‫אייר תשע"ג‬ ‫אפריל ‪13‬‬ ‫מורה נבוכים למימון ממשלתי‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫את המשפט "תמיד יש מה לעשות ואף פעם אין מספיק כסף" שמענו מאנשי מפתח בארגונים חברתיים רבים‪.‬‬ ‫גיוס תקציבים ממקורות מימון מגוונים היא משימה בעדיפות עליונה‪ ,‬שהרי בלעדיו…‪ ..‬אי אפשר לתפקד‬ ‫ולפעול‪.‬‬ ‫הארגונים במגזר השלישי נבדלים במאפיינים רבים מארגונים עסקיים‪ .‬מאפיין בולט של ארגוני המגזר השלישי‬ ‫הוא המודל המימוני* של הארגונים‪ ,‬הכולל ארבעה מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫פילנתרופיה‪ ,‬העברות ממשלה ורשויות מקומיות‪ ,‬השתתפות לקוחות והכנסות עצמיות‪.‬‬ ‫על פי נתוני הלמ"ס** בשנת ‪ 2009‬התפלגות ההכנסות הייתה כדלהלן‪:‬‬ ‫על פי נתוני קמרון** )כ ‪ 100‬ארגונים( ההתפלגות הממוצעת של ההכנסות בשנים ‪ 2009-2011‬הינה כדלהלן‪:‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים בדפוסי ההתנהגות של מקורות המימון השונים ובין היתר‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫גיוון מקורות המימון למגזר השלישי כגון פעילות בעלת אופי עסקי‪.‬‬ ‫מעבר מנתינה" כללית "ולא ייעודית" לנתינה ייעודית ו"צבועה‪".‬‬ ‫שינויים ברמת המעורבות של הגורם המממן‪.‬‬ ‫מתח בין אידיאולוגיה חברתית לעשיית ריווח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוצאות המחקר של המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל )האוניברסיטה העברית בירושלים( בנושא "השפעת‬ ‫מקורות המימון על התנהלות ארגונים ללא כוונת רווח" קובעות כי‪ :‬ככל שחלקו של המימון הפילנתרופי וחלקן‬ ‫של ההכנסות העצמיות גדולים יותר‪ ,‬כך הנטייה של הארגונים היא לאמץ טכניקות ניהול מהעולם העיסקי‪.‬‬ ‫ככל שחלקו של המימון הממשלתי גדול יותר בהכנסות הארגונים כך המבנה הארגוני שלהם ותהליכי הניהול‬ ‫הם יותר פורמליים בירוקרטיים וסטנדרטיים‪ .‬ומכאן שמקורות המימון השונים משפיעים משמעותית על‬ ‫ההתנהגות הארגונית‪ ,‬האסטרטגית‪ ,‬הפיננסית והניהולית של ארגוני המגזר השלישי‪.‬‬ ‫משרדי הממשלה מעבירים תמיכות ורוכשים שירותים מדי שנה בסכום של יותר מ־‪ 20‬מיליארד שקל‬ ‫לכ־‪ 3,000‬מוסדות ציבור ולאלפי גופים נוספים כדוגמת מכוני מחקר‪ ,‬מוזיאונים ומוסדות חינוך מגוונים‪.‬‬ ‫המימון הממשלתי למגזר השלישי מהווה מקור מרכזי וחשוב לעשיה החברתית‪ ,‬שכן ניתן לראות שאחוז ניכר‬ ‫מהכנסות המגזר מקורן במימון הממשלתי‪ .‬בשנים האחרונות )ובייחוד מאז הקמת הממשלה החדשה( אנו‬ ‫ערים לשינויים משמעותיים בדפוסי הנתינה הממשלתיים‪ .‬ממשלת ישראל עוברת יותר ויותר ממימון‬ ‫באמצעות תמיכות למימון באמצעות רכישת שירותים‪ .‬על מנת להיות זכאים לתקציבי ממשלה יש להכיר את‬ ‫דרכי הפניה והערוצים האפשריים לקבלת המימון הממשלתי שהם לא מועטים‪.‬‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫מסמך זה נכתב על ידי קמרון במטרה לחשוף את ארגוני המגזר השלישי לאפשרויות המימון הממשלתי‬ ‫העומדות בפניו‪ ,‬מתוך חשיבה כי חשיפה למקורות מימון והבנת ההבדלים בין סוגי המימון יסייעו לארגון לבנות‬ ‫מודל מימוני אופטימלי שיסייע בשמירה על יציבות פיננסית לטווח ארוך‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫המסמך כללי ואינו מהווה תחליף לקריאת ההוראות של הגורמים המממנים ו‪/‬או קבלת ייעוץ מקצועי בנושא‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי הנתונים נכונים למועד כתיבת המסמך וייתכנו שינויי חקיקה העשויים להשפיע על המידע‪.‬‬ ‫תכולה‪:‬‬ ‫המסמך כולל קווים מנחים לדרכים העיקריות לקבלת מימון ממשלתי ורשויות ובכלל זה‪:‬‬ ‫ תחומי הסיוע‪.‬‬ ‫ קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪.‬‬ ‫ השיקולים של הגורם המממן במתן הסיוע‪.‬‬ ‫המסמך מחולק לשני חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע כללי וטבלת אפשרויות מימון מסכמת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחבה של הנתונים הנמצאים בטבלה המסכמת‪.‬‬ ‫הדרכים העיקריות למימון‪:‬‬ ‫‪ .1‬העברות מהממשלה‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬תמיכות והקצבות‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬מכרזים‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬התקשרות לביצוע מיזם משותף‪.‬‬ ‫‪ .2‬תקציב מכח חוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬רשויות מקומיות‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬תמיכות והקצבות‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬מכרזים‪.‬‬ ‫‪ .4‬קרן העזבונות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .5‬אגף הקרנות בביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫‪ .6‬מפעל הפיס‪.‬‬ ‫קשיים ואתגרים‪:‬‬ ‫האתגרים להגשת בקשות למימון נובעים מהגורמים הבאים‪:‬‬ ‫ "חלון זמן" קצוב )בד"כ חודש וחצי( להגשת הבקשה‪) .‬דחיית בקשות שהוגשו לאחר המועד(‪.‬‬ ‫ חוסר הידע בדבר אפשרויות המימון המתאימות לפעילויות המוסד‪.‬‬ ‫ הליך בירוקרטי הדורש הקצאת משאבים )זמן וכסף(‪.‬‬ ‫ צורך ‪ matching‬לחלק גדול מהפעולות הנתמכות‪.‬‬ ‫ יש איסור על "כפל תמיכות" – חל איסור להגיש בקשה )ולא רק לקבל תמיכה( לשני משרדים‬ ‫ממשלתיים בגין אותו פרויקט‪ ,‬כלומר אם לארגון סיכוי לקבלת תמיכה ממשרדים שונים‪ ,‬הארגון‬ ‫לא יכול "לשלוח את לחמו"‪.‬‬ ‫ ארגונים המקבלים תמיכה ממשלתית עומדים פעמים רבות לביקורת עומק של החשב הכללי‪,‬‬ ‫אשר מצריכה זמן ומשאבים ארגוניים‪.‬‬ ‫מאפייני ההקצאה‪:‬‬ ‫המימון בד"כ מוקצה למוסדות בהתבסס על מספר תנאי סף ומאפייני פעולה עיקריים ובין היתר‪:‬‬ ‫ ניהול תקין‪.‬‬ ‫ הגשת כל האסמכתאות הפורמאליות הנדרשות לצורך הפניה‪.‬‬ ‫ מסירת פרטים מדויקים‪ .‬פסילה מסיבות טכנית מצויה בהיקפים גדולים בכלל התקשרויות ובפרט‬ ‫בעיזבונות ‪,‬חשוב להקפיד על הלימה בין כלל הנתונים בגוף המסמך ובנספחים‪ .‬רצוי לתת לגורם‬ ‫חיצוני לעבור על הבקשה‪) .‬יש לשים לב כי התקנות החדשות של החשכ"ל מטילות סנקציות‬ ‫מחמירות על דיווחים כוזבים גם אם נעשו בתום לב(‪.‬‬ ‫ דוחות תקופתיים‪ ,‬אשר יכללו נתונים מעודכנים על ההוצאות וההכנסות בפועל לעומת התקציב‬ ‫המאושר‪ .‬מעקב מדויק מתאפשר על ידי שימוש בכלים פיננסיים נאותים כגון‪ :‬תקציב מול ביצוע‪,‬‬ ‫תזרים מזומנים ותמחור מדויק של הפרויקט‪.‬‬ ‫ איתנות פיננסית )חשוב לציין‪ ,‬כי איתנות פיננסית בד"כ תתאפשר בין היתר על ידי‪ :‬חשיבה‬ ‫אסטרטגית לטווח ארוך בהתאם לחזון הארגוני‪ ,‬שמירה על תמהיל הכנסות מאוזן‪ ,‬ניתוח סיכונים‪,‬‬ ‫קבלת החלטות מתוך חשיבה של התייעלות וחיסכון(‪.‬‬ ‫ בחלק מהבקשות נדרש מינימום של שנתיים פעילות קודמת בתחום‪.‬‬ ‫ תנאי סף נוספים שמשתנים משנה לשנה לפי צרכי המשרד התומך )ובהם עמידה בשיטת ניקוד‪,‬‬ ‫עמידה בהעסקת כח אדם מקצועי‪ ,‬מינימום לקוחות בשנה וכו'(‪.‬‬ ‫ שימוש במערכת "מרכבה"‪.‬‬ ‫ התאמת אופי הפעילות והמוטבים למטרות המימון‪.‬‬ ‫ קריטריונים שונים ובכלל זה הקריטריונים שנקבעים במבחני התמיכה השונים‪ ,‬הצעות מחיר או‬ ‫איכות השירות )במכרז( או נכונות המשרד להשתתף במיזם המשותף‪.‬‬ ‫_______________________________________________________________________‬ ‫*מימון הוא שם כולל לגיוס משאבים ממקורות המימון השונים‪ :‬פילנתרופיה‪ ,‬ממשלה ורשויות‪ ,‬השתתפות לקוחות‬ ‫והכנסות עצמיות‪.‬‬ ‫**על פי הודעת הלמ”ס מיום ‪ 28.05.2012‬החלק היחסי לא השתנה באופן משמעותי בשנים ‪.2009-2011‬‬ ‫ההפרשים בין הנתונים נובעים מהעובדה שנתוני קמרון כוללים ארגונים של עד כ ‪ 50‬מיליון שקלים וביניהם בעיקר ארגוני רווחה‪ .‬נתוני‬ ‫הלמ"ס כוללים ארגונים בעלי תמהיל מקורות מימון שונה ומחזור הכנסות של מאות מיליונים בשנה וביניהם בתי חולים‪ ,‬מוסדות‬ ‫להשכלה גבוה ועוד(‬ ‫‪3‬‬ ‫פירוט האפשרויות למימון‬ ‫‪1‬‬ ‫העברות מהממשלה‬ ‫‪1.1‬‬ ‫תמיכות ממשלתיות )בכסף או בשווה כסף(‪:‬‬ ‫משרדי הממשלה מעבירים תמיכות בסכום של כ‪ 2 -‬מיליארד שקלים בכל שנה‪ .‬התמיכות ניתנות לכ‪-‬‬ ‫‪ 3,000‬מוסדות ציבור הפועלים למטרות‪ :‬חינוך )‪ ,(33%‬תרבות )‪ ,(25%‬רווחה )‪ ,(3%‬בריאות )‪,(2%‬‬ ‫ואחרות‪.‬‬ ‫התמיכה במוסדות ציבור מוסדרת במסמכים הבאים‪:‬‬ ‫ סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה–‪.1985‬‬ ‫ נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן‪.‬‬ ‫ מבחני התמיכות‪ ,‬המפורסמים ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים‪.‬‬ ‫ הוראות החשב הכללי‪.‬‬ ‫קריטריונים ותנאי סף לקבלת התמיכה‪:‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫ התמיכה תנתן מאת המשרד המופקד על תחום הפעילות העיקרי של המוסד‪ ,‬למעט‬ ‫מקרים מיוחדים בהם לעמותה פעילות בהיקף ניכר במספר תחומים‪ ,‬כגון חינוך ובריאות‬ ‫או בריאות ורווחה‪.‬‬ ‫ התאמה מדויקת של מטרת השירות‪/‬פעילות למטרת התמיכה‪) .‬חיסכון בזמן עבודה‬ ‫מיותר(‪.‬‬ ‫ לא יתאפשר כפל תמיכות ממשרדים ממשלתיים ולכן יש לשקול בזהירות מהם סיכויי‬ ‫ההצלחה ולהגיש בקשה למשרד הממשלתי עם סיכויי ההצלחה הטובים ביותר‪.‬‬ ‫ תמיכה למטרה חד פעמית )כגון הקמת מבנה( דורשת מבחני תמיכה מיוחדים‪.‬‬ ‫ על המוסד הציבורי לעמוד באחוז הנהלה וכלליות מכלל המחזור השנתי כפי שמפורט‬ ‫בנספחים למסמך זה‪) .‬ועדת חריגים רשאית לאשר תמיכה לארגונים החורגים מאחוז‬ ‫הנהלה וכלליות‪ .‬החלטת ועדת החריגים תנתן תוך ‪ 21‬יום מיום קבלת הבקשה(‪.‬‬ ‫שיקולים לאישור התמיכה‪:‬‬ ‫‪1.1.2‬‬ ‫ היקף פעולותיו של המוסד וחלקו היחסי בסך כל הפעולות הנתמכות של כלל מוסדות‬ ‫הציבור מאותו סוג‪.‬‬ ‫ סכום הבקשה‪ ,‬בהשוואה לבקשות של המוסדות האחרים‪.‬‬ ‫ שיעור התמיכה ביחס לתקציב הכולל של המוסד‪.‬‬ ‫ תמיכות הניתנות למוסד מגורמים אחרים כולל בשווי כסף‪.‬‬ ‫ קריטריונים שונים בהתאם לאמור במבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות אשר מתפרסמים‬ ‫באתרי המשרדים התומכים‪.‬‬ ‫ תקציב מדינה מאושר‪.‬‬ ‫ יתרת כסף לא מנוצל בתקציב המדינה‪ -‬מחייבת תגובה מהירה‪.‬‬ ‫גובה התמיכה‪:‬‬ ‫‪1.1.3‬‬ ‫ תלוי בבקשת התמיכה‪ ,‬במספר מבקשי התמיכה‪ ,‬בתקציב בתקנת התמיכה‬ ‫ובקריטריונים שנקבעו לחלוקת התמיכה‪.‬‬ ‫ סך כל סכום התמיכה הניתן למוסד ציבור על ידי משרד‪ ,‬לא יעלה על ‪ 90%‬מעלות הפעולות‬ ‫אשר עבורן ביקש המוסד את התמיכה מהמשרד )בחלק מהמשרדים זה ‪ 50%‬ו ‪.(75%‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫‪1.1.4‬‬ ‫ משרד הרווחה – תמיכה בשיפוצים והצטיידות למרכזי שיקום‪ ,‬מועדון לקשיש וכדו'‪.‬‬ ‫ משרד הרווחה ‪ -‬החזרי מס על רכב רפואי לארגונים‪.‬‬ ‫ משרד הבריאות ‪ -‬תמיכה במוסדות רפואיים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מכרזים‪:‬‬ ‫מכרז ממשלתי הוא הזמנה לתחרות המאורגנת על פי כללים קבועים‪ ,‬מחייבים וידועים מראש‪ ,‬לקראת‬ ‫כריתתו של חוזה‪ ,‬שמפרסם משרד ממשלתי‪ .‬מכרז ממשלתי כולל‪:‬‬ ‫ הצעה לקנייה ולמכירה של טובין )ציוד משרדי(‪ ,‬שירותים או נכסים‪.‬‬ ‫ הצעה לביצוע עבודה מיוחדת‪ .‬קיימים מכרזים ממשלתיים מסוגים שונים‪:‬‬ ‫• מכרז מרכזי ‪ -‬נערך מטעם החשב הכללי במשרד האוצר עבור כל משרדי הממשלה‪.‬‬ ‫• מכרז סגור ‪ -‬פונה לספקים מסוימים במקרים המפורטים בתקנות חובת המכרזים‬ ‫התשנ"ג‪ .1993 -‬לדוגמה‪ :‬התקשרות עד סכום מסוים‪ ,‬התקשרות בנושאי ביטוח‪ ,‬פרסום‬ ‫ויחסי ציבור‪ ,‬מחקר ופיתוח‪.‬‬ ‫קריטריונים ותנאי סף להגשת הצעה‪:‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫ ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות‪ ,‬מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי‬ ‫נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז וכן הצעות שעולה מהן שבקיום‬ ‫ההתקשרות ייפגעו זכויות עובדים‪.‬‬ ‫שיקולים לאישור ההצעה‪:‬‬ ‫‪1.2.2‬‬ ‫ אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות כדלהן‪ :‬המחיר‪ ,‬איכות‬ ‫הטובין או השירות המוצעים‪ ,‬אמינותו של המציע ‪ ,‬כישוריו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬מומחיותו ותחומי‬ ‫התמחותו‪ ,‬המלצות אודות המציע )אם נדרשו לפי תנאי המכרז(‪ ,‬התנהלותו של המציע‬ ‫בנוגע לשמירת זכויות עובדים ודרישות מיוחדות של עורך המכרז‪.‬‬ ‫גובה המכרז‪:‬‬ ‫‪1.2.3‬‬ ‫ משתנה ממכרז למכרז‪.‬‬ ‫פניה להשתתף במכרז‪:‬‬ ‫‪1.2.4‬‬ ‫ פרסום בשני עיתונים )כאשר אחד נמנה על שלושת העיתונים הנפוצים ביותר( ובאתר‬ ‫לשכת הפרסום הממשלתית‪.‬‬ ‫ הגשת הצעה חתומה‪ ,‬מלאה ושלמה‪ ,‬בתוך מעטפה סגורה היטב וזאת בדרך‪ ,‬במועד‪,‬‬ ‫במקום ובמספר עותקים כפי שנקבע בתנאי המכרז‪.‬‬ ‫דגשים מיוחדים‪:‬‬ ‫‪1.2.5‬‬ ‫ ישנם מכרזים הדורשים תשלום של אלפי ש"ח דמי השתתפות – יש לוודא עמידה‬ ‫בתנאי הסף לפני כניסה למכרז‪.‬‬ ‫ במקרים רבים המשתתפים במכרזים מתחרים על המחיר הנמוך ביותר‪ .‬מומלץ‬ ‫לתמחר בצורה מדויקת את עלות השירות )כולל העמסה של הוצאות כלל ארגוניות(‬ ‫ולבחון את ההשפעה הכלכלית )הכלל ארגונית( שתגרם בעקבות הזכייה במכרז‪.‬‬ ‫ קבלת הכסף מותנה בעמידה ביעדים‪ .‬יש לבחון האם לארגון היכולת )תשתיות(‬ ‫לעמידה ביעדים אלו‪.‬‬ ‫ בחלק מהמשרדים ניתן לקבל במייל העתק מפורט של המכרז לפני שנגשים למכרז‪.‬‬ ‫ הועדה רשאית להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות‬ ‫ביניהן או על בחירת חלק‬ ‫ קיימים מכרזים בהם נבחרים מספר רב של ספקים שיהוו חלק ממאגר ספקים‪.‬‬ ‫ בנייר עמדה זה לא קיימת התייחסות להתקשרויות עם מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ משרד הרווחה ‪ -‬הפעלה של פנימייה טיפולית‪ ,‬במבנה ארגוני קבוצתי או משפחתוני‪,‬‬ ‫לכ‪ 36-‬בנים ובנות בגילאי ‪ 5‬עד ‪ ,19‬במגזר הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬במחוז הדרום בתחומי‬ ‫העיר דימונה‪.‬‬ ‫ משרד הרווחה ‪ -‬הפעלה של שירותי נופש לדיירי מעון לאנשים עם מוגבלות שכלית‬ ‫התפתחותית‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 1.3‬התקשרות לביצוע מיזם משותף‪:‬‬ ‫תקנה ‪ (30)3‬לתח"ם )תקנות חובת המכרזים( מאפשרת למשרד להתקשר בהליך של פטור מחובת‬ ‫מכרז לשם ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח‪ ,‬עם מי שתורם ממקורותיו לפחות מחצית מעלות‬ ‫ביצוע המיזם )להלן‪" :‬מיזם משותף"(‪.‬‬ ‫להלן ההבדלים בין תמיכה למיזם משותף‪:‬‬ ‫התקשרות לביצוע מיזם משותף‬ ‫מאפיין להשוואה‬ ‫מקור הסמכות • סעיף ‪ 30‬לחוק חובת המכרזים‬ ‫שמגדיר את יחסי‬ ‫ותקנותיו‬ ‫המשרד ומבצע • הסכם התקשרות‬ ‫הפעילות‬ ‫• הוראות תכ"ם ‪7.8.5‬‬ ‫מספר הגורמים‬ ‫המבצעים‬ ‫היקף התקציב‬ ‫שהגוף מקבל‬ ‫לוחות הזמנים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לרוב ספק אחד‬ ‫•‬ ‫תקציב ידוע בהתאם למחיר‬ ‫השירות )השתתפות של עד‬ ‫‪(50%‬‬ ‫בהתאם לצורכי הגוף המתקשר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תמיכה רגילה‬ ‫סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪.‬‬ ‫נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה‬ ‫מתקציב המדינה ולדיון בהן‪.‬‬ ‫מבחני התמיכות‪ ,‬המפורסמים ברשומות‬ ‫ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים‪.‬‬ ‫הוראות החשב הכללי‪.‬‬ ‫הגורמים שעומדים בקריטריונים לקבלת‬ ‫התמיכה‬ ‫בהתאם למספר הגופים המבקשים‬ ‫והפרמטרים לחלוקת כספי התמיכה‬ ‫בהתאם ללוחות זמנים מובנים‪ ,‬לרוב לשנה‬ ‫המקורות הבאים יוכרו כמקורות עצמאיים של מקבל התשלום בהתקשרות לביצוע מיזם משותף‪:‬‬ ‫הכנסות עצמיות של מקבל התשלום‪ ,‬כגון הכנסות מנכסים‪ ,‬הכנסות מפעילות שוטפת וכו'‬ ‫‬ ‫הכנסות ממפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט‪.‬‬ ‫‬ ‫תרומות במזומן‪ ,‬התחייבות לתרומה או הכנסה ב"שווה כסף"‪ ,‬ובלבד שהן נרשמו או עתידות‬ ‫‬ ‫להירשם בדוחות הכספיים של מקבל התשלום‪) .‬קיימים תנאים החשבונאיים לרישום(‬ ‫המקורות הבאים לא יוכרו כמקורות עצמיים של מקבל התשלום לביצוע מיזם‪:‬‬ ‫ כספים המועברים למקבל התשלום כדמי השתתפות של הנהנים מהפרויקט‪.‬‬ ‫ הכנסות מתקציב המדינה‪ ,‬כולל תמיכות לפי סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪.‬‬ ‫ כספים המועברים מגופים מתוקצבים על פי סעיף ‪ 21‬לחוק יסודות התקציב‪ ,‬למעט הגופים‪.‬‬ ‫ דרישה להעמיד לפחות ‪ 10%‬מחלקו במימון הפרויקט‪ ,‬מהכנסות שאינן בשווה כסף‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ משרד התמ"ת – מיזם תעסוקה בשיתוף ארגון "צופן" לתועלת הציבור במטרה להגדיל את‬ ‫מספר המהנדסים הערבים העובדים בתעשייה זו‪.‬‬ ‫ משרד החינוך ‪ -‬הפעלת תוכניות ייחודיות במערכת החינוך הממלכתי‪ ,‬לחיזוק והעמקת חינוך‬ ‫יהודי ציוני ומורשת ישראל בהתאם ובכפוף לתוכנית המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תקציב מכח חק‪:‬‬ ‫תקציב מכח חוק נחקק במסגרת יוזמה שמגיש משרד הממשלתי‪ .‬הצעת חוק מסוג זה מכונה "הצעת‬ ‫חוק ממשלתית"‪ .‬טיוטת החוק מוגשת לועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר אישורה‪ ,‬מתפרסמת הצעת‬ ‫החוק בקובץ "הצעות חוק" והיא מונחת על שולחן הכנסת‪.‬‬ ‫דוגמאות לחוקים כאלה הם בין היתר‪ :‬חוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬חק הספורט‪ ,‬חק יד ושם‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 3‬רשויות מקומיות )בכסף ובשווה כסף(‪:‬‬ ‫רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ מאפשרות לעמותות לגשת למכרזים ולהגיש בקשות תמיכה‪.‬‬ ‫קיימות שלוש אפשרויות לקבלת מימון מרשות מקומית‪:‬‬ ‫מכרזים ‪ -‬התנאים למכרזים זהים לתנאים להגשת בקשות להשתתף במכרזים הממשלתיים‪.‬‬ ‫תמיכה מתקציב רשות ‪ -‬הגשת בקשות עבור תמיכת רשויות מקומיות נעשית בהתאם לחוזר מנכ"ל‬ ‫משרד הפנים מס' ‪.4/2006‬‬ ‫תמיכה מתקציב ממשלתי שעוברת דרך הרשויות ‪ -‬ההגשה נעשית בהתאם להוראת תכ"ם ‪6.2.1‬‬ ‫הקריטריונים השיקולים הגובה והדרכים לקבלת התמיכה זהים בשני סוגי התמיכות המתקבלות דרך או‬ ‫מאת הרשות המקומית‪.‬‬ ‫להלן ההבדלים בין תמיכה מרשות מקומית לבין תמיכה ממשרד ממשלתי‪:‬‬ ‫מאפיין‬ ‫תמיכה מהרשות המקומית‬ ‫תמיכה ממשלתית‬ ‫להשוואה‬ ‫• מגיש הבקשה הינו "מוסד ציבורי" הפועל‬ ‫בתחום השיפוט של הרשות המקומית‬ ‫הרלוונטי )אף אם כתובתו הרשומה אינה‬ ‫קריטריונים • התמיכה תנתן מאת המשרד המופקד‪.‬‬ ‫בתחום הרשות(‪.‬‬ ‫ותנאי סף‬ ‫• תמיכה לפעילות מתמשכת‪.‬‬ ‫לקבלת‬ ‫• הוכחת פעילות בתחום הנתמך שנה אחת‬ ‫• עמידה באחוז הנהלה וכלליות מכלל‬ ‫התמיכה‬ ‫לפחות טרום הגשת הבקשה‪.‬‬ ‫המחזור השנתי‪.‬‬ ‫• איתנות פיננסית נאותה וכן אי קיום עודף‬ ‫מהותי מפעילות שוטפת‪.‬‬ ‫• גובה התמיכה בכסף או בשווה כסף‬ ‫• גובה התמיכה בכסף או בשווה כסף הניתנים‬ ‫ממקורות ציבוריים נוספים‪.‬‬ ‫למוסד ממקורות ציבוריים נוספים‪.‬‬ ‫שיקולים‬ ‫• סכום הבקשה והיקף פעולותיו‪,‬‬ ‫בהשוואה לבקשות והיקפי פעילות של • השגת האמצעים הנוספים לביצוע הפעילות‪.‬‬ ‫לאישור‬ ‫התמיכה‬ ‫המוסדות האחרים‪.‬‬ ‫• גובה הוצאות השכר במוסד‪.‬‬ ‫המוסד‪.‬‬ ‫לתקציב‬ ‫ביחס‬ ‫התמיכה‬ ‫שיעור‬ ‫•‬ ‫• מבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות‪.‬‬ ‫• מבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות‪.‬‬ ‫• תלוי במספר מבקשי התמיכה‪.‬‬ ‫• תלוי במספר מבקשי התמיכה‪.‬‬ ‫גובה‬ ‫• סכום התמיכה לא יעלה על ‪ 90%‬מעלות‬ ‫• סכום התמיכה לא יעלה על ‪90%‬‬ ‫התמיכה‬ ‫הפעולות אשר עבורן ביקש המוסד את‬ ‫מעלות הפעולות אשר עבורן ביקש‬ ‫התמיכה מהרשות‪.‬‬ ‫המוסד את התמיכה מהמשרד‪.‬‬ ‫• תמיכה תפורסם עד לתאריך ה ‪15‬‬ ‫פניה‬ ‫בנובמבר של השנה הקודמת לשנת‬ ‫• באופן שוטף במהלך השנה‪ .‬מתפרסם באתרי‬ ‫לקבלת‬ ‫התמיכה‪ .‬הגשת הבקשות תתאפשר‬ ‫הרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫תמיכה‬ ‫עד ליום ה ‪ 1‬בינואר של השנה‬ ‫שבעדה מבוקשת התמיכה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ המשרד לקליטת עליה – תמיכה בקייטנות ליוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫ משרד הבריאות – קרן הסעת חולים‪.‬‬ ‫ משרד החינוך ‪ -‬מנוי לשירות חינוכי מתוקשב באתר האינטרנט‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קרן העזבונות‪:‬‬ ‫האפוטרופוס הכללי מטפל בצוואות ותרומות הניתנות לטובת המדינה מידי אנשים שונים‪ .‬מרבית‬ ‫העזבונות הניתנים לטובת המדינה הם "עזבונות מיועדים"‪ ,‬ומיעוטם עזבונות ללא ייעוד‪.‬‬ ‫עזבונות מיועדים – כספים המיועדים עבור מוסד ספציפי‪ .‬כספים מיועדים לא עוברים דרך הוועדה‪ ,‬אלא‬ ‫מועברים ישירות למוסדות דרך האפוטרופוס הכללי‪.‬‬ ‫עזבונות שאינם מיועדים – כספים שמיועדים לפעילות )נוער בסיכון‪ ,‬שיקום קשישים וכו'( ולא למוסד‬ ‫יועברו דרך המשרד הממשלתי הפועל בתחום התמיכה‪.‬‬ ‫‪ 4.1‬קריטריונים ותנאי סף להגשת הצעה‪:‬‬ ‫ על המוסד להיות מאוגד ופעיל במשך שנתיים לפחות ביום הגשת הבקשה‪.‬‬ ‫ תמיכה במשך שלוש שנים רצופות אינה מאפשרת קבלת תמיכה לשנה רביעית )ובמקרה של‬ ‫תמיכה בשיפוצים ורכישת ריהוט שנתיים בלבד(‬ ‫ הצעה תוגש עבור פרויקט אחד )במוסד בו מחזור ההכנסות מעל ‪ 100‬מש"ח ‪ -‬שניים(‪.‬‬ ‫ לבקשות רב שנתיות תנאים ומסמכים מיוחדים להגשת הבקשה‪ .‬פרויקט רב שנתי הינו‬ ‫פרויקט אשר במהותו הוא רב שלבי ולא פרויקט החוזר על עצמו מדי שנה‪.‬‬ ‫ לא תינתן הקצבה למוסד בעל גירעון מצטבר מפעילות שוטפת בשיעור של מעל ‪50%‬‬ ‫ממחזור ההכנסות )בדוחות הכספיים האחרונים(‪.‬‬ ‫ לא תאושר הקצבה למוסד אשר העודפים המצטברים מפעילות שוטפת עולים על ‪30%‬‬ ‫ממחזור ההכנסות האחרון של המוסד‪.‬‬ ‫ ההקצבה תינתן לארגון שמחזור הכנסותיו גבוה מ ‪ 100‬אש"ח‪.‬‬ ‫ הועדה אינה מאשרת הקצבה המיועדת לחלוקה‪ ,‬כגון מלגות‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬שיקולים לאישור ההצעה‪:‬‬ ‫ הגדרה מדויקת של הפרויקט בצורה ברורה המאפשרת להבין את מהותו ואופן ביצועו; אין‬ ‫להסתפק אך ורק בתיאור התועלת החברתית הנובעת מקיום הפרויקט‪.‬‬ ‫ יש צורך לבדל את הפרויקט מהארגון ולהדגיש את חשיבותו‪ .‬אין להגדיר את הארגון ואת‬ ‫הפרויקט באותן ההגדרות‪.‬‬ ‫ שימוש במילות מפתח "רלוונטיות" כגון‪ :‬עולים חדשים‪ ,‬פריפריה‪ ,‬מצוקה‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬נוער‬ ‫מנותק וכד'‪.‬‬ ‫ בכל שנה הנושאים המועדפים )המפורסמים בקובץ עיזבונות ייעודיים( משתנים‪ .‬פניה‬ ‫לוועדה בנושאים אלו מקדמת את הסיכוי לקבלת תמיכה גדולה יותר‪.‬‬ ‫ המלצת המשרד הממשלתי מאוד חשובה להחלטת הוועדה‪) .‬הם בדרך כלל מאמצים את‬ ‫ההמלצה(‬ ‫ חדשנות הפרויקט‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ הקרן דרך משרד הרווחה ‪ -‬פרויקט "סלי מזון‪ /‬מסגרות הזנה" ‪ -‬פרויקט חלוקת סלי מזון‪/‬‬ ‫מנות חמות לנזקקים במשך כל ימות השנה ‪.‬‬ ‫ הקרן דרך משרד הקליטה ‪ -‬השתתפות בהפעלת מדרשת ערב לנערות בסיכון מבנות העדה‬ ‫האתיופית‪.‬‬ ‫ הקרן דרך משרד הרווחה ‪ -‬השתתפות במימון טיולים ונופש לקשישים מרותקים ונזקקים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"אגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח הלאומי‬ ‫הביטוח הלאומי מעודד גופים וארגונים‪ ,‬המבקשים לפתח שירותים חדשניים ומועילים לרווחת אוכלוסיות‬ ‫אלה‪ ,‬ומסייע להם במימון ובליווי מחקרי‪.‬‬ ‫המימון יינתן אך ורק אם קיימת מחויבות של מקבל המימון להשתתף בעצמו במימון פיתוח השירות‪ .‬עם‬ ‫תום הקמת מערך השירות‪ ,‬גופים וארגונים אלה ממשיכים ומתפעלים את השירות באופן עצמאי‪.‬‬ ‫רב הפרסומים כיום הם במסגרת קולות קוראים המפורסמים באתר הביטוח לאומי באגף הקרנות‬ ‫ככלל תינתן עדיפות לשירותים הבאים‪:‬‬ ‫ שירותים חדשניים‪.‬‬ ‫ שירותים הניתנים ישירות לאוכלוסיה המיועדת‪.‬‬ ‫ זמינות ונגישות השירות לכלל הנזקקים להן באותו אזור‪ ,‬על פי קבוצות היעד שיוגדרו‬ ‫בתוכנית‪.‬‬ ‫בקשות התמיכה מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬ ‫ הגשת בקשות באופן שוטף במהלך השנה על פי מטרות ויעדי הקרן באופן כללי‪.‬‬ ‫ הגשת בקשות ל"קול קורא"‪ ,‬דהיינו תמיכות מיוחדות היזומות על ידי הקרן בתנאים מגבילים‪.‬‬ ‫פעילות זו‪ ,‬של פיתוח שירותי רווחה‪ ,‬מתבצעת על‪-‬ידי "האגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח‬ ‫הלאומי באמצעות חמש קרנות כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬הקרן לילדים ונוער בסיכון‬ ‫‪ 5.2‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‬ ‫‪ 5.3‬הקרן לקידום תכניות סיעוד‬ ‫‪ 5.4‬הקרן למפעלים מיוחדים‬ ‫‪ 5.5‬קרן מנוף )לא רלוונטית לעמותות קשורה לבטיחות בעבודה במפעלים(‬ ‫‪ 5.1‬הקרן לילדים ונוער בסיכון‬ ‫הקרן פועלת לקידום הטיפול בילדים ונוער בסיכון‪ ,‬שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים‪ ,‬הנמצאים בסיכון בשל‬ ‫הזנחה‪ ,‬התעללות‪ ,‬אלימות ופגיעה מינית‪ ,‬לרבות ילדים ובני נוער עוברי חוק המשתמשים בסמים או‬ ‫החשופים לתנאי חיים מסכנים‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1‬תחומי סיוע‪:‬‬ ‫ שדרוג והטמעה של שירותים קיימים‪ ,‬ופיתוח של שירותים חדשים‪.‬‬ ‫ פריסה והרחבה של שירותים לאזורים שבהם קיים חסר באותם שירותים‪.‬‬ ‫ הדרכה של כוח‪-‬אדם מקצועי כחלק אינטגראלי של התוכנית המוגשת‪ ,‬במטרה לשפר את‬ ‫השירותים הניתנים לילדים‪.‬‬ ‫ הכשרת הורים בטיפול בילדים‪ ,‬כחלק מהטיפול הניתן לילדים בתוכנית שהוגשה לקרן‪.‬‬ ‫ רכישת ציוד ושיפוץ מבנים‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬ ‫ מחויבות של הגורם מקבל המימון להשתתף במימון פיתוח השירות‪.‬‬ ‫ יכולת מקצועית וביצועית מוכחת להפעלת השירותים המוצעים‪.‬‬ ‫ התחייבויות של מקבל המימון להמשך תפעולו של השירות המוצע לפחות לשנתיים נוספות‪,‬‬ ‫מעבר ל‪ 3 -‬השנים של התמיכה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 5.2‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‬ ‫הקרן מסייעת לחברות וארגונים המבקשים לפתח שירותים המובילים לשילובם של אנשים עם מוגבלויות‬ ‫בקהילה‪ ,‬ומעניקים להם דרך לשוויון הזדמנויות אמיתי‪.‬‬ ‫הקרן תומכת ומסייעת בפיתוח שירותים בתחומי החינוך‪ ,‬השיקום‪ ,‬הדיור‪ ,‬התעסוקה ובילוי בשעות‬ ‫הפנאי‪.‬‬ ‫‪ 5.2.1‬תחומי סיוע‪:‬‬ ‫ ציוד כללי וטיפולי הנדרש להפעלת הפרויקט ולתועלת ישירה של אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬ ‫ סיוע ביישום ובניסוי הלכה למעשה של שיטות מקצועיות חדשות לקידום נכים‪.‬‬ ‫ הכשרת כוח אדם מקצועי יעודי לטיפול בנכים כאשר מדובר במקצוע חדש ומתפתח‪.‬‬ ‫ שיפוצים ובנייה הנדרשים להתאמת המבנה לייעודו ולרווחת אנשים עם מוגבלויות השוהים‬ ‫בו‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬ ‫ פיתוח שירותים חדשים וישירים לנכים‪.‬‬ ‫ פריסה של שירותים לאזורים בהם קיים מחסור באותם שירותים‪.‬‬ ‫ תכניות שהן זמינות ונגישות לכלל הנזקקים להן באותו אזור‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬הקרן לקידום תכניות סיעוד‬ ‫הקרן רואה חשיבות רבה בהישארותו של הקשיש בביתו‪ ,‬בקהילה‪ ,‬שם יש לו סביבה מוכרת ותומכת‬ ‫ומסייעת למימוש מטרה זו‪.‬‬ ‫‪ 5.3.1‬תחומי סיוע‪:‬‬ ‫ פיתוח תשתיות לשירותים בקהילה עבור קשישים המוגבלים בפעילויות יום יומיות‪.‬‬ ‫ פיתוח ושיפור השירותים לקשישים מוגבלים שנמצאים במוסדות‪.‬‬ ‫‪ 5.3.1‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬ ‫ קיימת התחייבות להפעלה שוטפת והמשכיות של הפרויקט‪.‬‬ ‫ קיימת התחייבות להשלמת מימון הסיוע )לפיתוח התשתיות(‪.‬‬ ‫ זמינות ונגישות לכלל אוכלוסיית הקשישים המוגבלים באזור‪.‬‬ ‫ תוכניות המבטיחות הישארות קשישים מוגבלים בקהילה‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬הקרן למפעלים מיוחדים‬ ‫הקרן תומכת בפיתוח שירותי רווחה ניסיוניים וחדשניים לקבוצות בסיכון ו‪/‬או בעלת צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1‬תחומי סיוע‪:‬‬ ‫ תכניות ניסיוניות לאוכלוסיות מוחלשות או בסיכון כגון‪ :‬נשים מוכות‪ ,‬משפחות שאינן‬ ‫מתפקדות‪ ,‬אסירים משוחררים‪ ,‬ילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬קשישים הסובלים מאלימות‪,‬‬ ‫דורשי עבודה‪ ,‬דרי רחוב ועוד‪.‬‬ ‫‪ 5.4.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬ ‫ הפרוייקט ניסיוני וחדשני )חברתי(‪.‬‬ ‫ פרוייקט שפועל במתכונת מצומצמת וזמן מוגבל וזקוק לביסוס‪ ,‬בדיקה והערכה מחקרית‪.‬‬ ‫ פרוייקט שהסתיים בהצלחה וניתן להרחיבו‪ /‬להטמיעו בקהילות אחרות‪.‬‬ ‫ פרויקט המתייחס לקבוצות באוכלוסייה או לקבוצה מוגדרת‪ ,‬אשר צריכים סיוע מוגדר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 6‬מפעל הפיס‬ ‫מפעל הפיס מקצה חלק מהכנסותיו להקמת פרויקטים לרווחת הקהילה ולשיפור איכות חייהם של‬ ‫התושבים‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬תחומי סיוע‪:‬‬ ‫ מפעל הפיס מסייע בתחומים רבים וביניהם‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה וקהילה בריאות‪ ,‬ספורט ועוד‪.‬‬ ‫ התמיכה במקרים רבים הינה עבור בניית מבנה חדש‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬קריטריונים‪ ,‬תנאי סף ושיקולים לקבלת הסיוע‪:‬‬ ‫ הקריטריונים‪ ,‬תנאי הסף והשיקולים הינם ספציפיים לכל בקשה לסיוע‪ .‬קבלת קריטריונים‬ ‫מתאפשרת באמצעות פניה דרך אתר האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬פניה לקבלת התמיכה‪:‬‬ ‫ התמיכה מועברת דרך הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬דוגמה‪:‬‬ ‫ הקמת בית ספר וגני ילדים )כולל בניה ושיפוץ(‪ ,‬רכישת ושדרוג מחשבים למוסדות חינוך‪,‬‬ ‫מועדונים מרכזי יום לגיל הזהב ועוד‪.‬‬ ‫המסמך נכתב על ידי ציפי סקטון‪ ,‬רו"ח ומלווה פיננסית בקמרון‪.‬‬ ‫קמרון תשמח לסייע למקסם את הניהול הארגוני של ארגונך בעזרת כלים פיננסיים נאותים וישימים‪.‬‬ ‫קמרון )חל"צ( מתמחה במתן שירותי ייעוץ וליווי למנכ"לים ולצוותי ההנהלה הבכירה בארגונים חברתיים‪ .‬כחלק‬ ‫מהעבודה השוטפת קמרון שוקדת על פיתוח כלים מתקדמים במטרה לתרום את חלקנו בשינוי תפיסה ניהולית‬ ‫בארגוני המגזר השלישי ולסייע לארגונים להתנהל בצורה טובה יותר‪ ,‬למצטיינים ובעלי יציבות ארגונית‪ .‬כחלק‬ ‫מהמטרה קמרון מלווה ומייעצת לארגונים במגזר השלישי‪ ,‬תוך שימוש בכלים‪ ,‬במודלים ובמתודולוגיות מקצועיות‬ ‫מקובלות‪ ,‬שעברו התאמה למגזר השלישי‪.‬‬ ‫לשאלות‪ ,‬הבהרות והתלבטויות נוספות‪,‬‬ ‫ניתן לפנות לקמרון בטלפון ‪ 02-5717997‬או במייל ‪[email protected]‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח ‪ – 1‬מסמכים נלווים להגשת בקשת התמיכה‬ ‫להלן עיקרי הנושאים אשר נדרש התאגיד לתת עליהם את הדעת בבקשת התמיכה‪.‬‬ ‫פרטי התאגיד ופרטי בעלי התפקידים בתאגיד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫פירוט הפעילויות בגינם מתבקשת התמיכה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פירוט תקציב התאגיד תוך ביצוע הפרדה בין הפעילות הנתמכת לכלל הפעילויות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חתימה על התחיבות בגין תמיכה לפי סעיף ‪3‬א' לחוק יסודות התקציב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫דוחות מקורות ושימושים של שנתיים שקדמו להגשת הבקשה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫דוח הוצאות הנהלה וכלליות ערוך בהתאם להנחיות החשכ"ל‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫דוח חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫פירוט עסקאות עם צדדים קשורים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫נספח ‪ – 2‬אחוז הנהלה וכלליות מכלל המחזור השנתי בהתאם להוראות החשכ"ל‬ ‫שיעור שולי מירבי‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪15.5%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8.5%‬‬ ‫‪7.5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫מחזור הכנסות שנתי במש"ח‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪ 10-25‬הבאים‬ ‫‪ 25-50‬הבאים‬ ‫‪ 50-75‬הבאים‬ ‫‪ 75-100‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 100‬הבאים‬ ‫נספח ‪ – 3‬אתרי אינטרנט רלוונטיים‬ ‫תקנה ‪ 3‬א' לחוק יסודות התקציב ‪-‬‬ ‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E7AC8E56-3209-47D9-A200‬‬‫‪C2995A898CA6/16194/12006.pdf‬‬ ‫נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ‪-‬‬ ‫‪http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/AccountantGeneral/AccountantGeneralTopNav/A‬‬ ‫‪GSubjects/associations/LegalFrame.htm‬‬ ‫תמיכה מרשות מקומית –‬ ‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DD9A1049-94AA-4CF1-A690-291BB5E24425/0/5a.pdf‬‬ ‫ועדת העזבונות ‪-‬‬ ‫‪http://index.justice.gov.il/Units/EstatesCommittee/Pages/Application.aspx‬‬ ‫"אגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח הלאומי ‪-‬‬ ‫‪http://www.btl.gov.il/Funds/Pages/default.aspx‬‬ ‫‪12‬‬