(PDF, 3.03MB)

‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫‪-1-‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ (Q) ‬‬
‫מההיבט הכרונולוגי – הסטורי התגלה בנסויים כי כאשר משפשפים גופים‪ ,‬העשויים מחמרים שונים‪ ,‬באמצעות‬
‫משי צמר או נייר – מתחילים גופים אלה למשוך אליהם גופים קלים כגון פיסות נייר‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫כאשר נשפשף מסרק‪ ,‬הוא ימשוך אליו פיסות‬
‫נייר קטנות‪ ,‬עקב כוחות משיכה בין המסרק‬
‫לפיסות הנייר‬
‫כאשר נשפשף מסרק ונקרבו לזרם מים חלש‬
‫וחלק‪ ,‬נבחין כי הזרם מקבל סטייה עקב כוח‬
‫משיכה למסרק‬
‫הגופים עצמם – לאחר ששיפשפו אותם כאמור יכולים ‪ ‬או ‪ ‬זה את זה‪.‬‬
‫ברור שכוחות אלה ‪ ‬כוחות גרביטציה וזאת מ ‪ 3‬טעמים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם היו אלה כוחות גרביטציה – היו גופים אלה מפעילים כח זה על זה גם ללא שפשוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יתכן שכח הגרביטציה שמפעיל הגוף המשופשף על פיסת הנייר יהיה גדול יותר מכח הגרביטציה‬
‫שמפעיל כדור הארץ על פיסת הנייר‪ .‬מאחר והנייר מתרומם מהשולחן לעבר הגוף המשופשף‪,‬נוכל להסיק כי‬
‫הכח הנוצר גדול ‪ ‬מכח הגרביטציה שיוצר כדור הארץ על פיסת הנייר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כוחות גרביטציה הינם כוחות ‪ ‬בלבד ואילו הכוחות שמפעילים גופים משופשפים זה על זה יכולים‬
‫להיות גם כוחות ‪.‬‬
‫כוחות חדשים אלה קיבלו את הכינוי – ‪ ‬המסקנה היא כי ‪ ‬מהמטלית המשפשפת אל‬
‫הגוף המשופשף או להיפך‪ .‬ה "משהו" הזה נקרא ‪.‬‬
‫מכאן ניתן להניח כי קיימים ‪  ‬מטענים‪ .‬הוחלט לכנותם‪ ,‬באופן שרירותי‪ :‬מטענים ‪ ‬ומטענים‬
‫‪ .‬כאשר‪ :‬מטענים ‪ ‬דוחים זה את זה ומטענים ‪ ‬מושכים זה את זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫ב ‪ :m.k.s‬יחידת המטען נקראת ‪[c] ‬‬
‫‪ ‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫‪-2-‬‬
‫ב ‪ :c.g.s‬יחידת המטען נקראת ‪ ‬או ‪[s.c] ‬‬
‫‪‬‬
‫על פי מיטב ידיעותינו האטום הוא בעל התכונות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כל אטום בנוי מגרעין )הנמצא במרכזו( בעל מטען חשמלי חיובי‪ ,‬שמסביבו חגים אלקטרונים‪ ,‬שהנם‬
‫חלקיקים בעלי מטען שלילי‪.‬‬
‫הגרעין מורכב מפרוטונים וניוטרונים‪ ,‬הנקראים בסה"כ נוקלאונים )גרעינונים(‪ .‬הניוטרון הנו חלקיק‬
‫נטרלי מבחינה חשמלית והפרוטון נושא מטען חיובי‪.‬‬
‫המטען שנושא הפרוטון שווה בגודלו למטען האלקטרון ‪.‬‬
‫מספר הפרוטונים בגרעין שווה למטען האלקטרונים סביבו ולכן האטומים ניטרליים מבחינה חשמלית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬נתבונן בתרשימים הבאים‪:‬‬
‫פרוטון‬
‫אלקטרון‬
‫‪  ‬‬
‫אטום ההליום מורכב מגרעין בעל שני פרוטונים ושני‬
‫ניוטרונים )גרעין זה נקרא ‪ (α ‬וסביב הגרעין‬
‫חגים שני אלקטרונים‪.‬‬
‫‪ 6 ‬‬
‫אטום מימן מורכב מגרעין בעל פרוטון יחיד וסביבו‬
‫חג אלקטרון יחיד )האטום אינו מכיל במקרה זה‬
‫ניוטרונים(‬
‫•‬
‫האלקטרונים מבצעים תנועה מעגלית סביב הגרעין ברדיוס השונה מאטום לאטום ואף ייתכנו מספר מסלולים‬
‫שבהם ינועו האלקטרונים‪.‬‬
‫•‬
‫רדיוס אטום המימן הנו ‪ 10 −10 m = 1 0  0.53 × 10−10 m = 0.53 0‬והוא הרדיוס הקטן ביותר שיש לאטום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר אלקטרון מורחק מאטום‪ ,‬האטום מאבד את הניטרליות שלו – קיים בו פרוטון עודף על המטענים‬
‫השליליים )האלקטרונים( ואנו אומרים שהוא טעון במטען חיובי‪ .‬אטום טעון זה נקרא ‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייתכן מצב בו‬
‫נוסיף אלקטרון לאטום ובכך לגרום לו להיות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאיזה יסוד שייך האטום?‬
‫שיוך האטום ליסוד מסויים נקבע על פי מספר הפרוטונים‪ .‬בטבלת היסודות – הטבלה המחזורית )על שמו של‬
‫מנדלייב(‪ -‬משוייך לכל מספר של פרוטונים שם של יסוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ – X‬אות המסמלת את שם היסוד‪.‬‬
‫‪ – Z‬המספר האטומי של היסוד – מספר הפרוטונים בגרעין )שווה למספר האלקטרונים המקיפים את הגרעין(‪.‬‬
‫זהו המספר הקובע את שם היסוד‪.‬‬
‫‪ – A‬מספר המסה – מספר הפרוטונים ‪ +‬מספר הניוטרונים )מספר הנוקלאונים(‪.‬‬
‫למשל כפי שראינו קודם לאטום ההליום שני פרוטונים‪ ,‬שני ניוטרונים ושני אלקטרונים‪ ,‬לכן סימונו‪He 4 :‬‬
‫כלומר‪ Z=2 ,‬ו‪.A=4 -‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫‪-3-‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪mp = 1.66 × 10 −27 kg .‬‬
‫‪‬‬
‫‪me = 9.1 × 10 −31 kg .‬‬
‫‪‬‬
‫‪mn = 1.67 × 10 −27 kg .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪−19‬‬
‫‪C‬‬
‫‪q p = + e = +1.6 × 10‬‬
‫‪qe = −e = −1.6 × 10−19C‬‬
‫‪qn = 0‬‬
‫נבחין כי‪:‬‬
‫• מסת הפרוטון גדולה בערך פי ‪ 2000‬ממסת האלקטרון‪.‬‬
‫• מסת הפרוטון והניוטרון כמעט שוות‪ ,‬אך בחישובינו נתייחס אליהם כשוות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדרת ניסויים שערך מיליקן )פיסיקאי אמריקאי( הוכיחו כי מטענים חשמליים העוברים מחומר לחומר הם בהכרח‬
‫כפולות של מטען יסודי שיסומן באות ‪. e‬‬
‫‪e = 1.6 × 10 −19C‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫‪-4-‬‬
‫לא קיים גוף הטעון חשמלית במטען שאינו‬
‫כפולה שלמה של ‪. e‬‬
‫‪ e‬הוא גם ערכו המוחלט של מטען האלקטרון או‬
‫הפרוטון‪.‬‬
‫יש להעיר כאן כי ‪ ‬הגרעין באטום ישנם‬
‫‪1‬‬
‫חלקיקים ) קוורקים ( הטעונים בכפולות של ‪e‬‬
‫‪3‬‬
‫אבל הם אינם חלקיקים חפשיים היכולים לעבור‬
‫מחומר לחומר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גוף נטען במטען שלילי אם עוברים אליו אלקטרונים ובמטען חיובי אם עוברים אלקטרונים ממנו אל גוף אחר‪.‬‬
‫תהליך זה ניתן לביצוע על‪-‬ידי מגע או השראה חשמלית‪.‬‬
‫טעינה במגע‬
‫כאשר נשפשף גוף באמצעות צמר‪ ,‬משי או נייר‪" ,‬נתלשים" חלקיקים )בדר"כ‬
‫אלקטרונים ולפעמים יונים( מהגוף אל המטלית ולהיפך‪ .‬בכך אנו גורמים‬
‫שלגוף יהיה עודף מטען חיובי )כאשר אלקטרונים יעברו ממנו למטלית( או‬
‫שלילי )כאשר אלקטרונים יעברו מהמטלית אליו(‪.‬‬
‫השראה חשמלית‬
‫כאשר נקרב גוף טעון לגוף לא טעון )נייטרלי – סך המטען אפס(‪ ,‬בתוך הגוף הנייטרלי תתבצע הפרדה של מטענים‪,‬‬
‫על‪-‬ידי משיכת המטענים בעלי סימן שונה ודחיית המטענים בעלי מטען זהה ויווצר קיטוב חשמלי )פולריזציה(‪.‬‬
‫לתופעה זו קוראים ‪‬או ‪.‬‬
‫)א(‬
‫)ב(‬
‫)ג (‬
‫)ד(‬
‫נתבונן בשני כדורים נטרליים הנוגעים‬
‫זה בזה‪.‬‬
‫נקרב מוט טעון חיובית אל הכדורים‪.‬‬
‫מטענים שליליים יתקרבו אל המוט‬
‫ואילו החיוביים יתרחקו ממנו‪ ,‬עקב‬
‫כוחות משיכה ודחייה חשמליים‪.‬‬
‫כאשר נפריד את הכדורים‪ ,‬כדור אחד‬
‫יהיה טעון חיובי ואחד שלילי‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫)א(‬
‫)ב(‬
‫‪+‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪++‬‬
‫ ‪-‬‬‫‪- -‬‬
‫)ד(‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬‫‪--‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫)ג(‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫‪-5-‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫נוכל כעת להבין מדוע מסרק מושך אליו‬
‫פיסות נייר‪ .‬כאשר אנו משפשים את המסרק‬
‫אנו טוענים אותו‪.‬‬
‫בכך שאנו מקרבים את המסרק לפיסות‬
‫הנייר הנטרליות‪ ,‬אנו יוצרים קיטוב חשמלי‪.‬‬
‫המטענים מנוגדי הסימן קרובים יותר אל‬
‫המסרק מהמטענים שווי הסימן‪ ,‬כוח‬
‫המשיכה החשמלי חזק מכוח הדחייה‬
‫החשמלי‪.‬‬
‫חשוב להעיר כי כאשר אנו טוענים גוף כלשהו‪ ,‬מטען אינו נוצר או נעלם אלא עובר מגוף לגוף‪ .‬כלומר‪ ,‬המטען‬
‫הכולל נשמר – ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לכל חומר קיים מבנה חשמלי כלשהו‪ ,‬כאשר אנו נסווג חומרים אלו על‪-‬ידי יכולתם להוליך מטענים חשמליים‪.‬‬
‫בראש הסקלה עומדים החומרים המוליכים ובתחתיתה חומרים מבדדים‪ .‬בין שני סוגים אלו קיימים חומרים‬
‫שניתן לנצל כמוליך או כמבדד והם נקראים מוליכים למחצה‪.‬‬
‫• ‪:‬‬
‫חומרים המאפשרים תנועה חפשית יחסית של אלקטרונים עקב קשרים חלשים בין האלקטרונים לאטומים‬
‫מהם מורכב החומר‪.‬‬
‫• ‪:‬‬
‫חומרים שאינם מאפשרים תנועה חפשית של אלקטרונים משום הקשרים החזקים בין האלקטרונים לאטומים‬
‫מהם מורכב החומר‪.‬‬
‫כאשר נקרב גוף טעון למבדד או למוליך נקבל תוצאות שונות‪ .‬כאשר נקרבו למבדד תתרחש תזוזה מזערית של‬
‫האלקטרונים ביחס לפרוטונים ויווצר קיטוב חשמלי חלש מאוד )וייתכן כי אף לא יווצר(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר נקרב‬
‫גוף טעון למוליך‪ ,‬על דפנות המוליך הקרובות לגוף הטוען תיווצר שכבת מטען מנוגדת בסימנה ובדפנות‬
‫המרוחקות תיווצר שכבת מטען זהה בסימנה‪.‬‬
‫גם כאשר נשפשף במטלית גוף מוליך או מבודד נקבל תוצאות שונות‪ .‬שיפשוף מוליך ינתק מספר רב של מטענים‬
‫ממנו )כתוצאה מקשרים חלשים אל גרעין האטום( ואילו שיפשוף מבדד ינתק מספר מועט )אם בכלל( של‬
‫מטענים‪.‬‬
‫המוליכים והמבדדים הם בעלי תכונות חשובות נוספות אשר עליהן נעמוד בפרקים הבאים‪.‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫‪-6-‬‬
‫‪ ‬‬
‫שרל קולון )‪ (1736-1806‬הצליח )בשנת ‪ (1786‬לנסח את גודלו של הכוח החשמלי שמפעילים זה על זה שני‬
‫חלקיקים נקודתיים )הכוונה למטענים שגודלם זניח ביחס למרחק בניהם(‪.‬‬
‫הכוח בין שני חלקיקים ‪ ‬הטעונים במטען ‪ q1, q2‬הנמצאים במרחק ‪ r‬זה מזה‪ ,‬נתון על ידי‪:‬‬
‫‪q1q2‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪F =K‬‬
‫הכוח מכוון על הקו המחבר את החלקיקים‪ ,‬כאשר על מטענים בעלי סימן זהה פועל כוח דחייה ועל מטענים בעלי‬
‫סימן שונה פועל כוח משיכה‪.‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q1 r‬‬
‫‪F2→1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F2→1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F1→2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F1→2‬‬
‫מטענים שווי סימן‬
‫מטענים שוני סימן‬
‫ערכו של הקבוע ‪ k‬נתון ‪ K = 9 × 109 N ⋅m 2 -‬והוא נקרא ‪.‬‬
‫‪C2‬‬
‫‪1‬‬
‫ניתן לבטא את ‪ k‬גם באופן הבא‪:‬‬
‫‪4πε0‬‬
‫= ‪ , K‬כאשר ‪:‬‬
‫‪C2‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪ ε0 = 8.85 × 10−12‬והוא נקרא ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫• חוק קולון מזכיר את חוק הכבידה האוניברסלי של ניוטון עבור גופים בעלי מסה‪ ,‬אך קיימים הבדלים‬
‫משמעותיים בין שני חוקים אלו‪:‬‬
‫)‪ (1‬כוח הכבידה הוא כוח משיכה בלבד‪ ,‬לעומת כוחות חשמליים שהנם דחייה או משיכה‪ ,‬בהתאם לסימני המטענים‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫)‪ (2‬סדר הגודל של הכוחות שונה לחלוטין‪ .‬כוחות חשמליים חזקים מאוד ביחס לכוחות הכבידה‪ .‬אם נתבונן‬
‫בשני מטענים בעלי מסה ‪ 1kg‬הטעונים במטען ‪ ,1c‬נקבל כי הכוח החשמלי גדול פי כ‪ 1020 -‬מכח הכבידה‪.‬‬
‫• ‪ - ‬כאשר מטען נקודתי כלשהו ‪ Q‬נמצא בקרבת מערכת מטענים ‪ ,q1, q2, q3, ...‬מפעיל‬
‫עליו כל אחד ממטעני המערכת כוח חשמלי לפי חוק קולון‪ .‬הכוח השקול הפועל על המטען ‪ Q‬מתקבל מתוך‬
‫חיבור )וקטורי( של כל הכוחות הפועלים עליו מצד כל מטעני המערכת‪.‬‬
‫• הכוח החשמלי שמפעילים שני חלקיקים טעונים זה על זה תלוי גם בתווך המבדד שבניהם‪ .‬אם אכן קיים תווך‬
‫כזה הוא יחליש את הכוח ביניהם בגלל תופעת ההשראה הנוצרת בתוכו‪.‬‬
‫נעיר כי תופעה זו אינה קיימת כשמדובר בכוח המשיכה האוניברסלי‪ ,‬במקרה זה אין תלות בתווך בין שתי‬
‫מסות גרביטציוניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫נתונים שני חלקיקים נקודתיים טעונים במטען ‪ ,q1 = +Q , q2 = +9Q‬הנמצאים במרחק ‪ d‬זה מזה‪.‬‬
‫מסת החלקיקים זהה ושווה ל‪.m -‬‬
‫תרשים זה מתאר שני חלקיקים הנמצאים בחומר מבודד‪ ,‬כאשר המטענים‬
‫א‪ .‬מהו הכוח החשמלי שהמטענים מפעילים זה על זה?‬
‫בחומר מסתדררים בקיטב חשמלי המקטין את הכוח בין המטענים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה והמטען ‪ q1‬מוחזק במקומו והמטען ‪ q2‬משוחרר ממנוחה‪:‬‬
‫)‪ (1‬מהי תאוצת המטען ‪?q2‬‬
‫)‪ (2‬איזו תנועה מבצע המטען ‪) ?q2‬קצובה‪ ,‬שוות תאוצה‪ ,‬תאוצה משתנה(‬
‫ג‪ .‬נניח ושני המטענים מוחזקים במקומם‪ ,‬ונניח כי נתון חלקיק טעון נוסף ‪.q‬‬
‫)‪ (1‬היכן יש למקם את המטען במרחב כך שיימצא בשווי משקל במנוחה?‬
‫)‪ (2‬האם יש חשיבות אם המטען חיובי או שלילי עבור דרישה זו?‬
‫)‪ (3‬אפיין את סוג שוי המשקל של המטען הנוסף )שים לב למצבים השונים בהתאם לסימן המטען(‪.‬‬
‫)‪ (4‬מהו גודל וסימן המטען הנוסף אם ברצוננו שכל המערכת תמצא בשווי משקל באמצעות הכוחות‬
‫החשמליים בלבד?‬
‫‪ ‬‬
‫נתונים ארבעה חלקיקים נקודתיים זהים‪ ,‬בעלי מסה ‪ ,m‬טעונים במטען ‪ +Q‬המונחים בקודקודיו של ריבוע‬
‫בעל צלע ‪.a‬‬
‫א‪ .‬חשבו מהו כוח החשמלי השקול הפועל על כל מטען?‬
‫ב‪ .‬בהנחה והחלקיקים משוחררים ממנוחה‪:‬‬
‫)‪ (1‬מהי תאוצת המטענים ברגע השחרור?‬
‫)‪ (2‬איזו תנועה מבצעים החלקיקים?‬
‫ג‪ .‬בהנחה והמטענים נמצאים בקודקודי הריבוע‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫כוחות חשמליים – חוק קולון‬
‫מהו המטען ‪ q‬החמישי )גודל וסימן( שיש להניח במרכז הריבוע על מנת שכל המערכת תמצא בשווי‬
‫משקל באמצעות הכוחות החשמליים בלבד?‬
‫‪ ‬‬
‫נתבונן באטום המימן המורכב מפרוטון )‪ (+e, mp‬בודד בגרעין ומאלקטרון )‪ (-e , me‬החג סביבו בתנועה‬
‫מעגלית קצובה ברדיוס ‪.r0‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח שהפרוטון מפעיל על האלקטרון?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות האלקטרון בתנועתו?‬
‫ג‪ .‬מהו זמן המחזור של האלקטרון בתנועתו?‬
‫‪ ‬‬
‫שני חלקיקים בעלי מטען זהה ‪ +Q‬מוחזקים במקומם במרחק ‪ 2a‬זה‬
‫מזה‪ .‬חלקיק טעון ‪ -q‬נע לאורך האנך המרכזי של הישר המחבר את‬
‫שני החלקיקים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מהו הכוח הפועל על החלקיק ‪ ,–q‬כתלות במרחקו על האנך‬
‫האמצעי )כאשר הראשית היא במרכז המרחק בין המטענים ‪.(+Q‬‬
‫מהו הכוח הפועל על החלקיק ‪ –q‬כאשר הוא נמצא בראשית –‬
‫באמצע המרחק בין המטענים ‪ ?+Q‬מהי משמעות התוצאה?‬
‫איזו תנועה מבצע החלקיק? )קצובה‪ ,‬שוות תאוצה‪ ,‬תאוצה‬
‫משתנה‪ ,‬מחזורית‪ ,‬תה"פ(‪.‬‬
‫מהו הכוח הפועל על החלקיק ‪ –q‬כאשר הוא נמצא במרחק רב‬
‫מהמערכת? מהי משמעות התוצאה?‬
‫חזרו על הסעיפים א' – ד' עבור חלקיק הטעון במטען ‪.+q‬‬
‫‪-q‬‬
‫‪x‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪2a‬‬