‫הגיעה נפש עד מים‬ ‫לקראת שאילת גשמים‬ ‫המים הם בסיס הקיום של החיים על פני כדור הארץ‪ .‬מצב זה המייצר תלות של בני האדם במים‬ ‫ובגשם‪ ,‬זכה להתייחסויות רבות ושונות לאורך התקופות‪ .‬המסורת היהודית מציגה תפיסה לפיה‬ ‫קיים הבדל מהותי בין ארץ ישראל ובין שאר העולם לעניין הגשם ואספקת המים לאוכלוסייה‪ :‬בעוד‬ ‫שברוב העולם‪ ,‬האדם משתמש במקורות המים לצורך מחיה ושימוש יומיומי (נהרות‪ ,‬ימים וכו')‪,‬‬ ‫בארץ ישראל אין מקורות מים רבים‪ ,‬גדולים ויציבים ועל כן ישנה תלות מוחלטת בגשם‪ .‬על פי‬ ‫תפיסת המקרא וחז"ל א‪-‬לוהים הוא המחליט האם להוריד גשמים או לעצור אותם‪ ,‬והדבר נעשה‬ ‫בהתאמה להתנהלותה של החברה כולה ולהתנהגותם המוסרית של בני האדם כיחידים‪ .‬במקורות‬ ‫השונים‪ ,‬מימי המקרא ועד לימי המשנה והתלמוד‪ ,‬משתקף יחס כפול לנושא הורדת גשמים‪,‬‬ ‫הנתפס הן כקשור ליחסי אדם ובוראו והן ליחסי אדם וחברו‪ .‬יוצא מכך כי המצב החברתי של העם‬ ‫משקף גם את המצב הרוחני שלו וכך ‪ -‬סביבה וחברה הם ערכים המשפיעים זה על זה באופן ישיר‪.‬‬ ‫מערך זה יציג בפני התלמידים את התפיסה המתארת זיקה בין התנהגות האדם והשפעתו על‬ ‫הסביבה ונועד להביא את התלמידים לבחינת האחריות שיש להם במעשיהם‪ ,‬כפרטים וכחברה‪,‬‬ ‫והשפעתם על סביבתם במובנים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבחנו את מהות יחסי הגומלין הקיימים בין אדם לבין סביבתו‪ ,‬ברמה האקולוגית‬ ‫וברמה ההתנהגותית‪ ,‬מתוך דגש על הקשר בין אדם‪ ,‬ארץ ומטר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יכירו את התפיסה המוצגת במקורות המסורת היהודית לפיה בארץ ישראל ישנה‬ ‫זיקה בין התנהגות ומוסר בני האדם ברמה האישית והחברתית‪ ,‬לבין ירידת הגשמים או‬ ‫עצירתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתוך דיון והבעת עמדה אישית על הקשר בין התנהגות מוסרית לבין ירידת גשמים‪ ,‬התלמידים‬ ‫יבחנו לעומק את האחריות המוטלת עלינו כבני האדם ביחס לסביבתנו‪ ,‬בהיותנו חיים בתוך‬ ‫חברה‪.‬‬ ‫מבנה הפעילות‬ ‫א‪.‬‬ ‫אדם וסביבה ‪ -‬בין ארץ‪ ,‬אדם ומטר‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אדם ובוראו ‪' -‬למטר השמים תשתה מים'‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אדם וחברה ‪ -‬מוריד הגשם‬ ‫ציוד ועזרים‬ ‫‪ ‬דפי מקורות‬ ‫‪ ‬כרזות איכות הסביבה‬ ‫‪ ‬פתגמים הקשורים במים – נפרדים אחד מהשני וגזורים באופן החוצה כל פתגם לשניים‬ ‫(אפשרות)‬ ‫שאלת דריכה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם יש לנו יכולת השפעה על ''תחזית מזג האוויר''?‬ ‫‪‬‬ ‫מה הקשר בין ירידת גשמים ובין להתנהג בצורה מוסרית?‬ ‫חלק א‪ :‬אדם וסביבה ‪ -‬בין ארץ‪ ,‬אדם ומטר‬ ‫פתיחה‪ :‬לשם הצגת הנושא‪ ,‬פזרו כרזות שונות העוסקות באקולוגיה ובקשו מכל‬ ‫תלמיד‪/‬זוג תלמידים לבחור כרזה אחת ולהסביר באמצעותה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהו הקשר בין התנהגות האדם לבין הסביבה?‬ ‫‪‬‬ ‫איזו השפעה יש לאדם על המתרחש בעולם ברמה האקולוגית?‬ ‫הערה למדריכים – בשלב זה ניתן מומלץ לעבור על פי הסדר וללמוד את המקורות בחלק א‪+‬ב‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקרה שאין די זמן‪ ,‬ישנה אפשרות לבחור ולהתמקד רק באחד מבין השניים‪ :‬במדרש‬ ‫בראשית רבה או בפסוקים מספר במדבר‪.‬‬ ‫לימוד‪:‬‬ ‫ציירו על הלוח משולש וכתבו בכל פינה את אחת מן המילים הבאות‪:‬‬ ‫ארץ‪ ,‬אדם‪ ,‬מטר‬ ‫קראו עם התלמידים את המקור הבא ‪:‬‬ ‫בראשית רבה יג‪ ,‬ג‬ ‫אמר רבי שמעון בר יוחאי‪:‬‬ ‫ג' דברים שקולים זה כזה‪ ,‬ואלו הן‪ :‬ארץ ‪ -‬אדם – ומטר‪.‬‬ ‫ושלושתן משלוש אותיות‪,‬‬ ‫ללמדך שאם אין ארץ ‪ -‬אין מטר‪,‬‬ ‫ואם אין מטר ‪ -‬אין ארץ‪,‬‬ ‫ואם אין שניהם ‪ -‬אין אדם‪.‬‬ ‫הזמינו תלמיד אל הלוח ובקשו ממנו להסביר את היחס המוזכר במדרש בין אדם‪-‬עולם‪-‬גשם‪ ,‬על‬ ‫ידי שרטוט חיצים המסמלים את יחסי הגומלין אותם מזכיר המדרש‪:‬‬ ‫(ארץ‬ ‫מטר ‪ /‬ארץ ומטר‬ ‫אדם) ‪.‬‬ ‫שאלו על פי המדרש והשרטוט‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהי הזיקה של האדם עם הארץ והמטר? (תלות מוחלטת‪ ,‬קיומו של האדם תלוי בקיומם של‬ ‫ארץ ומטר)‬ ‫‪‬‬ ‫האם המשוואה האחרונה יכולה להיות גם הפוכה‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם קיומם של ארץ ומטר‪ ,‬יכול‬ ‫להיות תלוי באדם‪ ,‬בהתנהגותו ובמעשיו? כיצד?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד אתם מבינים את הקשר בין התנהגות בני האדם‪ ,‬ירידת הגשמים והעולם (הארץ) בו אנו‬ ‫חיים? (כאן יש מקום לתשובות שונות‪ ,‬למשל תשובות הקשורות במשמעות הפתיחה שנגעה‬ ‫באקולוגיה‪ ,‬שמירת האדם על העולם מפני זיהום וכדו')‬ ‫חלק ב‪ :‬אדם ובוראו – 'למטר השמים תשתה מים'‬ ‫ציירו בצד אחד של הלוח מפת ארץ‪-‬ישראל ובצדו השני‪ ,‬פירמידה ‪ /‬איש מצרי (המימד‬ ‫הוויזואלי נועד ליצור אבחנה ברורה יותר בין שתי הארצות)‪:‬‬ ‫קראו עם התלמידים את הפסוקים הבאים ובקשו מהם מראש לשים לב לאבחנה הנעשית בין ארץ‬ ‫מצרים לארץ ישראל‪:‬‬ ‫אתם ִּמ ָשם‪ֲ :‬א ֶשר ִּתְזַרע‬ ‫ְצ ֶ‬ ‫ָארץ‪ֲ ,‬א ֶשר ַא ָתה ָבא‪ָ -‬ש ָמה ְל ִּר ְש ָתּה ֹלא ְכ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִם ִּהיא‪ֲ ,‬א ֶשר י ָ‬ ‫" ִּכי ָה ֶ‬ ‫ֹב ִּרים ָש ָמה ְל ִּר ְש ָתּה‪ֶ --‬אֶרץ ָה ִּרים‪,‬‬ ‫ָארץ‪ֲ ,‬א ֶשר ַא ֶתם ע ְ‬ ‫ה ֶ‬ ‫ָרק‪ְ .‬ו ָ‬ ‫הי ָ‬ ‫ית ְב ַר ְג ְלָך ְכגַן ַ‬ ‫ש ִק ָ‬ ‫ַר ֲעָך‪ְ ,‬ו ִה ְ‬ ‫ֶאת‪-‬ז ְ‬ ‫ֹלהיָך‬ ‫ֹתּה‪ָ :‬ת ִּמיד‪ֵ ,‬עינֵי ה' א‪ֶ -‬‬ ‫ֹהיָך ד ֵֹרש א ָ‬ ‫אל ‪ֶ -‬‬ ‫שר ה ' ֱ‬ ‫אֶ‬ ‫מיִם‪ֶ .‬א ֶרץ‪ֲ ,‬‬ ‫תה‪ָ -‬‬ ‫שֶ‬ ‫תְ‬ ‫מיִם‪ִ ,‬‬ ‫שַ‬ ‫הָ‬ ‫ּוב ָקעֹת; ִל ְמ ַטר ַ‬ ‫ְ‬ ‫ַאח ִּרית ָשנָה"‬ ‫ָבּה‪ֵ --‬מֵר ִּשית ַה ָשנָה‪ְ ,‬ו ַעד ֲ‬ ‫(במדבר יא פסוקים י‪-‬יב)‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהי הדרך בה אנשים מקבלים מים בכל אחת מן הארצות? מהו ההבדל בין שתי ארצות אלו?‬ ‫‪‬‬ ‫מהם היתרונות ומהם החסרונות הקיימים בכל אחת מן הדרכים?‬ ‫‪‬‬ ‫איזו דרך עדיפה בעיניכם? מדוע?‬ ‫‪‬‬ ‫ֹתּה' ? הציעו רעיונות שונים‪.‬‬ ‫ֹלהיָך ד ֵֹרש א ָ‬ ‫א‪ֶ -‬‬ ‫שר ה ' ֱ‬ ‫אֶ‬ ‫מהי הכוונה במילים ' ֶא ֶרץ‪ֲ ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי התפיסה המוצגת במקור זה‪ ,‬האם יש קשר בין מעשי האדם לבין ירידת הגשמים? הסבירו‬ ‫קשר זה (למדריך – לחיזוק הצגת תפיסה זו ניתן להזכיר גם את פרשת 'והיה אם שמוע‪'...‬‬ ‫הנמצאת בנספחים ומוכרת לחלק מן התלמידים מתוך פרשיות קריאת שמע)‬ ‫‪‬‬ ‫האם אתם מכירים סיפורים המבססים את קיומה של תפיסה זו? (למשל סיפור המבול בו‬ ‫אנשי הארץ נהגו בשחיתות מוסרית וכעונש על כך הביא ה' מבול ששטף וכיסה את העולם)‪.‬‬ ‫קראו עם התלמידים את המקור הבא‪:‬‬ ‫יכם‪,‬‬ ‫ֹלה ֶ‬ ‫ַאה ָבה ֶאת‪-‬יְהוָה ה' א‪ֵ -‬‬ ‫ֹכי ְמ ַצּוֶה ֶא ְת ֶכם‪ַ ,‬הּיֹום— ְל ֲ‬ ‫ֹע ִּת ְש ְמעּו ֶאל‪ִּ -‬מ ְצוֹ ַתי‪ֲ ,‬א ֶשר ָאנ ִּ‬ ‫ְו ָהיָה‪ִּ ,‬אם‪ָ -‬שמ ַ‬ ‫ֹשָך‬ ‫ָאס ְפ ָת ְד ָגנֶָך‪ְ ,‬ו ִּתיר ְ‬ ‫ּומ ְלקֹוש; ְו ַ‬ ‫יֹורה ַ‬ ‫ַאר ְצ ֶכם ְב ִּעתֹו‪ֶ ,‬‬ ‫ָת ִּתי ְמ ַטר‪ְ -‬‬ ‫ַפ ְש ֶכם‪ְ .‬ונ ַ‬ ‫ּוב ָכל‪-‬נ ְ‬ ‫ּול ָע ְבדֹו‪ְ ,‬ב ָכל‪ְ -‬ל ַב ְב ֶכם‪ְ ,‬‬ ‫ְ‬ ‫ִּפ ֶתה ְל ַב ְב ֶכם; ְו ַס ְר ֶתם‪,‬‬ ‫ָאכ ְל ָת‪ְ ,‬ו ָש ָב ְע ָת‪ִּ .‬ה ָש ְמרּו ָל ֶכם‪ֶ ,‬פן י ְ‬ ‫ָת ִּתי ֵע ֶשב ְב ָש ְדָך‪ִּ ,‬ל ְב ֶה ְמ ֶתָך; ְו ַ‬ ‫ִּצ ָהֶרָך‪ְ .‬ונ ַ‬ ‫ְוי ְ‬ ‫ִּהיֶה ָמ ָטר‪,‬‬ ‫יתם‪ָ ,‬ל ֶהם‪ְ .‬ו ָחָרה ַאף ה' ָב ֶכם‪ְ ,‬ו ָע ַצר ֶאת‪ַ -‬ה ָש ַמיִּם ְוֹלא‪-‬י ְ‬ ‫חִּו ֶ‬ ‫ֹלהים ֲא ֵח ִּרים‪ְ ,‬ו ִּה ְש ַת ֲ‬ ‫ַע ַב ְד ֶתם א‪ִּ -‬‬ ‫וֲ‬ ‫ֹתן ָל ֶכם‪.‬‬ ‫ֹבה‪ֲ ,‬א ֶשר ה' נ ֵ‬ ‫ָארץ ַהט ָ‬ ‫ַא ַב ְד ֶתם ְמ ֵהָרה‪ֵ ,‬מ ַעל ָה ֶ‬ ‫ְבּולּה; ו ֲ‬ ‫ְו ָה ֲאָד ָמה‪ֹ ,‬לא ִּת ֵתן ֶאת‪-‬י ָ‬ ‫(דברים‪ ,‬י"א‪)13-31 ,‬‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם מקור זה מוכר לכם? מהיכן? (פסוקים אלו הנם חלק מקריאת שמע‪ ,‬הנאמרת פעמיים‬ ‫ביום‪ .‬שאלו – מדוע לדעתכם נבחרו דווקא פסוקים אלו? מה משמעותם?)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד אתם מבינים את הקשר בין התנהגות האדם‪ ,‬ירידת הגשמים וארץ ישראל‪ ,‬על פי פסוקים‬ ‫אלו?‬ ‫חלק ג‪ :‬אדם וחברה – מוריד הגשם‬ ‫משימה‪:‬‬ ‫לצורך חלוקה לזוגות‪ ,‬קיימו משחק קצר הקשור בנושא המים‪:‬‬ ‫אפשרות א'‪ :‬מי החצי השני שלי?‬ ‫חלקו לכל תלמיד חצי מתוך פתגם הקשור בנושא המים (נספח‪ -‬חלוקה לפי צבעי כחול‪-‬שחור)‪.‬‬ ‫כל תלמיד יצטרך להסתובב בכיתה ולמצוא את בן‪-‬זוגו להשלמת הפתגם‪.‬‬ ‫אפשרות ב' ‪:‬איש תלוי‬ ‫בחרו בכל פעם מתנדב ושחקו את המשחק 'איש תלוי'‪ ,‬על פי הפתגמים המופיעים בנספח‪.‬‬ ‫התלמיד שינחש את המשפט יהיה בן זוגו של זה שערך את החידה בלוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להסביר את המשמעות של הפתגם שלהם‪.‬‬ ‫דמיון מודרך ‪' -‬שעת סיפור'‪:‬‬ ‫ספרו על אופן ההתמודדות עם שנות בצורת כבר מימי קדם‪ :‬בתקופת המשנה‪ ,‬כאשר הגיע‬ ‫תאריך מסוים בשנה בו ועדין לא החלו לרדת גשמים‪ ,‬היו מכריזים על ימי צום‪ ,‬של יחידים או של‬ ‫כלל הציבור‪ ,‬על מנת להתענות ובכך לקוות שהתפילות לגשם‪ ,‬ייענו‪ .‬נסו לעשות מעין 'דימיון‬ ‫מודרך' – החזירו את התלמידים אחורה ובקשו מהם לדמיין עצמם בחברה חקלאית‪ ,‬בשנת בצורת‬ ‫קשה במיוחד המהווה מקור לדאגה ולסכנה עבור כלל הציבור‪ .‬ספרו כי לאחר זמן רב של ייאוש‬ ‫ויובש‪ ,‬ירד סוף‪-‬סוף הגשם בזכותו של אדם אחד‪ .‬השמחה התפשטה וכולם רצו לבוא ולראות מיהו‬ ‫האיש שבזכותו ירד הגשם והצילם‪.‬‬ ‫כעת עשו הפסקה בסיפור ובקשו מכל אחד לחשוב בעצמו ולאחר מכן לדון ביחד עם בן‪-‬‬ ‫זוגו‪:‬‬ ‫מי יכול היה להיות אותו האיש? במה עסק? מה היה תפקידו? מה עשה שמכל האנשים ובתוך כל‬ ‫התפילות‪ ,‬דווקא בזכותו ירד הגשם?‬ ‫שמעו את הצעות התלמידים (יש לשער שיהיו תשובות כגון 'רב גדול' ‪ /‬חוני (שייך לסיפור תלמודי‬ ‫אחר) ‪ /‬המנהיג או ראש הקהילה)‪ ,‬רשמו אותן על הלוח ועברו לקריאה משותפת של הסיפור‬ ‫התלמודי הבא‪:‬‬ ‫בימי רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית [=היתה שנת בצורת וגשמים לא ירדו בעיתם]‪.‬‬ ‫באו לפני ר' תנחומא ואמרו לו‪:‬‬ ‫"רבי‪ ,‬גזור תענית!" גזר תענית יום ראשון‪ ,‬יום ב'‪ ,‬יום ג'‪,‬‬ ‫ולא נחת מטרא [=ולא ירד גשם]‪.‬‬ ‫נכנס ודרש להם‪ ,‬אמר להם‪:‬‬ ‫" ָבנַי‪ ,‬התמלאו רחמים אלו על אלו‪ ,‬והקב"ה מתמלא עליכם רחמים"!‬ ‫עד שהן מחלקין צדקה לענייהם‪,‬‬ ‫ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ר' תנחומא קרא לאותו אדם ואמר לו‪" :‬מפני מה נתת לה מעות?"‬ ‫אמר לו‪" :‬רבי‪ ,‬ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים"‪.‬‬ ‫באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר‪" :‬ריבון כל העולמים‪ ,‬מה אם זה שאין לה‬ ‫עליו מזונות‪ ,‬ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים‪ ,‬אתה ‪ -‬שכתוב בך "חנון ורחום" ואנו בני‬ ‫ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים"!‬ ‫מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם‪.‬‬ ‫בראשית רבה‪ ,‬פרשה לג‪,‬‬ ‫סימן ג‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה מוריד את הגשם? מי מביא את השפע מן השמים אל האדמה הצמאה?‬ ‫‪‬‬ ‫מה משפיע על ירידת הגשמים? (התנהגות כלל ציבורית? מעשי יחידים? תפילה?)‬ ‫‪‬‬ ‫מה תפקידו של ר' תנחומא‪ ,‬הסמכות הפורמלית‪ ,‬בתהליך הורדת הגשם? (תיווך‪ ,‬הובלה‪,‬‬ ‫הנחייה)‬ ‫‪‬‬ ‫מה תפקיד הציבור?‬ ‫‪‬‬ ‫מהו תהליך התיקון שמתרחש בחברה?‬ ‫‪‬‬ ‫מה אפשר ללמוד מכך על מי הם האנשים שמסוגלים לעשות שינוי ותיקון עולם?‬ ‫‪‬‬ ‫איזו "עצירת גשמים" יש בחיים שלנו‪ ,‬במובן החברתי? מה צריך לעשות כדי להביא למובן זה‬ ‫את "גשמי הברכה"?‬ ‫‪‬‬ ‫האם לדעתכם יש קשר בין ההתנהגות המוסרית שלנו כבני אדם לבין ירידת גשמים?‬ ‫הסבירו את דעתכם בנושא זה‪.‬‬ ‫הערה למדריכים‪ :‬שאלה זו הינה חשובה‪ ,‬וחשוב עוד יותר מכך ‪ -‬לתת לתלמידים לגיטימציה‬ ‫לומר את דעתם האישית בנושא‪ .‬תיתכן דעה הדוגלת בדרך הרציונאלית והמדעית ומבוססת‬ ‫על ממצאים ארכיאולוגים‪-‬פיסיקליים‪ ,‬תיתכן דעה שתמקד את העניין ביחסי הגומלין של‬ ‫האדם עם הטבע בנושאי שמירה על איכות הסביבה‪ ,‬מניעת זיהומים וכו')‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫סכמו עם התלמידים את הנלמד בשיעור זה לגבי התפיסה המציגה קשר בין אדם וחברה לבין‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫הזכירו את הכרזות שפתחו את השיעור ושאלו האם יש קשר בין הכרזות ונושא איכות הסביבה לבין‬ ‫התפיסה היהודית המציגה קשר רוחני בין מוסר וסביבה‪ ,‬לעניין הורדת גשמים?‬ ‫יש לעמוד על הדמיון בין שני הדברים‪:‬‬ ‫האקולוגיה קשורה בקשר הדוק עם התנהגותו של האדם ושמירתו על הסביבה במעשיו ובאורח חייו‬ ‫(חסכון‪ ,‬מניעת זיהום וכדו')‪ .‬המסורת היהודית טוענת אף היא להיות הסביבה ואספקת הגשם‬ ‫קשורות בקשר הדוק עם התנהגותו של האדם‪ ,‬ברמה המוסרית והערכית‪ .‬המשותף לשתי התפיסות‬ ‫הוא העידוד לשפר את מוסריות והתנהגות האדם על מנת שסביבתו תהיה טובה ומותאמת יותר‬ ‫לצרכיו‪ .‬מעבר לתפיסת המסורת היהודית בדבר‪ ,‬חשוב להדגיש את אחריות האדם למעשיו ואת‬ ‫ההשלכות השונות של התנהגותו ופועלו במישורים שונים ומשמעותיים המקרינים על הסביבה כולה‪.‬‬ ‫נספח א‪ :‬מקורות נוספים לדיון העוסק בגשם‬ ‫ָארץ‪:‬‬ ‫יתם ֶאת ָה ֶ‬ ‫ֵיהם ְו ִּהנְנִּי ַמ ְש ִּח ָ‬ ‫ָארץ ָח ָמס ִּמ ְפנ ֶ‬ ‫ֹח ֵקץ ָכל ָב ָשר ָבא ְל ָפנַי ִּכי ָמ ְלָאה ָה ֶ‬ ‫ֹלהים ְלנ ַ‬ ‫ֹאמר א‪ִּ -‬‬ ‫ַוּי ֶ‬ ‫ֹפר‪:‬‬ ‫ּומחּוץ ַבכ ֶ‬ ‫ֹתּה ִּמ ַביִּת ִּ‬ ‫ֹפר ִּקנִּים ַת ֲע ֶשה ֶאת ַה ֵת ָבה ְו ָכ ַפ ְר ָת א ָ‬ ‫ֲע ֵשה ְלָך ֵת ַבת ֲע ֵצי ג ֶ‬ ‫קֹומ ָתּה‪:‬‬ ‫לשים ַא ָמה ָ‬ ‫ּוש ִּ‬ ‫ח ִּמ ִּשים ַא ָמה ָר ְח ָבּה ְ‬ ‫ֹתּה ְשלש ֵמאֹות ַא ָמה אֶֹרְך ַה ֵת ָבה ֲ‬ ‫ְוזֶה ֲא ֶשר ַת ֲע ֶשה א ָ‬ ‫ּוש ִּל ִּשים‬ ‫ּופ ַתח ַה ֵת ָבה ְב ִּצָדּה ָת ִּשים ַת ְח ִּתּיִּם ְשנִּּיִּם ְ‬ ‫ֹהר ַת ֲע ֶשה ַל ֵת ָבה ְו ֶאל ַא ָמה ְת ַכ ֶלנָה ִּמ ְל ַמ ְע ָלה ֶ‬ ‫צַ‬ ‫ַת ֲע ֶש ָה‪:‬‬ ‫רּוח ַחּיִּים ִּמ ַת ַחת ַה ָש ָמיִּם כֹל‬ ‫ָארץ ְל ַש ֵחת ָכל ָב ָשר ֲא ֶשר בֹו ַ‬ ‫ַאנִּי ִּהנְנִּי ֵמ ִּביא ֶאת ַה ַמבּול ַמיִּם ַעל ָה ֶ‬ ‫וֲ‬ ‫בראשית פרק ו'‪ ,‬י"ג‪-‬י"ז‬ ‫ָארץ י ְִּגוָע‪.‬‬ ‫ֲא ֶשר ָב ֶ‬ ‫נספח ג'‪ -‬ביטויים הקשורים בגש‬ ‫מילא פיו מים‬ ‫שתק; לא ענה לשאלות בנושא מסוים (דימוי ציורי)‪.‬‬ ‫מים גנובים ימתקו (משלי ט יז)‬ ‫האדם נוטה לחבב הישגים שהשיג בצורה לא חוקית‪.‬‬ ‫מים שקטים חודרים עמוק‬ ‫אדם שקט ורציני יכול להשפיע ולחדור ללב יותר מאדם‬ ‫דברן ושטחי‪.‬‬ ‫סערה בכוס מים‬ ‫אירוע שולי שנופח למימדים חריגים וחסרי פרופורציה‪.‬‬ ‫באו מים עד נפש (תהלים סט‪ ,‬ב)‬ ‫המצב הפך לבלתי נסבל במידה כזאת שאין ברירה אלא‬ ‫להגיב‪.‬‬ ‫שתי טיפות מים‬ ‫דומים זה לזה דמיון מושלם עד שאין אפשרות להבחין‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫שלח לחמך על פני המים (קהלת יא‬ ‫כדאי לעזור לזולת גם כשנראה שלא תקבל שום תועלת‬ ‫א)‬ ‫מכך כי בבוא היום גם אתה עשוי להזדקק לעזרתם של‬ ‫אחרים‪ .‬אז יעזרו לך גם הם ‪ -‬מבלי שתהיה להם‬ ‫תועלת מכך‪.‬‬ ‫על מי מנוחות (תהילים כג ב)‬ ‫בשלווה‪ ,‬בחוסר דאגה‬