המוסף דבר המנכ”ל הכלכלי תעשיית המלונאות בישראל

‫מלונאים‬
‫ע מוד‬
‫ע מוד‬
‫‪3‬‬
‫דבר המנכ”ל‬
‫‪5‬‬
‫ע מוד‬
‫בטאון תעשיית המלונאות והתיירות בישראל • חשוון תשע"ב • נובמבר ‪2011‬‬
‫‪11‬‬
‫המוסף‬
‫הכלכלי‬
‫תעשיית המלונאות בישראל‬
‫התעמלשונייאותת תמונת מצב‬
‫חבריי המלונאים‬
‫וידידי הענף‪,‬‬
‫שנת ‪ 2010‬היתה השנה הטובה‬
‫ביותר למלונאות מזה עשור‪ .‬התפוסה‬
‫הממוצעת הייתה ‪ 66.5%‬והרווח הנקי‬
‫(‪ )EBIDTA‬עמד על כ‪ ,21%-‬נתון‬
‫לכאורה גבוה‪ ,‬אך מטעה ביותר‪.‬‬
‫אם התפוסה גבוהה‪ ,‬המחירים‬
‫גבוהים והרווחיות לכאורה גבוהה‪,‬‬
‫מדוע אין המשקיעים עומדים‬
‫בתור? מדוע לא נבנים בארץ‬
‫מלונות חדשים?‬
‫בדקנו ומצאנו שהחזר ההשקעה על‬
‫ההון עמד ב‪ 2010-‬על ‪ 6.6%‬לשנה‬
‫לפני הוצאות מימון ופחת‪ .‬כל זאת‬
‫בשנה הטובה ביותר‪ .‬החזר‬
‫בישראל‬
‫תמונת מצב‬
‫התאחדות המלונות בישראל‬
‫עיתון "מלונאים" מרכז את עיקרי‬
‫הנתונים שהתפרסמו בעלון זה‬
‫ההשקעה בעשור היה כמובן נמוך‬
‫משמעותית; ואמנם‪ ,‬כל עסקאות‬
‫מכירה וקניית מלונות‪ ,‬אפילו בימים‬
‫אלה‪ ,‬נעשו במחירים נמוכים‬
‫משמעותית מעלות ההקמה‪.‬‬
‫כל עוד זול יותר לקנות‪ ,‬לא ייבנו‬
‫מלונות חדשים; עובדה כלכלית‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫על‪-‬מנת למשוך השקעות ברמת‬
‫הסיכון הקיימת בארץ‪ ,‬נדרש החזר‬
‫השקעה של לפחות ‪ 10%‬לשנה‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ ,‬שהרווח הנקי‬
‫חייב להגיע לרמה של ‪ - 30%‬גידול‬
‫של ‪ 50%‬מהרווח הממוצע ב‪.2010-‬‬
‫רמת רווחיות זו מקובלת בכל הארצות‬
‫והאזורים בהם נבנים מלונות‪.‬‬
‫חיפשנו אחר הסיבה המונעת מענף‬
‫הפועל ברמות תפוסה ומחירים‬
‫טובים להגיע לרמת רווחיות דומה‬
‫לזו של אירופה‪ .‬מצאנו‪ ,‬כי בנוסף‬
‫לאי‪-‬הוודאות ויוקר המחייה הגבוה‬
‫בארץ‪ ,‬ישנם ארבעה נושאים‬
‫למה משקיעים לא מחכים בתור‬
‫לבניית מלונות חדשים?‬
‫“גם בפתח השנה החדשה אנחנו‬
‫לא רואים משקיעים מחכים בתור‬
‫על‪-‬מנת להשקיע במלונאות‪,‬‬
‫והדבר צריך לעורר שאלות‪.‬‬
‫התפוסה טובה‪ ,‬המחירים טובים‬
‫ אבל אין משקיעים‪ .‬נפתחים‬‫בישראל כל הזמן סופרמרקטים‬
‫חדשים‪ ,‬אבל בקושי נפתחים‬
‫מלונות חדשים‪ .‬הדבר נובע‬
‫מכשל מערכתי ‪ -‬עלויות תפעול‬
‫גבוהות במלונות בארץ‪ ,‬המביאות‬
‫להחזר השקעה לא מספק‪ .‬אנחנו‬
‫המלונאים דומים לזוג נשוי‪ ,‬לשני‬
‫בני הזוג יחד יש ארבעה תארים‪,‬‬
‫הם עובדים קשה‪ ,‬משתכרים היטב‬
‫ובכל זאת לא גומרים את החודש‪.‬‬
‫כך המצב גם אצלנו במלונאות‪,‬‬
‫ולכן כמעט ולא נבנים בארץ‬
‫מלונות חדשים‪ .‬משהו פגום ואת‬
‫הפגמים צריך לשפר כדי שנוכל‬
‫לפתח את הענף טוב יותר”‪ ,‬אמר‬
‫עמי פדרמן‪ ,‬נשיא התאחדות‬
‫המלונות בישראל‪ ,‬בקבלת‬
‫הפנים המסורתית של התאחדות‬
‫המלונות בישראל לראשי תעשיית‬
‫התיירות‪ ,‬בפתח השנה החדשה‪.‬‬
‫פדרמן הוסיף כי התיירות היא‬
‫ברומטר רגיש לכל מה שקורה‬
‫באזור‪ ,‬אך אנחנו אופטימיים‬
‫למרות החששות מהשלכותיה‬
‫של הכרזה על מדינה פלסטינית‬
‫על תעשיית התיירות‪ .‬אנחנו רבי‬
‫ניסיון במכות שנחתו עלינו במשך‬
‫השנים”‪.‬‬
‫שר התיירות‪ ,‬סטס מיסז’ניקוב‪,‬‬
‫הכריז כי יקים ועדה ציבורית‬
‫לבחינת מחירי חבילות הנופש‬
‫לתיירים וישראלים‪ ,‬ויבדוק בין‬
‫היתר את נושא העלויות במלונות‬
‫ובשאר רכיבי הנופש‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪23‬‬
‫ייחודיים‪ ,‬אשר יחדיו מעבירים עשר‬
‫נקודות מסעיף הרווח לסעיף‬
‫ההוצאות‪ :‬כשרות‪ ,‬אבטחה‪ ,‬תקני‬
‫כח‪-‬אדם מיוחדים הנדרשים על‪-‬פי‬
‫רגולציה וארנונה‪.‬‬
‫נושאים כמו כשרות ואבטחה הם‬
‫חלק ממציאות חיינו וקשה לשנותם‪,‬‬
‫אך במקום לחפש דרכים לפצות‬
‫את הענף על נחיתות מובנית זו‪,‬‬
‫סובל הענף משורה של אפליות‪:‬‬
‫החל מאפליית העובדים במיסוי‬
‫משמרת שנייה ושלישית ועד אפליית‬
‫המשקיעים במס‪-‬החברות לעומת‬
‫תעשיות אחרות‪.‬‬
‫מוסכם שיש ביקוש מצד תיירים‬
‫לבוא לבקר בארץ ושהמדינה יכולה‬
‫להרוויח מיליארדי שקלים ומקומות‬
‫עמי פדרמן‬
‫עבודה נוספים‪ .‬אך על‪-‬מנת למשוך‬
‫משקיעים יש ליצור סביבה עסקית‬
‫רווחית ואוהדת לאורך זמן‪ .‬רק כך‬
‫ניתן למשוך השקעות נוספות לענף‪.‬‬
‫מענק חד‪-‬פעמי אינו מספיק‪.‬‬
‫הנהגת ההתאחדות שמה לה ולבאים‬
‫אחריה למטרה ליצור סביבת עסקים‬
‫אוהדת יותר‪ ,‬להביא לשוויון מלא בין‬
‫תעשיית המלונאות לתעשיות אחרות‬
‫ולהציב את התיירות במעמד של‬
‫עדיפות לאומית‪.‬‬
‫יעדי התאחדות המלונות בישראל‬
‫מטרתנו העיקרית היא להביא להכרה בתיירות‬
‫ובמלונאות כתעשייה בעדיפות לאומית‪.‬‬
‫כדי להגיע לכך יש לפעול בכמה מישורים‪:‬‬
‫» »שוויון מלא למול תעשיות אחרות בכל התחומים ובעיקר בחוק עידוד‬
‫‪eee‬השקעות הון‪.‬‬
‫» »מתן עדיפות לתוכנית הרחבת המלונות‪ ,‬על מנת לייצר תוספת ‪eee‬‬
‫‪eee‬חדרים משמעותית בטווח הקצר‪ ,‬וכדי לחזק את המלונות הקיימים‪.‬‬
‫» »התאמת ותיקון החוקים והתקנות בתחום התעסוקה‪.‬‬
‫» »הגבלת יכולתן של רשויות שונות לקבוע תקנות בעלות השלכות‬
‫‪eee‬כספיות על מלונות‪.‬‬
‫» »פתרון מצוקת כח‪-‬אדם וקידום ההכשרה המקצועית‪.‬‬
‫» »רפורמה במיסוי העירוני‪.‬‬
‫» »פישוט הליכי רישוי עסקים‪.‬‬
‫» »הקטנת עלויות הייצור‪.‬‬
‫» »שיפור תדמית הענף‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪2‬‬
‫• התאחדות המלונות בישראל • ‪• www.israelhotels.org.il‬‬
‫נתוני תפעול מלונות בשנת ‪2010‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫“רבעון סטטיסטי לתיירות ושירותי הארחה” (כרך ‪ - )39‬הלמ"ס‪“ ,‬מלונות ‪ -‬הכנסות‪ ,‬הוצאות ותוצר ‪ - “2007 -‬הלמ"ס‪,‬‬
‫עיבודי ואומדני התאחדות המלונות על בסיס פרסומי הלמ"ס‬
‫ירושלים‬
‫מערב ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫אילת‬
‫טבריה‬
‫ים המלח‬
‫חיפה‬
‫‪334‬‬
‫‪68‬‬
‫‪38‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪31‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫חדרים זמינים (ממוצע שנתי)‬
‫א‬
‫‪44,252‬‬
‫‪8,800‬‬
‫‪7,336‬‬
‫‪6,521‬‬
‫‪10,726‬‬
‫‪3,598‬‬
‫‪4,010‬‬
‫‪1,308‬‬
‫גודל מלון ממוצע (מספר חדרים)‬
‫ב‬
‫‪141‬‬
‫‪137‬‬
‫‪196‬‬
‫‪133‬‬
‫‪220‬‬
‫‪125‬‬
‫‪267‬‬
‫‪111‬‬
‫‪21,864‬‬
‫‪3,984‬‬
‫‪3,468‬‬
‫‪2,763‬‬
‫‪6,840‬‬
‫‪1,729‬‬
‫‪2,207‬‬
‫‪520‬‬
‫‪45%/9,933‬‬
‫‪84%/3,330‬‬
‫‪82%/2,842‬‬
‫‪82%/2,254‬‬
‫‪15%/1,011‬‬
‫‪45%/772‬‬
‫‪26%/565‬‬
‫‪52%/272‬‬
‫‪11,931‬‬
‫‪654‬‬
‫‪626‬‬
‫‪509‬‬
‫‪5,829‬‬
‫‪957‬‬
‫‪1,642‬‬
‫‪248‬‬
‫‪66.4%‬‬
‫‪65.5%‬‬
‫‪68.1%‬‬
‫‪73.3%‬‬
‫‪69.7%‬‬
‫‪62.2%‬‬
‫‪73.9%‬‬
‫‪65.1%‬‬
‫פדיון כולל (מיליוני ‪ ,₪‬ללא מע"מ)‬
‫ג‬
‫‪8,218‬‬
‫‪1,368‬‬
‫‪1,582‬‬
‫‪2,182‬‬
‫‪493‬‬
‫‪912‬‬
‫‪233‬‬
‫פדיון לחדר זמין (אלפי ‪)₪‬‬
‫ג‬
‫‪193‬‬
‫‪187‬‬
‫‪241‬‬
‫‪204‬‬
‫‪137‬‬
‫‪230‬‬
‫‪178‬‬
‫פדיון לחדר תפוס ליום (‪)₪‬‬
‫ביאור סה"כ ארצי‬
‫מס' מלונות‬
‫סה"כ לינות (אלפים)‬
‫מהן‪ :‬לינות תיירים (אלפים) ‪ % /‬מסה"כ‬
‫לינות ישראלים (אלפים)‬
‫תפוסת חדרי ם‬
‫ג‬
‫‪801‬‬
‫‪754‬‬
‫‪899‬‬
‫‪803‬‬
‫‪604‬‬
‫‪852‬‬
‫‪751‬‬
‫‪ EBIDTA‬סה"כ (מיליוני ‪ % / )₪‬מהפדיון‬
‫ג‪ ,‬ד‬
‫‪21%/1,740‬‬
‫‪27%/373‬‬
‫‪26%/419‬‬
‫‪17%/362‬‬
‫‪23%/112‬‬
‫‪21%/191‬‬
‫‪16%/37‬‬
‫‪ EBIDTA‬לחדר (אלפי ‪)₪‬‬
‫ג‪ ,‬ד‬
‫‪41‬‬
‫‪51‬‬
‫‪64‬‬
‫‪34‬‬
‫‪31‬‬
‫‪48‬‬
‫‪28‬‬
‫שווי חדר ‪ -‬ערך כינון (אלפי ‪)₪‬‬
‫ה‬
‫‪716‬‬
‫‪780‬‬
‫‪862‬‬
‫‪725‬‬
‫‪610‬‬
‫‪833‬‬
‫‪737‬‬
‫החזר השקעה (לשנה)‬
‫ו‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪9.2%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪32,900‬‬
‫‪6,248‬‬
‫‪5,574‬‬
‫‪4,400‬‬
‫‪8,192‬‬
‫‪2,302‬‬
‫‪3,776‬‬
‫‪1,159‬‬
‫‪27,500‬‬
‫‪5,098‬‬
‫‪4,424‬‬
‫‪3,533‬‬
‫‪7,432‬‬
‫‪2,022‬‬
‫‪2,805‬‬
‫‪1,106‬‬
‫‪5,400‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪867‬‬
‫‪760‬‬
‫‪280‬‬
‫‪971‬‬
‫‪53‬‬
‫‪1.08/0.71‬‬
‫סה"כ מועסקים‬
‫מהם‪ :‬עובדים ישירים‬
‫עובדי חברות כ"א‬
‫ז‬
‫‪1.1/0.74‬‬
‫מועסקים לחדר זמין ‪ /‬חדר תפו ס‬
‫סה"כ עלויות כ"א (מיליוני ‪ % / )₪‬מהפדיון‬
‫ח‬
‫‪32%/2,608‬‬
‫שכר חודשי ממוצע (‪)₪‬‬
‫ט‬
‫‪6,300‬‬
‫‪6,121‬‬
‫עלות שכר למעסיק (‪)₪‬‬
‫י‬
‫‪7,213‬‬
‫סה"כ תשלומי ארנונה (אלפי ‪)₪‬‬
‫יא‬
‫‪253,717‬‬
‫‪54,719‬‬
‫ארנונה כ‪ %-‬מפדיון‬
‫‪3.1%‬‬
‫עלויות ארנונה לחדר לשנה (‪)₪‬‬
‫‪5,399‬‬
‫ביאורים ‪ -‬נתוני תפעול מלונות בשנת ‪2010‬‬
‫א‪ .‬רק חדרים פתוחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬גודל מלון ממוצע הינו חלוקה של סה"כ החדרים‬
‫(כולל חדרים סגורים) בסך מס' המלונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתוני פדיון‪ ,‬עלויות שכר ו ‪- EBIDTA -‬‬
‫אומדנים שנערכו על בסיס פרסומי הלמ"ס ‪-‬‬
‫"מלונות‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות ותוצר"‪ .‬נתונים אלו אינם‬
‫כוללים את מלונות מזרח ירושלים‪ ,‬לכן בטור של‬
‫ירושלים מופיעים רק נתוני מערב העיר‪.‬‬
‫ד‪ .‬רווח לפני פחת‪ ,‬מימון ומסים‪.‬‬
‫ה‪ .‬ערך כינון לחדר מבוסס על סכומי ההשקעה‬
‫המוכרים ע"י משרד התיירות‪ ,‬עפ"י רמות החדרים‬
‫במצאי הקיים‪ ,‬בתוספת מרכיב קרקע כדלהלן‪:‬‬
‫ממוצע ארצי‪ ;10% :‬ירושלים; ‪ ;15%‬ת"א‪.20% :‬‬
‫שאר האזורים‪ ,8% :‬בתוספת ‪ 7%-5%‬בגין הקמת‬
‫פונקציות נוספות ועלויות מימון בעת ההקמה‬
‫(עלויות אלו אינן מוכרות במסגרת תקרת‬
‫ההשקעה המוכרת של משרד התיירות)‪.‬‬
‫ו‪ EBIDTA .‬בתוספת דמי שכירות מבנים‪ ,‬חלקי‬
‫ערך כינון של חדר מלון ממוצע‪.‬‬
‫ז‪ .‬עובדי חברות כ"א‪ :‬סך העובדים ‪ -‬נתון‬
‫שמפרסמת הלמ"ס‪ .‬התפלגותם לפי מוקדים ‪-‬‬
‫אומדנים‪.‬‬
‫ח‪ .‬סה"כ עלויות ‪ -‬כולל את כלל העלויות (תנאים‬
‫סוציאליים וכד') וכן את התשלומים לקבלני כח‬
‫אדם חיצוניים (מיקור חוץ)‪.‬‬
‫ט‪ .‬שכר חודשי ממוצע ‪ -‬שכר ברוטו‪ ,‬כפי‬
‫שמפרסמת הלמ"ס באופן שוטף ‪ -‬לא כולל‬
‫תנאים סוציאליים ולא כולל מיקור חוץ‪.‬‬
‫י‪ .‬עובדי מלונות בלבד‪.‬‬
‫יא‪ .‬הוצאות ארנונה‪ :‬נתון אחרון שהלמ"ס פרסמה‬
‫הוא בגין שנת ‪ .2008‬סכומים אלו עודכנו בהתאם‬
‫לשיעורי העלאת הארנונה (עפ"י המפתח‬
‫המאושר ע"י משרד הפנים)‪ .‬סכומים שמפרסמת‬
‫הלמ"ס כוללים חיובי ארנונה של מלונות תיירות‪,‬‬
‫מלונות "אחרים"‪ ,‬אכסניות‪ ,‬אנ"א וצימרים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הסכומים המופיעים בטבלה לעיל הם אומדנים‬
‫בלבד (לאחר ניכוי מסוים של חיובי ארנונה של‬
‫מתקנים שהם לא מלונות תיירות)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪5,857‬‬
‫‪1.12/0.76‬‬
‫‪0.9/0.67‬‬
‫‪1.1/0.76‬‬
‫‪1.0/0.64‬‬
‫‪1.3/0.94‬‬
‫‪1.4/0.89‬‬
‫‪32%/434‬‬
‫‪27%/426‬‬
‫‪35%/757‬‬
‫‪33%/162‬‬
‫‪31%/282‬‬
‫‪38%/88‬‬
‫‪6,223‬‬
‫‪7,329‬‬
‫‪7,121‬‬
‫‪5,539‬‬
‫‪5,975‬‬
‫‪5,462‬‬
‫‪7,194‬‬
‫‪8,524‬‬
‫‪8,166‬‬
‫‪6,306‬‬
‫‪7,207‬‬
‫‪6,251‬‬
‫‪47,970‬‬
‫‪33,775‬‬
‫‪66,576‬‬
‫‪13,896‬‬
‫‪27,255‬‬
‫‪7,435‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪6,442‬‬
‫‪5,097‬‬
‫‪6,052‬‬
‫‪3,579‬‬
‫‪6,797‬‬
‫‪5,590‬‬
‫אפליית תעשיית המלונאות לעומת ענפים אחרים‬
‫הפרדוקס המלונאי כיצד ‪ 4%‬רווח כדאיים יותר מ‪?21%-‬‬
‫נושא‬
‫מלונות‬
‫אחרים‬
‫סופרמרקט ממוצע‬
‫קרן שיווק‬
‫אין‬
‫תעשיה ‪ -‬קרנות מדען ראשי ‪ 900‬מ' ש"ח‬
‫ע"י תמ"ת‪ .‬לשכת מארגני תיירות לישראל‪5 -‬‬
‫מ' ש"ח ע"י משרד התיירות‪.‬‬
‫הכנסות ‪ -‬פדיון‬
‫‪ 27‬מ' ‪₪‬‬
‫‪ 27‬מ' ‪₪‬‬
‫החזר בלו על סולר‬
‫אין‬
‫תעשיה ‪ -‬יש‬
‫שטח‬
‫‪ 1,300‬מ"ר‬
‫‪ 8,500‬מ"ר (‪ 141‬חדרים)‬
‫הטבת מס‬
‫לעובדי משמרות‬
‫אין‬
‫תעשיה ‪ -‬יש‬
‫השקעה‬
‫‪ 6.5‬מ' ‪ ₪ 5,000( ₪‬למ"ר)‬
‫‪ 101‬מ' ‪₪‬‬
‫הטבת מס חברות‬
‫ליצואנים‬
‫אין‬
‫תעשיה ‪ -‬יש‬
‫רווח על מחזור‬
‫‪4%‬‬
‫‪21%‬‬
‫הכרה בשיפוצים‪/‬שדרוג‬
‫בחוק עידוד השקעות הון‬
‫אין (חד פעמי וחלקי‬
‫ב‪ 2010-‬וב‪)2011-‬‬
‫תעשיה ‪ -‬יש קבוע‬
‫רווח בש"ח‬
‫‪ 1.080‬מ' ‪₪‬‬
‫‪ 5.670‬מ' ‪₪‬‬
‫השתתפות המדינה‬
‫בהוצאות ביטחון‬
‫אין‬
‫תעופה ‪ -‬יש‬
‫החזר השקעה‬
‫(לפני מימון פחת)‬
‫‪16.6%‬‬
‫‪5.6%‬‬
‫מכסות עובדים זרים‬
‫אין‬
‫בניה וחקלאות ‪ -‬יש‬
‫עידוד הכשרה‬
‫ותעסוקה לעובדים‬
‫אין‬
‫עבודה מועדפת‬
‫אין הכרה בפקידי‬
‫קבלה‬
‫יש ‪ -‬הכרה לעובדי חנויות נוחות בתחנות‬
‫הדלק ע"י ביטוח לאומי‪.‬‬
‫ביטוח סיכוני‬
‫סחר חוץ (בסס"ח)‬
‫אין (ביטוח סיכונים‬
‫לכנסים וכו')‬
‫תעשיה ‪ -‬יש‬
‫קרנות הלוואה‬
‫לעסקים קטנים‬
‫אין (לא מכירים‬
‫במלונות)‬
‫עסקים קטנים אחרים יש ‪ -‬ע"י תמ"ת‪.‬‬
‫ערבויות מדינה‬
‫אין‬
‫יש למגזרים שונים‬
‫ארנונה‬
‫‪ 3.1%‬מהמחזור‬
‫למגזר העסקי פחות מ‪ 2%-‬מהמחזור‬
‫בניה ואחרים ‪ -‬מלגת קיום לקורס ‪ -‬תמ"ת‪.‬‬
‫בניה ‪ -‬תמריץ של ‪ ₪ 2000‬לעובד תמ"ת‬
‫לכשנתיים‪.‬‬
‫מלון ממוצע‬
‫זה מסביר מדוע פותחים עוד ועוד סניפי סופרמרקט‪ ,‬ומדוע בונים כה מעט מלונות חדשים‬
‫כדאיות‬
‫יש‬
‫אין‬
‫הדבר מסביר מדוע פותחים עוד ועוד סניפי סופרמרקט‪ ,‬ומדוע בונים כה מעט מלונות‬
‫חדשים‪.‬‬
‫מלונאים יקרים‪,‬‬
‫מערכת “מלונאים” מזמינה אתכם לשתף‬
‫אותנו בחדשות שלכם‪.‬‬
‫שלחו אלינו מייל עם כל הפרטים‪ ,‬ואנחנו‬
‫נדאג שהידיעה תופיע במגזין הבא‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי ‪[email protected]‬‬
‫דבר המנכ”ל‬
‫נובמבר ‪2011‬‬
‫מלונאים יקרים‬
‫שנה עברית חדשה החלה‪ ,‬ועמה רוחות של תקווה ולא מעט חששות‪ ,‬שמחה גדולה על שחרור גלעד שליט מול חשש גובר מאירועי‬
‫בטחון מאיימים‪ ,‬אנחת רווחה מתוצאות ספטמבר עתיר הספקות אל מול סימני שאלה גוברים בדבר המשך השנה‪ .‬אכן‪ ,‬הפעם יותר‬
‫מתמיד‪ ,‬מטוטלת ציפיות המלונאים נעה מקצה לקצה בקצב מואץ מאי פעם‪ ,‬אך במקצב המוכר לכולנו מאז ומעולם‪.‬‬
‫בצל החששות ולאור התקוות לתנועה גוברת ולביקוש עולה‪ ,‬מוסיפות בעיות היום‪-‬יום להטריד את כולנו‪ :‬האמרת מחירי התשומות‪,‬‬
‫תוספת קבועה של דרישות רגולטוריות מעיקות‪ ,‬בירוקרטיה מייאשת במיזמים השונים והליכי רישוי דרקוניים הולכים וגוברים‪ .‬בעוד אנו‬
‫מנסים להסיר את העול הבלתי אפשרי של הארנונה למלונות‪ ,‬עולות דרישות זכויות היוצרים; בעוד אנו מנסים להתמודד עם דרישות‬
‫תקני בטחון חריגות ביותר‪ ,‬יש פקידים במשרד הפנים המבקשים לצמצם את קיבולת האולמות במלונות לחצי; ושוב דרישות חדשות‬
‫של מערכת הבריאות‪ ,‬ובפתח‪ ,‬מפרט דרישות פיזיות לתכנון ובניית מלונות; ושוב דרישות מחמירות בכשרות וכיבוי אש‪ ,‬ועוד לא הזכרנו‬
‫את תקנות הנגישות שזה עתה עוברות הליכי אישור סופיים ועוד ועוד‪...‬‬
‫טוב עשה שר התיירות‪ ,‬אשר מצא לנכון למנות ועדה אשר תבחן את עול הדרישות ממלונות ישראל ואת משמעותן על עלות‬
‫התפעול‪ ,‬ובעיקר על הכדאיות בפעילות המלונאית‪.‬‬
‫אנו נופיע בפני הוועדה ונטען את כל טיעוניכם ונקווה שגם נועיל‪.‬‬
‫בתקווה לשנה טובה וברוכה ובעיקר שנת שלום‪ ,‬שנה שבה יתבדו כל חששותינו ויתגשמו כל ציפיותינו‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫שמוליק צוראל‬
‫‪ – Synerion Hospitality Suite‬פתרונות מקיפים לניהול כוח האדם בענף המלונאות‬
‫• התאמה בין משאבי כוח האדם להיקפי העבודה הנדרשים על פי תפוסה‪ ,‬עונתיות ואירועים‪,‬‬
‫ל למניעת מצבי יתר‪/‬חסר באיוש‪.‬‬
‫• התחשבות בשיקולי תקציב‪ ,‬בתקנות וחוקי עבודה ובצרכים הספציפיים של כל אתר ומחלקה‪,‬‬
‫מ מבלי להתפשר על שביעות רצון האורחים‪.‬‬
‫יי‬
‫‪ Synerion Hospitality Scheduler‬עם יכולות חדשות‪:‬‬
‫• השוואה בין תקציב כ"א מתוכנן לבין תכנון המשמרות ובין דיווחי ביצוע‪ ,‬המצביעה על‬
‫פערים וחריגות ברמה מחלקתית‪ ,‬כולל מחוון המסמן חריגה מהתקציב‪.‬‬
‫• צמצום הוצאות בגין שעות נוספות ושימוש בעובדי קבלן‪.‬‬
‫• מניעת קנסות כתוצאה מאי עמידה בתקנות וחוקי עבודה באמצעות מנגנון התראה מוקדמת‪.‬‬
‫הפתרונות המשולבים והמקיפים של ‪ Synerion‬לענף המלונאות הפועלים במאות בתי מלון‬
‫בארץ וברחבי העולם‪ ,‬יסייעו גם לכם לייעל את מערך העובדים‪ ,‬להגביר תפוקות ולשפר רווחיות‪.‬‬
‫הטבה למזמינים עד ה‪:31.12.11-‬‬
‫‪ 5‬משתמשים בו‪-‬זמנית במודול ‪Synerion Hospitality Scheduler‬‬
‫ללא תוספת מחיר‪.‬‬
‫לפרטים נוספים אנא פנו ללימור לדרמן‪ ,‬טל‪03-5682232 .‬‬
‫בין לקוחותינו בארץ ובחו"ל‪:‬‬
‫מלונות דן‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪3‬‬
‫הממשלה אישרה את הצעת שר התיירות‬
‫לצירוף אילת למפת אזורי העדיפות בתיירות‬
‫לצד הכללת בית שאן ואזור נצרת רבתי‪.‬‬
‫בנוסף אושרה הקצאת ‪ 30‬מלש”ח לשיפוץ והשבחת בתי המלון‬
‫הקבינט החברתי‪-‬כלכלי אישר‬
‫את הצעת שר התיירות‪ ,‬סטס‬
‫מיסז’ניקוב‪ ,‬להוספת העיר אילת‬
‫למפת אזורי העדיפות בתיירות‬
‫בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬המפה תכלול‬
‫גם את נצרת רבתי‪ ,‬כרמיאל‪,‬‬
‫בית שאן‪ ,‬מועצה אזורית עמק‬
‫המעיינות ושטחים נוספים בגליל‬
‫התחתון‪ ,‬לרבות הרשויות הערביות‪.‬‬
‫ההחלטה כוללת הארכת תוקף‬
‫הצו לעידוד השקעות הון עד‬
‫ה‪ .31.12.2012-‬כמו כן‪ ,‬אושרה‬
‫הצעתו של שר התיירות להקצות‬
‫‪ 30‬מיליוני שקלים לשיפוץ‬
‫והשבחת המלונות הקיימים באזורי‬
‫פיתוח א’‪ ,‬כאשר העדיפות תינתן‬
‫למלונות באזור ירושלים‪.‬‬
‫הרחבת מפת אזורי העדיפות‬
‫הלאומית לבניית מלונות בישראל‬
‫גובשה על ידי משרד התיירות‬
‫בשיתוף משרד האוצר‪ ,‬ונועדה‬
‫להבליט אזורים מרכזיים בהם ישנה‬
‫כדאיות להקמת חדרי מלון נוספים‪.‬‬
‫שר התיירות‪ ,‬סטס מיסז’ניקוב‪,‬‬
‫מסר כי “ההחלטה מקדמת אזורים‬
‫בעלי פוטנציאל תיירותי עצום שעד‬
‫כה נמנעו התמריצים לפיתוחם‪.‬‬
‫הרחבת מרחב התמרון ליזמים‬
‫על מנת לעודד את השקעותיהם‬
‫בפריפריה‪ ,‬הסובלת מבעיות‬
‫סטס מיסז’ניקוב‬
‫תעסוקה רבות‪ ,‬חיונית לתנופת‬
‫בנייתם של מקומות לינה חדשים‪.‬‬
‫תיקון המפה והארכת תוקפו של‬
‫הצו יעודדו יוזמות חדשות לפיתוח‬
‫והקמת מפעלי תיירות ומלונאות‬
‫באזורים החדשים‪ ,‬ייצרו מקומות‬
‫תעסוקה ויתרמו לכלכלה באזורים‬
‫אלו”‪.‬‬
‫משרד התיירות ישקיע בשנתיים‬
‫הקרובות כ‪ 400-‬מיליון שקלים‬
‫במענקים‪ ,‬בהתאם לחוק לעידוד‬
‫השקעות הון באזורי העדיפות‪.‬‬
‫ההשקעה הנרחבת תעשה‬
‫בהתאם ליעדי המשרד לגידול‬
‫במספר התיירים מחו”ל והגדלת‬
‫היקפי תיירות הפנים‪ .‬יעדי משרד‬
‫התיירות הם הגעתם של חמישה‬
‫מיליוני תיירים בשנת ‪2015‬‬
‫ובהתאם לכך פועל המשרד‬
‫להרחבת ההיצע המלונאי בכל‬
‫רחבי הארץ‪ ,‬במטרה להביא לגיוון‬
‫חדרי המלונות ולהורדת מחירי‬
‫הלינה‪.‬‬
‫התאחדות המלונות בישראל‬
‫מברכת את‬
‫שר התיירות‪,‬‬
‫סטס מיסז’ניקוב‬
‫על החלטת הממשלה‬
‫להקצות ‪ 30‬מיליון ‪₪‬‬
‫לשיפוץ והשבחת בתי המלון‬
‫נשיא התאחדות המלונות בישראל‪,‬‬
‫עמי פדרמן‪ ,‬שיגר מכתב הערכה‬
‫לשר התיירות‪ ,‬סטס מיסז’ניקוב‪,‬‬
‫ובו הבעת תודה לשר‬
‫ולמנכ”ל המשרד‪ ,‬נועז בר ניר‪.‬‬
‫במכתב‪ ,‬בירך פדרמן על החלטת‬
‫הממשלה המאשרת הקצאת ‪ 30‬מיליון ‪₪‬‬
‫לשיפוץ והשבחת המלונות הקיימים‪.‬‬
‫ההחלטה תסייע לצמיחת תעשיית התיירות‬
‫ולהגדלת כושר התחרות‬
‫באיזורים מרכזיים בהם ישנה עדיפות‬
‫להקמת חדרי מלון נוספים‪.‬‬
‫רשת פתאל תנהל מלון בהרצליה שייקרא הרודס‬
‫דוד פתאל חתם על הסכם‬
‫עם קבוצת רוני יצחקי‪ ,‬לניהול‬
‫המלון בן ‪ 230‬החדרים‪ ,‬שייפתח‬
‫במרינה בהרצליה עד סוף ‪.2013‬‬
‫היקף ההשקעה בפרויקט מוערך‬
‫בכ‪ 300-‬מיליון שקל‪.‬‬
‫איש העסקים דוד פתאל חתם על‬
‫הסכם שותפות עם קבוצת רוני‬
‫יצחקי שעוסקת ביזמות‪ ,‬הקמה‬
‫ושיווק נדל”ן‪ ,‬לפיו רשת מלונות‬
‫פתאל תנהל מלון שבונה הקבוצה‬
‫במתחם האי במרינה בהרצליה‪,‬‬
‫תחת שם המותג הרודס‪.‬‬
‫מרשת פתאל נמסר כי היקף‬
‫ההשקעה בפרויקט מוערך‬
‫בכ‪ 300-‬מיליון שקל‪ .‬עבודות‬
‫הבנייה החלו ומועד הפתיחה‬
‫מתוכנן לסוף שנת ‪.2013‬‬
‫מדובר במלון בן ארבע קומות‬
‫ו‪ 230-‬חדרים‪ ,‬אשר יכלול טרקלין‬
‫מלונאים יקרים‪,‬‬
‫שיפצתם? פתחתם אגף נוסף?‬
‫מיניתם מנהל חדש?‬
‫יצאתם במבצע ייחודי?‬
‫מגזין “מלונאים“ מזמין אתכם‬
‫לשתף אותנו בחדשות שלכם‪.‬‬
‫שלחו אלינו מייל עם כל הפרטים‪,‬‬
‫ואנחנו נדאג שהידיעה תופיע‬
‫במגזין הבא‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי ‪[email protected]‬‬
‫‪4‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫עסקים‪ ,‬בריכה‪ ,‬חדר כושר‪ ,‬לובי‬
‫וחדרי ישיבות‪ .‬רני זיס הוא אדריכל‬
‫הבניין ואילן פיבקו יהיה אמון על‬
‫עיצוב הפנים‪ .‬רשת מלונות פתאל‬
‫כוללת כ‪ 7,500-‬חדרים ב‪ 29-‬בתי‬
‫מלון בארץ‪ :‬באילת‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ים‬
‫המלח‪ ,‬טבריה‪ ,‬חיפה‪ ,‬בת ים‪ ,‬תל‬
‫אביב וירושלים‪ .‬מלבד הרצליה‬
‫היא צפויה לנהל מלון בפארק‬
‫המדע ברחובות‪ ,‬שעל פי התכנון‬
‫המעודכן של הרשת‪ ,‬צפוי להיפתח‬
‫עד תחילת ‪ .2012‬מותגי הרשת‬
‫הם‪ :‬הרודס‪ ,‬לאונרדו‪ ,‬מג’יק‪ ,‬קלאב‬
‫מד אילת‪ ,‬מרידיאן וגולדן טוליפ‪.‬‬
‫מותגי הרודס כוללים את המלון‬
‫הוותיק באילת ומלון בתל אביב‬
‫ובעתיד אמורים להיקרא בשם זה‬
‫גם מלונות בירושלים ובים המלח‪.‬‬
‫דוד פתאל‪“ :‬הרצליה נחשבת‬
‫למוקד מרכזי של תיירות נופש‬
‫ועסקים ואני מאמין שהמיקום יוצא‬
‫הדופן של המלון‪ ,‬לצד העיצוב‬
‫המוקפד‪ ,‬יהפכו אותו לאחד‬
‫המלונות המובילים בישראל”‪.‬‬
‫מלונאים‬
‫בטאון תעשיית המלונאות והתיירות בישראל ‪2011‬‬
‫‪ISSN 0793-6052‬‬
‫עורכת‪ :‬רומי גורודיסקי‬
‫למשלוח חומר מערכתי‪ ,‬נא להעביר לרומי בהתאחדות המלונות ‪[email protected]‬‬
‫מערכת‪ :‬שמואל צוראל‪ ,‬פנינה אלעזר שלו עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו טי‬
‫הפקה‪Israel Travel News Ltd. :‬‬
‫רח' גוש עציון ‪ 11‬גבעת שמואל ‪ 54030‬טל‪03-5251646 :‬‬
‫‪[email protected] www.itn.co.il‬‬
‫למודעות‪ :‬אורלי ספניול ‪[email protected] 054-6701008‬‬
‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות המופיעות בחוברת זו‬
‫פקס‪03-5251605 :‬‬
‫מפגש פורום המלונאיות‬
‫פורום הנשים המלונאיות ממשיך במסורת המפגשים‪ ,‬המשלבים עסקים והנאה גם יחד‪.‬‬
‫במפגש שהתקיים במלון שרתון‬
‫תל‪-‬אביב השתתפו שמואל‬
‫צוראל‪ ,‬מנכ”ל התאחדות המלונות‬
‫והגב’ ציפי לבני‪ ,‬ראש האופוזיציה‬
‫ויו”ר מפלגת קדימה‪ ,‬שהקדימה‬
‫לדבריה וסיפרה‪ ,‬כי את הקריירה‬
‫המקצועית שלה‪ ,‬החלה כמלצרית‬
‫במלון דיפלומט‪.‬‬
‫את המפגש פתחה רומי גורודיסקי‪,‬‬
‫יוזמת הפורום והרוח החיה שבו‪.‬‬
‫הפורום הוקם לפני שלוש שנים‬
‫כמענה לדעה הרווחת כי אין מספיק‬
‫נשים במלונאות וכי הענף נשלט‬
‫בידי גברים‪ .‬מסתבר כי כ‪ 50%-‬מן‬
‫המועסקים בענף הינן נשים וכי מספר‬
‫הנשים המנהלות מגיע ל‪.12%-‬‬
‫הנשים מועסקות במגוון גדול של‬
‫תפקידים ומספר הנשים המנהלות‬
‫הולך וגדל במספר גדול של רשתות‬
‫מלונאיות ממלאות הנשים תפקידים‬
‫בכירים ואף מנהלות את הרשתות‪.‬‬
‫הפורום שם לו למטרה להעלות את‬
‫הרמה המקצועית של הנשים בדרגי‬
‫הניהול השונים‪ ,‬להדק את הקשר‬
‫עם האקדמיה‪ ,‬לחדד את ההיבטים‬
‫הכלכליים וכן להוות רשת חברתית‪-‬‬
‫‪.Networking‬‬
‫סמדר נמרודי‪-‬רינות‪ ,‬יו”ר הפורום‪,‬‬
‫הוסיפה בדבריה נתונים בדבר‬
‫התרומה הכלכלית של ענף‬
‫המלונאות לכלכלה הישראלית‪:‬‬
‫‪ 10‬מיליון לינות של תיירים ו‪12-‬‬
‫מליון לינות של ישראלים מספקות‬
‫אלפי‬
‫לכ‪33,000-‬‬
‫פרנסה‬
‫מועסקים ישירים ולכ‪100,000-‬‬
‫מועסקים בעקיפין‪ ,‬הודות לפעילות‬
‫בתי המלון‪ ,‬ביניהם ספקים‪ ,‬יצרנים‬
‫ועוד‪ .‬הענף מגלגל סכום של‬
‫כ‪ 15-‬מיליארד שקלים בשנה‬
‫עם פוטנציאל צמיחה גדול‪ .‬מלון‬
‫שנפתח לאחרונה בים המלח‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מתקשה בגיוס עובדים‪.‬‬
‫קיימת תכנית להרחבת מלונות‬
‫קיימים‪ ,‬אך הדבר כרוך ברפורמה‬
‫במדיניות הענקת אישורי בניה‬
‫ועוד‪ .‬דרושה מדיניות ממשלתית‬
‫תומכת הרואה בענף המלונאות‬
‫נדבך חשוב בכלכלת המדינה‪.‬‬
‫הגב’ ציפי לבני פתחה את‬
‫דבריה בווידוי‪ ,‬כי בנוסף לעבודתה‬
‫בעבר כמלצרית במלון‪ ,‬גם היום‬
‫מזדמן לה להכיר את “מאחורי‬
‫הקלעים” ואת מעליות העובדים‪:‬‬
‫היא נאלצת לא אחת‪ ,‬מטעמי‬
‫ביטחון‪ ,‬להיכנס אל המלון ולנוע‬
‫בין הקומות והאולמות באמצעות‬
‫מעליות העובדים‪ .‬כך היא מכירה‬
‫את שני הפנים של הענף‪ ,‬זה של‬
‫האורחים וזה של העובדים בו‪.‬‬
‫מוצאה של ציפי לבני מבית פוליטי‪.‬‬
‫אביה היה ח”כ וחבר ב”משפחה‬
‫הלוחמת”‪ .‬דווקא היכרות זו גרמה‬
‫לה להחליט שלא להתקרב אל‬
‫הפוליטיקה‪ .‬המפנה חל בשנת‬
‫‪ ,1995‬בהחלטה משפחתית ובעצה‬
‫אחת עם בעלה‪ ,‬כשהחליטו על‬
‫שינוי כיוון‪ .‬היה זה לאחר עבודה‬
‫במוסד לאחר היותה בעלת משרד‬
‫עו”ד עצמאי ולאחר שראתה מה‬
‫קורה כאשר חברה מאבדת את‬
‫ערכיה‪ :‬רצח רבין‪ ,‬ההתנגדות‬
‫לתכנית אוסלו והשבר החברתי בין‬
‫השמאל לימין‪.‬‬
‫החברות‬
‫רשות‬
‫כמנכ”ל‬
‫הממשלתיות‪ ,‬פעלה לנושא קידום‬
‫נשים בחברות ממשלתיות‪ .‬היא‬
‫הופתעה לגלות כי רק שלושה‬
‫אחוזים מן הדירקטורים הן נשים‪.‬‬
‫מאז הפכה רגישה לנושא זכויות‬
‫בהפרטה‪ ,‬אך מה שעמד תמיד‬
‫לנגד עיניה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬היה טובת‬
‫האזרח הקטן‪ .‬מניעת מונופולים‬
‫ופתיחת שווקים לתחרות תטיב‬
‫עם האזרח‪ .‬בלי תשתיות חברתיות‬
‫אין טעם בתשתיות כמו כבישים‬
‫ורכבות‪ :‬צריך גם חינוך‪ ,‬ספריות‪,‬‬
‫ודיור מוזל; יש מסים שאפשר להקטין‬
‫או לבטל לחלוטין‪ .‬מסים המוטלים‬
‫ללא צורך‪ ,‬כמו למשל העברת‬
‫נושא המים לתאגידים‪ ,‬אשר בניגוד‬
‫לרשויות‪ ,‬חל עליהם מע”מ והם‬
‫מטילים אותו על האזרח ‪ -‬פעולה‬
‫מיותרת ומסים מיותרים; הקטנת‬
‫מימין לשמאל‪ :‬ז'אן לואי ריפוש מנכ"ל שרתון תל‪-‬אביב‪ ,‬שמואל צוראל מנכ"ל‬
‫התאחדות המלונות‪ ,‬ציפי לבני ראש האופזיציה ויו"ר מפלגת קדימה‪ ,‬ורומי‬
‫גורודיסקי‪.‬‬
‫נשים וחתרה לראותן יותר ויותר‬
‫בתפקידי ניהול ובתפקידים בכירים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫החברות‬
‫רשות‬
‫כמנכ”ל‬
‫הממשלתיות נאלצה לעסוק‬
‫הבירוקרטיה‪ ,‬עידוד יזמים ושימוש‬
‫בעתודות הקרקע של המינהל ‪ -‬לא‬
‫לשם עשיית רווחים של נדל”ניסטים‪,‬‬
‫אלא כשרות לאזרחים‪.‬‬
‫שמואל צוראל סיכם את‬
‫מאת נילי ארנועם‬
‫המפגש בהתייחסו למצב הפוליטי‬
‫ולהשלכתו על ענף המלונאות‬
‫ועל הסימנים להאטה בביקוש‬
‫בישראל‪ .‬בדבריו‪ ,‬שיבח את‬
‫פעילותו של פורום המנהלות‬
‫במלונאות‪ ,‬ואת היזמות של רומי‬
‫גורודיסקי‪ ,‬לאור הועבדה ש‪50% -‬‬
‫מן המועסקות בענף המלונאות הן‬
‫נשים‪ .‬הוא הדגיש וקרא למקבלי‬
‫ההחלטות בממשלה להכיר בערך‬
‫החשוב של השקעה בכוח אדם‬
‫מקצועי ובעיקר בנשים‪ ,‬כערך‬
‫לאומי‪ .‬בבדיחות הדעת הוסיף כי‬
‫היה שמח לראות שאת הגב’ ליבני‬
‫מאבטחות גם נשות בטחון ולא רק‬
‫מאבטחים גברים‪ .‬בשיתוף פעולה‬
‫עם משרד התיירות נעשים מאמצי‬
‫שיווק והסברה בכל הלשכות‪.‬‬
‫הוא הצר על העובדה שלאחר‬
‫עשור של קשיים הצלחנו להגיע‬
‫בחזרה לרמות של שנת ‪,2000‬‬
‫ואנו עומדים שוב בפני האטה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ובנימה אופטימית‪ ,‬סיים את‬
‫דבריו בעצה ידידותית‪ :‬לנצל את‬
‫ההאטה לשם השקעה‪ ,‬שדרוג‬
‫ושיפור‪ .‬הניסיון הוכיח‪ ,‬לדבריו‪ ,‬כי‬
‫מי שעשה זאת בעבר יצא נישכר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬היה זה מפגש של עסקים‬
‫והנאה‪ .‬היה כיף! עם זאת‪ ,‬קיבלנו‬
‫עצות מעשיות כמנהלות החברות‬
‫בפורום‪ ,‬כאלו שיסייעו לנו להיערך‬
‫במציאות הנוכחית ולהתארגן‬
‫לקראת הבאות‪.‬‬
‫“למימוש פוטנציאל התיירות ‪ -‬יש לפעול להסרת חסמים”‪ ,‬דר’ קרנית פלוג‪ ,‬המשנה לנגיד בנק ישראל‪ ,‬בכנס המלונאיות‬
‫“לענף התיירות בישראל יש‬
‫פוטנציאל רב ואתגרים רבים לפניו”‪,‬‬
‫אמרה דר’ קרנית פלוג‪ ,‬המשנה‬
‫לנגיד בנק ישראל‪ ,‬שהגיעה למפגש‬
‫פורום המלונאיות‪ ,‬שהתקיים‬
‫בהילטון תל אביב‪ ,‬כדי להציג את‬
‫משנתה בעניין הפוטנציאל הטמון‬
‫בענף התיירות‪.‬‬
‫בפתח הרצאתה הודתה דר’ פלוג‬
‫כי היא מופתעת לטובה מכמות‬
‫הנשים המשמשות בתפקידי ניהול‬
‫במלונות‪ ,‬ואיחלה לחברות הפורום‬
‫הצלחה והתקדמות‪ ,‬כל אחת‬
‫בתפקידה היא‪ .‬דר’ פלוג ביטאה‬
‫בהקשר זה גם את משאלת ליבה‪:‬‬
‫“כן ירבו נשים בתפקידי ניהול‪!".‬‬
‫הרצאתה עסקה בפוטנציאל הגדול‬
‫של ענף התיירות עבור המשק‬
‫והחברה בישראל‪ ,‬לאור שיעורי‬
‫צמיחת התיירות בעשור האחרון‬
‫וכן משקל שירותי התיירות בתמ”ג‬
‫ובתעסוקה‪.‬‬
‫כאשר הציגה את תחומי החוזק‬
‫והחולשה של ענף התיירות‬
‫בישראל בהשוואה למדינות העולם‬
‫מימין לשמאל‪ :‬סמדר נמרודי‪-‬רינות יו"ר רשת מלונות רימונים‪ ,‬מיה צ'ס מנהלת‬
‫שיווק רשת מלונות הילטון‪ ,‬ד"ר כרמית פלוג משנה לנגיד בנק ישראל‪ ,‬רומי‬
‫גורודיסקי‪ ,‬פנינה בן‪-‬דוד התאחדות המלונות‬
‫בשנת ‪ ,2011‬ניכר היה כי יש לנו‬
‫כמדינה מקום רב לשיפור בתחום‬
‫התיירות‪ .‬בין היתר הציגה דר’ פלוג‬
‫את העובדות הבאות‪“ :‬יעילות‬
‫השיווק והמיתוג של ענף התיירות‬
‫בישראל נמוכה בהשוואה למדינות‬
‫תיירות אחרות (במקום ‪ ,106‬מתוך‬
‫‪ 139‬מדינות); כך גם ההוצאה‬
‫הממשלתית על תיירות (מקום‬
‫‪ ,)106‬ועם זאת‪ ,‬במדד חשיבות‬
‫התיירות לממשלה‪ ,‬ישראל מדורגת‬
‫גבוה יותר (במקום ה‪ ;)73-‬במדד‬
‫מגוון אתרי מורשת ותרבות‪ ,‬ישראל‬
‫ממוקמת במקום ה‪ ,44-‬ואילו במדד‬
‫מחירי המלונות‪ ,‬ישראל ממוקמת‬
‫במקום ה‪".67-‬‬
‫דר’ פלוג סקרה בהרצאתה‬
‫מאת פנינה שלו‬
‫את החסמים להתרחבות בענף‬
‫התיירות בישראל‪ .‬לדבריה‪ ,‬המצב‬
‫הגיאופוליטי‪-‬בטחוני הוא החסם‬
‫המרכזי‪ ,‬כמו‪-‬גם המיתון הכלכלי‬
‫בעולם‪ ,‬המחיר היחסי של התיירות‬
‫בישראל מול יעדים חלופיים‪,‬‬
‫המחסור הצפוי בחדרי מלון (בשל‬
‫מחסור בקרקע זמינה באזורי‬
‫ביקוש ובשל קשיי מימון בענף)‬
‫ותחזוקה לקויה באתרי התיירות‬
‫ובמרכזי הערים‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬ענף התיירות הוא בעל‬
‫פוטנציאל גבוה לתרום לצמיחה‬
‫מספר‬
‫ולהגדלת‬
‫בישראל‬
‫המועסקים‪ ,‬אך בכדי לממש את‬
‫הפוטנציאל יש לפעול להסרת‬
‫החסמים‪.‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪5‬‬
‫משלחת של התאחדות מלונאי איסטנבול‬
‫התארחה בארץ‬
‫כאורחת התאחדות המלונות בישראל‬
‫מפגש ראשון ביוזמת התאחדות‬
‫המלונות בישראל‪ ,‬מתוך סדרת‬
‫עם‬
‫המתוכננים‬
‫מפגשים‬
‫התאחדויות מלונות מחו”ל‪ ,‬לשם‬
‫החלפת מידע מקצועי ונתונים‪.‬‬
‫המפגש הבא מתוכנן להתקיים עם‬
‫התאחדות המלונות בקפריסין‪.‬‬
‫הנתונים הבולטים שהציגו מלונאי‬
‫איסטנבול‪:‬‬
‫התפוסה במלונות ברמות הגבוהות‬
‫באיסטנבול עמדה ב‪ 2010-‬על‬
‫‪ ,73%‬בדומה למלונות בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫הפדיון הממוצע ללילה במלונות‬
‫‪ 4‬ו‪ 5-‬כוכבים היה כ‪ 220-‬דולרים‪,‬‬
‫בעוד שבתל אביב הוא עמד על‬
‫‪ 200‬דולר בקירוב‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רמת הרווחיות של‬
‫מלונות איסטנבול הייתה גבוהה‬
‫בשיעור של כ‪ 50%-‬מאשר זו של‬
‫מלונות תל אביב‪ ,‬כתוצאה משני‬
‫גורמים עיקריים‪:‬‬
‫שכר העבודה של‬
‫א’‬
‫עובדי מלונות איסטנבול נמוך‬
‫בעשרות אחוזים משכר העבודה‬
‫של עובדי מלונות ישראל;‬
‫ב’ על מלונות איסטנבול לא חל‬
‫תשלום ארנונה!‬
‫מימין לשמאל‪ :‬רומי גורודיסקי‪ ,‬שלושת חברי המשלחת הטורקית‪ ,‬עמי פדרמן נשעא התאחדות המלונות‪ ,‬שמוליק צוריאל‪ ,‬נאור חן ורוני פיבקו‬
‫בתל אביב כאורחת התאחדות‬
‫המלונות בישראל‪ ,‬במסגרת מפגש‬
‫ראשון מתוך סדרת פגישות עם‬
‫התאחדויות מלונות מן העולם‪,‬‬
‫לצרכים מקצועיים של החלפת‬
‫נתונים ומידע‪.‬‬
‫משלחת מטעם התאחדות המלונות‬
‫הטורקית ‪ ,TUROB -‬התארחה‬
‫­‬
‫©‪¬ ‬‬
‫¦‪³‬‬
‫‪=3:‬‬
‫¦‪³‬‬
‫< ‪;7 5;7 5 F‬‬
‫‪F3 . 3 .‬‬
‫©§‬
‫<‬
‫‪=3:‬‬
‫ž‪µ ‬‬
‫‪F3.‬‬
‫‪§ µ‬‬
‫¯‪³ ‬‬
‫´‪³‬‬
‫¬‪¤k° ¤‬‬
‫›‪³‬‬
‫œ‬
‫Ÿ©‬
‫‪;75‬‬
‫המחיר הממוצע ללילה במלונות‬
‫‪ 4‬כוכבים ו‪ 5-‬כוכבים באיסטנבול‬
‫בשנת ‪ 2010‬עמד על ‪ 220‬דולר‪,‬‬
‫בעוד שבמלונות המקבילים‬
‫בתל אביב הוא עמד על ‪200‬‬
‫דולרים בקירוב‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫הושוותה רמת הרווחיות בין‬
‫מלונות איסטנבול לבין המלונות‬
‫בארץ התגלו פערים גדולים יותר‬
‫באורח ניכר‪ ,‬עקב הפער בהוצאות‬
‫התפעול‪.‬‬
‫בתחום הוצאות התפעול‪ ,‬בולט‬
‫ההבדל בעלויות השכר לעובדים‪.‬‬
‫בארץ ‪ -‬עלות השכר הממוצעת‬
‫לעובד במלונאות עומדת על‬
‫ל‪ 2,000-‬דולר בקירוב‪ ,‬ואילו‬
‫באיסטנבול עלות השכר לעובד‬
‫היא כמחצית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בשאר‬
‫חלקי טורקיה‪ ,‬עלות השכר לעובד‬
‫במלונאות אף נמוכה בעשרות‬
‫אחוזים מאשר זו המשולמת‬
‫במלונות איסטנבול‪ ,‬ומגיעה לכמה‬
‫מאות דולרים בלבד‪.‬‬
‫המשלחת מאיסטנבול כללה‬
‫‪ 4‬נציגים‪:‬‬
‫‪ - Ridniyab Ruṁit‬נשיא התאחדות‬
‫המלונות האיסטנבולית ‪TUROB‬‬
‫רמת הרווחיות של המלונות‬
‫החברים בהתאחדות המלונות‬
‫הבדל בולט נוסף מתחום הוצאות‬
‫התפעול של המלונות‪ ,‬שהותיר את‬
‫חברי המשלחת מאיסטנבול דיווחו‬
‫כי בשנת ‪ 2010‬הגיעו לאיסטנבול‬
‫כשבעה מיליוני תיירים‪ ,‬מתוך כ‪29-‬‬
‫מיליוני תיירים שהגיעו לטורקיה‬
‫בכלל‪ ,‬וכי איסטנבול כיעד תיירותי‬
‫נמצאת במקום התשיעי בעולם‬
‫מבחינת מספר התיירים‪ ,‬ובמקום‬
‫השלישי באירופה‪.‬‬
‫התאחדות המלונות ‪ TUROB‬מייצגת‬
‫כ‪ 90,000-‬חדרי מלון‪ ,‬בעיקר‬
‫באיסטנבול‪ .‬התפוסה הממוצעת‬
‫ב‪ 2010-‬הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כ‪,73%-‬‬
‫בדומה לתפוסה בתל אביב והרבה‬
‫מעבר לתפוסה הממוצעת של‬
‫כלל אזורי התיירות בישראל‪,‬‬
‫שעמדה ב‪ 2010-‬על ‪.66%‬‬
‫©§‬
‫§‪« ‬‬
‫‪ TUROB‬בשנת ‪ ,2010‬עמדה על‬
‫כ‪ !40%-‬כפול מרמת הרווחיות‬
‫הממוצעת של כלל המלונות‬
‫בארץ‪ ,‬ולמעלה מ‪ 50%-‬מרווחיות‬
‫מלונות תל אביב‪ .‬נתון זה בולט‬
‫במיוחד לאור העובדה כי שנת‬
‫‪ 2010‬הייתה שנת התיירות‬
‫המוצלחת ביותר בארץ בעשור‬
‫האחרון‪.‬‬
‫מלונאי איסטנבול המומים‪ ,‬הוא‬
‫המס העירוני‪ .‬למרבה ההפתעה‪,‬‬
‫על המלונות באיסטנבול לא‬
‫חל מס מקומי‪ ,‬ולכן הטורקים‬
‫הופתעו לגלות כי בארץ משלמים‬
‫המלונות מיסי ארנונה גבוהים‪,‬‬
‫אשר היקפם מגיע בשנה רווחית‬
‫ל‪ 3.5%-‬מהמחזור הכספי‪ ,‬ולאחוז‬
‫גבוה יותר בשנים מוצלחות פחות‪.‬‬
‫המלונאים הטורקים הסבירו כי‬
‫עיריית איסטנבול מעוניינת לקדם‬
‫את ענף המלונאות בעיר כדי‬
‫לספק תעסוקה ולהגדיל את‬
‫ההכנסות העירוניות‪ ,‬ולכן‪ ,‬כדי‬
‫לעודד את פעילות המלונות‪ ,‬אינה‬
‫מטילה עליהם מיסים עירוניים‪.‬‬
‫›‪µ ‬‬
‫›§‬
‫¬‪ ¯¤‬‬
‫‪ µ³‬‬
‫§ž‪ ‬‬
‫‪Ÿµ‬‬
‫©§‪ ‬‬
‫«›‪ ‬‬
‫‪µ ‬‬
‫‪œµ‬‬
‫›‪³‬‬
‫‪¤k°‬‬
‫´‪³‬‬
‫‪ž§ ‬‬
‫‪µ‬‬
‫¬‪³´ ³ ¯¤‬‬
‫‪¤k°‬‬
‫›‪³‬‬
‫œ‬
‫Ÿ©‬
‫§‪« ‬‬
‫›‪µ ‬‬
‫›§‬
‫›§‬
‫מלון אורחים‬
‫אנחנו מציעים ללכם ללרכוש את הספר‬
‫במחיר מיוחד של ‪ 80‬שקלים‪.‬‬
‫בכמויות גדולות תינתן הנחה נוספת‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬רומי גורודיסקי‪[email protected] ,03�5103156 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫חברי המשלחת מאיסטנבול סיפרו‬
‫כי בזכות הרווחיות הגבוהה נמצא‬
‫ענף המלונאות אצלם בצמיחה‬
‫מתמדת‪ ,‬וכי עד סוף ‪ 2014‬צפויים‬
‫להיפתח באיסטנבול ‪ 3,156‬חדרי‬
‫מלון חדשים נוספים‪.‬‬
‫נשיא‬
‫סגן‬
‫האיסטנבולית‪:‬‬
‫ההתאחדות‬
‫‪Vedat Basaran‬‬
‫חבר הנהלת ההתאחדות ומנכ”ל‬
‫רשת הילטון באיסטנבול‪:‬‬
‫‪Zerunyan Armin‬‬
‫וכן פרופ’ ̇‪- Ahmet Emre Bi̇lgi̇li‬‬
‫נציג מחלקת התיירות והתרבות‬
‫של עיריית איסטנבול‪.‬‬
‫מר דייויד לואיס‪ ,‬בעל מלונות ישרוטל‪ ,‬הלך לעולמו‬
‫‪1924-2011‬‬
‫מר דיוויד לואיס‪ ,‬הבעלים‬
‫והמייסד של רשת מלונות‬
‫ישרוטל‪ ,‬נפטר לאחרונה בלונדון‪.‬‬
‫כך מסר בהודעה מיוחדת מנכ”ל‬
‫מלונות ישרוטל‪ ,‬ליאור רביב‪.‬‬
‫“רשת ישרוטל‪ ,‬על כל עובדיה‬
‫ומנהליה‪ ,‬מרכינה ראשה לזכרו‬
‫של מר דיוויד לואיס‪ ,‬שהיה‬
‫עבורנו לא רק בעליה של רשת‬
‫ישרוטל‪ ,‬אלא דוגמה לציונות‪,‬‬
‫חלוציות‪ ,‬אומץ‪ ,‬חזון‪ ,‬מעוף‬
‫ודאגה למדינת ישראל והיווה‬
‫השראה לכולנו‪.‬‬
‫עבורנו בישרוטל‪ ,‬דייויד לואיס‬
‫וישרוטל‪ ,‬חד הם‪ .‬במהלך שנות‬
‫קיומה של הרשת היה מר לואיס‬
‫מזוהה עמה לחלוטין‪ ,‬והיא הייתה‬
‫מזוהה עמו‪ .‬זהות מוחלטת‬
‫שכזו היא תופעה נדירה במפת‬
‫העסקים בארץ‪ ,‬וללא ספק הנה‬
‫פועל יוצא של אישיותו המיוחדת‬
‫של אדם יוצא דופן זה‪ ,‬שהתמזל‬
‫מזלנו לעבוד במחיצתו”‪ ,‬מסר‬
‫ליאור רביב‪ ,‬מנכ”ל רשת מלונות‬
‫ישרוטל‪.‬‬
‫הקשרים הראשונים של מר‬
‫לואיס עם ישראל החלו ב‪,1973-‬‬
‫מיד עם הפסקת האש לאחר‬
‫מלחמת יום כיפור‪ ,‬כאשר הוא‬
‫ומשפחתו ייסדו קרן שתעזור‬
‫לשקם חיילים שנפצעו במלחמה‪.‬‬
‫בנוסף לשיקום הפצועים‪ ,‬היה‬
‫מר לואיס מעורב גם במימון‬
‫שליחת הרופאים להשתלמויות‬
‫בחו”ל בתחום הנ”ל‪.‬‬
‫הקשר עם נכי צה”ל היה קשר‬
‫מתמשך ומר לואיס נהג להזמין‬
‫מידי שנה מאות משפחות של‬
‫נכי צה”ל להתארח בבתי המלון‬
‫שלו באילת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תרם סכומים גדולים‬
‫מאוד לעשרות ארגונים ופרטים‬
‫שנזקקו לעזרה בישראל‪ ,‬וכל‬
‫זאת בצנעה ומבלי שחפץ‬
‫בפרסום כלשהו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1980‬יצר שר התיירות‬
‫דאז‪ ,‬מר גדעון פת‪ ,‬קשר עם מר‬
‫דייויד לואיס‪ ,‬בניסיון לשכנעו‬
‫לבוא לישראל ולהשקיע בה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬ביולי ‪ ,1984‬נפתח בית‬
‫המלון הראשון שלו באילת ‪-‬‬
‫ארמון המלך שלמה‪ ,‬הקרוי‬
‫כיום "ישרוטל המלך שלמה"‪.‬‬
‫זו ראשיתה של אגדת רשת‬
‫מלונות ישרוטל‪.‬‬
‫מאז מקובל להתייחס אל העיר‬
‫אילת כנחלקת לשתי תקופות‪:‬‬
‫“לפני לואיס ואחרי לואיס”‪.‬‬
‫מר דייויד לואיס ומשפחתו‬
‫השקיעו מאז ועד היום מאות‬
‫מיליוני דולרים במלונאות‬
‫בישראל באמצעות החברה‬
‫שלהם ‪Lewis Trust -‬‬
‫‪.Group‬‬
‫מר לואיס נולד בלונדון‪ ,‬גדל‬
‫בבית מהמעמד הבינוני‪ ,‬בו אביו‪,‬‬
‫שהיה ירקן‪ ,‬גידל את ארבעת‬
‫ילדיו בדוחק‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה התגייס מר לואיס‬
‫לחיל האוויר הבריטי‪ ,‬והשתתף‬
‫בהפצצות על גרמניה‪ .‬לאחר‬
‫המלחמה השלים את לימודיו‬
‫בראיית חשבון ופתח משרד‬
‫שהתמחה בתחום זה‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,1947‬הקים יחד עם שלושת‬
‫אחיו את העסק המשפחתי ‪-‬‬
‫‪.Lewis Trust Group‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬העניקה מלכת‬
‫אנגליה למר דייויד לואיס‬
‫תואר אבירות ‪ -‬סי‪.‬בי‪.‬אי ‪C.B.E.‬‬
‫‪Commander of Order‬‬
‫‪,of the British Empire‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬הוענקה לו אזרחות‬
‫כבוד של העיר אילת‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 2009‬הושקה טיילת על שמו‬
‫בעיר‪.‬‬
‫באחד הראיונות שנערכו עמו‪,‬‬
‫לרגל יום העצמאות ה‪60-‬‬
‫למדינת ישראל‪ ,‬נתבקש מר‬
‫לואיס להגדיר מהי ישרוטל‬
‫בעיניו‪“ :‬אני חייב להודות שאני‬
‫גאה מאוד ברשת ישרוטל‪ .‬אני‬
‫חש גאווה עמוקה ושביעות רצון‬
‫בראותי רשת מלונאית המספקת‬
‫מקומות עבודה לישראלים רבים‬
‫כל כך‪ ,‬המעשירה את אוצר‬
‫דייויד לואיס ז"ל‬
‫המדינה במטבע זר ומעניקה ערך‬
‫מוסף כל כך משמעותי לאורחיה‪,‬‬
‫בהיותה המוצר המלונאי הטוב‬
‫בארץ‪ .‬במיוחד גאה אני בעובדי‬
‫ישרוטל ובמנהליה”‪.‬‬
‫“ואי אפשר שלא לציין את‬
‫תאריך פטירתו של מר לואיס ‪-‬‬
‫תשעה באב‪ .‬ביהדות מקובל‬
‫לומר שהנפטרים בתאריך זה‬
‫הם צדיקים גמורים‪ ,‬ולנו אין‬
‫ספק שכזה היה האיש המדהים‬
‫הזה‪ .‬בצער עמוק על מותו‪ ,‬אנו‬
‫מצדיעים לאדם גדול אשר קשר‬
‫את גורלו בגורלנו‪ ,‬ללא היסוס‬
‫ומתוך מעורבות עמוקה”‪ ,‬סיכם‬
‫ליאור רביב‪.‬‬
‫בכנס לעידוד המלונאות בירושלים‬
‫קיימה התאחדות המלונות סקר‪ ,‬וממנו עולה‪:‬‬
‫• ‪ 43‬מלונות בעיר מוכנים להתרחב ולהוסיף חדרים ‪ -‬מדובר בתוספת של ‪ 3,836‬חדרי מלון בירושלים‪.‬‬
‫• שני מלונות סגורים מוכנים להיפתח ולהוסיף חדרים אם יקבלו סיוע‪.‬‬
‫לקראת כנס קידום המלונאות‬
‫בירושלים‪ ,‬שהתקיים בעקבות‬
‫יוזמת נשיא התאחדות המלונות‬
‫בישראל‪ ,‬עמי פדרמן‪ ,‬קיימה‬
‫ההתאחדות סקר בקרב בעלי‬
‫המלונות‪ ,‬וממנו עולה כי ‪43‬‬
‫מלונות בבירה מוכנים להוסיף‬
‫חדרים ולהתרחב‪ ,‬וכן שני מלונות‬
‫סגורים מוכנים להיפתח מחדש‬
‫ולהוסיף חדרים אם יקבלו את‬
‫הסיוע הנדרש‪.‬‬
‫לגבי שני המלונות הסגורים‪ ,‬מדובר‬
‫בתוספת של ‪ 358‬חדרים לעיר‪.‬‬
‫תמונת מצב המלונאות בירושלים‬
‫כיום‪:‬‬
‫‪ 68‬מלונות ובהם ‪ 9,300‬חדרים;‬
‫גודל ממוצע למלון‪ 137 :‬חדרים;‬
‫סה”כ לינות בשנת ‪ :2010‬ארבע‬
‫מיליון‪ ,‬מהן ‪ 84%‬של תיירי חוץ!‬
‫במלונות התארחו כ‪ 1.4-‬מיליוני‬
‫אורחים‪ .‬שהות ממוצעת לאורח‪:‬‬
‫‪ 2.9‬לילות; תפוסת חדרים‬
‫במערב ירושלים מדובר בתוספת‬
‫פוטנציאלית של ‪ 1,170‬חדרים‬
‫במלונות עם תב”ע קיימת ושל‬
‫‪ 1,529‬חדרים נוספים עם תב”ע‬
‫חדשה ‪ -‬סה”כ תוספת של ‪2,699‬‬
‫חדרים‪.‬‬
‫במזרח ירושלים‪ ,‬מדובר בתוספת של‬
‫‪ 175‬חדרים בתב”ע קיימת ובתוספת‬
‫של ‪ 631‬חדרים בתב”ע חדשה‪.‬‬
‫סה”כ‪ :‬תוספת של ‪ 806‬חדרים‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬אריאל רוטשטיין‪ ,‬דוד בן‪-‬ענת‪ ,‬עמי פדרמן‪ ,‬ניר ברקת‪ ,‬דוד פתאל‬
‫ואילנית מלכיאור‬
‫ממוצעת ב‪.66% :2010-‬‬
‫לדברי עמי פדרמן‪ ,‬נשיא‬
‫התאחדות המלונות בישראל‪:‬‬
‫“הרווחיות בירושלים אינה מספקת‬
‫עדיין למשיכת השקעות במלונות‬
‫חדשים ללא סיוע ממשלתי‪.‬‬
‫ההחזר הממוצע על ההון (לפני‬
‫הוצאות מימון ופחת) במלונות‬
‫מערב ירושלים בשנים ‪-1998‬‬
‫‪ 2010‬היה ‪ 3.3%‬בלבד‪ .‬בעשור‬
‫‪ 2010-2000‬התוצאה אף נמוכה‬
‫מזו‪ .‬בשנת ‪ 2010‬עלה החזר‬
‫ההשקעה על ההון לרמה של‬
‫‪ ,6.8%‬אך לצערנו‪ ,‬נתון זה לא יחזור‬
‫על עצמו השנה‪ .‬בחודש יוני כבר‬
‫נרשמה בירושלים ירידה של ‪5%‬‬
‫בכלל הלינות במלונות (ומתוך כך‪,‬‬
‫‪ 9%‬ירידה בלינות התיירים)‪ .‬יזמים‬
‫בוחנים את הביצועים של עסקיהם‬
‫לאורך השנים‪ ,‬ודאי בענף תנודתי‬
‫כמו המלונאות‪ ,‬שמושפע מאוד‬
‫מהמצב הגיאופוליטי באזור”‪.‬‬
‫לדבריו‪“ :‬הגדלת המענק מ‪20%-‬‬
‫ל‪ 28%-‬עשויה אכן להיות תמריץ‬
‫למשקיעים חדשים להשקיע‬
‫בעיר‪ ,‬אך את הפירות נראה רק‬
‫בעוד שמונה שנים בממוצע‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬דהיינו בחמש השנים‬
‫הקרובות‪ ,‬מומלץ לכל הגורמים‬
‫הנוגעים בדבר לאמץ את תכניתנו‪:‬‬
‫‘תבנו עלינו’‪ ,‬להרחבת מלונות‬
‫קיימים‪ ,‬על מנת להביא לתוספת‬
‫ניכרת של חדרים‪ .‬מדובר ביזמים‬
‫שכבר השקיעו מהונם בהקמת‬
‫מלונות או ברכישת מלונות‪,‬‬
‫ויודעים הם כי כאשר ירחיבו את‬
‫המלונות שברשותם ויוסיפו חדרים‬
‫ רמת הרווחיות תגדל‪ .‬פתרון זה‬‫טוב לכולם‪ :‬משפר את רווחיות‬
‫המלונות‪ ,‬מאפשר תוספת חדרים‬
‫בזמן קצר ובעלות נמוכה יותר‬
‫מאשר בערוץ של בניית מלונות‬
‫חדשים‪ ,‬וכן אינו מחייב הקצאת‬
‫קרקעות חדשות לבנייה‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫פתרון ירוק יותר”‪.‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪7‬‬
‫מעורבות חברתית‪:‬‬
‫מלון נווה אילן‬
‫מרשת ‪C-HOTELS‬‬
‫למען הקהילה‬
‫בסימן כניסתה של השנה‬
‫החדשה‪ ,‬ארמין גרונוולד‪,‬‬
‫מנכ”ל מלון נווה אילן מרשת‬
‫‪ ,C-HOTELS‬הזמין את ילדי‬
‫פנימיית הרי ירושלים לנופש‬
‫חוויתי‪ .‬עבור מרבית הילדים‪,‬‬
‫היה זה הביקור הראשון‬
‫במלון‪ .‬בהתרגשות רבה‬
‫נערך צוות המלון לבלות‬
‫עם האורחים החדשים‪.‬‬
‫מתנפחים בדשא‪ ,‬שולחנות‬
‫משחק ומתחם ילדים חדש‪,‬‬
‫אשר הושק אך בחודש‬
‫האחרון וכולל ‪ 350‬מ”ר של‬
‫חדרי משחקים בנושאים‬
‫שונים ‪ -‬כל אלה הועמדו‬
‫לרשות הילדים‪ .‬עוד כלל‬
‫הביקור הקרנת סרט פרטית‪,‬‬
‫ארוחת צהריים מפנקת וגם‬
‫שי למזכרת‪.‬‬
‫תחרות העובד המצטיין בתיירות לשנת ‪2010‬‬
‫בחסות משרד התיירות ו”ידיעות אחרונות”‬
‫במסגרת תחרות העובד המצטיין בתיירות לשנת ‪,2010‬‬
‫נבחרו ‪ 25‬עובדים מצטיינים מתעשיית התיירות בישראל‪.‬‬
‫מכלל המצטיינים‪ ,‬נבחרו מתוך המלונאים ‪ 11‬עובדים ועובדות מצטיינים‪.‬‬
‫העובדים המצטיינים בענף המלונאות לשנת ‪ 2010‬הם‪:‬‬
‫שם העובד‪/‬ת‬
‫תפקיד‬
‫מלון‬
‫סיגן כהן צדק גזל‬
‫סגנית מנהלת אגף משאבי אנוש והדרכה‬
‫מאיר אלימלך‬
‫מוחמד ג’בארין‬
‫מננה שימשילשווילי‬
‫אירנה יוסיפוב‬
‫דניאל קוזמנקו‬
‫פיראס עותמאן‬
‫חמודי שלביה‬
‫שולה שטרית‬
‫דין וידל‬
‫אילנית יגר ויצמן‬
‫מנהל אחזקה‬
‫אחראי חדר אוכל‬
‫חדרנית‬
‫מפקחת קומה‬
‫סגן מנהל קבלה והזמנות‬
‫אחראי משמרת חדר אוכל ומ”מ מנהל תורן‬
‫סגן מנהל קבלה‬
‫מתאמת משק בית‬
‫ראש צוות בכיר אחזקה‬
‫מתאמת אירועים‬
‫דיויד אינטרקונטיננטל‪ ,‬תל אביב‬
‫זכתה במקום ראשון מבין המלונאים‬
‫רימונים גלי כנרת‬
‫סיטי תל אביב‬
‫פרימה המלכים ירושלים‬
‫דן קיסריה‬
‫בסט ווסטרן תל אביב‬
‫לאונרדו ירושלים‬
‫המלון הסקוטי טבריה‬
‫ישרוטל המלך שלמה אילת‬
‫מרידיאן ים המלח‬
‫קראון פלאזה ים המלח‬
‫במקום הראשון מקרב המלונאים והשני מקרב כלל עובדי התיירות‪ ,‬זכתה סיגל כהן צדק גזל‪ ,‬ממלון דיויד אינטרקונטיננטל תל אביב‪.‬‬
‫אל רשימה זו‪ ,‬הצטרף עובד מצטיין נוסף ‪ -‬שוקי עמרי‪ ,‬השף הראשי של דן גורמה‪ ,‬שנבחר מקטגוריית ההכשרה המקצועית‪ .‬שוקי עמרי זכה במקום‬
‫הראשון מקרב כלל עובדי התיירות‪ .‬המצטיינים זכו להוקרה בטקס חגיגי שהתקיים בתאריך ‪ 22/11/11‬בנוכחות שר התיירות‪ ,‬נשיא התאחדות המלונות וכל‬
‫בכירי תעשיית התיירות והמלונאות‪ .‬הבחירה התבצעה ע”י ועדה ענפית‪ ,‬בראשה עמד יו”ר ועדת העבודה‪ ,‬מר שמעון לוי‪ ,‬ואותה ריכז יואב בכר‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫משאבי אנוש של התאחדות המלונות בישראל‪ .‬הבחירה הסופית של כל מצטייני המבצע התבצעה ע”י ועדה ציבורית שדירגה ובחרה את המועמדים‬
‫הסופיים‪.‬‬
‫רשת מלונות ישרוטל רכשה‬
‫קרקע בירושלים עליה תקים‬
‫מלון ברמת חמישה כוכבים‬
‫“רשת מלונות ישרוטל רכשה‬
‫קרקע באזור המושבה הגרמנית‬
‫שבירושלים‪ ,‬עליה היא מתכוונת‬
‫להקים מלון ברמת ‪ 5‬כוכבים‪.‬‬
‫מסר ליאור רביב‪ ,‬מנכ”ל מלונות‬
‫ישרוטל‪.‬‬
‫אור ברקת‪ ,‬סמנכ”ל השיווק‬
‫ברשת ‪ ,C-HOTELS‬מסרה‬
‫כי "בתחום התיירות מקובל‬
‫בעיקר לסקר את חווית‬
‫הנופשים‪ ,‬את המקומות‬
‫המומלצים ואת כל מה‬
‫שאלה מציעים‪ .‬אך מאחורי‬
‫הקלעים‪ ,‬מתקיים לו עולם‬
‫שלם וקסום שקשור בחווית‬
‫האירוח‪ .‬כחלק מערכי הרשת‬
‫אנו מאמינים שמהחוויות‬
‫האלה שואב העסק את כוחו‬
‫להתקיים ואף לצמוח‪ .‬על‬
‫אחת כמה וכמה‪ ,‬כשמדובר‬
‫בחוויות אירוח שבבסיסה‬
‫גם תרומה ועשייה למען‬
‫הקהילה"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫“רכישת הקרקע בירושלים תואמת‬
‫את האסטרטגיה העסקית של‬
‫צמיחה והגדלת מספר בתי המלון‬
‫שבבעלות ובניהול רשת ישרוטל‪.‬‬
‫בעל חברת מלונות ישרוטל‪ ,‬ג’וליאן‬
‫לואיס‪ ,‬בנו של דייויד לואיס ז”ל‬
‫שנפטר לאחרונה‪ ,‬ממשיך את‬
‫דרכו ונחוש להוסיף להשקיע‬
‫ולפתח את החברה‪ .‬דוגמה לכך‬
‫היא רכישת הקרקע ובניית המלון‬
‫החדש בירושלים”‪ ,‬הוסיף ליאור‬
‫רביב‪ ,‬מנכ”ל מלונות ישרוטל‪.‬‬
‫הקרקע ממוקמת ברחוב עמק‬
‫רפאים פינת דרך בית לחם‪,‬‬
‫במבואות שכונת המושבה‬
‫הגרמנית בירושלים; ובמלון‬
‫מתוכננים להיבנות כ‪ 200-‬חדרי‬
‫אירוח‪ ,‬מסעדות‪ ,‬ספא‪ ,‬בריכת‬
‫שחייה‪ ,‬חדר כושר‪ ,‬מרכז עסקים‬
‫הכולל אולם כנסים מפואר וחדרי‬
‫ישיבות; ומגרש חנייה‪.‬‬
‫המלון יבנה באופן שיתאים לאופי‬
‫שכונת המגורים שמסביב‪ ,‬וכן‬
‫מתוכננים להישמר שני מבנים‬
‫היסטוריים מרשימים מתקופת‬
‫הטמפלרים המצויים בשטח‬
‫הקרקע שנרכשה‪.‬‬
‫יהיה זה המלון ה‪ 18-‬במספר של‬
‫הרשת‪ ,‬אשר לה ‪ 15‬בתי מלון‬
‫פעילים‪ ,‬מתוכם ‪ 9‬באילת; ושני‬
‫בתי מלון בבנייה ‪ -‬ישרוטל ספא‬
‫קריית ענבים ורויאל ביץ’ ת”א‪.‬‬
‫ליאור רביב‬
‫אקדמיה ובתי ספר למקצועות המלונאות‬
‫בתי ספר למלונאות‬
‫תדמור ‪ -‬בית הספר המרכזי למלונאות‪ ,‬הרצליה פיתוח‬
‫‪09-9525054‬‬
‫דן גורמה ‪ -‬המרכז הישראלי ללימודים קולינריים ולמנהיגות‬
‫מלונאית‪ ,‬חיפה ‪04-8302004‬‬
‫מכללת רימונים ‪ -‬המכללה למלונאות‪ ,‬קולינריה וקריירה‪,‬‬
‫טבריה ‪04-6728553‬‬
‫בית הספר הבינ”ל למלונאות ותיירות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון באילת‪,‬‬
‫אילת ‪08-6304543‬‬
‫מכללת הדסה ירושלים ‪ -‬החוג למלונאות‪ ,‬ירושלים ‪02-6291918‬‬
‫אוניברסיטאות‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הפקולטה למדעי המזון ואיכות הסביבה‪-‬‬
‫החוג לניהול מלונאות‪ ,‬משאבי מזון ותיירות‪ ,‬רחובות ‪08-9489686‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב ‪ -‬המחלקה לניהול מלונאות ותיירות ‪-‬‬
‫תואר ראשון ושני‪ ,‬באר שבע ‪08-6472193‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון באילת‪ ,‬אילת ‪08-6304518‬‬
‫המכללה האקדמית כנרת‪ ,‬המחלקה ללימודי תיירות ומלונאות‪,‬‬
‫עמק הירדן ‪1800-209-020‬‬
‫חשוב לדעת ‪ -‬ניתן ללמוד תוך כדי ובמקביל לעבודה במלון‪.‬‬
‫את העלון ניתן להשיג במשרדי התאחדות המלונות‬
‫ינואר ספטמבר ‪2011‬‬
‫הנתונים נמסרו על‪-‬ידי פנינה בן‪-‬דוד‪ ,‬מנהלת המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל‬
‫לינות ותפוסה ‪ -‬ינואר ספטמבר מצטבר בשנים ‪- 2000-2011‬סה”כ ארצי‬
‫ספטמבר במלונות‪ :‬הפתעה טובה‬
‫מלונות תל אביב‪ :‬ספטמבר המוצלח ביותר אי פעם מבחינת מספר הלינות‬
‫בספטמבר נרשמו במלונות‬
‫כ‪ 707-‬אלף לינות תיירים‪ ,‬עליה‬
‫של ‪ 21%‬לעומת ספטמבר ‪.2010‬‬
‫סה”כ התפלגות לינות התיירים‪:‬‬
‫בתל אביב נרשמו כ‪ 182-‬אלפי‬
‫לינות (עליה של ‪ ,)47%‬בטבריה‪:‬‬
‫כ‪ 66-‬אלפי לינות (גידול של‬
‫‪ ,)36%‬בים המלח‪ :‬כ‪ 51-‬אלפי‬
‫לינות (‪ ,)38%‬באילת‪ :‬כ‪ 49-‬אלפי‬
‫(‪ ,)69%‬בנתניה‪ :‬כ‪ 30-‬אלף לינות‬
‫(‪ ,)40%‬בחיפה‪ :‬כ‪ 18-‬אלף (‪)18%‬‬
‫בהרצליה‪ :‬כ‪ 12-‬אלף לינות (‪)39%‬‬
‫ובגליל‪ :‬כ‪ 5,000-‬לינות (‪.)7%‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נרשמו ירידות במערב‬
‫ירושלים‪ :‬כ‪ 174-‬אלפים (‪)-4%‬‬
‫ובנצרת‪ :‬כ‪ 25-‬אלפים (‪.)-12%‬‬
‫לדברי שמואל צוראל‪ ,‬מנכ”ל‬
‫התאחדות המלונות בישראל‪:‬‬
‫“תוצאות ספטמבר הן הפתעה‬
‫חיובית‪ .‬השוני הגדול השנה‬
‫טמון העובדה שחג סוכות חל‬
‫באוקטובר‪ ,‬ואילו אשתקד כל חגי‬
‫תשרי חלו בספטמבר‪ .‬עובדה זאת‬
‫משפיעה על תוצאות המלונות‪:‬‬
‫יותר לינות תיירים מחו”ל ומעט‬
‫פחות לינות של אורחים ישראלים‪,‬‬
‫שנוהגים למלא את המלונות‬
‫בחגי תשרי‪ .‬במקביל‪ ,‬למרות‬
‫החששות המוקדמים מהאטה‬
‫בתיירות הנכנסת על רקע מאמצי‬
‫הפלשתינים להכריז בספטמבר‬
‫על מדינה עצמאית באו”ם‪ ,‬ועל‬
‫רקע האירועים יוצאי הדופן בחלק‬
‫ממדינות המזה”ת ואווירת המשבר‬
‫הכלכלי הגלובלית‪ ,‬הרי בפועל‬
‫תוצאות ספטמבר במלונות‬
‫מצוינות‪ .‬סך הגידול המרשים‬
‫בלינות התיירים בהיקף של‪21%,‬‬
‫גבוה משמעותית מהגידול בסך‬
‫‪ 11%‬בכניסות התיירים למדינה‪.‬‬
‫פער זה מלמד בעיקר על שיפור‬
‫בתמהיל התיירות הנכנסת‪ :‬יותר‬
‫תיירות למטרות סיור ותיור ועסקים‬
‫ופחות ביקורי קרובים‪ .‬בתל אביב‪,‬‬
‫מדובר בחודש ספטמבר החזק‬
‫ביותר בתיירות הנכנסת אי פעם‪.‬‬
‫אנחנו מסכמים את ספטמבר‬
‫בסיפוק ומקווים כי בחודשים‬
‫הקרובים תחזור תנועת הצליינות‬
‫ותנועת הסיור והתיור להיקפים‬
‫הרגילים וניווכח בשיפור בתיירות‬
‫הנכנסת גם בירושלים ובנצרת”‪.‬‬
‫לינות ישראלים‪ :‬בספט’ נרשמה‬
‫ירידה של ‪ 4%‬לעומת אשתקד‪,‬‬
‫שהסתכמו בכ‪ 1.1-‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫היו ירידות באילת‪ :‬כ‪ 513-‬אלפי‬
‫לינות ישראלים (‪ ,)-9%‬בטבריה‪:‬‬
‫כ‪ 86-‬אלפים (‪ ,)-6%‬בתל אביב‪:‬‬
‫כ‪ 57-‬אלפים) (‪ )-6%‬ובהרצליה‪:‬‬
‫כ‪ 9-‬אלפים (‪.)-13%‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬היו עליות בים המלח‪:‬‬
‫כ‪ 136-‬אלפים (‪ ,)3%‬בירושלים‪:‬‬
‫כ‪ 75-‬אלפים (‪ ,)11%‬בגליל‪ :‬כ‪44-‬‬
‫אלפים (‪ ,)5%‬בחיפה‪ :‬כ‪ 24-‬אלפים‬
‫(‪ ,)10%‬בנתניה‪ :‬כ‪ 17-‬אלפים‬
‫(‪ )15%‬ובנצרת‪ :‬כ‪.)64%( 8,000-‬‬
‫סה”כ לינות במלונות (תיירים‬
‫וישראלים) בספטמבר‪ :‬כ‪1.8-‬‬
‫מיליון‪ ,‬עליהשל ארבעה אחוזים‬
‫ביחס לאשתקד‪.‬‬
‫באילת‪ :‬נרשמו כ‪ 562-‬אלף (‪,)-5%‬‬
‫במערב ירושלים‪ :‬כ‪ 250-‬אלפים‬
‫(ללא שינוי)‪ ,‬בתל אביב‪ :‬כ‪238-‬‬
‫אלפים (‪ 30%‬עליה!)‪ ,‬בים המלח‪:‬‬
‫כ‪ 188-‬אלפים (‪ ,)11%‬בטבריה‪:‬‬
‫כ‪ 152-‬אלפים (‪ ,)8%‬בגליל‪ :‬כ‪49-‬‬
‫(‪ ,)5%‬בנתניה‪ 47 :‬אלפים‬
‫בחיפה‪ :‬כ‪ 43-‬אלפים‬
‫בנצרת‪ :‬כ‪ 34-‬אלפים‬
‫ובהרצליה‪ :‬כ‪ 20-‬אלף‬
‫אלפים‬
‫(‪,)30%‬‬
‫(‪,)13%‬‬
‫(‪)-1%‬‬
‫(‪.)12%‬‬
‫תפוסת החדרים הארצית‬
‫הממוצעת הגיעה ל‪12%( 67%-‬‬
‫עליה בהשוואה לאשתקד)‪.‬‬
‫נרשמה‬
‫הגבוהה‬
‫התפוסה‬
‫בספטמבר בים המלח‪ :‬כ‪78%-‬‬
‫(‪ 18%‬עליה ביחס לאשתקד)‪ ,‬אחר‬
‫כך בתל אביב‪ :‬כ‪,)35%( 77%-‬‬
‫אחריה באילת‪ :‬כ‪,)5%( 72%-‬‬
‫בחיפה‪ :‬כ‪ ,)27%( 71%-‬בהרצליה‪:‬‬
‫כ‪ ,)31%( 69%-‬בנתניה‪ :‬כ‪68%-‬‬
‫(‪ ,)18%‬בגליל‪ :‬כ‪,)15%( 63%-‬‬
‫בטבריה‪ ,)11%( 62% :‬בנצרת‪:‬‬
‫כ‪ ,)-8%( 61%-‬ובמערב ירושלים‪:‬‬
‫כ‪.)4%( 61%-‬‬
‫מסיכום תשעת חודשי השנה‬
‫הראשונים‪ ,‬ינואר עד ספטמבר‬
‫עולה‪:‬‬
‫לינות התיירים‪ :‬סה”כ כ‪7.31-‬‬
‫מיליוני לינות (עליה של ארבעה‬
‫אחוזים לעומת ינואר‪-‬ספטמבר‬
‫‪.)2010‬‬
‫לינות הישראלים‪ :‬כ‪ 9.1-‬מיליון‬
‫(ירידה של אחוז אחד לעומת‬
‫התקופה המקבילה אשתקד)‪.‬‬
‫סה”כ לינות תיירים וישראלים‪:‬‬
‫כ‪ 16.42-‬מיליון (גידול של אחוז‬
‫אחד)‪.‬‬
‫תפוסת החדרים עמדה על‪:‬‬
‫כ‪( 66%-‬גידול של שני אחוזים)‪.‬‬
‫מצבת חדרי המלון הממוצעת‬
‫בינואר‪-‬יוני‪( 47,404 :‬גידול של‬
‫אחוז אחד)‪.‬‬
‫לינות תיירים‬
‫‪ 7.3‬מיליונים‪ ,‬גידול של ‪ 4%‬לעומת ‪2010‬‬
‫אזור‬
‫אילת‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫טבריה וסובב כנרת‬
‫ים המלח‬
‫נתניה‬
‫חיפה‬
‫הרצליה‬
‫נצרת‬
‫מיספר לינות באלפים שינוי לעומת ‪2010‬‬
‫‪771.5‬‬
‫‪+19%‬‬
‫‪2,309.0‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪1,077‬‬
‫‪+6%‬‬
‫‪537‬‬
‫‪+0.8%‬‬
‫‪432.2‬‬
‫‪+11%‬‬
‫‪259.4‬‬
‫‪+12%‬‬
‫‪205.2‬‬
‫‪+5%‬‬
‫‪119.9‬‬
‫‪+3%‬‬
‫‪175.8‬‬
‫‪-18%‬‬
‫לינות ישראלים‬
‫‪ 9.1‬מיליונים‪ ,‬ירידה של ‪ 1%‬לעומת ‪2010‬‬
‫אזור‬
‫אילת‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫טבריה וסובב כנרת‬
‫ים המלח‬
‫נתניה‬
‫חיפה‬
‫הרצליה‬
‫נצרת‬
‫מיספר לינות באלפים שינוי לעומת ‪2010‬‬
‫‪4,374.8‬‬
‫‪-2%‬‬
‫‪524.8‬‬
‫‪+2%‬‬
‫‪374.7‬‬
‫‪-2%‬‬
‫‪990.4‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪1,260.7‬‬
‫‪+4%‬‬
‫‪124‬‬
‫‪+5%‬‬
‫‪177‬‬
‫‪-7%‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪-12%‬‬
‫‪60.7‬‬
‫‪+42%‬‬
‫סה”כ לינות‬
‫‪ 16.4‬מיליון לינות‬
‫עלייה של ‪ 1%‬לעומת ‪2010‬‬
‫תפוסה ממוצעת‬
‫‪ ,66%‬עלייה של ‪ 2%‬לעומת ‪2010‬‬
‫אילת ‪ ,69% -‬ירושלים ‪ ,64% -‬תל אביב ‪,76% -‬‬
‫טבריה וסובב כנרת ‪ ,59% -‬ים המלח ‪ ,75% -‬נתניה ‪,60% -‬‬
‫חיפה ‪ ,69% -‬הרצליה ‪ ,64% -‬נצרת ‪.51% -‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪9‬‬
‫משה עמיר כיהן ‪ 17‬שנים‬
‫כמנכ”ל ההתאחדות‪ .‬הוא‬
‫סיים את תפקידו כשפרש‬
‫לגימלאות בשנת ‪ .1993‬על‬
‫פועלו הרב זכה להוקרה‬
‫וקיבל את התואר “יקיר‬
‫המלונאות” על מפעל‬
‫חיים‪.‬‬
‫משה עמיר היה חלק בלתי‬
‫נפרד מהנוף המלונאי‪,‬‬
‫עבודתו בהתאחדות הייתה‬
‫רצופה בעשייה מקורית‬
‫ורבת תועלת‪.‬‬
‫בעבודה קשה ומסורה‪,‬‬
‫שהוכיחה את עצמה כדו‪-‬‬
‫סיטרית‪.‬‬
‫הוא עמד בקשר רצוף עם‬
‫שרים וחברי כנסת והציג‬
‫בפניהם את תרומתה של‬
‫התיירות‪ ,‬עוד בתקופה‬
‫שנושא זה לא היה כה‬
‫ברור כמו היום‪.‬‬
‫אייל מונטה מונה למנכ”ל‬
‫המלונות רויאל גארדן וריווירה‬
‫מרשת מלונות ישרוטל‪.‬‬
‫משה עמיר ז"ל‬
‫משה עמיר ניחן באוזן‬
‫קשבת ובלשון קלה וידע‬
‫למצוא את דרכו ללב‬
‫הבריות‪.‬‬
‫הייתה לו השפעה על‬
‫מערכת החקיקה בתחומי‬
‫התיירות‪ ,‬ותוצאותיה הביאו‬
‫ברכה למלונאות ולתיירות‪.‬‬
‫מי שהכיר את משה עמיר‪,‬‬
‫יכול להעיד שהאיש הזה‬
‫הצליח להרעיד את קירות‬
‫המוסדות השונים‪.‬‬
‫הוא הצליח לעודד גאוות‬
‫יחידה ולזקוף את ראש‬
‫המלונאים‪ .‬הוא הוליך והלך‬
‫כיברת דרך ארוכה ואיפשר‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬לקטוף את‬
‫פירות ההצלחה‪.‬‬
‫פיטר הומל התמנה לתפקיד שף‬
‫ראשי במלון ישרוטל הנסיכה‪.‬‬
‫בעבר כיהן בתפקיד שף במלון‬
‫רויאל ביץ’‪.‬‬
‫קובי טולדנו מונה למנכ”ל מלונות‬
‫קראון פלזה ואפי פטיו אילת‬
‫מרשת מלונות אפריקה ישראל‪.‬‬
‫ליאור רוזנבלום מונה למנהל‬
‫תפעול מלון דן ירושלים (היאט‬
‫לשעבר)‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬המלונאים ועובדי‬
‫המלונות‪,‬‬
‫התאחדות‬
‫נפרדים ממך‪ .‬נמשיך‬
‫לחשוב עליך ולהתגעגע‪.‬‬
‫וכמו שנהגת לאמר‪" :‬לא‬
‫נורא‪ ,‬גם זה יחלוף"‪.‬‬
‫מלונאים יקרים‪,‬‬
‫מערכת “מלונאים”‬
‫מזמינה אתכם לשתף‬
‫אותנו בחדשות שלכם‪.‬‬
‫שלחו אלינו מייל עם כל הפרטים‪,‬‬
‫ואנחנו נדאג שהידיעה תופיע‬
‫במגזין הבא‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי ‪[email protected]‬‬
‫‪10‬‬
‫דודו צוקר מונה לתפקיד סמנכ”ל‬
‫במלון ישרוטל הנסיכה‪ .‬בתפקידו‬
‫האחרון כיהן כסמנכ”ל מלון‬
‫ישרוטל המלך שלמה‪ ,‬ולפני כן‬
‫ניהל את מחלקת מזון ומשקאות‬
‫במלון רויאל ביץ’‪.‬‬
‫דניאל קריספין מונה לסמנכ”ל‬
‫מלון ‪ C Hotel‬אילת‪.‬‬
‫משה היה שותף בהקמת‬
‫החברה הכלכלית של‬
‫התאחדות המלונות‪ ,‬הקים‬
‫את מלונביט ‪ -‬סוכנות‬
‫הביטוח של המלונאים ואת‬
‫המרכז לקידום מקצועי‬
‫במלונאות ‪ -‬גוף שהיום‬
‫אנחנו מנסים להחזירו‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫הוא “פתח” חלונות‪ ,‬דלתות‬
‫ולבבות של כל פקיד‬
‫וידע להציג את עמדות‬
‫ההתאחדות בסגנון מקורי‪,‬‬
‫בגישה בלתי אמצעית‪,‬‬
‫נינוחה וישירה‪ ,‬הוא השכיל‬
‫ליצור אקלים נוח‪ ,‬הידברות‬
‫ואווירה נוחה‪ ,‬בלי ליאות‪,‬‬
‫אבי כהן מונה למנכ”ל מלון‬
‫רימונים סנטרל פארק באילת‬
‫מרשת מלונות רימונים‪.‬‬
‫ענת אזולאי מונתה למנהלת מלון‬
‫‪ West‬מרשת מלונות טמרס‪.‬‬
‫צילום‪ :‬רונן דבש‬
‫לזכרו של‬
‫משה עמיר ז”ל‬
‫כוכבים‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫אמיר דרור התמנה לתפקיד מנהל‬
‫אגף מזון ומשקאות בישרוטל‬
‫הנסיכה‪ .‬בתפקידו האחרון‪ ,‬ניהל‬
‫אמיר את מחלקת מזון ומשקאות‬
‫ישרוטל ספורט קלאב‪ ,‬ולפני כן‬
‫כיהן כסגן מנהל מזון ומשקאות‬
‫ברויאל ביץ’‪.‬‬
‫משה אלעזר מונה למנהל מכירות‬
‫בשווקי צפון‪/‬דרום אמריקה מרשת‬
‫מלונות פתאל‪.‬‬
‫רני שטרית מונה למנכ”ל מלון‬
‫וספא לה מרידיאן ים המלח‪.‬‬
‫אמיר כלפון מונה לתפקיד שף‬
‫ראשי במלון בראשית‪ .‬אמיר יכהן‬
‫כשף מלונות אחוזת יערות הכרמל‬
‫ומלון בראשית‪.‬‬
‫אסף בוזגלו מונה לשף מלון‬
‫ישרוטל לגונה מרשת מלונות‬
‫ישרוטל‪.‬‬
‫אריה אטיאס מונה לתפקיד‬
‫סמנכ”ל הגושרים מלון בטבע‪.‬‬
‫בוריס פאוקמן התמנה לתפקיד‬
‫שף תפעולי במלון בראשית‪ .‬בוריס‬
‫כיהן בתפקידו האחרון כסגן שף‬
‫באחוזת יערות הכרמל‪.‬‬
‫גיא קליימן מונה למנכ”ל‬
‫מותג היוקרה וולדורף אסטוריה‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫גלית הלפרן מונתה למנהלת‬
‫תחום התיירות הנכנסת ברשת‬
‫מלונות פתאל‪.‬‬
‫סלמאן אבו חמאד התמנה‬
‫לתפקיד מנהל תפעולי במלון‬
‫ישרוטל פונדק רמון‪ .‬סלמאן כיהן‬
‫בתפקידו האחרון כמנהל מזון‬
‫ומשקאות במלון הנסיכה‪.‬‬
‫עמרי פליטי מונה לתפקיד מנהל‬
‫מזון ומשקאות תפעולי במלון‬
‫בראשית‪ .‬בתפקידו האחרון כיהן‬
‫כמנהל בר וכסגן מנהל מזון‬
‫ומשקאות במלון ממילא בירושלים‪.‬‬
‫עופר אגמי מונה למנהל מלון‬
‫ישרוטל טאואר תל אביב מרשת‬
‫מלונות ישרוטל‪.‬‬
‫שחר ביטון מונה לתפקיד‬
‫שף במלון ישרוטל אגמים‪.‬‬
‫בתפקידו האחרון כיהן כשף תפעולי‬
‫במלון רויאל ביץ’‪.‬‬
‫שיינה סקורק מונתה למנהלת‬
‫מכירות בשוק הצרפתי של רשת‬
‫מלונות פתאל‪.‬‬
‫שרון אלון מונה למנכ”ל אזור תל‬
‫אביב של רשת מלנות פתאל‪.‬‬
‫ביקורת מזון ומשקאות‬
‫מאל”ף ועד ת”ו‬
‫מלונאים‬
‫המוסף הכלכלי‬
‫מגיש‪ :‬סגן נשיא התאחדות המלונות‬
‫רוני פיבקו‬
‫מדריך למקצוע‬
‫עקרונות ועיקרים • דו”חות ותהליכים‬
‫• מטלות קבועות ומשתנות • סימונים ומינוחים‬
‫• נוסחאות וחישובים • מדדים ויחסים • ביקורת מזו”מ‬
‫קונבנציונאלית • ביקורת מזו”מ אלטרנטיבית‬
‫עקרונות כלליים של ביקורת‬
‫על הביקורת להיות פשוטה‪ ,‬ברורה ומובנת ככל האפשר‪.‬‬
‫הביקורת חייבת להשתלם מבחינה כלכלית‪ .‬עליה לעלות פחות מן הסכום שהיא חוסכת‪.‬‬
‫חשוב לזכור ולהזכיר תמיד כי תפקידה של ביקורת‪ ,‬בהקשר מסחרי‪ ,‬אינו נורמטיבי‪ ,‬אתי או‬
‫מוסרי‪ ,‬כי אם עסקי גרידא! ביקורת עסקית‪ ,‬שעלותה עולה על תועלתה – במונחים כלכליים‬
‫בלבד – היא מיותרת לחלוטין ואין לדון בה עוד‪.‬‬
‫הביקורת לא תפריע לשגרת העבודה‪ ,‬למהלכה התקין ולתפוקתה‪.‬‬
‫ביקורת מזון ומשקאות ראויה‬
‫נעשית ב‪ 6-‬שלבים לאורך תהליך העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬קניות‪.‬‬
‫‪ .2‬קבלת מצרכים‪.‬‬
‫‪ .3‬אחסון‪.‬‬
‫‪ .4‬הנפקה מן המחסן‪.‬‬
‫‪ .5‬הכנה‪.‬‬
‫‪ .6‬מכירה‪.‬‬
‫נדון להלן בכל אחד מששת השלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬ביקורת על הקניות‬
‫המוצרים הנקנים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪DIRECT ITEMS‬‬
‫מוצרים ישירים ‪-‬‬
‫אלה הם מוצרים שאורך חייהם קצר והם מתקלקלים בנקל‪ ,‬כגון‪ :‬לחם לסוגיו‪ ,‬מוצרי מאפה‪,‬‬
‫מוצרי חלב‪ ,‬פירות וירקות טריים‪ .‬מוצרים אלה נקנים מידי יום ומועברים ישירות לשימוש‬
‫המטבח ומוקדי המכירה השונים‪.‬‬
‫‪STORROOM ITEMS‬‬
‫מוצרי מחסן ‪-‬‬
‫אלה הם מוצרים עמידים‪ ,‬כגון‪ :‬מוצרי מכולת‪ ,‬שימורים ומשקאות הנקנים לתקופות ארוכות‬
‫יותר‪ .‬הם מועברים למחסן ומשם מונפקים למחלקות השונות‪ ,‬בהתאם לצריכה‪.‬‬
‫ביקורת על הקניות תבחן מה מידת יישומם‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של עיקרים אלה‪:‬‬
‫קיומן של התוויות (ספציפיקציות) ברורות וידועות בדבר סוג המוצרים שהמלון קונה‪:‬‬
‫דרגת איכותם‪ ,‬גודלם‪ ,‬משקלם‪ ,‬מידת ריכוזם ועוד‪.‬‬
‫הקפדה על קניות עפ”י הצורך ולא יותר מן הצורך‪.‬‬
‫פיזור הקניות‪ :‬קנייה מספקים אחדים ולא מספק אחד בלבד‪.‬‬
‫קניות באמצעות טופס הזמנה חתום ומסודר בלבד‪ ,‬בהתאם לנוהלי אישור קנייה וחתימה‬
‫מוגדרים וידועים‪.‬‬
‫הימנעות מקניות עפ”י ‪“ - STANDING ORDER‬הזמנה קבועה”‪.‬‬
‫מדד תחלופת מלאי “חיובי”‪.‬‬
‫מדד תחלופת מלאי – ‪)INVENTORY TURNOVER (I.T.O‬‬
‫מדד תחלופת המלאי הוא היחס (‪ )RATIO‬שבין המלאי הממוצע לבין הצריכה‪.‬‬
‫נניח כי‪:‬‬
‫תצרוכת = ‪C‬‬
‫מלאי ממוצע = ‪Im‬‬
‫תחלופת המלאי = ‪I.T.O‬‬
‫מספר הימים הקלנדאריים (בחודש) = ‪D‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫צריכה‬
‫= תחלופת מלאי‪ ,‬לפי‪= :‬‬
‫‪I.T.O‬‬
‫=‬
‫‪Im‬‬
‫מלאי ממוצע‬
‫‪D‬‬
‫וכן‪ ,‬ימי המלאי (בין תחלופה לתחלופה) יחושבו כך‪:‬‬
‫‪I.T.M‬‬
‫‬
‫נניח כי‪:‬‬
‫מלאי פתיחה =‬
‫מלאי סגירה =‬
‫‪I1‬‬
‫‪I2‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫מלאי פתיחה ‪ +‬מלאי סגירה‬
‫‪2‬‬
‫= מלאי ממוצע‪ ,‬או‪:‬‬
‫‪Im‬‬
‫=‬
‫‪I1 + I2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬ביקורת על קבלת הסחורות‪:‬‬
‫על מקבל הסחורה (‪ )RECEIVER‬להיוועץ בטבח הראשי או בממלא מקומו בעת קבלת בשר‪,‬‬
‫פירות וירקות טריים‪ ,‬כדי לקבל אישורם לאיכות הנדרשת‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה לבדוק ולוודא כי כול מה שהוזמן אכן נתקבל‪ ,‬בהתאם לכמות‪ ,‬לאיכות‪,‬‬
‫להתוויות (ספציפיקציות) ולמחיר כפי שהוזמנו‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה לבדוק ולוודא כי הסחורה שנתקבלה בפועל אכן מתאימה לרשום‬
‫בתעודת המשלוח ו‪/‬או בחשבונית‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה לבדוק ולוודא כי אכן קיבל אך ורק את המוצרים שהוזמנו ותו לא‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה להחזיר לספק סחורה שאינה מתאימה התאמה מלאה להתוויות‬
‫(ספציפיקציות) שהוגדרו בהזמנה‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה להפיק טופס קבלת סחורה יומי ‪ /‬שבועי‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה להפיק טופס זיכוי בכל החזרת סחורה לספק ובכל סטייה (שוני) בתכונות‬
‫הסחורה שנתקבלה‪ ,‬בהשוואה לרשום בתעודת המשלוח ו‪/‬או החשבונית‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה לדאוג להעברת המוצרים שנתקבלו למטבח או למחסן‪ .‬בשום מקרה אין‬
‫להשאיר סחורה שנתקבלה ללא פיקוח‪.‬‬
‫על מקבל הסחורה לבדוק ולבקר את אריזות המוצרים שנתקבלו‪.‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬ביקורת על האחסון‪:‬‬
‫יש לקיים ביקורת קפדנית על מפתחות המחסן‪.‬‬
‫יש להקפיד על הכלל כי המוצר הנכנס ראשון למחסן ‪ -‬יוצא ראשון (‪ ,)F.I.F.O‬הן מבחינה‬
‫פיזית והן מבחינה חשבונאית‪.‬‬
‫יש להקפיד לתייג בכרטיסי מלאי‪.Meat Tag, Bin Card, Controller Card :‬‬
‫יש לקבוע לוחות זמנים לעבודה במחסן‪.‬‬
‫הכניסה למחסן תותר רק לעובדים בתפקיד‪.‬‬
‫יש להקפיד לערוך ספירת מלאי בסוף כל חודש ולערוך התאמת כרטיסיות‪.‬‬
‫יש לדווח בתדירות קבועה על “מלאי מת” ועל מלאי שהתנועה בו אטית‪.‬‬
‫יש לדווח בתדירות קבועה על קלקול ועל שבר‪.‬‬
‫‪ .4‬ביקורת על ההנפקה‪:‬‬
‫הוצאת מוצרים מן המחסן תיעשה אך ורק על סמך טופס הנפקה (‪ )REQUISITION‬בחתימת‬
‫ובאישור מורשה חתימה בלבד‪.‬‬
‫הוצאת מוצרים מן המחסן בהיעדר המחסנאי תיעשה אך ורק בנוכחות אחד מאלה‪ :‬מנהל‬
‫תורן‪ ,‬קב”ט ראשי או מנהל המחלקה לה דרושים המוצרים‪ .‬יש למלא טופס הנפקה בגין‬
‫מוצרים אלה ולהשאירו חתום למחסנאי‪.‬‬
‫‪ .5‬ביקורת על הכנת המזון‪:‬‬
‫בעבר‪ ,‬נהוג היה להדגיש בעיקר מוסכמות אלה בביקורת על הכנת מזון‪:‬‬
‫א‪ .‬שימוש בפרודוקטים שאיכותם גבוהה יבטיח מזון טוב יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקפדה על משך זמן מינימאלי בין הכנת המזון לבין הגשתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקפדה על אופן הכנה “נכון” לכל מצרך‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמירה נכונה של המזון מתום הכנתו ועד הגשתו לאורח‪.‬‬
‫בעקבות פיתוחן של שיטות מתקדמות לעיבוד ולשימור מזון נגרע מעמדן של תובנות אלה‪,‬‬
‫ובמיוחד אבדה חשיבותן של שתי הראשונות ברשימה‪ .‬מוקד העניין בשנים האחרונות הוא‬
‫“פיקוח מנות” (‪ ,)PORTION CONTROL‬המדגיש עיקרים אחרים לגמרי‪ ,‬ואלה הם‪:‬‬
‫• תקינה (סטנדרטיזציה) של הקניות‪ :‬קניות סטנדרטיות‪ ,‬עפ”י התקן שנקבע בלבד‪.‬‬
‫תקינה (סטנדרטיזציה) של המתכונים‪ :‬עבודה עפ”י מתכונים קבועים בהתאם לתקן שנקבע‬
‫להם בלבד‪.‬‬
‫• מחזוריות של התפריטים (‪ :)MENU CYCLING‬התפריטים רפטאטיביים‪ ,‬כלומר חוזרים על‬
‫עצמם במחזוריות מתוכננת (בפרקי‪-‬זמן שהוגדרו מראש)‪.‬‬
‫• תקינה (סטנדרטיזציה) של המנות‪ :‬המנות מוכנות ומוגשות תמיד עם אותם רכיבים בדיוק‪,‬‬
‫באותה צורת הגשה‪ ,‬וכמובן – באותו משקל‪.‬‬
‫• הקפדה על “מבחן קצב” או “מבחן בשר” (‪ )BUTCHER TEST‬נאות‪ .‬מדד זה מלמד מהו‬
‫גודלו‪/‬משקלו “נטו” של התוצר הסופי שנתקבל – בתום כל שלבי הכנתו ועד הגשתו כמנה‬
‫מוגמרת – מיחידת משקל נתונה של בשר לסוגיו או של דגים‪ .‬השאלה הנשאלת כאן היא‬
‫שאלה כלכלית‪ :‬מהו אופן הקנייה החסכוני ביותר של מוצרים אלה – האם עדיף לקנותם‬
‫גולמיים או מעובדים? האם חתוכים? אם כן‪ ,‬באיזו צורת חיתוך בדיוק? האם מוגמרים? אם‬
‫כן‪ ,‬באיזו דרגת גימור בדיוק? כל זאת ועוד‪.‬‬
‫• הקפדה על “מבחן תשואה” (‪ )YIELD TEST‬נאות‪ .‬יחס (‪ )YIELD‬זה נגזר למעשה מקודמו‪,‬‬
‫ה‪ .BUTCHER TEST-‬מדד זה מלמד מהו שיעור “הניצול” נטו מכול יחידת תשומה ברוטו (של‬
‫בשר לסוגיו או של דגים)‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאחר קיזוז הפחת כפי שנחשף ב‪.BUTCHER TEST-‬‬
‫• שימוש נכון במוצרים לשם קבלת תשואה מיטבית‪.‬‬
‫• שימוש מושכל בשאריות מכול סוג‪.‬‬
‫• שמירה על המוצרים‪ :‬הקפדה על נעילת מקררים וארונות במטבח‪ ,‬בגמר העבודה‪.‬‬
‫• הנפקת מנות כנגד “בונים” בלבד‪.‬‬
‫• פיקוח על ארוחות עובדים בהתאם לדרגת הרשאתם לצרוך פריטי מזון ומשקאות‪.‬‬
‫‪ .6‬ביקורת על המכירות‪:‬‬
‫הביקורת על המכירות יכול שתהיה ידנית או ממוחשבת‪ ,‬ויכול שתהיה שילוב בין השתיים‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬עיקריה של ביקורת יעילה על המכירות שווים בשתי השיטות‪ ,‬ואלה הם‬
‫בקצרה‪:‬‬
‫• פיקוח קפדני על ה”בונים” ועל ה‪.”CAPTAIN ORDERS”-‬‬
‫• מחיר המנה או המשקה מודפס או מופיע אוטומטית על הצג בעת רישום מספר הפריט‪.‬‬
‫• הלקוח חותם על ה”בון” או משלם ישירות למלצר או לקופאי‪.‬‬
‫• הקופאי מזכה את היתרה במזומן (‪ )CASH‬או בחיוב (‪ )CHARGE‬ומעביר את ה”בונים” שחייב‬
‫ואת המזומן שקיבל לדלפק הקבלה‪.‬‬
‫• סיכום דו”ח הקופאי בנקודת המכירה חייב להתאים לסכום החיובים שחייבה הקבלה את‬
‫המחלקה לה שייכות מכירות אלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫ביקורת משקאות‬
‫כללית‪ ,‬הביקורת על משקאות דומה לביקורת על מזון‪ ,‬אך נבדלת ממנה בהבדלים אלה‪:‬‬
‫ביקורת על הקניות‬
‫‪ )1‬ערכם הכספי של משקאות עשוי להיות גבוה מאוד (במיוחד משקאות אלכוהוליים‬
‫מתוצרת חוץ)‪ .‬יש לקבוע התוויות (ספציפיקציות) ברורות‪ ,‬בהתבסס על מבדקי כדאיות ועל‬
‫ניסיון העבר‪ ,‬אילו משקאות יימכרו‪ ,‬באילו מחירים וכנגזר מכך ‪ -‬אילו משקאות ייקנו ויוחזקו‬
‫במלאי‪.‬‬
‫‪ )2‬יש לקנות משקאות אך ורק בהתאם לצריכה בפועל ולצמצם את המלאי למינימום‪.‬‬
‫ביקורת על האחסון‬
‫‪ )1‬יינות אדומים ומשקאות חריפים יש לאחסן בטמפרטורת חדר רגילה‪.‬‬
‫‪ )2‬יינות לבנים תוססים ובירה יש לאחסן בטמפרטורה של ‪ 13-10‬מעלות‪.‬‬
‫‪ )3‬יינות שבהם ‪ 14%‬אלכוהול או פחות יש לאחסן על צידם‪.‬‬
‫ביקורת על ההנפקה‬
‫‪ )1‬הנפקת משקאות לאירועים תיעשה על גבי טופס מיוחד שעליו יירשמו הכמויות שהונפקו‪,‬‬
‫הכמויות שנצרכו בפועל והכמויות שהוחזרו‪.‬‬
‫‪ )2‬ההנפקה לכול מוקד מכירה (‪ )OUTLET‬תיעשה לפי ‪ PAR STOCK‬שייקבע לו פרטנית‪.‬‬
‫ה‪ PAR STOCK-‬הוא כמות המלאי הרזרבי השווה‪“ ,‬הנכונה”‪ ,‬לתאריך נתון‪.‬‬
‫מאליו מובן‪ ,‬כי החזקת מלאי גדול קשה יותר מהחזקה ומפיקוח על מלאי מצומצם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין לוותר על החזקת מלאי נכון ומספק (‪ )PAR STOCK‬של המותגים הראויים‪,‬‬
‫שכן מחסור בהם עלול לגרום לאובדן מכירה‪ .‬קו דק מפריד בין מלאי קטן מידי לבין מלאי‬
‫גדול מידי‪ .‬כדי לזהות קו זה יהיה עלינו להישען על ניסיוננו במסגרת השווקים שבהם אנו‬
‫פועלים‪.‬‬
‫‪ )3‬החתמת הבקבוקים המונפקים בחותמת מיוחדת‪ .‬בקבוק מלא יונפק אך ורק בתמורה‬
‫להחזרת בקבוק מסומן ריק‪.‬‬
‫ביקורת על המכירה‬
‫‪ )1‬בדיקת פוטנציאל המכירה (‪ :)POTENTIAL SALES‬השוואה בין הכמות שהונפקה לבין‬
‫הכמות שנצרכה בפועל ולבין הכמות שנמכרה ממש (יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬הבדל בין מה שנצרך בפועל‬
‫לבין מה שנמכר)‪.‬‬
‫‪ )2‬מעקב ופיקוח על המכירות באמצעות דו”חות מחשב‪.‬‬
‫‪ )3‬נוכחות בשטח‪ :‬עריכת בדיקות מדגמיות וביקורות‪-‬פתע‪ .‬הטמעת “אווירה של ביקורת”‬
‫בכול עת‪ ,‬בכול נקודות המכירה‪.‬‬
‫‪ )4‬עריכת ספירות מלאי בהפתעה (ספירות לא מתוכננות)‪ ,‬במועדים לא קבועים‪.‬‬
‫הפרשי מלאי ‪STOREROOM DIFFERNCES -‬‬
‫הפרשי מלאי פירושם הפרשים שבין מלאי הסחורות הפיזי לבין היתרות המופיעות במחשב‬
‫המחסן ו‪/‬או בכרטסת המבקר‪ .‬להלן סיבות אפשריות להפרשים במלאי‪:‬‬
‫‪ )1‬סחורה שהוצאה לא נרשמה בטופס הנפקה מסודר‪.‬‬
‫‪ )2‬סחורה הוצאה ללא שקילה ו‪/‬או ללא ספירה‪.‬‬
‫‪ )3‬סחורה שהוחזרה לא נרשמה‪.‬‬
‫‪ )4‬קלקול ו‪/‬או שבר לא דווחו‪.‬‬
‫‪ )5‬נעשתה טעות בספירת המלאי ו‪/‬או בתמחורו‪.‬‬
‫‪ )6‬גניבה ‪ /‬מעילה ע”י מחסנאי‪.‬‬
‫‪ )7‬גניבה ע”י עובדים‪.‬‬
‫עבודת מבקר מזון ומשקאות‬
‫להלן‪ ,‬בראשי‪-‬פרקים‪ ,‬עיקר החומר שיש להעביר לבדיקת המבקר מידי יום‪:‬‬
‫‪ )1‬העתק טופס הזמנה (ע”י הקניין)‪.‬‬
‫‪ )2‬טופס קבלת סחורה יומי (ע”י מקבל הסחורות ‪.)RECEIVER -‬‬
‫‪ )3‬הספחים של תגי הביקורת לבשר ‪( MEAT TAGS -‬ע”י המחסנאי)‪ .‬תגים אלה‪ ,‬בבשר‪,‬‬
‫בעופות ובדגים‪ ,‬משמשים לזיהוי סוג המוצר‪ ,‬ליישום מדיניות “נכנס ראשון ‪ -‬יוצא ראשון”‬
‫(‪ )F.I.F.O‬באחסון ובהקפאה‪ ,‬למקרה שאבד משקל המוצר וכן בספירות מלאי‪.‬‬
‫‪ )4‬טופסי הנפקה לסוגיהם ‪( REQUISITIONS -‬ע”י המחסנאי)‪.‬‬
‫‪ )5‬ככול שקיימים ‪( WAITER SIGNATURE LIST -‬ע”י המלצר הראשי ו‪/‬או הצ’קר‪.‬‬
‫‪ )6‬גיליון המבקר ‪( CONTROL SHEET -‬ע”י המבקר)‪.‬‬
‫‪ )7‬פנקסי “בונים” ריקים או משומשים (ע”י המלצר הראשי ו‪/‬או הצ’קר)‪.‬‬
‫‪ )8‬העתקי כול ה”בונים” מן המטבח ומכול מוקדי המכירה (‪ )OUTLETS‬האחרים‪.‬‬
‫‪ )9‬דו”ח הכנסות (ע”י מבקר ההכנסות)‪.‬‬
‫‪ )10‬דו”חות סטטיסטיים (ע”י מבקר ההכנסות)‪.‬‬
‫‪ )11‬דו”חות ‪ TRANSFER‬מן המטבח‪ ,‬על העברת הנפקות למחלקות אחרות (אירועים‪ ,‬חדר‪-‬‬
‫אוכל עובדים ועוד)‪.‬‬
‫‪ )12‬דו”חות ‪( O.T.H‬אירוח‪ ,‬מתנות‪ ,‬ארוחות עובדים ועוד)‪.‬‬
‫מטלות יומיות של מבקר מזון ומשקאות‬
‫מלאי פתיחה ‪ +‬קניות ‪ -‬מלאי סגירה = צריכה‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪MEAT TAGS‬‬
‫‪ )1‬עדכון כרטיסייתו הממוחשבת על סמך‪ :‬טופס קבלת סחורה יומי‪,‬‬
‫הנפקה‪.‬‬
‫‪ )2‬תמחור ממוחשב של טופסי ההנפקה‪.‬‬
‫‪ )3‬עריכת דו”ח עלות מזון ומשקאות – יומי ומצטבר מתחילת החודש‪.‬‬
‫‪ )4‬בדיקת ה”בונים” – מספור (רצף) ורישום‪.‬‬
‫‪ )5‬הפקת רישום סטטיסטי‪ ,‬ממוחשב‪ ,‬על מספר המנות‪/‬הפריטים שנמכרו מכול סוג‪ ,‬לשם‬
‫ביקורת‪ ,‬יומית ומצטברת‪ ,‬מתחילת החודש‪.‬‬
‫‪ )6‬נוכחות (מדגמית‪ ,‬לכול הפחות)‪ ,‬בעת קבלת סחורה‪.‬‬
‫‪I1 + P – I2 = C‬‬
‫וטופסי‬
‫‪C‬‬
‫‪I.T.O‬‬
‫‪C‬‬
‫צריכה‬
‫=‬
‫= תחלופת מלאי‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪Im‬‬
‫מלאי ממוצע‬
‫‪I.T.O‬‬
‫=‬
‫‪C‬‬
‫=‬
‫‪(I1 + P) – I2‬‬
‫‪Im‬‬
‫מטלות חודשיות של מבקר מזון משקאות‬
‫‪ )1‬עריכת ספירות מלאי במחסן‪ ,‬במטבחים ובברים‪.‬‬
‫‪ )2‬בדיקת הפרשי מלאי ובירור סיבתם‪.‬‬
‫‪ )3‬הפקת תמחור ממוחשב של המלאי‪.‬‬
‫‪ )4‬הפקת דו”ח ממוחשב של הפרשי המלאי שנתגלו (כמויות ושווי כספי)‪.‬‬
‫‪ )5‬עריכת דו”חות עלות מזון ומשקאות חודשיים‪.‬‬
‫‪ )6‬ניתוח דו”חות העלות‪ ,‬הסקת מסקנות והפקת לקחים‪.‬‬
‫)‪(I1 + I2‬‬
‫‪31332‬‬
‫צריכה‬
‫(מלאי פתיחה ‪ +‬צריכה) ‪ -‬מלאי סגירה‬
‫________________________ = ________ = תחלופת מלאי‬
‫מלאי ממוצע‬
‫(מלאי פתיחה ‪ +‬מלאי סגירה)‬
‫___________________‬
‫‪2‬‬
‫מטלות חשובות נוספות על סדר יומו‬
‫של מבקר מזון ומשקאות‬
‫‪ )1‬ספירות מלאי פתאומיות בנקודות מכירה שונות; בדיקת חוסרים ועודפים בהשוואה‬
‫למכירות‪.‬‬
‫‪ )2‬עריכת ‪ BUTCHER TEST‬למוצרים שונים‪.‬‬
‫‪ )3‬עריכת ‪ YIELD TEST‬למוצרים שונים‪.‬‬
‫‪ )4‬עריכת תחשיבי עלות לכול מנה‪ ,‬בכול מוקד מכירה‪.‬‬
‫‪ )5‬עריכת תחשיב עלות לכול ארוחה המוגשת‪/‬נמכרת כמקשה אחת‪.‬‬
‫‪ )6‬עריכת ביקורות פתע במוקדי המכירה השונים‪.‬‬
‫‪ )7‬עריכת בדיקות תקופתיות וביקורות פתע של מוצרים נבחרים‪ :‬הנפקה בהשוואה לצריכה‬
‫ובהשוואה למכירה (‪.)ACTUAL SALES Vs. POTENTIAL SALES‬‬
‫‪ )8‬העברת דיווח מיידי להנהלה בדבר ממצאים חריגים בענייני מזון ומשקאות‪.‬‬
‫‪ )9‬ייזום הצעות לשיפור‪ ,‬לייעול ולחסכון‪.‬‬
‫סימונים‪ ,‬מינוחים ונוסחאות‬
‫נניח סימונים אלה לנוסחאות ולתחשיבים‪:‬‬
‫מלאי = (‪I (INVENTORY‬‬
‫מלאי פתיחה = (‪I1 (OPENING INVENTORY‬‬
‫מלאי סגירה = (‪I2 (CLOSING INVENTORY‬‬
‫מלאי ממוצע = (‪Im (MEAN INVENTORY‬‬
‫מלאי סופי = (‪T.I. (TOTAL INVENTORY‬‬
‫קניות = (‪P (PURCHASE‬‬
‫עלות‪/‬תצרוכת = (‪C (COST/CONSUMPTION‬‬
‫מזון = (‪F (FOOD‬‬
‫משקאות = ‪B (BEVERAGE‬‬
‫מדד תחלופות המלאי = ‪)I.T.O.(INVENTORY TURNOVER‬‬
‫מחסן = ‪)S (STOREROOM‬‬
‫מטבח = ‪)K (KITCHEN‬‬
‫קניות ישירות‪ ,‬פריטים ישירים = ‪DIRECT ITEMS‬‬
‫הנפקות = ‪REQUISITIONS‬‬
‫ע”ח הבית (ארוחות‪ ,‬מתנות‪ ,.V.I.P ,‬עובדים) = (‪O.T.H (COMPLIMENTARY‬‬
‫העברות ממחלקה למחלקה = ‪TRANSFERS‬‬
‫העברת מזון מהמטבח לבר למכירת משקאות =‪.F. To B‬‬
‫העברת משקאות מהבר למטבח למכירת מזון = ‪.B. To F‬‬
‫עלות תצרוכת מזון גולמית = (‪G.F.C. (GROSS FOOD CONSUMPTION COST‬‬
‫עלות תצרוכת משקאות גולמית = (‪G.B.C. (GROSS BEVERAGE CONSUMPTION COST‬‬
‫עלות מזון נטו = (‪N.F.C. (NET FOOD COST‬‬
‫עלות משקאות נטו = (‪N.B.C. (NET BEVERAGE COST‬‬
‫תחלופת המלאי = מספר הפעמים שכול הסחורה מתחלפת במחסן במשך חודש‪.‬‬
‫מלאי פתיחה ‪ +‬קניות = סה”כ מלאי (מלאי סופי)‪.‬‬
‫סה”כ מלאי (מלאי סופי) – מלאי סגירה = צריכה‪.‬‬
‫(‪I1 + P = T1 (TOTAL INVENTORY‬‬
‫‪T1 – I2 = C‬‬
‫צריכה פלוס או מינוס העברות = עלות תצרוכת מזון גולמית או עלות תצרוכת משקאות‬
‫גולמית‪.‬‬
‫‪.C + / – TRANSFERS = G.F.C. / G.B.C‬‬
‫‪ )1‬מלאי פתיחה (מזון או משקאות) ‪ +‬קניות – מלאי סגירה = צריכה (מזון או משקאות)‪.‬‬
‫‪ )2‬צריכה פלוס או מינוס העברות = עלות צריכת מזון או משקאות גולמית (בש”ח‬
‫ובאחוזים)‪.‬‬
‫‪ )3‬עלות צריכת מזון או משקאות גולמית – ‪ = .O.T.H‬עלות צריכת מזון או משקאות נטו (בש”ח‬
‫ובאחוזים)‪.‬‬
‫‪I1 + I2 = C‬‬
‫‪C + / – TRANSFERS = G.F.C (NIS & %).‬‬
‫‪G.F.C. – O.T.H = N.F.C. (NIS & %).‬‬
‫‪I.1 + I2 = C‬‬
‫)‪C + / – TRANSFERS = G.B.C (NIS & %‬‬
‫‪G.B.C. – O.T.H = N.B.C (NIS & %).‬‬
‫תחלופת מלאי‬
‫תחלופת המלאי המקובלת שונה מסוג מוצר אחד למשנהו‪ .‬לגבי מוצרי חלב‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫תחלופת מלאי של ‪ 3‬פעמים בשבוע תיחשב סבירה‪ .‬כאשר מדובר במשקאות‪ ,‬סביר שתהיה‬
‫תחלופת מלאי של פעם אחת בחודש‪ .‬כדי לדעת האם אנו עומדים בתחלופת המלאי‬
‫המקובלת‪ ,‬יש לחשב נתון ממוצע לכול תחלופת הסחורות במחסן‪ .‬זהו נתון חשוב‪ ,‬משום‬
‫שאחזקת מלאי מיותר עולה כסף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גם חוסר מלאי עלול לעלות כסף! לכן‪ ,‬יש‬
‫לאזן בין השניים ולקיים תחלופת מלאי אופטימאלית לכול סוג של מוצר‪ .‬כללית‪ ,‬מוצרי מזון‬
‫מופרדים ממשקאות‪ .‬לגבי מוצרי מזון‪ ,‬תחלופת מלאי של כ‪ 3-‬פעמים בחודש תיחשב סבירה‪.‬‬
‫לגבי משקאות‪ ,‬מקובלת תחלופת מלאי שבין ‪ 0.8‬ל‪ 1-‬פעמים בחודש‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫מלון פלוני הציג בדו”חות חודש מארס ‪ 2011‬נתוני מזון אלה (מלאי וצריכה)‪:‬‬
‫נניח נוסחאות אלה לתחשיבים‪:‬‬
‫‪I1 + I2‬‬
‫‪= Im‬‬
‫מלאי פתיחה ‪ +‬מלאי סגירה‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫= מלאי ממוצע‬
‫שווי מלאי פתיחה בש”ח‪.₪ 329,000 :‬‬
‫שווי מלאי סגירה בש”ח‪.₪ 328,900 :‬‬
‫צריכה חודשית בש”ח‪.₪ 742,200 :‬‬
‫‪2‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪13‬‬
‫מהי תחלופת המלאי במלון לפי נתוני חודש זה?‬
‫נחשב תחילה את המלאי הממוצע‪:‬‬
‫‪= Im‬‬
‫‪I1 + I2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪₪ 328,900 + ₪ 329,000‬‬
‫= ‪₪ 329,250‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן‪ ,‬תחלופת המלאי היא‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪₪ 742,000‬‬
‫= ‪2,25‬‬
‫‪₪ 329,250‬‬
‫לפי‪:‬‬
‫‪I.T.O‬‬
‫=‬
‫‪Im‬‬
‫פירוש הדבר שמלאי המזון בחודש מארס ‪ ,2011‬במלון זה‪ ,‬התחלף ‪ 2,25‬פעמים בחודש‪.‬‬
‫בחודש מארס יש ‪ 31‬יום‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫= ימי המלאי‪ ,‬בין תחלופה אחת לשנייה‪.‬‬
‫‪I.T.O‬‬
‫‪31‬‬
‫= ‪ ,13.77‬כלומר מלאי המזון התחלף במלון זה‪ ,‬בנתוני חודש מארס ‪,2011‬‬
‫‪2,25‬‬
‫מידי ‪ 13,77‬יום‬
‫או ‪ 2,25‬פעמים בחודש‪ .‬במילים אחרות‪ :‬כמות המלאי הממוצע הספיקה בחודש זה למשך‬
‫שבועיים כמעט (‪ 13,77‬יום)‪ .‬תחלופת מלאי המזון במלון זה מעט איטית מידי‪ :‬קצת יותר‬
‫מפעמיים בחודש‪ .‬רצוי להגיע לתחלופת מזון בקצב של כ‪ 3-‬פעמים בחודש‪ .‬יש לבדוק מה‬
‫מדיניות המלון באשר למלאי מינימום ולמלאי מקסימום‪ .‬מלאי מינימום חייב להיות מותאם‬
‫לצריכה בפועל ולצפי מושכל‪ ,‬עפ”י ניסיון העבר‪.‬‬
‫המלון הציג בדו”חות חודש מארס ‪ ,2011‬נתוני משקאות אלה (מלאי וצריכה)‪:‬‬
‫שווי מלאי פתיחה בש”ח‪₪ 180,700 :‬‬
‫שווי מלאי סגירה בש”ח‪₪ 184,700 :‬‬
‫‪₪ 138,800‬‬
‫שווי צריכה בש”ח‪:‬‬
‫המלאי הממוצע היה אפוא‪₪ 184,700 + ₪ 180,700 :‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪₪ 182,700‬‬
‫ולכן‪ ,‬תחלופת המלאי הייתה‪138,800 :‬‬
‫‪182,700‬‬
‫= ‪( 0.76‬יחס תחלופת המלאי)‪.‬‬
‫ומכאן‪31 :‬‬
‫= ‪ , 40,78‬כלומר מלאי המשקאות התחלף מידי ‪ 40,78‬יום‪ ,‬או במילים אחרות‪:‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪ 0.76‬פעמים בחודש‪ .‬זו תחלופת משקאות מעט איטית‪ ,‬מידי ‪ 41‬יום לערך‪ .‬יש לבדוק שמא‬
‫מלאי משקאות יקר “קבור” במחסנים או בבר‪ ,‬וכן יש לבדוק מה מדיניות המלון בקשר למלאי‬
‫משקאות מינימאלי‪ .‬יש לחתור ליחס תחלופת מלאי קרוב ל‪.1-‬‬
‫עלות מזון ומשקאות‪ :‬כשליה של הביקורת הקונבנציונאלית‬
‫ביקורת מונעת (‪ ,)PROACTIVE‬המבוססת על שימוש‪ ,‬אפקטיבית יותר מביקורת מגיבה‬
‫(‪ )ACTIVE‬המבוססת על עלות‪ .‬מפעילי מזון ומשקאות מתמקדים בדו”חות רווח והפסד לשם‬
‫בקרת עלויותיהם‪ ,‬כאשר אחוזי עלות המזון והמשקאות הם הכלים הראשונים במעלה‬
‫לביקורת המלאי‪ .‬ואולם‪ ,‬לא זו בלבד שמספרים אלה אינם מדויקים‪ ,‬כפי שיוכח להלן‪ ,‬אלא‬
‫שנתוני העלות ה”אידיאליים” של מזון ומשקאות ‪ -‬כנגדם מושווים ערכים אלה ‪ -‬אף הם‬
‫אינם מדויקים‪ .‬התוצאה המתקבלת היא אפוא שיטה בה שני ערכים מספריים‪ ,‬כלליים מאוד‬
‫ובלתי‪-‬מדויקים‪ ,‬משמשים לצורך ביקורת מלאי ומקסום רווחיות‪ .‬הסתכלות שונה בתכלית‬
‫על הנושא תוכל לשפר את סיכויינו לקיים ביקורת מלאי אפקטיבית‪ .‬באמצעות חשיפת‬
‫חולשותיה של שיטת הביקורת המגיבה (‪ ,)ACTIVE‬המבוססת על בחינת עלויות‪ ,‬יתבררו‬
‫ויובהרו חשיבותה ויתרונותיה של הגישה האחרת‪ :‬הביקורת המונעת (‪ ,)REACTIVE‬המבוססת‬
‫על שימוש‪.‬‬
‫מלאי פתיחה ‪ +‬קניות ‪ -‬מלאי סגירה = עלות מזון ומשקאות שנמכרה‪.‬‬
‫הבעיה בנוסחת חישוב מקובלת זו היא ערכי המלאי‪ .‬ראשית‪ ,‬ספירות המלאי אינן מדויקות‪:‬‬
‫פריטים הנספרים על‪-‬פי משקל נשקלים באמת רק לעיתים נדירות; פריטים מסוימים‬
‫מתויגים בתיוג שגוי או נספרים בשיוך שגוי; אריזות פתוחות וחלקיות נרשמות כאומדן בלבד‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫ללא ספירה מדויקת של פריטים יחידים; פריטים מוכנים (מעובדים) קשים לספירה מדויקת‬
‫בלאו הכי; יש פריטים שמחירם משתנה כמעט בכל קניה ועל המדפים נמצאים פריטים‬
‫לא רק מן הקנייה האחרונה‪ .‬ודבר אחרון‪ :‬מהימנות הרישומים‪ ,‬הידניים והממוחשבים כאחד‪,‬‬
‫מוטלת בספק‪.‬‬
‫טעויות רישום והקלדה ‪ -‬בספירות מלאי‪ ,‬בהעתקת מחירים ובציון עלויות – הן חיזיון נפרץ‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אם ערך המלאי‪ ,‬המייצג שניים משלושת המספרים במשוואה (מלאי פתיחה ומלאי‬
‫סגירה) אינו נכון‪ ,‬כיצד תוכל תוצאת הנוסחה (עלות המזון והמשקאות) להיות נכונה?‬
‫אחוזי עלות המזון והמשקאות בפועל מוצגים לעיתים בדו”חות הכספיים כנגד אחוזי עלות‬
‫“אידיאליים”‪ ,‬ראויים‪ ,‬המבטאים לכאורה עלות אופטימאלית אליה יש לחתור בתפעול מזון‬
‫ומשקאות‪ .‬נניח‪ ,‬כי הנהלת מלון נופש הציבה יעד‪ :‬השגת ‪ 35%‬עלות מזון‪ .‬יעד זה מושווה‬
‫לעלות המזון האקטואלית במלון‪ .42% :‬הנהלת המלון מסיקה אפוא כי קיימת סטייה של‬
‫‪ 7%‬מן המצב הנורמטיבי‪ ,‬הראוי‪( ,‬כלומר‪ ,‬מן הנורמה) ותובעת את תיקון המצב‪ .‬השאלה‬
‫היא כיצד נקבעה העלות ה”ריאלית”‪ ,‬בשיעור ‪ ,35%‬באותו מלון‪ ,‬והאם קביעה זו נכונה?‬
‫למעשה‪ ,‬תמונת המצב היא זו‪ :‬עלות מזון ומשקאות אקטואלית (בפועל)‪ ,‬שאיננה לגמרי‬
‫נכונה‪ ,‬מושווית לעלות מזון ומשקאות “אידיאלית” שהיא לחלוטין לא נכונה‪ ,‬ומן ההשוואה‬
‫מזדקרת סטייה (‪ )VARIANCE‬היפותטית שאף היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬שגויה‪ .‬נוכל להצהיר אפוא במידה‬
‫רבה של וודאות כי במידה רבה עלות המזון והמשקאות אינה ניתנות לשליטה‪ ,‬אך לעומת‬
‫זאת‪ ,‬השימוש במזון ומשקאות ניתן גם ניתן לשליטה! מנהל מזון ומשקאות צריך להיות‬
‫מוחזק אחראי לשימוש בכל הפריטים‪ :‬ממלאי גולמי ועד אחרון המוצרים המוכנים למכירה‪.‬‬
‫מובן כי אם השימוש בפריטי מזון ומשקאות ישווה בדיוק לכמות הנדרשת על‪-‬פי מכירות מזון‬
‫ומשקאות‪ ,‬כפי שנקבעו עפ”י התפריטים‪ ,‬ועפ”י הניצול (‪ )yield‬של הפריטים שנמכרו‪ ,‬כי אז יש‬
‫להניח שעלות המזון והמשקאות של המלון תהיה טובה ככל שתוכל להיות‪ ,‬כלומר היא תהיה‬
‫אופטימאלית‪ .‬ההשוואה היא‪ ,‬בתמצות‪ ,‬בין המצב העובדתי‪ ,‬המתאר מה שקיים בפועל‪ ,‬לבין‬
‫מצב נורמטיבי‪ ,‬המתאר מה שראוי שיהיה‪ :‬אם הסטייה בין מה שהשתמשנו בו בפועל (מצב‬
‫קיים) לבין מה שראוי היה שנשתמש בו (מצב נורמטיבי) היא אפס‪ ,‬תפעול המזון והמשקאות‬
‫שלנו הוא אופטימאלי מבחינת עלויותיו‪ ,‬ללא קשר לאחוז או לסכום עלויות אלה בפועל‪.‬‬
‫גישה אלטרנטיבית לחישוב עלות מזון ומשקאות?‬
‫לאור המגבלות הטבועות בשיטת אחוזי העלות‪ ,‬אולי מוטב לאמץ שיטה מהימנה יותר‬
‫לחישוב עלויות מזון ומשקאות‪ :‬במקום חישובי עלות‪ ,‬במונחים כספיים‪ ,‬או באחוזים‪ ,‬נעבור‬
‫לחישובי שימוש ביחידות מידה אחידות‪ .‬הסיכוי הטוב ביותר לשליטה בעלויות מזון ומשקאות‬
‫טמון בהפחתה בשימוש‪-‬יתר‪ .‬עם המעבר לשימוש במידע של ביקורת ופיקוח על השימוש‪,‬‬
‫מאבד מושג העלות מן הרלבנטיות שלו‪ ,‬שכן המלאי נקנה (במובן של רישום ודיווח) ומנוצל‬
‫במונחים לא כספיים‪ ,‬כגון משקל‪ ,‬מארזים‪ ,‬חבילות‪ ,‬שקים‪ ,‬ליטרים ויחידות‪-‬מידה אחרות‪.‬‬
‫לשם הפשטות‪ ,‬נתייחס ליחידות אלה בשם‪-‬תואר כללי‪ :‬יחידות שימוש‪ ,‬המתארות את יחידות‬
‫המידה בהן סופרים (או מודדים) אותן‪ ,‬לעומת היחידות הכספיות‪ ,‬המעריכות את שוויים‬
‫(עלותם)‪ .‬המטרה היא לקבוע את סטיית השימוש‪ .‬הסטייה מחושבת ע”י הפחתת השימוש‬
‫ה”אידיאלי” (ביחידות שימוש) לפריט מסוים‪ ,‬מן השימוש בפועל (ביחידות שימוש) לאותו‬
‫פריט‪ .‬סטייה חיובית מצביעה על שימוש‪-‬יתר שיש להיפטר ממנו‪ .‬לקבלת תוצאות מהימנות‬
‫יש לערוך תחשיבים בתדירות גבוהה יחסית (יומית ושבועית‪ ,‬למשל)‪ .‬השימוש בפועל מתקבל‬
‫מהצבת הנתונים בנוסחה הבאה‪:‬‬
‫מלאי הפתיחה (ביחידות השימוש) ‪+‬‬
‫קניות (ביחידות השימוש) –‬
‫מלאי סגירה (ביחידות שימוש) =‬
‫השימוש בפועל (ביחידות שימוש)‬
‫באופן זה‪ ,‬שימוש גולמי בפועל מושווה לשימוש גולמי “אידיאלי”‪ .‬תהליך זה מתבצע‬
‫בדרך‪-‬כלל לפריטי מפתח בלבד‪ ,‬אלא אם כן מופעלת תוכנת מחשב לשם ביצוע סריקה‬
‫וחישוב אוטומאטיים‪ .‬מקובל להניח כי כ‪ 20% -‬מן הפריטים הנקנים הם הבסיס לכ‪80% -‬‬
‫מעלות המזון‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ :‬כ‪ 10% -‬לערך מן הפריטים הללו מייצגים כ‪ 90% -‬מן הסטייה!‬
‫לפיכך‪ ,‬באמצעות זיהוים ו”בידודם” של פריטי‪-‬מפתח אלה‪ ,‬חישוב הסטייה שלהם והפחתת‬
‫שימוש‪-‬יתר בהם ופריטים “בעייתיים” אחרים‪ ,‬נוכל להפחית באופן ניכר את עלויות המזון‬
‫והמשקאות‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Ninemeier Jack D., Planning & Control for‬‬
‫‪Food & Beverage Operations,‬‬
‫‪Foutrh edition, Educational Institute,‬‬
‫‪American Hotel & Motel Association,‬‬
‫‪East Lansing, Michigan, 2001.‬‬
‫ציטוטי מאמרים‬
‫פרופ’ עליזה פליישר‬
‫מבט משווה על מחירי חדר עם‬
‫נוף לים התיכון‪ ,‬מגלה שחדר‬
‫הפונה לים התיכון עולה כ‪10%-‬‬
‫יותר מאשר חדר באותו מלון‬
‫ובאותה רמת גימור אשר אינו פונה‬
‫לים‪ .‬המחקר כלל כ‪ 4,000-‬מלונות‬
‫“ אנחנו אופטימיים למרות החששות‬
‫מהשלכותיה של הכרזה על מדינה פלסטינית‬
‫על תעשיית התיירות‪ .‬אנחנו רבי ניסיון במכות‬
‫שנחתו עלינו במשך השנים‬
‫“‬
‫סטס מיסז’ניקוב‪ ,‬שר התיירות‬
‫‪http://iha.org.il/Articles.aspx‬‬
‫זה מה שאמרו‪:‬‬
‫“‬
‫“ הרחבת מרחב התמרון ליזמים על מנת‬
‫לעודד את השקעותיהם בפריפריה‪,‬‬
‫הסובלת מבעיות תעסוקה רבות‪ ,‬חיוני‬
‫לתנופת בנייתם של מקומות לינה חדשים‬
‫את המאמרים המלאים ניתן‬
‫לקרוא באתר התאחדות המלונות‬
‫בכתובת‪:‬‬
‫רוני פיבקו‪ ,‬סגן הנשיא‪ ,‬מחדש את המרכז לקידום מקצועי‬
‫במלונאות‪ ,‬ביום העיון למנהלי משאבי אנוש‪ ,‬בהשתתפות כ‪70-‬‬
‫מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר‪ .‬‏‏‬
‫“ לענף התיירות בישראל‬
‫יש פוטנציאל רב ואתגרים רבים לפניו‬
‫“‬
‫ההכנסה‬
‫עליית‬
‫השפעות‬
‫הפנויה של משקי הבית על‬
‫צריכת התיירות‪ ,‬עליית ההכנסה‬
‫הממוצעת וירידת המחירים הכללית‬
‫בענף התיירות בשנים האחרונות ‪-‬‬
‫מביאות לשינויים באופי צריכת‬
‫תרבות הפנאי והנופש בקרב בתי‬
‫אב ברחבי העולם‪.‬‬
‫שינוי זה‪ ,‬כמו כל שינוי באופי‬
‫הצריכה של בתי האב‪ ,‬גורם‬
‫לתמורות בשתי תעשיות התיירות‬
‫הגדולות‪ :‬תעשיית ההובלות‬
‫(הסעות) ותעשיית האירוח‪.‬‬
‫התמורות הנ”ל גורמות לעלייה‬
‫בצריכת חופשות קצרות טווח ‪-‬‬
‫אנשים מעדיפים לצאת ליותר‬
‫חופשות במהלך השנה‪ ,‬אך משך‬
‫כל חופשה מתקצר משמעותית‪.‬‬
‫מגמה זו מטיבה עם תעשיית‬
‫ההובלות אך פוגעת בתעשיית‬
‫האירוח‪ ,‬הנאלצת להתמודד‬
‫עם ירידה בזמן השהות ועלייה‬
‫בתחלופה של אורחיה‪.‬‬
‫מגמה זו ניכרת גם בישראל וניכר‬
‫שככל שההכנסה הריאלית של‬
‫משק בית עולה ומחירי הנופש‬
‫יורדים ‪ -‬ניכרים עדיפות ליציאה‬
‫לחופשות קצרות אך רבות יותר‪,‬‬
‫עלייה בתיירות הפנים וגידול‬
‫בביקוש למוצרי תיירות ברמת‬
‫איכות גבוהה יותר‪.‬‬
‫באתרי נופש שונים סביב אגן הים‬
‫התיכון ומצא כי בכל אתרי הנופש‪,‬‬
‫במדינות השונות ללא יוצא מן‬
‫הכלל ובכל סוגי ורמות המלונות‪,‬‬
‫מתקיים הפער הנ”ל בין מחירי‬
‫חדר הפונה לים וחדר שאינו פונה‬
‫לים‪ ,‬הן בשיא עונת התיירות והן‬
‫בתקופות השפל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאור השוני בתמחור‬
‫החדרים עם נוף לים‪ ,‬מבנה המלון‬
‫עצמו יכול לקבוע את רווחיותו‪,‬‬
‫מעבר לקרבתו הפיזית לחוף הים‪,‬‬
‫ככל שהמלון חושף יותר חדרים‬
‫לנוף הים‪ ,‬כך תגדל רווחיותו‪.‬‬
‫דר’ קרנית פלוג‪ ,‬המשנה לנגיד בנק ישראל‬
‫עמי פדרמן‪ ,‬נשיא התאחדות המלונות‬
‫מנהלת חדשה‬
‫למלון דניאל הרצליה‬
‫אשרת יואב התמנתה כמנהלת‬
‫מלון דניאל הרצליה מרשת‬
‫טמרס‪.‬‬
‫אשרת יואב (‪ )37‬נשואה ואם‬
‫לשניים‪ ,‬התמנתה למנהלת מלון‬
‫דניאל הרצליה‪ .‬יואב מחליפה‬
‫את עופר אגמי‪ ,‬שניהל את המלון‬
‫בשלוש השנים האחרונות‪.‬‬
‫לאחר שניהלה בהצלחה את‬
‫פתיחת המלון החדש של רשת‬
‫טמרס ‪ -‬מלון הבוטיק ‪,West‬‬
‫הממוקם בחוף הצוק בתל אביב‪,‬‬
‫ואת הרצתו בשמונת החודשים‬
‫האחרונים‪ ,‬נבחרה אשרת יואב‬
‫ע”י הנהלת רשת טמרס לתפקיד‬
‫מנהלת מלון דניאל בהרצליה‪.‬‬
‫לטפס בסולם המשרות במלון‪:‬‬
‫מנהלת חדר האוכל‪ ,‬מנהלת‬
‫תפעול אירועים ולאחר זמן‬
‫קצר כבר שימשה כמנהלת מזון‬
‫ומשקאות של המלון‪.‬‬
‫במשך שלוש שנים ניהלה את‬
‫ספא שיזן במלון שיזן בהרצליה‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 2007‬מונתה כמנהלת‬
‫מלון ספא שיזן‪ ,‬תוך כדי מיתוגו‬
‫והחדרתו לשוק כמוצר ייחודי‬
‫בתחום המלונאות‪ ,‬וכמוביל בקרב‬
‫מלונות הספא‪ .‬במקביל‪ ,‬שימשה‬
‫כמנהלת אגף חדרים במלון דניאל‬
‫הרצליה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪,2011‬‬
‫קיבלה עליה את משימת פתיחת‬
‫מלון ‪ West‬והרצתו‪.‬‬
‫צילום‪ :‬רונן דבש‬
‫אשרת יואב הינה בוגרת לימודי‬
‫מלונאות בבי”ס תדמור ובוגרת‬
‫לימודי מנהל עסקים עם התמחות‬
‫במלונאות במכללת רופין‪.‬‬
‫תפקידה הראשון בתחום המלונאות‬
‫היה בצוות מכירות תיירות נכנסת‬
‫בחברת פארק אין‪.‬‬
‫את רוב נסיונה המלונאי רכשה‬
‫אשרת יואב במלונות רשת טמרס‪.‬‬
‫עם השתלבותה כמנהלת לובי‬
‫במלון דניאל בהרצליה‪ ,‬החלה‬
‫אשרת יואב‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪15‬‬
‫צילום‪ :‬רוני בלחסן‬
‫פאב המנקיס המשודרג באילת ‪-‬‬
‫מגה בר‪ ,‬חדר ‪ ,VIP‬שת”פ עם הזאפה‪ ,‬תפריט‬
‫אוכל חדשני ותפריט אלכוהול עשיר‬
‫לאחרונה התקיימה ההשקה של‬
‫פאב המנקיס המחודש באילת‪.‬‬
‫הפאב הוותיק‪ ,‬אשר הציע ב‪17-‬‬
‫השנים האחרונות בילוי לילי‪ ,‬ואשר‬
‫היה כמעט בלעדי בתחום זה‬
‫עבור נופשי העיר הדרומית‪ ,‬וכמובן‬
‫עבור האילתים ‪ -‬שינה לאחרונה‬
‫את פניו הן מבחינת העיצוב‪ ,‬והן‬
‫מבחינת התוכן והקולינריה‪.‬‬
‫המקום‪ ,‬שבעיצובו ובבנייתו מחדש‬
‫הושקעו למעלה משלושה מיליוני‬
‫שקלים‪ ,‬מציע חדשנות עדכנית‪,‬‬
‫אשר מתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב”מגה‬
‫בר” המקובל כיום בפאבים‬
‫המובילים‪ ,‬במסכי הלד הפזורים‬
‫בחלליו‪ ,‬ובחדר הפרטי (‪ )VIP‬שבו‬
‫ניתן לקיים אירועים פרטיים או‬
‫לבלות באינטימיות‪.‬‬
‫החיות‬
‫להופעות‬
‫במקביל‬
‫המתקיימות במקום מידי ערב‬
‫על‪-‬ידי להקות קאברים מובילות‬
‫מחו”ל‪ ,‬דבר ההופך את המקום‬
‫למוקד עלייה לרגל‪ ,‬הוסכם על‬
‫שיתוף פעולה עם מועדון הזאפה‪,‬‬
‫שייקרא “זאפה במנקיס‪-‬הסדרה‬
‫הישראלית”‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫חיבור סוכני הנסיעות‬
‫בישראל למלונות‬
‫‪16‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪.Switch Connect‬‬
‫מהנהלת החברה נמסר כי צפויה‬
‫עלייה משמעותית בכמות הטרנזקציות‬
‫הנרשמות‪ ,‬וכי השאיפה היא להרחיב‬
‫את מעגל לקוחותיה ולאפשר לסוכני‬
‫תיירות רבים ליהנות ממערכת‬
‫משוכללת וחכמה המתבססת על‬
‫טכנולוגיה מתקדמת‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ‪ :‬סילברבייט ישראל‬
‫‪, [email protected]‬‬
‫טלפון ‪.04-8812812‬‬
‫גם הקונספט הקולינרי חודש‬
‫ושונה לחלוטין‪ .‬אורחים שיגיעו‬
‫לפאב יוכלו ליהנות ממנות ייחודיות‬
‫בטעמן ואופן הגשתן‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫שלישיית מיני‪-‬המבורגר בטעמים‬
‫שונים‪ ,‬כריך קורנביף‪ ,‬שלישיית‬
‫שיפודי בשר (פילה בקר‪ ,‬חזה עוף‬
‫גם תפריט האלכוהול של פאב‬
‫המנקיס חודש ושודרג‪ .‬התפריט‬
‫עשיר מאוד‪ ,‬וכולל את מיטב‬
‫המשקאות החריפים והבירות‬
‫הניתנים להשגה‪.‬‬
‫להזמנות‪,08-6368989 :‬‬
‫טיילת רויאל ביץ’‪,‬‬
‫מ‪ 19:00-‬ועד האורח האחרון‪.‬‬
‫חברת רסטוטל הודיעה על‬
‫פתיחת קורס חדש‪ F&B“ :‬התוכנית‬
‫למנהלי מזון ומשקאות”‪.‬‬
‫הקורס‪ ,‬בהיקף ‪ 70‬שעות לימוד‪,‬‬
‫יחל בחודש נובמבר ויימשך‬
‫כארבעה חודשים‪ .‬הלימודים‬
‫יתקיימו אחת לשבוע במכללת‬
‫לוינסקי לחינוך בת”א‪.‬‬
‫שמוליק מרקוס‪ ,‬בעליה של חברת‬
‫רסטוטל‪ ,‬אשר ישמש כמנהל‬
‫המקצועי של הקורס‪ ,‬מסר לנו‬
‫כי זו הפעם הראשונה שמתקיים‬
‫בארץ קורס בהיקף וברמה כזו‪ ,‬וכי‬
‫הוא נועד לשפר את כלי הניהול‬
‫ורמת ההבנה בעולם התוכן של‬
‫מזון ומשקאות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד יועברו על ידי מרצים‬
‫מהאקדמיה ואנשי מקצוע‪ ,‬ביניהם‬
‫ד”ר עודד קרבצ’יק מהקריה‬
‫האקדמית קרית אונו‪ ,‬רו”ח שחר‬
‫פרילינג‪ ,‬המסעדן עמית לביד‪ ,‬איש‬
‫היין חיים גן‪ ,‬איש הקפה גרג‬
‫וולף‪ ,‬היחצ”ן ברק רום ועוד רבים‪.‬‬
‫הרצאות האורח תועברנה על‬
‫ידי מעצב הפנים ירון טל‪ ,‬מנכ”ל‬
‫נורקייט רן כצמן וראש אגף מזון‬
‫ומשקאות במלונות ‪ -‬דן חיים‬
‫שפיגל‪.‬‬
‫המצטיינים של רשת מלונות פתאל‪:‬‬
‫“לאונרדו פלאזה אילת” ו”לאונרדו סיטי טאואר“‬
‫זכו בתעודת הצטיינות מאתר התיירות הנחשב ‪TripAdvisor‬‬
‫רפי שדה‪ ,‬מנכ”ל הרשת‪“ :‬לאונרדו‬
‫פלאזה אילת ולאונרדו סיטי‬
‫טאואר‪ ,‬מצטרפים למלון לאונרדו‬
‫פלאזה ירושלים שזכה בתעודה‬
‫גם הוא‪ ,‬וזוהי שמחה משולשת‪.‬‬
‫אנו שמחים על ההכרה מגולשי‬
‫האתר שהתארחו במלונות ולקחו‬
‫חלק בדירוג‪ .‬נמשיך במאמצינו‬
‫להתייעל ולתת את השירות הטוב‬
‫ביותר לאורחינו”‪.‬‬
‫שני המלונות מצטרפים למלון‬
‫“לאונרדו פלאזה ירושלים” שזכה‬
‫בתעודה מוקדם יותר השנה‪.‬‬
‫מלון “לאונרדו פלאזה אילת” ומלון‬
‫“לאונרדו סיטי טאואר”‪ ,‬מרשת‬
‫מלונות פתאל‪ ,‬זכו בתעודת‬
‫‪“Certificate‬‬
‫ההצטיינות‬
‫‪ “of Excellence‬מאתר‬
‫‪ TripAdvisor‬העולמי וכן לציון‬
‫לשבח‪ .‬המלונות מצטרפים למלון‬
‫“לאונרדו פלאזה ירושלים”‪ ,‬שזכה‬
‫באותה התעודה מוקדם יותר השנה‪.‬‬
‫אתר ‪ TripAdvisor‬הינו‬
‫אתר תיירות בין‪-‬לאומי המספק‬
‫לגולשים ייעוץ והמלצות בנושא‬
‫בתי מלון‪ ,‬אתרים‪ ,‬מסעדות‬
‫ומוסדות אחרים‪ ,‬להם זקוקים‬
‫הנוסעים ברחבי העולם‪ .‬באתר‬
‫ניתן למצוא למעלה מ‪ 40-‬מיליון‬
‫חוות דעת של גולשים שביקרו‬
‫במגוון אתרים תיירותיים בעולם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬איה בן‪-‬עזרי‬
‫חברת סילברבייט ישראל בשיתוף‬
‫עם צוות הפיתוח של ‪Global Online‬‬
‫‪ , Connection‬פיתחה ממשק מיוחד‬
‫המיועד לסוכני הנסיעות בישראל‪.‬‬
‫מערכת ה‪,GOC Switch Connect-‬‬
‫בניהולו של אסף רוט‪ ,‬מאפשרת‬
‫לסוכן הנסיעות או הסיטונאי‬
‫הישראלי להתחבר למערכת‬
‫האופטימה ישירות ממערכת ניהול‬
‫המכירה התיירותית שבמשרדו‪.‬‬
‫הממשק מאפשר לסוכני הנסיעות‬
‫לבצע חיפוש במלאי החדרים‬
‫הקיים לפי אזור‪/‬עיר ולקבל מידע‬
‫עדכני בזמן אמת‪ .‬המידע הזמין‬
‫לצפייה עבור הסוכן כולל נתוני‬
‫מחירים‪ ,‬זמינות חדרים‪ ,‬תפוסה‪,‬‬
‫מבצעים‪ ,‬הנחות מיוחדות‪ ,‬מידע‬
‫על שרותי המלון והחדרים‪ ,‬סוגי‬
‫החדרים‪ ,‬רמות מחירים ומידע נוסף‪,‬‬
‫המאפשר לסוכן הנסיעות לבצע‬
‫מכירה בצורה מהירה ונוחה‪ .‬מיד‬
‫עם השלמת ההזמנה יקבל הסוכן‬
‫אישור הנשלח ממערכת האופטימה‬
‫אוטומטית‪ ,‬ללא מגע יד אדם‪.‬‬
‫הפיילוט‪ ,‬שבוצע מול רשת מלונות‬
‫פתאל בתחילת השנה‪ ,‬הסתמן‬
‫כהצלחה גורפת והווה שלב פורץ‬
‫דרך בהתפתחות הטכנולוגית של‬
‫שוק המלונאות הישראלית‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מרבית סוכני הנסיעות כבר‬
‫מחוברים בתצורה טכנולוגית‬
‫למלונות באמצעות מערכת‬
‫‪ .GOC switch connect‬בין‬
‫המחוברים ניתן למצוא את צבר‪,‬‬
‫גוליבר‪ ,747 ,‬קל נופש‪ ,‬דיזנהאוס‪,‬‬
‫הדקה ה‪ 90-‬ועוד רבים‪.‬‬
‫במהלך חודש אוגוסט בלבד‬
‫נרשמו עשרות אלפי טרנזקציות‬
‫והתקבלו אין ספור הזמנות‬
‫באישור מיידי וללא מגע יד אדם‪.‬‬
‫לקוחות רבים הביעו התעניינות‬
‫בממשק זה‪ ,‬לאור שביעות רצונם‬
‫של המשתמשים במערכת ה‪GOC-‬‬
‫יהפוך את המקום גם לבימה עבור‬
‫הופעות של אמנים ישראלים‪.‬‬
‫מידי שלושה שבועות יתקיים סוף‬
‫שבוע עם מיטב זמרי ישראל‪ ,‬כגון‬
‫דודו טסה‪ ,‬בית הבובות‪ ,‬מרסדס‬
‫בנד ועוד‪.‬‬
‫וקבב טלה) בליווי טוגנים‪ ,‬שקשוקה‬
‫נקניקיות מרגז פיקנטיות המוגשת‬
‫במחבת אישית‪ ,‬נתחי חזה עוף‬
‫מצופים‪ ,‬כנפי עוף מתובלות ועוד‪.‬‬
‫קורס‬
‫מנהלים‬
‫במזון‬
‫ומשקאות‬
‫רשת מלונות רימונים מדווחת על רווח נקי‬
‫של ‪ 6.2‬מיליוני שקלים ברבעון השני‬
‫רשת מלונות רימונים פרסמה‬
‫היום את הדוחות הכספיים לרבעון‬
‫השני של שנת ‪ ,2011‬והציגה רווח‬
‫נקי בסך של ‪ 6.2‬מיליוני שקלים‪,‬‬
‫המהווה שיפור ניכר בהשוואה‬
‫לתוצאות הרבעון המקביל‬
‫אשתקד‪.‬‬
‫הכנסות החברה ברבעון השני גדלו‬
‫בשיעור של כ‪ 70%-‬והסתכמו בסך‬
‫של ‪ 74.6 -‬מיליוני שקלים‪ ,‬לעומת‬
‫כ‪ 43.8-‬מיליוני שקלים ברבעון‬
‫המקביל בשנת ‪.2010‬‬
‫הגידול בהכנסות נבע מהצטרפות‬
‫מלונות רויאל רימונים ים המלח‬
‫ורימונים מינרל טבריה‪ ,‬לצד גידול‬
‫מחזור ההכנסות של המלונות‬
‫הקיימים ברשת‪.‬‬
‫הרווח לפני פחת ומימון ברבעון‬
‫השני‪ ,‬הסתכם בסך של ‪16.9‬‬
‫מיליוני שקלים‪ ,‬לעומת ‪ 9.3‬מיליוני‬
‫שקלים ברבעון המקביל אשתקד‪:‬‬
‫גידול של ‪.82%‬‬
‫בשורת הרווח הנקי הציגה החברה‬
‫ברבעון השני של שנת ‪ 2011‬רווח‬
‫בסך של ‪ 6.2‬מיליוני שקלים‪ ,‬לעומת‬
‫הפסד בסך של ‪ 0.4‬מיליוני שקלים‬
‫בתקופה המקבילה בשנת ‪.2010‬‬
‫¬‪Ÿ§Ÿžoª¸­¡­£ª‬‬
‫הרחבת פעילותה של רשת רימונים‪,‬‬
‫והגידול בהכנסות‪ ,‬השפיעו גם על‬
‫תוצאות המחצית הראשונה של‬
‫השנה‪ ,‬אשר גם בה הציגה החברה‬
‫שיפור לעומת התקופה המקבילה‬
‫אשתקד‪ :‬גידול של ‪ 70%‬במכירות‪,‬‬
‫אשר הסתכמו בסך של ‪122.8‬‬
‫מיליוני שקלים‪ ,‬וגידול של ‪30%‬‬
‫ברווח לפני פחת ומימון‪ ,‬שהסתכם‬
‫בסך של ‪ 14.5‬מיליוני שקלים‪.‬‬
‫ראובן אלקס‪ ,‬מנכ”ל רשת רימונים‪,‬‬
‫מציין‪ ,‬כי התוצאות הטובות ברבעון‬
‫הנן פועל יוצא של הבעת אמון ושל‬
‫שביעות הרצון של השוק הישראלי‬
‫ושל שוק התיירות הנכנסת‬
‫מהאירוח ברשת מלונות רימונים‪.‬‬
‫הללו מתבטאות בגידול משמעותי‬
‫במכירות החברה‪ ,‬הן באפיקי‬
‫המכירה הישירים והן בשיתוף‬
‫פעולה עם סוכני הנסיעות‪ .‬עוד‬
‫ציין אלקס‪ ,‬כי המלונות החדשים‬
‫שהצטרפו לחברה נמצאים עדיין‬
‫בתהליך קליטה והטמעה בחברה‪,‬‬
‫וכי הוא צופה שבעתיד יניבו תרומה‬
‫רבה אף יותר לרווחיות החברה‪.‬‬
‫יו”ר החברה‪ ,‬גב’ סמדר רינות‪,‬‬
‫ציינה כי החברה מצויה בתהליכי‬
‫התרחבות משמעותיים‪ ,‬הן מבחינת‬
‫מצבת החדרים אשר הכפילה‬
‫את עצמה ויותר במהלך שלוש‬
‫השנים האחרונות ואשר מונה‬
‫כ‪ 2,000-‬חדרים‪ ,‬והן מבחינת‬
‫חדירה משמעותית לתחום נוסף‬
‫וחשוב‪ :‬פיתוח וחינוך דור חדש של‬
‫מלונאים ושפים במכללת רימונים‬
‫למלונאות‪ ,‬קולינריה וקריירה‪ ,‬ובבית‬
‫הספר התיכון הקולינרי בטבריה‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2010‬לקחה על עצמה‬
‫הרשת ניהול של שלושה מלונות‬
‫נוספים‪:‬‬
‫• מלון רויאל ים המלח‪ .‬מלון בן‬
‫‪ 400‬חדרים‪ ,‬המנוהל מינואר ‪2011‬‬
‫לתקופה של עשר שנים‪ .‬בנוסף‬
‫לחדרי אירוח גדולים ומרווחים‪,‬‬
‫כולל המלון מרכז כנסים וספא‬
‫גדול ומפואר‪.‬‬
‫• מלון מינרל רימונים בטבריה‪.‬‬
‫מלון בן ‪ 250‬חדרים‪ ,‬המנוהל‬
‫ברשת מינואר ‪ .2011‬נוסף על‬
‫ניהול המלון מנהלת רשת רימונים‬
‫את מרחצאות חמי טבריה ושטחים‬
‫מסחריים נוספים‪.‬‬
‫• ממרץ ‪ 2010‬מנהלת רשת‬
‫רימונים מלון נוסף באילת‪ :‬רימונים‬
‫סנטרל פארק‪.‬‬
‫• נוסף על מלונות אלו‪ ,‬מנהלת‬
‫רשת רימונים החל מינואר ‪2010‬‬
‫את מלון רימונים ירושלים‪ ,‬מלון‬
‫בן ‪ 288‬חדרים‪.‬‬
‫סמדר רינות‪-‬נמרודי וראובן אלקס‬
‫¶¬¦‪nªž¶·§Ÿ ¢ª£¡ ¢ ¡£²§¶¢ §¡Ÿ ¸§®¶´§ ¢®§¢ ­§§¤§¡ ¯µ‬‬
‫‪pª£¥Ÿ¶µ§°Ÿ£³¶žŸ§¡¯£¬¢µ£·ª¸µ££·¬¢‬‬
‫‪|¸£®£ª§£ª«§¡Ÿ¬£¡£²§¶ª«§¡Ÿ¬¸£Ÿ©¶£¬«§¡Ÿ¢¸£§´µª£µ‬‬
‫‪p°Ÿ´£¸£§£©§žªª·Ÿ¢ª²ž¢£¢ªª´¢n¡¶µž’¤nªž££‬‬
‫ž‪ª¬¶©¢¸£¶°§¸¤£¥‬‬
‫¬‪pŸ§Ÿžª¸o¶¦®¯­£ª‬‬
‫‪«§¦¶¡®¦¯Ÿ «§¡¬£° §¡¯£¬¢ µ£·ª «§¡°£§¬¢ «§¡Ÿ¢‬‬
‫Ÿ§®‪p·žŸ¸£¡§¬°£¢µ§¥·Ÿ¸£¡§¬°¸®§¥Ÿ¬«§§¬£žª‬‬
‫‪«§¶·²ž¬ n¸¬¡µ¸¬¢ Ÿ£´§°¢ ¸µª¥¬£ ª°²¬¢ ¸£·§¬ ‬‬
‫§´§¶¸ ‪µ²¯ª ¸®¬ ª° ¥£µª¢ «° žª¬ ±£¸§·Ÿ ¸£§´µª£µ‬‬
‫ž¸‪p°Ÿ´¢£¸£©§ž¢¡°£¢§´²¯®£µ¢¬·µ£Ÿ¬¢¢ž¶¬¢‬‬
‫Ÿ¶¬¦‪¸¶§¥Ÿ¬ n¦µ§§£¶² ª© ¢££ª¬ §°£´µ¬ ¸££´ ­§§¤§¡ ¯µ‬‬
‫‪¸£§ž´¥ n«§¶®ž¶ n¢¦§¬¢ §§£¯§© n¸£®£ª§£¢ ¸¶§²¸ n«§¡Ÿ¢‬‬
‫‪p¶¸žŸ«¸®µ¸¢£¸£§¶©£‬‬
‫Ÿ®§ Ÿ¶‪wsssr µ‬‬
‫‪www.ramtex.co.il‬‬
‫¶¬¦‪sruu p¡p¸ s{ ­£·§µ¢ ’¥¶ o ­§§¤§¡ ¯µ‬‬
‫½‬
‫‪ruowy{tsvy‬‬
‫‪|¯µ²‬‬
‫½‬
‫‪ruowyrwsws‬‬
‫¦‪|ª‬‬
‫¶‪[email protected] |ª§§¬ ½ rwtotywyywu |¡§§® ½ «§¦µ§§£¶² ¸ª¢®¬ o £ž¡®ª ¸£‬‬
‫Ÿ§­‪|£®§¸£¥£µª‬‬
‫¶·¸¬‪­¡¸£®£ª‬‬
‫¶·¸¬‪ª¦£¶·§¸£®£ª‬‬
‫‪Ÿ§Ÿžª¸­£¦ª§¢‬‬
‫¶·¸¬‪¯ª¦ž¸£®£ª‬‬
‫¶·¸¬‪ª¸ž²¸£®£ª‬‬
‫¶·¸¬‪«§®£¬§¶¸£®£ª‬‬
‫¶·¸¬‪¢¬§¶²¸£®£ª‬‬
‫¶·¸¬‪¢¤žª²ªž§£¶¸£®£ª‬‬
‫Ÿ¸§¬‪«§´£Ÿ§µ¢ª·¢¥¶ž¢£­£ª‬‬
‫Ÿ¸§žŸ‪¸£‬‬
‫Ÿ¸§‪«§ª£¥‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪17‬‬
‘›¥’¡•™¡§™ŸŽck€Ÿ›—ž›’–•™Ž’£–ŸŽ‘£–¥§™–ž›,RUN PERSONAL
`•¥•–™¥’Ž–”’‘¤–“’›™‘“‘^‘–“–’™•Ž‘–¡£™§Ž™’¦›§–™•––
©¢ Ÿ¤¢¢µo¡­¥´¡¯´¶¡p§©¶¬¢©«žµ¶¢¨¡µ ¤
š––¦–š–’›–’§¥“Ž’›‘•–’’ž^Wellness§–¡^Wellness™™”šŸ§’¥–¦’”’¥–§–’’”›”’˜ o
”’¤™‘–˜¥£™§–¦–‘›§‘Žš––¥™’’›©”Ÿ”§©£ž””‘ o
§’”’’‘Ÿ’¥‘¥–’^–§’˜–¥¦’˜’–£š–¦¡”›‘š–¦”§’”’¤™™“š˜¨’¦” o
§¥§›’‘‘›^§–Ž–ž’™¤ž¤œ’›–§–’’”’™Ž¤–¦š–”¥’‘§’›™Ÿ“§˜¨ o
š‘™¦–¤žŸ‘ §’¦˜TECHNOGYM_Ž’¥”Ž¦œ’™›‘–§Ž§’¥¦Ÿ™ ¥•£‘
[email protected]¬bgf_hibjcgk_™’›¦œŽ™–¥l¢’Ÿ–§¦–¡š’–§™’ ž’Ÿ–›™
be_hfkecccl™•¬›TŸŽZckji[¤•l§’–¥”’¤’’–¦^’Ž–
›—¤“ œ ¦§“™ ¨“ž“¦¨¢
www.technogym.com
‫אליפות אירופה במלון‬
‫גולדן קראון נצרת‬
‫מלונאים יקרים‪,‬‬
‫צילום‪ :‬עבדאלה שמא‬
‫אווירת חג במלון גולדן קראון נצרת‬
‫שמארח בימים אלו את כל ‪19‬‬
‫הנבחרות שמשתתפות באליפות‬
‫אירופה בכיסאות גלגלים (גברים‬
‫ונשים)‪.‬‬
‫שיפצתם? פתחתם אגף נוסף?‬
‫מיניתם מנהל חדש?‬
‫יצאתם במבצע ייחודי?‬
‫מגזין “מלונאים” מזמין אתכם‬
‫לשתף אותנו בחדשות שלכם‪.‬‬
‫שלחו אלינו מייל עם כל הפרטים‪,‬‬
‫ואנחנו נדאג שהידיעה תופיע‬
‫במגזין הבא‪.‬‬
‫במסגרת אירועי האליפות‪,‬‬
‫מתקיים מידי ערב במלון גולדן‬
‫קראון נצרת ערב מחווה לנבחרות‬
‫השונות שמשתתפות באליפות‪.‬‬
‫אתמול הגיע תורה של המשלחת‬
‫הטורקית‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי ‪[email protected]‬‬
‫יו”ר הוועד הפרה‪-‬אולימפי‪ ,‬דני בן אבו והנשיאה העולמית של איגוד‬
‫הכדורסל בכסאות גלגלים‪ ,‬הגברת מורין אורשרד‪ ,‬לצד ח’יר עדוי‬
‫מהנהלת המלון‬
‫צילום‪ :‬טל‪-‬פז תקשורת‬
‫מעל הכל בלטה הידידות בין חברי‬
‫שתי המשלחות ‪ -‬טורקיה וישראל‪,‬‬
‫שלא נתנו לפוליטיקה להעיב על‬
‫הספורט והיחסים הטובים‪.‬‬
‫צוות המלון זכה לשבחים רבים‬
‫על האירוח המרשים מצד הוועדה‬
‫המארגנת ומצד נשיאת האיגוד‬
‫העולמי של איגוד הכדורסל‬
‫בכיסאות גלגלים‪ ,‬הגברת מורין‬
‫אורשרד‪.‬‬
‫מלונאים יקרים‪,‬‬
‫מערכת “מלונאים” מזמינה אתכם לשתף‬
‫אותנו בחדשות שלכם‪.‬‬
‫שלחו אלינו מייל עם כל הפרטים‪ ,‬ואנחנו‬
‫נדאג שהידיעה תופיע במגזין הבא‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי ‪[email protected]‬‬
‫חברים מהמשלחות הישראלית והטורקית‬
‫¬‪¸§Ÿª·¢· ¶¢­£ª¬¢§¥¶£žªµ§®°¢ª­§®£°‬‬
‫‪DOVE, LUX§¶´£¬Ÿ«¸£žµ®²‬‬
‫Ÿ¯Ÿ‪p¢§¦Ÿ¬ž¢§¶¡¥Ÿ¸Ÿ´£°¬¢§®£‬‬
‫¬¸­‪«§²¯£®«§¬£¥¸Ÿ¢®§§ §¢£­£§µ®¸£®£¶¸²‬‬
‫¦§‪«§¬§ª£²‬‬
‫©‪§£µ§®¢§¶¬£¥ª‬‬
‫‪¢§§µ®¢¯§Ÿ©ª‬‬
‫Ÿ§·‪ª£¶¦®£«£‬‬
‫¶§‪¸£¥‬‬
‫©‪§£µ§®¢§¶¬£¥ª‬‬
‫‪¥§¡¬ª£¥Ÿ¦¬ª‬‬
‫¦§‪¨¶¡¬Ÿª£²‬‬
‫®§‪«§¡Ÿ£°¸©¶¡¢¨¶°¬ «§¶¡¥§£µ‬‬
‫‪«§ž®©¦¨¶°¬£‬‬
‫¡§Ÿ¶¯§§·¶ž‪¬d°Ÿª‬‬
‫ž‪rzo{utuyyrp¯µ²nrzo{utuyyypª¦|¸£¥£µª¸£¶·nrzo{utuywrp¯µ²nrzo{utuyrrpª¦ntxs¡p¸¢®Ÿ§§®£²´p¸p‬‬
‫‪XXXEJWFSTFZDPJMtBTOBUHVUUNBO!EJWFSTZDPN‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪19‬‬
‫יוצאים לחופשה‪ ,‬נכנסים לכושר‬
‫חדר כושר חדיש ואיכותי הוא כבר פריט חובה בכל בית מלון‪ ,‬ומהווה מרכיב חשוב בבחירת אירוח‪.‬‬
‫בעשור האחרון אנחנו עדים‬
‫למהפכה של ממש‪ ,‬מהפכה‬
‫בתרבות הפנאי‪ .‬יותר ויותר אנשים‬
‫יוצקים תוכן ממשי לשעות הפנאי‬
‫שלהם‪ ,‬וממלאים אותן בפעילויות‬
‫בעלות ערך מוסף‪ .‬בראש‬
‫ובראשונה אנחנו עדים למגמה‬
‫של שמירה על בריאות וכושר‪,‬‬
‫הבאה לידי ביטוי בתרבות שלמה‬
‫של פעילויות ספורט מגוונות‪.‬‬
‫מגמה זו התרחבה גם לענף‬
‫המלונאות‪ .‬חדרי כושר בפרט‪,‬‬
‫ומרכזי בריאות וספא בכלל‪ ,‬הפכו‬
‫למוקד משיכה בבתי המלון‪.‬‬
‫מלונאים רבים מספרים כי זו עובדה‬
‫ניכרת‪ :‬אם בעבר החופשה הייתה‬
‫מתמצה ברביצה על שפת הבריכה‬
‫ובאכילה‪ ,‬היום האורחים ממשיכים‬
‫להקפיד על כושר ותזונה ‪ -‬כאילו‬
‫היו בביתם‪“ .‬קרוב ל‪ 20%-‬מאורחי‬
‫המלון פוקדים בקביעות את חדרי‬
‫הכושר”‪ ,‬מספר גיא נדלר‪ ,‬מנהל‬
‫הספא וחדרי הכושר ברשת‬
‫מלונות “אלרוב” בארץ ובחו”ל‪.‬‬
‫“לכן היום כבר לא מתייחסים‬
‫אל חדר הכושר כאל גוזל מקום‪,‬‬
‫אלא מתכננים את מיקומו וגודלו‬
‫עם תכנון המלון‪ .‬במלונות קיימים‬
‫אנחנו עדים למגמת שיפוץ כולל‬
‫של חדרי הכושר‪ ,‬בהשקעה‬
‫כלכלית גדולה”‪.‬‬
‫כשמדובר במלונות עסקים‪,‬‬
‫הדרישה היא לחדרי הכושר‬
‫הטובים ביותר‪ .‬מספר שרון אלון‪,‬‬
‫מנהל אזור תל אביב ברשת פתאל‪:‬‬
‫“הקהל שמגיע למלונות עסקים‬
‫מחפש את הטוב ביותר ומוכן‬
‫לשלם על זה הרבה כסף‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כשהקמנו את מלון הרודס בתל‬
‫אביב‪ ,‬בחרנו עבור חדר הכושר את‬
‫הטוב ביותר‪ .‬אחרי סקר שוק הבנו‬
‫שהמלונות הגדולים בעולם נהנים‬
‫משירותי חברת ‪,Technogym‬‬
‫והחלטנו להצטרף לקבוצה‬
‫המכובדת הזאת”‪.‬‬
‫כמו מלונות פתאל ואלרוב‪,‬‬
‫מלונות רבים אחרים החליטו‬
‫לשמור על סטנדרט גבוה ויוקרתי‬
‫בחדרי הכושר שלהם‪ ,‬ורכשו את‬
‫מוצרי ‪ Technogym‬המשווקים‬
‫ע”י חברת אגנטק‪ .‬כאן המספרים‬
‫מדברים בעד עצמם‪ :‬למעלה‬
‫מ‪ 30-‬אלף בתי מלון ברחבי‬
‫העולם כבר התקינו את מתקני‬
‫פלאקארד בשיתוף סילברבייט‪ ,‬ויזה כאל וקומסק‪,‬‬
‫שמחות להזמין אותך לכנס בנושא‬
‫בתכנית‪:‬‬
‫יום שני ‪28.11.11‬‬
‫בשעה ‪9:30‬‬
‫הולידי אין קראון פלאזה‬
‫הירקון ‪ 145‬תל אביב‬
‫‪ 09:30-10:15‬התכנסות וארוחת בוקר עשירה‬
‫‪ 10:15-10:30‬דברי פתיחה ‪ -‬יצחק גסנר‪ ,‬מנהל תפעול ולוגיסטיקה‪ ,‬פלאקארד‬
‫‪ 10:30-10:40‬יישום התקן מקבל משנה תוקף‪ ,‬רן פרס‪ ,‬נציג חברת כ‪.‬א‪.‬ל‬
‫‪ 10:40-11:00‬השקת גרסא אופטימה תומכת ‪ PCI‬ועוד חדשות חמות‬
‫עינב כהן‪ ,‬מנכ"ל סילברבייט ישראל‬
‫‪ 11:00-11:10‬מי צריך תקן ‪ ,?PCI‬משה ישי‪ ,‬סמנכ"ל קומסק‬
‫‪ 11:10-11:30‬פתרונות משלימים לענף האירוח‪ ,‬יניב עוז‪ ,‬ויקו ברגיג‪ ,‬פלאקארד‬
‫‪ 11:30-12:15‬הרצאת אורח מרתקת – "לחשוב בתוך הקופסא" עופר ברייר*‬
‫דברי סיכום‪ ,‬שלמה חורי‪ ,‬מנכ"ל פלאקארד‬
‫‪12:15‬‬
‫*עופר ברייר נבחר ב‪ 2003-‬בארה"ב לאחד מ‪ 60-‬המנטורים‬
‫העסקיים המובילים בעולם‪ .‬במהלך ‪ 2007‬הוכר מטעם "גלובס"‬
‫כאחד מ‪ 7-‬המרצים המבוקשים בישראל‪.‬‬
‫ההשתתפות ללא תשלום‪,‬‬
‫אך מחייבת רישום מוקדם‪.‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‬
‫נא אשר‪/‬י השתתפותך‬
‫בטלפון ‪08-9467540 :‬‬
‫שלוחה ‪ 4‬או בדוא"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪20‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫החברה בחדרי הכושר שלהם‪ ,‬וגם‬
‫בארץ נהנים מהמתקנים החדשים‬
‫והמשוכללים אורחי המלונות‬
‫היוקרתיים ביותר‪ ,‬בהם “בראשית”‬
‫במצפה רמון‪“ ,‬הרודס” ו”דן‬
‫פנורמה” בתל אביב‪” ,‬דן בוטיק”‪,‬‬
‫“דן” ו”ממילא” בירושלים‪ .‬חברת‬
‫‪ Technogym‬שולחת צוות‬
‫מקצועי שמלווה כל פרויקט החל‬
‫משלב התכנון ועד לשלב ההקמה‪,‬‬
‫ההתקנה והתפעול הראשוני‪.‬‬
‫שירות לאורח‪ ,‬ואפשרות להרוויח‬
‫מלבד מתן דגש נרחב על שירות‬
‫לאורח‪ ,‬יש בתחום חדרי הכושר‬
‫במלונות גם זווית כלכלית‪“ .‬יחס‬
‫הרווחים בספא גבוה”‪ ,‬מספר רן‬
‫ביבי‪ ,‬ד”ר למנהל ספורט‪ ,‬מנהל‬
‫הספא במלון ענבל ויועץ בתחום‪.‬‬
‫“אמנם ההשקעה יחסית יקרה‪,‬‬
‫אולם בתי המלון נהנים מתשואה‬
‫גבוהה שמתקבלת ממכירת מנויים‬
‫חיצוניים לתושבי האזור וממכירת‬
‫טיפולים בספא‪ .‬אחרי שהקמנו‬
‫את המתחם חשבנו שיידרשו לנו‬
‫למעלה מארבע שנים להחזיר‬
‫את ההשקעה‪ ,‬אבל אחרי‬
‫שלוש שנים כבר היינו מאוזנים”‪.‬‬
‫גיא נדלר מספר על אפקט נוסף‬
‫שאותו משיגים ממכירת מנויים‪:‬‬
‫“כשיש מנויים חיצוניים‪ ,‬חדר‬
‫הכושר הופך להיות שוקק חיים‪,‬‬
‫שמח והאווירה נעימה‪ .‬לכן‪ ,‬כשבתי‬
‫המלון מגיעים לשלב השיפוץ של‬
‫חדרי הכושר‪ ,‬הם יוצרים מתחמים‬
‫בינוניים‪ ,‬שיכולים לאכלס גם‬
‫מנויים חיצוניים‪ .‬חשוב להקפיד על‬
‫מספרם‪ ,‬כדי שחדר הכושר לא‬
‫יהיה צפוף והאורחים לא יאלצו‬
‫לחכות זמן רב למכשירים פנויים”‪.‬‬
‫יותר אירובי‪ ,‬יותר נשים‬
‫בניגוד לחדרי כושר “רגילים”‪,‬‬
‫שם המכשירים הפופולריים הם‬
‫המשקולות ומכשירי הכוח‪ ,‬בבתי‬
‫המלון יעדיפו האורחים להשתמש‬
‫במכשירי אירובי‪ :‬הליכון‪ ,‬מדרגה‪,‬‬
‫אופניים ומכשיר חתירה‪ .‬והסיבה?‬
‫“כדי לשמור על הפיגורה”‪ ,‬מסביר‬
‫ביבי‪“ .‬אנחנו רואים שחתך‬
‫המשתמשים בחדרי הכושר‬
‫בבתי המלון הם בעיקר נשים‪,‬‬
‫ובגילאים שנעים מ‪ 30-‬ועד ‪.”70‬‬
‫כחלק מהתרחבות תרבות הפנאי‬
‫היום‪-‬יומית לכל תחומי החיים‪ ,‬ביבי‬
‫רואה איך אורחים רבים מעוניינים‬
‫להישאר בקשר עם מקום העבודה‪,‬‬
‫גם בזמן החופשה‪“ .‬במכשירים‬
‫של ‪ Technogym‬יש חיבור‬
‫לאינטרנט‪ ,‬לאייפוד ול‪ .MP3-‬כך‬
‫שאורח יכול לקרוא מיילים‪ ,‬לשמוע‬
‫את המוזיקה האהובה עליו ולראות‬
‫תוכניות בזמן שהוא עושה כושר”‪,‬‬
‫מספר ביבי‪“ .‬לפעמים אני רואה‬
‫אורחים שמנהלים את המשרד‬
‫שלהם מחדר הכושר‪ ,‬ושמח שיש‬
‫לנו את האפשרות לתת להם‬
‫את הכלים המתאימים לכך”‪.‬‬
‫שרון אלון מספר כי במלון הרודס‬
‫בתל אביב לקחו את תחום הכושר‬
‫צעד אחד קדימה‪ .‬הם מעסיקים‬
‫מאמנים פרטיים שמכינים לאורחי‬
‫המלון תוכניות עבודה אישית‪ ,‬גם‬
‫אם הם הגיעו רק לסוף שבוע‪.‬‬
‫“אנחנו מתחייבים לשירות אישי‪,‬‬
‫ומאמן אישי הוא חלק מהשירות‬
‫החשוב הזה‪ .‬אנחנו מאמינים‬
‫שחדרי כושר מהווים חלק מסט‬
‫השיקולים של האורח אם לשוב‬
‫אלינו בפעם הבאה‪ ,‬ולכן גם‬
‫בתחום הזה נעשה את הטוב‬
‫ביותר”‪.‬‬
‫אגנטק ‪ -‬בריאות וספורט‬
‫מייצגת בבלעדיות בארץ‬
‫את חברת ‪,Technogym‬‬
‫החברה המובילה באירופה‬
‫בתחום מכשירי הכושר‬
‫הביתיים והמקצועיים‪ .‬כל‬
‫מוצרי החברה הינם פרי פיתוח‬
‫רפואי מעמיק של צוות מומחים‬
‫מתחומי הבריאות‪ ,‬הרפואה‬
‫והפיזיולוגיה‪ .‬ממרכז הפיתוח‬
‫של החברה יוצאים מוצרים‬
‫בטכנולוגיות ייצור מתקדמות‪,‬‬
‫תוך הקפדה על הנדסת אנוש‪,‬‬
‫בטיחות ונוחות בשימוש‪ .‬מוצרי‬
‫החברה נמכרים בלמעלה‬
‫מ‪ 80-‬מדינות ברחבי העולם‪,‬‬
‫וברשתות בתי המלון היוקרתיים‬
‫והמובילים‪.‬‬
‫‪www.technogym.com‬‬
‫רכילות‬
‫השקה מחודשת ‪ -‬מסעדת פאסיפיק‪ ,‬הביסטרו האסיאתית‬
‫הכשרה‪ ,‬הממוקמת אל מול נופי הים התיכון‬
‫מלון קראון פלאזה תל אביב (רחוב‬
‫הירקון ‪ ,)145‬בניהולו של אבי‬
‫לוי‪ ,‬השיק את מסעדת הביסטרו‬
‫האסיאתית הכשרה פאסיפיק‪.‬‬
‫לסועדים במסעדת פאסיפיק‪,‬‬
‫הממוקמת אל מול נופי הים‬
‫התיכון‪ ,‬מצפה חוויה קולינארית‬
‫בסגנון ‪ ,Show Cooking‬ההופכת‬
‫את האורחים לחלק מהחוויה‪,‬‬
‫כאשר כל המנות מוכנות לנגד‬
‫עיני הסועדים‪ ,‬תוך מתן הסברים‬
‫הגיעו לפרגן במסיבת הקוקטייל‬
‫החגיגית‪ :‬משה כחלון‪ ,‬שר‬
‫התקשורת‪ ,‬העבודה והרווחה‪,‬‬
‫גלעד ארדן‪ ,‬השר להגנת הסביבה‪,‬‬
‫רון יריב‪ ,‬מנכ”ל מלונות קראון‬
‫פלזה ישראל‪ ,‬יוסי דהן‪ ,‬בעליה‬
‫לישראל לראשונה בספטמבר‪.‬‬
‫“ריברדאנס” שהו במלון רנסנס‬
‫תל אביב (‪ 30‬באוגוסט ‪-‬‬
‫‪ 7‬בספטמבר) לרגל הופעותיהם‬
‫בתל אביב‪ ,‬ירושלים וחיפה‪ ,‬בליווי‬
‫צילום‪ :‬סטדיו דבש‬
‫“ריברדאנס” רקדו את דרכם‬
‫למלון רנסנס תל אביב‪ :‬לאחר‬
‫עשור של נסיונות להביאם‬
‫לארץ‪ - ”Riverdance“ ,‬תופעת‬
‫הריקוד האירי‪ ,‬הגיעה לבסוף‬
‫וטעימות בזמן ההכנה‪ .‬על התפריט‬
‫החדש חתום השף אביעד בן‬
‫שבת‪ ,‬ששב משהות ארוכה במזרח‬
‫הרחוק‪ ,‬שם נשם‪ ,‬טעם ולמד את‬
‫רזי הבישול האסיאתי‪.‬‬
‫של אלדן ושל קבוצת הכדורסל‬
‫אלדן אשקלון (אשקלוני בעבר‬
‫ותל אביבי בהווה)‪ ,‬איש התיירות‬
‫הוותיק יוסי פישר (אחיו של אבי‬
‫פישר מאיי‪.‬די‪.‬בי)‪ ,‬דורון דוד‪ ,‬מנכ”ל‬
‫הולידי אין אשקלון‪ ,‬חגית וגרג‬
‫סופיב לבייב‪ ,‬אבי בניהו‪ ,‬פרופ’‬
‫קרסו‪ ,‬מורן אייזנשטיין‪ ,‬עידן‬
‫יניב‪ ,‬שמעון אמסלם‪ ,‬מיקי פלד‪,‬‬
‫חנוך רוזן‪ ,‬אמנון פאר‪ ,‬השפים‬
‫שלום קדוש ואלון גונן‪ ,‬אלקנה‬
‫ממאסטר שף ועוד‪.‬‬
‫צוות המורכב מ‪ 50-‬בדרנים‪“ .‬זו‬
‫הפעם הראשונה עבור רובנו‬
‫כאן‪ .‬נהנינו מאוד במהלך שהותנו‬
‫במלון רנסנס ואנו אוהבים את‬
‫ישראל”‪ ,‬אמרה אלנה מרפי‪,‬‬
‫מנהלת החברה‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬רקדני “ריברדאנס”‬
‫עם אביגיל הראל‪ ,‬מנהלת‬
‫המכירות של המלון‪.‬‬
‫מלון הסוויטות “כפר המכביה”‪,‬‬
‫משיק בימים אלו את טרקלין‬
‫העסקים החדש‪ ,‬בהשקעה של‬
‫‪ 1.5‬מליוני שקלים ‪ -‬בתרומתו של‬
‫פרד וורמס‪ ,‬נשיאה לשעבר של‬
‫התנועה העולמית מכבי‪.‬‬
‫טרקלין העסקים ממוקם בקומה‬
‫השנייה של המלון‪ ,‬הוא מתפרש‬
‫על שטח של כ‪ 300-‬מ“ר‬
‫והאדריכלית שירה טיטו עיצבה‬
‫אותו בסגנון אירופאי‪-‬יוקרתי‪.‬‬
‫הטרקלין‪,‬‬
‫פעילות‬
‫בשעות‬
‫האורחים נהנים מכיבוד וארוחות‪,‬‬
‫עמדות אינטרנט‪ ,‬שרותי מזכירות‪,‬‬
‫מגוון ערוצי טלוויזיה ועיתונים‬
‫בשפות שונות‪ .‬במתחם הטרקלין‬
‫נחנך “החדר הלבן” ‪ -‬חדר ישיבות‬
‫מודרני המאובזר בטכנולוגיה‬
‫המתקדמת ביותר לישיבות‬
‫עסקיות‪ .‬טרקלין העסקים החדש‪,‬‬
‫שבמתחמו גם חדר הישיבות‬
‫החכם והאקסקלוסיבי‪ ,‬משלים‬
‫את התחדשותו ומצטרף למגוון‬
‫השירותים המעניקים מענה‬
‫מושלם לצרכי החברות העסקיות‬
‫ואנשי העסקים‪.‬‬
‫מזה חמש שנים‪ ,‬מארח מלון דניאל בהרצליה את שחקני הטניס‬
‫שמגיעים לארץ במסגרת משחקי גביע דיוויס‪ .‬במרץ‪ ,‬אירח המלון את‬
‫נבחרת פולין‪ ,‬ולאחרונה התארחו הנבחרות הישראלית והקנדית במסגרת‬
‫משחקי הגביע‪ .‬ענת סטריק‪-‬דהאן‪ ,‬סמנכ”לית השיווק ברשת מלונות‬
‫טמרס‪“ :‬לרשת מלונות טמרס קשר הדוק לאיגוד הטניס‪ .‬הרשת גאה‬
‫להיות שותפה במיזמי ספורט בכלל ומיזמים הקשורים לטניס בפרט‪".‬‬
‫בתמונה‪ :‬שחקני הנבחרת הקנדית עם ענת סטריק‪-‬דהאן‪ ,‬סמנכ”לית‬
‫שיווק ומכירות במלונות טמרס ואשרת יואב‪ ,‬מנהלת מלון דניאל‬
‫הרצליה‪.‬‬
‫שיפוצים אחרונים שנעשו במלון רנסנס‬
‫השף הישראלי שלום קדוש‪ ,‬השף של מלון לאונרדו פלאזה בירושלים‬
‫מרשת מלונות פתאל‪ ,‬הוא החבר הישראלי הראשון במועדון השפים‬
‫היוקרתי ‪.Club des Chefs des Chefs‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪21‬‬
ʺʥʠʷʹʮʥʯʥʦʮʩʬʤʰʮʬʺʩʰʫʥʺʤ
»¯Çȸ°´±´À½¾´È¯Ç³ÀǴƳ
É´¿´»½°É´¯ÆȽ´¾´µ½»´³¸¿°¼¸ÆÀ´Á³¼¸Ç¸º°¼¸»³¿½´É´¯ÆȽ´¾´µ½¸»³¿½»²Á´¸½
»¯Çȸ°É´¿²ÁÀ½³´¶´Ç¸¯³¼´¶É¶´É¸Ã»³Ç°¶³RESTOTELÉÇ°¶»È¼µ¸½¯´³ÀǴƳ
¼¸ÀÇ´ÆÉ´¸½²Æ¯¼¸²´½»É´ÁÈ70»È»»´ºÂƸ³°¼¸È±Ã½ÇÈÁ³Á°È½³¸´¿°É¸¿º´É³
¼¸ÃÉÉȽ»´Á¸¸À¸Çȯ¼¸¯È´¿¾´´±½°¼´¶É°¼¸¶½´½³´¼¸Åǽ³¸°´·¼Á³ÇÈÁ³¸È±Ã½´
É´¸»´³¸¿³´É´¸Á´Åƽ³¼³¸É´»´º¸Ç´Ã¸È»¼¸¸É½Å´Á¼¸»ºÈ´ºÇ»´¼³»ÈÁ²¸³É½Çɯ»¸²±³»
30.11.11½»¶³
16:30-20:30É´Áȳ¾¸°¸Á¸°Ç¸½¸°
Á´°È»É¶¯´½¸¸Æɸ¼¸²´½»³
°¸°¯»É15ĸÀÇó¿È´È„¶Ç‡¹´¿¸¶»¸ÆÀ¿¸´»É»»º½‡°
³»°Æ¾´¸¯Ç´¸»´³¸¿´¸ÈÁ½¾´¸À¿¼¿¸³³»°Æ³¸¯¿É
052-6683835„»·°´¯ www.fnb.org.il ÀǴƳÇɯ»´À¿º¸³³½Èdz´¼¸·Çû
‫למה משקיעים לא מחכים בתור לבניית מלונות חדשים?‬
‫המשך מעמוד ‪1‬‬
‫[מלונאים גיליון נובמבר ‪]2011‬‬
‫‪23‬‬