‫אגף הייעור‬
‫עם מחלקת יער של מרחב צפון‬
‫יער ניר עציון‬
‫סקר יערני‪-‬אקולוגי ביער השרוף המתחדש ‪ -‬המשך‬
‫סיכום ועריכה‪ :‬ניר הר‪ ,‬אגף הייעור‬
‫סקר אינבנטר ביולי ‪ ,2005‬חולית הסקר של מרחב צפון‪ :‬ארקדי לטרמן וגרגורי בלום‬
‫סקר באביב ‪ 2011‬של מצב היער לאחר השריפה‪ :‬חולית הסקר של מרחב צפון‬
‫סקר הצומח הטבעי וציון תופעות‪ :‬ניר הר‬
‫סייעו‪ :‬כליל אדר ויוליה אולשנסקי ממחלקת יער במרחב צפון‬
‫רישומים נקודתיים בקיץ‪ :‬קורס מדריכים של חוגי סיור‬
‫ינואר ‪2012‬‬
‫תקציר‬
‫באביב ‪ ,2011‬כחמישה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל נערך סקר יערני‪-‬אקולוגי ב‪ 52-‬עומדי היער נטע האדם השרוף של תחום יער ניר‬
‫עציון‪ .‬בסקר נמדדו והוערכו מצבם של עצי היער‪ ,‬מצב הצומח הטבעי של תת היער ומצב ההתחדשות‪ .‬מטרות הסקר היו תיעוד‪ ,‬הכרה והבנה של‬
‫מצב היער לאחר השריפה בהשוואה למצבו לפני השריפה‪ ,‬רישום של עוצמת השריפה בעומדי היער השונים והשפעתה על מידת ההתחדשות של‬
‫מיני היער הנטוע ומרכיבי הצומח הטבעי‪ .‬הבנת תהליכים בשטח זה כדוגמא ליערות נטועים הכוללים תת יער‪ ,‬ויצירת בסיס נתונים לתכנון ממשק‬
‫טיפול ביער ניר עציון‪ .‬בסקר נבדקו ונרשמו פרטים ומשתנים רבים שרוכזו בבסיס מידע‪ .‬יוצרו מפות נושאיות ונערך עיבוד של הנתונים‪ -‬בהשוואה‬
‫לנתוני סקר האינבנטר שנערך מספר שנים קודם לכן‪.‬‬
‫נמצא שעוצמת השריפה הגבוהה הייתה בעיקר ביערות של אורן ירושלים ופחות בברושים ובאורן ברוטיה‪ .‬לפני השריפה התפתח חורש כתת יער‬
‫ביערות הוותיקים של אורן ירושלים‪ ,‬אבל ההתחדשות במקומות אלה איטית יחסית‪ .‬התחדשות הצומח הטבעי המעוצה חלה יותר במקומות סלעיים‬
‫ובמפנים צפוניים‪ .‬חורש האלון המצוי מתחדש יותר על אבן גיר‪ ,‬והקטלב מתחדש על סלעים רכים של קרטון או קרטון חוארי‪ ,‬שם גם מתחדשים‬
‫יותר שיחים‪ .‬אורן ירושלים מהזן המזרחי נצפה יותר בסביבת חורשים וביערות צעירים‪.‬‬
‫בסקר אותרו טרסות חקלאיות קדומות‪ ,‬בעיקר בגיא אחד היורד לנחל בוסתן‪ ,‬ומתוכנן שיקום פעיל של הטרסות כבוסתן וכרצועת חיץ‪.‬‬
‫הסקר יוכל לשמש ככלי לטיפול פרטני בכל עומדי היער‪ ,‬לתכנון הפעילות בכלל היער שנשרף כאן והיערות האחרים וככלי ללימוד נושא‬
‫ההתחדשות וההתפתחות לאחר השריפה‪.‬‬
‫סיכום הסקר מוצג בשני חלקים‪ ,‬בשני קבצים‬
‫חלק ב'‪:‬‬
‫מפות‪ ,‬סיכום ונספחים‬
‫בחלק א' הוצגו מבוא‪ ,‬שיטות תוצאות ודיון‬
‫לקבלת הסקר בקובץ אחד ובאיכות משופרת‬
‫ניתן לפנות ישירות לכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מפה ‪ :1‬מפה גאולוגית של סביבת יער ניר עציון באזור השרוף עם ציון סוג הסלע ואחוזי כיסוי הסלע בעומדי היער‬
‫תצורת יגור‬
‫סוג הסלע‬
‫אחוז כיסוי הסלע‬
‫מפה ‪ :2‬תצלומי אוויר מ‪ 1944-‬עם אורתופוטו ‪ 2010‬טיפוסי היער הנטוע ועצי האורן המזרחי‬
‫מפה ‪ :3‬עומדי היער הנטוע על אורתופוטו ‪ 2010‬עם אחוז העצים השרופים נביטת מחטניים והמלצות כריתה‬
‫מפה ‪ :4‬אחוזי היער השרוף בעומדים‬
‫צבע פנים הפוליגון הוא אחוז השריפה‬
‫צבע המסגרת הוא טיפוס היער‬
‫‪ 4.2.3‬הדמאת שריפה על פי צילומי אוויר מול הערכת שריפה בסקר קרקעי‬
‫שכבות הסקר הוצבו על גבי המפה שהוכנה ע"י א‪ .‬רוזנפלד (עבור אגף הייעור בקק"ל) של הדמיית השפעות השריפה על‬
‫אורנים ואלונים‪ .‬מפת הרקע הוכנה כך שנערכה השוואה בין צילום אוויר שנעשה לפני השריפה‪ ,‬לצילום של אחרי השריפה‪.‬‬
‫אורנים ואלונים זוהו לכאורה (האלון הוא המרכיב העיקרי של החורש הטבעי) ודורגה מידת השריפה לאלון חי‪ ,‬אלון שרוף‪ ,‬אורן‬
‫חי‪ ,‬אורן פגוע ואורן שרוף‪ .‬בעיבוד הנתונים של מפת הרקע יוצרו פוליגונים בגודל של ‪ 1‬דונם ומעלה‪ .‬יש לציין שבסיס‬
‫ההערכה של שריפת המחטניים היה שונה בסקר הקרקעי ובהדמאה‪ .‬בהדמאה אורן שרוף הוגדר כך רק כאשר לא הייתה עליו‬
‫עלווה במועד הצילום (שנעשה כחודש לאחר השריפה)‪ ,‬כלומר‪ ,‬עץ עם עלים יבשים יכול להיות מוגדר כעץ פגוע‪ ,‬אך לא מת‪.‬‬
‫חולית הסקר התיחסה (באביב) לעץ עם עלווה יבשה כעץ יבש‪ .‬הם התיחסו גם למידת השריפה של הגזע‪ ,‬וכך‪ ,‬עץ עם צמרת‬
‫ירוקה אבל פגוע בגזע הוגדר כשרוף בעוצמה גבוהה יחסית‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי שעץ יהיה מנותח בהדמאה‪ ,‬עליו להיות קרוב לעצים‬
‫שכנים ובקוטר נוף של לפחות ‪ 1.5-2‬מ' כי באורתופוטו שלפני השריפה גודל פיקסל היה ‪ 0.5‬מ' והיה קשה לזהות צורה של עץ‪.‬‬
‫יער צעיר עשוי לא לעבור ניתוח מסיבה זו‪.‬‬
‫נבחן את הגדרות ההדמאה כפי שהתבטאו בצבעים במפה בהשוואה לרישום שנערך בסקר בעומדים של אחוזי שריפת‬
‫המחטניים ושל אחוזי הכיסוי של עצי החורש לפני ואחרי השריפה‪.‬‬
‫"אלון חי" התקבל בתחום הסקר במספר עומדים לאורך אפיק נחל דוכן‪ .‬להשוואה‪ ,‬בעומד ‪ 1/203‬נרשמו ‪ 50%‬כיסוי ברושים‬
‫שנשארו כך אחרי השריפה‪ ,‬ב‪ 3/121-‬נותר ‪ 20%‬מתוך ‪ 40%‬כיסוי של עצי חורש כלומר‪ ,‬מחצית מהחורש לא נשרף) וב‪1/201-‬‬
‫היה ‪ 60%‬כיסוי עצי חורש שנשאר כך אחרי השריפה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב‪ 1/202 -‬וב‪ 1/201‬נשאר רק מעט מהחורש שהיה‪ .‬אפשר‬
‫לומר שזיהוי אלונים במקום היה נכון‪ ,‬הערכת ההשרדות של העצים הייתה נכונה בחלק מהעומדים ואינה נכונה באחרים‪ .‬רצף‬
‫של אלון חי זוהה נכון מחוץ לגבול השריפה מנחל בוסתן ודרומה‪.‬‬
‫"אלון שרוף" סומן בקטעים רבים בעומדים רבים‪ .‬גוש גדול סומן בעומד ‪ .3/122‬שם נרשמו ‪ 10%‬כיסוי חורש שנשאר ממנו ‪,1%‬‬
‫אבל גם עומד של יער מחטני מעורב שנשרף ב‪ .98%-‬היער היה כאן צעיר (נטיעת ‪ )1997‬ויתכן שמרכיב החורש נראה דומיננטי‪.‬‬
‫בעומדים ‪ 2/108,128‬סומן שטח רצוף של אלון שרוף‪ ,‬ואכן‪ ,‬ב‪ 2/128-‬היה ‪ 40%‬כיסוי חורש שנותרו ממנו ‪ 12%‬וב‪ 2/108-‬היה‬
‫יער דליל ובו ‪ 18%‬חורש שנותרו ממנו ‪ .4%‬נראה אם כך שהגדרה של "אלון שרוף" הינה נכונה בקירוב (קשה להשוות את‬
‫הקטעים הקטנים שהוגדרו כך)‪.‬‬
‫"אורן חי" כמעט שלא סומן בכל שטח הסקר‪ .‬מחציתו של עומד ‪ 3/106‬סומנה כאורן חי‪ .‬בסקר נרשם בכלל העומד ‪ 80%‬שריפה‪.‬‬
‫מעבר לתחום השריפה‪ ,‬בחלק הדרום מזרחי של היער המרוחק מנחל בוסתן (שם היה "אלון חי") (כך גם ביער נחל חיק הסמוך)‪,‬‬
‫התקבלה הדמאה של אורן חי‪.‬‬
‫"אורן שרוף" התקבל במקומות מעטים‪ .‬בעומד ‪ 3/102‬התקבל אורן שרוף בכרוב למחצית העומד שאחוז השריפה שלו היה‬
‫‪ .98%‬בזוג העומדים הגדול של ‪ 1/104-124‬סומן אורן שרוף ביותר ממחצית השטח והשריפה שם היא ‪ .70%‬ב‪ 1/103-‬הקטן גם‬
‫כן סומן אורן שרוב בחלק גדול מהעומד והאחוז בסקר היה ‪ .90%‬מצד שני‪ ,‬ישנם עומדים רבים נוספים שנרשמו בסקר ב‪98--‬‬
‫‪ 100%‬ולא סומנו כאורן שרוף‪ .‬נראה שהגורם הזה של "אורן שרוף" התקבל בחסר‪.‬‬
‫"אורן פגוע" התקבל במרבית השטח שלא זוהה כאלון‪ .‬בסקר‪ ,‬השטח הזה סומן באחוזי שריפה שונים שנעים בין ‪.10-100‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יתכן שזיהוי עצי החורש (האלון) הינו קרוב לאמת‪ ,‬והערכת השריפה באלונים בהשוואה לסקר הינה נכונה לפחות ב‪-‬‬
‫‪ .50%‬באורנים‪ ,‬מרבית השטח נמצאת בתחום הבינוני ונראה שלא התקבלו הערכות מדויקות‪.‬‬
‫מפה ‪ :5‬הדמאת הפגיעה בעצי אורן ואלון עם אחוזי הפגיעה של עצי היער וכיסוי עצי החורש לפני ואחרי השריפה‬
‫מפה ‪ :6‬טיפוסי הצומח הטבעי לאחר השריפה ואחוז כיסוי מיני העצים‬
‫מפה ‪ :7‬מפת השריפה עם קווי גשם‪ ,‬עם טיפוס היער הנטוע וטיפוס הצומח הטבעי‬
‫טיפוס היער הנטוע‬
‫‪.5‬‬
‫סיכום‬
‫השריפה בכרמל בדצמבר ‪ 2010‬הייתה חריגה בהיקפה ובנזקיה וכתוצאה מכך גם בהשפעתה המשמעותית על הסביבה‬
‫לאחר שריפות קודמות נערכו מחקרים ונאסף מידע‪ ,‬שיכול לשמש אותנו גם כיום כשאנו מנסים להבין מהם התהליכים הצפויים בשטח וכיצד אפשר להיערך‬
‫לשיקום‪ ,‬מניעת שריפות עתידיות והכוונה של תהליכים‪.‬‬
‫הסקר הנוכחי נערך ביער ניר עציון‪ ,‬שהוא היער הדרומי בשטח השרוף‪ .‬הוא נערך כחלק מהיערכות של קק"ל להבנת המצב בשטח ולתכנון של טיפול ביערות‬
‫שנשרפו בטווח הקצר ובטווח יותר ארוך‪ .‬לצורך כך נערך הסקר שבו נעשה רישום של מצב עצי היער נטע האדם‪ ,‬מצב הצומח הטבעי על מרכיביו ומידת‬
‫התחדשותו ואיתור של אתרים ותופעות מיוחדות‪ .‬סקר האינבנטר שנערך בכל היערות כפעולת שגרה נתן לנו מידע חשוב שמאפשר השוואה ייחודית בין‬
‫המצב שהיה לפני השריפה‪ ,‬אל המצב שלאחריה‪ .‬נאסף מידע רב שחלקו החשוב נבדק ונותח והוצג לעיל‪ .‬ניתן לתמצת את הממצאים באופן הבא‪:‬‬
‫עוצמת השריפה הייתה רבה יותר בדרך כלל ביערות הבוגרים של אורן ירושלים‪ .‬עצי אורן ירושלים נשרפו יותר‪ ,‬ועצי ברוש ואורן ברוטיה נשרפו פחות‪.‬‬
‫ביערות הוותיקים של אורן ירושלים התפתח יותר תת יער של עצי חורש ושיחים‪ ,‬אולם חידוש מרכיבי תת היער מועט יחסית‪ ,‬כנראה כתוצאה מעוצמות‬
‫השריפה‪ .‬במסלעות היה יותר חורש טבעי ושם יש גם יותר התחדשות‪ .‬כאשר כמות מרכיבי החורש שלפני השריפה הייתה מעטה‪ ,‬אחוז ההתחדשות ביחס‬
‫לכמות הקודמת הינו רב‪.‬‬
‫בסלעים רכים של קרטון וקרטון חווארי יש יותר התחדשות של קטלב ושל שיחים‪ .‬עצי החורש מתחדשים יותר על סלעים קשים של אבן גיר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ההתחדשות רבה יותר במפנים הצפונים‪ .‬אורן ירושלים טבעי מהזן המזרחי נמצא יותר בסביבות של חורשים וביערות צעירים (יתכן שכאן היה קל יותר‬
‫לזהותו)‪.‬‬
‫נעשה כאן נסיון של הדמאת מצב היער והחורש לאחר השריפה על ידי פענוח השוואתי של אורתופוטו שנעשו לפני ואחרי השריפה‪ .‬חלק מהמוצג במפות‬
‫שהתקבלו תואם בקירוב את המצב שנראה בסקר‪ ,‬אבל כלי זה עדיין אינו יכול לשמש תחליף לסקרים‪ .‬יש להמשיך ולפתח את כלי ההדמאה על ידי כיול של‬
‫כלי הפענוח אל השטח ויתכן שבעתיד הוא יוכל לשמש כלי יעיל‪.‬‬
‫חלק מהמידע שנאסף בסקר יוכל לשמש לתכנון ממשק לטווח הקצר‪ ,‬וחלק ניכר מהתובנות שהגענו אליהם כאן ישמשו ללימוד כל נושא ההיערכות לעתיד‬
‫ולהבנה של תהליכים המתרחשים לאחר השריפה‪ .‬ישנה חשיבות לכך שעברנו בכל עומדי היער‪ ,‬וכל פעילות שתתוכנן ביער תוכל להיעזר במידע שנאסף‬
‫עבור כל עומד‪.‬‬
‫מיד לאחר השריפה בלטו לעין הטרסות החקלאיות העתיקות‪ .‬במהלך הסקר איתרנו ריכוז של טרסות (מעין חווה חקלאיות של גידול במדרגות) בערוץ שיורד‬
‫לנחל בוסתן‪ .‬בזמן שעבר מאז ביצוע הסקר‪ ,‬החלה כריתת עצים ביער בהתאם להמלצות הכריתה שנעשו בסקר‪ .‬אחד המקומות הראשונים לפינוי העצים הוא‬
‫באותן טרסות‪ ,‬שנדרשה בהן עבודה זהירה של הוצאת העצים‪ .‬בשטח זה ייעשה שיקום על ידי נטיעת בוסתנים והגיא הרחב עם הבוסתנים ישמש כרצועת‬
‫חיץ‪ .‬במהלך הסקר איתרנו וסימנו אתרים לשימור או טיפוח‪ .‬כגון מסלעות עם חורש או צומח מיוחד‪ ,‬ריכוזים של אורן מזרחי‪ ,‬ועוד‪ ,‬שתנתן להם תשומת לב‬
‫מיוחדת בהמשך‪.‬‬
‫ספרות‬
‫דר ש‪ .2003 ,.‬רקית – אחוזתו של מרינוס בכרמל‪ .‬הוצאת אוניברסיטת תל אביב‬
‫הר נ‪ .2008 ,.‬מבנה מערכת הקרקע והסלע והדינמיקה של המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי‬
‫באזור אלונים מנשה‪ .‬עבודת דוקטור‪ ,‬הפקולטה לחקלאות ברחובות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫חיפאי‪ .2011 ,‬סיכום עונת המשקעים ‪ 2010/2011‬בחיפה‪http://sf.tapuz.co.il/shirshur-393-152769056.htm .‬‬
‫טסלר‪ ,‬נ‪ ,.‬אלבז‪ ,‬נ‪ ,.‬קפלן‪ ,‬ד‪ ,.‬רותם‪ ,‬ד‪ .2011 ,.‬סקר שדה בעקבות השריפה בכרמל ‪ .2010‬מצב צומח והשתקמותו‪ ,‬אפיון קרקע וחומרת‬
‫שריפה‪ .‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫טסלר ‪ ,‬נ‪ .‬ויטנברג‪ ,‬ל‪ ,.‬גרינבאום‪ ,‬נ‪ .2011 ,.‬השפעת שריפות יער חוזרות על תהליכי השתקמות של קרקע וצומח בכרמל‪ .‬דו"ח סופי לרשות‬
‫הטבע והגנים‪.‬‬
‫להב‪ ,‬ח‪ ,.‬פרקש‪ ,‬מ‪ .1986 ,.‬כרמל‪ :‬סקר טבע ונוף ‪ .1981-1983‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬רשות הטבע והגנים והמכון לשמירת טבע‪ 472 ,‬עמ'‪.‬‬
‫נאמן‪ ,‬ג‪ .1996 ,.‬התחדשות יער אורן טבעי בכרמל לאחר שריפה והשפעת טיפוים על התהליך‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪ 1996:3‬גליון ‪.1-2‬‬
‫ספיר‪ ,‬ג‪ ,.‬וכרמל‪ ,‬י‪ .2010 ,.‬חיזוי התחדשות צומח אחרי שריפה ביערות אורן נטועים‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪14-23 2010:3‬‬
‫פרבולוצקי‪ ,‬א‪ ,.‬נאמן‪ ,‬ג‪ ,.‬שילר‪ ,‬ג‪ .1996 ,.‬השריפה בכרמל ‪ – 1986‬לקחים ממשקיים‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪.113-120‬‬
‫שגב‪ ,‬ע‪ ,.‬שש‪ ,‬א‪ .2009 .‬הגיאולוגיה של הכרמל‪ .‬מחזורים וולקנו‪-‬סדימנטריים על הקצה הצפון‪-‬מערבי של הפלטפורמה הערבית בתקופת‬
‫האלביאן‪-‬טורון‪ .‬דו"ח מלווה את מיפוי אזור עתלית ‪ .1:50,000‬דו"ח ‪GSI/7/2009‬המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪Shohami D., Nathan R., 2011. The effect of fire on gene flow via pollen dispersal‬‬
‫‪in Aleppo pine (Pinus halepensis. Abstract. The Hebrew University of Jerusalem.‬‬
‫‪Yaalon, D. H., Singer, S. 1974. Vertical variations in strength and porosity of calcrete (Nari) on chalk, Shefela,‬‬
‫‪Israel, and interpretation of its origin. J. of Sedimentary Petrology, 44: 1016-1023.‬‬
‫‪Wittenberg, L., Malkinson, D., Beeri, O., Halutzy, A., Tesler, N., 2007. Spatial and temporal patterns of‬‬
‫‪vegetation recovery following sequences. Catena 71: 76-83.‬‬
‫נספח‬
‫אתרים ראויים לציון שנרשמו על ידי קורס מדריכים של חוגי הסיור בשטח הסקר‬
‫חוליה‪ 1:‬משתתפים‪ :‬ערן‪ ,‬קמליה‪ ,‬רות‬
‫מספר חוליה‪ 3 :‬המשתתפים ‪:‬איתמר‪ ,‬נועם‪ ,‬ירון ומירב‪.‬‬
‫מספר וגרפיקה‬
‫‪1‬‬
‫‪201780/734550‬‬
‫מהות הנקודה‪/‬‬
‫חלקה‬
‫טרסות ומבנה‬
‫‪2‬‬
‫‪201330/734450‬‬
‫גל אבנים‬
‫‪3‬‬
‫תצפית נוף‬
‫‪4‬‬
‫תצפית צפונה‬
‫ממפגש נ' דוכן‪-‬‬
‫בוסתן‬
‫צנירים ומערות‬
‫פרוט ותוספות‬
‫ערכיות ‪1-10‬‬
‫מספר וגרפיקה‬
‫‪201150/734350‬‬
‫‪5‬‬
‫נראות טרסות‬
‫נמוכות על‬
‫המפנה המערבי‬
‫של הערוץ‬
‫גל אבנים מעשה ‪2‬‬
‫ידי אדם‪.‬‬
‫במקביל לערוץ‬
‫ובתוכו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תצפית יפה על‬
‫ניר עציון והים‪.‬‬
‫הרבה רוח מעט‬
‫צל‬
‫‪2‬‬
‫צנירים ומערות‬
‫על שלוחות ההר‪.‬‬
‫ניתן להגיע אליהן‬
‫ברגל‬
‫‪201350/7343250‬‬
‫‪21350/7343250‬‬
‫‪200780/734480‬‬
‫חוליה ‪ .2‬משתתפים‪ :‬בן‪ ,‬נועה פלג‪ ,‬רועי והגר‬
‫מספר וגרפיקה‬
‫‪20164/73444‬‬
‫מהות הנקודה‬
‫גל אבנים‪ ,‬חומה‬
‫‪20155/73491‬‬
‫הבדל בין השרוף‬
‫לירוק‬
‫‪20156/73441‬‬
‫(נראו חוגלות)‪ ,‬סלע‬
‫עצום ומגניב‬
‫גלי אבנים ‪ ,‬מאובן‬
‫‪201535/73442‬‬
‫‪20024/73406‬‬
‫ריכוז של עצים‬
‫מתחדשים‬
‫מהות הנקודה‪ /‬חלקה‬
‫מחשוף נארי מלבב‪.‬‬
‫תצפית אל עבר קו‬
‫השריפה‬
‫סלע קירטון בצורת‬
‫פטרייה‬
‫צניר‬
‫התחדשות מרובה של‬
‫קטלבים‬
‫ערכיות ‪1-10‬‬
‫‪2‬‬
‫פירוט ותוספות‬
‫עץ שעון על הנארי‬
‫הקליםה ירדה ‪ .‬מקום‬
‫נוח לישיבה‪.‬‬
‫סלע הניראה מהשביל ‪2‬‬
‫בצורת פטרייה‬
‫‪2‬‬
‫בצידו השני‪ ,‬הצפוני‪,‬‬
‫של השביל ניתן לראות‬
‫צניר יפה במסלע‬
‫קרטוני‪.‬‬
‫במדרון המערבי ניתן ‪2‬‬
‫לראות קטלבים רבים‬
‫שרופים שהוציאו‬
‫ליבלובים ירוקים‬
‫המראים סימני‬
‫התחדשות‪.‬‬
‫חוליה מספר ‪ 4‬משתתפים נטע‪ ,‬סמדר‪ ,‬אשל וגיא‬
‫פרוט ותוספות‬
‫על הגבעה שאריות‬
‫חומה‪.‬‬
‫קו ברור ויפה בין‬
‫החלק השרוף לבריא‪.‬‬
‫כמו כן יש גם טרסות‬
‫במקום‬
‫במקום גם נראו חזרה‬
‫של חוגלות‬
‫הרבה צמחי קיסוסית‬
‫מסביב‪,‬‬
‫ערכיות ‪1-10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר וגרפיקה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מהות הנקודה‬
‫אורן קנרי‬
‫תצפית לים‬
‫צמח מוזר‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סלע עם מאובנים‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫טרסות יפות‬
‫אורנים מתחדשים‬
‫‪9‬‬
‫שלוחה יפה של עצים‬
‫ירוקים ולא שרופים‬
‫פרוט ותוספות‬
‫ערכיות ‪1-10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫גבעול אדום‪ ,‬עלים‬
‫ירוקים‪ .‬כנראה סימן‬
‫להתחדשות חורש‪.‬‬
‫אולי גת‪ ,‬שווה לחפור‪,‬‬
‫מסומן משביל‪.‬‬
‫בגובה של לארך מטר‬
‫‪2‬‬
‫בערוץ הטרסות מעל נחל בוסתן‬
‫חוליה מספר ‪ 5‬משתתפים שי מורג וחברים‬
‫מספר‬
‫וגרפיקה‬
‫(זהה‬
‫למפה)‬
‫חוליה‬
‫מס' ‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מהות‬
‫הנקודה‪/‬חלקה‬
‫פירוט ותוספות‬
‫א‬
‫ערכיות ‪1-10‬‬
‫הפירוט מתייחס לדף מצולם א' להלן‬
‫טרסה מעולה נעה‬
‫‪ 52‬מטר טרסה‬
‫במצב בסדר‪.‬‬
‫טרסה‬
‫טרסות נוספות‬
‫בגובה בין ‪ 2‬מ' ל‪ 0.5 -‬מ' באורך ‪ 65‬מ'‪5 .‬‬
‫אורנים שרופים למחצה‪.‬‬
‫התחדשות של אלת המסטיק וזית‬
‫גובה ‪ 1‬מ'‪ ,‬לאורכה ‪ 3‬אורנים שרופים‪.‬‬
‫התחדשות של אלת המסטיק אשחר א"י‬
‫טרסה באורך ‪ 20‬מ' ברורה של מקס' ‪ 2‬מ' ‪,‬‬
‫הולכת וקטנה עד איחוד עם הטרסה (‪)2‬‬
‫ראה בדפים המצולמים להלן‬
‫ג‬
‫ב‬
‫חוליה מספר ‪ 6‬חברי החוליה ‪:‬שרון ברנט ‪ ,‬דוד עופר‪ ,‬נעה גולדברג‪.‬‬
‫מספר‬
‫וגרפיקה‬
‫מהות הנקודה‪ /‬חלקה‬
‫פירוט ותוספות‬
‫‪1‬‬
‫‪/200230‬‬
‫‪734320‬‬
‫מסלע חשוף‪+‬‬
‫התחדשות‬
‫‪2‬‬
‫‪/200210‬‬
‫‪734390‬‬
‫‪3‬‬
‫‪200225/‬‬
‫‪734240‬‬
‫מערום אבנים‪+‬בטון‪.‬‬
‫נראה כמו מבנה שנהרס‬
‫חלקת מסלע חשוף גדולה‬
‫‪+‬התחדשות‪:‬אלת המסטיק‪,‬‬
‫חרוב‪ ,‬אלון‪ ,‬אלה‬
‫ארצישראלית‪ ,‬קיסוסית‪.‬‬
‫מבנה הרוס‬
‫‪4‬‬
‫‪200200/‬‬
‫‪734230‬‬
‫‪5200190/‬‬
‫‪734200‬‬
‫תופעה מעניינת של‬
‫האורנים‬
‫נראה כפטרייה אך זה‬
‫מתפורר במהרה בצבע לבן‬
‫בצורת עיגול כדורי‪ ,‬בגודל‬
‫גולות‪.‬‬
‫טרסות‬
‫מעין רחקת יער‪+‬‬
‫סלעים גדולים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪200130/‬‬
‫‪734220‬‬
‫סלעים עצומים‪ +‬עץ‬
‫עצום‪ ,‬לא מתחדש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪200120/‬‬
‫‪734260‬‬
‫‪8‬‬
‫‪200150/‬‬
‫‪734360‬‬
‫‪9‬‬
‫‪200160/‬‬
‫‪734300‬‬
‫‪10‬‬
‫‪200040/‬‬
‫‪734250‬‬
‫‪11‬‬
‫‪199950/‬‬
‫‪734550‬‬
‫קרחת יער‪ ,‬ללא עצים‬
‫עצי אורן‬
‫אזור פתוח‬
‫סוג של קרחת יער ‪30X10‬‬
‫מטר עם עצים בודדים‪,‬‬
‫נראה כמקום חקלאות בגלל‬
‫הטרסות‪.‬‬
‫כל האזור מלא בגזעים‬
‫עצומים ובינהם‪ ,‬עצי אורן‬
‫שרופים‪ .‬התחדשות של אלת‬
‫המסטיק‪ ,‬אלון וחרוב‪.‬‬
‫המון סלעים בינוניים‬
‫ועשבייה בצורת עיגול (כ‪10‬‬
‫מטר רדיוס)‬
‫יחסית צפופים הצמרות‬
‫ירוקות כי לא נשרפו לגמרי‪,‬‬
‫ולכן המשיכו לצמוח‪.‬‬
‫מועט בעצי אורן‪ ,‬עם מעט‬
‫התחדשות של זית‬
‫אורנים צפופים‬
‫חצי שרופים‪ -‬כיפות‬
‫מתחדשות‬
‫קירות סלע חשופים‬
‫עצים מעטים שרופים‪.‬‬
‫ערכיות‬
‫‪1-10‬‬
‫‪1‬‬