רשות כהלכה מרץ 2013-גיליון 58 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`

‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬
‫משרד עורכי דין‬
‫ָרשּות ַּכ ֲה ָל ָכה‬
‫ניסן‪ ,‬תשע"ג‬
‫גיליון מס' ‪85‬‬
‫מרץ ‪3102‬‬
‫עורכים ראשיים‪ :‬עו"ד נורית כהן‪-‬קצב‪ ,‬עו"ד לימור מנשה ברקו‬
‫עו"ד רותם קרוב‪ ,‬עו"ד מיטל לוין‬
‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחות אביבה לוי ואורית תורג'מן‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .0‬עדכוני חקיקה‬
‫‪0.0‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ – 502/22‬התנהגות עובדים בבחירות לרשויות מקומיות‬
‫‪0.3‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ – 502/22‬המרת תואר אקדמי בשנות ניסיון ברשויות המקומיות –‬
‫הוראת שעה‬
‫‪0.2‬‬
‫תקנות סדר הדין האזרחי (עדכון)‪ ,‬התשע"ג ‪2/22 -‬‬
‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬
‫‪.3.0‬‬
‫דיני עבודה‪:‬‬
‫‪ .3.0.0‬ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את העתירה ופסק כי נפל פגם מהותי בהליכי‬
‫המכרז‪ .‬אי לכך ובהתאם לזאת‪ ,‬נקבע כי אין מקום לאיוש המשרה ע"י המשיב ‪2‬‬
‫ויש לערוך מכרז חדש בהרכב חדש של משתתפים‪.‬‬
‫‪ .3.0.3‬ביה"ד לעבודה קיבל את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני‪ ,‬שיימנע את‬
‫התייצבותה של המשיבה‪ ,‬עובדת בהריון שפוטרה‪ ,‬לעבודה אצלה וזאת נוכח‬
‫משבר אמון חריף ביניהם‪ .‬הבקשה מתקבלת באופן שהמשיבה לא תשוב‬
‫לעבודתה בפועל עד החלטה בערעורה של המבקשת על החלטת הממונה או עד‬
‫למועד בו תהיה המבקשת רשאית לפטרה כדין דהיינו תום התקופה המוגנת‪.‬‬
‫לעניין שכר העבודה‪ ,‬נקבע כי עוד יתקיימו יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬והמשיבה לא‬
‫תעבוד בפועל‪ ,‬על המבקשת לשלם באופן חודשי את שכר היסוד ואת דמי‬
‫ההבראה למשיבה‪.‬‬
‫‪ .3.0.2‬תביעה לתשלום שכר עבודה‪ ,‬במסגרתה טען התובע כי הפעיל חוג ג'ודו בישוב‬
‫ירכא‪ .‬בפסק הדין קיבל בית הדין האזורי לעבודה את גרסת התובע‪ ,‬לפיה‬
‫משהובטח לתובע על‪-‬ידי נציג מוסמך של הנתבעת שהחוגים יתקיימו במסגרתה‬
‫של הנתבעת‪ ,‬והדבר אף נעשה בבניין המשמש גם את משרדי הנתבעת – יש בכך‬
‫כדי לחזק את המסקנה כי המעסיקה היא הנתבעת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ .3.3‬מיסים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬היטלים ואגרות‪:‬‬
‫‪ .3.3.0‬ביהמ"ש העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים קיבל את הערעור באופן‬
‫חלקי‪ ,‬וקבע כי המשיבה הייתה רשאית לנקוט בהליכי גבייה מכוח פקודת‬
‫העיריות‪ ,‬למרות הליכי השגה שהוגשו על ידי המערערות‪ .‬ביהמ"ש דחה את טענת‬
‫המשיבה כי בסמכותה לחלט כספים וקבע כי פקודת העיריות מתייחסת לעיקול‬
‫בלבד ואינה מקנה לרשות המקומית סמכות לחלט כספים שעוקלו ללא הליך‬
‫נוסף שבו תינתן לצדדים הזדמנות להסדיר את חובם‪ .‬מאחורי סמכות החילוט‬
‫עומדים היבטים קניינים חוקתיים ולכן הסמכות צריכה להיות מובהקת‪.‬‬
‫‪ .3.3.3‬עתירה שעניינה שיעור חיובי הארנונה לפי צווי הארנונה של עיריית ירושלים‪,‬‬
‫לבתי מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי הארחה‪ ,‬אכסניות‪ .‬המחלוקת העומדת לדיון‬
‫בעתירה זאת הנה בשאלה האם אישורם החריג של השרים לעניין תת‪-‬הסיווג‬
‫הקובע תעריפים שונים בשיעורי חיובי ארנונה לבתי מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי‬
‫הארחה ניתן גם לגבי אכסניות נוער‪ .‬בית משפט קבע כי מניסוח השרים ניתן‬
‫ללמוד על כוונתם שלא להגביל את אישורם לבתי מלון אלא לאשר את תת‬
‫הסיווג שהתבקש על כל הנכסים הנכללים בצו הארנונה תחת הסיווג האמור‪,‬‬
‫ובכלל זה אכסניות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬פסק דין מבהיר את האופן שבו רשאית העירייה להשתמש בסעיף ‪ 423‬לפקודת‬
‫העיריות‪ .‬בית המשפט פסק כי במקרה בו הקונה יצר חובות משל עצמו –‬
‫האישור לטאבו מותנה גם בסילוק חובות הקונה ולא רק בחובות המוכר‪ .‬עוד‬
‫נפסק‪ ,‬כי במקרה בו חובות הקונה שנויים במחלוקת והקונה הגיש השגה ו‪0‬או‬
‫ערר‪ ,‬אין הדבר מונע מהעירייה לסרב לתת האישור לטאבו‪ ,‬מכיוון שסעיף ‪2‬‬
‫לאכרזת המסים (גביה)‪ ,‬לא חל על אכיפה פסיבית שלא לפי פקודת המסים‬
‫(גביה)‪ .‬כמו כן נקבע כי אם צו המסים של העירייה כולל הוראה שהמועד‬
‫לתשלום הארנונה הוא מראש בראשית השנה‪ ,‬אזי העירייה רשאית להתנות את‬
‫מתן האישור בפירעון מלוא החוב עבור כל השנה‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬במסירת הוראת‬
‫קבע או המחאות אשר מסדירות את פירעון כל התשלומים עד סוף השנה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬דיני מכרזים‪:‬‬
‫‪ .3.2.0‬בית‪-‬המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירה בה התבקש להכריז על העותרת‬
‫כזוכה במכרז ולהעניק צו מניעה זמני שימנע עריכתו של מכרז חדש‪ .‬בית‪-‬‬
‫המשפט קבע כי החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת מחשש‬
‫לניגוד עניינים הינה סבירה‪ ,‬וכי הפגיעה בחופש העיסוק של העותרת מידתית‬
‫היא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ .3.2.3‬בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי לא היה מקום לפסול את הצעת‬
‫המערערת שצרפה להצעתה ערבות לא צמודה‪ ,‬בהתאם לדוגמת הערבות שצורפה‬
‫למכרז‪ .‬על אף שיומיים לפני תום מועד הגשת ההצעות‪ ,‬הודיעה ועדת המכרזים‪,‬‬
‫באמצעות הדואר האלקטרוני‪ ,‬אמצעי כשר על פי תנאי המכרז‪ ,‬כי יש להמציא‬
‫ערבות צמודת מדד‪ .‬וכל המשתתפים במכרז‪ ,‬למעט המערערת‪ ,‬שטענה כי לא‬
‫קיבלה את ההודעה הנ"ל בצעו את השינוי‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬בעל מכרז רשאי ואף חייב לבחון שיקולים הנוגעים למהימנות ולניקיון כפי‬
‫המתמודדים במכרז‪ ,‬ובכפוף לכך שהחלטה בעניין תהיה מבוססת על תשתית‬
‫עובדתית ראויה; את התנאים שלפיהם תפעל ועדת המכרזים יש להבהיר כבר‬
‫במסמכי המכרז; דרישת בעל מכרז כי על המשתתפים במכרז למסור פרטים‬
‫אודות חקירה פלילית או עבר פלילי‪ ,‬צריכה להיות רלוונטית למכרז‪.‬‬
‫‪ .3.2‬חדלות פירעון‪:‬‬
‫‪ .3.2.0‬ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה ופסק כי‪ ,‬במקרה דנן תשלום החייב לא נבע‬
‫מרצון חופשי או מניהול עסקים שוטף של החייב אלא מלחץ מצד הנושים‪.‬‬
‫בטלות ההעדפה תהפוך לחלוטה רק אם החייב יוכרז כפושט רגל‪ .‬אם לא יוכרז‪,‬‬
‫הרי ששני הנושים המשיבים יהיו זכאים לשוב ולקבל את הכספים לידם‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬המועד הקובע במקרה של העדפת נושים הינו מועד ביצוע התשלום בפועל‪.‬‬
‫המעשה הניתן לביטול בדיעבד‪ ,‬הינו תשלומו בעין של חוב‪ ,‬שנעשה בתחום‬
‫תקופת שלושת החודשים שטרם הגשת בקשת פשיטת הרגל‪ .‬אכן‪ ,‬אין ספק כי לא‬
‫ניתן לבטל בפועל העדפת נושים טרם הוכרז החייב פושט רגל‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬בית משפט קיבל את הערעור שהוגש ופסק כי חוב בגין היטל השבחה שנוצר טרם‬
‫מינוי כונס נכסים‪ ,‬הינו חוב עבר‪ .‬אין לגבותו מקופת הכינוס והעירייה אינה‬
‫רשאית להתנות את מתן האישורים להעברת זכויות בתשלום החוב‪ .‬בית המשפט‬
‫דחה את טענת המשיבות כי מכוח הוראות החוק קמה להן סמכות לעיכוב‬
‫האישורים עד לתשלום היטל ההשבחה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬מדובר בהוראות דין טכניות‬
‫ולא בהוראות מהותיות‪ .‬בעל הנכס לא חויב בהיטל ההשבחה ולא שילם חלקו‬
‫לרשות אשר פעלה להשביחו‪ ,‬אולם אין בכך להצדיק תשלום חוב מקופת הכינוס‬
‫כחלק מהוצאות כינוס‪ .‬ביהמ"ש קבע כי בנק בזמן מתן הלוואה אינו לוקח‬
‫בחשבון‪ ,‬ואין לצפות זאת ממנו‪ ,‬להיות מודע למצב התכנוני העתידי של הנכס‬
‫שבגינו יוטל היטל השבחה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ .3.8‬משפט מנהלי‪:‬‬
‫‪ .3.8.0‬בית המשפט קיבל את העתירה‪ ,‬וקבע כי החלטת הועדה בדבר אי ביטול הקצאת‬
‫המקרקעין לטובת הועדה לצורך הקמת מתחם חינוכי חרדי נעשתה בצורה בלתי‬
‫סבירה בהתייחס לפגמים הרבים שנפלו בהחלטתה ולכן בטלה‪ .‬ביהמ"ש קבע כי‬
‫אם לא תבוטל החלטת הרשות במקרה דנן‪ ,‬יהיה בכך סימן מובהק לכך שהרשות‬
‫יכולה לעשות כרצונה‪ ,‬תוך חריגה משמעותית מהוראות החוק והנהלים‬
‫הקבועים בהליך הקצאת מקרקעין‪ .‬רשות מקומית בישראל המשמשת כגוף נבחר‬
‫ע"י הציבור‪ ,‬חייבת לשקול את האינטרס הציבורי תוך הקפדה על הגינות ומתן‬
‫שוויון ותוך הימנעות ניצול כוחה לטובת יחידים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ .0‬עדכוני חקיקה‬
‫‪ 0.0‬התנהגות עובדים בבחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬פורסם בחוזר מנכ"ל ‪ 823103‬מיום‬
‫‪.31203203‬‬
‫חוזר המנכ"ל הינו תזכורת לדברים אשר פורסמו בחוזר מנכ"ל ‪ 309/‬מיום ‪,250//09/‬‬
‫לקראת הבחירות לרשויות המקומיות הצפויות להתקיים באוקטובר ‪.2/24‬‬
‫הוראות אלה חלות על כל סוגי העובדים ברשויות המקומיות בכל הדרגות ובכל‬
‫התפקידים‪ .‬להלן ההוראות‪:‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫‪2.2.5‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫לא ייערכו במשרדי הרשות המקומית‪ ,‬במוסד או במתקן השייך לרשות‬
‫מקומית בכל דרך שהיא‪ ,‬בשעות העבודה או לאחריהן‪ ,‬אסיפה הרצאה או‬
‫פעילות דומה מטעם רשימה‪ ,‬או על בסיס של השתייכות מפלגתית‪ ,‬או‬
‫בעלות אופי מפלגתי‪.‬‬
‫עובד רשות מקומית לא יעסוק בשעות העבודה בפעילות מטעם רשימה או‬
‫למען רשימה‪ ,‬כגון‪ :‬שכנוע אדם להצטרף כחבר לרשימה‪ ,‬או עריכת מפקד‬
‫של חברי מפלגה‪ ,‬או הפצת הזמנה לפעילות מפלגתית‪ ,‬או תליית מודעות‬
‫מטעם מפלגה במשרד וכדומה‪.‬‬
‫עובד רשות מקומית לא יעסוק בפעילויות הנזכרות בסעיף ‪ 2.2‬בין כתלי‬
‫המשרד‪ ,‬המוסד או המתקן השייכים לרשות המקומית‪ ,‬גם לאחר שעות‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עובד רשות מקומית אינו רשאי להשתמש ברכוש ובשירותים משרדיים‬
‫לפעילות מטעם מפלגה או למען מפלגה‪.‬‬
‫עובד רשות מקומית לא יתן את הסכמתו‪ ,‬בעל פה או בכתב‪ ,‬לפרסום שמו‬
‫מטעם מפלגה‪ ,‬רשימה‪ ,‬אם מצורף לו תואר תפקידו בשירות הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫להלן האיסורים החלים על העובדים‪:‬‬
‫‪ 2.2.1.2‬חל איסור להיות חברים בהנהלה הפעילה של רשימה או מפלגה‪.‬‬
‫‪ 2.2.1.2‬חל איסור לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי פוליטי‪ ,‬לשבת‬
‫בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה‪.‬‬
‫‪ 2.2.1.4‬חל איסור להשתתף בתעמולה פומבית‪ ,‬בכתב או בעל פה‪ ,‬לבחירות‬
‫למועצה של רשות מקומית‪.‬‬
‫‪ 2.2.1.3‬חל איסור להשתתף באסיפות פומביות כדי לתת הרצאות על איזה‬
‫נושא שהוא‪ .‬כיוון שעצם הופעתו של העובד מעל במה מפלגתית‬
‫עלול ליצור רושם של זיקה מפלגתית‪.‬‬
‫‪ 2.2.1.5‬חל איסור לעובד‪ ,‬ללא הבדל דרגה‪ ,‬שהוא בעל סמכות מנהלית או‬
‫בתפקידו כרוך במגע עם קהל‪ ,‬לקחת חלק בתעמולת בחירות‬
‫למועצה של רשות מקומית‪ ,‬בין אם הוא ברבים ובין אם אינה‬
‫כזאת‪ ,‬בכל אזורי הארץ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ 0.3‬המרת תואר אקדמי בשנות ניסיון ברשויות המקומיות – הוראת שעה‪ ,‬פורסם בחוזר‬
‫מנכ"ל ‪ 823103‬מיום ‪.31203203‬‬
‫בהמשך לחוזר מנכ"ל ‪ 302/22‬הוחלט לאפשר לרשויות המקומיות להמיר במקרה‬
‫הצורך את הדרישה לתואר אקדמי בשנות ניסיון‪ ,‬וזאת כאשר מתקיימים התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫רמת מנהלי מחלקות ומטה (לרבות עיריות)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדובר במכרז פנימי בלבד‪.‬‬
‫מדובר במכרז שאין בו דרישה לתואר אקדמי ספציפי או לתארים בתחום ספציפי‪.‬‬
‫שאר הדרישות בהתאם להנחיות המשרד אינן משתנות‪.‬‬
‫במקום הדרישה להשכלה אקדמית‪ ,‬יידרשו ‪ 22‬שנות לימוד לפחות ו‪ / -‬שנות ‪-‬‬
‫ניסיון ברשות המקומית בתחום העיסוק של המשרה המוכרזת‪ ,‬או בתחומים שיש‬
‫להם זיקה למטלות הכרוכות בה‪.‬‬
‫נתקבל אישור בכתב מהאגף לכ"א ושכר להמרת הדרישות ונוסח המכרז המוצע‪,‬‬
‫אלא אם מדובר ברשות מקומית איתנה‪ ,‬המונה מעל ‪ 2//,///‬תושבים‪.‬‬
‫רמת מנהלי אגפים (לרבות עיריות)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדובר במכרז פנימי בלבד‪.‬‬
‫מדובר במכרז שאין בו דרישה לתואר אקדמי ספציפי או לתארים בתחום ספציפי‪.‬‬
‫שאר הדרישות בהתאם להנחיות המשרד אינן משתנות‪.‬‬
‫במקום דרישת ההשכלה האקדמית יידרשו ‪ 22‬שנות לימוד לפחות ו‪ 2/ -‬שנות‬
‫ניסיון ברשות המקומית בתחום העיסוק של המשרה המוכרזת‪ ,‬או בתחומים שיש‬
‫להם זיקה למטלות הכרוכות בה‪ ,‬מתוכן לפחות ‪ 3‬שנים של ניסיון ניהולי‪.‬‬
‫נתקבל אישור בכתב מהאגף כ"א ושכר המרת הדרישות ונוסח המכרז המוצע‪.‬‬
‫הנחיה זו נועדה לאפשר לעובדים מכהנים להתמודד על תפקידים בכירים יותר ברשות‬
‫המקומית אף אם אינם בעלי תואר אקדמי ולתרום לרשות המקומית מניסיונם העשיר‪,‬‬
‫ככל שייבחרו‪.‬‬
‫תוקף הנחיה זו עד סוף שנת ‪ 3105‬בלבד‪.‬‬
‫אין באמור לעיל כדי לחייב רשות מקומית בפרסום מכרז פנימי טרם פרסומו של מכרז‬
‫חיצוני‪ ,‬למעט אם נקבעה חובה כך בדין‪.‬‬
‫‪ 0.2‬תקנות סדר הדין האזרחי (עדכון)‪ ,‬התשע"ג ‪( 3103 -‬הותקנו ביום ‪)02213202‬‬
‫להלן השינויים והתוספות אשר בוצעו בתקנות אלו‪:‬‬
‫‪2.4.2‬‬
‫הוספת תקנה ‪251‬א לפיה באם משיב לא הגיש תשובה בהתאם לתקנה ‪251‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬לא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט לתת החלטה על בסיס המרצת הפתיחה בלבד אם שוכנע כי הדבר‬
‫מוצדק בנסיבות העניין‪.‬‬
‫‪2.4.2‬‬
‫תיקון לסעיף ‪39/‬ג לתקנות‪ ,‬לפיו כתב בית דין שנשלח באמצעי אלקטרוני‬
‫לאחר השעה ‪ 00:11‬בימים א' – ה' בשבוע‪ ,‬יראוהו כאילו נשלח ביום‬
‫החול שלאחריו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪2.4.4‬‬
‫תיקון תקנה ‪ 31/‬לתקנות‪ ,‬הדנה בעיכוב ביצוע וסעד זמני‪.‬‬
‫לפי התקנה‪:‬‬
‫(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן‪ ,‬וכן על‬
‫מתן סעד זמני להחלטה שכזו במועד ובתנאים שיקבע‪ ,‬כל עוד לא הוגש‬
‫ערעור‪ 0‬בקשת רשות לערער‪ .‬בנוסף נקבע כי ניתן לדון על בקשה למתן סעד‬
‫אם הוגשה מיד לאחר שימוע על ההחלטה‪.‬‬
‫(ב) באם הוגש ערעור או בקשת רשות לערער‪ ,‬רשאי בית המשפט להורות על‬
‫עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא הערעור‪ 0‬בקשת רשות לערער‪ ,‬וכן‬
‫רשאי ביהמ"ש לתת מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור‪ ,‬במועד שיקבע‬
‫ובתנאים שיראו לו‪.‬‬
‫(ג) ביהמ"ש רשאי לצוות על מתן סעד או על עיכוב ביצוע‪ ,‬בתנאים שיראו‬
‫לו‪ ,‬לרבות מתן ערובה מאת המבקש להבטחת נזק העלול להיגרם בשל הצו‪.‬‬
‫אומץ הסדר זהה לעיכוב ביצוע ולסעד זמני לתקופת הערעור‪ ,‬תוך קביעת‬
‫חלוקה ברורה של הסמכות בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור‪,‬‬
‫כאשר ההבחנה ביניהן תלויה בשאלה האם הוגש הליך ערעורי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬
‫‪ .3.0‬דיני עבודה‬
‫‪ .3.0.0‬סע"ש (י‪-‬ם) ‪ 85951-10-02‬יונה מור נ' עיריית ירושלים (פורסם במאגר נבו‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ )30.13.02‬בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים‪ ,‬לפני כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה‪,‬‬
‫נציגת ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל‪ ,‬נציג ציבור (מעבידים) מר אברהם מנצורי‪.‬‬
‫ההלכה היא כי ביטולו של מכרז יעשה בהפעלת שיקולים ואיזונים ורק במקום בו נמצא כי‬
‫נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכרז‪ ,‬היורדים לשורשו של עניין כגון שיקולים זרים‪ ,‬הפרת‬
‫זכות יסודית‪ ,‬הזכות לשיויון והגינות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫מחובתו של בית הדין בבחינת הסוגיה לבדוק את האיזון בין משקל הפגיעה שטוען לה הנפגע‬
‫לבין משקל הפגיעה הצפוי במקרה של ביטול המכרז‪ .‬בית הדין אינו נכנס בנעליה של ועדת‬
‫המכרזים ואינו מחליף את שיקול דעתה‪ ,‬אלא רק בוחן האם הפעילה הועדה את שיקול‬
‫דעתה בצורה סבירה‪.‬‬
‫עסקינן בעתירה למתן צו עשה לביטול תוצאות מכרז‪ ,‬צו למניעת איוש המשרה ולמתן צו‬
‫עשה לקיום המכרז בהרכב חדש‪ ,‬כאשר בית הדין בוחן את העקרונות הבסיסיים העומדים‬
‫לעיני כל רשות‪0‬גוף בעריכת מכרז‪.‬‬
‫המבקשת‪ ,‬אשר עובדת בעיריית ירושלים מזה ‪ 44‬שנה‪ ,‬הגישה מועמדותה למכרז פנימי‪,‬‬
‫כאשר בפועל ביצעה במשך כ‪ 2/ -‬חודשים את התפקיד עליו התמודדה במכרז אולם מעולם‬
‫לא קיבלה את המינוי "בפועל"‪ .‬מועמדותה של המבקשת נדחתה בטענה כי איננה עומדת‬
‫בתנאי הסף‪ .‬אולם‪ ,‬למרות שלא עמדה בתנאים‪ ,‬זומנה המבקשת ע"י יו"ר הועדה להופיע‬
‫בפני ועדת המכרזים‪ .‬הועדה החליטה לא לבחור באף אחד מהמתמודדים והמכרז יצא‬
‫לפרסום חיצוני‪ ,‬אשר גם אליו הגישה המבקשת מועמדות‪ .‬במכרז התמודדו ‪ 1‬מועמדים‪,‬‬
‫ביניהם גם משיב ‪ ,2‬שלבסוף נבחר זה האחרון למשרת הממונה‪.‬‬
‫לטענת המבקשת נפלו פגמים מהותיים בהליך המכרז אשר יש בהם משום משוא פנים‬
‫ואפליה אסורה ועל כן יש לבטל את החלטת הועדה ולערוך מכרז חדש‪ .‬עיקרי דבריה‪ :‬נפל‬
‫פגם בכך ששניים מחברי הוועדה הינם מאותו צד‪ ,‬בחירתם אינם אובייקטיבית ועצמאית‬
‫ועל כן המכרז מוטה‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוענת כי הופלתה לרעה ביחס למשיב ‪ 2‬שכן גם הוא לא עמד‬
‫בתנאי הסף ולמרות זאת נבחר‪.‬‬
‫המבקשת מציינת כי חלק מחברי הועדה היו בעלי דעה קדומה ועל כן‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לא‬
‫היה יחס שוויוני בין המועמדים ומאזן הנוחות נוטה לטובתה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫מנגד טענה המשיבה כי המבקשת מלכתחילה לא עמדה בתנאי סף ועצם הגשת מועמדותה‬
‫מהווה חוסר תו"ל ופגיעה בעקרון השוויון‪ .‬הבחירה במשיב ‪ 2‬הינה במתחם הסבירות‬
‫וביהמ"ש יתערב בהחלטות מסוג זה רק במידה והחלטת ועדת המכרזים חורגת ממתחם‬
‫הסבירות‪ .‬העובדה שהמבקשת מילאה את מקום הממונה אינה מקנה לה את הזכות‬
‫להתמנות לתפקיד באופן קבוע‪ .‬המשיבה מוסיפה כי כל עוד לחבר ועדת המכרזים יש דעה‬
‫קודמת שאינה דעה קדומה (כזו שאינה ניתנת לשינוי)‪ ,‬אין בכך פסול‪.‬‬
‫ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את העתירה ופסק כי נפל פגם מהותי בהליכי המכרז‪ .‬אי לכך‬
‫ובהתאם לזאת‪ ,‬אין מקום לאיוש המשרה ע"י המשיב ‪ 3‬ויש לערוך מכרז חדש בהרכב חדש‬
‫של משתתפים‪.‬‬
‫בית הדין נימק את החלטתו בכל שבמקרה דנן נפלו מס' פגמים הנוגעים בשיקולים זרים‬
‫כגון הפליה או פגיעה בזכות לשוויון וזכות הטיעון‪ .‬ביה"ד קבע כי יש לדחות את טענותיה‬
‫של המשיבה לעניין הגשת המועמדות מצד המבקשת שהרי‪ ,‬בפועל‪ ,‬המשיבה היא זו‬
‫שאישרה את השתתפותה של המבקשת במכרז‪ ,‬ונראה כי ניתנה פרשנות מרחיבה לכך על ידי‬
‫הלשכה המשפטית‪ .‬משעשתה כך‪ ,‬מנועה המשיבה מלהעלות טענה זו כעת‪ .‬לאור‬
‫האסמכתאות והעדויות שהובאו בפני בית הדין‪ ,‬נקבע כי טענת המשיבה כי המבקשת לא‬
‫עמדה בתנאי הסף של ניסיון ניהולי‪ ,‬דינה להידחות‪.‬‬
‫זכות הטיעון‪ ,‬הינה זכות יסודית בדיני מכרזים המקימה את החובה לשמוע מועמד שמיעה‬
‫ראשונית בטרם קבלת החלטה בעניינו‪ ,‬חובה אשר טומנת בחובה את זכות השמיעה‬
‫המשנית‪ ,‬המאפשרת למועמד להגיב למידע המובא בפני הועדה‪ ,‬על אחת כמה וכמה חובה‬
‫המוטלת על רשות ציבורית‪.‬‬
‫בית הדין קבע כי בנסיבות העניין‪ ,‬נראה כי לא הועלתה בפני המבקשת הטענה כי אינה עונה‬
‫על תנאי הסף ולא ניתנה לה ההזדמנות להתייחס לכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬חברי הועדה לא הביאו‬
‫לידיעתה כי נושא עמידתה בתנאי הסף עומד לדיון‪ .‬לפיכך‪ ,‬נשללה מהמשיבה זכות הטיעון‬
‫המוקנית לה נפגעה באופן מהותי והזכות לשוויון בין המועמדים‪ .‬בסופו של יום נראה כי אכן‬
‫עמדה כנגד המבקשת "דעה קדומה" שהובילה לכך שהמבקשת לא תזכה במכרז‪ .‬לאור‬
‫הרכבה של הועדה‪ ,‬היו תוצאותיה של אותה דעה קדומה הרות אסון מבחינת המבקשת‪ .‬גם‬
‫בציוות חברי הוועדה נפל פגם מהותי המנע מהם להפעיל שק"ד עצמאי ואובייקטיבי‪ .‬משכך‪,‬‬
‫נראה כי הפגמים אשר נפלו במהלך המכרז הינם פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין‪.‬‬
‫הצטברות פגמים אלו מצדיקה התערבות בהליכי המכרז‪ ,‬ככה שמן ההכרח לערוך מכרז‬
‫חדש בהרכב חדש‪ ,‬בהשתתפות של אותם מתמודדים‪.‬‬
‫‪ .3.0.3‬על"ח (י‪-‬ם) ‪ 25989-10-02‬זמירה גולן נ' רויטל אילוז ואח' (פורסם במאגר נבו‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ )35.13.02‬בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים‪ ,‬לפני כבוד השופטת שרה שדיאור‪ ,‬נציג‬
‫ציבור (עובדים) מר דוד סנדובסקי‪ ,‬נציגת ציבור (מעבידים) גב' תמר סליימן‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫החלטת הממונה היא החלטה מעין שיפוטית של רשות מנהלית‪ .‬ככל שניתן‪ ,‬בית הדין נוטה‬
‫להימנע מהתערבות בהחלטות אלו‪ ,‬אלא אם אינן עומדות במבחני הסבירות‪ ,‬המידתיות‪,‬‬
‫תום הלב ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי‪.‬‬
‫ההלכה שנקבעה בפסיקה קובעת כי‪ ,‬עובדת בהריון שפוטרה ללא היתר תוחזר בפועל‬
‫לעבודתה וכי על מעביד‪ ,‬המבקש לסטות מכלל זה‪ ,‬מוטל נטל השכנוע כי קיימים נימוקים‬
‫המצדיקים את הפיטורין‪ .‬נימוקים אלה יש לבחון אל מול מטרת חוק עבודת נשים‪ ,‬שמטרתו‬
‫להגן על זכויות נשים עובדות בזמן הריונן‪ ,‬ומאזן הנוחות‪.‬‬
‫עסקינן בבקשה לצו מניעה זמני‪ ,‬אשר ימנע את התייצבותה של המשיבה ‪ 2‬לעבודה אצל‬
‫המבקשת‪ .‬בנוסף מבוקש כי ביה"ד יקבע שהמבקשת איננה חייבת לשלם את שכרה של‬
‫המשיבה ולחילופין‪ ,‬לשלם למשיבה את שכר היסוד‪ ,‬וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי או עד‬
‫לאחר תום התקופה המוגנת‪ ,‬לפי המוקדם מביניהם‪.‬‬
‫המבקשת היא הבעלים של סוכנות ביטוח‪ .‬המשיבה ‪ ,2‬החלה את עבודתה אצל המבקשת‬
‫כפקידה‪ .‬המבקשת הפעילה וניהלה את סוכנות הביטוח מביתה הפרטי‪ ,‬ולאחר מכן שכרה‬
‫משרד במקום אחר ולשם העבירה את פעילותה‪ .‬ההתקשרות להשכרת הנכס התבצעה‬
‫באמצעות בנה של בעלת הנכס‪ ,‬מר אברהם לוי‪ .‬בין מר לוי למבקשת פרץ סכסוך קשה לעניין‬
‫לשימושו של מר לוי במשרד‪ ,‬כפי שסוכם בעבר בין השניים‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬הוצא צו מניעת‬
‫הטרדה מאיימת כנגד מר לוי וסוכם המבקשת תפנה את הנכס‪.‬‬
‫לימים הפך מר לוי לבן זוגה של המשיבה‪ ,‬והמשיבה אף הרתה כתוצאה מיחסים אלו‪.‬‬
‫המבקשת הודיעה למשיבה על הוצאתה לחופשה בתשלום בטענה כי החלה לשים לב להרעה‬
‫משמעותית שחלה בהתנהלותה המקצועית והאישית של המשיבה‪.‬‬
‫המבקשת פנתה לממונה על עבודת נשים לצורך קבלת היתר לפיטורי המשיבה‪ .‬לטענתה‪,‬‬
‫לאור התנהלות המשיבה ‪ 2‬נוצר משבר אמון חריף בין השתיים‪ ,‬שאינו ניתן לגישור‪ .‬לדידה‪,‬‬
‫המשיבה ‪ 2‬גרמה לאווירה שלילית במקום העבודה‪ ,‬נעדרה מהעבודה ללא הצדקה‪ ,‬לא‬
‫ביצעה את תפקידה כראוי וגרמה לפגיעה במוניטין המשרד‪.‬‬
‫המשיבה ‪ 2‬טענה כי אין כל בסיס לטענות המבקשת וכי פיטוריה נובעים מהריונה והקשר‬
‫שלה עם מר לוי‪.‬‬
‫לטענתה‪ ,‬המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה כי ישנן נסיבות המצדיקות מתן סעד זמני ולא‬
‫הביאה ראיות מוצקות כי חזרתה של המשיבה לעבודה תגרום לה לנזקים‪ .‬הטענה לעניין‬
‫משבר אמון בינה לבין המבקשת עלתה לראשונה רק במסגרת הליך זה ולא צוינה בפני‬
‫הממונה‪ ,‬ולפיכך מדובר בטענה שאיננה מהותית‪ .‬המשיבה ‪ 2‬מוסיפה כי סעד זמני נועד‬
‫לשמירת המצב הקיים והיענות לבקשת המבקשת תביא להכרעה סופית בין הצדדים‪.‬‬
‫ביה"ד לעבודה קיבל את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני‪ ,‬שיימנע את התייצבותה‬
‫של המשיבה‪ ,‬עובדת בהריון שפוטרה‪ ,‬לעבודה אצלה וזאת נוכח משבר אמון חריף ביניהם‪.‬‬
‫הבקשה מתקבלת באופן שהמשיבה לא תשוב לעבודתה בפועל עד החלטה בערעורה של‬
‫‪00‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫המבקשת על החלטת הממונה או עד למועד בו תהיה המבקשת רשאית לפטרה כדין דהיינו‬
‫תום התקופה המוגנת‪ .‬לעניין שכר העבודה‪ ,‬נקבע כי עוד יתקיימו יחסי עובד‪-‬מעביד‪,‬‬
‫והמשיבה ‪ 0‬לא תעבוד בפועל‪ ,‬על המבקשת לשלם באופן חודשי את שכר היסוד ואת דמי‬
‫ההבראה למשיבה ‪.0‬‬
‫בית הדין קבע כי לעניות דעתו במסגרת ההליך הזמני לא נמצאו פגם במידתיות ובסבירות‬
‫של החלטת הממונה ואין הוא רואה צורך בהתערבותו בשלב הזה‪ .‬אולם בית הדין השתכנע‬
‫כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת ואין מקום להורות על חזרת המשיבה לעבודה‬
‫בפועל בשלב זה‪ .‬שובה של המשיבה לעבודתה תגרום למבקשת נזק רב יותר מהנזק שיגרם‬
‫למשיבה ‪ .2‬נזקים עסקיים‪ ,‬מקצועיים ואישיים גם יחד הם רק חלק מהנזקים העלולים‬
‫להיגרם למבקשת‪ ,‬ולא נראה כי קיים אופק משותף של יחסי עבודה תקינים או כל אפשרות‬
‫לשיתוף פעולה בין השתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי כל נזק שייגרם למשיבה ‪ ,2‬ככל שייגרם‪ ,‬עקב‬
‫אי חזרתה לעבודה‪ ,‬ניתן לתיקון באמצעיים כספיים‪ .‬בית הדין הוסיף כי במקרים חריגים‬
‫ובנסיבות מוצדקות יש לסטות מההלכה הקובעת כי על עובדת בהריון שפוטרה ללא היתר‬
‫תוחזר בפועל לעבודתה‪.‬‬
‫ביהמ" ש ציין כי החלטתו שלא להשיב כעת את המשיבה לעבודתה איננה מבטלת את‬
‫החלטת הממונה‪ ,‬שתידון לגופה כאמור במסגרת הערעור שהגישה המבקשת וכי יחסי‬
‫העבודה בין הצדדים ימשיכו להתקיים‪.‬‬
‫‪ .3.0.2‬דמ"ר (חי') ‪ 81513-18-03‬מיכאל גורן נ' מועצה מקומית ירכא (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ )02213202‬בפני כבוד הרשמת דניה דרורי‪.‬‬
‫המדובר בתביעה לתשלום שכר עבודה‪ ,‬במסגרתה טען התובע כי הפעיל חוג ג'ודו בישוב‬
‫ירכא וכי הנתבעת‪ ,‬המועצה המקומית ירכא הייתה המעבידה של התובע בזמנים‬
‫הרלוונטיים לתביעה‪ .‬עוד נטען כי על אף שתנאי העבודה והשכר סוכמו עם נציג הנתבעת‪,‬‬
‫לתובע לא שולם כל שכר בגין עבודתו‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה‪ ,‬בקובעו כי יש לקבל את גרסת התובע‪ ,‬לפיה‬
‫הדריך במסגרת חוג ג'ודו שהתקיים במתחמי הנתבעת‪ ,‬תוך שימוש בציוד ובתשתית של‬
‫הנתבעת‪ ,‬וכחלק מפעילות שמאורגנת על‪-‬ידה עבור ילדי הישוב‪ .‬בית הדין שוכנע מעדותו של‬
‫התובע‪ ,‬כי העבודה סופקה לו על‪-‬ידי נציג מוסמך מטעמה של הנתבעת‪ ,‬שהינו בעל התפקיד‬
‫הרלוונטי לעניין זה בהיותו מנהל המחלקה לחינוך בלתי פורמאלי‪ ,‬האחראי מתוקף תפקידו‬
‫על קיום חוגים כגון זה שהפעיל התובע‪.‬‬
‫בית הדין לא קיבל את טענת הנתבעת כי החוגים לא התקיימו במסגרתה‪ ,‬שכן גזבר הנתבעת‬
‫העיד כי המועצה נתנה יד חופשית לפתוח חוגים ולהשתמש במתקני המועצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיבל‬
‫בית הדין את גרסת התובע‪ ,‬לפיה משהובטח לו על‪-‬ידי נציג מוסמך של הנתבעת שהחוגים‬
‫יתקיימו במסגרתה של הנתבעת‪ ,‬והדבר אף נעשה בבניין המשמש גם את משרדי המועצה‪,‬‬
‫והנתבעת אף מודה כי נעשה שימוש במתקניה – יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי‬
‫המעסיקה היא הנתבעת‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫עוד נפסק‪ ,‬כי אין לקבל את טענת הנתבעת כי משלא נחתם הסכם כדין וההתקשרות לא‬
‫זכתה לאישור חשב המועצה והגזבר‪ ,‬הרי שאין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום השכר‪.‬‬
‫אמנם ראוי כי התקשרות עם רשות מקומית‪ ,‬תיעשה על דרך של התקשרויות המאושרות‬
‫על‪-‬ידי הגורמים המוסמכים לכך‪ ,‬אלא שלצד האינטרס הציבורי באכיפת הסכמים שנחתמו‬
‫כדת וכדין מול רשות מקומית‪ ,‬עומדים שיקולי הצדק והיושר הנוגעים להתנהלות הצדדים‪,‬‬
‫תום הלב שלהם והסתמכות הצד שביצע חיוביו‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬התובע‪.‬‬
‫‪ .3.3‬מיסים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬אגרות והיטלים‬
‫‪ .3.3.0‬עע"ם ‪ 5501201‬חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' המועצה האזורית תמר (פורסם‬
‫במאגר נבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )18.12.02‬בבית המשפט העליון‪ ,‬לפני כבוד השופט א'‬
‫רובינשטיין‪ ,‬כבוד השופט י' דנציגר וכבוד השופטת ד' ברק‪-‬ארז‪.‬‬
‫עסקינן בערעור באבחנה בין הוראות הגביה בפקודת המיסים (גביה) לבין הוראות הגביה‬
‫בפקודת העיריות‪.‬‬
‫על פי פקודת המיסים אין בסמכות הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מנהלית לפני‬
‫שחלף המועד להגשת השגה או אם ננקטו הליכי ערעור‪ ,‬לפני שניתן פס"ד חלוט‪ .‬קרי‪ ,‬נקיטת‬
‫הליכי גביה על פי פקודת המיסים תעשה רק לגבי חוב סופי שאינו שנוי במחלוקת וחלפו‬
‫המועדים כמפורט לעיל‪.‬‬
‫שאלת תחולתו של כלל זה טרם הוכרעה במקרה של הליכי גביה לפי פקודת העיריות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פקודת העיריות‪ ,‬בניגוד לפקודת המיסים‪ ,‬אינה מקנה לרשות המקומית סמכות‬
‫חילוט‪ ,‬אלא רק סמכות עיקול‪.‬‬
‫חברות פרטנר וסלקום בע"מ‪ ,‬המערערות‪ ,‬מחזיקות בנכסי מקרקעין בתחום שיפוטה של‬
‫המועצה האזורית תמר‪ ,‬המשיבה‪ .‬בשנת ‪ 299/‬נחתמו הסכמי פשרה בין הצדדים לעניין‬
‫תשלומי הארנונה‪ ,‬אולם בשנת ‪ 2///‬חדלו המערערות מתשלום חיוביהן‪ ,‬החלו בהליכי השגה‬
‫כנגד החיובים וכן תבעו השבה בגין הסכומים שכבר שולמו‪ .‬מנגד‪ ,‬פתחה המשיבה בהליכי‬
‫גבייה מנהלים הכוללים צווי עיקול מנהליים שהוצאו לבנקים‪ ,‬חברות אשראי וגופים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫המערערות טענו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי חיובי הארנונה השנויים במחלוקת מתבררים בערכאות‬
‫שיפוטיות ועקב כך מנועה המשיבה בנקיטת הליכים מנהליים מכוח פקודת העיריות‪ .‬מה גם‬
‫שהליכי הגבייה שננקטו מצד המשיבה מכוח סעיף ‪ 429‬לפקודת העיריות מוגבלים לעיקול‬
‫ברישום בלבד ואין בסמכותה להטלת עיקול על כספים שמצויים בידי צדדי ג'‪.‬‬
‫המשיבה טוענת כי כפי שקבוע בפקודת העיריות‪ ,‬בשונה מפקודת המיסים‪ ,‬נקיטה בהליכי‬
‫השגה נגד חיובי הרשות המקומית אינה פוטרת מחובתן של המערערות לפרוע את חיוביהן‪,‬‬
‫ואין בכך למנוע מהמשיבה לפתוח בהליכי גביה על פי הפקודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוסיפה המשיבה כי‬
‫ניתן להסיק מלשון פקודת העיריות‪ ,‬לרבות על פי סעיף ‪ ,422‬כי בידי הרשות המקומית גם‬
‫הסמכות לחלט כספים‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫ביהמ"ש העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים קיבל את הערעור באופן חלקי‪,‬‬
‫וקבע כי המשיבה הייתה רשאית לנקוט בהליכי גבייה מכוח פקודת העיריות‪ ,‬למרות‬
‫הליכי השגה שהוגשו על ידי המערערות‪ .‬ביהמ"ש דחה את טענת המשיבה כי בסמכותה‬
‫לחלט כספים וקבע כי פקודת העיריות מתייחסת לעיקול בלבד ואינה מקנה לרשות‬
‫המקומית סמכות לחלט כספים שעוקלו ללא הליך נוסף שבו תינתן לצדדים הזדמנות‬
‫להסדיר את חובם‪ .‬מאחורי סמכות החילוט עומדים היבטים קניינים חוקתיים ולכן‬
‫הסמכות צריכה להיות מובהקת‪.‬‬
‫‪ .3.3.3‬עת"מ (י‪-‬ם) ‪ 5093215‬האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו‪,‬‬
‫ניתן ביום ‪ )03213202‬בפני כבוד השופט משה סובל‪.‬‬
‫המחלוקת העומדת לדיון בעתירה זאת הנה בשאלה האם אישורם החריג של השרים לעניין‬
‫תת‪-‬הסיווג הקובע תעריפים שונים בשיעורי חיובי ארנונה לבתי מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי‬
‫הארחה ניתן גם לגבי אכסניות נוער‪.‬‬
‫העותרות הנן שתי חברות פרטיות הפועלות כמוסד ללא כוונת רווח‪ ,‬ומחזיקות נכסים‬
‫בתחום עיריית ירושלים המשמשים כאכסניות נוער המוכרות על ידי איגוד אכסניות הנוער‪,‬‬
‫הגישו עתירות שעניינן שיעור חיובן בארנונה‪.‬‬
‫צווי הארנונה של עיריית ירושלים קובעים מידי שנה סיווג נפרד ל"בתי מלון ופנסיונים‪,‬‬
‫לרבות בתי הארחה‪ ,‬אכסניות"‪ .‬בתוך סיווג זה‪ ,‬אליו נוספו בתי הארחה ואכסניות בשנת‬
‫‪ ,2993‬יוצרים צווי הארנונה הבחנה בין שני תתי‪-‬סיווג‪ :‬נכסים ששטחם עד ‪ 2,///‬מ"ר‪,‬‬
‫ונכסים ששטחם מעל ‪ 2,///‬מ"ר‪.‬‬
‫העותרות חויבו על ידי מנהל הארנונה בתעריפים הקבועים בצו לנכסים בשטח העולה על‬
‫‪ 2,///‬מ"ר‪ .‬לטענתן‪ ,‬כי גם אם בפועל שטחי אכסניות הנוער שלהן עולים על ‪ 2,///‬מ"ר‪ ,‬אין‬
‫העירייה מוסמכת לחייבן אלא על פי התעריף הקבוע בצו לנכסים בשטח של עד ‪ 2,///‬מ"ר‪.‬‬
‫הטעם לכך נעוץ בדיני ההקפאה‪ :‬מכוח סעיף ‪ 9‬לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני‬
‫חקיקה להשגת יעדי התקציב)‪ ,‬תשנ"ג‪ ,2992-‬התקינו שרי האוצר והפנים מידי שנה תקנות‬
‫בהן קבעו את שיעור העלאת תעריפי הארנונה המותר בהשוואה לשנת הכספים הקודמת‪ ,‬וכן‬
‫הוראה האוסרת על מועצת הרשות המקומית לשנות סיווג או תת‪-‬סיווג של נכס באופן‬
‫המשפיע על סכום הארנונה המוטל עליו‪ ,‬תוך קביעה כי סטייה ממגבלות אלה אפשרית רק‬
‫בתנאי שמועצת הרשות מקבלת לכך אישור חריג משרי האוצר והפנים‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 2992‬תעריפי הארנונה לבתי מלון ופנסיונים נקבעו בצו הארנונה לפי הבחנה בין‬
‫דירוג השירות שלהם במשרד התיירות‪ .‬הבחנה זו בוטלה בצו הארנונה לשנת ‪ ,2994‬ותחתיה‬
‫אומצה בצו ההבחנה בין בתי המלון והפנסיונים לפי שטחם‪ .‬שינוי זה גרם להעלאה ניכרת‪,‬‬
‫מעבר לשיעור המותר בתקנות‪ ,‬של תעריפי הארנונה החלים על מספר בתי מלון‪ .‬אותם בתי‬
‫מלון הגישו נגד העירייה תביעות לתיקון החיוב ולהשבת סכומי הארנונה העודפים שנגבו‬
‫מהם‪ .‬הדבר הניע את העירייה לפנות אל שרי האוצר והפנים ולבקש מהם אישור חריג‬
‫להעלאה האמורה‪ .‬בקשת העירייה נענתה בחיוב‪ ,‬והשרים נתנו את האישור החריג‬
‫המבוקש‪ .‬העותרות סבורות כי אישור השרים משנת ‪ 2//5‬מתייחס רק לבתי מלון בשטח‬
‫העולה על ‪ 2,///‬מ"ר‪ ,‬אך לא לאכסניות נוער בשטח כזה‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי אין לקבל את טענות העותרות‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫בנוסח צו הארנונה (המתוקן) לשנת ‪ ,2//5‬שקיבלה המועצה באותה החלטה‪ ,‬השרים בחרו‬
‫לנסח את אישורם החריג כחל על "הנכס המתואר בסעיף ‪ 9‬לצו המסים" ולא על "בתי‬
‫מלון"‪ ,‬כלומר על תיאור הנכס המופיע בסעיף ‪ 9‬להחלטת מועצת העירייה‪.‬‬
‫נכס זה הנו‪ ,‬כאמור בהחלטת המועצה‪" ,‬בתי מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי הארחה‪,‬‬
‫אכסניות"‪ .‬לגבי כל השימושים האלה אישרו השרים את תת‪-‬הסיווג הקובע תעריפים שונים‬
‫ל"בתי מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי הארחה‪ ,‬אכסניות ששטחם עולה על ‪ 2,///‬מ"ר" ול"בתי‬
‫מלון ופנסיונים‪ ,‬לרבות בתי הארחה‪ ,‬אכסניות ששטחם עד ‪ 2,///‬מ"ר ועד בכלל"‪.‬‬
‫מניסוח השרים ניתן ללמוד על כוונתם שלא להגביל את אישורם לבתי מלון אלא לאשר את‬
‫תת הסיווג שהתבקש על כל הנכסים הנכללים בצו הארנונה תחת הסיווג האמור‪ ,‬ובכלל זה‬
‫אכסניות‪ .‬הרחבה זו אינה עומדת בסתירה לבקשת האישור שהפנתה העירייה אל השרים‪.‬‬
‫עוד הוסיף ביהמ"ש‪ ,‬כי הינו מוסמך לדון בעתירה התוקפת את צו הארנונה‪ ,‬גם אם הוא‬
‫אושר על ידי השרים‪ ,‬אך לא בעתירה התוקפת את חוקיות אישור השרים גופו‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬עת"מ (י‪-‬ם) ‪ 5899215‬יעד שיאן נדל"ן נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ )30213202‬בפני כבוד השופט משה סובל‪.‬‬
‫פסק הדין מבהיר את האופן שבו רשאית העירייה להשתמש בסעיף ‪ 423‬לפקודת העיריות‪.‬‬
‫העותרת‪ ,‬יעד שיאן נדל"ן‪ ,‬חברה בע"מ‪ ,‬רכשה את זכות החכירה לדורות בחלק מהקומה‬
‫האחרונה של בנין בירושלים‪ ,‬וקיבלה את החזקה בנכס לאחר כחודשיים‪ .‬החברה שמכרה‬
‫לעותרת את הנכס התדיינה עם מנהל הארנונה בעיריית ירושלים‪ ,‬משיב ‪ ,2‬בפני ועדת הערר‬
‫בנוגע לחיובי הארנונה הכללית שהוטלו עליה עד למועד מסירת החזקה‪ ,‬גם העותרת חלקה‬
‫על שומת הארנונה שהוצאה לה בגין התקופה שמאז קבלת החזקה‪.‬‬
‫המוכרת שילמה לעירייה את מלוא סכום הארנונה שנדרש ממנה‪ ,‬ובמקביל ניהלה את הליכי‬
‫הערר על חיובה בסכומים אלה‪ .‬העותרת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נמנעה מלהיענות לדרישת התשלום‬
‫של העירייה במלואה‪ ,‬ונאותה לשלם רק את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת‪ ,‬בו הודתה‪.‬‬
‫העותרת דרשה שהעירייה תיתן לה תעודה בדבר העדר חובות לפי סעיף ‪ 423‬לפקודה לצורך‬
‫רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬אך העירייה סירבה להיענות לדרישה זאת‪,‬‬
‫מאחר ולא שולמו מלוא החובות‪ ,‬ומכאן העתירה‪.‬‬
‫הצדדים חלוקים בשאלות מיהו "בעל הנכס" שתשלום מלוא חובותיו לעירייה בגין הנכס‬
‫מהווה תנאי למתן תעודה לפי סעיף ‪ 423‬לפקודת העיריות; מה דינו של חיוב ארנונה השנוי‬
‫במחלוקת; והאם מתן התעודה מותנה בתשלום חיובי ארנונה עתידיים‪.‬‬
‫באשר לשאלת מיהו בעל הנכס‪ ,‬בית המשפט קבע כי סעיף ‪ 423‬מתנה את ביצוע הרישום‬
‫בפנקסי המקרקעין בהמצאת תעודה "המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל‬
‫הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה‪ ...‬סולקו במלואם או שאין חובות כאלה"‪.‬‬
‫התשלום הנדרש כתנאי למתן התעודה הוא של "כל החובות" שהתגבשו "עד ליום מתן‬
‫התעודה"‪ ,‬בין אם מדובר בבעלים קיימים או בבעלים קודמים‪.‬‬
‫עוד נקבע כי "בעל הנכס" אינו דווקא הבעלים הרשום בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬שהרי‬
‫סעיף ‪ 2‬לפקודה מגדיר "'בעל' – ‪ ...‬בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל‬
‫הרשום"‪ .‬יתר על כן‪" ,‬בעל הנכס" אינו בהכרח רק אחד הצדדים לעסקת המכר‪ ,‬חרף לשון‬
‫‪05‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫היחיד בו נוקט סעיף ‪ ,423‬שכן סעיף ‪ 5‬לחוק הפרשנות‪ ,‬מלמדנו כי "האמור בלשון יחיד – אף‬
‫לשון רבים במשמע"‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬קבע בית המשפט כי אין למצוא לא חוסר סמכות ולא חוסר סבירות בסירובה של‬
‫העירייה לתת את התעודה כל עוד לא יסולק חובה של העותרת‪.‬‬
‫באשר לחובות הארנונה השנויים במחלוקת‪ ,‬טענה העותרת כי מאחר והגישה עליהם השגה‬
‫וערר וכל עוד לא הוכרעה המחלוקת לא ניתן לראותם כחובות המגיעים לעירייה לפי סעיף‬
‫‪ 423‬לפקודה‪ ,‬ולא ניתן לגבותם לפי סעיף ‪(2‬א) לאכרזת המיסים (גביה) מאחר ומדובר‬
‫בחובות אשר שנויים במחלוקת‪ ,‬כגון במקרה זה‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את עמדת העירייה וקבע כי אכרזת המסים חלה על הליכי גביה‬
‫אקטיביים מכוח פקודת המיסים ולא על הליך הגביה הפסיבי של אי מתן תעודת העדר‬
‫חובות לפי סעיף ‪ 232‬לפקודת העיריות‪.‬עוד נקבע כי אין בסעיף ‪(2‬א) לאכרזת המסים כדי‬
‫למנוע בעד העירייה לסרב לתת תעודת העדר חובות במהלך התקופה שבה חוב הארנונה אינו‬
‫סופי ונתון להליכי השגה וערר‪.‬‬
‫באשר לתקופת החובות‪ ,‬טענה העותרת כי העירייה מתנה את מתן התעודה בסילוק החובות‬
‫בגין הנכס עד לסוף שנת הכספים‪ ,‬ובמקרה בו בעל הנכס סילק את חובותיו קודם למועד זה‬
‫יש לראותו כזכאי לקבל תעודת העדר חובות עד למועד זה ואין לחייבו להקדים ולסלק את‬
‫חובותיו עד סוף השנה‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את עמדת העירייה לפיה צווי הארנונה השנתיים של העירייה קובעים את‬
‫מועד תשלום הארנונה ביום ה‪ 2-‬לינואר של כל שנת כספים‪ .‬לפיכך רשאית העירייה להתנות‬
‫את מתן התעודה בסילוק החוב עד סוף השנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העירייה מאפשרת לבעל נכס‬
‫לקבל את התעודה כנגד סילוק החוב עד למועד הוצאתה אם יסדיר את תשלום יתרת‬
‫הארנונה עד תום שנת הכספים באמצעות הוראת קבע או הסדר תשלומים אחר‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי נוהג זה תואם את האמור בסעיף ‪(423‬א) לפקודת העיריות‪ ,‬שכן החובות‬
‫המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה‪ ,‬הינם חובות‬
‫הארנונה עד לתום השנה‪ ,‬גם במקרה בו ניתנת התעודה באמצע השנה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי העירייה פעלה בסמכות ובסבירות עת סירבה לתת את התעודה כל‬
‫עוד לא יסולק חובה של העותרת‪ ,‬עת סרבה לתיתה במהלך התקופה שבה חוב הארנונה‬
‫אינו סופי‪ ,‬ועת דרשה את הסדרת החוב השנתי טרם נתינתה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬דיני מכרזים‬
‫‪ .3.2.0‬עת"מ (י‪-‬ם) ‪ 22819-10-02‬מ‪.‬ג‪.‬ע‪.‬ר‪ -.‬מרכז גביה ממוחשבת בע"מ נ' מדינת ישראל‪-‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה (פורסם במאמר נבו‪ ,‬ניתן ביום ‪)02.3.02‬‬
‫העותרת דורגה במקום השני על‪-‬ידי ועדת המכרזים של המשיבה ואולם‪ ,‬משעמדה העותרת‬
‫על פגם שנפל בערבותה הבנקאית של המדורגת במקום הראשון וביקשה להיחשב כזוכה‪,‬‬
‫ביטלה ועדה המכרזים את המכרז וקבעה כי העותרת לא יכולה להיחשב זוכה במכרז הואיל‬
‫וקיים חשש לניגוד עניינים בין עיקר עיסוקה של העותרת כחברה לגביית חובות לבין ביצוע‬
‫‪06‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫התפקידים על פי המכרז וכן חשש סביר לזליגת מידע מהשירותים שהעותרת תספק‬
‫במסגרת המכרז לבין יתר הגורמים להם היא מספקת שירותי גביה‪.‬‬
‫לטענת העותרת‪ ,‬טענה בדבר ניגוד עניינים בשל עיסוק בגבייה לא נזכרה במסמכי המכרז‪,‬‬
‫כפי שהיה במכרזים קודמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נפסלה על הסף השתתפותה של העותרת במכרז‬
‫בשל החשש לניגוד עניינים‪ .‬לחילופין‪ ,‬טענה העותרת כי אין כל חשש ולו הקלוש ביותר‬
‫לניגוד עניינים‪ ,‬מה גם שפסילה בשל ניגוד עניינים צריכה להיות מבוססת על חשש ממשי‬
‫לקיומו של ניגוד עניינים ובנ"ד מדובר‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬בחשש רחוק ותיאורטי‪ .‬עוד טענה כי‬
‫מקום בו קיים חשש לניגוד עניינים יש לפעול לנטרול ניגוד העניינים באמצעים חלופיים‬
‫ומידתיים שאינם פוגעים בחופש העיסוק שלה‪ ,‬וכי צו המניעה שביקשה הינו הכרחי שכן‬
‫בהיעדרו ייגרם לה נזק בלתי הפיך‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬טענה המשיבה כי הואיל וסיכויי העתירה להתקבל הינם קלושים‪ ,‬מאזן הנוחות‬
‫שנוטה לטובתה וההלכה כי אין ליתן בעתירה כנגד מכרזים למתן שירותים צו ביניים‪ ,‬יש‬
‫לדחות את הבקשה למתן צו מניעה‪ .‬כמו כן טענה המשיבה כי די בחשש לקיומו של ניגוד‬
‫עניינים כדי לפסול את ההצעה‪ ,‬ואף חשש ממראית פני הדברים בעיני הציבור מצדיקה‬
‫פסילתה של העותרת‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירה בה התבקש להכריז על העותרת כזוכה‬
‫במכרז ולהעניק צו מניעה זמני שימנע עריכתו של מכרז חדש‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע כי‬
‫החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת מחשש לניגוד עניינים הינה‬
‫סבירה‪ ,‬וכי הפגיעה בחופש העיסוק של העותרת מידתית היא‪.‬‬
‫ביהמ" ש פסק כי האיסור לניגוד עניינים הוא עיקרון יסוד של המשפט הציבורי והוא מחייב‬
‫כי כל בעל תפקיד ציבורי יפעל בתפקידו תוך שמירה על אמון‪ ,‬יושר והגינות מבלי שיתעורר‬
‫חשש פגיעה בניהול תקין‪ .‬מקורו של הכלל בדבר איסור על ניגוד עניינים הינו בכללי הצדק‬
‫הטבעי וכללי חובת האמון‪ ,‬ויש לנהוג על‪-‬פיהם גם באין הוראות חוק הקובעות את תחולתו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬העובדה כי התנאי של אי הימצאות במצב של חשש לניגוד עניינים לא הוזכר במסגרת‬
‫תנאי המכרז במפורש – אין בה כדי לשנות דבר בעניין זה‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט קבע כי קיומו של ניגוד עניינים תיאורטי וחשש רחוק ודחוק לניגוד עניינים לא‬
‫יביאו בהכרח לפסילת הצעה בשל ניגוד עניינים‪ ,‬והמבחן לבחינת החשש הוא האם האדם‬
‫הסביר המתבונן בנסיבות המקרה היה המגיע למסקנה כי מילוי שני התפקידים אותם‬
‫ממלא המציע עלולים ליצור ניגוד עניינים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הלכה היא כי גם אינטרס עסקי‬
‫עקיף ומרוחק למדי עשוי להקים עילת פסילה בשל חשש לניגוד עניינים‪ ,‬ובוודאי שאינטרס‬
‫עסקי ישיר‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט ציין כי מצב הדברים בנסיבות המקרה בו חברת גביית חובות פרטית מקבלת‬
‫פרטים על חייבים שונים שייתכן וקשורים ללקוחותיה הפרטיים‪ ,‬ופרטים אלה ייתכן שכלל‬
‫לא היו לה אלמלא הייתה זוכה במכרז‪ ,‬עלול להשפיע על מידת האמון שהציבור ירכוש‬
‫למשיבה ולשאר הרשויות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ציין בית‪-‬המשפט כי הכלל האוסר ניגוד עניינים אינו מחייב הוכחה להתממשות‬
‫ניגוד העניינים‪ ,‬אלא הוא נועד למנוע מראש אפשרות של היווצרות‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫נוסף על כל האמור לעיל ציין בית‪-‬המשפט כי אל לו להתערב בהחלטות ועדת מכרזים‪,‬‬
‫ומקום שהוא עושה זאת‪ ,‬התערבותו תהיה בחינת החלטת הרשות המנהלית – האם נתקבלה‬
‫כדין‪ ,‬משיקולים עניינים והאם היא מצויה במתחם הסבירות‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬עע"מ ‪ 8215203‬ברק ‪ 888‬בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן‬
‫ביום ‪ )02213202‬בפני כבוד המשנה לנשיא מ' נאור‪ ,‬כבוד השופט צ' זילברטל וכבוד השופט‬
‫א' שהם‪.‬‬
‫המשיבה ‪ ,2‬עיריית אשקלון‪ ,‬פרסמה מכרז פומבי‪ .‬חמישה מציעים נגשו למכרז‪ ,‬וביניהם‬
‫המערערת‪ ,‬חברת ברק ‪ 555‬בע"מ והמשיבה ‪ ,2‬חברת מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ‪.‬‬
‫יומיים לפני תום מועד הגשת ההצעות‪ ,‬הודיעה ועדת המכרזים‪ ,‬באמצעות הדואר‬
‫האלקטרוני – כאשר על פי תנאי המכרז ניתן לשלוח הודעות למשתתפים באמצעות הדואר‬
‫האלקטרוני – כי יש להמציא ערבות צמודת מדד (הערבות המקורית‪ ,‬אשר צורפה למכרז לא‬
‫הייתה צמודת מדד)‪ .‬זאת מבלי שביקשה לקבל אישור מסירה (אלקטרוני או טלפוני) ומבלי‬
‫שוידאה את דבר קבלת ההודעה‪.‬‬
‫כל המשתתפים במכרז‪ ,‬למעט המערערת בצעו את השינוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬התברר‪ ,‬כי‪ ,‬לאחר‬
‫בחינת כלל ההצעות‪ ,‬הצעתה של המערערת זכתה לניקוד הגבוה ביותר‪ ,‬והצעתה הייתה גם‬
‫הזולה ביותר‪ .‬הצעתה של חברת מגלקום ( המשיבה ‪ )2‬דורגה לאחר המערערת‪.‬‬
‫לאחר שנתברר כי הודעת ההבהרה בנוגע לערבות שנשלחה לכלל המציעים לא הגיעה‬
‫למערערת‪ ,‬החליטה ועדת המכרזים לזמנה לשימוע‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬החליטה ועדת המכרזים‬
‫להכשיר את הערבות ולאשר את הצעתה של המערערת תוך מתן האפשרות להחליף את‬
‫הערבות הבנקאית‪ ,‬לאחר שהתקבלה טענתה כי הודעת המייל הנ"ל לא הגיעה אליה והיא‬
‫הוכרזה כזוכה במכרז‪.‬‬
‫בעקבות זכיית המערערת במכרז‪ ,‬הגישה חברת מגלקום (המשיבה ‪ , )2‬עתירה לביהמ"ש‬
‫לעניינים מנהלים‪ .‬ביהמ"ש לעניינים מנהליים סבר‪ ,‬כי משהובהר לועדת המכרזים כי‬
‫הערבות שהוגשה על‪-‬ידי המערערת אינה צמודה‪ ,‬היה מקום לפסול את הצעתה על הסף‪ ,‬ולא‬
‫היה מקום להכשיר את הצעתה‪ .‬לפיכך החליט בימ"ש קמא לבטל את זכייתה של המערערת‬
‫במכרז ולהחזיר את הנושא לדיון מחדש בפני ועדת המכרזים‪ ,‬בלא השתתפותה של‬
‫המערערת‪ .‬מכאן ערעור זה‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור‪ .‬השופט צ' זילברטל‪ ,‬והמשנָה לנשיא מ' נאור‪ ,‬סברו כי‬
‫לא נפל פגם בהצעתה של המערערת ולכן לא היה מקום לבטל את זכייתה במכרז‪ .‬מסקנה זו‬
‫מבוססת על קביעת השופט זילברטל‪ ,‬כי נפל פגם באופן העברת ההודעה ע"י העירייה‬
‫למתמודדים הפוטנציאליים‪ ,‬ועל כן לא השתכלל השינוי בתנאי המכרז שהעירייה ביקשה‬
‫לבצע‪ .‬עוד הוסיף‪ ,‬כי לא ניתן לראות במערערת כמוחזקת שקיבלה את ההודעה רק משום‬
‫שזו הועברה אליה‪ ,‬שכן‪ ,‬חובת תום הלב כוללת את החובה לנהוג על‪-‬פי "רוח" ההוראה‬
‫החוזית אף אם יש בכך חריגה מלשונה של ההוראה כפשוטה‪.‬‬
‫התנהלותה הלקויה של העירייה היא שיצרה מצב שכלפי חלק מהמציעים נוסח הערבות‬
‫היה על‪-‬פי האמור בהודעה‪ ,‬בעוד שמבחינת המערערת נוסח הערבות הוא הנוסח המקורי‪.‬‬
‫השופט א' שהם הגיע למסקנה כי מאחר והמערערת לא ידעה על דבר השינוי הנדרש בכתב‬
‫הערבות‪ ,‬והיא פעלה בתום לב‪ ,‬בכך שלא המירה את הערבות‪ ,‬בערבות צמודת מדד‪ ,‬ובהינתן‬
‫‪08‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫העובדה כי ההודעה שוגרה למציעים יומיים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות‪ ,‬מבלי‬
‫שהמשיבה ‪ 2‬ביקשה לקבל אישור מסירה ומבלי שוידאה את דבר קבלת ההודעה – מתקיים‬
‫"חריג שבחריגים"‪ ,‬המוביל לתוצאה כי לא היה מקום לפסול על הסף את הצעתה של‬
‫המערערת והייתה הצדקה כי ועדת המכרזים תערוך בירור בנושא ערבותה הבנקאית של‬
‫המערערת ולאחר אותו בירור נראה כי הועדה קיבלה החלטה סבירה ועניינית‪ ,‬בהתאם‬
‫לסמכותה‪.‬‬
‫לסיכומם של דברים‪ ,‬המשיבה ‪ 2‬הייתה רשאית להעביר הודעות‪ ,‬ובכלל זה לשנות מתנאי‬
‫המכרז‪ ,‬בדרך של משלוח דואר אלקטרוני‪ ,‬ולא נאמר כי היא מחויבת לוודא את דבר קבלת‬
‫ההודעה‪ .‬ואולם‪ ,‬רשות ציבורית אינה יכולה להתנער מחובתה לפעול בהגינות ובסבירות‪,‬‬
‫בטיפולה במכרזים ציבוריים‪ ,‬הן בשלב הכנת המכרז והן בשלב בחינת ההצעות למכרז‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬היה זה מחובתה של המשיבה ‪ ,3‬בשים לב לסד הזמנים הקצר‪ ,‬לוודא כי כל‬
‫המציעים קיבלו את ההודעה‪ ,‬וכי הם מודעים לצורך בהחלפת הערבות הבנקאית‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬ע"א ‪ 5059200‬רפאל דיין נ' מפעל הפיס (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )30213202‬בפני כבוד‬
‫השופטת עדנה ארבל‪ ,‬כבוד השופט י' דנציגר וכבוד השופטת ד' ברק‪-‬ארז‪.‬‬
‫המשיב‪ ,‬מפעל הפיס פרסם "הזמנה להגשת מועמדות לתפקיד 'משווק אזורי'"‪.‬‬
‫בתנאי הסף שפורסמו בהזמנה‪ ,‬נקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי נדרשת הצגת "תעודת יושר"‪ ,‬אך‬
‫בהמשך נדרש צירוף תצהיר מטעם המועמד בדבר הליכים משפטיים‪ ,‬מאחר שהמשיב אינו‬
‫נמנה עם הגופים המורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף ‪ /‬לחוק המרשם הפלילי‬
‫ותקנות השבים‪ .‬המערער‪ ,‬ששימש כמשווק אזורי משנת ‪ ,2//3‬הגיש הצעה במסגרת המכרז‬
‫אך זו נפסלה לאחר שועדת המכרזים קבעה שהמערער אינו עומד בתנאי של "מהימנות‬
‫ואמינות" בשל כך שמתנהלת נגדו חקירה פלילית בגין תיווך בשוחד‪ ,‬בנוגע למכרז קודם‬
‫שערך המשיב בשנת ‪ .2//3‬כחצי שנה לאחר פסילת הצעתו הסתיימה החקירה הפלילית‬
‫בעניינו של המערער ותיק החקירה נסגר‪ .‬המערער הגיש תביעת פיצויים נגד המשיב לבימ"ש‬
‫המחוזי‪ .‬התביעה נדחתה ומכאן הערעור‪.‬‬
‫בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי‪ ,‬העובדה שאדם חשוד בעבירות פליליות‬
‫הנוגעות למכרז היא שיקול רלוונטי ולפיכך‪ ,‬ועדת המכרזים שקלה שיקולים עניינים בטרם‬
‫פסלה את הצעת המערער‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬באשר לשאלה האם ועדת המכרזים יכלה להתחשב בחקירה שהתקיימה נגד‬
‫המערער בגדר "אמות המידה" שעל‪-‬פיהן נבחנות ההצעות‪ ,‬צוין כי במקרה זה נוצר מעין‬
‫"יצור כלאיים" אמת מידה‪ ,‬שבהתקיימה מתפקדת כמנגנון סינון הדומה לתנאי סף ובכך‬
‫יצר המכרז מעין קטגוריה נוספת של "תנאי מסנן"‪ .‬בימ"ש פסק כי אין פסול בקביעת תנאים‬
‫מסננים מסוג זה‪ ,‬אולם במקרה בו נקבעת אמת מידה כאמור‪ ,‬חשוב להבהיר היטב למציעים‬
‫הפוטנציאליים שמדובר בתנאי מסנן‪ ,‬להבדיל מאמת מידה רגילה‪.‬‬
‫אשר לשאלה האם ניתן היה לדרוש מן המשתתפים‪ ,‬במסגרת תנאי המכרז‪ ,‬למסור מידע‬
‫אודות חקירות פליליות והרשעות פליליות בהסכמה כחלק ממילוי דרישות המכרז‪ ,‬בימ"ש‬
‫פסק כי אין לקבוע באופן קטגורי כי כל בקשה למסור מידע באמצעות תצהיר בנוגע לעברו‬
‫‪09‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז‪ ,‬ובנוגע לחקירות תלויות ועומדות בעניינו‪,‬‬
‫היא פסולה‪.‬‬
‫עוד הוסיף בימ"ש‪ ,‬כי עברו הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז הוא שיקול‬
‫רלוונטי‪ ,‬וכך גם חקירות תלויות ועומדות נגדו‪ .‬חוק המרשם הפלילי אינו מהווה הסדר‬
‫שלילי המונע בקשת מידע רלוונטי ממועמדים במכרזים בנוגע לעברם הפלילי‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הבקשה לקבלת מידע צריכה להיות רלוונטית‪ ,‬מבוססת על תכלית ראויה ומידתית‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לא ניתן לדרוש מידע הנוגע לכל עבירה‪ ,‬אלא יש לתחום דרישה זו מראש רק להרשעות‬
‫ולחקירות תלויות ועומדות הרלוונטיות למכרז או למשרה‪ .‬מוטב כי בקשת המידע תנקוב‬
‫באופן ספציפי בעבירות מסוימות וראוי כי יובהר למועמדים לעבודה ולמציעים במכרזים‬
‫במפורש כי אינם נדרשים למסור מידע בנוגע להרשעות שהתיישנו או נמחקו‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‬
‫מקבל המידע להקפיד על שמירת הסודיות בנוגע למידע רגיש זה כלפי גופים חיצוניים‬
‫ובתוככי הארגון עצמו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בימ"ש פסק כי בעל מכרז רשאי ואף חייב לבחון שיקולים הנוגעים למהימנות‬
‫ולניקיון כפיהם של המתמודדים במכרז‪ ,‬ובכפוף לכך שהחלטה בעניין תהיה מבוססת על‬
‫תשתית עובדתית ראויה‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להבהיר את התנאים שלפיהם תפעל ועדת‬
‫המכרזים כבר במסמכי המכרז; ככל שבעל המכרז קובע כי על המשתתפים במכרז למסור‬
‫פרטים אודות חקירה פלילית או עבר פלילי‪ ,‬דרישה זו צריכה להיות רלוונטית למכרז‪.‬‬
‫‪ .3.2‬חדלות פירעון‬
‫‪ .3.2.0‬פש"ר (ת"א) ‪ 05225-01-00‬עו"ד שגיא שוורץ בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב נחום‬
‫ולנשטיין נ' נחום ולנשטיין (פורסם במאגר נבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )35.13.02‬בבית המשפט המחוזי‬
‫בתל אביב‪ ,‬לפני סגנית הנשיאה כב' השופטת ורדה אלשיך‪.‬‬
‫עסקינן במחלוקת משפטית הנוגעת לסוגיה של "העדפת נושים אסורה"‪ ,‬אשר הינה דין‬
‫הידוע בשמו הפורמאלי כ"העדפת מרמה"‪ .‬כאשר‪ ,‬הדין בהעדפת מרמה לא טומן בחובו יסוד‬
‫נפשי או ביצוע בפועל של מעשה מרמה או הטעיה כלשהי‪.‬‬
‫הדיון בבקשה נסוב סביב לוחות זמנים הזמנים שאין עליהם מחלוקת‪ ,‬כך שבכל המועדים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬היה החייב מחוסר יכולת פירעון ממשית‪ .‬וכן‪ ,‬ממועד העברת הכספים לנושים‬
‫ועד למועד הגשת בקשת פשיטת הרגל כנגד החייב חלפו פחות משלושה חודשים‪.‬‬
‫גרושתו של החייב הגישה כנגדו תביעה בטענה כי היא זכאית למחצית מהזכויות בדירת‬
‫המגורים וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם מכוח "זכות שביושר"‪ .‬משיב ‪ 2‬ומשיב ‪ ,4‬נושים כספיים של‬
‫החייב‪ ,‬הטילו עיקולים על מנת למנוע את העברת מחצית הזכויות בדירה לגרושתו‪ .‬הצדדים‬
‫הגיעו להסכמה כי הדירה תימכר‪ ,‬שלא בהליך של כינוס‪ ,‬משיב ‪ 2‬ומשיב ‪ 2‬יקבלו את כספם‬
‫והיתרה תועבר לידי גרושתו של החייב‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬הנושים עותרים לדחיית בקשת המנהל המיוחד של העברת הכספים למשיבים בשל‬
‫העדפה אסורה‪ .‬לטענתם החייב טרם הוכרז פושט רגל‪ ,‬ויש לספור את מועד שלושת‬
‫‪21‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫החודשים ממועד החתימה על הפשרה‪ ,‬ולא ממועד העברת הכספים בפועל‪ ,‬כאשר עברו‬
‫למעלה משלושה חודשים‪ .‬הנושים מוסיפים כי התשלום בפועל נעשה על ידי גרושתו של‬
‫החייב ולא על ידי החייב עצמו ועל כן‪ ,‬דין הבקשה להידחות בשל היעדר יריבות‪ .‬עוד נטען‪,‬‬
‫כי לא הוכחה העדפה כלשהי שכן בהסכם הפשרה מטרת החייב הייתה לתת תוקף להסכמה‬
‫קודמת אל מול גרושתו‪ ,‬ולא הוכח אילוץ או ניצול שלא כדין מצד הנושים‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה ופסק כי‪ ,‬במקרה דנן תשלום החייב לא נבע מרצון‬
‫חופשי או מניהול עסקים שוטף של החייב אלא מלחץ מצד הנושים‪ .‬בטלות ההעדפה‬
‫תהפוך לחלוטה רק אם החייב יוכרז כפושט רגל‪ .‬אם לא יוכרז‪ ,‬הרי ששני הנושים‬
‫המשיבים יהיו זכאים לשוב ולקבל את הכספים לידם‪.‬‬
‫בית המשפט מנמק את החלטתו ומציין כי לשם ביטול מעשי תשלום הנגועים במרמה‪ ,‬אין‬
‫כל צורך בדין המיוחד של סעיף ‪ 95‬לפקודת פשיטת הרגל שכן מעשים כאלו ניתנים לביטול‬
‫מכוח הדין הכללי‪ .‬נהפוכו‪ ,‬מהות הסעיף היא ביטול חובות שהינם חובות אמת מחשש כי‬
‫בתקופה‪ ,‬של שלושת החודשים טרם הכרזתו כפושט רגל‪ ,‬אין ביכולתו הכלכלית של החייב‬
‫לפרוע את חובותיו‪ ,‬ועשוי לבצע פירעון לא שוויוני‪ ,‬שלא במסגרת מהלך עסקים רגיל‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬החייב נעתר לשלם את חלקו ממכירת הדירה לטובת הנושים‪ ,‬אומנם לא באמצעות‬
‫איומים או לחץ פסול‪ ,‬אך מספיק כי קיים לחץ לביצוע התשלום‪ ,‬ובהעדפת נושה ספציפי‪,‬‬
‫שלא נבע מרצון חופשי או מניהול עסקים שוטף של החייב‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי הנאמן והנושים אינם כופרים בזכאות גרושתו של החייב במחצית‬
‫הזכויות בדירה‪ ,‬על כן הענקת התמורה לגרושתו של החייב בגין זכויותיה בדירה נעשתה‬
‫כדין‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬המועד הקובע במקרה של העדפת נושים הינו מועד ביצוע התשלום בפועל‪.‬‬
‫המעשה הניתן לביטול בדיעבד‪ ,‬הינו תשלומו בעין של חוב‪ ,‬שנעשה בתחום תקופת שלושת‬
‫החודשים שטרם הגשת בקשת פשיטת הרגל‪ .‬אכן‪ ,‬אין ספק כי לא ניתן לבטל בפועל‬
‫העדפת נושים טרם הוכרז החייב פושט רגל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרי שה"חסינות" שקיימת לנושים‬
‫בשלב זה הינה חסינות מפסיקה סופית המבטלת את מעשה ההעדפה ומאלצת אותם‬
‫להשיב את שקיבלו בעין‪ ,‬אך אין הם חסינים להעברת הכספים בנאמנות לידי נאמן‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬רע"צ (ת"א) ‪ 35525-10-02‬לוי טילר נ' עיריית תל אביב ואח' (פורסם במאגר נבו‪ ,‬ניתן‬
‫ביום ‪ )09.13.02‬בבית משפט השלום בתל אביב‪ ,‬לפני כב' השופט משה סובל‪.‬‬
‫חיוב היטל השבחה מוטל על כתפיהם של בעלי הזכויות בגין השבת הנכס מכוח הוראות‬
‫התוספת השלישית על פי חוק התכנון והבניה‪ .‬עליית שווי ערך הקרקע בעקבות פעולה‬
‫תכנונית שנעשתה‪ ,‬גוררת עימה תשלום ההיטל לרשות המקומית בגובה של מחצית מסכום‬
‫ההשבחה‪ .‬מועד החבות לתשלום ההיטל הינו ביום שבו הושבח הנכס‪ ,‬אולם התשלום בפועל‬
‫יכול להידחות ליום מימוש הזכויות במקרקעין‪ ,‬כגון הוצאת היתר בנייה או מכר הזכויות‪.‬‬
‫עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ‪ ,‬לפיה יש לשלם את היטל ההשבחה‬
‫מקופת הכינוס‪.‬‬
‫בפס"ד נדונה השאלה על מי מוטלת החבות בהיטל השבחה בגין מכירת נכס מכוח הליכי‬
‫הוצל"פ‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫תיק הוצל"פ שנפתח בגין בקשה לביצוע שטר משכנתא בדרגה ראשונה על זכויות חייבים‪,‬‬
‫הוביל למינוי כונסת נכסים‪ ,‬המבקשת על זכויות החייבים בנכס מקרקעין‪ .‬המבקשת מכרה‬
‫את זכויות החייבים בנכס‪ .‬משנמנעו המשיבות עיריית תל אביב והועדה המקומית לתכ"ב‬
‫תל אביב‪ ,‬להמציא למבקשת את אישור העברת הזכויות בנכס‪ ,‬עתרה המבקשת לרשם‬
‫ההוצל"פ בבקשה לחייב את המשיבות להמציא לה את האישור‪ .‬רשם ההוצל"פ קבע כי על‬
‫המבקשת לשלם את היטל ההשבחה המוטל על הנכס מקופת הכינוס מהנימוק כי הנהנה‬
‫מההשבחה הינו הבנק‪ ,‬אשר לטובתו מומש הנכס ולכן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬אין מקום לפטור את קופת הכינוס מתשלום ההיטל‪.‬‬
‫המבקשת טענה כי היטל ההשבחה נוצר עקב אישור תכניות‪ ,‬אשר העלו את ערך הנכס‪,‬‬
‫כאשר מועד אישור התכניות הינו לפני מינוי כונסת הנכסים‪ .‬לטענתה‪ ,‬עקב כך החבות‬
‫בהיטל מהווה חוב עבר והעירייה אינה זכאית להתנות מתן אישור להעברת זכויות‬
‫בהסדרתו של אותו חוב‪ .‬עוד מוסיפה המבקשת‪ ,‬כי המשיבות לא נתנו אסמכתאות בדין‬
‫הקובעות כי היטל ההשבחה בעל מעמד של חוב הצריך לשלמו מקופת הכינוס וכמו כן‪ ,‬לא‬
‫התקיימו היסודות של התעשרות שלא כדין על חשבון המזכה‪ ,‬על פי חוק עשיית עושר ולא‬
‫במשפט‪.‬‬
‫המשיבות מנגד טענו כי תכלית גביית ההיטל הינו צדק חלוקתי‪ ,‬ולכן על הנושה המובטח‪,‬‬
‫הנהנה מהשבחת הנכס‪ ,‬לשלמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬טענו המשיבות לעשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫ההתעשרות קמה לנושה המובטח עם פרסום התכנית‪ .‬ההתעשרות הגיעה לידיו שלא על פי‬
‫זכות בדין‪ ,‬לכן יש לראות את הנושה המובטח כמי שנכנס בנעלי החייב‪.‬‬
‫המשיבה ‪ 2‬טענה כי פעלה מכוח סעיף ‪( 423‬א) לפקודת העיריות וסעיף ‪( 2/‬א) לתוספת‬
‫השלישית לחוק התכנון והבנייה בהתנותה את מתן האישור העברת הזכויות בנכס‪ .‬לטענת‬
‫המשיבות‪ ,‬התשלום מקופת הכינוס אינו פוגע בנושה המובטח‪ ,‬אם ההשבחה קדמה למשכון‪.‬‬
‫טענה נוספת שהועלתה על ידי המשיבות הינה כי מועד היווצרות ההיטל אינו רלוונטי‪ .‬קרי‪,‬‬
‫אין זה משנה אם התוכנית המשביחה אשר יוצרת את החבות בתשלום ההיטל נוצרה לפני‬
‫מינוי כונס הנכסים‪ ,‬או לאחריו‪.‬‬
‫המשיבות מדגישות כי קבלת עמדת המבקשת עלולה להוביל להיווצרות של עסקאות‬
‫מלאכותיות והעברת נטל תשלום ההיטל על כתפי הציבור‪.‬‬
‫הערעור התקבל‪ .‬חוב בגין היטל השבחה שנוצר טרם מינוי כונס נכסים‪ ,‬הינו חוב עבר‪ .‬אין‬
‫לגבותו מקופת הכינוס והעירייה אינה רשאית להתנות את מתן האישורים להעברת זכויות‬
‫בתשלום החוב‪.‬‬
‫בית המשפט ציין כי על פי הפסיקה‪ ,‬העירייה אינה רשאית להתנות את המצאת‬
‫האישורים הנדרשים בתשלום היטל ההשבחה‪ ,‬במסגרת הליכי פירוק‪ .‬למרות הדעות‬
‫החלוקות‪ ,‬נטיית הפסיקה הינה להחיל את עקרונות הפש"ר והפירוק גם על מימוש‬
‫הוצל"פ‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את טענת המשיבות כי מכוח הוראות החוק קמה להן סמכות לעיכוב‬
‫האישורים עד לתשלום היטל ההשבחה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬מדובר בהוראות דין טכניות ולא‬
‫בהוראות מהותיות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫ביהמ"ש הוסיף כי הנושה המובטח לא התעשר שלא כדין‪ .‬בעל הנכס לא חויב בהיטל‬
‫ההשבחה ולא שילם חלקו לרשות אשר פעלה להשביחו‪ ,‬אולם אין בכך להצדיק תשלום‬
‫חוב מקופת הכינוס כחלק מהוצאות כינוס‪.‬‬
‫בהתייחס לטענת המשיבות כי על הנושה היה לצפות את עליית ערך הנכס ותשלום היטל‬
‫ההשבחה‪ ,‬ביהמ"ש קבע כי בנק בזמן מתן הלוואה אינו לוקח בחשבון‪ ,‬ואין לצפות זאת‬
‫ממנו‪ ,‬להיות מודע למצב התכנוני העתידי של הנכס שבגינו יוטל היטל השבחה‪.‬‬
‫‪ .3.8‬משפט מנהלי‬
‫‪ .3.8.0‬עת"מ (ת"א) ‪ 80528-19-00‬ולדימיר ברייטמן נ' עיריית בת ים (פורסם במאגר נבו‪,‬‬
‫ניתן ביום ‪ )15.12.02‬בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים‬
‫מנהליים‪ ,‬לפני כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון‪-‬גונן‪.‬‬
‫עסקינן בעתירה מנהלית כנגד החלטת משיבה ‪ 2‬שלא לבטל את החלטתה להקצות מקרקעין‬
‫למשיבה ‪ 4‬לצורך הקמת מתחם חינוכי חרדי‪ .‬העותרים מבקשים לקבל סעד הצהרתי לפיו‬
‫ההקצאה וההסכמים שנחתמו בטלים וצו עשה המורה למשיבה ‪ 2‬לבטל את ההקצאה‪.‬‬
‫משיבה ‪ 2‬הקצתה מקרקעין ללא תמורה למשיבה ‪ 4‬לשם הקמת מתחם חינוכי חרדי‪.‬‬
‫העותרים פנו למשיבה ‪ 2‬בבקשה לביטול ההקצאה‪ ,‬אשר זו האחרונה סירבה לבקשה‪.‬‬
‫העותרים טוענים כי כל החלטה שקיבלה הועדה נעשתה תוך קיפוח זכות הטיעון של‬
‫העותרים‪ .‬הם מפרטים טענה זו בכך שההקצאה בטלה מכיוון שאינה עומדת בתנאים‬
‫המתלים להקצאת מקרקעין‪ ,‬ובין היתר משיבה ‪ 4‬לא עמדה בתנאי לפיו היה עליה להתחיל‬
‫בבנייה בפרק זמן שהוקצב לה‪ ,‬ההקצאה בוצעה בניגוד לנהלים ולקריטריונים שקבעה‬
‫העירייה‪ ,‬סירוב העירייה לבקשה לבטל את ההקצאה לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬היתר הבניה‬
‫שניתן לעמותה לצורך הקמת המבנה חורג מהתכנית ולכן בטל מעיקרו וכן‪ ,‬אישור ההחלטה‬
‫נעשה מבלי שניתן לעותרים להשמיע את עמדתם‪.‬‬
‫המשיבות טוענות מנגד‪ ,‬כי הקצאת המקרקעין והארכת היתר הבניה נעשו כדין‪ .‬העותרים‬
‫לא הצביעו על פגם מהותי אשר בגינו יש לבטל את היתר הבניה או ההקצאה‪ .‬לחילופין ככל‬
‫שקיימים פגמים‪ ,‬הם אינם מגיעים לכדי ביטול ההקצאה‪ .‬לעניין שק"ד של הועדה נטען כי‬
‫היה סביר‪ .‬המשיבות טענו כי דין העתירה להידחות מחוסר סמכות עניינית ומחמת שיהוי‪,‬‬
‫וכי גם אם נפלו פגמים‪ ,‬הדבר אינו מחייב ביטול ההחלטה כי אם יש להחיל את דוקטרינת‬
‫הבטלות היחסית אשר מעניקה לבית המשפט שיקול דעת בדבר היקף הסעד שינתן גם אם‬
‫יקבע כי אכן הופר כלל מכללי המשפט‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את העתירה‪ ,‬וקבע כי החלטת הועדה בדבר אי ביטול הקצאת‬
‫המקרקעין לטובת הועדה נעשתה בצורה בלתי סבירה בהתייחס לכלל הפגמים שנפלו‬
‫בהחלטתה ולכן בטלה‪.‬‬
‫ביהמ"ש מפרט את החלטתו וקובע כי העתירה תוקפת את החלטת העירייה ולכן המחלוקת‬
‫מצויה בגדר סמכותו של ביהמ"ש לעניינים מנהלים‪ .‬בית המשפט מדגיש כי ככלל לא ניתן‬
‫להתגבר על שיהוי שנפל בהגשת עתירה‪ ,‬על ידי הגשת בקשה לשינוי ההחלטה ותקיפת‬
‫‪23‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbalaw.com‬‬
‫ההחלטה בבקשת השינוי‪ .‬אולם‪ ,‬על טענת השיהוי להידחות‪ .‬העתירה אומנם תקפה את‬
‫ההקצאה המקורית‪ ,‬אך היא נעשתה רק לאחר שינוי הנסיבות והעובדה שעד הגשת הבקשה‬
‫על ידי העותרים לא שונה דבר במקרקעין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬היסוד האובייקטיבי לעניין השיהוי אינו מתקיים‪ ,‬השיהוי בהגשת העתירה לא הביא‬
‫לנזק ולפגיעה באינטרסים של ראויים של הרשות המנהלית או צד ג'‪.‬‬
‫היסוד הסובייקטיבי הנוגע לשאלה האם העותרים ויתרו בהתנהגותם ובחלוף הזמן על‬
‫זכויותיהם‪ ,‬גם כן אינו מתקיים לאור הפגמים שנפלו בהליך הפרסום‪.‬‬
‫בית המשפט מוסיף כי הפסיקה קבעה שהקצאת מקרקעין ע"י הרשות כפופה לקריטריונים‬
‫של הגינות‪ ,‬שוויון‪ ,‬שקיפות‪ ,‬סבירות ומידתיות‪ .‬לאור הפגמים הרבים שנפלו בהליך‪ ,‬לרבות‬
‫הימנעות המשיבה ‪ 2‬מלפרסם את ההקצאה בהתאם לנדרש בנוהל ובכך פגעה בזכותם‬
‫לשוויון‪ ,‬ההקצאה קיים חשש ממשי כי ההקצאה לא נעשתה לטובת הציבור ולא נשקלו‬
‫השיקולים הראויים בהליך‪.‬‬
‫היעדר תשתית עובדתית הולמת מחייבת ביטול ההחלטה‪ ,‬וכך היה במקרה דנן‪ .‬בפני הרשות‬
‫לא הונחו כלל נתונים ו‪0‬או תשתית עובדתית‪.‬‬
‫בהתייחס לטענת המשיבות בנוגע לדוקטרינת הבטלות היחסית קבע בית המשפט כי‬
‫פעולותיה של הרשות נגעו בפגמים רבים כל כך‪ ,‬ועל כן אין תחולה לדוקטרינה‪.‬‬
‫ביהמ" ש קבע כי אם לא תבוטל החלטת הרשות במקרה דנן‪ ,‬יהיה בכך סימן מובהק לכך‬
‫שהרשות יכולה לעשות כרצונה‪ ,‬תוך חריגה משמעותית מהוראות החוק והנהלים הקבועים‬
‫בהליך הקצאת מקרקעין‪ .‬רשות מקומית בישראל המשמשת כגוף נבחר ע"י הציבור‪ ,‬חייבת‬
‫לשקול את האינטרס הציבורי תוך הקפדה על הגינות ומתן שוויון ותוך הימנעות ניצול כוחה‬
‫לטובת יחידים‪.‬‬
‫‪24‬‬