‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫‪ - IAS28‬השקעות בחברות כלולות )שווי מאזני(‬ ‫בחינת השפעה מהותית‬ ‫התקן קובע ‪ 2‬מבחנים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבחן כמותי‪:‬‬ ‫שיעור החזקה‬ ‫אופי ההחזקה‬ ‫עד ‪20%‬‬ ‫אין השפעה מהותית‬ ‫‪50% - 20%‬‬ ‫‪ 50.1%‬ומעלה‬ ‫השפעה מהותית‬ ‫שליטה‬ ‫טיפול חשבונאי‬ ‫‪ - IAS39‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‪.‬‬ ‫התקן מדבר על ‪ 4‬קבוצות סיווג‪.‬‬ ‫כיוון שמדובר בהחזקת מניות ניתן לסווג לאחת מ‪ 2 -‬קבוצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ני"ע מוחזקים למסחר ‪ -‬מדידה לפי שווי הוגן דרך רוו"ה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ני"ע זמינים למכירה ‪ -‬מדידה לפי שווי הוגן דרך קרן הון )‪.(OCI‬‬ ‫‪ - IAS28‬השקעה בחברות כלולות‬ ‫‪ - IAS27R ,IFRS10 ,IFRS3R‬צירופי עסקים והגדרת שליטה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪ ‬השפעה מהותית )ס' ‪ ,2‬ס' ‪" - (6‬הכוח לקחת חלק בהחלטות בדבר המדיניות הפיננסית והתפעולית של המושקע"‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה )ס' ‪" - (2‬הכוח לקבוע את המדיניות הפיננסית והתפעולית של המושקע"‪.‬‬ ‫חישוב שיעור ההחזקה )ס' ‪:(8-9‬‬ ‫התקן קובע שיש להתייחס בעת החישוב גם לזכויות הצבעה פוטנציאליות )אופציות‪ ,‬ני"ע המירים(‪ ,‬כאשר המבחן היחידי‬ ‫הינו היכולת לממש אותן באופן מיידי‪.‬‬ ‫במסגרת שרשור חברות יש להתייחס בהחזקה במישרין וגם בהחזקה בעקיפין ובלבד שהיא דרך חברות בנות )מעל ‪50%‬‬ ‫החזקה(‪.‬‬ ‫טיפ! יש לזכור כי רק לעניין קביעת הטיפול החשבונאי יש להשתמש במודל הזכויות הפוטנציאליות‪ .‬לעניין היישום‬ ‫החשבונאי יש להתחשב בזכויות אקטיביות )מניות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבחן איכותי‪:‬‬ ‫קיימים מקרים חריגים לעניין הקביעה האם יש השפעה מהותית למרות תנאי המבחן הכמותי‪ .‬התקן קובע מספר‬ ‫פרמטרים למדידה )ס' ‪:(7‬‬ ‫‪ ‬ייצוג בדירקטוריון‬ ‫‪ ‬השתתפות בהליכי קביעת המדיניות‪ ,‬כולל החלטות בדבר חלוקת דיבידנד‬ ‫‪ ‬וכ'ו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התקן אינו קובע בדיוק כיצד יש לבחון את הפרמטרים ולכך נעזר במקורות חיצוניים לתקן‪:‬‬ ‫‪ ‬שיעור החזקה נמוך מ‪ 20% -‬אך יש השפעה מהותית ‪ -‬ע"פ פרשנות הפירמות הבינלאומיות יש לבצע בחינה של זכויות‬ ‫לא פרופורציונאליות‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם לבעל המניות ישנן זכויות חריגות ביחס לשיעור ההחזקה בפועל‪ .‬נדרש שיקול‬ ‫דעת‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור החזקה גבוה מ‪ 20% -‬אך אין השפעה מהותית ‪ -‬ס' ‪ 10‬לתקן קובע כי איבוד השפעה מהותית מתרחש כאשר‬ ‫ניתן להוכיח באופן מובהק איבוד של הכוח לקחת חלק בהחלטות בדבר המדיניות הפיננסית והתפעולית‪ .‬גם במקרה‬ ‫זה התקן אינו מרחיב ולכן נעזר בהחלטת אכיפה חשבונאית ‪ 10-3‬של הרשות לני"ע הקובעת כי גם אם אין ייצוג‬ ‫בדירקטוריון וגם אם קיים בעל שליטה בחב' ולמעשה אין יכולת לקבוע את המדיניות‪ ,‬אין הדבר מהווה פגם לעניין‬ ‫השפעה מהותית‪ ,‬שכן ‪ 20%‬מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית מאפשר את היכולת לקחת חלק )כלשון התקן(‬ ‫בקביעת המדיניות‪ ,‬וזה מספק‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לציין שהתקן קובע באופן מוזר כי הגבלה על משיכת רווחי אקוויטי אינה מהווה פגם לעניין השפעה מהותית‪.‬‬ ‫קביעה זו מעוררת תמיהה שכן מטרת השימוש בשיטת השווי המאזני הינה משיכת רווחי אקוויטי‪.‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫יישום שיטת השווי המאזני‬ ‫ביום הרכישה נבצע ‪ 2‬שלבים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫חישוב התמורה ברכישה‬ ‫ס' ‪ - 11‬בעת ההכרה לראשונה נמדוד לפי עלות הרכישה‪.‬‬ ‫ח' השקעה‬ ‫ז' מזומן‪/‬שווה מזומן‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫ב‪ 1.1.13 -‬רכשה חב' א' ‪ 30%‬מחב' ב' בתמורה ל‪:‬‬ ‫א‪ 200 .‬אש"ח במזומן‪ ,‬כאשר ‪ 60%‬שולמו במועד הרכישה ו‪ 40% -‬ישולמו בעוד כחצי שנה‪ .‬שיעור ההיוון הינו ‪.10%‬‬ ‫ב‪ 100 .‬אש"ח במידה ורווחי החברה יהיו גבוהים מ‪ 80 -‬אש"ח עד תום השנה‪ .‬חב' א' צופה סבירות של ‪ 70%‬להשגת הרווחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נכס ששוויו ההוגן ‪ 50‬אש"ח‪ .‬בספרי חב' א' רשום הנכס ע"ס ‪ 40‬אש"ח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חב' א' נוטלת על עצמה הלוואה שנלקחה ע"י בעלי המניות של חב' ב'‪ .‬ליום הרכישה יתרת קרן ההלוואה עומדת על ‪300‬‬ ‫אש"ח‪ .‬הקרן תוחזר לאחר שנתיים‪ .‬ריבית שנתית של ‪ .7%‬ריבית השוק ליום הרכישה הינה ‪) 6%‬שנתית(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חב' א' הנפיקה לחב' ב' בתמורה לרכישה ‪ 40,000‬מניות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬שווי המניות ליום הרכישה הינו ‪ 12‬ש"ח‪.‬‬ ‫לחב' התהוו עלויות עסקה בגין שכר יועצים משפטיים בסך של ‪.₪ 4,587‬‬ ‫פקודת היומן‬ ‫ח' השקעה‬ ‫ז' מזומן‬ ‫ז' תמורה נדחית‬ ‫ז' תמורה מותנית‬ ‫ז' נכס‬ ‫ז' רווח הון משערוך נכס‬ ‫ז' הלוואה‬ ‫ז' הון מניות‬ ‫ז' פרמיה‬ ‫ז' הוצאות משפטיות‬ ‫‪1,100,000‬‬ ‫= ‪200,000*60%‬‬ ‫‪120,000‬‬ ‫= ‪(200,000*40%)/1.10.5‬‬ ‫‪76,277‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ‪(100,000*70%)/1.1‬‬ ‫‪63,636‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪CMPD(FV=-300,000, i=6%, N=2, PMT=-21,000) = 305,500‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫= )‪40,000*(12-1‬‬ ‫‪440,000‬‬ ‫‪4,587‬‬ ‫טיפ! יש לזכור כי עלויות עסקה יתווספו לחשבון ההשקעה )בניגוד לעלויות עסקה במסגרת צירופי עסקים אשר ייזקפו לרוו"ה‪ ,‬כפי‬ ‫שנלמד בהמשך(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חישוב עודפי עלות ליום הרכישה )‪(PPA‬‬ ‫עלות הרכישה‬ ‫שווי הוגן נכסים בניכוי התחייבויות )נ‪.‬מ‪.‬נ(‬ ‫ערך בספרים )הון עצמי(‬ ‫)‪Market Value (MV‬‬ ‫‪125,000‬‬ ‫‪Net Asset Value (NAV) 100,000‬‬ ‫‪Book Value‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫תמורה‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫הסכום ששולם‬ ‫חלקי בהון העצמי‬ ‫)‪(xxxx‬‬ ‫)הון עצמי נרכש * שיעור החזקה בפועל(‬ ‫סה"כ עודפי עלות‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫)נ‪.‬מ‪.‬נ ‪ +‬מוניטין(‬ ‫מוניטין – עודף עלות שלא ניתן לייחוס‪ .‬שווי‬ ‫הסינרגיה של הפעילות כעסק חי לעומת‬ ‫מכירת הנכסים בנפרד לפי שוויים ההוגן‬ ‫עודפי עלות מזוהים‬ ‫טיפ! תשלום בגין רכישת אופציות למניות‪ ,‬ששילמה המחזיקה בעת השגת השפעה מהותית לא ייכלל בתמורה )יטופל לפי ‪.(IAS39‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫פירוט ע"ע ומציאת המוניטין‬ ‫עודף עלות‬ ‫מועד הרכישה )‪(1.1.xx‬‬ ‫תנועה‬ ‫סוף תקופה )‪(31.12.xx‬‬ ‫‪100‬‬ ‫)‪(25‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪575‬‬ ‫)‪(100‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫)‪(75‬‬ ‫‬‫‬‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫מלאי‬ ‫עתודה למס‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מוניטין )‪(P.N‬‬ ‫סה"כ ע"ע‬ ‫טיפ!‬ ‫לעניין ע"ע בגין הלוואות‪ ,‬הריבית שתילקח להיוון ההלוואה הינה ריבית השוק ביום הרכישה ואיתה נמשיך לאורך כל חיי עודף‬ ‫העלות‪.‬‬ ‫בסוף תקופה ובתקופות עוקבות נבצע ‪ 3‬שלבים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הפחתת עודפי עלות‬ ‫החישוב יתבצע בהתאם לטבלה לעיל‪.‬‬ ‫להלן מצבים בהם נבצע הפחתה של עודפי העלות וכיצד יש לבצעה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לפי קצב הפחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעת מכירת הנכס‪/‬מימוש השקעה )באופן חלקי‪/‬מלא(‪/‬החזר קרן הלוואה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעת התבררות תביעה תלויה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במקרים של ירידת ערך )‪ – (IAS36‬הכלל‪ :‬הגבוה מבין העלות בספרים לסכום בר ההשבה )סב"ה‪ :‬הגבוה מבין מחיר מכירה‬ ‫נטו לשווי שימוש(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬במקרה של התחייבות – ההפחתה מתבצעת בכל תקופה בגובה ההפרש שבין הוצאות המימון כפי נרשמו בספרי החב'‬ ‫הכלולה לבין אלה שרשמה המחזיקה )שווי הוגן במועד הרכישה(‪.‬‬ ‫טיפ! במצב של ירידת ערך של החברה הכלולה )בכללותה – כהשקעה בעיני המחזיקה(‪ .‬פרקטית‪ ,‬ראשית נפחית את המוניטין‬ ‫ובמידת הצורך נבצע הקצאה יחסית של יתרת ירידת הערך ונפחית מעודפי העלות המזוהים )בהתאם למתודולוגיה של ‪.(ׂIAS36‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חישוב רווחי אקוויטי ודיבידנדים שהוכרזו‪/‬חולקו‬ ‫חלקי ברווחי בחב' הכלולה‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫= רווחי החב' הכלולה * שיעור החזקה בפועל‬ ‫הפחתת עודפי עלות‬ ‫)‪(xxxx‬‬ ‫כפי שחושבו בשלב ‪1‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫טיפ! במקרה שהרכישה בוצעה במהלך השנה – נכיר בחלק יחסי‪.‬‬ ‫במקרה של שינוי בשיעור ההחזקה – נחלק לתקופות ונמשוך רווחי אקוויטי בהתאם לשיעור ההחזקה רלוונטי‪.‬‬ ‫לעניין דיבידנדים‪ ,‬כיוון שמדובר במזומן שיצא‪/‬עתיד לצאת מספרי החב' הכלולה ולפיכך להקטין את שוויה‪ ,‬יש להפחית את חשבון‬ ‫ההשקעה בהתאם‪ .‬הקיטון בהשקעה יהיה לפי שיעור ההחזקה בפועל * סכום הדיבידנד שהוכרז‪.‬‬ ‫ח' מזומן‪/‬דיבידנד לקבל‬ ‫ז' השקעה‬ ‫טיפ! ס' ‪ 28‬לתקן קובע כי במידה ובחברה הכלולה יש מב"כ צוברות‪ ,‬יש להתחשב בצבירה )דיבידנד צביר בפיגור( בין אם הוכרזו‬ ‫הדיבידנדים ובין אם לא )וגם‪ ,‬הן אם המחזיקה רכשה מב"כ והן אם לא(‪.‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חישוב חשבון השקעה )תנועה ‪ +‬הרכב(‬ ‫תנועה בחשבון ההשקעה‪:‬‬ ‫יתרת פתיחה ‪1.1.xx‬‬ ‫רכישה‬ ‫רווחי אקוויטי‬ ‫דיבידנד‬ ‫תנועה ברט"מ‬ ‫רכישה נוספת‪/‬מכירה‬ ‫י‪.‬פ ח‪-‬ן השקעה‬ ‫עלות הרכישה‬ ‫ראה סעיף ‪2‬‬ ‫)ראה סעיף ‪(2‬‬ ‫)חיובי‪/‬שלילי(‬ ‫עלות רכישה‪/‬מכירה‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫י‪.‬ס ח‪-‬ן השקעה‬ ‫במידה והרכישה בוצעה במהלך השנה‪ ,‬י‪.‬פ = ‪0‬‬ ‫בגין יצירה‪/‬מימוש )חלקי‪/‬מלא(‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה‪:‬‬ ‫חלקי בהון העצמי‬ ‫יתרת עודפי עלות‬ ‫מוניטין‬ ‫יתרת רט"מ‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫י‪.‬ס ח‪-‬ן השקעה‬ ‫‪xxxx‬‬ ‫= )דיבידנד שהוכרז‪/‬צביר – רווחי אקוויטי השנה ‪ +‬הון עצמי חב' כלולה( * שיעור החזקה במ"ר‬ ‫שינויים בשיעורי ההחזקה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עלייה בשיעור ההחזקה‬ ‫א‪ .‬רכישה של השפעה מהותית לראשונה‪:‬‬ ‫‪ ‬ללא החזקה קודמת – יישום שיטת השווי המאזני כפי שלמדנו‪.‬‬ ‫‪ ‬החזקה קודמת ללא השפעה מהותית – מדובר במעבר מטיפול חשבונאי לפי ‪ IAS39‬לשיטת השווי המאזני‪ .‬נבצע ‪ 2‬שלבים‪:‬‬ ‫‪ .I‬שערוך השקעה קודמת‪.‬‬ ‫‪ .II‬הגדלת חשבון ההשקעה כתוצאה מהרכישה הנוספת כאשר השווי ההוגן של ההשקעה הקודמת בצירוף התמורה‬ ‫בגין ההשקעה הנוספת יהוו את סך התמורה לצורך יישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כאשר אין השפעה מהותית וההשקעה מסווגת כני"ע זמינים למכירה‪ ,‬יש שתיווצר קרן הון משערוך‪ .‬משום שהתקן‬ ‫אינו מתייחס לסוגיית מימוש הקרן בעת העלייה להשפעה מהותית ניתן לממשה בעת המעבר לשיטת השווי המאזני‪ ,‬או‬ ‫לחילופין‪ ,‬בעת מכירת ההשקעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רכישה נוספת לאחר שהושגה השפעה מהותית )‪:(SBS‬‬ ‫‪ ‬נעמיד את חשבון ההשקעה על שוויו בהתאם לשיטת השווי המאזני ערב עסקת הרכישה‪.‬‬ ‫‪ ‬נחשב עודפי עלות מזוהים ‪ +‬מוניטין נוסף בגין "השכבה" הנוספת שנרכשה‪ ,‬כל זאת לפי התמורה ששולמה‪.‬‬ ‫‪ ‬בסוף תקופה יהיו למעשה ‪ 2‬שכבות של עודפי עלות ושני מוניטין בגין כל "שכבה" של השקעה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מימוש‬ ‫א‪ .‬מימוש ללא איבוד השפעה מהותית‬ ‫‪ ‬נחשב את הרכב חשבון ההשקעה ערב המימוש ורגע לאחר מכן‪.‬‬ ‫‪ ‬נחשב את עודפי העלות המזוהים והמוניטין בהתאם לשינוי בשיעור ההחזקה‪.‬‬ ‫‪ ‬ההפרש בין סה"כ ההשקעה "לפני" ו"אחרי" ייזקף לרוו"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬המימוש יכול להתבצע במספר דרכים וביניהן‪ :‬מכירת מניות‪ ,‬הנפקה של הון ע"י החברה הכלולה שבמסגרתה חלה ירידה‬ ‫בשיעור ההחזקה )יכול להתרחש גם כאשר המחזיקה רוכשת מניות בהנפקה(‪.‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫דוגמא למימוש השקעה במסגרת הנפקה‪:‬‬ ‫הון עצמי‬ ‫הנפקה‬ ‫סה"כ‬ ‫שיעור החזקה‬ ‫חלק בהון‬ ‫עודפי עלות‬ ‫מוניטין‬ ‫סה"כ השקעה‬ ‫לפני‬ ‫‪100‬‬ ‫‬‫‪100‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪94‬‬ ‫אחרי‬ ‫‪100‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪45.8‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪92.7‬‬ ‫)‪50*(22%/24%‬‬ ‫)‪20*(22%/24%‬‬ ‫פקודת היומן‪:‬‬ ‫ח' מזומן‪/‬שווה מזומן‬ ‫ז' השקעה )בגובה ההפרש(‬ ‫ח'‪/‬ז' הפסד‪/‬רווח הון ממימוש‬ ‫ב‪ .‬מימוש ואיבוד השפעה מהותית‬ ‫‪ ‬נעמיד את חשבון ההשקעה על שוויו בהתאם לשיטת השווי המאזני ערב עסקת המכירה‪.‬‬ ‫‪ ‬נממש את ההשקעה לפי שווי מאזני ונפתח ח‪-‬ן השקעה חדש שיטופל בהתאם ל‪) IAS39 -‬מוחזק למסחר‪/‬זמין למכירה( לפי‬ ‫שער המניה ליום המכירה‪.‬‬ ‫‪ ‬נרשום את התמורה שהועברה במסגרת העסקה וההפרש ייזקף לרוו"ה‪.‬‬ ‫פקודת היומן‪:‬‬ ‫ח' השקעה ‪IAS39‬‬ ‫ח' מזומן‪/‬שווה מזומן‬ ‫ז' השקעה )שווי מאזני(‬ ‫ח'‪/‬ז' הפסד‪/‬רווח הון ממימוש‬ ‫טיפ! במקרים של שינוי בשיעור ההחזקה בעקבות הנפקת הון ע"י החברה הכלולה‪ ,‬יש לזכור להגדיל את ההון בהתאם לנתוני‬ ‫השאלה‪ ,‬לחשב שיעור החזקה חדש ולתת ביטוי לכך בהתאם לטיפול המפורט לעיל‪ .‬חשוב לציין כי ייתכן שינוי בח‪-‬ן השקעה גם‬ ‫במידה והמחזיקה לא רכשה מניות במסגרת ההנפקה‪.‬‬ ‫סוגיות נוספות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫תקופת המדידה ושווי ארעי‬ ‫ס' ‪ 45-50‬ל‪ IAS28 -‬מאפשרים לקבוע תקופת מדידה )מקסימום שנה( שבמהלכה יכול הרוכש לתאם סכומים ארעיים שהוכרו במועד‬ ‫הרכישה‪ .‬התיאום יעשה רק כדי לשקף מידע חדש שהשיג הרוכש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה )בהתאם גם ל‪-‬‬ ‫‪.(IRFS3 ,IFRS10‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬במועד הרכישה נכיר בשווי ארעי )אומדן( ובהינתן השווי הסופי נתאם את התמורה‪/‬עודפי עלות )בהתאם לנתונים( ונבצע‬ ‫פקודת יומן לתיקון ח‪-‬ן ההשקעה‪ .‬מי שיספוג את עיקר התיקון בפועל יהיה המוניטין‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬במידה שתקופת המדידה נפרסת על ‪ 2‬תקופות דיווח יש לבצע הצגה מחדש )‪ .(Restatement‬פרקטית‪ ,‬יש לרשום פקודת‬ ‫יומן לתיקון יתרות הפתיחה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫רכישה במחיר הזדמנותי‬ ‫במקרי קיצון בהם הרכישה מבוצעת במחיר הנמוך מהשווי ההוגן של הנכסים בניכוי ההתחייבויות )‪ ,(NAV‬נוצר למעשה מוניטין‬ ‫שלילי‪ .‬ס' ‪)23‬ב( ל‪ IAS28 -‬קובע כי במצב זה ירשם ח‪-‬ן ההשקעה לפי השווי ההוגן ולא בהתאם לעלות הרכישה‪ .‬ההפרש ייזקף‬ ‫לרוו"ה‪.‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫דוגמא‪ :‬חב' א' רוכשת ‪ 35%‬מחב' ב' תמורת ‪ 30‬אש"ח‪ .‬השווי ההוגן )‪ (NAV‬של חב' ב' הינו ‪ 50‬אש"ח‪.‬‬ ‫פקודת היומן‪:‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫ח' השקעה‬ ‫‪30,000‬‬ ‫ז' מזומן‬ ‫‪20,000‬‬ ‫ז' רווח‬ ‫טיפ! לצרכי הצגת ח‪-‬ן ההשקעה‪:‬‬ ‫לפי הרכב – זהה לשיטה שלמדנו‪.‬‬ ‫לפי תנועה – נפחית מסכום הרכישה את ה"מוניטין השלילי" )הרווח ההזדמנותי שהוכר במועד הרכישה(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מדיניות חשבונאית אחידה‬ ‫ס' ‪ 26-27‬ל‪ IAS28 -‬קובעים כי על המחזיקה לבצע תיאום של השקעתה במידה והחב' הכלולה משתמשת במדיניות חשבונאית שונה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬המחזיקה מטפלת בר"ק לפי שיטת השווי ההוגן בעוד החב' הכלולה לפי שיטת העלות‪:‬‬ ‫‪ ‬ביום רכישת ההשקעה – תחת "חלקי בהון הנרכש" נבצע תיאום של ההון בגין מדיניות חשבונאית שונה )נוסיף את ההפרש‬ ‫שבין השווי ההוגן של הנכס לבין ערכו לפי שיטת העלות * שיעור ההחזקה(‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר הכלולה רוכשת נכס כאשר קיימת השפעה מהותית – ההפרש שתואר לעיל יתווסף )בניכוי שיעור המס של הכלולה(‬ ‫לרווחי האקוויטי שתמשוך המחזיקה בתום התקופה ויגדיל את ח‪-‬ן ההשקעה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עסקאות פנימיות בשיטת השווי המאזני‬ ‫ס' ‪ 22‬ל‪ IAS28 -‬קובע שיש לבטל רווחים‪/‬הפסדים בגובה חלקו של המשקיע‪ ,‬כאשר מדובר בעסקה בינחברתית‪ .‬רווחים‪/‬הפסדים‬ ‫אילו יוכרו רק בעת מכירה לגורמים חיצוניים )הפשרת הרט"מ – רווח שטרם מומש(‪.‬‬ ‫עסקת ‪:Down-Stream‬‬ ‫‪ ‬חב' א' )המחזיקה( מכרה נכס לחב' ב' )הכלולה( ורשמה בגינו רווח‪ .‬א' למעשה מכרה לעצמה חלק מהנכס )לפי שיעור ההחזקה(‪.‬‬ ‫לכן יש להקטין את ח‪-‬ן ההשקעה ולבטל מחזורים לפי שיעור ההחזקה )נניח שהמחזיקה מכרה מלאי לחב' הכלולה(‪ ,‬פקודת‬ ‫היומן לביטול‪:‬‬ ‫ח' מכירות‬ ‫ז' ע‪ .‬המכר‬ ‫ז' השקעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪xx‬‬ ‫= )סכום המכירה * שיעור הרווח במכירה( * שיעור ההחזקה‬ ‫יש לפתוח מס נדחה כנגד הרט"מ לפי שיעור המס של חברה א' )המחזיקה‪/‬המוכרת(‪.‬‬ ‫ח' נכס מס נדחה‬ ‫ז' הוצאות מס‬ ‫עסקת ‪:Up-Stream‬‬ ‫‪ ‬חב' ב' )הכלולה( מכרה נכס לחב' א' )המחזיקה( ורשמה בגינו רווח‪ .‬א' למעשה רכשה מעצמה חלק מהנכס )לפי שיעור ההחזקה(‬ ‫ומשכה את הרווח המנופח באמצעות מנגנון רווחי האקוויטי‪ .‬ישנן ‪ 2‬גישות לביטול הניפוח )כנגד הנכס נשוא העסקה או כנגד‬ ‫ח‪-‬ן ההשקעה(‪ .‬כדי לשמור על התאמה בין רווחי האקוויטי כפי שיוצגו בדו"ח רוו"ה לאלה שיוצגו כחלק מח‪-‬ן ההשקעה נבטל‬ ‫את הניפוח כנגד ח‪-‬ן ההשקעה‪ .‬פקודת היומן לביטול‪:‬‬ ‫ח' רווחי אקוויטי‬ ‫ז' השקעה ‪) = xx‬סכום המכירה * שיעור הרווח במכירה( * שיעור ההחזקה * )שיעור המס של הכלולה – ‪(1‬‬ ‫הערה‪ :‬בעסקת ‪ Up-stream‬לא נפתח נכס מס נדחה שכן החברה המחזיקה מושכת רווחי אקוויטי נטו )לאחר מס המשולם‬ ‫ברמת הכלולה(‪ .‬משכך‪ ,‬הרט"מ יפתח בנטו‪ ,‬לפי שיעור המס של הכלולה )לחילופין‪ ,‬ניתן לפתוח לפי גישת הנכס(‪.‬‬ ‫עסקת ‪) Lateral‬רט"מ לצדדים(‪:‬‬ ‫‪ ‬מצב בו חב' א' בעלת השפעה מהותית בחב' ב' וגם בחב' ג' ומתבצעת עסקה בין החברות ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬ ‫הטיפול זהה לעסקת ‪ Up-stream‬עם הבדל אחד – הרווח שיבוטל יהיה המכפלה של שיעור ההחזקה של חב א' בחברות ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬ ‫ח' רווחי אקוויטי‬ ‫ז' השקעה ‪) = xx‬סכום הרווח במכירה( * ‪ %‬החזקה ב‪ -‬ב' * ‪ %‬החזקה ב‪ -‬ג' * )שיעור המס של המוכרת – ‪(1‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬ ‫הפשרת הרט"מ )הכרה ברווח(‪:‬‬ ‫‪ ‬בעת מכירה לצד ג'‪.‬‬ ‫‪ ‬בנכס בר פחת – בקצת הפחת‪.‬‬ ‫‪ ‬עם השינוי בשיעור ההחזקה‪:‬‬ ‫מעבר מהשפעה מהותית ל‪ IAS39 -‬או לשליטה – הרט"מ ימומש במלואו‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫ירידה בשיעור ההחזרה ללא איבוד השפעה מהותית – הפשרת חלק יחסי של הרט"מ – אך ורק בעסקאות ‪ Down‬ו‪-‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪.Lateral‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫גרעון בהון החברה הכלולה‬ ‫ס' ‪ 29-30‬ל‪ IAS28 -‬קובעים כי במידה והחב' הכלולה מפסידה‪ ,‬המחזיקה תמשוך הפסדים לפי שיעור החזקתה עד לאיפוס ח‪-‬ן‬ ‫ההשקעה‪.‬‬ ‫עוד קובעים הסעיפים כי יחד עם ח‪-‬ן ההשקעה ישנם פריטים לזמן ארוך אשר במהותם מהווים חלק מההשקעה )לדוגמא‪ :‬הלוואות‬ ‫בעלים שאין כוונה להחזירן(‪ .‬התקן קובע ‪ 2‬מבחנים לזיהוי הפריטים הנ"ל‪ :‬סובייקטיבי )האם יש כוונה לסלק את הפריט(‬ ‫ואובייקטיבי )האם סביר שיסולק( – במידה והתשובה שלילית לשני המבחנים‪ ,‬הפריט יחשב חלק מן ההשקעה‪.‬‬ ‫התקן קובע שהנגיסה בהלוואות תבוצע בהתאם לסדר הקדימות בפירוק‪ ,‬אך מתעוררת השאלה כיצד יש לנגוס בפריטים‪/‬הלוואות‬ ‫הללו – האם בהתאם לשיעור ההחזקה בחב' הכלולה או בהתאם לחלק היחסי ב"עוגת" הלוואות הבעלים‪/‬ערבויות‪.‬‬ ‫החלטת האכיפה חשבונאית ‪ 11-2‬של הרשות לני"ע קובעת כי הנגיסה בהלוואות תהיה בהתאם לחלק היחסי של המחזיקה מכלל‬ ‫ההלוואות הבעלים‪ ,‬ללא קשר לשיעור ההחזקה במניות‪.‬‬ ‫טכניקת חישוב‪:‬‬ ‫א‪ .‬משיכת הפסדים בהתאם לשיעור ההחזקה במניות עד לאיפוס ח‪-‬ן ההשקעה )במצב של הפסדים מתמשכים יש לבחון צורך‬ ‫בהכרה בירידת ערך ברמת חשבון ההשקעה – יתכן שנאפס את ח‪-‬ן ההשקעה לפני שמשיכת ההפסדים תאפס אותו(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעה אילו פריטים מהווים חלק מההשקעה בהתאם למבחן הסובייקטיבי והאובייקטיבי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משיכת הפסדים בהתאם לפרופורציית ההחזקה בהלוואות הבעלים‪/‬ערבויות עד לאיפוסן‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬יש לקחת חלק ברווחים עוקבים )לאחר הפחתת ח‪-‬ן ההשקעה( בהתאם להכרה בהפסדים‪ .‬לדוגמא‪ :‬במידה והכלולה‬ ‫רשמה הפסדים בגובה ‪ 500‬אש"ח והחב' המחזיקה הפסיקה לזקוף הפסדים ב‪ 300 -‬אש"ח מאחר וח‪-‬ן ההשקעה אופס במלואו‬ ‫)בהנחה כי אין הלוואות בעלים(‪ ,‬היא תתחיל לרשום רווחים עוקבים רק לאחר שהכלולה תכיר ברווח של ‪ 200‬אש"ח ובכך תיסגר‬ ‫יתרת העודפים בה לא הכירה המחזיקה‪.‬‬ ‫טיפ! במקרה של שרשור חברות כלולות )חב' ג' כלולה אצל ב'‪ ,‬שכלולה אצל א'( במועד רכישת א' את ב' תרשום חב' א' עודפי עלות‬ ‫גם בגין חב' ג'‪.‬‬ ‫טל"ח‬ ‫עמוד ‪7‬‬