‫‪1‬‬
‫בליעת איסורי בחו כלי ראשו‪ ,‬שני ושלישי‬
‫בשיעורי הקרובי נעסוק בבליעה באיסורי ע"י חו )כלי ראשו שני ושלישי‪ ,‬עירוי‪,‬‬
‫גוש‪ ,‬יד סולדת ואינה בו וכו'(‪ .‬בשיעור הקרוב נעסוק בבישול ובליעה ע"י כלי שני ועירוי‬
‫מכלי ראשו‪.‬‬
‫מדוע ישנה אבחנה בי בישול להבלעה? בישול ענינו הכנת מאכל‪ ,‬ואילו בליעה משמעותה‬
‫העברת טעמי‪ .‬ישנ הלכות שתלויות בבישול כמו איסור בישול בשבת‪ ,‬או בשר וחלב‬
‫שמדאורייתא אסורי רק כשנתבשלו יחד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לעני במאכלות אסורות אנחנו‬
‫עוסקי בטע האיסור המורגש במאכל הכשר‪ .‬מבחינה מציאותית‪ ,‬ברור שישנ מקרי‬
‫שמעבירי טע א" אינ מבשלי כמו מליחה או כבישה‪ ,‬והשאלה בה נדו היא הא‬
‫קיימת העברת טעמי ע"י חו שאינה מלווה בבישול‪.‬‬
‫ בישול בכלי ראשו כשאינו על האש לעומת כלי שני‬
‫)א( משנה שבת מב ע"אב‬
‫משנה‪ .‬האילפס והקדרה שהעביר מרותחי לא ית לתוכ תבלי ]רש"י‪ :‬משתחש‪ ,‬דכלי ראשו כל זמ‬
‫שרותח מבשל[‪ ,‬אבל נות הוא לתו הקערה או לתו התמחוי ]רש"י‪ :‬דכלי שני אינו מבשל[‪.‬‬
‫)ב( שבת מ ע"ב‬
‫אמר רבי יצחק בר אבדימי‪ :‬פע" אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרח! ובקשתי להניח לו פ של‬
‫שמ באמבטי‪ ,‬ואמר לי‪ :‬טול בכלי שני ות‪ .‬שמע מינה תלת‪ ,‬שמע מינה‪ :‬שמ יש בו משו" בשול‪,‬‬
‫ושמע מינה‪ :‬כלי שני אינו מבשל‪ ,‬ושמע מינה‪ :‬הפשרו זהו בשולו‪.‬‬
‫)ג( ירושלמי שבת פ"ג הל' ד‬
‫הכל מודי בכלי שני שהוא מותר‪ .‬מה בי כלי ראשו מה בי כלי שני?‬
‫אמר רבי יוסי כא היד שולטת ]=לא סולדת‪/‬נכוית[ וכא אי היד שולטת ]=סולדת‪/‬נכוית[‪.‬‬
‫אמר רבי יונה כא וכא אי היד שולטת‪ ,‬אלא עשו הרחק לכלי ראשו ולא עשו הרחק לכלי שני‪.‬‬
‫)ד( תוס' מ ע"ב ד"ה ושמע מינה‬
‫ושמע מינה כלי שני אינו מבשל תימה מאי שנא כלי שני מכלי ראשו דאי יד סולדת אפי' כלי שני‬
‫נמי ואי אי יד סולדת אפילו כלי ראשו נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשו מתו שעמד על‬
‫האור דופנותיו חמי ומחזיק חומו זמ מרובה ולכ נתנו בו שיעור דכל זמ שהיד סולדת בו אסור‬
‫אבל כלי שני א) על גב דיד סולדת בו מותר שאי דופנותיו חמי והול ומתקרר‪.‬‬
‫מדוע לא יכלו התוס' לקבל את הסברו של רבינו יונה המופיע בירושלמי? נראה שבי‬
‫הבבלי לירושלמי מח' הא המבשל בתולדות האור בשבת חייב חטאת‪ :‬לדעת הירושלמי‬
‫אפילו המבשל בכלי ראשו אינו חייב א אינו על האש‪ ,‬ואילו לדעת הבבלי רואי‬
‫שבתולדות האור חייב חטאת‪ ,‬כדלהל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫)ה( שבת לח ע"בלט ע"א‬
‫משנה‪ .‬אי נותני ביצה בצד המיח" בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרי‪ ,‬ורבי יוסי מתיר‪...‬‬
‫גמרא‪ .‬איבעיא להו‪ :‬גלגל מאי? אמר רב יוס)‪ :‬גלגל חייב חטאת‪.‬‬
‫אמר מר בריה דרבינא‪ :‬א) אנ נמי תנינא‪ :‬כל שבא בחמי מלפני השבת שורי אותו בחמי‬
‫בשבת‪ ,‬וכל שלא בא בחמי מלפני השבת מדיחי אותו בחמי בשבת‪ ,‬חו! מ המליח יש וקולייס‬
‫האיספני שהדחת זו היא גמר מלאכת‪ .‬שמע מינה ]רש"י‪ :‬מדקרי ליה גמר מלאכתו שמע מינה זהו‬
‫בישולו‪ ,‬וחייב[‪.‬‬
‫)ו( מאירי ש"‬
‫אמר המאירי‪ ...‬אי נותני ביצה בצד המיח"‪ ,‬ר"ל הוא סיר של נחושת שהיא על האש או שהוסרה‬
‫מש" ועדיי היא חמה ביותר‪ ,‬ואמר שאי נותני ביצה בצדה כדי שתתגלגל מחומה‪ .‬ופירשו בגמ'‬
‫שא" עשה כ ונתקיימה מחשבתו ר"ל שנתגלגלה חייב‪ ,‬שהמבשל בתולדת האור כמבשל באור‬
‫עצמו‪ .‬ואמר אח"כ ולא יפקיענה בסודרי ר"ל שלא יכרכנה בסודר שהוח" בחמה כדי שתתגלגל‬
‫מחומה של סודר‪ ,‬ואע"פ שתולדות חמה אינ כתולדות האור ליקרא בישול‪ ,‬גזרו עליה משו"‬
‫תולדות האור‪ .‬ובזו מ"מ בדיעבד פטור‪ .‬ור' יוסי מתיר לכתחילה‪ ,‬שאינו גוזר תולדות חמה אטו‬
‫תולדות האור‪ .‬ואי הלכה כמותו אלא כתנא קמא‪ .‬ומ"מ בהוח" ע"י האור חייב כנתינה בצד‬
‫המיח"‪...‬‬
‫ בישול קלי הבישול בכלי שני‪ ,‬וכשכלי שני רותח‬
‫הא הקביעה ש'כלי שני אינו מבשל' היא קביעה מציאותית או הלכתית? א זו קביעה‬
‫מציאותית‪ ,‬אז לא יהיו לה יוצאי מ הכלל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬א זו קביעה מציאותית‪ ,‬הרי‬
‫שבמקרי בה נדרש בישול מועט ביותר‪ ,‬או כשהכלי השני ח ביותר עדיי יתרחש‬
‫בישול‪.‬‬
‫)ז( תוס' שבת לט ע"א ד"ה כל שבא‬
‫כל שבא בחמי מלפני השבת פירוש שנתבשל לגמרי כדמפרש לקמ בפרק חבית )ד) קמה‪ (:‬כגו‬
‫תרנגולת דרבי אבא שורי אותו בחמי אפילו בכלי ראשו‪.‬‬
‫וכל שלא בא כו' מדיחי אותו לפירוש רשב"א דמפרש דעירוי ככלי שני אתי שפיר הכא דאי שורי‬
‫אותו בכלי ראשו אבל מדיחי אותו מכלי ראשו דר עירוי‪.‬‬
‫אבל לפר"ת דמפרש דעירוי הוי ככלי ראשו ע"כ מדיחי אותו מכלי שני קאמר וא"כ מאי איריא‬
‫מדיחי אפילו שורי נמי! ואומר ר"י‪ ...‬א"נ ה"ה שורי אותו כיו דאיירי בכלי שני והא דנקט‬
‫מדיחי לאשמעינ דאפילו הדחה הויא גמר מלאכה במליח היש וקולייס האיספני‪.‬‬
‫)ח( רמב"" הל' מעשר ג‪ ,‬טו‬
‫השמ משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מ העקל ומ הממל ומבי הפסי ונות לקערה קטנה‬
‫ולתמחוי לתו התבשיל אעפ"י שהוא ח" מפני שאינו מתבשל בכלי שני‪ ,‬וא" היה ח" ביותר כדי‬
‫שיכוה את היד לא ית לתוכו מפני שהוא מתבשל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫)ט( רדב"ז ש"‬
‫איכא למידק דמשמע מדבריו דאפילו כלי שני מבשל ואנ קי"ל בכל דוכתא דכלי שני אינו מבשל‪...‬‬
‫עוד יש לתר! דאע"ג דבעלמא בישול כלי שני לא חשיב בישול לעני קביעת מעשר הוקבע כיו שע"י‬
‫בישול זה הוא מכשירו לאכילה נגמרה מלאכתו‪...‬‬
‫)י( חזו איש אורח חיי" סי' נב ס"ק יחכ‬
‫ הא" עירוי מכלי ראשו מבשל? הא" הוא מבליע ומפליט?‬
‫)יא( פסחי" עו ע"א‬
‫גמרא‪ .‬איתמר‪ :‬ח" לתו ח" דברי הכל אסור ]רש"י‪ :‬דבלע היתר מאיסור[‪ .‬צונ לתו צונ דברי‬
‫הכל מותר‪ .‬ח" לתו צונ‪ ,‬וצונ לתו ח"; רב אמר‪ :‬עילאה גבר ]רש"י‪ :‬העליו נוצח‪ ,‬הלכ‪ :‬ח" לתו‬
‫צונ אסור‪ ,‬שהעליו מחממו לתחתו והרי שניה חמי ובלעי מהדדי‪ ,‬וצונ לתו ח" מותר שהעליו מצננו לתחתו‪,‬‬
‫ולא בלעי[‪ ,‬ושמואל אמר‪ :‬תתאה גבר‬
‫]רש"י‪ :‬הלכ ח" לתו צונ מותר וצונ לתו ח" אסור‪ ,‬וא) על גב‬
‫דהילכתא כרב באיסורי בהא הילכתא כשמואל‪ ,‬דהא תניא תרתי מתניתי כוותיה כדלקמ[‪...‬‬
‫תניא כוותיה דשמואל‪ :‬ח" לתו ח" אסור‪ ,‬וכ צונ שנת לתו ח" אסור‪ .‬ח" לתו צונ וצונ‬
‫לתו צונ מדיח‪ .‬ח" לתו צונ מדיח‪ .‬כיו דח" הוא‪ ,‬אדמיקר ליה אי אפשר דלא בלע פורתא‬
‫]רש"י‪ :‬קוד" שיצטנ בלע כל דהו[‪ ,‬קליפה מיהא ניבעי! אלא אימא‪ :‬ח" לתו צונ קול)‪ ,‬צונ לתו‬
‫צונ מדיח‪.‬‬
‫הא מהגמרא בפסחי נית ללמוד שעירוי מבשל כדי קליפה? הא אפשר ללמוד ממנה‬
‫כמה עירוי מבליע?‬
‫)יב( זבחי" צה ע"ב‬
‫מתני'‪ .‬אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכה רותח‪ ,‬אחד קדשי הקדשי" ואחד קדשי" קלי" ‬
‫טעוני מריקה ושטיפה; ר"ש אומר‪ :‬קדשי" קלי" אי טעוני מריקה ושטיפה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫גמ'‪ .‬ת"ר ‪+‬ויקרא ו‪ +‬אשר תבושל בו אי לי אלא שבישל בו‪ ,‬עירה לתוכו רותח מני? ת"ל‪ :‬ואשר‬
‫תבושל בו ישבר ]רש"י‪ :‬מדסמי ישבר אצל בו ולא כתב א" בכלי חרס תבושל ישבר למידרש א" נבלע בו מ"מ‬
‫ישבר[‪.‬‬
‫בעי רמי בר חמא‪ :‬תלאו ]רש"י‪ :‬לשפוד של חטאת לצלותו[ באויר תנור ]רש"י‪ :‬דנתבשל בו אבל לא נבלע בו‬
‫כלו"[‪ ,‬מהו ]רש"י‪ :‬מי הוי צרי תנור שבירה או לא[? אבישול ובילוע הוא דקפיד רחמנא‪ ,‬או דילמא‬
‫אבישול בלא בילוע? אמר רבא‪ ,‬ת"ש‪ :‬אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח ]רש"י‪ :‬אלמא אחדא‬
‫קפיד דהא עירה לתוכו בלוע איכא בישול ליכא[‪ .‬בלוע בלא בישול לא קמיבעיא ל ]רש"י‪ :‬דכיו דהוי נותר‬
‫והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעול" ובעי שבירה[‪ ,‬כי קמיבעיא ל בישול בלא בילוע‪,‬‬
‫מאי?‬
‫הא מהגמרא בזבחי נית ללמוד א עירוי מבשל או רק מבליע?‬
‫)יג( ירושלמי שבת פ"ג הל' ה‬
‫מהו לית תבלי מלמטה ולערות עליה מלמעלה? רבי יונה אמר אסור ועירוי ככלי ראשו הוא‪.‬‬
‫חייליה דרבי יונה מ הדא אחד שבישל בו אחד שעירה לתוכו רותח‪.‬‬
‫אמר רבי יוסי תמ כלי חרס בולע‪ ,‬תבלי אינ מתבשלי‪.‬‬
‫התיב רבי יוסי בי רבי בו‪ :‬והתני א) בכלי נחושת כ אית ל למימר כלי נחושת בולע?‪...‬‬
‫רבי יצחק בר גופתא בעא קומי רבי מנא‪ :‬עשה כ בשבת חייב משו" מבשל? עשה כ בבשר בחלב‬
‫חייב משו" מבשל? אמר ליה‪ :‬כיי דמר רבי זעירא ואי זהו חלוט ברור כל שהאור מהל תחתיו‪,‬‬
‫וכא איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהל תחתיו‪.‬‬
‫הא מהירושלמי אפשר ללמוד א עירוי מבשל או רק מבליע? מהי הכרעת הירושלמי‬
‫במח' האמוראי?‬
‫)יד( תוס' שבת מב ע"ב ד"ה אבל נות‬
‫אבל נות הוא לתו הקערה כו' מהכא ליכא למידק דעירוי ככלי שני מדקתני לא ית לתוכה‬
‫תבלי ולא אשמעינ רבותא אפילו שלא יערה על הקערה שתבלי בתוכה‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬דוק מסיפא‬
‫דקתני אבל נות הוא לתו הקערה ולא קתני מערה על הקערה שתבלי בתוכה‪.‬‬
‫ורבינו שמואל מביא ראיה דעירוי ככלי שני מהא דקי"ל תתאה גבר‪.‬‬
‫ולר"י נראה דעירוי ככלי ראשו‪ .‬ומביא ראיה דבזבחי" בפרק ד" חטאת )ד) צה‪ :‬וש"( ת"ר‪ :‬אשר‬
‫תבושל בו‪ ,‬אי לי אלא שבישל בו‪ ,‬עירה לתוכו רותח מניי? תלמוד לומר ]אשר תבושל[ בו ישבר‪,‬‬
‫אלמא דעירוי חשיב מבשל‪ .‬ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו לית תבלי מלמטה ולערות עליה‬
‫מלמעלה‪ ,‬ר' יונה אמר אסור דעירוי ככלי ראשו‪ .‬חיליה דר' יונה מ הדא‪ :‬אחד שבישל בו ואחד‬
‫שעירה לתוכו רותח‪ .‬ודחי ר' יוסי‪ :‬תמ כלי חרס בולע‪ ,‬תבלי אינו מתבשל‪ .‬השיב רבי יוסי בר בו‪,‬‬
‫והתניא מניי שבכלי נחשת כ תלמוד לומר וא" בכלי נחשת בשלה אית ל למימר כלי נחשת‬
‫בלע?! בתמיה פי' ע"י עירוי א" אינו מבשל לא בלע‪ ,‬אלמא דמסיק דעירוי ככלי ראשו‪.‬‬
‫ונראה דעירוי לא הוי ככלי ראשו ולא ככלי שני אלא מבשל כדי קליפה דהא קי"ל כשמואל דאמר‬
‫תתאה גבר‪ ,‬דתניא כוותיה בכיצד צולי )פסחי" עו‪ ,(.‬ומ"מ מבשל כדי קליפה‪ ,‬דאמר הת" תניא‬
‫כוותיה דשמואל ח" לתו צונ או צונ לתו צונ מדיח ופרי ח" לתו צונ אדמיקר ליה בלע‬
‫‪5‬‬
‫אלא אימא ח" לתו צונ קול) צונ לתו צונ מדיח‪ .‬וכ משמע בשילהי מסכת ע"ז )ד) עו‪ ,(.‬דאמר‬
‫מר עוקבא זב יורה מעכו"" אהדר ליה גדנפא‪ ,‬ומסיק כבולעו כ פולטו‪ ,‬מה בולעו בניצוצות א)‬
‫פולטו בניצוצות‪ ,‬ואי עירוי ככלי ראשו מאי איריא משו" דבלע בניצוצות‪ ,‬אפילו בלע בליעה‬
‫גמורה פלט בניצוצות שהוא עירוי! אלא ודאי לא מבשל אלא כדי קליפה‪ .‬וא" עירו רותחי" על‬
‫התרנגולת צריכה קליפה‪ .‬וכלי שתשמישו ע"י עירוי כגו קערות‪ ,‬יכול להגעיל ע"י עירוי דכבולעו‬
‫כ פולטו‪ ,‬אבל כלי שנתבשל בו איסור לא סגי להגעילו על ידי עירוי‪...‬‬
‫)טו( תוס' זבחי" צה ע"בצו ע"א ד"ה עירה לתוכו‬
‫עירה לתוכו רותח מני ת"ל אשר תבושל בו ישבר מכא מדקדק ר"ת דעירוי ככלי ראשו‬
‫מדחשיב כמבושל‪ .‬ונראה דאדרבה קשה מכא‪ ,‬דהא קרי ליה בסמו בלוע בלא בישול! מיהו י"ל‬
‫דחשיב ליה בלוע בלא בישול לפי שאינו מתבשל מחמת הכלי‪ ,‬דבכלי אחר נתבשל‪ .‬ורבינו שמואל‬
‫היה מדקדק דעירוי ככלי שני‪ ...‬ור"ת אומר דאדרבה‪ ...‬ואע"ג דקי"ל כוותיה דשמואל דאמר‬
‫תתאה גבר מודה שמואל דמבשל כדי קליפה‪ ...‬ועוד מייתי ר"ת ראיה מהא דקאמר בפרק כל שעה‬
‫)פסחי" ד) לז‪ (:‬המעיסה ב"ש פוטרי וב"ה מחייבי‪ ,‬החליטה ב"ש מחייבי ובית הלל פוטרי‪,‬‬
‫איזו היא המעיסה ואיזו היא החליטה? המעיסה קמח על גבי מוגלשי פירוש מוגלשי מי"‬
‫רותחי‪ .‬ופרי מ"ש המעיסה ומאי שנא החליטה? ומשני תברא מי ששנה זו לא שנה זו‪ .‬אלמא מא‬
‫דפטר מחלה בקמח על גבי מוגלשי משו" דלאו לח" הוא כיו שנילוש ברותחי פטר נמי במוגלשי‬
‫ששפכ על גבי קמח‪ ,‬אע"פ שנשפכו לכלי שני‪ .‬אלמא עירוי ככלי ראשו‪ .‬מיהו קשה היכי פטר‪ ,‬הא‬
‫אינו מבשל אלא כדי קליפה לשמואל דאמר תתאה גבר דקי"ל כוותיה? וי"ל דמיירי כגו דליכא‬
‫אלא כדי חיוב חלה מצומצ" או מעט יותר‪ ,‬דבתר קליפה אי נשאר כשיעור חלה‪ .‬ועוד מביא ר"ת‬
‫ראיה‪ ...‬ומה שכתב בסדר של פסח המתחיל אדיר דר מתוחי" 'הכנת קערות ומיליה"‪ ,‬בכלי שני‬
‫שימושיה"‪ ,‬כשופכי מסיר בה‪ ,‬כ שופכי רותחי עליה' אומר ר"ת דליתיה‪ ,‬דכל כלי" שבעול"‬
‫מהניא שפיכת רותחי‪ ,‬דעירוי ככלי ראשו‪ .‬וקשה לרבינו שמואל‪ ,‬נהי דמהני עירוי רותחי מכלי‬
‫ראשו לתו קערות ושאר כלי" שדר לערות בה‪ ,‬היא יועיל לאות קערות וכלי" שהוכנסו כול‬
‫לתו כלי ראשו ומלוא ]צ"ל ומלאי[ איסורי מכל צד בכל עובי הכלי‪ ,‬לעני שיוכל לחזור ולהכניס‬
‫בתו אילפס וקדירה מרותחי של היתר‪ ,‬כיו דקיימא ל כשמואל דאמר תתאה גבר ואינו מבשל‬
‫אלא כדי קליפה!‬
‫וא" היינו מפרשי" דעירוי ככלי ראשו לגמרי ומבשל יותר מכדי קליפה‪ ,‬ומאי דאמר שמואל דאינו‬
‫מבשל אלא בכדי קליפה‪ ,‬זה דוקא בשני דברי" יבשי" שנוגעי זה בזה‪ ,‬ואפילו בדבר לח כגו נט)‬
‫מרוטבו על הסולת שאותו רוטב אינו כמו עירוי שהרי נפסקה‪ ,‬אבל עירוי שאי כח הכלי ראשו‬
‫נפסק מבשל לגמרי לפי זה יתיישב מה שאומר ר"ת דשופכי רותחי עליה הוא הכשר גמור‬
‫אפילו לקערות שנותנ בתו הסיר והאילפס‪ ,‬ולא תקשי נמי מה שפירשתי לעיל דמוגלשי על גבי‬
‫קמח היכי פטור מחלה והלא אינו מבשל אלא כדי קליפה‪ ,‬דאיכא למימר דמבשל לגמרי‬
‫כדפירשתי‪.‬‬
‫מיהו ר"ת לא היה סובר כ‪ ,‬מדאיצטרי ליה למימר דעירוי אינו מבשל אלא כדי קליפה משו"‬
‫קושיא דתתאה גבר‪...‬‬
‫כמה בליעה מתרחשת בכלי שני לדעת רשב" ור"ת? כמה מתרחשת בעירוי? הא יש‬
‫לחלק בי עירוי לעירוי?‬
‫‪6‬‬
‫)טז( הגהות אשר"י ע"ז פ"ה סי' לא‬
‫ואור"ת דעירוי שמערה מכלי ראשו חשיב כלי ראשו ויוכל להגעיל כלי" ע"י עירוי‪.‬‬
‫וא" עירו מכלי ראשו על התרנגולת ומלגוה אסורה‪ ,‬דהא דקי"ל תתאה גבר היינו בשני דברי"‬
‫יבשי" כשה נוגעי" זה בזה או אפי' דבר לח כגו נט) מרוטבו על החרס שאותו עירוי ראשו אי‬
‫נוגע כל שעה ברותחי שה בכלי ראשו‪ ,‬אבל עירוי שאי כח כלי הראשו נפסק מבשל לגמרי‪.‬‬
‫אבל רשב"" אומר דעירוי לא הוי אלא כלי שני‪.‬‬
‫ותרנגולת שנמלגו יחד בכ"ש ממש ונמצאת אחת מה טריפה אור"י שמעשי" בכל יו" שמתירי"‬
‫כל האחרות שנמלגה עמה‪ .‬ומפרש דכלי שני אי מבשל ואי מפליט ולא מבליע‪ .‬ומייתי ראיה‬
‫מירושלמי‪.‬‬
‫אבל ה"ר חיי" אומר דלא פלט פחות מבית השחיטה למ"ד בית השחיטה רותח‪ ,‬דסכי ששחט בה‬
‫בעי הגעלה‪ ,‬אלמא אע"ג דלא מבשל מ"מ מבליע‪ .‬ולפי דבריו היו נאסרי כל הכלי" שמולגי בה‬
‫את התרנגולת מחמת הד" שפלט מ התרנגולת ונבלע בכלי‪ .‬מיהו שאר תרנגולות לא היו נאסרי‬
‫א) על פי שבולעות ד" שנפלט מאחרות שסו) יוצא ע"י מליחה‪.‬‬
‫ואי נראה לר"י אלא הכל הוא מותר‪ ,‬ואפי' לא רחצו צואר התרנגולת ומלגו אותה כ מלוכל בד"‬
‫הכל מותר‪ .‬ומה שנהגו לרחו!‪ ,‬זהו לפי שרגילי להרתיח אותו מי" על האש שנמלג בה וחוזרי"‬
‫ומולגי בה אחרת או שופכי אות" על הכלי להדיחו פר"י מהרי"ח‪:‬‬
‫)יז( תורת הבית לרשב"א בית ד שער א‬
‫)‪ (1‬באי זה ח" אנו חוששי לפליטת האיסור ולבליעת ההיתר ממנו‪ :‬יש מ החכמי" הראשוני"‬
‫ז"ל שאמרו שאינו ראוי להפליט ולהבליע אלא כלי ראשו‪ ,‬דכלי שני אינו מבשל‪ ,‬וכ עירוי דכלי‬
‫ראשו ככלי שני הוא ולא ככלי ראשו‪ ,‬וכל שאינו מבשל אינו מפליט ואינו מבליע‪ ,‬וכמו שנראה‬
‫מסוגיא ירושלמית שבפרק כירה ובפ"ק דמעשרות‪ ,‬והרי אנו כותבי אותו למטה‪.‬‬
‫ורש"י ז"ל ורבנו ת" ז"ל סוברי דעירוי דכלי ראשו מבשל ככלי ראשו‪.‬‬
‫)‪ (2‬ומכל מקו" בי כדברי אלו בי כדברי אלו א" איתא דכל שאינו מבשל אינו מפליט ומבליע‪ ,‬א"‬
‫כ היתר שנפל לתו איסור שבכלי שני אינו בולע ובהדחה בעלמא סגי ליה ואפילו שניה" חמי‪,‬‬
‫כיו שלא נגעו זה בזה אלא בכלי שני‪ .‬וכ א" עירה איסור רותח מכלי שני לכלי של היתר אינו‬
‫בולע ואינו צרי הגעלה‪.‬‬
‫)‪ (3‬ואלו דברי" שאי הדעת סובל ואי פשט של סוגיות שבגמרא מסכי" עמה"‪ ,‬שהרי בשוחט‬
‫בסכי של נכרי" נחלקו בפרק קמא דחולי רב ורבב"ח‪ ,‬רב אמר קול) ורבה אמר מדיח‪ ,‬ואמרינ‬
‫דטעמא דרב משו" דקסבר בית השחיטה רותח‪ .‬וכ ללישנא אחרינא אמרינ דלכולי עלמא בית‬
‫השחיטה רותח ולפיכ לרב קול) ורבב"ח דאמר מדיח משו" דקסבר דאיידי דטרידי סימני‬
‫לאפוקי דמא לא בלעי‪ .‬ובודאי ח" בית השחיטה מועט אפילו מרותח שבכלי שני ואפילו הכי‬
‫מבליע‪...‬‬
‫)‪ (4‬ועוד דאמר אמימר משמיה דרבא לא ליסחו) איניש כפלי עילוי בשרא‪ ,‬דדאיב תרבא ובלע‬
‫בשרא ]ד) ב עמוד א[‪ .‬ומדקאמר דייב ובלע משמע ודאי לכאורה דבולעי ה ממש וצרי קליפה‬
‫לכל הפחות‪ .‬וכ נראה מדברי רש"י ז"ל וכמו שכתבתי בניקור חלב‪ .‬אלמא אפילו ח" מועט כח"‬
‫חלב הכסלי" בשעה שנחתכו מ הבהמה סמו לשחיטתה יש כח להפליט ולהבליע‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫)‪ (5‬ועוד שא" אתה אומר כ הלוקח כלי תשמיש מ הנכרי" כלי" שדרכ להשתמש בה בשני אינ‬
‫צריכי הגעלה כלל‪ ,‬וכלי" שנשתמש בה בכלי שני בחמ! אי צריכי הגעלה בפסח‪.‬‬
‫)‪ (6‬אלא ודאי כל שיש בו ח" אפילו כח" בית השחיטה מפליט ומבליע‪ .‬ואעפ"י שאי כלי שני מבשל‬
‫ולא אפילו עירוי דכלי ראשו מכל מקו" מבליעי ה‪ .‬וג" כ ראיתי דעת הרמב" ז"ל‪.‬‬
‫)‪ (7‬והביא ראיה מקערה שמלח בה בשר שאסרוה כדאיתא הת" בפרק כל הבשר משו" דמליח הרי‬
‫הוא כרותח ואעפ"י שאי במלח משו" מבשל לגבי שבת ואפילו בדקא בעי ליה לאורחא כדאיתא‬
‫בפרק כלל גדול‪.‬‬
‫)‪ (8‬ומה שאמר בירושלמי שבפרק כירה‪ ...‬דמשמע מתו סוגיא ירושלמית זאת דכל שאינו מבשל‬
‫אינו מבליע שהרי השוו אות ש"‪ .‬כבר פירשה יפה הרמב" ז"ל‪ ,‬דלא דנו בירושלמי מבשל מבולע‬
‫אלא מפני שעשה הכתוב עירוי ככלי ראשו ובעי הגעלה ומריקה ושטיפה אלמא בלע טובא‪ ,‬הילכ‬
‫לגבי שבת אסור לכתחילה בתבלי‪ ,‬דאלו כלי שני בהגעלה דכלי שני סגי ליה ולא מצינו לו מריקה‬
‫ושטיפה‪ .‬אלו דברי הרב ז"ל ויפה כיו‪ .‬ומפירושו ג" כ אנו למדי דאפילו כלי נחשת שעירו לתוכו‬
‫בי מכלי ראשו בי מכלי שני בולע הוא וצרי הגעלה‪ ,‬שלא אמרו ש" בירושלמי ש'אינו בולע אלא‬
‫בשהאור מהל תחתיו' אלא שלא להצריכו מריקה ושטיפה כמערה לתוכו חטאת רותח‪ ,‬אבל בולע‬
‫הוא וצרי הוא הגעלה‪ .‬ושלא כדברי הרב בעל העיטור ז"ל שהכשירה בלא כלו" ואי דבריו נכוני"‬
‫בזה כלל‪.‬‬
‫)יח( שו"ע ורמ"א סי' סח סעיפי" ייא‬
‫)י( אי מולגי גדיי" וטלאי" ועופות בכלי ראשו אלא א" כ ניקר את החלב ומלח"‪ .‬וכ לא יערה‬
‫עליה" מכלי ראשו‪ .‬וא" עירה‪ ,‬די בקליפת העור‪ .‬וא" ראש העו) למעלה כשמערה עליו‪ ,‬אי צרי‬
‫קליפה‪ .‬הגה‪ :‬ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשו כשנגע למטה‪ ,‬אבל א" פסק כבר לא מיקרי‬
‫עירוי‪ ,‬ואינו אוסר )ר" ושאר פוסקי" וע"ל סימ ק"ה סק"ד(‪.‬‬
‫)יא( אפילו בכלי שני‪ ,‬יש אומרי" שלא ימלוג; וא" מלג‪ ,‬מותר‪ .‬הגה‪ :‬דקיימא ל כלי שני אינו מבשל‪,‬‬
‫ואפילו היד סולדת בו )מרדכי פרק השוכר( ובדיעבד שרי‪ ,‬אבל לכתחלה אסור )הגהות ש"ד שער י"ד( ולכ נהגו באלו‬
‫המדינות שלא למלוג שו" דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחי" או צור שבת‪ ,‬מותר להניח בכלי שני‪ ,‬אפילו‬
‫לכתחלה‪ ,‬חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו‪ .‬וטוב ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במי" שאי היד סולדת‬
‫בה"‪ .‬ואי חילוק בי כלי חרס או כלי נחשת או שאר כלי"‪ ,‬לעני כלי שני‪) .‬כ משמע לו מדברי הפוסקי"(‪.‬‬
‫כאיזו שיטה פסקו שו"ע ורמ"א?‬