‫מערך שיעור ‪1‬‬ ‫מבוא לחינוך פיננסי‬ ‫מערך שיעור ‪1‬‬ ‫מבוא לחינוך פיננסי‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫פעילות מבוא זו לנושא חינוך פיננסי יכולה להוות פעילות פתיחה לתוכנית‪.‬‬ ‫בפעילות נכיר את מאפייני התרבות הכלכלית הקפיטליסטית ונתוודע למרכזיות הכסף בה‪.‬‬ ‫מרכיבים מרכזיים בפעילות‪ :‬סרטון‪ ,‬פעילות כיתה ודיון‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫התלמיד יבין כי משיכתנו לכסף נובעת ממגוון האפשרויות שהוא מעניק לנו‪.‬‬ ‫התלמיד יבין את המושג קפיטליזם‪.‬‬ ‫התלמיד יזהה את מאפייני הקפיטליזם תוך התנסות בכיתה‪.‬‬ ‫התלמיד יבין כיצד החברה המערבית מושפעת מהתרבות הקפיטליסטית‪ ,‬שמהותה היא מרכזיות הכסף‪.‬‬ ‫התלמיד יבין מדוע חשוב ללמוד את נושא החינוך הפיננסי‪.‬‬ ‫קהל יעד‪ :‬תלמידי י' – יא'‬ ‫ידע קודם‪ :‬אין (שיעור הפתיחה)‬ ‫עזרים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫כרטיסיות (נספח ‪)4‬‬ ‫מחשב עם חיבור לאינטרנט‬ ‫ברקו‬ ‫רמקולים‬ ‫הכנות מקדימות‪ :‬הכיתה תסודר בחי"ת‪.‬‬ ‫משך הפעילות‪ 00 :‬דקות ‪ -‬שני שיעורים‬ ‫‪2‬‬ ‫מערך שיעור ‪1‬‬ ‫הצעה לדגם הוראה‬ ‫סיום‬ ‫פעילות מרכזית‬ ‫פתיחה‬ ‫סרטון‬ ‫"כסף מסנוור"‬ ‫דיון בעקבות הסרטון‪:‬‬ ‫למה כסף מעניין אותנו?‬ ‫פעילות מרכזית‬ ‫התנסות וזיהוי מאפיינים קפיטליסטים‬ ‫דרך פעילות "בחירת חברת תעופה"‬ ‫דיון בעקבות הפעילות והסרטון‪:‬‬ ‫מרכזיות הכסף בעולמנו‬ ‫תכנית חינוך פיננסי‬ ‫הצגת התוכנית ומרכיביה‬ ‫‪3‬‬ ‫מערך שיעור ‪1‬‬ ‫טבלת פעילות‬ ‫פעילות‬ ‫מורה‬ ‫תלמיד‬ ‫פתיחה – ‪ 02‬דקות‬ ‫צפייה בסרטון "כסף משפיע עלינו"‬ ‫סרטון‬ ‫הערות‬ ‫הצגת הסרטון עד דקה ‪ .2:05‬קישור‬ ‫הערה‪ :‬המורה יבקש מתלמידים שכבר‬ ‫צפו בסרטון בעבר לא לגלות את‬ ‫ההמשך ו"לקלקל" לאחרים‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית‪:‬‬ ‫שאלה‬ ‫מה לדעתכם קרה בסרטון?‬ ‫שאלה‬ ‫ואיך הוא עשה את זה?‬ ‫שאלה‬ ‫למה הכסף כל כך מעניין אותנו? מה‬ ‫המורה יכתוב על הלוח את תשובות‬ ‫יש בכסף שמושך לפי דעתכם?‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫קסם של שינוי השטר‬ ‫מ‪ 50-‬ל‪200-‬‬ ‫יש להתייחס בקצרה לתשובות‬ ‫התלמידים ולומר להם שנחזור לסרטון‬ ‫בהמשך (הדיון על טכניקת ה"קסם" אינו‬ ‫רלוונטי לנושא)‪.‬‬ ‫תשובות אפשרויות‪:‬‬ ‫המורה יכתוב על הלוח את תשובות‬ ‫שאלה‬ ‫מה אפשר לעשות עם כסף?‬ ‫קנייה ורכישה של‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫בגדים‪ ,‬בית‪ ,‬רכב‬ ‫המלצה‪ :‬כדאי להרחיב את תשובות‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫התלמידים ולהתייחס לפרטים ספציפיים‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כסף מאפשר לנו קנייה של מגוון‬ ‫לצורך המחשה יש להיעזר בתשובות‬ ‫ביניים‬ ‫דברים בתחומים שונים בחיים ‪ -‬בין‬ ‫לשאלה "מדוע הכסף חשוב?"‬ ‫אם מדובר במוצר מוחשי או ברכישת‬ ‫ובדוגמאות הכתובות על הלוח‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אם מדובר בנושא של רכב‪ :‬סוג‪,‬‬ ‫שנת ייצור וכיו"ב‪.‬‬ ‫המלצה לפתח דיון‪:‬‬ ‫האם אפשר לקנות בכסף‬ ‫בריאות‪ ,‬חברים‪ ,‬אהבה?‬ ‫דוגמאות לקניות בתחום הבריאות‪ :‬מנוי‬ ‫לחדר כושר‪ ,‬רופאים פרטיים‪ ,‬תרופות‪.‬‬ ‫"פעילות" (מנוי בחדר כושר‪ ,‬טיסה‬ ‫לחו"ל וכו')‬ ‫‪4‬‬ ‫פעילות‬ ‫מורה‬ ‫תלמיד‬ ‫פעילות מרכזית בכיתה – ‪ 02‬דקות (‪ 02‬דקות | ‪ 12‬דקות לסיכום)‬ ‫התלמידים יושבים‪.‬‬ ‫ חלוקת כרטיסיות לתלמידים עם‬‫פעילות‬ ‫בכיתה‪:‬‬ ‫באיזו‬ ‫חברת‬ ‫הערות‬ ‫תיאור הפעילות – נספח ‪1‬‬ ‫יש לזכור לכתוב על הלוח את‬ ‫הכיתוב "ממריאים"‪.‬‬ ‫השיקולים שעניינם בחירת חברת‬ ‫‪ -‬הצגת סיפור המקרה על חברת‬ ‫תעופה תחת הכותרת "שיקולים‬ ‫התעופה‪.‬‬ ‫מרכזיים"‪.‬‬ ‫תעופה‬ ‫תטוסו?‬ ‫סיכום‬ ‫‪ -‬שאלות לדיון‬ ‫התלמידים יושבים‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ‪ -‬נספח ‪2‬‬ ‫פעילות‬ ‫סיום – ‪ 02‬דקות‬ ‫הצגת הסרטון בשנית‪.‬‬ ‫חזרה‬ ‫צפייה בסרטון‬ ‫הצגת הסרטון מתחילתו ועד סופו‪ .‬קישור‬ ‫לסרטון‬ ‫הצבעה‬ ‫שאלה‬ ‫מי שם לב שצבע המפה השתנה‪ ,‬או‬ ‫בהצבעה‬ ‫שהבחור החליף חולצה?‬ ‫שאלה‬ ‫למה לדעתכם לא שמתם לב‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫לשינויים?‬ ‫ הסתכלו בעיקר על‬‫הכסף‪.‬‬ ‫‪ -‬סונוורו מהקסם‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫ברגע שכסף מוצג לפנינו ‪ ,‬אנו‬ ‫רצוי להדגים זאת בעזרת השיקולים‬ ‫הופכים "עיוורים" למתרחש סביב‪.‬‬ ‫לבחירת חברת התעופה‪ ,‬שנכתבו על‬ ‫למה? כסף נמצא בכל מקום‪ ,‬וכמו‬ ‫הלוח במהלך הפעילות‪.‬‬ ‫בדוגמה של המטוסים היום הכול‬ ‫נמדד‬ ‫בכסף ‪ -‬מחיר מוצר ואפילו הטבה או‬ ‫מבצע‪.‬‬ ‫הצגת‬ ‫מושג‬ ‫הפעילות הקצרה של בחירת חברת‬ ‫הרחבה בנושא ‪ -‬נספח ‪3‬‬ ‫התעופה והסרטון בו צפינו‪ ,‬מדגימים‬ ‫לנו את עיקרי הקפיטליזם ואת‬ ‫חשיבותו בחיינו‪.‬‬ ‫מה שבולט כבר בשלב הראשון הוא‬ ‫מקומו המרכזי של הכסף בחברה‬ ‫האנושית ("קפיטל" ‪" -‬הון")‪ .‬ראינו כי‬ ‫כל מרכיב המשפיע על הבחירה‬ ‫מוערך ונמדד בכסף‪ :‬הטיסה עצמה‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פעילות‬ ‫מורה‬ ‫תלמיד‬ ‫הערות‬ ‫האוכל‪ ,‬השירות‪ ,‬הוותק וכו')‪ .‬נושאים‬ ‫נוספים הם התחרות החופשית‬ ‫וכוחות השוק (במקרה זה הטיסות‬ ‫לאילת)‪ ,‬כנגזרת מנתוני ביקוש‬ ‫והיצע‪.‬‬ ‫מהסרטון הבנו שאיננו מודעים‬ ‫למרכזיות הכסף בחיינו‪ ,‬עד שאנו‬ ‫מגלים כי אפילו לא שמנו לב למה‬ ‫שקרה סביב אותם שטרות‪.‬‬ ‫הצגת‬ ‫הכסף ממלא תפקיד חשוב בתרבות‬ ‫כניסה לאתר התוכנית ‪-‬קישור‬ ‫הפרויקט‬ ‫הצריכה בת‪-‬זמננו‪ ,‬ולכן חשוב שנדע‬ ‫הצגת כללית של האתר ופרקי הלימוד‬ ‫איך להתנהל עמו בחיי היומיום‪.‬‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫זוהי הסיבה לכך שבחרנו לעסוק‬ ‫חיבור מערך השיעור לפרק המבוא‬ ‫בנושא "חינוך פיננסי"‪.‬‬ ‫וכניסה לפרק המבוא תוך הסבר קצר על‬ ‫מטרות הפרויקט‪:‬‬ ‫הדפדוף בו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להעניק לתלמידים כלים‬ ‫להתמודדות נכונה ולהבנה‬ ‫מעמיקה יותר בכל הקשור‬ ‫להתנהלות פיננסית‪.‬‬ ‫סיום‬ ‫שיעור‬ ‫המלצה לקריאה מעמיקה בנושא‬ ‫הפתיחה – קריאה עצמאית של פרק‬ ‫המבוא באתר הקורס‬ ‫הפניה לאתר לפרק כלכלה קלה‬ ‫קישור‬ ‫הרחבות ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נספח ‪" - 3‬קפיטליזם כתפיסה כלכלית בעידן המודרני"‬ ‫‪-‬‬ ‫פרק הלימוד " כלכלה קלה"‬ ‫פעילות המשך‪ :‬למידה עצמית של התלמיד ‪ -‬מעבר על פרק המבוא – "כלכלה קלה" באתר ‪ -‬קישור‬ ‫‪6‬‬ ‫מערך שיעור ‪1‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח ‪ – 1‬פעילות כיתה – " באיזו חברת תעופה תטוסו?"‬ ‫תקציר הפעילות‬ ‫זהו משחק שמטרתו לדמות את שוק הטיסות לאילת בתרבות הקפיטליסטית‪.‬‬ ‫המשחק כולל שלבים ב"תחרות" המתנהלת בין שתי חברות תעופה למשיכת לקוחות‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי‬ ‫בהענקת הטבות טיסה‪.‬‬ ‫בכל שלב תוצג בפני התלמידים אחת ההטבות‪ ,‬ועל פי המידע החדש שיקבלו יצטרכו לבחור באיזו חברה‬ ‫ירצו לטו ס‪ .‬התלמידים יידרשו לנמק את בחירתם‪ ,‬לנתח את המניעים שהובילו אליה ולהסיק את המטרות‬ ‫אליהן כיוונה חברת התעופה במתן ההטבה‪.‬‬ ‫מטרת הפעילות‬ ‫המחשת כמה ממאפייניו העיקריים של הקפיטליזם‪ :‬מרכזיות הכסף‪ ,‬התחרות‪ ,‬נתוני היצע וביקוש‪.‬‬ ‫עזרים לפעילות‬ ‫כרטיסיות עם שמות חברות התעופה (נספח ‪)4‬‬ ‫הנחיות למורה‬ ‫ בתחילת הפעילות חלקו לכל תלמיד כרטיסייה עם השם "ממריאים"‪.‬‬‫ הציגו בפני הכיתה את כללי המשחק ואת אופן השימוש בכרטיסיות‪.‬‬‫ הציגו את סיפור המקרה ‪ -‬כולל התוספת המופיעה בשלב הראשון בטבלה להלן‪.‬‬‫ מהלך הפעילות הכולל את שלבי המשחק‪ ,‬הנקודות לדיון והרישום על הלוח מוצג בטבלה להלן‪.‬‬‫כללי המשחק‬ ‫‪ .1‬בכל אחד מהסבבים חייב כל תלמיד לבחור את חברת התעופה שעמה יטוס (לא ניתן להישאר‬ ‫ניטרלי ולהימנע מבחירה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬אופן השימוש בכרטיסיות‪ :‬הצביעו עבור החברה שאתה תרצו לטוס ע"י בחירת הכרטיסייה עליה‬ ‫מופיע שם חברה זו‪.‬‬ ‫סיפור המקרה‪ :‬חברת התעופה הפופולרית "ממריאים" בעלת ותק של ‪ 20‬שנה בתחום‪ ,‬החלה לבצע טיסות‬ ‫שכר לאילת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פעילות כיתה – " באיזו חברת תעופה תטוסו?"‬ ‫שלבי הפעילות‬ ‫שלב‬ ‫‪1‬‬ ‫מחיר הטיסה‪:‬‬ ‫‪ ₪ 300‬לכיוון‬ ‫‪ .1‬למה בחרתם לטוס עם‬ ‫החברה הנ"ל?‬ ‫ אין עוד אפשרויות‬‫(תשובה עיקרית)‪.‬‬ ‫‪ -‬בעלת ותק‬ ‫אין אפשרות‬ ‫אחרת‬ ‫כתבו את תשובות‬ ‫התלמידים על הלוח‪.‬‬ ‫בסיום כל שלב סמנו את‬ ‫השיקול המרכזי שהניע את‬ ‫התלמיד בבחירת החברה‬ ‫לפי השיקולים המופיעים‬ ‫בטבלה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חברה חדשה בשם "טסים‬ ‫ונהנים" מציעה טיסות‬ ‫במחיר של ‪ ₪ 250‬לכיוון‪.‬‬ ‫‪ .1‬לחברה א'‪:‬‬ ‫מה השאיר אתכם‬ ‫בחברה? הרי חברה ב'‬ ‫הציעה מחיר נמוך יותר‪.‬‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫מחיר זול‬ ‫יותר‬ ‫(חברה ב')‬ ‫לפני שלב זה!!!‬ ‫חלקו לתלמידים כרטיסיות‬ ‫עם השם "טסים ונהנים"‪.‬‬ ‫ותק ‪ -‬שם‬ ‫(חברה א')‬ ‫חברה א' = "ממריאים"‬ ‫חברה ב' = "טסים ונהנים"‬ ‫הצבעה‬ ‫תוספת‬ ‫שאלו את התלמידים‬ ‫תשובות אפשריות‬ ‫שיקול מרכזי‬ ‫הערות‬ ‫הצבעה‬ ‫אולם שימו לב‪ :‬מכיוון שזו‬ ‫חברה חדשה‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫שיחולו עיכובים בטיסות!‬ ‫‪ .2‬לחברה א'‪ :‬למה בחרתם‬ ‫לעבור לחברה ב'‪ ,‬הרי יש‬ ‫חשש לעיכובים בטיסות‪.‬‬ ‫מלבד זאת כבר טסתם עם‬ ‫חברה א' ומאוד נהניתם‪.‬‬ ‫‪ .3‬למה לדעתכם הורידה‬ ‫חברה ב' את המחיר?‬ ‫חברה א'‪:‬‬ ‫‪ .1‬בעלת ותק‬ ‫‪ .2‬מרגישים יותר בטוח‬ ‫חברה ב'‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחיר זול יותר‬ ‫מניע החברה להורדת‬ ‫מחיר הטיסה‪:‬‬ ‫ משיכת לקוחות‬‫מחברה א'‬ ‫‪ -‬חברה ללא ותק‬ ‫‪8‬‬ ‫פעילות כיתה – " באיזו חברת תעופה תטוסו?"‬ ‫שלבי הפעילות ‪ -‬המשך‬ ‫‪3‬‬ ‫חברת "ממריאים"‬ ‫החליטה לצאת במבצע‪:‬‬ ‫טיסה ב‪ ₪ 260-‬כולל‬ ‫ארוחה חמה שהוכנה‬ ‫ע"י שף מוכר‪.‬‬ ‫‪ .1‬לחברה ב'‪:‬‬ ‫מה השאיר אתכם‬ ‫בחברה?‬ ‫תשובות אפשרויות‪:‬‬ ‫חברה א'‪:‬‬ ‫ הוסיפה ארוחה‬‫ הורידה במחיר‬‫ יותר בטוחה ‪ -‬בעלת‬‫ותק‬ ‫ארוחה חמה‬ ‫שהוכנה ע"י‬ ‫שף מוכר‪.‬‬ ‫שאלה ‪ :1‬להדגיש את‬ ‫היתרונות של חברה א'‪ ,‬כגון‬ ‫ותק‪ ,‬ארוחה ומחיר‪.‬‬ ‫הצבעה‬ ‫שלב‬ ‫תוספת‬ ‫שאלו את התלמידים‬ ‫תשובות אפשריות‬ ‫שיקול מרכזי‬ ‫הערות‬ ‫‪ .2‬לחברה א'‪ :‬למה בחרתם‬ ‫לעבור לחברה א'?‬ ‫‪ .3‬למה חברה א' הוסיפה‬ ‫ארוחה?‬ ‫חברה ב'‪:‬‬ ‫ מחיר נמוך יותר‬‫מניע החברה להוספת‬ ‫ארוחה‪- :‬‬ ‫ משיכת לקוחות‬‫מהחברה השנייה‪.‬‬ ‫ מניעת הפסדים‬‫במקרה של מספר‬ ‫נוסעים נמוך‪.‬‬ ‫פירוט לשאלה ‪0‬‬ ‫בהתייחסות לשאלה ‪ 3‬על‬ ‫המורה לשים לב‪:‬‬ ‫ לייצג את הנושא דרך‬‫"תנועת" התלמידים בין‬ ‫החברות‪ :‬תחילה כולם היו‬ ‫בחברה א'‪ ,‬ובעקבות השינוי‬ ‫בתנאי הטיסה חלקם עברו‬ ‫לחברה ב'‪.‬‬ ‫ חברה א' כבר לא ממלאת‬‫מטוס‪.‬‬ ‫ להדגיש זאת בפני‬‫התלמידים!‬ ‫ חברת התעופה מעוניינת‬‫למכור כמה שיותר מושבים‬ ‫בטיסה‪ .‬ככל שיישארו יותר‬ ‫מושבים ריקים‪ ,‬כך תרוויח‬ ‫פחות ואף עלולה לצבור‬ ‫הפסדים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פעילות כיתה – " באיזו חברת תעופה תטוסו?"‬ ‫שלבי הפעילות – המשך‬ ‫‪4‬‬ ‫"טסים ונהנים"‬ ‫פרסמה שהיא‬ ‫מחליפה את כל‬ ‫המושבים במטוס‬ ‫לכורסאות מסז'‬ ‫מפנקות‪.‬‬ ‫‪ .1‬לחברה א'‪:‬‬ ‫מה השאיר אתכם‬ ‫בחברה?‬ ‫תשובות אפשרויות‪:‬‬ ‫חברה א'‪:‬‬ ‫ הוסיפה ארוחה‪.‬‬‫ הורידה מחיר‪.‬‬‫‪ -‬יותר בטוחה ‪ -‬בעלת ותק‪.‬‬ ‫נוחות הטיסה נוחות הטיסה כשיקול מרכזי‪:‬‬ ‫כלומר‪ ,‬התלמידים מוכנים‬ ‫להסתכן בעיכובים בטיסה לטובת‬ ‫מושבים נוחים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חברת "ממריאים"‬ ‫הוסיפה שירותי‬ ‫אבטחה בטיסות‪,‬‬ ‫המקנים לנוסעים‬ ‫תחושת ביטחון אישי‬ ‫חזקה יותר‪ ,‬טיסה‬ ‫ללא דאגות‪.‬‬ ‫הצבעה‬ ‫שלב‬ ‫תוספת‬ ‫שאלו את התלמידים‬ ‫תשובות אפשריות‬ ‫שיקול מרכזי‬ ‫‪ .2‬לחברה ב'‪ :‬למה‬ ‫בחרתם לעבור‬ ‫לחברה ב'?‬ ‫‪ .3‬מדוע שדרגה חברה‬ ‫ב' את המושבים?‬ ‫‪ .1‬לחברה ב'‪:‬‬ ‫מה השאיר אתכם‬ ‫בחברה?‬ ‫הצבעה‬ ‫‪ .2‬לחברה א'‪ :‬למה‬ ‫בחרתם לעבור‬ ‫לחברה א'?‬ ‫‪ .3‬למה חברה א'‬ ‫הוסיפה את‬ ‫האבטחה?‬ ‫יש להדגיש את ה"ערכים" עליהם‬ ‫מבוססת הבחירה‪" .‬ערך"‬ ‫בהקשר זה פירושו בחירה במה‬ ‫שנראה לתלמיד חשוב יותר‪ :‬ותק‬ ‫לעומת נוחות או ההיפך‪ .‬לפי‬ ‫קריטריונים אלה הם יוצרים‬ ‫לעצמם סדר עדיפויות‪ ,‬שבעזרתו‬ ‫יחליטו עם איזו חברה לטוס‪.‬‬ ‫חברה ב'‪:‬‬ ‫ מחיר נמוך יותר‬‫ הוספת כורסאות מסז'‪:‬‬‫מניע החברה לשדרוג המושבים‪:‬‬ ‫משיכת לקוחות מהחברה‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫תשובות אפשרויות‪:‬‬ ‫חברה א'‪:‬‬ ‫ הגבירה אבטחה‪.‬‬‫ הוסיפה ארוחה‪.‬‬‫ הורידה מחיר‪.‬‬‫ יותר בטוחה ‪ -‬בעלת ותק‪.‬‬‫חברה ב'‪:‬‬ ‫ מחיר נמוך יותר‪.‬‬‫ מושבים נוחים‬‫מניע החברה להוספת אבטחה‪:‬‬ ‫ משיכת לקוחות מהחברה‬‫השנייה ע"י הגברת‬ ‫תחושת הביטחון האישי‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫ביטחון אישי‬ ‫(באמצעות‬ ‫אבטחה‬ ‫מוגברת)‬ ‫הרחיבו בנושא האבטחה ‪-‬‬ ‫התלמידים מוכנים לשלם יעוד‬ ‫כסף לחברה שמציעה אבטחה‬ ‫קפדנית יותר בזמן הטיסה‪ .‬נושא‬ ‫הביטחון האישי מהווה שיקול‬ ‫בבחירה‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‬ ‫מוכנים לשלם גם עלות גבוהה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫יש להדגיש את ה"ערכים" עליהם‬ ‫מבוססת הבחירה‪" .‬ערך"‬ ‫בהקשר זה פירושו בחירה במה‬ ‫שנראה לתלמיד חשוב יותר‪ :‬ותק‬ ‫לעומת נוחות או ההיפך‪ .‬לפי‬ ‫קריטריונים אלה כל תלמיד יוצר‬ ‫לעצמו סדר עדיפויות‪ ,‬שבעזרתו‬ ‫יחליט עם איזו חברה לטוס‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נספח ‪ :0‬פעילות כיתה ‪ -‬שאלות לדיון בנושא "עם איזו חברת תעופה תטוסו?"‬ ‫שאלה‬ ‫מה נוכחתם שהתרחש בין‬ ‫החברות?‬ ‫מה לדעתכם הניע את‬ ‫חברות התעופה להוסיף‬ ‫הטבות ולשנות את המחיר?‬ ‫תשובות מצופות‬ ‫ התחרו על הלקוח ע"י הטבות‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫מניע החברה‪ :‬למנוע הפסדים גבוהים יותר‪.‬‬ ‫מטוס שאינו מטיס מספר מינימלי של נוסעים‪,‬‬ ‫גורם הפסד כספי לחברה‪.‬‬ ‫פתרון‪ :‬הטבות ושדרוגים למשיכת הלקוחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הן לא מפסידות‪ ,‬אך הרווח מצטמצם לעומת‬ ‫הרווח שלפני ההטבה‪.‬‬ ‫החברה מעדיפה להרוויח קצת פחות מאשר‬ ‫לא להרוויח כלל‪.‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫ההטבות השונות‪.‬‬ ‫מקבלים תמורה גבוהה יותר עבור הכסף‪.‬‬ ‫‬‫האם אתם חושבים‬ ‫שהחברות מפסידות בכך‬ ‫שהן נותנות יותר הטבות‬ ‫ללקוחות?‬ ‫מה הניע אתכם בבחירת‬ ‫החברה?‬ ‫‪-‬‬ ‫מסקנה‬ ‫תחרות‪" :‬שחקן" חדש בשוק מגביר את התחרות במחירים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כשההיצע עולה החברות "מתאמצות" יותר לטובת‬ ‫הלקוח כדי למנוע הפסדים‪.‬‬ ‫כשההיצע עולה ו‪/‬או כשהביקוש יורד‪ ,‬הלקוח משלם‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החברה תמיד מכוונת לרווח; כל תוספת או הטבה ללקוח‬ ‫מחושבות כך שבשורה התחתונה הרווח יהיה גבוה יותר‪.‬‬ ‫לפי הדרך שבה פועלת החברה ניתן לראות כי המניע‬ ‫המרכזי בפעילותה הוא הרווח ‪ -‬כלומר‪ ,‬הכסף הוא‬ ‫הגורם המרכזי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרכזיות הכסף‪ :‬כל מרכיב נמדד בכסף ‪ -‬הן מצד הקונה‬ ‫(הנוסע) והן מצד המוכר (חברת הטיסה)‪ :‬תוספת‬ ‫הארוחה במטוס‪ ,‬הוותק (חברה מוכרת)‪ ,‬הנוחות ואפילו‬ ‫הרצון להרגיש בטוחים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מסקנות מרכזיות‬ ‫‪ .1‬מרכזיות הכסף‪ :‬כל מרכיב נמדד בכסף ‪ -‬הן מצד הקונה (הנוסע) והן מצד המוכר (חברת הטיסה)‪ :‬תוספת הארוחה במטוס‪ ,‬הוותק (חברה מוכרת)‪,‬‬ ‫הנוחות ואפילו הרצון להרגיש בטוחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ככל שיש יותר חברות המוכרות אותו מוצר‪ ,‬כך התחרות בענף גדלה והלקוח מרוויח‪.‬‬ ‫‪ .3‬החברות פועלות בשוק כדי למקסם את רווחיהן ולהגדיל את הונן העצמי‪ .‬האמצעים שהן נוקטות‪ ,‬כגון הוזלת מחיר‪ /‬הטבות (ארוחת שף) נועדו אך‬ ‫ורק להגדלת הרווחים ולמניעת הפסדים המתבטאים ב"אובדן" לקוחות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נספח ‪ :0‬הרחבת מידע ‪ -‬קפיטליזם כתפיסה כלכלית בעידן המודרני‬ ‫קטע תוכן‪ :‬קפיטליזם מתוך פרק המבוא באתר "להבין את הכסף"‬ ‫כאמור‪ ,‬כסף "נמצא" בכל מקום‪ ,‬וכדי ללמוד איך מתנהלים עמו בחיי היומיום עלינו להבין מה הוביל את עולמנו‬ ‫להיות כזה שבו הכלכלה מהווה גורם מכריע בהתנהלותו‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬ברוב המדינות העולם המערבי התפיסה הכלכלית מבוססת על "כלכלה חופשית"‪.‬‬ ‫העקרונות המרכזיים בתפיסה זו הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬היעדר התערבות ממשלתית ‪ -‬הממשלה אינה מתערבת במחיר השוק‪ .‬מחיר המוצר נקבע על פי מחיר‬ ‫המוסכם בין הקונה למוכר‪ .‬הקונה יכול לרכוש את המוצר או השירות מכל גורם המוכר אותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬תחרות ‪ -‬בשוק החופשי אותו מוצר מוצע בטווח מחירים דומה במקומות שונים‪ .‬הסיבה לכך היא שלקונה‬ ‫יש אפשרות לרכוש את המוצר במחיר הנמוך ביותר ללא הגבלה או מניעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬היצע וביקוש – בשוק החופשי הביקוש וההיצע נקבעים ללא כל התערבות של גורמים חיצוניים‪ .‬באופן‬ ‫תיאורטי המדינה אינה מתערבת בנושאים הללו‪.‬‬ ‫מושג פופולרי נוסף שהשימוש בו הפך שגור בהקשר של "כלכלה חופשית"‪ ,‬הוא קפיטליזם ("קפיטל"‬ ‫משמעותו הון)‪ .‬מושג זה התגבש בין המאה ה‪ 16-‬למאה ה‪ ,10-‬אך אין ספק שחדר לתודעה העולמית במאה‬ ‫ה‪ 20-‬ובמאה הנוכחית‪.‬‬ ‫קפיטליזם הוא שיטה כלכלית‪-‬חברתית שבה אמצעי הייצור (למשל‪ ,‬המכונות במפעלים)‪ ,‬אמצעי השיווק‬ ‫(למשל‪ ,‬החנויות בקניון) והאמצעים שבעזרתם מבצעים את העסקאות (למשל‪ ,‬כרטיסי האשראי‬ ‫שמספקים הבנקים) נמצאים בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫עפ"י התפיסה הקפיטליסטית יש לאזרח חירות כלכלית מלאה‪ ,‬והוא יכול לעשות כל שימוש ראוי בגופו‪ ,‬במוחו‪,‬‬ ‫בהונו וברכושו‪ ,‬כל עוד אינו פוגע באחר‪ .‬עוד גורסת התפיסה הקפיטליסטית‪ ,‬כי בני אדם תמיד יעדיפו ליצור‬ ‫קשרים בתנאי שלום ולא בתנאי מלחמה‪ .‬המדינה מכוננת מערכת משפט ואכיפה המגנה על האזרחים‪ ,‬ובכך‬ ‫מאפשרת את החירות הכלכלית‪.‬‬ ‫כנגד השיטה הקפיטליסטית מתקיימת השיטה הסוציאליסטית ("סוציאל" משמעותו חברה)‪ ,‬שבמרכזה‬ ‫שאיפה לשוויון בין בני האדם תוך ביטול החירות האישית בתחום הכלכלי‪ .‬לצורך כך נדרשת המדינה להפקיע‬ ‫את הקניין הפרטי ולנהל את הכלכלה בעצמה באופן מלא‪.‬‬ ‫דגם "מרוכך" יותר של הסוציאליזם נקרא סוציאל‪-‬דמוקרטיה‪ ,‬ועל פיו המדינה חותרת לשוויון בין אזרחיה‪ ,‬אך‬ ‫לא באופן מוחלט‪.‬‬ ‫אם נבחן את משקי הקיבוצים בישראל שבחרו להתנהל עפ"י הגישה הסוציאליסטית‪ ,‬נוכל לראות כיצד יושמו‬ ‫העקרונות הסוציאליסטיים כמעט באופן מלא‪ .‬למשל‪ ,‬לחברי הקיבוץ לא היה רכוש משלהם‪ ,‬וכל אמצעי הייצור‬ ‫והשירות היו משותפים‪ :‬המפעל‪ ,‬חדר האוכל‪ ,‬המכבסה‪ ,‬הרכבים ועוד‪.‬‬ ‫נקבע שכר קבוע ללא קשר לתפקיד או לגיל‪ ,‬וחברי הקיבוץ קיבלו תלושים לרכישת בגדים ותקציב אישי קבוע‬ ‫להתנהלות אישית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬מדינות אירופה המערבית (אנגליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ספרד) ומדינות נוספות נחשבות למדינות‬ ‫קפיטליסטיות‪ ,‬וזאת בהשוואה למדינות סוציאל‪-‬דמוקרטיות מובהקות כמו המדינות הסקנדינביות‪.‬‬ ‫המשטר בסין‪ ,‬בצפון קוריאה ובקובה מושתת על התפיסה הקומוניסטית‪ ,‬המהווה דגם מוקצן של הסוציאליזם‪.‬‬ ‫במדינות אלו ההנהגה שולטת בחירות האזרח לא רק במישור הכלכלי‪ ,‬אלא גם בזכויות בסיסיות כמו הזכות‬ ‫לבחור ולהיבחר לפרלמנט‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עזרים‪ -‬כרטיסיות לפעילות כיתה‬ ‫‪14‬‬ 15 16