גליון 73 - בהר תשע"ה
בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית שאלה: גליון | 73י"ט אייר תשע"ה | פרשת בהר המצוות - אמצעי או מטרה? בית הכנסת המגניב ביותר בעולם /עמ' 4 שברתי את היד /נשים עמ' 2 לונדון ,קהיר ,קרעפלאך וארוחת המג"דים /התוועדות עמ' 6 טעם העץ כטעם הפרי הרב עופר גיסין "נקודה טובה" ,תל אביב השאלה הראשונה שנשאלה בעולם היא "אייכה?" ,אותה שאל הקדוש ברוך הוא את האדם .התשובה הנכונה על־פי מה שלמדנו מרבותינו היא" :הנני" .הבורא מתעניין ,חושק ודבק באדם ,ולכן גם "יתחייב הנברא שיחפוץ דבקות בוראו" (רבינו בחיי) .במסילת ישרים ביאר את ענין הדבקות כך" :שיהיה לבו של אדם מתדבק כל־כך בה' יתברך ,עד שכבר יסור מלהיפנות ולהשגיח אל שום דבר זולתו". הדבקות היא ריכוז כל כוחות האכפתיות ,השכל והרגש ,ותשומת הלב הנכונה והמלאה אל האמת .זהו יסוד החסידות ועבודת ה' ,ומתכון לחיים משמעותיים ומלאים ,נקיים מפיזור הנפש וסתמיות. בספרי חסידות מובא שהבעל שם טוב הקדוש אמר שהמילה "מצוה" משמעותה "צוותא", דבקות וחיבור .כוונת הדברים היא" :כי המצוות נמשכות מעץ החיים ,והן דבקות רוחנית בה' יתברך ,כך שמי שעושה את המצווה דבק בו יתברך ,וככל שיוסיף מצות -יוסיף דבקות" (ראשית חכמה) .על־ידי מעשה המצוות שהאדם עושה בגופו ,מתאחד ומתחבר חלק הנשמה השוכן בו לקדוש ברוך הוא ,מקור החיים. יוצא מכאן – שהמטרה היא הדבקות בבורא, והאמצעי הוא המצוות .אולם מפני שהמצוות עצמן הן רוחניות אלוקית שהתלבשה בציוויים לסור מן הרע ולעשות את הטוב ,ובכל המשמעות הפנימית עד אינסוף שיש בפרטיהן ודקדוקיהן ,הרי המצוות ועשייתן – הן בעצמן הדבקות. nekudatova.com בעצם אין הבדל הרב דוד חי הכהן ראש ישיבת בת ים המושג אמצעי אומר שהדבר עצמו איננו חשוב, וכל עיקרו הוא בשביל התוצאה שתבוא על־ידו. חשיבה זו מתאימה לדברי חז"ל שאמרו ש"שכר מצוות בהאי עלמא – ליכא" ,כלומר כל התוצאה של המצווה תהיה רק במציאות לעתיד לבוא ובעולמנו אין ברכה ישירה משמירת המצוות. אמנם בפרקי אבות אומרת המשנה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" ,ומכאן למדנו כי חשיבות המצוות היא בעצם עשייתן ,ומטרה זו גדולה בהרבה מחשיבות השכר בעולם הבא .וכן אמרו בפירוש" :יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". מסופר על הגאון מוילנא שבשעת פטירתו אחז בציצית ואמר" :איפה תהיה לי הזדמנות בעולם הבא לקיים כזו מצווה?" איך מתיישבים הדברים? נראה לומר על־פי דברי "נפש החיים" ,שבשעה שאדם עומד לעשות מצווה ,הוא מוקף מאור גבהים של עולם הבא העליון ,ועל־ידו הוא מסוגל לקיים מצווה שמאירה את העולם כולו .בכל מצווה יש קשר עם ריבון העולמים ,על־ידה הוא שורה בעולמנו והעולם כולו מוסיף קדושה .אלא שבעולמנו זה העיניים מכוסות במסכה שאינה מאפשרת לראות את גודל האורה שזכינו לה, ובעולם הבא היא מוסרת מעינינו ואנו רואים נכוחה כמה גדולה חשיבותה של כל מצווה, אולם שם איננו יכולים לעשות ולו חצי מצווה. אם זוכה האדם המאמין להבין ,הוא יודע כי כל מצווה – עצם עשייתה הוא גם אמצעי וגם מטרה ,ואשרי הרץ למצווה ושמח בה. בס"ד התיקון הקדוש gלברכה ולישועה יסוד שביסוד בציונו של יוסף הצדיק בעיר שכם למה כאילו ?! איתיאל גלעדי בית הספר לתורת הנפש על המצוות נאמר "ועשיתם א ָֹתם" ודרשו חכמינו "ועשיתם ַא ֶּתם" – "מעלה אני עליכם כאילו עשאוני" ,שעושה המצוות כאילו עשה את הקדוש ברוך הוא .השאלה המתבקשת היא כיצד יתכן להשתמש בביטוי מבהיל כזה? מה פירוש "לעשות" את ה'?! הזוהר מסביר ש"רמ"ח פיקודין אינון רמ"ח איברין דמלכא" – רמ"ח מצוות עשה הן כנגד רמ"ח איברי הגוף של המלך העליון .כלומר, לקדוש ברוך הוא אין גוף ואין דמות הגוף, אך כאשר הוא רוצה להתלבש בעולם בדמות "כמראה אדם" – והרי "נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים" – הוא מתלבש ברמ"ח המצוות ש"עושות" אותו בעל דמות אדם כביכול ,וכך כאשר אנו מקיימים את המצוות אנו "עושים" כביכול את ה' בעולם. אמנם ,החסידות מפתיעה כדרכה ושואלת שאלה אחרת :למה נאמר "כאילו עשאוני"? הרי המצוות הן ה"איברין דמלכא" ובקיומן באמת "עושים" את ה'! התשובה היא שהאדם עושה רק את הכלים־האיברים ,אך את המשכת האור־ הנשמה לתוכם עושה ה' ,ולכן ה"עשאוני" האנושי מוגבל ומצדו רק "כאילו עשאוני". מכאן נלמד כי אף אם במבט ראשון המצוות נתפסות כאמצעי לקשר עם ה' (מצווה מלשון צוותא וחיבור) ,הרי ברגע שה' "הולך עליהן" הן הופכות למטרה עצמה – הן מנכיחות את ה' עצמו בתוך עולמנו ,כפי שמלאך ההולך בשליחות ה' נקרא בשמו ,וכלשון המדרש: "כבדו את המצוות שהן שלוחי" .כלומר ,לא רק שהמצוות מקרבות אותנו אל ה' ,אלא שהן עצמן מביאות את ה' אלינו ואל עולמנו ,והרי זו תכלית הכל. שיערך אי"ה בליל שישי מא' למטמונים כ"ו אייר תשע"ה במעמד: רבני הארגון ומקובלים שיעתירו בתפילה ותחנון עבור כל שם ושם לתורמי קופת "עזרי מעם ה" למסירת שמות 1800-80-80-84 עזרי מעם ה' ע.מ580541902 . ת.ד 16216 .ירושלים מיקוד9116102 : טל | 02-5025090 :פקס02-5025097 : [email protected] www.ezrimh.org.il ספירת העומר שבוע שישי בהיכלו של מלך הגיע זמן העצמיות הרב יהושע שפירא לאחר שהמלך מגיע למעונה של הכלה ,הוא עומד על הפתח ומאיר אותו מבחוץ ומבפנים ,כמו שבארנו בספירות הנצח וההוד .בספירת היסוד הוא צועד עוד צעד אחד לקראת כלתו -נכנס לביתה כדי לפגוש אותה ולהעניק לה את כל אהבתו ואת כל עצמותו. האהבה הגדולה שפיעמה בו בעודו בארמונו, והגעגועים העזים שתקפו אותו כאשר עמד על פתח דלתה של רעייתו ,נושאים אותו על גבי גלים מופלאים פנימה ,אל מקומה של הכלה ,מתוך רצון לתת לה את כל כולו. ברם ,המלך נשאר דמות עצמאית גם לאחר שהוא נותן את עצמו לרעייתו .ודאי שמלכו של עולם הוא נשגב ומרומם מכל יחס מקביל אל כנסת ישראל ואל עמו ישראל ,ואף על פי כן ,לא דבר ריק הוא כשאומר האהוב שהוא רוצה לתת לאהובתו את כל עצמיותו. למרות שהוא עוד יפעל ויעשה דברים רבים בתוך הבית ומחוצה לו ,ולמרות שעלולים להיות משבר וריחוק ביניהם ,בכל זאת -האמת לאמיתה היא שבנתינה זו יש משהו עצמי שנוגע עמוק יותר מכל מחשבה ורגש .ממש כשם שבקשר הזוגי יש צד עמוק אף יותר מאשר בקשר שבין הורים לילדים ,כמו שאומר הכתוב" :על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו" .הדבקות הזו נוגעת עד העצמיות ממש" ,זאת הפעם עצם מעצמי". בליבו של אדם עוד רגע קט אנו צועדים עוד צעד לקראת היום הגדול – יום החמישים ,שער הנו"ן ,שבו אנו עתידים לקבל את התורה ולשמוע "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה .עתיד הקדוש ברוך הוא לקרוע לנו את שבעת הרקיעים ,שמים וארץ וד' רוחות ,כדי לתת לנו את המתנה הגנוזה בבית גנזיו ,את התורה .ואנחנו ככלה ,שהחתן נכנס לביתה והיא מתמוססת כל כולה מול כוחות הנתינה המופלאים שלו .היא חשה ויודעת שהעמדה והיחס שלו אינם רק חלק מאישיותו ,אלא משהו מעצמיותו המבקש לתת לה את עומק העומקים שלו .היא נאלמת ונעלמת מול גלי הנתינה העצמית ,מול שפע הטוב וחשיפת העצמיות שמתנוצצת מתוך הרצון לתת הכל .היא מרגישה שהגלים הללו מכים בקרבה, נוגעים גם אצלה בשורש עצמיותה ,ומכינים אותה לקראת לידה חדשה של דמותה. אמנם ,עדיין לא נולדנו מחדש כדי לקבל תורה, אבל השורש של מפגש שישנה את כל מהותנו כבר נזרע .הרצון האלוקי ,שכבר נמצא בעמדה כל־כך קרובה ,ברצון כה עז לנתינה ,מגלה לנו שעוד רגע קט ואנו מתהפכים לבריה חדשה. ואז נהיה ראויים לטהרה העצומה של ישראל שעמדו לרגלי הר סיני, כשפסקה זוהמתם -בשבוע הבא ,בספירת המלכות. יסוד שברתי את היד דבורה ניר "מורנו הבעל שם טוב אמר :כל דבר ודבר שהאדם רואה או שומע ,הוא הוראת הנהגה בעבודת ה' .וזהו עניין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת ה'" (היום יום ,ט' אייר). שעת בוקר מוקדמת ,בחדר הקבלה של חדר המיון השתדלתי לחשוק שפתיים ולא לדמוע כמו ילדה קטנה .האורטופד בחן את הצילום ואת הנפיחות שצמחה בשורש כף היד ופסק שיש "ליישר" את השבר. הוכנסתי לחדר קטן ולאחר זריקת הרדמה מקומית ,גלגל לעברי הרופא מתקן מוזר .הבטתי בו בחשדנות" .זה נראה לקוח מימים אפלים בהיסטוריה היהודית" ציינתי בחשש" .אינקוויזציוני לגמרי!" הסכים איתי הרופא בעליצות ותחב במיומנות שלש מאצבעותיי לתוך סריגי ברזל התלויים גבוה על מוט הברזל. חשבונות רבים השבר המסכן נתלה באוויר ,נתון לחסדיו של כח המשיכה .הייתי המומה, ככה מיישרים שבר במאה העשרים ואחת? ואז הגיע השיעור הגדול ביותר ,שבעבורו כנראה הובלתי הנה בידיו הרחומות של הקדוש ברוך הוא" .תרפי!" אמר לי האורטופד בקול מתרה. "עכשיו העבודה שלך היא – להרפות!". על ידי ,שמעתי את קולו הנינוח של בעלי מנחה את הילדים בנייד איך להתארגן לבד ליציאה מן הבית למוסדות החינוך .גלים של לחץ ודאגה חלפו בי .איך הם יסתדרו? "קוקו לקטנה" גנחתי" .מי יעשה לה קוקו?" "תרפי" חזר הרופא על מילת הקסם ובעיניו הבהוב של אזהרה" .את רוצה שזה יתיישר?" נשמתי עמוק .ככה? לא להוביל ,לנווט ,לדאוג ,לסדר ,לארגן, לוודא ...איך אפשר? "האלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" .להרפות, להניח בצד את ה"חשבונות הרבים" כדי שיהיה ישר .מי? השבר שלי ,וכנראה גם אני בעצמי. על מי הצרור היד התלויה היתלה בי .רגעים הייתה רפויה להפליא ,ורגעים שוב החזיקה את עצמה בכוח .נזכרתי באותו טרמפיסט עני שישב בעגלה כשהשק הגדול מונח עדיין על כתפו" .יפה שאספת אותי" הוא הסביר לבעל העגלה הנדיב. "אני לא רוצה להעמיס עליך גם את הצרור". חצי שעה ארך שיעור ההרפיה המאלף הזה .זמן מספיק להיזכר גם באמרה מתוך ספר "היום יום" לתאריך כ"ט סיון" :עבודת האדם על־פי תורת החסידות ,להרגיל עצמו לראות ענין השגחה פרטית ,איך כי בטובו יתברך מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחה הפרטית ,אשר זה (ו)אך זה הוא מציאות הנבראים ,חיותם וקיומם". טוב ,אז יש מי שנושא את הצרור שלי ,וגם אותי עצמי .לא רק נושא ,אלא גם "מחדש" את מציאותינו בכל רגע .ומוביל אותנו בטובו ,בהשגחה פרטית, למקומות הנכונים שבהם נוכל למלא את התפקידים שהוטלו עלינו. נוכל למלא ,אם רק נרפה. היד גובסה והלקח נשמר .מעניק כוחות לימים שיבואו. אישית פעמים רבות נראה שהיא שולטת בנו צלם :אוהד רומנו ולוקחת אותנו למקומות לא רצויים של דאגות, פחדים ומחוזות שליליים אחרים עד שנראה לנו קורס רכיבה שאין לנו שום דרך להתמודד איתה | הרב מיכי יוספי | "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה .והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר ,שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל דרך הישר ,כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתפסה בעל כרחה להשיבה אל הדרך הראוי" (לקוטי מוהר"ן משמח לדעת שלכל אחד יש כלי תחבורה" ,סוס" מצוין שהוא כלי עזר משמעותי המסייע להגיע אל מחוז חפצו ,אך עיקר התועלת שאפשר להפיק מה"סוס" תלויה במיומנותו של הרוכב .המיומנות בהקשר שלנו היא שיהיה ברור לנו לאן אנו רוצים להגיע .ראוי לנו לברר מהו היעד ולהיות בהירים מאוד ,וביד אמונה להנהיג את המחשבה. אני מאד אוהב את הדימוי של רבי נחמן המדמה את המחשבה לסוס. הדימוי הזה קשור גם לניסיונו ברכיבה ,כפי שסיפר עליו רבי אברהם מפטרבורג" :ואני ,שהייתי סוחר ומלומד בכל עניני העולם ,ראיתי (את רבי נחמן) שרכב על הסוס בלי שום פחד כמו רכב מובחר ומלומד". קבלנו מתנה אלוקית נפלאה שנקראת מחשבה .פעמים רבות נראה שהיא שולטת בנו ולוקחת אותנו למקומות לא רצויים של דאגות ,פחדים ומחוזות שליליים אחרים עד שנראה לנו שאין לנו שום דרך להתמודד איתה .רבי נחמן מביא חידוש מלבב ,שבידינו להטותה כרצוננו למקום שאנו רוצים .מקום הוא יעד .כמו הסוס ,יכולה המחשבה לקחת אותנו רחוק ,אך ללא בהירות היעד היא תלך ,תפרח ותשוטט בדברים אחרים וזרים .אך אין להתפעל מכך כלל כי אם לשוב ולאחוז בביטחון באפסר. סוס ורוכבו ,המחשבה היא רק הסוס והרוכב -הלא הוא החושב. תניינא נ'). יתרונו של הסוס בכך שהוא יכול להביאני למרחקים וליעדים שבהליכה רגילה הייתי מתקשה להגיע אליהם .מנגד ,הסוס הוא רק סוס ,ובשביל להפיק ממנו את מירב התועלת נצרך רוכב מיומן שדרכו בהירה לו .ללא בהירות היעד שלנו ,הסוס ייקח אותנו למחוזות הבנתו הסוסית ...מחוז שככל הנראה איננו מחוז חפצנו. בס“ד אתה לא מפסיק לחפש? תשובה ,תורה ,אחדות ה' ,שמחה ,אהבת ישראל ,אהבת ה' ,יראת ה' ,נפש אלוקית ,כוחות הנפש ,אמונה ,תור מתגובותיהם של משתתפי התכנית "גיליתי שהנושאים הנלמדים נוגעים למקומות בהם אני נמצא מבחינה קיומית" "ה'קריאת שמע' שלי נעשתה הרבה יותר נעלית ומכוונת כלפי האמת שבה" תכנית הלימוד לב לדעת :מבחנים נושאי מלגות מגוון יחידות לימוד בנושאי יסוד מהרו והירשמו בחסידות באופן שיטתי ,מקיף ומעמיק למבחן הקרוב המבוסס על ספר התניא עד א' בתמוז. חומרי הלימוד הגיעו! להרשמה וקבלת חוברת פנה לנציג בישיבה/בכולל המבחן הקרוב -יתקיים בימים רביעי וחמישי ו-ז מנחם אב במוקדים מרכזיים בכל רחבי הארץ. "גרם לי לאהבת ה' ויראת ה' עצומה שלא הייתה אצלי מעולם" מוקד 'לב לדעת': 072-2219050 למידע נוסף ולקבלת פרוספקט: [email protected] האוהל בפרדס חנה ,בסמיכות לשדות הפתוחים יושב "האוהל" בית כנסת אמיתי ששוכן בתוך אוהל גדול בחצר בית של משפחה חילונית אני פוגשת את טוביה שמעון אהרונסון ,מהמתפללים הקבועים [איילה איבגי] טוביה ,מחנך לתורה וטבע ,נולד וגדל בטורונטו, קנדה .הגיע ארצה ללימודי תיכון ישיבתיים ונשאר ללימודים בישיבה גבוהה" .בשלב מסויים לא מצאתי את עצמי באף ישיבה .הייתי בקשר עם ישעיהו ליבוביץ' וגם עם נחמה וחפשתי את הזהות שלי כיהודי מחד ומאידך כאדם שקשור מאוד לאוניברסאליות .הדיכוטומיות של 'אנחנו' ו'הם' ,שמאל וימין ,חנקה אותי .הרגשתי חצוי בין עולמות .סיימתי לימודי עבודה סוציאלית ועבדתי עם לא יהודים ומאד נהניתי מהפתיחות ,יחד עם זה התגברה בי התחושה שגם זה לא מקומי .עם הזמן הגעתי לשילוב של תורה וטבע והחיבור הזה עזר לי מאד .אחרי לימודי העבודה סוציאלית, הבנתי שייעודי הוא להיות מורה .כמורה ,אני מלמד איך היהדות יכולה לתת מענה לבעיות עכשוויות של איכות הסביבה ואיך לסביבה יש מה לומר על ההוויה היהודית .התחום הזה מכונה "טבע־עברי" .תוך כדי עבודה באקולוגיה הלכה והתחזקה בי התחושה של נוכחות הקדוש ברוך הוא בעולם ,מה שנקרא 'אקולוגיה עמוקה'. שילבתי את החסידות בעבודת ה' שלי והרוח התאימה מאד לחיפוש הכלל עולמי ,לחיבור לטבע". ביום בו נחתתי "עסקתי בעולם הטבע ,הייתי פתוח לגילויים הרוחניים שיש בעולם הזה וגיליתי שזה קיים בחסידות .עד אז ההיכרות שלי עם עולם החסידות היה דרך סיפורי חסידים ,סוג של קומיקס ,בדיחה ...אמנם אהבתי את הניגונים ,אך לא הכרתי את העומק ובזמני גם לא היו נפוצות ישיבות בכיוון חסידי .את הרב שלמה קרליבך הכרתי עוד בטורונטו .גדלתי ליד הבנות שלו והכרתי אותו כסבא טוב .זכיתי לחיבוקים ממנו, אך אז לא זיהיתי אותו כגאון עצום גם בנגלה וגם בנסתר". "חזרתי לספר שקבלתי לבר מצווה' ,קדושת לוי' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ,ובלעתי כל מילה .ביום שבו נחתתי בארץ נתן לי מישהו את ליקוטי מוהר"ן ,ועד היום ,למרות שאני לומד את תורתן של חסידויות רבות ,אני מקושר יותר מכל לרבי נחמן". חצי עיר וחצי כפר "לפני כשש שנים ,נסעתי עם משפחתי לשבת בפרדס חנה .המקום ,שמתפקד כחצי מושב וחצי עיר ,קסם לנו .באנו להתפלל באוהל .המקום הוקם על ידי קבוצת חברים שרובם למדו עם הרב איתמר פרלמן שהוא אחד המובילים בשיטת ימימה .בהתחלה התפללו באחד מבתי הכנסת, אך היו צריכים מקום עם פתיחות לרצון שלהם להתפלל מתוך שמחה .הם הקימו אוהל בחצר של אחד החברים ,אוהל שהפך לבית כנסת יחיד מסוגו .הוא עבר מספר מקומות ,ולפני שש שנים הגיע למקומו הנוכחי .הבית הוא של תושב תל אביב שאנו משלמים לו מעט שכירות .הבית היה בשכירות של אחד מחברי האוהל ,אך כרגע הוא בשכירות אצל דיירים שאינם מן המתפללים ולא מגדירים עצמם דתיים .הם דרשו שהאוהל יישאר לצד ביתם בחוזה השכירות .הם מאד קשורים למקום .ערכנו עבורם באוהל טקס קריאת שם ויש להם רצון חזק שהתפילות יתקיימו ליד ביתם .האוהל הוא מקום תפילה ,אך גם מקום הפצת אהבה ,דיבוק חברים .אנשים שלא יכולים להתפלל בכל בית כנסת אחר מסיבות שלהם, מגיעים לכאן .יש כמה קיבוצניקים חילונים שעברו לפרדס חנה ולוקחים חלק בתפילה .רבים מהם לא מכירים בית כנסת אחר' .לכה דודי' הוא אחד השיאים ,אנחנו יוצאים החוצה לכיוון השדות ושרים יחד בשמחה .אחד מן החברים, שכל מה שהכיר זה תפילות האוהל התארח באחד הישובים הדתיים והלך לבית כנסת ופשוט היה "אחד מן החברים, שכל מה שהכיר זה תפילות האוהל התארח באחד הישובים הדתיים והלך לבית כנסת ופשוט היה בשוק .בחוויה שלו תפילה זה ריקוד ושמחה ושם אף אחד לא חייך" בשוק .בחוויה שלו תפילה זה ריקוד ושמחה ושם אף אחד לא חייך". על מים קרים בימי הקיץ .האוהל ניזוק בסופה ובט"ו בשבט קיימנו מופע התרמה של כמה חברים שהם נגנים מקצועיים ,על מנת לחדש את האוהל". אז אוהל זו בחירה או כורח מציאות? "ודאי בינינו יש מי שיעדיפו מבנה ,בית ויש כאלה שיעדיפו אוהל עד שיקום בית המקדש, אך ללא ספק האוהל הוא חלק מהווי .הוא פתוח תמיד ,אנשים באים ללמוד כל הזמן .פתוח לארבע כנפות תבל ,לכל מי שליבו חפץ .יש עניין בכך שהפנימיות היא הנקודה החשובה, נקודה לעבודה .כולם עובדים פה על פנימיות. יש באוהל מגע בין ארעי ונצח ,כמו סוכה .אנשים נמשכים אל הסוכה ,כי זה נצח בתוך הארעי. להפוך משהו מאד פשוט לקדוש .זה הכי קרוב לבית המקדש שחוויתי בחיי". בהשראת ה"אוהל" ,הולך ומתגבש לכלל מציאות חלום על אוהל נוסף ,שעתיד לקום בקרית טבעון .אוהד רוזנפלד ,תושב המקום, שמע ממכרים על האוהל ונשבה בקסם. "שמענו רבות על המקום וכשהגענו פשוט התאהבנו .האוטנתיות של האוהל ,התפאורה של אווירת כפר ובעיקר התפילה גיבשו את החלום שלנו .החזון והרצון שלנו הוא להקים מקום שמשלב את הרוחניות של המזרח עם קודשא בריך הוא" מסביר אוהד ומדייק ",מקום שנותן מפגש בין אנשים שהתחילו לטעום טעם של רוחניות במזרח ואנחנו נפגיש אותם עם הטעם והשפע של היהדות ועם ה' יתברך .הרעיון עבר גלגולים רבים, אך כעת אנו לקראת הקמת עמותה והוצאה מן הכח אל הפועל ,בעזרת ה' ובברכתו". "יש גרעין קבוע שרובם חוזרים בתשובה ,יש כמה חרדים שעזבו את העולם החרדי והיו צריכים מקום יותר פתוח ושמח ויש כמה דתיים לאומיים שאוהבים את האווירה .אין אצלנו זמן מדויק להתחלת התפילה .מתחילים בסביבות שמונה ,אבל לא מתקתק בייקיות .מעבר לגרעין המרכזי של המקימים והמצטרפים ישנו מעגל רחב של אנשים שבאים במועדים ,בהקפות שניות ובפורים .בראשי חדשים אנחנו מתפללים הלל עם כלי נגינה .אין חלוקה לעדות ,כל בעל תפילה מתפלל לפי הנוסח שלו וכולם מצטרפים". איך מקיימים תפילות בתנאים של אוהל, מבחינת חום וקור? "יש לנו פטריית חימום על גז לימי החורף ומצנן השיעור השבועי שלי שבת שטח עם אשתי מחוץ ליישוב ,צריך עירוב? מותר לאכול מהעץ ללא מעשר? התקלקל לי הרכב ,ויש אחלה מוסך בכפר, מותר לפרנס ערבים? מותר להתפלל עמידה באמצע שמירה? שירי קרליבך ווקאליים מותרים בשמיעה בעומר? לימוד הלכה למעשה זה בשבילך מכון 'צורבא מרבנן' ,בראשות הרב בן ציון אלגאזי שליט״א ,מוביל תכנית חדשנית ללימוד הלכה ,בצורה חווייתית ,שיטתית ומרתקת 'מהמקור ועד למעשה' .במהלך עשר שנות פעילות הצטרפו מאות קהילות למהפכת ההלכה של 'צורבא מרבנן' -בשיעורים שבועיים המקיפים את כל מעגל חיינו ,עד לסיום ה'שולחן ערוך' במחזור לימוד בן ארבע שנים. בקרוב ,מתחילים מחזור לימוד שבועי חדש! מצטרפים או פותחים שיעור צורבא אצלכם בקהילה 1-700-500-777 www.tzurba.com לעילוי נשמת מאיר (מיש) אלימלך ז"ל חליט לוותר על הראיון עם הרמטכ"ל לטובת העיתונאי שהתבשל בקהיר ה הנשיא התקוטט עם אשתו ומה מתבשל בסיר שמירת שבת ,והרוויח ,בגדול האם ושאר ירקות מעסיקים אותנו ,לרוב ללא צידוק של השכן ,הפוליטיקה במקווה דשות למאורעות הקטנים בלוח השנה היהודי בין המאורעות הגדולים של הח תחרות ,את מי מהם אנחנו מעוניינים לחיות? מתחוללת במסכת שבת מדברים באיזה דברים עוסקים ובאיזה דברים אסור לעסוק יש לנו לפחות שני לוחות שנה .לוח אחד הוא בשבת .יש דברים שמותר לעסוק בהם למרות שהם דברי חול ,הם לוח המאורעות ,מה קורה בעולם . אם מישהו ייקח עיתון ויבדוק מתוך שלל הכתבות נקראים" דברים של ָמ ָלך" (=מה לך?) :אני יושב ומדבר האם פלוני יעשה מהם הדברים שנוגעים לו ומה לא ,הוא יגלה שרוב כך או כך ,זה לא עסק שלי ,דברים כאלו הם לא נקראים דברי חול במובן הדברים בעצם לא נוגעים אליו ,לא עסק שלו .יש שזה לא" ממצוא חפצך ודבר דבר" ,אני לא מוצא חפצי בזה ,אני רק סתם כך מדבר על דברים .יש המון דברים כאלו שבן אדם יושב ועוסק בהם ,זה לא הרבה מאוד דברים שעשויים רק בשביל למלא דברים שבקדושה ,זה דברים שבעצם לאף אחד לא אכפת מהם .ויש שקראו את הזמן או למלא את הבטלה .זה אפילו סוג לזה" דברים של ֶמ ֶלך" ,אני מדבר על פוליטיקה ,ועושים את זה הרבה של סקרנות ,אני רוצה לדעת מה מתבשל בסיר של השכן .למרות שהסיר של השכן לא יהודים בשבת מהמקווה והלאה ...אני מדבר על דברים שהם לא העסקים שלי ,שדיבוריי לא יעלו ולא יורידו מהם .אם אני מדבר האם נשיא צרפת מרתק ,אני הולך לראות מה מתבשל אצלו. עשה בסדר או לא עשה בסדר ,לא אכפת לי ממנו .השכן קנה כלב חדש ,מה כשמנסים לנפות את סדר החיים אז בודאי יש אכפת לי ממנו? כל זמן שהכלב לא נושך אותי הכל בסדר .שהנשיא כן מאורעות וימים שנוגעים לחיים שלי ,להווה התקוטט עם אשתו או לא ,מה אכפת לי? שלי או לעתיד שלי ,והם אלה שצריכים ויש את הלוח השני שנקרא לו במובן מסויים הלוח היהודי ,הוא להיות מעניינים. צריך להיות נוגע לי למרות שהוא לא תמיד עושה את זה , הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) שזה סוג של חסרון .החגים והזמנים באים ,ואם אני בן אדם עסוק אז אני שפע בשיתוף מכון לא יושב וחושב ,אלא אם כן אני בחור מיוחד שיושב בישיבה ויש לו זמן גם לחשוב ,אז זה קורה אבל זה לא כל כך מצוי .מה זה נקרא יש לי ל זמן לחשוב? למשל ,ל"ג בעומר מגיע ,זה מצויין בלוח השנה .האם אני מתכונן אליו? ברור שיש לזה השלכות ,זה סוג מסוים של סדר לחיים א שלי ,יכול להיות של"ג בעומר יבוא וילך ,יכול להיות שלא יקרה בו שום דבר .אמרו שבחודש אלול הדגים רועדים במים ,אני לא בדקתי אותם בזמן האחרון ,אבל הדגים לא רועדים במים והאנשים לא רועדים ביבשה .אני חי את חודש אלול ,וחודש אלול עובר לידי וממילא גם ראש השנה כך. בגבי 6 7 בעבר ,יהודים חיו חיים יותר צפופים יחד אחד עם השני וחיי היומיום לא היו חיים מרתקים ,אחד היה סוחר ,אחד רוכל ,אחד נפח .מה היו החיים? במובן מסוים החיים היהודים היו חיים של משמעות ,והם קיבלו משמעות מפני שהאנשים חשבו עליהם .היו מקומות שברבות משבתות השבוע ,לפחות בזמנים מיוחדים היו עושים חלות מיוחדות לכבוד הזמן .אני זוכר מהסבתא שלי ,שהיו חלות של סולם קטן ,אני חושב שזה היה בראש השנה שיש סולם לעלות למעלה ,היו חלות של ידיים פרושות וכדומה .אני לא רוצה לומר ש"כזה ראה וקדש"; אני רוצה לומר דבר אחר - כשיהודים חיו בתוך הדברים האלה ,אז אם עכשו ראש השנה הבעלבוסטע יודעת שעכשיו צריך להכין דבר מיוחד .יש מאכלים לראש השנה ,לערב יום כיפור, יש ימים שבהם אוכלים קרעפלאך ,ולא רק בנוסח אשכנז ,גם לעדות המזרח היו מנהגים רבים שכאלה .השבוע היהודי היה שבוע הרבה יותר משמעותי ,החגים ,הזמנים. בל"ג בעומר הילדים היו יוצאים ליערות לשחק עם חץ וקשת . ראיתי באיזה ספר ,שמכיוון שזה לכבוד העניין של ל"ג בעומר אז לא רק הבנים ,גם הבנות צריכות לצאת עם חץ וקשת .בל"ג בעומר היו גם מבשלים ביצים קשות ,מבשלים אותם עם עלי בצלים ואז הביצים יוצאות חומות או מנומרות .מה אני רוצה להגיד? יש יום כמו ל"ג בעומר ,אז מישהו היה צריך לעשות חץ וקשת בין אם הוא ילד או מבוגר שיש לו ילד ,הבעלבוסטע היתה צריכה לבשל ביצים כאלו שיצאו חומות .היו חיים בתוך לוח השנה היהודי. לחג השבועות ,למשל ,היו קוראים חג המו"צים ("המורי צדק" ,כלומר הרבנים) .רבני ערים בערב פסח עסוקים מעל הראש ,בימים הנוראים הם עסוקים ,אבל בשבועות הם פנויים ואז הם היו עולים לאדמו"ר ,אז קראו לזה חג המו"צים .אני בטוח שזה נמצא גם אצל הכורדים ואצל העירקים וגם אצל עדות אחרות. להבדיל ,יש בסידורים ישנים סליחות לכ' בסיון ,יום צום שנקבע לזכר הפורענות של חמילנצקי ,שערך טבח גדול ביהודים ,והיו נוהגים לצום ולומר סליחות .יש לוח זמנים יהודי ,מה קורה בפרשת השבוע? נפגשים שני אנשים ,לא גדולי הדור ,יהודים פשוטים שבקושי יודעים משהו ,אז נפגשים והם יודעים שפרשה הבאה היא פרשה זו ולאחריה פרשה אחרת .היו פעם משחקי ילדים לנחש בפרשות בחומש ,כמה יש בס' (=פרשה סתומה) וכמה יש בפ' (=פרשה פתוחה). כל אלה הם עניינים של עולם יהודי ,שהוא לא רק עולם רשמי ,עם ציון התאריכים הגדולים ,אלא גם ציון זמנים קטנים .הדתיים עוד קצת שומרים על דברים כאלה; אלה שלא ,הם אולי יודעים על הימים האלה ,אבל הם לא יודעים מה עושים איתם. סיפר לי מישהו שהיה קצין מילואים והאוגדה שלו הזמינה את המג"דים לערב גיבוש באיזו מסעדה .הוא אמר להם בשפה רפה שישמח להיות עם כל הקצינים אך לא יוכל לאכול בגלל שהארוחה נקבעה בתשעה באב .כולם עמדו והתנצלו בפניו כי הם לא עשו את זה בכוונה ,הם רק לא ידעו שזה התאריך ,התאריך לא אמר להם שום דבר . שמעתי סיפור נאה : אף פעם לא הייתה באנגליה אהדה גדולה לישראל ,ובשגרירות הישראלית חיפשו ידידים בפרלמנט הבריטי והזמינו אנשים שיגיעו לחגיגה בשגרירות ישראל . היה להם קשה למצוא אנשים כי הם אנשים עסוקים ויש להם מה לעשות חוץ מלבוא לשגרירות ישראל .בערך שבועיים לפני החגיגה ,מישהו גילה שהיה כתוב בלוח שהתאריך של הסעודה הוא ט' באב ,והתחיל ויכוח עצום בשגרירות .לא היה כתוב "תשעה באב" ,שזה עוד אנשים יודעים ,אלא ט' באב ,והם התווכחו האם ראוי לעשות את הסעודה או לא .אז וגם היום השגרירות הישראלית לא הייתה בנויה ממבחר של בוגרי ישיבה ,הם ישבו וחשבו ובסוף החליטו בכאב לב גדול לדחות את זה .הם כתבו מכתבים יפים לכל חברי הפרלמנט שהם מאוד מתנצלים שהם קבעו בתאריך שהוא יום אבל לאומי לעם הישראלי וקבעו את החגיגה בתאריך אחר ,ואז להפתעתם הגדולה הגיעו פי שניים ממה שהיו אמורים לבוא בפעם הראשונה .זה נגע בהם ,לשגרירות הזאת יש משהו שאכפת להם .זה מעשה שהיה. מכר טוב שלי שהיה לפני הרבה שנים עיתונאי של איזה עיתון מחו"ל ,היה אמור לפגוש את הרמטכ"ל המצרי . הוא ישב בקהיר והתבשל לאט לאט כי יש להם זמן ,הוא היה עיתונאי לא כל כך חשוב ,אז הם נתנו לו לחכות .אחרי זמן רב הם קבעו לו זמן במוצאי שבת אחד ,אבל הוא בדק וגילה שעם התנועה בקהיר הוא לא יוכל להגיע לפגישה במוצאי שבת בלי לחלל את השבת .הוא ישב וחשב מה לעשות והחליט שהוא לא עושה את זה .הוא שלח להם הודעה שלצערו הוא לא יבוא בגלל שמירת שבת .כבר למחרת הוא קיבל הזמנה לתאריך אחר לרמטכ"ל המצרי ,אחר כך תיאמו לו ראיון עם שר הביטחון ואחר כך עם הנשיא .כל זה קרה מכיוון שהם התרשמו מכך שהבן אדם שומר שבת ואכפת לו מזה ,והוא אפילו מסוגל לוותר על עיתונאותו בשביל השבת. אז יש לוח יהודי ,ויש לוח כללי .הלוח הכללי לפעמים לא משמעותי בשבילי בעצם ,לפעמים הוא משמעותי אך הדברים לא ידועים בשעתם ,ולפעמים דברים שמעוררים רעש גדול חולפים בלי להותיר רושם .מתברר שאירועים רבים אינם רלוונטיים ואינם מעלים או מורידים. זה שאנחנו לא חיים את הלוח היהודי כפי שצריך ,זו בעיה ,אולי פגם ביהדותנו .לכל הפחות צריך להשיב את פרשת השבוע למקומה הראוי. היה לי מכר שהיה מורה לאנגלית בבית חינוך ,והוא היה יהודי שומר מצוות .כשהוא היה נכנס לכיתה היה צועק עליהם" עמי ארצות! מהי פרשת השבוע?" והם מסכנים ,לא ידעו והיו להם בושות בכל פעם ,עד שהם גילו שיש שמש תימני בבית הספר ואפשר לשאול אותו. כמה אכפת לי מפרשת השבוע? קראו אותה בשבת , כמו שהתנמנמתי בפרשת אמור אני אנמנם בפרשת בהר ,וכמו שנמנמתי בבהר ,אתנמנם בפרשת בחוקותי .סיכוי טוב שכך יהיה .פירושו של דבר הוא ,שלמעשה ,הלוח שלי הוא לא לוח יהודי גמור ,הוא לוח יהודי מצומצם .האם זה מפני שאנשים עסוקים עד כדי כך? לא ,זה מפני שלא כל כך אכפת להם. אני מנסה לומר את זה בכל מקום שאני נמצא ,בכל ישיבה ומעין ישיבה שאני נמצא בה :כתוב בגמרא ובשולחן ערוך ואף אחד לא חולק על זה, שצריך כל אדם לגמור את הפרשיות שניים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע .ומי שלא סיים ,לא יכול לאכול סעודה שניה של שבת עד שיסיים .מי שקורא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ,לפחות יודע מהי פרשת השבוע ,ואולי מחשבה רצינית עולה על דעתו בעקבותיה. ללמוד, ללמד, לעשות. עם ישראל מחכה לך! הגרעין התורני בקרית אונו - -׳תנועת מעיינות׳ מרחיב את שורותיו וקולט אברכים צעירים, לכולל בוקר וצהריים בשילוב עם עשייה מגוונת של קירוב לבבות. מלגה גבוהה למתאימים! לפרטים נוספים: הרב אוריאל052-3003469 : משרד073-7512507 : מחברים עולמות שו"ת הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן נפשי בשאלתי מה קודם למה: מחויבות למשפחה, לקהילה ,לישיבה או למדינה? התשובה מורכבת ומרובת פנים ,ואין טעם לנסות למצוא מתכון אחד שתמיד יעבוד .מצד אחד אומרים חז"ל שתלמוד תורה כנגד כולם ,ומאידך שמצווה שאי אפשר לעשותה על־ידי אחרים דוחה תלמוד תורה .ואם כן יש מעלה בזה ומעלה בזה .הדבר תלוי כמובן גם בכישרונו ,בתפקידו ובנטיית ליבו של כל אחד .עת למשפחה ועת למדינה, עת לקהילה ועת לתלמוד תורה .כל אדם צריך למצוא את דרכו ולהתייעץ עם רבותיו כדי להגיע לאיזון המתאים לאישיותו ולאור המיוחד של נשמתו. איך יודעים היו הרבה אירועים מצערים חוץ מספירת העומר, שמעמד הר סיני אכן התרחש? למה איננו מציינים אותם? יהודים הם מאמינים בני מאמינים ,ולפני הכל הנשמה ,שעמדה בהר סיני ,זוכרת את הדבקות במפגש הבלתי־אמצעי עם הקדוש ברוך הוא .זיכרון זה צרוב בפנימיותנו הרבה למעלה מחשבון שכלי או ממחשבות אדם, שהן זמניות וחולפות .מחשבות אנושיות השתנו ופינו את מקומן במהלך ההיסטוריה, ואילו דבקותם של ישראל בתורה ניצחה את ההיסטוריה ,מפני שהיא עמוקה מכל אחיזה אנושית. גם חשבון שכלי פשוט מראה את אמיתות המעמד ,מפני שזיכרון המעמד הזה לא נמסר לנו כהתגלות לאיש אחד ,צדיק כזה או אחר, אלא עם שלם שעמד ושמע את דבר ה' ומסר את הדברים מדור לדור בדייקנות מופלאה. מסירה כזו של עם שלם -גם הדעת לא סובלת שהיא תהיה רק פרי הזייה .ועם כל זה ,הזיכרון הצרוב בפנימיותנו חשוב הרבה יותר מן החשבון הזה. לא תמיד אנחנו יכולים לעמוד על עומק דעתם של רבותינו ולהבין אילו מאורעות נוגעים לליבה ועצם קיומה של האומה ואילו אירועים הם יחסית חיצוניים לקיומה .בספירת העומר האבלות נוגעת להתרחשות שהיתה ביכולת לפתח את התורה שבעל־פה .בימי בית שני אמנם התחילו המחלוקות בתקופת הזוגות ,אבל הן היו מעטות ורק רמזו על העתיד לבוא .תלמידי רבי עקיבא ,שהתרבו מאוד ,והעיון השכלי שהתרחב ביותר, גרמו להתרבות הדעות בהרחבה .הם לא נהגו כבוד זה בזה ,לא מפני שהיו להם מידות רעות בלבד יותר מאיתנו ,אלא בעיקר מפני שהמשימה שעמדה בפניהם היתה יוצאת דופן :ליצור אמת אלוקית שמתגלה בה ריבוי גוונים עצום. כל אחד מאמין שמה שהוא אומר הם דברי אלוקים חיים .העמדה הזו גבתה מחירים כל־כך גבוהים שכמעט ונגדעה קרנה של תורה .הרי עשרים וארבעה אלף תלמידים ניגפו ונותרו רק חמישה שהם הם השלד הבסיסי של תורה שבעל־פה .תהליך היסטורי שכזה משפיע לדורות בצער שמלווה אותנו עד עצם היום הזה. הזדמנות לרכישת דירה להשקעה לפני עליית המיסים בונה לכם עיר הפעם לא מפספסים את ההזדמנות להצטרף לעיר החדשה! חריש מצטרפים לעמותת “מעט מן האור“, שלב ב של העיר חריש. חריש מצטרפים ל 1000-משפחות דתיות שרכשו דרך באמונה. המקום הבא של הציונות הדתית נותרו דירות אחרונות בעמותות “נאות חנן” ו”נווה פורת” במחירים אטרקטיביים! נמשיך לבנות כאן עיר ביחד איתכם, ממשיכים לשלב ב! 1-700-500-555 | www.bemuna.co.il
© Copyright 2024