‫עמי אסף‬
‫פרויקט גמר במדעי החברה‬
‫היחידה החמישית – בגרות ‪ 1‬יח"ל‪.‬‬
‫\‬
‫מגישה ‪ :‬הגר יצחקי‬
‫ת‪.‬ז‪271720102 :‬‬
‫כיתה‪ :‬י''ב ‪2‬‬
‫ישוב ‪ :‬מתן‬
‫מנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫מאי‬
‫‪2712‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫"אז מה אם אני עושה את עצמי‬
‫רק פעם אחת ודי ‪.‬‬
‫כי רק שאני עושה את עצמי‬
‫כולם פתאום שמים לב אלי ‪".‬‬
‫שורות אלו לקוחות מתוך השיר "עושה את עצמי " שנכתב והולחן על ידי עוזי חיטמן ז''ל‪ .‬בחרתי‬
‫בשיר זה מכיוון שהוא משקף מבחינתי את נושא העבודה שלי‪ .‬העבודה מדברת על הקשר בין דימוי‬
‫עצמי לבין שתיית אלכוהול ובמילים אחרות‪ ,‬אנשים הצורכים אלכוהול על מנת להרגיש בטוחים‬
‫בעצמם‪ .‬הכותב בשיר מדבר על כך שהוא עושה את עצמו על מנת שישימו לב אליו‪ .‬כך גם אנשים‬
‫אשר שותים אלכוהול כדי להעלות את ביטחונם העצמי‪ -‬הם מאמינים כי האלכוהול משנה אותם‬
‫וכך מרגישים בטוחים יותר בעצמם ‪ .‬הם זקוקים לתשומת הלב ‪ ,‬להרגשת הביטחון העצמי הגבוה‪,‬‬
‫על מנת להעלות את ביטחונם העצמי ובכך מאמינים כי הדימוי העצמי שלהם ישתפר‪.‬‬
‫בחרתי בנושא זה מסיבות רבות ומגוונות ‪ .‬קודם כל ‪ ,‬זה נושא מעניין‪ ,‬עכשווי ורלוונטי במציאות‬
‫זו‪ .‬כיום בני נוער רבים שותים אלכוהול ‪ ,‬אם זה כדי להרגיש "חלק " מקבוצה ‪ ,‬אם זה על מנת‬
‫לברוח מבעיות בחיים האישיים ‪ .‬שתיית האלכוהול במיוחד בתקופה האחרונה ‪ ,‬מראה עד כמה‬
‫לאלכוהול יש השפעה עלינו ‪ ,‬נודע לי על מקרים רבים של קטטות ‪ ,‬הפרעות סדר ‪ ,‬ומקרים כואבים‬
‫אחרים בעקבות שתיית אלכוהול‪.‬הסיבה העיקרית אשר הובילה אותי לבחור בנושא זה ‪ ,‬היא‬
‫לאחר שראיתי כמה אנשים שותים אלכוהול מהסיבה שהם לא מרגישים בטוחים בעצמם בלעדיו‪.‬‬
‫זו הסיבה הכי כואבת ו"מיותרת" שיצא לי לראות ולשמוע‪ .‬הרי השתייה היא מעין טריגר על מנת‬
‫להרגיש משוחרר ‪ ,‬היא לא משנה את מי שאתה באמת‪ .‬לכן ‪ ,‬רציתי לבדוק כמה אנשים שותים‬
‫מהסיבה הזו‪.‬‬
‫העבודה מדברת למעשה על השפעת הדימוי העצמי בין אם הוא נמוך או גבוה על דפוסי שתיית‬
‫אלכוהול – כלומר למה הוא גורם? האם לצריכת אלכוהול או להימנעות משתייה חריפה והאם‬
‫ישנו הקשר הזה בכלל?‬
‫ההשערה המניעה את עבודה זו למעשה היא שדימוי עצמי חיובי גורם לדפוסי שתיית אלכוהול‬
‫נמוכים בקרב בני נוער‪.‬‬
‫אני מקווה שבעקבות עבודה זו‪ ,‬יבינו בני נוער הצורכים אלכוהול בעקבות דימוי עצמי נמוך‪,‬‬
‫שהאלכוהול אינו משנה את הבן אדם ‪ ,‬ושהם לא צריכים להשתנות‪ ,‬הם טובים כמו שהם‪.‬‬
‫לסיום ‪,‬רציתי להודות למנחת העבודה – אורלי דניאל ולספרניות בספריית בית הספר "עמי אסף"‪,‬‬
‫אשר תרמו הרבה מזמנם לטובת עבודה זו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמודים‬
‫מבוא ……………………………‪...........‬‬
‫‪4‬‬
‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.1‬פרק ראשון ‪ :‬משתנה בלתי תלוי ‪ -‬דימוי עצמי‪.‬‬
‫‪ 1.1‬דימוי עצמי ומרכיביו‪.......................... .‬‬
‫‪6-7‬‬
‫‪ 1.1‬התפתחות הדימוי העצמי ‪.....................‬‬
‫‪8-9‬‬
‫‪ 1.1‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11-11‬‬
‫‪ 1.4‬הערכה עצמית‪.‬‬
‫‪.2‬פרק שני‪ :‬משתנה תלוי – דפוסי שתיית אלכוהול‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מהו אלכוהול והסכנות בצריכתו‪.‬‬
‫‪11-14‬‬
‫‪ 1.1‬אלכוהוליזם‪.‬‬
‫‪15-16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 1.1‬הגורמים לשתיית משקאות אלכוהוליים‪.‬‬
‫‪ .2‬פרק שלישי‪ -‬הקשר בין דימוי עצמי לדפוסי שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוסי שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים‪-‬‬
‫"למה הם שותים אלכוהול?" מאת הרב אלישע אבינר ‪ ,‬ו"האם אלכוהול יכול לשנות אותנו ‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫או שהוא רק הטריגר?" מאת שירן שמחון‪.‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫החלק המחקרי – מחקר שדה‪:‬‬
‫מבוא למחקר שדה‬
‫הצגה וניתוח ממצאים‬
‫דיון ומסקנות‬
‫סיכום‬
‫רשימת מקורות‪.‬‬
‫נספחים‪ - :‬שאלון ‪ -‬הצעת המחקר המאושרת‪ -.‬טבלת עיבוד שאלונים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא‬
‫בשנים האחרונות עם התפתחות המדיה ‪ ,‬חיפושי הריגושים והצורף בסיפוקם בקרב בני הנוער‪,‬‬
‫הם נחשפים לאלכוהול‪ .‬משנה לשנה אנו נחשפים לנתונים כואבים המעידים שגיל הנוער הצורך‬
‫אלכוהול יורד משנה לשנה‪ .‬לכל נער ישנה הסיבה שלו לשתיית האלכוהול – בין עם זה לחץ חברתי‬
‫‪ ,‬בעיות משפחתיות ‪ ,‬ואף דימוי עצמי‪.‬‬
‫העבודה בנוייה משני חלקים ‪ :‬החלק הראשון הוא החלק התיאורטי ‪ ,‬בו יוצגו תאוריות והיבטים‬
‫שונים בנוגע לנושא הנדון מתוך מאמרים וספרים שקראתי העוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש ‪1‬‬
‫פרקים וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪.‬‬
‫הפרק הראשון דן בדימוי עצמי‪ ,‬מרכיביו ‪ ,‬כיצד הוא מתבטא בתאוריות השונות ‪ ,‬הגורמים‬
‫המשפיעים עליו ועוד‪.‬‬
‫הפרק השני מדבר על אלכוהול וסכנותיו ‪ ,‬אלכוהוליזם ‪ ,‬הגורמים לשתיית אלכוהול ‪ ,‬ועמדות‬
‫בנוגע לשימוש באלכוהול בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫בפרק השלישי אציג שני מחקרים‪" -‬למה הם שותים אלכוהול" מאת הרב אלישע אבינר ‪ ,‬ו"האם‬
‫אלכוהול יכול לשנות אותנו ‪ ,‬או שהוא רק הטריגר?" מאת שירן שמחון ‪ ,‬סטודנטית למנהל‬
‫עסקים‪ .‬שני מחקרים אלו יתארו את הקשר בין המשתנה התלוי לבתי תלוי בעבודתי – אלכוהול‬
‫ודימוי עצמי‪ ,‬ויסייעו לי לראות האם מסקנתי נכונה‪.‬‬
‫החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי ‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח שדימוי עצמי נמוך מוביל‬
‫לדפוסי שתיית אלכוהול גבוהים ‪.‬אי לכך ביצעתי שאלון על נושא העבודה ובדקתי את שאלת‬
‫המחקר‪.‬השאלון מאופיין ב‪....‬‬
‫כולי תקווה כי השערתי נכונה‪ ,‬וכן שהיא תמחיש את מה שרציתי ‪ .‬ברצוני שעבודה זו תראה‬
‫לאנשים השותים על מנת להעלות את דימויים העצמי שהם הרבה יותר טובים בלעדיה ‪ ,‬שהם לא‬
‫זקוקים לה ‪ ,‬ושיש להם את כל הסיבות להרגיש בטוחים בעצמם ללא שתיית אלכוהול‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החלק התאורטי‬
‫‪5‬‬
‫פרק א –משתנה בלתי תלוי‬
‫‪ 1.1‬דימוי עצמי ומרכיביו‪.‬‬
‫זהו פרק חשוב ומשמעותי לעבודה אשר יתאר את המשתנה הבלתי תלוי ‪-‬דימוי עצמי ואת‬
‫מרכיביו‪ .‬הוא פרק חשוב ומשמעותי לעבודה‪,‬מפני שהוא מתאר חלק חשוב ומשמעותי בעבודה –‬
‫מה מכיל הדימוי העצמי וכיצד הוא משפיע ‪ ,‬מושפע ומתעצב‪.‬‬
‫"דימוי עצמי הוא המבט האישי שלנו את עצמנו ‪ ,‬דיוקן עצמי המספק מידע ומתאר מאפיינים‬
‫‪1‬‬
‫ותכונות‪ ,‬אלו מגבשים תמונה מקיפה שיש לנו לגבי עצמינו"‬
‫‪.‬הדימוי העצמי הוא דינמי – משתנה ומתפתח עם הזמן ‪,‬תלוי בסביבה ומוערך על פי היחס בין‬
‫הרצוי למצוי בחייו של הפרט‪ .‬האדם תופס את עצמו בעיקר בצורה בה הוא חושב שאחרים‬
‫תופסים אותו ולכן ניתן לומר כי תפיסת הדימוי העצמי מתפתחת על סמך עמדות אחרים כלפי‬
‫האדם‪ .‬הדימוי העצמי מתעצב ומושפע מכמה היבטים מרכזיים ‪:2‬‬
‫‪ ‬חוויות והתנסויות – החוויות בהם אנו לוקחים חלק הם אלו התורמים לאופן בו אנו‬
‫תופסים את עצמינו ‪.‬‬
‫‪ ‬אינטראקציות בין אישיות‪ -‬האינטראקציות בחיינו הולכות ומתרחבות ככל שאנו‬
‫מתבגרים ‪ .‬התגובות מהסביבה ‪ ,‬ההשוואה לאחרים והיחסים עם אחרים עוזרים לעיצוב‬
‫הדימוי העצמי‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות וחברה – התרבות והחברה אליהן אנו משתייכים מציבות בפנינו את הנורמות‬
‫והמטרות אליהם אנו צריכים לשאוף‪ .‬כך מושפע מהן דימויינו העצמי‪.‬‬
‫דימוי עצמי מתפתח מכמה וכמה בחינות ‪ .‬ראשית ‪ ,‬ישנו הדימוי האישי ‪ .‬כלומר ‪ ,‬כיצד האדם‬
‫תופס את תכונות האופי שלו ואת אישיותו ‪ .‬שנית ישנו הדימוי הגופני ‪ ,‬המדבר על תפיסת המראה‬
‫‪ ,‬הגוף והמצב הבריאותי ‪ .‬בנוסף ‪,‬ישנו דימוי מוסרי בו למעשה נמדדת רמת המוסריות לפי‬
‫הנורמות המקובלות בחברה‪ .‬המשפחה הינה מרכיב חשוב ומשפיע‪ ,‬והפרט מודד כיצד הוא נתפס‬
‫במסגרת המשפחתית וכיצד המשפחה מתייחסת אליו – כך נוצר הדימוי המשפחתי‪.‬וכמובן ‪,‬‬
‫הסביבה והאינטראקציות הסובבות את האדם במשך כל חייו גורמות לו לגבש את דימויו‬
‫החברתי‪.‬‬
‫לדימוי העצמי השפעות רבות על חיינו‪ .‬הוא משפיע על ההערכה העצמית ‪ ,‬על ההתנהגות – אם‬
‫אדם מייחס לעצמו תכונות מסוימות הוא ינהג על פיהן‪ .‬בנוסף הדימוי העצמי משפיע על קביעת‬
‫מטרות ויעדים‪ .‬אדם מציב לעצמו מטרות תוך כדי שהוא שוקל את יכולותיו ( לפי דימויו העצמי ) ‪,‬‬
‫כך אדם שדימויו העצמי נמוך וחושב שיכולתו נמוכה לא יקבע לעצמו מטרות ויעדים שהוא חושב‬
‫שהם מעל ליכולתו‪.‬מלבד זאת הדימוי העצמי משפיע על האופן בו החברה תופסת אותנו ‪ .‬ישנם‬
‫מקרים בהם קיים פער בין הדימוי העצמי של הפרט לאיך הסביבה תופסת אותו בפועל‪ .‬אך לרוב‬
‫הדימוי העצמי מקרין כלפי חוץ וכך משפיע על החלטת הסביבה‪.‬הדימוי העצמי נחשב גורם הנעה‬
‫מרכזי בחיי האדם ‪ ,‬ועל כן יש לו חשיבות והשפעה רבה‪3.‬חשיבות הדימוי העצמי הינה מוכרת כבר‬
‫יותר ממאה שנים‪ .‬בימים אלו‪ ,‬בעידן המודרני‪ -‬דימוי עצמי נמוך זו ההפרעה השכיחה ביותר‬
‫‪" 1‬דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות";ע‪.‬לבקוביץ'‪.‬‬
‫‪ 2‬אתר "בטיפולנט"‪,‬הלקסיקון הפסיכולוגי ;ערך דימוי עצמי‪.‬‬
‫‪ 3‬אינציקלופדיה ‪ ynet‬ערך הנעה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪".‬למעשה מיום שנולדו מבחני ‪ IQ‬רוב בני האדם נתונים להטפות‪ ,‬להשוואות ולתחרות בלתי‬
‫נסבלת ולמעשה רוב אוכלוסיית המערב סובלת מדימוי עצמי נמוך ‪".‬‬
‫‪" 4‬דימוי עצמי ו‪ 11‬אינטילגנציות" ד''ר לוסקי ד‪. .‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1.2‬התפתחות הדימוי העצמי‬
‫פרק זה יתאר כיצד למעשה מתפתח הדימוי העצמי אצל כל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬פרק משמעותי וחשוב‬
‫לעבודה המתאר תהליך המתמשך לאורך כל חיינו‪ ,‬מה הוא כולל ומה הם התנאים לקיומו‪.‬‬
‫דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיה‪.‬‬
‫האדם בונה לעצמו במהלך חייו מערכת תפיסות על עצמו‪ .5‬עד גיל בית הספר מתפתח הדימוי‬
‫העצמי הריאלי – הדימוי המצוי‪ ,‬כלומר תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא ברגע נתון ‪ .‬מעת‬
‫ילדותו מקנים לו הוריו וסביבתו ערכים ‪ ,‬מתוכם לומד הילד מה הדבר הרצוי בחברה ומאמץ‬
‫לעצמו דימוי אידיאלי – הדימוי הרצוי ‪ ,‬כלומר הדימוי אליו שואף האדם‪ ,‬הדימוי של אדם על‬
‫עצמו כפי שהוא רוצה להיות‪ .‬לגיבוש דימוי עצמי ישנם תנאים להתפתחות והם התהליכים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫היבדלות ‪ :‬היבדלות פירושה שהאדם חש כישות נפרדת ‪ ,‬מבחינה פיזית ונפשית מהסובבים אותו‪.‬‬
‫בשבועות הראשונים לחיי התינוק הוא לא מבחין בינו לבין הסביבה שלו‪ .‬כל מה שסביבו – כולל‬
‫גופו ‪ ,‬צעצועי ומיטתו‪ -‬כולם נראים כחלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬
‫בהדרגה בעזרת תחושות גופניות ‪ ,‬מתחיל התינוק להרגיש את גופו – כאשר צרכיו אינם באים על‬
‫סיפוקם ( למשל – כשקר לו ‪ ,‬כשהוא רעב )‪.‬וכך‪ ,‬בסוף השנה הראשונה לחייו לערך ‪ ,‬נוצרת אצל‬
‫התינוק תחושת היבדלות גופנית מהסביבה‪.‬‬
‫החל מהשנה השניה לחייו חווה הפעוט גבולות – אין לו חופש מוחלט‪.‬הפעוט מבין כי ישנה מסגרת‬
‫מסביבו המגבילה ומכילה – והיא ההורים‪.6‬ההתפתחות המוטורית והקוגנטיבית בשלב זה של‬
‫חייו‪ ,‬מביאה את התינוק לקיום רצון נפרד משלו‪ ,‬בידיעה שלכל אחד רצון נפרד‪ .‬זה מתבטא‬
‫בהתעקשות ל"עצמאות" – התינוק רוצה לפעול לבד‪ ,‬וכן בבדיקת גבולות והתנגדות לתכתיבי‬
‫ההורים‪.‬‬
‫קביעות העצמי‪ :‬ההכרה והתחושה שלמרות השינויים הסביבתיים והחיצוניים של אדם – הוא‬
‫נשאר אותו אדם‪ .‬הכרה זו מתפתחת בהדרגה לקראת סוף השנה הראשונה של חיי התינוק‬
‫כתוצאה מהתפתחות של שתי יכולות – יכולת ההסמלה וקביעות האובייקט‪ .‬יכולת ההסמלה‬
‫פירושה היכולת לייצג את המציאות באמצעות ייצוגים פנימיים וקביעות האובייקט הינה יכולת‬
‫תפיסת האובייקט בזיכרון גם כאשר הוא אינו נקלט על ידי אחד החושים ברגע נתון‪ ( .‬שתי יכולות‬
‫אילו הינן חלק מהשלב הסנסורי מוטורי מהתאוריה של פיאז'ה)‪.‬‬
‫זיהוי העצמי‪:‬לאחר רכישת תחושת היבדלות וכן קביעות העצמי הילד לומד לזהות את עצמו ‪.‬‬
‫בתחילה מדבר על עצמו התינוק בגוף שלישי – כפי שהוא שומע את הסביבה מדברת אליו‪ ,‬ולאחר‬
‫התפתחות יכולת לשונית הוא מתחיל לקרוא לעצמו " אני" ולא בשמו‪ .‬הוא כבר אינו מתייחס‬
‫לעצמו כמושא ‪ ,‬אלא כנושא‪ .‬התפתחות התודעה מתבטאת לרוב בזיהוי עצמי של הילד‬
‫במראה‪"(.‬מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה" – מחקר ישראלי להתפתחות המשפחה)‪.‬‬
‫התפתחות שלושת תהליכים אלו מאפשרת את התפתחות הדימוי העצמי‪ .‬התפתחות הדימוי‬
‫העצמי נובע משילוב של כמה מקורות ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות אחרים‪:‬ילדים עד גיל חמש לערך ‪ ,‬לומדים על עצמם דרך התגובות אותם הם‬
‫מקבלים מהסביבה ‪ .‬אם הם שומעים מחמאות‪ ,‬הם מעידים על עצמם תכונות חיוביות‬
‫‪ 5‬ד''ר בר‪-‬אל צ‪ ; .‬ד''ר נוימאר מ‪" .‬פסיכולוגיה התפתחותית – מפגש שני" הוצאת רכס ‪. 1111 ,‬‬
‫‪" 6‬התפתחות נפשית של העצמי" ד''ר צ'סנר ס‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ואם הם שומעים ביקורות הם מעידים על עצמם תכונות שליליות‪.‬בדר''כ התגובות נוטות‬
‫להיות סובייקטיביות (תגובות מההורים( ועל כן הדימוי העצמי של הילד הוא סובייקטיבי‬
‫ולא מציאותי‪ .‬כאשר מגיע הילד לביה''ס ‪ ,‬הוא מקבל משימות בתחומים שונים ‪ ,‬תגובות‬
‫החברים והמורים ‪,‬בניגוד להורים‪ ,‬הינן תגובות אובייקטיביות וכך הילד לומד על עצמו‬
‫כפי שהוא באמת ולא באופן סובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ ‬התנסות אישית‪:‬כאשר לילד חשיבה הגיונית‪ ,‬הוא מגיע למצב בו הוא מסוגל להסיק על‬
‫עצמו מסקנות אובייקטיביות לא רק על סמך תגובות הסביבה אלא גם בעקבות הישגיו‬
‫האובייקטיבים‪ .‬התנסות הילד במצבים שונים מלמדת אותו על כישוריו ונטיותיו‪ .‬ילד‬
‫המלח בתחום מסוים – מעיד על עצמו מכך שהוא כישרוני בתחום זה ‪ .‬כישלון מעיד על‬
‫העדר כשרון‪ .‬ילד הנחשף לתחומים רבים יכול לגלות במה הוא חזק ובמה הוא חלש‪.‬‬
‫‪ ‬השוואות של הילד בין עצמו לבין אחרים‪:‬החשיבה המתפתחת של הילד מסייעת‬
‫ומאפשרת לו להשוות בין עצמו לבין אחרים‪.‬על פי תאורית ההשוואה החברתית של ליאון‬
‫פסטינגר‪ ,‬האדם לומר להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין קבוצת‬
‫השווים‪ .‬מרש (‪ ) marsh& caravan 2002‬כינה את התופעה הזו בשם "אפקט הדג הגדול‬
‫בבריכה הקטנה" כלומר תלמיד יעריך את ההישגים שלו עצמו בהתאם ל"בריכה" –‬
‫לסביבה בה הוא נמצא‪ ,‬בהשוואה לאחרים‪.‬‬
‫‪ ‬התבוננות הילד בעצמו מנקודת מבט של אחרים‪:‬ילדים בגיל בית הספר כבר מסוגלים‬
‫להתייחס לנקודת מבט של אחרים – כך למעשה הם יכולים להסתכל על עצמם דרך עיני‬
‫אחרים ‪ ,‬ללמוד על עצמם ולפתח את דימויים העצמי‪ .‬ג'ורג' הרברט מיד ( ‪) mead 1934‬‬
‫‪,‬סוציולוג ופסיכולוג חברתי‪ ,‬טען כי הדימוי העצמי הוא תוצר של אינטראקציות של‬
‫הפרט עם הסביבה וכן של יכולת האדם להתבונן על עצמו דרך עיני אחרים‪ .‬האחרים‬
‫משמשים מעין מראה דרכה הפרט רואה את עצמו‪.‬‬
‫כתוצאה משלל תהליכים אלו‪ ,‬הילד מסיק מסקנות לגבי עצמו המסייעים לו לפתח רכיבי דימוי‬
‫עצמי‪ .‬בגיל הגן מתפתח בעיקר הדימוי הגופני מיני – הילד מבחין בחיצוניות שלו‪ ,‬במינו‪.‬ילדים‬
‫צעירים נוטים לתאר את דימויים העצמי כמושלם משום שהם מכחישים קיום היבט שלילי‬
‫באישיות שלהם‪.‬‬
‫בגיל בית הספר‪,‬ממשיך הילד לפתח דימוי עצמי במישורים נוספים כאישי‪ ,‬חברתי ומשפחתי‪ .‬גם‬
‫הדימוי הגופני ממשיך להתפתח לאורך כל התפתחות הדימוי העצמי‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות נמצאים המתבגרים בשיא החשיבה האנושית‪ ,‬הם מתחילים להתייחס לרמת‬
‫המוסריות שלהם וכך מתפתח גם הדימוי המוסרי‪ .‬הפרט מסוגל לשפוט את רמת המוסריות שלו‬
‫בסיטואציות שונות וכך לומד ומעיד על עצמו מבחינה מוסרית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.2‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‬
‫כחלק ממקצוע הפסיכולוגיה יש לקשר את נושא העבודה לתאוריות השונות‪ .‬דימוי עצמי זהו מושג‬
‫המתקשר ללא מעט תאוריות ואף מוגדר בהן בצורות שונות‪ .‬זהו פרק משמעותי וחשוב להבנת העבודה‪.‬‬
‫המושג דימוי עצמי מופיע בתאוריות ובגישות שונות כמושג – "העצמי" ‪",‬הערכה עצמית" ועוד‪.‬‬
‫"הגישה ההומוניסטית פנומנולוגית" של קרל רוג'רס‪ ,‬הינה אחת מבין הגישות והתיאוריות בהן‬
‫מדובר על דימוי עצמי‪ .‬תיאוריה זאת שמה דגש על שני מושגים המרכיבים אותה –‬
‫הומוניזם פירושו – האדם הינו יצור טוב מטבעו‪ ,‬הוא שולט בחייו ומכוון אותם לקראת הגשמה‬
‫עצמית‪.‬המושג השני הוא פנומנולוגיה – האדם מתנהג לפי תפיסת העולם שלו‪ .‬ההסבר‬
‫להתנהגויות של האדם הינו החוויה הסובייקטיבית אותה הוא עובר‪ .‬על פי רוג'רס העצמי כולל את‬
‫התפיסות של אדם על עצמו‪ ,‬יחסיו עם אחרים ‪ ,‬תפיסות היבטים שונים בחיים ‪ ,‬והערך אותו‬
‫מייחס האדם לתפיסות אלו‪7.‬העצמי כולל גם את הערכים החיוביים או השליליים אותם מקשר‬
‫האדם לתכונותיו‪ ,‬אשר קובעים בסופו של דבר את הערך העצמי שלו‪ .‬זהו למעשה העצמי‬
‫הריאלי‪ .‬מולו ישנו העצמי האידיאלי‪ ,‬אשר זהו האופן בו האדם רוצה לראות את עצמו וכן גם‬
‫הציפיות שלו מעצמו נכללות בו ‪.8‬‬
‫"תאוריית העצמי" של היינץ קוהוט‪ ,‬מניחה כי על מנת להגיע ל"עצמי בריא " צריכים להתקיים‬
‫שלושה עקרונות‪ .‬ראשית – אמפטיה‪ .‬פירושה הבנת הצרכים והחוויה העצמית של הפרט וכן‬
‫להתנהג בהתאם לתחושותיו‪ .‬שנית‪ ,‬העצמי ולכידות העצמי וכן גם העיקרון זולת עצמי‪ .‬העצמי‬
‫בעצם נבנה תוך אינטראקציות עם הסביבה –"‪ "self objects‬ועם ההורים בפרט‪ .‬ההורים הם‬
‫למעשה הזולת העצמי – מישהו ‪ /‬משהו אשר מטרתו לספק את הצרכים הפסיכולוגיים שלנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הכוונה למעשה הינה להתחשבות יתרה של ההורה בילדו‪.‬‬
‫תאוריית העצמי מתארת גם את שלבי ההתפתחות של העצמי ‪-‬‬
‫החודשים הראשונים של החיים ‪ ‬השלב האדיפאלי‪ ‬שלב החביון‪ ‬שלב ההתבגרות‪ ‬שלב‬
‫ההורות‪ ‬שלב אמצע החיים‪ ‬שלב הזקנה‪.‬‬
‫"האדם אינו מה שהוא חושב שהוא‪,‬הוא גם אינו מה שאחרים חושבים שהוא‪-‬האדם הינו מה‬
‫שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא‪( ".‬צ'רלס הורטון קולי)‪.‬‬
‫על פי קולי ‪ ,‬לכל אדם יש עצמי – זהות נפרדת ומיוחדת לנו המתפתחת תוך כדי אינטראקציה עם‬
‫הסביבה‪.‬האני במראה פירושו שהפרט מתייחס לדימויו העצמי ומעריך אותו כפי שהוא חושב‬
‫שהאחרים מעריכים אותו‪.‬‬
‫קולי אומר כי תהליך התפיסה העצמית מתפתח בשלושה שלבים – ראשית‪,‬קליטת תפיסת‬
‫הסביבה אותנו‪ ,‬קליטת שיפוט אחרים לגבי התנהגותנו‪ ,‬והערכת התנהגותנו בהתאם לתגובות‬
‫‪10‬‬
‫הסביבה כלפיה‪.‬‬
‫‪ 7‬ד''ר אורית כ‪ ; .‬פרידמן ד‪" .‬רוג'רס ‪:‬גישה הומוניסטית פנומנולוגית –העצמי" ‪ ,‬מתוך אתר "הספריה הוירטואלית‬
‫של מט''ח"‪.‬‬
‫‪" 8‬קרל רוג'רס" אתר "בטיפולנט" – הלקסיקון הפסיכולוגי‪.‬‬
‫‪" 9‬פסיכולוגיית העצמי של קוהוט" – האינציקלופדיה היהודית‪ ,‬אתר "מכללת הרצוג דעת‪-‬לימודי יהדות ורוח"‪.‬‬
‫‪" 10‬סוציולוגיה במעגלי החברה – פרק חברות " אלעד ר‪;.‬נוה נ‪ ;.‬רן א‪ – .‬הוצאת רכס‪.1114 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬הערכה עצמית‬
‫פרק זה ידבר על הערכה עצמית ‪ .‬הערכה עצמית הינה מרכיב של דימוי עצמי ולכן פרק זה חשוב על מנת‬
‫להבין את מהות הדימוי העצמי‪ ,‬ואת משמעותו‪.‬‬
‫"הערכה עצמית הינה המוניטין שאנו רוכשים לעצמנו" (נתנאל ברנדן‪,‬חוקר ותיאורטיקן)‪.‬‬
‫כלומר ‪,‬הערכה עצמית היא מידת הערך אותה האדם רוכש כלפי עצמו ‪ .‬הערכה עצמית מושפעת‬
‫מאופן החשיבה שלנו על עצמנו‪ ,‬מהדרך בה אחרים מעריכים אותנו‪ ,‬וכן מההצלחות והכישלונות‬
‫אותם אנו חווים במהלך חיינו תוך דירוג חשיבותם‪.‬‬
‫הערכה עצמית מתפתחת כבר בגיל בית הספר היסודי‪.‬זהו גיל בו הילדים בעלי יכולת להעריך את‬
‫כישוריהם‪ ,‬את היכולות שלהם ‪ ,‬ולהשוות בינם לבין אחרים‪ .‬זהו שלב בחייהם בו הם מודעים‬
‫ומפנימים את הנורמות והערכים בחברה ועל כן נבנה אצלם עצמי אידיאלי – אליו הם שואפים‬
‫להגיע ‪ ,‬לצד העצמי הריאלי בו הם מצויים כרגע‪.11‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬ישנם תיאורטיקנים כקרל רוג'רס‪,‬אשר טוען כי הבסיס להערכה עצמית נסנה כבר‬
‫בילדות המוקדמת כתוצאה של הקשר בין הילד להוריו‪ .‬רוג'רס טען בגישתו ההומוניסטית‬
‫פנומולוגית ‪,‬שכאשר ההורים מספקים לילד הערכה חיובית מותנית – הערכה התלויה במעשיו ולא‬
‫מובנית מאליה ‪ ,‬יווצר מצב בו הילד לא יתנהג בהתאם לעצמי האמיתי שלו ולא יגיע למימוש‬
‫עצמי‪ ,‬מכיוון שבמצב זה המודעות לשאיפות לרגשות והתנהגויות הינה אסורה‪ .‬כך ירכוש הילד‬
‫הערכה עצמית נמוכה ותפיסה עצמית שלילית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ -‬במקרה של קבלת הערכה עצמית חיובית בלתי מותנית – כלומר ילד אשר הוריו‬
‫קיבלו אותו כמו שהוא ‪ ,‬ללא תנאים ‪ ,‬הילד יתנהג באופן שמפתח את עצמו ולא באופן שמרצה‬
‫אחרים‪ .‬כך יפתח הילד ערך עצמי חיובי – כלומר הערכה עצמית חיובית‪.‬הוא יתנהג לפי תחושותיו‬
‫ויהיה בעל יכולת להגיע למימוש עצמי‪.12‬‬
‫ישנם שני צדדים להערכה עצמית – ראויה וירודה‪.‬הערכה עצמית ראויה מקורה מתוך קבלה‬
‫עצמית של האדם את עצמו‪,‬מתוך ביטחון בתפיסות החיים שלו( שמתפתחות יחד עם ניסיון החיים‬
‫המצטבר)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪,‬הערכה עצמית ירודה מגיעה מתוך אי קבלה עצמית ‪ ,‬אליה נלוות גם שיפוטיות‬
‫וביקורת כלפי עצמי‪ ,‬דחיה ובמקרים קיצוניים סלידה עצמית‪ .‬וכן גם מתוך חוסר ביטחון המוביל‬
‫לתלות יתר וחוסר תפקוד‪.13‬‬
‫הערכה עצמית נבנית בעזרת שש דרכים‪-‬‬
‫‪ ‬לחיות במודעות‪ -‬לחיות בפתיחות‪ ,‬להיות מודע לסביבתך‪ ,‬להיות סקרן ולחפש אחר‬
‫מידע‪.‬להיות פתוח לקבלת ידע חדש‪ ,‬מטרות ‪ ,‬תפיסות עולם ‪ ,‬ולהבין את עולמך הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬קבלה עצמית‪ -‬מוכנות להתנסות בדברים שונים‪ ,‬לחוות חוויות ‪ ,‬לקחת אחריות לגבי‬
‫רגשותייך‪ ,‬תחושותייך‪ ,‬מחשבותייך‪ .‬לא להתחמק‪ ,‬להדחיק או להתעלם – אלא‬
‫להתייחס אליהם ולקבל אותם‪ .‬סעיף זה כולל גם קבלת האחר ופעולותיו‪ -‬לא לשפוט‬
‫אחרים על דרכם‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות אישית – על האדם להיות אחראי על בחירותיו ‪ ,‬ועל חייו בכלל‪ .‬הבחירות שלו‬
‫הן אלו המשפיעות על חייו ‪.‬‬
‫‪ 11‬ד''ר בר‪-‬אל צ‪ ; .‬ד''ר נוימאר מ‪" .‬פסיכולוגיה התפתחותית – מפגש שני" הוצאת רכס ‪1111 ,‬‬
‫‪" 12‬מפגשים עם הפסיכולוגיה –פסיכולוגיה כללית‪,‬מפגש ראשון‪ ,‬חלק א' "‪,‬ד''ר בר‪-‬אל צ‪ ;.‬ד''ר נוימאר מ‪,.‬הוצאת‬
‫רכס‪.1119,‬‬
‫‪" 13‬פיתוח הערכה עצמית ראויה כאמצעי חיוני לחיים מוצלחים" דגן ר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬אסרטיביות‪ -‬הכוונה בכך היא להיות כנים ואמיתיים‪ ,‬לעמוד על שלנו ‪ ,‬לדעת היכן אנו "‬
‫עומדים" ‪.‬‬
‫‪ ‬הגשמת יעוד ומטרות ‪ -‬על האדם לזהות את מטרותיו ‪ ,‬לארגן ולבקר אותן ‪ ,‬לדעת מה‬
‫ההשלכות בהשגת מטרות אלה‪ ,‬ולנסות ליישם אותן ולהשיגן‪.‬‬
‫‪ ‬יושר – הכוונה בכך היא שעל האדם להיות עקבי בדעותיו ‪ ,‬להמשיך במה שהוא מייצג ‪,‬‬
‫לומר את האמת‪ ,‬לכבד מחויבויות וליישם ערכים על פיהם הוא פועל ובהם הוא מאמין‪.14‬‬
‫‪ 14‬אתר "מכללת פסגות"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק שני – משתנה תלוי‬
‫‪ 2.1‬אלכוהול והסכנות בצריכתו‪.‬‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לדפוסי שתיית אלכוהול בגיל ההתבגרות ‪ .‬בפרק זה אסביר על‬
‫המשתנה התלוי – אלכוהול ועל הסכנות הכרוכות בעת שימוש בו – לטווח הקרוב והרחוק‪ .‬אלו הן סכנות‬
‫ממשיות לכל בן נוער או אדם באשר הוא הצורך אלכוהול‪ ,‬ועל כן יש לדעת ולהבין מהן הסכנות בפירוט‪.‬‬
‫אלכוהול‪ ,‬או בשמו האמיתי – אתנול ‪ ,‬הינו חומר המצוי במשקאות שונים ובריכוזים שונים ‪,‬‬
‫המשתנים לפי סוג המשקה ‪ .‬הוא יכול להוות אחוזים בודדים ממשקה ‪ ,‬דוגמת בירה (‪)1.5%-5%‬‬
‫ויכול להגיע למעל ‪ 51%‬במשקאות כוודקה‪.‬‬
‫אתנול הינו חומר אורגני נוזלי ( נוסחתו ‪,) CH3CH2OH -‬חסר צבע ובעל ריח נעים‪ .‬הוא‬
‫ממשפחת הכהלים המונוהידריים הראשוניים‪,‬וכן הכוהל הנפוץ והידוע ביותר‪.‬לאתנול שימושים‬
‫רבים ‪ ,‬ביניהם חומר מוצא לכימיקלים אורגניים שונים ‪ ,‬ממס וכן חומר חיטוי‪.15‬‬
‫אך כפי שנאמר – שימושו המרכזי הוא כמרכיב במשקאות חריפים‪.‬האתנול מתמוסס במים ושומן‬
‫וחודר בקלות דרך ממברנות ביולוגיות‪ .‬על כן הוא נספג בקלות ובמהירות יחסית בגוף‪ .‬הוא אינו‬
‫מעוכל בשום צורה אלא נספג – כ‪ 11%‬בקיבה ו‪ 81%‬במעי בעיקר בחלקים הקדמיים ‪.‬קצב הספיגה‬
‫תלוי בעיקר בקצב התרוקנות הקיבה‪ .‬עובדה זו מסבירה את התופעה שרמת אלכוהול בדמו של‬
‫אדם עולה במהירות יחסית לאדם אשר אכל במקביל לשתיה‪.16‬‬
‫בעת שתיית אלכוהול יש לקחת בחשבון סכנות רבות ‪ ,‬לטווח הקרוב והרחוק כאחד‪ .‬ההשפעה‬
‫המוכרת והידועה ביותר הינה "חמרמורת" אשר זו תופעה המופיעה לאחר לילה של שתייה‬
‫מופרזת ‪,‬כאשר אין יותר אלכוהול בגוף ‪ .‬תסמיניה – עייפות ‪ ,‬כאבי ראש ובטן‪ ,‬סחרחורות‬
‫והקאות‪.‬בנוסף‪ ,‬אלכוהול מגרה את דופן הקיבה ופוגע בכושר תנועת המעיים לכן שתייה מלווה‬
‫לעיתים בשלשולים והקאות‪ .‬האלכוהול פוגע גם בתפקוד המיני – הוא מפחית את רמת ההורמון‬
‫הזכרי טסטוסטרון בדם‪.‬‬
‫שתיית אלכוהול גורמת לתופעה הנקראת השתנת יתר המובילה לייבוש הגוף ותחושת צמא‪ .‬לרוב‬
‫ישנו איבוד חום הגוף וכך גוף השותה מתקרר‪ .‬תופעה זו מסוכנת במיוחד בטמפרטורות נמוכות‬
‫במקרה שלשותה אין הגנה מפני בריחת חום‪.‬כמו כן ישנן הפרעות בראיה – טשטוש וקושי במיקוד‬
‫‪ ,‬וכן פגיעה בפעולות השרירים ‪ .‬כך נגרמות הפרעות בתנועות וישנו קושי לבצע משימות פשוטות‬
‫בהן ישנו צורך בתיאום של עין ויד ‪ .‬בנוסף ישנו דיבור לא ברור וכן חוסר איזון של הגוף‪.‬‬
‫מלבד זאת‪,‬ישנה פגיעה בתפקוד השיכלי – יכולת הריכוז הלמידה והזיכרון‪ .‬כך קורים מצבים בהם‬
‫אדם אשר שתה לא זוכר דבר ‪ /‬זוכר באופן חלקי למרות שהיה בפעילות‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬האלכוהול מתערב בהתהליך ההתפתחות – הוא מספק קלוריות ללא אחד מאבות המזון ‪,‬‬
‫וכך צעיר השותה הרבה משמין לרוב או מזניח אכילת מזון בעל ערך‪ .‬במקרים רבים נראה כי‬
‫אלכוהול עלול להוביל להתפרצויות אלימות והתנהגות בלתי זהירה דוגמת קטטות ‪ ,‬הפרעות סדר‬
‫ופגיעה ברכוש ‪.‬‬
‫ההשפעה המוכרת והידועה ביותר הינה "חמרמורת" אשר זו תופעה המופיעה לאחר לילה של‬
‫שתייה מופרזת ‪,‬כאשר אין יותר אלכוהול בגוף ‪ .‬תסמיניה – עייפות ‪ ,‬כאבי ראש ובטן‪ ,‬סחרחורות‬
‫‪ 15‬איניקלופדיה ‪ ; YNET‬ערך אתנול‪.‬‬
‫‪" 16‬אלכוהול" אתר "הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫והקאות‪.‬בנוסף‪ ,‬אלכוהול מגרה את דופן הקיבה ופוגע בכושר תנועת המעיים לכן שתייה מלווה‬
‫לעיתים בשלשולים והקאות‪.‬‬
‫שתייה מופרזת לאורך השנים עלולה לגרום לנזקים רבים‪ .‬באלכוהול אין חלבונים ‪ ,‬וטמינים או‬
‫מינרלים‪ .‬כאשר אלכוהול הופך תחליף למזון הגוף אינו מקבל את אבות המזון הדרושים וכך‬
‫נגרמת תת תזונה ‪ .‬לא רק זאת – האלכוהול פוגע בתהליך העיכול של המזון שהשתיין אוכל‪.‬‬
‫ישנה תופעה הנקראת "דליריוס טרמינס" ‪ .‬תופעה זו גורמת רעד והזיות בעקבות אי אספקת‬
‫אלכוהול‪ .‬כאשר האלכוהול גורם לנזק מוחי ישנה פסיכוזה מתמדת‪ .‬בנוסף – יכול להגרם סרטן‬
‫בלוע ובקיבה כתוצאה מהגירוי הנגרם בעת שתיית האלכוהול‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הכבד שהוא האיבר‬
‫המפרק את האלכוהול עלול להפגע ויכולות להופיע מחלות כשחמת הכבד וסרטן הכבד‪ .‬נזקים‬
‫נוספים העלולים להגרם הינם כיב קיבה ‪ ,‬ובעיות בבלוטות השונות דוגמת הלבלב‪.17‬‬
‫‪" 17‬הכל אודות אלכוהול"‪,‬מצגת מטעם "האגודה הישראלית למניעת אלכוהוליזם"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 2.2‬אלכוהוליזם‬
‫פרק זה יעסוק ב"אלכוהוליזם" מחלה שנגרמת כתוצאה מהתמכרות לאלכוהול‪ .‬זהו פרק חשוב ומשמעותי‬
‫בעבודה על מנת שידעו על הנזקים העלולים להגרם בעקבות צריכת אלכוהול ועל זה בפרט מפני שהשפעתו‬
‫רבה וקשה על התפקוד וכן על החיים עצמם של החולה בה‪.‬‬
‫האלכוהול הינו חומר פסיכו אקטיבי המשפיע על מערכת העצבים המרכזית ‪ .‬בדרך כלל‬
‫ההתמכרות לאלכוהול מתרחשת לאחר תקופה ממושכת של צריכתו באופן איטי‪.‬‬
‫אלכוהוליזם פירושה תלות גופנית ונפשית באלכוהול והיא מתאפיינת בדחף מתמיד לצריכת‬
‫‪18‬‬
‫אלכוהול‪.‬‬
‫ההתמכרות מובילה להשלכות שונות מכמה בחינות‪ .‬ראשית ‪,‬מבחינה גופנית ‪ -‬תפקודים מנטליים‬
‫שונים ככושר זיכרון וכושר שיפוט ‪ ,‬תפקודים פיזיולוגיים של מערכת העצבים‪ ,‬הכבד והלב –‬
‫נפגמים ‪ .‬שנית ‪ ,‬מבחינה חברתית – אצל אלכוהוליסט עלולה להמצא התנהגות פוגענית ‪ ,‬הרסנית‬
‫ואלימה כלפי הסביבה‪ .‬נכון למים אלו ‪ ,‬להתמכרות זו אין טיפול ‪ ,‬אך ישנן דרכים מגוונות להחזיר‬
‫את האלכוהוליסטים לחיים בריאים מחוסרי שתייה‪.‬‬
‫הגורם לאלכוהוליזם אינו ידוע בבירור ‪ ,‬אך ישנן מספר חשדות לגורמים על פי דעות המומחים‪.‬‬
‫ראשית כל – הסביבה הינה גורם משמעותי המקיף את הילד מעת היוולדו היכול להשפיע עליו‬
‫בדרכים רבות ‪ .‬ילד הגדל בסביבה או משפחה בה שיעור צריכת האלכוהול גבוה – עלול גם הוא‬
‫לפתח דפוסים אלו ולהגיע למצב של התמכרות‪ .‬שנית ‪ ,‬ישנן סיבות פיזיולוגיות‪ -‬ישנם מחקרים‬
‫המעידים על כך שאלכוהוליזם עובר בתורשה‪ .‬על פי מחקר – הסיכוי שלאלכוהוליסט יהיה קרוב‬
‫משפחה אלכוהוליסט גדול פי ‪ 6‬בהשוואה לאדם שאינו סובל מאלכוהוליזם‪ .‬גורם נוסף הנחקר‬
‫הוא הגורם הפסיכולוגי – בעיות פסיכולוגיות עלולות גם הן להוביל להתמכרות לאלכוהול‪.‬‬
‫לאלכוהוליזם מספר תסמינים‪ ,‬והם‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ ‬שתייה לשם שיכרות או בריחה ממצבים קשים‪ ,‬וכן שתייה בזמנים שאינם מקובלים כמו‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות אלימה – פיזית ומילולית‪.‬‬
‫‪ ‬מצב בריאותי מוזנח ‪ ,‬עלול להגיע גם למצב של תת תזונה‪.‬‬
‫‪ ‬הרפלקסים והקואורדינציה של האלכוהוליסט נפגמים‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר נמנעים משתייה – בחילות ‪ ,‬הקאות והזעות (תסמיני גמילה )‪.‬‬
‫‪ ‬שתייה בסתר ‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות לא אחראית ופגיעה בזיכרון‬
‫‪ ‬דיבור לא ברור ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה גופנית – פגיעה בתפקוד הכבד והכליות ‪ ,‬פגיעה במערכת העצבים המרכזית ועוד‪.‬‬
‫ישנן דרכים רבות לטיפול באלכוהוליזם‪ ,‬המותאמות אישית למטופל ‪ ,‬והן‪:‬‬
‫א‪.‬גמילה באשפוז – המטופל מופנה לאשפוז במקום המיועד לכך‪ .‬הוא עובר "ניקוי " של הגוף‬
‫מאלכוהול וכך נחסכים ממנו תסמיני הגמילה כרעד הזיות ובלבול‪ .‬נמשך בין כמה ימים‬
‫לשבועות‪.‬‬
‫‪ 18‬איניקלופדיה ‪ ; YNET‬ערך אלכוהוליזם‪.‬‬
‫‪ 19‬המרכז לגמילה מהתמכרויות " התמכרות לאלכוהול"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪.‬מרכז גמילה – בו נמצאים אנשי מקצוע המתמחים בגמילה וכן רופא המנהל מעקב רפואי‬
‫בעקבות התהליך‪.‬‬
‫ג‪.‬טיפול תרופתי – ישנן תרופות אשר גורמות לתחושת חמרמורת קשה זמן קצר לאחר‬
‫ששותים אלכוהול ‪ ,‬כך בעצם מופחת הרצון לשתות וישנה רתיעה מלשתות פעם נוספת ‪ .‬כמו‬
‫כן ‪ ,‬ישנן תרופות המפחיתות את תסמיני הגמילה – הזעות‪ ,‬הקאות ובחילות‪.‬‬
‫ד‪.‬טיפול פסיכולוגי – בקבוצה או בפרטיות לאחר הגמילה הראשונית‪ .‬מטרת טיפול זה הינה‬
‫‪20‬‬
‫לסייע לנגמל לרכוש אורח חיים אשר ימנע ממנו לחזור להתמכרות זו בעתיד ‪.‬‬
‫‪ 20‬ד''ר גופן ר‪" .‬אלכוהוליזם"‪ ,‬אתר קופ''ח "כללית"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 2. 2‬הגורמים לשתיית אלכוהול‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק בגורמים לשתיית אלכוהול‪ .‬פרק זה חשוב ועקרוני לעבודה מכיוון שבכך למעשה‬
‫עוסקת העבודה – מה גורם לצריכת אלכוהול בקרב בני הנוער‪ .‬אומנם העבודה עוסקת בדימוי‬
‫עצמי ‪ ,‬אך ישנם גורמים נוספים המשפיעים על שתיית אלכוהול‪.‬ועל כן ‪ ,‬יש לדעת למעשה את כל‬
‫הסיבות על מנת להשוות ולקשר‪ ,‬וכן על מנת לדעת את כל המידע בנושא במכלול ‪.‬‬
‫בסקר שנערך על ידי הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול‪ ,‬נמצא כי ‪ 61%‬מהתלמידים בגילאי ‪11-‬‬
‫‪ ,18‬שתו משקה אלכוהולי – ולא באירוע משפחתי או טקסי‪.‬מכך נובע‪ ,‬כי מלבד הסיבות כאירוע‬
‫משפחתי ‪ ,‬ישנן גורמים רבים ומגוונים לשתיית האלכוהול בקרב בני נוער‪.‬‬
‫ראשית ‪ ,‬ישנה הסיבה הנכללת בשם "חרדה"‪ .‬זהו אחד הדפוסים האופיינים לגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫המתבגר חושש למה שעומד לקרות לו גם אם אין לו סיבה מציאותית לדאגה זו‪ .‬זוהי חרדה‬
‫חברתית ‪,‬וישנה סבירות שמתבגרים שחרדתם גבוהה יחסית ירצו להשתמש בחומרים פסיכו‬
‫‪21‬‬
‫אקטיביים המפחיתים חרדה – בין חומרים אלו נמצא האלכוהול‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬ישנה הסיבה של זמינות האלכוהול‪ .‬קל מאוד להשיג שתייה חריפה במדינת ישראל‪.‬‬
‫היא נמכרת בכל מקום ‪ 14‬שעות ביממה ‪ .‬אומנם החוק אוסר על מכירת משקאות אלכוהולים למי‬
‫שטרם מלאו לו ‪ , 18‬אך ישנם בעלי עסקים שעוברים על החוק או – שבני הנוער מבקשים מאדם‬
‫מבוגר יותר שירכוש להם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתקופת ההתבגרות ולאור המציאות המשתנה והעולם המלא גירויים מהירים בהישג יד‪,‬‬
‫ישנה עליה ברמת חיפוש הריגושים‪ .‬המתבגרים מחפשים ריגוש וגירוי גבוה ואלכוהול יכול לספק‬
‫סקרנות זו‪ .‬שינויים בערכי החברה גורמים לצעירים לשתות אלכוהול – מאחר והחברה היום יותר‬
‫חומרנית ושופטת לפי התוצאה ולא הדרך ‪.‬‬
‫הרצון להשתייך לקבוצה הינו רצון מטבעו של האדם‪ .‬במיוחד בגיל ההתבגרות בולט רצון זה –‬
‫להרגיש כחלק מקבוצת השווים‪.‬בגיל זה ישנה שאיפה גדולה במיוחד לקבלה ולקשר חברתי עם בני‬
‫הגיל‪ .‬זה יכול להוביל למצבים של שימוש ברעה באלכוהול – לעיתים כתנאי לקבלת המתבגר‬
‫כחבר בקבוצת בני גילו ‪.‬ישנם בני נוער אשר יהיו מוכנים להסתכן על מנת לחוות תחושת שייכות‬
‫‪22‬‬
‫וחלק מקבוצה כלשהי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האדם הוא משפחתו – לטוב ולרע‪ .‬נער‪/‬ה הגדל בבית‬
‫בו יש מתח דוגמת עימותים בין ההורים או איתם ‪ ,‬בעיות בזוגיות של ההורים או בעיות‬
‫משפחתיות – ככל הנראה יחפש דרך להתנתק מהמצב‪ ,‬והדרך המוכרת ביותר הינה שתיית‬
‫אלכוהול‪ .‬אלימות במשפחה לדוג' ‪ ,‬נמצאה גם היא קשורה להתחלת צריכת אלכוהול בגיל צעיר‬
‫ולהתגברות התהליך כשמתבגרים‪ .‬למשפחה השפעה נוספת – בני הנוער נוהגים לחקות את‬
‫התנהגות הוריהם – אם ההורים שותים הם אלו למעשה שחושפים את עניין צריכת האלכוהול‬
‫לילדיהם ונותנים להם דוגמא ‪ 23.‬גורם נוסף ועיקרי הינו דימוי עצמי נמוך ‪ .‬בגיל ההתבגרות דימוי‬
‫עצמי נמוך הינו שכיח‪ ,‬ובני נוער הנוטים לכך מחפשים דרך מוצא מהמועקה הנגרמת בעקבות‬
‫תחושה זו‪ .‬שתיית אלכוהול היא דרך קלה להתגבר על הביישנות ‪ ,‬המבוכה ‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‬
‫‪,‬מפני שה" היי" שבעקבותיה – יוצר אשליה לרגע של ביטחון עצמי ומסוגלות עצמי גבוהים‪.‬‬
‫‪" 21‬סכנת האלכוהול" ממן ט‪ .‬אתר "באים מכאן" מט''ח‪.‬‬
‫‪". 22‬מדוע בני נוער שותים משקאות אלכוהולים ומה ניתן לעשות? " י‪.‬אפטר אתר " יסודות ליחסים טובים יותר"‪.‬‬
‫‪" 23‬צריכת אלכוהול וגיל ההתבגרות" י‪.‬צוברי אתר " לב אבות "‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק שלישי – הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוסי שתיית אלכוהול בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫בפרק זה אציג שני מאמרים העוסקים בנושאים הקרובים לנושא העבודה‪.‬הצגת מאמרים אלו‬
‫חשובה ‪ ,‬משמעותית‪ ,‬ועוזרת לבסס את השערתי‪.‬‬
‫המאמר הראשון אותו אציג הינו "למה הם שותים אלכוהול?" ‪ ,‬שנכתב בידי הרב אלישע‬
‫אבינר‪,‬ראש הכולל בישיבת ההסדר במעלה אדומים ורב הקהילה‪.‬‬
‫במאמר זה ‪,‬מדבר הכותב על הסיבות לצריכת אלכוהול אצל בני נוער‪ .‬הוא מזכיר סיבות כהשגת‬
‫הנאה מיידית‪ ,‬חיקוי המבוגרים‪ ,‬סקרנות‪ ,‬קשיים ומשברים של גיל ההתבגרות ‪ ,‬לחץ חברתי‪,‬‬
‫בעיות משפחתיות וכי אלכוהול נראה ביניהם כמעין " פתרון" לצרותיהם‪.‬‬
‫הרשימה הזו מסבירה חלק גדול מתופעת צריכת האלכוהול אצל בני נוער‪ ,‬אך זהו לא העיקר‪.‬‬
‫מלבד הסיבה כי אלכוהול מכניס ל"ראש טוב" כדברי הנוער‪ ,‬ישנן סיבות נוספות ומשמעותיות‬
‫יותר‪ .‬הרב אבינר מדגיש במאמרו סיבה נוספת ומעמיק בנושאה והיא "הסרת עכבות"‪ .‬הכוונה‬
‫בכך למעשה שהאלכוהול מפנה את מקום הבושה הטבעית לביטחון רב ולהבעת רגשות בחופשיות‪.‬‬
‫העכבות למעשה הם מחסומים פנימיים כבושה ‪ ,‬ריסון עצמי‪ ,‬מצפון‪ .‬כלומר‪ ,‬בני הנוער שותים על‬
‫מנת לפרוץ גבולות אישיים – העזה בתחום התקשורתי חברתי‪.‬‬
‫הוא טוען במאמרו כי ישנה טענה שמי ששותה אלכוהול – הערכתו העצמית נמוכה‪ ,‬הוא חושב כי‬
‫אלכוהול הוא הפתרון והוא לא ירפא זאת ‪ ,‬זהו רק פתרון זמני‪.‬‬
‫מאמר זה מתקשר ומעיד על נושא עבודתי‪ .‬הרי העבודה עוסקת בהשפעת הדימוי העצמי של אדם‬
‫על דפוסי שתיית אלכוהול‪ ,‬וההשערה היא כי דימוי עצמי נמוך מעיד על דפוסי שתיית אלכוהול‬
‫גבוהים‪ .‬במאמר נאמר כי נוער צורך אלכוהול על מנת להשתחרר‪ ,‬להפטר מהביישנות ולקבל‬
‫ביטחון עצמי ‪ ,‬מתוך המחשבה שהאלכוהול גורם לכך‪ .‬כלומר בני הנוער שותים על מנת לשנות את‬
‫התנהגותם ותכונותיהם אותם הם לא מעריכים באופן גבוה‪ .‬בנוסף הוא מדגיש את הטענה כי‬
‫ישנם אנשים השותים אלכוהול כי דימויים העצמי נמוך‪ ,‬והם חושבים כי האלכוהול הוא מעין דרך‬
‫מרפא‪ .‬מה שמוסיף לבסס את טענתי‪.‬‬
‫המאמר השני המתקשר לעבודתי הוא "האם אלכוהול יכול לשנות אותנו? או שהוא רק הטריגר?"‬
‫מאת שירן שמחון‪ ,‬סטודנטית למנהל עסקים ‪,‬שנה ב' ‪ ,‬בבית הספר "אריסון" למנהל עסקים‪ .‬היא‬
‫כתבה מאמר זה בעקבות המקרה בו מאבטח הרמטכ''ל נחקר בחשד לאונס צעירה ‪,‬במועדון בתל‬
‫אביב‪ ,‬בעת שהיה שתוי‪ .‬מקרה זה הוביל אותה להתעניינות סביב נושא השפעת האלכוהול על‬
‫דפוסי ההתנהגות החברתיים שלנו‪.‬במאמר ראיינה את פרופסור ישראל אורבך ‪,‬מרצה‬
‫לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ‪,‬בנוגע לשאלה זו‪.‬‬
‫פרופסור אורבך הסביר כי כל התנהגות שלנו מופעלת על ידי שני מנגנונים – הפעלה ועכבה‪ .‬כלומר‬
‫מנגנונים שמעוררים אותנו ומנגד מנגנונים שמעכבים אותנו – בהתנהגות לא נורמטיבית בפרט‪.‬‬
‫הוא הסביר כי כאשר ישנה צריכת אלכוהול ‪ ,‬סמים או כל חומר המערפל את ההכרה – מנגנון‬
‫אחד נותר פועל וזהו מנגנון ההפעלה‪ .‬מכאן השאלה נותרת לפרשנות – אם הנטייה להתנהגות הלא‬
‫נורמטיבית הייתה לפני כן‪ ,‬או ששתיית האלכוהול גרמה לשינוי אישיות‪ .‬במאמר זה מוזכר גם‬
‫תופעת צריכת האלכוהול המתפתחת יותר ויותר אצל בני הנוער‪ ,‬תופעה זו נקראה "תת תרבות"‬
‫כלומר שזו נהייתה התנהגות נורמטיבית בקרבם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מאמר זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא עוסק בשאלה האם צריכת אלכוהול משנה את אישיותנו ?‬
‫בעבודה זו עסקתי רבות בסיבות לשתיית אלכוהול בקרב בני הנוער‪,‬ובפרט בדימוי עצמי נמוך‪.‬‬
‫אנשים השותים אלכוהול עקב דימוי עצמי נמוך ‪ ,‬שותים בעיקר בעקבות רצון להפתח‪ ,‬הם‬
‫מאמינים כי האלכוהול יעזור להם לשפר את דימויים העצמי – הם חושבים שאישיותם‬
‫והתנהגותם שונה כאשר הם שותים וזה הפתרון האולטימטיבי מבחינתם הרי הם לא מעריכים‬
‫את עצמם במידה מספקת‪ .‬כך למעשה המאמר שסובב סביב השאלה האם באמת האלכוהול משנה‬
‫את אישיותנו וההתנהגויות שלנו‪ ,‬מתקשר לנושא העבודה שלי‪ .‬אומנם לא התקבלה תשובה‬
‫לשאלה זו‪ ,‬אך מכלל המאמר ניתן לראות כי להשערתי יש בסיס‪ ,‬ומאמר זה רק מאשש אותה‪.‬‬
‫שני מאמרים אלו חשובים ‪ ,‬משמעותיים ‪ ,‬ונותנים בסיס להשערתי – דימוי עצמי נמוך גורם‬
‫לדפוסי שתיית אלכוהול גבוהים‪ .‬כעת אבדוק האם השערה זו נכונה‪ ,‬בעזרת מחקר שדה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪19‬‬