‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫שאלה‪:‬‬
‫גליון ‪ | 73‬י"ט אייר תשע"ה | פרשת בהר‬
‫המצוות ‪-‬‬
‫אמצעי או מטרה?‬
‫בית הכנסת המגניב ביותר בעולם ‪ /‬עמ' ‪4‬‬
‫שברתי את היד ‪ /‬נשים עמ' ‪2‬‬
‫לונדון‪ ,‬קהיר‪ ,‬קרעפלאך וארוחת המג"דים ‪ /‬התוועדות עמ' ‪6‬‬
‫טעם העץ‬
‫כטעם הפרי‬
‫הרב עופר גיסין‬
‫"נקודה טובה"‪ ,‬תל אביב‬
‫השאלה הראשונה שנשאלה בעולם היא‬
‫"אייכה?"‪ ,‬אותה שאל הקדוש ברוך הוא את‬
‫האדם‪ .‬התשובה הנכונה על־פי מה שלמדנו‬
‫מרבותינו היא‪" :‬הנני"‪ .‬הבורא מתעניין‪ ,‬חושק‬
‫ודבק באדם‪ ,‬ולכן גם "יתחייב הנברא שיחפוץ‬
‫דבקות בוראו" (רבינו בחיי)‪ .‬במסילת ישרים‬
‫ביאר את ענין הדבקות כך‪" :‬שיהיה לבו של‬
‫אדם מתדבק כל־כך בה' יתברך‪ ,‬עד שכבר‬
‫יסור מלהיפנות ולהשגיח אל שום דבר זולתו"‪.‬‬
‫הדבקות היא ריכוז כל כוחות האכפתיות‪ ,‬השכל‬
‫והרגש‪ ,‬ותשומת הלב הנכונה והמלאה אל‬
‫האמת‪ .‬זהו יסוד החסידות ועבודת ה'‪ ,‬ומתכון‬
‫לחיים משמעותיים ומלאים‪ ,‬נקיים מפיזור‬
‫הנפש וסתמיות‪.‬‬
‫בספרי חסידות מובא שהבעל שם טוב הקדוש‬
‫אמר שהמילה "מצוה" משמעותה "צוותא"‪,‬‬
‫דבקות וחיבור‪ .‬כוונת הדברים היא‪" :‬כי המצוות‬
‫נמשכות מעץ החיים‪ ,‬והן דבקות רוחנית בה'‬
‫יתברך‪ ,‬כך שמי שעושה את המצווה דבק בו‬
‫יתברך‪ ,‬וככל שיוסיף מצות ‪ -‬יוסיף דבקות"‬
‫(ראשית חכמה)‪ .‬על־ידי מעשה המצוות שהאדם‬
‫עושה בגופו‪ ,‬מתאחד ומתחבר חלק הנשמה‬
‫השוכן בו לקדוש ברוך הוא‪ ,‬מקור החיים‪.‬‬
‫יוצא מכאן – שהמטרה היא הדבקות בבורא‪,‬‬
‫והאמצעי הוא המצוות‪ .‬אולם מפני שהמצוות‬
‫עצמן הן רוחניות אלוקית שהתלבשה בציוויים‬
‫לסור מן הרע ולעשות את הטוב‪ ,‬ובכל‬
‫המשמעות הפנימית עד אינסוף שיש בפרטיהן‬
‫ודקדוקיהן‪ ,‬הרי המצוות ועשייתן – הן בעצמן‬
‫הדבקות‪.‬‬
‫‪nekudatova.com‬‬
‫בעצם‬
‫אין הבדל‬
‫הרב דוד חי הכהן‬
‫ראש ישיבת בת ים‬
‫המושג אמצעי אומר שהדבר עצמו איננו חשוב‪,‬‬
‫וכל עיקרו הוא בשביל התוצאה שתבוא על־ידו‪.‬‬
‫חשיבה זו מתאימה לדברי חז"ל שאמרו ש"שכר‬
‫מצוות בהאי עלמא – ליכא"‪ ,‬כלומר כל התוצאה‬
‫של המצווה תהיה רק במציאות לעתיד לבוא‬
‫ובעולמנו אין ברכה ישירה משמירת המצוות‪.‬‬
‫אמנם בפרקי אבות אומרת המשנה "אל תהיו‬
‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל‬
‫פרס"‪ ,‬ומכאן למדנו כי חשיבות המצוות‬
‫היא בעצם עשייתן‪ ,‬ומטרה זו גדולה בהרבה‬
‫מחשיבות השכר בעולם הבא‪ .‬וכן אמרו‬
‫בפירוש‪" :‬יפה שעה אחת בתשובה ומעשים‬
‫טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא"‪.‬‬
‫מסופר על הגאון מוילנא שבשעת פטירתו אחז‬
‫בציצית ואמר‪" :‬איפה תהיה לי הזדמנות בעולם‬
‫הבא לקיים כזו מצווה?"‬
‫איך מתיישבים הדברים? נראה לומר על־פי‬
‫דברי "נפש החיים"‪ ,‬שבשעה שאדם עומד‬
‫לעשות מצווה‪ ,‬הוא מוקף מאור גבהים של‬
‫עולם הבא העליון‪ ,‬ועל־ידו הוא מסוגל לקיים‬
‫מצווה שמאירה את העולם כולו‪ .‬בכל מצווה‬
‫יש קשר עם ריבון העולמים‪ ,‬על־ידה הוא שורה‬
‫בעולמנו והעולם כולו מוסיף קדושה‪ .‬אלא‬
‫שבעולמנו זה העיניים מכוסות במסכה שאינה‬
‫מאפשרת לראות את גודל האורה שזכינו לה‪,‬‬
‫ובעולם הבא היא מוסרת מעינינו ואנו רואים‬
‫נכוחה כמה גדולה חשיבותה של כל מצווה‪,‬‬
‫אולם שם איננו יכולים לעשות ולו חצי מצווה‪.‬‬
‫אם זוכה האדם המאמין להבין‪ ,‬הוא יודע כי‬
‫כל מצווה – עצם עשייתה הוא גם אמצעי וגם‬
‫מטרה‪ ,‬ואשרי הרץ למצווה ושמח בה‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫התיקון הקדוש‬
‫‪ g‬לברכה ולישועה‬
‫יסוד שביסוד‬
‫בציונו של יוסף הצדיק בעיר שכם‬
‫למה‬
‫כאילו ?!‬
‫איתיאל גלעדי‬
‫בית הספר לתורת הנפש‬
‫על המצוות נאמר "ועשיתם א ָֹתם" ודרשו‬
‫חכמינו "ועשיתם ַא ֶּתם" – "מעלה אני עליכם‬
‫כאילו עשאוני"‪ ,‬שעושה המצוות כאילו עשה‬
‫את הקדוש ברוך הוא‪ .‬השאלה המתבקשת היא‬
‫כיצד יתכן להשתמש בביטוי מבהיל כזה? מה‬
‫פירוש "לעשות" את ה'?!‬
‫הזוהר מסביר ש"רמ"ח פיקודין אינון רמ"ח‬
‫איברין דמלכא" – רמ"ח מצוות עשה הן כנגד‬
‫רמ"ח איברי הגוף של המלך העליון‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לקדוש ברוך הוא אין גוף ואין דמות הגוף‪,‬‬
‫אך כאשר הוא רוצה להתלבש בעולם בדמות‬
‫"כמראה אדם" – והרי "נתאוה הקדוש ברוך‬
‫הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים" – הוא‬
‫מתלבש ברמ"ח המצוות ש"עושות" אותו בעל‬
‫דמות אדם כביכול‪ ,‬וכך כאשר אנו מקיימים את‬
‫המצוות אנו "עושים" כביכול את ה' בעולם‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬החסידות מפתיעה כדרכה ושואלת‬
‫שאלה אחרת‪ :‬למה נאמר "כאילו עשאוני"? הרי‬
‫המצוות הן ה"איברין דמלכא" ובקיומן באמת‬
‫"עושים" את ה'! התשובה היא שהאדם עושה‬
‫רק את הכלים־האיברים‪ ,‬אך את המשכת האור־‬
‫הנשמה לתוכם עושה ה'‪ ,‬ולכן ה"עשאוני"‬
‫האנושי מוגבל ומצדו רק "כאילו עשאוני"‪.‬‬
‫מכאן נלמד כי אף אם במבט ראשון המצוות‬
‫נתפסות כאמצעי לקשר עם ה' (מצווה מלשון‬
‫צוותא וחיבור)‪ ,‬הרי ברגע שה' "הולך עליהן"‬
‫הן הופכות למטרה עצמה – הן מנכיחות את‬
‫ה' עצמו בתוך עולמנו‪ ,‬כפי שמלאך ההולך‬
‫בשליחות ה' נקרא בשמו‪ ,‬וכלשון המדרש‪:‬‬
‫"כבדו את המצוות שהן שלוחי"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫רק שהמצוות מקרבות אותנו אל ה'‪ ,‬אלא שהן‬
‫עצמן מביאות את ה' אלינו ואל עולמנו‪ ,‬והרי זו‬
‫תכלית הכל‪.‬‬
‫שיערך אי"ה בליל שישי‬
‫מא' למטמונים‬
‫כ"ו אייר תשע"ה‬
‫במעמד‪:‬‬
‫רבני הארגון ומקובלים שיעתירו‬
‫בתפילה ותחנון עבור כל שם ושם‬
‫לתורמי קופת "עזרי מעם ה"‬
‫למסירת שמות‬
‫‪1800-80-80-84‬‬
‫עזרי מעם ה' ע‪.‬מ‪580541902 .‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 16216 .‬ירושלים מיקוד‪9116102 :‬‬
‫טל‪ | 02-5025090 :‬פקס‪02-5025097 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.ezrimh.org.il‬‬
‫ספירת העומר‬
‫שבוע שישי‬
‫בהיכלו של מלך‬
‫הגיע זמן העצמיות‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫לאחר שהמלך מגיע למעונה של הכלה‪ ,‬הוא עומד‬
‫על הפתח ומאיר אותו מבחוץ ומבפנים‪ ,‬כמו שבארנו‬
‫בספירות הנצח וההוד‪ .‬בספירת היסוד הוא צועד עוד‬
‫צעד אחד לקראת כלתו ‪ -‬נכנס לביתה כדי לפגוש‬
‫אותה ולהעניק לה את כל אהבתו ואת כל עצמותו‪.‬‬
‫האהבה הגדולה שפיעמה בו בעודו בארמונו‪,‬‬
‫והגעגועים העזים שתקפו אותו כאשר עמד על‬
‫פתח דלתה של רעייתו‪ ,‬נושאים אותו על גבי גלים‬
‫מופלאים פנימה‪ ,‬אל מקומה של הכלה‪ ,‬מתוך רצון‬
‫לתת לה את כל כולו‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬המלך נשאר דמות עצמאית גם לאחר שהוא‬
‫נותן את עצמו לרעייתו‪ .‬ודאי שמלכו של עולם הוא‬
‫נשגב ומרומם מכל יחס מקביל אל כנסת ישראל ואל‬
‫עמו ישראל‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬לא דבר ריק הוא כשאומר‬
‫האהוב שהוא רוצה לתת לאהובתו את כל עצמיותו‪.‬‬
‫למרות שהוא עוד יפעל ויעשה דברים רבים בתוך‬
‫הבית ומחוצה לו‪ ,‬ולמרות שעלולים להיות משבר‬
‫וריחוק ביניהם‪ ,‬בכל זאת ‪ -‬האמת לאמיתה היא‬
‫שבנתינה זו יש משהו עצמי שנוגע עמוק יותר מכל מחשבה ורגש‪ .‬ממש‬
‫כשם שבקשר הזוגי יש צד עמוק אף יותר מאשר בקשר שבין הורים‬
‫לילדים‪ ,‬כמו שאומר הכתוב‪" :‬על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו‬
‫ודבק באשתו"‪ .‬הדבקות הזו נוגעת עד העצמיות ממש‪" ,‬זאת הפעם עצם‬
‫מעצמי"‪.‬‬
‫בליבו של אדם‬
‫עוד רגע קט‬
‫אנו צועדים עוד צעד לקראת היום הגדול – יום‬
‫החמישים‪ ,‬שער הנו"ן‪ ,‬שבו אנו עתידים לקבל‬
‫את התורה ולשמוע "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי‬
‫הגבורה‪ .‬עתיד הקדוש ברוך הוא לקרוע לנו את‬
‫שבעת הרקיעים‪ ,‬שמים וארץ וד' רוחות‪ ,‬כדי‬
‫לתת לנו את המתנה הגנוזה בבית גנזיו‪ ,‬את‬
‫התורה‪ .‬ואנחנו ככלה‪ ,‬שהחתן נכנס לביתה והיא‬
‫מתמוססת כל כולה מול כוחות הנתינה המופלאים‬
‫שלו‪ .‬היא חשה ויודעת שהעמדה והיחס שלו אינם‬
‫רק חלק מאישיותו‪ ,‬אלא משהו מעצמיותו המבקש‬
‫לתת לה את עומק העומקים שלו‪ .‬היא נאלמת‬
‫ונעלמת מול גלי הנתינה העצמית‪ ,‬מול שפע הטוב‬
‫וחשיפת העצמיות שמתנוצצת מתוך הרצון לתת‬
‫הכל‪ .‬היא מרגישה שהגלים הללו מכים בקרבה‪,‬‬
‫נוגעים גם אצלה בשורש עצמיותה‪ ,‬ומכינים אותה‬
‫לקראת לידה חדשה של דמותה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עדיין לא נולדנו מחדש כדי לקבל תורה‪,‬‬
‫אבל השורש של מפגש שישנה את כל מהותנו‬
‫כבר נזרע‪ .‬הרצון האלוקי‪ ,‬שכבר נמצא בעמדה כל־כך קרובה‪ ,‬ברצון‬
‫כה עז לנתינה‪ ,‬מגלה לנו שעוד רגע קט ואנו מתהפכים לבריה חדשה‪.‬‬
‫ואז נהיה ראויים לטהרה העצומה של ישראל שעמדו לרגלי הר סיני‪,‬‬
‫כשפסקה זוהמתם ‪ -‬בשבוע הבא‪ ,‬בספירת המלכות‪.‬‬
‫יסוד‬
‫שברתי את היד דבורה ניר‬
‫"מורנו הבעל שם טוב אמר‪ :‬כל דבר ודבר שהאדם רואה או‬
‫שומע‪ ,‬הוא הוראת הנהגה בעבודת ה'‪ .‬וזהו עניין העבודה‪,‬‬
‫להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת ה'" (היום יום‪ ,‬ט' אייר)‪.‬‬
‫שעת בוקר מוקדמת‪ ,‬בחדר הקבלה של חדר המיון השתדלתי לחשוק‬
‫שפתיים ולא לדמוע כמו ילדה קטנה‪ .‬האורטופד בחן את הצילום ואת‬
‫הנפיחות שצמחה בשורש כף היד ופסק שיש "ליישר" את השבר‪.‬‬
‫הוכנסתי לחדר קטן ולאחר זריקת הרדמה מקומית‪ ,‬גלגל לעברי הרופא‬
‫מתקן מוזר‪ .‬הבטתי בו בחשדנות‪" .‬זה נראה לקוח מימים אפלים בהיסטוריה‬
‫היהודית" ציינתי בחשש‪" .‬אינקוויזציוני לגמרי!" הסכים איתי הרופא בעליצות‬
‫ותחב במיומנות שלש מאצבעותיי לתוך סריגי ברזל התלויים גבוה על מוט‬
‫הברזל‪.‬‬
‫חשבונות רבים‬
‫השבר המסכן נתלה באוויר‪ ,‬נתון לחסדיו של כח המשיכה‪ .‬הייתי המומה‪,‬‬
‫ככה מיישרים שבר במאה העשרים ואחת?‬
‫ואז הגיע השיעור הגדול ביותר‪ ,‬שבעבורו כנראה הובלתי הנה בידיו‬
‫הרחומות של הקדוש ברוך הוא‪" .‬תרפי!" אמר לי האורטופד בקול מתרה‪.‬‬
‫"עכשיו העבודה שלך היא – להרפות!"‪.‬‬
‫על ידי‪ ,‬שמעתי את קולו הנינוח של בעלי מנחה את הילדים בנייד איך‬
‫להתארגן לבד ליציאה מן הבית למוסדות החינוך‪ .‬גלים של לחץ ודאגה‬
‫חלפו בי‪ .‬איך הם יסתדרו? "קוקו לקטנה" גנחתי‪" .‬מי יעשה לה קוקו?"‬
‫"תרפי" חזר הרופא על מילת הקסם ובעיניו הבהוב של אזהרה‪" .‬את רוצה‬
‫שזה יתיישר?" נשמתי עמוק‪ .‬ככה? לא להוביל‪ ,‬לנווט‪ ,‬לדאוג‪ ,‬לסדר‪ ,‬לארגן‪,‬‬
‫לוודא‪ ...‬איך אפשר?‬
‫"האלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"‪ .‬להרפות‪,‬‬
‫להניח בצד את ה"חשבונות הרבים" כדי שיהיה ישר‪ .‬מי? השבר שלי‪ ,‬וכנראה‬
‫גם אני בעצמי‪.‬‬
‫על מי הצרור‬
‫היד התלויה היתלה בי‪ .‬רגעים הייתה רפויה להפליא‪ ,‬ורגעים שוב החזיקה‬
‫את עצמה בכוח‪ .‬נזכרתי באותו טרמפיסט עני שישב בעגלה כשהשק הגדול‬
‫מונח עדיין על כתפו‪" .‬יפה שאספת אותי" הוא הסביר לבעל העגלה הנדיב‪.‬‬
‫"אני לא רוצה להעמיס עליך גם את הצרור"‪.‬‬
‫חצי שעה ארך שיעור ההרפיה המאלף הזה‪ .‬זמן מספיק להיזכר גם באמרה‬
‫מתוך ספר "היום יום" לתאריך כ"ט סיון‪" :‬עבודת האדם על־פי תורת‬
‫החסידות‪ ,‬להרגיל עצמו לראות ענין השגחה פרטית‪ ,‬איך כי בטובו יתברך‬
‫מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחה הפרטית‪ ,‬אשר זה (ו)אך זה‬
‫הוא מציאות הנבראים‪ ,‬חיותם וקיומם"‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אז יש מי שנושא את הצרור שלי‪ ,‬וגם אותי עצמי‪ .‬לא רק נושא‪ ,‬אלא‬
‫גם "מחדש" את מציאותינו בכל רגע‪ .‬ומוביל אותנו בטובו‪ ,‬בהשגחה פרטית‪,‬‬
‫למקומות הנכונים שבהם נוכל למלא את התפקידים שהוטלו עלינו‪.‬‬
‫נוכל למלא‪ ,‬אם רק נרפה‪.‬‬
‫היד גובסה והלקח נשמר‪ .‬מעניק כוחות לימים שיבואו‪.‬‬
‫אישית‬
‫פעמים רבות נראה‬
‫שהיא שולטת בנו‬
‫צלם‪ :‬אוהד רומנו‬
‫ולוקחת אותנו למקומות‬
‫לא רצויים של דאגות‪,‬‬
‫פחדים ומחוזות שליליים‬
‫אחרים עד שנראה לנו‬
‫קורס רכיבה‬
‫שאין לנו שום דרך‬
‫להתמודד איתה‬
‫| הרב מיכי יוספי |‬
‫"המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה‪ .‬והוא‬
‫ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר‪ ,‬שתופסין אותו באפסר‬
‫וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל דרך הישר‪ ,‬כמו כן במחשבה ממש‬
‫שיכולין לתפסה בעל כרחה להשיבה אל הדרך הראוי" (לקוטי מוהר"ן‬
‫משמח לדעת שלכל אחד יש כלי תחבורה‪" ,‬סוס" מצוין שהוא כלי‬
‫עזר משמעותי המסייע להגיע אל מחוז חפצו‪ ,‬אך עיקר התועלת שאפשר‬
‫להפיק מה"סוס" תלויה במיומנותו של הרוכב‪ .‬המיומנות בהקשר שלנו‬
‫היא שיהיה ברור לנו לאן אנו רוצים להגיע‪ .‬ראוי לנו לברר מהו היעד‬
‫ולהיות בהירים מאוד‪ ,‬וביד אמונה להנהיג את המחשבה‪.‬‬
‫אני מאד אוהב את הדימוי של רבי נחמן המדמה את המחשבה לסוס‪.‬‬
‫הדימוי הזה קשור גם לניסיונו ברכיבה‪ ,‬כפי שסיפר עליו רבי אברהם‬
‫מפטרבורג‪" :‬ואני‪ ,‬שהייתי סוחר ומלומד בכל עניני העולם‪ ,‬ראיתי (את‬
‫רבי נחמן) שרכב על הסוס בלי שום פחד כמו רכב מובחר ומלומד"‪.‬‬
‫קבלנו מתנה אלוקית נפלאה שנקראת מחשבה‪ .‬פעמים רבות נראה‬
‫שהיא שולטת בנו ולוקחת אותנו למקומות לא רצויים של דאגות‪ ,‬פחדים‬
‫ומחוזות שליליים אחרים עד שנראה לנו שאין לנו שום דרך להתמודד‬
‫איתה‪ .‬רבי נחמן מביא חידוש מלבב‪ ,‬שבידינו להטותה כרצוננו למקום‬
‫שאנו רוצים‪ .‬מקום הוא יעד‪ .‬כמו הסוס‪ ,‬יכולה המחשבה לקחת אותנו‬
‫רחוק‪ ,‬אך ללא בהירות היעד היא תלך‪ ,‬תפרח ותשוטט בדברים אחרים‬
‫וזרים‪ .‬אך אין להתפעל מכך כלל כי אם לשוב ולאחוז בביטחון באפסר‪.‬‬
‫סוס ורוכבו‪ ,‬המחשבה היא רק הסוס והרוכב ‪ -‬הלא הוא החושב‪.‬‬
‫תניינא נ')‪.‬‬
‫יתרונו של הסוס בכך שהוא יכול להביאני למרחקים וליעדים שבהליכה‬
‫רגילה הייתי מתקשה להגיע אליהם‪ .‬מנגד‪ ,‬הסוס הוא רק סוס‪ ,‬ובשביל‬
‫להפיק ממנו את מירב התועלת נצרך רוכב מיומן שדרכו בהירה לו‪ .‬ללא‬
‫בהירות היעד שלנו‪ ,‬הסוס ייקח אותנו למחוזות הבנתו הסוסית‪ ...‬מחוז‬
‫שככל הנראה איננו מחוז חפצנו‪.‬‬
‫בס“ד‬
‫אתה לא מפסיק לחפש?‬
‫תשובה‪ ,‬תורה‪ ,‬אחדות ה'‪ ,‬שמחה‪ ,‬אהבת ישראל‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬יראת ה'‪ ,‬נפש אלוקית‪ ,‬כוחות הנפש‪ ,‬אמונה‪ ,‬תור‬
‫מתגובותיהם של‬
‫משתתפי התכנית‬
‫"גיליתי שהנושאים‬
‫הנלמדים נוגעים למקומות‬
‫בהם אני נמצא מבחינה‬
‫קיומית"‬
‫"ה'קריאת שמע' שלי‬
‫נעשתה הרבה יותר נעלית‬
‫ומכוונת כלפי האמת שבה"‬
‫תכנית הלימוד לב לדעת‪ :‬מבחנים נושאי מלגות‬
‫מגוון יחידות לימוד בנושאי יסוד מהרו והירשמו‬
‫בחסידות באופן שיטתי‪ ,‬מקיף ומעמיק למבחן הקרוב‬
‫המבוסס על ספר התניא עד א' בתמוז‪.‬‬
‫חומרי הלימוד הגיעו! להרשמה וקבלת חוברת פנה לנציג בישיבה‪/‬בכולל‬
‫המבחן הקרוב ‪ -‬יתקיים בימים רביעי וחמישי ו‪-‬ז מנחם אב‬
‫במוקדים מרכזיים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫"גרם לי לאהבת ה' ויראת‬
‫ה' עצומה שלא הייתה‬
‫אצלי מעולם"‬
‫מוקד 'לב לדעת'‪:‬‬
‫‪072-2219050‬‬
‫למידע נוסף ולקבלת פרוספקט‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫האוהל‬
‫בפרדס חנה‪ ,‬בסמיכות לשדות הפתוחים יושב "האוהל"‬
‫בית כנסת אמיתי ששוכן בתוך אוהל גדול בחצר בית של משפחה חילונית‬
‫אני פוגשת את טוביה שמעון אהרונסון‪ ,‬מהמתפללים הקבועים‬
‫[איילה איבגי]‬
‫טוביה‪ ,‬מחנך לתורה וטבע‪ ,‬נולד וגדל בטורונטו‪,‬‬
‫קנדה‪ .‬הגיע ארצה ללימודי תיכון ישיבתיים‬
‫ונשאר ללימודים בישיבה גבוהה‪" .‬בשלב מסויים‬
‫לא מצאתי את עצמי באף ישיבה‪ .‬הייתי בקשר‬
‫עם ישעיהו ליבוביץ' וגם עם נחמה וחפשתי את‬
‫הזהות שלי כיהודי מחד ומאידך כאדם שקשור‬
‫מאוד לאוניברסאליות‪ .‬הדיכוטומיות של 'אנחנו'‬
‫ו'הם'‪ ,‬שמאל וימין‪ ,‬חנקה אותי‪ .‬הרגשתי חצוי בין‬
‫עולמות‪ .‬סיימתי לימודי עבודה סוציאלית ועבדתי‬
‫עם לא יהודים ומאד נהניתי מהפתיחות‪ ,‬יחד עם‬
‫זה התגברה בי התחושה שגם זה לא מקומי‪ .‬עם‬
‫הזמן הגעתי לשילוב של תורה וטבע והחיבור הזה‬
‫עזר לי מאד‪ .‬אחרי לימודי העבודה סוציאלית‪,‬‬
‫הבנתי שייעודי הוא להיות מורה‪ .‬כמורה‪ ,‬אני‬
‫מלמד איך היהדות יכולה לתת מענה לבעיות‬
‫עכשוויות של איכות הסביבה ואיך לסביבה יש‬
‫מה לומר על ההוויה היהודית‪ .‬התחום הזה מכונה‬
‫"טבע־עברי"‪ .‬תוך כדי עבודה באקולוגיה הלכה‬
‫והתחזקה בי התחושה של נוכחות הקדוש ברוך‬
‫הוא בעולם‪ ,‬מה שנקרא 'אקולוגיה עמוקה'‪.‬‬
‫שילבתי את החסידות בעבודת ה' שלי והרוח‬
‫התאימה מאד לחיפוש הכלל עולמי‪ ,‬לחיבור‬
‫לטבע"‪.‬‬
‫ביום בו נחתתי‬
‫"עסקתי בעולם הטבע‪ ,‬הייתי פתוח לגילויים‬
‫הרוחניים שיש בעולם הזה וגיליתי שזה קיים‬
‫בחסידות‪ .‬עד אז ההיכרות שלי עם עולם‬
‫החסידות היה דרך סיפורי חסידים‪ ,‬סוג של‬
‫קומיקס‪ ,‬בדיחה‪ ...‬אמנם אהבתי את הניגונים‪ ,‬אך‬
‫לא הכרתי את העומק ובזמני גם לא היו נפוצות‬
‫ישיבות בכיוון חסידי‪ .‬את הרב שלמה קרליבך‬
‫הכרתי עוד בטורונטו‪ .‬גדלתי ליד הבנות שלו‬
‫והכרתי אותו כסבא טוב‪ .‬זכיתי לחיבוקים ממנו‪,‬‬
‫אך אז לא זיהיתי אותו כגאון עצום גם בנגלה‬
‫וגם בנסתר"‪.‬‬
‫"חזרתי לספר שקבלתי לבר מצווה‪' ,‬קדושת‬
‫לוי' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬ובלעתי כל‬
‫מילה‪ .‬ביום שבו נחתתי בארץ נתן לי מישהו את‬
‫ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ועד היום‪ ,‬למרות שאני לומד‬
‫את תורתן של חסידויות רבות‪ ,‬אני מקושר יותר‬
‫מכל לרבי נחמן"‪.‬‬
‫חצי עיר וחצי כפר‬
‫"לפני כשש שנים‪ ,‬נסעתי עם משפחתי לשבת‬
‫בפרדס חנה‪ .‬המקום‪ ,‬שמתפקד כחצי מושב וחצי‬
‫עיר‪ ,‬קסם לנו‪ .‬באנו להתפלל באוהל‪ .‬המקום‬
‫הוקם על ידי קבוצת חברים שרובם למדו עם‬
‫הרב איתמר פרלמן שהוא אחד המובילים בשיטת‬
‫ימימה‪ .‬בהתחלה התפללו באחד מבתי הכנסת‪,‬‬
‫אך היו צריכים מקום עם פתיחות לרצון שלהם‬
‫להתפלל מתוך שמחה‪ .‬הם הקימו אוהל בחצר‬
‫של אחד החברים‪ ,‬אוהל שהפך לבית כנסת יחיד‬
‫מסוגו‪ .‬הוא עבר מספר מקומות‪ ,‬ולפני שש שנים‬
‫הגיע למקומו הנוכחי‪ .‬הבית הוא של תושב תל‬
‫אביב שאנו משלמים לו מעט שכירות‪ .‬הבית היה‬
‫בשכירות של אחד מחברי האוהל‪ ,‬אך כרגע הוא‬
‫בשכירות אצל דיירים שאינם מן המתפללים ולא‬
‫מגדירים עצמם דתיים‪ .‬הם דרשו שהאוהל יישאר‬
‫לצד ביתם בחוזה השכירות‪ .‬הם מאד קשורים‬
‫למקום‪ .‬ערכנו עבורם באוהל טקס קריאת שם‬
‫ויש להם רצון חזק שהתפילות יתקיימו ליד‬
‫ביתם‪ .‬האוהל הוא מקום תפילה‪ ,‬אך גם מקום‬
‫הפצת אהבה‪ ,‬דיבוק חברים‪ .‬אנשים שלא יכולים‬
‫להתפלל בכל בית כנסת אחר מסיבות שלהם‪,‬‬
‫מגיעים לכאן‪ .‬יש כמה קיבוצניקים חילונים‬
‫שעברו לפרדס חנה ולוקחים חלק בתפילה‪ .‬רבים‬
‫מהם לא מכירים בית כנסת אחר‪' .‬לכה דודי'‬
‫הוא אחד השיאים‪ ,‬אנחנו יוצאים החוצה לכיוון‬
‫השדות ושרים יחד בשמחה‪ .‬אחד מן החברים‪,‬‬
‫שכל מה שהכיר זה תפילות האוהל התארח באחד‬
‫הישובים הדתיים והלך לבית כנסת ופשוט היה‬
‫"אחד מן החברים‪,‬‬
‫שכל מה שהכיר זה‬
‫תפילות האוהל התארח‬
‫באחד הישובים הדתיים‬
‫והלך לבית כנסת ופשוט‬
‫היה בשוק‪ .‬בחוויה שלו‬
‫תפילה זה ריקוד ושמחה‬
‫ושם אף אחד לא חייך"‬
‫בשוק‪ .‬בחוויה שלו תפילה זה ריקוד ושמחה ושם‬
‫אף אחד לא חייך"‪.‬‬
‫על מים קרים בימי הקיץ‪ .‬האוהל ניזוק בסופה‬
‫ובט"ו בשבט קיימנו מופע התרמה של כמה‬
‫חברים שהם נגנים מקצועיים‪ ,‬על מנת לחדש את‬
‫האוהל"‪.‬‬
‫אז אוהל זו בחירה או כורח מציאות?‬
‫"ודאי בינינו יש מי שיעדיפו מבנה‪ ,‬בית ויש‬
‫כאלה שיעדיפו אוהל עד שיקום בית המקדש‪,‬‬
‫אך ללא ספק האוהל הוא חלק מהווי‪ .‬הוא פתוח‬
‫תמיד‪ ,‬אנשים באים ללמוד כל הזמן‪ .‬פתוח‬
‫לארבע כנפות תבל‪ ,‬לכל מי שליבו חפץ‪ .‬יש‬
‫עניין בכך שהפנימיות היא הנקודה החשובה‪,‬‬
‫נקודה לעבודה‪ .‬כולם עובדים פה על פנימיות‪.‬‬
‫יש באוהל מגע בין ארעי ונצח‪ ,‬כמו סוכה‪ .‬אנשים‬
‫נמשכים אל הסוכה‪ ,‬כי זה נצח בתוך הארעי‪.‬‬
‫להפוך משהו מאד פשוט לקדוש‪ .‬זה הכי קרוב‬
‫לבית המקדש שחוויתי בחיי"‪.‬‬
‫בהשראת ה"אוהל"‪ ,‬הולך ומתגבש לכלל‬
‫מציאות חלום על אוהל נוסף‪ ,‬שעתיד לקום‬
‫בקרית טבעון‪ .‬אוהד רוזנפלד‪ ,‬תושב המקום‪,‬‬
‫שמע ממכרים על האוהל ונשבה בקסם‪.‬‬
‫"שמענו רבות על המקום וכשהגענו פשוט‬
‫התאהבנו‪ .‬האוטנתיות של האוהל‪ ,‬התפאורה‬
‫של אווירת כפר ובעיקר התפילה גיבשו את‬
‫החלום שלנו‪ .‬החזון והרצון שלנו הוא להקים‬
‫מקום שמשלב את הרוחניות של המזרח עם‬
‫קודשא בריך הוא" מסביר אוהד ומדייק‬
‫‪",‬מקום שנותן מפגש בין אנשים שהתחילו‬
‫לטעום טעם של רוחניות במזרח ואנחנו‬
‫נפגיש אותם עם הטעם והשפע של היהדות‬
‫ועם ה' יתברך‪ .‬הרעיון עבר גלגולים רבים‪,‬‬
‫אך כעת אנו לקראת הקמת עמותה והוצאה‬
‫מן הכח אל הפועל‪ ,‬בעזרת ה' ובברכתו"‪.‬‬
‫"יש גרעין קבוע שרובם חוזרים בתשובה‪ ,‬יש‬
‫כמה חרדים שעזבו את העולם החרדי והיו‬
‫צריכים מקום יותר פתוח ושמח ויש כמה דתיים‬
‫לאומיים שאוהבים את האווירה‪ .‬אין אצלנו זמן‬
‫מדויק להתחלת התפילה‪ .‬מתחילים בסביבות‬
‫שמונה‪ ,‬אבל לא מתקתק בייקיות‪ .‬מעבר לגרעין‬
‫המרכזי של המקימים והמצטרפים ישנו מעגל‬
‫רחב של אנשים שבאים במועדים‪ ,‬בהקפות שניות‬
‫ובפורים‪ .‬בראשי חדשים אנחנו מתפללים הלל‬
‫עם כלי נגינה‪ .‬אין חלוקה לעדות‪ ,‬כל בעל תפילה‬
‫מתפלל לפי הנוסח שלו וכולם מצטרפים"‪.‬‬
‫איך מקיימים תפילות בתנאים של אוהל‪,‬‬
‫מבחינת חום וקור?‬
‫"יש לנו פטריית חימום על גז לימי החורף ומצנן‬
‫השיעור‬
‫השבועי‬
‫שלי‬
‫שבת שטח עם אשתי‬
‫מחוץ ליישוב‪ ,‬צריך עירוב?‬
‫מותר לאכול‬
‫מהעץ ללא‬
‫מעשר?‬
‫התקלקל לי הרכב‪ ,‬ויש‬
‫אחלה מוסך בכפר‪,‬‬
‫מותר לפרנס ערבים?‬
‫מותר להתפלל עמידה‬
‫באמצע שמירה?‬
‫שירי קרליבך‬
‫ווקאליים מותרים‬
‫בשמיעה בעומר?‬
‫לימוד הלכה למעשה זה בשבילך‬
‫מכון 'צורבא מרבנן'‪ ,‬בראשות הרב בן ציון אלגאזי שליט״א‪ ,‬מוביל תכנית חדשנית ללימוד הלכה‪ ,‬בצורה חווייתית‪ ,‬שיטתית ומרתקת‬
‫'מהמקור ועד למעשה'‪ .‬במהלך עשר שנות פעילות הצטרפו מאות קהילות למהפכת ההלכה של 'צורבא מרבנן' ‪ -‬בשיעורים שבועיים‬
‫המקיפים את כל מעגל חיינו‪ ,‬עד לסיום ה'שולחן ערוך' במחזור לימוד בן ארבע שנים‪.‬‬
‫בקרוב‪ ,‬מתחילים מחזור לימוד שבועי חדש!‬
‫מצטרפים או פותחים שיעור צורבא אצלכם בקהילה ‪1-700-500-777‬‬
‫‪www.tzurba.com‬‬
‫לעילוי נשמת מאיר (מיש) אלימלך ז"ל‬
‫חליט לוותר על הראיון עם הרמטכ"ל לטובת‬
‫העיתונאי שהתבשל בקהיר ה‬
‫הנשיא התקוטט עם אשתו ומה מתבשל בסיר‬
‫שמירת שבת‪ ,‬והרוויח‪ ,‬בגדול ‪ ‬האם‬
‫ושאר ירקות מעסיקים אותנו‪ ,‬לרוב ללא צידוק‬
‫של השכן‪ ,‬הפוליטיקה במקווה‬
‫דשות למאורעות הקטנים בלוח השנה היהודי‬
‫‪ ‬בין המאורעות הגדולים של הח‬
‫תחרות‪ ,‬את מי מהם אנחנו מעוניינים לחיות?‬
‫מתחוללת‬
‫במסכת שבת מדברים באיזה דברים עוסקים ובאיזה דברים אסור לעסוק‬
‫יש לנו לפחות שני לוחות שנה‪ .‬לוח אחד הוא‬
‫בשבת‪ .‬יש דברים שמותר לעסוק בהם למרות שהם דברי חול‪ ,‬הם‬
‫לוח המאורעות‪ ,‬מה קורה בעולם‪ .‬‬
‫אם מישהו ייקח עיתון ויבדוק מתוך שלל הכתבות נקראים‪" ‬דברים של ָמ ָלך" (=מה לך?)‪ :‬אני יושב ומדבר האם פלוני יעשה‬
‫מהם הדברים שנוגעים לו ומה לא‪ ,‬הוא יגלה שרוב כך או כך‪ ,‬זה לא עסק שלי‪ ,‬דברים כאלו הם לא נקראים דברי חול במובן‬
‫הדברים בעצם לא נוגעים אליו‪ ,‬לא עסק שלו‪ .‬יש שזה לא‪" ‬ממצוא חפצך ודבר דבר"‪ ,‬אני לא מוצא חפצי בזה‪ ,‬אני רק סתם כך‬
‫מדבר על דברים‪ .‬יש המון דברים כאלו שבן אדם יושב ועוסק בהם‪ ,‬זה לא‬
‫הרבה מאוד דברים שעשויים רק בשביל למלא‬
‫דברים שבקדושה‪ ,‬זה דברים שבעצם לאף אחד לא אכפת מהם‪ .‬ויש שקראו‬
‫את הזמן או למלא את הבטלה‪ .‬זה אפילו סוג‬
‫לזה‪" ‬דברים של ֶמ ֶלך"‪ ,‬אני מדבר על‪ ‬פוליטיקה‪ ,‬ועושים את זה הרבה‬
‫של סקרנות‪ ,‬אני רוצה לדעת מה מתבשל‬
‫בסיר של השכן‪ .‬למרות שהסיר של השכן לא יהודים בשבת מהמקווה והלאה‪ ...‬אני מדבר על דברים שהם לא העסקים‬
‫שלי‪ ,‬שדיבוריי לא יעלו ולא יורידו מהם‪ .‬אם אני מדבר האם נשיא צרפת‬
‫מרתק‪ ,‬אני הולך לראות‪ ‬מה מתבשל אצלו‪.‬‬
‫עשה בסדר או לא עשה בסדר‪ ,‬לא אכפת לי ממנו‪ .‬השכן קנה כלב חדש‪ ,‬מה‬
‫כשמנסים לנפות את סדר החיים אז בודאי יש אכפת לי ממנו?‪ ‬כל זמן שהכלב לא נושך אותי הכל בסדר‪ .‬שהנשיא כן‬
‫מאורעות וימים שנוגעים לחיים שלי‪ ,‬להווה התקוטט עם אשתו או לא‪ ,‬מה אכפת לי?‬
‫שלי או לעתיד שלי‪ ,‬והם אלה שצריכים‬
‫ויש את הלוח השני שנקרא לו במובן מסויים הלוח היהודי‪ ,‬הוא‬
‫להיות מעניינים‪.‬‬
‫צריך להיות נוגע לי למרות‪ ‬שהוא לא תמיד עושה את זה‪ ,‬‬
‫הרב עדין אבן ישראל‬
‫(שטיינזלץ)‬
‫שזה סוג של חסרון‪ .‬החגים והזמנים באים‪ ,‬ואם אני בן אדם עסוק אז אני‬
‫שפע‬
‫בשיתוף מכון‬
‫לא יושב וחושב‪ ,‬אלא אם כן‪ ‬אני בחור מיוחד שיושב בישיבה ויש לו‬
‫זמן גם לחשוב‪ ,‬אז זה קורה אבל זה לא כל כך מצוי‪ .‬מה זה נקרא יש לי‬
‫ל‬
‫זמן לחשוב?‪ ‬למשל‪ ,‬ל"ג בעומר מגיע‪ ,‬זה מצויין בלוח השנה‪ .‬האם אני‬
‫מתכונן אליו?‪ ‬ברור שיש לזה השלכות‪ ,‬זה סוג מסוים של סדר לחיים‬
‫א‬
‫שלי‪ ,‬יכול להיות של"ג בעומר יבוא וילך‪ ,‬יכול להיות שלא יקרה בו שום‬
‫דבר‪ .‬אמרו שבחודש אלול הדגים רועדים במים‪ ,‬אני לא בדקתי אותם בזמן‬
‫האחרון‪ ,‬אבל הדגים לא רועדים במים‪ ‬והאנשים לא רועדים ביבשה‪ .‬אני חי‬
‫את חודש אלול‪ ,‬וחודש אלול עובר לידי וממילא גם ראש השנה כך‪.‬‬
‫בגבי‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בעבר‪ ,‬יהודים חיו חיים יותר צפופים יחד אחד עם השני וחיי‬
‫היומיום לא היו חיים מרתקים‪ ,‬אחד היה סוחר‪ ,‬אחד רוכל‪ ,‬אחד‬
‫נפח‪ .‬מה היו החיים?‪ ‬‬
‫במובן מסוים החיים היהודים היו חיים של משמעות‪ ,‬והם קיבלו משמעות‬
‫מפני שהאנשים חשבו עליהם‪ .‬היו מקומות שברבות משבתות השבוע‪ ,‬לפחות‬
‫בזמנים מיוחדים‪ ‬היו עושים חלות מיוחדות לכבוד הזמן‪ .‬אני זוכר מהסבתא‬
‫שלי‪ ,‬שהיו חלות של סולם קטן‪ ,‬אני חושב שזה היה בראש השנה שיש‬
‫סולם לעלות למעלה‪ ,‬היו חלות של ידיים פרושות וכדומה‪ .‬אני לא רוצה‬
‫לומר ש"כזה ראה וקדש";‪ ‬אני רוצה לומר דבר אחר‪ - ‬כשיהודים חיו בתוך‬
‫הדברים האלה‪ ,‬אז אם עכשו ראש השנה הבעלבוסטע יודעת שעכשיו‬
‫צריך להכין דבר מיוחד‪ .‬יש מאכלים לראש השנה‪ ,‬לערב יום כיפור‪,‬‬
‫יש ימים שבהם אוכלים קרעפלאך‪ ,‬ולא רק בנוסח אשכנז‪ ,‬גם לעדות‬
‫המזרח היו מנהגים רבים שכאלה‪ .‬השבוע היהודי היה שבוע הרבה יותר‬
‫משמעותי‪ ,‬החגים‪ ,‬הזמנים‪.‬‬
‫בל"ג בעומר‪ ‬הילדים היו יוצאים ליערות לשחק עם חץ וקשת‪ .‬‬
‫ראיתי באיזה ספר‪ ,‬שמכיוון שזה לכבוד העניין של ל"ג בעומר אז לא רק‬
‫הבנים‪ ,‬גם הבנות צריכות לצאת עם חץ וקשת‪ .‬בל"ג בעומר‪ ‬היו גם מבשלים‬
‫ביצים קשות‪ ,‬מבשלים אותם עם עלי בצלים ואז הביצים יוצאות חומות או‬
‫מנומרות‪ .‬מה אני רוצה להגיד?‪ ‬יש יום כמו ל"ג בעומר‪ ,‬אז מישהו היה צריך‬
‫לעשות חץ וקשת בין אם הוא ילד או מבוגר שיש לו ילד‪ ,‬הבעלבוסטע היתה‬
‫צריכה לבשל ביצים כאלו שיצאו חומות‪ .‬היו חיים בתוך לוח השנה היהודי‪.‬‬
‫לחג השבועות‪ ,‬למשל‪ ,‬היו קוראים חג המו"צים‬
‫("המורי צדק"‪ ,‬כלומר הרבנים)‪ .‬רבני ערים בערב פסח עסוקים מעל‬
‫הראש‪ ,‬בימים הנוראים הם עסוקים‪ ,‬אבל בשבועות הם פנויים ואז הם היו‬
‫עולים לאדמו"ר‪ ,‬אז קראו לזה חג המו"צים‪ .‬אני בטוח שזה נמצא גם אצל‬
‫הכורדים ואצל העירקים וגם אצל עדות אחרות‪.‬‬
‫להבדיל‪ ,‬יש בסידורים ישנים סליחות לכ'‪ ‬בסיון‪ ,‬יום צום שנקבע‪ ‬לזכר‬
‫הפורענות של חמילנצקי‪ ,‬שערך טבח גדול ביהודים‪ ,‬והיו נוהגים לצום‬
‫ולומר סליחות‪ .‬יש לוח זמנים יהודי‪ ,‬מה קורה בפרשת השבוע?‪ ‬נפגשים שני‬
‫אנשים‪ ,‬לא גדולי הדור‪ ,‬יהודים פשוטים שבקושי יודעים משהו‪ ,‬אז נפגשים‬
‫והם יודעים שפרשה הבאה היא פרשה זו ולאחריה פרשה אחרת‪ .‬היו פעם‬
‫משחקי ילדים לנחש בפרשות בחומש‪ ,‬כמה יש בס' (=פרשה סתומה) וכמה‬
‫יש בפ' (=פרשה פתוחה)‪.‬‬
‫כל אלה הם עניינים של עולם יהודי‪ ,‬שהוא לא רק עולם רשמי‪ ,‬עם ציון‬
‫התאריכים הגדולים‪ ,‬אלא גם ציון זמנים קטנים‪ .‬הדתיים עוד קצת שומרים‬
‫על דברים כאלה;‪ ‬אלה שלא‪ ,‬הם אולי יודעים על הימים האלה‪ ,‬אבל הם לא‬
‫יודעים מה עושים איתם‪.‬‬
‫סיפר לי מישהו שהיה קצין מילואים והאוגדה שלו הזמינה את‬
‫המג"דים לערב גיבוש‪ ‬‬
‫באיזו מסעדה‪ .‬הוא אמר להם בשפה רפה שישמח להיות עם כל הקצינים אך‬
‫לא יוכל לאכול בגלל שהארוחה נקבעה בתשעה באב‪ .‬כולם עמדו והתנצלו‬
‫בפניו כי הם לא עשו את זה בכוונה‪ ,‬הם רק לא ידעו שזה התאריך‪ ,‬התאריך‬
‫לא אמר להם שום דבר‪ .‬‬
‫שמעתי סיפור נאה‪ :‬‬
‫אף פעם לא הייתה באנגליה אהדה גדולה לישראל‪ ,‬ובשגרירות‬
‫הישראלית חיפשו ידידים בפרלמנט הבריטי‪ ‬והזמינו אנשים‬
‫שיגיעו לחגיגה בשגרירות ישראל‪ .‬‬
‫היה להם קשה למצוא אנשים כי הם אנשים עסוקים‪ ‬ויש להם מה לעשות‬
‫חוץ מלבוא לשגרירות ישראל‪ .‬בערך שבועיים לפני החגיגה‪ ,‬מישהו‬
‫גילה שהיה כתוב בלוח שהתאריך של הסעודה הוא ט'‪ ‬באב‪ ,‬והתחיל‬
‫ויכוח עצום בשגרירות‪ .‬לא היה כתוב "תשעה באב"‪ ,‬שזה עוד אנשים‬
‫יודעים‪ ,‬אלא‪ ‬ט' באב‪ ,‬והם התווכחו האם ראוי לעשות את הסעודה או‬
‫לא‪ .‬אז וגם היום‪ ‬השגרירות הישראלית לא הייתה בנויה ממבחר של‬
‫בוגרי ישיבה‪ ,‬הם‪ ‬ישבו וחשבו ובסוף החליטו בכאב לב גדול לדחות את‬
‫זה‪ .‬הם‪ ‬כתבו מכתבים יפים לכל חברי הפרלמנט שהם מאוד מתנצלים‬
‫שהם קבעו בתאריך שהוא יום אבל לאומי לעם הישראלי וקבעו את החגיגה‬
‫בתאריך אחר‪ ,‬ואז להפתעתם הגדולה הגיעו פי שניים ממה שהיו אמורים‬
‫לבוא בפעם הראשונה‪ .‬זה נגע בהם‪ ,‬לשגרירות הזאת יש‪ ‬משהו שאכפת‬
‫להם‪ .‬זה מעשה שהיה‪.‬‬
‫מכר טוב שלי שהיה לפני הרבה שנים עיתונאי של איזה עיתון‬
‫מחו"ל‪ ,‬היה אמור לפגוש את הרמטכ"ל המצרי‪ .‬‬
‫הוא ישב בקהיר והתבשל לאט לאט כי יש להם זמן‪ ,‬הוא היה עיתונאי לא‬
‫כל כך חשוב‪ ,‬אז הם נתנו לו לחכות‪ .‬אחרי זמן רב הם קבעו לו זמן במוצאי‬
‫שבת אחד‪ ,‬אבל הוא בדק וגילה שעם התנועה בקהיר הוא לא יוכל להגיע‬
‫לפגישה במוצאי שבת בלי לחלל את השבת‪ .‬הוא ישב וחשב מה לעשות‬
‫והחליט שהוא לא עושה את זה‪ .‬הוא שלח להם הודעה שלצערו הוא לא יבוא‬
‫בגלל שמירת שבת‪ .‬כבר למחרת הוא קיבל הזמנה לתאריך אחר לרמטכ"ל‬
‫המצרי‪ ,‬אחר כך תיאמו לו ראיון עם שר הביטחון‪ ‬ואחר כך עם הנשיא‪ .‬כל זה‬
‫קרה מכיוון שהם התרשמו מכך שהבן אדם שומר שבת ואכפת לו מזה‪ ,‬והוא‬
‫אפילו מסוגל לוותר על עיתונאותו בשביל השבת‪.‬‬
‫אז יש לוח יהודי‪ ,‬ויש לוח כללי‪ .‬הלוח הכללי‪ ‬לפעמים לא משמעותי בשבילי‬
‫בעצם‪ ,‬לפעמים הוא משמעותי אך הדברים לא ידועים בשעתם‪ ,‬ולפעמים‬
‫דברים שמעוררים רעש גדול חולפים בלי להותיר רושם‪ .‬מתברר שאירועים‬
‫רבים אינם רלוונטיים ואינם מעלים או מורידים‪.‬‬
‫זה שאנחנו לא חיים את הלוח היהודי כפי שצריך‪ ,‬זו בעיה‪ ,‬אולי‬
‫פגם ביהדותנו‪ .‬לכל הפחות צריך להשיב את פרשת השבוע‬
‫למקומה הראוי‪.‬‬
‫היה לי מכר שהיה מורה לאנגלית בבית חינוך‪ ,‬והוא היה יהודי שומר‬
‫מצוות‪ .‬כשהוא היה נכנס לכיתה היה צועק עליהם‪" ‬עמי ארצות!‪ ‬מהי פרשת‬
‫השבוע?"‪ ‬והם מסכנים‪ ,‬לא ידעו והיו להם בושות בכל פעם‪ ,‬עד שהם גילו‬
‫שיש שמש תימני בבית הספר ואפשר לשאול אותו‪.‬‬
‫כמה אכפת לי מפרשת השבוע?‪ ‬קראו אותה בשבת‪ ,‬‬
‫כמו שהתנמנמתי בפרשת אמור אני אנמנם בפרשת בהר‪ ,‬וכמו‬
‫שנמנמתי‪ ‬בבהר‪ ,‬אתנמנם בפרשת בחוקותי‪ .‬סיכוי טוב שכך יהיה‪ .‬פירושו‬
‫של דבר הוא‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬הלוח שלי‪ ‬הוא לא לוח יהודי גמור‪ ,‬הוא לוח יהודי‬
‫מצומצם‪ .‬האם זה מפני שאנשים עסוקים עד כדי כך?‪ ‬לא‪ ,‬זה‪ ‬מפני שלא כל‬
‫כך אכפת להם‪.‬‬
‫אני מנסה לומר את זה בכל מקום שאני נמצא‪ ,‬בכל ישיבה ומעין ישיבה‬
‫שאני נמצא בה‪ :‬כתוב בגמרא ובשולחן ערוך ואף אחד לא חולק על זה‪,‬‬
‫שצריך כל אדם לגמור את הפרשיות שניים מקרא ואחד תרגום בכל‬
‫שבוע‪ .‬ומי שלא סיים‪ ,‬לא יכול לאכול סעודה שניה של שבת עד שיסיים‪ .‬מי‬
‫שקורא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬לפחות יודע מהי פרשת‬
‫השבוע‪ ,‬ואולי מחשבה רצינית עולה על דעתו בעקבותיה‪.‬‬
‫ללמוד‪,‬‬
‫ללמד‪,‬‬
‫לעשות‪.‬‬
‫עם ישראל מחכה לך!‬
‫הגרעין התורני בקרית אונו ‪- -‬׳תנועת מעיינות׳‬
‫מרחיב את שורותיו וקולט אברכים צעירים‪,‬‬
‫לכולל בוקר וצהריים בשילוב עם עשייה מגוונת‬
‫של קירוב לבבות‪.‬‬
‫מלגה גבוהה למתאימים!‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫הרב אוריאל‪052-3003469 :‬‬
‫משרד‪073-7512507 :‬‬
‫מחברים עולמות‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫מה קודם למה‪:‬‬
‫מחויבות למשפחה‪,‬‬
‫לקהילה‪ ,‬לישיבה‬
‫או למדינה?‬
‫התשובה מורכבת ומרובת פנים‪ ,‬ואין‬
‫טעם לנסות למצוא מתכון אחד שתמיד‬
‫יעבוד‪ .‬מצד אחד אומרים חז"ל שתלמוד‬
‫תורה כנגד כולם‪ ,‬ומאידך שמצווה‬
‫שאי אפשר לעשותה על־ידי אחרים‬
‫דוחה תלמוד תורה‪ .‬ואם כן יש מעלה‬
‫בזה ומעלה בזה‪ .‬הדבר תלוי כמובן גם‬
‫בכישרונו‪ ,‬בתפקידו ובנטיית ליבו של‬
‫כל אחד‪ .‬עת למשפחה ועת למדינה‪,‬‬
‫עת לקהילה ועת לתלמוד תורה‪ .‬כל‬
‫אדם צריך למצוא את דרכו ולהתייעץ‬
‫עם רבותיו כדי להגיע לאיזון המתאים‬
‫לאישיותו ולאור המיוחד של נשמתו‪.‬‬
‫איך יודעים‬
‫היו הרבה אירועים מצערים‬
‫חוץ מספירת העומר‪,‬‬
‫שמעמד הר סיני אכן‬
‫התרחש?‬
‫למה איננו מציינים אותם?‬
‫יהודים הם מאמינים בני מאמינים‪ ,‬ולפני‬
‫הכל הנשמה‪ ,‬שעמדה בהר סיני‪ ,‬זוכרת את‬
‫הדבקות במפגש הבלתי־אמצעי עם הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬זיכרון זה צרוב בפנימיותנו הרבה‬
‫למעלה מחשבון שכלי או ממחשבות אדם‪,‬‬
‫שהן זמניות וחולפות‪ .‬מחשבות אנושיות‬
‫השתנו ופינו את מקומן במהלך ההיסטוריה‪,‬‬
‫ואילו דבקותם של ישראל בתורה ניצחה את‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬מפני שהיא עמוקה מכל אחיזה‬
‫אנושית‪.‬‬
‫גם חשבון שכלי פשוט מראה את אמיתות‬
‫המעמד‪ ,‬מפני שזיכרון המעמד הזה לא נמסר‬
‫לנו כהתגלות לאיש אחד‪ ,‬צדיק כזה או אחר‪,‬‬
‫אלא עם שלם שעמד ושמע את דבר ה' ומסר‬
‫את הדברים מדור לדור בדייקנות מופלאה‪.‬‬
‫מסירה כזו של עם שלם ‪ -‬גם הדעת לא‬
‫סובלת שהיא תהיה רק פרי הזייה‪ .‬ועם כל‬
‫זה‪ ,‬הזיכרון הצרוב בפנימיותנו חשוב הרבה‬
‫יותר מן החשבון הזה‪.‬‬
‫לא תמיד אנחנו יכולים לעמוד על עומק דעתם של‬
‫רבותינו ולהבין אילו מאורעות נוגעים לליבה ועצם‬
‫קיומה של האומה ואילו אירועים הם יחסית חיצוניים‬
‫לקיומה‪ .‬בספירת העומר האבלות נוגעת להתרחשות‬
‫שהיתה ביכולת לפתח את התורה שבעל־פה‪ .‬בימי בית‬
‫שני אמנם התחילו המחלוקות בתקופת הזוגות‪ ,‬אבל‬
‫הן היו מעטות ורק רמזו על העתיד לבוא‪ .‬תלמידי רבי‬
‫עקיבא‪ ,‬שהתרבו מאוד‪ ,‬והעיון השכלי שהתרחב ביותר‪,‬‬
‫גרמו להתרבות הדעות בהרחבה‪ .‬הם לא נהגו כבוד‬
‫זה בזה‪ ,‬לא מפני שהיו להם מידות רעות בלבד יותר‬
‫מאיתנו‪ ,‬אלא בעיקר מפני שהמשימה שעמדה בפניהם‬
‫היתה יוצאת דופן‪ :‬ליצור אמת אלוקית שמתגלה בה‬
‫ריבוי גוונים עצום‪.‬‬
‫כל אחד מאמין שמה שהוא אומר הם דברי אלוקים‬
‫חיים‪ .‬העמדה הזו גבתה מחירים כל־כך גבוהים‬
‫שכמעט ונגדעה קרנה של תורה‪ .‬הרי עשרים וארבעה‬
‫אלף תלמידים ניגפו ונותרו רק חמישה שהם הם השלד‬
‫הבסיסי של תורה שבעל־פה‪ .‬תהליך היסטורי שכזה‬
‫משפיע לדורות בצער שמלווה אותנו עד עצם היום‬
‫הזה‪.‬‬
‫הזדמנות לרכישת דירה להשקעה לפני עליית המיסים‬
‫בונה לכם עיר‬
‫הפעם לא מפספסים‬
‫את ההזדמנות‬
‫להצטרף לעיר‬
‫החדשה!‬
‫חריש‬
‫מצטרפים לעמותת “מעט מן האור“‪,‬‬
‫שלב ב של העיר חריש‪.‬‬
‫חריש‬
‫מצטרפים ל‪ 1000-‬משפחות דתיות‬
‫שרכשו דרך באמונה‪.‬‬
‫המקום הבא‬
‫של הציונות הדתית‬
‫נותרו דירות אחרונות‬
‫בעמותות “נאות חנן” ו”נווה פורת”‬
‫במחירים אטרקטיביים!‬
‫נמשיך לבנות כאן עיר ביחד איתכם‪,‬‬
‫ממשיכים לשלב ב!‬
‫‪1-700-500-555‬‬
‫| ‪www.bemuna.co.il‬‬