פתיחה `- חלק א הניסויים בסדרת התבוננו . בחלק הראשון בפעילות תתנסו במספר

‫חלק א' ‪ -‬פתיחה‬
‫בחלק הראשון בפעילות תתנסו במספר ניסויים הקשורים לתופעת השיקוע‪ .‬התבוננו בסדרת הניסויים‬
‫הבאים ורשמו את תצפיותיכם‪.‬‬
‫ניסוי מס' ‪ :1‬עץ הכסף‬
‫לפניכם מבחנה ובה תמיסת כסף חנקתי ‪AgN03‬‬
‫‪ ‬מה צבע התמיסה במבחנה?‬
‫‪ ‬מה צבע סליל הנחושת?‬
‫‪ ‬טבלו בתוך התמיסה את סליל נחושת‬
‫‪ ‬התבוננו במתרחש‪ .‬במה אתם מבחינים? מה מתרחש על סליל הנחושת?‬
‫‪ ‬מה מתרחש בתמיסה? מה צבעה?‬
‫‪1‬‬
‫מלחי הכסף ‪ -‬כימיה בצילום‬
‫יסודות הצילום החלו להתגבש רק במאה ה‪ 16 -‬וגם אז לא ביום אחד‪ .‬על אף העובדה שהמרכיבים‬
‫העיקריים של המצלמה המודרנית ועקרונות יצירת התמונה היו ידועים‪ ,‬לא הצליחו לקבע את‬
‫התמונות האופטיות ולשמרן לאורך זמן‪ .‬קיבוע כזה נעשה אפשרי רק בעקבות ההתפתחות שחלה‬
‫במדע הכימיה‪ ,‬שלוש מאות שנה אחר כך‪.‬‬
‫על מנת לקבע את התמונה האופטית‪ ,‬האור היוצר את התמונה חייב לחולל שינוי כימי בחומר רגיש‬
‫לאור‪ .‬למלחי כסף (כסף כלורי ‪ ,AgCl‬כסף ברומי ‪ ,AgBr‬כסף יודי ‪ )AgI‬יש רגישות מיוחדת לאור‪.‬‬
‫בעקבות חשיפה לאור‪ ,‬מלחים אלו מתכהים‪ ,‬כיוון שבאור הם עוברים תגובה כימית והופכים לכסף‬
‫מתכתי שחור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1833‬הצליח דאגר )‪ (Daguerre‬ליצור תמונה צילומית עמידה לאורך זמן ובשנים ‪1860-1840‬‬
‫היה זה התהליך הנפוץ ביותר בעולם הצילום‪:‬‬
‫‪ .1‬בשלב ראשון מגיבים לוח נחושת המצופה‬
‫כסף עם אדי יוד לקבלת מעטה של כסף‬
‫יודי על פני הלוח‪.‬‬
‫‪ .2‬אחרי החשיפה לאור מגיבים את הלוח עם אדי‬
‫כספית הנוטים לשקוע על החלקים שנחשפו‪.‬‬
‫מתקבלת סגסוגת של כספית וכסף המאפשרת‬
‫תמונה נראית לעין‪.‬‬
‫‪ .3‬שוטפים בתמיסת נתרן תת‪-‬גפריתי להמסת ציפוי‬
‫הכסף היודי באזורי הלוח שלא נחשפו לאור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ניסוי מס' ‪ – 2‬צבע הכסף‬
‫‪ .1‬לבשו כפפות‪ .‬טפטפו באמצעות פיפטת פסטר כמה טיפות של תמיסת כסף חנקתי ‪AgNO3‬‬
‫במרכזו של דף נייר‪.‬‬
‫צאו עם דף הנייר לאור השמש ותארו מה ראיתם‪:‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את הקשר בין תצפיתכם על הנייר לתהליך קיבוע תמונה בצילום‬
‫‪ .3‬הסבירו במה דומה ובמה שונה התופעה שהתרחשה על הנייר לזו שהתרחשה בניסוי מס' ‪1‬‬
‫במבחנת עץ הכסף‬
‫ניסוי מס' ‪ :3‬כימיה בצלחת פטרי‬
‫‪ ‬הוסיפו לצלחת פטרי מעט מים מזוקקים‪ ,‬כך שתיווצר שכבה‬
‫דקה‬
‫‪ ‬הניחו את צלחת הפטרי על דף לבן‬
‫‪ ‬טפטפו ‪ 2‬טיפות של תמיסת עופרת חנקתית‪ ,‬קרוב לדופן‬
‫אחת של הצלחת‬
‫‪ ‬טפטפו ‪ 2‬טיפות של תמיסת אשלגן יודי קרוב לדופן שממול‬
‫‪ ‬צפו במתרחש בצלחת הפטרי‪ ,‬במה אתם מבחינים?‬
‫תארו את תצפיותיכם‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫זכרו!‬
‫תצפית מתייחסת לכל מה‬
‫שניתן לראות או לחוש‬
‫ואינה עוסקת בפרשנות או‬
‫הסבר התופעה‬
‫ניסוי מס' ‪ – 4‬כתב סתרים‬
‫סיפור רקע‬
‫את‪/‬ה וחברך‪/‬חברתך שבויים בכלא אויב בחדרים נפרדים‪ .‬עברתם אימונים רבים ובין היתר קבלתם‬
‫הכשרה כימית להעברת כתב סתרים‪ .‬כל אחד מכם מסתיר עמו תמיסות מתאימות‪.‬‬
‫הצלחת לזהות הזדמנות לביצוע בריחה‪ .‬עליך להעביר לחברך‪/‬חברתך מסר באמצעות כתב סתרים‬
‫ובו הודעה על מועד הבריחה ומקום המפגש‪.‬‬
‫שלב א' – כתיבת המסר‪:‬‬
‫לפניכם הכלים והחומרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבחנה ובה תמיסה ‪ -A‬עופרת חנקתית ‪ /PbNO3‬אשלגן תיאוציאנאט‬
‫‪‬‬
‫שיפוד ובקצהו צמר גפן‬
‫‪‬‬
‫כפפות‬
‫‪‬‬
‫נייר‬
‫לבשו כפפות‪ .‬טבלו בזהירות את צמר הגפן בתמיסה ‪ A‬וכתבו על הנייר (המנעו מטפטוף לא מבוקר‬
‫של התמיסה על הנייר)‪ .‬ייבשו את הנייר באוויר במשך כמה דקות‪ .‬העבירו את ההודעה לחברכם‪.‬‬
‫שלב ב' – פענוח המסר‪:‬‬
‫לפניכם הכלים והחומרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבחנה ובה תמיסה ‪ -B‬אשלגן יודי ‪ FeCl3 /KI‬מומס ב‪HCl -‬‬
‫‪‬‬
‫שיפוד ובקצהו צמר גפן‬
‫‪‬‬
‫כפפות‬
‫‪‬‬
‫נייר‬
‫לבשו כפפות‪ .‬טבלו בזהירות את צמר הגפן בתמיסה ‪ B‬ועברו על הנייר‪ .‬מהי ההודעה שהתקבלה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫חלק ב'‪ :‬מתי מתקבל משקע?‬
‫לפניכם כן עם ‪ 9‬מבחנות המכילות תמיסות שונות של חומרים יוניים ו‪ 9 -‬מבחנות ריקות‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫טפטפו טפי מתמיסה מס' ‪ 1‬למבחנה‪ .‬הוסיפו טפי מתמיסה מס' ‪ 2‬לאותה מבחנה‪ .‬הקפידו‬
‫להשתמש בטפי חדש עבור כל תמיסה!‬
‫‪‬‬
‫רשמו תצפיותיכם בטבלת התצפיות שבעמוד הבא באופן הבא‪:‬‬
‫במקרה של תגובה והופעת משקע – רשמו (‪ )+‬במשבצת המתאימה בטבלת התצפיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬רשמו את צבע המשקע שהתקבל וכל תצפית אחרת‪ .‬במקרה בו אין תגובה – רשמו‬
‫(‪ )-‬בטבלת התצפיות במשבצת המתאימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חזרו על הניסוי בצירופים השונים‪ ,‬עד שתבדקו את כל הצירופים האפשריים‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬בצעו רק את הבדיקות הנחוצות‪ .‬אל תחזרו על בדיקות יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫‪ .1‬מי הם היונים שתמיד יוצרים משקע (חומר קשה תמס)?‬
‫‪ .2‬מי הם היונים שתמיד יוצרים חומר קל תמס?‬
‫‪ .3‬עיינו בטבלת המסיסות המצורפת בסוף דפי הפעילות‪ .‬האם הממצאים שקבלתם תואמים את‬
‫המידע בטבלה?‬
‫‪5‬‬
‫בדיקת מסיסות‬
1
2
3
4
5
6
7
8
9
CaCl2
Na2CO3
KBr
MgSO4
NaOH
CuCl2
Na3PO4
AgNO3
BaCl2
CaCl2
+
-
(Ca , Cl )
Na2CO3
+
2-
(Na , CO3 )
KBr
+
-
(K , Br )
MgSO4
2+
2-
(Mg , SO4 )
NaOH
+
-
(Na , OH )
CuCl2
2+
-
(Cu , Cl )
Na3PO4
+
3-
(Na , PO4 )
AgNO3
+
-
(Ag , NO3 )
BaCl2
2+
-
(Ba , Cl )
6
‫חלק ג'‪ :‬כיצד משתנה מוליכות התמיסה בזמן תגובת שיקוע?‬
‫מוליכות תמיסה‪:‬‬
‫מוליכות חשמלית של תמיסה תלויה בריכוז ובסוג היונים הניידים בה‪ .‬ככל שריכוז היונים החופשיים‬
‫בתמיסה גדול יותר המוליכות של התמיסה עולה‪.‬‬
‫מדידת המוליכות במעבדה זו תיעשה באמצעות חיישן המכיל שתי אלקטרודות מתכת המרוחקות זו מזו‬
‫מרחק של ‪ 1‬סנטימטר‪ .‬קיים מתח חשמלי קבוע בין שתי האלקטרודות והודות למתח זה זורם זרם‬
‫חשמלי בתמיסה‪ .‬זרם זה נמצא ביחס ישר לריכוז היונים המומסים בתמיסה‪.‬‬
‫היחידות בהן נמדדת המוליכות החשמלית במעבדה זו הן ‪ µS/cm‬משמעות ‪.microSiemens -µS‬‬
‫‪.‬‬
‫בניסוי זה תעקבו במשך ‪ 5‬דקות אחר הוספה הדרגתית של תמיסת באריום כלורי ‪ BaCl2‬לתמיסת‬
‫כסף חנקתי ‪.AgNO3‬‬
‫‪ .1‬חזרו ועיינו בתוצאות הטבלה‪ .‬מה יתרחש בערבוב התמיסות?‬
‫‪ .2‬שערו כיצד תשתנה מוליכות התמיסה כתלות בזמן? נמקו השערתכם‬
‫‪ .3‬תארו באופן גרפי (איכותי בלבד) את השערתכם ביחס לשינוי המוליכות של התמיסה בזמן‬
‫התהליך‪:‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫זמן‬
‫‪7‬‬
‫לפניכם החומרים והציוד הבאים‪:‬‬
‫כוס כימית בנפח ‪ 250‬מ"ל‪ ,‬ביורטה‪ ,‬משורה בנפח ‪ 100‬מ"ל‪ ,‬בוחש מגנטי‪ ,‬סטירר‪ ,‬חיישן מוליכות‪,‬‬
‫מעמד להחזקת חיישן המוליכות‪ ,‬תמיסת באריום כלורי ‪ ,0.5M BaCl2‬תמיסת כסף חנקתי ‪AgNO3‬‬
‫‪.0.1M‬‬
‫קבלו הנחיות מהמדריך ביחס להפעלת חיישן המוליכות‬
‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העבירו ‪ 100‬מ"ל תמיסת כסף חנקתי ‪ AgNO3‬לכוס הכימית‬
‫‪‬‬
‫מלאו ביורטה בתמיסת באריום כלורי ‪BaCl2‬‬
‫‪‬‬
‫טבלו את חיישן המוליכות בכוס והפעילו את הבוחש המגנטי‬
‫‪‬‬
‫פתחו בזהירות את ברז הביורטה ואפשרו טפטוף איטי של התמיסה לכוס‪ .‬תארו מה מתרחש‬
‫בכוס‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הניסוי מסתיים כאשר כל התמיסה בביורטה הועברה לכוס (בערך ‪ 5‬דקות)‬
‫התבוננו בגרף המתקבל במחשב‪.‬‬
‫‪ .4‬ציירו (באופן איכותי) את העקומה שהתקבלה‪:‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫זמן‬
‫‪ .5‬השוו את הגרף שהתקבל עם הגרף המשוער שציירתם‪ .‬במה הם דומים? במה הם שונים?‬
‫‪8‬‬
‫‪ .6‬הסבירו ברמה החלקיקית את כל חלקי העקומה שהתקבלה (השתמשו במושגים‪ :‬תמיסה‪ ,‬יונים‪,‬‬
‫ניידות‪ ,‬יונים חופשיים‪ ,‬מוליכות‪ ,‬משקע)‬
‫‪.7‬‬
‫הסבירו במונחים כימיים מתאימים את ניסוי כתב הסתרים וניסוי שיקוע בצלחת הפטרי‬
‫שביצעתם בחלק הראשון של הפעילות‪:‬‬
‫ועוד על יונים בחיי היום יום‪...‬‬
‫ליונים תפקיד חשוב בפעילות תקינה של גוף האדם‪ .‬ליוני סידן (קלציום‪ )Ca2+ ,‬למשל‪ ,‬תפקיד חשוב‬
‫בבניית עצמות השלד‪ .‬בגיל מבוגר יוני סידן מוספים למזון כתוסף תזונה‪ .‬תוספת יוני הסידן חשובה‬
‫במיוחד למניעת איבוד הסידן מהעצם‪ ,‬אוסטראופוזיס ושברים‪ ,‬שמירה על עצמות חזקות‪ ,‬ציפורניים‬
‫ושיער בריאים‪.‬‬
‫יוני הסידן חשובים ביותר לילדים ומבטיחים את התפתחותם הנורמאלית ובניה תקינה של‬
‫עצמותיהם‪ .‬ה"סידן" אף נחוץ לתפקוד של מערכת העצבים והוא משתתף בויסות מנגנוני קרישת‬
‫הדם‪ .‬הוא הכרחי לכיווץ שרירים ולפעולה תקינה של הלב‪ .‬תזונה מועשרת ב"סידן" עשויה להגן‬
‫מפני התפתחות תאים סרטניים במעי הגס‪.‬‬
‫מזונות העשירים בסידן הם כרוב‪ ,‬טחינה‪ ,‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬חומוס וסויה‪ .‬במאה גרם טחינה‬
‫משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי ‪ 11‬מזו המצויה במאה גרם חלב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מילון מושגים‬
‫אטום‪ :‬האטום הוא החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי שבו נשמרות תכונות היסוד‪ .‬האטום בנוי‬
‫מחלקיקים קטנים‪ :‬אלקטרונים‪ ,‬פרוטונים ונויטרונים‪ .‬סימולו של האטום בשפה הכימית נעשה‬
‫באמצעות אותיות לטיניות הקבועות לכל יסוד כימי‪ .‬לדוגמה‪ :‬אטום פחמן מסומן באות ‪ ,C‬אטום מימן‬
‫מסומן באות ‪.H‬‬
‫אלקטרון‪ :‬האלקטרון הוא חלקיק תת‪-‬אטומי‪ .‬האלקטרונים מקיפים את גרעין האטום שמכיל את‬
‫הפרוטונים והנויטרונים‪ .‬מטענו החשמלי של האלקטרון שלילי‪.‬‬
‫פרוטון‪ :‬הפרוטון הוא חלקיק תת‪-‬אטומי בעל מטען חשמלי חיובי‪ .‬הפרוטונים מרוכזים בגרעין האטום‪.‬‬
‫יון‪ :‬חלקיק הנושא מטען חשמלי כיוון שכמות האלקטרונים בו שונה מכמות הפרוטונים‪ .‬זאת בניגוד‬
‫לאטום נייטרלי‪ ,‬שבו כמות האלקטרונים והפרוטונים שווה‪.‬‬
‫קטיון‪ :‬יון בעל מטען חיובי‪ .‬חלקיק בו מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים‪.‬‬
‫אניון‪ :‬יון בעל מטען שלילי‪ .‬חלקיק בו מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים‪.‬‬
‫מוליכות‪ :‬מוליכות חשמלית של גוף מסוים היא מידת היכולת של זרם חשמלי לעבור באותו גוף‪.‬‬
‫חומרים מוליכים הם חומרים בהם קיימים חלקיקים טעונים עם חופש תנועה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫משימת בית‪:‬‬
‫למוצקים שונים כושר התמוססות שונה באותו הממיס‪ .‬כושר מסיסות זה תלוי גם בטמפרטורה של‬
‫הממיס‪ .‬לשם קביעת כושר מסיסות של חומר משתמשים בכמות קבועה של ממיס‪ ,‬אותה מביאים‬
‫לרוויה בחומר המומס‪ .‬שיעור המסיסות נקבע לפי כמות המומס בגרמים הנחוצה להרוויית ‪ 100‬גרם‬
‫ממיס בטמפרטורה נתונה‪ .‬מקובל לתאר את המסיסות של חומרים בתיאור גרפי המציג את השתנות‬
‫כושר המסיסות כתלות בטמפרטורה‪ .‬התבוננו בגרף המצורף על עקומות המסיסות של מלחים שונים‬
‫במים (המלחים ממוספרים ‪.)1-9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬מה מתאר ציר ‪ ?X‬באילו יחידות נמדד? מה מתאר ציר ‪ ?Y‬באילו יחידות נמדד?‬
‫‪ .2‬התבוננו בעקומות של מלח הבישול ‪ ,)3( NaCl‬והמלח סידן כלורי ‪ .)8( CaCl2‬מסיסות של איזה‬
‫מלח תושפע יותר מעליית הטמפרטורה? נמקו תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו דוגמאות לחומר (ציינו את מספרו) אשר‪ :‬מסיסותו עולה עם עליית הטמפרטורה‪ ,‬מסיסותו‬
‫יורדת עם עליית הטמפרטורה וחומר שמסיסותו כמעט ולא משתנה עם עליית הטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .4‬התבוננו בעקומה של מלח מס' ‪ .1‬בהנחה שאנו מחזיקים כוס ובה תמיסה רוויה של המלח ב‪-‬‬
‫‪ 10ₒC‬ומחממים את התמיסה לטמפרטורה של ‪ . 20ₒC‬במה נבחין תוך כדי החימום? הסבירו‬
‫מדוע‪.‬‬
‫‪11‬‬