‫בס"ד‪ ,‬סדר "אלה המצות והמשפטי אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל" ה'תשנ"ט‬ ‫סוכ משיעוריו של‬ ‫הרב יוס צבי רימו‬ ‫בהלכות בישול‬ ‫ּשלּו" ‪-‬‬ ‫ּשלּו ‪ַּ -‬ב ֵ‬ ‫ּת ַב ְ‬ ‫שר ְ‬ ‫ְאת ֲא ֶ‬ ‫"ו ֵ‬ ‫קיצור הלכות בישול בשבת‬ ‫"וכלי מכלי שוני" ‪2 ..........................................................................................‬‬ ‫א‪ .‬בישול בכלי ראשו‪2 .............................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬בישול בכלי שני ‪2 .................................................................................‬‬ ‫ג‪ .‬בישול בכלי שלישי ‪3 .............................................................................‬‬ ‫ד‪ .‬עירוי ‪4 ...................................................................................................‬‬ ‫בישול אחר בישול ‪4 ...............................................................................................‬‬ ‫ה‪ .‬בישול אחר בישול ‪4 .............................................................................‬‬ ‫ו‪ .‬צירו ספקות ‪5 ......................................................................................‬‬ ‫ז‪ .‬הגדרות לח ומוצק ‪5 ..............................................................................‬‬ ‫אינפנדה ‪6...........................................................................................‬‬ ‫אבקה ‪6...............................................................................................‬‬ ‫כוס רטובה ‪6.......................................................................................‬‬ ‫ח‪ .‬בישול אחר אפייה ‪7 .............................................................................‬‬ ‫די מצקת ‪8.........................................................................................‬‬ ‫איסור ֵמגִ יס ‪8 .........................................................................................................‬‬ ‫ט‪ .‬הוצאה בכ ‪8 ........................................................................................‬‬ ‫י‪ .‬כיסוי‪9 ....................................................................................................‬‬ ‫נתינה על האש בשבת ‪10.........................................................................................‬‬ ‫יא‪ .‬שהייה ‪10 .............................................................................................‬‬ ‫הגדרת "גרו " ו"קטו" ‪10..................................................................‬‬ ‫קדרה חיה ‪11......................................................................................‬‬ ‫סיכו דיני שהייה ‪12..........................................................................‬‬ ‫יב‪ .‬החזרה ‪12 .............................................................................................‬‬ ‫יג‪ .‬נתינה לכתחילה ‪13 ...............................................................................‬‬ ‫נתינה בתו‪ +‬תנור ‪14...........................................................................‬‬ ‫נספח א' ‪ ,‬קביעת חו שהיד סולדת בו ‪15...............................................................‬‬ ‫סיכו מעשי ‪ ,‬נתינת תבשיל על האש ‪16................................................................‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫כאשר באי אנו לפסוק הלכה בהלכות בישול בשבת‪ ,‬עלינו לבחו שתי רמות חיוב שונות‪:‬‬ ‫ראשית יש לבדוק הא הפעולה מהווה בישול‪ ,‬ואז היא אסורה מדאורייתא‪ ,‬ולאחר מכ עלינו לבדוק‬ ‫א היא אסורה מדרבנ‪ ,‬מטע "מחזי כמבשל" )=נראה כמבשל(‪.‬‬ ‫בעיית בישול קיימת א‪ +‬ורק בחו הגבוה מחו שהיד סולדת ‪ .45°C ,‬בחו נמו‪ +‬מחו זה אי‬ ‫כלל בעייה של בישול )וראה נספח א'(‪.‬‬ ‫סוכ ע"י יצחק ברט ויאיר עוג‬ ‫‪2‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫"וכלים מכלים שונים"‬ ‫א‪ .‬בישול בכלי ראשו‬ ‫בישול בכלי ראשו שעומד על האש אסור מהתורה לכל הדעות‪ .‬להל נדו בכלי ראשו שהוסר מ‬ ‫האש‪:‬‬ ‫הגמרא בשבת )לח‪ (:‬כותבת שהמחמ ביצה ליד מיח כדי שתתגלגל )=תתבשל( עובר באיסור‬ ‫תורה‪ .‬בהמש‪ +‬קובעת הגמרא‪:‬‬ ‫"‪..."øåñàã éâéìô àì ò"åë øåàä úåãìåúá‬‬ ‫)שבת לט‪(:‬‬ ‫מבואר בגמרא שכל המחמ בתולדות האור‪ ,‬כגו סודר שהוח באור )ראה רש"י ש(‪ ,‬חייב‪ .‬לכ ג‬ ‫המחמ במי שהוחמו ע"י האש ‪ ,‬כלי ראשו שהוסר מ האש ‪ ,‬חייב‪ .‬מהירושלמי‪ ,‬מאיד‪ ,+‬משמע‬ ‫שדווקא בכלי ראשו העומד על האש יש איסור תורה‪ ,‬ובכלי ראשו שלא על גבי האש אי איסור‬ ‫כזה‪:‬‬ ‫"‪..."åéúçú êìäî øåàäù ìë ?øåøá ìéùáú åäæéà‬‬ ‫)שבת פ"ג ה"ה(‬ ‫המשנה בשבת )מב‪ (:‬כותבת בש ת"ק שאסור לשי תבלי בכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬א‪ +‬בכלי‬ ‫שני מותר‪ .‬רש"י מבאר שבכלי ראשו יש איסור תורה לדעת ת"ק‪ .‬המשנה ממשיכה ומביאה את דעת‬ ‫ר' יהודה החולק על ת"ק‪ ,‬וסובר )לפי מסקנת הגמרא( שמותר לתת לכתחילה מאכלי בכלי ראשו‬ ‫שהוסר מהאש‪ ,‬אא"כ יש בכלי חומ‪ 1‬או ציר‪.‬‬ ‫התוס' על אתר מצמצמי את דברי ר' יהודה‪ ,‬ופוסקי שלדעתו מותר להניח בכלי ראשו שלא‬ ‫על גבי האש רק תבליני‪ ,‬א‪ +‬אסור לשי ש מאכלי אחרי‪.‬‬ ‫הגר"א גורס גרסא אחרת בירושלמי‪ :‬במקו "כל שהאור מהל‪ +‬תחתיו" גורס הגר"א "כל שהיה‬ ‫האור מהל‪ +‬תחתיו"‪ .‬מגרסת הגר"א משמע שג בישול בכלי ראשו שהוסר מ האש אסור‬ ‫מדאורייתא‪.‬‬ ‫להלכה נפסק )שו"ע שי"ח‪ ,‬ג; אגל"ט אופה יב; כג( שג בישול בכלי ראשו שהוסר מהאש אסור מהתורה ‪,‬‬ ‫ולכ יש לזכור שאסור מדאורייתא לשי תבליני בסיר מרק‪ ,‬אפילו א הוא הוסר מהאש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בישול בכלי שני‬ ‫הגמרא בשבת )מ‪ (:‬כותבת שכלי שני אינו מבשל‪ ,‬ולכ מותר לשי שמ לא מבושל בכלי שני‪ .‬תוס'‬ ‫על אתר מקשי מה ההבדל בי כלי ראשו לכלי שני ‪ ,‬והלא חוזק הבישול תלוי בחומו בלבד?! תוס'‬ ‫מסבירי שכיוו שדפנותיו של כלי ראשו מתחממות מהאש‪ ,‬לכ הוא מחזיק חו לזמ ממוש‪ +‬יותר‬ ‫‪ ,‬ורק משו כ‪ +‬יש בו איסור בישול )כשחומו גבוה מחו שהיד סולדת בו(‪ .‬בכלי שני ‪ ,‬שדפנותיו‬ ‫אינ מתחממות כלל מ האש ‪ ,‬אי איסור בישול בכל חו שהוא‪ .‬לכאורה מוב מתוס' שכלי שני‬ ‫שחומו ‪ 90°C‬לא מבשל‪ ,‬ואילו כלי ראשו שחומו נמו‪ +‬יותר ‪ ,60°C ,‬למשל ‪ ,‬מבשל‪ .‬כנראה‪ ,‬לדעת‬ ‫תוס' הגדרת הבישול האסור בשבת הוא בישול בו החו מגיע מהדפנות ‪ ,‬וממילא מוב מדוע כלי‬ ‫ראשו מבשל וכלי שני אינו מבשל לעול‪.‬‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪3‬‬ ‫ראינו שגרסת הגר"א בירושלמי היא "כל שהיה האור מהל‪ +‬תחתיו"‪ ,‬ולפי גרסא זו ג בישול בכלי‬ ‫ראשו שהוסר מהאש אסור מדאורייתא‪ .‬לפי שיטה זו נית לומר ש"בישול" מוגדר רק בכלי שעמד על‬ ‫האש‪ ,‬וממילא בישול בכלי שני אינו אסור כלל‪.‬‬ ‫הגמרא בשבת )מב‪ (:‬כותבת שלדעת רב יוס מלח הוא כתבלי‪ ,‬ולכ הוא מתבשל בכלי ראשו ואינו‬ ‫מתבשל בכלי שני‪ .‬ר' חייא חולק עליו וסובר שמלח מתבשל ג בכלי שני‪ .‬רב נחמ מביא שיטה‬ ‫שלישית ‪ ,‬שמלח אינו מתבשל אפילו בכלי ראשו‪ .‬הראשוני תמהו כיצד מלח מתבשל בכלי שני ‪,‬‬ ‫והרי כלי שני אינו מבשל? חלק מהראשוני הבינו מכ‪ +‬שישנ "קלי בישול"‪ ,‬המתבשלי ג בכלי‬ ‫שני‪ .‬בימינו אי אנו יודעי מה "קלי בישול" אלו‪ ,‬ולכ ראשוני אלו מחמירי מספק ואוסרי‬ ‫באופ גור כל בישול בכלי שני‪.‬‬ ‫טע נוס להחמיר שלא לבשל בכלי שני היא דעת ר"ת‬ ‫)תוס' שבת‬ ‫לט‪ ,(.‬שבישול בכלי שני אסור‬ ‫מדרבנ מצד מחזי כמבשל )וכ‪ +‬פסק המשנ"ב שי"ח‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫להלכה פוסקי האשכנזי כדעה זו‪ ,‬שבישול בכלי שני אסור באופ גור )משנ"ב שי"ח‪ ,‬מב(‪ ,‬ואילו‬ ‫לספרדי יש מחלוקת א מחמירי רק בדברי שנראי כקלי בישול‪ ,‬או מחמירי בצורה גורפת‪.1‬‬ ‫קיימי שלושה מאכלי אות ודאי מותר לתת בכלי שני‪ :‬שמ ‪ ,‬עליו כותבת הגמרא במפורש‬ ‫שמותר לבשלו בכלי שני )שבת מ‪ ;(:‬מי ‪ ,‬שודאי אינ קלי בישול )שבת מא‪ ;(.‬ותבלי ‪ ,‬כפי שראינו בגמרא‪.‬‬ ‫הגרש"ז אוירבא‪ +‬סבור שה"תבלי" המוזכר בגמרא אינו התבלי של ימינו ‪ ,‬שכ בחוש רואי‬ ‫שתבליני של ימינו מתבשלי‪ .2‬לגבי לימו קיימת מחלוקת פוסקי‪ :‬החזו"א מתיר לחתו‪ +‬לימו‬ ‫ולשימו בכלי שני‪ ,‬שכ לדעתו הוא כתבלי‪ ,‬ואילו השש"כ אוסר זאת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בישול בכלי שלישי‬ ‫היראי כותב שהבישול אינו תלוי ברמת הכלי‪ ,‬ולכ ‪,‬‬ ‫"‪..."åá úãìåñ ãéäù éùéìù éìëá óàå éðù éìëá øáã íåù úáùá ñéðëäì àìù øäæé‬‬ ‫)ח"ב עמ' קלד(‬ ‫רוב הפוסקי לא פסקו להלכה כיראי ‪ ,‬א‪ +‬ה נחלקו בדבר שניכר לעי שהוא קל בישול )שקית‬ ‫תה‪ ,‬לדוגמא(‪ .‬השש"כ מחמיר‪ ,‬וכותב שאסור לבשל קלי בישול מובהקי אפילו בכלי שלישי‪ ,‬ואילו‬ ‫הגר"מ פיינשטיי )אג"מ או"ח ד'‪ ,‬ע"ד( מקל‪ ,‬וכותב שדי כלי שני הוא חומרא לעצמו‪ ,‬ולכ אי מקו‬ ‫להחמיר בכלי שלישי‪ .‬מהחזו"א משמע להחמיר בכלי שלישי כמו בכלי שני‪ ,‬ולאסור בישול ג בו‬ ‫באופ גור ‪ ,‬כי מסברא אי הבדל בי שניה‪.‬‬ ‫להלכה ראוי לכתחילה לחשוש לדעת השש"כ‪ .‬לכ יש להכי תמצית תה לפני שבת‪ ,‬כדי שלא לבשל‬ ‫שקית תה בכוס ‪ ,‬שהיא כלי שלישי )א המי שבה נמזגו מקנק(‪ .‬בדיעבד‪ ,‬א לא הכי‪ ,‬נית להקל‬ ‫כגרמ"פ ולהכי תה בכלי שלישי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נהוג להתייחס לבישול בכלי שני כאיסור דרבנ )ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬להל בעניי מצקת(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ייתכ שבזמ הגמרא לא היה נהוג לטחו דק את התבשיל לפני השימוש בו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫ד‪ .‬עירוי‬ ‫קיימות שלוש דעות בראשוני לגבי עירוי כלי ראשו‪ :‬תוס' כותבי שדי עירוי כלי ראשו ככלי‬ ‫ראשו‪ ,‬ר"ת כותב שעירוי מבשל כדי קליפה )רק את קליפתו החיצונית של המאכל(‪ ,‬והרשב" סבור‬ ‫שעירוי כלי ראשו דינו ככלי שני‪ .‬א כ‪ ,+‬רק לפי הרשב" מותר לערות לכתחילה מכלי ראשו על‬ ‫מאכל בשבת‪ .‬הנפק"מ בי ר"ת ותוס' היא מאכל שעירו עליו מי חמי מבעוד יו‪ :‬לדעת תוס' דינו‬ ‫כמבושל‪ ,‬ומותר לתיתו בשבת בכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬ולדעת ר"ת דינו כלא מבושל‪.‬‬ ‫להלכה פסק המשנ"ב )שי"ח( כר"ת ‪ ,‬שאסור לערות על מאכל מכלי ראשו בשבת‪ ,‬א‪ +‬מאכל שעירו‬ ‫עליו מבעוד יו אינו נחשב בשבת כמבושל‪.‬‬ ‫אי התייחסות בראשוני לעירוי כלי שני‪ ,‬א‪ +‬הנטייה בפוסקי היא לפסוק שדינו ככלי שלישי‪,‬‬ ‫שכ בישול בכלי שני‪ ,‬כזכור‪ ,‬אסור מדרבנ‪ ,‬ועירוי ממנו הוא ספק דרבנ‪ ,‬ולקולא‪.‬‬ ‫בישול אחר בישול‬ ‫"אל תאכלו ממנו נא ובָ של מבֻ של במים"‬ ‫)שמות י"ב‪,‬ט(‬ ‫ה‪ .‬בישול אחר בישול‬ ‫הגמרא בשבת )קמה‪ (:‬כותבת שמאכל ששהה במי חמי לפני שבת ‪ ,‬מותר לתיתו במי חמי‬ ‫שוב בשבת‪ .‬מכא למדו הראשוני שאי בישול אחר בישול אפילו בכלי ראשו שעומד על האש‪.‬‬ ‫מכא נית להסיק שכל דבר שהתבשל אי איסור שוב לבשלו בשבת ‪ ,‬וכ‪ +‬פסקו הרמב"‪ ,‬הרמב"‪,‬‬ ‫הרשב"א‪ ,‬הרמ"‪ ,+‬ועוד ראשוני רבי‪.‬‬ ‫הרא"ש הבי מרש"י )שבת לד‪ (.‬שלדעתו יש בישול אחר בישול בלח )=נוזל(‪ ,‬ולכ אסור לבשל שוב‬ ‫נוזל שבושל לפני שבת והתקרר‪ .‬להלכה פסק השו"ע )שי"ח‪ ,‬ד( כרא"ש‪ ,‬שיש בישול אחר בישול בלח‪.3‬‬ ‫השו"ע )שי"ח‪ ,‬טו( כותב שנוזל נחשב כקר מרגע שחומו ירד אל מתחת חו שהיד סולדת בו‪ .4‬הרמ"א‬ ‫מקל‪ ,‬ופוסק שכל עוד לא נצטנ הנוזל לגמרי הוא נחשב כח‪ ,‬ומותר לבשלו שוב בשבת‪.‬‬ ‫האחרוני תמהו על הרמ"א מהיכ הוא למד לחלק בי "ח" בכל התורה כולה ‪ ,‬שמשמעו יותר‬ ‫מחו שהיד סולדת בו ‪ ,‬ובי "ח" לעניי בישול אחר בישול בנוזל‪ .‬האגלי‪,‬טל )אופה יד( כותב שבשביל‬ ‫להקנות למאכל לא מבושל ש "מבושל" יש צור‪ +‬בחו שהיד סולדת בו‪ ,‬א‪ +‬כאשר המאכל כבר‬ ‫נחשב כמבושל‪ ,‬ורוצי להפכו שוב ל"לא‪,‬מבושל" ‪ ,‬יש צור‪ +‬לקררו לחלוטי‪ .‬החזו"א )או"ח ל"ז‪ ,‬יג(‬ ‫מסביר שהרמ"א פסק בעיקרו שאי בישול אחר בישול ג בלח‪ ,‬וכדעת מרבית הראשוני‪ .‬הוא‬ ‫הצרי‪ +‬שהנוזל יהיה ח קצת כדי שיהיה ניכר שהוא בושל בעבר ומותר לבשלו בשבת‪ .‬לפי דברי‬ ‫החזו"א יוצא שבישול נוזל ספק מבושל הוא ספק דרבנ‪ ,‬ולכ אשכנזי יכולי להקל בבישול כזה‪,‬‬ ‫וכדלהל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התימני‪ ,‬הנוהגי כרמב"‪ ,‬אינ נוהגי לחלק בי נוזל למוצק לעניי זה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ד‪ ,‬כ"ב( אוסר אפילו לשפו‪ +‬מי מכלי ראשו שעל האש לכלי אחר‪ ,‬העומד ג הוא על‬ ‫האש‪ ,‬א‪ +‬עיי בשו"ת תפילה למשה )ח"א‪ ,‬ה'( שמקל בכ‪.+‬‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‪ .‬צירו ספקות‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬הדי שיש בישול אחר בישול בנוזל הוא ספק בלבד‪ .‬לעיתי נית לצר לספק זה‬ ‫ספק אחר‪ ,‬ולהקל בספק‪,‬ספיקא‪.‬‬ ‫האג"מ )או"ח ד'‪ ,‬ע"ד( פוסק שמותר לערות קטשופ על תפו"א ח‪ .‬האג"מ מסביר שנית לצר שני‬ ‫ספיקות להקל‪ :‬תפו"א הוא "ג‪5‬ש" ‪ ,‬ויש מחלוקת א מאכל כזה נחשב ככל תבשיל אחר‪ ,‬או שבגלל‬ ‫שהחו נשמר יותר בדבר גושי הוא נחשב תמיד ככלי ראשו‪ .‬להלכה נפסק להחמיר‪ ,‬שגוש ‪ ,‬וכ‪ +‬ג‬ ‫תפו"א ‪ ,‬הוא ככלי ראשו‪ ,‬א‪ +‬נית לצר את הדעה המקילה לספק נוס ‪ :‬קטשופ הוא נוזל שבושל‬ ‫והתקרר‪ ,‬שאיסור בישולו הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬ספק )שהוכרע להחמיר(‪ .‬לכ שפיכת קטשופ קר על תפו"א‬ ‫ח היא ספק‪,‬ספיקא‪ ,‬ומותרת‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אנו פוסקי לחומרא שלא להכניס דבר שאינו מבושל לכלי שני‪ .‬ג בישול לח שהצטנ‬ ‫הוא ספק‪ ,‬ולכ מותר לשפו‪ +‬נוזל שהצטנ לכלי שני ]ספק א'‪ :‬הא לח שהצטנ דינו כמבושל או כלא‬ ‫מבושל; ספק ב'‪ :‬הא כלי שני מבשל או לא מבשל[ )משנ"ב שי"ח‪ ,‬לט(‪ .‬לאור זאת מותר למזוג חלב קר‬ ‫לכוס קפה שהוכ בכלי שני‪.5‬‬ ‫להל נראה מקרי נוספי בה נית להקל מספק‪,‬ספיקא‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הגדרות לח ומוצק‬ ‫בסימ רנ"ג מצטט הבית‪,‬יוס את רבנו ירוח‪ ,‬לפיו "כל שרובו רוטב" נחשב כלח‪ .‬לפי זה נראה‬ ‫ג שרוב מוצק יחשב כמוצק‪ ,‬וכ‪ +‬פסקו הפרי‪,‬מגדי )משבצות‪,‬זהב רנ"ג‪ ,‬יג( והמנחת‪,‬כה )שער שני פ"ב תנאי שני(‬ ‫להלכה‪ ,‬וכ‪ +‬פסק הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ב‪ ,‬מ"ה(‪ .‬בסימ שי"ח שב הבית‪,‬יוס ומצטט שוב את רבנו‬ ‫ירוח‪ ,‬א‪ +‬הפע גרסתו היא "כל שיש בו רוטב" נחשב כלח‪ ,‬וא"כ ג כאשר יש רק מעט רוטב‬ ‫במאכל הוא נחשב כנוזל‪ .‬זוהי ג הגרסה ברבנו ירוח שלפנינו‪ .‬מהשו"ע משמע שיש להוציא את כל‬ ‫הרוטב החוצה לפני הבישול‪ ,‬כגרסה השניה‪:‬‬ ‫"‪."÷øî åá ïéàù ùáé àåäå åëøö ìë ìùáúðù øáã‬‬ ‫)שי"ח‪ ,‬טו(‬ ‫להלכה פסק שו"ע הרב )רנ"ג‪ ,‬סס"ק יא( שרק דבר מנוגב לחלוטי נחשב מוצק )מנוגב עד כדי כ‪+‬‬ ‫שהנוגע בו אינו נרטב(‪ .‬המשנ"ב )שי"ח‪ ,‬לב( פסק כדר‪ +‬ביניי ‪ ,‬שאי צרי‪ +‬לנגב לחלוטי א‪ +‬אסור‬ ‫שיהיה רוטב בעי במאכל‪ .‬מהמשנ"ב משמע שיש להפו‪ +‬את הסיר ולשפו‪ +‬את הרוטב ‪ ,‬והמאכל‬ ‫שנותר בסיר נחשב כמוצק‪.6‬‬ ‫תבשיל שהוא קצת נוזלי‪ ,‬כגו צ'ולנט או פירה ‪ ,‬קבע האג"מ )או"ח ח"ד‪ ,‬ע"ד( שיש לבדוק א ללא‬ ‫דפנות הסיר המאכל נשאר מוצק‪ .‬מאכל שנוזל ללא דפנות שיחזיקהו נחשב כלח‪ ,‬ואילו מאכל‬ ‫שנשאר במקו )או אפילו נשפ‪ (+‬נחשב כמוצק‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אמנ יש המחמירי שפסטור החלב אינו כבישולו‪ ,‬א‪ +‬לדעת שו"ע הרב )שי"ח‪ ,‬יב( כל המשקי אינ קלי בישול‬ ‫ונית לתית בכלי שני אפילו א לא נתבשלו ‪ ,‬ונית לצר את דעתו לספיקות האחרי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כמוב שבהוצאת הרוטב מהמאכל בשבת יש בעיה של בורר‪ ,‬אא"כ מוציא את המוצק מהנוזל או שלא מקפיד‬ ‫על המוצקי שנופלי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫אינפנדה‬ ‫הבית‪,‬יוס כותב ששומ הנימוח )'אינפנדה'‪ ,‬כלשונו( דינו כנוזל‪ .‬שומ נימוח הוא ֶג' ִלי ‪ ,‬מאכל‬ ‫קרוש שכרגע מוצק א‪ +‬כשיחומ הוא יימס‪ .‬השו"ע )שי"ח‪ ,‬טז( כותב שמותר לבשלו אפילו בחו שהיד‬ ‫סולדת בו‪ ,‬וא"כ משמע שהוא פסק שדינו כמוצק‪ .‬כמוב ‪ ,‬לא תיתכ סתירה בי השו"ע והבית‪,‬יוס ‪.‬‬ ‫להלכה פסק הלבוש שיש טעות בגרסת השו"ע‪ ,‬צרי‪ +‬לגרוס "שאי היד סולדת בו" ‪ ,‬ויש איסור‬ ‫בישול בשומ הנימוח‪ ,‬וכ‪ +‬פסק ג הט"ז‪ .‬רוב האחרוני ‪ ,‬ביניה הרמ"א והמשנ"ב )שי"ח‪ ,‬ק( ‪ ,‬חלקו‬ ‫עליה‪ ,‬וכתבו שדי שומ הנימוח כמוצק‪ ,‬ואי בו איסור בישול )ראה שעה"צ שי"ח‪ ,‬קכב(‪.‬‬ ‫הלכה למעשה כותב הרמ"א שיש בחימו ג'לי בעיה של נולד )כמו לתת קוביית קרח בכוס ריקה‬ ‫כדי שתימס(‪ ,‬וכ‪ +‬הוא הדי לאשכנזי הפוסקי כרמ"א‪ .‬בהלכות נולד פסק המשנ"ב שכאשר הנולד‬ ‫לא ניכר ‪ ,‬מותר להוליד )ולכ מותר לתת קוביית קרח בכוס מלאה מי כדי שתימס(‪ .‬לכ א יש‬ ‫קצת רוטב קרוש על העו ‪ ,‬אי צרי‪ +‬לגרד את השומ מהעו ‪ ,‬שכ לאחר שהרוטב יימס הוא לא‬ ‫יהיה ניכר בעו )משנ"ב שי"ח‪ ,‬קח(‪ .‬וכ נראה להתיר לערבב מעט רוטב קרוש באורז )כ‪ +‬שהרוטב לא ניכר‬ ‫באורז(‪ .‬כמוב שאסור לחמ מרק קפוא מוצק שנמס בחו ‪ ,‬שכ מרק אינו "אוכל" כי א "משקה"‬ ‫)ראה פרמ"ג אשל‪,‬אברה שי"ח‪ ,‬מא‪ ,‬ואכמ"ל(‪.‬‬ ‫אבקה‬ ‫לכאורה מותר להכניס אבקות מבושלות‪ ,‬כמו קפה‪,‬נמס‪ ,‬סוכר או מלח‪ ,‬אפילו לכלי ראשו‪.‬‬ ‫השערי‪,‬תשובה )שי"ח‪ ,‬ה(‪ ,‬מביא בש יש‪,‬אומרי שאסור לתת סוכר בכלי ראשו כי הוא נמס במי‪,‬‬ ‫ולכ נחשב כנוזל‪ .‬האחרוני דני בגישה זו‪ ,‬והרב עובדיה דוחה אותה )ספר לווית‪,‬ח(‪ .‬להלכה פסק‬ ‫המשנ"ב‪:‬‬ ‫"‪ïåùàø éìëî øäæéäì áåèå ,äæá íé÷ô÷ôîù ùéå ...ïåùàø éìëá åðúéì øúåî ,(øëåñ=) øò÷åöá ïëå‬‬ ‫)שי"ח‪ ,‬עא(‬ ‫‪."äìéçúëì‬‬ ‫לכ בהכנת אבקות מבושלות בשבת ‪ ,‬לכתחילה יש לשי את המי בכוס ורק אחר כ‪ +‬להכניס‬ ‫את האבקה )קפה‪,‬נמס‪ ,‬שוקו‪ ,‬סוכר‪ ,‬מלח‪,‬שולח וכד'(‪ .‬בדיעבד אי בעיה ג בעירוי כלי ראשו ‪,‬‬ ‫לשי קוד את האבקה ורק אחר כ‪ +‬את המי‪.‬‬ ‫א יש תמצית תה מבושלת מוכנה מערב‪,‬שבת‪ :‬א התמצית עדיי חמה )לאשכנזי קצת;‬ ‫לספרדי חו הגבוה מחו שהיד סולדת בו( ‪ ,‬אפשר לתיתה בכלי ראשו‪ .‬א התמצית קרה‪ ,‬יש‬ ‫לתיתה בכלי שני )למזוג קוד מי לכוס ואחר‪,‬כ‪ +‬להכניס לתוכה את התמצית(‪ ,‬כדי בישול נוזלי‬ ‫שהצטננו‪.‬‬ ‫א אי בעיה הלכתית למזוג את התמצית ראשונה )לדוגמא בעירוי מכלי שני או כאשר התמצית‬ ‫חמה( ‪ ,‬כותב שעה"צ שעדי לתת את התמצית קוד‪ ,‬ולצאת ג ידי אלו החוששי לצביעה‬ ‫במשקי‪.‬‬ ‫כוס רטובה‬ ‫יש אחרוני שכתבו שאי למזוג מי מכלי ראשו לתו‪ +‬כוס רטובה )שיש בה טיפות מי קרות(‪,‬‬ ‫שכ הוא מבשל את הטיפות‪ .‬הרב עובדיה יוס )יבי"א ח"ג‪ ,‬ל"ג( ד בדעה זו )שהובאה בספר שביתת‬ ‫השבת(‪ ,‬וכותב להקל ‪ ,‬שכ הטיפות זניחות ואי דר‪ +‬בישול בכ‪ ,+‬בישול הוא דבר שאינו מתכוו‪,‬‬ ‫ולא ראינו מי שחשש לזה בדורות קודמי‪ .‬לכ הוא פוסק שדי לנער את הכוס מטיפות‪ ,‬ואי צור‪+‬‬ ‫לנגבה )וכ פסקו ג צי‪,1‬אליעזר חי"ג‪ ,‬מ'; שו"ת שבט‪,‬הלוי ח"ז‪ ,‬מ"ב(‪ .‬הרבה אחרוני אחרי )אג"מ )ח"א ס"ס צ"ג(‪ ,‬ערוה"ש‪,‬‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪7‬‬ ‫שש"כ( פסקו להחמיר‪ .‬לדעת צרי‪ +‬לנגב את הכוס לפני שפיכת המי לתוכה‪ ,‬כ‪ +‬שלא יהיה "טופח‬ ‫על מנת להטפיח" )הנרטב מנגיעה בכוס לא יוכל להרטיב חפ‪ 1‬אחר א יגע בו(‪.‬‬ ‫להלכה ראוי לאשכנזי להחמיר ולנגב את הכוס לחלוטי‪ .‬ספרדי יכולי להקל )חלק מטיעוני‬ ‫הרב עובדיה יוס להקל שייכי רק בספרדי‪ ,‬לדוגמא פסיק‪,‬רישא דרבנ(‪ .‬ברור שאי בעיה במזיגת‬ ‫מי מכלי שני לכוס רטובה‪.‬‬ ‫כאשר הטיפות שבכוס מבושלות וקרות ‪ ,‬כתבו ערוה"ש )שי"ח‪ ,‬נג( והאג"מ )ח"א ס"ס צ"ג( שנית להקל‪,‬‬ ‫ולצר את הספק של בישול אחר בישול בלח שהצטנ לספק הדי בטיפות בכוס‪ .‬לכ א יש לו כוס‬ ‫אחת יבשה ‪ ,‬מותר למזוג מי חמי מהכלי הראשו אליה‪ ,‬למזוג ממנה לכוסות אחרי )לאו דווקא‬ ‫יבשות לחלוטי(‪ ,‬ולחזור ולמלא את הכוס הראשונה‪ ,‬למרות שכבר יש בה טיפות קרות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בישול אחר אפייה‬ ‫היראי )קלד‪ (:‬חידש שלמרות שאי בישול אחר בישול‪ ,‬יש איסור אפייה או צלייה אחר בישול‪ ,‬וכ‬ ‫יש איסור בישול אחר אפייה או צלייה‪ .‬ממשי‪ +‬היראי לפי גרסת הסמ"ק‪:‬‬ ‫"‪."éðù éìëá àìà úô ïúéì àìù íãà øäæé‬‬ ‫גרסת הטור ביראי שונה מעט‪:‬‬ ‫"‪."éðù éìëá åìéôà úô ïúéì àìù íãà øäæé‬‬ ‫הראבי"ה )ח"א עמ' ‪ (256‬חולק על היראי‪ ,‬וכותב שאי בישול אחר אפייה או אפייה אחר בישול ‪,‬‬ ‫ולכ מותר לתת פת אפויה אפילו בכלי ראשו‪.‬‬ ‫היראי הביא ראיה לשיטתו מהגמרא בפסחי )מא‪ ,(.‬הכותבת שאי יוצאי ידי מצות אכילת מצה‬ ‫במצה מבושלת‪ ,‬וא"כ משמע שהבישול מפקיע ממנה את האפייה‪ .‬הראבי"ה מסביר את הגמרא ע"פ‬ ‫הגמרא בברכות )לב‪ ,(:‬הכותבת שתנאי הכרחי למצה שיוצאי בה ידי חובה הוא "טע מצה"‪ ,‬וא"כ ‪,‬‬ ‫כותב הראבי"ה ‪ ,‬הסיבה שלא יוצאי ידי חובה במצה מבושלת היא שאי בה "טע מצה"‪ ,‬ללא קשר‬ ‫לבישול אחר אפייה‪.‬‬ ‫להלכה פסק השו"ע‪:‬‬ ‫"‪ãéäù éðù éìëá åìéôà úô ïúéì øåñàå ,ìåùéá íåùî åá ùé ...äôàðù øáãù øîåàù éî ùé‬‬ ‫)שי"ח‪ ,‬ה'(‬ ‫‪."ïéøéúî ùéå ;åá úãìåñ‬‬ ‫לפי כללי הספקות בשו"ע מקובל לומר שהלכה כ"יש בתרא"‪ ,‬ובמיוחד במקרה שלנו‪ ,‬כאשר‬ ‫הלישנא הראשונה נאמרה בלשו יחיד והשנייה בלשו ברבי‪ .‬לכ מסתבר שהשו"ע פסק כ"יש‬ ‫מתירי"‪ ,‬א‪ +‬לא ברור א הוא פסק להתיר רק בכלי שני )כסמ"ק(‪ ,‬או אפילו בכלי ראשו )כראבי"ה(‪.‬‬ ‫באר‪,‬הגולה על השו"ע מציי שמקורו של השו"ע הוא מהראבי"ה ‪ ,‬וברור שלדעתו מותר לתת מאכל‬ ‫אפוי אפילו בכלי ראשו‪ .7‬הרמ"א מוסי לדברי השו"ע "ויש מתירי ‪ ,‬בכלי שני"‪ ,‬וא"כ לדעתו פסק‬ ‫השו"ע כסמ"ק‪.‬‬ ‫להלכה פסק הרב עובדיה יוס‬ ‫באר‪,‬הגולה( ‪ ,‬ואי בישול אחר אפייה כלל‪.‬‬ ‫)יחו"ד ח"ג‪ ,‬כ"ה(‬ ‫‪7‬‬ ‫לעיתי אפילו ציו מקור מהווה פסק הלכה!‬ ‫שמותר לבשל מאכל אפוי אפילו בכלי ראשו )כדעת‬ ‫‪8‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫הרמ"א בהגהותיו ממשי‪ +‬וכותב "ונהגו לאסור אפילו בכלי שני" ‪ ,‬כלומר‪ ,‬לדעתו השו"ע התכוו‬ ‫לפסוק כסמ"ק‪ ,‬א‪ +‬הוא עצמו פוסק כדעת הטור ביראי ‪ ,‬שיש בישול אחר אפייה אפילו בכלי שני‪.‬‬ ‫לצור‪ +‬זק‪ ,‬חולה וכדו'‪ ,‬כותב הרמ"א שנית להקל ולבשל מאכל אפוי‪ .‬בכלי שלישי כול מתירי‬ ‫אפייה אחר בישול‪ ,‬שכ כל די אפייה אחר בישול הוא חומרא מיוחדת‪.‬‬ ‫שקדי מרק מטוגני בדר‪,+‬כלל בשמ עמוק‪ ,‬ולכ נחשבי כמבושלי ולא כאפויי‬ ‫קרוטוני )=חתיכות לח מטוגנות( ג ה בד"כ מבושלי‪.‬‬ ‫)אז‬ ‫נדברו(‪.‬‬ ‫מאכל כבוש נחשב כמבושל רק מדרבנ‪ ,‬ולכ אי לתיתו בכלי ראשו‪.‬‬ ‫די מצקת‬ ‫קיימת מחלוקת לגבי דינה של מצקת ‪ ,‬כלי ששואבי בעזרתו נוזל מכלי ראשו‪ ,‬והוא נכנס כולו‬ ‫לתו‪ +‬הסיר‪ .‬המשנ"ב )שי"ח( סותר את עצמו בדי זה‪ :‬במקו אחד )ס"ק פז( הוא כותב לחוש שהמצקת‬ ‫היא ככלי ראשו‪ ,‬שכ היא נכנסה לתו‪ +‬הסיר ודפנותיה שהו בתו‪ +‬כלי ראשו ממש )ולכ הוא כותב‬ ‫להיזהר שלא יהיו במצקת שאריות אוכל לא מבושל(‪ .‬מאיד‪ ,+‬הוא פוסק )ס"ק מה( שמותר לשי פת‬ ‫אפויה במרק שבצלחת‪ ,‬שכ היא כלי שלישי ‪ ,‬למרות שהעבירו את המרק לצלחת בעזרת מצקת‬ ‫שהוכנסה לכלי הראשו‪.‬‬ ‫השש"כ מיישב את הסתירה בכ‪ +‬שהוא כותב שמצקת היא ספק כלי ראשו וספק כלי שני‪ .‬לכ‬ ‫לגבי פת‪ ,‬שהיא עצמה חומרא )בישול אחר אפייה(‪ ,‬זהו ספק‪,‬ספיקא‪ ,‬ומותר‪ .‬בשו"ת מנחת‪,‬יצחק )ח"ה‪,‬‬ ‫קכ"ז( תיר‪ 1‬שכאשר רוצה האד לתת אוכל לא מבושל בתו‪ +‬המצקת עצמה ‪ ,‬הרי זהו ספק א דינה‬ ‫ככלי ראשו או שני‪ ,‬וכיוו שזהו ספק דאורייתא יש להחמיר‪ .‬כאשר מהמצקת מזגו את המרק לקערה‬ ‫נוספת ‪ ,‬הקערה היא ספק כלי שני ספק כלי שלישי‪ ,‬וספק דרבנ להקל ‪ ,‬ולכ נחשבת המצקת ככלי‬ ‫שלישי‪.‬‬ ‫איסור ֵמגִ יס‬ ‫"וילקטו אותו בבּ ֹקר בבּ ֹקר"‬ ‫)שמות ט"ז‪ ,‬כא(‬ ‫ט‪ .‬הוצאה בכ‬ ‫"‪,íéîä úà àéáî ãçàå ,äøã÷ä úà úôåù ãçàå ,íéöòä úà àéáî ãçàå ,øeàä úà àéáî ãçà‬‬ ‫)ביצה לד‪(.‬‬ ‫‪."ïéáééç ïìåë - ñéâî ãçàå ,ïéìáú åëåúá ïúåð ãçàå‬‬ ‫מגמרא זו מוב שיש איסור דאורייתא בהגסת )=ערבוב( תבשיל‪ .‬המגיד‪,‬משנה מבאר שבכל מקו‬ ‫שיש איסור דאורייתא בהגסה‪ ,‬יש איסור דרבנ בהוצאה בכ ‪ .‬נחלקו הראשוני מתי בדיוק נאסרה‬ ‫ההגסה‪ :‬הרא"ש‪ ,‬הר" ורוב הראשוני כותבי שאיסור מגיס הוא רק במאכל שאינו מבושל כל צרכו‪,‬‬ ‫ומכא שה הבינו שהגסה היא צורה של בישול‪ .‬הכל‪,‬בו חולק וכותב שיש איסור מגיס אפילו במאכל‬ ‫מבושל כל צרכו‪ ,‬ומסתבר שלדעתו הגסת מאכל אינה חלק מבישולו‪ ,‬אלא פעולה אחרת בתבשיל‪,‬‬ ‫האסורה א היא‪ .‬מהרמב" והרשב"א משמע כמו הכל‪,‬בו ‪ ,‬שאיסור מגיס אינו סני של בישול‪ ,‬א‪+‬‬ ‫ה הוסיפו וכתבו שיש איסור רק בהגסה הראשונה‪ ,‬שכ אי הגסה אחר הגסה‪ .‬כל המאכלי בשבת‬ ‫הוגסו כבר פע אחת‪ ,‬ולכ לפי הרמב" והרשב"א אי בעייה להגיס שוב‪.‬‬ ‫להלכה פוסק השו"ע )שי"ח‪ ,‬יח( שאסור להגיס תבשיל שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬ואסור אפילו להוציא‬ ‫ממנו מעט בכ ‪ .‬מתבשיל מבושל כל צרכו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מותר להוציא בכ אפילו בעוד הכלי על‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪9‬‬ ‫האש )שכ רק לפי הכל‪,‬בו יש בעיה בכ‪ .(+‬לא ברור הא השו"ע מתיר ג להגיס תבשיל מבושל שעל‬ ‫האש‪ ,‬או שהוא אוסר על הגסתו ומתיר רק להוציא ממנו בכ ‪ .‬המשנ"ב מסתפק בכ‪ ,+‬א‪ +‬משמע ממנו‬ ‫שלאחר שהכלי הוסר מהאש ודאי מותר להגיסו )משנ"ב שי"ח‪ ,‬קיג; קטו; שעה"צ שי"ח‪ ,‬קלו(‪.‬‬ ‫הרמ"א פסק שאסור להוציא בכ אפילו ממאכל מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש‪ .‬המשנ"ב‬ ‫כותב שאי להחמיר כרמ"א בהוצאה בכ מכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬והרוצה להחמיר ‪ ,‬יחמיר‬ ‫בהגסה א‪ +‬לא בהוצאה בכ ‪.‬‬ ‫החזו"א )ל"ז‪ ,‬טו( תמה על המשנ"ב‪ ,‬וכותב שיש להקל א יותר‪ ,‬ולהתיר להוציא בכ אפילו‬ ‫כשהמאכל עדיי על האש‪ .‬טעמו הוא שאיסור הוצאה בכ הוא רק מדרבנ‪ ,‬ולפי כל הראשוני‬ ‫)למעט הכל‪,‬בו( אי במאכל מבושל אפילו איסור הגסה‪ .‬להלכה הוא סות לאסור כמשנ"ב‪ ,‬א‪ +‬הוא‬ ‫כותב שכשיש צור‪ +‬נית להקל‪ .‬כדוגמא ל"צור‪ "+‬מביא החזו"א מקרה של תבשיל המונח על אש לא‬ ‫מכוסה‪ ,‬וא יורידו אותו מהאש לא תהיה אפשרות להחזירו ‪ ,‬אפשר להקל ולהוציא בכ מהסיר‬ ‫בעודו על האש‪ .‬בשו"ת אז‪,‬נדברו כתב בש החזו"א שג כאשר ַהסיר כבד אפשר להקל ולהוציא‬ ‫ממנו בכ ‪.‬‬ ‫להלכה לספרדי ודאי מותר להוציא בכ מסיר המונח על האש שיש בו תבשיל מבושל כל צרכו‪.‬‬ ‫לאשכנזי ‪ ,‬לכתחילה עדי להוריד את הסיר ואחר כ‪ +‬להוציא ממנו בכ ‪ ,‬א‪ +‬כאשר יש צור‪ , +‬סיר‬ ‫כבד וכד' ‪ ,‬נית להוציא מהסיר אפילו בעודו על האש‪.8‬‬ ‫א אד הגיס במאכל שלא בושל כל צרכו ‪ ,‬החכ צבי כותב שהמאכל נאסר‪ ,‬א‪ +‬הבאור‪,‬הלכה‬ ‫)והמשנ"ב( כתב להקל‪.‬‬ ‫י‪ .‬כיסוי‬ ‫השו"ע )רנ"ג‪ ,‬ד( כותב שאסור לכסות קדירה שעל האש שהתבשיל שבה אינו מבושל‪ ,‬שכ הכיסוי‬ ‫מזרז את הבישול‪ .‬השש"כ )פ"א הערה צד( כותב שכיסוי קדירה הוא הגסה‪ ,‬ולכ אסור לכסות אפילו‬ ‫קדירה המכילה מאכל המבושל כל צרכו א היא על האש‪ .‬למעשה הרבה אחרוני הקלו בכיסוי‬ ‫)שהרי אפילו הגסה בתבשיל המבושל כל צרכו מותרת לדעת רוב הראשוני(‪ ,‬ולכ נית להקל‬ ‫ולכסות קדירה שעל האש שהמאכל בה מבושל כל צרכו‪ .‬כאשר העצמות לא מבושלות א‪ +‬שאר‬ ‫התבשיל מבושל ‪ ,‬נחלקו האחרוני בדי הכיסוי‪ ,‬ולכ לכתחילה עדי שלא להוריד את הכיסוי‪,‬‬ ‫וממילא לא יהיה צור‪ +‬להחזירו‪ .‬בדיעבד א הוריד את הכיסוי אפשר להקל ולהחזירו א התבשיל‬ ‫מבושל‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לאשכנזי עדי לכתחילה להוריד את הסיר מהאש ואח"כ להוציא ממנו בכ ‪ .‬לספרדי מותר לפחות‬ ‫להוציא בכ מרק מהסיר בעדוד על האש )א המרק מבושל כל צרכו(‪ .‬לכ‪ ,‬ייתכ שעדי שספרדי לא יורידו‬ ‫את הסיר מהאש‪ ,‬ויוציאו ממנו בכ בעודו על האש‪ ,‬כדי שלא יסתבכו באיסור בישול כשיחזירו את הסיר אל‬ ‫האש‪ ,‬א חו הסיר ירד מחו שהיד סולדת בו )במיוחד כשמחלקי מרק להרבה אנשי וכו'(‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫נתינה על האש בשבת‬ ‫"הניחו לכם למשמרת עד הבּ ֹקר"‬ ‫)שמות ט"ז‪ ,‬כג(‬ ‫ג כאשר אי במעשה מסויי בעיה של בישול‪ ,‬לעיתי יש בו איסור דרבנ‪ .‬באופ כללי קיימי‬ ‫שלושה סוגי בישול‪ :‬שהייה ‪ -‬הנחת תבשיל על האש מלפני שבת; החזרה ‪ -‬החזרת תבשיל שהוסר מ‬ ‫האש בשבת; ונתינה לכתחילה של תבשיל על האש בשבת‪ ,‬כאשר הוא לא היה ש קוד כלל‪.‬‬ ‫יא‪ .‬שהייה‬ ‫המשנה )שבת לו‪ (:‬כותבת‪:‬‬ ‫"‪ãò åà óåøâéù ãò ,ïúé àì íéöòáå úôâá .ìéùáú äéìò íéðúåð ,àááâáå ù÷á äå÷éñäù äøéë‬‬ ‫‪."øôàä úà ïúéù‬‬ ‫מחלקה השני של המשנה משמע שאסור להניח תבשיל על האש‪ ,‬אלא א כ גר )הזיז את‬ ‫הגחלי( או קט אותה )נת אפר על הגחלי(‪ .‬רש"י מסביר שסיבת האיסור היא "שמא יֵחתה‬ ‫)=יערבב( בגחלי" )כדי להרבות את האש(‪ .‬בגמרא הובאו שתי דעות מהי כוונת המשנה‪ :‬דעה אחת‬ ‫היא שאסור להשהות תבשיל על האש מערב‪,‬שבת‪ ,‬אלא א כ גר או קט אותה; ואילו לדעת‬ ‫חנניה אסור להחזיר לאש דבר שכבר היה עליה בשבת‪ ,‬אלא א כ היא גרופה או קטומה‪ .‬ממילא‬ ‫מוב שלדעת חנניה מותר להשהות תבשיל מערב‪,‬שבת על האש‪ ,‬אפילו א היא לא גרופה ולא‬ ‫קטומה‪.‬‬ ‫בגמרא מבואר שג לדעת חנניה‪ ,‬רק א התבשיל מבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי ‪ ,‬מותר להשהותו על‬ ‫אש גלויה‪ ,‬ואילו לפי הדעה הראשונה מותר להשהות רק תבשיל מבושל כל צרכו על אש גלויה‬ ‫בשבת )שכ רק אז אי חשש שיחתה בגחלי(‪ .‬בהגדרת כמות הבישול של "מאכל ב דרוסאי" נחלקו‬ ‫הראשוני‪ :‬לדעת רש"י זהו ‪ 1/3‬בישולו‪ ,‬ואילו הרמב" סבור שזהו ‪ 1/2‬בישולו‪.‬‬ ‫להלכה פסקו רש"י ותוס' כחנניה‪ ,‬ואילו הרי" והרמב" פסקו כחכמי‪ .‬דעת השו"ע )רנ"ג‪ ,‬א( אינה‬ ‫ברורה‪ ,9‬א‪ +‬הרמ"א פוסק בבירור כחנניה‪ .‬המשנ"ב )בה"ל ד"ה אלא( כתב שיש להחמיר לכתחילה שלא‬ ‫להשהות על האש תבשיל שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬א‪ +‬א איחר מסיבה מסויימת להניח את התבשיל‬ ‫על האש )באו אורחי וכד'( ‪ ,‬נית להקל ג בחצי בישול‪ .‬החזו"א פסק שאפשר להקל לכתחילה‬ ‫כחנניה‪ ,‬ולהשהות על אש גלויה מערב שבת ג תבשיל המבושל רק כמאכל ב‪,‬דרוסאי )ג המשנ"ב‬ ‫עצמו סות במקו אחר להקל )ס"ס רנ"ט‪ ,‬כללי שהייה והטמנה((‪.‬‬ ‫הגדרת "קטו"‬ ‫הראשוני נחלקו מהי "קטימה"‪ .‬הר" כותב שמספיק קטימה כלשהי )להניח מעט עפר על‬ ‫הגחלי(‪ ,‬א‪ +‬מרש"י )לו‪ (:‬משמע שצרי‪ +‬לשי מספיק אפר עד שהגחלי יצטננו‪ ,‬וכמוהו פסק הטור‪.‬‬ ‫מסתבר שמחלוקת הראשוני תלויה בהבנת מטרת הקטימה‪ :‬לדעת הר" מטרתה היא היכר‪ ,‬ואילו‬ ‫לפי רש"י והטור מטרתה היא למעט את החו‪ .‬מסתבר ש"בלע‪) "+‬פח דקיק המונח על האש( מהווה‬ ‫‪9‬‬ ‫מפסק השו"ע בסי' רנ"ג )א( משמע שהוא פסק כחכמי )סת ויש אומרי הלכה כסת(‪ ,‬א‪ +‬מסי' רנ"ד )ד(‬ ‫משמע שהוא פוסק כחנניה‪ .‬ראה בנושא זה ג במנחת כה ו'‪.‬‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪11‬‬ ‫נפקא‪,‬מינה בי שתי הדעות‪ :‬לדעת הר" הוא נחשב קטו‪ ,‬שכ יש בו היכר‪ ,‬א‪ +‬מאיד‪ +‬הוא כמעט‬ ‫ואינו ממעט את החו ‪ ,‬ולכ לדעת רש"י נראה שאי בו די‪.‬‬ ‫להלכה פסק החזו"א )ל"ז‪ ,‬ט; יא( שצרי‪ +‬כיסוי שימעט את האש‪ ,‬ובלע‪ +‬אינו נחשב כיסוי ראוי‪ .‬רוב‬ ‫האחרוני )ביניה האג"מ )או"ח ח"א‪ ,‬צ"ג(‪ ,‬שש"כ )א'‪ ,‬יז( והרב עובדיה יוס ( פסקו שדי בהיכר בלבד ‪ ,‬ולכ‬ ‫נית להקל ולהחשיב ג בלע‪ +‬ופלטה כאש קטומה‪ .‬ה טועני שכיוו שבימינו לא רגילי לבשל על‬ ‫כיסוי‪ ,‬ג רש"י והטור יסכימו שפלטה ובלע‪ +‬נחשבי גרופי וקטומי‪.‬‬ ‫האחרוני דנו מה הדי א יוציא את כפתורי הגז‪ ,‬כ‪ +‬שאי‪,‬אפשר יהיה "לחתות בגחלי"‬ ‫)=לשנות את חו האש(‪ .‬רוב האחרוני כותבי שלא די בכ‪ ,+‬שכ יש צור‪ +‬בשינוי בגו האש‪ .‬יש‬ ‫שכתבו שצרי‪ +‬להוציא את כפתורי הגז בנוס לכיסוי האש‪ ,‬א‪ +‬הגרמ"פ פסק שאי צור‪ +‬בכ‪ ,+‬שכ כל‬ ‫הגזרה היתה שמא יחתה בגחלי קיימות‪ ,‬ולא שמא יוסי עוד גחלי חדשות לאש‪ .‬מכל מקו הוא‬ ‫פוסק שטוב לכסות לכתחילה ג את הכפתורי‪.‬‬ ‫לפי מה שראינו‪ ,‬פלטה נחשבת כקטומה‪ ,10‬ולכ מותר להשהות עליה מערב שבת כל תבשיל )שכ‬ ‫המשנה אסרה‪ ,‬אפילו לדעה המחמירה ביותר‪ ,‬רק השהיה על אש שאינה גרופה ואינה קטומה(‪ .‬כ‪+‬‬ ‫אמנ כתב הר"‪ ,‬שא האש גרופה או קטומה מותר להשהות עליה כל מאכל‪ ,‬וכ פסק בספר‬ ‫שביתת השבת )באר רחובות יד(‪ .‬מאיד‪ ,+‬ההיתר אינו גור ‪ ,‬שכ קיימות שתי בעיות נוספות שלא‬ ‫התייחסנו אליה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫רע"א כותב שיש חשש שמא יגיס את התבשיל‪ ,‬ולכ אסור להשהות תבשיל ג על אש‬ ‫גרופה וקטומה )מובא בבה"ל רנ"ג‪ ,‬ד"ה אלא(‪ .‬חשש זה שיי‪ +‬רק במאכלי המבושלי פחות‬ ‫ממאכל ב דרוסאי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫התוס' )ריש פרק כירה( כותבי שדיני החזרה ה ג סמו‪ +‬לשבת‪ ,‬ולא רק בשבת עצמה‪.‬‬ ‫להלכה פסק השש"כ )א'‪ ,‬סג( שבגלל הספיקות דלעיל עדי שכל התבשילי המושהי על פלטה‬ ‫מערב‪,‬שבת יהיו מבושלי כל צרכ‪ .‬אמנ‪ ,‬במקו צור‪ +‬יש מקו להקל לגבי שתי הבעיות‪:‬‬ ‫המשנ"ב כתב שתוס' )בעיה ב'( לא הצריכו בהחזרה סמו‪ +‬לשבת את כל דיני ההחזרה‪ ,‬אלא רק אש‬ ‫גרופה או קטומה ‪ ,‬וכפי שראינו‪ ,‬לפלטה יש די של אש קטומה‪ .‬בשעת הצור‪ +‬יש מקו להקל‪ ,‬ולא‬ ‫לחשוש ג לרע"א )בעיה א'(‪ ,‬א‪ +‬עדי להיזהר שהתבשיל יהיה מבושל כמאכל ב דרוסאי‪ ,‬ואז חשש זה‬ ‫אינו שיי‪.+‬‬ ‫לכ לכתחילה רצוי להשהות על פלטה רק מאכל המבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי‪ ,‬ולחשוש לרע"א‪.‬‬ ‫במקו צור‪ +‬אפשר להקל ולהשהות ג מאכל שאינו מבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי‪.‬‬ ‫קדרה חיה‬ ‫ראינו שמדאורייתא מותר להשהות כל תבשיל על האש‪ ,‬וחכמי אסרו להשהות חלק‬ ‫מהתבשילי‪ .‬הגמרא )שבת יח‪ (:‬כותבת שמותר להשהות "קדירה חיה" ‪ -‬תבשיל שאינו מבושל כלל ‪ -‬על‬ ‫האש מערב שבת‪ ,‬ומסבירה שבגלל שהתבשיל חי לחלוטי‪ ,‬ואפילו א יחתו בגחלי הוא לא יתבשל‬ ‫עד ארוחת הערב ‪ ,‬האד מסיח את דעתו ממנו‪ ,‬ואי חשש שמא יחתה בגחלי )עד ארוחת הבוקר‬ ‫יהיה התבשיל מוכ בכל מקרה‪ ,‬ולכ אי חשש שיחתה בגחלי ג לאחריה(‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יש אומרי שג החזו"א מודה שפלטה נחשבת קטומה‪ ,‬שכ אי רגילי לבשל עליה )שו"ת אז נדברו(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫לדעת הרמב" בפירוש המשניות כוונת הגמרא היא לכל תבשיל חי )אפילו ירק חי(‪ .‬ראשוני‬ ‫אחרי כתבו שאד מסיח דעתו רק מבשר חי‪ ,‬ולא מתבשילי אחרי )וכ‪ +‬משמע ג מהיד החזקה(‪.‬‬ ‫יש לציי שההיתר של "קדירה חיה" נאמר אפילו בתבשיל שיש בו רק חתיכה אחת של בשר חי‪.‬‬ ‫להלכה פסק השו"ע את די "קדירה חיה"‪ ,‬א‪ +‬המג"א כותב שא נת את הבשר בשעה מוקדמת‬ ‫אי לו די "קדירה חיה" )שכ בכניסת השבת הבשר כבר לא היה חי לחלוטי(‪ .‬החזו"א )ל"ז‪ ,‬כב( הסתמ‪+‬‬ ‫על המג"א‪ ,‬ופסק שבימינו‪ ,‬כאשר נהוג לקבל את השבת מוקד יותר ‪ ,‬בטל די "קדירה חיה" )שכ‬ ‫בזמ כניסת השבת האמיתי התבשיל אינו חי לחלוטי(‪ .‬בספר פני‪,‬שבת )רנ"ג‪ ,‬בש תולדות שמואל( חלק על‬ ‫החזו"א‪ ,‬וכתב שזמ קבלת השבת בפועל הוא הזמ הקובע לעניי די "קדירה חיה"‪ ,‬ולא זמ‬ ‫השקיעה‪ .‬יש להוסי ‪ ,‬שהמשנ"ב )יא( כתב שתחילת הבישול הוא הזמ בו הוח התבשיל‪ ,‬והחזו"א‬ ‫ביאר שכוונתו לזמ בו הגיע התבשיל לחו שהיד סולדת בו‪ .‬לפי זה‪ ,‬א חו התבשיל לא מגיע‬ ‫לחו שהיד סולדת בו עד השקיעה ‪ ,‬התבשיל נחשב כ"קדרה חיה"‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיכו דיני שהייה‬ ‫סוג התבשיל‬ ‫השהייה על‬ ‫אש שאינה מכוסה‬ ‫אש מכוסה‬ ‫תבשיל חי לחלוטי בחו שהיד לא סולדת בו‬ ‫)קדירה חיה( ‪,‬‬ ‫מותר‬ ‫מותר‬ ‫תבשיל מבושל עד מאכל ב‪,‬דרוסאי ‪,‬‬ ‫אסור‬ ‫מעיקר הדי מותר‪ ,‬א‪+‬‬ ‫ראוי להחמיר לכתחילה‬ ‫מחלוקת‪ ,‬ואשכנזי‬ ‫יכולי להקל‬ ‫)לפחות במקו הצור‪(+‬‬ ‫מותר‬ ‫מותר‬ ‫מותר‬ ‫מאכל מבושל יותר ממאכל ב‪,‬דרוסאי ‪,‬‬ ‫מבושל כל צרכו )מצטמק ורע לו( ‪,‬‬ ‫החזו"א )ל"ח‪ ,‬ב( כותב שאסור להעמיד קדירה על אש חשמלית שתידלק ע שעו שבת‪ .‬בשו"ת אז‪,‬‬ ‫נדברו )ח"ב‪ ,‬ט"ו( הבי שכוונתו היא‪ ,‬שכיוו שהאש נדלקת בשבת ‪ ,‬הדבר נחשב כאילו הניח את‬ ‫התבשיל על האש בשבת עצמה‪ ,‬ואסור‪ .‬המנחת‪,‬יצחק )ח"ד כ"ו‪ ,‬י( והשש"כ )א'‪ ,‬כו( הבינו בחזו"א שכוונתו‬ ‫היא רק להנחה על הפלטה בשבת לפני שנדלק השעו ‪ ,‬כיוו שהשעו עומד להידלק יש בכ‪ +‬איסור‪,‬‬ ‫כאילו הניח את התבשיל על הפלטה בעודה דולקת‪ .‬לפי הבנת‪ ,‬א הניח את התבשיל על הפלטה‬ ‫מערב שבת ‪ ,‬למרות שהשעו עתיד להידלק בשבת אי בכ‪ +‬איסור‪.‬‬ ‫יב‪ .‬החזרה‬ ‫כאשר מאכל היה על האש בכניסת השבת‪ ,‬אח"כ הורד ממנה ועתה מבקשי להחזירו אליה ‪ ,‬יש‬ ‫בעייה של החזרה‪ .‬החזרה אל האש מותרת בשבת בשני תנאי‪:‬‬ ‫‪ .1‬שהאש תהיה גרופה או קטומה‪ ,‬מחשש ל"מחזי כמבשל"‬ ‫)דעת ספר הישר לר"ת‪ ,‬ראה שעה"צ רנ"ג‪ ,‬לז(; וכ‬ ‫‪ .2‬שהשהייה הראשונה לא בטלה‪.‬‬ ‫)דעת רש"י והר"(‬ ‫או שמא יחתה בגחלי‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪13‬‬ ‫הגמרא בשבת )לח‪ (:‬מביאה כמה דעות בשאלה מה צרי‪ +‬לעשות כדי שהשהייה הראשונה לא‬ ‫תתבטל‪ :‬להשאיר את הכלי בידו‪ ,‬להתכוו כל הזמ להחזירו אל האש‪ ,‬או להיזהר שלא להניחו על‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫הרמב" הקל ופסק שא לא הניח את הכלי על הקרקע מותר להחזירו אל האש‪ ,‬ג א מראש‬ ‫כוונתו לא היתה להחזירו‪ ,‬וכ‪ +‬פסק ג השו"ע‪ .‬הרמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב( הצרי‪ +‬את כל התנאי‪ ,‬ופסק שרק א‬ ‫כוונתו להחזיר והכלי בידו מותר להחזירו אל האש‪ .‬להלכה נוהגי להחמיר לכתחילה כרמ"א‪ ,‬ולכ‬ ‫יש להקפיד להשאיר את היד צמודה לסיר מרגע שהורידוהו מהאש ועד שמחזירי אותו‪ .‬המשנ"ב‬ ‫מציי שבשעת הצור‪ +‬נית להקל כרמב"‪ ,‬להחזיר ג א מראש לא התכוו לעשות כ‪ ,+‬ואולי א‬ ‫יותר מכ‪ , +‬להחזיר ג א התכוו להחזיר א‪ +‬הניח ע"ג הקרקע )עיי בה"ל ש ושעה"צ ז(‪.‬‬ ‫כמוב‪ ,‬שכל היתר ההחזרה דלעיל הוא רק כשאי בעיה של בישול‪ .‬לכ אי להחזיר על האש מאכל‬ ‫מוצק שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬ונוזל שאינו מבושל וח )מעל יד סולדת לדעת השו"ע‪ ,‬וח קצת לדעת‬ ‫הרמ"א(‪.‬‬ ‫השו"ע כתב שעל התבשיל להיות ח כשמחזירי אותו‪ ,‬ונחלקו האחרוני הא דרישה זו נובעת‬ ‫מדיני החזרה או מדיני בישול‪ .‬המג"א כתב שלדעת השו"ע צרי‪ +‬שהתבשיל יהיה ח מצד הלכות‬ ‫החזרה‪ ,‬וא"כ אסור להחזיר ג מאכל מוצק שאינו ח אל האש‪ .‬המשנ"ב מביא את המג"א‪ ,‬א‪+‬‬ ‫בבאור‪,‬הלכה )רנ"ג‪ ,‬ה( ובחזו"א )ל"ז‪ ,‬י( דחו את המג"א‪ ,‬וכתבו שטע השו"ע הוא מצד הלכות בישול ‪,‬‬ ‫ולכ רק בנוזל יש להקפיד שיהיה ח‪ .‬האג"מ )או"ח ח"ד ע"ד‪ ,‬לא( פסק להחמיר ולחוש לכתחילה לדעת‬ ‫המג"א‪ ,‬ולכ לדעתו אסור כלל להחזיר תבשיל קר אל האש בשבת‪.‬‬ ‫הר" כותב ע"פ הירושלמי שכל תנאי ההחזרה אמורי רק באד שהוריד את הסיר מהאש לפני‬ ‫שבת‪ ,‬ורוצה להחזירו אליה בשבת‪ .‬לדעת הר" א הסיר האד את הקדירה מהאש בשבת עצמה ‪,‬‬ ‫ודאי שהשהייה הראשונה אינה בטילה‪ ,‬ולכ מותר להחזירה אל האש‪ .‬לפי שיטה זו מותר לאד‬ ‫לשי את כל סיריו על האש מלפני שבת‪ ,‬להסיר לאחר כניסתה‪ ,‬ולהחזיר למחרת בבוקר אל האש‬ ‫המכוסה )כאשר אי בעיה של בישול(‪ .‬הרמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב( הביא להלכה את דברי הר"‪ ,‬והוסי "נהגו להקל‬ ‫וראוי להחמיר"‪ .‬במקומות אחרי הרמ"א סות להקל כר" )ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬ס"ס רנ"ג(‪.‬‬ ‫נית לצר את דעת הר" לדעות המקילות שהובאו לעיל‪ ,‬ולהקל על פיו בשעת הצור‪ .+‬לכ ג‬ ‫כאשר השהייה הראשונה לא בטלה מותר להחזיר בשעת הצור‪ +‬תבשיל אל האש‪ ,‬בתנאי שהאש‬ ‫מכוסה ואי בתבשיל בעיה של בישול‪.‬‬ ‫יג‪ .‬נתינה לכתחילה‬ ‫בגמרא לא מופיע דיו מפורש בשאלת נתינה לכתחילה של מאכל על האש בשבת‪ .‬נחלקו בדבר‬ ‫הראשוני )ראה בית‪,‬יוס רנ"ג(‪ :‬הגהות מרדכי כותב שהרואה בשבת בבוקר שתבשילו עומד להישר ‪,‬‬ ‫מותר לו לתיתו על גבי קדירה ריקנית‪ ,‬ובלבד שיקפיד על דיני החזרה‪ .‬מוב שלדעת המרדכי אי‬ ‫אפשרות לתת על האש בשבת מאכל שלא היה עליה קוד לכ באותה שבת‪ .‬הרשב"א כתב שמותר‬ ‫לתת לכתחילה פאנדי"ש מבושל כל צרכו על גבי קדירת חמי‪ ,‬שהיא עצמה מונחת על האש מבעוד‬ ‫יו‪ .‬מהרשב"א משמע שאי צור‪ +‬להקפיד על דיני החזרה בנתינה על גבי קדירה‪.‬‬ ‫להלכה פסק השו"ע )רנ"ג‪ ,‬ג; ה( ה כמרדכי וה כרשב"א‪ .‬האחרוני דנו בשאלה כיצד ליישב את‬ ‫הסתירה בשו"ע וכיצד לפסוק למעשה‪ .‬המג"א כתב שלמעשה דעת השו"ע כרשב"א‪ ,‬שמותר לתת‬ ‫לכתחילה מאכל על האש בשבת‪ ,‬והחמרתו כמרדכי היא רק בדבר לח‪ ,‬שיש בעיה של בישול בנתינתו‬ ‫‪14‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫קר על האש‪ .‬הפרי‪,‬מגדי כתב שהשו"ע התיר לתת לכתחילה מאכל על גבי קדירה מלאה שעל האש‪,‬‬ ‫ואסר לתיתו על קדירה ריקנית )שכ במקרה כזה ברור שכל החימו הוא לצור‪ +‬התבשיל העליו(‪.‬‬ ‫הבה"ל מסכי ע הפרמ"ג‪ ,‬א‪ +‬בכמה מקומות הוא סות להקל כמג"א )ראה שי"ח‪ ,‬מא; רנ"ג‪ ,‬סא(‪ .‬השש"כ‬ ‫פסק להשתדל לכתחילה להניח תבשילי על האש רק על גבי קדירה מלאה כפרמ"ג‪ ,‬א‪ +‬כאשר אי‬ ‫קדירה כזו הוא פוסק להקל כמג"א‪ ,‬ולהתיר הנחת תבשילי על קדירה ריקנית‪.‬‬ ‫הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ב( מחדש שמותר לשי מאכל בשבת ישירות על פלטה או על בלע‪ ,+‬שכ‬ ‫אי רגילי לבשל עליה ‪ ,‬ולכ לא "מחזי כמבשל"‪ ,‬ואי צור‪ +‬בהיכר נוס )הנחה על צלחת הפוכה‬ ‫וכד'( כלל‪ .‬הרבה אחרוני‪ ,‬ביניה הרב שלמה לוי והשש"כ חלקו על הרב עובדיה‪ ,‬וכתבו שהכיסוי‬ ‫צרי‪ +‬ג למעט את חו האש‪ ,‬ולכ פלטה או בלע‪ +‬לא מועילי לשמש כקדירה ריקנית‪ ,‬למרות שה‬ ‫נחשבות כאש קטומה‪ .‬בשו"ת ישכיל עבדי חלק על הרב עובדיה‪ ,‬א‪ +‬לאחר זמ חזר בו והסכי איתו‪,‬‬ ‫וכ משמע ג מהרב משה פיינשטיי )אג"מ ח"ד ע"ד(‪.‬‬ ‫להלכה ראוי להחמיר לכתחילה שלא כרב עובדיה‪ ,‬ולא להניח ישירות על הפלטה מאכלי בשבת‪.‬‬ ‫בשעת הצור‪ +‬נית להקל כרב עובדיה‪ ,‬וכ נית לצר את דעתו לספקות אחרי ולהקל בה‪ .‬לכ‬ ‫אפשר להקל לכתחילה ולהניח מאכל על קדירה ריקנית )ולאו דווקא על קדירה מלאה( המונחת על‬ ‫פלטה‪ ,‬בהסתמ‪ +‬על הרב עובדיה והמג"א‪ .‬כמו כ‪ ,‬נית לסמו‪ +‬בפלטה על הר" ע"פ הירושלמי‪ ,‬למרות‬ ‫שהרמ"א פוסק לכתחילה להחמיר‪ ,‬ולכ אפשר להניח מאכלי על הפלטה לפני כניסת השבת‪,‬‬ ‫להחזיר למקרר לאחר כניסתה‪ ,‬ובבוקר לתית ישירות על הפלטה בחזרה‪.11‬‬ ‫נתינה בתו‪ +‬תנור‬ ‫בהנחת תבשיל בתו‪ +‬תנור קיימות ארבע בעיות עקרוניות‪ ,‬שלכל אחת מה פתרו נפרד‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגמרא בשבת )לח‪ (:‬כותבת שאסור לתת מאכלי בתנור‪ ,‬אפילו א הוא גרו וקטו‪ ,‬כי חומו‬ ‫מרובה‪ .‬תוס' ש מסבירי שלדעת חכמי כל השהיה בתנור אסורה‪ ,‬ואילו חנניה סבור שרק‬ ‫החזרה אליו אסורה‪ ,‬א‪ +‬השהיה בו מותרת‪ .‬הרמ"א פוסק ש"תנורי שלנו ככירה דמו"‪ ,‬ומותר‬ ‫להשהות עליה כי ה אינ כל‪,‬כ‪ +‬חמי ‪ ,‬וכ מוסי האג"מ שתנורי שלנו )של זמנינו( ודאי‬ ‫נחשבי ככירה‪ ,‬כי חומ אינו מרובה כל כ‪.+‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הגמרא כותבת שמותר להחזיר מאכלי בשבת רק על הכירה‪ ,‬ולא בתוכה‪ .‬ערוה"ש מסביר‬ ‫שבזמ הגמרא‪ ,‬כאשר רצו לבשל מאכלי ‪ ,‬הכניסו אות אל תו‪ +‬התנור‪ ,‬וכאשר רצו רק‬ ‫לחממ ‪ ,‬הניחו מעליו‪ .‬חכמי אסרו הנחה בפני‪ ,‬שכ ברור שהמניח רוצה לבשל את‬ ‫המאכל‪ .‬לכ ‪ ,‬מסביר ערוה"ש ‪ ,‬בימינו‪ ,‬כאשר אי שתי צורות הנחה שונות‪ ,‬מותר ג להכניס‬ ‫מאכלי אל תו‪ +‬התנור‪ ,‬כי הדבר אינו מעיד בהכרח על רצו לבשל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לא ברור כיצד גורפי או קוטמי תנור‪ .‬הרב פיינשטיי כותב לשי בתו‪ +‬התנור קופסת פח‪,‬‬ ‫ובתוכה לתת את המאכל‪ .‬הרבה אחרוני כתבו להקל ג בתבניות הפוכות המונחות על גופי‬ ‫החימו של התנור‪ .‬המנחת יצחק )ח"ג‪ ,‬כ"ח( ואז נדברו )ח"ח‪ ,‬ט"ו( פסקו שדי להניח הפסק של פח בי‬ ‫קרקעית התנור לקדירה‪ ,‬א שמגיע חו לתבשיל ג מצדדי התנור‪ .‬יש לציי שלאשכנזי אי‬ ‫צרי‪ +‬גריפה או קטימה כדי להשהות מאכלי מבושלי בתנור‪ ,‬אלא רק בשביל החזרה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫למרות שלפי הר" ע"פ הירושלמי בטלו דיני חזרה‪ ,‬ומותר להחזיר אל האש כל דבר שהיה עליה בשבת‪ ,‬ראוי‬ ‫להקפיד לכתחילה על דיני חזרה ג על פלטה‪ ,‬א כי ודאי שיש מקו להקל מעט ג בדיני אלו )לא להקפיד‬ ‫על החזקת היד על הסיר וכד'(‪.‬‬ ‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬ ‫‪15‬‬ ‫בתנורי יש בד"כ תרמוסטט‪ ,‬כ‪ +‬שפתיחת התנור ממהרת את הדלקתו‪ .12‬בתנורי בה קיי‬ ‫"מצב שבת" )המפעיל טיימר במקו התרמוסטט( בעיה זו אינה קיימת )צרי‪ +‬לבדוק שכפתור‬ ‫"מצב שבת" אכ מנתק את התרמוסטט(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מהאמור לעיל ברור שעדי לחמ על גבי פלטה או בלע‪ ,+‬ולא בתו‪ +‬תנור‪ .‬א אי פלטה נית‬ ‫להשהות בתנור ע"י "מצב שבת"‪ .‬א אי ג "מצב שבת" בתנור ‪ ,‬יש לכוו שעו שבת לתנור‪ ,‬כ‪+‬‬ ‫שהשעו יכבה אותו בשעה שמוציאי את האוכל‪ .‬כאמור‪ ,‬הרב עובדיה יוס מתיר לפתוח את דלתו‬ ‫של תנור המחובר לתרמוסטט‪ ,‬ולכ אפשר לסמו‪ +‬עליו בדיעבד )ויש לפתוח את הדלת בשינוי(‪.‬‬ ‫נספח א' ‪ ,‬קביעת חו שהיד סולדת בו‬ ‫כזכור‪ ,‬רמת החו המינימלית שעוברי בה על איסור בישול היא כמות חו "שהיד סולדת בו"‪.‬‬ ‫יש הסבורי בטעות שפירושו של שיעור זה הוא ‪ ,45°C‬א‪ +‬קביעה זו אינה מדוייקת‪.‬‬ ‫הגמרא בחולי כותבת שסכי ששחטו בה נותרת כשרה‪ .‬כידוע ‪ ,‬ד אסור באכילה‪ ,‬וא"כ ברור‬ ‫מהגמרא שחו גופה של התרנגולת בשעת השחיטה אינו עולה על מידת החו שהיד סולדת בו‪ ,‬ולכ‬ ‫סכי השחיטה אינה בולעת איסור מד השחיטה‪.‬‬ ‫חו גופה של התרנגולת גבוה מזה של האד‪ ,‬שכ היא צריכה לדגור על ביצותיה ‪ ,‬פעולה‬ ‫הדורשת חו גו גבוה‪ ,‬ושיעורו הוא ‪) 45°C‬ראה שש"כ בהערות בתחילת הספר(‪ .‬מכא ברור שהיד אינה סולדת‬ ‫בחו נמו‪ +‬מ‪.45°C,‬‬ ‫אול לעיתי הנמכת מידת החו שהיד סולדת בו היא דווקא להקל‪ ,‬ולא להחמיר‪ .‬כ‪ +‬לדוגמא‬ ‫ספרדי מצריכי שחומו של תבשיל לח יהיה חו שהיד סולדת בו כדי שמותר יהיה להניחו על‬ ‫האש‪ .‬במקרי כאלו אי אפשר תמיד להקל ב‪ ,45°C,‬כי ייתכ שהיד סולדת רק בחו גבוה יותר‪.‬‬ ‫ישנ כמה שיטות מחמירות יותר לקביעת החו שהיד סולדת בו‪ ,‬ולהל נזכיר שניי מה‪ .‬יש‬ ‫שכתבו ששיעור החו שהיד סולדת בו הוא ‪ ,58°C‬כיוו שביצה אינה מתבשלת בפחות ממידת חו‬ ‫זו‪ ,‬וביצה היא המאכל המתבשל בחו הנמו‪ +‬ביותר‪ .‬אחרי כתבו )כ‪ +‬כתב הגר"מ פיינשטיי באג"מ‪ ,‬א כי במקו‬ ‫אחר הוא קבע שיעור אחר( שמידת החו שהיד סולדת בו היא ‪) 79°C‬ראה בפסקי תשובות(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בעיה דומה קיימת ג במקרר‪ ,‬א‪ +‬במקרר המלאכה המתבצעת היא סגירת מעגל חשמלי‪ ,‬שהיא לרוב הפוסקי‬ ‫דרבנ‪ ,‬ואילו בתנור המלאכה היא חימו חוטי להט ‪ ,‬שהיא לכו"ע דאורייתא‪ .‬הרב עובדיה יוס מקל ג‬ ‫בפתיחת תנור ע טרמוסטט‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫קיצור הלכות בישול‬ ‫סיכו מעשי ‪ ,‬נתינת תבשיל על האש‬ ‫א‬ ‫ראשית יש להתגבר על בעיית בישול‪:‬‬ ‫המשנה בשבת )קמה‪ (:‬אומרת שאי בישול אחר בישול‪ ,‬אול להלכה אנו מחמירי על פי שיטת‬ ‫רש"י‪ ,‬שרק ביבש אי בישול אחר בישול‪ ,‬א‪ +‬בלח יש בישול אחר בישול )לשו"ע מדאורייתא; לרמ"א‬ ‫ייתכ שמדרבנ(‪.‬‬ ‫במאכלי הבאי אי בעיית בישול )א כבר נתבשלו כל צרכ(‪:‬‬ ‫בדבר יבש‪.‬‬ ‫בדבר לח שלא ירד מחו שהיד סולדת בו )לספרדי( או שלא נצטנ לגמרי )לאשכנזי(‪.‬‬ ‫בתערובת לח ויבש ‪ ,‬לאחר שרוקנו ממנה את הנוזל )אי צור‪ +‬לנגב מלחות( ]במקו צור‪ +‬יש‬ ‫מקו להתיר ברוב יבש כדעת היחו"ד )ח"ב([‪.‬‬ ‫בתערובת סמיכה ‪ ,‬א התערובת יכולה להחזיק מעמד בלי דפנות‪ ,‬מבלי להישפ‪ +‬לכל עבר‪.‬‬ ‫בדבר קרוש ‪ ,‬א כאשר ייהפ‪ +‬התבשיל ללח לא יהיה ניכר הנוזל )וספרדי יכולי להקל א‬ ‫כשניכר הנוזל(‪.‬‬ ‫ב‬ ‫לאחר שהתגברנו על בעיית בישול‪ ,‬יש להתגבר על בעיית מחזי כמבשל מדרבנ‪:‬‬ ‫כדי להתגבר על בעיה זו‪ ,‬ראשית יש לדאוג שהאש תהיה מכוסהא‪ .‬לאחר מכ‪ ,‬יש לנקוט מאחד מ‬ ‫הצעדי הבאי )סדר הצעדי הוא לפי סדר העדיפות ההלכתית(‪:‬‬ ‫להניח את הסיר על גבי סיר שכבר מונח על הפלטה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫להניח את הסיר על סיר ריק או על מחבת הפו‪) +‬כ‪ +‬שיהיה ניכר שיש כא שינוי הממעיט את‬ ‫החו‪ .‬לכ נייר כס אינו מועיל(‪.‬‬ ‫‬ ‫להניח את כל התבשילי על הפלטה לפני השבת‪ ,‬לאחר כניסת השבת להכניס את התבשילי‬ ‫שנדרשי עבור שבת בבוקר למקרר‪ ,‬ואחר כ‪ +‬נית להקל ולשימ על הפלטה בשבת בבוקרב‪.‬‬ ‫‬ ‫כנ"ל‪ ,‬א‪ +‬במקו פלטה לשי בתו‪ +‬תנור וכד'‪ ,‬ולצר קולא נוספת ‪ ,‬לשי את התבשילי‬ ‫בשעה ששעו השבת מפסיק את התנור‪.‬‬ ‫‬ ‫לשי ישירות על הפלטה )כדעת היחו"ד(‪.‬‬ ‫‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫יש לזכור שנית להשתמש בפתרונות שבחלק זה )"מחזי כמבשל""( רק כאשר אי בעיית‬ ‫בישול‪ .‬לכ אי כל אפשרות לחמ מרק בשבת עצמה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫פלטה‪ ,‬בלע‪ +‬וכד'‪ .‬לכתחילה יש לכסות את האש לפני השבת‪ ,‬א‪ +‬א לא כיסה נית לכסות ג בשבת‪.‬‬ ‫הר" ע"פ הירושלמי‪ ,‬נפסק להלכה ברמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב(‪ .‬כיוו שהרמ"א כתב שכ‪ +‬נוהגי א‪ +‬הוסי שראוי להחמיר‪.‬‬ ‫אנו משתדלי לצר לכ‪ +‬קולא נוספת ‪ ,‬פלטה‪ ,‬שיש המתירי )עיי סעי ‪ (5‬לתת תבשילי ישירות עליה‪.‬‬