הגיעה נפש עד מים – לקראת שאילת גשמים

‫הגיעה נפש עד מים‬
‫לקראת שאילת גשמים‬
‫המים הם בסיס הקיום של החיים על פני כדור הארץ‪ .‬מצב זה המייצר תלות של בני האדם במים‬
‫ובגשם‪ ,‬זכה להתייחסויות רבות ושונות לאורך התקופות‪ .‬המסורת היהודית מציגה תפיסה לפיה‬
‫קיים הבדל מהותי בין ארץ ישראל ובין שאר העולם לעניין הגשם ואספקת המים לאוכלוסייה‪ :‬בעוד‬
‫שברוב העולם‪ ,‬האדם משתמש במקורות המים לצורך מחיה ושימוש יומיומי (נהרות‪ ,‬ימים וכו')‪,‬‬
‫בארץ ישראל אין מקורות מים רבים‪ ,‬גדולים ויציבים ועל כן ישנה תלות מוחלטת בגשם‪ .‬על פי‬
‫תפיסת המקרא וחז"ל א‪-‬לוהים הוא המחליט האם להוריד גשמים או לעצור אותם‪ ,‬והדבר נעשה‬
‫בהתאמה להתנהלותה של החברה כולה ולהתנהגותם המוסרית של בני האדם כיחידים‪ .‬במקורות‬
‫השונים‪ ,‬מימי המקרא ועד לימי המשנה והתלמוד‪ ,‬משתקף יחס כפול לנושא הורדת גשמים‪,‬‬
‫הנתפס הן כקשור ליחסי אדם ובוראו והן ליחסי אדם וחברו‪ .‬יוצא מכך כי המצב החברתי של העם‬
‫משקף גם את המצב הרוחני שלו וכך ‪ -‬סביבה וחברה הם ערכים המשפיעים זה על זה באופן ישיר‪.‬‬
‫מערך זה יציג בפני התלמידים את התפיסה המתארת זיקה בין התנהגות האדם והשפעתו על‬
‫הסביבה ונועד להביא את התלמידים לבחינת האחריות שיש להם במעשיהם‪ ,‬כפרטים וכחברה‪,‬‬
‫והשפעתם על סביבתם במובנים שונים ומגוונים‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבחנו את מהות יחסי הגומלין הקיימים בין אדם לבין סביבתו‪ ,‬ברמה האקולוגית‬
‫וברמה ההתנהגותית‪ ,‬מתוך דגש על הקשר בין אדם‪ ,‬ארץ ומטר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יכירו את התפיסה המוצגת במקורות המסורת היהודית לפיה בארץ ישראל ישנה‬
‫זיקה בין התנהגות ומוסר בני האדם ברמה האישית והחברתית‪ ,‬לבין ירידת הגשמים או‬
‫עצירתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתוך דיון והבעת עמדה אישית על הקשר בין התנהגות מוסרית לבין ירידת גשמים‪ ,‬התלמידים‬
‫יבחנו לעומק את האחריות המוטלת עלינו כבני האדם ביחס לסביבתנו‪ ,‬בהיותנו חיים בתוך‬
‫חברה‪.‬‬
‫מבנה הפעילות‬
‫א‪.‬‬
‫אדם וסביבה ‪ -‬בין ארץ‪ ,‬אדם ומטר‬
‫ב‪.‬‬
‫אדם ובוראו ‪' -‬למטר השמים תשתה מים'‬
‫ג‪.‬‬
‫אדם וחברה ‪ -‬מוריד הגשם‬
‫ציוד ועזרים‬
‫‪ ‬דפי מקורות‬
‫‪ ‬כרזות איכות הסביבה‬
‫‪ ‬פתגמים הקשורים במים – נפרדים אחד מהשני וגזורים באופן החוצה כל פתגם לשניים‬
‫(אפשרות)‬
‫שאלת דריכה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם יש לנו יכולת השפעה על ''תחזית מזג האוויר''?‬
‫‪‬‬
‫מה הקשר בין ירידת גשמים ובין להתנהג בצורה מוסרית?‬
‫חלק א‪ :‬אדם וסביבה ‪ -‬בין ארץ‪ ,‬אדם ומטר‬
‫פתיחה‪ :‬לשם הצגת הנושא‪ ,‬פזרו כרזות שונות העוסקות באקולוגיה ובקשו מכל‬
‫תלמיד‪/‬זוג תלמידים לבחור כרזה אחת ולהסביר באמצעותה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהו הקשר בין התנהגות האדם לבין הסביבה?‬
‫‪‬‬
‫איזו השפעה יש לאדם על המתרחש בעולם ברמה האקולוגית?‬
‫הערה למדריכים – בשלב זה ניתן מומלץ לעבור על פי הסדר וללמוד את המקורות בחלק א‪+‬ב‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במקרה שאין די זמן‪ ,‬ישנה אפשרות לבחור ולהתמקד רק באחד מבין השניים‪ :‬במדרש‬
‫בראשית רבה או בפסוקים מספר במדבר‪.‬‬
‫לימוד‪:‬‬
‫ציירו על הלוח משולש וכתבו בכל פינה את אחת מן המילים הבאות‪:‬‬
‫ארץ‪ ,‬אדם‪ ,‬מטר‬
‫קראו עם התלמידים את המקור הבא ‪:‬‬
‫בראשית רבה יג‪ ,‬ג‬
‫אמר רבי שמעון בר יוחאי‪:‬‬
‫ג' דברים שקולים זה כזה‪ ,‬ואלו הן‪ :‬ארץ ‪ -‬אדם – ומטר‪.‬‬
‫ושלושתן משלוש אותיות‪,‬‬
‫ללמדך שאם אין ארץ ‪ -‬אין מטר‪,‬‬
‫ואם אין מטר ‪ -‬אין ארץ‪,‬‬
‫ואם אין שניהם ‪ -‬אין אדם‪.‬‬
‫הזמינו תלמיד אל הלוח ובקשו ממנו להסביר את היחס המוזכר במדרש בין אדם‪-‬עולם‪-‬גשם‪ ,‬על‬
‫ידי שרטוט חיצים המסמלים את יחסי הגומלין אותם מזכיר המדרש‪:‬‬
‫(ארץ‬
‫מטר ‪ /‬ארץ ומטר‬
‫אדם) ‪.‬‬
‫שאלו על פי המדרש והשרטוט‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהי הזיקה של האדם עם הארץ והמטר? (תלות מוחלטת‪ ,‬קיומו של האדם תלוי בקיומם של‬
‫ארץ ומטר)‬
‫‪‬‬
‫האם המשוואה האחרונה יכולה להיות גם הפוכה‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם קיומם של ארץ ומטר‪ ,‬יכול‬
‫להיות תלוי באדם‪ ,‬בהתנהגותו ובמעשיו? כיצד?‬
‫‪‬‬
‫כיצד אתם מבינים את הקשר בין התנהגות בני האדם‪ ,‬ירידת הגשמים והעולם (הארץ) בו אנו‬
‫חיים? (כאן יש מקום לתשובות שונות‪ ,‬למשל תשובות הקשורות במשמעות הפתיחה שנגעה‬
‫באקולוגיה‪ ,‬שמירת האדם על העולם מפני זיהום וכדו')‬
‫חלק ב‪ :‬אדם ובוראו – 'למטר השמים תשתה מים'‬
‫ציירו בצד אחד של הלוח מפת ארץ‪-‬ישראל ובצדו השני‪ ,‬פירמידה ‪ /‬איש מצרי (המימד‬
‫הוויזואלי נועד ליצור אבחנה ברורה יותר בין שתי הארצות)‪:‬‬
‫קראו עם התלמידים את הפסוקים הבאים ובקשו מהם מראש לשים לב לאבחנה הנעשית בין ארץ‬
‫מצרים לארץ ישראל‪:‬‬
‫אתם ִּמ ָשם‪ֲ :‬א ֶשר ִּתְזַרע‬
‫ְצ ֶ‬
‫ָארץ‪ֲ ,‬א ֶשר ַא ָתה ָבא‪ָ -‬ש ָמה ְל ִּר ְש ָתּה ֹלא ְכ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִם ִּהיא‪ֲ ,‬א ֶשר י ָ‬
‫" ִּכי ָה ֶ‬
‫ֹב ִּרים ָש ָמה ְל ִּר ְש ָתּה‪ֶ --‬אֶרץ ָה ִּרים‪,‬‬
‫ָארץ‪ֲ ,‬א ֶשר ַא ֶתם ע ְ‬
‫ה ֶ‬
‫ָרק‪ְ .‬ו ָ‬
‫הי ָ‬
‫ית ְב ַר ְג ְלָך ְכגַן ַ‬
‫ש ִק ָ‬
‫ַר ֲעָך‪ְ ,‬ו ִה ְ‬
‫ֶאת‪-‬ז ְ‬
‫ֹלהיָך‬
‫ֹתּה‪ָ :‬ת ִּמיד‪ֵ ,‬עינֵי ה' א‪ֶ -‬‬
‫ֹהיָך ד ֵֹרש א ָ‬
‫אל ‪ֶ -‬‬
‫שר ה ' ֱ‬
‫אֶ‬
‫מיִם‪ֶ .‬א ֶרץ‪ֲ ,‬‬
‫תה‪ָ -‬‬
‫שֶ‬
‫תְ‬
‫מיִם‪ִ ,‬‬
‫שַ‬
‫הָ‬
‫ּוב ָקעֹת; ִל ְמ ַטר ַ‬
‫ְ‬
‫ַאח ִּרית ָשנָה"‬
‫ָבּה‪ֵ --‬מֵר ִּשית ַה ָשנָה‪ְ ,‬ו ַעד ֲ‬
‫(במדבר יא פסוקים י‪-‬יב)‬
‫שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהי הדרך בה אנשים מקבלים מים בכל אחת מן הארצות? מהו ההבדל בין שתי ארצות אלו?‬
‫‪‬‬
‫מהם היתרונות ומהם החסרונות הקיימים בכל אחת מן הדרכים?‬
‫‪‬‬
‫איזו דרך עדיפה בעיניכם? מדוע?‬
‫‪‬‬
‫ֹתּה' ? הציעו רעיונות שונים‪.‬‬
‫ֹלהיָך ד ֵֹרש א ָ‬
‫א‪ֶ -‬‬
‫שר ה ' ֱ‬
‫אֶ‬
‫מהי הכוונה במילים ' ֶא ֶרץ‪ֲ ,‬‬
‫‪‬‬
‫לפי התפיסה המוצגת במקור זה‪ ,‬האם יש קשר בין מעשי האדם לבין ירידת הגשמים? הסבירו‬
‫קשר זה (למדריך – לחיזוק הצגת תפיסה זו ניתן להזכיר גם את פרשת 'והיה אם שמוע‪'...‬‬
‫הנמצאת בנספחים ומוכרת לחלק מן התלמידים מתוך פרשיות קריאת שמע)‬
‫‪‬‬
‫האם אתם מכירים סיפורים המבססים את קיומה של תפיסה זו? (למשל סיפור המבול בו‬
‫אנשי הארץ נהגו בשחיתות מוסרית וכעונש על כך הביא ה' מבול ששטף וכיסה את העולם)‪.‬‬
‫קראו עם התלמידים את המקור הבא‪:‬‬
‫יכם‪,‬‬
‫ֹלה ֶ‬
‫ַאה ָבה ֶאת‪-‬יְהוָה ה' א‪ֵ -‬‬
‫ֹכי ְמ ַצּוֶה ֶא ְת ֶכם‪ַ ,‬הּיֹום— ְל ֲ‬
‫ֹע ִּת ְש ְמעּו ֶאל‪ִּ -‬מ ְצוֹ ַתי‪ֲ ,‬א ֶשר ָאנ ִּ‬
‫ְו ָהיָה‪ִּ ,‬אם‪ָ -‬שמ ַ‬
‫ֹשָך‬
‫ָאס ְפ ָת ְד ָגנֶָך‪ְ ,‬ו ִּתיר ְ‬
‫ּומ ְלקֹוש; ְו ַ‬
‫יֹורה ַ‬
‫ַאר ְצ ֶכם ְב ִּעתֹו‪ֶ ,‬‬
‫ָת ִּתי ְמ ַטר‪ְ -‬‬
‫ַפ ְש ֶכם‪ְ .‬ונ ַ‬
‫ּוב ָכל‪-‬נ ְ‬
‫ּול ָע ְבדֹו‪ְ ,‬ב ָכל‪ְ -‬ל ַב ְב ֶכם‪ְ ,‬‬
‫ְ‬
‫ִּפ ֶתה ְל ַב ְב ֶכם; ְו ַס ְר ֶתם‪,‬‬
‫ָאכ ְל ָת‪ְ ,‬ו ָש ָב ְע ָת‪ִּ .‬ה ָש ְמרּו ָל ֶכם‪ֶ ,‬פן י ְ‬
‫ָת ִּתי ֵע ֶשב ְב ָש ְדָך‪ִּ ,‬ל ְב ֶה ְמ ֶתָך; ְו ַ‬
‫ִּצ ָהֶרָך‪ְ .‬ונ ַ‬
‫ְוי ְ‬
‫ִּהיֶה ָמ ָטר‪,‬‬
‫יתם‪ָ ,‬ל ֶהם‪ְ .‬ו ָחָרה ַאף ה' ָב ֶכם‪ְ ,‬ו ָע ַצר ֶאת‪ַ -‬ה ָש ַמיִּם ְוֹלא‪-‬י ְ‬
‫חִּו ֶ‬
‫ֹלהים ֲא ֵח ִּרים‪ְ ,‬ו ִּה ְש ַת ֲ‬
‫ַע ַב ְד ֶתם א‪ִּ -‬‬
‫וֲ‬
‫ֹתן ָל ֶכם‪.‬‬
‫ֹבה‪ֲ ,‬א ֶשר ה' נ ֵ‬
‫ָארץ ַהט ָ‬
‫ַא ַב ְד ֶתם ְמ ֵהָרה‪ֵ ,‬מ ַעל ָה ֶ‬
‫ְבּולּה; ו ֲ‬
‫ְו ָה ֲאָד ָמה‪ֹ ,‬לא ִּת ֵתן ֶאת‪-‬י ָ‬
‫(דברים‪ ,‬י"א‪)13-31 ,‬‬
‫שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם מקור זה מוכר לכם? מהיכן? (פסוקים אלו הנם חלק מקריאת שמע‪ ,‬הנאמרת פעמיים‬
‫ביום‪ .‬שאלו – מדוע לדעתכם נבחרו דווקא פסוקים אלו? מה משמעותם?)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד אתם מבינים את הקשר בין התנהגות האדם‪ ,‬ירידת הגשמים וארץ ישראל‪ ,‬על פי פסוקים‬
‫אלו?‬
‫חלק ג‪ :‬אדם וחברה – מוריד הגשם‬
‫משימה‪:‬‬
‫לצורך חלוקה לזוגות‪ ,‬קיימו משחק קצר הקשור בנושא המים‪:‬‬
‫אפשרות א'‪ :‬מי החצי השני שלי?‬
‫חלקו לכל תלמיד חצי מתוך פתגם הקשור בנושא המים (נספח‪ -‬חלוקה לפי צבעי כחול‪-‬שחור)‪.‬‬
‫כל תלמיד יצטרך להסתובב בכיתה ולמצוא את בן‪-‬זוגו להשלמת הפתגם‪.‬‬
‫אפשרות ב' ‪:‬איש תלוי‬
‫בחרו בכל פעם מתנדב ושחקו את המשחק 'איש תלוי'‪ ,‬על פי הפתגמים המופיעים בנספח‪.‬‬
‫התלמיד שינחש את המשפט יהיה בן זוגו של זה שערך את החידה בלוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקשו מן התלמידים להסביר את המשמעות של הפתגם שלהם‪.‬‬
‫דמיון מודרך ‪' -‬שעת סיפור'‪:‬‬
‫ספרו על אופן ההתמודדות עם שנות בצורת כבר מימי קדם‪ :‬בתקופת המשנה‪ ,‬כאשר הגיע‬
‫תאריך מסוים בשנה בו ועדין לא החלו לרדת גשמים‪ ,‬היו מכריזים על ימי צום‪ ,‬של יחידים או של‬
‫כלל הציבור‪ ,‬על מנת להתענות ובכך לקוות שהתפילות לגשם‪ ,‬ייענו‪ .‬נסו לעשות מעין 'דימיון‬
‫מודרך' – החזירו את התלמידים אחורה ובקשו מהם לדמיין עצמם בחברה חקלאית‪ ,‬בשנת בצורת‬
‫קשה במיוחד המהווה מקור לדאגה ולסכנה עבור כלל הציבור‪ .‬ספרו כי לאחר זמן רב של ייאוש‬
‫ויובש‪ ,‬ירד סוף‪-‬סוף הגשם בזכותו של אדם אחד‪ .‬השמחה התפשטה וכולם רצו לבוא ולראות מיהו‬
‫האיש שבזכותו ירד הגשם והצילם‪.‬‬
‫כעת עשו הפסקה בסיפור ובקשו מכל אחד לחשוב בעצמו ולאחר מכן לדון ביחד עם בן‪-‬‬
‫זוגו‪:‬‬
‫מי יכול היה להיות אותו האיש? במה עסק? מה היה תפקידו? מה עשה שמכל האנשים ובתוך כל‬
‫התפילות‪ ,‬דווקא בזכותו ירד הגשם?‬
‫שמעו את הצעות התלמידים (יש לשער שיהיו תשובות כגון 'רב גדול' ‪ /‬חוני (שייך לסיפור תלמודי‬
‫אחר) ‪ /‬המנהיג או ראש הקהילה)‪ ,‬רשמו אותן על הלוח ועברו לקריאה משותפת של הסיפור‬
‫התלמודי הבא‪:‬‬
‫בימי רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית [=היתה שנת בצורת וגשמים לא ירדו בעיתם]‪.‬‬
‫באו לפני ר' תנחומא ואמרו לו‪:‬‬
‫"רבי‪ ,‬גזור תענית!" גזר תענית יום ראשון‪ ,‬יום ב'‪ ,‬יום ג'‪,‬‬
‫ולא נחת מטרא [=ולא ירד גשם]‪.‬‬
‫נכנס ודרש להם‪ ,‬אמר להם‪:‬‬
‫" ָבנַי‪ ,‬התמלאו רחמים אלו על אלו‪ ,‬והקב"ה מתמלא עליכם רחמים"!‬
‫עד שהן מחלקין צדקה לענייהם‪,‬‬
‫ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫ר' תנחומא קרא לאותו אדם ואמר לו‪" :‬מפני מה נתת לה מעות?"‬
‫אמר לו‪" :‬רבי‪ ,‬ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים"‪.‬‬
‫באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר‪" :‬ריבון כל העולמים‪ ,‬מה אם זה שאין לה‬
‫עליו מזונות‪ ,‬ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים‪ ,‬אתה ‪ -‬שכתוב בך "חנון ורחום" ואנו בני‬
‫ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים"!‬
‫מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם‪.‬‬
‫בראשית רבה‪ ,‬פרשה לג‪,‬‬
‫סימן ג‬
‫שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה מוריד את הגשם? מי מביא את השפע מן השמים אל האדמה הצמאה?‬
‫‪‬‬
‫מה משפיע על ירידת הגשמים? (התנהגות כלל ציבורית? מעשי יחידים? תפילה?)‬
‫‪‬‬
‫מה תפקידו של ר' תנחומא‪ ,‬הסמכות הפורמלית‪ ,‬בתהליך הורדת הגשם? (תיווך‪ ,‬הובלה‪,‬‬
‫הנחייה)‬
‫‪‬‬
‫מה תפקיד הציבור?‬
‫‪‬‬
‫מהו תהליך התיקון שמתרחש בחברה?‬
‫‪‬‬
‫מה אפשר ללמוד מכך על מי הם האנשים שמסוגלים לעשות שינוי ותיקון עולם?‬
‫‪‬‬
‫איזו "עצירת גשמים" יש בחיים שלנו‪ ,‬במובן החברתי? מה צריך לעשות כדי להביא למובן זה‬
‫את "גשמי הברכה"?‬
‫‪‬‬
‫האם לדעתכם יש קשר בין ההתנהגות המוסרית שלנו כבני אדם לבין ירידת גשמים?‬
‫הסבירו את דעתכם בנושא זה‪.‬‬
‫הערה למדריכים‪ :‬שאלה זו הינה חשובה‪ ,‬וחשוב עוד יותר מכך ‪ -‬לתת לתלמידים לגיטימציה‬
‫לומר את דעתם האישית בנושא‪ .‬תיתכן דעה הדוגלת בדרך הרציונאלית והמדעית ומבוססת‬
‫על ממצאים ארכיאולוגים‪-‬פיסיקליים‪ ,‬תיתכן דעה שתמקד את העניין ביחסי הגומלין של‬
‫האדם עם הטבע בנושאי שמירה על איכות הסביבה‪ ,‬מניעת זיהומים וכו')‪.‬‬
‫סיכום‬
‫סכמו עם התלמידים את הנלמד בשיעור זה לגבי התפיסה המציגה קשר בין אדם וחברה לבין‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫הזכירו את הכרזות שפתחו את השיעור ושאלו האם יש קשר בין הכרזות ונושא איכות הסביבה לבין‬
‫התפיסה היהודית המציגה קשר רוחני בין מוסר וסביבה‪ ,‬לעניין הורדת גשמים?‬
‫יש לעמוד על הדמיון בין שני הדברים‪:‬‬
‫האקולוגיה קשורה בקשר הדוק עם התנהגותו של האדם ושמירתו על הסביבה במעשיו ובאורח חייו‬
‫(חסכון‪ ,‬מניעת זיהום וכדו')‪ .‬המסורת היהודית טוענת אף היא להיות הסביבה ואספקת הגשם‬
‫קשורות בקשר הדוק עם התנהגותו של האדם‪ ,‬ברמה המוסרית והערכית‪ .‬המשותף לשתי התפיסות‬
‫הוא העידוד לשפר את מוסריות והתנהגות האדם על מנת שסביבתו תהיה טובה ומותאמת יותר‬
‫לצרכיו‪ .‬מעבר לתפיסת המסורת היהודית בדבר‪ ,‬חשוב להדגיש את אחריות האדם למעשיו ואת‬
‫ההשלכות השונות של התנהגותו ופועלו במישורים שונים ומשמעותיים המקרינים על הסביבה כולה‪.‬‬
‫נספח א‪ :‬מקורות נוספים לדיון העוסק בגשם‬
‫ָארץ‪:‬‬
‫יתם ֶאת ָה ֶ‬
‫ֵיהם ְו ִּהנְנִּי ַמ ְש ִּח ָ‬
‫ָארץ ָח ָמס ִּמ ְפנ ֶ‬
‫ֹח ֵקץ ָכל ָב ָשר ָבא ְל ָפנַי ִּכי ָמ ְלָאה ָה ֶ‬
‫ֹלהים ְלנ ַ‬
‫ֹאמר א‪ִּ -‬‬
‫ַוּי ֶ‬
‫ֹפר‪:‬‬
‫ּומחּוץ ַבכ ֶ‬
‫ֹתּה ִּמ ַביִּת ִּ‬
‫ֹפר ִּקנִּים ַת ֲע ֶשה ֶאת ַה ֵת ָבה ְו ָכ ַפ ְר ָת א ָ‬
‫ֲע ֵשה ְלָך ֵת ַבת ֲע ֵצי ג ֶ‬
‫קֹומ ָתּה‪:‬‬
‫לשים ַא ָמה ָ‬
‫ּוש ִּ‬
‫ח ִּמ ִּשים ַא ָמה ָר ְח ָבּה ְ‬
‫ֹתּה ְשלש ֵמאֹות ַא ָמה אֶֹרְך ַה ֵת ָבה ֲ‬
‫ְוזֶה ֲא ֶשר ַת ֲע ֶשה א ָ‬
‫ּוש ִּל ִּשים‬
‫ּופ ַתח ַה ֵת ָבה ְב ִּצָדּה ָת ִּשים ַת ְח ִּתּיִּם ְשנִּּיִּם ְ‬
‫ֹהר ַת ֲע ֶשה ַל ֵת ָבה ְו ֶאל ַא ָמה ְת ַכ ֶלנָה ִּמ ְל ַמ ְע ָלה ֶ‬
‫צַ‬
‫ַת ֲע ֶש ָה‪:‬‬
‫רּוח ַחּיִּים ִּמ ַת ַחת ַה ָש ָמיִּם כֹל‬
‫ָארץ ְל ַש ֵחת ָכל ָב ָשר ֲא ֶשר בֹו ַ‬
‫ַאנִּי ִּהנְנִּי ֵמ ִּביא ֶאת ַה ַמבּול ַמיִּם ַעל ָה ֶ‬
‫וֲ‬
‫בראשית פרק ו'‪ ,‬י"ג‪-‬י"ז‬
‫ָארץ י ְִּגוָע‪.‬‬
‫ֲא ֶשר ָב ֶ‬
‫נספח ג'‪ -‬ביטויים הקשורים בגש‬
‫מילא פיו מים‬
‫שתק; לא ענה לשאלות בנושא מסוים (דימוי ציורי)‪.‬‬
‫מים גנובים ימתקו (משלי ט יז)‬
‫האדם נוטה לחבב הישגים שהשיג בצורה לא חוקית‪.‬‬
‫מים שקטים חודרים עמוק‬
‫אדם שקט ורציני יכול להשפיע ולחדור ללב יותר מאדם‬
‫דברן ושטחי‪.‬‬
‫סערה בכוס מים‬
‫אירוע שולי שנופח למימדים חריגים וחסרי פרופורציה‪.‬‬
‫באו מים עד נפש (תהלים סט‪ ,‬ב)‬
‫המצב הפך לבלתי נסבל במידה כזאת שאין ברירה אלא‬
‫להגיב‪.‬‬
‫שתי טיפות מים‬
‫דומים זה לזה דמיון מושלם עד שאין אפשרות להבחין‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫שלח לחמך על פני המים (קהלת יא‬
‫כדאי לעזור לזולת גם כשנראה שלא תקבל שום תועלת‬
‫א)‬
‫מכך כי בבוא היום גם אתה עשוי להזדקק לעזרתם של‬
‫אחרים‪ .‬אז יעזרו לך גם הם ‪ -‬מבלי שתהיה להם‬
‫תועלת מכך‪.‬‬
‫על מי מנוחות (תהילים כג ב)‬
‫בשלווה‪ ,‬בחוסר דאגה‬