‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬
‫פרק ‪ :7‬ממים אינטרנטים –‬
‫ישראל ‪2012‬‬
‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬
‫דוח שנתי‪:‬‬
‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬
‫ד"ר רפי מן‬
‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬
‫יוני ‪2013‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫‪Ariel University‬‬
‫‪School of Communication‬‬
‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬
‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬
‫‪Annual Report‬‬
‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬
‫‪Dr. Rafi Mann‬‬
‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬
‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬
‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬
‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬
‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬
‫‪June 2013‬‬
‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬
‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬
‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬
‫‪aunmedia.org/research_about‬‬
‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬
‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬
‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬
‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬
‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬
‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬
‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬
‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬
‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬
‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬
‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬
‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬
‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬
‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬
‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬
‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬
‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬
‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬
‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬
‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬
‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬
‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬
‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬
‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬
‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬
‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬
‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬
‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬
‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬
‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬
‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬
‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬
‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬
‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬
‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬
‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬
‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬
‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬
‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬
‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬
‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬
‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬
‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬
‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬
‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬
‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬
‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬
‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬
‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬
‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬
‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬
‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬
‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬
‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬
‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬
‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬
‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫מבוא‬
‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬
‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬
‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬
‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬
‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬
‫נטול הטיות‪.‬‬
‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬
‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬
‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬
‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬
‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬
‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬
‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬
‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬
‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬
‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬
‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬
‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬
‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬
‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬
‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬
‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬
‫הללו‪.‬‬
‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬
‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬
‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬
‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬
‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬
‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬
‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬
‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬
‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ממים אינטרנטים – ישראל ‪2012‬‬
‫בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפשטות תופעת הממים האינטרנטיים (‪)Internet Memes‬‬
‫ברחבי הספרה המקוונת‪ 1.‬התופעה שנולדה כאוסף בדיחות בפורומים מקוונים‪ ,‬תפסה תאוצה בשל‬
‫השימוש ההולך וגובר ברשת החברתית כבמה אפקטיבית להעברת והפצת מסרים‪ .‬הממים הפכו‬
‫לחלק בלתי נפרד מהחוויה האינטרנטית ברחבי הרשתות החברתיות‪ ,‬הבלוגים ואתרי החדשות‬
‫המקוונים בישראל ובעולם‪.‬‬
‫ממים אינטרנטיים עוסקים בקשת רחבה של נושאים‪ ,‬ובכלל זה ענייני אקטואליה בוערים‪ ,‬תופעות‬
‫יומיומיות משעשעות או הומור נונסנס‪ .‬ממים מופצים והופכים לוויראליים ברשת כאשר הם‬
‫מציגים רעיונות ואידאלים‪ ,‬אשר גולשים מעוניינים לקבל ולשתף הלאה‪.‬‬
‫בספרו "הגן האנוכי"‪ ,‬טבע בשנת ‪ 1976‬חוקר הביולוגיה האבלוציונית הבריטי ריצ'ארד דוקינס‬
‫את המושג "מם"‪ ,‬וייחס אותו לכל פיסת מידע או מחשבה שמשתכפלת ומופצת בין מוחותיהם של‬
‫בני אדם‪ ,‬בדומה לאופן בו גנים משתכפלים ומופצים כבררה טבעית באבולוציה האנושית‪ 2.‬מדובר‬
‫בשירים‪ ,‬בסיפורים‪ ,‬בבדיחות‪ ,‬בנורמות או במנהגים ודרך העברתם מתבצעת על ידי שיעתוק או‬
‫חיקוי‪ .‬דוקינס טען כי אבולוציה אינטלקטואלית תקבע אם מם יופץ הלאה‪ ,‬הואיל והמוח האנושי‬
‫הוא שמחליט‪ ,‬בדרך של בררה טבעית‪ ,‬אם לקבל רעיון כלשהו ולהפיצו הלאה או לא‪.‬‬
‫המם האינטרנטי הוא צורתו הדיגיטלית של המם הקלאסי של דוקינס‪ ,‬המופיע כמדיום של וידאו‪,‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬תמונה או טקסט‪ .‬הפונקציה החברתית שממלא המם האינטרנטי עשויה לנוע בין בידור‬
‫והומור לבין ביקורת ומחאה פוליטית וחברתית‪ .‬נראה כי בעוד שבעבר הופיעו ממים אלו בתוכן‬
‫הגולשים יותר כסאטירה‪ ,‬הרי שהם הופכים בהדרגה לשיח תגובה נוקב המכיל ביקורת‪ ‬על אישי‬
‫ציבור וקבוצות חברתיות שונות‪.‬‬
‫המפורסם והמוכר בין שלל הממים הוא מם בסגנון "תמונה מצחיקה"‪ ,‬אשר בו נתרכז בפרק זה‪.‬‬
‫חוקרת התקשורת לימור שיפמן גורסת כי ישנם שני סוגים עיקריים של "תמונה מצחיקה"‪ .‬הסוג‬
‫האחד כולל תמונות טבעיות רנדומליות‪ ,‬מעין גרסת סטילס של סרטוני ה"פספוסים"‪ ,‬המתעדים‬
‫אירועים משעשעים או ביזאריים בדיוק ברגעי השיא שלהם‪ .‬הסוג השני כולל תמונות מבוימות‬
‫שיצירתן נעשתה במכוון‪ .‬בשני הסוגים נלווה לתמונה גם טקסט הומוריסטי כלשהו‪ 3.‬תופעת‬
‫ה‪"-‬תמונה המצחיקה" נולדה מתוך אתר ‪ 4chan‬בשנת ‪ 2005‬ונקראה בראשית דרכה ‪Lolcat‬‬
‫(שילוב של ראשי התיבות ‪" ,Laughing out loud‬צוחק בקול רם" והמילה ‪ )Cat‬וכשמה כן היא‪,‬‬
‫הייתה זאת תמונה משעשעת או אמפטית במיוחד של חתול בצירוף של טקסט כלשהו המבטא‬
‫את רגשותיו לכאורה דרך אנגלית קלוקלת מכוונת‪ ,‬שהייתה חלק משפת התקשורת הרגילה של‬
‫הגולשים באתר‪ .‬דרך סגנון ה‪ Lolcats -‬פרץ מם ה"תמונה המצחיקה" את גבולות הפורומים‬
‫המחתרתיים והיה לחלק מן התרבות הפופולרית באינטרנט‪ ,‬כשתוך כדי הוא גם נותן השראה‬
‫ליצירתן של "תמונות מצחיקות" חדשות בנושאים אחרים ומגוונים יותר‪.‬‬
‫‪ 1‬תודות לג'ניה קיפניס על כתיבת הפרק‪ ,‬וכן לד"ר כרמל וייסמן ולאביתר גת (דוסים מצייצים) על ההערות המועילות‪.‬‬
‫‪.Dawkins, R., 1976. The Selfish Gene, Oxford, Oxford University Press 2‬‬
‫‪Shifman, Limor (2007). Humor in the Age of Digital Reproduction: Continuity and Change in Internet-Based Comic 3‬‬
‫‪.Texts, International Journal of Communication,1, 187-209‬‬
‫‪73‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫הפופולריות הגואה של ממים מסוג זה הולידה עשרות תבניות של "תמונות מצחיקות" המוכרות‬
‫בקרב כלל צרכני ויצרני הממים בעולם ובישראל‪ ,‬ומהוות מעין תבניות קבועות ואוניברסליות‬
‫המתארות סיטואציות שונות בהן מוסיף יוצר הממים את הטקסט שלו ובכך מאלתר על סגנון‬
‫המם הנתון‪ .‬למשל‪" ,‬ילד ההצלחה" (‪ ,)Success kid‬ה‪" -‬פילוסורפטור" (‪ )Philosoraptor‬ובריאן‬
‫חסר המזל (‪ .)Bad luck Brian‬בנוסף לתבניות האוניברסליות‪ ,‬התפתחו ברשת הישראלית גם‬
‫תבניות "כחולות לבנות" הייחודיות לקהל הישראלי‪ .‬כמו תבנית "המתנחל" או ה"יאיר לפיד"‪.‬‬
‫הממים הנוצרים כתגובות לממים קודמים‪ ,‬יוצרים יחד שפה שהיא המרקם התרבותי של יודעי‬
‫הדבר ברשת‪ ,‬בישראל ובעולם‪ ,‬בהתאם לתרבות המקומית‪.‬‬
‫הממים של שנת ‪ 2012‬ברשת הישראלית‬
‫את הממים המופיעים ברשת הישראלית ניתן למצוא בעיקר בקבוצות פייסבוק ובאתרי האינטרנט‬
‫הייעודיים‪ .‬חלק מן הקבוצות והאתרים מרכזים בתוכם ממים בשלל נושאים‪ ,‬כמו באתרים‬
‫"תןגאג" (‪ )10gag.co.il‬ו‪"-‬אני לקבל יכול פלאפל" (‪ ,)hazfalafel.com‬בעוד שבקבוצות פייסבוק‬
‫כגון "דוסים מצייצים" או "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" מופיעים ממים עם אג'נדה מסוימת הפונה לקהל היעד של‬
‫הקבוצה‪ .‬ממים אלו משותפים בפייסבוק ובטוויטר על ידי גולשי האתר או חברי הקבוצה וכך הם‬
‫מופצים והופכים לוויראליים‪.‬‬
‫את הממים שהופיעו ברשת הישראלית בשנת ‪ 2012‬ניתן לסווג לשלוש קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫‪1 .1‬ממים בעקבות אירועים אקטואליים – בממים אלו נעשה שימוש בתמונות של אישים‬
‫ישראלים או אירועים הקשורים באקטואליה הישראלית‪ ,‬והם פונים בצורה בלעדית לחברה‬
‫הישראלית‪ .‬חלק מן הממים הללו הולידו תבניות ממים ישראליות‪ ,‬המתווספות למבחר‬
‫תבניות הממים האוניברסליות‪.‬‬
‫‪2 .2‬ממים לקהל ישראלי – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות אוניברסליות גם כן‪ ,‬אך הטקסט‬
‫שמופיע בהן‪ ,‬לרוב בשפה העברית‪ ,‬מכוון רק לחברה הישראלית (בדומה לממים בעקבות‬
‫אירועים אקטואליים)‪ ,‬והיא הצרכנית היחידה של ממים מסוג זה‪ ,‬כי הבנת הבדיחות בהן‬
‫כרוכה בהכרת התרבות הישראלית על בוריה‪.‬‬
‫‪3 .3‬ממים אוניברסליים – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות הממים האוניברסליות כשגם‬
‫הטקסט המופיע בהן‪ ,‬באנגלית או בעברית‪ ,‬מתייחס לאירועים חברתיים המשותפים לכלל‬
‫החברה המערבית הגולשת באינטרנט ולאו דווקא לקהל יעד ספציפי‪.‬‬
‫מקבץ הממים הנפוצים ביותר בשנת ‪ 2012‬משקף בעיקר את האירועים התקשורתיים הבולטים‬
‫במדינת ישראל ובעולם כפי שנראו דרך עיניהם של הגולשים ברשתות החברתיות (המועמדים‬
‫לבחירות ‪ ,2013‬מבצע "עמוד ענן" ועוד)‪ ,‬הטרנדים הוויראליים העולמיים שהוטבעו גם ברשת‬
‫הישראלית (מם ה‪"-‬חתולה הנרגנת" – ‪" ,Grumpy Cat‬החברה הקנאית בטירוף" – ‪Overly‬‬
‫‪ Attached Girlfriend‬ועוד)‪ ,‬דפי הפייסבוק המגזריים מכווני הממים ("דוסים מצייצים"‪" ,‬י‪-‬ה‪-‬‬
‫ו‪-‬ה" ועוד) ואתרי ודפי הממים הייעודיים בישראל שהמשיכו במגמה של יצירת ממים כלליים‬
‫בדומה לנעשה באתרים העולמיים המובילים בתחום כגון ‪ 9gag‬ו‪( reddit-‬ממים של חתולים‪ ,‬ממים‬
‫כלליים ועוד)‪ .‬להלן מקבץ של הממים הנפוצים והבולטים ביותר ברשת הישראלית בשנת ‪.2012‬‬
‫‪74‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ממים של "נאום הפצצה של ביבי"‬
‫במהלך נאומו של בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם ב‪ 27-‬בספטמבר ‪ 2012‬על הצורך בעצירת‬
‫תכנית הגרעין של איראן‪ ,‬השתמש ראש הממשלה באיור של פצצה כדי להמחיש את טיעוניו‪.‬‬
‫איור הפצצה‪ ,‬שנתפס בעיני גולשים ישראלים כילדותי וחובבני‪ ,‬עורר גל של ממים פארודיים מכל‬
‫רחבי הרשת שתקפו את הנושא משלל כיוונים‪ .‬אלה כללו ביקורת פוליטית על מדיניות הממשלה‬
‫של נתניהו לצד הומור פשטני גרידא‪ .‬בחלק מהממים על הופעת נתניהו ניכר הדהוד של המחאה‬
‫והביקורת החברתית על יוקר המחייה‪ ,‬שהייתה נפוצה מאוד ברשתות החברתיות בישראל בשנת‬
‫‪4‬‬
‫‪.2012‬‬
‫ממים של מבצע "עמוד ענן"‬
‫בזמן מבצע "עמוד ענן" בעזה בנובמבר ‪ 2012‬התמלאו הרשתות החברתיות בממים רלוונטיים‬
‫למצב‪ .‬כיאה לאירוע תקשורתי בסדר גודל שכזה‪ ,‬תשומת הלב של הגולשים ברשת הישראלית‬
‫הייתה נתונה למתרחש בעזה והדרכים בהן בחרו להגיב היו שונות‪ .‬חלק מן הממים הטיחו ביקורת‬
‫במדיניותו של ראש הממשלה ואמרו כי איננה תוקפנית מספיק או כי היא תוקפנית מדי‪ .‬אחרים‬
‫עסקו בפרודיה על הכתב הצבאי של ערוץ ‪ ,2‬רוני דניאל‪ ,‬כי ברצונו להרחיב ולהעמיק את המבצע‪.‬‬
‫ממים נוספים לעגו לתושבי גוש דן ותל אביב בפרט‪ ,‬על כך שאינם רגילים לחוות אזעקות טילים וכי‬
‫המצב פוגע לכאורה בשגרת חייהם הבליינית‪ .‬ממים אחרים הביעו תודה לצה"ל ובמיוחד למערכת‬
‫‪5‬‬
‫כיפת ברזל‪ ,‬והיו עוד ממים רבים אחרים שבחנו את המצב בדרכים הומוריסטיות ומקוריות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור התמונות‪" :‬מאקו"‪.www.mako.co.il/nexter-internet/viral/Article-f3499afec190a31006.htm :‬‬
‫מקור התמונות‪" :‬מאקו"‪.www.mako.co.il/nexter-internet/viral/Article-f8d6cc6e6f62b31006.htm :‬‬
‫‪75‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ממים של יחסי ברק אובמה ובנימין נתניהו‬
‫תוצאות הבחירות הנשיאותיות בארצות הברית‪ ,‬בהן גבר ברק אובמה הדמוקרטי על יריבו‬
‫הרפובליקני מיט רומני‪ ,‬עוררו תגובות הומוריסטיות בקרב יצרני הממים‪ ,‬אשר בחרו לנצל את‬
‫המתיחות שבין נתניהו לאובמה וללעוג לה‪ .‬בממים רבים תואר נתניהו כמי ש"הימר על הסוס הלא‬
‫נכון" במהלך קמפיין הבחירות בארצות הברית‪ ,‬וכעת צפוי הנשיא האמריקני "לנקום" בו על כך‪.‬‬
‫ממים אחרים תיארו את נתניהו מוכה אכזבה מכך שאובמה נבחר לבסוף לכהונה נוספת‪ .‬ממים‬
‫אלו שיקפו במידה מסוימת גם את הלך הרוח של אמצעי התקשורת הגדולים שדנו רבות במערכת‬
‫‪6‬‬
‫היחסים העכורה בין שני המנהיגים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מקור התמונות‪" :‬חורים ברשת"‪.www.holesinthenet.co.il/archives/65315 :‬‬
‫‪76‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ממים של יאיר לפיד‬
‫כשהכריז יאיר לפיד על כוונתו לרוץ בבחירות לכנסת בראש מפלגת "יש עתיד"‪ ,‬בחר לנהל את עיקר‬
‫התקשורת עם הציבור באמצעות עמוד הפייסבוק שלו‪ .‬בעקבות ויכוחים מקוונים שהתעוררו עקב‬
‫התבטאויות שלו שכללו שימוש בנתונים שגויים והתחמקות ממתן תשובות לשאלות שהופנו אליו‪,‬‬
‫החל עמוד הפייסבוק של לפיד לחסום משתמשים רבים‪ .‬צעד זה עורר את חמתם של יצרני הממים‪,‬‬
‫ואלה הקימו מספר דפי מחאה וסאטירה‪ ,‬שהגדול ביניהם עונה לשם "יאיר‪ ,‬כנראה שכן צריך‬
‫להוציא תעודת בגרות"‪ .‬יצרני ממים בדף זה ובדפים אחרים‪ ,‬הכינו ממים הלועגים לאמירותיו‬
‫ולדעותיו הפומביות‪ ,‬לאורח חייו ולעברו כמתאגרף‪ ,‬עיתונאי ומנחה תכנית טלוויזיה‪ .‬לפיד אף‬
‫‪7‬‬
‫קיבל תבנית מם ייחודית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "יאיר‪ ,‬כנראה שכן צריך להוציא תעודת בגרות"‪.www.facebook.com/Yair.Bagrut?fref=ts :‬‬
‫‪77‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ממים של נפתלי בנט‬
‫בדומה ליאיר לפיד‪ ,‬גם נפתלי בנט‪ ,‬מנהיג "הבית היהודי"‪ ,‬בחר לפתוח ערוץ תקשורת מרכזי עם‬
‫האזרחים באמצעות הרשתות החברתיות‪ .‬תדמיתו כלוחם סיירת "מצ'ואיסטי"‪ ,‬בלתי מתפשר‬
‫ומלח הארץ‪ ,‬הביאו ליצירת ממים פרודיים והומוריסטיים עליו‪ .‬אך בניגוד ללפיד‪ ,‬שעורר תגובות‬
‫של ממים ביקורתיים‪ ,‬בנט זכה בעיקר בתגובות תומכות‪ .‬בדומה לתופעת האינטרנט הוותיקה של‬
‫צ'אק נוריס‪ ,‬המתארת את השחקן ההוליוודי ככל יכול‪ ,‬דף הפייסבוק "נפתלי בנט – העמוד הלא‬
‫רשמי" מציג את בנט כגרסתו הישראלית והכל יכולה של נוריס‪ ,‬בליווי בדיחות הרלוונטיות יותר‬
‫‪8‬‬
‫לתרבות הישראלית‪ .‬כמו לפיד‪ ,‬גם בנט קיבל תבנית מם ייחודית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "נפתלי בנט – העמוד הלא רשמי"‪on.fb.me/10DLpLc :‬‬
‫‪78‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ממים של דף הפייסבוק "דוסים מצייצים"‬
‫דף הפייסבוק של "דוסים מצייצים"‪ ,‬הוא הדף הגדול הראשון שפונה לקהל היעד הדתי והמסורתי‬
‫ברשת החברתית‪ .‬הוא מכיל ממים הומוריסטיים בנושאי דת‪ ,‬סיפורים תנ"כיים‪ ,‬הלכות שונות‬
‫ושלל סיטואציות המוכרות בעיקר לגולשים חובשי הכיפה‪ .‬רבים מן הממים שמופיעים בו מובנים‬
‫גם ליהודים חילונים ועל כן הדף הפך למצליח ומוכר‪ .‬הממים המופיעים בדף כוללים לרוב הומור‬
‫נקי מביקורת‪ ,‬מחאה או לעג מכל סוג שהוא‪ .‬העמוד פועל בשיטה המוכרת בה המשתמשים מעלים‬
‫‪9‬‬
‫את הממים שלהם לקיר והעורכים בוחרים אילו ממים יתפרסמו בפיד‪.‬‬
‫ממים פוליטיים ימניים‬
‫במהלך ‪ 2012‬קמו ברשת החברתית הישראלית קבוצות חדשות שעיקרן היה ייצוגו של הצד‬
‫הפוליטי הימני דרך ממים‪ .‬עד עתה היו ממים פוליטיים וביקורתיים נחלתו הכמעט בלעדית של‬
‫השמאל החילוני בישראל‪ ,‬דרך קבוצות כגון "אנטריקוט מפרות קדושות"‪ ,‬עמוד הפייסבוק של‬
‫אמיר שיבי ואף דף הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" אשר גם הוא נוטה לצד השמאל‬
‫– מרכז של המפה הפוליטית‪ .‬אולם דפים כגון "חבורת הקרן"‪" ,‬כולנו נגד השמאל הקיצוני"‬
‫ו‪"-‬קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט" מזוהים עם הימין והממים המופיעים בהם‬
‫מתרכזים בביקורת פוליטית וחברתית על השמאל ועל אורחות חייו של הציבור השייך לצד זה של‬
‫המפה הפוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬דפים אלו אחראיים לממים המחזקים את רגשי הדת היהודית ואהבת‬
‫‪10‬‬
‫הארץ‪ ,‬מביעים תמיכה בצה"ל ומשמיעים גם הם ביקורת על השלטון‪ ,‬אך מן הצד הימני‪.‬‬
‫‪ 9‬מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק של "דוסים מצייצים"‪.www.facebook.com/dosim.metsaitsimm?fref=ts :‬‬
‫‪ 10‬מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "כולנו נגד השמאל הקיצוני"‪on.fb.me/Y9M6eU :‬‬
‫‪79‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ממים של דף הפייסבוק "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה"‬
‫דפי פייסבוק הפונים לקהל האתאיסטי תוך שהם צוחקים ולועגים לדת ולמנהגיה ומנגד‪ ,‬מצדיקים‬
‫ומעודדים את השימוש במדע מדויק קיימים כבר זמן מה בפורמט לועזי‪ ,‬אך במהלך ‪ 2012‬נפתח‬
‫ברשת הישראלית דף עם מטרה זהה העונה לשם "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" והיווה מוקד של אש ועניין‪ .‬גולשים‬
‫מאמינים רבים התרעמו על השימוש בשמו התנ"כי של אלוהים ויוצר הדף אף קיבל איומים‬
‫וגידופים רבים‪ .‬מנגד‪ ,‬גולשים הרואים עצמם כאתאיסטים מצאו בדף הפייסבוק בית חם והסערה‬
‫התקשורתית שנוצרה סביב הדף תרמה אף יותר להפיכתו לפופולרי‪ .‬הדף מעלה ממים רבים‬
‫‪11‬‬
‫שצוחקים על אמונות ומנהגים יהודים דתיים ועל החברה הדתית והחרדית בפרט‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק של "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה"‪.www.facebook.com/jehovahDBoss?fref=ts :‬‬
‫‪80‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ממים של "חתולה נרגנת – ‪" ,"Grumpy Cat‬חברה קנאית בטירוף‬
‫– ‪ "Overly Attached Girlfriend‬ו‪"-‬בחור פוטוגני בצורה מגוחכת‬
‫– ‪"Ridiculously Photogenic Guy‬‬
‫מקורם של ממים אלו הוא ברשת החברתית האמריקאית הפופולרית ‪ ,reddit‬שבה נעשה שימוש‬
‫נרחב בממים‪ .‬משם הם הגיעו גם לרשת הישראלית‪ ,‬ובה הם קיבלו וריאציות בשפה העברית‪ .‬מם‬
‫ה‪"-‬חתולה הנרגנת" מבוסס על תמונות של חתולה שנולדה עם לסת תחתונה בולטת המעניקה לה‬
‫מראה כעוס ונרגן‪ .‬המם משמש לתיאור סיטואציות הומוריסטיות רבות מהן החתולה לא מרוצה‪.‬‬
‫מם ה‪"-‬חברה קשורה בטירוף" מבוסס על סרטון וידאו שפרסמה משתמשת ביוטיוב‪ .‬בסרטון‬
‫היא נראית מבצעת גרסה פארודית לשיר ‪ Boyfriend‬של ג'סטין ביבר בשינוי המילים ומציגה את‬
‫עצמה כחברה האובססיבית והקנאית שמוכרחה לדעת על כל המתרחש עם בן זוגה‪ .‬המם מתאר‬
‫סיטואציות הומוריסטיות בהן ה"חברה הקשורה בטירוף" מגיבה בחוסר פרופורציונליות וקנאות‬
‫לאירועים שונים הקשורים בבן זוגה‪.‬‬
‫מם ה"בחור פוטוגני בצורה מגוחכת" מבוסס על תמונה אקראית שצולמה בזמן תחרות ריצה‬
‫המונית בארה"ב בה מופיע בחור בזמן ריצה כשהוא מחייך‪ .‬התמונה המוצלחת במיוחד של הבחור‬
‫שאמור להתאמץ בזמן הריצה הקנתה לו את התואר "פוטוגני בצורה מגוחכת"‪ .‬המם מתאר‬
‫סיטואציות הומוריסטיות בהן משיג הבחור את כל העולה על רוחו רק בזכות מראהו הטוב‪.‬‬
‫‪81‬‬