חוברת ההדרכה אודות הכאנאביס הרפואי
במה מועיל הכאנאביס הרפואי לבריאות? השפעותיהן של התרכובות הכימיות הרבות בצמח הכאנאביס על כאבים ומחלות מסוגים שונים עדיין לא נחקרו עד תום ,אולם מיום ליום הולכות ומתרבות העדויות ,לרוב בתמיכת ממצאים מדעיים ,אודות יעילותו הבריאותית וסגולותיו הרפואיות של הצמח. מהו בעצם כאנאביס רפואי? תפרחת צמח הכאנאביס -המוכרת גם בשמותיה העממיים מריחואנה או גראס -מוגדרת כ"רפואית" ברגע שמתקיימים בה התנאים הבאים: מזמין התרופה הוא משרד הבריאות או גוף מטעמו הכפוף לו, ספק התרופה הוא חקלאי המורשה לגדל את הצמח תחת פיקוח ומחוייב להעביר את כל תוצרתו למטופלי מערכת הבריאות בלבד, שיעורי החומרים הפעילים בתפרחת נתונים למעקב שוטף. מעבר לכך אין למעשה שום הבדל עקרוני בין מריחואנה ,גראס או כאנאביס רפואי .כולם מתייחסים בדיוק לאותה תפרחת של אותו צמח. איכותו של הכאנאביס הרפואי תלויה בתנאי הגידול ובאחוזי המרכיבים הקנאבינואידיים שבו ,לרבות הטטראהידרוקנאבינול ) ,(THCהקנאבינול ) (CBNוהכנאבידיול ).(CBD את הכאנאביס הרפואי צורכים בעיקר בשאיפה )עישון או אידוי( ,אכילה )שמן ,חליטת תה, עוגיות ועוד( ,או מריחה על איזורי גוף פגועים )משחה שמנונית( .הצריכה המקובלת ביותר ,באמצעות עישון העשב ,נחשבת גם ליעילה ולאפקטיבית ביותר מבין כל השיטות. בארץ פועלים כיום מתוקף רשיון מיוחד שמונה מגדלים מקומיים מוסמכים המורשים לספק את תוצרתם לרווחת החולים .הם נתונים לפיקוח הדוק של משטרת ישראל וכפופים להנחיות ולדרישות המחמירות של משרד הבריאות. הנה למשל רשימה חלקית של מקרים שכיחים המטופלים כיום בהצלחה רבה באמצעות כאנאביס רפואי: שיכוך כאבים כרוניים לסובלים ממיגרנות, שיכוך כאבים כרוניים לסובלים מדלקת פרקים, שיכוך כאבים כרוניים שלא הגיבו לשום טיפול תרופתי אחר, מניעת בצקות והקלה בהתפתחויות דלקתיות שונות, הקלת עוויתות גופניות שמקורן בטרשת נפוצה, הקלת הפרעות תנועה הנובעות ממחלות עצביות, הורדת הלחץ התוך עיני אצל הסובלים מגלאוקומה, הרחבת כלי הנשימה והסימפונות לצורך הקלה על סיבלם של חולי קצרת )אסתמה(, מניעת תופעות לוואי של אפילפסיה )מחלת הנפילה ,כפיון(, הקלת תופעות נסיגתיות בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים, שיפור מצבי-הרוח בקרב מטופלים דיכאוניים ו/או חרדתיים, הפחתה משמעותית עד הפסקה מוחלטת של הטיקים המוטוריים והקוליים המתלווים להתקפי תסמונת טורט, הקלה על הסובלים מבעיות שינה ומקשיי הירדמות, שיכוך כאבי פנטום, הקלה משמעותית בכאבי מחלות מעיים ,לרבות מחלת הקרוהן, הקלה לסובלים מתסמונת ,PTSDבעיקר כאלו המוגדרים כהלומי קרב, סיוע ותמיכה טיפולית יעילה באינספור בעיות בריאותיות נוספות ,החל מפגיעות עצביות ועד לשורה ארוכה של מחלות נוירולוגיות. מי זכאי לקבל כאנאביס רפואי? עד לשנת 2009הנפיק משרדו של ד"ר ברוך כ 1,800-היתרים לשימוש בכאנאביס רפואי. מאז עולים בהתמדה כמות הבקשות המגיעות למשרד ומספר ההיתרים הניתנים לחולים. את ההמלצות והבקשות לאישורי צריכת כאנאביס רפואי ניתן להעביר לד"ר ברוך הן דרך בתי-החולים והן באמצעות המרפאות הפרטיות של הרופאים .עם זאת יש צורך בהתאמה בין מומחיות הרופא להתוויה שלגביה ניתנת ההמלצה )כלומר רופא כאב להתוויות כאבים, פסיכולוג להתוויות נפשיות וכן הלאה(. בישראל ניתן כיום היתר לשימוש רפואי בכאנאביס לסובלים מאחת מהבעיות הבאות: סרטן לסוגיו השונים, כאבים כרוניים שלגביהם מוצו כל הטיפולים המקובלים ,ובתנאי שנתקבלה המלצה מרופא מומחה או ממרפאת כאב מוכרת, מחלות דלקתיות, גלאוקומה, טרשת נפוצה בשלב הספסטי, מחלת הקרוהן, מיגרנות מסוג cluster headachesשלגביהן לא נצפה שיפור בטיפול קונבנציונאלי, נשאי HIVוחולי איידס ,בהתאם למדדים שנקבעו, מחלות יתומות ,על סמך בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה לגופו, הפרעת דחק פוסט-טראומטית ),(Post-Traumatic Stress Disorder– PTSD רק במקרים חריגים ולאחר קבלת אישור ממנהל בית-חולים פסיכיאטרי. מפעם לפעם מתכנסת הוועדה להוספת התוויות של משרד הבריאות לצורך עדכון והרחבת רשימת המחלות שלגביהן ניתן לקבל אישור לצריכת כאנאביס רפואי .בישיבתה הקרובה מתכוונת הוועדה לדון בדרישה להוסיף גם את תסמונת טורט לרשימה. כמה אנשים בישראל מטופלים בכאנאביס רפואי? מנכ"ל משרד הבריאות הסמיך את ד"ר יהודה ברוך )לשעבר ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות וכיום מנהל בית-החולים הפסיכיאטרי אברבנאל( ואת סגנו לבחון בקשות למתן היתר לשימוש בכאנאביס לצרכים רפואיים. נכון לאמצע יולי 2011רשומים היו בישראל 6,619מטופלים בעלי היתר לצריכה חוקית של התרופה ,מתוכם (57%) 3,814חולי כאב ו (27%) 1,804-חולי סרטן. כיום ישנם כבר למעלה מ 8,000 -איש המחזיקים ברשיון לקבלת כאנאביס רפואי. האם הכאנאביס יעיל לטיפול בכאבים כרוניים? כאב כרוני הוא כאב עמוק ומתמשך שמקורו אינו ידוע ,או שלא ידוע על טיפול רפואי כלשהו המאלחש אותו. חולים שטופלו בלא הצלחה במרפאות כאב רשאים לקבל היתר לשימוש בכאנאביס רפואי. לשם כך הם זקוקים להמלצת רופא מומחה המועסק בתחום באחד מבתי החולים המוכרים בארץ .לענין זה מכיר משרד הבריאות גם בהמלצות שניתנו על-ידי מרפאות פרטיות ,ובתנאי שנחתמו על-ידי רופא מומחה העונה על הקריטריונים שקבע המשרד. עם זאת לא ממהר המשרד להעניק לחולים את האישור המיוחל או להאריך את תוקפו. בידי וועדת הסמים של הכנסת מצויות עדויותיהם של חולי כאב כרוניים המתלוננים על היתרים שלא חודשו ,מה שאילץ אותם לחזור לשיטות הטיפול הפחות יעילות ולתרופות הממכרות על בסיס אופיאטים )תרופות המדכאות את מערכת העצבים ,כגון אוקסיקונטין(. "התמכרות לאופיאטים עלולה להוביל להתמכרות לסמים קשים בעוד שהטיפול בכאנאביס רפואי יעיל יותר וממכר פחות ,אם בכלל" -טוען פרופ' משה קוטלר ,יושב-ראש החברה הישראלית לרפואת התמכרויות .לדבריו ,לתרופות אופיאטיות יש מקום חשוב בטיפול בכאב כרוני ,אולם הטיפול באמצעותן כרוך בבעיות רבות הנובעות מהפוטנציאל ההתמכרותי הגבוה שלהן .הוא סבור שההתוויה של כאנאביס רפואי לטיפול במקרים קשים של כאב כרוני חשובה ,ולכן אין להתנות מתן כאנאביס רפואי בטיפול בתרופות אופיאטיות קודם לכן ,אלא במיצוי הטיפול הקונבנציונלי. לטענת פרופ' ראובן אור ,מנהל המחלקה להשתלת מח-עצם במרכז הרפואי הדסה עין- כרם ,חורגות יתרונות הכאנאביס הרפואי מהטיפול בבעלי כאב כרוני בלבד ,שכן מעבר להפחתת הכאבים אצל חולים המטו-אונקולוגיים ואונקולוגיים ,תורם הכאנאביס הרפואי גם לשיפור התיאבון ולשיפור בתחושה הכללית של המטופל .חולים שאינם צורכים כאנאביס רפואי מקבלים תחת זאת תרופות נרקוטיות המשפיעות לרעה על תפקודם השוטף ועל הרגשתם הכללית. לדעתו של הפרופ' אור מצטרף גם עמיתו למרכז ,מנהל יחידת הכאב ,ד"ר אליעד דוידסון ,הקובע שחולים המטופלים בכאנאביס רפואי אף נהנים מהטיפול ,וזאת בניגוד למטופלים באופיאטים ,המדווחים על כך שלטיפול זה מתלווים סבל רב ותחושה לא טובה. מה חושבים רופאים על הכאנאביס הרפואי? דברי ד"ר איליה רזניק ,מנהל היחידה לנוירופסיכולוגיה ביחידה לבריאות הציבור" :כדאי לכלול את הכאנאביס בשורת התרופות שעל המדף ,ולאור הניסיון שלי ,שבו נתתי להרבה מאד אנשים הרבה תרופות שונות ,התרשמתי מהיעילות הגבוהה של הכאנאביס בעיקר במצבים משולבים של כאב כרוני ודיכאון". ד"ר סילביו בריל ,מזכיר האגודה הישראלית לכאב ומנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים סורובסקי אומר" :הניסיון שלי מראה שחולים המקבלים כאנאביס רפואי מפחיתים ואפילו מפסיקים לחלוטין את השימוש בתרופות אחרות .מבחינתנו זה בסדר ,להחליף תרופה אחת בתרופה אחרת עם פחות תופעות לוואי". ד"ר ברקת שיף-קרן מבית החולים סורובסקי וקופת החולים מכבי מספרת" :עיקר העיסוק שלי הוא טיפול בכאב .אני מאד מאד בעד הכאנאביס וחושבת שזו תרופה טובה .אין יום שאני לא ממליצה בו לפחות לאדם אחד על כאנאביס .זה עוזר להמון סוגי כאב וזה עוזר להמון חולים". ד"ר חיים משה אדהאן ,מנהל מרפאת שיקום כאב בבית החולים תל-השומר" :תרופות אנטי דלקתיות הורגות בארץ יותר אנשים מתאונות דרכים ,וההקלה הממוצעת בכאב לא סרטני היא 30אחוז בלבד .הכאנאביס לעומת זאת מביא הקלה הרבה יותר משמעותית לחולים ,וזאת ללא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הקונבנציונלי ,ובהן בין היתר עייפות ,כאבי ראש ,בחילות ,ירידה בחשק המיני ,עצבנות ,חוסר תיאבון ועוד". האם הכאנאביס הרפואי ממכר או מסוכן לבריאות? הטענה לפיה לכאנאביס יש השפעה ממכרת כבר הופרכה מדעית ,וכיום כבר מסכימים רוב החוקרים שלאלכוהול ,טבק או קפאין ,פוטנציאל התמכרותי הגבוה פי כמה וכמה מזה של הכאנאביס .להפסקת השימוש בכאנאביס הרפואי לא נלווים שום קשיי הסתגלות שהם ,למעט התחדשותם של המיחושים השונים. האלמנט ההתמכרותי לתרופה קיים -אם בכלל ,אך ורק ביחס לרמת המורכבות הנפשית והאישית של כל מטופל ומטופל .בהגדרה פשטנית ניתן לומר שהכמיהה לכאנאביס משולה לכמיהה למקלחת יומית ,לקפה ,לשוקולד ,או לכל הרגל מענג אחר בגדר מה שמכונה על-ידי המדע כ.Habit forming - במסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני ,2011כותב ד"ר גלעד נתן: "היחס אל כאנאביס רפואי כאל סם ,בעוד תרופות המכילות אופיאטים נחשבות לתרופות נורמטיביות ,יצר מצב שבו תרופות המכילות סמים קשים מכאנאביס ובעלי השפעות רפואיות קשות משל קנביס נחשבות לנורמטיביות למרות השפעתן הקשה האפשרית על מטופלים". ככל שאנו מכירים טוב יותר את צמח הכאנאביס ואת מרכיביו ,כך אנו מגלים שהסכנות הפיזיות והנפשיות שיוחסו להם בעבר מקורם במקרה הטוב ב"אי הבנות מדעיות" ,כפי שהגדיר זאת בעדינות פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ,ובמקרה הפחות טוב בתעמולה מאורגנת ומשומנת היטב של גופים בעלי עניין כלכלי ופוליטי ,שהרי כפי שהכריז הפרופסור משולם עצמו עוד בשנת " ,1994אילו היה הכאנאביס חוקי ,הוא יכול היה להפוך לפחות 50%מכל התרופות הקיימות בשוק למיותרות". הפרופסור רפאל משולם הוא חתן פרס ישראל לכימיה על תרומתו לחקר מרכיבי הכאנאביס .הוא נחשב למדען מוערך במיוחד ,בעל שם בינלאומי ,ולראשון בעולם שהצליח לבודד ולהגדיר את מרכיבי החשיש והמריחואנה )בשנות השישים של המאה הקודמת(. בעבר טענו מתנגדי הכאנאביס כי הוא מהווה דלת מעבר לשימוש בסמים קשים. המתנגדים נופפו בעשרות מחקרים שהוכיחו כי "כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או מריחואנה" )החשיש הוא שרף צמח הכאנאביס והמריחואנה היא התפרחת( .עם זאת ניתן היה באותה מידה לטעון גם ש"כל הנרקומנים התחילו עם קפה שחור בבוקר" ,או כפי שהגדיר זאת פרופ' לסטר גרינספון מאוניברסיטת הרווארד "-כל האלכוהוליסטים התחילו עם חלב אם" .עובדה היא שלמרות העלייה המתמדת במספר צרכני הכאנאביס על נגזרותיו ,כמעט ולא חל שינוי במספר הנרקומנים בישראל בעשרים השנים האחרונות. כיצד משפיע הכאנאביס על יכולת הנהיגה ברכב? התפיסה שלפיה כאנאביס מהווה סכנה לנוהגים ברכב הופרכה עוד בשנת ,1994 באמצעות מחקר מדעי שהוזמן על-ידי משרד התחבורה האמריקאי אצל אוניברסיטת לימבורג מהולנד" .תחת השפעת אלכוהול האדם חושב שהוא יכול לנהוג למרות שהוא לא יכול ,ואילו תחת השפעת כאנאביס הוא חושב שהוא לא יכול ,למרות שהוא כן יכול" - מבהיר הפסיכיאטר ד"ר אהרון פלשמן" .צרכן הכאנאביס מודע למצבו ולהשפעת התרופה עליו ,ולכן ינהג ,אם בכלל ,ביתר זהירות ואדיבות ,בניגוד מוחלט לצרכן האלכוהול". עם זאת ,מטעמי זהירות ,מנחה משרד הבריאות את החולים להימנע מלנהוג ברכב למשך 6השעות שלאחר נטילת התרופה. האם הכאנאביס גורם למחלות נפש? טענה שכיחה בקרב מתנגדי הכאנאביס היא שהשימוש בצמח מערער את היציבות הנפשית ומגביר את הסיכוי ללקות בעתיד בפיצול אישיות )סכיזופרניה(. "מופרך לחלוטין" ,קובע ד"ר אהרון פלשמן " -מספר המשתמשים בכאנאביס נמצא בשנים האחרונות בעליה מתמדת ובמקביל יורד בהתמדה מספר הלוקים בסכיזופרניה". טענות מעין אלו מסתמכות בעיקר על פסוידו-מחקרים מפוקפקים של גופים מעוניינים .כך למשל ,בראש מידע שפירסמה לא מכבר האגודה הבריטית לכאב ,התנוססה כותרת מטעה המרמזת על הקשר המתקיים לכאורה בין כאנאביס להתפתחות מצב פסיכוטי .רק קריאה מדוקדקת בגוף הידיעה גילה שמדובר בעצם בלא יותר מרכילות זולה ובשמועות חסרות בסיס ,ולא במידע אמין ,בעל ערך רפואי או מדעי בדוק. באשר למצב בארץ ,מסר בשנת 2010ד"ר יהודה ברוך כי חמישה מתוך 2700 המטופלים בכאנאביס רפואי פיתחו התקפים פסיכוטיים – שיעור של פחות מחמישית האחוז .בשנת 2011דובר על 17חולים מתוך .7800הסברה היא שבאמצעות מתן הדרכה מוקדמת וליווי מקצועי מתאים יותר למטופלים ניתן יהיה לצמצם משמעותית את המספר ואולי אף למנוע לחלוטין את התפתחות ההתקפים בקרב החולים )במאמר מוסגר יצוין כי אף לא חולה אחד מהם פיתח סכיזופרניה.(... כך או כך ,ממליצים גופים שונים להיוועץ בפסיכיאטר ולקבל את המלצתו לפני התחלת השימוש בתרופה. מיהם הנפגעים מהתרת הכאנאביס הרפואי? עובדת היותו של הכאנאביס צמח טבעי ולא תרכובת כימית עלומה ,מחירו הזול -עלויות הגידול בתנאים מיטביים אינן אמורות לחרוג מאלו של פטרוזיליה ,נענע ,או כל צמח תבלין אחר ,-וכמובן תכונותיו התרפויטיות ויעילותו הבריאותית המוכחת ,מהווים איום משמעותי על שורה ארוכה של גופים כלכליים ,ציבוריים וממשלתיים ,המפיקים תועלת רבה מהאיסור התחוקתי ומהמצב הנוכחי הקיים. אחד הגורמים הכלכליים הנלחם בחירוף נפש כנגד כל נסיון לנרמל או להתיר את השימוש בצמח הוא לובי חברות התרופות העולמיות ,הגורפות את עיקר רווחי העתק שלהן - למעלה מ 660-מיליארד דולר בשנה -מתרופות מוגנות פטנט ,כאלו המיוצרות בתהליכים פרמקולוגיים-אוטומטיים .לכן אך טבעי הוא ששימוש נרחב ומקובל בכאנאביס רפואי, שעליו לא ניתן כידוע לרשום פטנט או לייצר בשיטות הייצור המקובלות ,מסכן משמעותית את איתנותן הכלכלית של התעשיות הפארמצבטיות. לכל היאוחר בנקודה זו צריך לשאול את עצמו כל בר דעת ומוסר מה קודם למה ולמי מהם שמורה נאמנותו :לרווחת החולה או לרווחת יצרני התרופות התעשייתיות. מה חושבים החולים על הכאנאביס הרפואי? האינטרנט שופע עדויות כתובות ומצולמות של חולים ובני משפחותיהם ,שזכו לאיכות חיים חדשה בזכות הכאנאביס הרפואי .הנה למשל סיפורו של אחד מהם .שמו עידן והוא בנה של המטופלת: "לפני כשנה וחצי נתגלה אצל אימי בת ה 61-גידול סרטני במעי הגס .הגידול היה אמנם בשלב התפתחותי ,2אך מיקומו בסמוך לפי-הטבעת )הרקטום( היווה בעיה ,ולכן נוצר צורך בתהליך ריפויי ארוך טווח .בשלב זה כבר ברור היה לנו שתקופה לא פשוטה עומדת בפנינו וכי עלינו להירתם במלוא הכוח על מנת לעבור אותה בצורה הטובה ביותר. אימי החליטה להיאבק במחלה בכל כוחה ולהיעזר בכל אמצעי שרק יעמוד לרשותה כדי לשרוד את טיפולי הכימותרפיה וההקרנות ,שהיו מלווים בבחילות נוראיות ,הקאות ,כאבים עזים באיזור הגידול ,דיכאון ,חוסר מצב-רוח מתמשך ,אי חשק לצאת מהבית ,ועוד. כבר בשלב מוקדם נדרשה אימי לעבור ניתוח סטומה ,אותה פרוצדורה רפואית שבה מחברים לבטן שקית לצורך ניקוז ההפרשות ,וכחצי שנה לאחר מכן ניתוח נוסף לשחזור פי הטבעת ולהסרת הסטומה. כאשר שמעתי על הטיפול במריחואנה רפואית סיפרתי על כך מיד לאימי והמלצתי לה לנסות" .השתגעת?" – היתה התגובה – "סיגריות אני לא מעשנת ,אז סמים? אתה לא נורמלי!" החלטתי לא לוותר .הצגתי בפניה מידע ונתונים מהאינטרנט ,נתתי לה לקרוא כתבות ומאמרים ,הצגתי בפניה סרטונים קצרים שבהם סיפרו חולים על השיפור הקיצוני שחל באיכות החיים שלהם ,עד שאט אט היא התרככה והשתכנעה .נדמה לי שנקודת המפנה היתה הרגע בו הגיעה אלי אימי עם דמעות כאב בעיניים ואמרה לי בשקט" :די ...אני כבר לא יכולה לסבול יותר ...אני רוצה לנסות לעשן את הדבר הזה שסיפרת לי עליו" .היא התרגשה מעצמה ,ואני התרגשתי יחד איתה. השגת הרישיון לקבלת כאנאביס רפואי לא היתה עניין של מה בכך ונדרשנו לעבור דרך ארוכה ומייגעת .נתקלנו בלא מעט בירוקרטים אטומים ורופאים מקובעים שסירבו בתוקף לתת לאימי את ההפנייה המיוחלת .עבר עוד חודש שלם עד לקבלת ההמלצה הנדרשת מהאונקולוגית החדשה שלה ,ועוד חודש נוסף עד להסדרת האישור ולצריכת הכאנאביס הרפואי בפעם הראשונה. תוך זמן קצר נעלמו באורח פלא הבחילות ,מצב הרוח השתפר לאין ערוך ,התיאבון חזר ואימי יכלה להחזיר לעצמה 6קילוגרמים מתוך ה 12-שאיבדה במהלך הטיפולים. ממתנגדת מושבעת הפכה אימי לתומכת נלהבת בצמח" :לא האמנתי שקיים דבר כזה, ואני עדיין מתקשה להאמין .זה פשוט מדהים .בדיעבד אני לא מצליחה להבין איך יכולתי להיות כל-כך אטומה לרעיון" – התוודתה בפני. "אינני יודעת מה הייתי עושה ללא הקאנביס" – מספרת כיום אימי לכל מי שרק מוכן להקשיב" .לאחר שבחצי שנה עברתי שני ניתוחים ,גילו אצלי באזור הסטומה )בצידי הבטן( בקע ,ולכן נדרש היה ניתוח שלישי .גם אז עזר לי הקאנביס הרפואי להתמודד בהצלחה עם הכאב הנוראי שאין לתארו במילים .שנה וחצי אחרי הכאבים עדיין קיימים וגופי עדיין חלש ,אולם ללא הכאנאביס היתה ודאי תקופת ההחלמה מייגעת הרבה יותר". כיום מצטערת אימי צער רב על היחס לו זוכה הקאנביס הרפואי בקרב אנשי המימסד הרפואי בישראל" .לו רק הייתי יכולה ,הייתי רוצה לטפס אל גג ביתי ולצעוק בכל הכוח למקבלי ההחלטות :היי ,אתם שם! הפסיקו להיות כל-כך עקשנים וצרי אופקים! הקאנביס הרפואי הזה הוא כנראה באמת תרופת פלא!" – היא אומרת. מה חושבים בעולם על הכאנאביס הרפואי? ב 11.04.2011-נדרש בית המשפט העליון לצדק באונטריו ,קנדה ,לדון בתביעתו של מתיו פארקר ,חולה פיברומיאלגיה שעתר כנגד הרשויות על שהחליטו להגביל את זכאותו לכאנאביס רפואי. "התועלת הצפויה לאדם כמו פרקר מהשימוש בסם לצרכים רפואיים אינה עומדת בשום יחס לסכנות הטמונות בשימוש ולאיום על חייו ובריאותו במידה ולא יקבל את התרופה" – קבע בית המשפט. בסעיף 13של ההחלטה אף מצא לנכון חבר השופטים לציין במסקנותיו בפירוש את הממצאים הבאים: לא ידוע על פגיעה בעוברים כתוצאה מצריכת מריחואנה מדודה. בשורה התחתונה קבע בית המשפט העליון של קנדה כי הסכנה לפיה "חולה כלשהו, המורשה לצרוך כאנאביס רפואי ,יחליט בעתיד כלשהו לחלוק את התרופה עם מי שאינו מורשה לצרוך את התרופה ,אינה כה משמעותית כדי להצדיק את הפגיעה החמורה במטופלים ואת מניעת התרופה מחולים כה רבים הנזקקים לה". בהשוואה וביחס לסמים הנקראים "קשים" ,כולל אלכוהול וטבק ,צריכת המריחואנה הינה בלתי מזיקה. אין הוכחות מוצקות לכך שצריכת מריחואנה ארוכת שנים עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים כלשהם ,לא גופניים ולא נפשיים. מהו נוהל קבלת ההיתר לשימוש בכאנאביס רפואי? צריכת המריחואנה לכשעצמה אינה מעודדת פשיעה ואין שום קשר של ממש בין מריחואנה לפשע. מריחואנה אינה גורמת לאנשים הצורכים אותה לנהוג בתוקפנות או באלימות מוגברת. מעולם לא תועד מקרה מוות כלשהו שנגרם כתוצאה מצריכת מריחואנה. למריחואנה יש תכונות משכרות ועל כן לא יהיה זה נבון לנהוג תחת השפעתה. צריכה כבדה של מריחואנה ,בדומה לצריכת טבק ,עלולה לפגוע בסימפונות ולגרום המחלקה לכאנאביס רפואי במשרד הבריאות מפעילה בכתובת האינטרנט www.cannamed.co.ilאתר המציע שלל שירותים אלקטרוניים מטעם מנהלת הכאנאביס הרפואי .האתר מיועד לרופאים בלבד ותפקידו לאפשר להם גישה לטפסים מקוונים, להודעות רלבנטיות של המשרד ולתקשורת אי-מייל יעילה ואפקטיבית יותר. נוהל הגשת הבקשה לקבלת ההיתר לשימוש בכאנאביס רפואי מתבצעת באמצעות טופס מתאים ,הניתן להורדה מכתובת האינטרנט הבאה: http://www.health.gov.il/Download/pages/canabis.pdf למחלות ריאה. בניגוד לדיעה שרווחה עד לפני שנים מועטות ,נראה שלתופעות הלוואי האפשריות את הטופס יש למלא בקפידה ולשלוח בפקס לד"ר יהודה ברוך .מספר הפקס של משרדו הוא .03-5081263 של צריכת המריחואנה אין השפעות חמורות. לצריכת יתר של מריחואנה אין השלכות קריטיות ,וזאת על אף השפעותיה הרבות בבני-אדם .בספרות הרפואית לא תועד מעולם מקרה מוות מוכח כתוצאה מצריכת ההיתר ניתן בפעם הראשונה לתקופה של חצי שנה ולכמות חודשית של עד 100גרם .כך גם בפעם הראשונה שבה מוגשת בקשה לחידוש .במידה ועם סיום התקופה המותרת לא נצפה שינוי משמעותי במצבו הרפואי של המטופל ,ניתן היתר חדש לתקופה של שנה אחת. יתר של מריחואנה. טווח הבטיחות של השימוש במריחואנה הוא גבוה במיוחד ,בהשוואה לתרופות זמן ההמתנה הממוצע לקבלת היתר או לחידושו הוא עד שלושה שבועות .עדיפות גבוהה ניתנת לחולי סרטן ולחולים שלגביהם קבע הרופא המטפל שיש צורך הכרחי בזירוז התהליך. לא נמצאה הוכחה מדעית מוסמכת לטענה הרווחת ,כאילו שימוש ממושך ואינטנסיבי חלוקת הכאנאביס הרפואי לבעלי היתרים מתבצעת בארבעה מוקדים עיקריים :בבית החולים לחולי נפש אברבנאל שבבת-ים ,במרכז הרפואי הדסה שבירושלים ,בבית-החולים גליל מערבי שבנהריה ,ובתחנת החלוקה של חברת תיקון-עולם ,ברחוב אבן-גבירול בתל- אביב. התעשיתיות הנמצאות כיום בשימוש נרחב. במריחואנה עלול לגרום להשפעות שליליות על יכולת הזיכרון או לפגוע ביכולות הקוגניטיביות של המשתמש. עלות התרופה החודשית לחולים בנקודות החלוקה היא 360ש"ח .תמורת 100ש"ח נוספים ניתן לקבל את התרופה במשלוח עד הבית .תקרת הגבייה של קופות החולים לחולים כרוניים נעה בין 259ש"ח )לחברי קופת-החולים הכללית( ועד ל 300-ש"ח )לחברי כל שאר קופות-החולים(. שינוע כמויות של למעלה מ 50-גרם מצריך צעדי אבטחה מחמירים ,בהתאם ובכפיפות להנחיות משטרת ישראל. מדוע הכאנאביס עדיין אינו חוקי? והשרף שלו )"חשיש"( ,נשמעים לאדם הפשוט כמאיימים ,והם אף מוגדרים בשפת היומיום כ"סמים קלים" ולא כ"תרופה". הפניות לקריאה נוספת: כאנאביס מריחואנה וחשיש הוא שמו של ספר המכיל מידע מקיף אודות ההיבטים השונים של מיתוס הכאנאביס ותוצריו המוכרים ביותר ,המריחואנה והחשיש .הספר הופיע לראשונה עוד בשנות התשעים והוא מתעדכן מאז באופן שוטף .ניתן לקרוא אותו במלואו ובגירסה המעודכנת ביותר גם באינטרנט: www.cannabook.net ובמילים אחרות :אם כל -כך טוב ,אז למה כל כך רע? לא רבים יודעים זאת ,אולם עד לשנת 1937היו שיקויים ותכשירים רפואיים על בסיס צמח הכאנאביס ענין רגיל ומקובל .למעשה היה הכאנאביס הרפואי התרופה השנייה בחשיבותה בבתי המרקחת של ארצות-הברית ,וזאת בנוסף להיותו של הצמח חומר הגלם הביולוגי החשוב ביותר לתעשיות השונות של אותם ימים. באותה שנה ,כתוצאה מלחצים עצומים שהפעילו גורמים כלכליים שונים בארצות-הברית על הממשל בוושינגטון ,הוצאה המריחואנה אל מחוץ לחוק והוחל במסע השמצה והוקעה עקבית של הצמח בציבור ובתקשורת .המטרה היתה להבטיח בכך את חוסנם של גופים וענפים שונים בכלכלה האמריקנית של אותם ימים ,שהפיקו ,ועדיין מפיקים ,תועלת רבה ורווחים עצומים מהמצב החדש שנוצר .בשלב מאוחר יותר אף לחצה ארצות-הברית על האו"ם כדי שיפעל לאיסור גורף ,כלל עולמי ,של הצמח בכל המדינות החברות בארגון. מה שנחשב לאורך עשרות שנים לקונספירציה לא מבוססת ולהטחה לא אמינה של תומכי הצמח ,ניתן כיום לאימות מעמיק באמצעות הפרוטוקולים המקוריים של ישיבות בית- הנבחרים האמריקני בהן הוחלט אז על איסור הגידול והשימוש בצמח הכאנאביס ובתוצריו. את תמלילי אותם דיונים ניתן לקרוא כיום בשלמותם באתרי אינטרנט שונים. בתודעת הציבור השתרשה מאז רתיעה עמוקה ולא מבוססת כנגד כל מה שמתחבר בדרך כלשהי לכאנאביס ולתוצריו .גם הכינויים שבהם נקראים תפרחת הצמח )"מריחואנה"( תקופת היובש הוא ספר ותיק ומיתולוגי המגולל בשפה קולחת ומשעשעת את יומן המסע של המחבר ,פעיל הכאנאביס שלומי סנדק ,בעקבות המריחואנה .הספר סוקר מזווית אישית ומעורבת את המסע הציבורי שמנהל סנדק מאז אוגוסט 1994למען הענקת היתר חוקי גורף לשימוש במריחואנה ובחשיש וגם אותו ניתן לקרוא במלואו באינטרנט: www.osher.co.il/yovesh מריחואנה – מיתוסים ועובדות הוא ספר שכתבו במשותף פרופ' לין זימר וד"ר ג'ון פ .מורגן .בספר זה מביאים השניים מידע חשוב אודות רוב המחקרים המדעיים הנוגעים לשימוש במריחואנה ,תוך ניפוץ המיתוסים חסרי השחר שדבקו בה .הספר תורגם לעברית על- ידי יעקב וכטל ויצא לאור בהוצאת "פראג".
© Copyright 2024