‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫דלקת כבד נגיפית ‪C‬‬ ‫)‪(Hepatitis C‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬ ‫‪02 -‬‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪6408240/1‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫כתיבה‪ :‬נעמי מי‪-‬עמי‪ ,‬חוקרת‬ ‫אישור‪ :‬הודיה קין‪ ,‬ראש צוות‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬ ‫ז' בסיוון תשס"ח‬ ‫‪ 10‬ביוני ‪2008‬‬ ‫תמצית‬ ‫במסמך זה‪ ,‬שנכתב לבקשת חה"כ נאדיה חילו‪ ,‬מידע על המחלה דלקת כבד נגיפית ‪ C‬ועל דרכי ההתמודדות‬ ‫אתה‪ .‬מטרת המסמך היא להציג את המצב הקיים ולבדוק את הצורך בחקיקה שתבטיח פיצוי לחולים‪ .‬כמו‬ ‫כן מוצגים במסמך תקדימים לחקיקה שעניינה פיצוי חולים במחלות אחרות בישראל וסקירה משווה של‬ ‫הנעשה בנושא זה במדינות אחרות‪.‬‬ ‫דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬היא מחלת כבד הנגרמת על‪-‬ידי הנגיף הפטיטיס ‪ . C‬המחלה ייחודית בכך‬ ‫שהתפתחותה אטית ונמשכת עשרות שנים‪ ,‬ועקב כך מספר החולים הכרוניים בה גדול‪ ,‬לרובם אין כל‬ ‫תסמינים של מחלת כבד והם יכולים "לחיות בשלום עם המחלה" במשך עשרות שנים‪ .‬כיוון שחלק‬ ‫מהחולים אינם מודעים למחלתם‪ ,‬נדבקים מהם אנשים רבים נוספים‪.‬‬ ‫דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬נפוצה בכל העולם‪ :‬יותר מ‪ 170-‬מיליון איש נגועים בה‪ ,‬ועוד ‪ 4–3‬מיליונים נדבקים‬ ‫בה מדי שנה‪ .‬בישראל חולים בה כ‪ 60,000–40,000-‬בני‪-‬אדם‪ ,‬רובם נדבקו עקב קבלת עירוי דם‪ ,‬שבעבר היה‬ ‫הגורם העיקרי להפצת המחלה‪ .‬בשנים ‪ 1992–1991‬פותחו הבדיקות לזיהוי נוגדנים בנגיף בתרומות דם‪,‬‬ ‫ומאז הסיכוי להידבק במחלה עקב קבלת עירוי דם הוא מזערי‪ ,‬והגורם המרכזי להידבקות במחלה הוא‬ ‫שימוש במחטים ומזרקים מזוהמים‪ ,‬בדרך כלל עקב שימוש בסמים‪ .‬תיתכן הדבקה גם בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 80%-‬מכלל הנדבקים בנגיף ההפטיטיס ‪ C‬יפתחו דלקת כבד כרונית מסוג ‪ . C‬כ‪ 20%–10%-‬מהם‬ ‫עלולים לפתח שחמת )הצטלקות( הכבד וכ‪ 5%–3%-‬עלולים לחלות בסרטן הכבד‪.‬‬ ‫שלא כמו לסוגים אחרים של דלקת הכבד )הפטיטיס(‪ ,‬להפטיטיס ‪ C‬לא נמצא עד היום חיסון‪ .‬הבדיקות‬ ‫החדישות והמשוכללות לאבחון המחלה אינן כלולות בסל הבריאות בישראל‪ .‬התרופות החדישות נכנסו‬ ‫לסל הבריאות בשנת ‪.2005‬‬ ‫עד כה לא נעשה בכנסת ניסיון לקדם בחקיקה את נושא הפיצוי לנפגעי הפטיטיס ‪ . C‬בשנת ‪ 1992‬נחקק‬ ‫החוק המבטיח פיצוי כספי למי שנדבקו בנגיף איידס מעירוי דם‪ :‬חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס(‪,‬‬ ‫התשנ"ג‪ .1992-‬נפגעי הפטיטיס ‪ C‬אינם נכללים בחוק זה‪.‬‬ ‫מהסקירה המשווה של הנעשה בתחום זה בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בקנדה‪ ,‬בבריטניה ובאירלנד עולים הממצאים‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫•‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬חלו מאות אלפי אנשים בעולם בהפטיטיס ‪ C‬או באיידס עקב קבלת‬ ‫עירוי דם‪.‬‬ ‫•‬ ‫רבים מן הנפגעים במדינות רבות הגישו תביעת פיצויים מן הממשלה וגם תביעות אזרחיות נגד בתי‪-‬‬ ‫החולים ובנקי הדם במדינתם‪ .‬לאחר מאבקים משפטיים ארוכים הסכימו כל המדינות הנסקרות‬ ‫במסמך זה‪ ,‬פרט לארצות‪-‬הברית‪ ,‬לשלם פיצויים לנפגעים ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪20‬‬ ‫•‬ ‫מהמדינות שנסקרו במסמך זה אירלנד היא היחידה שחוקקה חוק לתשלום פיצויים לחולי‬ ‫הפטיטיס ‪. Hepatitis C Compensation Tribunal Act, 1997 : C‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫‪1‬‬ ‫דלקת כבד נגיפית ‪ (HBV) B‬ודלקת כבד נגיפית ‪ – (HCV) C‬הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪ – 2 C‬הן שתיים‬ ‫מקבוצה גדולה יותר של מחלות כבד‪ ,‬והן נגרמות על‪-‬ידי הנגיפים )וירוסים( הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪C‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬ ‫השלב הראשון של דלקת הכבד הנגיפית ‪) C‬לאחר תקופת נשאות( מכונה "דלקת כבד חריפה" )‪acute HCV‬‬ ‫‪ .(infection‬כ‪ 80%-‬מהנדבקים במחלה זו מגיעים לשלב המתקדם המכונה "דלקת כבד כרונית"‪.‬‬ ‫חיסון נגד הנגיף הפטיטיס ‪ B‬כלול בשגרת החיסונים משנת ‪ 1992‬והמנה הראשונה ניתנת בלידה‬ ‫‪3‬‬ ‫נגד הנגיף‬ ‫הפטיטיס ‪ C‬טרם נמצא חיסון‪ .‬חברות תרופות אחדות בעולם מנסות לפתח חיסון כזה‪ .‬עם זה‪ ,‬יש כיום‬ ‫תרופות יעילות נגד הנגיף‪.‬‬ ‫לנגיף הפטיטיס ‪ C‬יש שישה גנוטייפים )תת‪-‬סוגים(‪ .‬בשניים מהם‪ ,‬גנוטייפים ‪ 2‬ו‪ ,3-‬אפשר להשיג בטיפול‬ ‫מתאים החלמה מלאה‪ 4 .‬בישראל נפוץ בעיקר גנוטייפ ‪ ,1‬שברוב המקרים אינו מאפשר החלמה מלאה‪ ,‬אולם‬ ‫‪5‬‬ ‫בטיפול מתאים אפשר לעצור את התקדמות המחלה‪.‬‬ ‫‪ .1.1‬הידבקות וגורמי סיכון‬ ‫הנגיף הפטיטיס ‪ C‬מועבר בעיקר במגע עם דם או עם תוצרי דם המזוהמים בו‪ .‬עירוי דם ושימוש במחטים‬ ‫ובמזרקים לא סטריליים היו בעבר הגורמים העיקריים להפצתו‪ .‬זיהוי הנגיף בשנת ‪ 1989‬אפשר לראשונה‬ ‫עריכת בדיקה שגרתית לאיתור דם שיש בו נוגדני הפטיטיס ‪ . C‬כאמור‪ ,‬מאז שנת ‪ 1991‬נבדקות כל מנות הדם‬ ‫בישראל דרך שגרה‪ ,‬והסיכון להידבק במחלה עקב קבלת עירוי דם הוא מזערי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1‬המקורות לפרק זה‪ :‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד בבית‪-‬החולים "הדסה" עין‪-‬כרם ‪ ,‬הרצאה בכנס השנתי של חולי‬ ‫הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ ,2006‬קלטת ‪ DVD‬ושיחות טלפון‪ 13 ,‬ו‪ 15-‬במאי ‪ ;2008‬מר שמואל שפירא‪ ,‬יו"ר ארגון ח"צ – עמותה ישראלית‬ ‫לחולי הפטיטיס‪ ,‬פגישה‪ 25 ,‬במרס ‪ ;2008‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שירותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪ ;2008‬דוח‬ ‫הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬ו‪) C -‬ועדת‪-‬שובל(‪ :‬קווים מנחים למניעת העברת‬ ‫זיהום מעובדי בריאות למטופלים‪ ,‬אוקטובר ‪2008‬‬ ‫‪ 2‬השם הנפוץ של המחלות הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪ C‬הוא צהבת‪ .‬יצוין כי למעשה צהבת )כלומר השתנות גוון העור לצהוב( היא‬ ‫אחד הסימפטומים המופיעים עם התקדמות המחלה‪.‬‬ ‫‪ 3‬הנגיף עלול לעבור מאם נשאית ליילוד‪ ,‬ולכן החיסון ניתן מייד לאחר הלידה‪.‬‬ ‫‪ 4‬החלמה מלאה משמעותה שמי שהיו חולים כבר אינם נושאים בגופם את הנגיף הפטיטיס ‪ . C‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪,‬‬ ‫‪ 15‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 5‬שם‪.‬‬ ‫‪ 6‬אתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ , http://www.health.gov.il ,‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪ ,2008‬וכן פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת‬ ‫טלפון‪ 13 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪20‬‬ ‫קבוצות הסיכון העיקריות להידבקות בהפטיטיס ‪: C‬‬ ‫•‬ ‫מי שקיבלו עירוי דם או מוצרי דם לפני שנת ‪;1991‬‬ ‫•‬ ‫עובדי מערכת הבריאות שנדבקו מחולים‪ ,‬למשל בדקירה ממזרק;‬ ‫•‬ ‫מזריקי סמים;‬ ‫•‬ ‫תינוקות שנולדו לנושאות הנגיף‪ .‬הסיכון של הידבקות התינוק גדל ככל שכמות הנגיפים בדם האם‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גדולה יותר;‬ ‫•‬ ‫מי שמקיימים יחסי מין המוגדרים "בסיכון גבוה"‪ :‬בעלי שותפים מיניים רבים וחולים במחלות‬ ‫המועברות במגע מיני‪.‬‬ ‫העברה מזדמנת של הנגיף מציינת הידבקות ממקור לא ידוע‪ .‬מקור החשיפה לנגיף עלול להיות חתכים‪,‬‬ ‫פצעים‪ ,‬זריקות או טיפול רפואי אחר‪.‬‬ ‫הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬או ‪C‬‬ ‫במחקר שנערך בראשית שנות ה‪ 2000-‬בבית‪-‬החולים "הדסה" בירושלים נמצא כי עובדי מערכת הבריאות‬ ‫הם בסיכון גבוה להידבק בהפטיטיס ‪ . C‬בבדיקות התגלה כי ‪ 37‬עובדים ב"הדסה"‪ ,‬כ‪ 0.9%-‬מכלל העובדים‪,‬‬ ‫נושאים את הנגיף‪ .‬ב‪ 23-‬בינואר ‪ 2001‬הוקמה ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות ועדה מקצועית לקביעת‬ ‫המדיניות בכל הקשור להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬או ‪ . C‬בראש הוועדה עמד פרופסור‬ ‫דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד‪.‬‬ ‫אשר לדלקת כבד נגיפית ‪ C‬קבעה הוועדה כי בתקופת עבודתה הצביעו הנתונים על העברת זיהום ממטפל‬ ‫למטופל על סיכון מזערי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של הדבקה‪ .‬לפיכך המליצה הוועדה כי בשלב זה לא יוגבל העיסוק‬ ‫בפעולות פולשניות המועדות לחשיפה‪ .‬עם זאת המליצה הוועדה לחסן את כל עובדי הבריאות החשופים לדם‬ ‫ולנוזלי גוף‪ ,‬כדי להגן עליהם מהנגיף הפטיטיס ‪) B‬כאמור‪ ,‬נגד הנגיף הפטיטיס ‪ C‬טרם נמצא חיסון(‪.‬‬ ‫הוועדה המליצה לקבוע כי עובד בריאות המסרב לקבל חיסון נגד דלקת כבד נגיפית ‪ B‬או לעבור בדיקת דם‬ ‫לגילוי דלקת כבד נגיפית ‪ C‬לא יורשה לערוך בדיקות פולשניות במסגרת עבודתו‪.‬‬ ‫‪ 7‬אף שקיום הנגיף היה ידוע לחוקרים‪ ,‬עד ‪ 1989‬לא הצליחו לזהותו‪.‬‬ ‫‪ 8‬ראו‪ :‬דוח הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬ו‪) C -‬ועדת‪-‬שובל(‪ :‬קווים מנחים למניעת‬ ‫העברת זיהום מעובדי בריאות למטופלים"‪ ,‬אוקטובר ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪20‬‬ ‫חלק מהנשאים של דלקת כבד נגיפית ‪ C‬נדבקו בחו"ל‪ ,‬אולם למשרד הבריאות אין מידע על שיעור‬ ‫הנשאים הנ"ל‪ ,‬היות וחובת הדיווח לא חלה על נשאות‪ .‬כמו כן ההפרדה בדיווח לפי סוג דלקת כבד‬ ‫נגיפית החלה רק ב‪ .1992-‬ד"ר איתמר רוסו‪ ,‬ראש שרותי בריאות הציבור‪ ,‬ממליץ שאם וכאשר יהיה דיון‬ ‫‪9‬‬ ‫על פיצויים לנשאים‪ ,‬ראוי יהיה לבדוק ברמה הפרטנית האם ההדבקה היתה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬תסמינים קליניים‬ ‫המאפיינים הבולטים של דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬הם המספר הגדול של החולים הכרוניים וההתפתחות‬ ‫האטית של המחלה‪ ,‬שלעתים נמשכת עשרות שנים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כ‪ 80%-‬מכלל הנדבקים בנגיף הפטיטיס ‪ C‬יפתחו דלקת כבד כרונית‪ 10%–20% .‬מהם יפתחו‬ ‫שחמת כבד ‪ 10‬וכ‪ 5%–3%-‬יפתחו סרטן הכבד‪ 11 .‬אצל רוב החולים הכרוניים‪ ,‬כ‪ 80%–70%-‬מכלל הנדבקים‬ ‫בנגיף‪ ,‬לא ניכרים כל תסמינים של מחלת כבד‪ ,‬והם עשויים "לחיות בשלום" עם המחלה במשך ‪ 20‬ואף ‪40‬‬ ‫שנה‪ .‬אם יש להם תסמינים‪ ,‬הרי הם קלים‪ ,‬ועל‪-‬פי רוב הם אינם רצופים‪ .‬תסמינים אלה עלולים להיות‪:‬‬ ‫עייפות‪ ,‬אי‪-‬נוחות או רגישות קלה בחלק הימני העליון של הבטן‪ ,‬בחילות וחוסר תיאבון וכאבי שרירים‬ ‫‪12‬‬ ‫ומפרקים‪ .‬בדיקה גופנית תהיה בדרך כלל תקינה‪ ,‬או שיתגלו בה רגישות או הגדלה קלה של הכבד‪.‬‬ ‫במקרים שבהם המחלה מתקדמת והופכת לשחמת )הצטלקות( הכבד התסמינים בולטים יותר‪ ,‬ובהם חולשת‬ ‫שרירים‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬גרד‪ ,‬שתן כהה‪ ,‬אגירת נוזלים ונפיחות בבטן‪ .‬הממצאים‬ ‫הגופניים בשחמת הם כבד מוגדל או מוקטן‪ ,‬טחול מוגדל‪ ,‬שינוי בגוון העור )צהבת(‪ ,‬ניוון שרירים‪ ,‬קילוף עור‬ ‫ונפיחות בקרסוליים‪.‬‬ ‫שחמת הכבד עלולה לגרום לכשל בתפקוד הכבד‪ .‬השתלת כבד חדש לא תמיד פותרת את הבעיה‪ ,‬מכיוון‬ ‫‪13‬‬ ‫שהנגיף הנמצא בדם עלול לתקוף גם את הכבד החדש‪.‬‬ ‫לנוכח מאפייני המחלה‪ ,‬חוסר המודעות של החולה לעובדה שהוא חולה גורם להדבקת אנשים נוספים‪ ,‬וכך‬ ‫המחלה מתפשטת‪.‬‬ ‫התפתחות שחמת הכבד היא תהליך אטי שנמשך שנים רבות‪ .‬סרטן הכבד עלול להופיע לאחר ‪ 40–20‬שנה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 9‬ד"ר איתמר רוסו‪ ,‬ראש שרותי בריאות הציבור‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באוקטובר ‪.2008‬‬ ‫‪ 10‬שחמת הכבד ) ‪ ( cirrhosis‬היא מחלה שבמהלכה רקמות הכבד נהרסות ומוחלפות ברקמה צלקתית‪ ,‬והדבר גורם להפרעה‬ ‫בזרימת הדם אל תאי הכבד ולשיבוש פעילות הכבד‪ .‬מחלה זו נגרמת מסיבוכים של דלקות כבד נגיפיות מסוג ‪ B‬או ‪ C‬או‬ ‫מגורמים אחרים‪ ,‬כמו צריכה מופרזת של אלכוהול‪ .‬גילוי מוקדם עשוי לעכב את המחלה ולהפחית את הסיבוכים‪ .‬המקור‪ :‬אתר‬ ‫האינטרנט ‪ , http://www.doctors.co.il , Doctors‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪.2008‬‬ ‫‪ 11‬על‪-‬פי הערכת ארגון הבריאות העולמי‪ .‬המקור‪," Global surveillance and control of hepatitis C: Report of WHO" :‬‬ ‫באתר האינטרנט של ארגון הבריאות הבין‪-‬לאומי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני‬ ‫‪.2008‬‬ ‫‪ 12‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 15 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 13‬הנ"ל‪ ,‬שם‪ 13 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 14‬שם‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ .2‬נתונים‬ ‫דלקת כבד נגיפית ‪ C‬היא מחלה נפוצה בעולם כולו‪ .‬ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כ‪) 3%-‬יותר מ‪170-‬‬ ‫מיליון איש( מכלל אוכלוסיית העולם נגועה במחלה זו; ‪ 4–3‬מיליוני בני‪-‬אדם נדבקים בה מדי שנה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תפוצת הנגיף בעולם אינה אחידה‪ .‬התפוצה הגדולה ביותר היא במצרים‪ ,‬שם נמצאה תפוצה של ‪20%–10%‬‬ ‫בקרב תורמי דם ו‪ 30%-‬באוכלוסייה הכללית‪ .‬תפוצה גדולה נמצאה גם במזרח אירופה )ברוסיה ובחבר‬ ‫‪17‬‬ ‫המדינות(‪ 16 .‬בצפון אמריקה‪ ,‬במערב אירופה ובאוסטרליה נמצאה תפוצה מצומצמת יחסית‪.‬‬ ‫בישראל נושאים את הנגיף הפטיטיס ‪ B‬כ‪ 80 80,000-‬בני‪-‬אדם‪ 60,000–40,000 .‬בני‪-‬אדם נושאים את הנגיף‬ ‫הפטיטיס ‪. C‬‬ ‫להלן נתוני המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות על מקרים חדשים של הידבקות בהפטיטיס ‪C‬‬ ‫בישראל מדי שנה מאז שנת ‪3 199‬‬ ‫‪18‬‬ ‫השנה‬ ‫מספר המקרים החדשים‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪ 15‬על‪-‬פי הערכת ארגון הבריאות העולמי‪ .‬המקור‪ , "Global surveillance and control of hepatitis C " :‬באתר האינטרנט של‬ ‫ארגון הבריאות העולמי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני ‪.2008‬‬ ‫‪ 16‬בהקשר זה יצוין כי לדברי פרופסור שובל נשאי הפטיטיס ‪ C‬רבים הגיעו לארץ בגלי העלייה מחבר המדינות ‪.‬‬ ‫‪ 17‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד במרכז הרפואי "הדסה" עין‪-‬כרם ‪ ,‬הרצאה בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו‬ ‫‪) 2006‬קלטת ‪.( DVD‬‬ ‫‪ 18‬ד"ר שנטל צדיק‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 25 ,‬במרס ‪ ;2008‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר‬ ‫במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 22 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מהטבלה עולה כי משנת ‪ 1993‬ועד היום נדבקו בנגיף ‪ 703‬בני‪-‬אדם‪ .‬כאמור‪ ,‬כ‪ 60,000-40,000-‬בני‪-‬אדם‬ ‫בישראל נושאים אותו‪.‬‬ ‫נתוני בנק הדם המרכזי‬ ‫‪19‬‬ ‫יצוין כי הנתונים המוצגים בפרק זה נאספים בעיקר מבדיקות דם של תורמי דם בריאים‪ ,‬וחשוב לזכור כי‬ ‫התורמים אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה‪ .‬לפיכך מדובר בהערכה בלבד‪ ,‬והתמונה אינה שלמה‪ .‬מאז ‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫במרס ‪ 1991‬כל תרומת דם בישראל נבדקת בבנק הדם המרכזי‪.‬‬ ‫כל תרומת דם בישראל נבדקת בבנק הדם המרכזי‪ .‬מדובר בכ‪ 300,000-‬בדיקות בשנה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי נתוני בנק הדם המרכזי לשנת ‪ ,2007‬ב‪ 289,000-‬מנות דם‪ ,‬שתרמו ‪ 241,612‬בני‪-‬אדם‪ ,‬זוהו ‪ 99‬נשאי‬ ‫‪) HCV‬הפטיטיס ‪ 0.04% – C‬מכלל התורמים(‪ .‬בתרומות הדם זוהו גם ארבעה נשאי ‪) HIV‬נגיף האיידס –‬ ‫‪ 0.002%‬מכלל התורמים(‪ .‬יצוין כי תורמי דם שנמצא כי הם נשאים מקבלים הודעה על מצבם ובנק הדם‬ ‫מפנה אותם למעקב ולטיפול רפואי‪.‬‬ ‫‪ .3‬אבחון המחלה והטיפול בה‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .3.1‬אבחון המחלה‬ ‫כאמור‪ ,‬לחלק ניכר מהנדבקים בהפטיטיס ‪ C‬אין תסמינים של המחלה‪ ,‬ולכן הם אינם מודעים לכך שנדבקו‬ ‫בה‪.‬‬ ‫בדיקות סינון )לאיתור אוכלוסיות בסיכון( נערכות בישראל רק למכורים לסמים‪ ,‬כשהם מגיעים למרפאות‬ ‫לגמילה מסמים‪ .‬משרד הבריאות אינו רואה צורך בהרחבת בדיקות הסינון לקבוצות אוכלוסייה נוספות‪,‬‬ ‫ומסתמך בכך בין השאר על כך שה‪ U.S Preventive Services Task Force -‬ממליץ שלא לערוך בדיקות‬ ‫‪ 19‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שרותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 20‬שם‪.‬‬ ‫‪ 21‬פרק זה מסתמך על הרצאתו של פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד במרכז הרפואי האוניברסיטאי "הדסה" עין‪-‬כרם‪,‬‬ ‫בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ – 2006‬אלא אם כן נאמר אחרת‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫יצוין כי בכל המדינות הנסקרות במסמך זה המכורים לסמים הם רוב החולים‬ ‫בדלקת הכבד הנגיפית ‪. C‬‬ ‫בשירותי הדם בישראל נערכות בדיקות משני סוגים לזיהוי ‪:HCV‬‬ ‫‪ .1‬בדיקת נוגדנים לנגיף ) ‪ ( HCV antibodies‬בשיטת ‪; ELISA‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .2‬בדיקה ברמה המולקולרית ) ‪ (NAT‬הנערכת לכל מנת דם בארץ מאז ‪ 1‬בינואר ‪.2008‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .3.2‬בדיקת התקדמות המחלה‬ ‫עד השנים האחרונות היתה ביופסיה של הכבד השיטה המקובלת ביותר להערכת מידת הנזק שנגרם לכבד‬ ‫של החולים במשך השנים‪ .‬ביופסיה של הכבד היא שיטה פולשנית‪ ,‬ובשיעורים קטנים של אוכלוסיית‬ ‫הנבדקים היא כרוכה בסיבוכים‪ .‬חלק מהחולים סירבו לעבור בדיקה זו‪ .‬כיום משתמשים באולטרסאונד‬ ‫לביצוע ביופסיה של הכבד‪ ,‬אך עדיין נדרש לשם כך אשפוז בבית‪-‬חולים‪ ,‬ולפיכך גם כיום חלק מהחולים‬ ‫מסרבים לעבור את הבדיקה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות היתה פריצת דרך בנושא בדיקת התקדמות המחלה‪ ,‬כשפותח התבחין החדש‬ ‫‪ . FibroTest-ActiTest‬תבחין זה נותן הערכה של מצב הכבד באמצעות שש בדיקות דם פשוטות‪:‬‬ ‫הפיברוטסט מאפשר לסווג את חומרת הפיברוזיס )ההצטלקות( של הכבד‪ .‬התוצאה מתבטאת במספרים‬ ‫ה‪-‬‬ ‫מ‪ 0-‬עד ‪ 0 :1‬פירושו שאין פיברוזיס כלל‪ ,‬ו‪ 1-‬מציין שלנבדק שחמת הכבד ) ‪.( cirrhosis‬‬ ‫אקטיטסט מאפשר לסווג את חומרת הדלקת של הכבד‪ ,‬גם כאן בערכים מ‪ 0-‬עד ‪ ,1‬שבהם ‪ 0‬מסמן שאין‬ ‫דלקת בכבד ו‪ 1-‬מסמן דלקת כבד חמורה‪ .‬התבחין החדש חוסך מהחולים את הצורך לעבור ביופסיה של‬ ‫הכבד‪.‬‬ ‫מחקרים שנעשו באירופה ובארה"ב מצביעים על התאמה בין הבדיקה החדשה ובין ביופסיות של הכבד‬ ‫ב‪ ,95%–80%-‬אך הרופאים טוענים שאי‪-‬אפשר לוותר לגמרי על הביופסיה‪ .‬חסרונותיה של הבדיקה‬ ‫החדישה היא עלותה הגבוהה והעובדה שיעילותה אינה מושלמת‪ .‬כמו כן היא אינה מתאימה לכל החולים‪.‬‬ ‫‪ 22‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 23‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שירותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 24‬זוהי בדיקה של כמות נוגדני הנגיף בדם‪ ,‬שפותחה לראשונה בתחילת שנות ה‪ 90-‬ויעילותה אז היתה נמוכה ביותר‪ .‬מאז‬ ‫השתכללה והשתפרה מבחינת רגישותה ואמינותה‪ .‬המקור‪ , "Global surveillance and control of hepatitis C " :‬באתר‬ ‫האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני ‪.Report 2008‬‬ ‫‪ NAT (Nucleic Acid Test ) 25‬היא בדיקת סינון שאושרה מטעם מינהל התרופות האמריקני בשנת ‪ 2002‬לסינון תורמי דם‬ ‫ומוצריו הנושאים את הנגיפים הפטיטיס ‪ C‬ואיידס‪ .‬לבדיקה רגישות גבוהה לנגיפים אלה‪ .‬המקור‪:‬‬ ‫‪U.S. Food and Drug Administration, FDA approves first nucleic acid test (NAT) system to screen whole blood‬‬ ‫‪donors for infections with human immunodeficiency virus (HIV) and Hepatitis C Virus (HCV), February 28,‬‬ ‫‪2002.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .3.3‬הטיפול התרופתי‬ ‫התרופה הראשונה שפותחה נגד דלקת כבד נגיפית ‪ C‬היתה אינטרפרון ) ‪ .( Interferon‬כאשר הנגיף הפטיטיס‬ ‫‪ C‬חודר לתאי הכבד תאים אלה מייצרים אינטרפרון במהירות רבה‪ ,‬והופעתו מקדימה בהרבה את תגובתה‬ ‫של מערכת החיסון הפעילה‪ .‬קיימים לפחות שלושה סוגים של אינטרפרון המיוצרים בגוף באופן טבעי‪ ,‬והם‬ ‫מכונים אלפא‪ ,‬ביתא וגמא‪ .‬כיום ידוע שבתגובה על הידבקות בנגיף תאי הדם הלבנים מפיקים בעיקר‬ ‫אינטרפרון אלפא‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1986‬פורסם לראשונה ניסיון טיפול בהפטיטיס ‪ C‬באמצעות אינטרפרון אלפא שהופק במעבדה‪.‬‬ ‫חיקוי המנגנון הטבעי של הגוף תוך כדי הגברתו הוא שיטת טיפול ידועה במקרים שבהם מערכת החיסון‬ ‫אינה מצליחה להיפטר מהנגיף בכוחות עצמה‪ .‬הצלחת הטיפול היתה מינימלית‪ .‬יצוין כי לטיפול‬ ‫באינטרפרון יש לעתים תופעות לוואי‪ ,‬ובהן חום גבוה‪ ,‬כאבי שרירים‪ ,‬חולשה‪ ,‬בעיות בבלוטת התריס‬ ‫‪27‬‬ ‫ודיכאון‪ .‬בכ‪ 20%–10%-‬מכלל המקרים החולים מפסיקים את הטיפול עקב תופעות אלה‪.‬‬ ‫כיום הטיפול בשלב הכרוני של המחלה הוא בשילוב סוג חדש של אינטרפרון‪ ,‬הנקרא אינטרפרון אלפא‬ ‫בפגילציה ) ‪ , (Peg (Pegylated) – Interferon Alpha‬עם התרופה האנטי‪-‬נגיפית ‪ .Ribavnin‬טיפול חדיש זה‪,‬‬ ‫הפועל לטווח ארוך‪ ,‬ניתן רק פעם בשבוע‪ ,‬לעומת שלוש פעמים בעבר‪ .‬הטיפול החדיש נכנס לסל התרופות‬ ‫בשנת ‪) 2005‬החומר הפעיל ‪ Ribavnin‬נכנס לסל הבריאות במרס ‪,(1999‬‬ ‫‪28‬‬ ‫אך משרד הבריאות מאשר את‬ ‫השימוש בו רק עד ‪ 24‬או ‪ 48‬שבועות‪ ,‬בהתאם לגנוטיפ של הנגיף‪ .‬אין המלצה לטיפול ממושך יותר‪ ,‬ומכאן‬ ‫נובעות המגבלות של תקופת הטיפול‪ .‬פעמים רבות אין בתקופה זו כדי לענות על צורכי החולים‪ .‬הטיפול‬ ‫לכ‪ 45%-‬מכלל החולים בגנוטייפ ‪ 1‬ולכ‪ 80%-‬מכלל החולים בגנוטייפ ‪ 2‬ובגנוטייפ ‪ .3‬כאמור‪,‬‬ ‫מתאים‬ ‫‪29‬‬ ‫בישראל גנוטייפ ‪ 1‬הוא השכיח ביותר‪ ,‬אך יש גם מקרים של גנוטייפים ‪ 2‬ו‪.3-‬‬ ‫כיום נמשכים הניסיונות לפתח חיסון למחלה‪ .‬במכון ויצמן למדע ברחובות נעשה ניסיון לפיתוח חיסון‬ ‫סביל‪ ,‬כלומר פיתוח נוגדנים שנותנים לחולי הפטיטיס ‪ C‬לפני השתלת כבד כדי שהמחלה לא תתקוף את‬ ‫הכבד החדש‪ .‬חברות אחדות לייצור תרופות מנסות למצוא תרופות יעילות יותר‪ ,‬וחיסון למחלה‪ ,‬ומשקיעות‬ ‫בכך סכומי עתק‪.‬‬ ‫‪" 26‬אבחון מחלות כבד ללא ביופסיה"‪ ,‬ו"תבחין חדש במעבדות רמב"ם – ‪ ," Fibrotest-Actitest‬באתר האינטרנט של חולי‬ ‫המופיליה בישראל‪ , http://www.hemophilia.orgil/nobiopsy.asp ,‬כניסה‪ 16 :‬באפריל ‪ ,2008‬וכן‪ :‬יעקב מאור‪ ,‬שימוש‬ ‫בסמנים ביו‪-‬כימיים לא חודרניים להערכת מידת הצטלקות הכבד )פיברוזיס( בחולי המופיליה עם הפטיטיס ‪ : C‬האם ניתן‬ ‫להסתמך על בדיקת הפיברוטסט ללא ביופסיית כבד? ‪ ,‬כנס החברה הישראלית לחקר הכבד‪ ,‬פברואר ‪ ,2005‬ואתר האינטרנט של‬ ‫החברה בעלת הפטנט בצרפת‪ , www.biopredictive.com , BioPredictive S.A.S ,‬כניסה‪ 12 :‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 27‬אתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ , http://www.health.gov.il ,‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪.2008‬‬ ‫‪ 28‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 29‬הרחבת הצד הרפואי ראו בהרצאתו של פרופסור דניאל בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ 13 ,2006‬במאי ‪) 2008‬קלטת‬ ‫‪.( DVD‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ .4‬חקיקה‬ ‫עד כה לא נעשה בכנסת כל ניסיון לקדם באמצעות חקיקה מתן פיצוי לנפגעי דלקת כבד נגיפית ‪ B‬או ‪. C‬‬ ‫‪30‬‬ ‫יש בישראל תקדימים לחקיקה הקובעת פיצוי לחולים במחלות מסוימות‪ .‬להלן פירוט חקיקה בתחום זה‪.‬‬ ‫‪ .4.1‬חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס(‪ ,‬התשנ"ג‪1992-‬‬ ‫על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬המדינה תפצה כל אדם שנושא בגופו את נגיף האיידס עקב קבלת עירוי דם משירות רפואי‬ ‫‪31‬‬ ‫וציבורי‪ ,‬וכן את בן זוגו או ילדו של מי שקיבל את עירוי הדם‪ ,‬אם גם הם נדבקו בנגיף‪.‬‬ ‫זהו החוק הדומה ביותר למקרה של נפגעי הפטיטיס ‪ , C‬שכן במחלת האיידס נדבקו אנשים שקיבלו עירוי‬ ‫דם לפני שזוהה נגיף האיידס ופותחו בדיקות לזיהויו‪.‬‬ ‫על‪-‬פי חוק זה פיצתה המדינה כספית כל נשא איידס שקיבל עירוי דם מ‪ 1-‬בינואר ‪ 1982‬עד ‪ 1‬בינואר ‪.1987‬‬ ‫הנשאים קיבלו פיצוי חד‪-‬פעמי בסך ‪ 250,000‬ש"ח‪ ,‬צמודים למדד‪ .‬על‪-‬פי החוק ניתן פיצוי חד‪-‬פעמי גם‬ ‫לשאיריו של החולה‪.‬‬ ‫נוסף על כך המדינה משלמת לחולה‪ ,‬ולאחר פטירתו – לשאיריו‪ ,‬קצבה חודשית באמצעות המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪.‬‬ ‫לדברי פרופסור דניאל שובל‪ ,‬הסיבה לאי‪-‬החלת החוק לפיצוי נפגעי איידס גם על חולי הפטיטיס ‪ C‬היא‬ ‫בין השאר כלכלית‪ .‬החלת החוק על חולי הפטיטיס ‪ C‬תטיל עלויות גבוהות מאוד על המדינה‪ ,‬שכן מדובר‬ ‫בקבוצה גדולה של חולים בהשוואה לקבוצות אחרות שנקבע להן פיצוי בחוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלות הבדיקות‬ ‫והתרופות לטיפול בהפטיטיס ‪ C‬גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫יצוין כי כל המדינות המפותחות המשלמות פיצויים לחולי‬ ‫הפטיטיס ‪ C‬נמנעו מקביעת הפיצוי בחוק משיקולים דומים‪ ,‬ורק באירלנד נחקק חוק פיצוי לחולים במחלה‬ ‫זו )ראו להלן בסקירה המשווה(‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬חוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬התשס"ז‪2007-‬‬ ‫ב‪ 19-‬במרס ‪ 2007‬אישרה הכנסת את חוק פיצוי נפגעי פוליו‪ ,‬התשס"ז‪ ,2007-‬ברוב גדול‪ ,‬של ‪ 75‬מחברי‬ ‫הכנסת‪ ,‬וללא מתנגדים‪ .‬שאלת אחריותה של המדינה נשארה פתוחה‪ .‬מחד גיסא לא נקבע מפורשות‬ ‫‪ 30‬עו"ד איתי עצמון‪ ,‬עוזר ליועץ המשפטי לוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬פגישה‪ 22 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 31‬החקיקה נועדה בעיקר לחולי המופיליה שנדבקו בנגיף‪ .‬המופיליה )דממת( היא ליקוי תורשתי של מערכת קרישת הדם‪ ,‬שבה‬ ‫נגרם דימום יתר כיוון שחולף זמן רב עד לקרישת הדם‪.‬‬ ‫‪ 32‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 13 ,‬במאי ‪ .2008‬יצוין כי למסקנה זו הגיעו גם המחוקקים בארה"ב )ראו בהמשך(‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪33‬‬ ‫על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬כל נפגע פוליו שנקבעה לו דרגת נכות בין ‪ 20%‬ל‪ 100%-‬זכאי לקצבה חודשית מטעם המדינה‪.‬‬ ‫נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מ‪ 20%-‬יקבל מענק חד‪-‬פעמי במקום קצבה‪.‬‬ ‫כדי לקבל קצבה או מענק על החולה להיות תושב ישראל‪ ,‬לעניין חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[‪,‬‬ ‫התשנ"ה‪ .1995-‬הפיצויים ניתנים רק למי שלקה במחלה בהיותו תושב מדינת ישראל על‪-‬פי חוק זה‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬חוק לפיצוי נפגעי גזזת‪ ,‬התשנ"ד‪1994-‬‬ ‫בדברי ההסבר להצעת חוק זו נאמר כי‪..." :‬העולים שהגיעו בשנות ה‪ 50-‬סבלו מחבלי קליטה קשים‪ ...‬חולי‬ ‫הגזזת קיבלו טיפולים בהקרנות‪ .‬התברר כעבור זמן שהקרנות אלה‪ ...‬גרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים‬ ‫עד כדי מחלת הסרטן ומחלות קשות ביותר אחרות‪ . ..‬מן הראוי למצוא דרך לפיצוי הולם לחולים אלה‪ ,‬כפי‬ ‫‪34‬‬ ‫שנעשה לגבי קבוצות אחרות של חולים שהמדינה מצאה דרך לפצותם לפי חוק"‪.‬‬ ‫החוק קובע כי יינתן פיצוי חד‪-‬פעמי לנפגע שעקב המחלה נקבעו לו ‪ 40%‬נכות או יותר‪ ,‬בסך ‪–50,000‬‬ ‫‪ 100,000‬ש"ח )על‪-‬פי שיעור הנכות שנקבע לו(‪ .‬פיצוי כספי נוסף יינתן לחולה אם תחמיר מחלתו‪.‬‬ ‫כמו כן משולמת לחולה קצבה חודשית על‪-‬פי אחוזי הנכות שנקבעו לו )מ‪ 40%-‬עד ‪ .(100%‬הקצבה החודשית‬ ‫למי שנקבעו לו ‪ 100%‬נכות היא ‪ 1,886‬ש"ח‪.‬‬ ‫למי שנקבעו לו בין ‪ 5%‬ל‪ 40%-‬נכות תשלם המדינה מענק משלים‪.‬‬ ‫‪ .4.4‬חוק ביטוח נפגעי חיסון‪ ,‬התש"ן‪1989-‬‬ ‫בעקבות מקרה ג'והר אלטורי בשנת ‪ 35 ,1987‬ומקרים נוספים של פגיעה בילדים לכאורה בגלל חיסונים‪,‬‬ ‫נחקק חוק ביטוח נפגעי חיסון‪ ,‬התש"ן‪ ,1989-‬שלפיו המדינה חייבת לבטח את כל מי שמקבל חיסון‪ ,‬וכל‬ ‫אדם אחר שבא עמו במגע‪ ,‬מפני פגיעה עקב חיסון‪ .‬על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬הזכאות לתגמולי הביטוח אינה תלויה‬ ‫‪36‬‬ ‫בהוכחת אשם מצד נותן החיסון‪.‬‬ ‫‪ 33‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות עם מחלת הפוליו בישראל ‪ ,‬כתבה מיכל טביביאן מזרחי‪ 16 ,‬בינואר ‪.2007‬‬ ‫‪ 34‬הצעת חוק ‪ ,2263‬ג' בניסן התשנ"ד‪ 15 ,‬במרס ‪.1994‬‬ ‫‪ 35‬פרשת אלטורי הגיעה לדיון בבית‪-‬המשפט העליון בשנת ‪ ;1987‬תינוקת בת ארבעה חודשים חלתה לאחר קבלת חיסון משולש‬ ‫ולקתה בנזק מוחי‪ .‬משפחתה תבעה את משרד הבריאות בגין רשלנות‪ .‬לא הוכח קשר סיבתי בין החיסון ובין המחלה‪ ,‬ובית‪-‬‬ ‫המשפט העליון קבע כי אין לומר שבמתן החיסון יש משום התנהגות רשלנית‪ ,‬שכן הסכנות לבריאות הציבור הטמונות‬ ‫בהימנעות ממתן החיסון גדולות לאין ערוך מן הסיכון הזעיר הכרוך בשימוש בחיסון‪ .‬המקור‪ :‬כרמל שלו‪ ,‬בריאות‪ ,‬משפט‬ ‫וזכויות האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.2003 ,‬‬ ‫‪ 36‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬חיסונים לילדים ‪ ,‬כתבה נעמי מי‪-‬עמי‪ 14 ,‬ביוני ‪.2004‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ .5‬סקירה משווה‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬החלו מדינות מפותחות בעולם לפצות אזרחים נשאי איידס והפטיטיס ‪C‬‬ ‫שנדבקו עקב קבלת עירויי דם‪ .‬במדינות אחדות‪ ,‬ובהן ארה"ב וקנדה‪ ,‬הוקמו ועדות חקירה אשר הגישו‬ ‫המלצות לשיפור בטיחות מערכת הדם במדינה‪ ,‬ובעקבותיהן הוגשו תביעות נגד הממשלה הפדרלית‪ .‬כל‬ ‫המדינות שנסקרו במסמך‪ ,‬פרט לארה"ב‪ ,‬משלמות פיצויים לחולים בהפטיטיס ‪ , C‬כל אחת בדרכה‪ .‬רק‬ ‫באירלנד נחקק חוק מפורש שקובע מתן פיצוי לנפגעי הפטיטיס ‪. C‬‬ ‫‪ .5.1‬ארצות‪-‬הברית‬ ‫כ‪ 5-‬מיליוני אמריקנים נגועים בהפטיטיס ‪ . C‬בכל שנה מתגלים כ‪ 30,000-‬חולים חדשים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בארה"ב יש חקיקה פדרלית בעניין הפטיטיס ‪ , C‬הקובעת דרכי התמודדות עם המחלה אך אינה קובעת‬ ‫פיצוי כספי לחולים בה‪:‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ Hepatitis C Epidemic Control and Prevention Act 2003‬מתקן את‬ ‫‪ Public Health Service Act‬ומורה לשר הבריאות לפתח וליישם תוכנית לבקרה ולמניעת הפצת הפטיטיס‬ ‫‪ . C‬בתוכנית ייכללו אסטרטגיות להדרכה בכל הקשור למחלה ולאבחון מוקדם שלה‪ ,‬וכן חיזוק המחקר‬ ‫בנושא מחלות הכבד והרחבתו‪ .‬על‪-‬פי החוק יש להקים מרכזי מידע ונתונים לצורך המחקר הקליני בתחום‬ ‫מחלות הכבד‪ .‬החוק מורה לשר הבריאות לתמוך בפיתוח תוכניות לאבחון הפטיטיס ‪ C‬ומעקב אחריה‪ ,‬הן‬ ‫ברמה הפדרלית והן ברמה המדינתית‪ ,‬ולתת ייעוץ ותמיכה נפשית לחולים‪ .‬החוק קובע גם כי יש לחסן‬ ‫קבוצות אוכלוסייה שהן בסיכון לחלות בהפטיטיס ‪ C‬מפני דלקת כבד נגיפית ‪ A‬ודלקת כבד נגיפית ‪) B‬שכן‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אין חיסון נגד הפטיטיס ‪ .( C‬החוק מסמיך את שר הבריאות להקציב כספים למדינות ולמלכ"רים‬ ‫ליישום החוק‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬המליץ המכון האמריקני לרפואה‪ ,‬במסגרת עיסוקו בסוגיית בטיחות מערכת‬ ‫אספקת הדם במדינה‪ ,‬כי הממשלה הפדרלית תשקול תשלום פיצויים לנפגעים ללא הודאה באשמה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הממשל האמריקני סירב עד היום לשלם פיצויים כספיים לנפגעים או לתת להם עזרה כספית למימון‬ ‫‪39‬‬ ‫הוצאותיהם‪.‬‬ ‫עד תחילת שנות ה‪ 90-‬הוגשו כ‪ 163-‬תביעות אזרחיות נגד בנקי דם‪ ,‬בתי‪-‬חולים ורופאים‪ ,‬אך רק ב‪ 14-‬מהן זכו‬ ‫התובעים בבתי‪-‬המשפט‪ .‬לפי הצעת פשרה שהועלתה בשנת ‪ 1996‬ישולמו ‪ 600‬מיליון דולר לתובעים‪ ,‬ללא‬ ‫הכרה באשמה‪ .‬ההצעה לא התקבלה‪ .‬בהמשך הוצע לתובעים הסדר שהגדיל את סכום הפיצויים ל‪640-‬‬ ‫‪at‬‬ ‫‪Bipartisan Hepatitis C Legislation Reintroduction in Both Houses of Congress Program,‬‬ ‫‪http://fidarticles.com/p/artuckes/mi_pwwi/is_200705/ai_200705/ai_n19179109/, visited: April 17, 2008.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪At http://thomas.loc.gov, visited: April 17, 2008.‬‬ ‫‪ 39‬דוח ועדת החקירה בעניין מערכת הדם בקנדה )ועדת‪-‬קרוור(‪ ,1993 ,‬שנכלל בו גם מידע על הנעשה בתחום זה במדינות אחרות‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ C‬זוכה לעזרה כספית‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫במרס ‪ 1995‬הועלתה בקונגרס האמריקני הצעת החוק הידועה בשם ‪The Rick Ray Hemophilia Relief‬‬ ‫‪ ,Fund Act‬שמטרתה לעגן בחוק תשלום פיצויים לחולי המופיליה שנדבקו באיידס ובהפטיטיס ‪ C‬בשנים‬ ‫‪ 1987–1980‬ולמשפחותיהם‪ .‬בהצעת החוק הוצע שכל זכאי יקבל ‪ 125,000‬דולר‪ ,‬בתשלום אחד או בארבעה‬ ‫תשלומים‪ ,‬בתקופה של חמש שנים‪ .‬בדיונים בהצעת החוק הועלתה הטענה כי הממשלה התרשלה בשמירה על‬ ‫בטיחות מערכת הדם ולכן נדבקו בשנות ה‪ 80-‬רבים מחולי ההמופיליה באיידס או בהפטיטיס‪ .‬הצעת החוק‬ ‫לא נתקבלה‪.‬‬ ‫כיום הנושא הוא באחריות מדינות ארה"ב‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היו ב‪ 47-‬מ‪ 50-‬מדינות ארה"ב חוקים )" ‪Blood‬‬ ‫‪ ("Shield Laws‬שנועדו להגן על הממשל‪ ,‬על בתי‪-‬החולים ועל שירותי הדם מפני תביעה אפשרית של אנשים‬ ‫שקיבלו עירוי דם המזוהם בנגיף הפטיטיס ‪. C‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ .5.2‬קנדה‬ ‫בעקבות עירויי דם שקיבלו עשרות אלפים מאזרחי קנדה בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬נדבקו אלפים‬ ‫מהם באיידס ובהפטיטיס ‪ B‬ו‪ . C -‬כ‪ 1,000-‬אזרחים נדבקו בנגיף האיידס וכ‪ 30,000-‬אזרחים נדבקו‬ ‫בהפטיטיס ‪ , C‬רובם לפני שנת ‪ .1989‬רוב הנפגעים היו חולי המופיליה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫בעקבות זאת החליטה המדינה‬ ‫לבדוק את כל מערכת הדם שלה‪ .‬לשם כך הקים שר הבריאות בשנת ‪ 1993‬ועדת חקירה – ‪Commission of‬‬ ‫)‪ – inquiry on The Blood System in Canada (Krever Commission‬בראשות השופט הוראס‬ ‫קרוור )להלן‪ :‬ועדת‪-‬קרוור(‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫על הוועדה הוטל לחקור את התפשטות האיידס וההפטיטיס ‪ C‬בשנות ה‪80-‬‬ ‫וה‪ 90-‬בקנדה עקב קבלת עירוי דם‪ .‬ב‪ 26-‬בנובמבר ‪ 1997‬הגישה הוועדה את מסקנותיה ואת המלצותיה‬ ‫הסופיות לשר הבריאות‪.‬‬ ‫המלצות ועדת‪-‬קרוור‬ ‫המסקנה העיקרית שוועדת‪-‬קרוור הגיעה אליה בתום בדיקתה היתה כי העדר תיאום בין הגופים האחראים‬ ‫למערכת הדם – הצלב‪-‬האדום‪ ,‬הממשלה הפדרלית והממשל במחוזות – גרם לפגיעה בבטיחות של תרומות‬ ‫הדם‪ .‬בדוח הסופי היו ‪ 50‬המלצות‪ 17 ,‬מהן יועדו לממשלה הפדרלית‪ ,‬ובהן‪:‬‬ ‫‪40‬‬ ‫דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬ ‫באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 41‬מר רלף אמלן‪ ,‬שגרירות ארה"ב בישראל‪ ,‬מכתב‪ 9 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪Kumanan Wilson, “The Krever Commission: 10 years later”, Canadian Medical Association Journal,‬‬ ‫‪177(11), 2007.‬‬ ‫‪ 43‬דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬ ‫באפריל ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ 9‬הקצאת תקציבים גדולים יותר למאבק נגד התפשטות האיידס והפטיטיס ‪ : C‬הקצאת ‪125‬‬ ‫מיליון דולר בחמש השנים שלאחר הדוח כדי לבנות תוכניות מיוחדות;‬ ‫‪ 9‬פיצוי חולי הפטיטיס ‪ C‬שנדבקו במחלה עקב קבלת עירוי דם בשנים ‪.1990–1986‬‬ ‫ישום ההמלצות‬ ‫לאחר הגשת הדוח החליטה הממשלה הפדרלית ליישם את רוב המלצות הוועדה בשני מישורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להגיע להסכם פיצויים לנפגעים בלא חקיקה;‬ ‫‪ .2‬להתחיל מייד ביישום רפורמה במערכת הדם במדינה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1998‬נחתם הסכם בין הממשלה הפדרלית‪ ,‬ממשלות מקומיות והגופים המעורבים באספקת דם‪.‬‬ ‫הוחלט שישולמו פיצויים לכל אדם שנדבק בהפטיטיס ‪ C‬בתקופה שמ‪ 1-‬בינואר ‪ 1986‬עד ‪ 1‬ביולי ‪– 1990‬‬ ‫מועד תחילת הבדיקות לאיתור הנגיף הפטיטיס ‪ C‬בבנק הדם‪ ,‬בהתאם למצב בריאותו‪ .‬בעקבות ההסכם‬ ‫נפתח מרכז להגשת תביעות פיצויים‪ ,‬ומי שנמצא זכאי לפיצוי מקבל סכום כסף קבוע‪ ,‬פטור ממס‪ ,‬בתוספת‬ ‫‪ 1,000‬דולר לחודש לטיפולים רפואיים – אם מצב בריאותו מחייב זאת‪ 44 .‬סכום הפיצויים הכולל היה ‪1.1‬‬ ‫מיליארד דולר‪ ,‬שחולקו למי שנפגעו באיידס או בהפטיטיס ‪ B‬או ‪ C‬בשנים האמורות‪ .‬הכסף חולק בהתאם‬ ‫לחומרת המחלה‪ .‬התשלומים לנפגעי הפטיטיס ובני משפחותיהם נמשכים ככל שהמחלה מחמירה‪ .‬מאז‬ ‫החתימה על ההסכם נוספו על הפיצויים הבסיסיים אלה‪ :‬פיצוי על אובדן הכנסה; הוצאות על טיפול ועל‬ ‫תרופות שאינן כלולות בסל התרופות של הביטוח הלאומי והפרטי; תשלומים חודשיים על טיפול פסיכולוגי;‬ ‫פיצויים לבני המשפחה במקרה של מוות‪ ,‬ובכלל זה הוצאות ההלוויה והמשך תשלומים לבני משפחת הנפטר‬ ‫בגין איבוד תמיכה כלכלית ואישית‪ .‬על המפוצים להצהיר כי הם אינם צורכים סמים‪ .‬בשנת ‪ ,2002‬לאחר‬ ‫תהליכים משפטיים ממושכים‪ ,‬ניתנו פסקי‪-‬דין ב‪ 32-‬תביעות אזרחיות ושולמו פיצויים לתובעים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬יותר מעשר שנים מאוחר יותר‪ ,‬מתברר שיישום המלצות ועדת‪-‬קרוור ומערכת הדם החדשה שקמה‬ ‫בקנדה בעקבותיה הם סיפור הצלחה; מערכת תרומות הדם בקנדה היא כיום בטוחה‪ ,‬וננקטו כל האמצעים‬ ‫כדי להבטיח שטרגדיה )בלשון דוח ועדת‪-‬קרוור( ‪ 45‬כזו שהיתה לא תהיה עוד‪ .‬ממשלת קנדה היא היום‬ ‫הרגולטורית של כל מערכות הדם במדינה על‪-‬פי ה‪ . Food and Drugs Act and Regulations -‬ההצלחה‬ ‫בקנדה נבעה משני שינויים‪ :‬האחד – אימוץ אמצעי זהירות מקסימליים‪ ,‬והאחר – חלוקת תפקידים ברורה‬ ‫‪46‬‬ ‫בין האחראים למערכות הדם והבריאות במדינה‪ ,‬ובראשם הממשלה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬ ‫באפריל ‪.2008‬‬ ‫‪ 45‬הפרשה כונתה ”‪. “The tainted blood tragedy‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪Kumanan Wilson , “The Krever Commission: 10 years later” , Canadian Medical Association Journal,‬‬ ‫‪177(11), 2007.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ .5.3‬אירלנד‬ ‫אירלנד היא המדינה היחידה שנקבע בה בחוק תשלום פיצויים לחולי הפטיטיס ‪ C‬שנפגעו מקבלת עירוי‬ ‫דם או ממגע עם תוצרי דם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1995‬הקימה ממשלת אירלנד ועדה לפיצוי חולים שנדבקו בהפטיטיס ‪ C‬עקב מגע עם מוצרי דם‬ ‫מזוהמים או קבלת עירוי דם )‪. (Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal‬‬ ‫‪47‬‬ ‫על‪-‬פי הערכות‪ ,‬רוב‬ ‫החולים באירלנד נדבקו במחלה לפני שנת ‪ 48 .1991‬בשנת ‪ 2004‬נוספו ‪ 1,131‬חולים‪ ,‬ב‪ 2005-‬נוספו ‪1,434‬‬ ‫וב‪ 2006-‬נוספו ‪ 1,226‬חולים חדשים‪ 49 .‬אירלנד נחשבת למדינה עם המספר הגדול ביותר של חולי הפטיטיס‬ ‫‪ C‬באיחוד האירופי‪.‬‬ ‫יצוין כי הגוף המרכזי האחראי לאספקת דם באירלנד‪ , The Blood Transfusion Service Board ,‬הואשם‬ ‫ברשלנות‪ ,‬מפני שלא ערך את הבדיקות הנחוצות של מוצרי הדם אף שבחלק מהתקופה היה ידוע לו כי הן‬ ‫‪50‬‬ ‫קיימות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1997‬נחקק ‪,Hepatitis C Compensation Tribunal Act 1997‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חוק שעוגנה בו זכותם של חולי‬ ‫הפטיטיס ‪ C‬ובני משפחתם לקבל פיצוי כספי מהמדינה‪ .‬החוק והתקנות שהתקבלו אחריו קבעו מי זכאי‬ ‫להגיש תביעה ולקבל פיצויים‪ .‬בשנת ‪ 2002‬ובשנת ‪ 2006‬נוספו תיקונים לחוק‪ ,‬אשר הרחיבו את הזכאות‬ ‫לקבלת פיצויים וקבעו לחולים ולמשפחותיהם ביטוח ההולם את מצבם‪ .‬על‪-‬פי החוק זכאים לפיצויים בין‬ ‫השאר‪ :‬נשים וגברים חולי הפטיטיס ‪ C‬שנדבקו במחלה עקב קבלת עירוי דם; ילדי חולים‪ ,‬בני‪-‬זוג של‬ ‫החולים או שאירים אחרים שלהם לאחר מותם‪.‬‬ ‫הוועדה כפופה לשר הבריאות‪ ,‬ועל השר מוטלת חובת דיווח לבית‪-‬הנבחרים‪ .‬אף שבתחילה היתה הכוונה‬ ‫לשלם פיצוי רק לחולים שנדבקו לפני שנת ‪ ,1991‬הוחלט בסופו של דבר לפצות גם חולים שנדבקו לאחר‬ ‫שנה זו‪ .‬ניתנה אפשרות לבחור בין פיצוי חד‪-‬פעמי ובין קצבה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הוקם על‪-‬פי החלטת הממשלה מאגר מידע על הפטיטיס ‪. (Database National Hepatitis C ) C‬‬ ‫איסוף הנתונים למאגר התחיל בשנת ‪.2004‬‬ ‫‪ 47‬המקור‪ :‬אתר האינטרנט ‪ , http://www.hepccomptrib.com‬כניסה‪ 19 :‬במאי ‪.2008‬‬ ‫‪ 48‬הנתונים נלקחו ממאגר המידע של חולי הפטיטיס ‪ C‬באירלנד‪ , National Hepatitis C Database - HCV :‬שהוקם בשנת ‪2000‬‬ ‫על‪-‬פי החלטת הממשלה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal (HPSC) , An annual report, October 2007.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪BMJ News. "Ireland deals with hepatitis C fallout" , Murdoch 310 (6985); 958, 1995.‬‬ ‫‪ 51‬המקור‪ :‬נוסח החוק ודברי ההסבר‪ ,‬באתר האינטרנט ‪, http://www.irishsatutebook.ie/1997/en/act/pub/0034‬‬ ‫כניסה‪ 16 :‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪20‬‬ ‫‪ 5.4‬אנגליה‬ ‫אנגליה נחשבת מדינה עם שיעור נמוך של חולי הפטיטיס ‪) C‬פחות מ‪ 1%-‬באוכלוסייה(‪ .‬כיום המחלה‬ ‫מתפשטת בעיקר על‪-‬ידי מכורים לסמים שמשתמשים במזרקים‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬היו באנגליה ‪ 250,000‬בני‪-‬אדם עם נוגדנים למחלה בדמם‪ ,‬רובם לא היו מודעים לכך‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫האמצעי העיקרי שהמדינה נעזרת בו במלחמה בהפטיטיס ‪ C‬הוא חינוך בבתי‪-‬הספר‪ .‬בתוכניות למאבק‬ ‫בסמים מזהירים את התלמידים מפני הסכנה של הידבקות בהפטיטיס דרך קעקוע או פירסינג‪ .‬הכוונה היא‬ ‫לשפר את המניעה ולהפחית את סכנת ההידבקות בנגיפי הפטיטיס‪ .‬מערכת החינוך ומערכת הבריאות‬ ‫פועלות להברת המודעות למחלה גם בחינוך ובהסברה בכלל האוכלוסייה‪ ,‬ובפרט בקרב אוכלוסיות בסיכון‬ ‫)עובדי מערכת הבריאות‪ ,‬מכורים לסמים‪ ,‬אסירים צעירים ועוד(‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1987‬פנתה האגודה לחולי המופיליה באנגליה למשרד הבריאות ולפרלמנט בדרישה לפצות אנשים‬ ‫שנפגעו עקב קבלת עירוי דם )הכוונה היתה אז להידבקות במחלת האיידס(‪ .‬לאחר מאבקים משפטיים‬ ‫ממושכים הקימה הממשלה בשנת ‪ 1988‬קרן לפיצוי נפגעי איידס‪ ,‬בלי להכיר באשמתה‪ .‬בהמשך לקחה‬ ‫הממשלה על עצמה תשלום פיצויים גם למשפחות הנפגעים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1990‬הגישו ‪ 962‬חולי המופיליה שנדבקו בהפטיטיס ‪ C‬תביעות אזרחיות נגד הממשלה בטענה כי‬ ‫המדינה התרשלה בדאגה לאזרחיה‪ .‬בדצמבר ‪ 1999‬נכנעה הממשלה לתביעות )אחרי משפט(‪ ,‬וב‪ 31-‬במרס‬ ‫‪ 1991‬נרשמו ‪ 1,226‬חולי הפטיטיס ‪ C‬לקבלת פיצויים מהקרן‪ .‬כל אחד מהם קיבל בממוצע ‪ 35,000‬לירות‬ ‫שטרלינג‪ .‬סכומי הפיצויים היו תלויים בנזק שנגרם לנשאים ולבני משפחותיהם‪ ,‬ובמצבם המשפחתי‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪M. Ramsay, "Guidance on the Investigation and management of occupational exposure to Communicable‬‬ ‫‪disease and public health, vol. 2(4), December 1999.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪Hepatitis C strategy for Cambridgeshire and Peterborough, 2007.‬‬ ‫‪ 54‬למשל רווקים קיבלו ‪ 23,500‬לירות שטרלינג והורים נשואים או יחידים קיבלו ‪ 60,500‬לירות שטרלינג‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪20‬‬ ‫מקורות‬ ‫ מחקרים ומסמכים‬,‫ספרים‬ ‫כימיים לא חודרניים להערכת מידת הצטלקות הכבד )פיברוזיס( בחולי‬-‫ שימוש בסמנים ביו‬,‫מאור יעקב‬ • , ?‫ ( ללא ביופסיית כבד‬Fibrotest ) ‫ האם ניתן להסתמך על בדיקת הפיברוטסט‬: C ‫המופיליה עם הפטיטיס‬ .2005 ‫ פברואר‬,‫הרצאה בכנס החברה הישראלית לחקר הכבד‬ ‫ הרצאה בכנס השנתי של‬, C ‫ פיתוח תרופות חדשות לטיפול בהפטיטיס‬,‫"עלה" – ארגון חולי המופיליה‬ • .2004 ‫ ספטמבר‬,‫הארגון‬ • .( DVD ‫ )קלטת‬2006 ‫ יפו‬,‫ הרצאה בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‬,‫ פרופסור‬,‫שובל דניאל‬ • .‫ תשס"ג‬,‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ משפט וזכויות האדם‬,‫ בריאות‬,‫שלו כרמל‬ • American Dental Association, "Workers' Compensation and Hepatitis C", American Dent Association vol. 131(9), 2000, 1351–1353 • Cambridgeshire and Peterborough Public Health Network, Hepatitis C Strategy for and Peterborough Cambridgeshire, 2007 • Commission of Inquiry on the Blood System in Canada (Krever Commision), Report and Recommendations, Canada 1997 • Department of Health, Hepatitis C Strategy for England, August 2002 • Government action on Krever Commission recommendations, Canada 1998 • Government of Ireland, Tribunal Office, Report of the Tribunal of Inquiry into the Infection with HIV and Hepatitis C of Persons with Hemophilia and Related Matters, Dublin 2002 • Gunson R.N. (et al.), "Hepatitis B virus (HBV) and Hepatitis C virus (HCV) infection in health care workers (HCWs): Guidelines for prevention of transmission of HBV and HCV from HCV to patients", Journal of Clinical Virology, 2003, 213–230 • Health Protection Agency Centre for Infections, Hepatitis C in England : an update, 2006 • National Center for HIV/AIDS, Viral Hepatitis, STD, and TB Prevention, Viral Hepatitis B Fact Sheet, July 26, 2007 20 ‫ מתוך‬16 ‫עמוד‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ • Ramsay Mary, "Guidance of the investigation and management of occupational exposure to hepatitis C", Communicable Disease and Public Health vol. 2(4), December 1999 • Shu-Acquaye Florence, Innet Leanne, "Human Blood and its Transfusion: The Twists and Turns of Legal Thinking", Quinnipiac Health Law Journal, 2005 • U.K. Health Service Executive, Epidemiology of Hepatitis in Ireland, 2006, HPSC (Health Protection Surveillance Center) 2007 • U. K Health Service Executive, "Viral Hepatitis in Ireland 2005", HPSC annual report, 2005 • Wong-Rieger Durhane, Lessons Learned from Hepatitis Compensation in Canada, May 20, 2002 ‫מסמכי הממשלה והכנסת‬ ‫ קווים‬: C -‫ ו‬B ‫ דוח הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד‬,‫משרד הבריאות‬ • .2006 ‫ אוקטובר‬, ‫מנחים למניעת העברת זיהום מעובדי בריאות למטופלים‬ 16 ,‫ כתבה מיכל טביביאן מזרחי‬, ‫ ההתמודדות עם מחלת הפוליו בישראל‬,‫ מרכז המחקר והמידע‬,‫הכנסת‬ • .2007 ‫בינואר‬ .2004 ‫ ביוני‬14 ,‫עמי‬-‫ כתבה נעמי מי‬, ‫ חיסונים לילדים‬,‫ מרכז המחקר והמידע‬,‫הכנסת‬ • ‫חקיקה‬ .1992-‫ התשנ"ג‬,(‫חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס‬ • .2007-‫ התשס"ז‬,‫חוק פיצוי לנפגעי פוליו‬ • .1989-‫ התש"ן‬,‫חוק ביטוח נפגעי חיסון‬ • .1994-‫ התשנ"ד‬,‫חוק לפיצוי נפגעי גזזת‬ • • Hepatitis C Compensation Tribunal Act, 1997 (Ireland) • Hepatitis C Epidemic Control and Prevention Act (USA) • Liver Research Enhancement Act (USA) • National Hepatitis B Act (USA) • The Hepatitis C compensation Tribunal (Amendment) Act, 2002 • The Hepatitis C Compensation Tribunal (Amendment) Act, 2006 20 ‫ מתוך‬17 ‫עמוד‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫פגישות‪ ,‬שיחות טלפון ומכתבים‬ ‫•‬ ‫אמלן רלף‪ ,‬מידען‪ ,‬שגרירות ארה"ב‪ ,‬מכתבים‪ 9 ,‬באפריל ו‪ 27-‬במאי ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫בורמן חוליו‪ ,‬מנכ"ל עמותת ח"צ‪ ,‬שיחת טלפון‪ 19 ,‬במרס ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫טל ארנה‪ ,‬ד"ר‪ ,‬מנהלת האגף למדיניות טכנולוגית רפואית במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫כהן מירי‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתבים‪ 6 ,‬באפריל ו‪ 22-‬במאי ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫עצמון איתי‪ ,‬עורך‪-‬דין‪ ,‬הלשכה המשפטית של הכנסת‪ ,‬פגישה‪ 21 ,‬במאי ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫צדיק שנטל‪ ,‬ד"ר‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 25 ,‬במרס ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫שובל דניאל‪ ,‬פרופסור‪ ,‬מומחה למחלות כבד‪ ,‬בית‪-‬החולים "הדסה" עין‪-‬כרם‪ ,‬שיחות טלפון‪ 13 ,‬ו‪ 15-‬במאי‬ ‫‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫שנער אילת‪ ,‬פרופסור‪ ,‬מנהלת שירותי הדם בבנק הדם המרכזי בבית‪-‬החולים )על שם שיבא בתל‪-‬השומר‪,‬‬ ‫מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬ ‫•‬ ‫שפירא שמואל‪ ,‬יו"ר עמותת ח"צ – עמותה ישראלית לחולי הפטיטיס‪ ,‬פגישה‪ 25 ,‬במרס ‪ , 2008‬ושיחת טלפון‪,‬‬ ‫‪ 13‬במאי ‪.2008‬‬ ‫עיתונות‬ ‫•‬ ‫אבן דן‪" ,‬המגיפה המודחקת‪ :‬כך מזניחה מדינת ישראל את הטיפול בנשאי צהבת ‪ ," C‬מעריב‪ 23 ,‬באוגוסט‬ ‫‪.2002‬‬ ‫•‬ ‫וינרב גלי‪" ,‬גם המולקולה המקורית האחרונה של ‪ XTL‬לא הצליחה בניסויים הקליניים"‪ ,‬גלובס‪ 6 ,‬ביוני‬ ‫‪.2007‬‬ ‫•‬ ‫כהן עומרי‪" ,‬אקס‪.‬טי‪.‬אל צמצמה את ההפסד השנתי ב‪ ,"15%-‬הארץ‪ 22 ,‬במרס ‪.2006‬‬ ‫•‬ ‫פליקס שירה‪" ,‬נשאים לא מודעים"‪ ,‬הארץ‪ 30 ,‬באפריל ‪.2001‬‬ ‫•‬ ‫שולמן סופי‪ XTL " ,‬הקפיאה גיוס חולים לניסויים קליניים בתרופה חדשה בעקבות מות מטופל"‪ ,‬הארץ‪11 ,‬‬ ‫במאי ‪.2004‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪20‬‬ • Health Canada News Release, Government action on Krever Commission – recommendations, November 1998 • Health Canada News Release, Minister Rock reaffirms federal government's commitment to blood safety, Ottawa, November 25, 1998 • Supreme Court to Rule on Hepatitis C and HIV Cases, United States, February 27, 2002 • Franciscus Alan (ed.), HCV Advocate Weekly News Review: a Review of HCV, HBV and HIV/HCV, 2007 • Health Canada, “Minister Rock reaffirms federal government’s commitment to blood safety, November 25, 1998 • BMJ News, "Ireland announces compensation for hepatitis C”, September 23, 1995 • BMJ News, “Ireland deals with hepatitis C fallout”, April 15, 1995 • U.S. Food and Drug Administration, FDA approves first nucleic acid test (NAT) system to screen whole blood donors for infections with human immunodeficiency virus (HIV) and Hepatitis C Virus (HCV), February 28, 2002 ‫אתרי אינטרנט‬ http://www.hemophilia.org.il/hcv.asp ,‫ארגון חולי המופיליה בישראל‬ • http://www.doctors.co.il • http://www.hepfi.org ,‫לאומי של הקרן לחולי הפטיטיס‬-‫האתר הבין‬ • ,‫החברה הישראלית לחקר הכבד‬ • http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/presentations/isas/index.htm 20 ‫ מתוך‬19 ‫עמוד‬ http://www.health.co.il ,‫משרד הבריאות‬ • http://www.liverfoundation.org ,‫קרן הכבד האמריקנית‬ • ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ • http://fidarticles.com/p/artuckes/mi_pwwi/is_200705/ai_200705/ai_n19179109/ • http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html • http://thomas.loc.gov/ • National Hepatitis C Database for people infected through blood and blood products (Ireland), at http://www.ndsc.ie/hpsc/AZ/HepatitisHIVAIDSandsSTIs/HePatitisHIVAIDSandsSTIs/HepatitisC/HepatitisCCDat abase/ • • Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal, Ireland, at http://www.hepccomptrib.com http://www.hemophilia.org.il/fibrotest.asp • http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 20 ‫ מתוך‬20 ‫עמוד‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬