להוראת "סובבתהו בכחש" מאת:יהודה בורלא במתודת "דיוני דילמה" של קולברג ד"ר נביל טנוס "חינוך לערכים הוא מתן הזדמנות לילד ,מוקדם ככל האפשר בחייו ,להתאמן בהכרעות בין טוב לטוב ובין רע לרע בכוחות עצמו ,כלומר להכריע ביניהם.חינוך לערכים הוא טיפוח רגישויותיו של היחיד לערכים ולא הקניה של דפוסי הכרעה מוכנים לשימוש… " )צבי לם( קריץ)(1976טוען ש"סובבתהו בכחש" הוא סיפור פרדוקס על מוסר ומוסכמות.האישה ,ריקוג'ה מחלקת מתנות לגברים עניים ולשם כך היא מוכרת את תכשיטיה האמיתיים ומחליפתם במזויפים ובעלה יעקב נחשון אינו מרגיש בכך. בסיפור אין הרמוניה וסימטריה בין מוסכמות החברה והאמת ,והוא מנסח זאת בפרדוקס שמה שאיננו טוב -טוב .ובגלל מעשי הזיוף והתרמית " -העולם מתקיים". הסיפור בנוי לפי התבנית " תופעה והסבר" ,מסרו של הסיפור הוא מסר של סיפור עם ,שבו מותר לרמות את הרמאי. מירון)(1993טוען שכותרת הסיפור "סובבתהו בכחש" יוצרת צפיות לכך ,שאכן יתבצע בו מעשה רמייה ,אך בתום הקריאה מקבלת הכותרת משמעות שונה.האישה ריקוג'ה ,הצליחה בתחבולה המרכזית של חייה ,היא סובבה בכחש את יעקב נחשון הקמצן ,גנבה משל עצמה והקדישה את חייה לצדקה :קשה לומר ,שחייה היו מאושרים ועלו יפה מכל הבחינות ,אך ניתן לומר שהיא הצליחה להפוך כישלון כללי להצלחה חלקית ,היא הקדישה את חייה לפעולה למען אחרים. להוראת הסיפור:מוצע כאן ללמד סיפור זה בשני שלבים: שלב ראשון :דיון בשיטת "דיוני דילמה" שלב זה לפני כל נגיעה בסיפור. שלב שני :קריאה עצמית בבית ,וניהול השיעור לפי שאלות לדיון. שלב ראשון :דיון דילמה) :לפי :ברנהולץ יעל ופלג ,חיה( א .מהי דילמה מוסרית? דילמה מוסרית היא סיטואציה ,שבה מתנגשים ערכים ומתבקשת הכרעה מוסרית. תרבות החברה מעניקה לעיתים תמיכה לשיקולי דעת שונים לקראת הכרעה. השיטה מבוססת על משנתו של לורנס קולברג ) (1980שחקר את התפתחות השפוט הערכי בקרב ילדים ומתבגרים .השיטה גורסת שניתן לפתח את חשיבתם המוסרית של בני האדם באמצעות חשיפת הקונפליקט המוסרי ,הפעלת שיקולי דעת ערכיים ונקיטת עמדה מנומקת .אלה נעשים בחמשה שלבים מוגדרים. קולברג שהתלבט בסוגיית החינוך המוסרי בארצות הברית ,היה מוטרד מכך שהאינדיבידואליזם הגיע לקיצוניות בחברה האמריקנית .הוא האמין בחינוך לערכי מוסר אוניברסאליים ,אשר יבטיחו את קיומה של חברה דמוקרטית ומוסרית, המושתתת על ערכי צדק ,כבוד ואכפתיות הדדית.דיונים בדילמות מוסריות באופן פתוח ,תוך מחויבות לערכי צדק אוניברסאליים ,היו בעיניו פתרון ראוי למניעת אינדוקטרינציה ערכית מחד גיסא ,ולמניעת ניטראליות ערכית מאידך גיסא. 1 כהן)(1993טוען שגישה זו נראית לו מתאימה לחברה דמוקרטית.השיטה מציעה לשלב בשעות חברה ובמקצועות הלימוד דיונים בדילמות מוסריות והתנסות בנקיטת עמדה מנומקת על בסיס ערכי ככלי לקידום החשיבה המוסרית. בטוחני שהשקפת עולמו של התלמיד אינה מתגבשת רק דרך מקצועות הלימוד.היא נבנית צעד אחר צעד על בסיס ניסיון החיים ,החוויות ועיבודן ,בירור עמדות, התנסות בנקיטת עמדה מנומקת ,בחינת הערכים והנורמות השולטים בחברה ובירור הזהות על כל מרכיביה. המפגש עם המציאות המתאפיינת במיכון ובטכנולוגיה מודרנית היי-טקית מחייבת את בית הספר לפתח מסגרות וכלים שיסייעו לתלמידיו להתמודד ערכית עם התרחשויות אלה. אפיון חשוב של דמות הבוגר המצוין כפי שמשרטט אותו המרכז הישראלי למצוינות בחינוך הוא" :בוגר הבוחן והמתכנן את מעשיו ומוציאם לפועל על פי מערכות ערכים יציבות המעוגנות במוסר האנושי ,השוקד על מטרות הנחשבות ראויות ,הרוחש ומגלה כבוד לכל יצור אנושי .בוגר שהנו בעל רגש יסודי של חיבה ואהדה ,שמבטא בעשייתו אכפתיות כלפי זולתו וכלפי החברה")בתוך:לבנה ת" ,להיות או לא להיות"( אחד הכלים לטיפוח רגישויותיו של היחיד לערכים ,לטיפוח שיקול דעת מוסרי ולטיפוח חשיבה ביקורתית הוא עיסוק בדילמות מוסריות. בדיוני דילמה נדרשת מן המשתתפים חשיבה מעמיקה ברמות גבוהות של מורכבות, כי במוח מתעורר מאבק שגורם לאי נוחות אינטלקטואלית ,ההתמודדות עם דילמה מצריכה הפעלה של רגש ,שפוט וחשיבה לוגית ביקורתית. להלן הדילמה המוצעת לניהול הדיון סביב הסיפור "סובבתהו בכחש". הדילמה של ריקוג'ה באחד הכפרים חיו זוג ,איש ואשתו .האיש יעקב ,מראהו מכוער ותכונותיו רעות. הוא עשיר וקמצן ,רע עין ,לא תואר לו ולא הדר .למרות רשעותו וקמצנויותיו הוא הצליח בעסקים .הוא הצליח בכל אשר עשה וכל שרבתה הצלחתו כן רבתה דחיית הקהילה כלפיו. ריקוג'ה היא אשתו השנייה של יעקב והיא בת טובים ,חמודה ויעלת חן ,כל הכסף שבעולם לא היה שווה לה .יש לה עיניים טובות וטהורות דבורה מתון ,שקול ורצוף, חכמה ונבונה .בעיני הבריות היא אישה מפוארת והיא אמונה על כספי בעלה. בכפר יש הרבה אנשים עניים ,משפחות ברוכות ילדים והם חסרי כל .רבים מהם חיזרו על הפתח של בית משפחת יעקב וריקוג'ה ,הבעל הקמצן היה מתעלם מהם, שותק מביט בתקרה וכאילו הוא חרש ואלם. האישה ריקוג'ה נקלעה לתוך מאבק מוסרי :אין היא יודעת מה לעשות וכל הכסף של בעלה נמצא בידיה ,עליה להכריע בין: לשמור על הכסף של בעלה ,או לעזור לעניים ולעשות מעשי חסד. הדילמה לדיון :מה אתה מציע לה לעשות ,לשמור את הכסף או לחלק כסף לעניים? קולרברג ופנטון מציעים דרך מובנת לקיום דיון בדילמה .השיטה כוללת חשיפת הקונפליקט המוסרי ,הפעלת שיקולי דעת ערכיים ונקיטת עמדה מנומקת. תהליך זה מאפשר דיון עניני ופורה בנושא ומהווה גירוי לקידום החשיבה המוסרית. ב .כיצד יתנהל דיון דילמה? 2 לנוחיות המורה מצ"ב .1 :תרשים זרימה -מהלך דיון .2הערות דידקטיות למורה.להלן הפירוט: .1תהליך חמשת הצעדים של ניהול דיוני דילמה -תרשים זרימה. 1.1הצעד הראשון – המורה קורא את הדילמה בקול ומברר באמצעות שאלות האם התלמידים הבינו את האירוע ואת הקונפליקט הערכי שבו 5) .דקות( 1.2הצעד השני– התלמידים מתבקשים לנקוט עמדה ביחס לפעולתו של הגיבור הראש "רשום שני נימוקים עיקריים ."......כן \ לא נמק .נערכת הצבעה וחלוקה לקבוצות שחבריהן בעמדה זהה 5).דקות( 1.3הצעד השלישי– דיונים בקבוצות קטנות בניסיון להגיע להסכמה כללית4-). 5תלמידים בקבוצה( .רישום החלטות הקבוצה על הלוח או עלגבי בריסטול ) יש לציין גם דעת מיעוט() 10-15דקות( 1.4הצעד הרביעי – דיווח ודיון במליאה בהנחיית המורה )שאלות הבהרה( ) 15-20דקות( 1.5הצעד החמישי– התלמידים מתבקשים להעריך מחדש את עמדותיהם" . " האם שינית האם שמעת נימוק חדש ,אשר לא חשבת עליו? את עמדתך?" ) 5דקות( .2למורה :מומלץ לארגן את הכיתה כך שהמשתתפים ישבו במעגל .הישיבה במעגל מאפשרת לכל המשתתפים לראות זה את זה ,משפרת את ההקשבה ואת ההתייחסות לדברי האחרים . הדיון מתחלק לחמישה צעדים : .1במליאת הכיתה : המורה יחלק לתלמידים את הנוסח המדויק של הדילמה ,כדי לאפשר להם לעיין בה ולבדוק את פרטיה גם במהלך הדיון . המורה יקרא את הדילמה בקול רם ויברר עם תלמידיו את תוכן הדילמה בעזרת שאלות תוכן כגון : מי הן הנפשות הפועלות ? מהו האירוע ? מהו הקונפליקט בו נתון הגיבור ? מהם הערכים המתנגשים ?מורים רבים נוטים לדלג על שלב זה מתוך הנחה שהדילמה פשוטה ופרטיה ברורים לתלמידיהם .הניסיון מלמד ,כי ויתור על שלב זה מכשיל תלמידים רבים בשעת הדיון הערכי ,ומאלץ את המורה לשוב לתוכן הדילמה מאוחר יותר ) .אין להאריך בשלב זה -יש להקדיש 5-3דקות בלבד( .2עבודה אישית : כל משתתף ינקוט עמדה כיצד על הגיבור לפעול וינמק את החלטתו בכתב . בתיאוריה ההתפתחותית נבדקת רמת החשיבה לפי הנימוקים בהם משתמש האדם. זהו שלב חשוב ביותר במהלך הדיון – על כל משתתף לחשוב ,להתלבט ולנקוט עמדה לקראת הדיון בקבוצות קטנות . 3 בעת שהתלמידים מנמקים עמדותיהם ,יעבור המורה ויבדוק כיצד מתפלגות הדעות בין התומכים בפעולה ובין המתנגדים לה .החלוקה המדויקת תתברר ע"י הצבעה גלויה. כדי למנוע לחץ קבוצתי על המיעוט – יתחיל המורה את ההצבעה מהדעה הפופולארית פחות . .3עבודה בקבוצות קטנות : לאחר ההצבעה מחלק המורה את הכיתה לקבוצות קטנות בנות 5-4תלמידים בכל קבוצה .החלוקה נערכת ע"פ הדעות :קבוצות נפרדות של התומכים בפעולה ושל אלה המתנגדים לה .בקבוצה יציג כל משתתף את נימוקיו ,ויתקיים דיון במטרה להגיע להסכמה על שני הנימוקים העיקריים לדעת רב חברי הקבוצה. העבודה בקבוצות קטנות מאפשרת העמקה בהנמקות של כל אחד מהמשתתפים . המיקוד בנימוקים חשוב ביותר ,הן לקידום הדיון הערכי והן לקידום כושר החשיבה של כל פרט .לבעלי הטיעונים ברמות הנמוכות נגרמת אי – נחת אינטלקטואלית ונוצר גירוי לקראת חיפוש פתרון "טוב יותר" – הלוקח בחשבון נקודות מבט רבות יותר . בכיתות שאינן רגילות לעבודה בקבוצות ,ימנה המורה ראש קבוצה .אשר ידאג לתת לכל אחד מהמשתתפים אפשרות להציג את נימוקיו .הוא ינהל את הדיון וידאג שאחד המשתתפים ירשום את הנימוקים הקבוצתיים על הלוח. התלמידים מעיינים בנימוקים הרשומים על הלוח) .זמן משוער 15-10 :דקות( .4דיון במליאה: הקבוצות חוזרות למליאה .המורה יבדוק אם יש למשתתפים שאלות להבהרת הכתוב על הלוח .המורה יכול לפתוח את הדיון הכיתתי בדרכים רבות לדוגמא : א .לבקש מהקבוצה שהעלתה נימוקים פרובוקטיביים להציג את עמדתה – ולבקש משאר התלמידים להביע דעתם. ב .לבקש מחברי קבוצת המיעוט לנמק את עמדתם . המורה ינהל את הדיון בעזרת שאלות הבהרה )ראה להלן :סוגי שאלות הבהרה( . עליו להביא לעימות בין משתתפים בעלי דעות שונות ונימוקים שונים במטרה לפתוח בפני התלמידים צוהר לקראת ראיית הבעיה מנקודות מבט נוספות. יחד עם זאת עליו להדגיש שאין "נכון או לא נכון" .כל הדעות לגיטימיות .אנחנו רשאים להסכים או לא להסכים ,אך לא לבטל דעות אחרים) .זמן משוער 20-15ד'( .5בחמש הדקות האחרונות של השיעור יברר המורה :האם מישהו שמע נימוק שלא חשב עליו ? האם מישהו שינה את עמדתו ? מתוך הניסיון עולה כי לאחר דקה או שתים של מבוכה מעלים התלמידים את הנימוקים הגבוהים ביותר שהושמעו במהלך השיעור. הצעות דידקטיות נוספות : ההצעות הבאות נובעות ממקורות שונים .חלקן ממנחים ומורים בכיתות וחלקן בהשתלמויות של מינהל חברה ונוער למחנכים ולבעלי תפקידים בחינוך החברתי ערכי שהשתתפו בסדנאות.הן מצורפות כאן בתקווה ,שלפחות חלק מהן יתאים לאישיותו של המורה ולסגנון ההוראה שלו ויתרום תרומה קונסטרוקטיבית 4 ללמידה של התלמידים .מאחר שכל הצעה בלתי תלויה בחברותיה ,לא הייתה אפשרות לערוך אותן בסדר היררכי . .1בקש מתלמידיך לרשום באותיות גדולות על הדף אם הם מסכימים )"כן"( .אם הם מתנגדים )"לא"( .הדבר יקל עליך לתכנן את החלוקה לקבוצות ואת ניהול הדיון. .2הסבר לתלמידך כי אינך אוסף את התשובות )זה אינו בוחן( .כל דעה לגיטימית. .3לתלמידים יש תמיד עצות טובות "מה על הגיבור לעשות" והם נוהגים לבקש פרטים נוספים .אל תיגרר אחרי ההצעות לפשרה .הפשרה מאפשרת להם להתחמק מההכרעה המוסרית ,הפרטים הנוספים גוררים אותם להנמקות אמוציונאליות במקום ההנמקות הקוגניטיביות הנדרשות בשעת דיון בדילמה .ההנמקות האמוציונאליות עלולות להרחיק את הדיון מההתנגשות הערכית . .4שתף תלמידים שאינם משתתפים מעצמם . גם פיתוחם של כושרי הדיבור וגם שיפור הדימוי העצמי ,דורשים שנשתף מספר תלמידים גדול ככל האפשר בדיונים .אף-על-פי-כן קורה לעיתים קרובות ,שמורים פונים ,בעיקר ,אל התלמידים המכינים את שיעוריהם ושאפשר לסמוך על כך שידעו את התשובות .תלמידים מתבלטים פחות ,העובדים אחרי שעות הלימודים ולעתים אינם מוכנים לשיעורים ,וכן תלמידים חסרי מוטיבציה ,יושבים לעיתם קרובות פאסיביים בשיעורים .לפעמים מצליחים דיוני הדילמה לשתף תלמידים אלה בדיון . בדרך כלל אין הדיונים דורשים הכנה מחוץ לשעות הלימודים ,ובכך מסלקים את אחד הגורמים לאי – ההשתתפות .לכל תלמיד יש דעה על הדילמה. אל תחכה למתנדבים לפני שאתה פונה אליהם בבקשת תשובה .אף אחד אינו צריך לקבל טרמפ בשיעור דיונים .הודע לתלמידים לפני דיון הדילמה הראשון ,שכל תלמיד עשוי להישאל בכל רגע .התחל לנהוג כך מיד עם איסוף המידע על העובדות והנסיבות של הדילמה .התלמידים יתרגלו במהרה לכך ,שבכל רגע הם עשויים להישאל ,וכתוצאה מכך רבים מהם יקשיבו יותר טוב. שים לב לתנועות הגוף של התלמידים .כשהם מתיישבים במעגל ,יכול המורה לראות אצל התלמיד תנועות המרמזות על רצון לומר משהו :נטייה קדימה בכסא ,מבט- תשומת לב בפנים ,העוויה ,ראש נע קדימה .פנה אל התלמיד כאשר הוא שולח איתותים כאלה. מנה תלמידים חלשים בארגון חומר ,למדווחים של קבוצות קטנות .שאר חברי הקבוצה יעזרו להם לארגן את החומר ,והם ילמדו מזה וביטחונם העצמי יגבר. .5למד להשתמש במגוון ביטויים המרמזים או משדרים שבח לדוברים. הנה אחדים מהם" :תודה ,זה היה דיווח מועיל מאד" " ,נשוחח דקות אחדות על הסיבה שהעלה חברכם ,הוא העלה נימוק חדש ,ובצורה מוצלחת .אולי תחזור עליה שוב ,טוב מאד" ? " זה רעיון מעניין .מעולם לא חשבתי עליו": " אתה הגבת ישירות על מה שנאמר סימן שהקשבת יפה ,מה יש לך לענות לו"? : " שמעתי שלושה תלמידים -מביעים רעיונות דומים ,וכולם לעניין .אולי יסכם מישהו בשבילנו שלושה רעיונות אלה? ". .6אל תיתן לדברנים משתלטים ומרימי ידיים קבועים להשתלט על הכיתה. הפתרון לבעיית התלמידים האלה הוא לפנות אל התלמידים ,בין אם הם מצביעים, בין אם לא .גם טכניקות אחרות עשויות לעזור .מנה את ה "דברנים" המבריקים להיות המסכמים .הם יהיו אחראים לסיכום הטיעונים בנקודות מרכזיות בדיון או בסוף השיעור .אמור למסכמים אלה ,שעליהם להאזין היטב ,ועל כן אסור להם לדבר אלא בתורם. 5 דברנים כאלה יכולים גם למלא תפקיד קונסטרוקטיבי כמשקיפי -תהליכים .הם אינם משתתפים בדיון הכיתתי .במקום זה הם רושמים רשימות על הנעשה בכיתה ומדווחים למורה)ולפעמים לכיתה( בסוף השיעור .הנה כמה דברים שהמשקיף יתבונן בהם ,כדי לנתח דיון-דילמה: * כמה אנשים השתתפו בדיון? )רשום שמו של כל דובר וסמן על-ידו כל השתתפות שלו בדיון(. * האם הגיבו התלמידים זה על דברי זה או האם קפצו מנושא לנושא? * באיזו מידה הראו התלמידים עניין בדיון? אילו סימני עניין מצאת? * האם היו סימנים להטיית תשומת הלב ,כגון :שיחות פרטניות ,העברת פתקאות, וכדומה? )בל ירשמו המשקיפים את שמות המפריעים ,אלא את קיום הפעילויות האלה(. *האם קיים המורה אווירה כיתתית נינוחה? * האם כיוון המורה את הדיון כך שיתנהל כראוי ,ללא הפרעות? .7הודע לתלמידים מה הן המטרות של דיוני הדילמה. לרוב משתפרים ביצועי התלמידים כשהם יודעים מדוע הם עושים משהו מסוים .אם ישאלו התלמידים מדוע הם משתתפים בדיון הדילמה ,רשום על הלוח את המטרות והסבר אותן .גם אם לא ישאלו ,הסבר אותן אחרי שהתנהלו כמה דיונים .התייחס אל המטרות מדי פעם ,כדי לחזק אותן בהקשר המתאים. .8אל תרשה שיחות פרטניות ,העברת פתקאות או פעולות דומות שיפריעו לדיונים. תלמידים מפריעים אינם לומדים ,לעתים קרובות מונעים אחרים מללמוד .לחץ החברים הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר ,אבל הכוונתו תלויה בנורמות השולטות בכיתה ובמידה שהתלמידים אוהבים ו/או מכבדים את המורה .כאשר בבית הספר קיימת אהבה ,כבוד ונורמות מקובלות -מצליחים לפעמים המורים להפסיק דיבורים בכיתה באופן זה :שני תלמידים מתלחשים .המורה קורא לתלמיד אחר להשיב על שאלה .ואז אומר המורה " :צר לי ,לא הצלחתי לשמוע את דבריך .אולי תחזור שוב"? התלמיד חוזר על התשובה :ושוב המורה " קבל את ההתנצלות שלי, שוב לא יכולתי לשמוע אותך .אם לא איכפת לך חזור עוד פעם אחת" .בשלב זה יתערבו תלמידים אחרים וישתיקו את המתלחשים. מורים אחרים טיפלו בסיטואציות מסוג זה בפגישה מיוחדת עם המדברים בלבד. בכל מקרה ,הנושא הוא ההפרעה ,והמטרה להניע את המפריעים לבדוק את הסיבות והתוצאות של התנהגותם ולשנותם. מורים רבים גילו ,שהטכניקות שהם לומדים לניהול דיוני דילמה טובות באותה מידה לדיונים כיתתיים בכלל .הטכניקות שאנו ממליצים עליהן אינן ייחודיות בשום מובן או מוגבלות לסיטואציה לימודית מסוימת .המורה חופשי להשתמש בהן כאוות נפשו ולשתף בהן את חבריו. 6 סוגי שאלות הבהרה בשעת הדיון בדילמה מוסרית על המורה להשתמש בשאלות הבהרה. מורים משתמשים תכופות בשלושת הסוגים הראשונים של השאלות .בדיוני דילמה על המורה להקפיד להשתמש בשאלות סוקראטיות "התוקפות" את הבעיה מזוויות שונות. השאלות צריכות להיות מנוסחות כשאלות פתוחות .יש להימנע ככל האפשר מלשאול שאלות מכוונות. להלן סוגי השאלות: .1שאלות לחיפוש הנמקה -במטרה לחנך את התלמיד לחפש נימוקים לעמדות שהוא מציג בעיקר באמצעות השאלה מדוע? מדוע לדעתך?...... .2שאלות המתייחסות לדברי החבר -מה דעתך על דברי חברך? חזור במלים שלך על דברי חברך. .3שאלות הגדרה -מטרתן לברר מושגים שונים המתפרשים לעיתים באופן שונה ע"י המשתתפים .על מנת לחשוף את ההבדלים חשוב לברר למה הם מתכוונים -מה כוונתך במלה "צדק" " הוגן" ,מהי חברות בעיניך וכו'?. .4שאלות של חילוף תפקידים -מטרתן להפנות את תשומת הלב לנקודות מבט שונות של דמויות נוספות העשויות להיות קשורות לאירוע. מה היו ההורים רוצים? מה היו אנשי הדת רוצים? החברים? השכנים וכו'. .5שאלות הקשרי מחויבויות -מטרתן לסייע לתלמיד לאתר את מגוון המחויבויות הערכיות שיש למתלבט בדילמה ולכוונו להכרעה איזו מחויבות עדיפה במקרה הנדון. למי יש מחויבויות במקרה זה? כלפי מי? איזו מחויבות עדיפה במקרה זה? מדוע? .6שאלות של שינוי מצב – מטרתן לבדוק אם הטיעון הערכי תקף גם אם חל שינוי בסיטואציה. האם זה משנה את דעתך אילו יעקב היה פחות עשיר?. האם זה משנה את דעתך אילו יעקב היה אחיך? .7שאלות על תוצאות כלליות,שמטרתן להפנות את תשומת הלב לתוצאות האפשריות של נקיטת עמדה מסוימת אם זו תהפוך לעמדה נורמטיבית. מה היה קורה אילו כולם נהגו כך? האם בכל מקרה? באילו מקרים כן? באילו מקרים לא?שלב שני: בסוף שלב ראשון ,הדיון לפי מתודת "דיוני דילמה" ,המורה יבקש מהתלמידים לקרוא בבית את הסיפור "סובבתהו בכחש" ולהתכונן לשיעור הבא: שאלות לדיון: .1אלו צפיות יוצרת אצלך כותרת הסיפור " סובבתהו בכחש"? . .2כיצד מתואר יעקב נחשון בסיפור? מהי עמדת המספר כלפיו? מהי עמדת בני הקהילה כלפיו? .3כיצד מתוארת ריקוג'ה בסיפור? 7 מהי עמדת המספר כלפיה? מהי עמדת בני הקהילה כלפיה? -4יעקב וריקוג'ה הן שתי דמויות מנוגדות ,תיזה ואנטיתזה ,הסבר ונמק. " .5ודאי בגלל מעשי זיוף ותרמית כאלו – העולם מתקיים" . למעשה הרמייה הייתה מטרה חיובית ,כיצד דבר והיפוכו מתקיימים יחד? הסבר ונמק. .6כיצד פסוקים אלה באים לידי ביטוי בסיפור? "כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון " " ,רשע וטוב לו". .7מה היה הקונפליקט המוסרי של ריקוג'ה? ומה הייתה הכרעתה? השווה עם התוצאות של דיוני הדילמה בשלב הראשון. על הסופר יהודה בורלא יליד ירושלים) ,(1887-1969בן למשפחת רבנים ספרדית ,הוא מן הסופרים הראשונים שתארו את הווי חייהם של בני עדות המזרח בארץ ובארצות ערב .הוא היה מקורב לאנשי העלייה השנייה ,ועל כן הוא הרבה לתאר את אנשי ארץ ישראל העובדת ואת החברה הקיבוצית ,סיפוריו מרתקים ויש בהם דמויות בעלות רגשות ויצרים עזים. החל משנות העשרים יוצאים ספריו בזה אחר זה – למעלה משלושים ספרים .בו בזמן השתתף כמעט בכל כתבי העת הספרותיים בארץ ובחוץ לארץ ,בסיפורים במאמרים פובליציסטיים ,במסות על ספרות בסקירת ספרים וכן במאמרים על הספרות הערבית החדשה ובתרגומים ממנה. זכה פעמיים בפרס ביאליק ) (1954 ,1939וכן הוענקו לו פרסים מטעם עירית תל אביב ועירית ירושלים ,בשנת 1961היה חתן פרס ישראל . קריץ ) (1976מציין כי ביצירתו של בורלא בולטים בעיקר שלושה קווים: -1צייר נוף עדות המזרח. -2מספר הגורל ,תמיד מעסיק אותו האדם על נפתוליו הנפשיים. -3צייר הרגשות. 8 ביבליוגרפיה ברנהולץ ,י .פלג ,ח" (1993).ניהול דיוני דילמה לקידום החשיבה המוסרית" ,מינהל חברה ונוער ,משרד החינוך והתרבות .ירושלים. ברנהולץ ,י .פלג ח" (1993) .לקראת חברה הוגנת" ,".מינהל חברה ונוער ,משרד החינוך והתרבות .ירושלים. כהן,ע.(1993).מבוא לתוכנית "ניהול דיוני דילמה" מינהל חברה ונוער, החינוך והתרבות .ירושלים. משרד לבנה ,תמי בתוך": http://www.excellence.org.i :פעילות קצת אחרת" להיות או לא להיות. לם צ(1973) .ההגיונות הסותרים של ההוראה ,ספרית הפועלים .תל אביב. מירון ,מרדכי .(1993).לאורך השורות ,הוצאת רמות ,אוניברסיטת תל אביב. פלג ח ,ברנהולץ י" ( 2003 ).ניהול דיוני דילמה לקידום החשיבה המוסרית" ,משרד החינוך והתרבות. קולברג ,לורנס" (1980 ).חינוך לצדק :ניסוח מודרני של ההשקפה האפלטונית", בתוך :החינוך המוסרי – חמש מסות ,ספרית הפועלים ,תל-אביב. קולברג ,לורנס" (1982 ).נוסח מתוקן של תורת ההתפתחות המוסרית" ,החינוך המשותף, קריץ,ראובן.(1976).תבניות הסיפור ,הוצאת פורה .תל אביב. המאמר פורסם ב: "מדאראת"-(2012).5מחקרים בהגות,חינוך וספרות.המכון למחקר רב-תרבותי, המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל-חיפה).ע"ע .(289-307 9
© Copyright 2024