‫מדינת ישראל‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬ ‫‬ ‫א‪ .‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫ב‪ .‬בגרות לנבחנים אקסטרניים‬ ‫קיץ תשע"ד‪2014 ,‬‬ ‫‪211 ,011108‬‬ ‫הצעת תשובות לשאלות בחינת הבגרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון — שאלון ב'‬ ‫שאלון מותאם‬ ‫יחידת לימוד אחת‬ ‫א‪.‬‬ ‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות וחצי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬ ‫חלק ‪I‬‬ ‫—‬ ‫‬ ‫הבנה והבעה‬ ‫‬ ‫—‬ ‫פרק א‬ ‫‬ ‫— הבנה‬ ‫—‬ ‫‪20‬‬ ‫נקודות‬ ‫פרק ב‬ ‫‬ ‫— הבעה‬ ‫—‬ ‫‪30‬‬ ‫נקודות‬ ‫‪ 50‬נקודות‬ ‫*‬ ‫חלק ‪II‬‬ ‫—‬ ‫‬ ‫תחביר‬ ‫‬ ‫—‬ ‫‪ 24‬נקודות‬ ‫חלק ‪III‬‬ ‫—‬ ‫‬ ‫מערכת הצורות‬ ‫‬ ‫—‬ ‫‪ 26‬נקודות‬ ‫‬ ‫ג‪.‬‬ ‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫—‬ ‫פרק א‬ ‫— שאלות חובה‬ ‫פרק ב‬ ‫— שאלות בחירה —‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪12‬‬ ‫נקודות‬ ‫‪14‬‬ ‫נקודות‬ ‫סה"כ ‬ ‫*‬ ‫—‬ ‫‪ 100‬נקודות‬ ‫‬ ‫(‪)1‬‬ ‫יש לענות על השאלות בגוף השאלון‪ ,‬לפי ההוראות‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)2‬‬ ‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )22-21‬של השאלון‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)3‬‬ ‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על פיסוק הגיוני ועל כללי הדקדוק‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)4‬‬ ‫מומלץ לקרוא שוב את הטקסטים בעמודים ‪ ,4-2‬לפני שמתחילים לענות על השאלות שבחלקים ‪.III ,II‬‬ ‫‬ ‫הערה‪ :‬קישורית לדוגמאות תשובה לשאלון זה תתפרסם בדף הראשי של אתר משרד החינוך‪.‬‬ ‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫חלק ‪ — I‬הבנה והבעה‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪-2‬‬‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫פרק א — הבנה‬ ‫(‪ 20‬נקודות)‬ ‫לפניך שלושה מאמרים ‪ .3-1‬קרא אותם‪ ,‬וענה על השאלות שאחריהם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ מאמר ‪1‬‬ ‫היסטוריה וספרות — לכל סטודנט‬ ‫(מעובד על פי שנהר‪ ,‬ע'(‪ 13[ )1‬באוקטובר ‪" .]2013‬היסטוריה וספרות — לכל סטודנט"‪ .‬וואלה! חדשות‪.‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://news.walla.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫פסקה ד‬ ‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים(‪ )2‬הרגישים לקליטת מגמות בחברה הישראלית‬ ‫כמו הפופולריות המשתנה של חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות‪ .‬בימינו‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬כך אנו רואים בפרסומים ובסקרים‪ ,‬מעדיפים ללמוד משפטים‪,‬‬ ‫ִמנהל עסקים‪ ,‬כלכלה וחשבונאות על פני מדעי הרוח‪ .‬יש קשר ברור בין‬ ‫הנורמות והערכים של החברה ובין כיווני החיים שבוחרים צעיריה‪ .‬הנורמה‬ ‫שרווחה בעבר בחברה הישראלית והדגישה את ערך ההשכלה בקביעת מעמדו‬ ‫של ִמשלח היד — נחלשה‪ .‬בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי‬ ‫— התחזקה‪.‬‬ ‫בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬כאשר‬ ‫‬ ‫המדינה הצעירה חיפשה את זהותה ואת שורשיה‪ ,‬נהרו עשרות סטודנטים‬ ‫לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא‪ .‬אחר כך עסקה החברה בשאלת מקומה‬ ‫של ההוויה הישראלית בין העמים שמסביב‪ ,‬ולכן החלו הסטודנטים לפקוד את‬ ‫החוגים להיסטוריה כללית‪ ,‬מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים‪ .‬המהפכות‬ ‫החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים וראשית שנות השבעים‬ ‫העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‬ ‫ורפואה‪ .‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לאחד התחומים‬ ‫המובילים‪.‬‬ ‫וכיום החוגים במדעי הרוח מתרוקנים מתלמידים‪ .‬התופעה חמורה בעיקר‬ ‫‬ ‫במדעי היהדות‪ ,‬בין השאר משום שהסטודנטים רואים בהם מקצועות שאינם‬ ‫רלוונטיים לחייהם‪.‬‬ ‫כאן כדאי שנשאב עידוד מן הניסיון האמריקני‪ :‬הידרדרות דומה במצב‬ ‫‬ ‫הפקולטות למדעי הרוח בארצות־הברית נבלמה בסוף שנות השמונים של‬ ‫המאה העשרים בזכות חברות עסקיות גדולות‪ .‬הן החלו לחפש עובדים חדשים‬ ‫בוגרי אוניברסיטאות‪ ,‬בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח בזכות‬ ‫היותם בעלי מיומנויות וכישורים חברתיים ותרבותיים חיוניים‪ .‬לתפיסתם‪,‬‬ ‫בוגרים אלה הם בעלי עומק רעיוני‪ ,‬בעלי ידע בשפות ובעלי תפיסת עולם‬ ‫מורכבת המאפשרת לאדם להתנהל ב"כפר הגלובלי" וליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬ ‫(‪ )1‬פרופ' עליזה שנהר היא חוקרת ספרות ועומדת בראש המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫יסמוֹ גְ ָרף — מכשיר הרושם אוטומטית את תנודות האדמה‪ ,‬כיוונן ועוצמתן‪.‬‬ ‫(‪ֵ )2‬ס ְ‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬ ‫‪-3‬‬‫פסקה ה‬ ‫פסקה ו‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫במדינות אחדות‪ ,‬למשל בגרמניה‪ ,‬המדינה משקיעה משאבים עצומים‬ ‫במדעי הרוח משום שהיא מכירה בחשיבותם‪ .‬מדינת ישראל צריכה ללמוד מן‬ ‫הדוגמה הזו ולראות בירידה ברמת ההשכלה במקצועות ההומניסטיים בעיה‬ ‫חמורה‪ .‬האפשרות שייפתח פער תרבותי גדול בין אנשי עסקים וממשל בישראל‬ ‫לבין אנשי עסקים וממשל באירופה‪ ,‬למשל‪ ,‬מסוכנת מאוד מבחינתנו‪.‬‬ ‫ייתכן אפילו שיש לשקול מחדש את שיטת הלימוד האקדמית הנהוגה כיום‬ ‫בישראל‪ .‬לפי השיטה הנהוגה בישראל‪ ,‬כבר בשנה הראשונה הסטודנט בוחר‬ ‫להתמחות בחוג לימודים מסוים‪ ,‬שלא כמו עמיתו האמריקני‪ ,‬שבראשית דרכו‬ ‫האקדמית חייב לרכוש תשתית של השכלה הומניסטית כללית‪ .‬כן‪ ,‬הגיעה העת‬ ‫לחייב את הסטודנטים בישראל ללמוד מגוון מקצועות עיוניים שאינם קשורים‬ ‫לתחומי התמחותם‪ ,‬כדי שירכשו תשתית של השכלה הומניסטית רחבה‪.‬‬ ‫ מאמר ‪2‬‬ ‫להכניס ר ּו ַח לעסקים‬ ‫(מעובד על פי שביט‪ ,‬ז'(‪ 16[ )3‬בנובמבר ‪" .]2011‬להכניס רוּח לעסקים"‪ .‬דעות ‪.ynet‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://www.ynet.co.il/articles‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫בדיון ארוך השנים על החשיבות של מדעי הרוח מציינים בדרך כלל את‬ ‫חשיבותם הרבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה וקהילה‪.‬‬ ‫אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן הגלובלי של‬ ‫המאה העשרים ואחת שבו מתחדד הצורך לשמור על הייחודיות ועל השוֹ נוּת‪.‬‬ ‫אולם למדעי הרוח יש תפקיד חשוב לא פחות בפיתוח חשיבה חדשנית‪,‬‬ ‫יצירתית‪ ,‬ביקורתית וקוראת תיגר‪ ,‬כזו המבטיחה את חיוניותם של כל המדעים‬ ‫ושומרת עליהם מפני שביעות רצון עצמית ומפני התנוונות‪.‬‬ ‫בקורסים שלי משתתפים תלמידים לתואר שני המגיעים מתחומי‬ ‫‬ ‫לימוד כמו כלכלה‪ ,‬מדעי המחשב ומשפטים‪ .‬לא אחת הם מספרים שבניגוד‬ ‫לציפיותיהם‪ ,‬הלימודים של מקצועות בתחום מדעי הרוח קשים הרבה יותר‬ ‫מן הלימודים בתחום התמחותם‪ .‬כשאני מנסה להבין את הקושי‪ ,‬שני גורמים‬ ‫עולים בדעתי‪ :‬הקושי לפרש את המציאות‪ ,‬והקושי לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬ ‫לימודי הרוח מקנים ללומד את היכולת לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם‪,‬‬ ‫והקשר‪.‬‬ ‫ומכָ נִית‪ ,‬אלא מתוך משמעות ֶ‬ ‫לקרוא טקסטים‪ ,‬לא טכנית ֵ‬ ‫מכל תחומי הדעת אין כמו מדעי הרוח להקנות את היכולת להפוך ֵמ ָידע ליֶ ַדע‪.‬‬ ‫דווקא בעידן הזה שבו יש נגישות עצומה למידע‪ ,‬היכולת לברור את המידע‪,‬‬ ‫להבין אותו ולנתח אותו נעשית חיונית במיוחד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪ .‬אנשי עסקים‬ ‫שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את האמירה שהחזיקו‬ ‫בה עד כה‪" :‬אם אי־אפשר לְ ַח ׁ ּ ֵשב את זה‪ ,‬זה לא נֶ ְח ָֹשב"‪ .‬במקומה הייתי מציעה‬ ‫להם לאמץ את האמירה‪" :‬אם זה לא חושב‪ ,‬זה לא נחשב"‪.‬‬ ‫(‪ )3‬זוהר שביט היא פרופסור ביחידה למחקר התרבות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬ ‫‪-4‬‬‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ מאמר ‪3‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע‬ ‫(מעובד על פי שטרסלר‪ ,‬נ'(‪ 28[ )4‬באוגוסט ‪" .]2012‬ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע"‪ .‬הארץ‪.‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://www.haaretz.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫פסקה ד‬ ‫פסקה ה‬ ‫פסקה ו‬ ‫הנתונים על פערי השכר שהוצגו השבוע אינם אמורים להפתיע‪ .‬הכול יודעים‬ ‫כי מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר הרבה יותר ממי‬ ‫שלומד מדע המדינה‪ ,‬היסטוריה או פילוסופיה‪ .‬ועוד הכול יודעים כי לעומת‬ ‫הראשונים המשתכרים כ־‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ ,‬האחרונים משתכרים כ־‪6,000‬‬ ‫שקל בחודש‪.‬‬ ‫לכן הפתיעו התגובות הכועסות של מי שלמדו מדעי הרוח או לימודי‬ ‫‬ ‫אסיה‪ .‬הם כעסו על המדינה ועל השיטה‪ ,‬שהוכרזו אשמות בשכר המועט שהם‬ ‫במראה‪ .‬שם תראו את‬ ‫משתכרים‪ .‬יש לי בשורה לא נעימה בשבילם‪ :‬הסתכלו‬ ‫ָ‬ ‫האשם‪.‬‬ ‫מי שבחרו ללמוד משהו "כיפי" שקל ללמוד‪ ,‬שהוא בעצם תחביב נחמד‪ ,‬בלי‬ ‫‬ ‫להביא בחשבון את ההכנסה הזעומה בצדו‪ ,‬יבואו בטענות רק לעצמם‪ .‬מי שרוצה‬ ‫ללמוד את כתבי אפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית‪ ,‬רשאי כמובן‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬אך לפני כן כדאי לו לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬הוא‬ ‫דן את עצמו לשכר נמוך ולהתמרמרות מתמשכת‪.‬‬ ‫אם לומדים משהו שאין לו ביקוש בשוק העבודה‪ ,‬אין לטעון אחר כך‬ ‫‬ ‫מדי‪ .‬גם אי־אפשר לדרוש מן המדינה להעסיק את כל בוגרי‬ ‫שהשכר נמוך ַ‬ ‫המכללות שלמדו את "מה שבא להם"‪ .‬אמנם כל לימוד הוא חשוב ומכובד‪,‬‬ ‫אבל התמורה שונה‪.‬‬ ‫בוגרים בתחום מדעי הרוח החשים מקופחים נדרשים להבין ששכר כל‬ ‫‬ ‫עובד נקבע על פי ערך התפוקה שלו‪ .‬מהנדס אלקטרוניקה אינו מקבל כך סתם‬ ‫‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ :‬העבודה שלו מייצרת תפוקה הנמכרת במחירים גבוהים‪.‬‬ ‫דבר זה מאפשר לבעל החברה שהעובד מועסק בה לשלם לו שכר גבוה וגם‬ ‫להרוויח בעצמו‪ .‬עובדה זו והביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה מובילים‬ ‫לשכר המכובד‪ .‬הצעירים הכועסים צריכים להבין שהם אינם יכולים לשנות את‬ ‫חוקי הכלכלה‪.‬‬ ‫הפרשי השכר הגבוהים במשק מאותתים לנו מה כדאי ללמוד ומה לא‪.‬‬ ‫‬ ‫האיתות הנוכחי חד וברור‪ :‬כדאי ללמוד את כל מה שקשור להיי־טק‪ ,‬להנדסה‪,‬‬ ‫למחשוב ולמדע‪ ,‬אם רוצים להגיע להכנסה גבוהה‪.‬‬ ‫(‪ )4‬נחמיה שטרסלר הוא פרשן לענייני כלכלה ועורך המדור הכלכלי של עיתון "הארץ" וחדשות ערוץ ‪.2‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫השאלות‬ ‫ענה על כל השאלות ‪.4-1‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬שלושת המאמרים עוסקים באותו הנושא‪.‬‬ ‫במה עוסקים שלושת המאמרים? (כתוב עד שני משפטים)‪( .‬נקודה אחת)‬ ‫‬ ‫שלושת המאמרים עוסקים במעמדם של מקצועות מדעי הרוח בימינו‪/ .‬‬ ‫‬ ‫שלושת המאמרים עוסקים בפיחות שחל במעמדם של מקצועות מדעי הרוח בחברה הישראלית‬ ‫לעומת העלייה במעמדם של מקצועות כגון הנדסה‪ ,‬היי־טק ומדעי המחשב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במאמר ‪ 1‬מובאות דוגמאות ליחס כלפי מקצועות לימוד בתקופות שונות בהיסטוריה של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫העתק מן המאמר את המשפט שהדוגמאות האלה באות לבסס‪ 2( .‬נקודות) ‬ ‫יש קשר ברור בין הנורמות והערכים של החברה ובין כיווני החיים שבוחרים צעיריה‪/ .‬‬ ‫אין הרבה סיסמוגרפים הרגישים לקליטת מגמות בחברה הישראלית כמו הפופולריות‬ ‫המשתנה של חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות‪.‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬לפניך טבלה המציגה ניתוח של שלושת המאמרים‪.‬‬ ‫‬ ‫השלם בה את הפרטים החסרים‪ .‬הקפד על ניסוח קצר וענייני ההולם טבלה‪.‬‬ ‫תבחינים‬ ‫(קריטריונים)‬ ‫טענת‬ ‫הכותב‪/‬‬ ‫הכותבת‬ ‫נימוק אחד‬ ‫‬ ‫‬ ‫שביט‪ ,‬ז'‪,‬‬ ‫"להכניס רו ַּח לעסקים"‬ ‫מאמר ‪3‬‬ ‫שטרסלר‪ ,‬נ'‪,‬‬ ‫"ללמוד בכיף או‬ ‫ללמוד מקצוע"‬ ‫למדעי הרוח יש תפקיד חשוב אין להתלונן על כך שבוגרי‬ ‫ההידרדרות במעמדם‬ ‫של מדעי הרוח מדאיגה בפיתוח חשיבה חדשנית‪,‬‬ ‫מדעי הרוח מׂשתכרים פחות‬ ‫יצירתית וביקורתית‪ / .‬למדעי מבוגרי מקצועות ההנדסה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫הרוח יתרונות בולטים‬ ‫וההיי־טק‪ / .‬האדם אחראי‬ ‫בהקניית היכולת להפוך מידע לבחור בחירה מושכלת של‬ ‫לידע‪.‬‬ ‫המקצוע שילמד‪ ,‬ועליו להבין‬ ‫כי למדעי הרוח ביקוש נמוך‬ ‫בשוק העבודה‪ / .‬בימינו הביקוש‬ ‫למקצועות מדעי הרוח בשוק‬ ‫העבודה נמוך‪.‬‬ ‫בוגרי מדעי הרוח הם‬ ‫בעלי מיומנויות וכישורים‬ ‫חברתיים ותרבותיים‬ ‫חיוניים‪ ,‬והחברה זקוקה‬ ‫להם‪ / .‬האפשרות שייפתח‬ ‫פער תרבותי גדול בין‬ ‫אנשי עסקים וממשל‬ ‫בישראל לבין אנשי עסקים‬ ‫וממשל באירופה‬ ‫מסוכנת מאוד מבחינתנו‪.‬‬ ‫המלצה אחת על מדינת ישראל להשקיע‬ ‫במדעי הרוח מתוך‬ ‫ההכרה בחשיבותם‪ / .‬יש‬ ‫לשקול את שיטת הלימוד‬ ‫הנהוגה בישראל ולחייב‬ ‫את הסטודנטים בשנה‬ ‫הראשונה לרכוש השכלה‬ ‫הומניסטית רחבה‪.‬‬ ‫לימודי מדעי הרוח מקנים את השכר בשוק העבודה לבעלי‬ ‫היכולת לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מקצועות בתחומים שונים‬ ‫מן התלם‪ ,‬לקרוא טקסטים נקבע על פי הביקוש להם‬ ‫מתוך משמעות והקשר‪/ .‬‬ ‫ועל פי ערך התפוקה שלהם‪.‬‬ ‫מדעי הרוח מקנים את‬ ‫היכולת לפרש את המציאות‬ ‫וכן את היכולת לחשוב "מחוץ‬ ‫לקופסה"‪.‬‬ ‫ההחלטה באיזה מקצוע‬ ‫להגביר את ההכרה‬ ‫בחשיבותם של מדעי הרוח לבחור צריכה להתקבל על פי‬ ‫הפרשי השכר במשק‪ / .‬אם‬ ‫ובתרומתם לחברה‪.‬‬ ‫רוצים הכנסה גבוהה‪ ,‬כדאי‬ ‫ללמוד את מקצועות ההיי־טק‪,‬‬ ‫ההנדסה‪ ,‬המחשוב והמדע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השלם את המשפט שלפניך‪.‬‬ ‫— ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי ללימודי מדעי הרוח חשיבות רבה לחברה ‪/‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מאמר ‪1‬‬ ‫שנהר‪ ,‬ע'‪" ,‬היסטוריה‬ ‫וספרות — לכל סטודנט"‬ ‫מאמר ‪2‬‬ ‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫למדינה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪ 3‬עולה כי המדינה כיום זקוקה לבעלי המקצועות הטכנולוגיים‪.‬‬ ‫ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי למדעי הרוח ערך חשוב בפיתוח בוגרים‬ ‫משכילים שישתלבו בשוק העבודה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪ 3‬עולה כי מדעי הרוח הם מקצועות‬ ‫"כיפיים" שאין להם ערך בשוק העבודה‪.‬‬ ‫ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי למדעי הרוח חשיבות רבה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪3‬‬ ‫עולה כי אין להם חשיבות בימינו‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪ .3‬לאחת הטענות בפסקה ג במאמר ‪ 3‬אפשר למצוא הפרכה במאמר ‪.2‬‬ ‫כתוב את הטענה (מאמר ‪ )3‬ואת ההפרכה של הטענה (מאמר ‪ 4( .)2‬נקודות)‬ ‫*‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הטענה‪ :‬לימודי מדעי הרוח "כיפיים" וקל ללמוד אותם‪.‬‬ ‫ההפרכה‪ :‬עדותם של תלמידים שאינם באים מתחום מדעי הרוח‪ ,‬שבניגוד לציפיותיהם‬ ‫הלימודים במדעי הרוח קשים יותר מן הלימודים בתחום התמחותם‪/ .‬‬ ‫הטענה‪ :‬מי שלומד את מדעי הרוח דן את עצמו לשכר נמוך ולהתמרמרות מתמשכת‪.‬‬ ‫ההפרכה‪ :‬כיום גוברת ההכרה ביתרון של מדעי הרוח‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬במאמר טיעון הכותב מביע את רגשותיו ואת יחסו כלפי התכנים שהוא עוסק בהם‪.‬‬ ‫העתק מכל אחד משלושת המאמרים מבע אחד (מילה או צירוף מילים) שבו באים לידי ביטוי‬ ‫ ‬ ‫רגשותיו ויחסו של הכותב כלפי התכנים שהוא עוסק בהם בכתיבתו‪.‬‬ ‫‬ ‫(סך הכול — שלושה מבעים) (‪ 3‬נקודות)‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מאמר ‪1‬‬ ‫— "התופעה חמורה" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "כדאי שנשאב עידוד מן הניסיון האמריקני" (פסקה ד)‪.‬‬ ‫— "מדינת ישראל צריכה ללמוד מן הדוגמה הזו" (פסקה ה)‪.‬‬ ‫— "בעיה חמורה" (פסקה ה)‪.‬‬ ‫— "האפשרות‪ ...‬מסוכנת מאוד" (פסקה ה)‪.‬‬ ‫— "יש לשקול מחדש" (פסקה ו)‪.‬‬ ‫— "כן‪ ,‬הגיעה העת לחייב" (פסקה ו)‪.‬‬ ‫מאמר ‪2‬‬ ‫— "למדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך" (פסקה א)‪.‬‬ ‫— "אין כמו מדעי הרוח‪( "...‬פסקה ב)‪.‬‬ ‫— "דווקא‪ ...‬נעשית חיונית במיוחד" (פסקה ב)‪.‬‬ ‫— "גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "הייתי מציעה להם לאמץ את האמירה" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫מאמר ‪3‬‬ ‫— "יש לי בשורה לא נעימה בשבילם ‪ /‬הסתכלו במראה‪ .‬שם תראו את האשם" (פסקה ב)‪.‬‬ ‫— "מי שבחרו ללמוד משהו 'כיפי' שקל ללמוד‪ ,‬שהוא בעצם תחביב נחמד" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "יבואו בטענות רק לעצמם" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "לפני כן כדאי לו לרכוש מקצוע מבוקש" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "שאם לא כן הוא דן את עצמו לשכר נמוך" (פסקה ג)‪.‬‬ ‫— "אי־אפשר לדרוש מן המדינה" (פסקה ד)‪.‬‬ ‫— "למדו את 'מה שבא להם' " (פסקה ד)‪.‬‬ ‫— "כל לימוד חשוב ומכובד‪ ,‬אבל התמורה שונה" (פסקה ד)‪.‬‬ ‫— "בוגרים‪ ...‬החשים מקופחים נדרשים להבין" (פסקה ה)‪.‬‬ ‫— "הצעירים הכועסים צריכים להבין" (פסקה ה)‪.‬‬ ‫— "כדאי ללמוד את כל מה שקשור להיי־טק‪ ,‬להנדסה‪( "...‬פסקה ו)‪.‬‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫ ב‪" ) 1( .‬בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי — התחזקה"‪.‬‬ ‫הקף את המשמעות הנכונה של הביטוי "בד בבד"‪( .‬נקודה אחת)‬ ‫‬ ‫— לעומת זאת‬ ‫‬ ‫— בוודאות‬ ‫‬ ‫— לדאבוני‬ ‫‬ ‫— בו בזמן‬ ‫‬ ‫(מאמר ‪ ,1‬פסקה א)‬ ‫ (‪" )2‬למדעי הרוח יש תפקיד חשוב לא פחות בפיתוח חשיבה חדשנית‪ ...‬וקוראת תיגר"‪.‬‬ ‫(מאמר ‪ ,2‬פסקה א)‬ ‫‬ ‫הקף את המשמעות הנכונה של הביטוי "לקרוא תיגר על‪( ."...‬נקודה אחת)‬ ‫ ‬ ‫— למחות‪ ,‬לצאת נגד‬ ‫‬ ‫— לקרוא בקול‬ ‫‬ ‫— למגר‪ ,‬לחסל‬ ‫‬ ‫— לגלות‪ ,‬לחשוף‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫פרק ב — הבעה‬ ‫(‪ 30‬נקודות)‬ ‫בחר באחד מן הנושאים ‪ 6-5‬וכתוב עליו מאמר בהיקף של כ־‪ 500‬מילים לפי ההוראות‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחת מן המטרות המוצהרות של בית הספר התיכון היא להכין את תלמידיו להשתלב בעולם שלאחר‬ ‫בית הספר‪ .‬יש הטוענים כי בימינו לימודים בתחום מדעי הרוח בבית הספר התיכון אינם תורמים‬ ‫למימוש מטרה זו‪ ,‬ולא יסייעו לבוגרים להשתלב בעידן הטכנולוגי‪.‬‬ ‫כתוב מאמר טיעון‪ ,‬ובו הבע את עמדתך בנוגע לטענה זו‪ ,‬ונמק אותה‪ .‬תוכל להיעזר במאמרים שקראת‪.‬‬ ‫‬ ‫או‬ ‫‪ .6‬בחר באחד משלושת המאמרים שקראת‪ ,‬וכתוב מאמר תגובה לכותב‪/‬כותבת המאמר‪.‬‬ ‫במאמרך הצג את הטענה המרכזית של המאמר שבחרת‪ ,‬הבע את דעתך עליה‪ ,‬ונמק אותה‪.‬‬ ‫‬ ‫תוכל להיעזר במאמרים שקראת‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫חלק ‪ — II‬תחביר‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫(‪ 24‬נקודות)‬ ‫לפניך חמש שאלות (‪ .)11-7‬עליך לענות על שלוש שאלות בלבד (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬ ‫‪ .7‬המהפכות החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪ ,‬העלו פלאים‬ ‫את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫‬ ‫פסוקית תיאור פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫פסוקית לוואי פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪ )3‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬משפט איחוי(מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫איבר ב — משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬ ‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬תיאור‬ ‫(‪ )2‬לוואי‬ ‫ החברתיות (‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ )3‬מושא‬ ‫(‪ )2‬לוואי‬ ‫ צעירי העולם (‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ ) 4‬נשוא‬ ‫(‪ )4‬תיאור‬ ‫ג‪ָ ּ .‬פ ֵרק את המשפט הנתון לשני משפטים עצמאיים‪.‬‬ ‫(‪ )1‬המהפכות החברתיות גרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬המהפכות החברתיות העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫‬ ‫עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫‪ .8‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לחוג מוביל‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט; פסוקית תיאור פשוטה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫(‪ )3‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט;‬ ‫איבר ב —משפט פשוט‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪ )4‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א —משפט פשוט;‬ ‫איבר ב —משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬ ‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫‬ ‫חוג‬ ‫(‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ )2‬מושא‬ ‫(‪ )3‬נשוא‬ ‫(‪ )4‬אוגד‬ ‫מוביל‬ ‫(‪ )1‬לוואי‬ ‫(‪ )2‬נשוא‬ ‫(‪ )3‬תיאור‬ ‫(‪ )4‬מושא‬ ‫ג‪ָ .‬ה ֵמר את המשפט הנתון במשפט מסוג תחבירי אחר בעל קשר לוגי כלשהו‪.‬‬ ‫כאשר הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬ ‫משום שהצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬ ‫בשל התפנותם של הצעירים לחיפוש עצמי נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫‪ .9‬לפניך שני משפטים מורכבים ‪.II-I‬‬ ‫‪ . I‬מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר שכר גבוה‪.‬‬ ‫משהחלטת ללמוד מדעי הרוח‪ ,‬דַּ נְ ָּת את עצמך לשכר נמוך‪.‬‬ ‫‪. II‬‬ ‫ָ‬ ‫א‪ .‬בכל משפט תחם את הפסוקית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית בכל משפט‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :I‬פסוקית נושא‬ ‫‬ ‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :II‬פסוקית תיאור‬ ‫ג‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי המשותף לשתי המילים המודגשות בקו במשפטים הנתונים‪.‬‬ ‫‬ ‫מושא‬ ‫ד‪ .‬לפניך משפט מורכב נוסף‪.‬‬ ‫‬ ‫מתברר כי עולם העסקים גילה את מדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫באיזה משפט‪ I ,‬או ‪ , II‬התפקיד התחבירי של הפסוקית זהה לתפקיד התחבירי של הפסוקית‬ ‫במשפט זה?‬ ‫‬ ‫ציין את מספר המשפט‪ I :‬או ‪.II‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬ ‫‪- 15 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪ .10‬לפניך שמונה משפטים‪.‬‬ ‫בכל משפט ציין את התפקיד התחבירי של צירוף המילים המודגש בקו‪.‬‬ ‫‬ ‫א‪ .‬החוגים בפקולטה למדעי הרוח מתרוקנים מסטודנטים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬לוואי‬ ‫ב‪ .‬מדעי הרוח נחשבים היום למקצועות מיושנים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬נושא‬ ‫ג‪ .‬למדעי הרוח תפקיד חשוב בפיתוח חשיבה חדשנית‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬נשוא‬ ‫ד‪ .‬אנשי העסקים שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את מעמדם‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬ ‫ה‪ .‬סטודנטים רבים למדו את המקצועות ההומניסטיים‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬בראשית שנות קיומה‬ ‫‬ ‫של המדינה‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תמורה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בזכות מדעי הרוח הסטודנטים מפתחים כישורים חברתיים ותרבותיים חשובים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬ ‫ז‪.‬‬ ‫גרמניה משקיעה משאבים עצומים במדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬ ‫ח‪ .‬בלי מדעי הרוח יתקשו הסטודנטים לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬ ‫‪- 16 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬לפניך ארבעה משפטים‪.‬‬ ‫גדל מדי שנה בשנה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫— המחסור בעובדי היי־טק בישראל ֵ‬ ‫— המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את הבעיה‪.‬‬ ‫‬ ‫— המועצה להשכלה גבוהה תעביר תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬ ‫‬ ‫בתחומי ההיי־טק‪.‬‬ ‫— תחומי ההיי־טק שאליהם יועברו התקציבים הם בעיקר מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה‬ ‫והנדסת אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫כתוב במשפט אחד או בשני משפטים את ארבעת המשפטים שלעיל (הוסף מילות קישור‬ ‫מתאימות)‪.‬‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל הגדל מדי‬ ‫שנה בשנה באמצעות העברת תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים בתחומי‬ ‫ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה והנדסת אלקטרוניקה‪/ .‬‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל שגדל‬ ‫מדי שנה בשנה‪ .‬לשם כך היא תעביר תקציבים מהחוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬ ‫בתחומי ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬להנדסת תוכנה ולהנדסת אלקטרוניקה‪ .‬‬ ‫ ‬ ‫ב‪ .‬לפניך משפט‪.‬‬ ‫‬ ‫כיום החוגים למדעי הרוח‪ ,‬ובעיקר החוג למדעי היהדות‪ ,‬מתרוקנים מתלמידיהם‪.‬‬ ‫— מהו התפקיד התחבירי של החלק המסומן בקו במשפט?‬ ‫‬ ‫תמורה‬ ‫‬ ‫— לְ ֵשם מה כותבים משתמשים בכתיבתם בחלקים בעלי תפקיד תחבירי זה?‬ ‫השימוש בתמורה הוא לצורך צמצום‪ ,‬הבהרה‪ ,‬פירוט‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫חלק ‪ — III‬מערכת הצורות‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫(‪ 26‬נקודות)‬ ‫פרק א — שאלות חובה (‪ 12‬נקודות)‬ ‫לפניך שתי שאלות (‪ .)13-12‬ענה על שתיהן לפי ההוראות בכל שאלה (לכל שאלה — ‪ 6‬נקודות)‪.‬‬ ‫הפועל‬ ‫‪ . 12‬לפניך שישה משפטים‪ .‬בכל משפט יש פועל מודגש (ובסוגריים אותו הפועל מנוקד)‪.‬‬ ‫השלם את הטבלה (רק במקומות הלבנים)‪.‬‬ ‫‬ ‫הפועל‬ ‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים הרגישים לקליטת‬ ‫מגמות בחברה כמו הפופולריות המשתנה‬ ‫ׁש‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה התפעל‬ ‫(מ ׁ ְש ַּת ָּנה) של חוגי הלימוד באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫(מ ְקנִים)‬ ‫לימודים בתחום מדעי הרוח מקנים ַ‬ ‫את היכולת ליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬ ‫(ח ׁ ִשים)‬ ‫בוגרים במדעי הרוח חשים ָ‬ ‫מקופחים‪.‬‬ ‫השורש‬ ‫הבניין‬ ‫ק‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה‬ ‫הפעיל‬ ‫ח‪-‬ו‪ׁ-‬ש‬ ‫קל‬ ‫כדאי ששיטת הלימוד האקדמית בישראל‬ ‫(ת ׁ ּ ָש ֵקל) מחדש‪.‬‬ ‫תישקל ִּ‬ ‫נפעל‬ ‫בשנות השבעים נהפכה הפילוסופיה לאחד‬ ‫התחומים המובילים (מוֹ ִבילִ ים)‬ ‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫הפעיל‬ ‫כדאי שנשאב (נִ ׁ ְש ַאב)‬ ‫האמריקני‪.‬‬ ‫עידוד מן הניסיון‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ב‪-‬ל‬ ‫קל‬ ‫הגוף‬ ‫הזמן‪/‬הדרך‬ ‫נסתרת‬ ‫עתיד‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫השם‬ ‫‪ .13‬לפניך קטע על פי מאמר ‪ ,2‬ובו תשעה שמות מודגשים‪.‬‬ ‫ידוע כי למדעי הרוח חשיבות רבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה‬ ‫‬ ‫וקהילה‪ .‬אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן שלנו שבו מתחדד הצורך‬ ‫לשמור על הייחודי ּות ועל השוֹ נ ּות‪ .‬אולם הלימודים במדעי הרוח גם מקנים ללומד את היכולת‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם ולקרוא טקסטים‪ .‬בכך הם תורמים לטיפוח סטודנט יצירתי‬ ‫וביקורתי‪ .‬בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫מיין בטבלה שלפניך את השמות המודגשים‪.‬‬ ‫שורש ומשקל‬ ‫בסיס וצורן סופי‬ ‫הנחלה‬ ‫שימור‬ ‫תרומה‬ ‫יכולת‬ ‫יתרון‬ ‫ייחודיות‬ ‫שונות‬ ‫יצירתי‬ ‫ביקורתי‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ ‫פרק ב — שאלות בחירה‬ ‫(‪ 14‬נקודות)‬ ‫לפניך ארבע שאלות (‪ )17-14‬מתחום הפועל ומתחום השם‪ .‬ענה על שתי שאלות בלבד‪.‬‬ ‫תוכל לענות על שאלות מתחום אחד או משני התחומים (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬ ‫הפועל‬ ‫‪ .14‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה פעלים‪.‬‬ ‫‬ ‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את הפועל המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬ ‫‬ ‫דוגמה‪ :‬המורה התחשב (ח‪-‬ש‪-‬ב) בתלמיד‪.‬‬ ‫במאמר שפורסם לאחרונה הכותב‬ ‫דן‬ ‫(ד‪-‬ו‪-‬נ) בתפיסה חדשנית הנוגעת לתכנית‬ ‫לימודים הומניסטית‪ ,‬שנועדה להתמודד עם שאלת תפקידו של החינוך בימינו‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫תכנית זו נקראת‪/‬קרויה (ק‪-‬ר‪-‬א) הומניסטית לא משום שהיא‬ ‫עוסקת‬ ‫(ע‪-‬ס‪-‬ק)‬ ‫בנושאים ובמקצועות הומניסטיים (ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תנ"ך וכדומה)‪ ,‬אלא מפני שהגישה‬ ‫ה נמצאת‪/‬מצויה‬ ‫(מ‪-‬צ‪-‬א) בבסיסה עוסקת בזהות האדם‪.‬‬ ‫גישה זו ש פותחה‬ ‫התשע־עשרה‪ ,‬רואה‬ ‫(פ‪-‬ת‪-‬ח) בגרמניה בסוף המאה השמונה־עשרה ובתחילת המאה‬ ‫(י‪-‬ע‪-‬ל)‬ ‫(ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה) בתהליך החינוכי תהליך שיכול להועיל‬ ‫לאדם הצעיר לגבש את זהותו ואת תפיסת עולמו‪.‬‬ ‫‪ .15‬לפניך קטע‪ ,‬ובו ארבעה פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‬ ‫קראתי מאמר משובב נפש שעוסק בסיכוי להשיב את מדעי הרוח למעמד שהיה להם בעבר‪.‬‬ ‫‬ ‫על פי המאמר‪ ,‬אם י ּושב המעמד של מדעי הרוח לקדמותו‪ ,‬ישובו רבים ללמוד את המקצועות האלה‪,‬‬ ‫והחברה והמדינה ירוויחו מכך‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהו השורש המשותף לארבעת הפעלים המודגשים בקטע?‬ ‫ׁש‪-‬ו‪-‬ב‬ ‫ב‪ .‬ציין את הבניין של כל פועל‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫פיעל‬ ‫‬ ‫(מ ׁשוֹ ֵבב)‬ ‫משובב ְ‬ ‫הפעיל‬ ‫‬ ‫להשיב (לְ ָה ׁ ִשיב)‬ ‫הופעל‬ ‫‬ ‫יושב (י ּו ׁ ַשב)‬ ‫קל‬ ‫‬ ‫ישובו (יָ ׁש ּוב ּו)‬ ‫‬ ‫ג‪ .‬הקף את הפועל ששייך לגזרה של הפעלים שבקטע‪.‬‬ ‫ראיתי ָ(ר ִא ִיתי)‪ ,‬הערתי ֵ(ה ַע ְר ִּתי)‪ ,‬הוספתי (הוֹ ַספְ ִּתי)‪,‬‬ ‫נהגתי (נָ ַהגְ ִּתי)‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫‪- 20 -‬‬ ‫השם‬ ‫‪ .16‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה שמות‪.‬‬ ‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את השם המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫דוגמה‪ :‬תגלית (ג‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה) זו שיפרה את איכות החיים של רבים‪.‬‬ ‫במחקר בין־לאומי נמצא כי במדינוֹ ת רבות נחשב‬ ‫תחום‬ ‫(ת‪-‬ח‪-‬מ) האמנות למקצוע חובה בבית‬ ‫הספר‪ .‬קובעי מדיניוּת החינוך במדינות האלה טוענים כי העיסוק באמנות תורם לפיתוח היצירתיות‬ ‫וה דמיון‪/‬תדמית (ד‪-‬מ‪-‬י ‪ /‬ה) של התלמיד‪ ,‬ומאפשר לו לבטא את כישוריו הטבעיים‪.‬‬ ‫אולם על אף ה‬ ‫הצהרות‬ ‫(צ‪-‬ה‪-‬ר) הרשמיות של קובעי המדיניות המעמד של מקצוע‬ ‫האמנות בבתי הספר אינו גבוה‪ :‬ה‬ ‫ה הוראה‬ ‫לטפח את ה‬ ‫משאבים‬ ‫ׁ(ש‪-‬א‪-‬ב) המוקצים לו הם מעטים‪ ,‬ותנאי‬ ‫(י‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה) שלו בלתי ראויים‪ ,‬למשל כיתות עמוסות תלמידים שאינן מאפשרות למורה‬ ‫ביטוי‬ ‫לתת למקצוע האמנות את ה‬ ‫(ב‪-‬ט‪-‬א) היצירתי של כל תלמיד‪ .‬במדינות רבות יש ארגונים הקוראים‬ ‫מקום‬ ‫(ק‪-‬ו‪-‬מ) הראוי לו במערכת החינוך‪.‬‬ ‫‪ .17‬א‪ .‬לפניך שלוש קבוצות של שמות‪.‬‬ ‫בכל קבוצה הקף את השם היוצא דופן מבחינת דרך התצורה‪.‬‬ ‫‬ ‫לכלה‪ ,‬רוקח ּות‬ ‫קרא‪ַּ ,‬כ ָּ‬ ‫(‪ִ )1‬תקשוֹ רת‪ִ ,‬מ ָ‬ ‫(‪ ) 2‬רוֹ פא‪ ,‬פרס ּומאי‪ ,‬בלָ ש‪ַׂ ,‬שחקן‬ ‫רכבל‬ ‫ֶּ‬ ‫מדען‪ ,‬מדחוֹ ם‪ַ ,‬חיזר‪,‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ָ‬ ‫ב‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬ ‫‬ ‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת הגזרה‪.‬‬ ‫‬ ‫מצ ּוקה‪ ,‬מב ּוכה‪ ,‬מל ּונה‪ ,‬מל ּוכה‬ ‫ג‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬ ‫‬ ‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת משמעות המשקל‪.‬‬ ‫‬ ‫ָ ּבצִ יר‪ָ ׁ ,‬ש ִביר‪ָ ,‬קטִ יף‪ָ ,‬מ ִסיק‬ ‫בהצלחה!‬ ‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬ ‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬ ‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫טיוטה‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬ ‫טיוטה‬