‫גיליון מס' ‪" • 2‬תנועת הערבות" • אדר תשע"ב • מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬ ‫הפתרון לבעיות בחברה‬ ‫הישראלית‪ :‬איחוד!‬ ‫חברה‬ ‫כולנו נחשפים מדי יום למסרים הנגועים‬ ‫בהאדרת ה"אני" על חשבון האחר‪ .‬האם‬ ‫לא הגיע הזמן להתערב לאיזון הערכים‬ ‫שאותם יונק הציבור מהתקשורת?‬ ‫נעם מנלה‬ ‫על המהפכה‬ ‫החברתית‪,‬‬ ‫פער הדורות‬ ‫ודינוזאורים‬ ‫עמ' ‪16‬‬ ‫אילנית‬ ‫טרבלסי‪-‬יזרסקי‬ ‫קוראת ליצור ארגון‬ ‫שיעלה את הערכים‬ ‫האימהיים‬ ‫עמ' ‪21‬‬ ‫דוד תגאייה‬ ‫מבקש שלא‬ ‫תחבקו אותו‪ ,‬אלא‬ ‫תתחבקו איתו‬ ‫עמ' ‪19‬‬ ‫כלכלה‬ ‫גישה חדשה לשינוי חברתי‪-‬כלכלי‪:‬‬ ‫טיפול מיידי במשפחות הנמצאות מתחת‬ ‫לקו העוני; לצד קידום תהליך חינוך‬ ‫והסברה לסולידריות חברתית‬ ‫לימור סופר‪-‬פטמן‬ ‫כיצד משחקים‬ ‫משפיעים‬ ‫על ילדינו?‬ ‫עמ' ‪7‬‬ ‫עידו תדמור‬ ‫במכתב פתוח‬ ‫לראש הממשלה‬ ‫עמ' ‪23‬‬ ‫חינוך‬ ‫כדי שלא נתעורר בוקר אחד ונגלה‬ ‫שאיבדנו דור שלם; קיבצנו עבורכם‬ ‫צרור עצות מעשיות בחינוך לערבות‬ ‫הדדית בחברה הישראלית‬ ‫פרופ'‬ ‫אמל‬ ‫יהודה כהנא‬ ‫אלסאנע‪-‬אלחג'וג'‬ ‫על התלות ההדדית‬ ‫מזמינה אתכם‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫ליצירת שותפות‬ ‫עמ' ‪22‬‬ ‫תא"ל במיל'‬ ‫רם שמואלי‬ ‫מציע לבחור‬ ‫באסטרטגיה אחרת‬ ‫מול איראן‬ ‫עמ' ‪15‬‬ ‫ד"ר יורם הרפז‬ ‫על חשיבות‬ ‫הלימוד בקבוצה‬ ‫עמ' ‪22‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מי אנחנו‬ ‫"תנועת הערבות"‪ ,‬היא תנועה חינוכית‪-‬חברתית‪ ,‬א‪-‬פוליטית‪ ,‬המאוגדת כעמותה (מלכ"ר)‪,‬‬ ‫שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה‪.‬‬ ‫במקור‪ ,‬הוקמה "תנועת הערבות" על ידי ארגון "קבלה לעם"‪ ,‬וכיום היא מתנהלת כתנועה חברתית‬ ‫חינוכית עצמאית‪.‬‬ ‫אנו נחושים לקדם שינוי בתפיסה החברתית במדינת ישראל דרך שינוי בשיח הציבורי‪ ,‬כדי שנצליח‬ ‫ליצור כאן מדינה צודקת ושוויונית יותר‪ ,‬מדינה שנהיה גאים לחיות בה‪.‬‬ ‫כתנועה חינוכית‪-‬חברתית אנו‪:‬‬ ‫ •מוציאים לאור ספרים‪.‬‬ ‫ •מוציאים לאור את "עיתון הערבות"‪.‬‬ ‫ •מפעילים את אתר "הערבות" (‪.)www.arvut.org‬‬ ‫ •משדרים את ערוץ הערבות (‪ )arvut.org/live‬ודף "הערבות" בפייסבוק‪.‬‬ ‫ •מקיימים את פרויקט "השולחן העגול" שמתקיים ברחבי הארץ והעולם מדי שבוע‪.‬‬ ‫ב"תנועת הערבות" פעילים אזרחים מכל שכבות האוכלוסייה‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים ובני נוער מכל המגזרים‬ ‫והמעמדות השונים בחברה‪ ,‬ללא הבדל מין‪ ,‬דת וגזע‪ .‬‬ ‫ •עורכים קורסים ומעבירים הרצאות‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם פועלים גופים וארגונים חברתיים רבים‪ .‬אנו מברכים את כולם‪ ,‬ומושיטים יד לכל‬ ‫מי שמוטרד מהמצב הנוכחי‪ ,‬להתיישב יחד כשווים סביב שולחן עגול‪ ,‬ולקחת חלק בדו‪-‬שיח פתוח‬ ‫כחלק מהשינוי הערכי‪ ,‬שהחברה שלנו עוברת בימים חשובים אלה‪.‬‬ ‫עיתון הערבות‪ :‬מטרת העיתון להוות במה תקשורתית חופשית‪ ,‬דמוקרטית ומכבדת‪,‬‬ ‫שתאפשר לנציגים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית לדבר מנקודת מבטם‬ ‫על הצורך בהגברת הערבות ההדדית כדרך אל הצדק החברתי‪.‬‬ ‫שיח ציבורי חדש‬ ‫זכרון יעקב‪ ,‬בין הערביים‬ ‫איש מיוחד איבגי‪ .‬חם‪ ,‬משכיל‪ ,‬שחקן גדול‪.‬‬ ‫אנחנו יושבים אצלו כהכנה ל"שולחן העגול"‬ ‫שמגיע הפעם לזכרון יעקב‪ .‬ממול ניבט נוף‬ ‫משכר של ואדי ערה‪ .‬ארץ יפה יש לנו‪.‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬רחבת הסינמטק‬ ‫"אני יושב איתך לשולחן למרות שבדרך כלל‬ ‫אני מחרים אנשים כמוך"‪ ,‬מפטיר בשקט‬ ‫תרבותי ומקפיא פרופ' ניסים קלדרון‪ ,‬מוותיקי‬ ‫"שלום עכשיו"‪ ,‬בפניו של שאול גולדשטיין‪,‬‬ ‫מתנחל מגוש עציון‪ .‬שאול סופג בשקט ועונה‬ ‫בנימוס‪" ,‬החברה הישראלית חשובה לי‬ ‫מספיק‪ ,‬כדי שאתעלה מעל ההבדלים שבינינו‬ ‫ואבוא לשבת גם עם אלה שאינם מקבלים‬ ‫אותי"‪.‬‬ ‫נתניה‪ ,‬הפגנה של בני העדה האתיופית מחוץ‬ ‫לבית ספר "סיני"‬ ‫"גשר מפריד בין רמת פולג לבין אזורים"‪ ,‬מסנן‬ ‫בכאב רב ברהנו טגניה‪ ,‬כתב חדשות ערוץ ‪,2‬‬ ‫"רמת פולג זה בוורלי הילס‪ ,‬ושכונת אזורים‬ ‫זה שיא הגטאות‪ .‬איך הגענו למצב שבבית‬ ‫ספר "סיני" ‪ 95‬אחוז מהתלמידים אתיופים?"‬ ‫הוא שואל בזעם כבוש‪.‬‬ ‫והרשימה עוד ארוכה‪ :‬הדרת נשים בבית‬ ‫שמש; גזענות בקריית מלאכי ובנתניה; תהום‬ ‫שמפרידה בין קיבוצי הגליל העליון לבין‬ ‫קריית שמונה וחצור הגלילית מוכות המצוקה;‬ ‫הפחד והשנאה שתופחים בין המתנחלים‬ ‫לשמאלנים; ‪ 30‬אלף הבדואים שמקיפים את‬ ‫באר שבע ומרגישים מקופחים; הסטודנטים‬ ‫הערבים באוניברסיטת חיפה שלא מוצאים‬ ‫שפה משותפת עם חבריהם היהודים‪.‬‬ ‫וזה לפני שהזכרנו את העולים מרוסיה; את‬ ‫העובדה שיוקר המחיה בישראל מרקיע‬ ‫שחקים; את הדיור שכבר מזמן אינו בר‬ ‫השגה; את פערי המעמדות שממשיכים‬ ‫להחריף; את המשבר בחינוך ואת העובדה‬ ‫מערכת "עיתון הערבות"‬ ‫עורכים‪ :‬אביהו סופר‪ ,‬אלי וינוקור‪ ,‬דודי אהרוני‪ ,‬שלמה וינוקור‬ ‫חברי מערכת‪ :‬גלעד שדמון‪ ,‬משה אדמוני‪ ,‬ניב נבון‪ ,‬רחלי לייטמן‪,‬‬ ‫יואב ברנשטיין‪ ,‬יוסי דבש‪ ,‬אילה יונייב‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רותם גלר‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬רוני פרי ‪ -‬סטודיו ‪ ,PERRY CREATIVE‬רות יהודה ‪ -‬סטודיו ‪PROOF‬‬ ‫צילום‪ :‬דגנית ברוכי‪ ,‬רות רובינוב‪ ,‬נטלי שור‪ ,‬אשר ביטון‪ ,‬אהובה ברנר‬ ‫שער‪ :‬מתוך האירוע "‪ 1000‬שולחנות עגולים"‪ | 10.9.2011 ,‬צילום‪ :‬יבגני פ‪.‬‬ ‫הפקה‪ :‬דודי אהרוני‬ ‫שאלות‪ ,‬הערות ותגובות למערכת‪[email protected] :‬‬ ‫או צרו קשר‪www.arvut.org | 1-700-707-200 :‬‬ ‫צילום‪ :‬אהובה ברנר‬ ‫"לא יעזור‪ ,‬בסוף תהיה כאן מלחמת אזרחים‬ ‫בינינו הישראלים‪ ,‬בין הערבים ליהודים‪,‬‬ ‫בין המתנחלים לשמאלנים‪ ,‬בין החרדים‬ ‫לחילוניים"‪ ,‬אמר משה איבגי בעודו מוזג כוס‬ ‫שלישית של תה לואיזה‪ ,‬שנקטפה זה עתה‬ ‫מהגינה המושקעת שלו‪.‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫שעל אף שהסטטיסטיקה הלאומית נראית‬ ‫מצוין‪ ,‬המצב האישי של כל אחד מאיתנו הולך‬ ‫ונעשה קשה יותר‪.‬‬ ‫הזולת‪ .‬בשורש הזה יש לטפל‪ .‬עלינו להטמיע‬ ‫את ערך הערבות ההדדית בחברה ולפתח‬ ‫סולידריות חברתית‪.‬‬ ‫הבעיות הללו צפו לרגע באוגוסט שעבר‬ ‫עם פרוץ מחאת האוהלים‪ ,‬ועם בוא הגשם‬ ‫הראשון הן ירדו מתחת לפני השטח ‪ -‬המקום‬ ‫הגרוע ביותר לאחסון בעיות‪.‬‬ ‫הגיע הזמן לשלב ידיים כדי להצעיד את‬ ‫ישראל אל אופק חדש‪ .‬נשים וגברים‪ ,‬ימנים‬ ‫ושמאלנים‪ ,‬חילוניים ודתיים‪ ,‬צברים ועולים‬ ‫חדשים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬עשירים ולא‬ ‫עשירים ‪ -‬רק יחד נוכל ליצור כאן חברה‬ ‫מלוכדת ומשגשגת‪ ,‬שתספק ביטחון לילדינו‬ ‫ולנו‪ ,‬ותהווה דוגמה עבור העולם כולו‪.‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה אנו נודדים בין‬ ‫ערים‪ ,‬קיבוצים‪ ,‬מועצות מקומיות ואזוריות‪.‬‬ ‫מתוודעים אל יופיה של הארץ הזו וגם אל‬ ‫הבעיות המורכבות המתגלות בין יושביה‪.‬‬ ‫המדהים הוא‪ ,‬שבכל מקום‪ ,‬בכל מגזר‪,‬‬ ‫האנשים בטוחים שהבעיות שלהם ייחודיות‬ ‫רק להם‪ ,‬ובמידה רבה של צדק חברתי דורשים‬ ‫פתרון‪ .‬אבל השיטה הזו כבר לא עובדת היום‪,‬‬ ‫ומתבקש כאן שינוי מהותי בכללי המשחק‪.‬‬ ‫בעולם מקושר הולכת ומתבררת ההכרה‬ ‫שאיש מאיתנו לא יוכל לפתור את בעיותיו‬ ‫בנפרד‪.‬‬ ‫הסימנים מצביעים על כך ששורש הבעיות‬ ‫הוא הפילוג בינינו‪ ,‬הניכור והאדישות כלפי‬ ‫לצד הקשיים יש גם סימנים ברורים של‬ ‫שמש חדשה המפציעה מעל שמי המציאות‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫ההרגשה היא כאילו אנו אוחזים ידיים‪ ,‬חזק‬ ‫חזק‪ ,‬ואילו פרקי הידיים נמתחים‪ ,‬מאיימים‬ ‫להיקרע‪ .‬אבל אנחנו לא נוותר‪ .‬אנחנו נדבר‪,‬‬ ‫נתווכח‪ ,‬נבכה וגם נשנא זה את זה‪ .‬ואחר כך‬ ‫נלמד לאהוב זה את זה‪.‬‬ ‫אנחנו נעשה את זה‪ ,‬כי אין לנו ברירה אחרת‪.‬‬ ‫מר איבגי היקר‪ ,‬אנו מתחייבים לך‪ ,‬לא תהיה‬ ‫כאן מלחמת אזרחים‪ .‬כי אנחנו משפחה אחת‪.‬‬ ‫ומשפחה‪ ,‬לא מפרקים‪.‬‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫שיח ציבורי חדש‬ ‫‪2‬‬ ‫הגרעין האירני ‪ -‬אפשר גם אחרת ‪15‬‬ ‫רם שמואלי‬ ‫כלכלה אחרת‬ ‫‪4‬‬ ‫"לו הייתי רוטשילד"‬ ‫נעם מנלה‬ ‫‪16‬‬ ‫שינוי חברתי‪-‬כלכלי‬ ‫‪5‬‬ ‫משבר הרפואה הציבורית‬ ‫פרופ' יניב אלמוג‬ ‫‪17‬‬ ‫החינוך לערבות הדדית‬ ‫‪6‬‬ ‫יהדות ומדע ‪ -‬אין זאת אגדה‬ ‫הרב בנצי נורדמן‬ ‫‪18‬‬ ‫משחק ילדים‬ ‫‪7‬‬ ‫אל תחבקו אותי‪ ,‬תתחבקו איתי‬ ‫דוד תגאייה‬ ‫‪19‬‬ ‫חינוך ‪ -‬הדור הבא‬ ‫‪8‬‬ ‫ממחיצות לחיבורים‬ ‫אראלה שדמי‬ ‫‪20‬‬ ‫מ"אני" ל"אנחנו"‬ ‫‪10‬‬ ‫נשים מולידות עולם חדש‬ ‫‪21‬‬ ‫המקף בין הון ושלטון‬ ‫‪11‬‬ ‫הזמנה ליצירת שותפות‬ ‫אמל אלסאנע‪-‬אלחג'וג'‬ ‫‪22‬‬ ‫מקוטבי לעגול‬ ‫‪12‬‬ ‫לומדים ביחד‬ ‫ד"ר יורם הרפז‬ ‫‪22‬‬ ‫הטלוויזיה חינוכית?‬ ‫‪14‬‬ ‫לרקוד את החיים‬ ‫‪23‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫אופיר לוי‬ ‫גיא יצחקוב‬ ‫משה אדמוני‬ ‫לימור סופר‪-‬פטמן‬ ‫גלעד שדמון‬ ‫פרופ' יהודה כהנא‬ ‫ציון אלון‬ ‫השולחן העגול‬ ‫חנוך מילביצקי‬ ‫אילנית טרבלסי‪-‬יזרסקי‬ ‫עידו תדמור‬ ‫‪4‬‬ ‫כלכלה‬ ‫כלכלה אחרת‬ ‫אופיר לוי | רואה‪-‬חשבון ומנהל כספים‬ ‫כלכלה היא העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו‪ ,‬ולכן יהיה נכון לומר‪ ,‬שהמשבר הכלכלי‬ ‫הוא בראש ובראשונה משבר ביחסים הבין‪-‬אישיים‪ .‬עתה נפתח לנו חלון הזדמנויות לבנות‬ ‫כלכלה אחרת‪ ,‬מאוזנת‪ ,‬שוויונית ובעיקר אנושית ומתחשבת יותר‬ ‫על הנייר המצב הכלכלי בישראל מצוין‪.‬‬ ‫האינפלציה נמוכה מ‪ ,3%-‬הצמיחה גבוהה‬ ‫מ‪ ,4%-‬האבטלה שעומדת על ‪ 6%‬נמוכה‬ ‫בכל קנה מידה‪ ,‬שווי תיק הנכסים הפיננסיים‬ ‫שבידי הציבור ממשיך לעלות והחוב הלאומי‬ ‫נמוך ומעורר קנאה בהשוואה למצב הקשה‬ ‫באירופה ובארה"ב‪.‬‬ ‫כלכלה היא העתקה של מערכת הקשרים‬ ‫והיחסים בינינו‪ ,‬ולכן יהיה נכון לומר‪,‬‬ ‫שהמשבר הכלכלי הוא בראש ובראשונה‬ ‫משבר ביחסים הבין‪-‬אישיים‪ .‬כל ניסיון‬ ‫להתעלם מאבחנה זו ולהתמקד רק בטיפול‬ ‫בסימפטומים של המשבר‪ ,‬נדון לכישלון‪ .‬זו‬ ‫הסיבה שכל תוכניות החילוץ וההבראה ברחבי‬ ‫העולם נכשלו למרות היקפן חסר התקדים‪.‬‬ ‫בעקבות המחאה החברתית עברו בכנסת‬ ‫חוקים חשובים בתחומי החברה והחינוך‪ ,‬גם‬ ‫מחירי הדיור הפסיקו לדהור וכולנו למדנו‬ ‫להשוות את מחירי הקוטג' במרכולים‪.‬‬ ‫ואילו עתה‪ ,‬נפתח לנו חלון הזדמנויות לבנות‬ ‫כלכלה אחרת‪ ,‬מאוזנת‪ ,‬שוויונית ובעיקר‬ ‫אנושית ומתחשבת יותר‪ .‬היצמדות לשיטה‬ ‫הנוכחית עלולה להביא אותנו למודל דומה‬ ‫ל"טרגדיה היוונית" העכשווית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫שינוי מהותי בתפיסה הכלכלית יכול להביא‬ ‫לפריחה ולשגשוג‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע מלווה אותנו ביומיום תחושה‬ ‫שהחיים קשים ויקרים‪ ,‬שאנחנו לא מצליחים‬ ‫לגמור את החודש‪ ,‬שאנחנו נמצאים בחוסר‬ ‫ודאות תמידי וחוששים מפני העתיד לבוא?‬ ‫אחד ההסברים לכך הוא‪ ,‬שישראל היא‬ ‫מהמובילות בעולם בפערים הכלכליים‬ ‫והחברתיים‪ .‬פערים אלה‪ ,‬שממשיכים לגדול‬ ‫משנה לשנה‪ ,‬מותירים מיליוני אנשים מחוץ‬ ‫לתחום הצמיחה והשגשוג‪.‬‬ ‫הסבר נוסף קשור לכישלון התפיסה הכלכלית‬ ‫הרווחת בישראל‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬הצלחה‬ ‫כלכלית של העסקים הגדולים‪ ,‬הטייקונים‪,‬‬ ‫תעשיית ההיי‪-‬טק והעשירונים העלייונים ‪-‬‬ ‫תתרום לרווחת הכולל ותחלחל מטה למעמד‬ ‫הביניים ולעשירונים התחתונים‪ .‬התיאוריה‬ ‫הזו קרסה והותירה את החברה הישראלית‬ ‫שסועה‪ ,‬כואבת ומפולגת מתמיד‪.‬‬ ‫המשבר בשיטה מתרחב הרבה מעבר לנעשה‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הפחתת הריבית ‪ -‬פתרון מקובל בקרב‬ ‫נגידים בכל העולם‪ ,‬לא הצליחה להבריא את‬ ‫המשק הישראלי והשפעתה הייתה זמנית‪,‬‬ ‫ומנגד היא הולידה בועת נדל"ן‪ ,‬למגורים‬ ‫ובשכירות‪ .‬העלאת הריבית בשנה החולפת‬ ‫מחשש לאינפלציה‪ ,‬פגעה מאוד באוכלוסיות‬ ‫החלשות ודיכאה גם את התאוששות המגזר‬ ‫העסקי‪ .‬הגידול בתקציבים החברתיים‪,‬‬ ‫בעקבות המלצות טרכטנברג‪ ,‬חייב קיצוץ‬ ‫רוחבי בתקציבי המדינה ופגע בכולנו‪ .‬עם זאת‬ ‫עלינו להבין כי אי אפשר להגדיל את הגירעון‪,‬‬ ‫כיוון שהאחריות התקציבית היא אחד הנכסים‬ ‫החשובים של המשק הישראלי כלפי העולם‪.‬‬ ‫מדינות כמו יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬אירלנד‬ ‫וספרד שהתנהגו בחוסר אחריות תקציבי‪,‬‬ ‫נמצאות כיום על סף פשיטת רגל לאומית‪.‬‬ ‫פתרונות נוספים שניסו הכלכלנים להציע‬ ‫קשורים להעלאת המסים או להפחתתם‪.‬‬ ‫וגם כאן התמונה איננה פשוטה‪ :‬אם נפחית‬ ‫מסים‪ ,‬יקטנו הכנסות המדינה‪ .‬הדבר יוביל‬ ‫בהכרח לצמצום בתקציבי החינוך והרווחה‬ ‫ולפגיעה בשכבות החלשות‪ .‬אם נעלה מסים‪,‬‬ ‫נפגע בצמיחה ובמעמד הבינוני‪ ,‬שהוא עמוד‬ ‫השדרה של הכלכלה הישראלית‪ .‬אז אולי‬ ‫צדקו חז"ל כשכתבו "שב ואל תעשה עדיף"‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות)?‬ ‫אבל גם זה לא פתרון‪ ,‬כי בעולם גלובלי‪,‬‬ ‫כשכלכלה אחת מתנדנדת‪ ,‬כל הכלכלות‬ ‫האחרות צריכות לתפוס מחסה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫המשבר המחריף באירופה והשבריריות של‬ ‫ההתאוששות הכלכלית בארה"ב‪ ,‬צפויים‬ ‫לפגוע בכלכלה הישראלית‪ ,‬שהייצוא מהווה‬ ‫בה כ‪ 45%-‬מהתוצר הלאומי הגולמי‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫כשהמשבר בחו"ל יגיע אלינו‪ ,‬הוא יביא איתו‬ ‫מיתון אפשרי‪ .‬ועוד עניין‪ :‬המשבר הנוכחי הוא‬ ‫המשך טבעי למשבר העולמי ב‪ ,2008-‬והוא‬ ‫מגיע אחרי ארבע שנים כושלות של ניסיונות‬ ‫להיחלץ ממנו‪ .‬כולנו‪ ,‬בעולם ובישראל‪ ,‬מגיעים‬ ‫אליו מוחלשים‪ .‬לכן התחילו בכירי הכלכלנים‬ ‫בארץ ובעולם להתבטא לאחרונה בעניין‬ ‫מוגבלות "ארגז הכלים" הכלכלי שברשותם‬ ‫ולומר בגלוי‪ :‬המשבר אינו רק בכלכלה‪ ,‬אלא‬ ‫גם בתיאוריות ובמודלים הכלכליים‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬השיטה הכלכלית הנוכחית פשטה את‬ ‫הרגל והגיעה למבוי סתום‪.‬‬ ‫אז מה עושים?‬ ‫כישלון הכלכלה המסורתית לספק פתרון הולם‬ ‫למשבר הנוכחי‪ ,‬חייב להביא אותנו להכרה‬ ‫שהבראת המערכת הכלכלית תלויה במישרין‬ ‫בהבראת המערכת החברתית‬ ‫כל משבר הוא הזדמנות להפיק לקחים‪ ,‬לאתר‬ ‫את שורשיו ולטפל בהם‪ .‬עד היום התרכזו‬ ‫הכלכלנים בטיפול בסימפטומים בלבד‪ .‬למה‬ ‫הכוונה?‬ ‫ההיגיון הכלכלי הבסיסי האינדיווידואליסטי‬ ‫להרוויח עוד ועוד‪ ,‬יוצר קונפליקט מובנה‬ ‫בין בני האדם‪ ,‬הבא לידי ביטוי במאבק על‬ ‫משאבים‪ .‬הבעיה היא שההתנהגות הכלכלית‬ ‫שלנו לא תמיד רציונלית‪ ,‬והיא משלבת‬ ‫היבטים פסיכולוגיים והתנהגותיים רבים‪.‬‬ ‫כישלון הכלכלה המסורתית לספק פתרון הולם‬ ‫למשבר הנוכחי‪ ,‬חייב להביא אותנו להכרה‬ ‫שהבראת המערכת הכלכלית תלויה במישרין‬ ‫בהבראת המערכת החברתית‪ .‬הפילוג בינינו‪,‬‬ ‫האגואיזם‪ ,‬האדישות החברתית וחוסר‬ ‫ההתחשבות ההדדית‪ ,‬הולידו שיטה כלכלית‬ ‫מעוותת‪ ,‬שמעודדת תחרות אגרסיבית ויוצרת‬ ‫פערים חברתיים קיצוניים‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫ממדי העוני ויוקר המחיה הולכים וגדלים‬ ‫ומותירים תחושה שהחיים בישראל הפכו‬ ‫בלתי אפשריים גם עבור מי שעובד ומנסה‬ ‫להתפרנס בכבוד‪ .‬הפכנו לעבדים של השיטה‪,‬‬ ‫במקום שהיא תשרת אותנו ותספק לנו את‬ ‫הצרכים ההכרחיים לקיומנו‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬הולך וגובר המיאוס שחש‬ ‫הציבור בארץ ובעולם מהמציאות החברתית‪-‬‬ ‫כלכלית‪ .‬מיאוס זה‪ ,‬לצד קשרי התלות‬ ‫ההדדית המתהדקים בין הפרטים והמדינות‬ ‫בעולם הגלובלי‪ ,‬הופכים את השיטה הכלכלית‬ ‫הנוכחית ללא רלוונטית‪ .‬צו השעה הוא לאמץ‬ ‫שיטה כלכלית שתתבסס על חינוך לצריכה‬ ‫מאוזנת‪ ,‬על פונקציונליות‪ ,‬על שיתופי פעולה‬ ‫בכל התחומים ועל ערבות הדדית‪ .‬רק כך‬ ‫יושבו ההרמוניה והיציבות למערכת הכלכלית‬ ‫ויאפשרו לכולנו חיים שלווים‪ ,‬נוחים והוגנים‪.‬‬ ‫יש על פני כדור הארץ די משאבים לפרנס‬ ‫בכבוד את כולנו בסיוע הקידמה הטכנולוגית‪.‬‬ ‫כיום ‪ -‬זה עדיין בלתי אפשרי‪ ,‬אבל תפקידה‬ ‫של הכלכלה החדשה הוא לשרת את התהליך‬ ‫הזה ואותנו‪ .‬איך עושים את זה? על כך בכתבה‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫הגישה החדשה‬ ‫לשינוי החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫גיא יצחקוב | דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטה העברית‪ ,‬חבר בצוות הכלכלי של "תנועת הערבות"‬ ‫איך אפשר לשנות את המערכת החברתית והכלכלית? זה גדול מדי‪ ,‬קשה מדי ומורכב מכדי להיות‬ ‫אפשרי‪" .‬תנועת הערבות" ממליצה לפעול בשני מישורים במקביל‪ :‬לטפל באופן מיידי במשפחות‬ ‫הנמצאות מתחת לקו העוני‪ ,‬לצד תהליך חינוך והסברה לסולידריות חברתית ולערבות הדדית‬ ‫הנזקים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והנפשיים האדירים שהשאירה אחריה השיטה הכלכלית הנוכחית‪,‬‬ ‫מקלים את הפרידה ממנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אי הוודאות והחשש הטבעי משינוי מקשים על תיאור שלבי‬ ‫המעבר מהכלכלה האגואיסטית הנוכחית שכשלה‪ ,‬לכלכלה המבוססת על ערכים חדשים‪.‬‬ ‫שמטרתה תהיה לאפשר דיור בר השגה‪ ,‬בשכירות ובבעלות‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪ ,‬לכל אזרח ומשפחה‪.‬‬ ‫חיזוק הפריפריה ‪ -‬במטרה לפתח את יישובי הפריפריה יוקצו משאבים כספיים להשקעה בתשתיות‪,‬‬ ‫בחינוך‪ ,‬בתרבות ובבריאות‪ ,‬ויישקל מתן הטבות מס לעסקים ולאנשים פרטיים שיעברו לפריפריה‪.‬‬ ‫רובנו מסכימים עקרונית שהכרחי להפוך את השיטה הכלכלית לאנושית‪ ,‬למתחשבת ולסולידרית‬ ‫יותר‪ ,‬אבל לא ברור היכן מתחילים‪ .‬מבט מפוכח על המציאות הישראלית מעלה מיד אינספור‬ ‫ספקות‪ :‬איך אפשר לשנות את המערכת החברתית והכלכלית? זה גדול מדי‪ ,‬קשה מדי ומורכב מכדי‬ ‫להיות אפשרי‪.‬‬ ‫מימון תוכניות הסברה וחינוך ‪ -‬יש להקצות משאבים ותמריצי מס ליישום תוכניות הסברה וחינוך‬ ‫בנושאים חברתיים שונים ברוח הערבות ההדדית (דוגמאות לתוכניות כאלה ראו בכתבה בעמ' ‪.)6‬‬ ‫לכן אנו ממליצים לפעול בשני מישורים במקביל‪ :‬ראשית‪ ,‬עלינו לטפל בפצעים הפתוחים‪ .‬על איזו‬ ‫שאיפה לחיות כאן בערבות ניתן לדבר כשמשפחות שלמות בישראל נמצאות מתחת לקו העוני‪ ,‬ללא‬ ‫קורת גג או מצרכים בסיסיים? לצד הטיפול‬ ‫המיידי ההכרחי בבעיות הבוערות‪ ,‬יש להניע‬ ‫תהליך חינוך והסברה לסולידריות חברתית‬ ‫ולערבות הדדית‪ .‬רק תהליך חינוכי משמעותי‬ ‫בקרב ילדים ומבוגרים כאחד‪ ,‬יוכל לטפל מן‬ ‫היסוד בבעיות שהובילו למצב הנוכחי ולהציע‬ ‫גישה חדשה לשינוי החברתי‪-‬כלכלי שאנו‬ ‫מבקשים‪.‬‬ ‫רפורמה במיסוי ‪ -‬יש לבחון העלאת המיסוי הישיר לאזרחים ולחברות בעלות הכנסות גבוהות‬ ‫במיוחד‪ .‬המס שיוטל יהיה מס פרוגרסיבי‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיעורו ייקבע בהתאם לגובה ההכנסה‪/‬הרווח‪.‬‬ ‫תוקם ועדת מומחים שתשקול רוויזיה במיסוי העקיף‪ ,‬במטרה להוזילו עבור מצרכי בסיס וליקרו‬ ‫עבור מוצרי יוקרה ומותרות‪.‬‬ ‫רתימת הטייקונים לשינוי חברתי ‪ -‬יוקם גוף‬ ‫לשינוי חברתי‪-‬כלכלי המורכב מבעלי הון‬ ‫ואנשים בעלי ידע ורקע מוכח בתעשייה וניהול‪.‬‬ ‫גוף ציבורי זה ינהל (בפיקוח רגולטור בלתי תלוי)‬ ‫את כספי המסים הנוספים שיפרישו הטייקונים‬ ‫בעצמם‪ ,‬בנפרד מתקציב המדינה‪ ,‬וייעד אותם‬ ‫לפי שיקול דעתו המקצועית לפרויקטים שיביאו‬ ‫לצמצום הפערים בחברה‪ .‬בדרך זו ייווצר קשר‬ ‫חיובי הדדי בין השכבות השונות‪ ,‬כאשר בעלי‬ ‫ההון יוכלו לממש את כישוריהם המיוחדים‬ ‫לטובת החברה כולה ויזכו לאהדת הציבור‪.‬‬ ‫להלן הפתרונות האופרטיביים הנגזרים משני‬ ‫המישורים הללו‪:‬‬ ‫דאגה לצרכים בסיסיים ‪ -‬יש להציב את חיסול‬ ‫קו הרעב בישראל והעלאת כלל האוכלוסייה‬ ‫המשתתפת בכוח העבודה מעל לקו העוני‪,‬‬ ‫כמטרה העיקרית של המתווה הכלכלי של‬ ‫הממשלה בשנים הקרובות‪ .‬לצד מתן עזרה‬ ‫לנזקקים ולאוכלוסיות חלשות בהשגת‬ ‫צורכיהם הבסיסיים‪ :‬מזון‪ ,‬שירותי בריאות‪,‬‬ ‫דיור‪ ,‬חינוך למבוגרים ולילדים ופנסיה‪ ,‬יש‬ ‫לדאוג להכשרות ממשלתיות שיקנו לכל אדם‬ ‫כישורי חיים בסיסיים ויכולת לנהל כלכלת‬ ‫בית מאוזנת‪ .‬ההחלטה על צעדים אלה צריכה‬ ‫להתקבל בכנסת באופן מיידי‪.‬‬ ‫הקטנת יוקר המחיה ‪ -‬בטווח המיידי‪ ,‬יש להגדיר סל מוצרים בסיסי שבפיקוח וסל שירותי בריאות‬ ‫הניתנים על ידי קופות החולים במימון המדינה‪ ,‬על מנת לאפשר קיום בכבוד לכל אזרח במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בטווח הבינוני והארוך‪ ,‬אמנה חברתית‪-‬כלכלית המבוססת על ערכי הערבות ההדדית‪,‬‬ ‫תפחית בהכרח את יוקר המחיה‪ ,‬שכן תמחור המוצרים והשירותים יתקרב לעלותם האמיתית‬ ‫ליצרן‪.‬‬ ‫אחריות תקציבית וחברתית ‪ -‬יש לשמור על אחריות תקציבית ועל גירעון לאומי נמוך‪ .‬לתפיסתנו‪,‬‬ ‫הגדלת תקציב המדינה אין בכוחה להביא לתחושה של צדק חברתי‪ .‬אולם בשל הצורך להקצות יותר‬ ‫משאבים ולהגדיל את מעורבות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה‪ ,‬יש להקפיא את חוק הפחתת‬ ‫הגירעון הממשלתי (‪ ,)2010‬לפיו עד שנת ‪ 2014‬לא יעלה הגירעון על ‪ 1%‬מהתוצר‪ .‬הקפאת חוק‬ ‫הפחתת הגירעון תישקל מחדש‪ ,‬בהתאם להתפתחויות הכלכליות והחברתיות‪.‬‬ ‫פתרון מצוקת הדיור ‪ -‬יש להעמיק את המעורבות הממשלתית בתחום הדיור על מנת להגדיל את‬ ‫היצע הקרקעות‪ ,‬הדירות להשכרה והדירות למכירה‪ .‬לשם כך תוקם זרוע ביצועית של המדינה‪,‬‬ ‫צמצום הריכוזיות במשק ויחסי הון‪-‬שלטון ‪-‬‬ ‫תרומתם וחשיבותם של בעלי ההון והתעשיינים‬ ‫לתפקודה ולשגשוגה של הכלכלה הישראלית‬ ‫אינה מוטלת בספק‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לפעול לצמצום‬ ‫הנזקים הנגרמים לכלכלה כתוצאה מהריכוזיות‬ ‫במשק ומקשרי הון‪-‬שלטון‪ .‬כמו כן יש לוודא‬ ‫יישום מלא של המלצות הוועדה להגברת‬ ‫התחרותיות במשק לצמצום פעילות לוביסטית‬ ‫בכנסת‪ ,‬ולהגביר את השקיפות על פעילות‬ ‫מסוג זה‪ .‬באותו עניין‪ ,‬יש לקבוע תקופת צינון‬ ‫מינימלית של שנתיים למעבר של פקידי ממשל‬ ‫בכירים לארגונים עסקיים פרטיים מאותו תחום‪.‬‬ ‫הפרטה ‪ -‬יש לפעול לייעול התנהלותן של חברות ממשלתיות‪ .‬חברות ממשלתיות שאינן יעילות‪,‬‬ ‫יופרטו‪ .‬תהליך זה ייבחן מנקודת המבט של טובת הציבור כולו‪.‬‬ ‫מאבק בהון השחור ‪ -‬הפנמה אמיתית של עיקרון הערבות ההדדית תביא בהכרח לירידה בהיקף‬ ‫ההון השחור‪ .‬ניכר לעין כול כי ניסיונות האכיפה והגברת הענישה אינם יעילים‪ .‬אך רק כתוצאה‬ ‫מתהליך חינוכי‪-‬הסברתי היחס לקופה הציבורית יתקרב במידת מה אל היחס לקופה המשפחתית‪.‬‬ ‫הגדלת "העוגה הכלכלית" ‪ -‬יש להקים מנגנוני איסוף וחלוקה של מזון מוכן‪ ,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬ביגוד‬ ‫ומוצרים בסיסיים נוספים שכיום נזרקים ואינם משמשים לטובת הכולל‪ .‬כאשר עוד ועוד אזרחים‪,‬‬ ‫עסקים‪ ,‬עיריות ומשרדי ממשלה ירגישו כחלק מ"משפחת ישראל"‪ ,‬יתגלו עודפים אדירים בסחורות‪,‬‬ ‫בשירותים‪ ,‬במזון‪ ,‬בכלי בית ובכלל‪ ,‬אשר ינוצלו להעלאת רווחת הציבור בישראל‪ .‬הטמעת ערכי‬ ‫הערבות בחברה הישראלית תגרום גם להתייעלות שמרבית המערכות הציבוריות בישראל חייבות‬ ‫בה‪ .‬התייעלות זו תביא לחיסכון ניכר במשאבים אשר יגדילו את "העוגה הכלכלית"‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫‪6‬‬ ‫חינוך מבוגרים גרסת ‪2012‬‬ ‫משה אדמוני | מנהל תוכן חינוך‪" ,‬תנועת הערבות"‬ ‫צילום‪ :‬יבגני פ‪.‬‬ ‫כבר עכשיו אפשר להתחיל לשלב את החינוך‬ ‫לערבות הדדית בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫הנה שתי הצעות פרקטיות‬ ‫‪ .1‬השתלמויות במקומות העבודה‬ ‫חברות רבות מקיימות הכשרות והעשרות שונות לעובדים‪ .‬מדוע שלא נמקד את ההשתלמויות‬ ‫הללו סביב ערכי הערבות ההדדית?‬ ‫מה בקורס?‬ ‫האדם יכיר את עצמו באמצעות הפעלות‪ ,‬משחקים‪ ,‬אינטראקציות ולימודים‪ .‬הוא ילמד שהתחשבות‬ ‫בזולת היא מנוע לצמיחה בכל היבט בחייו‪ :‬האישי‪ ,‬המשפחתי והחברתי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬האדם יקבל תמונה רחבה על העולם הגלובלי‪ ,‬על התלות ההדדית בין מדינות ועל ערבות‬ ‫הדדית ושיתוף פעולה בין אנשים‪ ,‬כנוסחה החדשה להצלחה בימינו‪ .‬הקורס גם יקנה לאדם כלים‬ ‫להובלת תהליך שינוי השיח הציבורי בישראל‪.‬‬ ‫למה זה כדאי?‬ ‫מחקרים חברתיים הוכיחו כי תחרות בין העובדים‪ ,‬תקשורת פנימית לקויה ומאבקי כוח מכשילים‬ ‫ומשפיעים לרעה על התפתחות הארגון ותפקודו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שיתוף פעולה בין עובדים מגדיל את‬ ‫רווחי הארגון‪ ,‬משפר את התקשורת בין העובדים‪ ,‬מעלה את רמת שביעות הרצון שלהם מהעבודה‪,‬‬ ‫יוצר תחושת מחויבות אישית כלפי המערכת‪ ,‬חוסך משאבים ומשביח את התוצר‪.‬‬ ‫אז איך מוציאים את זה לפועל?‬ ‫במגזר הציבורי ‪ -‬העובדים יזכו על פי חוק להשתלמויות במהלך יום העבודה‪.‬‬ ‫במגזר הפרטי ‪ -‬המדינה תתקצב תמריצים שונים‪ ,‬כמו הטבות מס‪ ,‬כדי לעודד מעסיקים להקצות‬ ‫לעובדיהם זמן להשתלמויות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תוכנית הכשרה חברתית כפתרון לבעיות חוסר תעסוקה‬ ‫מספר המובטלים הגדל בהתמדה ברחבי העולם עומד כיום על ‪ 200‬מיליון איש‪ .‬בכירי הכלכלנים‬ ‫מעריכים כי על אף החוסן הכלכלי של כלכלת ישראל‪ ,‬יביא המשבר העולמי לעלייה בשיעור‬ ‫האבטלה גם כאן‪ .‬ההשלכות השליליות של אבטלה ברורות‪ :‬קשיים בהקמת משפחה‪ ,‬עלייה במקרי‬ ‫גירושין והתפוררות התא המשפחתי‪ ,‬חוסר ביטחון סוציאלי‪ ,‬ייאוש‪ ,‬פשע‪ ,‬מהומות וחוסר יציבות‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫כדי להימנע מקשיים אלו ולהשביח אוכלוסיות חלשות ומוחלשות‪ ,‬אנו ממליצים לתת למובטלים‬ ‫מלגת לימודים בתמורה להשתתפותם בקורס הכשרה ייחודי‪.‬‬ ‫במקום להיקלע לחוסר מעש‪ ,‬לתסכול‬ ‫ולמשברים נפשיים‪ ,‬אנשים יחיו חיים‬ ‫חברתיים יצרניים ומלאי סיפוק‬ ‫סכום המלגה ייקבע בהתאם למצבו המשפחתי של האזרח‪ ,‬ובלבד שיאפשר לו ולמשפחתו קיום‬ ‫בכבוד‪ .‬הלימוד ייחשב לתעסוקה‪ ,‬והמלגה תוענק רק לאדם אשר ישתתף ויעמוד בדרישות תוכנית‬ ‫ההכשרה‪.‬‬ ‫מה בקורס?‬ ‫משתתפי הקורס ירכשו ידע וכלים הכרחיים לחיים בתחומים כמו‪ :‬כלכלת בית‪ ,‬זוגיות‪ ,‬הורות‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה אישית‪ ,‬תקשורת בין‪-‬אישית וכישורי חיים נוספים‪.‬‬ ‫מעבר לכך תקנה ההכשרה הבנה עמוקה של השינויים החברתיים המתרחשים בישראל ובעולם‪,‬‬ ‫וכיצד יכולים ערכי הערבות לסייע לבניית חברה מלוכדת בישראל‪.‬‬ ‫למה זה כדאי למובטל?‬ ‫מקוטבי לעגול‬ ‫מילים ולחן‪ :‬זמיר גולן‬ ‫סרקו‬ ‫את הקוד‬ ‫והאזינו‬ ‫מקוטבי לעגול‪ ,‬מקטן לגדול‬ ‫מרחוק לקרוב‪ ,‬מהרע אל הטוב‬ ‫מאויב לחבר‪ ,‬משונא לאוהב‬ ‫משבור לשלם‪ ,‬מלוקח לנותן‬ ‫מהסתר לגילוי‪ ,‬מכאב לריפוי‬ ‫משתיקה לביטוי‪ ,‬משקיעה לשינוי‬ ‫העולם מסתובב‬ ‫וכולם מגלים‬ ‫את הלב האחד‬ ‫שפועם בפנים‬ ‫מייאוש לתקווה‪ ,‬מעצבות לשמחה‬ ‫מפירוד לאחווה‪ ,‬מבלבול להבנה‬ ‫העולם מסתובב‪...‬‬ ‫תוכנית זו‪ ,‬אשר תסב את דמי האבטלה והבטחת הכנסה הניתנים כיום למלגות לימודים‪ ,‬תניב הרבה‬ ‫מעבר להשבחה מקצועית ואישית‪ .‬על התועלות המצופות ניתן למנות‪ :‬שיפור בדימוי העצמי של‬ ‫המובטל‪ ,‬שמירה על כבודו כאדם‪ ,‬הקניית מעמד חיובי בחברה‪ ,‬סדר יום מובנה ובעיקר הרגשת‬ ‫ביטחון שהחברה דואגת לו ולבני משפחתו‪.‬‬ ‫ומה הלאה‪ ,‬אחרי הקורס?‬ ‫לבוגרי התוכנית תינתן אפשרות להשתלב בתהליך בניית שדרת מנהיגות חברתית חדשה ולקחת‬ ‫חלק פעיל בשדרוג החברה הישראלית‪ .‬המתאימים מבין מסיימי הקורס יוכלו להשתלב בהכשרת‬ ‫מדריכים ואנשי חינוך‪.‬‬ ‫מה יצא מזה לחברה כולה?‬ ‫במקום להיקלע לחוסר מעש‪ ,‬לתסכול ולמשברים נפשיים‪ ,‬אנשים יחיו חיים חברתיים יצרניים‬ ‫ומלאי סיפוק‪ .‬את מקומה של הרגשת המרירות והכעס כלפי החברה‪ ,‬שעלולה להתפתח למהומות‬ ‫ולהפרות סדר כפי שקורה ברחבי העולם כיום‪ ,‬תתפוס תחושת שייכות‪ ,‬עצמאות והערכה כלפי‬ ‫החברה שהשביחה את הונה האנושי‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫משחק ילדים‬ ‫לימור סופר‪-‬פטמן | פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית‬ ‫באילו משחקים ילדינו משחקים? כיצד הם משפיעים עליהם?‬ ‫ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להפיק מהם את המרב?‬ ‫משחק הוא כלי טיפולי מרכזי שבו אני‬ ‫משתמשת כדי לחולל שינוי פנימי בקרב‬ ‫המטופלים שלי‪ ,‬בוגרים וצעירים כאחד‪ .‬לא‬ ‫בכדי תיאר ויניקוט‪ ,‬אחד הפסיכואנליטיקאים‬ ‫החשובים אחרי פרויד‪ ,‬את המשחק ככלי‬ ‫מרכזי בפיתוח תקשורת בין האדם לבין עצמו‪,‬‬ ‫ובינו לבין הזולת והחברה‪ .‬בעולם שהופך‬ ‫מקושר יותר ויותר‪ ,‬היכולת לשתף פעולה‬ ‫היא נכס אישי וחברתי‪.‬‬ ‫מניסיוני גיליתי שמשחק היא גם הדרך הטובה‬ ‫ביותר להטמיע בילדים רעיונות‪ ,‬גישות‬ ‫או התנהגויות‪ .‬לכן קיימת חשיבות אדירה‬ ‫בבחירת המשחקים‪ ,‬שכן דרכם מעוצבת‬ ‫תפיסת עולמם של הילדים‪.‬‬ ‫מה ילדינו לומדים‬ ‫מהמשחקים?‬ ‫כדי לעמוד על טיבו של משחק מסוים‪ ,‬אני‬ ‫משתמשת במודל שלוש השאלות‪:‬‬ ‫‪ .2‬מה המשחק מלמד את‬ ‫הילד על עצמו?‬ ‫עד כמה הוא אוהב לנצח‪ ,‬עד כמה קשה‬ ‫להפסיד‪ ,‬ומהי מהותה של תחרות ובדידות‪,‬‬ ‫כי אלה התחושות שהמשחק מייצר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה המשחק מלמד את‬ ‫הילד על האחרים?‬ ‫בעיקר שהם נגדך‪ ,‬ושעליך לנצח אותם‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬תפסיד‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬כמעט כל המשחקים הנהוגים כיום‬ ‫מכילים מרכיב חזק של תחרות‪ ,‬וככאלה ‪-‬‬ ‫השפעתם על ההתנהגות בעייתית‪ .‬מחקרים‬ ‫מוכיחים כי לאחר שימוש במשחקי תחרות‬ ‫בגילאי הגן‪ ,‬רמת האלימות המילולית והפיזית‬ ‫עולה‪ .‬אפילו מחקרים מתחום הספורט‬ ‫ומה לגבי הישגים?‬ ‫הנתונים המחקריים הם חד משמעיים‪:‬‬ ‫ניתוח‪ ‬של ‪ 148‬מחקרים במהלך למעלה‬ ‫מ‪ 8-‬עשורים בקרב יותר מ‪ 17,000-‬מתבגרים‬ ‫מ‪ 11-‬מדינות‪ ‬שונות העלה‪ ,‬כי תוכניות‬ ‫חינוכיות שמערבות שיתוף פעולה על פני‬ ‫תחרות אישית‪ ,‬משפרות את הקשר החיובי‬ ‫בין ילדים וגם את רמת ההישגים‪.‬‬ ‫וממה ייהנו הילדים‪ ,‬אם‬ ‫לא מהתחרות?‬ ‫הרבה‪ ,‬השייכות והרגשת הביטחון ששורה‬ ‫בקרב קבוצה לאחר הישג משותף‪ ,‬חזקים‬ ‫בהרבה מכל ניצחון אישי‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬איננו‬ ‫ממציאים משחקים אחרים‪ ,‬שבהם ההישג הוא‬ ‫שיתוף? הרי זה הבסיס ליצירת קשר אינטימי‬ ‫בעולם גלובלי שבו כולנו תלויים זה בזה‪,‬‬ ‫חינוך להישגיות אינדיווידואלית הוא כמו‬ ‫ללמד את יד ימין להערים על יד שמאל‪.‬‬ ‫במקום לחנך לתחרות אישית‪ ,‬עלינו להעריך‬ ‫את השתדלות הילד להשתתף כחלק פעיל‬ ‫בקבוצה‪ ,‬לעזור לה ולפעול לשם הצלחה‬ ‫קבוצתית משותפת‬ ‫מה המשחק מלמד את הילד על העולם?‬ ‫מה המשחק מלמד את הילד על עצמו?‬ ‫מה המשחק מלמד את הילד על אחרים?‬ ‫ניקח את משחק המונופול הידוע (או בשמו‬ ‫העדכני "עושים כסף") כדוגמה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מה המשחק מלמד את‬ ‫הילד על העולם?‬ ‫שהעולם מחולק למדינות ולחלקים שונים‪.‬‬ ‫למרות השוני‪ ,‬כולם שייכים לאותו עולם‬ ‫(נמצאים על אותו לוח)‪ ,‬שהתנהלותו מוכתבת‬ ‫על ידי חוק אחד ‪ -‬החזק שולט על החלשים!‬ ‫כולם אמנם מתחילים עם "רכוש" שווה‪ ,‬אך‬ ‫כדי לנצח‪ ,‬עליך לרושש את האחרים‪ ,‬והכי‬ ‫מהר שאפשר‪ .‬כלומר‪ ,‬חברה שבה "אדם‬ ‫לאדם זאב"‪ .‬כדי לשרוד הפרט צריך להגן על‬ ‫עצמו ולהשקיע בכך עוד ועוד אמצעים!‬ ‫מדגימים כיצד תחרות ספורטיבית מחבלת‬ ‫ביחסים חברתיים‪.‬‬ ‫בעולם גלובלי שבו כולנו תלויים זה בזה‪ ,‬חינוך‬ ‫להישגיות אינדיווידואלית הוא כמו ללמד את‬ ‫יד ימין להערים על יד שמאל‪ .‬במקום לחנך‬ ‫לתחרות אישית‪ ,‬עלינו להעריך את השתדלות‬ ‫הילד להשתתף כחלק פעיל בקבוצה‪ ,‬לעזור‬ ‫לה ולפעול לשם הצלחה קבוצתית משותפת‪.‬‬ ‫אך האם חינוך לשיתוף פעולה‪ ,‬לא יפגע‬ ‫בהכנת הילדים לחיים האמיתיים?‬ ‫ההיפך הוא הנכון‪ .‬בכל הארגונים המצליחים‪,‬‬ ‫בין אם בהיי‪-‬טק ובין אם ברפואה‪ ,‬העובדים‬ ‫המוצלחים ביותר הם בעלי היכולת הגבוהה‬ ‫לפעול בשיתופיות ולעבוד בצוות‪.‬‬ ‫וחברות אמיתית!‬ ‫מתחרות אינדיווידואלית‬ ‫למשחק שיתופי‬ ‫ניתן להמיר כל משחק תחרותי למשחק‬ ‫שיתופי אם ניצמד לשני החוקים הבאים‪:‬‬ ‫מ‪-‬אני ל‪-‬אנחנו ‪ -‬מטרת המשחק מושגת על‬ ‫ידי ניצחון משותף של כל המשתתפים‪.‬‬ ‫מתחרים במשהו חיצוני ולא במישהו ‪ -‬האתגר‬ ‫התחרותי יימדד כלפי זמן‪ ,‬תוצאה משותפת‬ ‫או כלפי הישג קודם של הקבוצה‪ ,‬ולא האחד‬ ‫כנגד השני‪.‬‬ ‫דוגמה ליישום במודל‬ ‫המונופול‬ ‫‪ .1‬מ‪-‬אני ל‪-‬אנחנו ‪ -‬המשתתפים הם חברים‬ ‫ב"מועצת חכמי העולם"‪ .‬מטרתם לנהל יחד‬ ‫את החיים על פני כדור הארץ (לוח המשחק)‪,‬‬ ‫כך שלא יחסר לאף מדינה בתי מגורים‪ ,‬מערכת‬ ‫חינוך‪ ,‬מרפאות‪ ,‬מרכולים וכדומה‪ .‬אסור‬ ‫לבנות מלונות במדינה כלשהי‪ ,‬לפני שיש בכל‬ ‫המדינות בעולם את ההכרחי לקיומן‪.‬‬ ‫כל משתתף מגריל מדינה שעלייה הוא אחראי‬ ‫(ייתכן שהוא אחראי על יותר ממדינה אחת)‪.‬‬ ‫כאשר שחקן נכנס למדינה של שחקן אחר‪,‬‬ ‫הוא יכול לעזור לו לבנות אותה‪ ,‬ולקבל על כך‬ ‫את מדליית העזרה ההדדית מהבנק העולמי!‬ ‫אנו סופרים את כמות הסיבובים המשותפת‪,‬‬ ‫ולכן ככל שהשחקנים ירבו לשתף פעולה‪ ,‬כך‬ ‫יקטן מספר הסיבובים‪ .‬אין מדליות אישיות‪,‬‬ ‫רק קבוצתיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתחרים במשהו ולא במישהו ‪ -‬בסוף‬ ‫המשחק בודקים‪ :‬לאיזו דרגה הגענו‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בכמה צעדים ועם כמה מדליות‪ ,‬והאם שיפרנו‬ ‫את השיא הקודם?‬ ‫כמובן שניתן להרחיב ולהוסיף עוד חוקים‬ ‫ברוח הדברים‪.‬‬ ‫מה למדנו?‬ ‫כשיש מטרה משותפת‪ ,‬הדאגה לזולת היא‬ ‫כמו לדאוג לעצמי‪.‬‬ ‫מה תרגלנו?‬ ‫שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫מה חווינו?‬ ‫אווירת ביטחון ואמון הדדי‪.‬‬ ‫מי הרוויח? כולנו!‬ ‫חינוך‬ ‫‪8‬‬ ‫חינוך ‪ -‬הדור הבא!‬ ‫תסתכלו עליהם‪ ,‬תראו אותנו‬ ‫האמת היא שאין מה לבוא בטענות לילדים‪ .‬העולם השתנה ללא היכר בעשורים האחרונים‪,‬‬ ‫ואילו החינוך כמעט ולא השתנה מאז ימי המהפכה התעשייתית‬ ‫בשבוע שעבר הוזמנתי לפגישה עם אדם בכיר במשרד החינוך‪ .‬כחלק מהכנותי לפגישה עיינתי‬ ‫מחדש במטרות חוק החינוך הממלכתי בישראל‪ ,‬כפי שהוגדרו בשנת ‪.2000‬‬ ‫בשירותים ואפילו בכיתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעל רבע מהמחנכים דיווחו שבחודש האחרון תלמיד קילל‬ ‫אותם‪ ,‬לעג להם או ניסה להשפיל ולהעליב אותם‪.‬‬ ‫הופתעתי לגלות בראש המסמך מילים שחמקו בעבר מעיני‪" :‬לחנך אדם להיות אוהב אדם‪ ,‬אוהב‬ ‫עמו ואוהב ארצו‪ ,‬אזרח נאמן למדינת ישראל‪ ,‬המכבד את הוריו ואת משפחתו‪ ,‬את מורשתו‪ ,‬את‬ ‫זהותו התרבותית ואת לשונו"‪.‬‬ ‫העולם הווירטואלי והרשתות החברתיות שבהן חיים הילדים‪ ,‬מורכב‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הוא לכאורה‬ ‫מקרב בין רחוקים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא מפריד בין קרובים‪ .‬הורים וילדים ממעטים לשוחח זה עם זה‪,‬‬ ‫ואם כבר משוחחים זה מסתכם בכמה שניות חטופות ובתשובות של "כן"‪" ,‬לא"‪" ,‬אימא‪ ,‬תעזבי‬ ‫אותי!" ואפילו לא מזכיר את השיחה החמה והמשפחתית של פעם‪ .‬את קולות הילדים הצוחקים‬ ‫בחצר‪ ,‬כדורגל בשכונה‪" ,‬מחבואים" ו"מדרכות" החליף טקטוק מקשים מהיר להפליא‪ ,‬כפי שאמר‬ ‫המשורר‪" ,‬אדם בתוך סמארטפונו הוא גר"‪.‬‬ ‫כל מורה מתחיל יספר לכם בכאב שהאלימות בבתי הספר הולכת וגואה‪ .‬דו"חות מאיימים‬ ‫שמתפרסמים חדשות לבקרים‪ ,‬מציגים סטטיסטיקות מפחידות על עלייה משמעותית בהצקה‬ ‫מילולית וגופנית של תלמידים לתלמידים‪ ,‬על כך שיותר ממחצית מהתלמידים חושבים שיש‬ ‫אווירה אלימה בבית הספר‪ ,‬ואינם מרגישים בטוחים ומוגנים בדרך לבית הספר‪ ,‬בחצר בית הספר‪,‬‬ ‫אבל האמת היא‪ ,‬שאין מה לבוא בטענות לילדים‪ .‬העולם השתנה ללא היכר בעשורים האחרונים‪,‬‬ ‫ואילו החינוך כמעט ולא השתנה מאז ימי המהפכה התעשייתית (יותר מ‪ 200-‬שנים)‪ .‬דומה כי‬ ‫איבדנו את הדרך אל ליבם של הילדים‪ ,‬המסגרת של היום איננה מותאמת להם ובוודאי שלא‬ ‫מעניינת אותם‪ ,‬ומטריד לחשוב איך תיראה החברה שלנו בעוד כמה שנים‪.‬‬ ‫לחנך אדם להיות אוהב אדם? אם יש דבר אחד שהמערכת אינה עושה‪ ,‬זה לחנך את הילדים‬ ‫לאהבה‪.‬‬ ‫מתוך חוק חינוך ממלכתי‪ ,‬התשי"ג‪:1953-‬‬ ‫"לחנך אדם להיות אוהב אדם‪ ,‬אוהב עמו‬ ‫ואוהב ארצו‪ ,‬אזרח נאמן למדינת ישראל‪,‬‬ ‫המכבד את הוריו ואת משפחתו‪ ,‬את מורשתו‪,‬‬ ‫את זהותו התרבותית ואת לשונו"‬ ‫צרור הצעות ליישום הדרגתי בין כותלי בית הספר‬ ‫כדי שלא נתעורר בוקר אחד ונגלה שאיבדנו דור שלם‪ ,‬הנה כמה הצעות שעשויות‬ ‫להחזיר את החיוך אל פני הילדים‪ ,‬ובראייה רחבה יותר‪ ,‬לשקם את ישראל מבחינה חברתית‬ ‫בניית אדם‬ ‫סביבה בונה אדם‬ ‫לבנות קשר בריא ואיתן עם אנשים אחרים‬ ‫לצד לימוד ידע‪ ,‬בית הספר צריך לטפח "אדם"‪ ,‬שמודע לעצמו ולעולם שאליו הוא יוצא; אדם‬ ‫שיש בידו כלים ומיומנויות לבנות קשר בריא ואיתן עם אנשים אחרים‪ .‬מטרת בית הספר לא יכולה‬ ‫להסתכם בהצלחה בבחינות הבגרות‪.‬‬ ‫ליצור מהכיתות מיני‪-‬חברות שבהן כולם דואגים לכולם‬ ‫סביבת החברים לכיתה היא גורם ההשפעה המרכזי על הילד‪ .‬לכן עלינו ליצור מהכיתות מיני‪-‬‬ ‫חברות‪ ,‬משפחות קטנות‪ ,‬שבהן כולם דואגים לכולם‪ .‬ילד שיספוג יסודות אלה‪ ,‬יצא אל החיים עם‬ ‫תחושת שליחות לבניית חברה דומה גם בעולם שמחוץ למסגרת הבית‪-‬ספרית‪.‬‬ ‫לעזור לילדים לברר בינם לבין עצמם נושאים שונים‬ ‫מקומו של המורה הוא במעגל‪ ,‬לצד הילדים ובגובה שווה‪ .‬ילדים הם יצורים סקרנים מטבעם‪.‬‬ ‫תפקיד המורה הוא לפתח את הסקרנות הזו ולא להרוס אותה‪ .‬במקום להפגין עליונות ולשפוך‬ ‫מידע שקליטתו מוטלת בספק‪ ,‬על המורה לעזור לילדים לחקור ולברר בינם לבין עצמם נושאים‬ ‫שונים באמצעות שאלות מכוונות ודיונים‪ .‬רק כך ייטמע בהם הידע בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫לימוד באמצעות דיונים ומשחקי תפקידים‬ ‫סגנון ההוראה‬ ‫"לשחק" מצבים שנתקלים בחיי היום יום‬ ‫כחלק מהתהליך הלימודי‪ ,‬על הילדים "לשחק" מצבים שבהם הם נתקלים בחיי היומיום‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫לערוך דיונים משותפים אודות האירועים הללו‪ .‬באמצעות ה"התלבשות" בסיטואציות שקשורות‬ ‫לחיים של אחרים‪ ,‬הילד לומד שלכל אדם ודעה יש מקום‪ ,‬ושיש להתייחס בסובלנות לכולם‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫גלעד שדמון | ד“ר למדעי ההתנהגות‪ ,‬רב סרן (במיל‘) חיל הים ומנהל תחום חינוך ב"תנועת הערבות“‬ ‫בוגר מחנך צעיר‬ ‫הבוגרים לומדים הכי טוב מללמד אחרים‬ ‫ילדים צעירים מכבדים ילדים בוגרים ולומדים מהם באופן טבעי‪ .‬הבוגרים‪ ,‬מצידם‪ ,‬לומדים הכי‬ ‫טוב מללמד אחרים‪ .‬שילוב המתודה של "בוגר מחנך צעיר" תוביל לעלייה בהבנה ובהתעניינות של‬ ‫החונכים והחניכים‪.‬‬ ‫סגנון הלימוד‬ ‫לשאוף לשיח פורה בין שווים‬ ‫על הילדים לשבת במעגל ולא בטורים ובשולחנות נפרדים‪ .‬הזמנים שבהם אמן היה מכשיר עשרות‬ ‫שוליות בחלל אחד חלפו מן העולם‪ .‬בימינו‪ ,‬עלינו לשאוף לשיח פורה בין שווים‪.‬‬ ‫עידוד חוזקות‬ ‫לממש את הייחודיות והחוזקות של הילד‬ ‫לכל ילד יש כישורים או תכונות שבהם הוא מצטיין‪ .‬ילד שיגדל בסביבה שמעודדת אותו לממש‬ ‫את הייחודיות והחוזקות שלו‪ ,‬יפרח‪ ,‬יצליח ויבנה לעצמו דימוי חיובי‪ .‬אם נדע לעזור לו להביא‬ ‫לידי ביטוי את הפוטנציאל שטמון בו‪ ,‬הביטחון העצמי שלו יתחזק‪ ,‬והוא יהיה מסוגל להתמודד גם‬ ‫עם אתגרים קשים‪.‬‬ ‫דוגמה אישית‬ ‫לספק דוגמאות חיוביות של תלות והתחשבות הדדית‬ ‫יש לדאוג לבניית סביבה חינוכית ותקשורתית שמספקת דוגמאות חיוביות של תלות והתחשבות‬ ‫הדדית‪ ,‬הן במסגרת הבית‪-‬ספרית והן בבית‪.‬‬ ‫הקטנת הכיתות ושדרוג התהליך החינוכי‬ ‫לאפשר למידה איכותית בקבוצות‬ ‫מספר הילדים בכיתה יהיה ‪ 20‬תלמידים לכל היותר‪ .‬אי אפשר ללמוד או ללמד בכיתה המונה ‪40‬‬ ‫תלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לצרף לכיתה מחנך נוסף שיאפשר למידה איכותית בקבוצות‪ ,‬ואיש מקצוע‬ ‫המתמחה בהיבטים פסיכולוגיים‪-‬התפתחותיים ובהיבטים קבוצתיים‪-‬חברתיים‪.‬‬ ‫חינוך טכנולוגי‬ ‫להכשיר את הילד ללמוד בעצמו באמצעות האינטרנט‬ ‫בעולם שבו הידע זמין באופן חופשי והמורה כבר לא מהווה מקור ידע בלעדי‪ ,‬האתגר הוא להכשיר‬ ‫את הילד לסנן מידע וללמוד בעצמו באמצעות המאגרים האינטרנטיים הקיימים‪.‬‬ ‫כישורי חיים‬ ‫לצאת לסיורים במקומות שהכרחי להכיר כדי להיות מוכנים לחיים‬ ‫לימוד אמיתי נעשה רק דרך חוויה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לצאת מדי שבוע לסיורים במקומות שהכרחי להכיר‬ ‫כדי להיות מוכנים לחיים‪ ,‬למשל‪ :‬בית חולים‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬מפעלים‪ ,‬מקומות עבודה‪ ,‬בית משפט‪,‬‬ ‫סניף הבנק והדואר‪ ,‬תחנת המשטרה וכיוצא באלה‪ .‬לכל סיור שכזה חשוב לבצע הכנה‪ ,‬במהלך הסיור‬ ‫ישולבו הסברים‪ ,‬בסיומו ייערך דיון מסכם‪ ,‬ולאחריו תיכתב עבודה משותפת על ידי הילדים‪.‬‬ ‫צילום הפעילויות‬ ‫לערוך שיקוף עצמי ולפתח יכולת של מודעות וביקורת עצמית‬ ‫הפעילויות בכיתה ומחוץ לה יצולמו בסיוע הילדים‪ ,‬כדי לאפשר להם לצפות בעצמם מאוחר יותר‬ ‫יחד ולערוך שיקוף עצמי‪ .‬בדרך זו הילדים יתרגלו להתבונן על עצמם מהצד‪ ,‬לנתח את השינויים‬ ‫שהם עוברים ולפתח יכולת של מודעות וביקורת עצמית‪ .‬חלק מהרעיון הוא שהילד הופך למעין‬ ‫"פסיכולוג" של עצמו‪.‬‬ ‫עבודה משותפת עם ההורים‬ ‫לחזק את שיתוף הפעולה במעגל ילד‪-‬הורה‪-‬בית ספר‬ ‫הכרחי לשתף את ההורים בתהליך החינוכי‪ .‬בתי הספר צריכים לעדכן את ההורים על בסיס יומי‬ ‫באילו תכנים וערכים עסקו הילדים‪ ,‬כדי שההורים יוכלו לשוחח על כך עם ילדיהם‪ ,‬להוות עבורם‬ ‫דוגמה ולעודד אותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לפתח מפגשי הדרכה להורים‪ ,‬על מנת לחזק את שיתוף הפעולה‬ ‫במעגל ילד‪-‬הורה‪-‬בית ספר‪.‬‬ ‫לימוד דרך משחקים‬ ‫לשלב משחקים כמתודה מרכזית בעבודה עם ילדים‬ ‫משחק הוא הכלי שבאמצעותו הילד גדל‪ ,‬מתפתח ומכיר את העולם‪ .‬לכן הכרחי לשלב משחקים‬ ‫כמתודה מרכזית בעבודה עם ילדים‪ .‬יהיה נכון לבנות עבורם משחקים שמהם יבינו שהצלחתם‬ ‫תלויה בהצלחת האחרים‪ .‬מטרת המשחק לא צריכה להיות לנצח את האחרים אלא לנצח עם‬ ‫האחרים ולהשיג יחד מטרה משותפת‪.‬‬ ‫ביטול המבחנים‬ ‫יש להעריך את תרומת האדם להישג הקבוצתי‬ ‫יש לבטל את המבחנים‪ ,‬הציונים וההערכה להישג ולידע אישי‪ .‬במקום להלחיץ נפשית את הילד‬ ‫ולעורר תחרות וקנאה‪ ,‬יש להעריך את תרומת האדם להישג הקבוצתי‪ .‬מחקרים הוכיחו כי למידה‬ ‫משותפת מועילה לאין ערוך להתפתחות הילד‪ ,‬ליצירת יחסים בין‪-‬אישיים חיוביים‪ ,‬להערכה‬ ‫עצמית גבוהה יותר‪ ,‬לבריאותו הנפשית ואף למצוינות האישית של הילד‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫מ"אני" ל"אנחנו"‬ ‫פרופ' יהודה כהנא | ראש מכון אקירוב לעסקים והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫התלות המתחזקת בין האנשים ברחבי העולם מחייבת שינוי גישה בסיסי בדרך החשיבה של אנשים‬ ‫ועסקים‪ .‬עלינו להקטין את הגישה האגוצנטרית‪ ,‬אשר שמה את עצמנו במרכז‪ ,‬ולחזק את החשיבה‬ ‫הגלובל‪-‬צנטרית‪ ,‬אשר מתחשבת יותר באינטרס העולמי הכללי‬ ‫האגדה על המצאת משחק השחמט מספרת‬ ‫שקיסר סין זימן אליו את ממציא המשחק‬ ‫ורצה לגמול לו עבור המצאתו‪ .‬לממציא‬ ‫הייתה בקשה צנועה‪ :‬אנא‪ ,‬שים גרגיר אורז‬ ‫על המשבצת הראשונה בלוח השחמט‪ ,‬שני‬ ‫גרגירים על המשבצת השנייה‪ ,‬ארבעה‬ ‫גרגירים במשבצת השלישית וכך הלאה‪ .‬בכל‬ ‫משבצת כמות כפולה של גרגירי אורז מהכמות‬ ‫שבקודמתה‪ .‬הקיסר חשב שזו בקשה צנועה‬ ‫ושאל‪" ,‬אינך חפץ ביותר מכך?" והממציא‬ ‫העני השיב בצניעות‪ ,‬שדי לו בגרגירי האורז‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫לא צריך להיות מתימטיקאי גדול כדי לחשב‬ ‫ולמצוא שכבר במשבצת ה‪ 15-‬יונחו גרגירים‬ ‫שמשקלם עולה על ק"ג אחד של אורז‪.‬‬ ‫במשבצת ה‪ 25-‬כבר יונח כטון אורז‪ .‬במשבצת‬ ‫ה‪ 35-‬יונחו למעלה מאלף טון‪ .‬כדי למלא את‬ ‫המשבצת ה‪ 54-‬יידרש כל היבול העולמי‬ ‫(היום) של אורז‪ ,‬כ‪ 600-‬מיליון טון‪ .‬במשבצת‬ ‫ה‪ ,64-‬האחרונה‪ ,‬יהיה צורך בכ‪ 600-‬מיליארד‬ ‫טון ‪ -‬כמות שטרם יוצרה בעולם במצטבר‬ ‫מאז האדם הראשון‪.‬‬ ‫מתרחשים בתהליכים מעריכיים‪.‬‬ ‫ארבעת או חמשת העשורים האחרונים‬ ‫היו המופלאים ביותר בתולדות האנושות‪,‬‬ ‫ולוו בהתפתחויות טכנולוגיות מדהימות‪.‬‬ ‫אלא שקצבי הגידול הם כה מהירים כרגע‪,‬‬ ‫עד שאנחנו מתקרבים במהירות לגבולות‬ ‫המערכת‪ .‬כל התהליכים שהזכרנו מגיעים‬ ‫בזמן זה לממדים גדולים ביותר‪ ,‬ואם לא‬ ‫נשנה את הדרך‪ ,‬הדבר יביא להתרסקות‪ .‬קשה‬ ‫לדעת איזה תהליך יהיה הקש שישבור את גב‬ ‫הגמל ויביא להתרסקות המערכת‪ .‬האם הוא‬ ‫ייגרם ממיצוי מקורות האנרגיה מדלק פוסילי‬ ‫וגרעיני‪ ,‬או ממשבר פיננסי של אירופה או‬ ‫ארה"ב? או גורם אחר? קשה גם לנבא את‬ ‫התאריך המדויק‪ .‬אך ברור שלא נותר זמן רב‪.‬‬ ‫בעולם המפותח יש סחר בינלאומי רב‪.‬‬ ‫כמעט כל דבר שאנחנו משתמשים בו מורכב‬ ‫מרכיבים שנוצרו בעשרות מדינות בעולם‪.‬‬ ‫התקשורת בעולם היא זמינה ומיידית‪ .‬כל‬ ‫דבר שקורה במקום אחד משפיע מיד על‬ ‫מה שקורה במקום אחר‪ .‬כאשר מתקרבים‬ ‫לגבולות המערכת נוצרת תלות הדדית‬ ‫חזקה מאוד בין כל האנשים בעולם‪ .‬כל צעד‬ ‫שעושים במקום אחד משפיע על מקום אחר‬ ‫צילום‪ :‬אשר ביטון‬ ‫סיפור זה ממחיש את מהותם של תהליכים‬ ‫מעריכיים (אקספוננציאליים)‪ .‬אלה הם‬ ‫תהליכים שבהם תופעה גדלה לאורך זמן בקצב‬ ‫קבוע‪ .‬בתחילת התהליך השינוי בערך מוחלט‬ ‫הוא צנוע ואיטי‪ ,‬ולאורך זמן רב השינוי כמעט‬ ‫ואינו מורגש‪ .‬אולם לאחר זמן השינוי בערך‬ ‫מוחלט נהיה גדול מאוד ומורגש‪ .‬בשלבים‬ ‫האחרונים של התהליך השינוי התקופתי הוא‬ ‫כה גדול‪ ,‬עד כי לא נותר זמן לעצרו‪.‬‬ ‫תהליכים רבים בעולם הסובב אותנו הם‬ ‫כאלה‪ .‬למשל‪ ,‬הגידול של אוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫לאורך מאות אלפי שנים הלכה אוכלוסיית‬ ‫האדם והתרבתה‪ .‬בתקופת חורבן הבית השני‪,‬‬ ‫לפני כאלפיים שנה‪ ,‬חיו בעולם כ‪ 100-‬מיליון‬ ‫נפש‪ .‬במאה ה‪ 17-‬חיו כבר כ‪ 300-‬מיליון‬ ‫נפש‪ .‬המאה העשרים נפתחה עם אוכלוסייה‬ ‫של כ‪ 1.4-‬מיליארד נפש (בשנת ‪)1900‬‬ ‫והסתיימה בשנת ‪ 2000‬כשאוכלוסיית העולם‬ ‫מונה כ‪ 6.4-‬מיליארד נפש‪ .‬במהלך המאה‬ ‫העשרים נוספו‪ ,‬אפוא‪ ,‬כ‪ 5-‬מיליארד נפש‪.‬‬ ‫יותר מכל בני האדם שנולדו במצטבר בעולם‬ ‫מאז ימי אדם הראשון‪ .‬גם הגידול בתצרוכת‪,‬‬ ‫הגידול בצריכת מינרלים‪ ,‬עץ‪ ,‬משאבי טבע‬ ‫אחרים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬ובמקביל יצירת זיהום מים‪,‬‬ ‫אוויר וקרקע‪ ,‬הם תהליכים דומים‪ .‬באופן‬ ‫דומה גם קצב הכילוי של שטחי דיג‪ ,‬השמדת‬ ‫זני חי וצומח ופגיעה במערכות אקולוגיות‬ ‫שביקעו בשורשיהם את כוכבו הקטנטן‪ .‬זהו‬ ‫משל למה שעלול לקרות כתוצאה מריבוי‬ ‫תהליכים מעריכיים בעולמנו‪ .‬התוצאה עלולה‬ ‫להיות דומה לתוצאת המבול‪ :‬הכחדה של‬ ‫האנושות‪ .‬כדור הארץ ימשיך להתקיים‪ ,‬אך‬ ‫ללא האדם‪.‬‬ ‫אולי זמן קצר ביותר‪ ,‬אך בוודאי לא יותר מכמה‬ ‫עשורים בודדים‪ .‬ייתכן שהמשברים שאנחנו‬ ‫חווים באחרונה במערכות המוניטריות‪,‬‬ ‫בכלכלות העולמיות‪ ,‬במחירי אנרגיה וכולי‬ ‫הם המבשרים של המשבר הגדול שלפנינו‪.‬‬ ‫ככל שהחברה מפותחת יותר‪ ,‬כך התרסקות‬ ‫המערכת עלולה להיות כואבת יותר‪.‬‬ ‫רבים קראו את סיפורו של אקזופרי‪ ,‬הנסיך‬ ‫הקטן‪ .‬זהו ספר ילדים‪ ,‬שכמו רבים אחרים‪,‬‬ ‫הוא בעצם ספר למבוגרים‪ .‬באחד ממסעותיו‬ ‫מבקר הנסיך הקטן בכוכבו של שכנו העצל‪,‬‬ ‫אשר לא עקר במועד שלושה שתילים של‬ ‫עץ הבאובב‪ .‬עצי הבאובב באפריקה הם עצים‬ ‫שגדלים במהירות ומגיעים לגדלים עצומים‪.‬‬ ‫העצים שהזניח העצלן גדלו במהירות עד‬ ‫ומרוחק‪ .‬למשל‪ ,‬אם במדינה מסוימת מגדילים‬ ‫את ייצור התירס על מנת להפיק ממנו דלק‬ ‫ביולוגי כתחליף לנפט‪ ,‬אזי נפגעת אספקת‬ ‫המזון במקום אחר‪ .‬אם במדינה מסוימת‬ ‫מזרימים ביוב לים‪ ,‬הדבר עלול לפגוע ביצורים‬ ‫הזעירים בים שמספקים כמחצית מהחמצן‬ ‫לכדור הארץ‪ .‬פגיעה במפעל לייצור חומר‬ ‫מסוים ביפן עקב צונאמי יכולה להשבית את‬ ‫תעשיות האקלטרוניקה ברחבי העולם‪.‬‬ ‫התלות המתחזקת בין האנשים ברחבי העולם‬ ‫מחייבת שינוי גישה בסיסי בדרך החשיבה של‬ ‫אנשים ועסקים‪ .‬עלינו להקטין את הגישה‬ ‫האגוצנטרית‪ ,‬אשר שמה את עצמנו במרכז‪,‬‬ ‫ולחזק את החשיבה הגלובל‪-‬צנטרית‪ ,‬אשר‬ ‫מתחשבת יותר באינטרס העולמי הכללי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬להסב את הדגש מהמילה ‪ ME‬למילה‬ ‫‪( WE‬או בעברית‪ ,‬להדגיש יותר את ה"אנו"‬ ‫על פני ה"אני")‪.‬‬ ‫בעולמנו אנשים לא נוטים לעשות שינויים‬ ‫אלא בתנאי משבר‪ ,‬כשאין ברירה‪ .‬רוב מקבלי‬ ‫ההחלטות בדרגים הפוליטיים והעסקיים‬ ‫מונעים על ידי מטרות קצרות טווח‪ ,‬ורוצים‬ ‫להגיע להישגים בתקופת כהונתם‪ .‬על כן‬ ‫הסיכוי לבצע שינוי שמטרתו להציל את‬ ‫עולמנו בטווח קצת יותר ארוך‪ ,‬הוא קטן‪ .‬אלא‬ ‫אם כן המשבר יפרוץ בקרוב מאוד ויכריח‬ ‫אותנו לעשות זאת‪.‬‬ ‫כרגע יש שתי דרכים‪ :‬האחת‪ ,‬להמתין עד‬ ‫שמשבר יניע אותנו לבצע שינוי מרחיק לכת‪.‬‬ ‫והשנייה‪ ,‬להתחיל בפעולה בכיוון זה כבר‬ ‫עכשיו‪ .‬הנתיב השני הוא ודאי נתיב משתלם‬ ‫יותר וכואב פחות‪ .‬אלא שכדי להגיע אליו‬ ‫יש לבצע שינוי מיידי ולעבור טרנספורמציה‬ ‫בסיסית‪ .‬אחת הדרכים להשיג זאת היא‬ ‫להעביר סדנאות לשכבות הניהול המרכזיות‬ ‫ולמקבלי ההחלטות העיקריים‪ ,‬הן בעולם‬ ‫הפוליטי והן בעולם העסקי‪ .‬הסדנאות נועדות‬ ‫לפקוח את העיניים ולהראות שיש דרך אחרת‬ ‫ושהדבר כדאי ומשתלם‪.‬‬ ‫הטרנספורמציה יכולה לגרום לאנשים לראות‬ ‫את העניינים בצורה אחרת‪ ,‬וליצור עולם‬ ‫חדש‪ .‬הדבר דומה למעבר של אדם מעולם‬ ‫דו‪-‬ממדי לעולם רב‪-‬ממדי‪ .‬בדומה לסרט רב‬ ‫המכר‪" ,‬אווטאר"‪ .‬גיבור הסרט עובר מעולם‬ ‫דו‪-‬ממדי לעולם רב‪-‬ממדי וצבעוני‪ ,‬תוך‬ ‫התמזגות עם הטבע‪ .‬קשה לדמיין מעבר כזה‬ ‫בטרם עשינו אותו‪ ,‬אך אפשר אולי להבינו‬ ‫אם חושבים בכיוון ההפוך‪ :‬דמיינו לעצמכם‬ ‫שאנו נמצאים בעולם שבו כל כלי הרכב‬ ‫הם חשמליים‪ ,‬ולפתע בא מישהו ומציע לנו‬ ‫רכב הפועל על מנוע בנזין‪ .‬או שאנו נמצאים‬ ‫בעולם של היום ובו אנשים נעים במטוסים‬ ‫מהירים‪ ,‬ולפתע בא מישהו ומציע לנו לנוע‬ ‫מארץ לארץ בספינת מפרש או קיטור של‬ ‫המאה ה‪.19-‬‬ ‫היום כבר לא ניתן לבצע את הטרנספורמציה‬ ‫בכיוון אחד בלבד‪ .‬הטרנספורמציה צריכה‬ ‫להיות רב‪-‬ממדית ולגעת במשולב במכלול‬ ‫נושאים‪ :‬הכלכלה‪ ,‬האנושיות והאיכות‪,‬‬ ‫הסביבה והחברה‪ .‬בראשי תיבות‪ :‬כסא"ח‬ ‫(מושג שעמיתי המאמן האסטרטגי‪ ,‬טל רונן‪,‬‬ ‫ואנוכי טבענו)‪ .‬או בשפה האנגלית‪ ,‬יש לפקוח‬ ‫את העיניים על מנת לראות‪SEE - Society ,‬‬ ‫‪.Economy and Environment‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫המקף בין ההון לשלטון‬ ‫ציון אלון | יועץ פוליטי‬ ‫במציאות הישראלית המורכבת‪ ,‬הלוביסטים הפכו לשעיר לעזאזל‪,‬‬ ‫בעוד המחלוקות והשסעים בחברה נותרים ללא מענה‬ ‫תרופה לסרטן צוואר הרחם‪ ,‬אפוד זוהר לרכב‪ ,‬מים מינרליים לתינוק‪ ,‬השוואת מיסוי על סיגריות‬ ‫תוצרת הארץ ותוצרת חוץ‪ ,‬מניעת ביטול הטבת חשמל חינם לעובדי חברת חשמל‪ ,‬איסור טעינה של‬ ‫המכונית החשמלית העתידית במשקי הבית ועוד ארוכה הרשימה ‪ -‬כולן הצעות חוק או החלטות‪,‬‬ ‫שהושגו בסיוע לחצים שהפעילו לוביסטים על מחוקקים ואנשי ציבור בישראל‪ .‬במקרים אחרים‬ ‫דאגו הלוביסטים לכך שההחלטות המתקבלות בכנסת יתאימו לעמדת "הקליינטים" שלהם‪ ,‬או‬ ‫שנושאים בעייתיים מבחינת בעלי ההון "יוסרו" מסדר היום‪" ,‬ירוככו" או שיידחה הדיון בהם עד‬ ‫להודעה חדשה‪.‬‬ ‫השיטה החברתית והכלכלית‪ .‬ואנחנו‪ ,‬כרגיל‪ ,‬עסוקים ב"לירות בשליח"‪ ,‬במקום לטפל בשורש‬ ‫הבעיה‪.‬‬ ‫הלוביסטים מצליחים כל כך בגלל הפילוג בין המגזרים השונים בחברה הישראלית‪ ,‬בגלל הניצול‬ ‫ההדדי שפשה בכולנו‪ ,‬מתוך מאבקי הכוח והיוקרה‪ ,‬החומרנות ותאוות הבצע שמעלים את יוקר‬ ‫המחיה‪ .‬וגם כתוצאה מהאדישות שפיתחנו כלפי פערים כלכליים וחברתיים שהולכים ומתרחבים‪.‬‬ ‫אלה הבעיות האמיתיות שבפניהן ניצבת החברה שלנו‪ ,‬לא הלוביסטים‪ .‬והן מחייבות טיפול‬ ‫מיידי‪ .‬כיצד? באמצעות שינוי חינוכי כולל‪ ,‬שיביא את כולנו ‪ -‬המגזר הפרטי‪ ,‬הציבורי והעסקי‬ ‫ להרגשה שאנחנו באותה הסירה‪ .‬רק מתוך הדאגה לטובת הכולל נוכל להתחיל בפתרון הבעיות‬‫הכלכליות והחברתיות שמהן סובלת החברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫החשיפה התקשורתית של שיטות הפעולה של חלק מהלוביסטים בישראל בתוכנית "עובדה"‪,‬‬ ‫שפכה אור על עוצמת השפעתם על חברי‬ ‫הכנסת ופקידי ממשל בכירים‪ .‬ההמשך ידוע‬ ‫ יו"ר הכנסת בחר להרחיק את הלוביסטים‬‫מבית המחוקקים ודרש להגביל את השפעתם‪,‬‬ ‫והעיתונות‪ ,‬מצידה‪ ,‬יצאה בביקורת חריפה‬ ‫נגד התופעה‪.‬‬ ‫כל עוד ההליך מתנהל בשקיפות ומוסדר על‬ ‫פי חוק‪ ,‬הרי הוא הליך דמוקרטי לגיטימי‪.‬‬ ‫עכשיו בואו נסבך מעט את התמונה‪ :‬יכול‬ ‫להיות שהממורמרים על הפעילות הלוביסטית‬ ‫הענפה בכנסת כועסים‪ ,‬כי אין באפשרותם‬ ‫לממן את שירותי הלוביסטים לשם השגת‬ ‫מטרותיהם שלהם? ואולי אני מתרגז ויוצא‬ ‫נגד פעילותם‪ ,‬מפני שהם לא מקדמים את‬ ‫האינטרסים שלי?‬ ‫במציאות הנוכחית‪ ,‬רובם המכריע מייצג את‬ ‫בעלי ההון‪ ,‬המגזר העסקי וועדים וסקטורים‬ ‫חזקים‪ .‬באופן הזה הם מנציחים ומרחיבים‬ ‫את הקרע בחברה הישראלית‪ .‬כדי לשנות‬ ‫זאת יש צורך לפעול לאיחוי הקרע החברתי‪,‬‬ ‫שהלוביסטים הם תוצריו‪ .‬ואז גם הפעילות‬ ‫הלוביסטית תשתנה‪.‬‬ ‫ומה אם בעל הון היה מחליט להפעיל‬ ‫לוביסטים בכנסת כדי להעלות על סדר‬ ‫היום הציבורי והחקיקתי את הצורך בערבות‬ ‫הדדית כפתרון אפשרי לבעיות החברתיות‬ ‫והכלכליות? ובמילים אחרות‪ ,‬האם יש מטרה‬ ‫ראויה שמכשירה את "השרץ" ‪ -‬את השיטה‪,‬‬ ‫והופכת את השימוש בלוביסטים ללגיטימי? שאלה קשה‪ ,‬נכון?‬ ‫הרשו לי להקשות עוד קצת‪ :‬מה אם מפעילי הלוביסטים לא יהיו בעלי ההון‪ ,‬אלא האגודה לזכויות‬ ‫האזרח‪ ,‬עמותת "לתת" או ארגונים עם אג'נדה חברתית שמקדמים חינם מטרות חברתיות ראויות?‬ ‫האם גם אז יהיו מי שיצאו נגדם וידרשו לצמצם את פעילותם ואת נגישותם למקבלי ההחלטות?‬ ‫בכלל לא בטוח‪.‬‬ ‫מה שבטוח הוא‪ ,‬שקל מאוד ליפול למלכודת הפופוליסטית ולנגח את הלוביסטים ואת בעלי ההון‪.‬‬ ‫אלא שזה לא יפתור דבר‪ .‬מדוע? כי הלוביסטים הם לא המחלה‪ ,‬הם רק הסימפטום‪ ,‬השיקוף של‬ ‫ובאשר ללוביסטים?‬ ‫בחברה מלוכדת ומאוחדת הלוביזם פשוט‬ ‫ייעלם‪ .‬במקום מחנות ומחנאות החזקים יצאו‬ ‫מעורם כדי לדאוג לחלשים‪ ,‬ומנגד‪ ,‬אזרחים‬ ‫מן השורה יעריכו ויפרגנו לבעלי ההון‬ ‫ולטייקונים על שהצליחו לרתום את כישרונם‬ ‫ומרצם לטובת החברה כולה‪ .‬מאבקי כוחות‬ ‫"מאחורי הקלעים" יפנו את מקומם לטובת התדיינות כשווים סביב שולחן עגול‪ ,‬שבו מיוצגים‬ ‫כל המגזרים כולם‪ ,‬שווה בשווה‪ .‬האווירה המשפחתית שתשרור סביב השולחן תאפשר לו להפוך‬ ‫לזירת המפגש העיקרית לליבון הבעיות ולקביעת סדר העדיפויות הלאומי‪ ,‬מתוך התחשבות‬ ‫אמיתית בכל בני המשפחה הישראלית‪ ,‬בקונצנזוס רחב ובשקיפות מלאה‪.‬‬ ‫כשנחיה במדינה שאזרחיה התקשרו ביניהם באמנה חברתית‪-‬כלכלית המבוססת על ערבות‬ ‫הדדית‪ ,‬הלוביזם ייכנס לפנתיאון ההיסטורי כעיסוק שאבד עליו הכלח‪ ,‬או שמא נאמר שכולנו‬ ‫נהפוך ללוביסטים של הערבות ההדדית‪.‬‬ ‫חדש!‬ ‫הכלכלה באור הערבות ההדדית‬ ‫איך פותרים בעיות כלכליות דרך הקשר בינינו?‬ ‫להזמנות‪[email protected] | 1-700-707-200 :‬‬ ‫מהו השולחן העגול?‬ ‫הדרך‬ ‫פלטפורמה שסביבה מתיישבים אזרחים ממגוון האוכלוסייה‪:‬‬ ‫•יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬בדואים‬ ‫•חילוניים ודתיים‬ ‫•עולים חדשים לצד ותיקי היישוב‬ ‫•גברים ונשים‬ ‫•בעלי עמדה ואנשים פשוטים‬ ‫•מבוגרים וצעירים‬ ‫כולם אזרחי מדינה אחת‪ ,‬יושבים כשווים סביב שולחן עגול‬ ‫כמו משפחה אחת‪ ,‬ומחפשים דרך לבנות כאן חברה טובה‪,‬‬ ‫שוויונית וערכית יותר‪.‬‬ ‫השולחן העגול מתנהל כרב‪-‬שיח בין שווים בנושאים חברתיים‪ .‬הדיון מתקיים‬ ‫סביב שולחן עגול שמוצב באולם מקומי או בכיכר העיר‪ .‬בחלק הראשון של‬ ‫האירוע מתקיים פאנל תקשורתי שבו משתתפים שישה‪-‬שבעה אנשים‪ .‬כל‬ ‫משתתף מקבל במה להציג את דעותיו ומתייחס לדברי האחרים‪.‬‬ ‫הציבור הרחב שצופה בשולחן לוקח חלק פעיל בשיח‪ .‬בתום הפאנל התקשורתי‬ ‫הקהל מתיישב בקבוצות מונחות בנות שמונה עד עשרה משתתפים‪ ,‬סביב‬ ‫שולחנות עגולים‪ ,‬וממשיך בדיון‪.‬‬ ‫"השולחן העגול" משודר בשידור חי ברשת האינטרנט ‪www.arvut.org‬‬ ‫וברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫מתוך האירוע "‪ 1000‬שולחנות עגולים" | ‪ | 10.9.2011‬צילום‪ :‬יבגני פ‪.‬‬ ‫איך הכול התחיל?‬ ‫יש חיים מסביב לשולחן‬ ‫השולחן העגול הראשון הוצב‬ ‫באופן ספונטני בזמן המחאה‬ ‫החברתית בשדרות רוטשילד‪.‬‬ ‫הוא זכה להצלחה אדירה‪ ,‬ובתוך‬ ‫זמן קצר התאספו סביבו מאות‬ ‫אנשים‪ .‬ומאז לא פסק גל הפניות;‬ ‫אקדמאים בכירים לצד פשוטי‬ ‫העם‪ ,‬צעירים ובני נוער לצד‬ ‫ראשי ערים‪ ,‬מבקשים לקחת חלק‬ ‫ב"שולחן העגול"‪.‬‬ ‫אנחנו משתדלים שהמשתתפים‬ ‫ידברו מהלב ולא בסיסמאות‪.‬‬ ‫לכל אדם יש דעה‪ ,‬והוא רשאי‬ ‫להביע אותה‪ .‬האחרים מקשיבים‪,‬‬ ‫מגיבים‪ ,‬וכך נוצר שיח חברתי‬ ‫משותף באווירה של "משפחה‬ ‫אחת"‪ ,‬שמנסה להעביר מסר‬ ‫של אחדות לעם ישראל‪ .‬תוכניות‬ ‫"השולחן העגול" מועלות‬ ‫לאחר מכן לארכיון‪ ,‬ופתוחות‬ ‫לצפייה באתר ‪.www.arvut.org‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫הטלוויזיה חינוכית?‬ ‫חנוך מילביצקי | עורך דין ופעיל ב"תנועת הערבות"‬ ‫אנחנו וילדינו נחשפים מדי יום למסרים הנגועים בשוביניזם‪ ,‬במניפולציות מיניות‪ ,‬בהאדרת ה"אני"‬ ‫על חשבון האחר תוך השפלתו ורמיסתו‪ ,‬והעולם שותק‪ .‬על המחוקק להתערב למען איזון מערכת‬ ‫הערכים שאותה יונק הציבור מדי יום מאמצעי התקשורת‬ ‫"אני פתוחה להכול‪ ,‬אני‪ ,‬שלישייה עשיתי‬ ‫כבר בכיתה י"ב בגבעת התחמושת"‪.‬‬ ‫משפט מלבב זה ומשפטים דומים נוספים‬ ‫יצאו מפי דמויות בסדרה המשודרת בערוץ‬ ‫ילדים מרכזי במדינת ישראל‪ ,‬במשבצת‬ ‫שידור המיועדת לילדים בגילאי ‪.13-7‬‬ ‫דו"ח הוועדה הישראלית למדרוג מצייר‬ ‫מציאות קשה עוד יותר‪ .‬מסתבר שיותר‬ ‫מ‪ 140-‬אלף ילדים צופים בתוכנית "האח‬ ‫הגדול" מדי ערב‪ ,‬קרוב ל‪ 84-‬אלף מתוכם‬ ‫בגילאי ‪ )!( 9-4‬וזה עוד לפני ששוקללו נתוני‬ ‫הצפייה בערוצי האינטרנט של הזכיינים‪.‬‬ ‫"התנהגויות מסוכנות של ילדים לא צומחות‬ ‫בחלל ריק"‪ ,‬הגיב לעיתון גלובס ד"ר יצחק‬ ‫קדמן‪ ,‬מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד‪,‬‬ ‫בעקבות פרסום הנתונים‪" .‬אנחנו לא יכולים‬ ‫ערב‪-‬ערב לשטוף את מוחם של הילדים‬ ‫באמצעות תוכניות מהסוג הזה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לצקצק בשפתיים ולומר כמה הנוער של היום‬ ‫הוא נורא ואיום"‪.‬‬ ‫וכך בחסות תוכניות כמו "האח הגדול"‪,‬‬ ‫"הישרדות"‪" ,"The Voice" ,‬המירוץ‬ ‫למיליון"‪" ,‬מעושרות" ודומותיהן‪ ,‬אנחנו‬ ‫וילדינו נחשפים מדי יום למסרים הנגועים‬ ‫בשוביניזם‪ ,‬במניפולציות מיניות‪ ,‬בהאדרת‬ ‫ה"אני" על חשבון האחר תוך השפלתו‬ ‫צילום‪ :‬אהובה ברנר‬ ‫זו אכן אמירה בוטה‪ ,‬אך אל לנו להתפלא‪.‬‬ ‫מתי לאחרונה שאלנו את עצמנו כמה מהתוכן‬ ‫המשודר היום בערוצי הילדים השונים אכן‬ ‫ראוי לילדים שלנו‪ ,‬תורם להתפתחותם ומקנה‬ ‫להם ערכים ראויים?‬ ‫אל מול אלו מתגלה אוזלת ידו של המצב‬ ‫החקיקתי‪-‬רגולטורי‪ .‬באופן תמוה לא‬ ‫התבצעה כל התאמה בחוק הרשות השנייה‬ ‫כבר קרוב לשלושים שנה‪ .‬גישתם הנוכחית‬ ‫של הרגולטורים‪ ,‬של הרשות השנייה ושל‬ ‫מועצת הכבלים והלווין‪ ,‬מיישרת קו עם חוסר‬ ‫המעש הכוללי‪ .‬לגרסתם‪ ,‬תפקידם לספק‬ ‫לציבור כלים לביקורת ולא לבקר ולפקח על‬ ‫תכני השידורים‪ .‬למרבה האבסורד‪ ,‬הרגולטור‬ ‫מצפה מהציבור שיילחם בעצמו בהשפעה‬ ‫ההרסנית של תכנים קלוקלים‪ ,‬באותם תכנים‬ ‫שהציבור נתון להשפעתם ברציפות ובאופן‬ ‫תדיר‪...‬‬ ‫זכויות השידור הן משאב לאומי חיוני ונחוץ‬ ‫מאין כמותו‪ .‬מצב שוק התקשורת היום מצביע‬ ‫ורמיסתו‪ .‬במקביל‪ ,‬תוכן פרסומי ישיר‬ ‫ועקיף‪ ,‬שמטרתו לטפח את תרבות הצריכה‬ ‫המופרזת ולהיטיב עם בעלי השליטה בערוצי‬ ‫הטלוויזיה‪ ,‬נטמע בתודעתנו בכל רגע ורגע‪...‬‬ ‫והעולם שותק‪.‬‬ ‫מנתוני צפייה מפולחים שהעבירה הרשות‬ ‫השנייה עולה‪ ,‬כי ילדים בגילאי ‪ 17-4‬צופים‬ ‫בטלוויזיה בין שלוש לשלוש וחצי שעות‬ ‫מדי יום בממוצע‪ .‬כשחושבים על זה‪ ,‬מדובר‬ ‫על כמחצית מהזמן שהם מבלים במסגרות‬ ‫החינוך השונות‪ .‬וההשפעה‪ ,‬כפי שמעידים‬ ‫הילדים בעצמם‪ ,‬מיידית‪ :‬בסקר נוסף שנערך‬ ‫על ידי הרשות השנייה בקרב בני נוער‪ ,‬הודו‬ ‫‪ 66‬אחוז מהנשאליים‪ ,‬שתוכניות טלוויזיה‬ ‫משפיעות על התנהגותם‪ ,‬על לבושם ועל סגנון‬ ‫כשם שהמחוקק מצא דרך לחייב‬ ‫את ערוצי התקשורת לכמות מינימלית‬ ‫של הפקות מקור מתוך דאגה לפרנסת‬ ‫היוצרים‪ ,‬קל וחומר שעלייו להתערב למען‬ ‫איזון מערכת הערכים שאותה יונק הציבור‬ ‫מדי יום מאמצעי התקשורת‪ .‬אופי החברה‬ ‫שנבנה כאן ועתיד ילדינו תלויים ביכולת‬ ‫שלנו לקום ולדרוש זאת בגלוי וללא דיחוי‬ ‫מן המחוקקים‬ ‫בכל רגע ורגע נטמע בתודעתנו‬ ‫תוכן פרסומי ישיר ועקיף‪,‬‬ ‫שמטרתו לטפח את תרבות הצריכה‬ ‫המופרזת ולהיטיב עם בעלי השליטה‬ ‫וערוצי הטלוויזיה‪ ...‬והעולם שותק!‬ ‫דיבורם‪ .‬והמצב אינו שונה בהרבה גם אצלנו‪,‬‬ ‫המבוגרים‪ .‬התקשורת‪ ,‬ובראשה הטלוויזיה‪,‬‬ ‫מעצבת את הלך הרוח החברתי‪.‬‬ ‫כאשר מעמתים את ערוצי הטלוויזיה עם‬ ‫התוכן הרדוד וההרסני שהם משדרים לציבור‪,‬‬ ‫בעיקר בזמן צפיית השיא‪ ,‬נשמעת המנטרה‬ ‫הקבועה‪ ,‬לפיה הם לא יותר מנותני שירות‬ ‫העוסקים בבידור ולא בחינוך‪" .‬אנו גופים‬ ‫מסחריים"‪ ,‬טוענים גופי התקשורת‪" ,‬ועלינו‬ ‫לספק לציבור את התוכן שהוא דורש‪ ,‬שאם‬ ‫לא כן‪ ,‬לא יפרסמו אצלנו חברות מסחריות‪,‬‬ ‫ולא נוכל להמשיך להתקיים"‪.‬‬ ‫אלא שהפרסומים האחרונים בעיתונות‬ ‫מלמדים שרוב התכנים שאנו צורכים "הוזמנו"‬ ‫מראש ונקנו בסכומי כסף לא מבוטלים‪ ,‬בידי‬ ‫בעלי אינטרסים כאלו ואחרים‪ ...‬מדובר‪ ,‬אם‬ ‫כן‪ ,‬בהיתממות לשמה ובניסיון להסיר את‬ ‫האחריות להידרדרות החברתית במישרין‬ ‫מגבם של גופי התקשורת‪.‬‬ ‫על כשל בולט‪ ,‬המחייב הגברה של הרגולציה‬ ‫בתחום‪ .‬אלא שאל תנאי הרישיון והסכמי‬ ‫הזיכיון יש להוסיף קריטריונים של תוכן‬ ‫ראוי‪ ,‬כזה שתורם למרקם החברתי ומעלה על‬ ‫נס את רוח האחדות‪ ,‬תרומה לזולת‪ ,‬צרכנות‬ ‫מאוזנת ועוד‪.‬‬ ‫אין הכוונה להשתלטות רגולטיבית על‬ ‫התוכן‪ ,‬אלא לסוג של "אפליה מתקנת" בתכני‬ ‫השידור; בהוספת תכנים ראויים אל בליל‬ ‫התכנים הבלתי ראויים ששוטף את מוחנו‬ ‫מבוקר עד ערב‪.‬‬ ‫כשם שהמחוקק מצא דרך לחייב את ערוצי‬ ‫התקשורת לכמות מינימלית של הפקות מקור‬ ‫מתוך דאגה לפרנסת היוצרים‪ ,‬קל וחומר‬ ‫שעלייו להתערב למען איזון מערכת הערכים‬ ‫שאותה יונק הציבור מדי יום מאמצעי‬ ‫התקשורת‪ .‬אופי החברה שנבנה כאן ועתיד‬ ‫ילדינו תלויים ביכולת שלנו לקום ולדרוש‬ ‫זאת בגלוי וללא דיחוי מן המחוקקים‪.‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫הגרעין האיראני ‪ -‬אפשר גם אחרת‬ ‫רם שמואלי | תא“ל במילואים‪ ,‬לשעבר ראש להק מודיעין בחיל האוויר ומפקד הבסיסים עובדה ורמת דוד‪ .‬כיום שותף בפרויקט “ערי חינוך“‬ ‫בואו ונבחר אסטרטגיה אחרת‪ :‬במקום קיטוב‪ ,‬נפנה לחיבור מעגלי‬ ‫חיצוניים ‪ -‬שניתן להאשימם בכל הצרות‬ ‫הפוקדות את איראן‪ ,‬והוא מבוסס כרגע על‬ ‫אימוץ הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪-‬פלסטיני‬ ‫כמנוף לרכישת אהדה לאיראן בעולם הערבי‪.‬‬ ‫אם וכאשר ייפול שלטון זה‪ ,‬גדולים הסיכויים‬ ‫כי היחסים יחזרו להיות ידידותיים"‪.‬‬ ‫אך נניח שהיינו בוחרים אסטרטגיה אחרת‪:‬‬ ‫במקום קיטוב‪ ,‬היינו פונים לחיבור מעגלי‪.‬‬ ‫רבו המומחים שמסבירים לנו כי אין מנוס‬ ‫מתקיפה באיראן‪ ,‬המהווה איום קיומי על‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ואולי גם על העולם כולו‪.‬‬ ‫כטייס בהווה וכבכיר לשעבר במערך‬ ‫המודיעין של חיל האוויר‪ ,‬אני אומר בוודאות‪,‬‬ ‫שלא ייתכן כי המוח היהודי לא יכול להמציא‬ ‫דרך חכמה ויעילה יותר מאשר פתיחת מעגל‬ ‫תקיפה ישיר‪ .‬לא ייתכן שלא ניתן למצוא‬ ‫מעגל חיבור איתן אל מול נתיב ההתנגשות‬ ‫הנוכחי‪ ,‬וזאת לאור המשותף לשני העמים‪.‬‬ ‫בניגוד לעמים בני כמאה שנה כעם העיראקי‪,‬‬ ‫או לעמים שנולדו כתוצאה מחלוקת‬ ‫הגבולות הישרים לאחר עזיבת המעצמות‬ ‫הקולוניאליסטיות כעם הסורי‪ ,‬הירדני‬ ‫והסעודי‪ ,‬ההיסטוריה העשירה של העם‬ ‫הפרסי והעם היהודי נטועה במזרח התיכון‬ ‫כבר למעלה משלושת אלפים שנה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬העם הפרסי הוא עם מוכשר‪ ,‬יזם‬ ‫בנשמתו‪ ,‬שבניו סוחרים באופיים‪ ,‬כמעט כמו‬ ‫היהודים‪ .‬האיראנים‪ ,‬ובעיקר תושבי טהרן‬ ‫הצעירים‪ ,‬לומדים באוניברסיטאות והם‬ ‫שוחרי חופש‪ ,‬בדיוק כמונו‪ .‬הם שונאים את‬ ‫השלטון ובעיקר את סתימת הפיות שנכפית‬ ‫עליהם על ידי המשטרה החשאית‪ .‬העם‬ ‫הפרסי אף ניסה להתקומם ולהצטרף לאביב‬ ‫הערבי‪ ,‬אך דוכא בברוטאליות‪ .‬איש לא נחלץ‬ ‫לעזרת שוחרי החופש באיראן בקיץ האחרון‪,‬‬ ‫גם לא העם היהודי‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬השלטון‪ ,‬שמודע לשנאה כלפיו‪,‬‬ ‫מאחד את השורות סביב הרגישות ההיסטורית‬ ‫של העם האיראני לכל ביטוי של פטרונות‬ ‫או פגיעה בגאווה הלאומית‪ .‬אחמדיניג'אד‬ ‫רותם באומנות רבה את דרישת המערב‬ ‫וישראל לשלול מאיראן קדמה טכנולוגית‬ ‫גרעינית‪ ,‬לתמיכה של העם במנהיגותו‪ .‬איום‬ ‫התקיפה על איראן מחזק את אחמדיניג'אד‬ ‫והאייתולות בכך שהוא מאפשר להם להציג‬ ‫את הישראליים והאמריקאים כאויבי העם‪,‬‬ ‫המזלזלים בכבודו הלאומי‪.‬‬ ‫גם ראש אמ"ן לשעבר‪ ,‬שלמה גזית‪ ,‬התבטא‬ ‫בנושא‪" :‬אין סכסוך מדיני או אחר בין ישראל‬ ‫לאיראן‪ .‬עד שנת ‪ 1979‬שבה עלו האייתולות‬ ‫לשלטון‪ ,‬שררו ידידות‪ ,‬יחסים חמים ושיתוף‬ ‫פעולה בין שני העמים‪ .‬הסכסוך היום הוא‬ ‫עם משטר האייתולות הקיצוני‪ ,‬שמבקש‬ ‫לבסס את המדיניות בטהרן על שנאת גורמים‬ ‫חייבים להפנות משאבים גלויים‪ ,‬כמו גם‬ ‫סמויים‪ ,‬לסיוע לעם האיראני במאבקו נגד‬ ‫המשטר‪ ,‬באמצעות יצירת ערוצי הידברות‬ ‫בין שני העמים‪ ,‬שיביעו תמיכה והזדהות‬ ‫אמיתית עם העם האיראני‪ .‬כמו כן‪ ,‬על הנהגת‬ ‫המדינה להפסיק לשחק לידי אחמדיניג'אד‪,‬‬ ‫שנהנה מכל הצהרה מתלהמת כנגד איראן‪,‬‬ ‫שרק מתדלקת את המנוע היחיד שמחבר את‬ ‫העם אליו‪.‬‬ ‫חיבור בין הישראליים לאיראנים‬ ‫יסייע לאחרונים בהפלת המשטר ויבנה‬ ‫תשתית של הערכה הדדית בין שני העמים‬ ‫מצד אחד‪ ,‬היינו פועלים בחשאי כנגד גורמי‬ ‫משטר קיצוניים‪ ,‬כך שגם אם ישראל לא‬ ‫הייתה עומדת מאחורי המהלך באופן רשמי‪,‬‬ ‫העם האיראני היה מעריך את הפגיעה בשנואי‬ ‫נפשו‪ .‬ומצד שני‪ ,‬היינו מקיימים בגלוי מעגלי‬ ‫שיח וירטואליים עם העם האיראני סביב‬ ‫המיוחד והמשותף בין שני העמים‪ ,‬פותחים‬ ‫ערוצי הידברות ומהווים שופר לכל קול‬ ‫מדוכא אך תאב חופש שיוצא מהארץ הזאת‪.‬‬ ‫העם האיראני שרוי בצרה ומבקש לשים קץ‬ ‫לשלטון האייתולות‪ .‬אך במאבקו המתמשך‬ ‫לחופש הוא זקוק לגיבוי מהעולם‪ ,‬כפי שעלה‬ ‫בבירור בקיץ האחרון‪ .‬אנחנו יכולים להיות‬ ‫אלו שהוא ימצא כתומכים לצידו‪.‬‬ ‫ראשי מדינת ישראל ומערכת הביטחון‬ ‫חיבור בין הישראליים לאיראנים יסייע‬ ‫לאחרונים בהפלת המשטר ויבנה תשתית‬ ‫של הערכה הדדית בין שני העמים‪ .‬לחלופין‪,‬‬ ‫תקיפה תפגע בגאווה הלאומית ותפתח חשבון‬ ‫עם העם הפרסי‪ ,‬שימשיך לדמם גם לאחר‬ ‫נפילת השלטון בעתיד‪.‬‬ ‫מבין כל העמים במזרח התיכון חולקים העם‬ ‫הפרסי והעם היהודי מרחב גדול של ערכים‪:‬‬ ‫עומק היסטורי ומורשת רבת שנים‪ ,‬שאיפה‬ ‫לחופש‪ ,‬כישרון עסקי ויזמי וגאווה לאומית‪.‬‬ ‫במקום לעורר קיטוב ואולי אף מלחמה‪ ,‬עלינו‬ ‫למנף בגלוי ובחשאי את הקרבה והחיבור‬ ‫הטבעי בין העמים‪ ,‬בשיטה אחרת לחלוטין‪.‬‬ ‫כשנצליח בכך נלמד את כולם‪ ,‬וגם את עצמנו‪,‬‬ ‫שזה אפשרי גם באזורי סכסוך אחרים‪.‬‬ ‫חדש!‬ ‫ערבות הדדית ‪ -‬המדריך לעולם החדש‬ ‫צעדים ראשונים בדרך לבניית חברה עתידית‬ ‫להזמנות‪[email protected] | 1-700-707-200 :‬‬ ‫‪16‬‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫על המהפכה החברתית‪ ,‬פער הדורות ודינוזאורים‬ ‫נעם מנלה | מחלוצי העוסקים בהשפעות דור ה‪ Y-‬על החברה ועל חברות‪ ,‬מרצה מבוקש בארץ ובחו"ל ומחבר הספר "הקוד היצירתי" ‪www.manella.co.il‬‬ ‫צלם‪ :‬יורם אשהיים‬ ‫"לו הייתי רוטשילד"‬ ‫ההוגנות‪ ,‬האותנטיות והמהות הופכות פתאום לנייר לקמוס לבחינת מנהיגים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬אנשי שיווק‪,‬‬ ‫צרכנים ובני אדם‪ .‬כולם פתאום צריכים להתייחס ולקחת בחשבון את הכוח החדש ואת הערכים החדשים‬ ‫"לו הייתי רוטשילד‪ "...‬עד לא מזמן הביטוי הזה ביטא כמיהה לעושר‪ ,‬אבל כיום הוא עבר מטמורפוזה‬ ‫ערכית והוא נשמע מיושן ואנטי‪-‬חברתי‪ .‬השם "רוטשילד" מקושר היום בעיקר למחאה החברתית‬ ‫שהתדפקה על דלתנו לא מזמן‪ .‬השינוי הקטן הזה הוא עוד סימן לשינוי ערכי עמוק שהעולם ‪ -‬וגם‬ ‫אנחנו פה בישראל ‪ -‬עובר‪ .‬כן‪ ,‬יש קו תודעתי ישיר המחבר בין הבחור הצעיר בכיכר אל‪-‬תחריר‬ ‫לבן גילו היושב בקיוביקל בחברת היי‪-‬טק ולבחורה שישנה חודשיים באוהל בשדרות רוטשילד‪...‬‬ ‫הקו המחבר הוא שינוי‪ .‬שינוי במדינה‪ ,‬שינוי בארגון‪ ,‬שינוי בערכים‪.‬‬ ‫את המחאה העולמית משנה התודעה מוביל דור הנקרא דור ה‪ .Y-‬ילידי שנות ה‪ 80-‬בעיקר‪ .‬כמו כל‬ ‫דור קצָה נפשם גם של אלה בערכי הדור הקודם (הדור שלי)‪ ,‬ששלטו בעולם בשנות התשעים של‬ ‫המאה הקודמת ובעשור הראשון של שנות האלפיים‪ ,‬ששמו את ה"אני החומרי" במרכז‪ .‬אני קורא‬ ‫לנו "דור המאזדה ‪ ,"6‬דור שסוג הרכב בו הוא‬ ‫נוסע הפך להיות הסמן המרכזי שלו להצלחה‬ ‫בחיים‪ .‬נראה שלא בכדי זכינו להיקרא על‪-‬ידי‬ ‫דאגלס קופלנד‪ ,‬עיתונאי מהניו‪-‬יורק טיימס‪,‬‬ ‫בשם המוכר יותר‪ ,‬דור ה‪ .X-‬הוא הסתכל‬ ‫עלינו ואמר בפשטות שאנו דור חסר ערכים‪,‬‬ ‫הישגי‪ ,‬חומרני‪ ,‬ציני‪ ,‬ששם ‪ X‬על הכול‪.‬‬ ‫דור שמשתמש במילים גדולות כדי לברוא‬ ‫מציאות שקרית‪ .‬באמצעות המילים והשליטה‬ ‫של מעטים באמצעי התקשורת הלך וצמח אל‬ ‫מול עינינו עולם של זיוף אחד גדול‪ ,‬שכולנו‬ ‫לקחנו בו חלק בשמחה גדולה‪ .‬כך מפרסמים‬ ‫לנו מכונית משפחתית בינונית כ"יצירת מופת"‬ ‫מדהימה ומושלמת‪ ,‬ואנחנו קונים‪ .‬תאגידים‬ ‫"מייבשים" אנשים על הקו תוך שהם חוזרים‬ ‫שוב ושוב על המנטרה "שיחתך חשובה לנו"‬ ‫(אז למה אתם לא עונים?)‪ ,‬והמנהל האוסף את‬ ‫עובדיו בכנס השנתי‪ ,‬פותח את דבריו בהכרזה‬ ‫החגיגית "אנחנו משפחה"‪ ,‬ולמחרת מפטר מבלי למצמץ רבים מ"בני משפחתו"‪ .‬הזיוף הפך לחלק‬ ‫מהדי‪.‬אן‪.‬איי של דור שלם‪.‬‬ ‫כעת עולה על הבמה דור שלא רוצה את הזיוף הזה יותר‪ .‬דור מפוכח‪ .‬דור ה‪( Y-‬רק כי הוא אחרי‬ ‫‪ ,)X‬ילידי שנות ה‪ ,80-‬שאולי הוא יותר דור ה‪ ,why-‬המהווה ריאקציה לערכים הללו‪ .‬דור שמביא‬ ‫תודעה חדשה אל השולחן‪ .‬הוגנות‪ ,‬אותנטיות ומהות (עשייה אמיתית)‪ .‬אלה שלוש אבני היסוד של‬ ‫התודעה החדשה‪ .‬התודעה ה‪Y-‬ית‪ .‬והרעיונות הללו הולכים ותופסים אחיזה גם בקרב הדורות‬ ‫הבוגרים יותר‪ .‬גם אלו נקעה נפשם מלקחת חלק בציניות האינסופית‪.‬‬ ‫האם נגזר גורלה של התודעה ה‪Y-‬ית להתפוגג כמו רעיונות דומים שכבר היו בעבר? נראה שהפעם‬ ‫כללי המשחק השתנו‪ ,‬כי לראשונה בהיסטוריה האנושית יש לכל אחד מדיה המונית ביד‪ .‬דבר‬ ‫שמאפשר לרעיונות חדשים להתפשט במהירות ולתפוס תאוצה‪ .‬פעם מדיה המונית הייתה רק‬ ‫לבודדים כמו פראבדה‪ ,‬מקסוול‪ ,‬מוזס ואידלסון שיכלו לשלוט בתודעה כמעט כרצונם‪ .‬אבל היום‬ ‫כל אחד הוא בפוטנציה בעל עיתון עם קוראים‪ .‬זהו כוח שלא היה לשום דור‪.‬‬ ‫על רבים שינוי ערכי כזה מהלך אימים‪ .‬ההוגנות‪ ,‬האותנטיות והמהות הופכות פתאום לנייר לקמוס‬ ‫לבחינת מנהיגים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬אנשי שיווק‪ ,‬צרכנים ובני אדם‪ .‬כולם פתאום צריכים להתייחס ולקחת‬ ‫בחשבון את הכוח החדש ואת הערכים החדשים‪ .‬אנחנו נמצאים בתקופה שפער הדורות הוא אולי‬ ‫הגדול אי פעם‪ ,‬בעיקר מול דור שלם שנוהג לעשות הכול במחשכים‪ ,‬בחדרי חדרים‪ .‬השינוי שאדם‬ ‫כזה צריך לעבור הוא עצום‪ .‬אבל כוחות השינוי הם אדירים וסוחפים‪ ,‬מעניין להיזכר בימי המחאה‬ ‫כשאנשי המאהל הכריזו שהם רוצים מצלמות‬ ‫במשא ומתן מול נציגי הממשלה‪ .‬מיד תקפו‬ ‫אותם אנשי המחשכים שהם הזויים‪ ,‬אוכלי‬ ‫סושי וכו'‪ ,‬בפועל דיוני ועדת טרכטנברג כבר‬ ‫היו עם מצלמות ובשידור חי‪.‬‬ ‫לפנינו מהפכה חשיבתית ותפיסתית שתשנה‬ ‫את הערכים הבסיסיים שעל פיהם נבחנים‬ ‫הדברים‪ .‬אותנטיות‪ ,‬למשל‪ ,‬תהיה ערך דרמטי‪,‬‬ ‫וחברות או מנהיגים שייתפסו כלא הוגנים‪,‬‬ ‫ייפלטו בצורה אגרסיבית מהמערכת‪ .‬זה ייקח‬ ‫זמן‪ ,‬אבל זה יקרה‪ .‬לפני זמן מה פנה אליי ראש‬ ‫עירייה מוכר ואמר לי‪" :‬אני נואם לציבור שלי‬ ‫בדיוק כמו קודם‪ ,‬אותה שיטה‪ ,‬אותן מילים‬ ‫פחות או יותר‪ .‬רק שעכשיו אני מרגיש שזה‬ ‫לא עובד יותר‪ ,‬שצוחקים עליי‪."...‬‬ ‫בעיניי‪ ,‬את כל תורת העולם החדש ניתן‬ ‫ללמוד משני סיפורי מראה בפייסבוק של‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ :‬כשנתניהו התעלם (זיוף) ולא התייחס לביקורת שהוטחה בו בעקבות‬ ‫אירוע אנדרטת הכרמל אלא העלה בעמוד שלו את נאומו הממלכתי ‪ -‬הוא זכה ל‪ 100-‬לייקים‬ ‫בלבד‪ ,‬לעומת זאת כשהוא צחק על עצמו ‪ -‬בעקבות הביקורת על צילומיו עם גלעד שליט ביום‬ ‫השחרור ‪ -‬ושם תמונה של עצמו נדחף לעצמו וכתב "דוגרי‪ ,‬הצחקתם אותי"‪ ,‬הוא הוכיח אותנטיות‬ ‫ואנושיות וקיבל ‪ 2,300‬לייקים‪ .‬הציבור הגיב פי ‪ 23‬ברגשות חיוביים כלפיו‪.‬‬ ‫חשוב לומר שהתודעה החדשה נולדה בקרב דור ה‪ ,Y-‬אך אינה תלוית גיל כלל ועיקר‪ .‬אתה יכול‬ ‫להיות בן ‪ 50‬או ‪ 60‬עם חשיבה ‪Y‬ית‪ ,‬ואתה יכול להיתקע בחשיבה ה‪X-‬ית הקלאסית ולהיות סוג‬ ‫של דינוזאור שהופך להיות לא רלוונטי‪.‬‬ ‫לפנינו מהפכה חשיבתית ותפיסתית שתשנה את הערכים הבסיסיים‬ ‫שעל פיהם נבחנים הדברים‪ .‬אותנטיות‪ ,‬למשל‪ ,‬תהיה ערך דרמטי‪ ,‬וחברות או מנהיגים‬ ‫שייתפסו כלא הוגנים‪ ,‬ייפלטו בצורה אגרסיבית מהמערכת‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫על רבדים סמויים וגלויים‬ ‫במשבר הרפואה הציבורית‬ ‫פרופ' יניב אלמוג | יו"ר החטיבה הפנימית ומנהל היחידה לטיפול נמרץ פנימי במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע‬ ‫בקרב רבים בתוכנו הולכת ומתחזקת ההכרה שחברה המוותרת על החזון של טובת הכלל וערבות‬ ‫הדדית לא תאריך ימים ‪ -‬ללא ערבות הדדית צל כבד מוטל על חיינו המשותפים‬ ‫לא ניתן לדון במשבר הרפואה הציבורית בלי‬ ‫להתייחס להקשר הרחב שלו‪ .‬אנו חיים בעידן‬ ‫של רודנות הממון ושלטון ה"אני"‪ ,‬שמסממניו‬ ‫הבולטים הפרטה נרחבת ומהירה‪ ,‬מעבר למה‬ ‫שכלכלת השוק יכולה לווסת‪ .‬כיום ברור‬ ‫לרובנו כי שוק חופשי נטול סייגים ומנגנוני‬ ‫בקרה ראויים‪ ,‬המנוהל על ידי אותה יד נעלמה‬ ‫ומונע על ידי שאיפה אחת ‪ -‬למקסם רווחים ‪-‬‬ ‫אינו יכול לתת מענה הוגן לכל רובדי החברה‪.‬‬ ‫דגם זה מוביל באופן בלתי נמנע לריכוז‬ ‫כוח לא מרוסן בידי בודדים‪ ,‬ולהתעמרות‬ ‫החזק בחלש‪ .‬ככה זה כשההון הוא השלטון‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬השיטה בכללותה וההפרטה‬ ‫במיוחד מעבירות מסר נוסף‪ ,‬חמקמק‪ ,‬סמוי‬ ‫בדרך כלל ולכן גם מסוכן והרסני‪ ,‬לפיו‬ ‫הכול מותר‪ .‬הרווח הוא חזות הכול והתועלת‬ ‫האישית היא הכוח המניע הבלעדי‪ .‬תהליך‬ ‫הרסני לא פחות הוא התפוררות ה"אנחנו"‬ ‫ועליית ה"אני"‪ .‬בתוך כמה עשורים נסחפה‬ ‫החברה הישראלית לדפוס נהנתני‪ ,‬רדוד‬ ‫ומנוכר התובע סיפוקים מידיים‪ ,‬מתרכז באני‬ ‫ומתאפיין באדישות ובאובדן הסולידריות‪.‬‬ ‫המחאה החברתית של הקיץ האחרון‪ ,‬כמו‬ ‫גם התמיכה הרחבה בשחרורו של גלעד‬ ‫שליט‪ ,‬מעידות כי בקרב רבים בתוכנו הולכת‬ ‫ומתחזקת ההכרה שחברה המוותרת על‬ ‫החזון של טובת הכלל וערבות הדדית לא‬ ‫תאריך ימים; ללא ערבות הדדית צל כבד‬ ‫מוטל על חיינו המשותפים בארץ הקשה‬ ‫הזאת‪ .‬תהליכים אלה לא פסחו גם על ציבור‬ ‫הרופאים‪ .‬כפי שמרטין בובר כותב בחיבורו‬ ‫הפילוסופי "אני ואתה" (‪" :)1923‬אין הווייתנו‬ ‫מוצאת את תיקונה כעצמה אלא במגעו של‬ ‫איש לאיש‪ ,‬בזיקה של אני ואתה זה לזה"‪.‬‬ ‫לכך הצטרפו ליקוי מאורות תכנוני‪ ,‬שהתעלם‬ ‫מהמחסור ההולך ומחמיר ברופאים‪ ,‬הזנחה‬ ‫מתמשכת ושחיקה מתמדת של מערכת‬ ‫הרפואה הציבורית בכל מדד אפשרי‪ .‬לא‬ ‫ניתן להתעלם מהעובדה כי חסרים מאות‬ ‫רופאים ואף יותר למערכת הרפואה בישראל‪.‬‬ ‫יש להמשיך ולטפח מערכת ציבורית מצוינת‪.‬‬ ‫תהליך זה מוכרח להתחיל בהכרעה ערכית‬ ‫וברורה של הציבור בישראל הבוחר ברפואה‬ ‫ציבורית איכותית‪ ,‬יעילה‪ ,‬צודקת‪ ,‬שוויונית‬ ‫וזמינה לכל‪ ,‬כדגם המועדף על רוב אזרחיה‪.‬‬ ‫אולם הרובד הנסתר‪ ,‬זה שנעלם מהדיון‬ ‫הציבורי ומהשיח הפנימי בקרבנו הרופאים‬ ‫עד כה‪ ,‬אך הוא מרכזי לא פחות‪ ,‬נמנה עם‬ ‫הדברים שהוזכרו קודם‪ :‬הצורך במעורבות‬ ‫ציבורית ובחינוך למעורבות‪ .‬שניים המה‪:‬‬ ‫הקצאה ברורה של משאבים ותהליך חינוכי‬ ‫ארוך ומעמיק‪ ,‬שבסופו הלוך רוח אחר‪.‬‬ ‫מחד‪ ,‬הכרעה מפורשת בעד הדגם של רפואה‬ ‫תהליך הרסני הוא התפוררות ה"אנחנו"‬ ‫ועליית ה"אני"‪ .‬בתוך כמה עשורים נסחפה‬ ‫החברה הישראלית לדפוס נהנתני‪ ,‬רדוד‬ ‫ומנוכר התובע סיפוקים מידיים‪ ,‬מתרכז באני‬ ‫ומתאפיין באדישות ובאובדן הסולידריות‬ ‫העיסוק הבלתי פוסק בהיבטים החומריים‬ ‫והתפעוליים של המערכת גורם להתעלמות‬ ‫מרובד נוסף חשוב ומרכזי לא פחות ‪ -‬החינוך‪.‬‬ ‫אין הכוונה רק לחינוך בפקולטות לרפואה כי‬ ‫אם לחינוך על כל רבדיו וגווניו‪ ,‬מהגן ועד‬ ‫לשנת הסטאז'‪ .‬כדי לחלץ את מערכת הבריאות‬ ‫ואת החברה בכלל מן המשבר‪ ,‬נחוץ חינוך‬ ‫המבוסס על דוגמה אישית‪ .‬יש לחנך לקבלת‬ ‫אחריות‪ ,‬לא לבריחה ממנה‪ ,‬להגשמה עצמית‪,‬‬ ‫לא להכנסה מרבית‪ .‬יש לחנך למעורבות‪ ,‬לא‬ ‫לבדלנות‪ ,‬וכן לשייכות ולהשפעה‪ .‬החינוך‬ ‫צריך להיות כזה הנוגע באנשים ומבקש‬ ‫מהם לתרום ולהיתרם‪ ,‬לבנות ולהיבנות‪.‬‬ ‫התמונה באדיבות גב' ענבר גוטר‪ ,‬המרכז הרפואי סורוקה‬ ‫למשבר הנוכחי יש אם כן שני רבדים‪:‬‬ ‫הראשון‪ ,‬הגלוי‪ ,‬הוא הרובד הכלכלי התפעולי‬ ‫שבו עסקנו עד לזרא בחודשים האחרונים‪.‬‬ ‫הרפואה הציבורית מוכרחה להיות מקצוע‬ ‫המפרנס בכבוד את בעליו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על מנת‬ ‫לייתר את הצורך והביקוש לרפואה פרטית‬ ‫(כמו גם את הצורך והביקוש לחינוך פרטי)‬ ‫ציבורית ומאידך‪ ,‬עיצוב מחדש של תפישתנו‪,‬‬ ‫הרופאים‪ ,‬הרואים ברפואה הציבורית שליחות‬ ‫אמת מתוך בחירה פנימית עמוקה‪ ,‬שלמה‪,‬‬ ‫הנובעת משקט פנימי של הכרה בצדקת הדרך‪.‬‬ ‫ועמה‪ ,‬מוכנות להסתפק באמת ובתמים בשכר‬ ‫הולם‪ ,‬שיאפשר לנו להגשים את עצמנו‪ ,‬לפרנס‬ ‫את משפחותינו ולחנך את ילדינו לאותם‬ ‫ערכים בהם אנו עצמנו מאמינים ‪ -‬אותם‬ ‫ערכים שהביאונו לבחור ברפואה כמסע חיינו‪.‬‬ ‫איני סבור כי המצב חסר תקווה ואיני רואה‬ ‫תרחיש בלהות של חורבן‪ .‬זוהי קריאה מפורשת‬ ‫לקבלת אחריות‪ ,‬להתמודדות מפוכחת עם‬ ‫אתגרי ההווה והעתיד‪ ,‬מתוך אמונה ברורה כי‬ ‫הדבר אפשרי‪ .‬אין מדובר בפתרון חד‪-‬פעמי‬ ‫כי אם בתהליך ארוך ומתמשך‪ ,‬אך אפשר‬ ‫לעצב כאן עתיד אחר‪ .‬אני תקווה כי תימצא‬ ‫בנו‪ ,‬כחברה וכפרטים‪ ,‬התבונה לראות‪ ,‬האומץ‬ ‫לשנות והיכולת לעשות‪)haaretz.co.il( .‬‬ ‫‪18‬‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫יהדות ומדע ‪ -‬אין זו אגדה‬ ‫הרב בנצי נורדמן | מייסד ויו"ר מרכזי החינוך "מדעים ויהדות"‬ ‫הערבות בחינוך היא יצירת חלון הזדמנות שווה‪ ,‬בכלל התחומים ולכלל התלמידים במדינת ישראל‬ ‫איור‪ :‬בת שבע ברוש‬ ‫במדרשי חז"ל מופיע בכמה גרסאות שונות‬ ‫משל על הערבות הדדית‪ ,‬ומה קורה כשהיא‬ ‫איננה קיימת‪.‬‬ ‫הגרסה הראשונה מופיעה בשם רשב"י (בעל‬ ‫ספר הזוהר ‪ -‬חכמת הקבלה)‪.‬‬ ‫המשל מספר על חבורת אנשים שהפליגו‬ ‫יחדיו באונייה גדולה ומפוארת‪ .‬כל אחד‬ ‫מהנוסעים קיבל תא מיוחד לדור בו‪ .‬כאשר‬ ‫היו בלב ים‪ ,‬ישב אחד הנוסעים בתאו‪ ,‬והחל‬ ‫לקדו"ח חור בדופן האונייה‪.‬‬ ‫"מה אתה עושה?" נזעקו חבריו‪" ,‬הן האונייה‬ ‫תטבע!"‪.‬‬ ‫"מה אכפת לכם?" השיב הנוסע‪" ,‬והרי אני‬ ‫קודח את החור בתא שלי"‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬הבחירה במשל אשר מדמה סכנת‬ ‫חיים ושאלה קיומית‪ ,‬איננה יד המקרה‪,‬‬ ‫מאחר שחוסר בהרגשת ערבות הדדית היא‬ ‫שאלה קיומית‪ ,‬שאלה של "טביעת האונייה"‪.‬‬ ‫לא פחות מכך!‬ ‫סכנה קיומית מתבטאת לאו דווקא בשאלות‬ ‫בנושאי ביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬רפואה וכו' אלא גם‬ ‫בנושא חינוך‪.‬‬ ‫"ערבות" ו"צדק חברתי" בחינוך הן שאלות‬ ‫קיומיות!‬ ‫בעיני רוחי‪ ,‬הערבות בחינוך היא יצירת‬ ‫חלון הזדמנות שווה‪ ,‬בכלל התחומים‪ ,‬לכלל‬ ‫התלמידים במדינת ישראל‪ ,‬ומתן אפשרות‬ ‫שווה להיחשף לארון הספרים היהודי מחד‪,‬‬ ‫ולמדע וטכנולוגיה מאידך‪ .‬לאפשר לכל‬ ‫תלמיד ותלמידה לדעת על עברנו לא פחות‬ ‫מתכנון עתידנו! לחוש ולהנחיל גאווה יהודית‬ ‫ושייכות לעם מיוחד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬לא כולם יבחרו ב"אורח חיים" אחד ‪-‬‬ ‫אחיד‪ .‬אבל לכולם יהיה הידע‪ ,‬ואיתו יגיעו‬ ‫הכבוד‪ ,‬ההבנה ו‪ ...‬אפשרות הבחירה‪.‬‬ ‫ולמה דווקא חינוך?‬ ‫כי אסור שהמפנה החיובי והמבורך יהיה‬ ‫רק בתחום הגשמי הבסיסי‪ ,‬שהוא חשוב‪,‬‬ ‫שהרי במצב שנוצר‪ ,‬ילד שהוריו "שייכים"‬ ‫לזרם מסוים‪ ,‬למגזר מסוים‪ ,‬זכאי להיחשף‬ ‫לארון הספרים היהודי‪ ,‬לתרבות היהודית‬ ‫ולחוויה היהודית‪ .‬הוא זכאי לדעת מיהם‬ ‫הרמב"ם ורש"י‪ ,‬מהן "הוויות אביי ורבא" ומיהם‬ ‫שלושת האבות‪ ...‬ומי שלא שייך "למגזר" ‪-‬‬ ‫לא ידע‪ ,‬ו"עתידה תורה להישכח"‪...‬‬ ‫אבל התרבות והמסורת חשובים לא פחות‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬עם החשיפה למקורות‪ ,‬לחז"ל ולארון‬ ‫הספרים היהודי יגלו התלמידים‪ ,‬עד כמה‬ ‫ישנה התייחסות ביהדות לנושא הערבות‬ ‫בכלל ולאחריות האישית בפרט‪.‬‬ ‫מחפשים מכנה משותף רחב ביותר?‬ ‫פלטפורמה בטוחה?‬ ‫אנו יודעים ומרגישים כי בכוחו של המדע‬ ‫להוות גורם מגשר‪ ,‬ובכוחה של היהדות להוות‬ ‫גורם מאחד‪ .‬ערבות‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬היא מתן ידע‬ ‫והשכלה לכלל התלמידים במדע ובלימודים‬ ‫כלליים‪ ,‬ובמקביל מתן ידע והשכלה במסורת‬ ‫היהודית גם לתלמיד שלא מוגדר דתי ואפילו‬ ‫לא מסורתי‪.‬‬ ‫חלק מהחזון מיושם בהצלחה במודל בית‬ ‫הספר "מדעים ויהדות" שהקמתי בחדרה‪ ,‬ובו‬ ‫לומדים ילדים וילדות להורים מכל המגזרים ‪-‬‬ ‫דתיים ושאינם דתיים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬יוצאי‬ ‫עדות שונות‪ ,‬בעלי השקפות עולם שונות‪.‬‬ ‫בתוכנית הלימודים ובפעילויות החברתיות‬ ‫לילדים מושם דגש על אינטגרציה חברתית‬ ‫מלאה‪ ,‬על רמת לימודים גבוהה במקצעות‬ ‫הליבה ועל חשיפה רחבה לארון הספרים‬ ‫היהודי‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫את ביה"ס הראשון בהיסטוריה הקים‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫התנא שמעון בן שטח בתקופת בית שני (במאה‬ ‫הראשונה לפנה"ס)‪ .‬מובא בשמו שהתקין‬ ‫שלושה דברים‪ ...‬אחד מהם הוא "ושיהיו‬ ‫תינוקות הולכין לבית הספר"‪ .‬אלא שזה לא‬ ‫הספיק‪ ,‬שכן מי שהייתה להוריו היכולת‪ ,‬נשלח‬ ‫ללמוד ולהחכים בביה"ס‪ ,‬שכנראה‪ ,‬היה רק‬ ‫בעיר הבירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ילדים למשפחות‬ ‫מעוטות יכולת (או יתומים) נותרו בביתם‪ .‬ועל‬ ‫כן נתקנה תקנה נוספת מאוחרת יותר על‪-‬ידי‬ ‫התנא יהושוע בן גמלא‪..." :‬עד שבא יהושע בן‬ ‫גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות‬ ‫בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר‪ ,‬ומכניסין‬ ‫אותן כבן שש כבן שבע"‪ .‬ולכן "זכור אותו‬ ‫האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא‬ ‫הוא‪ ,‬נשתכחה תורה מישראל" (עפ"י התלמוד‬ ‫בבא בתרא)‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אלפי שנים לאחר התקנה‪ ...‬יש צורך‬ ‫בתקנה נוספת‪.‬‬ ‫יש לעשות כמעשה יהושע בן גמלא‪ ,‬אשר‬ ‫ייסד בתי ספר המיועדים לכל ילדי ישראל‬ ‫בתקופת חז"ל‪ ,‬ולייסד באמצעות תקנה את‬ ‫בתי הספר "היהודיים" הממלכתיים לכלל‬ ‫תלמידי מדינת ישראל‪ .‬בבתי ספר אלו יילמדו‬ ‫גם מושגי היסוד היהודיים‪ .‬הלימוד יאפשר‬ ‫לילדים להבין שליהדות יש מסר חשוב לחיי‬ ‫היומיום שלהם‪ ,‬ושהיא נוגעת בעולמם האישי‪.‬‬ ‫הדרך ליצירת בסיס איתן לחברה ישראלית‬ ‫מתפתחת‪ ,‬מלוכדת ואיכותית מתחילה‬ ‫בחינוך הילדים ‪ -‬בדרך חדשה אשר מחברת‬ ‫בין תובנות העידן המודרני לבין המורשת‬ ‫התרבותית והרוחנית של העם היהודי‪.‬‬ ‫אם נפעל כך‪ ,‬נוכל לצמצם את הפער ההולך‬ ‫וגדל בחברה הישראלית בין דתיים וחילונים‬ ‫ובין שכבות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪ .‬ניצור‬ ‫חלון הזדמנויות שווה לכל תלמיד ותלמידה‪,‬‬ ‫נחזק את עקרונותיהם אל מול לחצים חברתיים‬ ‫שליליים‪ ,‬מתוך אמון וכבוד הדדיים‪ ,‬הידברות‬ ‫ותקשורת בין‪-‬אישית חיובית‪ .‬כך נצליח‬ ‫לבנות חברה יוצרת‪ ,‬מתמודדת ואיכותית‪.‬‬ ‫תפקידנו הוא למצוא פתרונות לאתגרים‬ ‫החדשים של דורנו ברוח המסורת והמדע‪,‬‬ ‫ולהטמיעם לתוך דור של ילדים בעלי כישורי‬ ‫למידה‪ ,‬עם סקרנות אקדמית מדעית גבוהה‪,‬‬ ‫בעלי יכולת מנהיגות ונתינה לחברה‪ .‬כמאמר‬ ‫הסלוגן של בית ספרנו‪" :‬יהדות ומדע ‪ -‬אין‬ ‫זו אגדה"‪.‬‬ ‫אני סבור כי זאת הדרך היחידה שתאפשר‬ ‫ל"אונייה" להמשיך ולשוט בבטחה‪.‬‬ ‫כאשר היו בלב ים‪ ,‬ישב אחד הנוסעים בתאו‪ ,‬והחל לקדו"ח חור בדופן האונייה‪.‬‬ ‫"מה אתה עושה?" נזעקו חבריו‪" ,‬הן האונייה תטבע!"‪.‬‬ ‫"מה אכפת לכם?" השיב הנוסע‪" ,‬והרי אני קודח את החור בתא שלי"‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫‪K. Ashbrook‬‬ ‫אל תחבקו אותי‪ ,‬תתחבקו איתי‬ ‫דוד תגאייה | עורך פורטל הקהילה האתיופית בישראל ‪www.yopi.co.il‬‬ ‫הרצון להשתלב ולגרום לכם להבין שהצעקה שלנו‪ ,‬יוצאי אתיופיה‪ ,‬היא בעצם צעקתו של העם‪ ,‬מעייף‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שלפעמים אנחנו מוותרים על הזהות העצמית‬ ‫אם תשאלו אותי‪ ,‬התחושה שעימה הגחתי‬ ‫לאוויר העולם היא‪ ,‬שאני כאן כדי להוביל‪.‬‬ ‫אבי‪ ,‬שייבדל לחיים ארוכים‪ ,‬הוא מורה‬ ‫ומחנך ותיק במערכת החינוך בישראל‪ ,‬שרכש‬ ‫השכלה באתיופיה והשלים בישראל תואר‬ ‫ראשון ושני בחינוך‪ .‬על ברכיו למדתי בעיקר‬ ‫דבר אחד‪ :‬תעבוד קשה ותצליח‪.‬‬ ‫אמי דאגה לכל שנדרש מאם לחמישה בנים‪,‬‬ ‫בנוסף לעבודה במשרה מלאה בגן ילדים‪.‬‬ ‫בעידודם האוהב הגשמתי‪ ,‬עשיתי‪ ,‬חלמתי‬ ‫וישר רצתי לכתוב כדי לא לשכוח‪ .‬תמיד‬ ‫כיוונתי גבוה‪ ,‬למה שיעשה אותי אדם‬ ‫מאושר ואם אפשר גם עשיר‪ .‬אבל מעולם לא‬ ‫לקחתי בחשבון‪ ,‬ולו לשנייה‪ ,‬שאת התוכנית‬ ‫"הזדונית" שלי לכבוש את העולם‪ ,‬תעכב‬ ‫מחאה או התגוננות‪.‬‬ ‫מטבעי אני איש עם אגו בריא‪ ,‬לא מתבכיין‬ ‫ובטח שלא מעז להגיד שקשה‪ .‬השאלה‬ ‫היחידה היא איפה עובר סף השבירה שלי‪.‬‬ ‫כל זמן שהגזענות בעבעה לה בשקט מתחת‬ ‫לפני השטח‪ ,‬השבירה הייתה רחוקה‪ .‬אבל‬ ‫כשהגזענות הרימה את ראשה המכוער והגיעה‬ ‫לפתחה של מהדורת החדשות‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שנקודת השבירה שלי מתקרבת‪.‬‬ ‫יש במדינת ישראל קהילה שלמה שקצת‬ ‫שונה בצבע עורה‪ ,‬בדומה לרבים אחרים‪ ,‬בני‬ ‫קהילות שונות‪ ,‬אשר הגיעו גם הם ארצה מכל‬ ‫רחבי העולם‪ .‬האשכנזי שונה‪ ,‬המזרחי שונה‪,‬‬ ‫וכן‪ ,‬גם האתיופי שונה‪ .‬הבעיה של כולנו היא‬ ‫שאנחנו לא אוהבים את כל מה ששונה מאיתנו‪,‬‬ ‫ועסוקים די הרבה בלחפש אותו‪ .‬אבל דבר‬ ‫אחד משותף לכולנו‪ :‬הרצון לחיות ולהתקיים‬ ‫כעם אחד במדינת היהודים‪ .‬וגזענות פירושה‬ ‫שאין כאן מקום לקהילה מאוחדת ושלמה‪.‬‬ ‫דירה‪ ,‬כולם יוצאים לרחובות בשם הצדק‬ ‫החברתי‪ ,‬אבל כאשר מדובר בהדרת קהילה‬ ‫שלמה‪ ,‬אנשים‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫משלימים עם המציאות?‬ ‫בקיץ האחרון חווינו כאן מחאה חברתית‬ ‫שחרטה על דגלה "ערבות הדדית"‪ .‬ואני‬ ‫שואל‪ :‬למה כשזה נע סביב הרצון לקנות‬ ‫אמנם הזכרתי קודם את המילה שבירה‪ ,‬אבל‬ ‫לא‪ ,‬אני ממש לא מתכוון להישבר‪ .‬כי אני‬ ‫ושכמותי נמצאים פה כדי להישאר‪ .‬יש לנו‬ ‫חלומות‪ ,‬הקמנו משפחה‪ ,‬ילדים מקסימים‬ ‫שאנחנו רוצים לגדל לגדולות כאן במדינה‬ ‫שלנו‪ .‬אנחנו נפגשים באותם מקומות‪ ,‬מחפים‬ ‫אחד על גבו של האחר בצבא ונותנים כתף‬ ‫בלימודים לקראת בחינה‪ ,‬בדיוק כמו כל אדם‬ ‫אחר בחברה הישראלית‪ .‬אין לי שום כוונה‬ ‫להילחם נגד הגזענות או להתגונן בשם מוצאי‬ ‫האתיופי‪ .‬אני בדיוק כמו כל אחד מכם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בבקשה‪ ,‬אל תנסו לשלב אותי במעגל שלכם‪,‬‬ ‫כי אני פה ואני כבר משתלב‪ .‬ואל תופתעו אם‬ ‫אומר שאני פה גם כדי להוביל‪ .‬גדל במדינה‬ ‫דור חדש "אשר לא ידע את יוסף"‪ ,‬זאת כבר‬ ‫עובדה‪ .‬עכשיו נשאר לנו לגדול ביחד‪.‬‬ ‫הבעיה של כולנו היא‬ ‫שאנחנו לא אוהבים את כל מה ששונה‬ ‫מאיתנו‪ ,‬ועסוקים די הרבה בלחפש אותו‪.‬‬ ‫אבל דבר אחד משותף לכולנו‪ :‬הרצון לחיות‬ ‫ולהתקיים כעם אחד‪.‬‬ ‫וגזענות פירושה שאין כאן מקום לקהילה‬ ‫מאוחדת ושלמה‬ ‫בואו נתחיל מזה שנכבד זה את זה‪ ,‬איש איש‬ ‫יבנה לביתו ויחד נעשה לישראל‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אהובה ברנר | הפקה‪ :‬דגנית ברוכי‬ ‫‪20‬‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫ממחיצות לחיבורים‬ ‫אראלה שדמי | פעילה חברתית‪-‬פמיניסטית וסוציולוגית‬ ‫עיקרון הרווח של החברות הקפיטליסטיות ממוקד באגו ובתועלת ליחידים‪ ,‬ואילו עיקרון האימהיות‬ ‫הוא אלטרואיסטי ובמרכזו הרווחה‪ ,‬ההוויה הבריאה של כולם‬ ‫לדאגת אם‪ ,‬והאימהות שפוגעות בילדיהן‪,‬‬ ‫מאשרים ומאמתים דווקא את החשיבות של‬ ‫אימהות ומלאכת האימהות‪.‬‬ ‫חברה קפיטליסטית‪ ,‬מהצד האחר‪ ,‬מתקיימת‬ ‫על אינטרס‪ ,‬רווח ואנוכיות‪ ,‬אשר עומדים‬ ‫ביסוד עיקרון החליפין (‪ .)exchange‬אך‬ ‫מתחת לכלכלת החליפין מוסתרת היטב‬ ‫ובמכוון כלכלת הנתינה‪ :‬בראש ובראשונה‬ ‫של האם‪ ,‬אך לא רק שלה ‪ -‬מתנות מן הטבע‪,‬‬ ‫מתנות של ידע‪ ,‬תקשורת ושפה‪ ,‬מסתם אנשים‬ ‫טובים באמצע הדרך הנותנים מרכושם לכל‬ ‫דכפין באתר "אגורה" באינטרנט‪ .‬כל המתנות‬ ‫הללו ניתנות ללא ציפייה למתת בחזרה‪,‬‬ ‫למהלך של חליפין‪ ,‬אלא מתוך תגובה אנושית‬ ‫לצורכי הזולת ומתוך הכרה שהמתנות השונות‬ ‫מסתובבות בעולם במעגלים שונים‪ ,‬ובעת‬ ‫הצורך יגיעו גם אליי‪.‬‬ ‫כל אחד ואחת יכולים לאמץ את העיקרון‬ ‫האימהי של נתינה‪ .‬זה קשה ומפחיד במיוחד‬ ‫מול יריבות‪ ,‬או לנוכח פערי הכוח בין תושבי‬ ‫אנדרומדה ביפו לתושבי פלורנטין‪ ,‬אך מתנה‬ ‫מהלב ‪ -‬פותחת את הלב‪ ,‬משחררת את הדמיון‬ ‫מקיבעונו בתוך מערכת הצדק הסגורה שלו‪,‬‬ ‫ומתחילה ליצור מעגלים חדשים של חיבורים‪,‬‬ ‫לפני לא מעט שנים השתתפתי בכנס‬ ‫הפמיניסטי שבו נשמעה לראשונה במלוא‬ ‫עצמתה זעקת המזרחיות על תחושת‬ ‫הדרתן מהפמיניזם הישראלי‪ .‬תחילה הגבתי‬ ‫בהכחשה מוחלטת‪ .‬אחר כך הבנתי שאם‬ ‫חברותי זועקות ‪ -‬מוטב שארד לסוף דעתן‪.‬‬ ‫יחד עם קבוצת חברות פמיניסטיות הקמנו‬ ‫קבוצה של אשכנזיות‪ ,‬שבה ניסינו לבדוק‬ ‫היכן וכיצד מתבטאת הפריבילגיה שלנו‪ ,‬ומהי‬ ‫מהות התרבות והזהות האשכנזית שלנו‪.‬‬ ‫אינני חושבת שהתנסות זו מחקה כל אלמנט‬ ‫גזעני אצלי‪ ,‬אך היא החלה לטשטש את‬ ‫המחיצות ולחפש דרך לחיבורים‪.‬‬ ‫הפטריארכיה הקפיטליסטית הפכה אותנו‬ ‫לאטומים אינדיבידואליסטים‪ ,‬העומדים‬ ‫לבדנו מול העושק‪ ,‬הממסד וחשבון הבנק‪.‬‬ ‫את זהותנו למדנו להגדיר דרך קווי ההפרדה‪.‬‬ ‫חשוב לנו הייחוד שלנו‪ ,‬אולי יותר מאשר‬ ‫הדיבור מעבר לקווי הגבול‪ .‬העמדה של‬ ‫"אנחנו" מול "הם" מגבשת בקרבנו זהות‬ ‫מוסרית‪ ,‬צודקת ורציונלית‪ ,‬שממילא חוסמת‬ ‫כל דרך לדיאלוג ולשלום‪.‬‬ ‫ועל כך אמר יהודה עמיחי‪" :‬במקום שבו יש‬ ‫צדק‪ ,‬לא פורחים פרחים"‪.‬‬ ‫ערבות הדדית‪ ,‬אחריות אישית וחברתית‬ ‫וכלכלת הנתינה ‪ -‬במעשה ובערכים ‪ -‬הן‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫ספר שמות מתחיל במחזוריות נתינה בין נשים‬ ‫ אימהות‪ ,‬אחיות‪ ,‬זרות‪ ,‬עבריות ומצריות‪,‬‬‫כובשות ונכבשות ‪ -‬כשכולן רואות את דאגת‬ ‫הילד שלפניהן‪ .‬מחזוריות הנתינה‪ ,‬המחיצות‬ ‫שלא היו‪ ,‬הסולידריות החוצה גבולות‬ ‫וההיענות לצרכיו של הילד הזר ולחייהם של‬ ‫ילדים בכלל ‪ -‬הם רמז עבורנו ליכולת לראות‬ ‫את האחר ולהיענות לצרכיו‪ ,‬יכולת העומדת‬ ‫בבסיס האימהות‪.‬‬ ‫האימהות שלנו נתנו לנו את המתנות‬ ‫הראשונות ‪ -‬מגע‪ ,‬אהבה‪ ,‬יחסים‪ ,‬שפה‪.‬‬ ‫"שפת אם" היא המאפשרת לנו התחברות‪,‬‬ ‫אמירה‪ ,‬התייחסות והבעה‪ .‬עיקרון הרווח‬ ‫של החברות הקפיטליסטיות ממוקד באגו‬ ‫ובתועלת ליחידים‪ ,‬ואילו עיקרון האימהיות‬ ‫הוא אלטרואיסטי ובמרכזו הרווחה‪ ,‬ההוויה‬ ‫הבריאה של כולם‪ .‬זהו גם עיקרון רוחני‪,‬‬ ‫הפטריארכיה הקפיטליסטית הפכה אותנו‬ ‫לאטומים אינדיבידואליסטים‪ ,‬העומדים‬ ‫לבדנו מול העושק‪ ,‬הממסד וחשבון הבנק‪.‬‬ ‫את זהותנו למדנו להגדיר דרך קווי ההפרדה‪.‬‬ ‫חשוב לנו הייחוד שלנו‪ ,‬אולי יותר מאשר‬ ‫הדיבור מעבר לקווי הגבול‬ ‫שאותו למדו בני ובנות האנוש מהטבע‪.‬‬ ‫כשם שאימא טבע דואגת לכל הברואים עם‬ ‫כל שונותם‪ ,‬כך אם טובה דואגת לכל ילדיה‬ ‫עם כל שונותם‪ .‬אין זה רעיון רומנטי‪ ,‬כפי‬ ‫שהפטריארכיה שוב ושוב מנסה לטעון ובכך‬ ‫להמעיט בערכו ולהעלימו מהעין‪ .‬אין כאן‬ ‫הכחשה של המקרים הרבים של האם שפגעה‬ ‫בילדיה‪ .‬הסבל והאובדן של ילדים שלא זכו‬ ‫יחסים‪ ,‬דיבורים ומעשים שלא ייגמרו לעולם‪.‬‬ ‫כך נוכל גם לכנס את כל הכוחות הללו יחד‬ ‫לברית פוליטית אחת שיכולה לשנות את‬ ‫העולם שייבנה על העיקרון האימהי של נתינה‬ ‫במקום על העיקרון האנוכי של חליפין‪ .‬ניתן‬ ‫לעצמנו לעצב את היחסים בינינו מתוך נתינה‬ ‫אמיתית ‪ -‬או אז נראה שדות של פרחים‬ ‫ממלאים את עולמנו‪.‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫בחברה הישראלית‬ ‫גוונים‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫נשים מולידות עולם חדש‬ ‫אילנית טרבלסי‪-‬יזרסקי | עובדת סוציאלית קלינית במקלט לנשים נפגעות אלימות; אחראית שיתופי פעולה במדור נשים ב"תנועת הערבות"‬ ‫אחיות‪ ,‬אני קוראת לכן להצטרף אליי וליצור יחד ארגון‪-‬על נשי‪ ,‬שידאג לכך שערכים אימהיים‬ ‫כמו אהבה ודאגה לזולת יהפכו לנורמה ביחסים בין כולנו‬ ‫אני רוצה לספר לכם על הבת שלי‪ .‬קוראים‬ ‫לה שירה‪ ,‬ומה שהיא הכי אוהבת לעשות זה‬ ‫לצחוק בקול רם‪ ,‬מתגלגל כזה‪ .‬ולא צריך‬ ‫לעשות הרבה כדי שזה יקרה‪.‬‬ ‫בלילה הכי כיף איתה‪ .‬היא מתגנבת למיטה‬ ‫שלנו‪ ,‬מניחה רגל על אבא ויד על אימא‬ ‫ושוקעת מיד בחלום מתוק‪ .‬ואני מביטה‬ ‫בה‪ ,‬לעיתים במשך שעות‪ .‬ובדיוק אז‪ ...‬אני‬ ‫מתחילה לחשוב‪ ,‬בשביל מה הבאתי אותה‬ ‫לעולם?‬ ‫מאז שהייתי ילדה חלמתי על עולם שונה‪.‬‬ ‫ולכן תמיד ניסיתי לשנות‪ .‬בילדותי עזרתי‬ ‫לילדה שקראו לה שרונה‪ ,‬שכולם הציקו לה‬ ‫בשכונה‪ .‬ובאמת הצלחתי‪ ,‬עד שעברנו דירה‪.‬‬ ‫שמעתי שאחרי שעזבנו ההצקות חזרו ושרונה‬ ‫ברחה מהבית‪ ,‬אבל הייתי כבר רחוקה מכדי‬ ‫לעזור‪ .‬בגיל ההתבגרות הייתי פעילה מאוד‬ ‫בתנועת נוער‪ .‬עשינו המון מעשים טובים‪,‬‬ ‫צבענו בתים לקשישים ועזרנו לילדים בהכנת‬ ‫שיעורים‪ .‬אז הבנתי לראשונה שעם כל הרצון‬ ‫הטוב‪ ,‬שינויים קוסמטיים אינם מספיקים‪ .‬לכן‬ ‫כשבגרתי החלטתי להיות "מוסמכת לשינוי‬ ‫העולם" והלכתי ללמוד עבודה סוציאלית‪.‬‬ ‫אבל אחרי שיצאתי אל החיים האמיתיים‪,‬‬ ‫גיליתי שבמבנה החברתי הקיים פשוט אי‬ ‫אפשר לשנות כלום‪ .‬אז הצטרפתי לתנועות‬ ‫חברתיות‪ ,‬ודיברנו על מהפכות וצדק חברתי‬ ‫עוד לפני שדפני ליף נולדה‪ .‬נמניתי על מקימי‬ ‫"הקשת הדמוקרטית המזרחית"‪ ,‬ויחד עם‬ ‫חברותי מ"הקשת" יצרנו את "תנועת אחותי"‬ ‫ למען נשים בישראל‪.‬‬‫אבל גם שם הרגשתי שאני נלחמת בטחנות‬ ‫רוח‪ .‬ככל שחלף הזמן הבנתי שהקיפוח‬ ‫העדתי או המגדרי הם רק טיפה בתוך בעיה‬ ‫חברתית עמוקה בהרבה‪ ,‬וכבר לא ידעתי‬ ‫איך באמת לשנות‪ .‬מיום ליום הרגשתי שאני‬ ‫מתעייפת‪ .‬כי מה שבהתחלה היה קשה‪ ,‬הפך‬ ‫עם הזמן לקשה מאוד‪ .‬אלימות מקרית הפכה‬ ‫להרבה מאוד אלימות; "מתחת לקו העוני"‬ ‫הפך לתג שניתן היום לעוד ‪ 44‬מיליון אנשים;‬ ‫הדיכאון הפך למחלה השנייה בגודלה בעולם‪.‬‬ ‫בסוף התייאשתי‪ .‬הפסקתי להאמין והפסקתי‬ ‫לנסות לשנות‪.‬‬ ‫עד ששירה נולדה‪ .‬לראשונה בחיי חוויתי‬ ‫אהבה‪ ,‬התמסרות ודאגה אמיתיות‪ .‬הרצון‬ ‫לשנות התעורר בי שוב‪ .‬הרגשתי שעליי‬ ‫להוליד עולם חדש‪ ,‬אם לא עבורי אז לפחות‬ ‫עבורה‪ .‬אבל הפעם זה היה אחרת‪ ,‬שירה‬ ‫קירבה אותי לקרקע וגרמה לי להביט על‬ ‫החיים בצורה מציאותית‪ .‬ההבנה המשמעותית‬ ‫ביותר ששירה הביאה איתה הייתה שמהפכה‬ ‫אמיתית חייבת להתחיל מנשים‪ .‬מאלו‬ ‫שיודעות מה זה ללדת‪ .‬מאלו שיודעות מהו‬ ‫כאב ומהי דאגה אמיתית ששורפת בבטן‪ .‬אלו‬ ‫שרגליהן נטועות חזק באדמה‪ ,‬שמספקות‬ ‫יציבות‪ ,‬חום וביטחון לאחרים‪.‬‬ ‫תפקידנו כנשים הוא לשמש גורם מאחד‪,‬‬ ‫דווקא מהמקום האימהי‪ ,‬הביתי‪ ,‬הטבעי‪,‬‬ ‫האוהב‪.‬‬ ‫אז איך נתחיל בשינוי?‬ ‫ידוע שאם אישה רוצה משהו‪ ,‬היא מסוגלת‬ ‫להזיז הרים‪ .‬וכדי להעצים את הרצון הנשי‬ ‫שלנו עוד יותר‪ ,‬עלינו להתחבר לרצון נשי‬ ‫אחד‪ ,‬שידרוש אחדות‪.‬‬ ‫אחיות‪ ,‬אני קוראת לכן להצטרף אליי וליצור‬ ‫יחד ארגון‪-‬על נשי‪ ,‬שידאג לכך שערכים‬ ‫אימהיים כמו אהבה ודאגה לזולת יהפכו‬ ‫לנורמה ביחסים בין כולנו‪ .‬אנו‪ ,‬שמולידות‬ ‫מרחמנו את הדור הבא‪ ,‬חייבות לקחת את‬ ‫הסמכות והאחריות על הולדת המדרגה‬ ‫החברתית הבאה שלנו‪ ,‬שתחייב סולידריות‬ ‫ושותפות אמיתית בין כל בני המשפחה‬ ‫המורחבת שלנו‪ ,‬מעל לכל המאבקים‬ ‫והפערים‪ .‬אנחנו חייבות את זה לילדינו‪.‬‬ ‫זווית לגמרי אחרת‬ ‫אקטואליה מ? ל אן העולם צועד?‬ ‫ך‬ ‫פיע עלי‬ ‫מה מש רון לבעיות העולם?‬ ‫ה את כל המומחים‬ ‫ת‬ ‫מה הפ האקטואליה שמביא‬ ‫תוכנית בעיות שלנו‪ ,‬באמת‪.‬‬ ‫ל דבר על ה‬ ‫הם דעה על הכול או‬ ‫"סוף סוף מגישים אמיתיים‪ ,‬שאין לבה יותר מאשר עם‬ ‫תשובה לכל דבר‪ .‬הזדהתי איתם הר סט מפתיע בחיי‪"...‬‬ ‫ם מערוץ ‪ .2‬זה טווי‬ ‫ארץ"‪20.12.2012 .‬‬ ‫טאלנטים זחוחי‬ ‫מורן שריר‪" ,‬ה‬ ‫כל שני וחמישי | ‪20:30‬‬ ‫‪22‬‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫הזמנה ליצירת שותפות‬ ‫אמל אלסאנע‪-‬אלחג'וג' | מנכ"ל מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח‬ ‫כדי להגיע לשוויון לא נוכל להסתפק בחיים בדו‪-‬קיום‪ ,‬אלא אנו מחויבים ליצור כאן שותפות אמת שבה‬ ‫כל אחד לוקח אחריות בחברה שבה הוא חי‬ ‫כאישה בדואית‪ ,‬אשר נולדה בכפר לקייה‬ ‫שבנגב‪ ,‬הושפעתי מאוד מיחסי העוינות שבין‬ ‫היהודים לערבים‪ .‬היותי אישה הוסיפה לכך‬ ‫באופן משמעותי והובילה אותי לפעול למען‬ ‫שינוי חברתי כבר מגיל ‪.17‬‬ ‫ומאה ילדים יהודים גם יחד‪ .‬כל אחד מהם‬ ‫אומר היום‪" :‬יש לנו אחריות משותפת לעתיד‬ ‫טוב יותר בחברה שלנו ‪ -‬הערבית והיהודית‬ ‫במרחב של הנגב"‪ .‬דווקא מתוך הזהות השונה‬ ‫הזאת ‪ -‬העובדה שהיהודי הוא יהודי והערבי‬ ‫הוא ערבי ‪ -‬נוצר סולם ערכים חדש שאינו‬ ‫נפרד מהזהות הנוכחית של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫להיפך‪ ,‬הוא הפך לחלק מכריע בזהות של‬ ‫כל אחד מהילדים האלה‪ ,‬ובעזרתו הם יצרו‬ ‫חברה בעלת זהות משותפת הבנויה על יחסים‬ ‫הדדיים ושוויוניים‪.‬‬ ‫הקמתי את עמותת הנשים הבדואיות‬ ‫הראשונה בארץ‪ ,‬מתוך מטרה לשפר את‬ ‫מעמד הנשים הערביות‪-‬בדואיות בפרט‪ ,‬ואת‬ ‫מעמד הבדואים בנגב בכלל‪ .‬מאז ועד היום‪,‬‬ ‫יחד עם אלפי מתנדבים‪ ,‬אני מבקשת ליצור‬ ‫שינוי חברתי אמיתי שיוביל את כולנו לחיות‬ ‫בחברה צודקת וראויה יותר‪.‬‬ ‫מזמן הגעתי למסקנה שאני לא מוכנה‬ ‫להמשיך ולשחק את תפקיד הקורבן‪ .‬אינני‬ ‫מוכנה להמשיך ולהנציח את חוויית הדיכוי‪,‬‬ ‫אשר מופעל כלפי האוכלוסיות המכונות‬ ‫"מיעוטים"‪ .‬אני בוחרת לקחת אחריות על‬ ‫החיים שלי ושל הסובבים אותי‪ ,‬ולפעול למען‬ ‫שינוי המציאות שלנו‪.‬‬ ‫כיצד? מתוך הסכמה בסיסית ל"שותפות בין‬ ‫שונים"‪ .‬דוגמה לכך הם יחסַי עם בעלי וילדיי‪.‬‬ ‫אני נשואה זה ‪ 13‬שנה‪ ,‬ולמרות האהבה ביני‬ ‫לבין בעלי‪ ,‬יש בינינו גם דברים אשר אינם‬ ‫משותפים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הצלחנו ואנחנו עדיין‬ ‫מצליחים לבנות משפחה שבה כל אחד מקבל‬ ‫יחס שווה‪ ,‬המושתת על הקשבה ואכפתיות‪,‬‬ ‫וגם על ויתורים‪ .‬כך אנו מתנהלים עם ילדינו‪,‬‬ ‫כאשר אנו מלמדים אותם שלכל אחד יש‬ ‫מתוך בירור שערכנו הבנו שמשמעות של‬ ‫ערכים כמו שוויון וצדק חברתי מתחילה מכך‬ ‫שלא ייתכן שילד אחד יחיה בחסר ולאחר יהיה‬ ‫כל מה שהוא צריך‪ .‬כי בהכרח‪ ,‬כשלמישהו‬ ‫בחברה לא טוב‪ ,‬זה משפיע על האחר‪.‬‬ ‫מקום שווה להיות מי שהוא רוצה להיות‪ ,‬כל‬ ‫עוד זה לא פוגע באחר‪.‬‬ ‫הייתי רוצה שניקח את הדרך המשפחתית‬ ‫הזאת ונחיל אותה גם על יחסינו החברתיים‬ ‫ גם בעת שאני משוחחת עם ערבי‪ ,‬יהודי‪,‬‬‫אתיופי‪ ,‬עולה חדש‪ ,‬רוסי ומרוקאי‪ .‬הרי מי‬ ‫אמר שאנחנו צריכים להסכים על הכול?‬ ‫אפשר לבנות שותפות סביב הדברים שאנחנו‬ ‫מסכימים עליהם‪ ,‬ואת הדברים שעליהם‬ ‫אנחנו לא מסכימים‪ ,‬להניח בשלב זה בצד‪.‬‬ ‫לומדים ביחד‬ ‫איך בונים שותפות אמת?‬ ‫אי אפשר לבנות שותפות ללא זהות‪ .‬כדי ליצור‬ ‫שותפות אמת בין אוכלוסיות שונות בחברה‬ ‫שלנו‪ ,‬אסור לנו להדחיק את נושא הזהות‪ .‬לא‬ ‫נוכל להושיט יד לאחר אם אנחנו לא גאים במי‬ ‫שאנחנו‪ .‬רק ממקום של זהות מגובשת אפשר‬ ‫להתחיל לפעול‪ .‬העיקרון הזה חשוב לבניית‬ ‫השותפות בין כל האוכלוסיות השונות‪ .‬אפשר‬ ‫לראות דוגמה לכך בבית ספר "הגר" שהקמנו‬ ‫בבאר שבע‪ .‬לומדים שם מאה ילדים ערבים‬ ‫כדי להגיע לשוויון עלינו ליצור שותפות‬ ‫אמת‪ ,‬אזרחות ועתיד משותפים‪ ,‬שבהם כל‬ ‫אחד לוקח אחריות במעגל החברתי שבו הוא‬ ‫חי‪ .‬הערכים שיובילו עתיד כזה הם‪ :‬אחריות‬ ‫משותפת‪ ,‬ערבות הדדית וצדק חברתי‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫זה ‪ 22‬שנים אני פועלת ליצירת חברה‬ ‫שוויונית‪ ,‬הוגנת וצודקת‪ ,‬שיש בה שותפות‬ ‫אמת בין ערבים ויהודים‪ .‬אני מזמינה את‬ ‫כולכם להצטרף אליי‪.‬‬ ‫ד"ר יורם הרפז | מרצה במכללה האקדמית לחינוך בית ברל ועורך את "הד החינוך"‬ ‫ד"ר יורם הרפז‪ ,‬מפַתח המודל החינוכי "בית ספר חושב"‪,‬‬ ‫מסביר למה מבחן הוא גורם "מזהם" ומדוע היום כל כך חשוב ללמוד בקבוצה‪ .‬אנו מביאים‬ ‫את עיקרי הדברים מתוך ראיון שנערך עימו בתוכנית "אפקט הפרפר"‬ ‫תארו לכם שרופא מגיע למחלקה שלו בבית החולים ומודיע לחולים‪" ,‬היום‪ ,‬כולם חוקן"‪ ,‬למחרת‬ ‫הוא מודיע‪" ,‬היום‪ ,‬כולם אינפוזיה" וכן הלאה‪ .‬נשמע נורמלי? לא‪ .‬אבל זה בדיוק מה שקורה‬ ‫במערכת החינוך‪ .‬מורה שמלמד ארבעים ילדים באותו מקום‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬באותה שיטה ומעביר את‬ ‫אותו התוכן ‪ -‬עושה לכולם חוקן‪ .‬לכן אנחנו זקוקים להוראה אחרת‪ .‬איזו הוראה?‬ ‫כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה שחשיבה היא עניין חברתי‪ .‬אנשים אינם חושבים לבד‪,‬‬ ‫אלא עם אנשים אחרים‪ .‬גם כאשר הם חושבים לבד‪ ,‬הם חושבים עם אנשים שהשפיעו עליהם‪,‬‬ ‫שאת רעיונותיהם הפנימו‪ ,‬או עם רעיונות שקראו עליהם במקום אחר‪ .‬אנו נמצאים בשיחה עם‬ ‫העולם כל הזמן‪ .‬ואילו בבית הספר נגזר על הילד ללמוד לבד‪ ,‬להיבחן לבד‪ ,‬להיכשל או להצליח‬ ‫לבד‪ .‬מודל חינוכי שמתמודד עם אתגרי החינוך במאה ה‪ 21-‬חייב לשחרר את הילד מהבידוד‬ ‫הזה ולומר לו‪" ,‬בוא‪ ,‬תחשוב עם אחרים"‪ .‬אדם שיודע לחשוב עם אחרים הופך להיות הרבה יותר‬ ‫אינטליגנטי‪ ,‬מפני שהקבוצה נותנת ליחיד שבתוכה כוח אדיר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בימינו נראה שכל העולם כבר הפנים את הרעיון הזה‪ .‬כל העולם‪ ,‬מלבד בית הספר‪.‬‬ ‫רוב המחקרים נעשים היום בקבוצות‪ .‬סרט‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא פרויקט קבוצתי‪ ,‬וכך גם הצגה‪.‬‬ ‫ראיתם פעם כיצד נערכת דיאגנוזה בבית חולים? בשעה עשר מגיע הרופא לביקור חולים‪ .‬הוא‬ ‫מוקף בעמיתים‪ ,‬מתמחים וברופאים צעירים‪.‬‬ ‫גוונים בחברה הישראלית‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪1-700-707-200 arvut.org 2012‬‬ ‫לרקוד את החיים‬ ‫עידו תדמור | רקדן וכוריאוגרף‬ ‫מכתב פתוח של הרקדן עידו תדמור לראש הממשלה‬ ‫גדלתי בבית שוחר תרבות ואומנות‪ .‬אבי‪ ,‬פרופ'‬ ‫ישעיהו תדמור‪ ,‬מאושיות החינוך בארץ‪ ,‬ואמי‬ ‫נטע‪ ,‬חינכו אותי לאהבת המולדת ונטעו בי את‬ ‫הזיקה לטוהר האומנות‪ .‬עוד בילדותי מצאתי‬ ‫את עצמי יושב בהופעות מחול‪ ,‬במחזות זמר‪,‬‬ ‫בתיאטראות ומבקר במוזיאונים‪ ,‬נותן לעצמי‬ ‫לברוח אל מחוזות החלום והפנטזיה‪.‬‬ ‫כילד לא חלמתי לדבר על פוליטיקה‪ .‬גם לא‬ ‫חלמתי על חרם או שביתה‪ .‬חלמתי להיות‬ ‫רקדן‪ .‬חלמתי שאהיה מספיק חשוב כדי‬ ‫ליצור שינוי‪ ,‬כדי להפוך את העולם לטוב‬ ‫יותר‪ .‬קטונתי‪ .‬בידיך‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪,‬‬ ‫ההזדמנות לחולל שינוי‪ .‬למרות גילי והשנים‬ ‫הרבות שאני חלק מהתרבות הישראלית‪ ,‬אני‬ ‫רוצה להאמין שהצלחתי לשמר (אפילו במעט)‬ ‫את הילד הנצחי שבי ‪ -‬שבנו‪ .‬אותו ילד שרוצה‬ ‫להמשיך לחקור‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחוות‪ ...‬אותו ילד‬ ‫שזקוק ליצירה‪ .‬אותו ילד רוצה עכשיו לצעוק‬ ‫לשמיים‪ ,‬אלייך‪ ,‬ש"המלך הוא עירום"‪ .‬אך אני‬ ‫חוסם אותו‪ .‬הוא בועט‪ ,‬ואני משתיק אותו‪.‬‬ ‫הוא מנסה לפלס את דרכו ולזעוק לעולם‬ ‫כרעם מהדהד שהוא מאוכזב ממך‪ ,‬שדי‪ ,‬אך‬ ‫אני חונק אותו מתוך כבוד ותקווה שאולי בכל‬ ‫זאת תתעורר ותבין שבאמת אי אפשר יותר‪.‬‬ ‫אדוני‪ ,‬ראש הממשלה‪,‬‬ ‫אתה ואני נמצאים בזוגיות‪ .‬אתה והעם‬ ‫נמצאים בזוגיות‪ .‬וכמו בכל מערכת יחסים‬ ‫טובה‪ ,‬חייבת להיות פתיחות‪ ,‬מחויבות‬ ‫וערבות של שני הצדדים‬ ‫ואפשר לי‪ ,‬כמו לכל האומנים בתחומים‬ ‫השונים‪ ,‬לתרום את חלקי גם בתחום החינוך‪.‬‬ ‫והרי מדינה בלי תרבות ‪ -‬אין בה חינוך‪,‬‬ ‫ומדינה בלי חינוך ‪ -‬אין בה תרבות‪.‬‬ ‫לא פעם שאלתי את עצמי‪ ,‬מה מניע אותי‬ ‫לחקור תחומים חדשים בכל פעם‪ ...‬ואז‬ ‫נזכרתי שפעם פחדתי לנוע‪ ,‬אז הלכתי ללמוד‬ ‫לרקוד‪ ...‬היום אני פוחד לעמוד במקום‪ .‬לא‬ ‫בגלל גיל או פציעה‪ ,‬אלא כי יש לי חרדה‬ ‫איומה ואמיתית שיום אחד האומנות תיעלם‪.‬‬ ‫במהלך השנים הקשר שלי עם האומנות‬ ‫והתרבות הישראלית הפך לאהבה אמיתית‪,‬‬ ‫שאפשרה לי לשחרר את ציפורי הנפש שלי‬ ‫ולתת להן מעוף‪ .‬מאז ומעולם היה הריקוד‬ ‫מפלט עבורי‪ .‬הוא נתן לתשוקה שלי דרור‪.‬‬ ‫כרקדן מבצע מצאתי את עצמי עף למחוזות‬ ‫חלומים‪ ,‬וכיוצר למדתי על עצמי ‪ -‬על כוחי‬ ‫ועל חולשותי‪ .‬הריקוד נטע בי שקט וביטחון‬ ‫גם מרחב הייצור בחברות היי‪-‬טק כמו גוגל או פייסבוק הוא דוגמה טובה להתנהלות משותפת‪.‬‬ ‫אמנם חלק מהעבודה עדיין נעשית לבד‪ ,‬אבל החברות למדו כבר ליצור חללים שמיועדים לשיתוף‬ ‫רעיונות בין החברים‪.‬‬ ‫בדיוק בשל כך יש לעודד למידה פעילה‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬למידה שבה הילד יושב וכותב במחברת‪,‬‬ ‫איננה נחשבת למידה‪ .‬מחקרים מראים שילד שקיבל ‪ 100‬בבחינה‪ ,‬מקבל בה ‪ 80‬בחלוף שבוע‪ ,‬ואם‬ ‫תבחנו אותו אחרי חודש‪ ,‬הוא ייכשל‪ .‬כלומר‪ ,‬הידע איננו נשמר בתודעה‪ ,‬והוא פשוט נעלם‪ .‬מפני‬ ‫שהילד לומד על ידי שמיעה‪.‬‬ ‫בשונה מלמידה בסגנון הישן‪ ,‬למידה חווייתית דרך פעילות‪ ,‬התנסויות‪ ,‬באמצעות מעורבות‬ ‫בעבודה ולצידם של מומחים היא למידה משמעותית‪.‬‬ ‫זו אחת הסיבות שבבתי הספר שמיישמים את המודל החינוכי של "בית ספר חושב"‪ ,‬ביטלו את‬ ‫המבחנים‪ .‬שכן מבחנים "מזהמים" את הסביבה החינוכית‪ .‬לבחינה יש תכונה קוונטית‪ .‬כאשר צופים‬ ‫על קוואנט הוא זז ממקומו‪ ,‬כך גם ברגע שצופים על ילד לצורך הערכתו‪ ,‬הכול משתבש‪ .‬התודעה‬ ‫שלו עוברת תהליך של החצנה‪ ,‬הילד מתחיל ללמוד רק כדי לעשות על המעריך שלו רושם‪ ,‬או כדי‬ ‫לקבל ציון גבוה‪ ,‬אבל הוא איננו לומד באמת‪ .‬אנו חייבים להבין שלמידה טובה מורכבת מהפנמת‬ ‫שאתה תסגור את התרבות‪ .‬גם כך אנו עדים‬ ‫בשנים האחרונות לבריחה מסיבית של‬ ‫אומנים לחו"ל‪ .‬אני מניח שחרדה זו קיימת‬ ‫אצל כל שחקן‪ ,‬במאי‪ ,‬זמר או כל אדם אחר‬ ‫שקשור בעולם התרבות‪ .‬בעיני‪ ,‬התרבות היא‬ ‫הערבות לערבות חברתית‪ .‬היא נותנת דלק‬ ‫לבני האדם להיות פתוחים ונעימים זה כלפי‬ ‫זה‪ .‬היא מביאה את האדם להבנה שהם שייכים‬ ‫זה לזה‪ ,‬ושעליהם לעזור ולתמוך זה בזה‪.‬‬ ‫כבוד ראש הממשלה‪ ,‬אם רק הייתה לי‬ ‫האפשרות‪ ,‬הייתי פוסע איתך בדואט אל‬ ‫סטודיו למחול‪ ,‬כדי שתראה כמה כוח ואנרגיה‬ ‫צריך כדי לבצע סיבוב אחד‪ .‬כדי שתריח את‬ ‫ריח זיעת הרקדנים‪ ,‬כדי שתשמע את צליל‬ ‫הכינורות בחזרות מתמשכות‪ .‬כדי שתתרשם‬ ‫מקולו של שחקן במונולוג או של זמרת אופרה‬ ‫שפתחה את מיתרי גרונה‪ ,‬כי פשוט לא יכלה‬ ‫אחרת‪ .‬אני כל כך רוצה שהעם ואתה‪ ,‬כן‪ ,‬גם‬ ‫אתה והעם‪ ,‬תרגישו כיצד הגאווה ממלאת את‬ ‫בית החזה כשהיא תופיע ברחבי העולם ותשנה‬ ‫את הדרך שבה העולם רואה אותנו‪ .‬אני יודע‪,‬‬ ‫כולם יודעים‪ ,‬ובמיוחד אתה כאיש תרבות‬ ‫יודע שהתרבות הישראלית היא השגרירה‬ ‫הטובה ביותר של ישראל‪ .‬היא זו ששומרת על‬ ‫איזון בתוך התוהו ובוהו של הביקורת הקשה‬ ‫עלינו מסביב לעולם‪ .‬או שמא שכחת? "והארץ‬ ‫הייתה תוהו ובוהו"‪ .‬הייתה? היא עודנה!!!‬ ‫אדוני‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬אתה ואני נמצאים‬ ‫בזוגיות‪ .‬אתה והעם נמצאים בזוגיות‪ .‬וכמו‬ ‫בכל מערכת יחסים טובה‪ ,‬חייבת להיות‬ ‫פתיחות‪ ,‬מחויבות וערבות של שני הצדדים‪.‬‬ ‫אנחנו מתחייבים להמשיך וליצור את התרבות‬ ‫הטובה ביותר‪ ,‬אבל אתה חייב להתחייב שלא‬ ‫תיקח אותה מאיתנו‪ .‬רק כך זה יעבוד! איננו‬ ‫אנשי מלחמה‪ ,‬חרם והסתה‪ .‬להיפך‪ .‬אני‬ ‫רוצה להאמין שאנחנו עם שיכול להעניק‬ ‫עזרה הדדית‪ ,‬לתרום ולהיות חדור ברוח‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫אדוני היקר‪ ,‬רק בקשה אחת לי אלייך‪ :‬תן לנו‬ ‫להמשיך לרקוד את החיים!‬ ‫מתוך המופע ״שלושה חדרים״ | צילום‪ :‬גדי דגון‬ ‫שלך בברכה‪ ,‬עידו תדמור‬ ‫הרעיונות ‪ -‬דבר שלא מתאפשר במערכת הנוכחית‪.‬‬ ‫לא לחינם הילדים הפסיקו לשחק את המשחק‪ .‬בעיות המשמעת בישראל הגיעו לרמה שבה ברוב‬ ‫בתי הספר קשה מאוד להעביר שיעור סדיר‪ .‬המודל של בית הספר שמבוסס על ילדים הכולואים‬ ‫בכיתות ובמסדרונות‪ ,‬שבו שיעור נמשך ארבעים וחמש דקות‪ ,‬ההפסקות אורכות חמש דקות‬ ‫והידע נמדד בבחינות ‪ -‬הולך ומתפרק‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מודלים של למידה פעילה והטכנולוגיה של למידה מרחוק מאפשרים לנו לחשוב על‬ ‫אלטרנטיבות‪ .‬התובנה ההולכת ומעמיקה שבית הספר בגרסתו הנוכחית איננו יעיל יותר‪ ,‬תאפשר‬ ‫לפתח רעיונות שיחליפו אותו במודל אחר‪ ,‬אישי ומוצלח הרבה יותר‪.‬‬ ‫ד"ר יורם הרפז הוא מרצה בתחום החינוך במכללות בית ברל ואלקאסמי ועורך כתב העת של‬ ‫הסתדרות המורים "הד החינוך"‪ .‬הרפז הוא מפַתח המודל החינוכי "בית ספר חושב"‪ ,‬שעליו‬ ‫כתב בספרו "המודל השלישי‪ :‬הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" (ספרית פועלים‪.)2008 ,‬‬ ‫‪www.yoramharpaz.com‬‬ ‫גלים של ערבות בישראל‬ ‫חוגי הבית והרצאות ההיכרות המרתקות מבית "תנועת הערבות"‪,‬‬ ‫מספקים למשתתפים בהם כלים מעשיים לבניית סביבה טובה‬ ‫מאז הקמתה בצל המחאה הגדולה של השנה‬ ‫שעברה‪ ,‬הפכה "תנועת הערבות" לאחת‬ ‫התנועות החינוכיות המובילות בארץ‪.‬‬ ‫השולחן העגול‪ ,‬שהחל כאקט ספונטני של‬ ‫שיח סבלני וסובלני‪ ,‬ונתן ביטוי ולגיטימציה‬ ‫שווים לכל פלגי החברה באוהל המחאה‬ ‫של "תנועת הערבות"‪ ,‬הפך למושג ולסמל‬ ‫והגיע עד לאולמות הכנסת‪ .‬הביטוי "ערבות‬ ‫הדדית" נעשה שגור בפי העיתונאים וההוגים‬ ‫המובילים במדינה‪ ,‬כמדד לצורת החיים‬ ‫המתוקנת והרצויה‪.‬‬ ‫ההסברה הרחבה שמבצעת "תנועת הערבות"‬ ‫ברשת האינטרנט ובערוצי התקשורת השונים‪,‬‬ ‫גורמת ליותר ויותר פרטים ופלגים בישראל‬ ‫הרצאה באסיפת העם באשדוד‪:‬‬ ‫להבין ולהפנים את העובדה‪ ,‬שכדי להגיע לחיי‬ ‫אושר ושגשוג דרושה לנו ערבות הדדית בין‬ ‫כל חלקי העם ‪ -‬כמו במשפחה אחת גדולה‪.‬‬ ‫לאחרונה יצאה "תנועת הערבות" במסע‬ ‫הסברה חינוכי באמצעות חוגי בית והרצאות‬ ‫היכרות‪ ,‬שבהם מועברים המסרים העיקריים‬ ‫של התנועה לקהל מצומצם באווירה אישית‬ ‫ואינטימית‪ .‬כל הרצאה היא הזדמנות למפגש‬ ‫חוויתי‪ ,‬שמציג כיווני חשיבה שונים וגישות‬ ‫חדשות לחיים‪ .‬המפגשים המרתקים מעניקים‬ ‫למשתתפים בהם כלים מעשיים לבניית סביבה‬ ‫שבה היינו רוצים לחיות היום ובעתיד‪.‬‬ ‫הנה מספר טעימות‪...‬‬ ‫"השולחן העגול" בכפר איכסאל‪:‬‬ ‫(‪)19.3.2012‬‬ ‫"תנועת הערבות" מגיעה לאסיפת העם‬ ‫באשדוד לערב חוויתי באווירה חברתית‬ ‫אחרת ‪ -‬אווירה של ערבות הדדית‪.‬‬ ‫האירוע המרכזי ומעגלי השיח המונחים‬ ‫דנו בבעיית החינוך ‪ -‬האם הוא להישגים‬ ‫או לערכים?‬ ‫הרצאה במספרה מקומית בנהריה‪:‬‬ ‫חוגי הבית של "תנועת הערבות"‬ ‫מתקיימים בכל עיר‪ ,‬בית ועסק‪,‬‬ ‫במקום ובזמן שנוח לכם ‪ -‬אפילו‬ ‫בסלון מספרה מקומית בעיר נהריה‪.‬‬ ‫הרצאה במכינת "נחשון"‪:‬‬ ‫"תנועת הערבות" משתפת פעולה‬ ‫עם דור המנהיגים החברתיים של‬ ‫העתיד‪ ,‬ומעבירה הרצאת מבוא‬ ‫לנוער מכינת "נחשון"‪.‬‬ ‫"תנועת הערבות" ברחבת הכנסת‬ ‫דוכן הסברה בבאר שבע‪:‬‬ ‫"תנועת הערבות" פועלת‬ ‫מדי שבוע‪ ‬בדוכני הסברה‬ ‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫"תנועת הערבות"‬ ‫ב"חוות דובי" שברמות מנשה‪:‬‬ ‫ערב של חינוך ומוזיקה חוויה לכל המשפחה‪.‬‬ ‫ב‪" 6.3.2012-‬תנועת הערבות" קיימה פגישה של "שולחן עגול" במשכן הכנסת בחסותה של חברת‬ ‫הכנסת וסגנית השר הממונה על קידום צעירים‪ ,‬סטודנטים ונשים ‪ -‬הגב' גילה גמליאל‪ .‬בשולחן‬ ‫העגול השתתפו חברות כנסת ונשים מובילות בחברה הישראלית‪ ,‬ביניהן‪ :‬חה"כ וסגנית השר‪ ,‬חה"כ‬ ‫רונית תירוש‪ ,‬חה"כ אורית זוארץ‪ ,‬חה"כ ד"ר רחל אדטו ונציגת "תנועת הערבות" ‪ -‬הגב' אילנית‬ ‫טרבלסי‪-‬יזרסקי‪.‬‬ ‫בפגישה נדונו שאלות נוקבות אודות מעמדן של הנשים בתקופתנו‪ ,‬וכן הועלו הצעות שונות לפתרון‬ ‫הבעיה במישורים השונים‪ :‬המשפטי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬העסקי‪ ,‬הדתי‪ ,‬העדתי והבין‪-‬מגזרי וכן במישור‬ ‫החברתי‪ .‬עשרות מתנדבות ופעילות חברתיות מ"תנועת הערבות" שנכחו באולם‪ ,‬לקחו חלק בדיון‬ ‫הפורה‪ .‬מלבד הצופות באולם‪ ,‬נוצרו מאות חיבורים אינטרנטיים לשידור החי של השולחן העגול‬ ‫באתר "תנועת הערבות" ובדף האוהדים של "ערבות" בפייסבוק‪.‬‬ ‫מעוניינים לקיים אצלכם‬ ‫חוג בית או הרצאה?‬ ‫"תנועת הערבות" תומכת‬ ‫במחאת העדה האתיופית‪.‬‬ ‫(‪)26.01.2012‬‬ ‫להזמנת חוגי בית והרצאות בחינם‬ ‫לכל קהל וגיל‪ ,‬בכל מקום‬ ‫פנו אלינו למייל‪[email protected] :‬‬ ‫או לטלפון‪1-700-707-200 :‬‬ ‫חדשה‬ ‫ערבות‬ ‫רצועת‬ ‫החל מיום העצמאות בין השעות ‪19:00-23:00‬‬ ‫מחקרים‪ ,‬דיונים‪ ,‬שאלות‪ ,‬דעות‪ ,‬שידורים חיים‪ ,‬שולחנות עגולים‪ ...‬הכול ערבות‪.‬‬