‫‪1‬‬ ‫תביעה כספית לסכום קצוב‬ ‫(על ריבוי הליכים וריבוי צדדים)‬ ‫‪.1‬‬ ‫עובדות המקרה‬ ‫אנו דנים במקרה שבו משני צידי המתרס עומדים‪ :‬הנושה (הספק)‪ ,‬החייב (הלקוח) וערב נוסף לחובות‬ ‫הנושה‪.‬‬ ‫הצדדים ערכו ביניהם הסכם – הסדר – לפירעון החוב של החייב לנושה ובמסגרתו ומכוחו נתן החייב‬ ‫סדרה של שיקים לצורך סילוק החוב‪ .‬והנה‪ ,‬כעבור זמן קצר ההסדר מופר והשיקים לא כובדו על ידי‬ ‫הבנק בשל היעדר כיסוי מספיק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מה יעשה הנושה‬ ‫על הנושה לקבל סדרה של החלטות לגבי ניהול ההליך לגביית החוב‪ .‬בפני הנושה עומדות חלופות‬ ‫אחדות לגבי ההליך או ההליכים בהם ינקוט נגד החייב ו‪/‬או הערב בבית המשפט ו‪/‬או בהוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫סיווג התביעה‬ ‫‪3.1‬‬ ‫עסקינן בתביעה ל"סכום קצוב‪ ,‬מכח התחייבות שיש עליה ראיה בכתב" (כל המרכיבים הללו‬ ‫מתקיימים במובהק במקרה כגון זה שבו התביעה מושתתת על הסכם להסדרת תשלום חוב)‪.‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫בהיותה תביעה בעלת המאפיינים דלעיל היא מתאימה לדון בהליך של סדר דין מקוצר או‬ ‫בתביעת סד"מ הוצל"פ (בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב)‪.‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫תביעה בסדר דין מקוצר המוגשת לבית המשפט מוגדרת בתקנה ‪ 202‬לתקנות סדר הדין האזרחי‬ ‫התשמ"ד ‪ .1891‬לענייננו‪ ,‬החשוב הוא החלק הבא של ההגדרה‪:‬‬ ‫"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר‪:‬‬ ‫תביעות על סכום כסף קצוב בריבית או בלי ריבית הבאות‬ ‫א‪ .‬מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;‬ ‫ב‪ .‬מכוח חיוב לשלם סכום קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;"‬ ‫‪3.1‬‬ ‫תביעת סד"מ הוצל"פ מוגדרת בסעיף ‪ 18‬א' ‪( 8‬א') לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז – ‪ 8691‬בזו‬ ‫הלשון‪:‬‬ ‫"א'‪ .‬תביעה שהיא אחת מאלה‪:‬‬ ‫‪ )1‬תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה‬ ‫בכתב;‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ )2‬תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוצאה מפורשת של חיקוק‪,‬‬ ‫ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף‬ ‫זה‪ ,‬ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על ‪ 05,555‬ש"ח ביום הגשתה‪ ,‬והוא אף אם עלה‬ ‫הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (סעיף זה – תביעה על סכום‬ ‫קצוב)"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫במילים אחרות‪( ,‬כמעט) כל תביעה בסדר דין מקוצר בסכום שאינו עולה על ‪ 05,555‬ש"ח‬ ‫מתאימה לידון גם כתביעת סד"מ הוצל"פ‪.‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫תביעת סד"מ הוצל"פ נערכת כתביעה בסדר דין מקוצר לכל דבר (זולת הכותרת שלה‪" :‬תביעה‬ ‫על סכום קצוב לפי סעיף ‪91‬א'‪ 1‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז ‪ )1861 -‬והיא מוגשת בלשכת‬ ‫ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫אם סכום החוב מעל ‪ 05,555‬ש"ח אין כל דילמה‪ :‬התביעה תוגש כתביעה בסדר דין מקוצר‬ ‫לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫אם סכום החוב נמוך מ‪ 05,555-‬ש"ח צריך לבחור היכן תוגש התביעה‪ :‬לבית המשפט או‬ ‫להוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫"הבחירה" נובעת מכך שהמחוקק לא כפה על התובע להגיש תביעתו ללשכת ההוצל"פ דווקא‬ ‫ולנושה הזכות לנתב את תביעתו לבית המשפט‪.‬‬ ‫הבחירה בהליך של סד"מ הוצל"פ‬ ‫‪1.1‬‬ ‫אמרנו כי לנושה קיימת "בחירה" בין הליך בהוצאה לפועל (סד"מ הוצל"פ) לבין הליך בבית‬ ‫המשפט (סדר דין מקוצר)‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬דרך המלך (לשיטת המחוקק) היא זו של תביעת‬ ‫סד"מ הוצל"פ ‪.‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫התביעה בהליך של סד"מ הוצל"פ יש לה יתרונות חשובים‪:‬‬ ‫מדובר בהליך מזורז וזול‪ ,‬במקום כפל הליכים‪ :‬תחילה תביעה בבית המשפט ואח"כ לאחר מתן‬ ‫פסק‪-‬דין פתיחה בתיק הוצאה לפועל‪ ,‬תביעת סד"מ הוצל"פ מאפשרת פתיחה מיידית של תיק‬ ‫הוצל"פ‪.‬‬ ‫אם החייב (הנתבע) לא מתגונן תוך ‪ 30‬יום ממועד קבלת האזהרה‪ ,‬דינו כדין מי שניתן נגדו‬ ‫פסק‪-‬דין וניתן לפעול נגדו בתיק ההוצל"פ בדיוק כפי שפועלים על פי חוב פסוק‪.‬‬ ‫בעניין זה דומה תביעת הסד"מ הוצל"פ להליך של בקשה לביצוע שטר‪.‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫לא רק שמדובר בחסכון בזמן‪ ,‬מדובר בהליך זול יותר‪ ,‬הן בכל הקשור לאגרות והן בכל הקשור‬ ‫להליכים הנלווים (מסירת כתבי בית דין)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫לא רק שיקולים של חסכון בזמן ובכסף מוליכים למסקנה כי יש לפתוח בהליך של תביעת סד"מ‬ ‫הוצל"פ‪ ,‬אלא יש להחלטה זו טעם חשוב נוסף‪:‬‬ ‫בסעיף ‪91‬א'‪ 2‬לחוק ההוצל"פ (שכותרתו‪" :‬הוראות לעניין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב‬ ‫ובתובענה לתשלום שטר") נקבע כי מי שהגיש תביעה לבית המשפט‪ ,‬הגם שיכול היה להגישה‬ ‫כתביעת סד"מ הוצל"פ‪ ,‬לא יהיה זכאי לשכ"ט עו"ד‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫בבית המשפט‪ ,‬לא אחת‪ ,‬שופטים (רשמים) מסרבים לפסוק שכ"ט בתביעות שהוגשו לבית‬ ‫המשפט בהליך של סדר דין מהיר (שהוא האלטרנטיבה בתביעות כספיות עד לסכום של ‪10,555‬‬ ‫ש"ח‪ ,‬שאינן ראוית לידון בסדר דין מקוצר – למשל אינן לסכום קצוב)‪.‬‬ ‫אותם שופטים (רשמים) מיוזמתם בוחנים את מהותה של התביעה ומוצאים כי התקיימו בה כל‬ ‫הדרישות לתביעת סד"מ הוצל"פ ולכן דוחים את בקשת התובע שיפסק לטובתו שכ"ט עו"ד‪ ,‬בד‬ ‫בבד למתן פס"ד בהיעדר הגנה‪.‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫שאלה היא‪ :‬מה הדין כאשר הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר‪ ,‬אותה אפשר היה להגיש בסד"מ‬ ‫הוצל"פ והנתבע הגיש בקשת רשות להגן וזו נדחתה‪ :‬האם רשאי בית המשפט לפסוק שכ"ט‬ ‫לחובתו ?‬ ‫ומה הדין אם "בקשת הרשות להגן" התקבלה ובסופו של הליך‪ ,‬לאחר שמיעת ההוכחות‪ ,‬ניתן‬ ‫פסק‪-‬דין לזכות התובע‪ .‬האם במקרה כגון זה יוכל בית המשפט לחייב הנתבע בתשלום שכ"ט‬ ‫לחובתו?‬ ‫האם האיסור בסעיף ‪91‬א'‪ 2‬לחוק ההוצל"פ‪ ,‬לפסוק שכ"ט לזכות התובע‪ ,‬מתייחס רק לתביעות‬ ‫בהן הנתבע לא התגונן ?‬ ‫‪1.1‬‬ ‫וכך נאמר בסעיף ‪91‬א'‪2‬‬ ‫"הוראות לעניין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר‬ ‫הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף ‪91‬א' ‪91‬א'‪ ,1‬לפי העניין‪ ,‬תובענה‬ ‫לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה) שניתן היה לבצעה לפי חוק זה‪ ,‬לא‬ ‫יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו‪ ,‬אלא‬ ‫אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא‬ ‫בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות‬ ‫שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט"‪.‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫מלשון ההוראה נובע כי מעשיו של הנתבע לאחר הגשת התביעה נגדו‪ ,‬העובדה כי הגיש "בקשת‬ ‫רשות להגן"‪ ,‬אינם משפיעים על הזכות (או היעדר הזכות) לשכר טרחת עו"ד‪.‬‬ ‫נדמה כי גם הסיפא של סעיף ‪91‬א'‪ 2‬אינה עוזרת‪ :‬שם אמנם נקבע חריג לאיסור על פסיקת שכר‪-‬‬ ‫טרחה‪ .‬נקבע כי בית המשפט רשאי לפסוק שכר טרחה אם התקיימו לדעתו נסיבות מיוחדות‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬הנסיבות המיוחדות צריכות להתייחס להחלטה להגשת התביעה לבית המשפט ‪ .‬הנסיבות‬ ‫המיוחדות צריכות להיות כאלה שהיו קיימות לפני הגשת התביעה‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר הגשת‬ ‫ההתנגדות – בקשת הרשות להגן – היא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נסיבה (עובדה) מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬יתכן ותשמע טענת תובע‪ ,‬שיטען כי הנתבע מראש גילה דעתו שאם יפתח נגדו הליך‬ ‫משפטי לגביית החוב‪ ,‬הוא יתגונן בפניו‪.‬‬ ‫גילוי דעת זה של הנתבע מראש‪ ,‬מהווה את אותה הנסיבה המיוחדת שהצדיקה את הגשת‬ ‫התביעה לבית המשפט (וע"י כך נחסך הליך מיותר בלשכת ההוצאה לפועל)‪.‬‬ ‫עוד ניתן לטעון‪ ,‬שהנתבע‪ ,‬שהתגונן בפני התביעה‪ ,‬מנוע מלהתנגד לפסיקת שכר טרחה נגדו‬ ‫בנימוק שהתביעה היתה צריכה להיות מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל (שהרי הוראת סעיף‬ ‫‪91‬א'‪ 2‬נועדה להגן על נתבעים‪ ,‬אשר‪ ,‬מלכתחילה‪ ,‬ידוע שהם לא מכחישים החוב ולא מתכוונים‬ ‫להתגונן בפני התביעה ועליהם לא רצה המחוקק להעמיס הוצאות מיותרות)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חסרונות תביעת סד"מ הוצל"פ‬ ‫‪5.1‬‬ ‫ניתן להצביע על מספר חסרונות הקיימים בהליך של תביעת סד"מ הוצל"פ מבחינת הנושה‪.‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫החיסרון הראשון ‪ ,‬קשור בקביעת סמכות השיפוט המקומית‪.‬‬ ‫על פי תקנה ‪ 108‬ט' לתקנות ההוצאה לפועל‪ ,‬תש"מ‪ , 1818 -‬אם הוגשה "התנגדות" בפני תביעת‬ ‫סד"מ הוצל"פ‪ ,‬הדיון בתיק יהיה בפני בית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬שלתובע אין כל שליטה וכל השפעה על המקום שבו תידון התביעה‪ .‬הנתבע הוא‬ ‫זה שקובע את מקום השיפוט‪ ,‬כאשר הקביעה הזו נעשת על פי בחירתו לאיזו לשכת הוצל"פ‬ ‫להגיש את ההתנגדות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ראוי לציין כי התובע יכול להגיש את תביעת סד"מ הוצל"פ לכל לשכת הוצאה‬ ‫לפועל על פי ראות עיניו‪ .‬לא אחת‪ ,‬הנתבעים‪ ,‬החייבים (מחוסר ידע) סבורים כי עליהם להגיש‬ ‫ההתנגדות באותה לשכה בה נפתח תיק ההוצאה לפועל וע"י כך הם‪ ,‬במו ידיהם‪ ,‬מקנים את‬ ‫סמכות השיפוט לבית המשפט שליד הלשכה בה נפתח התיק ‪.‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫החיסרון השני‪ ,‬נובע מההגבלה על מועד הגשת תביעת סד"מ הוצל"פ‪ .‬לא ניתן להגיש תביעת‬ ‫סד"מ הוצל"פ‪ ,‬אלא רק לאחר שתחילה נשלח אל החייב מכתב דרישה מיוחד בדואר רשום‬ ‫וחלפו ‪ 30‬יום ממועד המשלוח שלו‪ .‬לעניין זה ראו סעיפים ‪91‬א'(ב') ו‪(-‬ג') לחוק ההוצאה לפועל‪,‬‬ ‫התשכ"ז – ‪.1861‬‬ ‫מה יעשה נושה שאצה לו הדרך ואינו רוצה או אינו יכול להרשות לעצמו להמתין ‪ 05‬יום ?‬ ‫‪5.1‬‬ ‫החיסרון השלישי‪ ,‬קשור באפשרות לבקש ולקבל סעד זמני‪ :‬האם במסגרת תביעת סד"מ‬ ‫הוצל"פ אפשר לקבל סעדים זמניים‪ ,‬דוגמת עיקולים ?‬ ‫לכאורה‪ ,‬מדוע לא ? עובדה היא שנושים‪ ,‬המגישים בקשות לביצוע שטר‪ ,‬יכולים לקבל עיקול‬ ‫לפני מסירת אזהרה או עיכוב יציאה מהארץ לפני מסירת אזהרה‪.‬‬ ‫השימוש בסעדים אלה‪ ,‬לא הוגבל בחוק ההוצאה לפועל רק לתיקים שנפתחו בעקבות פסק דין‬ ‫של בית המשפט‪ .‬במה שונה תביעת סד"מ ההוצל"פ מהבקשה לביצוע שטר ?‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫בסעיף ‪(1‬ה') לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז ‪ 8691-‬נקבע כי‪:‬‬ ‫"לא יוחל בביצוע פסק‪-‬דין אלא לאחר המצאת האזהרה … זולת אם ראה הרשם שנסיבות‬ ‫העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן"‬ ‫מכאן שכאשר מדובר בביצוע פסק‪-‬דין רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על ביצוע פסק‪-‬דין‬ ‫לפני מסירת האזהרה‪.‬‬ ‫בסעיף ‪18‬א'(א') לחוק נקבע כי‪:‬‬ ‫"שטר חליפין‪ ,‬שטר חוב ושיק… ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט"‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שדין הוצאה לפועל של שטרות כדין הוצאה לפועל של פסקי דין‪.‬‬ ‫הוראה דומה לא חלה על "ביצוע תביעה על סכום קצוב"‪ .‬על תביעה שכזו לא נאמר שהיא‬ ‫ניתנת לביצוע כמו פסק‪-‬דין של בית משפט‪ .‬כל עוד לא נמסרה התביעה לידי החייב ולא חלף‬ ‫המועד להגשת ההתנגדות (‪ 30‬יום ממועד מסירת האזהרה) לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד‬ ‫החייב (הנתבע)‪.‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫סעיף ‪18‬א'‪ 2‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז ‪ ,8691-‬אשר הוזכר לעיל‪ ,‬מורה לנו כדלקמן‪:‬‬ ‫"הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף ‪91‬א' או ‪91‬א'‪ ,1‬לפי‬ ‫העניין‪ ,‬תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה) שניתן היה‬ ‫לבצעה לפי חוק זה‪ ,‬לא יהיה התובע זכאי לכך שיפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית‬ ‫המשפט בשל תביעתו‪ ,‬אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או‬ ‫התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי‬ ‫התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט"‪.‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫אי אפשר להבין את הוראת סעיף ‪91‬א'‪ 2‬לחוק‪ ,‬המקנה לנושה זכות לקבל שכ"ט במקרה שבו‬ ‫הוא הגיש תביעה לבית המשפט‪ ,‬ביקש וקיבל סעד זמני‪ ,‬אלא כהוראה המשקפת את עמדת‬ ‫המחוקק כי אין אפשרות לקבל סעד זמני במסגרת תביעת סד"מ הוצל"פ וע"י רשם ההוצאה‬ ‫לפועל‪.‬‬ ‫המחוקק גילה את דעתו כי מי שמעוניין בסעד זמני‪ ,‬במסגרת תביעה לסכום קצוב (על סכום של‬ ‫עד ‪ 05,555‬ש"ח) חייב לעשות זאת במסגרת תביעה לבית משפט ובהליך לקבלת סעד זמני‪.‬‬ ‫הרציו‪ ,‬העומד ביסוד פסיקת שכ"ט לתובע שתבע בבית המשפט וקיבל סעד זמני‪ ,‬הוא שלא‬ ‫היתה לתובע אלטרנטיבה אחרת‪ ,‬הדרך היחידה שעמדה בפניו לקבלת הסעד הזמני היתה זו של‬ ‫הגשת תביעה לבית המשפט וקבלת הסעד הזמני מבית המשפט במסגרת אותה תביעה‪.‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫ויושם לב‪ ,‬מי שמבקש להגיש תביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט כדי לקבל סעד זמני‪,‬‬ ‫צריך לכלכל מעשיו בזהירות‪ .‬על התובע לוודא שלזכותו עומדות העובדות המקנות לו את‬ ‫הזכות לסעד הזמני ואלה יעמדו במבחן גם בתום הדיון‪ ,‬אם הנתבע יבחר לבקש לבטל את‬ ‫ההחלטה בדבר הענקת הסעד הזמני (שנתנה במעמד צד אחד בלבד)‪.‬‬ ‫אם הבקשה לסעד זמני תדחה במעמד צד אחד‪ ,‬או לא תישאר על כנה בעקבות דיון במעמד שני‬ ‫הצדדים‪ ,‬לא יהיה התובע זכאי לשכ"ט עו"ד‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ההליך השטרי‬ ‫‪6.1‬‬ ‫עד כה דנו בשאלה להיכן תוגש התביעה הכספית – סד"מ הוצל"פ או סדר דין מקוצר‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר נציין כי כאשר התביעה היא בסכום שמעל ‪ 05,555‬ש"ח אין דילמה ואין‬ ‫אלטרנטיבות‪ .‬התביעה תוגש לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫התשריט‪ ,‬שהצגנו בפתח דברנו‪ ,‬התייחס להסדר תשלומים באמצעות שיקים; אחד או אחדים‬ ‫מהשיקים חזרו (בשל היעדר כיסוי מספיק)‪ .‬אותם שיקים שלא כובדו מגלמים איפוא רק חלק‬ ‫מהחוב כולו‪ ,‬אשר תשלומו צריך היה להיפרס על פני סדרה של תשלומים‪ ,‬לעיתים לאורך זמן‬ ‫(אפילו מספר שנים)‪.‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫ההליך השטרי מקנה לנושה יתרונות לא מעטים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם מדובר בשיקים שחוללו‬ ‫מחמת היעדר כיסוי מספיק‪ ,‬ההתייחסות אליהם בלשכת ההוצאה לפועל‪ ,‬תהיה בדומה לפסק‬ ‫דין‪.‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫כך ניתן יהיה לבקש ולקבל עיקולים לפני מסירת האזהרה (למשל) בהתבסס על השיקים ועל כך‬ ‫שהם חוללו בשל היעדר כיסוי מספיק (השיקים יהוו ראיה הן לקיומו של חוב והן למצבו‬ ‫הכלכלי‪/‬כספי של החייב)‪.‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫קבלת העיקול לפני מסירת אזהרה לא תהיה כרוכה במתן ערבויות ובטחונות‪ ,‬זאת בשונה‬ ‫מהבטוחות הנדרשות בהליך של סעד זמני בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫במקרה שלנו ההליך השטרי עלול לא לתת מענה שלם ומלא לצרכיו של הנושה‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ההליך השטרי מוגבל לשיקים שהגיע מועד פירעונם; במסגרתו אי אפשר להגיש שיקים‬ ‫שמועד פירעונם בעתיד‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬ההליך השטרי מוגבל לאלה שהם צד לשיק (לשטר) וחייבים על פיו‪.‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫ניתן להתגבר על מכשלות אלה‪ ,‬אם נותנים הדעת עליהן עת עורכים את ההסכם להסדרת‬ ‫החוב‪.‬‬ ‫כך לדוגמא‪ ,‬ניתן להכין כתב ערבות שבו נאמר במפורש כי הערבים ערבים לכל השיקים שנתנו‬ ‫או ינתנו לטובת הזוכה‪ .‬כתב ערבות כזה‪ ,‬מאפשר לצרף את הערבים לבקשה לביצוע שטר כאילו‬ ‫היו הם חתומים על גבי השיקים‪.‬‬ ‫כך ניתן להחתים את הערבים על גבי כל אחד מהשיקים שנתנו במסגרת ההסדר לתשלום החוב‪.‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫במסגרת ההסדר רצוי לקבל מהחייב (והערב) שיק או שטר חוב על מלוא סכום החוב או שיק‬ ‫שלא נקוב בו סכום‪ ,‬זאת על מנת‪ ,‬שאם ההסדר יופר‪ ,‬ניתן יהיה להגיש את שטר החוב או השיק‬ ‫לפירעון ולפתוח תיק בהוצאה לפועל על מלוא סכום החוב‪.‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫כאן המקום להזכיר כי בהסכם להסדרת החוב יש לכלול הוראה לפיה‪ ,‬במקרה שבו ההסדר‬ ‫מופר והשיקים לא נפרעים במועדם‪ ,‬עומדת יתרת הסכום לפירעון מיידי ומתווספת אליה ריבית‬ ‫כזו או אחרת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 6.10‬התביעה השטרית נהנת מיתרונות חשובים גם בדין המהותי ודיני הראיות‪ .‬בפקודת השטרות‬ ‫ישנן הגבלות על זכות החייב להתגונן בפני התביעה השטרית ויש גם כל מיני חזקות לטובת‬ ‫התובע האוחז בשטר‪.‬‬ ‫גם אם ההלכה הפסוקה צמצמה את ההבדלים בין התביעה שטרית לתביעה על פי עסקת‬ ‫היסוד‪ ,‬עדיין עומדים לזכות התובע השטרי יתרונות לא מעטים‪.‬‬ ‫לכן וגם מטעמים אלה‪ ,‬נדמה כי יהיה זה רק הגיוני מצידו של הנושה לפתוח בהליך השטרי –‬ ‫להגיש בקשה לביצוע שטר בגין אותם שיקים שחוללו‪.‬‬ ‫‪ 6.11‬ניתן להעלות על הדעת מקרים לא מעטים ששכרה של התביעה השטרית יצא בהפסדה‪.‬‬ ‫בתביעה השטרית כל מה שעומד בפני בית המשפט הוא השטר‪ .‬זוהי למעשה גרסת התביעה‬ ‫המוצגת בפני בית המשפט‪.‬‬ ‫אם ידוע מלכתחילה שהחייב יגיש התנגדות בפני התביעה השטרית‪ ,‬בה יעלה את טענותיו‬ ‫בפירוט‪ ,‬עלול התובע שהגיש תביעה שטרית למצוא את עצמו בעמדת נחיתות‪ .‬מול גרסתו‬ ‫המלאה של הנתבע‪ ,‬על שלל העובדות והטענות שיכללו בה‪ ,‬לא תעמוד גרסה נגדית של התובע‪,‬‬ ‫של אוחז השטר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם התובע יעדיף את התביעה הכספית‪ ,‬המושתתת על עסקת היסוד‪ ,‬שבה‬ ‫השיקים מהווים רק ראיות התומכות בתביעה בכללותה‪ ,‬מצבו עשוי להיות טוב בהרבה‪.‬‬ ‫לעיתים יוכל אותו תובע לשכנע את בית המשפט לדחות את ההתנגדות מלכתחילה‪ ,‬זאת כאשר‬ ‫התובע גולל בפני בית המשפט את העובדות במלואן‪.‬‬ ‫‪ 6.12‬לא זו אף זו‪ ,‬יתכן גם יתכן‪ ,‬שלנתבע יש הגנה טובה בפני התביעה השטרית (למשל‪ ,‬חתימתו‬ ‫זויפה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אין לו הגנה בפני התביעה המושתתת על עסקת היסוד‪.‬‬ ‫‪ 6.13‬סופו של דבר‪ ,‬הבחירה‪ ,‬בין התביעה שטרית לתביעה על פי עסקת היסוד‪ ,‬צריכה להעשות מתוך‬ ‫שיקול דעת ועל בסיס כל העובדות הקשורות לסכסוך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כפל הליכים‬ ‫‪1.1‬‬ ‫האם הנושה חייב לבחור בין ההליך השטרי בהוצל"פ (בקשה לביצוע שטר) לבין ההליך של‬ ‫תביעה כספית‪ ,‬בין על דרך תביעת סד"מ הוצל"פ ובין על דרך תביעה בסדר דין מקוצר בבית‬ ‫המשפט? האם הנושה יכול להגיש במקביל גם בקשה לביצוע שטר וגם תביעה כספית ?‬ ‫‪1.2‬‬ ‫ראינו‪ ,‬שלא אחת‪ ,‬ההליך של בקשה לביצוע שטר הוא בהכרח חלקי בלבד‪ ,‬מכסה רק מקצת‬ ‫מהחוב‪ ,‬חל רק על מקצת החייבים (אלה שהיו צד לשטר)‪.‬‬ ‫ניתן לטעון כי מותר לנקוט בכפל הליכים ובלבד שהתביעה הכספית לא תתייחס לעילת‬ ‫השטרית אלא לעסקת היסוד בלבד‪.‬‬ ‫ניתן עוד לטעון כי במסגרת התביעה הכספית אי אפשר לתבוע את אותו סכום החוב שנתבע‬ ‫בתביעה השטרית וממי שהוא צד לאותה התביעה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬אם ראובן הוא נושה של שמעון ולוי והשניים חבים לו חוב של ‪ 855,555‬ש"ח ובידי‬ ‫ראובן שיק מאת שמעון ע"ס של ‪ 05,555‬ש"ח‪.‬‬ ‫ראובן יכול להגיש בקשה לביצוע שטר ע"ס ‪ 05,555‬ש"ח נגד שמעון ובד בבד לתבוע את שמעון‬ ‫ולוי בתביעה כספית מכח עסקת היסוד‪ ,‬את שמעון ע"ס ‪ 15,555‬ש"ח בלבד ואת לוי על מלוא‬ ‫סכום החוב בסך של ‪ 855,555‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬להגבלות אילו אין כל יסוד‪ .‬כך‪ ,‬על פי תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד ‪ 1891-‬אין‬ ‫כל מניעה להגיש שתי תביעות נפרדות במקביל‪ :‬אחת על פי החבות השטרית והשנייה על פי‬ ‫עסקת היסוד‪ .‬כיוון שמדובר בשתי עילות תביעה נפרדות‪ ,‬אין חובה לכרוך אותן באותו כתב‬ ‫תביעה‪.‬‬ ‫האיסור היחיד הוא כמובן על כפל גבייה; גם אם ינתנו שני פסקי דין בשתי התביעות בנפרד על‬ ‫מלוא סכום החוב‪ ,‬אי אפשר יהיה לגבות את סכום החוב הפסוק פעמיים‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫ואם אין מניעה להגיש שתי תביעות נפרדות לבית המשפט‪ ,‬לא כל שכן‪ ,‬שניתן להגיש במקביל‬ ‫בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל ותביעה כספית על פי עסקת היסוד לבית המשפט (או תביעת‬ ‫סד"מ הוצל"פ)‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מניסיוננו‪ ,‬בלשכת ההוצאה לפועל מסרבים לקבל תביעות סד"מ הוצל"פ שעילת התביעה שלהן‬ ‫היא שטרית‪ .‬הנושה נדרש ע"י לשכת ההוצאה לפועל לנתב את דרישתו להליך של בקשה לביצוע‬ ‫שטר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬כאשר התביעה מנוסחת כהלכה‪ ,‬והיא מושתתת על עסקת היסוד והשיקים‬ ‫הנזכרים בה‪ ,‬רק מהווים ראיה לקיומו של חוב‪ ,‬ניתן בהחלט להגיש התביעה כתביעת סד"מ‬ ‫הוצל"פ‪.‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫שאלה אחרת היא כיצד יש לפעול‪ ,‬כאשר שני ההליכים תלויים ועומדים במקביל‪ :‬זה שראשיתו‬ ‫בבקשה לביצוע שטר וזה שראשיתו בתביעה כספית על פי עסקת היסוד‪.‬‬ ‫אם בשני ההליכים נתנה רשות לחייבים להתגונן בפני התביעה והבקשה לביצוע שטר‪ ,‬סביר‬ ‫יהיה לאחד הדיון בשתי התובענות – בשני ההליכים‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת היא לעכב ההליכים בתיק אחד ולנהל ההליכים רק בתיק השני (תוך הסכמה‬ ‫שתוצאות ההליך האחד יחולו גם על ההליך השני)‪.‬‬ ‫אם ניתן פסק‪-‬דין בהליך העיקרי ( על מלוא סכום החוב ונגד כל החייבים) ברי שאין עוד טעם‬ ‫בהמשך ההליכים בתיק המשני‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬ההתנגדות בתביעה השטרית תדחה‪ ,‬עדיין יהיה צורך בהמשך‬ ‫ההליכים בתביעה הכספית העיקרית (שכן‪ ,‬ההליך השטרי התייחס רק למקצת מסכום החוב‬ ‫ואולי חל רק על מקצת מהחייבים)‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫בחזרה להסכם‬ ‫‪9.1‬‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪ :‬הסכם‪ /‬הסדר לתשלום חוב שנערך בשום שכל ובתשומת לב עשוי‬ ‫לתת מענה לקשיים רבים שהנושה עלול להיקלע אליהם‪ ,‬אם וכאשר ההסדר יופר‪.‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫הוראות לפיהן‪:‬‬ ‫‪ )1‬במקרה של הפרת ההסדר כל החוב יעמוד לפירעון מיידי בתוספת ריבית ממשית‬ ‫(שנקבעה בהסכם)‪.‬‬ ‫הערבים ערבים לפירעון כל אחד מהשיקים הניתנים על פי ההסדר‪.‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫‪)1‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫הערבים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬חותמים על אותם שיקים‪.‬‬ ‫במסגרת ההסדר וכחלק בלתי נפרד ממנו ניתן שיק או שטר חוב על מלוא סכום החוב (או‬ ‫שיק או שטר שסכומו הושאר פתוח)‪.‬‬ ‫הוראות לעניין סמכות השיפוט המקומית‪.‬‬ ‫כל אלה הוראות העשויות להקל על הנושה במאוד בגביית החוב‪.‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫ואם אפשר רצוי להקדים להסכם‪/‬הסדר עוד מעשה אחד‪ :‬הגשת תביעה כספית‪ .‬אם להסדר‬ ‫קדמה הגשת תביעה וההסדר עם החייב נערך במסגרת התביעה כהסכם פשרה ומקבל תוקף של‬ ‫פסק‪-‬דין‪ ,‬מצבו של הנושה טוב בהרבה‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬כאשר ההסכם מופר‪ ,‬הנושה (התובע) יכול לפתוח לאלתר תיק בהוצאה לפועל על‬ ‫מלוא סכום החוב ונגד כל מי שהיו צד לתביעה ולהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין‪.‬‬