מכאן דברים - המרכז הרפואי ע``ש ברוך פדה, פוריה
דברים מכאן בטאון המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 על מחלקת חדרי ניתוח והרדמה, לרגל מינוי של ד”ר מרואן ארמלי כמנהל המחלקה. עוד בגיליון זה :מרכינים ראש לזכרו של המנהל האדמיניסטרטיבי לשעבר ,יחזקאל קידר ד בר המנהל עובדים ,קוראים יקרים דברים מכאן בטאון המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 על מחלקת חדרי ניתוח והרדמה, לרגל מינוי של ד”ר מרואן ארמלי כמנהל המחלקה. עוד בגיליון זה :מרכינים ראש לזכרו של המנהל האדמיניסטרטיבי לשעבר ,יחזקאל קידר דברים שרואים מכאן גליון מס’ - 16מרץ 2013 מפיקה ועורכת: גב’ מיה צבן, דוברת המרכז הרפואי חברי מערכת: ד”ר עפר תמיר, גב’ שלומית שמילוביץ’, גב’ סונדוס ספייה, גב’ נועה סלע גרפיקה ודפוס: מילניום איילון בע”מ ,חיפה 2 בסוף חודש ינואר נפרדנו ממר יחזקאל קידר ,מנהל אדמניסטרטיבי של בית החולים לאורך למעלה משלושה עשורים. יחזקאל היה מופת לעשייה למען בית החולים והאזור ,והקדיש את חייו לעשייה למען בריאות תושבי האזור .אקדיש את דברי לזכרו של יחזקאל. לבית החולים הגיע יחזקאל בשנת ,1975 עת היה בית החולים מקבץ של צריפי עץ ועצם קיומו על סף בלימה .מרגע הגיעו חתר ללא ליאות לקידומו של בית החולים ,גיבש צוות עובדים מסורים אשר רבים מהם חבים לו עד היום את מעמדם וקידומם .יחזקאל הצעיד קדימה את כל ההיבטים הלוגיסטיים של תפקוד בית החולים. עם הגיעי לבית החולים בשנת 1989קיבל אותי יחזקאל כקבל אח בכור את אחיו, ואני הטירון למדתי ממנו ומעליזה יום יום וצעד צעד את דיני הניהול ואת מלאכת הצעדת בית החולים להשגים .לא בכדי אמר לנו בשעתו ד”ר ברלוביץ כי כאשר שלישיית ההנהלה עובדת יחד -התוצאות לא מאחרות לבוא .לאורך השנים עמלנו יחד על הכפלת מספר מיטות האישפוז, פיתוח שרותים חדשים ,הקמת מבנים אשר החליפו את הצריפים ששיכנו את מחלקות האשפוז והצטיידות נרחבת. חלמנו יחד ,ושמחתי ליד יחזקאל לראות את חלומותנו מתגשמים .אין בבית החולים מבנה שיחזקאל לא היה שותף מוביל בהקמתו ,משלבי התכנון המוקדמים ועד למעמד האכלוס וגזירת הסרט .גם המלר”ד ואגף המיילדות המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 אשר חנכנו לאחר פרישתו של יחזקאל הם פירות עשייתו בשנים שטרם צאתו לגמלאות. דאגתו של יחזקאל לצוות ולקידומו היתה כדאגת אב לילדיו ,אך יותר מכל היה חרד לגורל הקשישים ושאף לשפר ולתת את המיטב לאוכלוסיה המבוגרת הנזקקת לשרותינו .תכניות רבות יש לנו עדיין בנושא זה ואני תקווה כי אזכה לקיים את צוואתו הרוחנית של יחזקאל ולסיים אף את המהלך החיוני של שיפור האשפוז במחלקה הגריאטרית. את כל המלאכה העצומה עשה יחזקאל בצנעה ,ללא יוהרה וללא קשירת כתרים. העשייה היתה תכלית חייו ,ואף לאחר פרישתו המשיך בעשייה אינטנסיבית בהקמת הבית הסיעודי בשער הגולן. יחזקאל ידידי .זכרך יישמר בלב כולנו .כל אוכלוסית האזור תהנה עוד שנים רבות מיכולותיך ,ממרצך ומן הידע הרב שנתת לבית החולים לאורך למעלה משלושים שנה. יהי זכרך ברוך. ד”ר יעקב פרבשטיין, מנהל בית החולים דח בר דשות העורכת דבר העורכת בפתח הדברים ,הרבעון החדש מאיר זרקור מיוחד על מחלקת הרדמה וחדרי ניתוח ומייחד כתבה לזכרו של המנהל האדמיניסטרטיבי הקודם ,יחזקאל קידר. ובנושא חשוב אחר ,אם תרצו בזוית אחרת ליום האישה הבינלאומי .השופט רון שפירא ,שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ותושב פוריה ,הגיע להרצות בפני הצוות במרכז טנ”א (לטיפול בנפגעי אלימות מינית) על הליך מיצוי הדין בעבירות מין .דקות אחדות לאחר שנכנס למבואת הכניסה בטנ”א הוא פתח ואמר “עצם העובדה שאין פה אף גבר, מראה תפיסה חברתית לא נכונה לפיה עבירות מין הן בעיה של נשים .וזה בפירוש לא כך .עבירות מין היא בעיה חברתית והתופעה הזו משקפת בעיה בתפיסה של עבירות מין .לכן חשוב לשנות את התפיסה הזו שלנו”. הסתכלתי סביב בחדר הקטן שהיה מלא :אחיות ,מתנדבות, רכזת המחקר ,ליצנית רפואית ,כולן נשים. קצת נתונים מספריים :במחצית הראשונה של 2012 התקבלו במרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית 4,030 ברכות לפורשים גב’ דניסוב טטיאנה -משק גב’ זיו שולמית -אספקה סטרילית ד”ר פרמן רוני - מנהל מחלקת הרדמה גב’ רסקין אולגה -משק פניות חדשות 90% ,מהפונות היו נשים .בשנת 2011דווחו במערכת הבריאות על 4,761מקרים של אלימות במשפחה ותקיפה מינית של נשים או נערות (הדיווחים נאספו מבתי חולים ,קופות חולים ותחנות טיפת חלב). למול המספרים הקשים לעיכול, עולה השאלה האם החברה בישראל מודעת לבעיית האלימות המינית ? לא ניתן להתנער מהרושם המגובה בעובדות ,שנשים ונערות הן בד”כ הקורבן .אבל איך נוצר המצב שהן ברוב מוחלט של המקרים הגורם המלווה ,מטפל ? אין ספק שיש כאן חומר למחשבה ולטעמי סיבה לדאגה. שלכם, מיה צבן וחברי מערכת העיתון ברכות ואיחולים חג אביב פורח, שיהיה לכולנו פסח שמח וכשר. חג פסחא שמח, חג של חירות ,התחדשות ושמחה. הנהלת המרכז הרפואי המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 3 ח דשות בתמונה :מימין פרופ’ חסין וחאלד עואודה סובלות מהתקפי לב בגלל הבעל! סיכון גבוה להתקפי לב לנשים הסובלות מ”עישון פסיבי -כפוי” לנשים שסובלות מ”עישון פסיבי -כפוי” סיכון גבוה פי ,5ללקות במחלת לב כלילית ,בהשוואה לנשים שאינן חשופות לעישון פסיבי-כפוי .זאת על פי מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי פוריה ,לגבי נשים במגזר הערבי המראה כי “עישון פסיבי-כפוי” הוא גורם בלתי תלוי להתקפי לב בקרב נשים הנשואות לבעלים מעשנים. מנתוני מחקר ראשון מסוגו בארץ ,שביצע חאלד עואודה (בן ,39תושב כפר כנא) ,אח בכיר ומתאם מחקר במחלקת טיפול נמרץ לב ,במסגרת עבודת המאסטר בתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ,עולה כי נשים במגזר הערבי אשר אינן מעשנות סובלות ממחלת לב כלילית חדה (התקפי לב), כתוצאה ישירה מ”עישון פסיבי-כפוי” כלומר ,כתוצאה מהעישון של הבעל. המחקר בדק בין השנים 73 , 2008-2011נשים ערביות בגילאים 35-70אשר אושפזו במרכז הרפואי פוריה עם מחלת לב כלילית חדה והשווה אותן ל 73נשים אחרות מאותו כפר ואפילו מאותה שכונה ,שלא חלו. לדברי פרופ’ יהונתן חסין ,מנהל המחלקה הקרדיולוגית ,במרכז הרפואי פוריה ,אשר היה המנחה המקצועי של חאלד עואודה, “המחקר מראה שעישון פסיבי-כפוי הוא גורם ישיר ,בלתי תלוי, כלומר ללא קשר לגורמי סיכון אחרים ,התורם להתפתחות של מחלת לב כלילית ”.חאלד עואודה מציין כי הייחוד של המחקר שלו הוא בכך שמדובר באוכלוסיה שאפשר לבודד בה בצורה ברורה את ההשפעה של העישון הכפוי (מתברר שבסין יש 4 תופעה דומה של נשים שאינן מעשנות אבל סובלות ממחלות לב כליליות כתוצאה מהעישון הכפוי אשר נגרם להן ע”י בן זוגן). הנתונים מצביעים על כך ששיעור העישון בקרב הנשים במגזר הערבי הוא 5.2%בלבד ,בעוד ש 48.8%-מהגברים מעשנים! מרכיב נוסף חשוב הוא ההקשר התרבותי“ ,מאחר ומדובר בחברה בה הגבר מאד דומיננטי ,האישה מתנגדת לעישון אך אינה מבטאת את התנגדותה .לאישה למעשה אין יכולת להשפיע על הרגלי החיים של הגבר אשר כך נראה ,פוגעים גם בה ”.מוסיף פרופ’ חסין. בשורה התחתונה המסקנה מהמחקר מדאיגה ביותר -לנשים שסובלות מ”עישון פסיבי -כפוי” סיכון גבוה פי ,5ללקות בהתקף לב ,בהשוואה לנשים שאינן חשופות לעישון כפוי. ההמלצה של חאלד עואודה היא לפעול מיידית להגברת המודעות של הגברים והנשים במגזר הערבי לסיכון הטמון בעישון הפסיבי או הכפוי. המחקר בוצע בסיועם של פרופ’ מנפרד גרין וד”ר זלבר- שגיא מאונ’ חיפה. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 ח דשות אחיות צמודות שתי אחיות מיוקנעם החליטו לבצע ביחד ניתוח שרוול קיבה ,חודש אחרי הן ממשיכות להיות צמודות ,כל אחת מהן השילה כבר 15ק”ג ממשקלה. האחיות א .ול .מיוקנעם החליטו שהן לא יכולות להתמודד יותר עם המשקל הגבוה אליו הגיעו ,כל אחת מהן נאלצה לחיות עם שורה של בעיות בריאותיות שנבעו מעודף המשקל .בעקבות המלצה מקרובת משפחה ,א .האחות הגדולה (בת ,)32 החליטה להגיע לד”ר גרון ולבצע ניתוח שרוול קיבה .לפגישת הייעוץ היא שכנעה את אחותה הקטנה ,ל .בת ה 18להגיע יחד איתה .בפגישה הן כבר בקשו מד”ר גרון לעבור את התהליך ביחד. “אני כבר כמה שנים חושבת על חתונה ,יש לי חבר כבר 7 שנים .אני רוצה להגיע לחתונה אחרי שירדתי במשקל ושיפרתי את הבריאות שלי .הייתי בקבוצת תמיכה ,התחלתי כל מיני דיאטות ,שום דבר לא עזר .יש לי בעיה עם בלוטת התריס וזה חלק מהקושי” .אני חולמת להגיע לחופה עם 40ק”ג פחות, הצהירה לפני חודש א .אשר הגיעה לניתוח במשקל 112ק”ג . אחותה הצעירה ל .סיפרה “אני שוקלת 135ק”ג וזה קשה לי ,אני רוצה להתגייס לצבא... .אני מבטיחה שאחרי הניתוח אני אעשה הכל כדי לשמור על עצמי ,לשמור על אורח חיים בריא ונכון .אני אתרחק מכל החטיפים וכל הממתקים ,אני מרגישה שאני מוכנה לעשות שינוי משמעותי בחיים שלי”. האחיות הגיעו למנהל המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה פוריה ,ד”ר ניסים גרון וביקשו לעבור את הניתוח ביחד“ .שתי האחיות עברו את אותה פרוצדורה ,ניתוח שרוול קיבה .מהלך הניתוח היה תקין והן שוחררו הביתה לאחר יומיים .חשוב שהן יגיעו אלינו למעקב וביקורת .הסכמנו לנתח אותן באותו יום כדי שיוכלו לחזק ולתמוך אחת בשנייה מעבר לניתוח מדובר בשינוי בהרגלי החיים“ . חודש לאחר מכן ,בשיחת טלפון סיפרה ל .כי הן מרגישות טוב, ומקפידות על אכילה מתונה ובריאה ואף החלו בשגרת פעילות גופנית .ל .דיווחה כי התחרות ביניהן צמודה מאד ,בחודש שחלף מאז הניתוח ,כל אחת מהן השילה 15ק”ג ממשקלה. השתלת רצועות בברך מומחי המחלקה האורתופדית בפוריה ביצעו לראשונה ,ניתוח להשתלת שתי רצועות בברך ,תוך שימוש ברצועות שלא נלקחו מברכו של המטופל אלא נרכשו מהמרכז העולמי לאיברים בארה”ב. לפני ששה חודשים ,כארם ,תושב האזור, בן ,30נפל ברחוב ועיקם את הברך. “סבלתי מכאבים מאד חזקים ,הייתי הולך עם סד שתומך בברך והרגל היתה מאד לא יציבה” כארם הגיע לטיפולו של ד”ר מאוריציו פינקלשטיין ,מנהל יחידת ארטרוסקופיות בבי”ח פוריה. “במצב של קרע ברצועות הברך ,בד”כ משתילים רצועה של המטופל עצמו, הפעם היה לנו מקרה יחסית נדיר של בחור שסבל ממספר רצועות קרועות באותה ברך .מאחר ולא היתה לנו רצועה שלו וכדי לא לפגוע בברך הבריאה ,השתמשנו לראשונה בפוריה ,ברצועות מהמרכז העולמי לאיברים בארה”ב .במקרה הזה השתלנו שתי רצועות ,הראשונה רצועה עם עצם ,ובנוסף רצועה שנייה ללא עצם ”.הסביר ד”ר פינקלשטיין. הניתוח בוצע במרכז הרפואי פוריה, על ידי ד”ר פינקלשטיין וד”ר אלכסנדר נודלמן מהמחלקה האורתופדית .לדברי ד”ר פינקלשטיין ,הניתוח עבר בהצלחה רבה“ ,זו פעם ראשונה שאנחנו מבצעים ניתוח כזה במרכז הרפואי פוריה ,אין ספק שמבחינה טכנית ומקצועית הראנו שיש לנו היכולת לבצע את הניתוח הזה באותה רמה מקצועית כמו בבית חולים גדול“ . שעות ספורות לאחר הניתוח ד”ר פינקלשטיין סיכם ואמר“ ,הניתוח והשתלת הרצועות השיגו את המטרה שרצינו ,לייצב את הברך .אחרי תקופת החלמה כארם יוכל לחזור ולצעוד כרגיל”. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 5 ח דשות לראשונה בפוריה הכנסת סטנט לוושט אטיאס אברהם חולה קשיש שסובל מהיצרות קשה בצינור הוושט יכול עכשיו הודות לפעולת הרחבה והתקנת סטנט שבוצעה במרכז הרפואי פוריה לבלוע ולראשונה זה זמן רב גם לישון בלילה! אטיאס אברהם ( ,)77תושב קרית שמונה, סובל מגידול שכמעט חוסם את צינור הוושט, כתוצאה מכך הוא התקשה מאד לבלוע וניזון רק ממזון נוזלי דרך צינור הזנה לקיבה“ .הגענו למחלקת גסטרו בבי”ח פוריה ,כדי להתקין ,Pegזו הצינורית שמכניסים דרך דופן הבטן לקיבה ודרכה אפשר להזין מזון נוזלי .לאבא שלי יש גידול בוושט שלא אפשר לו לאכול או לשתות דרך הפה .כשהגענו להחליף את הפג התברר שהמעבר בוושט צר מדי .במחלקה התחילו לבדוק מה ניתן לעשות ואיך ניתן לעזור לאבא שלי או לפחות להקל עליו”... מספרת רויטל בתו. ד”ר מאיה פריצקי ,מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה מסבירה“ ,החולה התקשה אפילו לבלוע את הרוק ,בפעולה הראשונה (לפני 3שבועות) עשינו לו הרחבה של ההיצרות בוושט ע”י בלון .כבר אחרי הפעולה הזו היתה הקלה משמעותית .אבל מאחר ואנחנו יודעים שהפעולה הרגילה של הרחבת הוושט אינה לאורך זמן ,היה צורך בהתקנת סטנט בתוך הוושט המוצר .ולכן הזמנו אותו שוב והכנסנו את הסטנט -מעין תומכן פנימי שייצור הרחבה קבועה של האזור הצר ויאפשר מעבר טוב דרך הוושט”. הפעולה בוצעה בהצלחה רבה על ידי צוות של מחלקת גסטרו ,האחות סוניה סגל יחד עם ד”ר יבגני סקלרנקו ,מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית. מספר שעות לאחר הטיפול אמר אברהם אטיאס“ ,לפני שלושה שבועות לא יכולתי לתפקד ,לא יכולתי לבלוע את הרוק וכתוצאה מזה לא יכולתי לישון בלילה .עכשיו אני מצליח לבלוע ,ובעיקר אני מצליח לישון ”.בתו ,רויטל בן צבי ,מוסיפה 6 במרכז התמונה אברהם אטיאס ורעייתו ,מימין ד”ר פריצקי משמאל סוניה סגל וד”ר סקלרנקו “כבר אחרי ההרחבה הרגשנו הקלה עצומה ,עכשיו אחרי שהותקן לו הסטנט ,הוא מרגיש יותר טוב ,עכשיו תהיה לו איכות חיים אחרת ,הוא יסבול פחות ,יוכל לשתות לפעמים כוס תה“. ד”ר סקלרנקו ציין כי “מאד חשוב למקם את הסטנט בצורה נכונה ,לכן ביצענו את הפעולה תחת שיקוף ואנחנו שמחים שזה עבר בהצלחה .הודות להצלחה היום ,אנחנו נמשיך לבצע פעולות מסוג זה לחולים נוספים שיזדקקו לכך”. ד”ר פריצקי מסכמת“ ,זו פעולה מתקדמת אותה ביצענו כאן בפעם הראשונה ,מדובר באמצעי לא ניתוחי שנותן לחולה פתרון שמקל מאד ומשפר את איכות החיים בצורה משמעותית ביותר“ . המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 ח דשות ללמד את הסינים טכניקות חדשות מנהל היחידה הגניקואונקולוגית ,ד”ר אילן אטלס ,הוזמן למרכז רפואי בעיר פיאנג ליאנג שבסין ,שם הדריך והכשיר את הצוות בביצוע ניתוחים גניקולוגיים ד”ר אילן אטלס ,מנהל היחידה הגניקואונקולוגית במרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה ,חזר בסוף החודש משבועיים במרכז הרפואי בעיר פיאנג ליאנג שבסין. ד”ר אטלס הוזמן באמצעות עמותת “מתת” (עמותה השולחת מומחים בתחום הרפואה והחקלאות לסייע בעולם) ללמד את צוות המחלקה הגניקולוגית במרכז הרפואי הגדול טכניקות חדשות לביצוע ניתוח גניקולוגי ללא פתיחת הבטן. “זה מרכז רפואי גדול ומתפתח ,בעבר הם לא ביצעו ניתוחים אונקולוגיים וטיפולים לנשים חולות סרטן ,נשים נאלצו לנסוע לעיר אחרת .אני הגעתי וביצעתי תוך כדי הדגמה והדרכה סדרה של ניתוחים בהם לימדתי את הצוות כיצד לטפל בסרטן גניקולוגי וביצוע של טכניקות לטיפול בגידולים ללא פתיחת הבטן .בנוסף העברתי סדנא והדרכה לגבי אבחון גידולים בעזרת האולטרה סאונד”. ד”ר אטלס מספר שהתקבל בחמימות רבה“ ,התקבלתי בחום ובהערכה ,הם תלו בכניסה לבית החולים שלט ניאון עם השם שלי בסינית והודעה שהגיע מומחה מישראל לבצע ניתוחים“. ד”ר אטלס הוסיף כי הופתע מהעדר ציוד רפואי מתאים ומהאיכות הנמוכה של הציוד הסניטארי שעומד לרשות הצוות בבית החולים“ .תיקשרנו באמצעות מתורגמנית צמודה .הצוות בד”כ אינו דובר אנגלית ,גם הספרות הרפואית המקצועית ,קיימת שם רק בסינית”. לדבריו ,ביצע עשרות ניתוחים במהלך שהותו שם“ ,כשהייתי שם הביקוש לניתוחים גבר ,אנשים עם קשרים דאגו להביא את נשותיהם כדי שאני אבדוק אותם .ביום האחרון שלי בפיאנג ליאנג עבדתי רצוף משמונה בבוקר ועד חצות ,בכדי לתת מענה לכל הפניות”. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 7 ח דשות איתור נפגעות אלימות בקרב נשים מטופלות איך לאתר ולסייע למטופלות שיש חשד שהן סובלות מאלימות מצד בן זוגן? בנושא זה עסקה סדנא שארגנו השירות הסוציאלי והנהלת הסיעוד בביה”ח פוריה בהשתתפות אחיות ,מילדות ועובדות סוציאליות. e ac F RU Th la n d to rI 8 המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 e r U n i v e r si t y ,P o r iy a שולה שוק סיכמה ואמרה“ ,בסדנא זו כמו בסדנאות בשנה a -B e lC nt דנה הופר ,מיילדת ,תיארה מקרה בו פגשה אישה שהגיעה לחדר לידה וסיפרה שבשני הריונות קודמים איבדה את העובר כתוצאה מאירועי אלימות של הבעל כלפיה .גם במקרה זה היא הגיעה להשגחה לאחר שהבעל תקף אותה בבטנה .דנה ציינה כי חשה עצב רב ואמפתיה כלפי אותה אישה לצד חוסר אונים ,תסכול ואפילו כעס “בעיקר הרגשתי תסכול שאני לא יכולה לשנות את המצב הזה .אנחנו יכולים לטפל בה כל עוד היא בבית החולים אבל לא יכולים לעזור לה לצאת מהמציאות הטרגית הזו”. , שולה שוק ,מנהלת המערך הסוציאלי ,אמרה כי הסדנא התמקדה בנושא תשאול (הכוונה איך לשאול באופן ישיר את המטופלת על האלימות במשפחה) מכיוון שביה”ח משרת אוכלוסייה הטרוגנית הכוללת מגזרים שונים כמו המגזר החרדי והמגזר הערבי ,המטרה היא לתת כלים לעובדים המטפלים באוכלוסיית הנשים המאושפזות במחלקות השונות. “ A T he B כ 20-אחיות ,עובדות סוציאליות ומיילדות השתתפו בסדנא, אותה ארגנו שולה שוק ,מנהלת המערך הסוציאלי וטלי ליבנת אחות אחראית חינוך תוך שירות ,לאיתור נשים(מטופלות) נפגעות אלימות“ .מאז ,2002למשרד הבריאות נהלים מאד ברורים לגבי זיהוי נשים נפגעות אלימות .לכן חשוב לנו להעביר את המסר לצוותים בבתי החולים .המטרה של הסדנא היום היא לתת לכם כלים איך לשוחח עם מטופלת שקיים חשד שהיא סובלת מאלימות מצד בן הזוג“ כך פתחה את הסדנא ישראלה דנינו ,מרכזת תחום אלימות במשפחה במשרד הבריאות ,מחוז הצפון .ישראלה הוסיפה כי ככל שמתרגלים יותר ,קל יותר לנהל שיחות כאלה עם נשים שיש חשש שהן נפגעות אלימות ,מבלי שהאישה תסתגר ותסרב לדבר או לספר. A f li a te על פי נתוני ארגון ויצ”ו בשנה האחרונה ( )2012כ200,000 נשים סבלו מאלימות מצד בן משפחתן 75% .מהתלונות המוגשות בגין אלימות במשפחה הן של נשים כנגד בני זוגן. שעברה ,חברנו למשרד הבריאות במחוז ,החבירה נועדה להעמיק את רצף הטיפול בנושא האלימות במשפחה. מטרתנו להמשיך ולערוך סדנאות לצוותי ביה”ח כדי שסוגיית אלימות במשפחה לא תרד מסדר היום”. e of M li le adi cin e i n Ga E H Me dic a ul t y PA D H C קורס הכנה ללידה חדש! במרכז הרפואי ע“ש ברוך פדה, פוריה אנו באגף לאם וליילוד במרכז הרפואי פוריה, שמחים לבשר על פתיחת קורסי הכנה ללידה בבית החולים בקורס נעביר מידע עדכני ומקצועי בנושאים הקשורים לתהליך הלידה ,במטרה לאפשר ליולדת ולבן זוגה לחשוב ולהגיע להבנה פנימית ,אישית וזוגית לגבי הדרך הרצויה עבורכם במימוש חווית הלידה. הקורס ללא עלות ומועבר על ידי מיילדות מנוסות ומקצועיות מצוות חדר לידה. לרשותכם מספר קורסים לבחירה: קורס הכנה ללידה בשעות אחר הצהריים שלושה מפגשים כולל סיור קורס אינטנסיבי בימי שישי בבוקר שני מפגשים כולל סיור קורס ייחודי לנשים בלבד מפגש רענון אחד לפני לידה חוזרת לזוגות לקראת לידה שניה או יותר מחכים לכם ,צוות האגף לאם וליילוד לתאום והרשמה046652919 // 04-6652920 : לקראת לידה קורס הכנה ללידה 8נשים בהריון מתקדם ובני זוגן משתתפים בקורס הכנה ללידה ,ראשון מסוגו שהתקיים באגף לאם וליילוד במרכז הרפואי פוריה .הקורס ללא עלות. “בחדר הלידה יש שפה מקצועית שאינכם מכירים ולכן אינכם מבינים :מחיקה ,פתיחה ,גובה ראש ,אלה הם חלק מהמושגים שאנחנו נסביר פה כדי שתגיעו לחדר הלידה ,מוכנות ”...,כך פתחה את המפגש הראשון של קורס ההכנה ללידה ,ציונה ארד, מיילדת ותיקה באגף החדש לאם וליילוד במרכז הרפואי. 8נשים בשלבי הריון מתקדמים יחד עם הבעלים (שלא ממש הבינו מה תפקידם בכח ,)..הגיעו לקורס ההכנה ללידה הראשון מסוגו שנפתח במרכז הרפואי פוריה .באגף החדש לאם וליילוד, מציעים היום מסגרת חדשה של קורסי הכנה ללידה ,ללא עלות, כאשר האישה יכולה לבחור במפגשים אחה”צ או בימי שישי. בנוסף נפתח מסלול מיוחד של קורס הכנה ללידה לנשים דתיות אשר יתקיים בהשתתפות נשים בלבד. לדברי פרופ’ משה בן עמי ,מנהל האגף לאם וליילוד“ ,חשוב לנו לעשות כל מאמץ בכדי לתת לנשים כמה שיותר מידע ,לענות על שאלות שמציקות ,לאפשר להן לפגוש ולשמוע נשים אחרות לקראת לידה ,כך שכשהן יתקרבו לרגע הלידה הן יבואו רגועות ,עם תחושת ביטחון שהן מבינות את התהליך ,מכירות את הצוות ,ומתרגשות לקראת החוויה”. מירב שני ,מקצרין( ,שבוע 34להריון) אמרה בהפסקה“ ,שמעתי מחברה על הקורס ובאתי בשמחה .זו לידה ראשונה שלי ,נורא חשוב לי לדעת מה מותר ,מה אסור ,זה מרגיע אותי וזה גם יחבר יותר את בעלי לכל מה שקורה”... ציונה ארד ציינה כי הקורס כולל שלושה מפגשים ובמהלכם אף מגיעים לסיור בחדר לידה ,מחלקת יולדות ומחלקת ילודים “הקורס כולל מידע מאד מגוון ומתבסס על הניסיון הרב שלנו. נסביר על שלבי הלידה ,הנקה ,תזונה במהלך ההיריון ,כל השאלות שמציקות להן יקבלו פה מענה”. לפרטים נוספים ולהרשמה לקורס ניתן להתקשר: .04-6652919 ,04-6652920 מפגש עם נשים בהריון ,בכפר תבור האם אחרי הלידה התינוק יכול להישאר עם האמא? מה אפשרויות ההרגעה\שיכוך כאבים מלבד אפידורל? האם ניתן ללדת בלידה טבעית בביה”ח? מהי השכיחות של סוכרת הריונית? תשובות לכל השאלות האלה ורבות אחרות ניתנו במפגש מיוחד של צוות האגף לאם וליילוד בבי”ח פוריה ,עם נשים לקראת לידה ,אשר התקיים במתנ”ס כפר תבור. האגף החדש לאם וליילוד בביה”ח ע”ש ברוך פדה ,פוריה ,יוצא אל הקהילה .הפעם תוכנן מפגש מיוחד עם נשות כפר תבור והישובים באזור .במפגש שאורגן בשיתוף פעולה עם רוני קינן מנהלת המתנ”ס בכפר תבור ,השתתפו נשים בשלבים שונים של ההיריון ,רובן בחרו להגיע יחד עם בן הזוג .על קפה ועוגה הם האזינו להרצאתו המפורטת של ד”ר לאנדרו קסלמן ,ממחלקת נשים ויולדות ,אשר הסביר את סוגי הבדיקות שמומלץ לבצע בשלבים השונים של ההיריון ,היתרונות של כל בדיקה ומידת הנחיצות שלה .ד”ר קסלמן הדגיש שוב ושוב את חשיבותה של החומצה הפולית לאישה במהלך ההריון“ ,חומצה פולית מקטינה באופן דרמתי את הסיכון ללידת תינוק עם מומים .היא מפחיתה הסיכון למומים בלב ,בגפיים ובכליות ועוד...חשוב לדעת שכתוצאה מהשימוש בחומצה פולית בקרב נשים בישראל בשנים האחרונות ירד משמעותית מספר התינוקות הסובלים ממומים בתעלת העצבים”... מייקי (מיכל) לרר ,המיילדת ,הרצתה אחרי ד”ר קסלמן ,על הלידה כריקוד עם הטבע. לרר הציגה לנשים דוגמאות מתקופות שונות בהיסטוריה בהן התנוחה ללידה היתה בכריעה ולא בשכיבה“ .כשדיברו על אישה שכרעה ללדת ,משמע היא לא שכבה ,זו תנוחה שהרבה יותר קרובה לישיבה .אבל אין נכון או לא נכון ,אנחנו קשובים להעדפות של היולדת “.בהמשך היא אף תיארה בפני הנשים הסקרניות תנוחות מומלצות שמקלות על הכאב בשעות הלידה והצירים שלפני הלידה. בחלקו האחרון של הערב הצוות הנרחב של האגף לאם וליילוד: ד”ר קסלמן ,מירי טל ,אחות אחראית חדר לידה ,המיילדות: בלהה אלעד ,גילת דייטש ,ומייקי לרר ,ומריאן נבסו ממחלקת ילודים ,נהלו שיח ער עם הנשים וגם עם הבעלים אשר העלו מגוון רחב של שאלות ונושאים שמעסיקים אותם לקראת הלידה. גילת דייטש אף הזמינה את המשתתפים להירשם לקורסי ההכנה ללידה אשר נפתחו בביה”ח ,ללא עלות. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 9 א ירועים וביקורים טקס ויום התנדבות לזכר מורן כהן משפחתו של החייל מורן כהן ז”ל וחבריו ,תלמידי ביה”ס “מול גלעד” וצוות המרכז הרפואי פוריה השתתפו בטקס ויום התנדבות לזכרו. ביום רביעי 6.3.13 ,התקיים במרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה יום ההתנדבות וטקס הזיכרון לזכרו של הצנחן ,מורן כהן ז”ל. במסגרת יום הפעילות אשר הפך למסורת בבי”ח פוריה ,השתתפו תלמידי בר\בת מצווה מביה”ס “מול גלעד” ,מקבוץ אשדות יעקב איחוד ,משפחת כהן ,חבריו של מורן ונציגי המרכז הרפואי בטקס מרגש לזכרו של מורן. מורן ,בן קיבוץ אשדות יעקב איחוד ,נהרג במלחמת לבנון השנייה בעת ששירת כלוחם וחובש קרבי בסיירת הצנחנים .לפני 6שנים, יזמו בבית הספר “מול גלעד” בו למד ,בשיתוף עם הוריו של מורן ועם הנהלת המרכז הרפואי, פעילות התנדבותית של תלמידי בית הספר, במסגרת שנת המצוות ,במטרה להנציח את זכרו בדרך שכה אפיינה אותו התנדבות ועזרה לזולת. שמעון סבח ,המנהל האדמיניסטרטיבי במרכז הרפואי פוריה ,ברך את המשתתפים בשם הנהלת בית החולים ואמר“ ,אני מרגיש שותפות עמוקה למשפחה ולדמותו של מורן כפי שלמדתי להכירו דרך המשפחה והסיפורים .אני חש החמצה גדולה שלא יצא לי להכירו בחייו .התכונות שהיו לו ,מסירות ,נתינה ,תעוזה, מנהיגות ,מעידות על החינוך שקיבל בבית הוריו ועל אישיותו המיוחדת .מורן שימש דוגמא ומופת לנתינה ללא תנאים ומתוך אהבה לזולת”. בהמשך נשא דברים קובי מנאל ,חברו הטוב של מורן“ ,מורן לא הרבה לדבר הוא פשוט עשה וידע לסחוף אחריו את כולנו לעשייה ,לשאיפה למצוינות ,הוא היה מנהיג מלידה והמצפן המוסרי של הצוות ביחידה”. דגנית ארזי ,שנשאה דברים בשם ביה”ס מול גלעד ,סיפרה 10 מימין :שמוליק כהן ,שמעון סבח ,ניצה כהן וחנה סיידא שהיתה המחנכת של מורן“ ,כדי להמשיך ברוח פעילותו ואופיו החלטנו על הפרויקט המיוחד הזה .אומנם מורן לא איתנו אבל את עולם הערכים הנדיר שלאורו פעל צריך להעביר הלאה. שתילי מורן יסמלו את הדרך לידים הרכות ששתלו אותם”. בתום הטקס חנה סיידא ,מנהלת המשק בבית החולים ,ליוותה את התלמידים בפעילות התנדבותית שכללה נטיעת שיחי מורן בשטח המרכז הרפואי. שמוליק ,אביו של מורן ,אמר“ ,שיתוף הפעולה ההדוק בין בית הספר והמרכז הרפואי הוא ציון דרך לנכונות והיכולת של כולנו לעשות למען הכלל .השורשיות של מורן וחוסנו הפיזי והנפשי באים לידי ביטוי בנטיעת שיחי המורן שפורחים באביב”. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 א ירועים וביקורים הידידים של פוריה בארה”ב מדי שנה בשלוש השנים האחרונות מגיעה למרכז הרפואי פוריה ,משלחת של כ 40-נוצרים אוונגליסטים ממדינת וירג’יניה שבארה”ב לביקור ופגישה עם מנהל בית החולים, ד”ר יעקב פרבשטיין ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ,פרופ’ יהונתן חסין. לדברי בינה ריצ’ארדסון ,האחראית על ארגון המשלחות לישראל ,מדובר בקבוצות של אמריקאים שמגיעים לאזור טבריה כדי לבקר במקומות הקדושים לנצרות .הקבוצות מתארחות במושבה מגדל שם נוצרה ההיכרות עם פרופ’ חסין שהוא תושב המקום. בחודש פברואר הגיעה הקבוצה לביקור בבית החולים ,ד”ר פרבשטיין אשר קיבל את פניהם ,סקר את הנעשה בבית החולים ואת תנופת הפיתוח שהמרכז הרפואי עבר בשנים האחרונות .בהמשך סיירה הקבוצה באגף החדש לאם וליילוד ובמלר”ד המשוכלל. לדברי המנהיגה הרוחנית של הקבוצה ,הכומר אלן בלקוול, “מאד התרשמנו מהיופי ומתנופת הבנייה והפיתוח ,אנחנו חוזרים כל שנה ומביאים לכאן כל פעם קבוצה נוספת של מבקרים .אנחנו מאד מתרשמים מהאווירה המיוחדת שיש כאן בבית החולים ומהיחס החם של הצוות כולו”. ב נעלי בית יהודית זמר נולדה ברומניה בשנת ,1954בשנת 1962עלתה ארצה עם משפחתה והשתכנו בטבריה .התחנכה במסגרת החינוך הממלכתי דתי ,בתיכון למדה בנהלל .בצבא הייתה סייעת במרפאת שיניים ולימים אחראית מרפאה בסיני .בוגרת בי”ס לסיעוד בצפת ובהמשך קורס על בסיסי חדר ניתוח ,בבי”ח בני ציון .חברת קיבוץ איילת–השחר בגליל העליון ,נשואה לאליהו .לזוג שתי בנות :הבכורה סטודנטית לחינוך באוהלו והבת הצעירה גרפיקאית. מה מעצבן אותך? כשמשקרים לי ומסתכלים ישר בעיניים מה עושה אותך שמחה? משפחתי הנפלאה והתומכת ,נכדיי המקסימים שעוטפים אותי באהבה ללא גבולות. הידיעה שבבי”ח שלי נעשה או בוצע טיפול או ניתוח ,שטרם נעשה בבית חולים אחר. אחות חדר ניתוח באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? ספרית איך החלטת לעסוק במקצוע? בסיום ביה”ס היסודי לקראת החלוקה למגמות בתיכון החלטתי שאני רוצה להיות אחות אם לא היית אחות במה היית עוסקת? רופאת שיניים הכי ישראלי בעיניך ....שמעון פרס איזו תוכנית טלוויזיה אינך מחמיצה? ביה”ס למוזיקה מה השיר שאת הכי אוהבת? “איפה הם הימים” של יהורם גאון איזה דמות היסטורית היית רוצה לפגוש? רבין ....הוא האיש שיכל להביא שלום זכית במיליון דולר ,מה הדבר הראשון שהיית עושה? טיול בכל העולם. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 11 2013 מ חלקת הרדמה וחדרי ניתוח התאמה מלאה לא היה פשוט למצוא שעה פנויה לצורך הראיון עם ד”ר מרואן ארמלי ,מנהל מחלקת הרדמה וחדרי ניתוח וזיוה רובין ,האחות האחראית .מספר פעמים כבר תיאמנו פגישה ונאלצתי לוותר ,זיווה התקשרה להסביר שיש לחץ ועומס ,ואל תוותרי לנו ,נסי שוב מחר... בסוף הצלחתי ואף הוכנסתי דרך הדלתות החשמליות והמסדרון האפור לחדר הישיבות במחלקה .הרעיון שלי היה לשוחח עם שניהם על הדרך המשותפת שעשו במחלקה ועל התוכניות והחלומות לעתיד ,כעת לאחר שד”ר ארמלי התמנה למנהל המחלקה. מיה צבן זיוה הפליגה 23שנים לאחור עד מרץ ,1990אז הגיעה לחדרי הניתוח“ ,ד”ר ארמלי התחיל כאן כמתמחה ,הוא הגיע ב 1989-ואני הגעתי מהנהלת הסיעוד ב .1990-מהרגע הראשון מצאנו שפה משותפת ,גם בהבנה המקצועית, גם בהשקפת העולם ,בנושאים של ניהול מקצועי או ניהול העובדים .עוד לפני שד”ר ארמלי מונה לסגן מנהל המחלקה, אני ראיתי שהוא עתיד להיות מנהל .אין ספק שזו המחלקה שהוא צמח בה ובנה אותה” וד”ר ארמלי מוסיף“ ,עברנו דרך מאד קשה וארוכה .אבל היום אנחנו יכולים להגיד בראש זקוף ועם הרבה גאווה שהשירות ההרדמתי והעבודה המקצועית בחדרי הניתוח בבי”ח פוריה נעשים בסטנדרטים גבוהים המקבילים לבתי החולים המובילים בארץ ובעולם ...כשהגעתי לכאן לפני יותר מעשרים שנה שאלתי את עצמי לאן הגעתי? מאז אנחנו ,בית החולים כולו ,עשינו דרך ארוכה ומאד משמעותית”. בפועל ,כנראה כתוצאה מהרבה שנים משותפות ( 23שנים בדיוק!) ,אני שאלתי שאלה ,אחד מהם התחיל לענות והשני השלים את דבריו .ניכר שהם מכירים אחד את השני היטב ולמדו לעבוד כצוות. 12המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 השניים מדגישים כי עבודת המחלקה נשענת על עבודת צוות ,הקפדה על שתוף פעולה בתוך הצוות ועם המחלקות השונות בבית החולים ,הקפדה על הירארכיה ועבודה מקצועית מאד מדויקת ומדוקדקת הצמודה לכללים ולנהלים .ד”ר ארמלי מוסיף שחשוב לו ללמוד את הדברים לעומק ,לפתח להתקדם ,להתעדכן בכל החידושים ולהקפיד לתת למטופלים ולמחלקות את השירות הטוב ביותר“ .מאז שנכנסתי לתפקיד אני עובד כדי לבנות יחסי אימון ושתוף פעולה הדוק עם המחלקות השונות ,מאחר ואנחנו נותנים שירות לכלל המחלקות .אני רוצה להעביר את המסר שרופא מרדים הוא קודם כל רופא לכל דבר .חשוב לנו שהטיפול בכל מטופל ייעשה בראייה רחבה ומשותפת לרופאים השונים. זיוה מציינת עד כמה העבודה בחדר ניתוח ייחודית“ ,זה מקום סגור ולחוץ ,כדי שנוכל לתת את השירותים בצורה מיטבית אנחנו צריכים לקלוט עוד אנשי צוות גם בסיעוד וגם רופאים מרדימים .בצוות הסיעוד קלטנו אחיות חדשות ,אחת לאחר קורס חדר ניתוח ושתיים אחרות יצאו לקורס חדר ניתוח”. בעניין המחסור ברופאים מרדימים ,ד”ר ארמלי אופטימי“ ,זה נכון שהמקצוע שלנו במצוקה אבל בשנה וחצי האחרונות, קבלנו ארבעה מתמחים חדשים (ההתמחות היא ל5.5- שנים) ,בעבר הגיעו למחלקה מעט מאד מתמחים ,לאחרונה הגיעו גם סטאז’רים שבאים למשך שבועיים עד חודש כדי להכיר מקרוב את המחלקה ,ועושים סטאז’ בטיפול נמרץ ובהרדמה .שלושה מקרב הסטאז’רים שהגיעו לפה כבר אמרו לנו שהיו רוצים להגיע לכאן להתמחות .יש לנו עכשיו שני מועמדים שהגשנו עבורם בקשה לתקנים ואני מקווה שנאייש את המקומות האלה בקרוב”. לסיום שאלתי ,מה עוד אפשר לחדש אחרי 23שנים? נעניתי בתשובה נחרצת “אנחנו לא מרגישים את השנים שעברו, מגיעים בבוקר לעבודה באותה התלהבות ועם הרבה מרץ .כל יום חושבים מה עוד יש לעשות .יש לנו הרבה גאוות יחידה! “ מחלקת ההרדמה בביה”ח כוללת 16רופאים מתוכם 3מומחים .רוב הרופאים במחלקה הם גברים12 : רופאים למול 4רופאות .צוות האחיות בחדר ניתוח מתחלק :חדר ניתוח,18- התאוששות ,3-חדר קבלה.2- המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 13 2013 לזכרו של יחזקאל יחזקאל קידר ,חבר קיבוץ שער הגולן ,אשר שימש האדמיניסטרטיבי כמנהל של בית החולים פוריה בין השנים 1975ועד פרישתו לגמלאות בשנת ,2007נפטר ביום שני 28.1.13 ,ממחלה קשה. טקס לזכרו התקיים בבית החולים ,בהשתתפות כלל העובדים. מנהל בית החולים ,ד”ר יעקב פרבשטיין ,אשר עבד לצידו של יחזקאל קידר במשך שנים רבות ,נשא דברים בטקס: “לבית החולים הגעת עת היה מקבץ של צריפי עץ ועצם קיומו על סף בלימה .מרגע הגיעך חתרת ללא ליאות לקידומו של בית החולים ,גיבשת צוות עובדים מסורים ,רבים מהם חבים לך היום את מעמדם וקידומם והצעדת תפקוד בית החולים קדימה בכול ההיבטים הלוגיסטיים .עם הגיעי לבית החולים בשנת 1989 קיבלת אותי כקבל אח בכור את אחיו ,ואני הטירון למדתי ממך ומעליזה יום יום וצעד צעד את דיני הניהול ואת מלאכת הצעדת בית החולים להישגים...חלמנו יחד ,ושמחתי לידך לראות את חלומותינו מתגשמים .אין בבית החולים מבנה שלא היית שותף מוביל בהקמתו משלבי התכנון המוקדמים ועד למעמד האכלוס וגזירת הסרט”.. בלוויה נשא דברים דב פסט ,סמנכ”ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש ,במשרד הבריאות: “מוזר מאוד לכתוב מילות פרידה למי שכבר אי אפשר להיפרד ממנו ולדבר בלשון עבר. אתה עוזב ומשאיר כל כך הרבה ,בדרכך הייחודית והמופלאה אתה נשארת בכל אחת ואחד מאתנו. יחזקאל ,היית אופטימי וחזק עד הדקה האחרונה ונטעת בכולנו את הביטחון כי יש תקווה למלחמתך העיקשת במחלה ,אך לדאבוננו ,המחלה הכריעה אותך והותרת את כולנו המומים וכואבים. טקס לזכרו של יחזקאל קידר בביה”ח 14 יחזקאל ,במהלך שנות עבודתך בביה”ח ,הטבעת את חותמך ותרמת רבות לקידומו של ביה”ח ,למרות כל הקשיים הלא קלים שעמדו בדרכך ,תוך הקפדה על רמת ביצוע גבוהה. במשך כל תקופת עבודתך בלטו אצלך אישיותך ,מסירותך, חריצותך ונועם הליכותיך ,ובשל כל אלה ,הוענק לך פרס מנכ”ל. מעבר ליחסי העבודה הפורמאליים ,נקשרו בינינו יחסי ידידות וחברות ואלה הופכים את הפרידה הסופית לקשה .תמיד היית נכון להושיט יד ולסייע ככל יכולתך .בשנים האחרונות שמרנו על קשר והקפדנו על שיחות בערב ראש השנה ובערב פסח .אתה ביוזמתך הפכת את זה כמעט לתחרות מי יתקשר ראשון. ביקרתי אותך לאחרונה בשער הגולן לאחר שתמיד הזמנת אותי. שנינו מאוד התרגשנו בביקור הזה ואני הייתי בטוח שבזכות החוסן והאישיות שלך תתגבר על המחלה. יחזקאל ,תמיד הקרנת חום וחיוך. יחזקאל ,היית תקוות כולנו תקוותם של העובדים שזכו לאוזן קשבת ממך ,ליחס חם ,לפתרון בעיות ,לקידום הנושאים המורכבים שניהלת ,והכל ברוח נעימה ,אדיבה וחייכנית בשם הנהלת משרד הבריאות ובשם כל העובדים ,אנחנו נפרדים ממך בבכי ובכאב”. זהבה לוי ,עבדה כמזכירתו של יחזקאל במשך 26שנים ,גם חודש לאחר פטירתו היא מתקשה לדבר על יחזקאל בלשון עבר. “השנים עוברות ”,היא אומרת“ ,קשה להאמין שעבדנו ,ובילינו יחד תקופת חיים כה ארוכה ועכשיו התקופה הזו נגמרה .דמותו לנגד עיני כל הזמן ,הוא היה אדם מיוחד ,לאנשים הייתה יראת כבוד כלפיו,הוא שידר עוצמה וחוסן אישי. גם כשפרש לגמלאות הייתי איתו בקשר יום יום ,שיתפתי אותו, התייעצתי איתו .העצות שלו היו טובות ותמיד סייעו לי .כשחלה הקשר בינינו התהדק אף יותר ,הרגשתי שאני חלק מהמשפחה שלו .ד”ר פרבשטיין ,שמעון סבח ואני ביקרנו את יחזקאל בכל הזדמנות ,ערבי חג ,בימי שישי ,ניסינו לחזק אותו ולתמוך בו. אני חייבת לציין שגם בימים הכי קשים ,הוא הקפיד להתעניין מה קורה בבית החולים ,איך מתקדם הפיתוח ,איך מתקדמת הבנייה. אשתו אמרה לנו בחיוך שכשהוא מדבר על פוריה הוא שם את המחלה בצד ,וזה מחזק אותו”. זהבה מתקשה להוסיף ולדבר ,הפרידה קשה“ ,קשה לי לתאר כמה הוא חסר לי .רק היום אני מבינה את גודל האובדן ,כל כך הייתי רוצה להתקשר אליו ,לשמוע אותו להתייעץ איתו”.... המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 משמאל לימין :ד”ר פרבשטיין ,משה נתיב ויחזקאל קידר רחמים חמוס ,מנהל האחזקה בבית החולים ,מתאר את יחזקאל קידר כאחד משני האנשים אשר עיצבו את אישיותו: “מורי ורבי ,קראתי לו”. כשהשתחרר מהצבא ,בשנת 1978הגיע רחמים לראיון עבודה בפוריה והתקבל לעבודה כעובד כללי תחת חברה קבלנית שנתנה כאן את שרותי התחזוקה“ :עבדנו מאד קשה ,והתשתיות היו ברמה נמוכה אבל היה לנו מאד חשוב שההנהלה ובמיוחד המנהל האדמיניסטרטיבי יכירו וידעו את העבודה המקצועית והמאומצת שאנחנו עושים .כעבור מספר שנים ,יחזקאל יזם מהלך של קליטת עובדי האחזקה תחת העמותה ולהוציא אותנו מהחברה הקבלנית .בשיחה איתו אז הוא אמר לי “אני הספקתי להכיר אותך ואני רואה בך אחד האנשים שיכולים להוביל ולנהל את תחום האחזקה“. בהמשך מונה רחמים למנהל אחזקה זמני ובתקופה שבה לא היה מהנדס בבית החולים עבד באופן ישיר מול יחזקאל קידר ז”ל“ .אלה היו שנתיים של טירונות לחיים .למדתי לדייק בזמנים ולהגיד אך ורק את האמת .הוא חינך אותי למוסר עבודה גבוה. בקטע המקצועי היה מאד נוקשה אבל באותה נשימה אני חייב להגיד שהוא היה מאד אבהי ,איש חברתי שמאד התחשב ודאג לעובדים .אני יכול לסכם ולומר שאני כיום בן ,56עוד לא פגשתי מנהל כמותו .עוד לא פגשתי מנהל שיודע להניע את העובדים כפי שהוא ידע”. משמאל לימין :יחזקאל קידר ועליזה טולדנו רון בן דן ,מהנדס בית החולים כתב :הלך לעולמו יחזקאל קידר ז”ל שהיה מנהלי במשך 21שנים .מנהלי הישיר. כול יום איתו הייתה חגיגה לטוב ולרע ,לא היה יום משעמם. איתו נסעתי לחו”ל והצגנו עבודות ,אני הרציתי והוא החליף את השקפים והיה כיף .חזרנו והמשכנו בחגיגה כאילו כלום .איש מקצוע וניהול מהטובים שהכרתי טקטיקן וביצועיסט ,איש חזון ודחיפת מהלכים למצוינות (בדרכו שלו). עליזה טולדנו ,מנהלת הסיעוד בבית החולים בין השנים ,1967-2006סיפרה כי הזיכרון הכי חזק שלה מיחזקאל הוא ההקפדה על סדר ,ארגון ,יחס למנהלים שהוא דואג ומפרגן .עוד ציינה את האכפתיות לבית החולים והדאגה העמוקה לפיתוחו וקידומו של המקום“ .עבדנו יחד שלושתנו ,ד”ר פרבשטיין, יחזקאל ואני ,צעדנו יחד בדרך הקשה ,עבדנו יחד והתפתח בינינו קשר מאד טוב .הוא היה עקשן ,כשהחליט משהו הוא לא הרפה”. עליזה נזכרת בסיורי הבוקר של יחזקאל“ ,כל הגינון בבית החולים, כל הנוי מסביב זה בזכותו .כל בוקר הוא היה מסייר בכל השטח, הוא ראה כל לכלוך ,כל פגם ,לא פספס כלום! “ומעבר לעבודה הוא היה חבר שלי! יכולנו לשוחח על עניינים אישיים ,היו לנו שיחות נפש ארוכות .התרגשתי כשאמר שהוא אוהב אותי כמו אחות ,כי ידעתי כמה אהב את אחותו”. בטקס האזכרה בתום 30לפטירתו ,נשא דברים שמעון סבח, המנהל האדמיניסטרטיבי שהחליף את יחזקאל בתפקיד“ :לכל אחד יש את הזיכרון שלו של יחזקאל אותו הוא פגש והכיר ,לי יש את הזיכרון של השנים האחרונות מאז פרישתו .הכרתי אדם נפלא ,איש מעש וחוכמת חיים ,אשר היה מחובר לתפקיד ולעשייה בבית החולים לאורך השנים ועד ליומו האחרון בתפקיד. אני חש את חסרונו ,במיוחד עבור החברים והעובדים שידעו להעריך את מה שעשה למענם .אך יותר מכל ,במשך 32שנים בתפקיד ,הוא הטביע את חותמו בדפי ההיסטוריה של בית החולים ואני שמח שזכה ,בעודו בחיים ,לראות איך בית החולים ממשיך ומתפתח ,גדל ומשתפר .כפי שרצה ,כפי שחלם”. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 15 2013 מ כל הלב מלוא הטנ”א בחודש ינואר הוענק למתנדבות מרכז טנ”א (לטיפול בנפגעי אלימות מינית) פרס שר הבריאות למתנדבים מצטיינים .המגן הוענק למתנדבות :רחל פורת ,אילנה כבשנה ,ורד בלסקי ,שרון לנדר ,אדמית פלג ,נחמה ענוים ,דליה טל ,דליה רף. הטקס החגיגי נערך במוזיאון מנחם בגין ,בירושלים במעמד סגן שר הבריאות ,ח”כ הרב ליצמן ,מנכ”ל משרד הבריאות ,פרופ’ גמזו, מנהל בית החולים פוריה ,ד”ר יעקב פרבשטיין ואורחים רבים. ביום הטקס בבוקר נאספו המתנדבות ,ד”ר נסיה לנג האחראית על המרכז ,אורלי כהן ,המזכירה ורוחמה כהן העו”סית .אליהן הצטרפו, לכבוד הטקס ,נאוה נמימי מנהלת הסיעוד ,גילי מעוז האחראית על הסיעוד במרכז טנ”א ותקווה סמדג’א רכזת המתנדבים ,כולן יחד יצאו לירושלים .ד”ר פרבשטיין שפגש את המשלחת החגיגית במוזיאון בגין בירושלים ,ברך אותן על המעמד המכובד והוסיף כי הן מקור לגאווה גדולה לבית החולים והוא מודה להן על פעילותן החשובה כל כך ומסירותן הרבה לאורך השנים .ואילו ד”ר לנג ,שהסתובבה כל היום כאמא גאה ,אמרה“ ,המרכז הזה לא היה יכול לתפקד ללא העבודה וההשקעה הרבה של המתנדבות”. באוטובוס ,בדרך חזרה ,שוחחתי עם המתנדבות .ראשונה ,והותיקה מכולן ,רחל פורת ( )70החלה להתנדב בטנ”א לפני 10שנים“ ,אני במקצועי יועצת חינוכית ,הייתי בהרצאה של ד”ר לנג והחלטתי אז שכשאצא לפנסיה אבוא להתנדב בטנ”א .השאר היסטוריה” היא אומרת בחיוך .רחל מציינת שבתחילת הדרך ,הפעילות היתה בתוך מחלקת נשים ויולדות“ ,בהמשך עברנו למרכז שלנו והיינו צריכים מתנדבות נוספות ,אז הבאתי את זיווה מוקדי ז”ל “.רחל מדגישה שהעבודה במרכז טנ”א מאד מגוונת ואחראית ,היא מוסיפה סופרלטיבים רבים על קבוצת הנשים המיוחדת שעובדת ומתנדבת במרכז. “אנשים באים בשעות הכי קשות של חייהם ,הם לא יודעים למה לצפות .אנחנו המתנדבות ,נמצאות שם כדי לקבל אותם בחיוך ,עם כוס תה מרגיעה ,להקל עליהם עד כמה שאפשר .כך כשהם מגיעים לרגע הבדיקה המשפחה כבר רגועה ונינוחה יותר”. השנים הדליקה לנושא גם את החברות שלה מכנרת ,אילנה כבשנה ודליה טל .רחל זוכרת במיוחד מקרה של ילדה שהיא הכירה עוד מעבודתה כיועצת חינוכית“ ,המשפחה לא האמינה לה .הנערה היתה במצוקה ,כדי להגן על עצמה היא לבשה שלושה זוגות מכנסיים אחד על השני”. “לא היה לי מושג שהמקום הזה קיים” מספרת אילנה ,רחל סיפרה לי ,באתי להכיר ב 2007 -ומאז אני כאן! אני מרגישה שאנחנו עושות שליחות .למול כל מי שפוגע בילדות או בנערות הללו ,מישהו צריך לעזור ולגונן עליהן .לא היינו ממשיכות להתנדב אם לא היינו מרגישות שזה חשוב וזה עוזר .יש בזה סיפוק רב” .גם לאילנה יש מקרה אחד אותו היא נושאת איתה לאורך השנים“ ,אני מחשיבה את עצמי כאישה חזקה .הפעם היחידה בה נשברתי היתה כשנערה אחת ,שביליתי איתה כאן במשך כל הלילה ,שאלה אותי“ ,למה את כל כך טובה אלי? זה טלטל אותי ,לא יכולתי לשבת שם ,יצאתי החוצה להירגע”. ורד ,ממעלה גמלא ,הגיעה לטנ”א לפני 7שנים ,עבורה החלק הכי קשה בעבודה הם המקרים “הטריים” שמגיעים בסמיכות לאירוע. אפשר לראות על הפנים שלהם את תחושות הבלבול וההלם ,חוסר היכולת לעכל את מה שקרה .מקרים קשים במיוחד הם מקרים של אלימות מינית בתוך המשפחה“ .זה קשה להתמודד ,אבל אנחנו משתדלות לעשות וונטילציה בינינו ,חשוב לדבר ,לספר ,לפרוק. בבית אנחנו לא מספרות ,רק בתוך המסגרת של טנ”א”. רחל היא מהמושבה כינרת ,במשך 16 המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 את המשפט המסכם שמעתי מפיה של ורד שאמרה בפליאה“ ,אנשים שמגיעים למרכז טנ”א חושבים שאנחנו עובדות כאן ,הם לא מאמינים כשאנחנו מספרות שזו התנדבות. אנשים לא רגילים לאווירה של הנתינה שיש במקום הזה”. לזכרו דברים לזכרו של ד”ר ארקדי זליקוב, רופא במחלקה הקרדיולוגית, אשר נפטר ממחלה קשה נכתב על ידי בני משפחתו של ד”ר זליקוב : ארקדי זליקוב נולד במינסק ,בלרוס ב 4/5/1947-סיים לימודי רפואה ועבד בבית חולים ,במינסק .ב 1990-עלה לארץ יחד עם אשתו ושני ילדיו והגיע ישירות לטבריה. הוא ניגש למבחן של משרד הבריאות על מנת לאשר את רישיון הרופא ועבר בהצלחה בפעם הראשונה. התקבל לבית חולים פוריה ושם עבד עד סוף חייו ואף נפטר באותה מחלקה שם עבד כרופא. ארקדי היה איש משפחה למופת ,אהב את המפגשים המשפחתיים ,היה לו קול יפה והוא אהב לשיר באירועים משפחתיים .היה אדם מאוד יסודי ,בעל ידע נרחב ברפואה ובעוד תחומים רבים ,במיוחד בהיסטוריה וגיאוגרפיה .שאף ללמוד דברים בצורה מושלמת ,ואם היה חסר לו איזה פרט - היה ניגש לספרים ומברר . הרפואה הייתה עבורו לא רק מקצוע ,אלא יעודו בחיים .בכל חולה הוא ראה בן אדם שזקוק וזכאי לטיפול מקצועי .עבד לילות כימים כל החיים שלו ,כמעט בלי חופשות ,בעצם אפשר להגדיר אותו כאיש משפחה ורופא. נכתב לזכרו של ד”ר זליקוב ע”י צוות המחלקה הקרדיולוגית -רופאים ואחיות ,איתם עבד. את ד”ר זליקוב הכרנו כשפתחנו את המחלקה הקרדיולוגית לפני כ 12-שנים. בתמונה :ד”ר זליקוב ואשתו רופא מופנם וקשוח אך מסור למטופלים ולמחלקה בצורה מעוררת הערצה ,הטיפול היסודי והמדויק במטופל. הוא השרה בנו בטחון .כצוות סיעודי ידענו שכשד”ר זליקוב תורן במשמרת אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות .לא נהג להרבות במילים אך האכפתיות לצד המקצועיות עוררו בנו הערכה ואהבה גדולה. ד”ר זליקוב שמח מאוד להשתתף בשמחות ואירועים של המחלקה ,בהחלט הרגיש קרבה ושייכות למחלקה. דינה גרנות ,האחות הראשית במחלקה הקרדיולוגית מוסיפה בנימה אישית וכואבת: זכורה לי הפגישה האחרונה איתו במחלקה פנימית ,שם אושפז מספר פעמים .בפגישה התרגש עד דמעות לספר על המשפחה הנהדרת ובמיוחד על הנכדים שמשמחים את ליבו בימים קשים אלו .בסוף הפגישה להפתעתי הרבה ,נעמד ד”ר זליקוב ,חיבק אותי חיבוק של פרידה וגעגועים. המחלקה הקרדיולוגית המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 17 2013 נ גד אלימות מטפל עד מתי? צוות כלפי אלימות ד”ר מאיר רוח -יו”ר הועדה למניעת אלימות באחד הלילות בתחילת דצמבר ,הגיעה לחדר המיון אישה עם חבלה בפנים לאחר מריבה עם שכן .האישה התקבלה לטיפול ע”י האחות זינה רודף שלום ונעשתה קבלה סיעודית מסודרת. רופא כירורג שבדק אותה קבע שיש להדביק את החתך ואין צורך לתפור .יש לציין שהאישה היתה באי שקט והתנהגה בצורה לא רגועה במיון. תוך כדי כך שהאחות זינה מסבירה לה את הטיפול המתוכנן, החלה האישה לזרוק חפצים לכל עבר ,היכתה אותה בפניה, שרטה וחיבלה במשקפי הראייה שלה. מיד הוזעקו למיון מאבטחים אך גם הם הותקפו ע”י החולה ומחוסר ברירה קראו לבסוף לשוטרים אשר עצרו את האישה. האירוע הועבר לטיפול הועדה למניעת אלימות של ביה”ח ,בוצע תחקור האירוע והאחות קיבלה ליווי ותמיכה ע”י עובדת סוציאלית חברת הועדה. זינה טופלה באופן מיידי במיון ,ושוחררה לחופשת מחלה .היא ספרה על העלבון הצורב והתסכול שחשה ,על הבהלה והפחד הגדול ועל חששה לחזור לעבודה .יחד עם זאת הדגישה זינה ,כי הצוות שעבד איתה באותה משמרת ,נפנה מיד לעזרתה ותמך בה בצורה מופלאה .האירוע הועבר לטיפול משטרת טבריה -שם הגישה זינה תלונה על האירוע. כחודש לאחר מכן ,הותקף מאבטח מצוות האבטחה של בית החולים ע”י בני משפחה של מטופל .מבקר שנכנס לאזור סגור ומגודר ברחבת חדר המיון ,תקף את המאבטח שהעיר לו על כך .האירוע התפתח לכדי קטטה ,כאשר 6מבקרים בני אותה משפחה תקפו שני מאבטחים נוספים .אחד המאבטחים אושפז לטיפול רפואי לאחר שנפגע בראשו. גם באירוע זה נקראה משטרת טבריה לסיוע ,התוקפים נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום. עובדי בית החולים בכלל וצוות חדר המיון בפרט ,מוצאים עצמם חשופים לא פעם לגילויי אלימות מצד מטופלים או מלוויהם. אומנם נכון שאנשים הפונים לטיפול בביה”ח נמצאים במצוקה ובלחץ נפשי ופיזי לא קטנים ,אולם מאומה לא מצדיק גילויי אלימות מכל סוג שהוא כלפי הצוות המטפל. הנהלת ביה”ח אימצה מדיניות של אפס סובלנות .כל גילוי אלימות מכל סוג שהוא מטופל באופן יסודי כולל עירוב גורמי משטרה והגשת תלונה ,על מנת למצות את הדין עם הגורמים האלימים. בד בבד נערכו במהלך השנה החולפת הדרכות והשתלמויות לצוותים הרפואיים והסיעודיים שכל מטרתן היא לאתר מבעוד מועד מצבים בהם צפויה להתעורר אלימות כלפי הצוות מצד המטופלים ולהקדים תרופה למכה. אולם לא לעולם חוסן וישנם מקרים כמו אילו שהוצגו לעיל ,בהם התנהגות הולמת וראויה של הצוות לא הועילה .או אז ישנם כלים 18 מימין לשמאל :המאבטחים בפגישה עם ד”ר פרבשטיין, ד”ר רוח ,הקב”ט דורון מור וד”ר תמיר נוספים בהם הצוות מונחה להשתמש על מנת לעצור את כדור השלג. מאבטחי בית החולים מלווים את אנשי הצוות בכל המקרים האלו ועושים מלאכתם נאמנה על מנת לשמור על הסדר הטוב ולהגן על המותקפים .במהלך השנה החולפת עברו המאבטחים סדנה להתמודדות עם מצבי אלימות שונים ,סדנה נוספת מתוכננת גם בשנה זו. פעולות נוספות שנעשו בבית החולים במהלך שנת 2012לצמצום תופעת האלימות כלפי צוות מטפל כוללות הוספת מאבטחים באתרים שונים בבית החולים והכנסת מדבקת מלווה במיון תוך מתן אפשרות למלווה אחד בלבד להצטרף למטופל .יש תחושה של הפנמה של סדר הפעולות הנדרש במקרים של גילויי אלימות בקרב הצוות. בנימה חיובית ,קב”ט בית החולים ,דורון מור ,מדווח על ירידה בדיווחים על מקרי אלימות במלר”ד ובמחלקות הפנימיות במהלך שנת .2012בתוך זה חלו שינויים בשיעור גילויי האלימות כלפי הסקטורים השונים -חלה ירידה בדיווחים על מקרי אלימות כלפי הצוות הסיעודי ועליה בגילויי אלימות כלפי המאבטחים .עובדה שנובעת מהרחבת נוכחות המאבטחים בשטחי בית החולים. עוד ניתן לראות שאמנם מספר המקרים בהם נקראה משטרה ירד ,אולם יחד עם זאת עלה באופן משמעותי שיעור המקרים בהם הוגשה תלונה במשטרה .בשנת 2011נקראה המשטרה להתערב ב 69-מקרים והוגשו 18תלונות ,וזאת לעומת 2012בה נקראה המשטרה לביה”ח 28פעמים והוגשו גם כן 18תלונות. עליה של כמעט 40%בשיעור הגשת תלונות למשטרה מהווה ללא ספק ביטוי לאפס סובלנות ולכך שהצוות מבין שזוהי אחת הדרכים להילחם ברעה החולה הזו. אנו תקווה שמגמה זו תמשך ושיעור גילויי אלימות מצד מטופלים יצטמצם עד אשר יעלם לחלוטין ,שהרי המטופלים הם הנפסדים העיקריים מהתופעה. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 א תיקה רפואית רפואה מותאמת אישית סונדוס ספייה ,אחות מוסמכת היום מאפייני הטיפול מבוססים על מחקרי אפידמיולוגיה וסטטיסטיקות של אוכלוסיות ,כאשר השונות הגנטית של החולים אינה נלקחת בחשבון .העידן הנוכחי מאופיין בהתקדמות טכנולוגית, מדעית ורפואית מהירה ביותר ,רפואה מותאמת אישית הינה תחום חדש וחם בעולם הרפואה מטרתה לזהות את המחלה על כל מאפייניה ,להתאים לה את הטיפול האפקטיבי ביותר ,לפתח תרופות מותאמות לשונות הגנטית של המטופלים ,או תרופות הממוקדות במחלות מסוימות ובהיבטים מסוימים של המחלות ובהינתן החולה המתאים הן יכולות להשפיע משמעותית על מצבו .זה לא מדע בדיוני ,הניצנים הראשונים של רפואה מסוג זה כבר כאן... מטרתה של מערכת הבריאות ,למנוע תחלואה ככל האפשר ומתן טיפול מיטבי לחולים .רפואה מותאמת אישית באה לתת מענה לשני הפרמטרים האלה ,כיוון שהיא מאפשרת לזהות ברמה הפרטנית אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה מסוימת עוד לפני שפרצה וע”י כך לקדם רפואה מונעת ע”י מעקב ,שינוי התנהגות ,מתן טיפול תרופתי מונע ואפילו ניתוחים מונעים .היא גם מאפשרת התאמה טובה יותר של הטיפול התרופתי לכל חולה כך שיהיה בטוח ויעיל יותר ובאופן זה לצמצם את עלויות מערכת הבריאות ,הודות לצמצום הביקורים אצל הרופא בשל חוסר יעילות של תרופות או בשל תופעות לוואי חמורות כתוצאה מנטילתן .עדיין פיתוח רפואה אישית מעורר שאלות חברתיות ואתיות רבות ,מספר השאלות האתיות שמעורר דיון זה הינו רחב החל מחיסיון המידע הגנטי ועד עלויות הרפואה המותאמת אישית. הגנה על פרטיות המטופלים הינה אחת השאלות האתיות החשובות ביותר ובעיניי יש להבטיח אותה .מוסכם על כולם שלמטופלים מגיעה הזכות לשמור בקנאות את המידע על מצב בריאותם ,מרוב האנשים ואפילו מחברות הביטוח והמעסיקים .אבל עד כמה אפשר למתוח את הקווים לזכות זו? איזה מידע גנטי צריך לאסוף? איפה לשמור את כל המידע הגנטי על המטופלים? מהם הצעדים שיילקחו בחשבון על מנת לשמור מידע זה חסוי ולא להשתמש בו לרעה? מה לגבי פרטיותם של אנשים אחרים מאותה משפחה? כמובן ,שהמידע הגנטי אשר יימצא בעתיד על שרתי המחשב של מערכת הבריאות הציבורית בישראל יהיה חייב להיות מאובטח ומוצפן באופן שימנע את ניצולו לרעה. שמירה על האוטונומיה של המטופל ,הזכות של המטופל להחליט על גופו ועל מה שנעשה בו .האם זה בסדר לדרוש מהאנשים לחשוף את המידע הגנטי שלהם במטרה למפות סיכון למחלה כתנאי למימוש הזכות לרפואה מסוג זה? כאשר המטרה לדרישה זו הינה הצורך במדגם גדול .האם דרישה זו מהווה לחץ על המטופל והינה חוקית ? במידה והתקבלה הסכמה למתן מידע גנטי האם הסכמה זו נחשבת להסכמה מדעת? נראה כי החקיקה הקיימת היום במדינת ישראל ובראשה “חוק זכויות החולה ( ”)1996ו“החוק למידע גנטי ( ”)2000מספקת הגנה לפרט מפני ניצול אפשרי לרעה של מידע הקשור לפיתוח רפואה אישית. גם ברפואה מסוג זה ,מי שיצא נשכר הן המדינות המתועשות בהן מתפתחת רפואה מסוג זה ומטבע הדברים תתמקד במחלות של מדינות אלה ולאו דווקא לחקר ולטיפול במחלות שונות במדינות העניות .כאן עולה דילמה נוספת של הזנחת העניים לטובת חקר פלח השוק השווה ביותר. אין ספק שרפואה מותאמת אישית עולה הרבה כסף ואינה נמצאת עדיין בסל התרופות וכאן מועלה החשש כי רפואה אישית תהפוך לנחלתם של העשירים ותפגע בקבוצות החלשות בחברה ,בעיניי אין לזלזל בחששות אלה ,וחשוב לדאוג לכך שהבדיקות אשר בשלב זה אינן נכללות בסל הבריאות בישראל תכוסינה ע”י מערכת הבריאות הציבורית בהמשך. תחום זה עדיין מצוי בחיתוליו אך מתקדם במהירות מאז פיצוח הגנום האנושי ב ,2003-למרות שעל פניו נראה שאנו עומדים בפתחן של שאלות אתיות חדשות ,נראה שהשאלות האתיות שעולות דומות ברובן לשאלות האתיות אשר עלו מהעיסוק ברפואה עד היום... המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 19 2013 כ תבו עלינו ידיעות אחרונות ידיעות טבריה הקיבוצניקית שניצחה את הצפע במקום בן־סלע לברוח :ענת 49 ישראל מושקוביץ מה הייתמ עושים art 0% $DN2$את$DN2$0% סגרה חשבון עם הנחש במ? כתב אם בנראה בורחים לא ענת בךסלע בן־סלע ,אם לנערה, 49 שהכיש אותה ,ורק אחר בן זוגה של ״ידיעות אחרונות״ $DN2$החוצה$DN2$בבהלה .״כל צה מספרת. נחש צפע היה מביש $TS1$את$TS1$0% את־ מקיבוץ ששמע האישה, מהמקום במה כך נסעהלטיפול שיותר מהר. מיצרשברמת־הגולן. מה משום לבית־החולים שנותר לו מה החליטה אתזעקותיה ,יצא החו־ $TS1$החוצה$TS1$ זהלוודאהריגה״ ,היא האמיצה הקיבוצניקית עצמה ולאלהזעיק בכוחות לגשת את מד״א ובן זוגה הסיע אותהלבית־החולים למדעים .בסוף משמשת כמורה נאנקת מכאבים .בטרם יצאה אספה את פגר הנחשול־ $TS1$ולקחה$TS1$ השבוע עבדה בגינת ביתה .״פתאום הרגשתי עקיצהביד, $DN2$ולקחה $DN2$אותו כדי שהצוות יזהה את סוג הנחש וייתן לה את קחה שהוכשתי .הכאביםהתחילו מיד, ראיתי נחש והבנתי מתאוששת לקראת שחרורה. הטיפול הנדרש .כעת היא והיד התנפחה לממדיענק״. מנהל מחלקה פנימיתא׳ ,ד״ר ארנוןבלום ,אמר אתמול במקום לרוץ פנימה ולהזעיקאמבולנס ,העדיפה שמצבה טוב וכי הוחלט להשאירה להשגחה כי במקרה שהכיש אותה. בן־םלע קודם לסגור חשבון עם הצפע לפגיעה בלב ולבצקת בריאות. של הכשה יש סכנה אנשים ״חששתי שהוא יכיש עוד ומה הלקח של גיבורת הסיפור? נחושהלמנוע את והייתי ״אמרולי שכל אחד אחר היה בורח, התקרבתי זה .חלצתינעל, אבל אם זה יקרה שוב אתקוף את אליו וחיכיתי אותו בראש ענת בן־סלע, ד״ר מאגיד בשורה השבוע 31.1.92 הזמן :יום שלישי, המקום: השיפור החולים המרכז התמונה: בעקבות בתקופה זו דוברת הרפואי מאחורי פוריה של עלייה עומס בהיקף השנה. המרכז פוריה, הרפואי רב מבחנת ידיעות העמק בבתי התחלואה מיה צבן, השבוע" :ביום ראשון היו מעל סיפרה תפוסה במיון .לא רק בגלל 100אחוזי החמרה של שפעת ,אלא בעיקר בגלל הנשימה. בדרכי וסיבוכים מחלות כרוניות במחלקות פנימית א' ,ב' ,ילדים, עומס יש נמרץ לב וטיפול נמרץ יפ קרדיולוגית, טובהלחולי הסוכרת: צי ־ום: מיה את רג יו בביתהחולים פוריה צבן, של המרכז החת׳ה בוצע לראשונה טיפול לוי|| [email protected] ורד הרפואי פוריה בנמק ברגל באמצעותתולעים(רימות) .משמעות הדבר היא שלחוליםהסובלים מרגל שמאפשרת לרגללהחליםבלי להיאלץלקטוע אותה. טיפולית, ישנה כעתחלופה הטיפול.מנהלהמחלקה ,ר״ר מאג׳ר גנאים ,אשר בשבוע שעבר בוצעבמחלקה האורתופדית יעיל שחוסךלמטופל ניתוח וכאב. הטיפול החרש ,אמר כי מדוברבטיפול יזם את הבאת ״בשנים האחרונות אנחנו רואיםעלייה משמעותית במספרהמטופלים שמגיעים עם כף רגל סוכרתית״ ,ציין ד״ר גנאים .״אם בעבר היהלנו ארבעה מקרים בחודש ,כעת לדבריו ,עד כההטיפול במקרים של נמק שנגרם יש יותר מארבעה מקריםבשבוע״. בכף הרגל בעקבות סוכרת היה כירורגי,כלומר היה מבוצע ניתוח בהרדמה לשם חיתוך בהמשך היההחולה מקבלטיפול אנטיביוטי דרך הווריד וניקוי של האזורהחולהברגל. ולאחר מכן עוברתהליך החלמה ממושך. ״במקרים רבים המצב היה כזה שהגענולקטיעה של אצבע או של כףהרגל״ ,הסביר הרופא,״זו פעם ראשונה שאנחנו מטפלים בפצע נמק באמצעות רימותרפואיות״. היוםשמונה ישראלקרית ידיעות תמונת גנאים עם התולעים התולעים הצילו הנחש במעדר,ולא בנעל״. לזוז״. שהפסיק עד בבית־הווולים פוריה בטבריה אתי סוכרתית דור-נחום נשימתי. "נכון ליום שלישי ורואים פחות כבר אין אנשים עומס שמגיעים, במיון כנראה בתקשורת .אם זה לא המסרים בעקבות למרפאות בקהילה. קריםי ,הכי נכון ללכת במחלקות עצמן עדיין מלא, עם זאת במסדרונות .נכון אבל לא רואים חולים אחוז עומס של 20 לבוקר יום שלישי יש במחלקתילדים". במצב של עבודת צוות" :הצוות מתורגל תפוסה מלאה .לפעמים גם הצוות חולה היעדר העומס וגם עם להתמוד עם וצריך מעריכים מספיק אנשים לא כוח אדם. העבודה את שהם הקשה שומרים בתקופה הזו ועדיין וחיוך" "י"ר לובל ,צילום: \^| ישראל היום Mm מיה טובים; חמאה,ביצים ,בשר צבן בשני וליילוד כפר ברוך ,לאגף החדש לאם מהדרך הםהזעיקו את ליה וצשור שמטוב מנצרת עילית, ועברה צנתור הרופא: רחל":אריכות ימים זהאצליבגנים" ביני ,כתבנו בצפון דני ברור, הרםה שומן ,םיצים וחמאה -זהו ^^ ;.cnr בשני גיא, וליילוד כפר ברוך ,לאגף החדש לאם תעוקותנולדו תושבי Kinבום:לשעבר19 בביה״ח פוריה .כבר מהדרך הםהזעיקו את האם והחמות ,הח״כית מנצרת עילית, שעזבההכול ומיהרהלמקום .בשעות ליה אחה״צנולדבמזל טוב הפוליטיקה״ ,אמרה הסבתא הטרייה ,״אבל את ולנכד״ .תתחדשי צילום: מתכוונת להקדיש למשפחה שמטוב היסטורי (ודובר ucni בשיאשמטוב .״אני הראשון של הנכד לא עוזבת את הזמן הקרוב אני תםריס לידות אף כפי אחד לא עם לא שהתממש שם הצוות יממה מאד אינטנסיבית״. בנות )!( 19 פחות ביממה.״בלידה המאזן 10 :בנים ו־ מיה צבן נדרש חזה: בית החולים פוריה. האחיות: עברנו 24 שעות נולדולנו אחת תאומים ,כן וכת ,וארור כך היו עוד 18 בבית לידות. כך הנענו לשיא של 19לירות ביממה׳׳. בים $DN2$כאבים $DN2$םחזה. ד״ר יהונתן חסין ,העומד בראש $TS1$המערך$TS1$ המע־ החולים, הקרדיו־וסקולרי בבית רך $DN2$המערך$DN2$ כי מדוברבחולה מיה צבן קורה בכנרת שעברהגיעו חגיתגולדשטייןובעלה להתמודד $TS1$כאבים$TS1$ כא־ שחשה פוריה כעיר לאחר המבוגרת ביותר שעזבההכול ומיהרהלמקום .בשעות הפוליטיקה״ ,אמרה הסבתא הטרייה ,״אבל את ולנכד״ .תתחדשי צילום: מתכוונת להקדיש למשפחה השכ $TS1$לאריכות$TS1$ לארי־ המתכון של רחל מזרחי $DN2$לאריכות $DN2$ימים.רחל ,בת 101ילידת טבריה כות המשפחות הוותי־ $TS1$הוותיקות$TS1$ ודור חמישי לאחת סיפרה סיפר בסיפוק האחראית שבה ביצע צנתור אי פעם.״עבורה ות־ $TS1$ותסמונת$TS1$ ראשון .רחל הגיעה עם כאבים בחזה $DN2$לחולה $DN2$,גםבגיל סמונת $DN2$ותסמונת$DN2$כלילית חריפה.טיפלנו בה כפי לה, הרבה ביצים ,חמאה והרבה בשר כבש בשיגרתחייו״ ,הוסיף ד״ר חסין. שאנחנו מטפלים באישה בת 60״. רחל סיפרה כי לאחר שחשה כאבים ובישול עם שומן״ .רחל הוסיפה כיגילה לדבריו,הגיל אינו מהווה מחסוםלה־ $TS1$להליך$TS1$ ליך יל־ המופלג אינועניין שלמזל :״אריכות $TS1$ילדים$TS1$, החולים .״ישלי בחזההובהלה לבית $DN2$להליך $DN2$הצנתור,אולם הטכניקה מעט מור־ $TS1$מורכבת$TS1$ ימים זה אצלי בגנים .אמא שלי נפטרה $DN2$ילדים $DN2$,נכדיםונינים .אני כבר לא סופרת דים, כבת $DN2$מורכבת $DN2$יותר.״תוחלת החייםעולהבעולם אוכ־ בגיל 103וסבתא שליבגיל 100״. $TS1$אוכלת$TS1$ כמה .הרופאים שאלו אותי מה אני ואין סיבה שלאלהעניק טיפוללחו־ $TS1$לחולה$TS1$, זה צנתור האם והחמות, הח״כיתלשעבר אחה״צנולדבמזל טוב הנכד הראשון של שמטוב .״אני לא עוזבת אך צנתור דחוף שעברהגיעו חגיתגולדשטייןובעלה גיא, תושבי בביה״ח פוריה .כבר את הזמן הקרוב אני רחלמזרחי ,בת 101 "הגילאינו מהווה חסם" רחל וד״ר צילום n"n :פוחה י/ 101 20 קור רוח חדשות היום המתכון שכ nciמזרחי ,בת 101כחיים חשה כאבים בחזה החולים במיוחד ^^ חמאה ,ביצש ובשר קות $DN2$הוותיקות $DN2$בעיר ,עברה על ורד ;.cnr חתליצה בלב שלמ: ^ן^ עושים לוי|| [email protected] לת שיאפשרלו להמשיך $DN2$אוכלת$DN2$ועניתי שדווקא מה שאסור, למשל לוין, אורית כמחלקה מירי בחדריהלידה. סל, אחתהמיילדות הוסיפה, ״עבת! אינטנסיבית ,אכל כמצבים כאלה שבהם כל אנחנו הלידה הותיקות יממה מאד מנוסות נם שמונת חדרי ילדים זה שמחה. האימהות הסחות עם התינוקות במקביל׳׳ .שנולדולהן, שבמחלקה פעילים B^^^o^vi^nj^'^jjQUjnnpico אורח זילברמן, במחלקה המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 האחות ציינה כי האחות םה״כנולדו האחראית 10 כנים כנות. במשקל עוד הנבוה נמסר כי התינוק שנולד ביותר יממה באותה שקל 008,3 071,2 ביותר שקל ק״נ ואילו ק״נ. התינוק הקסן כ עמוד 3 עמוד 1 עמוד 1 לאשה שיו אני רוצה לקחת אותו בחזרה. אני פשוט נכנסת ,נשכבת על השטיחוהולכת לישון׳ .הכניסה שלי לחדר ובהמשך אזרום לפי התגובות שאקבל .למשל, אם ׳ישנתי׳ ואני שומעת צחקוקיםוהתלה־ במקרה אחר ^\ מעוררתעניין, שרות, אסתובב ואהיה יותר. במקום מהנוכחות $DN2$במקום$DN2$ קום תבו עלינו חלש לכאילה ומלוויו. של הילד נפגעי '^ JKL מאיד ;ב־כה "למרכז $TS1$במקום$TS1$ במ־ זה שם אותי מגיל nc שהם יהיו נבוכ־ם ,אנ־ הנ:־כה. ״לאחר מכן אני מתחילה לחפש מתקיים החיבור שלי אלהילדים .למשל, איפה Jfj אוהבת שלפניי ונסיכות ,או להתחבר צבע אםהילד אוהבכדורגל, ': אם pL JT אני אנסה HH מהמקום הזה". ליצן לאיכול גפלייצר הרתעה? ״יש סוגים שונים של ליצנים. ל־צנ־ם ע־עועדם ־־עשובל;־ וזה טוב למצבים מסוימים ,אבל בוודאי לא '- mt ״, ^- אלינו שגרמה לשתיהןלהבין שישלהן מהלהציע זולזו מהרווחה ממוסדות דלת יום מאי 5.71 ^^ gfl החינוך. הם אוספת מייד חיוכים אחרי אני ומכאן הן מגיעים שסודם נשואה ליהודה ,העוסק התגלה אמנותיות, בהדפסות ואנחנו היא בת 48 אחותה הם מהמשטרה, $TS1$השנייה$TS1$. אחת את הש־ את המעוות ,אבל לפחות ישלהן יצאו הרבה יותר מחוזקות״. ~^* כל |. אנשים וסוגים שונים י' נייה. $DN2$השנייה$DN2$. .5^1 פרפיים ד־־ אי אתהעולם מופנים השתנתה ובסוף שתיהן יצאו מחובקות .אז נכון שזה לא עשה יפה יותר או תיקן פתחתי תקיפה מינית חודשים עשרה ועד 18 בבדיקה האווירה מגיעים ילדים ואם לשלוש פוגשים בנות, ) ,טל 15ונגה .)13היאנולדה בדרום אפריקה .לישראל עלתה ילדים מרוסקים .הם והוריה כשהייתה בת שבע. עם מתאים לילד במצב נפשי נורא כל כך .במקום איד הגעתלליצנות רפואית? חשים שהם נמצאים לגמרי .יש להרים אותולמעלה זה יקבור אותו ״תמיד הצחקתי אתכולם.למקצוע דווקאהתגלגלתי במקרה .לאחר לי מלא חיישנים שמכוונים כל הזמן אל הילד, לה חברה ליצנים .היא סיפרה חברה טובה שלי נסעה בטרמפ עם שני להם שיש בנפילה אין חופשית, ואם אראה שהוא מסיט ממני את המבט ואינו שהיא בדיוק כמותם ,והם נתנו לה את מספרהטלפון שלהם .יצרתי איתם קשר, קרקע להם בטוחה מוכןליצור קשר ,אמשיר לנסות בלי לאיים ושמעתי מהם על׳מהרבא /בית הספר הראשון בישראללליצנות ותיאטרון עליו באופן ישיר ,ער שהוא יתחיל להתעניין רחוב .הלכתי ללמוד שם אצל אברהם דנא, שהביא ארצה אתליצנות הרחוב, לדרוך עליה" וכךהתחלתי״. ה" "הנה רו;;־ :למקרה כיה: באחד הבקליט שושי עברהכליצנית במופעי רחוב ,בימי הולדת ובמתנ״סים ברחבי הארץ, הגיעהאלינו משפחה חרדית בת חמישהיל־ $TS1$ילדים$TS1$, וכדי להשלים הכנסה עבדה אצל אביה ,רופא משפחה ,כמזכירה רפואית. דים, אותה בזמן $DN2$ילדים $DN2$,שארבעה מביניהםנפלו קורבןלהתעללות מינית על ירי השכן שלהם. שהמתינולו. האשימה אותה שזה קרה מזכירה אמה באשמתה ,שהיא זו ״בבוקר הייתי באופן והדברים השתלבו ואחר הצהרייםליצנית נמשכה מספר שנים לכאן, שפיתתה והילדים שתקו ,עד שיום אחד סיפר האח הצ־ $TS1$הצעיר$TS1$ הן כשהן ההתעללות אותם. מרוחקות ישבו מזו, זו מאור והנערה, כבויות טבעי .ראיתי מול העיניים הגיעו איך אנשים מגיעים למרפאה עםעיניים $DN2$הצעיר $DN2$למורהשלו .מכאןהכולהתגלגל. עיר שגם ככה האשימה את עצמה במה שהתרחש ,הייתה כברה לחלוטין. ונכנסים לרופאבעינייםמחייכות״. ״הגעתילטנ״א ,והבן הבכור של אותה "שברתי את משפחה ,שהיה אז בן 15ישב שם הראש איךלהגיע אליה ובסוף הצעתי שאלמד אותה לעשות ״יצ־ $TS1$״יצרתי$TS1$ והחליטה ללכת ללמוד שם. לליצנות 4רפואית לימים שמעה על קורסעמוד כעוס מאור .בשלב מסוים הוא פנהאליי ואמר בכעס:׳איזה באסה ,הייתי צריך ג׳אגלינג עם מטפחות. להפתעתי ,זה הדליק אותה .תוך דקות גילינו שהיא $DN2$״יצרתי $DN2$איתם קשר וכשספרתי להם על עצמי הם אמרו שאין להם מה ללמד אותי רתי להיותבטיול השנתי ותראילאןהגעתי׳ .הסתכלתי עליו ואמרתי :׳באמת באת ממש מצטיינת בזה והחלטתי למנף את האירועולהפוך אותה מקורבן לכר איתם .היום אני משתייכת לקבוצה אבל הוסיפו שישמחו אם אתחיללעבוד לטיול שנתי .גם אני באתילטיול שנתי .אזיאללה ,בוא כב. נלך׳ .הוא היה בשוק, כשהאם עברה שיחה עם הצוות ,דפקתי בדלת ואמרתי :׳גבירותיי ורבו־ $TS1$ורבותיי$TS1$, חלום׳ ,מיסודה של קרן מגי״. שנקראת׳רופאי תיי, ועודלפני שהבין מה אני רוצה ממנו כבר יצאנו אני ,הוא ואחיולטיול .במשך בעולם .הרשו לילהציג בפניכם את האחת $DN2$ורבותיי $DN2$,חזרנו עכשיו מסיבוב הופעות היא עבדה במחלקה האונקולוגית בביתהחולים שיבא בתל השומר במשך והיחידה,הגדולה שעהטיילנו בשטח ביתהחולים ,הראיתי להם אתהאמבולנס ,נכנסנו לחדר מכולם׳ .הנערה התחילה במופע ובסוף כולם מחאו לה כפיים לניאדו,ולפני שמונה שנים,כשהחליטו שנה וחצי ,משם עברה לביתהחולים בהתלהבות ,חוץ מאמה ,שישבה קפואהועל פניה הבעה של האוכל ,ובאיזשהו שלב הוא הסתכלעליי ואמר :׳את יודעת ,אני מרגיש פעמי גועל. היאובעלהלעבורלגור בכפר חרוב שמעל הכנות ,הגיעה לביתהחולים פו־ $TS1$פוריה$TS1$, לנו׳. משיח .מאז שפגשנו אותך נגמרו הדברים הרעים ורק דברים טובים קורים ״עצרתיהכול ,פניתי אל האם ואמרתי לה :׳התשובה שלך לאנכונה׳ .רמ־ $TS1$רמזתי$TS1$ ריה, $DN2$פוריה $DN2$,שם עבדה במחלקות שונות עד שהגיעה למרכז טנ״א .היום היא נקראת הייתהלי צמרמורת. זתי התרגשתי מאוד .כשחזרנו ,הם שיתפופעולה עם הבדיקה $DN2$רמזתי $DN2$לה בכך שזה לא בסדר שהיא לא מחאה כפיים .ואז שוב הכרזתי על הילדה שמפעיל למרכז לטפלבילדים פעמיים בשבוע(״אנחנו המרכז היחידבעולם לחלוטין. והכעס התפוגג ושוב כולם מחאו כפיים ,ותוך כרי כך סימנתי לאם מהלעשות .היא החלה ליצנות רפואית כחלק מבריקה של נפגעי תקיפהמינית״) .בשאר הימים היא ״במקרה אחר הגיעה לכאן נערה בת 13שנאנסה על ידי כמה חברים של למחוא כפיים בהססנות ,ואחר כך בהתלהבותגדולה ,ער שכל כך התלהבה למרכזמלווה באמה ובסבתה .היה חשד שאביה פוגע בה מינית והרופאה הייתה רופא־אופיר צילום :חגי אהרון יופא־אופיר שרון מאת עובדת במחלקת פגים ,במחלקה האונקולוגית ובמרפאות חוץ ועור יום אחר אחיה הגדול .זה קרה כשהיא הייתה לבד בבית .הם הגיעו לבקר את האח ואנסו שגם אצלה נפרץ המחסום והיא קמה אל הילדה וחיבקה אותה .מאותו רגע הטראומה שהילדה חוותה היא סירבה צריכה לבצע בה בדיקה גופנית .בגלל בביתהחולים זיו בצפת. הטיטול .נכנסנולבדיקה ,אני ,הסבתא והאמא במשך 24שעות שיורידו לה את ' nrsr /,יה רגע אחר שבו שושי אופיר הבינה שעבודתהכליצנית רפואית האווירה בבדיקה השתנתה ובסוף שתיהן יצאו מחובקות .אז נכון שזה לא עשה כשהיא עוברת בביתהחולים פוריה קשהלהתעלם ממנה .אישה יפהלבו־ $TS1$לבושה$TS1$ פוגע בה והרופאה הייתה להרגיעמינית שאביה היה חשד ובסבתה. מלווה באמה למרכז צילום :חגי יופא־אופיר רופא־אופיר מאת חולים ,אלא דרושה אותה ,שרתי ניסיתי איומות. צרחות והילדה צרחה הרופאה, אהרוןבטיפול שרון לא רק עם אנשים דווקא ,ובעיקר, יחד עם $TS1$השנייה$TS1$. אתהעולם יפה יותר או תיקן את המעוות ,אבל לפחות יש להן אחת את הש־ שה $DN2$לבושה $DN2$בבגדיםצבעוניים ,המחזיקה בידה תיק בצורת משפך ,על ראשה כובע צריכה גופנית. בה היא סירבה שהילדה בגלל בדיקה לבצע או האמא התחילה שהיא בכל אבל שירים, לה ר״ר כאשר שנים, שש לפני קרה זה מינית. שחוו בילדים חוותה הצ־ $TS1$הצטרפו$TS1$ הטראומה הסבתא כבר תקיפה פעם להירגע, נייה. שאנשים $DN2$השנייה $DN2$.פתחתי דלת שגרמה לשתיהןלהבין שישלהן מהלהציע זולזו ומכאן הן קטן אדום עם פרח גדול ואת אפה מעטר אף אדום שלליצן.״נפלא אופיר לנג ,אחר $DN2$הצטרפו $DN2$במשך הסבתא והאמא לבדיקה, הטיטול. שיורידו לה הבינה ' nrsr /,יה נסיהרגע שעבודתה אני,היסטרית. נכנסנו חזרה קולותיהן היא שמעהאת את שעותשהילדה לשירה, רפואית טרפו כליצנית בבית שושיטנ״א שבו מרכז מנהלת להיות אלימות מינית) (טיפול 24וברגע נפגעי יצאו הרבה יותר מחוזקות״. מחייכיםאליי .כל יום אני אוספת חיוכים ,ובימים קשים אני מזכירהלעצמי חולים, ביקשהלא רק החולים פוריה ,דרושה אותה ,שרתי ניסיתי איומות. והילדה הרופאה, בטיפול בדיקהאנשים בילדה בת להרגיעהילדה לקחת את מוכנה צרחותאם אני צרחהשאלה והרופאה ״התלבטנו מה על ידי דווקא,שנאנסה גופנית ובעיקר, יחד עם לבצע עם לעשות אלא תשע את החיוכים שאספתי ומתמלאת מזה״. אבל בליכברהאם או הבריקה בידיים .הוחלט אביה. התחילה שהיא שירים ,אבל לה בילדים שחוו תקיפה מינית .זה קרהלפני שש שנים ,כאשר ר״ר הסכמתי, הסבתא. או לאהאמא הצ־ $TS1$הצטרפו$TS1$ הסבתא בכלאת פעם שנבצע להירגע, הרצאות וסדנאות בנושאליצנות רפואית ותקיפה במקביל ,היא מעבירה אלימות היא נפשי איום״ והייתה לבצע את ״הילדה סירבה קולותיהן בילדה היא פשוט כשניסיתי שהילדה קשה. וברגע זה יהיה ער כמה $TS1$מספרת$TS1$.בבית תיארתי מספ־ שמעה את לשירה, טרפו $DN2$הצטרפו$DN2$ הבדיקה טנ״א מנהלת מרכז נסיהלנג, לעצמי מינית) (טיפול במצבנפגעי לגעתהיא חזרהלהיות היסטרית .כל יום אני חיוכים אוספת מינית, התואר את ומסיימת באוניברסיטת השניבטיפול באמצעות אמנויות רת. $DN2$מספרת$DN2$. והילדה ,ידי זינקה לחדר, נכנסתי בדיקהחשבתי אליי ,לא ״כשד״ר לקחתהמי־ $TS1$המיטה$TS1$ אני איתה שוכבת דקות מצאתי מספר פעמיים. מוכנהיחד על עליי, בילדה בת את הילדה עצמי אם והרופאהאתשאלה וכעבור מה גופנית לנגביקשה פוריה, החולים ״התלבטנו לעשות שנאנסה על תשע פנתהלבצע נשואה היא בת 48 ליהודה ,העוסק בהדפסות אמנותיות ,ואם לשלוש בנות ,חיפה .״התזה שלי עוסקת בחוויה של ההורההמלווה במפגש ביןהילדוהליצן שוכבת איתו המטופל ,לא הוחלט בדרך הבריקה. $DN2$המיטה $DN2$בחדר טה והעליזה ,נרגעה במהרה .אחרי זה שיחקנו יחד, הבריקה לצד שהופתעה מנוכחותי הצבעונית אני עומדת בלי האם או כלל את בידיים. אביה. עלאבל לא הסכמתי, הסבתא. שנבצע מאי ,) 5.71טל 15ונגה .)13היאנולדה בדרום אפריקה .לישראל עלתה עם נפשי בצורה התזנו מים בבית והבדיקה לי בידיים, כמעט נרדמה אותה, $TS1$מספרת $TS1$.המיטה. הבדיקהמצחוק, התגלגלנו החולים״ .בנוסף היא מעלה הצגה שכתבה עם ד״רלנג ,המיוערתלגילאי בסוף הצלחתילהרגיע והבריקה עברה ״הילדה אחת על איום״ היא והייתה במצב סירבה השנייה ,את היא פשוט בילדה כשניסיתי היא קשה. יהיה כמה זה תיארתי חלקה".מספ־ לעצמי לבצע הצבא לגעת ער עמוד 4 ישראל היום האם אחר הנרגשת הליז־ה, לידה בשלהיההריון מעדהאריאלהשליסיןונחבלה אחריטיפולאורתופדי ,היא ילדה בקרסול דני ברנר, כתבנו ״הזעיקו בצפון לים $DN2$החולים$DN2$ אבל מקריבמידשלא ״אחר כך אני נכנסת לחדרכאילו במקרה .אני שואלת למשל אם האנשים תשכדוי? ועדיין חשוד מוניתיש ראיתי בן פוטנציאלי .אני אמא לשלוש בנות ,וסף החרדה נהג $DN2$כמובן $DN2$שכל הזמן אני רואה אותו ,אבל הוא לא מבחין בכך .אני מסתובבת בחדר היאובעלהלעבורלגור שהשארתי שם וביקשתישיאכילו אותו, בחדר ראו את ״יש הרבה מקרים כאלה .אני זוכרת ,למשל ,ילדה בת שעכ־ שנתיים ,שהגיעה הילר והמ־ $TS1$והמלווה$TS1$ ומודיעהבין לפעול .אני קולטת את מידת הקרבה והחיישנים שלי הדרכות העכברמתחילים שלילגביהןעלה .מאז למדתילהפריד .בצוותהטיפולי אנחנו עוברים ריה ,שם עבדה במחלקות $DN2$פוריה$DN2$, שמסייעותלנו לפרוק מהלב ,וכשאני מגיעה טפת $DN2$ושוטפת$DN2$מעליי ועדיין ״יש את הסיפורים יש הרבה מקריב שלא הקשים שלהיום״. הביתה אני $DN2$והמלווה$DN2$שלו, לווה נכנסת להתקלח ושו־ $TS1$ושוטפת$TS1$ באיזה מצב נפשי הילד מים $DN2$לפעמים $DN2$אני פוגשת בצוות עצוב תשכדוי? מקרים כאלה .אני זוכרת ,למשל ,ילדה בת שנתיים ,שהגיעה ״אחר כך אני נמצא ,באיזה מאוד, שגם אותו אני נכנסת לחדרכאילו בחדר ראו את העכבר שהשארתי מצב נפשי הצוות נמצא. $TS1$לפעמים$TS1$ לפע־ במקרה .אני שמעל בכפר חרוב הכנות ,הגיעה לביתהחולים פו־ $TS1$פוריה$TS1$, עד שהגיעה למרכז שונות למרכז לטפלבילדים פעמיים בשבוע(״אנחנו צריכה להריםלמעלה. ליצנות רפואית שואלת למשל אם האנשים עובדת במחלקת שם וביקשתישיאכילו אותו ,ומודיעה שעכ־ כחלק בביתהחולים זיו כשהיא שה $DN2$לבושה$DN2$ פגים, בצפת. בבגדיםצבעוניים, תקיפהמינית״). נפגעי עוברת בביתהחולים פוריה תיק קטן אדום עם פרח גדול מחייכיםאליי .כל יום אני אוספת חיוכים, את החיוכים שאספתי ומתמלאת מזה״. במקביל, היא מינית ,ומסיימת את בצורת ובימים השניבטיפול על משפך, הם משפחה ידי בן שחוו טנ״א ,טל׳ 1842566-40. אחר ראשה כובע שלליצן.״נפלא באמצעות שאנשים מזכירהלעצמי קשים אני בנושאליצנות הרצאות וסדנאות מעבירה יום מתוכם על בשאר הימים היא ובמרפאות חוץ ועור אפה מעטר אף אדום התואר נקראת 0/°58 ראשונית. ילדים קרוב. נבדקים תקיפה מינית, רבים קשהלהתעלם ממנה .אישה יפהלבו־ $TS1$לבושה$TS1$ המחזיקה בידה ואת טנ״א .היום היא נפשית היחידבעולםשמפעיל המרכז של במחלקה האונקולוגית מבריקה מקיפה ,יקבלו לידיהם תיעוד במרכז משפטי מדי שנה כ־ בתמיכה 100מטופלים, רפואית ותקיפה באוניברסיטת אמנויות חיפה .״התזה שלי עוסקת בחוויה של ההורההמלווה במפגש ביןהילדוהליצן בבית החולים״ .בנוסף היא מעלה הצגה שכתבה עם ד״רלנג ,המיוערתלגילאי ועוסקת בתקיפה מינית. ״ההצגהשלנו, שנקראת׳סודות שצריך לספר ,עוסקת כמפלצותהגדולות .למשל ,אנחנו מראות שניילדים וחולה כשאחרהילדים רוצהלהכניס לשני מדחוםלטוסיק, שחקים $DN2$המשחקים $DN2$עם ארם זר שמזמין את הילד לבואאליו הביתה לראות את הגורים ומשתפים שהכלבה שלוהמליטה ,ולא פעם קורה אחרי ההצגה שילדים באים האפור ולא בתחום שמשחקים בגן ברופא או מפגש בגן המ־ $TS1$המשחקים$TS1$ ושברה היה צורך בהת עברה לפני זמן קצר לאחר שהשלמנו בהצלחה הניתוחברגל ,התברר שהיתה לה ירידת מים״ ,סיפר ד״ר יוסף סלאמה מהמחל קה האורתופדית בביתהחולים פוריה, בשליטין .״תאריך הלידה המ שטיפל את את היתה ושליטין הובהלה לבית החו־ $TS1$החולים$TS1$ תוכנן היה רק בעוד ארבעהימים״ ,סי אירעה תפנית מפתיעה ,שה־ $TS1$שהפכה$TS1$ מה פוריה ויסתייעו ערבות ניתוחית .היא שהאישה היתה ניטור עוברי ואז הוכנסה לחדר ניתוח. ברופא הצער ,היא מעדה כדרך הקרסול כרגל ימין .הפגיעה במקרים בשבוע ה־ 39להריון האפור שמשחקים בגן אותי למקרה של מהבית שברבקרסול ,ומכיוון מתםרר שהמונח״רגל ציר״ לא שייך רק לעולם הכדורסל: אריאלה הנ־ $TS1$הנתון$TS1$ שלימין ,בת 39מהיישום ולא תון יזרעאל ,היתה אתמול $DN2$הנתון $DN2$שבעמק בדרךלגן עם בנה הבכור בעודה בה־ $TS1$בהריון$TS1$ $DN2$בהריון $DN2$מתקדם ,כשבוע ה־ 39למרבה ריון עברהבשלום ,אבל אני חזרתי מאז עברועליה שש שנים של פגישות קורעותלב .״כל שבוע אני פוגשת אחותה והוריה כשהייתה בת שבע. ועוסקת בתקיפה מינית. רת. מספר דקות זינקה והילדה, $DN2$מספרת $DN2$.״כשד״ר לנג פנתהאליי ,לא חשבתי פעמיים .נכנסתי לחדר, הביתה״ .את עצמי שוכבת איתה יחד על המי־ $TS1$המיטה$TS1$ מרוסקת מצאתי עליי ,וכעבור איד הגעתלליצנות רפואית? עובד בדרו כלל? להטעין אותה מחרש .בשו־ $TS1$בשונה$TS1$ ילדים שהסוללה שלהם ריקה ואני מנסה הכול כדי איךזי! ״ההצגהשלנו, שנקראת׳סודות $DN2$המיטה $DN2$בחדר טה במהרה .אחרי זה שיחקנו יחד, והעליזה ,נרגעה שהופתעה מנוכחותי הצבעונית הבריקה .בדרך כלל אני עומדת לצדהמטופל ,לא שוכבת איתו על $DN2$בשונה $DN2$מנפגעי טראומות אחרות ,ילד שמגיעאלינו מרגיש שהוא הפך לחפץ .כך ״למרכז מגיעיםילדים נפגעי תקיפה מינית מגיל עשרה חורשים ועד 18 נה ״תמיד הצחקתי אתכולם.למקצוע דווקאהתגלגלתי במקרה .לאחר הצבא כמפלצותהגדולות .למשל ,אנחנו מראות שניילדים להרגיע אותה ,היא כמעט נרדמה לי בידיים ,והבדיקה המיטה .בסוף הצלחתי מצחוק ,והבריקה עברה בצורהחלקה". התזנו מים אחת על השנייה,התגלגלנו מהמשטרה ,מהרווחה וממוסדות החינוך .הם מגיעים מיד הם מופניםאלינו והילד ,כחפץ ,חש שהוא לא שווהכלום .בחוויה החיובית מתייחסאליו התוקף, חברה טובה שלי נסעה בטרמפ עם שני לטוסיק ,או מפגש בגן המ־ $TS1$המשחקים$TS1$ ליצנים .היא סיפרה להם שיש לה חברה וחולה כשאחרהילדים רוצהלהכניס לשני מדחום מאז עברועליה שש שנים של פגישות קורעותלב .״כל שבוע אני פוגשת עברהבשלום ,אבל אני חזרתי מרוסקת הביתה״. התחושה הם ילדים מצליחה יחד, אחרי לילדים נמצאים שהם מרוסקים. פוגשים ואנחנו התגלה שסודם שהם את להחזיר אני חווים שאנחנו המחזקת חשים שהיא בדיוק כמותם ,והם נתנו לה את מספרהטלפון שלהם .יצרתי איתם קשר, שחקים $DN2$המשחקים $DN2$עם ארם זר שמזמין את הילד לבואאליו הביתה לראות את הגורים איךזי! עובד בדרו כלל? להטעין אותה מחרש .בשו־ $TS1$בשונה$TS1$ ילדים שהסוללה שלהם ריקה ואני מנסה הכול כדי בנפילה חופשית ,אין להם קרקע בטוחהלדרוך שמקשיבלהם ,הם גם בני אדם ,וברגע שהם מרגישים חזקים ויודעים שיש מי עליה". ומשתפים ושמעתי מהם על׳מהרבא /בית הספר הראשון בישראללליצנות ותיאטרון שהכלבה שלוהמליטה ,ולא פעם קורה אחרי ההצגה שילדים באים $DN2$בשונה $DN2$מנפגעי טראומות אחרות ,ילד שמגיעאלינו מרגיש שהוא הפך לחפץ .כך ״למרכז מגיעיםילדים נפגעי תקיפה מינית מגיל עשרה חורשים ועד 18 נה מסוגלים לשתף ולספר את מה שעללבם״. שהביא דנא, שם רחוב. ללמוד הרחוב, ליצנות את ארצה אברהם אצל הלכתי דומות בחוויות הגננות את מיד החינוך. מהמשטרה, אלינו מופנים הם החיובית בחוויה כלום. שווה לא שהוא חש כחפץ, והילד, התוקף, אליו מתייחס הם וממוסדות מהרווחה מגיעים שעברו. גם בבוקר הראיון שלנו הודיעו לה כי היא נדרשת במרכז טנ״א,אליו היה מהצוות הם חשים שהם נמצאים וכךהתחלתי״. אחרי ילדים מרוסקים. פוגשים התחושה שהם המחזקת שאנחנו חווים יחד ,אני מצליחהלהחזירלילדים את ״חשובלנושהילדים יפנימו את המסר ,שלא משנה מה קורה ,לאהולכים חלק התגלה אני ואנחנולא שסודםהילד מבחינת אמורלהגיע ילד בן שבע שחווההתעללות מינית .היא התלבטהולבסוף הח־ $TS1$החליטה$TS1$ קרקע בטוחהלדרוך שמקשיבלהם ,הם גם שיש מי בני אדם ,וברגע שהם מרגישים חזקים בנפילה חופשית ,אין להם שושי עברהכליצנית במופעי רחוב ,בימי הולדת ובמתנ״סים ברחבי הארץ ,עם זרים ומפסיקים את המשחק כשזה הופך למשהו שכבר לא נעיםלך .והכי עליה". באיזה שלב הב פוגשיב אותך? ויודעים אשאר כאן לא אוכל להתנתק $DN2$החליטה $DN2$שנקיים את הפגישה מחוץלמרכז ,״כי אם ליטה וכדי להשלים הכנסה עבדה אצל אביה ,רופא משפחה ,כמזכירה רפואית. שעללבם״. מסוגלים לשתף ולספר את מה חשוב ,שיידעו לשתף ולספר את הסודות ולא לשמור אותם בבטן״. אלינו ,מקבלות אותו רופאה ועובדתסוציאלית ויחד איתן הילד״. ״כשהילד מגיע באמת ,הלב והראש שלי יהיו כל הזמן עם ״בבוקר הייתי מזכירה ואחר הצהרייםליצנית והדברים השתלבו באופן שלנו הודיעו לה כי היא נדרשת במרכז טנ״א,אליו גם בבוקר הראיון היה יש תמיד גם מתנדבת .בשלב זה אני מקבלת מידע שהגיעאלינו מטופל ואני עלייך. זה מאוד מש יע מבחינת הילד אני לא חלק מהצוות טבעי .ראיתי מול העיניים איך אנשים מגיעים למרפאה עםעיניים כבויות ולבסוף מינית. ילד בן אמור מבר הח־ שבע להגיע התלבטהכאדם היא אחריות מרגישה התעללותישר שחווה רכים .אני בילדים כשמדובר במיוחד ״כן, $TS1$החליטה $TS1$מבררת בן כמה הוא ,מתי זה קרה ,מיליווה אותואלינו ומה מידת הקרבה של חמורה, באיזה שלב הב פוגשיב אותך? כאן לא לקרות.אםהיו אשאר למרכז ,״כי הפגישה זהמחוץ שנקייםאת את ליטה $DN2$החליטה$DN2$ ונכנסים לרופאבעינייםמחייכות״. גר היהיכול עצמי איך להתנתק החשודלילד. אוכל שאני שהרגשתי ושואלת פעמים מרכז שלי יהיו באמת ,הלב נ״א ,טיפול בנפגעי אלימות מינית ,פועל בבית ויחד איתן רופאה אחריאותו מקבלות ״כשהילד הילד״. הלכו כל מדעתי.והראש סוציאלית לימים שמעה על קורסלליצנות רפואיתוהחליטה ללכת ללמוד שם .״יצ־ $TS1$״יצרתי$TS1$ במרכז אני התקבל שהילד אלינו ,דקות שעה או הביתה איתי המקרים יוצאת ועובדת הזמן עם מגיעה, מגיע עשרים ״בערך רבע ומציאות החיים שלי התערבבה בשלב זה אני גם יש מאוד מש מקבלת מתנדבת. ומבחינתותמיד של אלינו כמו־ $TS1$כמובן$TS1$ שהגיעאליו. מידע ניגשת בכלל לא אני אני מהצוות. לא חלק הילדים .חששתי שמאחורי כל עץ מסתתר אנס ,ובכל עם זהמציאות $DN2$״יצרתי $DN2$איתם קשר וכשספרתי להם על עצמי הם אמרו שאין להם מה ללמד אותי מטופל ואני רתי עלייך. החיים יע הסמוך לטבריה .את התולים פוריה, למעשה, הקימה לפני המרכז בכך .אני לא אותו, ישר לשלוש חשוד החרדה מבר בן מידתבחדר מסתובבת אבל הוא רואה $DN2$כמובן $DN2$שכל בנות, אני אמא רכים.אני פוטנציאלי. ראיתי מיד מונית אלינו ומה מבחין אותו ליווה קרה ,מי מתי זה הוא, הזמןבןאניכמה מבררת וסף כאדם אחריות מרגישה בילדים כשמדובר במיוחד נהג״כן, הקרבה של אבל הוסיפו שישמחו אם אתחיללעבוד איתם .היום אני משתייכת לקבוצה מתוך עשר שנים רופאת הנשים ד״ר נסיה לנג, שיש מחשבה הדרכותשאני והחיישנים לפעול .אני קולטת את מידת הקרבה בין הילר והמ־ $TS1$והמלווה$TS1$ החשודשלי הטיפולי בצוות להפריד. עלה .מאז שלילגביהן מתחילים אז גר יכול עצמי איך ושואלת את היואנחנו לקרות. לילד. שהרגשתי למדתיזה היה עוברים פעמים חלום׳ ,מיסודה של קרן מגי״. שנקראת׳רופאי נשים וילדים שחוו חשש להקים מרכז אליו יגיעו ללא תקיפה הביתההביתה אני מהלב, שמסייעותלנו התקבל נמצא. נפשי הצוות אחרימצב באיזה נמצא, הילד $DN2$והמלווה$DN2$שלו, התערבבהלווה להתקלח ושו־ $TS1$ושוטפת$TS1$ ומציאות נכנסת וכשאני לפרוק לפע־ $TS1$לפעמים$TS1$ איתימגיעה במרכז שהילד דקות נפשיאו החיים שלי הלכו המקרים יוצאת אני מגיעה, עשרים מצב שעה באיזהרבע מדעתי. ״בערך היא עבדה במחלקה האונקולוגית בביתהחולים שיבא בתל השומר במשך מינית ,ובויוכלו לעבור ללא תשלום כספי בדיקה גופנית להרים צריכה שגם אותו חלק מאוד, $DN2$לפעמים $DN2$אני מסתתר אנס ,ובכל מים הקשים של מציאות את בצוות הסיפורים טפת למעלה. לאעצוב $DN2$ושוטפת$DN2$מעליי פוגשת אני החיים של ניגשתאליו .כמו־ לא בכלל אני אני מהצוות. ומבחינתו חששתי הילדים. $DN2$שהפכה $DN2$את הסיפור פכה היום״ .שמאחורי כל עץ עם למעשה, לניאדו,ולפני שמונה שנים,כשהחליטו $TS1$כמובן $TS1$שנה וחצי ,משם עברה לביתהחולים שצריך לספר ,עוסקת בתחום אתמול פרהאריאלה,״קיוויתי קצת וייתןלי הזדמנות להתאושש ניתוח .הרגשתי שירדו לי המים ,אבל מטושטשת אחרי ההרדמה ולא הייתי לרופא ,והוא אישר הייתי בטוחה .קראנו שהתינוק יחכה שכטכריה. העצוב למשמח במיוחד. כאשר סיימו הרופאים לנתח אתקרסול אריאלה ,ירדו לה המים ימין הפגוע של שזו אכן ירידת מים .בכיתי קצת ,נשמ והיא הועברה מחדר הניתוח היישר לחדר תי עמוקוהתחלנו אתהלירה״. הלירה .״לקחתי את הבן שלי לגן על ״התברר שאריאלה בעיצומה של הידייםשלי ,כשהתינוק בבטני ,ופתאום $TS1$שליטין $TS1$הלידה״ ,אמר ד״ר יזהר בןשלמה ,רופא הרגשתי שאנימחליקה״ ,שיחזרהשלי־ בכיר באגף לאם $DN2$שליטין $DN2$את שאירעבקול נרגש,״עשיתי הכל טין וליילוד ,״היא עמדה מרשימה ונשאה את הכאב בזה בצורה מהנפילה, כדי שהם לאייפגעו כתוצאה בגבורה ובנחישות״. ולכן צנחתי על רגלימין״. את הגננות בחוויות דומות שעברו. ״חשובלנושהילדים יפנימו עם זרים ומפסיקים המשחק את חשוב ,שיידעו לשתף ולספר נ״א ,טיפול מרכז התולים עשר להקים מינית, פוריה, שנים את אליו בנפגעי הנשים עמוד 1 את ובויוכלו לעבור ללא תשלום נפשית 0/°58 מינית, במרכז ראשונית. מתוכם ידי בן הם ילדים משפחה מתוך שנה כ־ מינית, תקיפה שחוו בדיקה ויסתייעו מדי תקיפה שחוו הקימה כספי משפטי נבדקים בבית לפני שיש מחשבה נשים וילדים חשש תיעוד פועל המרכז ד״ר נסיה לנג, ללא יגיעו מקיפה ,יקבלו לידיהם על אלימות לטבריה. הסמוך רופאת מרכז את המסר ,שלא משנה מה קורה ,לאהולכים כשזה הופך למשהו שכבר לא נעיםלך .והכי הסודות ולא לשמור אותם בבטן״. גופנית בתמיכה 100מטופלים, במקרים עמוד 3 עמוד 2 רבים טנ״א ,טל׳ 1842566-40. קרוב. ידיעות טבריה ידיננות טבריה אנחנו באינטרנט // mm ^^₪ \m^m MM השבוע. חדר המיון בתמונה השמאלית: האח משמרות v^L '^^^W^₪RW מטופלת שיש לבשר לה עלגידול שהתגלה לחייה שניסתה לשים צעירה משאית* m₪Wm\m%k Wm\^mmm\wm\\mM■■t*m\mmmWr טבריה׳ הצטרפה ״אנחנו לשתי הפנים משמרות הראשונות בראשה וחולה עמוסות בחדר שהחולה שמתחנן פוגש ,ואי $TS1$ולמתח$TS1$, ולמ־ הם מכוריםלאדרנלין ,ללחץ המסחרר של העבודה ולהר־ $TS1$ולהרגשה$TS1$ $DN2$ולמתח $DN2$,לקצב תח, גשה $DN2$ולהרגשה $DN2$שהדם רותח מבפנים כשנלחמים על חיים שלחולה .יש להם גאוות יחידה ,אבל הרבה פעמים הםפועלים מאחוריהקלעים ולא מקבלים את מקרה ,זה תכירו לא מפחית את צוות בכל ממסירותם. האחים והאחיות מק־ $TS1$מקצועית$TS1$ בשפה או של חדר המיון $DN2$מקצועית $DN2$מלר״ד(המחלקהלרפואה צועית בביתחולים פוריה. דחופה) $TS1$למשמרת$TS1$ השבוע הצטרפנו אליהם למ־ שמרת $DN2$למשמרת $DN2$בוקר וערב ועקבנו עבודתם ביב $DN2$מסביב$DN2$לשעון, ״צריךלהעריך אחרי שנמשכת 24שעות מס־ $TS1$מסביב$TS1$ בלי רגע אותנו מנוחה קצת יותר״, כמעט. אומרת אחראית אסנת תמיר ,סגנית אחות $TS1$במחלקה$TS1$, במחל־ ״במלר״ד ,הלא נודע הוא חלק מהחיים. קה, $DN2$במחלקה$DN2$, אין פהכללים .עכשיויכוללהיות פה רגוע וברגע אחד יש אקשן״. האחות שלא המיוןב׳פוריה/ אתידור-נחום הקרדיט הראוי. ילד שבוכה האחראית ענת אמויאל ומנהל הסלר״ד ,ד״ר טל-אור הוודאות בבדיקות להשתחרר רגע היא אחרי חלק נהג דם הביתה סיום שהתהפך עם כתבת ׳ידיעות שביתת מהחיים כאן״ האחיות* אומר האח בן סימון ,תוך כדי חלוקת התרו־ $TS1$התרופות$TS1$, שיחקתי בבובות ,הן היוהחולות ואני הייתי לפעם ,אבל אין דיווח על אירוע דרמטי. מרווח שבכל שנה הם מטפלים ב 62 -אלף פות, $DN2$התרופות$DN2$,האינהלציהוהעירויים .בתוך כל הב־ $TS1$הבלגאן$TS1$, הראשונות שהחולה פוגש״, ״אנחנו הפנים האחות״ .בצעירותה הייתה עתודאית ,וכבר עלייה של פניות, לערך .בקיץ יש בני ארם $DN2$הבלגאן $DN2$,אחדהחולים ממאן להשתחרר ,לאחר האחראית במלר״ד ,ענת לגאן, אומרת למיון. בגלל התיירות הרבה באזור .בחורף זה כבר האחות במסגרת שירותה הצבאי הגיעה שהוחלט שהוא לא זקוקלאשפוז .״אני רוצה ״אני לא יודעתלעבור במחלקה אחרת״ ,מויאל .)63״לפעמים אנחנו צריכים לה־ סיפור אחר.״החולים מגיעים עם מחלות יעבור״ ,הוא מפציר, שהכאב המלווים ,שלא מבי־ תמודר עם כעם של היא אומרת .״אני אוהבת את הטירוף של כמו שפעת ודלקת ריאות״ ,מסביר בן סי־ $TS1$סימון$TS1$, שיטפלו בי עד מון, המנהל״ .הוא נרגע רק נים למה לא מטפלים קודם .אנחנו מסבירים $DN2$סימון $DN2$,״וישלנו שניגלי עומס ,אחר ב- 00:21 ״אני רוצה לדבר עם המיון ,האקשן והדינמיקה ,לא רוצהלעבוד במחלקה אחרת .אנייכולה לשבת ופתאום סטטיסטיקות .זה אבל אין 00:91 והשני ב- להם שאנחנו מקבלים לפי סדר עדיפויות אחרי שהאחות שטיין מסבירה לו שהם עשו לסייעלו. כל שביכולתם ודחיפות. מישהו יתמוטט או מישהו יצטרך הנשמה״. $TS1$המאפיינים$TS1$ הדברים המא־ המציאות .אחד לא מחויב יש החלפת מש־ $TS1$משמרות$TS1$. 00:51 ״זה מקצוע קשה שבו עובדים גםבלי־ $DN2$המאפיינים $DN2$את המלר״ד זה חוסר וראות .האד־ $TS1$האדרנלין$TS1$ פיינים לקראת השעה אשתו של אחדהחולים פונהאליה:״בעלי בתפוסה מלאה .הצוות שסיים $DN2$משמרות $DN2$.המיון מרות. מתמודדים עם קשיים של חו־ לות ,ואנחנו רוצה לאכול ,מה עושים? הוא לא יכול שאתה לא יודע מי נכנס $DN2$האדרנלין $DN2$נשפך בגלל רנלין את בדלת ואיך יעבור היום .בעוד שתי דקות כרגע״ .תמיר משיבה בנועם :״אם את לא המשמרת מוסר לצוות שהגיע כרגע ליםולעתים גם עםאלימות .זה מקצוע $TS1$לשכוח$TS1$ תמונת מצב מדויקת .מקפידים לא לש־ מסתדרת איתו ,אנייכולה לבואולהגידלו. וב־ $TS1$ובשנייה$TS1$ תאונת דרכים שצריך לאהוב ,אחרת אי אפשר לעבור יכולים להיכנס פצועי המיון כבר $DN2$לשכוח $DN2$שום פרט .ב־ כוח בו .העבודה במיון דינמית .בבוקריכולים אליו״. תיכף אחד הרופאים ייגש $DN2$ובשנייה $DN2$אחת השלווה היחסית תהפוך למ־ $TS1$למשהו$TS1$ שנייה $TS1$התרוקן$TS1$ התרו־ 00:91 לרגע .האחיות מעט ,אבל הצוות לא נח המיון מתחיל להתמלא להיות שניחולים ותוך שעה הוא מתמלא. 05:21 $DN2$למשהו $DN2$נורא״. שהו השעה ממשיכים עוברות ממיטה למיטהוהחולים אנחנו ערוכים לכל מצב ,ובהחלט יש לנו ממוקדת אבל הלחץ עור לא מורגש .״אני החולים שוהים במלר״ר כשלוש שעות שיש אישה בהם לזרום, גאוות יחידה״. $TS1$מס;$TS1$ מס־ מטרה לעזורלחוליםולהצילחיים״, מהמק־ $TS1$מהמקרים$TS1$ בממוצע .לאחר מכן ,ב 75 -אחוז חשש שעוברת 00:41 המשמרת אני יכולה $DN2$מס; $DN2$פרת תמיר .״במהלך $DN2$מהמקרים $DN2$הם רים התקףלב .ברקעקולותשיעול מתערבבים מגיע חולה שמתלונן על בשעה משוחררים לביתם והשאר מועב־ $TS1$מועברים$TS1$ תפו־ $TS1$תפו»$TS1$ כאבי גב .המלר״ד נמצא ב 100 -אחוז $DN2$מועברים$DN2$לטיפול .״חלק מהאנשים מגיעים ללא רים בצפצוף המוניטור .״כברהתרגלנולרעש״, לראות מראות קשים ,אבל זה לא מרתיע שמת־ $TS1$שמתרוצצת$TS1$ אומרת האחותפלינה צ׳רקסוב 30 $DN2$תפו» $DN2$ומעתהחולים שמגיעים נאלצים להמ־ $TS1$הבי;$TS1$ הבי־ אותי .אני מקסימוםיכולה ללכת עם זה דורשת ביקור״ ,מודה ד״ר שבאמת סיבה ־» רוצצת אפשר להיות פה $DN2$שמתרוצצת $DN2$ביןהחולים" .אי $TS1$לת$TS1$: לת־ $DN2$הבי; $DN2$תה״ .למרות החספוס שהמקצוע מחייב, טל-אור. תין מעט עד שתתפנה מיטה.מויאל:״לפע־ מתמ־ $TS1$מתמלדברי$TS1$ ברתיחה על מי מנוחות .הרם נמצא מים אין מיטהלהשכיבחולה ,אזבלית ברירה $DN2$לת $DN2$:מיר חשוב לשמור על הרגישות .״כשהייתי 00:21 למרות כבר הגיעה, שהשעה דת״. אנחנו מקבלים אותו בישיבה ,עד שיתפנה אחות צעירה הגיעו לכאן הורים עם ילד בן העומס עדיין לא ניכר .בן סימון מנצל את מהמקצוע זה $DN2$מתמלדברי $DN2$צ׳רקסוב ,חלק לדברי מקום.לחלופין אנחנו בודקים אם יש חולה טרקטור שבו נהג שנדרס על ידי שנתיים ההפוגה הזמנית ומשוחח איתי .״אני תשע אחיו .זה היה מקרה קשה שהולך איתי כבר שניםבמקצוע״ ,הוא מספר ,״כבר מילדות שמרגיש טוב ורק ממתיןלתוצאות של בדי־ להעניק תשומת לב אימהית שהיא מעבר שהחו־ $TS1$שהחולה$TS1$ מרגישה לטיפול הרפואי .״אני קות ,ואז אנחנו מושיבים אותו על כיסא״. $TS1$בהח;$TS1$ בהח־ הרגשתי שאני איתם. עשרים שנה. החלטתי שאני רוצהלעזור לאנשים ,וב־ $TS1$ובגיל$TS1$ $DN2$שהחולה $DN2$זקוק למילה טובה ,עידוד אוליטוף. לה מתמודדת עם החולה שמ־ האחות שטיין $DN2$בהח; $DN2$לט יש מקרים שגורמים לילבכות .אני לא $DN2$ובגיל15 $DN2$ גיל התנדבתי במד״א .אחרי הצבא עב־ $TS1$עבדתי$TS1$ שאת תלונן על כאב ודורשטיפול :״יש לי חום. $TS1$הר$TS1$: הר־ שאאבד את $DN2$עבדתי $DN2$במר״אובמקביל למדתיסיעוד .הייתי דתי בעיניי זה 50אחוזמהטיפול .ברגע רוצה לאבד את זה .ברגע שאת מחייכת ומגלה רגישות ,הוא מרגיש $DN2$הר $DN2$:גישות אני לא אהיה פה ,ומבחינתי סיימתי כולי רותח והכאבים מתחזקים״ .״אין לך סטודנט בפוריה ,ומיד אחרי הלימודים באתי לעבור״. הוא מעיד שהוא אוהב את את תפקידי״. r$1ST$תסמ $1ST$מסת־ חום״ ,היא מרגיעה בעדינות ,״הרופא איתו במה עליו״. שעובר אחד המקרים הצילומים .גשלמיטה וניתן לך האקשןבמלר״ר :״הרפואה הדחופה דורשת שביתת האחיות? איד עברתם את r$2ND$תסמ $2ND$על חצי שנה שהסתיימה בתוצאה טרגית .״כו־ $TS1$״כולנו$TS1$ קשה מאוד .אנחנוקיבלנו את פה״ .בכי של ילד מהדהד שוב במיון הע־ ״עבדנו ידע נרחב ושליטה בהרבה תחומים .זו עבו־ $TS1$עבודה$TS1$ $DN2$״כולנו $DN2$היינו בחדר הטראומה״ ,היא נזכרת .״זה מוס .בן סימון עובר מחדר לחדר והאחות לנו דה $DN2$עבודה $DN2$דינמית שאין בה שגרה .כמובן ,כשמגיע החולים וספגנו את הקושי .צריךלהעריך בשנייה משתנה הכול מהראש היה נורא .המקרה הזה לא יצא לי מתרוצצת ,אבל הם מרווחים שה־ תמיר תינוק או ילד שפצוע קשה ,אז כולם הרבה אותנו קצת יותר .מי שבא לכאן לא עושה המוקדמות של יום בשעות הצהריים כמה חודשים״. כול בשליטה מלאה .האחות שטיין מטפלת מיליונר ,אבל את זה כי הוא רוצה להיות יותר רגישים״. שני השבוע היה חדר המיון רגוע יחסית. בדומהלקולגות שלה ,גם צ׳רקםוב סבו־ $TS1$סבורה$TS1$ באישה מבוגרת שניסתהלעלותלאוטובוס צריך לתת עירור בשכר לאנשים שעוברים זה אומר שמתוך 21מיטות אשפוז ׳רק׳ 15 רה $DN2$סבורה $DN2$שלא כולם מעריכים את המקצוע .״אנ־ $TS1$״אנשים$TS1$ קשה פיזית ונפשית״. עם כיסאגלגלים והתהפכה .״היא נחבלה את לוקחים נרשם הקורם היו בתפוסה ,אחרי שבערב מתמודדים $DN2$״אנשים $DN2$לא רואים עם מה אנחנו שים מדווחת שטיין וברגליים״, בראש ,בידיים התרו־ $TS1$התרוצץ$TS1$ עומס רב .האח משה בן סימון 34 הביתה המראות בתפקיד שאחוזת גם משקעים אנח־ $TS1$אנחנו$TS1$ מבחינה פיזית ועם איזה מתאמת השתלות "יש גאוות יחידה" לאחר צריךלעשות בדי־ $TS1$בדיקת$TS1$ $DN2$התרוצץ $DN2$ביןהחולים צץ $DN2$אנחנו $DN2$חוזרים הביתה .קללהגידלנו להתנתק, נו שהתה־ בהמשך מגיע בחור בביתהחולים. $DN2$בדיקת $DN2$דם ,לשני צריך לדאוג לתרופות והש־ $TS1$והשלישי$TS1$ קת אבל אנחנו בסך הכול בני ארם .יש כאלה ״כולנו פה אוהבים אקשן״, משאית. I$1ST$תמ $1ST$מת־ למלר״ד נכנסים שני 01:31 ברקע נשמע קול של ילד 23:21 פך עם השעה השעה נמצא $DN2$והשלישי $DN2$זקוק לתשומת לב .בן סימון לישי שאומרים תודה ,אבל זה לאהעניין ,כי אנח־ $TS1$אנחנו$TS1$ מודה שטיין,״במלר״ד יש משהו בלתי צפוי, I$2ND$תמ $2ND$נדבי מר״אמיבנאל ואיתם פציינט .בן סימון בוכה .״עושים לו בדיקות רם״ ,מסביר בן בכל מקום .הוא לא מאבר עשתונות וגם לא שלנו .עם זאת, מתוך מצב של רגיעהיכוללהיות פיצוץ של $TS1$החו|$TS1$ החו־ נותן משכך כאבים .תמיר מסיירת בין מש־ $TS1$משפחה$TS1$ סימון .״מה עם הסי .טי?״ שואל קרוב נו $DN2$אנחנו $DN2$באיםלעשות את העבודה נלחץ שקוראים כשהוא שומע כמה אנשים דבריםוכל המיון נכנסללחץ .אחרי זה ,כש־ $DN2$החו| $DN2$לים ומוודאת שהכול מתקתק .האחות מלכה פחה אני לא שק אגרוף של מישהו שצועקעליי $DN2$משפחה $DN2$של אחדהמטופלים ,ובן סימון מעד־ $TS1$מעדכן$TS1$ בשמו בו־זמנית .בשעה הזוהחולים מגיעים מגיע שוב השקט ,את רואה שבעצם הצלת שטיין מטפלת באדם שנפל באוטובוס .הוא $DN2$מעדכן$DN2$בסבלנות :״אין עדיין תשובה .הוא קיבל כן כי הרופא לא הגיע לשיטתו בזמן ,בעור בטפטוף ,רובםסובלים ממחלות חורף כמו שלנו יש סדרי גדול״. חיים ,וזה סיפוק עדיפויות״ .לקראת השעה תרופות ובהמשך יעבור צנתור שנמשך 20קיבל משכך כאבים וממשיךלהתלונן על שוכבת שפעת ,אבל לא רק .חולה מבוגרת מתאמים את רקות .אנחנו צ׳רקסוב מסיימת את הפסקת האוכל 00:02 כאב .״גברתי ,איפה הרופא?״ ,הוא שואל. הפעולה עם קר־ $TS1$קרדיולוג$TS1$, במיטה וממתינה לתוצאות של סי .טי ראש. וחוזרתלחולים .״לא תמיד יוצא לנו לא־ $TS1$לאכול$TS1$ ממשיכים ואני לא יכול אפילו ״הכאבים $TS1$הקרובות״$TS1$. $DN2$קרדיולוג $DN2$,ואני מאמין שזה יקרה בדקות הק־ דיולוג, "בסך הכול בני אדם" לצוות יש חשד שהיא סובלתמגידול במוח. כול $DN2$לאכול $DN2$בגללהעומס״ ,היא מדווחת .בינתיים מסבירה $DN2$הקרובות״ $DN2$.ברקע נשמעת ההנחיה של האחות להשתעל״ .״אתה תעבורצילום״, רובות״. מספר בן סי־ $TS1$סימון$TS1$, "לצערנו זה נהיה שכיח״, למיון נכנסים פרמדיקים מעמק החולים ממשיכיםלהגיע והאחיותצוללות 43:41 לו שטיין. אסנת תמיר ,סגנית אחות אחראיתבמחלקה: מון, $DN2$סימון $DN2$,״כמעט כל יום מגליםגידול אצל אחר אל תוך $TS1$מו;$TS1$ מו־ כעבור דקות ספורות העומס במיון ״לחולה בחדר שמונה צריך לתת משהו נגד שתסתיים בשעה משמרת הערב הירדן עם ארם מבוגר בן 83שמתלונן על החולים״ .מנהלהמלר״ד ,ר״ר ערןטל-אור, משמרת הלילהוהכול ית־ $TS1$יתחיל$TS1$ כאב ביד .במקביל הצוות מטפל בצעי־00:32 $TS1$הטל;$TS1$ הטל־ $DN2$מו; $DN2$חשי באמת .עכשיו התפוסה מלאה. אז תגיע כאבים״ .תמיר 48כבר 25שנה במקצוע. $DN2$יתחיל $DN2$מחרש. חיל לחייה .״זה שכיח״, רה שניסתה לשים ״זה היה חלוםחיי״ ,היא משתפת ,״כילדה $DN2$הטל; $DN2$פון האדום והצהוב של מד״א מצלצל מפעם תרו־ שנגע ללבה הוא החייאה של תינוקת בת משה בן סימון (משמאל) ,בתמונה האמצעית (מימין): האחות תמיר אסנת "כשהייתי אחות הגיעו צעירה לכאן הורים ילד עם בן שנתיים שנדרס ידי על טרקטור שבו נהג אחיו .זה מקרה היה קשה שהולך איתי כבר 20 שנה. הרגשתי שאני איתם. בהחלט יש מקרים שגורמים לי לבכות .אני לא רוצה לאבד את זה״ המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 21 2013 י ום האשה Running my drug of choice... Running my drug of choice... Running my drug of choice... Running my drug of choice רצה למרחקים ארוכים ניצה קרטא /אחות אחראית מחלקת רדיולוגיה מה הביא אותי לרוץ? חרדה קיומית! חיפוש משמעות? בגיל שלושים( )-+הזמן ובעצם אובדן הזמן מקבל משמעות אמיתית .פה חלה התפנית ,ההתבגרות וההתמודדות .אופן ההתמודדות מחלק אותנו לשני טיפוסים :הפסיביים והאקטיביים .הפסיביים הופכים לבטטות כורסא ונכנעים לתהפוכות הזמן ,האקטיביים מתחילים לרוץ ולא רק על מסילה או מדרכה ,רצים לעבודה ,למשפחה ולעיתים מזניחים את הנשמה... התחלתי לעסוק בספורט לאחר שנולד בני השני .הגוף קרס, הרגשתי שאני מאבדת את נעוריי והבנתי שהגוף והנשמה זקוקים לתחזוקה .מאז ,התאווה רק הולכת וגדלה .כשחדר הכושר והסטודיו לא סיפקו את הסחורה ,חיפשתי משהו שיביא לסיפוק המיוחל .מצאתי את הריצה .התחלתי לרוץ וסחפתי איתי את האיש שלי ,שבהתחלה סרב והעדיף להמשיך לרכב על אופנים ,רק לאחר נדנודים חוזרים ונשנים התרצה ומאז אנו רצים. האירוניה היא שהוא הפך לרץ ללא תקנה .מרחקי אולטרה מרתון. אני קצת יותר שפויה ,מסתפקת במרתון-שניים בשנה .רצתי מרתונים בארץ ובעולם ,סה”כ ארבעה .הריצה הפכה לחלק משמעותי משגרת חיי והווייתי .לכן ,כדי לחלוק את האהבה שלי הקמתי ואני מאמנת קבוצת ריצה בגליל התחתון (מקום מגוריי). הצורך להתמקצע בנושא ולהבין אותו לעומקו הוביל אותי ליאיר קרני ,רץ וגורו ריצה ,אצלו למדתי את רזי אומנות הריצה .כמו כן אני בוגרת וינגייט כמדריכה לפעילות אירובית וריצה למרחקים ארוכים. הרבה תובנות חבויות בסבל או בסבולת של הריצה .תובנות אלה מלוות אותי בחיי האישיים והמקצועיים .אני אחות אחראית במחלקה לדימות רפואי בבית החולים פוריה ,מוקפת בטכנולוגיה מתקדמת המשמשת לאבחון וטיפול .אני רואה את עיקר תפקידי בתמיכה בצד האנושי ,המלטף ,התומך ,הרואה את האדם והסיפור שלו .הריצה עוזרת לי להישאר שפויה וגם מספקת תובנות נוכח הסבל. לדוגמא ,במרתון רצים 42.2ק”מ ,בכדי להתמודד עם המרחק צריך לחלק את הקושי .לא לחשוב על כל המרחק מהק”מ הראשון .לכל ק”מ הקושי שלו ,לכן עדיף להתמודד עם כל קושי בעיתו .כך אני מציעה למטופלי לחלק את הקושי .קשה להכיל את כולו בו זמנית, עדיף את הדאגות של מחר להשאיר למחר. כדי לרוץ מרחקים צריך להשתמש בדמיון מודרך ,בחשיבה אופטימית ,לדמיין את עצמך עובר את קו הסיום עם חיוך רחב וידיים מונפות .כך גם כשמתמודדים עם מחלה ,צריך להתרכז בהבראה ולהאמין בה .כדי להתמיד בריצה צריך כל העת להציב אתגרים ומטרות ולרוץ אליהם בהתמסרות ובנחישות .האמונה ביכולת נבנית ומתעצמת עם הזמן ודווקא “כישלונות” בונים אותנו. לדוגמא ,הפעם הראשונה שהרגשתי באמת “מרתוניסטית” הייתה במרתון טבריה לפני כחודש .נפצעתי בברך והפציעה עכבה אותי מאוד ,אך התחושה בסוף המרוץ הייתה שאם שרדתי את המרוץ הזה ,אין דבר שיעצור אותי .גורם הפחד שכח .כמעט תחושה של “כל יכולה” אף שממרומיי גילי אני יודעת שזה רק כמעט. 22 כשעוסקים בספורט חשובה מאוד התמיכה החברתית ,באופן טבעי את מקיפה את עצמך בשותפים לחוויה המבינים את עולם התוכן ,הלך הרוח ,הקשיים ויודעים לעודד ולתמוך .לשמחתי ,האיש שלי רץ איתי ואנו תומכים ומעודדים אחד את השני ,משמשים צוות לוגיסטי ,ממתינים אחד לשני בקו הסיום ,מאמנים וכן ,גם סועדים אחד את השני כשכואבים. גם כשמתמודדים עם מחלה ,אחד הדברים החשובים ביותר הינו לדעת לבקש עזרה .לחפש מקום של הבנה ,אולי אפילו להצטרף לקבוצת תמיכה. בריצה צריך להבין על מנת להתמודד ,להכיר את המסלול ,להתחשב במזג האוויר ,להכיר את הגוף ואת הגבולות שלו .כך גם בעת מחלה, יש להסתכל לשרץ בעיניים לקרוא לו בשמו ולתקוף. כאמור ,ריצה כרוכה בסבל וסבל מעורר פחד .עם הזמן והאימונים המפרכים ,לומדים להתיידד עם הסבל ,להתגבר על הפחד ,לא לתת לו לשתק .להתמודד משמעו לעיתים ,להרפות .כשכואבים אנשים נוטים לכווץ שרירים ,ללחוץ ,דבר שרק מגביר את הכאב, צריך ללמוד להרפות . הרבה פעמים שואלים אותי על מה חושבים בשעות הארוכות של הריצה ,האמת היא שלא תמיד חושבים .הריצה והמונוטוניות שבה מכניסה למצב מדטיבי של רוגע ,שלווה פנימית ,ריכוז ,ערנות ושחרור מחרדות ומתחים .יותר מדי התעסקות בקושי ובכאב יביאו להחמרה של הכאב ולכן “ניקיון של הראש” ומדיטציה יכולים להקל. בזמן מחלה צריך לחפש משמעות ,למצוא את ה”למה” שבשבילו כדאי להתמיד להבראה. פעם הייתי סופרת ומחברת קילומטרים ומסמנת אותם כמו בטבלת ייאוש ,על תוכנית האימונים של המרתון .בכל שבוע שעבר נשמתי לרווחה .היום ,אני מבינה שהמרתון הוא רק נקודת ציון במרחב וחשובה הדרך .לראות את היופי שבה ,כמו השדות והמרחבים, עונות השנה והנופים המשתנים ,האנשים הטובים שפוגשים בדרך ,חלקם רצים וחלקם מלווים ,התרומה לזוגיות ואפילו הדוגמא האישית לילדים ,התרומה לבריאות ולמעיין הנעורים. אחיות עובדות בסביבה של לחץ תמידי ,לחץ שיכול לגרום לשחיקה. נושא התיזה שלי בתואר השני באוניברסיטת ת”א היה השחיקה שמתמודדות איתה האחיות .לשחיקה השלכות שליליות אשיות ומקצועיות בניהן תשישות ,דפרסונליזציה והעדר חמלה .לכן אני מאמינה ויודעת שכל מטפל חייב למצוא את הדרך לטפל בעצמו בכדי שלא להגיע למצב של שחיקה ,אני בחרתי בריצה - running is my drug of choise קל להתמכר לריצה ,תחושת ההישג ממכרת .נתן להתחיל בכל גיל ,גם בגיל .50+מיתוסים רבים קשורים לריצה ,הנכון הוא שזה הספורט הבטוח ביותר בגיל המבוגר .בהתחלה כדאי להצטרף לקבוצה עם הנחיה מקצועית ותמיכה חברתית שעוזרת לצלוח את חבלי הלידה של הרץ המתחיל ועוזרת להתמיד. ממליצה בחום ומוכנה לעזור לכל רץ מתחיל. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013 ת ודה לכבוד ד”ר פרבשטיין מנהל מרכז רפואי פוריה הנדון :הבעת הערכה א.נ. זהו חוב ישן שרובץ על הלב. למעלה משנה שאני “מתכננת” לשלוח אליך מכתב זה ולהביע את הערכתי האישית והמקצועית לבנות הנפלאות בדלפק במחלקת דימות. אני הח”מ -מזכירת מרפאת “אוהל יעקב” של שירותי בריאות כללית ,מוצאת את עצמי פונה אליהן ומבקשת סיוע ועזרה כמעט יום יום. תמיד! אבל תמיד! אני מקבלת שרות אדיב ,קשוב עם המון רגישות לזולת .הן תמיד משאירות אותי עם תחושה של נועם ושיתוף פעולה מתוך רצון להטיב .ואין הדבר מובן מאליו בעיניי. שרית ,שושי ,שרונה ,אירית ויפה -אחת אחת! מאחלת לך שירבו כאלה בתוך המערכת. אני מבקשת להודות לך אישית ובשם הלקוחות. אודה לך אם תעביר את רוח הדברים -לצוות .כי למי שמגיע -מגיע! בברכות לרפואה שלמה ובריאות איתנה ס .כהן לכבוד ד”ר יעקב פרבשטיין מנהל המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה בשמי ובשם בעלי( ,רות ויעקב מייסטר) ,ברצוני להודות על הטיפול הרפואי-מקצועי ,מסור ,שבעלי קבל בחדר הניתוח ובמחלקה האורולוגית, במרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה. ב 9.12.2012 -בעלי נותח על ידי ד”ר קונסטנטינובסקי וצוותו ,אין צורך לתאר את המתח העובר על משפחה המחכה בחדר ההמתנה של חדר ניתוח ,עלי לציין שהמתח עומעם בזכות האחות דלית שמידי פעם דיווחה על תהליך הניתוח ,עם סיום הניתוח ,קבלנו הסבר ברור ובהיר ,על שיטת הלפרוסקופיה ,מפיו של המנתח ד”ר קונסטנטינובסקי ,יעקב הועבר למחלקה האורולוגית ,עלי לציין שהימים היו ימי שביתת האחיות ,אך אנחנו לא חשנו בשביתה. צוות המחלקה ,ד”ר נינה קוצ’רסקי ,האחיות ,כח עזר והמתנדבים הם צוות מנצח .יישר כוח! תודה על הטיפול המסור ,בברכת בריאות שלמה, רות מייסטר “וייראו כל-אדם ויגידו פועל אלוהים ומעשהו השכילו: ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל-ישרי-לב”. מתוך תהילים ס”ד אנו מודים לאלוהים על מנת שהוא הציל ושמר את חיו של בננו :אבידן-שמואל! בנוסף חשוב לנו להודות להנהלת בית החולים פוריה לכל צוות הרופאים והאחיות לכל היועצות וכוחות העזר לכל מי שקיבל ,טיפל ,עזר ,אירגן ,דאג ,תמך ונתן את כל הידע וכל כוחותיו עם חיוך למנהל בית החולים היקר והנכבד ומילים טובות עבורנו ובעיקר עבור אפרת ואבידן-שמואל. ד”ר פרבשטיין, אפרת הגיעה עם צירים בשבוע .25+3התינוק נולד בשבוע 26והיה במצב קשה אנו מלאי הערכה והוקרה בלי גבול על הטיפול מאוד עם בעיות רבות. המסור שהענקתם לאימנו גב’ גיטל גולדשטיין אנו רוצים לומר תודה לצוות חדר לידה שטיפל בנו 5ימים ( 15משמרות). בעת הניתוח ובזמן השיקום ,במחלקה לגריאטריה תודה למחלקת יולדות שאירחה אותנו מכל הלב. שיקומית. תודה ענקית למחלקת פגים וילודים על כל מה שנתתם לנו במשך 92הימים שהיינו הודות ליחס הנעים ,לסבלנות הרבה שגיליתם אצלכם. ולטיפול המקצועי והאינדיבידואלי שקבלה מכם, לא סתם אמרנו שזה הבית השני שלנו. עברה את הניתוח בצורה הטובה ביותר וללא סבל נראה לנו שבתקופה הזאת הכרנו את כל הרופאים והאחיות שעובדים במחלקות אלה. מיותר ,חשנו כי תקופת הריפוי הייתה נעימה ראינו והרגשנו ,שכל אחד ואחד מכם היה מקסים... עבורה ומעבר למצופה. האווירה ביניכם ,היחס האנושי כלפינו ,הסבלנות ,התמיכה ,המקצועיות והביטחון אין די מילים בפינו להודות ולהשיב טובה כפי בכל מעשכם ,נתן לנו הרגשה טובה גם כשעברנו כל כך הרבה שבועות קשים. המגיע ועל כן נאחל מקרב לב שתמשיכו לעסוק ראינו ,שעבדתם קשה ,לפעמים תחת עומס עבודה רב ,לפעמים בלחץ של שעת במלאכת הקודש של הבאת מזור ומרפא לחולים חירום ,אבל תמיד הייתה לכם אוזן קשבת ותשובה לשאלות ולדאגות שלנו. מתוך בריאות ושמחה. תמיד התייחסתם ואהבתם את הפגים ואת הילודים כמו ילדכם. אנו מעריכים מאוד את יעוץ ההנקה שקיבלנו מדינה ,שעזרה לנו להפוך את ההנקה ברגשי הודיה כנים לחוויה נעימה .שמנו לב ,שזהו דבר כל כך חשוב שעוזרים לאמהות חדשות בעניין משפחת גולדשטיין חשוב זה. מאז אנו ממליצים להרבה זוגות על המחלקות הנ”ל בביה”ח פוריה. אנחנו מעריכים ואוהבים אתכם מכל הלב ומאחלים לכם הרבה כוח והצלחה. הרבה לידות קלות בלי סיבוכים המשך טיפול מפנק לפני ואחרי הלידה הרבה אימהות שבסוף מצליחות להניק הרבה הצלחות בהצלת חיים של פגים ושכל ההורים יצאו מבית החולים עם סל קל. אנחנו רוצים להגיד לכם :תודה רבה! שלמה ,אפרת ואבידן-שמואל ברטלס הערת מערכת :מכתבים רבים נערמים על שולחן המערכת , לצערנו ניתן לפרסם רק בודדים .יצוין כי כותבי המכתבים הביעו הסכמתם לפרסום מלא של המכתב בחתימתם. המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 23 2013 ה יו בענ ינים 2 1 3 4 6 7 5 8 טקס הרמת כוסית לרגל חג הפסח ,בתמונה -ההנהלה ויושבי ראש הועדים תמונה -צוות העובדים חדר ההמתנה לניתוח עבר שדרוג הודות לתרומתה של מירי בן יעקב .בתמונה האחות דלית אפרת. ח”כ לשעבר ליה שמטוב ,עם הנכד הראשון והבת חגית. התינוקות הראשונים של ,2013בצילום קבוצתי במחלקת יולדות. מופע פלמנקו מרהיב במכון האונקולוגי ,הרקדנית שרית שגיא והזמר יהודה שוויקי ,הופיעו בהתנדבות. מעסות עיוורות מחברת “ידיים רואות” הגיעו לפנק את הצוות באגף לאם וליילוד קציני החקירות של מחוז צפון הגיעו ליום הכרות עם מרכז טנ”א (טיפול בנפגעי אלימות מינית) 24 המרכז הרפואי ע”ש ברוך פדה ,פוריה | גליון מס’ | 16מרץ 2013
© Copyright 2024