פרקשני—אוצרהמיליםוהמשמעים;מילותהיחס‬
‫בפרק זה ענה על כל השאלות ‪.12-7‬‬
‫(‪ 26‬נקודות)‬
‫אוצרהמיליםוהמשמעים (‪ 21‬נקודות)‬
‫‪.7‬‬
‫ו"ח ּנ ְֵך"‪.‬‬
‫"חנ ְַך" ִ‬
‫במילון אבן שושן (‪ )2003‬מובאים בערך ח‪-‬נ‪-‬ך הפעלים ָ‬
‫קרא את הכתוב בערך זה‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריו‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‬
‫לפניך טבלה שחסרים בה פרטי מידע על הפעלים בערך ח‪-‬נ‪-‬ך‪.‬‬
‫השלם את המידע בטבלה על פי הערך המילוני ח‪-‬נ‪-‬ך המובא לעיל‪.‬‬
‫הבניין‬
‫ּ ָפ ַעל‬
‫הפועל‬
‫ָחנ ַך ְ‬
‫פיעל‬
‫ִח ֵּנ ְך‬
‫רובדהלשוןשלהפועל‬
‫לשון מקרא‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫המשמעויות‬
‫‪.1‬‬
‫חידש‪ ,‬התחיל להשתמש‪ ,‬ערך טקס פתיחה‬
‫‪ .2‬לימד‪ ,‬הדריך‪ ,‬אימן‬
‫לשון חכמים ‪/‬‬
‫לשון חז"ל ‪/‬‬
‫משנה ותלמוד‬
‫‪ .1‬פיתח ועיצב את האופי‪ ,‬המידות‪ ,‬הנימוסים‬
‫‪ .2‬לימד והדריך‪ ,‬אימן והרגיל‬
‫‪.3‬‬
‫חנך‪ ,‬ערך טקס חנוכה‬
‫בעמוד ‪/11‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד‬
‫ ‪/‬המשך‬
‫(שיםלב‪:‬סעיףבשלשאלה‪7‬בעמודהבא‪).‬‬
‫‪/12‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 12‬הבנה‪,‬‬
‫‪11 -‬‬‫‪210‬‬
‫ ‪ - 11‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫לפניך קטע מ"איגרת לתלמידים" של האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬הדן בפועל ָחנַ ְך‪.‬‬
‫לפניך קטע מ"איגרת לתלמידים" של האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬הדן בפועל ָחנַ ְך‪.‬‬
‫מה הקשר בין "חָנ ְַך בית" ובין הפסוק המפורסם מספר משלי (כב‪" :)6 ,‬חֲנְֹך לַּנַעַר עַל‬
‫תפקידּנַעַר עַל‬
‫מילוי"חֲנְֹך לַ‬
‫(כב‪:)6 ,‬‬
‫בשניְַך בית"‬
‫בין "חָנ‬
‫הקשר‬
‫מסוים‬
‫משלילשם‬
‫מספרואימון‬
‫המפורסםהכנה‬
‫הפסוקמדובר על‬
‫ובין האלה‬
‫השימושים‬
‫ְּכֹו‪?"...‬‬
‫מה ּדַר‬
‫ּפִי‬
‫אדם‪.‬מסוים‬
‫תפקיד‬
‫מילוי‬
‫וחפץלשם‬
‫מבנהואימון‬
‫להכיןהכנה‬
‫מדובר על‬
‫השימושים‬
‫ְּכֹו‪?"...‬‬
‫או ּדַר‬
‫ּפִי‬
‫להכין‬
‫ואפשר‬
‫האלהאפשר‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫בשניהרגלים‬
‫הקניית‬
‫לשם‬
‫או לשם הקניית הרגלים מסוימים‪ .‬אפשר להכין מבנה וחפץ ואפשר להכין אדם‪.‬‬
‫הפועל ָחנַ ְך הוא פוליסמי‪.‬‬
‫פוליסמי‪.‬‬
‫הפועל ָחנַ ְך‬
‫‪ 10‬ועל פי דברי האקדמיה בקטע שלעיל‪.‬‬
‫הואעל פי‬
‫טענה זו‬
‫הוכח‬
‫הערך המילוני שבעמוד ‪11‬‬
‫נקודות) זו על פי הערך המילוני שבעמוד ‪ 10‬ועל פי דברי האקדמיה בקטע שלעיל‪.‬‬
‫הוכח טענה‬
‫(‪4‬‬
‫נקודות)‬
‫(‪4‬‬
‫מבנה הערך המילוני מעיד על פוליסמיה‪ .‬המילון מציג ערך פוליסמי (מילה בעלת כמה‬
‫משמעויות שיש ביניהן קשר) כערך אחד ובו כמה משמעויות ממוספרות‪ ,‬וכך מוצג‬
‫במילון הערך ָחנ ַך ְ ‪.‬‬
‫דברי האקדמיה מסבירים את הקשר בין המשמעויות‪:‬‬
‫הקשר בין "לחנוך בית" לבין "חנוך לנער על פי דרכו" הוא שבשני המקרים מדובר על‬
‫הכנה‪ ,‬אימון והכשרה‪ .‬מכאן נראה כי יש קשר של התפתחות בין המשמעויות‪ ,‬וכאשר יש‬
‫קשר בין המשמעויות הערך הוא פוליסמי‪.‬‬
‫"פרשת חייו שז ּורה במסכת תקומת עמנו בארצנו" (שורות ‪.)4-3‬‬
‫בארצנו"‬
‫תקומת‬
‫אתחייו שז ּורה‬
‫"פרשת‬
‫(שורות ‪(.)4-3‬נקודה אחת)‬
‫במשפט זה‪.‬‬
‫עמנו ּורה‬
‫המילה שז‬
‫במסכתשל‬
‫המשמעות הנכונה‬
‫הקף‬
‫המשמעות הנכונה של המילה שז ּורה במשפט זה‪( .‬נקודה אחת)‬
‫את‬
‫הקף שמוּרה‬
‫—‬
‫ּרה‬
‫ו‬
‫שמ‬
‫— שגוּרה‬
‫—‬
‫ּרה‬
‫ו‬
‫שג‬
‫— שלוּבה‬
‫—‬
‫ּבה‬
‫— של‬
‫—‬
‫שבווּיה‬
‫"[ילין]שבו‬
‫—‬
‫והשְ רשתה" (שורות ‪.)7-6‬‬
‫פעלּיהלמען תחיית הלשון העברית ַ‬
‫רשתה"‬
‫שלהעברית‬
‫הלשון‬
‫תחיית‬
‫"[ילין]אתפעל למען‬
‫המילה ַוהשְ‬
‫‪( .)7-6‬נקודה אחת)‬
‫(שורותזה‪.‬‬
‫במשפט‬
‫להשריש‬
‫הנכונה‬
‫המשמעות‬
‫הקף‬
‫המשמעות הנכונה של המילה להשריש במשפט זה‪( .‬נקודה אחת)‬
‫את‬
‫הקף לעקור‬
‫—‬
‫— לעקור‬
‫—‬
‫להדגים‬
‫להדגים‬
‫— לפַ ֵתח‬
‫—‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ֵ‬
‫לפַ‬
‫— להחדיר‬
‫—‬
‫להחדיר‬
‫—‬
‫"כארבעים שנה היה ילין הרוח החיה ב'ועד הלשון העברית' והטביעבואתחותםאישיותו"‬
‫שנה היה ילין הרוח החיה ב'ועד הלשון העברית' והטביעבואתחותםאישיותו"‬
‫"כארבעים‬
‫(שורות‬
‫‪.)51-49‬‬
‫‪)51-49‬‬
‫‪.‬‬
‫(שורותאת המשמעות הנכונה של הביטוי "להטביעחותם" במשפט זה‪( .‬נקודה אחת)‬
‫הקף‬
‫הביטוי "להטביעחותם" במשפט זה‪( .‬נקודה אחת)‬
‫של‬
‫הנכונה‬
‫המשמעות‬
‫את‬
‫הקף להשפיע על משהו באופן מובהק‬
‫—‬
‫מובהק‬
‫באופן‬
‫משהו‬
‫על‬
‫להשפיע‬
‫— ליצור מטבעות לשון ייחודיים‬
‫—‬
‫— ליצור‬
‫ייחודיים טובע‬
‫לשוןעד שהוא‬
‫מטבעותבמים‬
‫להשקיע דבר‬
‫—‬
‫טובע‬
‫שהוא‬
‫עד‬
‫במים‬
‫דבר‬
‫להשקיע‬
‫— לפעול רבות להפצת השפה העברית‬
‫—‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬
‫— לפעול רבות להפצת השפה העברית‬
‫בעמוד‪/12‬‬
‫‪/‬המשךבעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/13‬‬
‫‪.9.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 12‬הבנה‪,‬‬
‫‪12 -‬‬‫‪210‬‬
‫ ‪ - 12‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫‪.)13‬א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫ולשון‬
‫הבנה‪,‬‬
‫במאמר נכתב כי "יליןלאהיהאיש‪- 13 -‬‬
‫הבעה(שורה‬
‫למ ּוּוס"‬
‫למ‬
‫מלחמהופ‬
‫(שורה ‪.)13‬‬
‫ס"‬
‫מלחמהופ ּוּו‬
‫במאמר נכתב כי "יליןלאהיהאיש‬
‫"יליןלאהיהאיש מלחמהופ ּולמ ּוס" (שורה ‪.)13‬‬
‫זהנכתב כי‬
‫דרך השלילה‪.‬‬
‫על דרך‬
‫מנוסח על‬
‫מנוסח‬
‫במאמרזה‬
‫משפט‬
‫השלילה‪.‬‬
‫משפט‬
‫נקודות)א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪,‬‬
‫‬‫‪12‬‬
‫‬‫מנוסח על‬
‫החיוב‪2( .‬‬
‫דרך החיוב‪.‬‬
‫על דרך‬
‫השלילה‪.‬על‬
‫דרךבמשפט‬
‫המובע‬
‫זה הרעיון‬
‫משפטאת‬
‫כתוב‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫במשפט‬
‫המובע‬
‫הרעיון‬
‫את‬
‫כתוב‬
‫כתוב את הרעיון המובע במשפט על דרך החיוב‪ 2( .‬נקודות)‬
‫במאמר נכתב כי "יליןלאהיהאיש מלחמהופ ּולמ ּוס" (שורה ‪.)13‬‬
‫ילין היה אדם שהאמין בדרכי שלום ‪ /‬בהסברה ‪ /‬בפיוס‪.‬‬
‫משפט זה מנוסח על דרך השלילה‪.‬‬
‫‪..)60-59‬‬
‫(שורות ‪)60-59‬‬
‫ועוד" (שורות‬
‫בעברית ועוד"‬
‫שעשועים בעברית‬
‫נקודות)שעשועים‬
‫ערב‬
‫בעברית‪,‬‬
‫ילדים‬
‫מחזות‬
‫האלה‪:‬‬
‫האמצעים‬
‫יינקטו‬
‫כך‬
‫"לשם‬
‫ילדים (‪2‬‬
‫מחזותהחיוב‪.‬‬
‫על דרך‬
‫במשפט‬
‫יינקטוהמובע‬
‫כךהרעיון‬
‫"לשםאת‬
‫כתוב‬
‫בעברית‪ ,‬ערב‬
‫האלה‪:‬‬
‫האמצעים‬
‫האמצעים האלה‪ :‬מחזות ילדים בעברית‪ ,‬ערב שעשועים בעברית ועוד" (שורות ‪.)60-59‬‬
‫יינקטו‬
‫כך‬
‫"לשם‬
‫ארבעה משפטים‪.‬‬
‫לפניך ארבעה‬
‫לפניך‬
‫משפטים‪.‬‬
‫משפטים‪.‬‬
‫לפניך‬
‫מהשורש נ‪-‬ק‪-‬ט?‬
‫בפועל מהשורש‬
‫להשתמש בפועל‬
‫להשתמש‬
‫ארבעה מתאים‬
‫באיזה משפט‬
‫באיזה‬
‫נ‪-‬ק‪-‬ט?‬
‫מתאים‬
‫משפט‬
‫נ‪-‬ק‪-‬ט?‬
‫מהשורש‬
‫בפועל‬
‫להשתמש‬
‫יינקטומתאים‬
‫באיזהכךמשפט‬
‫שעשועים בעברית ועוד" (שורות ‪.)60-59‬‬
‫ערב‬
‫ילדים‬
‫מחזות‬
‫האלה‪:‬‬
‫"לשם‬
‫נקודות)‬
‫בעברית‪2(,‬‬
‫הנכונה‪.‬‬
‫בצורתו‬
‫הפועל‬
‫האמצעיםאת‬
‫המתאים‬
‫במשפט‬
‫כתוב‬
‫נקודות)‬
‫(‪2‬‬
‫הנכונה‪.‬‬
‫בצורתו‬
‫הפועל‬
‫את‬
‫המתאים‬
‫במשפט‬
‫כתוב‬
‫המתאים את הפועל בצורתו הנכונה‪ 2( .‬נקודות)‬
‫במשפטמשפטים‪.‬‬
‫כתובארבעה‬
‫לפניך‬
‫העברי‪.‬‬
‫הדיבור‬
‫את‬
‫להחיות‬
‫מטרה‬
‫לעצמו‬
‫הלשון‬
‫(‪ )1‬ועד‬
‫(‪)1‬‬
‫לעצמו מטרה להחיות את הדיבור העברי‪.‬‬
‫ועד הלשון‬
‫נ‪-‬ק‪-‬ט?‬
‫מהשורש‬
‫בפועל‬
‫להשתמש‬
‫מתאים‬
‫משפט‬
‫באיזה‬
‫לעצמו מטרה להחיות את הדיבור העברי‪.‬‬
‫(‪ )1‬ועד הלשון‬
‫השפה העברית‪.‬‬
‫להחייאת השפה‬
‫חשובות להחייאת‬
‫פעולות חשובות‬
‫פעולות‬
‫ודוד ילין‬
‫בן־יהודה ודוד‬
‫אליעזר בן־יהודה‬
‫(‪ )2‬אליעזר‬
‫(‪)2‬‬
‫נקטו‬
‫העברית‪.‬‬
‫ילין‬
‫נקודות)‬
‫(‪2‬‬
‫הנכונה‪.‬‬
‫בצורתו‬
‫הפועל‬
‫את‬
‫המתאים‬
‫במשפט‬
‫כתוב‬
‫פעולות חשובות להחייאת השפה העברית‪.‬‬
‫(‪ )2‬אליעזר בן־יהודה ודוד ילין‬
‫במקצועות המדעיים‪.‬‬
‫הוראה במקצועות‬
‫שפת הוראה‬
‫להיות שפת‬
‫העברית להיות‬
‫של העברית‬
‫בסיכויה של‬
‫ספק בסיכויה‬
‫ספק‬
‫(‪ )3‬רבים‬
‫(‪)3‬‬
‫המדעיים‪.‬‬
‫רבים‬
‫העברי‪.‬‬
‫הדיבור‬
‫את‬
‫להחיות‬
‫מטרה‬
‫לעצמו‬
‫הלשון‬
‫ועד‬
‫(‪)1‬‬
‫ספק בסיכויה של העברית להיות שפת הוראה במקצועות המדעיים‪.‬‬
‫(‪ )3‬רבים‬
‫העברית‪.‬‬
‫השפה‬
‫להחייאת‬
‫רבים‬
‫מאמצים‬
‫ילין‬
‫דוד‬
‫(‪)4‬‬
‫מאמצים רבים להחייאת השפה העברית‪.‬‬
‫(‪ )4‬דוד ילין‬
‫להחייאת השפה העברית‪.‬‬
‫חשובות‬
‫יליןבן־יהודה ודוד ילין מאמצים רבים פעולות‬
‫אליעזר‬
‫(‪)2‬‬
‫השפה העברית‪.‬‬
‫להחייאת‬
‫(‪ )4‬דוד‬
‫במאמר‪.‬ספק בסיכויה של העברית להיות שפת הוראה במקצועות המדעיים‪.‬‬
‫עיין רבים‬
‫(‪)3‬‬
‫‪ 82-61‬במאמר‪.‬‬
‫בשורות ‪82-61‬‬
‫בשורות‬
‫עיין‬
‫במאמר‪.‬‬
‫‪82-61‬‬
‫בשורות‬
‫עיין‬
‫נקודות)‬
‫רבים (‪2‬‬
‫האלה?‬
‫בולט בשורות‬
‫בולט‬
‫סמנטי‬
‫שדה‬
‫איזה‬
‫א‪.‬‬
‫נקודות)השפה העברית‪.‬‬
‫להחייאת‬
‫מאמצים‬
‫ילין‬
‫א‪ .‬דוד‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪2‬‬
‫האלה?‬
‫בשורות‬
‫סמנטי‬
‫שדה‬
‫איזה‬
‫א‪ .‬איזה שדה סמנטי בולט בשורות האלה? (‪ 2‬נקודות)‬
‫מלחמה ‪ /‬מאבק‬
‫במאמר‪.‬‬
‫‪82-61‬‬
‫עיין בשורות‬
‫בסעיף א‪.‬‬
‫שציינת בסעיף‬
‫הסמנטי שציינת‬
‫לשדה הסמנטי‬
‫השייכות לשדה‬
‫מילים השייכות‬
‫ארבע מילים‬
‫האלה ארבע‬
‫האלה‬
‫השורות‬
‫העתק מן‬
‫העתק‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫השורות‬
‫מן‬
‫ב‪.‬‬
‫לשדה הסמנטי שציינת בסעיף א‪.‬‬
‫השייכות‬
‫בשורות מילים‬
‫האלה ארבע‬
‫מן‬
‫העתק‬
‫נקודות)‬
‫האלה? (‪2‬‬
‫השורותבולט‬
‫סמנטי‬
‫שדה‬
‫איזה‬
‫נקודות)‬
‫א‪.‬ב‪2( .‬‬
‫נקודות)‬
‫(‪2‬‬
‫—(‪ 2‬נקודות)‬
‫סכסוך‬
‫— מלחמה ‪ /‬מלחמת השפות‬
‫השורות האלה ארבע מילים השייכות לשדה הסמנטי שציינת בסעיף א‪.‬‬
‫העתק מן‬
‫מאבק‬
‫ב‪— .‬‬
‫מחלוקת‬
‫—‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫— ניצחון‬
‫— לוחמים‬
‫— הקריב‬
‫— הזעיק‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫זה? (‪2‬‬
‫סמנטי זה?‬
‫בשדה סמנטי‬
‫הכותבת בשדה‬
‫הכותבת‬
‫השתמשה‬
‫לדעתך‬
‫לשם מה‬
‫ג‪.‬ג‪— .‬לשם‬
‫נקודות)‬
‫השתמשה‬
‫מה‬
‫נגד‬
‫לדעתךהרוחות‬
‫עורר את‬
‫לדעתך השתמשה הכותבת בשדה סמנטי זה? (‪ 2‬נקודות)‬
‫ג‪— .‬לשם מה‬
‫להשליט‬
‫— להכריע‬
‫— דרכי שלום‬
‫ג‪ .‬לשם מה לדעתך השתמשה הכותבת בשדה סמנטי זה? (‪ 2‬נקודות)‬
‫בעמוד ‪/13‬‬
‫בעמוד‬
‫הכותבת השתמשה בשדה סמנטי זה כדי להמחיש ‪ /‬להדגיש את‪/‬המשך‬
‫הנמרצת‬
‫פעילותו‬
‫‪/13‬‬
‫‪/‬המשך‬
‫והנחושה של ילין למען ניצחונה של העברית במלחמת השפות‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 14‬הבנה‪,‬‬
‫‪13 -‬‬‫‪210‬‬
‫מילותהיחס‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫לפניך שלושה משפטים‪ .‬בכל משפט בחר במילת היחס המתאימה ביותר מבין האפשרויות‬
‫הה ְק ׁ ֵשר‪.‬‬
‫המוצעות‪ ,‬וכתוב אותה בנטייתה הנכונה על פי ֶ‬
‫(‪ 3‬נקודות)‬
‫(‪ )1‬תחיית הלשון העברית וחיזוק היישוב היהודי בארץ היו חשובים בעיני ילין‪ ,‬והוא פעל רבות‬
‫למענם‬
‫‪.‬‬
‫(תמורה‪ ,‬כלפי‪ ,‬למען‪ ,‬על אודות)‬
‫(‪ )2‬על אף אופיו המתון היה ילין איש חזק ובעל השפעה‪ ,‬וכשהחליט לפעול למען תחיית‬
‫בעדו‬
‫‪.‬‬
‫העברית‪ ,‬איש לא היה יכול לעצור‬
‫(מפני‪ ,‬בעד‪ ,‬כלפי‪ ,‬בעבור)‬
‫(‪ )3‬דוד ילין כתב ספר דקדוק היסטורי מקיף של השפה העברית‪ ,‬והוא משמש בסיס‬
‫בהם‬
‫היום‪.‬‬
‫שעל פיו נכתבו ספרי הדקדוק שכולנו מסתייעים‬
‫(מ‪ ,‬בעד‪ ,‬את‪ ,‬ב)‬
‫ב‪.‬‬
‫לפניך שני משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם מודגש זוג של מילות יחס‪ .‬בכל זוג הקף את הצורה‬
‫הנכונה של מילת היחס מבין שתי האפשרויות המוצעות‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ )1‬אליעזר בן־יהודה ודוד ילין פעלו רבות למען הפצת העברית בארץ־ישראל‪ ,‬וראשי‬
‫יהם ‪ְּ /‬כלַ ּ ָפם‬
‫היישוב נהגו ְּכלַ ּ ֵפ ֶ‬
‫בכבוד רב‪.‬‬
‫(‪ )2‬ילין המשיך לפעול למען בית המדרש למורים בירושלים גם לאחר שפרש‬
‫ִמ ֶּמנּוֹ‬
‫‪ִ /‬מ ּ ֶמ ּנ ּו‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210,011107‬‬
‫מס'‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪,‬מס'‬
‫חורףתשע"ד‪,‬‬
‫א'‪,‬חורף‬
‫ולשוןא'‪,‬‬
‫הבעהולשון‬
‫הבנה‪,‬הבעה‬
‫‪ --14‬הבנה‪,‬‬
‫‪15--‬‬
‫פרקשלישי —תחבירומערכתהצורות‬
‫(‪ 24‬נקודות)‬
‫בפרק זה שמונה שאלות‪ :‬ארבע מתחום התחביר (‪ )16-13‬וארבע מתחום מערכת הצורות (‪.)20-17‬‬
‫ענה על ארבע שאלות בלבד‪ .‬תוכל לבחור אותן מתחום התחביר או מתחום מערכת הצורות‬
‫או משני התחומים‪ ,‬כרצונך (לכל שאלה — ‪ 6‬נקודות)‪.‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .13‬לפניך שלושה משפטים‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫דודיליןערךסיוריםלימודייםבדרכיםרעועותלשםהכרתהארץ‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫ראשיהציונותרצושהלימודיםבטכניוןיתקיימובעברית‪.‬‬
‫‪" .III‬מלחמתהשפות"הסתיימהבניצחוןהעברית‪,‬ובעקבותזאתהתחזקמאודמעמדהשל‬
‫העבריתבארץ‪.‬‬
‫העתק את שלושת המשפטים‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין בכל משפט את כל הנושאים והנשואים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין את הסוג התחבירי של כל אחד מן המשפטים‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי (מחובר) או מורכב‪.‬‬
‫•‬
‫‬
‫אם המשפט הוא איחוי (מחובר)‪ ,‬תחם בו את האיברים‪.‬‬
‫אם המשפט מורכב‪ ,‬תחם בו את הפסוקית‪ ,‬וציין אם היא משלימת פועל או‬
‫•‬
‫‬
‫משלימת שם‪.‬‬
‫נשוא‬
‫נושא‬
‫‪.I‬‬
‫דוד ילין ערך סיורים לימודיים בדרכים רעועות לשם הכרת הארץ‪ / .‬משפט פשוט‬
‫פסוקית משלימת פועל‬
‫נושא‬
‫‪.II‬‬
‫נשוא‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫ראשי הציונות רצו ש הלימודים בטכניון יתקיימו בעברית‪.‬‬
‫איבר א'‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫‪ /‬משפט מורכב‬
‫איבר ב'‬
‫נשוא‬
‫>‬
‫‪" .III‬מלחמת השפות" הסתיימה בניצחון העברית‪ ,‬ו בעקבות זאת התחזק‬
‫<‬
‫המשך איבר ב'‬
‫נושא‬
‫מאוד מעמדה של העברית בארץ‪ / .‬משפט איחוי (מחובר)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫ ‪ - 15‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫ ‪ - 16‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫לפניך ארבעה משפטים‪.‬‬
‫‪. I‬‬
‫דודיליןחינךלאהבתהארץ‪,‬לפיכךהואיצאלסיוריםעםהמוריםהחדשיםשלהיישוב‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫דרכיהשלוםשליליןגרמולדחייתהשתתפותוהגלויהבמאבקעלשפתההוראה ‬
‫בטכניון‪.‬‬
‫‬
‫‪ .III‬יליןפעלרבותלמעןתחייתהלשוןהעברית‪.‬‬
‫‪ .IV‬ההחלטהעלהיציאהלסיוריםנבעהמאהבתוהרבהשליליןלארץ‪.‬‬
‫הק ׁ ֶשר הלוגי‪.‬‬
‫(‪ )1‬בכל אחד מן המשפטים הקף את המילה המבטאת את ֶ‬
‫(‪— )2‬‬
‫הק ׁ ֶשר הלוגי שלו‪.‬‬
‫ציין את המספר של המשפט היוצא דופן מבחינת ֶ‬
‫הק ׁ ֶשר הלוגי שלו?‬
‫— מהו ֶ‬
‫‪III‬‬
‫תכלית‬
‫הק ׁ ֶשר הלוגי המשותף לשאר המשפטים? סיבה ותוצאה ‪ /‬סיבתיות‬
‫(‪ )3‬מה ֶ‬
‫ב‪.‬‬
‫לפניך שלושה משפטים‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫באישיותוסימלדודיליןאתהמחנךהארץ־ישראלי‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫פעילותושליליןבמוסדותהחינוךתרמהלקידוםהשפההעברית‪.‬‬
‫‪ .III‬הסיוריםשערךיליןבארץהתקיימובכליהרכבהרעועיםשלאותהתקופה‪.‬‬
‫ציין את התפקיד התחבירי של כל אחת מן המילים או הצירופים המסומנים בקו‪:‬‬
‫נושא‪ ,‬נשוא‪ ,‬משלים שם (לוואי)‪ ,‬משלים פועל‪.‬‬
‫משלים פועל‬
‫‪ .I‬באישיותו‬
‫‪.II‬‬
‫במוסדות‬
‫‪ .III‬בכליהרכב‬
‫משלים שם‬
‫משלים פועל‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬
‫‪ - 16‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫ ‪17‬‬‫‪ .15‬לפניך שלושה משפטים‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫דודיליןיזםהקמתשכונותחדשותבירושלים‪.‬‬
‫‪. II‬‬
‫יותרמחמישיםשנהעסקדודיליןבחינוךעברי‪,‬ובתקופהזוהואחיברספרילימוד‪.‬‬
‫‪ .III‬ש'הרמתיאמרכיבאישיותושלדודיליןהתמזגוערכימסורתמגוונים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין את הסוג התחבירי של כל משפט‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי (מחובר) או מורכב‪.‬‬
‫משפט ‪:I‬‬
‫פשוט‬
‫משפט ‪:II‬‬
‫איחוי (מחובר)‬
‫משפט ‪:III‬‬
‫מורכב‬
‫(‪ )2‬ציין את התפקיד התחבירי של המילים "דודילין" בכל משפט‪.‬‬
‫נושא‬
‫משפט ‪:I‬‬
‫משפט ‪:II‬‬
‫משפט ‪:III‬‬
‫נושא‬
‫משלים שם (לוואי)‬
‫(‪ )3‬העתק ממשפט ‪ְ II‬מ ַאזְ ֵּכר ל"דוד ילין"‪ ,‬וציין את תפקידו התחבירי של המאזכר שציינת‪.‬‬
‫הוא — נושא‬
‫ב‪.‬‬
‫לפניך משפט‪.‬‬
‫בטכניוןש ָ ּיק ּוםבארץ־ישראליתקיימוהלימודיםבעברית‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫לפניך שלוש דרכים לתחימת המשפט‪ ,‬אך רק אחת מהן נכונה‪ .‬הקף אותה‪ ,‬ונמק את‬
‫תשובתך במונחים תחביריים‪.‬‬
‫(‪ )1‬בטכניון ׁ ֶש ָ ּיקוּם בארץ־ישראל יתקיימו הלימודים בעברית‪.‬‬
‫(‪ )2‬בטכניון ׁ ֶש ָ ּיקוּם בארץ־ישראל יתקיימו הלימודים בעברית‪.‬‬
‫(‪ )3‬בטכניון ׁ ֶש ָ ּיקוּם בארץ־ישראל יתקיימו הלימודים בעברית‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הפסוקית במשפט ‪ II‬פותחת במילת שעבוד "ש" ‪ /‬במשפט התחום נכון יש נשוא‬
‫אחד בפסוקית ונשוא אחד בעיקרי‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בין מחדשי המילים בארץ־ישראל לבין סופרי הגולה הייתה מחלוקת‪ .‬סופרי הגולה יצאו נגד‬
‫במקורותינו‪.‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪- 18‬‬
‫יצירת מילים חדשות שאינן ‪17 -‬‬
‫הגולה‪ .‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫לסופריתשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫הבנה‪,‬‬
‫דוד‪- 17‬‬
‫לפניך קטע ממאמר שכתב ‪-‬‬
‫ולשון זה‬
‫הבעהבעניין‬
‫הוא פונה‬
‫ילין‪ ,‬ובו‬
‫בין מחדשי המילים בארץ־ישראל לבין סופרי הגולה הייתה מחלוקת‪ .‬סופרי הגולה יצאו נגד‬
‫קיבלתם‬
‫סופריאתם לא‬
‫בלשון‪.‬‬
‫הייתהשיש כבר‬
‫להסתפק במה‬
‫לארץ‪,‬‬
‫בחוץ‬
‫היושבים‬
‫מיליםלכם‪,‬‬
‫מאוד‬
‫"קל‬
‫נגד‬
‫הגולה יצאו‬
‫מחלוקת‪.‬‬
‫סופרי הגולה‬
‫לבין‬
‫בארץ־ישראל‬
‫המילים‬
‫מחדשי‬
‫בין‬
‫במקורותינו‪.‬‬
‫אתםשאינן‬
‫חדשות‬
‫יצירת‬
‫שבכתב"‪.‬‬
‫רק עניין‬
‫הלשון‬
‫העברי‪.‬‬
‫חובת‬
‫עליכם‬
‫במקורותינו‪.‬‬
‫שאינן‬
‫חדשות‬
‫מילים‬
‫יצירת‬
‫לסופרי הגולה‪.‬‬
‫הוא זה‬
‫בעניין‬
‫עםפונה‬
‫עניינכםהוא‬
‫דודכלילין‪ ,‬ובו‬
‫הדיבורשכתב‬
‫ממאמר‬
‫קטע‬
‫לפניך‬
‫עקיף‪.‬ובו הוא פונה בעניין זה לסופרי הגולה‪.‬‬
‫בדיבור ילין‪,‬‬
‫שכתב דוד‬
‫ממאמר‬
‫קטע‬
‫לפניך‬
‫כתוב את‬
‫הקטעהיושבים בחוץ לארץ‪ ,‬להסתפק במה שיש כבר בלשון‪ .‬אתם לא קיבלתם‬
‫לכם‪ ,‬אתם‬
‫(‪")1‬קל מאוד‬
‫שבכתב"‪.‬אתם לא קיבלתם‬
‫כבר בלשון‪.‬‬
‫שיש‬
‫היושביםכלבחוץ‬
‫לכם‪,‬‬
‫עליכםמאוד‬
‫"קל‬
‫עניין‬
‫במהרק‬
‫להסתפקהוא‬
‫לארץ‪,‬עם הלשון‬
‫עניינכם‬
‫אתם העברי‪.‬‬
‫הדיבור‬
‫חובת‬
‫‪- 17‬עניינכם‬
‫עליכם חובת הדיבור העברי‪ -.‬כל‬
‫שבכתב"‪.‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫עניין תשע"ד‪,‬‬
‫רק חורף‬
‫הוא א'‪,‬‬
‫הלשוןולשון‬
‫הבנה‪,‬עםהבעה‬
‫(‪ )1‬כתוב את הקטע בדיבור עקיף‪.‬‬
‫(‪ )1‬כתוב את הקטע בדיבור עקיף‪.‬‬
‫יצאו נגד‬
‫להם‪,‬הגולה‬
‫מאודסופרי‬
‫מחלוקת‪.‬‬
‫סופרי הגולה‬
‫המילים‬
‫בין מחדשי‬
‫בחוץ‬
‫היושבים‬
‫הייתהש)קל‬
‫הגולה כי ‪/‬‬
‫לביןלסופרי‬
‫בארץ־ישראלאמר‬
‫כתב ‪ /‬פנה ‪/‬‬
‫(דוד ילין‬
‫במקורותינו‪.‬בלשון‪ .‬הם לא קיבלו עליהם חובת הדיבור העברי‪.‬‬
‫במה שיש כבר‬
‫להסתפק‬
‫שאינן‬
‫לארץ‪ ,‬חדשות‬
‫יצירת מילים‬
‫שבכתב‪.‬‬
‫ילין‪,‬רקובועניין‬
‫הלשוןדודהוא‬
‫ממאמרעם‬
‫קטעעניינם‬
‫לפניך כל‬
‫בעניין זה לסופרי הגולה‪.‬‬
‫הוא פונה‬
‫שכתב‬
‫והסבר אותו‪.‬‬
‫לדיבור‬
‫במהישיר‬
‫מדיבור‬
‫במעבר‬
‫שעשית‬
‫אחת‬
‫דוגמה‬
‫קיבלתם‬
‫עקיף‪,‬אתם לא‬
‫בלשון‪.‬‬
‫שיש כבר‬
‫להסתפק‬
‫לארץ‪,‬‬
‫לשינויבחוץ‬
‫היושבים‬
‫אתם‬
‫העתקלכם‪,‬‬
‫(‪")2‬קל מאוד‬
‫דבריו של ילין‬
‫להביא את‬
‫הואכדי‬
‫פועל‬
‫לאחר‬
‫הדיבורשימוש‬
‫חובת"ש" —‬
‫"כי" ‪/‬‬
‫שבכתב"‪.‬‬
‫רק עניין‬
‫הלשון‬
‫שעבודעם‬
‫במילתעניינכם‬
‫העברי‪ .‬כל‬
‫עליכם‬
‫באופן עקיף‪.‬‬
‫לשינויעקיף‪.‬‬
‫אחתבדיבור‬
‫הקטע‬
‫העתק את‬
‫(‪ )2‬כתוב‬
‫(‪)1‬‬
‫שעשית במעבר מדיבור ישיר לדיבור עקיף‪ ,‬והסבר אותו‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫"להם" — (במקום "לכם") — מעבר מגוף שני לגוף שלישי‪.‬‬
‫סמיכות‪.‬‬
‫שלושה‬
‫(שורות‬
‫הפסקה‬
‫(‪ )1‬העתק מן‬
‫והסבר אותו‪.‬‬
‫צירופיעקיף‪,‬‬
‫לדיבור‬
‫‪ )7-1‬ישיר‬
‫מדיבור‬
‫במאמרבמעבר‬
‫הראשונהשעשית‬
‫אחת לשינוי‬
‫דוגמה‬
‫(‪)2‬‬
‫"הם" — (במקום "אתם") — מעבר מגוף שני לגוף שלישי‪.‬‬
‫"עליהם" —(במקום "עליכם") — מעבר מגוף שני לגוף שלישי‪.‬‬
‫שלישי‪.‬‬
‫‪)7-1‬שני לגוף‬
‫מגוף‬
‫במאמרמעבר‬
‫"עניינכם") —‬
‫(במקום‬
‫שלושה צירופי סמיכות‪.‬‬
‫(שורות‬
‫הראשונה‬
‫"עניינם"מן—הפסקה‬
‫(‪ )1‬העתק‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫סמיכות‪.‬‬
‫(שורות‬
‫הראשונה‬
‫העתק מן‬
‫מהם‪.‬‬
‫צירופיאחד‬
‫שלושהשל כל‬
‫‪ )7-1‬היידוע‬
‫מהי דרך‬
‫במאמר ציין‬
‫מיודעים‪.‬‬
‫הפסקהסמיכות‬
‫שני צירופי‬
‫לפניך‬
‫אמו ציבור‬
‫מנהיג‬
‫—משפחת‬
‫— חיי היישוב‬
‫ארץ־ישראל‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫היידוע של‬
‫במעברמהי דרך‬
‫מיודעים‪ .‬ציין‬
‫אחתסמיכות‬
‫צירופי‬
‫העתק שני‬
‫לפניך‬
‫והסבר אותו‪.‬‬
‫לדיבורכלעקיף‪,‬‬
‫מדיבור ישיר‬
‫לשינוי שעשית‬
‫דוגמה חייו‬
‫פרשת‬
‫—‬
‫מהי דרך היידוע של כל אחד מהם‪.‬‬
‫מיודעים‪.‬‬
‫סמיכות‬
‫צירופי‬
‫—לפניך שני‬
‫צייןעמנו‬
‫תקומת‬
‫עמנו ‪/‬‬
‫תקומת‬
‫מסכת‬
‫משפחת אמו‬
‫מצוקת היישוב‬
‫—משפחת אמו‬
‫ארץ־ישראל‬
‫— בניין ירושלים‬
‫ארץ־ישראל‬
‫הראשונה במאמר (שורות ‪ )7-1‬שלושה צירופי סמיכות‪.‬‬
‫הפסקה‬
‫העתק מן‬
‫שכונות‬
‫הקמת‬
‫—‬
‫— מוסדות תרבות‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫— תחיית הלשון (העברית)‬
‫(‪ )2‬לפניך שני צירופי סמיכות מיודעים‪ .‬ציין מהי דרך היידוע של כל אחד מהם‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫משפחת אמו כינוי שייכות‪ /‬כינוי קניין‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫ארץ־ישראל שם פרטי‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫ ‪ - 19‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬‫‪ - 18 -‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫מערכתהצורות‬
‫‪ .17‬לפניך משפט וקטע קצר‪ ,‬ובהם מילים מודגשות‪.‬‬
‫— לשלטונות המנדט הוגשה בקשה על ידי דוד ילין ואליעזר בן־יהודה להכיר בעברית כאחת‬
‫משלוש השפות הרשמיות בארץ‪.‬‬
‫—‬
‫דוד ילין הגיב על ההצעה לכתוב עברית באותיות לטיניות‪" :‬חושב הנני כי השפה שבעל פה‬
‫והשפה שבכתב קשורות קשר טבעי אשר לא יוכל להינתק [‪ ,]...‬וכשם שבשפה שבעל פה ישנן‬
‫צורות קיימות בלתי משתנות בעיקרן במבטא‪ ,‬כך ישנה לשפה שבכתב צורתה הקבועה לה‪,‬‬
‫ואשר בה מכירים אותה תמיד"‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך שובצו המילים המודגשות‪.‬‬
‫בכלשורהבטבלההשלםאתהמידעהחסרבנוגעלכלמילה‪.‬‬
‫(אין להשלים את המידע במשבצות המושחרות‪).‬‬
‫פועל‬
‫שורש‬
‫בניין‬
‫ֻה ְ ּג ׁ ָשה‬
‫נ‪-‬ג‪ׁ-‬ש‬
‫הּופעל‬
‫ביקשתי ‪/‬‬
‫אבקש ועוד‬
‫הציעו ‪/‬‬
‫תציעו ועוד‬
‫ַמ ִּכ ִירים‬
‫שםפועל‬
‫(באותובניין)‬
‫שםפעולה‬
‫(באותובניין)‬
‫ב‪-‬ק‪ׁ-‬ש‬
‫פיעל‬
‫לבקש‬
‫ַ ּב ָּק ׁ ָשה‬
‫י‪-‬צ‪-‬ע‬
‫הפעיל‬
‫להציע‬
‫ַה ָ ּצ ָעה‬
‫נ‪-‬ת‪-‬ק‬
‫נפעל‬
‫לְ ִה ָּנ ֵתק‬
‫הינתקות‬
‫ִ‬
‫נ‪-‬כ‪-‬ר‬
‫הפעיל‬
‫להכיר‬
‫הכרה ‪ /‬היכר‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬
‫‪ - 20‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫ ‪19‬‬‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫—‬
‫שיטת הפיסוק בעברית השתנתה עם השנים‪ ,‬וכיום נְהוּגָ ה‬
‫שיטת פיסוק לפי חוקי‬
‫הפיסוק האנגלי‪.‬‬
‫—‬
‫מילים רבות ֻחדְּ ׁש ּו‬
‫על ידי דוד ילין‪.‬‬
‫(‪ )1‬כתוב את הבניין של כל אחת מצורות הפועל המודגשות‪.‬‬
‫נְ הוּגָ ה‬
‫ֻחדְּ ׁש ּו‬
‫‬
‫‬
‫קל‬
‫פּועל‬
‫וחדְּ ׁשוּ‪.‬‬
‫(‪ )2‬מהי המשמעות המשותפת של שתי צורות הפועל‪ :‬נְ הוּגָ ה ֻ‬
‫משמעות סבילה‬
‫ב‪.‬‬
‫לפניך קטע מן המאמר ובו פעלים מודגשים‪.‬‬
‫"‪ ...‬הוא ֶה ֱע ִמיד את כל יוקרתו האישית והחינוכית לצד הלוחמים‪ִ ,‬ה ְק ִריב‬
‫ומשכורתו‪ִ ,‬הזְ ִעיק את בני ירושלים [‪ ]...‬הוא נָ ָׂשא נאומים‪ָּ ,‬כ ַתב תזכירים [‪]...‬‬
‫ו ׁ ָשלַ ח מכתבים לאישים בעלי השפעה" (שורות ‪.)81-73‬‬
‫את כל זכויותיו‬
‫(‪ )1‬מהי המשמעות המשותפת לבניינים של הפעלים המודגשים בקטע?‬
‫משמעות פעילה ‪ /‬אקטיבית‬
‫(‪ )2‬מה אפשר ללמוד מריבוי הפעלים על דמותו של ילין?‬
‫אפשר ללמוד כי הוא היה איש ביצוע ומעשה‪ ,‬אדם נמרץ ופעלתן‪.‬‬
‫(‪ )3‬לפניך שניים מן הפעלים שבקטע‪.‬‬
‫ִהזְ ִעיק‪ָֹ ,‬שלַ ח‬
‫כתוב כל אחד מן הפעלים האלה בגוף ְמ ַד ֵ ּבר (גוף ראשון‪ ,‬יחיד)‪ ,‬בזמן עתיד‪.‬‬
‫אזעיק‬
‫אשלח‬
‫ג‪.‬‬
‫במשפט שלפניך הקף את הצורה המבטאת את ההגייה הנכונה של הפועל מבין‬
‫שתי האפשרויות המוצעות‪.‬‬
‫ועד הלשון ִה ִ ּציב ‪ֵ /‬הצִ יב‬
‫לעצמו מטרה אחת‪ :‬להחיות את הדיבור העברי ולהפיצו‪.‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪/20/21‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 20‬הבנה‪,‬‬
‫‪21 --‬‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫"ילין היה מורה ו ְמ ַח ֵּנ ְך משורש נשמתו" (שורה ‪.)27‬‬
‫(‪ )1‬ציין מהו חלק הדיבור של המילה המודגשת‪.‬‬
‫שם עצם‬
‫(‪ )2‬כתוב משפט שבו המילה המודגשת תשמש חלק דיבור אחר‪.‬‬
‫המדריך בתנועה מחנך אותנו לאהבת הארץ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫"הוא סימל באישיותו‪ ,‬בכוחותיו הרוחניים ובכושרו המעשי והארגוני את המחנך‬
‫הארץ־ישראלי" (שורות ‪.)28-27‬‬
‫(‪ )1‬ציין מהו חלק הדיבור של המילים מע ִׂשי‪ ,‬ארגונִ י‪.‬‬
‫שם תואר‬
‫(‪ )2‬מהו התפקיד המשותף של הצורנים הסופיים במילים אישיותוֹ ‪,‬‬
‫כוחותיו‪ ,‬כושרוֹ ?‬
‫ָ‬
‫צורן נטייה‬
‫(‪)3‬‬
‫במילה ר ּו ָחנִ ִ ּיים‬
‫יש שני צורנים‪ :‬צורן גזירה וצורן נטייה‪.‬‬
‫הוכח קביעה זו‪.‬‬
‫הצורן הראשון הוא צורן גזירה‪" :‬ני" (רוח ‪ +‬ני — רוחני)‪ .‬בעקבות הוספתו נוצר‬
‫"‪X‬ים" (רוחני ‪ +‬ים) לציון‬
‫שם תואר‪ ,‬ערך מילוני חדש‪ .‬הצורן השני הוא צורן נטייה‪ִ :‬‬
‫רבים‪.‬‬
‫‪/21/22‬‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫בעמוד‬
‫‪/‬המשך‬
‫ילין‪ -.‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪ .20‬א‪ .‬לפניך כמה מהמילים שחידש‪21 -‬‬
‫ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫הבעה ִקיף‬
‫הבנה‪ָ ,‬ע‬
‫ילין‪ָ -ׁ.‬ש ָאה‬
‫‪21‬ד‬
‫יחה‬
‫‪ .20‬א‪ּ ְ .‬ב ִד‬
‫מהמיליםדןשחידש‪ִ -‬מ ְ‬
‫ַט ְר ָ‬
‫לפניך ָ‬
‫כמה‬
‫‪210‬‬
‫‪210 ,011107‬‬
‫מס' ‪,011107‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬מס'‬
‫חורף תשע"ד‪,‬‬
‫א'‪ ,‬חורף‬
‫ולשון א'‪,‬‬
‫הבעה ולשון‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה‬
‫‪ -- 21‬הבנה‪,‬‬
‫‪22 -‬‬‫ילין‪.‬דׁ ָשירָאה ַק ּ ָ ָטערִקיף ַׂש ְח ָקן‬
‫מהמיליםָ ָדמןה‬
‫לפניך ּ ֵ ָפ‬
‫‪ .20‬א‪ַ ּ ְ .‬ב ִמדצְ‬
‫שחידש ִמנָ ְ ִד‬
‫כמה ַמ ַצְט ְלֵר‬
‫יחןה‬
‫מהמילים‬
‫לפניך כמה‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ברשימהָ ָטע ִרק‬
‫שחידשמנָ ְ ִד ׁד ָש‬
‫ילין‪ָ .‬‬
‫התצורה של ִ‬
‫דרך התצורה של שלוש מילים‬
‫אתח ָקן‬
‫המיליםאה ַק ּ‬
‫יר‬
‫ט ְרלֵ ָ ָדמןה‬
‫(‪ֵָּ )1‬פ‬
‫זו?יףפרט ַׂש ְ‬
‫דרךמ ַצְ‬
‫יחןהמהי ַ‬
‫ְ ּב ַ ִמדצְ‬
‫ָע ִקיף‬
‫ִמ ְד ׁ ָש ָאה‬
‫ַט ְר ָדן‬
‫יחה‬
‫מ ְ ּב ִ ּדפן ָ‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ּ‬
‫ק‬
‫יר‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ָ‬
‫ְ‬
‫ַׂ‬
‫ָ‬
‫ַ‬
‫ִ‬
‫נָ‬
‫ָ‬
‫לֵ‬
‫צְ‬
‫ַ‬
‫ַ צְ ֵ‬
‫הרשימה‪.‬‬
‫מן‬
‫(‪ )1‬מהי דרך התצורה של המילים ברשימה זו? פרט את דרך התצורה של שלוש מילים‬
‫ַׂש ְח ָקן‬
‫ַק ּ ָטר‬
‫ַמצְ לֵ ָמה נָ ִדיר‬
‫ַמצְ ּ ֵפן‬
‫(‪ )1‬מהי דרך התצורה של המילים ברשימה זו? פרט את דרך התצורה של שלוש מילים‬
‫מן הרשימה‪.‬‬
‫התצורה של המילים ברשימה זו? פרט את דרך התצורה של שלוש מילים‬
‫(‪ )1‬מןמהי דרך‬
‫הרשימה‪.‬‬
‫מן הרשימה‪.‬‬
‫שורש ומשקל ‪ /‬גזירה מסורגת‬
‫דוגמה לתשובה‪:‬‬
‫משקלית ְ‪.‬‬
‫המילה יָ ִד‬
‫שורש את‬
‫חידש גם‬
‫(‪ )2‬ילין‬
‫קטִיל ָה‬
‫ב‪-‬ד‪-‬ח ‪+‬‬
‫בדיחה‪:‬‬
‫את דרך‬
‫במהגםשונה‬
‫(‪— )2‬‬
‫של המילה יָ ִדית מדרך התצורה של המילים שציינת‬
‫התצורהית‪.‬‬
‫המילה יָ ִד‬
‫ילין חידש‬
‫(‪?)1‬‬
‫בסעיף‬
‫ית‪.‬‬
‫המילה יָ ִד‬
‫את‬
‫במהגם‬
‫ילין חידש‬
‫התצורה‬
‫דרך‬
‫שונה‬
‫(‪— )2‬‬
‫של המילה יָ ִדית מדרך התצורה של המילים שציינת‬
‫חידש גם‬
‫אתדרךהמילה יָ ִ‬
‫התצורהדשל‬
‫שונה‬
‫(‪— )2‬ילין במה‬
‫ית‪.‬המילה יָ ִדית מדרך התצורה של המילים שציינת‬
‫(‪?)1‬‬
‫בסעיף‬
‫המילהד יָ ִד‬
‫שלשל‬
‫התצורה‬
‫דרךדרך‬
‫שונה‬
‫במה‬
‫—‬
‫לעומת שציינת‬
‫קווית‪,‬המילים‬
‫התצורה של‬
‫תצורתה‬
‫בסעיףאת‬
‫— —פרט‬
‫ית‪.‬‬
‫בסיס ִ‬
‫המילה יָ‬
‫(‪?)1‬‬
‫המילים‬
‫מדרךגזירה‬
‫וצורןיתסופי ‪/‬‬
‫של‬
‫בדרך‬
‫נוצרה‬
‫ידית‬
‫בסעיף (‪?)1‬‬
‫ברשימה שנוצרו בדרך של שורש ומשקל ‪ /‬גזירה מסורגת‪.‬‬
‫— פרט את דרך תצורתה של המילה יָ ִדית‪.‬‬
‫— פרט את דרך תצורתה של המילה יָ ִדית‪.‬‬
‫המילה ִ‪ִX‬יָ ִד‬
‫תצורתה‪+‬של‬
‫ָדית‪:‬דרך‬
‫— —פרט יאת‬
‫יתית‪.‬‬
‫סיומת‬
‫בסיס י ָד‬
‫לציון מכשיר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ילין חידש גם את המילה צִ לּ ּום‪.‬‬
‫המילה‪.‬צִ לּ ּום?‬
‫לאיזה‬
‫—‬
‫שייכת צִ לּ ּום‬
‫בנייןהמילה‬
‫גם את‬
‫ילין חידש‬
‫פיעל‬
‫ב‪.‬‬
‫מילהם?אחרת (פועל או שם) השייכת לאותו הבניין‪.‬‬
‫‪3-1‬‬
‫בשורות‬
‫מצא‬
‫המילה‪.‬‬
‫שייכת צִ לּ ּום‬
‫המילה‬
‫גם את‬
‫— חידש‬
‫ילין‬
‫במאמרצִ לּ ּו‬
‫בניין‬
‫לאיזה‬
‫ב‪— .‬‬
‫את יישוב‬
‫בניין‪/‬‬
‫מחנך‬
‫המילה צִ לּ ּו‬
‫לאיזהגם‬
‫ב‪— .‬ילין חידש‬
‫ם‪.‬לּ ּום?‬
‫שייכת‬
‫המילה צִ‬
‫— מצא בשורות ‪ 3-1‬במאמר מילה אחרת (פועל או שם) השייכת לאותו הבניין‪.‬‬
‫המילה צִ לּ‬
‫מילה ּום?‬
‫שייכת‬
‫לאיזה בניין‬
‫אחרת (פועל או שם) השייכת לאותו הבניין‪.‬‬
‫במאמר‬
‫בשורות ‪3-1‬‬
‫—— מצא‬
‫— מצא בשורות ‪ 3-1‬במאמר מילה אחרת (פועל או שם) השייכת לאותו הבניין‪.‬‬
‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫בהצלחה!‬
‫בהצלחה!‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬
‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬
‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬
‫‪ - 22‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪23 -‬‬
‫טיוטה‬
‫‪ - 22‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון א'‪ ,‬חורף תשע"ד‪ ,‬מס' ‪210 ,011107‬‬
‫‪24 -‬‬
‫טיוטה‬