וילך - ניצבים : השבוע דבר תורה לפרשת

‫‪1‬‬
‫ל"ו‬
‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬
‫ולע"נ אחי צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל‬
‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך‬
‫)*( "והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדית ‪ /‬כתב‪ :‬עוה"ד מיליס יואב‬
‫פרשת ניצבים – אף שהיא מהקצרות שבפרשיות התורה – כוללת מסרים נשגבים רבים עד כי‬
‫אילו נטלנו רשות לעצמנו לדרג את פרשיות התורה לפי חשיבותן יתכן והייתה עומדת בראש‬
‫הדרוג משום "הדברים הגדולים‪ ,‬הנעלים והעמוקים ביותר המצויים בה" ]י‪.‬לייבוביץ[‪ .‬ולפיכך נמקד‬
‫עיוננו בפסוק אחד‪" :‬הנסתרת לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי‬
‫התורה הזאת" ]כ"ט‪ ,‬כ"ח[‪.‬‬
‫למה כוונת הכתוב ב‪":‬הנסתרות"? האם מדובר באחריות האדם גם לחטאים‪/‬עבירות שהוא עושה‬
‫ואינו מודע להם אך ה' יודע עליהם? או שמא מדובר בחטאים שאדם מודע להם אך נסתרים מבני‬
‫אדם אחרים‪ ,‬אך גלויים וידועים לה'? לדעת רש"י בא פסוק זה לפטור את הכלל מעונש על‬
‫הרהורי ]=עבירות[ היחיד שלא ידועים לכלל‪ ,‬וכלשון רש"י‪" :‬והלא אין אדם יודע טמונותיו של‬
‫חבירו ?! אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלוקינו והוא יפרע מאותו יחיד"‪ .‬אבל מנגד‪,‬‬
‫מוטלת האחריות על הכלל להעניש את היחיד על עבירות גלויות ולבער את הרע מקרבנו‪ ,‬ואם‬
‫הציבור לא ממלא חובה זו‪ ,‬ייענש הציבור כולו בעוון היחיד‪.‬‬
‫לדעת י‪.‬לייבוביץ אין הפסוק מדבר על הענשת החוטא‪ ,‬שכן סופו של הפסוק אינו דן בהענשת‬
‫החוטא אלא בקיום התורה‪ .‬ולפיכך סבור הוא שניתן לפרש הפסוק שאנו חייבים לעבוד את ה'‬
‫]=לעשות את דברי התורה הזאת[ משום שקיימת משמעות בעבודה זו‪ ,‬גם אם משמעות זו‬
‫נסתרת מבינתנו ואינה ידועה לנו‪ ,‬אלא מוטל עלינו לקיים את התורה גם מתוך אי‪-‬הבנתנו אותה‪.‬‬
‫החתם סופר פרש את הפסוק בהקשר של הניסים שעושה ה' לעם ישראל‪ .‬לשיטתו‪ ,‬גם כאשר‬
‫הנהגת ה' הנה בהסתר פנים‪ ,‬ואין אנו רואים את ניסיו ומכירים בהם‪ ,‬עדיין בכל רגע ורגע ניסי ה'‬
‫עמנו‪ ,‬כמאמר הכתוב‪" :‬לעושה נפלאות לבדו" – שנס ה' נעשה גם כאשר אין אדם מכיר ויודע בו‪.‬‬
‫לנו ידועים רק הניסים הגלויים לעין כל‪ ,‬והנס הגלוי הוא שלמרות כל התלאות והצרות שעברו על‬
‫עם ישראל לאורך הגלות‪ ,‬ואפשר להוסיף גם בדורנו – עדיין עם ישראל עושה את התורה הזאת‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬דבק בתורה ובמצוותיה‪.‬‬
‫ואילו רבנו בחיי הביא את דברי הרמב"ם לפסוק זה באומרו שהנסתרות הן סודות התורה וטעמי‬
‫המצוות שעומקם ידועים רק לה'‪ .‬אבל גם אם זוכה להבין דבר בשורשי המצווה וטעמיה הנסתרים‬
‫עדיין אין הוא יכול לפטור עצמו מקיום החלק הגלוי‪ ,‬הגשמי והמעשי שלה‪ ,‬שכן "הנגלת – לנו‬
‫ולבנינו‪...‬לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬טעמי המצוות לחוד‪ ,‬וקיומם המעשי‬
‫לחוד‪ ,‬ואין אדם רשאי להרהר אחר החובה המעשית לקיים את המצווה בגלל טעמיה‪ ,‬שכן טעמי‬
‫המצווה העמוקים לא תמיד יהיו ידועים לו עד סופם‪.‬‬
‫ואני שמעתי מפי מורי סליימן שירווי הסבר יפה לפסוק זה הנוגע לשכר קיום המצוות‪ .‬כל שכרן של‬
‫המצוות אינו ידוע להוציא שתיים עליהן נאמר שכר מפורש "למען יאריכו ימיך"‪ ,‬והן מצוות כיבוד‬
‫אב ואם ]החמורה ביותר[ ומצוות שילוח הקן ]הקלה ביותר[‪ ,‬ואדם צריך להקפיד על קיום מצווה‬
‫קלה כבחמורה שאין הוא יודע שכרן של מצוות‪ ,‬שכן השכר נסתר והוא ידוע לה' בלבד‪ .‬המצוות‬
‫ששכרן נגלות לנו הן השתיים דלעיל‪ .‬מצווה אחת "לנו" – היא מצוות שילוח הקן‪ ,‬ומצווה שניה‬
‫"לבנינו" – היא מצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬שהבנים מחוייבים בכיבוד הוריהם‪.‬‬
‫ויושם אל לב שמעל למילים "לנו ולבנינו עד עולם" מופיעות אחת עשרה נקודות‪ .‬רש"י מביא את‬
‫דברי התלמוד במסכת סנהדרין שנקודות אלו באו ללמד שלא ענש ה' את הרבים ]בעוונו של‬
‫היחיד[ עד שעברו את הירדן‪ .‬משעברו את הירדן ועם ישראל קבלו על עצמם את השבועה בהר‬
‫גריזים ]הברכות[ ובהר עיבל ]קללות[ נעשו ערבים זה לזה‪ .‬הערבות ההדדית מתבטאת בכך‬
‫שהציבור עלול להיענש בשל עבירת היחיד‪ .‬והמדרש הגדול מביא כדוגמא את תבוסת ישראל‬
‫במלחמת יהושוע בעי בחטאו של עכן שמעל בחרם‪ ,‬שאז אומר לו ה'‪" :‬חטא ישראל וגם עברו את‬
‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך*** כ"ה אלול‪ ,‬תשע"א – ‪24.9.2011‬‬
‫‪2‬‬
‫ל"ו‬
‫*מוקדש לע"נ זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל*‬
‫ולע"נ אחי צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל‬
‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך‬
‫בריתי‪...‬וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם" ]יהושוע‪ ,‬ז‪ ,‬י"ב[ ולא אמר חטא‬
‫אחד מישראל‪ ,‬ומטיל על יהושוע למצוא את החוטא בגורל ולטהר את מחנה ישראל‪.‬‬
‫הרש"ר הירש למד מפסוקנו "שכל ישראל קשורים זה לזה מבחינה מוסרית‪ ,‬וקשר זה מקבל‬
‫משמעות רבת תוצאות בערבות כל ישראל זה לזה"‪ .‬אבל קשר זה יצא אל הפועל דוקא כשעם‬
‫ישראל נכנס לארץ והתיישב בה כיחידים‪ .‬ומדוע? כי "רק עם תחילת החיים הרגילים של שאיפה‬
‫לרכוש ולפרנסה נוצר משא ומתן אזרחי שכל בני העם נשתתפו בו‪ ,‬ורק כתוצאה מכך קבלו כל‬
‫היחידים אותה חשיבות המאפשרת להם להשפיע זה על זה מבחינה מוסרית"‪ .‬רוצה לומר‪,‬‬
‫שדוקא כאשר כל אחד מיחידי ישראל טרוד בדאגה לרווחתו הכלכלית‪ ,‬עליו לזכור את הערבות‬
‫הדדית בין כל יחידי עם ישראל‪ ,‬ועליו לפעול באופן מידתי וראוי שלא יבוא על חשבון זכויותיו של‬
‫האחר‪ .‬ניתן ללמוד מכאן על המגבלות שעל היחיד להציב לעצמו בדרכו לרווחה כלכלית של עצמו‪,‬‬
‫שאף השאיפה אליה ראויה להיות מוגבלת בערבות הדדית לשאר יחידי החברה‪ .‬כשאין מציבים‬
‫גבולות גם לדרכים הכלכליות שבהם היחיד דואג לעצמו – לדעת הרש"ר הירש – התנהגות‬
‫היחיד פגומה גם מוסרית‪ .‬ולי נראה להוסיף כי בימינו על הציבור – ע"י נציגיו בבית המחוקקים –‬
‫להציב גבולות אלו בחוק‪ ,‬שכן ראוי להם לחוקים שישקפו ערך חברתי חשוב זה של שמירה על‬
‫הערבות ההדדית בין כל יחידי החברה‪ ,‬וזאת מבלי לפגוע בחובת היחיד לנהוג לפי ערך זה‪.‬‬
‫בעל הרביד יוסף מבהיר שלמרות שהערבות ההדדית ]מכוחה עלולים הרבים להענש בעוון‬
‫היחיד[ אינה מוזכרת בפרוש בפסוק נשוא עיוננו‪" ,‬יש לומר דנרמז זאת בארור אשר לא יקים את‬
‫דברי כל התורה הזאת לעשות אותם" ]כי תבוא‪ ,‬כ"ז‪ ,‬כ"ו[‪ .‬ואם היה בידי אדם למחות בעוברי‬
‫עבירה ואינו מוחה הוא בכלל 'ארור'‪ ,‬ולהיפך מי שסיפק בידו להחזיק לומדי תורה ועושה כן הוא‬
‫בכלל 'ברוך'‪ ,‬ומפסוקים אלו נלמדת הערבות ההדדית של ישראל זה לזה‪.‬‬
‫ויש לתהות האם למחות בעוברי עבירה דיו כדי לפטור מעונש או שמא יש חובה מעשית גדולה‬
‫יותר של מניעת העבירה? ולי נראה להוסיף‪ ,‬שהערבות הדדית צריכה לבוא לידי ביטוי בחובת‬
‫הציבור ליצירת תנאים הולמים לכל אחד מישראל שלא יבוא לידי עבירה‪ .‬אין לטפל בחוטא ]או‬
‫בעבריין[ רק לאחר שחטא או עבר את העבירה‪ .‬אלא יש לטפל בגורמים החברתיים העשויים‬
‫למנוע מהיחיד לבוא לכלל עבירה‪ ,‬וחובה זו מוטלת על הציבור ועל שליחיו‪ .‬חיזוק לכך ניתן‬
‫בפרשת עגלה ערופה ]הנערפת בשל חלל בשדה שלא ידוע מי היכהו[ שעה שזקני העיר מתוודים‪:‬‬
‫ידנו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו ]שופטים‪ ,‬כ"א‪ ,‬ז[ ומדברי רש"י במקום ניתן להבין‬
‫שאילו דאגו זקני העיר שיהיה לו מקום ללון וליווי מתאים לא היה נמצא חלל כזה בסמוך לעירם‪.‬‬
‫הערבות הדדית מחייבת את הציבור – באמצעות שליחיו – לפעול בדרכים המונעות את ביצוע‬
‫העבירות‪ ,‬דרך כל מערכות החיברות שהאדם לוקח בהם חלק מילדותו ועד זקנותו ]כגון‪ :‬חינוך‪,‬‬
‫דאגה לתעסוקה בכבוד‪ ,‬וכיו"ב[‪ .‬חובת הציבור לענוש את היחיד על עבירות גלויות תהיה לפעמים‬
‫תוצאה של כשל מניעתי בשלבים מקדמיים‪ ,‬ובמקום שהכשל לא היה בגדר "נסתרות" מעיני‬
‫הציבור‪ ,‬חובה על הציבור לפעול‪ ,‬ולא לאמר לעצמו "הנסתרות לה'"‪ .‬רעיון הערבות הדדית מובא‬
‫בעוד פסוקים בפרשתנו‪ ,‬ואולי גם משום כך פתח משה את פרשתנו‪" :‬אתם ניצבים‪...‬כל איש‬
‫ישראל"‪ ,‬כולם ]גדול כקטן[ כאיש אחד‪.‬‬
‫**********‬
‫לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל‪ .‬שבת שלום‪ .‬יואב מיליס‬
‫הודעה‪ :‬נמען יקר‪ ,‬אם יש לך חבר‪/‬בן משפחה שמעונין להצטרף לרשימת התפוצה של דבר התורה‬
‫השבועי בקש ממנו להעביר מייל ליואב מיליס לכתובת‪[email protected] :‬‬
‫דבר תורה לפרשת השבוע ‪ :‬ניצבים‪-‬וילך*** כ"ה אלול‪ ,‬תשע"א – ‪24.9.2011‬‬