‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬ח י י ש ר ה‬ ‫כ"ב בחשוון ה'תשע''ב‬ ‫רצון נופל על רצון‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬אנחנו לומדים על אברהם אבינו‪,‬‬ ‫שלעת זקנתו רוצה לטפל בזיווגו של בנו היקר‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬והוא קורא לעבדו אליעזר‪ ,‬ומשביע אותו‪,‬‬ ‫שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני‪ ,‬אלא ילך לארץ מוצאו‬ ‫של אברהם‪ ,‬ומשם יקח אשה לבנו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫שואל העבד את אברהם‪ :‬אולי לא תאבה האשה וגו' ‪ -‬ואם‬ ‫לא תרצה האשה ללכת אחרי לכאן מה אעשה? שאקח‬ ‫את יצחק לשם? ההשיב אשיב את בנך אל הארץ אשר‬ ‫יצאת משם? מיד עונה לו אברהם‪ :‬ח"ו! השמר לך פן תשיב‬ ‫את בני שמה! ה' יעזור לך ואתה תקח משם אשה לבני‬ ‫שתרצה לבוא אחריך‪ .‬ואם בכל זאת היא לא תרצה לבוא‪,‬‬ ‫אתה פטור מהשבועה לקחת לבני אשה מבנות ארצי‪.‬‬ ‫על פי חילוף דברים אלו שבין אברהם אבינו לאליעזר‬ ‫עבדו‪ ,‬מלמד אותנו רבנו הקדוש‪ ,‬בליקוטי מוהר"ן חלק ב'‪,‬‬ ‫בתורה פ"ז‪ ,‬יסוד חשוב בתיקון האדם וזיווגו‪ ,‬ומבאר שם‪,‬‬ ‫שעל ידי פגם הברית‪ ,‬האדם לא מוצא את זיווגו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מי‬ ‫שהוא רווק‪ ,‬מתקשה למצוא בת זוג להתחתן איתה‪ ,‬ומי‬ ‫שהוא נשוי‪ ,‬אין לו שלום בית‪ ,‬כי אשתו מתנגדת לו‪ ,‬ויש‬ ‫להם כל הזמן מחלוקות ומריבות בבית‪.‬‬ ‫כי האשה נקראת 'דרך'‪ ,‬כמובא במסכת קידושין‪" :‬ויש‬ ‫דרך אחר‪ ,‬בחינת 'דרך אשה מנאפת' )משלי ל'(‪ ,‬וכאשר‬ ‫האדם פוגם בברית‪ ,‬הוא פוגם בבחינת 'דרך'‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫)בראשית ו'(‪" :‬כי השחית כל בשר את דרכו" – דהיינו‬ ‫פגם הברית‪ .‬וכותב רבנו בזו הלשון‪" :‬ולפעמים‪ ,‬מחמת‬ ‫זה הפגם‪ ,‬יכול לאבד את זיווגו‪ ,‬כי כמאחר שנטה מזיווגו‪,‬‬ ‫קשה לו למצוא את זיווגו‪ ,‬ואפילו אם ימצא את זיווגו‪,‬‬ ‫תהיה לו מנגדת‪ ,‬ולא תהיה נוטה אחר רצונו‪ ,‬מחמת שנטה‬ ‫ממנה ולא האיר בה‪ ,‬מזה נתהווה שיש לה רצון אחר כנגדו‪,‬‬ ‫ואז‪ :‬לא זכה – כנגדו"‬ ‫רבנו מלמד אותנו דבר עמוק‪ ,‬בעניין שמירת הברית‪ ,‬שכל‬ ‫פגם הברית‪ ,‬זה נקרא שהאיש נוטה מזיווגו‪ ,‬וההסבר‬ ‫הפשוט הוא‪ ,‬שפגם הברית פירושו שהאיש לא רוצה את‬ ‫זיווגו‪ ,‬כי עיקר הניאוף הוא בעיניים‪ ,‬וכאשר הוא פוגם‬ ‫בעיניו ורוצה נשים אחרות‪ ,‬אזי מדה כנגד מדה‪ ,‬נעשה גם‬ ‫בה ‪ -‬במי שנועדה משמים להיות זיווגו ‪ -‬רצון אחר כנגדו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הוא לא מוצא אותה‪ ,‬כי היא מתרחקת ממנו‪ ,‬ואפילו‬ ‫אם הם נפגשים לצורך שידוך וכד'‪ ,‬היא לא רוצה אותו‪ .‬וגם‬ ‫אם כבר התחתנו‪ ,‬אין להם שלום בית‪.‬‬ ‫וזה פירוש חילוף הדברים שבין אברהם אבינו לאליעזר‬ ‫עבדו‪ ,‬שאברהם אבינו ידע בברור‪ ,‬שבנו יצחק לא שייך‬ ‫בו כלל שום פגם הברית אפילו ְּב ַד ּקוּ ת‪ .‬לכן השביע את‬ ‫אליעזר שיביא לבנו את זיווגו מארצו‪ .‬וגם כאשר אליעזר‬ ‫שאל‪ :‬ואם לא תאבה האשה וכו'? ענה לו בבטחון גמור‪,‬‬ ‫שה' בודאי יצליח בידו‪ ,‬להביא אשה לבנו‪.‬‬ ‫כי אברהם אבינו ידע את הסוד הזה‪ ,‬שכל קושי במציאת‬ ‫הזיווג‪ ,‬הוא אך ורק מחמת התנגדות שנתהוותה בלב‬ ‫האשה רצון אחר כנגד הזיווג שלה‪ ,‬שזה בא אך ורק בגלל‬ ‫שבו היה רצון כנגדה‪ ,‬ומאחר ואצל יצחק אבינו זה לא היה‬ ‫שייך‪ ,‬לכן אמר לעבד‪" :‬ואם לא תאבה האשה וכו'‪ ,‬וניקית‬ ‫משבועתי זאת וכו'"‪ .‬דהיינו שרמז לו‪ ,‬שכל התנגדות של‬ ‫האשה לבן זוגה‪ ,‬זה רק בגלל הפגם של בן זוגה‪ ,‬וממילא לו‬ ‫יצויר שהאשה לא תרצה ללכת אחרי העבד‪ ,‬זו לא אשמתו‪,‬‬ ‫אלא אשמת יצחק וממילא העבד פטור משבועתו‪ ,‬כי‬ ‫זה לא תלוי בו אלא ביצחק‪ .‬אבל כמובן‪ ,‬שאברהם ידע‪,‬‬ ‫שזה לא המצב‪ ,‬ורק רמז בדבריו‪ ,‬את היסוד הזה‪ ,‬שכל‬ ‫התנגדות של האשה‪ ,‬זה לא תלוי בשום גורם חיצוני‪ ,‬אלא‬ ‫אך ורק באיש עצמו‪ ,‬שכפי שמירת הברית שלו‪ ,‬כן מוצא‬ ‫את זיווגו‪.‬‬ ‫בגן היומי לשבוע הקרוב ספר שעריו בתודה‬ ‫יום א' כ"ג חשון עד יום שבת קודש כ"ט בחשון‬ ‫עמודים‪117-130 :‬‬ ‫ההודיה היא שפותחת את כל השערים של מעלה כמובא בזוהר‪ ,‬שע"י ההודיה‬ ‫האדם נכנס לפני ולפנים למחיצתו של הקב"ה‪) .‬שעריו בתודה עמ' ‪(122‬‬ ‫קשר יומי‪ :‬אימייל ‪baganhayomi.gmail.com‬‬ ‫מזה ילמד כל אדם‪ ,‬שלא לחפש כל מיני סבות לתלות‬ ‫את הבעיות שיש לו במציאת הזיווג או בשלום הבית‬ ‫שלו‪ ,‬כמו שמצוי‪ ,‬שמי שיש לו קשיים כאלה‪ ,‬הוא מיד‬ ‫מחפש אשמים‪ ,‬אלא ידע שהכל תלוי אך ורק בו‪ ,‬בשמירת‬ ‫העיניים שלו‪ .‬לכן אם יעבוד על שמירת העיניים ותיקון‬ ‫הברית‪ ,‬שלא ירצה להתאוות לשום אשה אחרת‪ ,‬אזי‪ ,‬כמו‬ ‫שהוא החזיר רצונו אליה‪ ,‬בודאי יחזור גם רצונה אליו‪,‬‬ ‫ותהיה נוטה אחר רצונו‪ ,‬וימצא את זיווגו‪ ,‬היה להם שלום‬ ‫בית אמיתי‪.‬‬ ‫כל מי שיקח את עצמו לעבודה אמיתית על שמירת‬ ‫הברית‪ ,‬דהיינו ללמוד על הנושא‪ ,‬וטוב מאוד שישמע כל‬ ‫יום דיסקים בנושא שמירת העיניים‪ ,‬ויתפלל על שמירת‬ ‫העיניים חצי שעה בכל יום‪ ,‬בודאי השלום ישכון בביתו‪,‬‬ ‫ויהיה בינו לבין אשתו כבוד הדדי והערכה ואהבה‪.‬‬ ‫ובעניין זה של כבוד הדדי‪ ,‬שמעתי מרבי ומורי הרב אליעזר‬ ‫ברלנד שליט"א‪ ,‬שאמר שלאחרונה תורצה לו קושיה‬ ‫שהסתובב עמה חמישים שנה‪ ,‬על מה שאמרו חז"ל‪:‬‬ ‫'כבדו נשותיכם כדי שתתעשרו'‪ ,‬שתמיד חיפש לזה מקור‬ ‫ורמז בתורה‪ ,‬ולא מצא‪ .‬כמובן שאנחנו מאמינים בדברי‬ ‫חז"ל בתורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬בלי שום פקפוק‪ ,‬אבל לכל דבר‬ ‫יש שורש בתורה שבכתב‪ ,‬שצריך לדעת אותו‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫לחכמינו ששאלו בגמרא )חולין(‪ :‬המן מן התורה מנין?‬ ‫איפה רמוז בתורה שיהיה כזה רשע המן צורר היהודים?‬ ‫תשובה‪ :‬ממה שכתוב )בראשית ג‪-‬יא(‪" :‬המן העץ וגו'"‪.‬‬ ‫אסתר מן התורה מנין? )דברים לא‪-‬יח(‪" :‬ואנכי הסתר‬ ‫אסתיר וגו'"‪ .‬דהיינו שחפשו היכן מרומז כל דבר ודבר‬ ‫בתורה‪ ,‬כי בודאי מרומז שם הכל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חיפש הרב שליט"א‪ ,‬היכן מרומז מאמר חז"ל זה‬ ‫בתורה שבכתב‪ ,‬ולבסוף מצא את התשובה בפרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬ששם מסופר‪ ,‬שאחרי שאדם וחווה חטאו‪ ,‬הם‬ ‫נענשו – אדם נענש "בזעת אפך תאכל לחם" – שהפרנסה‬ ‫שלו תהיה קשה‪ ,‬בטרחה ויגיעה‪ .‬וחווה נענשה "אל אישך‬ ‫בגליוןע מספר העונים הנצרך לחזרת הש"ץ ולקדיש‪ ...‬התבודדות מעלה עליונה‬ ‫השבו‬ ‫שו"ת של חסד עמ‘‪2‬‬ ‫בנתיבי הפרשה עמ' ‪3‬‬ ‫)‪• (19/11\2011‬‬ ‫גליון‪246 :‬‬ ‫תשוקתך והוא ימשול בך" – שתהיה תחת שלטון בעלה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אם הבעל מתנהג עם אשתו‪ ,‬כפי מה שנתקללה‪,‬‬ ‫דהיינו ששולט בה‪ ,‬שפירושו שמתנהג כמו שליט‪ ,‬שלא‬ ‫שואל לדעתה‪ ,‬ולא מתחשב ולא מקשיב וכו'‪ ,‬ממילא‬ ‫מתקיימת בו גם הקללה שלו‪ :‬בזעת אפך תאכל לחם‪...‬‬ ‫אבל אם הוא מוציא אותה מהקללה שלה‪ ,‬שלא שם אותה‬ ‫תחת שלטונו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬מכבד אותה‪ ,‬ומקשיב לה‬ ‫ומתייעץ איתה‪ ,‬ואף נותן לה שתמשול‪ ,‬שהיא תחליט וכו'‪,‬‬ ‫אז גם הוא יוצא מהקללה שלו‪ ,‬וה' נותן לו פרנסתו בשפע‬ ‫בלי טרחה ויגיעה‪ ,‬ועל זה סמכו חז"ל דבריהם שאמרו‪,‬‬ ‫שעל ידי שהבעל מכבד את אשתו‪ ,‬ולא נותן שתתקיים‬ ‫בה הקללה‪ :‬והוא ימשול בך‪ ,‬אז הוא זוכה לעשירות‪ ,‬וניצול‬ ‫מקללת‪ :‬בזעת אפך‪ .‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬בודאי שאיש ואשה שיש להם שלום בית‪ ,‬גם‬ ‫היא מכבדת את בעלה מאוד מאוד‪ ,‬אלא שכמו שכתבנו‬ ‫בספר 'בגן‪-‬השלום'‪ ,‬הכבוד של אשה לבעלה‪ ,‬הוא תוצאה‬ ‫למשהו‪ ,‬ולא דבר שהבעל צריך לדרוש ממנה! הכבוד של‬ ‫אשה לבעלה הוא תוצאה לכבוד של הבעל לנשמה שלו‬ ‫ולבוראו ולבת זוגו‪ ,‬ששומר את בריתו‪ ,‬ומכבד את הנשמה‬ ‫הטהורה שבקרבו שלא לטנף אותה ברצונות מלוכלכים‪,‬‬ ‫ומכבד את בוראו ושומר על הברית שכרת עמו‪ ,‬שלא‬ ‫לרצות שום דבר חיצוני‪ ,‬רק להדבק בה' יתברך‪ ,‬וכמובן‪,‬‬ ‫שמכבד את בת זוגו ולא נוטה ממנה‪ ,‬לרצות נשים אחרות‪,‬‬ ‫כמו שהקדמנו בתחילת המאמר‪ ,‬ואז גם היא נותנת לו את‬ ‫הכבוד שאז באמת מגיע לו‪.‬‬ ‫לכן אל לו לאיש לדרוש מאשתו לכבדו‪ ,‬כי זה לא תלוי בה‪,‬‬ ‫אלא בו‪ ,‬ורק אם יהיה ראוי לכבוד הזה‪ ,‬הוא יבוא ממילא‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬זה דבר ידוע‪ ,‬שכאשר מישהו דורש כבוד‪ ,‬אז‬ ‫הכבוד בורח ממנו‪ ,‬ועל זה נאמר בתורה ו'‪ ,‬שזה בחינת‬ ‫'כבוד מלכים חקור דבר'‪ ,‬שמעורר על עצמו מחלוקת‪,‬‬ ‫ואילו הכבוד האמיתי הוא למי שממעט בכבוד עצמו‬ ‫ובורח מן הכבוד‪ ,‬שזוכה לכבוד אלוקים‪ ,‬ועליו אמר‪' :‬כבוד‬ ‫אלוקים הסתר דבר'‪ ,‬שאסור לחלוק עליו‪.‬‬ ‫כי באמת‪ ,‬מי שזוכה ועובד את בוראו‪ ,‬ושומר על בריתו‪,‬‬ ‫הוא לא מחפש כבוד מאף אחד וגם לא מאשתו‪ ,‬ואיש‬ ‫כזה דווקא‪ ,‬מקבל כבוד‪ ,‬ואילו מי שדורש כבוד מהבריות‪,‬‬ ‫מילדיו ומאשתו‪ ,‬זה דייקא מראה שיש לו פגם הברית‪,‬‬ ‫שלכן הוא נופל מבחינת 'זכר'‪ ,‬לבחינת 'נקבה'‪ ,‬כי מדת‬ ‫ה'זכר' היא רק להשפיע‪ ,‬לכבד‪ ,‬לתת וכו'‪ ,‬שלא רוצה שום‬ ‫דבר לעצמו ובטח לא כבוד‪ ,‬ורק הנקבה‪ ,‬זו היא מדתה‬ ‫לקבל‪ ,‬ולכן היא צריכה שיתנו לה כבוד בשבילך חיותה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬עכשיו שהשנה החדשה 'נכנסת להילוך'‪ ,‬ואנחנו רוצים‬ ‫להתקרב אל ה' כל יום ויום יותר ויותר‪ ,‬יש להתחזק במדת‬ ‫שמירת הברית ושמירת העיניים‪ ,‬ועל ידי זה נזכה לשנה‬ ‫טובה‪ ,‬לחורף בריא ומלא וגדוש בעבודת ה'‪ ,‬תורה ותפלה‬ ‫ומעשים טובים )הפצה(‪ ,‬בשלום בית אמיתי וילדים‬ ‫צדיקים‪ ,‬וגאולה שלמה במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬ ‫בית ושמו בית ספר פרק י'‬ ‫חנוך לנער עמ' ‪4‬‬ ‫מפניני‬ ‫הפרשה‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫ש ָרה וְ לִ בְ כּ ָֹת ּה" )בראשית כג ב(‬ ‫"וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ ָ ׂ‬ ‫מובא במדרש )מד"ר קהלת ט ז( לספוד לשרה ולבכותה‬ ‫מהיכן בא מהר המוריה‪ .‬כאשר הספיד אברהם את שרה‬ ‫וביקש לספר את מעלותיה‪ ,‬ציין את מעשה העקדה שהיה‬ ‫על הר המוריה‪ .‬אם היא חינכה בן כזה‪ ,‬המוכן למסור נפשו‬ ‫מתוך שמחה‪ ,‬אפשר להבין מזה עד היכן מעלתה הגיעה‪.‬‬ ‫וזה פי' המדר' "מהיכן בא" –מאיזו נקודה בפרשת חייה‬ ‫נגש אברהם להספידה? על איזו פעולה התעכב במיוחד?‬ ‫והתשובה היא‪" :‬מהר המוריה"‪ -‬מהמאורע שנתרחש על הר‬ ‫המוריה‪ ,‬זה שימש לו חומר להספדו‪) ...‬הדרש והעיון(‬ ‫ש ָרה וְ לִ בְ כּ ָֹת ּה" )בראשית כ"ג ב(‬ ‫"‪...‬וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ ָ ׂ‬ ‫ועיין במדרש מה שדרשו חז"ל על האות כ' שהיא קטנה‪.‬‬ ‫ויראה לרמז בזה בס"ד ע"פ ליקו"מ תורה ו' שהאות כ'‬ ‫מרמזת על ַה ְמ ּ ָתנָ ה‪ ,‬ולכן נכתב האות כ' בקטן ללמדך ששרה‬ ‫שה ְמ ּ ָתנָ ה של ‪ 90‬שנה היא בעצם מעט‪,‬‬ ‫לימדה את בני הדור ַ‬ ‫"כ ּ ַתר לִ י זְ ֵעיר וַ ֲא ַח ֶ ּוךּ "‪ ,‬וניצלה את הזמן לתשובה‪,‬‬ ‫בבחינת ַּ‬ ‫וע"ז היה אברהם בוכה‪ ,‬שכעת מי ילמד מהי ַה ְמ ּ ָתנָ ה את בני‬ ‫הדור )נחל חכמה(‬ ‫שו"ת‬ ‫של חסד‬ ‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬ ‫"‪...‬וַ ַ ּי ַען ֶע ְפרוֹ ן ַה ִח ִּתי ֶאת ַאבְ ָר ָהם ְּב ָאזְ נֵ י בְ נֵ י ֵחת לְ כֹל ָּב ֵאי ׁ ַש ַער ִעירוֹ‬ ‫לֵ אמֹר" )בראשית כ"ג י(‬ ‫במדרש אמרו שבני חת זכו להיכתב עשרה פעמים כנגד‬ ‫עשרת הדיברות וזה למה?‬ ‫משום שביררו מקחו של צדיק‪ ,‬הרי אתה למד שאם ביררו‬ ‫מיקחו בגשמיות וזכו למה שזכו כל שכן מי שעוסק במקחו‬ ‫הרוחני של צדיק ומסייע להפיץ‪) .‬בגן התורה(‬ ‫ֹאמר ּו מה' יָ צָ א ַהדָּ בָ ר ל ֹא נוּכַ ל דַּ ֵּבר ֵאלֶ ָיך ַרע אוֹ‬ ‫"וַ ַ ּי ַען לָ בָ ן וּבְ תו ֵּאל וַ ּי ְ‬ ‫טוֹ ב" )בראשית כ"ד נ'(‬ ‫רבינו הק' כותב )ליקו"מ י"ט( שלבן הארמי יש בו את הכוח‬ ‫להתגבר על הטוב שבקדושה ולהפכו לצד הרע‪ ,‬כי ארמי יש‬ ‫בו טוב ורע‪ ,‬כי זה לשון ארמית שיש בו גם לשון הקודש וגם‬ ‫לשון העכו"ם‪ ,‬ולפ"ז מובן מה שאמר לבן לאליעזר‪" :‬וַ ַ ּי ַען לָ ָבן‬ ‫ֹאמר ּו ֵמה' יָ צָ א ַהדָּ ָבר ל ֹא נוּכַ ל דַּ ֵ ּבר ֵאלֶ ָ‬ ‫יך ַרע אוֹ טוֹ ב"‬ ‫ו ְּבתו ֵּאל וַ ּי ְ‬ ‫היינו שהקדושה של אברהם נמצאת כאן‪ ,‬וממילא אין בכוח‬ ‫הארמי שבנו לנצחו‪ ,‬כי הצדיק יש בכוחו לברר הטוב מהרע‬ ‫בשלימות והבן‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫ש ָרה ִא ּמוֹ וַ ִ ּי ַ ּקח ֶאת ִרבְ ָקה וַ ְּת ִהי לוֹ לְ ִא ׁ ּ ָשה‪"..‬‬ ‫"וַ יְ בִ ֶא ָה יִ צְ ָחק ָהא ֱֹהלָ ה ָ ׂ‬ ‫)בראשית כ"ד ס"ז(‬ ‫ופירש המדרש‪ ,‬שרבקה נעשתה דוגמת שרה אמו שכל זמן‬ ‫ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה‬ ‫בעיסה וענן קשור על האהל‪.‬‬ ‫ויראה שדיוק הדברים הם מתוך שהוקשה למדרש מהו‬ ‫שנאמר שוב‪" :‬ויקח את רבקה" שהרי כבר נאמר "וַ יְ ִב ֶא ָה‬ ‫יִ צְ ָחק ָהא ֱֹהלָ ה ָׂש ָרה"?‬ ‫ולכן הוצרך לפרש "וַ יְ ִב ֶא ָה ָהא ֱֹהלָ ה ָׂש ָרה ִא ּמו"ֹ זה לצורך ג'‬ ‫דברים האלה‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫שא ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵּנה גְ ַמ ִּלים‬ ‫ש ֶדה לִ ְפנוֹ ת ָע ֶרב וַ ִ ּי ּ ָ ׂ‬ ‫שו ַּח ַּב ּ ָ ׂ‬ ‫"וַ ֵ ּיצֵ א יִ צְ ָחק לָ ׂ‬ ‫ָּב ִאים" )בראשית כ"ד ס"ג(‬ ‫כאשר האדם רק יוצא לכיוון השדה ע"מ להתבודד‪ ,‬פירושו‬ ‫של דבר שעצם רצון זה הוא כבר נשגב לאין שיעור אזי‬ ‫ישועתו כבר בנמצא בבחינת "וַ ִ ּי ּ ָׂשא ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵּנה גְ ַמ ּ ִלים‬ ‫ָ ּב ִאים" וזהו חיזוק עצום לכל דורש ה' באמת‪) .‬נחל חכמה(‬ ‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית הוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ראש כולל ההוראה וראש בית ההוראה דקהילתנו‪.‬‬ ‫לשאלות ולתגובות למדור שו"ת של חסד" יש להפנות לכתובת אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫כמה עונים צריכים לחזרת הש"ץ או לקדיש אחרי תפילת שמונה‪-‬עשרה?‬ ‫שאלה‪ :‬בתפילת מנחה‪ ,‬פעמים רבות אנו מתפללים‬ ‫במניין מצומצם וישנם כמה מתפללים שמאריכים‬ ‫מאוד בתפילת שמונה‪-‬עשרה‪ .‬האם כדי להתחיל‬ ‫בחזרת הש"ץ אנו חייבים להמתין עד שיהיו עשרה‬ ‫מתפללים )כולל השליח ציבור( שסיימו את תפילתם‪,‬‬ ‫או שניתן להתחיל את החזרה אפילו בששה מתפללים‬ ‫)כולל השליח ציבור( שסיימו את תפילתם? ומה הדין‬ ‫בתפילת ערבית לגבי אמירת קדיש לאחר תפילת‬ ‫שמונה‪-‬עשרה – האם גם שם חובה להמתין שיהיו‬ ‫עשרה מתפללים )כולל השליח ציבור( שסיימו את‬ ‫תפילתם או שמספיק ששה?‬ ‫תשובה‪ :‬המשנה ]מגילה כ"ג ע"ב[ אומרת להדיא‬ ‫שלצורך דברים שבקדושה‪ ,‬כגון חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫יש צורך בעשרה אנשים מעל גיל מצות – שליח‬ ‫הציבור ועוד תשעה עונים‪.‬‬ ‫והנה בדין זה של תשעה עונים‪ ,‬כותב השו"ע‬ ‫]או"ח סי' נ"ה ס"ו[ וז"ל‪" :‬ואם התחיל אחד מהעשרה‬ ‫להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם‪ ,‬או שהוא‬ ‫ישן‪ ,‬אפילו הכי מצטרף עמהם" – דהיינו שאין‬ ‫צריך דווקא תשעה עונים‪.‬‬ ‫ונחלקו האחרונים מה יהיה הדין כשחלק‬ ‫מהמתפללים עדיין עומדים בתפילת שמו"ע‬ ‫)ולא ישנים( – האם ההיתר של השו"ע הוא דווקא‬ ‫כשיש אחד בלבד שמתפלל שמו"ע ואינו עונה )כמו‬ ‫שכתוב בפשיטות בלשון השו"ע(; או אפילו אם יש‬ ‫שניים ושלושה ואף ארבעה שמתפללים שמו"ע‬ ‫ואינם עונים‪ ,‬גם בזה מתיר השו"ע כיון שיש רוב‬ ‫מניין שעונה ומכוון?‬ ‫א( המג"א ]שם סק"ח‪ ,‬ע"פ הבנת דרך החיים ב"דיני קדיש‬ ‫בעשרה" ס"ז )עמ' ל"ו([‪ ,‬החיד"א ]שם מחזיק ברכה אות ג'[‬ ‫והחיי‪-‬אדם ]כלל כ"ט ס"א[ סוברים שההיתר של‬ ‫השו"ע הוא דווקא כשיש אחד בלבד שאינו עונה‪.‬‬ ‫ב( אולם רוב גדולי האחרונים‪ ,‬ובהם הרלב"ח ]שו"ת‬ ‫סי' ט"ו[‪ ,‬שו"ע הרב ]או"ח סי' נ"ה ס"ז[‪ ,‬האליה רבה ]שם‬ ‫ס"ז[‪ ,‬ערוך השולחן ]שם סי"ג[‪ ,‬המשנ"ב ]שם ס"ק ל"ב[‪,‬‬ ‫דרך החיים ]הנ"ל[‪ ,‬בן איש חי ]הנ"ל[‪ ,‬קיצשו"ע ]סי' ט"ו‬ ‫ס"ז[‪ ,‬הגרב"צ אבא שאול זצ"ל ]שו"ת אור לציון ח"ב פרק‬ ‫ה' אות ו' ובהערה ו' שם[‪ ,‬הגר"מ אליהו זצ"ל ]דרכי הלכה‬ ‫על הקיצשו"ע שם[ הגר"ד יוסף שליט"א ]הלכה ברורה ח"ד‬ ‫סי' נ"ה סע' י"ח‪-‬י"ט[ והפסקי תשובות ]ח"א סי' נ"ה אות‬ ‫י"א[ סוברים שההיתר של השו"ע הוא גם אם יש‬ ‫עד ארבעה שמתפללים שמו"ע ואינם עונים כיון‬ ‫שיש רוב מניין שעונה ומכוון‪ .‬וז"ל שו"ע הרב‪" :‬אם‬ ‫התחיל אחד מעשרה להתפלל תפלת י"ח לבדו‬ ‫ואינו יכול לענות עמהם‪ ,‬אעפ"כ מצטרף עמהם‪.‬‬ ‫וה"ה לב' או ג' או ד'‪ ,‬כל שנשאר הרוב שעונין אמן‪,‬‬ ‫אין עניית המיעוט מעכבת‪ ,‬שאין אמירת דבר‬ ‫שבקדושה בי' תלוי בענייתן רק שיהיו שם שנאמר‬ ‫'ונקדשתי בתוך בני ישראל' – על כל עשרה שהם‬ ‫בני קדושה שכינה שורה עליהם ויכולים לומר דבר‬ ‫שבקדושה"‪.‬‬ ‫ג( וכף החיים ]או"ח סי' נ"ה ס"ק מ"ח[ סובר שלכתחילה‬ ‫יש להחמיר כדעת המג"א וסיעתו‪ ,‬וז"ל‪" :‬וא"כ‬ ‫כיון דכל האחרונים הנזכרים תפסו דברי המג"א‬ ‫שכתב דאין להקל כי אם באחד ולא בשנים‪ ...‬מ"מ‬ ‫יש להחמיר לכתחילה היכא דאפשר ואין נצרף‬ ‫מתפלל כי אם אחד ולא שנים‪ .‬אבל היכא דלא‬ ‫אפשר‪ ,‬יש לסמוך על המתירים"‪.‬‬ ‫אלא שלכאורה ישנה סתירה בדברי השו"ע‪ .‬דבסי'‬ ‫נ"ה )הלכות קדיש( בסעיף ו' כתב‪" :‬ואם התחיל אחד‬ ‫מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם‪,‬‬ ‫או שהוא ישן‪ ,‬אפילו הכי מצטרף עמהם" – דהיינו‬ ‫שאין צריך דווקא תשעה עונים; ואילו בסי' קכ"ד‬ ‫)הלכות חזרת הש"ץ( בסעיף ד' כתב‪" :‬אם אין ט'‬ ‫מכוונים לברכותיו‪ ,‬קרוב להיות ברכותיו לבטלה"‬ ‫– דהיינו שצריך דווקא תשעה עונים?!‬ ‫ומצינו שלושה תירוצים מרכזיים באחרונים ליישב‬ ‫סתירה זו‪:‬‬ ‫א( שו"ע הרב ]הנ"ל[‪ ,‬הקיצשו"ע ]סי' ט"ו ס"ז‪ ,‬סי' כ' ס"ב[‪,‬‬ ‫בא"ח ]שנה ראשונה פ' "ויחי" אות ה'[‪ ,‬כף החיים ]הנ"ל[‪,‬‬ ‫הגרב"צ אבא שאול זצ"ל ]הנ"ל[ והגר"מ אליהו זצ"ל‬ ‫]הנ"ל[ סוברים שאין כל סתירה בין פסקי השו"ע‪:‬‬ ‫בסי' נ"ה דיבר השו"ע לגבי עניית קדיש וברכו‪,‬‬ ‫ובזה פסק שלא צריך תשעה עונים )אלא סגי אפילו‬ ‫אם אחד מתפלל שמו"ע או אפילו אם ארבעה מתפללים‪,‬‬ ‫כפי המח' שהובאה לעיל(; ואילו בסי' קכ"ד דיבר‬ ‫השו"ע על חזרת הש"ץ ובזה סובר שצריך דווקא‬ ‫תשעה עונים שסיימו את תפילתם ועונים לש"ץ‪,‬‬ ‫ואפילו אם אחד מהם עדיין מתפלל שמו"ע – יש‬ ‫להמתין לו ואין להתחיל את החזרה עד שיסיים‪.‬‬ ‫ב( הדרישה ]או"ח סי' קכ"ד סק"א[ והגר"ד יוסף שליט"א‬ ‫]הנ"ל‪ ,‬ובבירור הלכה שם ס"ק י"ג‪-‬י"ד[ סוברים אף הם שאין‬ ‫כל סתירה בין פסקי השו"ע‪ ,‬אולם אינם מחלקים‬ ‫בין קדיש וברכו לבין חזרת הש"ץ‪ :‬לשיטתם העיקר‬ ‫לדינא כמו שכתב השו"ע בסי' נ"ה – שלא צריך‬ ‫תשעה עונים בין לקדיש וברכו ובין לחזרת הש"ץ‬ ‫)אלא סגי אפילו אם אחד מתפלל שמו"ע או אפילו‬ ‫אם ארבעה מתפללים‪ ,‬כפי המח' שהובאה לעיל(‪ ,‬ומה‬ ‫שכתב בסי' קכ"ד "קרוב להיות ברכותיו לבטלה"‬ ‫– היינו קרוב ולא ממש‪.‬‬ ‫ג( המג"א ]הנ"ל[ בשם המהרי"ל ]סי' ק"נ[‪ ,‬דרך החיים‬ ‫]הנ"ל כפי הבנת הפסקי תשובות ח"א סי' נ"ה אות י"א[ ושו"ת‬ ‫מהר"י אסאד ]ח"א סי' כ"ו[ סוברים שאכן יש סתירה‬ ‫בין פסקי השו"ע‪ ,‬ודבריו בסי' קכ"ד נדחים‪ .‬ואין‬ ‫מחלקים בדבריהם בין חזרת הש"ץ לשאר דברים‬ ‫שבקדושה – דבכל מקרה אין צריך תשעה שעונים‬ ‫לש"ץ )אלא סגי אפילו אם אחד מתפלל שמו"ע או‬ ‫אפילו אם ארבעה מתפללים‪ ,‬כפי המח' שהובאה לעיל(‪.‬‬ ‫וז"ל המהרי"א אסאד‪" :‬מנהג עיקר ומבטל הלכה‪,‬‬ ‫ולא נתפשטה הוראת הרא"ש ופסק השו"ע דסי'‬ ‫קכ"ד‪ ,‬ופוק חזי מאי עמא דבר!"‪.‬‬ ‫לכן היכן שגמרו ששה מתפללים )כולל הש"ץ( את‬ ‫תפילת שמו"ע‪ ,‬יש לחלק בין תפילת ערבית לבין‬ ‫תפילת שחרית ומנחה‪.‬‬ ‫בתפילת ערבית שאומרים קדיש לאחר תפילת‬ ‫שמו"ע – ודאי שניתן לומר הקדיש למרות שיש‬ ‫רק ששה שעונים )כולל הש"ץ(‪ ,‬משום שדעת רוב‬ ‫הפוסקים היא שדברי השו"ע בסי' נ"ה נאמרו גם‬ ‫בארבעה שאינם עונים ודעתו להקל לכתחילה‬ ‫לגבי אמירת קדיש כל עוד יש ששה )כולל הש"ץ(‬ ‫שעונים ומכוונים‪.‬‬ ‫אולם בתפילת שחרית ומנחה שאומרים חזרת‬ ‫הש"ץ לאחר תפילת שמו"ע‪ ,‬נחלקו האחרונים‪) :‬א(‬ ‫שו"ת ציץ אליעזר ]חי"ב סי' ט' אות י'[‪ ,‬שו"ת משנה‬ ‫הלכות ]ח"ד סי' ט'[‪ ,‬והפסקי תשובות ]הנ"ל[ סוברים‬ ‫שראוי להחמיר ולחכות עד שיהיו עשרה )כולל‬ ‫הש"ץ( שסיימו את תפילתם‪ ,‬אבל בשעת הצורך‬ ‫)כגון שחלק מהמתפללים מאריכים מאוד בתפילתם(‬ ‫יש להקל ולהתחיל החזרה כשיש ששה )כולל‬ ‫הש"ץ( שעונים ומכוונים‪) .‬ב( והגר"ד יוסף שליט"א‬ ‫]הנ"ל[ סובר שאין לחלק בין קדיש לחזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫ובשניהם יש להקל אפילו לכתחילה לאומרם‬ ‫כשיש ששה )כולל הש"ץ( שעונים ומכוונים‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬ששה שגמרו שמו"ע )כולל הש"ץ( ושאר‬ ‫המתפללים עדיין נמצאים באמצע תפילת העמידה‪:‬‬ ‫בתפילת ערבית – יכול הש"ץ לכתחילה להתחיל‬ ‫את הקדיש משום שסגי ברוב מניין )דהיינו ברוב‬ ‫עשרה( שעונים ומכוונים )והוא הדין לשאר קדישים(;‬ ‫ובתפילת שחרית או מנחה – לרוב הפוסקים לכתחילה‬ ‫יש להחמיר ולהמתין עד שיהיו עשרה )כולל הש"ץ(‬ ‫שסיימו את תפילתם ורק אז יתחילו את חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫ובשעת הצורך אפשר להקל ולהתחיל מיד את חזרת‬ ‫הש"ץ מאחר שיש רוב מניין שעונה ומכוון‪.‬‬ ‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬ ‫יה זה בעיצומו של שיעור‬ ‫ה בתלמוד הירושלמי‪ .‬עשרות‬ ‫תלמידים מילאו את בית‬ ‫המדרש והקשיבו בריכוז להסבריו‬ ‫מלאי החריפות ושופעי הבקיאות של‬ ‫הרבי מסוכטשוב‪ ,‬הגאון רבי אברהם‬ ‫)בעל ה'אבני נזר'(‪ .‬לפתע השתתק‬ ‫רבי אברהם‪ ,‬עצר מלימודו והסבריו‬ ‫השוטפים ושקע בהרהורים‪ .‬זה לא היה‬ ‫אופייני לגאון‪ ,‬שנהג למסור את שיעוריו‬ ‫בשצף קצף וללא מעצורים והפרעות‪.‬‬ ‫כעבור דקה קלה האירו פניו של הרבי‬ ‫באור מיוחד וקריאת התפעלות ואנחת‬ ‫רווחה נפלטה מפיו‪.‬‬ ‫טבעי הדבר כי השתתקותו הפתאומית‬ ‫של הצדיק‪ ,‬והתנהגותו ה'מוזרה'‬ ‫באמצע שעור גמרא תעורר את‬ ‫סקרנותם של התלמידים‪ ,‬אך הם לא‬ ‫העזו לשאול על כך את רבם‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫סקרנותם של התלמידים הייתה רק‬ ‫לזמן קצר‪ ,‬שכן את החידה פתר בחלוף‬ ‫רגע הצדיק בעצמו‪.‬‬ ‫"תלמידיי היקרים"‪ ,‬פתח ואמר‪" ,‬הנה‬ ‫זה עתה למדנו בגמרא בירושלמי על‬ ‫המעשה מרבי טרפון ואימו‪ :‬האם‬ ‫טיילה בשבת בחצר ביתה ולפתע נקרע‬ ‫סנדלה‪ .‬הניח רבי טרפון את כפות‪-‬ידיו‬ ‫תחת רגליה והייתה מהלכת עליהן עד‬ ‫שהגיעה למיטתה‪ .‬מוסיפה הגמרא‬ ‫ומספרת‪ ,‬כי פעם אחת חלה רבי טרפון‪,‬‬ ‫ובאו החכמים לבקרו‪ .‬אמרה להם אימו‪,‬‬ ‫'התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי‬ ‫כיבוד יותר מדי'‪ ,‬וסיפרה להם את‬ ‫המעשה בסנדל הקרוע‪ .‬בתגובה ענו לה‬ ‫החכמים‪' :‬אפילו הוא עושה כן אלף‪-‬‬ ‫אלפים‪ ,‬עדיין לא הגיע לחצי הכיבוד‪,‬‬ ‫שאמרה התורה!"‬ ‫פניו של רבי אברהם להטו הוא המשיך‬ ‫את דבריו‪" .‬הייתכן?!"‪ ,‬הגביה קולו‪,‬‬ ‫"אם דואגת‪ ,‬פונה אל החכמים בבקשה‬ ‫להתפלל על בנה החולה‪ ,‬והיא מעוררת‬ ‫עליו זכות‪ .‬האם לא ראוי כי החכמים‬ ‫יסכימו עמה ואף יחזקו את דבריה?!‬ ‫מדוע אפוא נהגו כפי שנהגו‪ ,‬וביטלו את‬ ‫דברי האם והמעיטו ממעשה בנה?!"‪.‬‬ ‫התלהבותו של רבי אברהם גברה והוא‬ ‫החל להתנועע מצד אל צד‪" .‬אי אי אי‬ ‫‪ ,‬שמעו מעשה שאירע לי עצמי"‪ ,‬אמר‬ ‫במפתיע‪ ,‬נראה כסוטה כביכול מדבריו‬ ‫הקודמים‪ ,‬ומנסה בד בבד להסביר את‬ ‫פשר סערת רגשותיו‪" .‬ובכן‪ ,‬עוד בהיותי‬ ‫סמוך על שולחן מורי וחותני הגדול‪ ,‬רבי‬ ‫מנחם מענדל מקוצק‪ ,‬נפלתי פעם אחת‬ ‫למשכב והייתי שרוי באפיסת כוחות‪,‬‬ ‫מצבי הבריאותי לא היה שפיר‪ .‬בני הבית‬ ‫שלחו שליח מיוחד לאבי מורי‪ ,‬רבה של‬ ‫הכנסת אורחים לשם שמים‬ ‫ביאלה‪ ,‬שיבוא מיד לקוצק לבקרני‪.‬‬ ‫"אבי עזב מיד את כל ענייניו ונסע‬ ‫לבקרני‪ .‬בהגיעו נודע לו‪ ,‬להפתעתו‪,‬‬ ‫כי חותני‪ ,‬הרבי מקוצק‪ ,‬לא התרגש‬ ‫כלל למשמע הידיעה על מחלתי ואף‬ ‫לא בא לראותני ולבקרני על אף שהיה‬ ‫קרוב אלי‪ .‬הדבר הפליא מאוד את אבי‪.‬‬ ‫הוא אזר עוז‪ ,‬נכנס לחדרו המסוגר של‬ ‫הרבי ופרץ בבכי‪' .‬רבי!'‪ ,‬קרא‪' ,‬הפקדתי‬ ‫בידכם את בני היקר‪ ,‬נתתי אותו לכם‬ ‫לחתן‪ ,‬מתוך ביטחון כי תשגיחו עליו;‬ ‫ועתה שומע אני כי אפילו לא הלכתם‬ ‫לבקרו! האם יודע הרבי כי אברהמ'לה‬ ‫שלי רגיל לשבת ולהגות בתורה עשרים‬ ‫שעות ביממה?'‪" ...‬חותני הקשיב לאבי‬ ‫והפטיר‪' :‬הלזה לימוד ייקרא?!'‪...‬‬ ‫"אבי ידע לפני מי הוא עומד‪ ,‬בהכירו‬ ‫היטב את צדקותו וחריפותו של חותני‪,‬‬ ‫לא העז להוסיף דבר‪ .‬רק יצא מהחדר‬ ‫של הרבי שבור ורצוץ‪ ,‬בלי לספר לאיש‬ ‫את דברי הרבי‪ ,‬ושמרם בליבו‪" .‬לאחר‬ ‫כמה ימים חלפה מחלתי‪ ,‬בדרך מהירה‬ ‫מהמצופה‪ .‬שרשרת של ניסים מעל‬ ‫הטבע שאירעו במפתיע‪ ,‬תוך זמן קצר‬ ‫מהמשוער כבר עמדתי על רגלי בחסדי‬ ‫ה'‪ .‬רק כשהחלמתי לגמרי סיפר לי אבי‬ ‫על חילופי הדברים הסתומים בינו לבין‬ ‫חותני‪" .‬שנים רבות שמרתי את הדברים‬ ‫בזיכרוני וככל שהתאמצתי לרדת לסוף‬ ‫דעת חותני‪,‬לא הצלחתי‪ .‬הייתכן?!‪,‬‬ ‫שאלתי את עצמי‪ ,‬הייתי חולה מסוכן;‬ ‫אבי הזכירני לפני הרבי ולימד עליי זכות‪,‬‬ ‫על לימוד תורה עשרים שעות ביממה;‬ ‫בתורה נאמר 'כי בי ירבו ימיך ויוסיפו‬ ‫לך שנות חיים'; והנה חותני מבטל את‬ ‫התמדתי כלאחר‪-‬יד?!‪."...‬‬ ‫‪‬‬ ‫רבי אברהם מסוכטשוב עשה אתנחתה‬ ‫קלה‪ ,‬ממתין שהדברים ייקלטו בלב‬ ‫השומעים‪ ,‬אולי ימצאו הם את המשותף‬ ‫בין שתי הסיפורים‪ .‬נראה היה כי‬ ‫מרותקים היו הם לדבריו בגדר יוצא מן‬ ‫הרגיל‪ .‬לאחר מכן המשיך בדבריו‪" .‬והנה‬ ‫עתה"‪ ,‬המשיך‪" ,‬בלומדנו את סיפור‬ ‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך פרשת שבוע‬ ‫"ה ְת ּבו ְֹדד ּות ה ּוא ַמעֲ לָ ה ֶעלְ יוֹנָ ה ּוגְ דוֹלָ ה ִמן ַה ּכֹל"‬ ‫ִ‬ ‫"ויצא יצחק לשוח בשדה"‬ ‫עם כשהיה ר' יצחק אצל אביו ר' נתן מברסלב‪ ,‬ושמע את אביו מלהיב בגודל מעלת התפלה‬ ‫וההתבודדות‪ ,‬כיצד צריך לבקש מה' על כל דבר ודבר‪ ,‬ושלא יעשה שום פעולה ושום דבר בלי‬ ‫תפלה ובקשה מה' שיסייעהו בדבר בקשתו‪ .‬נענה ר' יצחק ואמר אבא‪ ,‬האם גם על ענין ידידותי‬ ‫עם ר' מרדכי )שהיה מחסידי רבינו נחמן( אני צריך לבקש מה'? כי הרי אנו אוהבים בנפש ממש עד כדי‬ ‫כך שאיני קונה לעצמי שום דבר אם לא אקנה כמו כן לר' מרדכי‪ ,‬ומשום כך לא היה לו לר' יצחק מעיל‬ ‫פרווה חורפי‪ ,‬משום שלא היה לו כסף לקנות גם לר' מרדכי‪ ,‬והיה ביניהם אהבה גדולה ‪,‬ולכן הבין מכך‬ ‫ר' יצחק שאין צורך להתפלל על ענין זה‪ .‬ענה לו אביו ר' נתן‪ ,‬דע לך בני‪ ,‬אם אתה מתפלל על הדבר אני‬ ‫מקנא בך‪ ,‬ואם השגת דבר אפי' רוחני אבל בלי תפלה‪ ,‬אני לא מקנא בך! ואכן לא עברו ימים רבים ונפרדו‬ ‫ר' יצחק ור' מרדכי‪ ,‬והיה הדבר לפלא בעיני ר' יצחק ואמר אני לעולם לא הייתי נחלק בדעתי עם ר' מרדכי‬ ‫אלא אך ורק כדי שאראה שאכן אבי היה צודק‪.‬‬ ‫מתוך מעשה זה אתה למד שעל כל דבר צריך להתפלל קטן כגדול‪.‬‬ ‫ועל פי מעשה נפלא זה מרבינו נתן ז"ל ניתן לתרץ את קושית המפרשים שהקשו ותמהו על שליחותו‬ ‫ֹ‪-‬הי ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם‬ ‫של אליעזר שאברהם בקש להביא אשה ליצחק‪ ,‬וכך אברהם מצווה אותו‪" :‬וְ ַא ׁ ְש ִּב ֲיע ָך בּ ה' ֱאל ֵ‬ ‫ֹ‪-‬הי ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ׁ ּ ָשה לִ בְ נִ י ִמ ְּבנוֹ ת ַה ְּכנַ ֲענִ י ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י יוֹ ׁ ֵשב ְּב ִק ְרבּ וֹ ‪ִּ ...‬כי ֶאל ַא ְרצִ י וְ ֶאל מוֹ לַ ְד ִּתי‬ ‫וֵ אל ֵ‬ ‫ֵּתלֵ ְך וְ לָ ַק ְח ָּת ִא ׁ ּ ָשה לִ בְ נִ י לְ יִ צְ ָחק" ואכן כאשר אליעזר הגיע אל פדן ארם הוא התחיל להתפלל ולבקש‬ ‫מהשם יתברך שיהיה בעזרו וימצא בעבורו את האשה הנכונה ליצחק כפי רצונו של אברהם וכיאה‬ ‫ליצחק‪ ,‬וכאן עמדו רבותינו בשאלה‪ :‬הרי אברהם ידע את זיווגו של בנו‪ ,‬ושרבקה היא עתידה להיות‬ ‫אשתו של יצחק כמו שרש"י הקדוש פירש על הפסוק‪" :‬ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם"‬ ‫בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים היה לי‬ ‫להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו וא"כ לשם מה היה‬ ‫אברהם זקוק להאריך בדיבור עם אליעזר ולאחר מכן גם אליעזר יצטרך לבקש סימנים בכדי לדעת מי‬ ‫היא המיועדת ליצחק‪ ,‬והרי אברהם ידע שרבקה היא אשתו של יצחק כפי שנתבשר אחר העקידה‪,‬‬ ‫ומדוע אברהם מלאה את אליעזר בדיבורים שילך אל פדן וכו'‪ ,‬שיאמר לו בפשיטות לך אל בית בתואל‬ ‫וקח את רבקה שהיא זיווגו של בני שכך נתבשר בצאתו מהר המוריה?‬ ‫אלא מכאן ניתן ללמוד יסוד גדול ועצום שאכן אברהם יכול היה לומר לעבדו בפשיטות ובשפה ברורה‬ ‫שילך להביא את רבקה שהיא זיווגו של יצחק‪ ,‬כפי שחזה הוא ברוח קדשו‪ ,‬אך אם היה נוהג כך‪ ,‬זיווגו‬ ‫של יצחק לא היה מגיע דרך תפילות‪ ,‬ומי יודע אם היו קמים כל הדורות אחרי יצחק כדוגמת יעקב וי"ב‬ ‫השבטים‪ ,‬שמהם הושתת כל עם ישראל‪ ,‬ודייקא משום כך הסתיר אברהם את ידיעתו שרבקה היא בת‬ ‫זוגו של יצחק בכדי שיתרבו תפילות על ענין זה הן מיצחק כמו שנאמר‪" :‬ויצא יצחק לשוח בשדה" והן‬ ‫מאליעזר שבקש מה שיזמן לו את האשה הנכונה ליצחק ורק לאחר מכן זכה יצחק ברבקה אמנו‪.‬‬ ‫ומכאן אתה למד שכל דבר שבקדושה חיב להיות לפניו תפילה כי רק כך תשרה בו ברכה ויעלה לפניו‬ ‫לנחת רוח בשלמות‪ .‬ועלינו להתחזק מאוד בענין התפלה כמו שנאמר "כרום זולות לבני אדם" והסבירו‬ ‫חז"ל על פסוק זה מהו הדבר שעומד ברומו של עולם הוי אומר זו התפלה ולא רק שאנו מזלזלין בתפלה‬ ‫אלא אנו מזלזלין גם בבעלי התפלה ובמי שכבר כן זוכה למעלה זו ‪ .‬ה' יתברך יזכינו להאמין בכוח התפלה‬ ‫‪‬‬ ‫בשלימות וזכות לגאולה השלימה בקרוב אכי"ר‪.‬‬ ‫פ‬ ‫הירושלמי על רבי‬ ‫טרפון ואמו‪ ,‬ותגובת החכמים‬ ‫כשביקשה האם להזכירו לפניהם‬ ‫לטובה –והם השיבו לה כנ"ל‪.‬‬ ‫נתחוורו לי סוף‪-‬סוף גם דברי חותני‪.‬‬ ‫"הקשיבו היטב ואבאר לפניכם היטב‬ ‫את הדברים‪ :‬כל יהודי נשלח לעולם‬ ‫הזה כדי לתקן עניין מסויים שייעדו‬ ‫אותו לכך עוד טרם ירידתו לעולם‪ .‬אם‬ ‫הוא מחסר משהו באותו עניין‪ ,‬מוכרח‬ ‫הוא להתגלגל פעם נוספת לעולם‪,‬‬ ‫ובגלגולו השני או השלישי עליו לתקן‬ ‫את שהחסיר קודם‪-‬לכן‪ .‬כך מובא‬ ‫בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י ז"ל‪.‬‬ ‫"מניין לו לאדם כי נמצא הוא בגלגול וכי‬ ‫עליו לתקן עניין מסויים? התשובה היא‬ ‫שרואים לאיזו מצווה הוא משתוקק‬ ‫ביותר‪ ,‬ואז יודעים כי מצווה זו זקוקה‬ ‫לתיקונו‪ .‬לפעמים פוגשים אדם המסור‬ ‫ונתון כל כולו למצוות הצדקה וזה‬ ‫סימן כי בא לעולם כדי לתקן מצווה זו‪,‬‬ ‫שאותה הזניח בגלגול קודם‪ .‬כך גם מי‬ ‫שעוסק רבות בלימוד תורה ובכל מצווה‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫"כשהשתבחה אימו של רבי טרפון‬ ‫בהידור המיוחד של בנה במצוות כיבוד‬ ‫אם‪ ,‬למדו החכמים מדבריה כי רבי‬ ‫טרפון בא לעולם לשם תיקון מצווה זו‪.‬‬ ‫על יסוד זה חשבו החכמים שאולי כבר‬ ‫תיקן את המצווה וממילא תם תפקידו‬ ‫בעולם והגיעה שעתו להסתלק‪ .‬לפיכך‬ ‫אמרו החכמים לאימו של רבי טרפון‪,‬‬ ‫דעי כי אפילו למחצית מצוות כיבוד‬ ‫אם עדיין לא הגיע‪ .‬בכך בעצם גזרו‬ ‫לו עוד שנות חיים‪ ,‬כדי שיזכה להגיע‬ ‫לתיקון המצווה בשלמות טרם יסתלק‬ ‫מן העולם‪.‬‬ ‫אילו היו מסכימים החכמים לדברי‬ ‫האם ומודים כי אכן זכה לשלמות מצוות‬ ‫כיבוד הורים‪ ,‬ייתכן היה כי עם הסכמת‬ ‫דבריהם‪ ,‬היה נפסק שייפטר מן העולם‬ ‫באותה העת‪ .‬כי הרי סיים את שליחותו‬ ‫בעולם‪ -‬לתקן את מצוות כיבוד אם‪.‬‬ ‫ובכך שחכמים המעיטו מערכה של‬ ‫מצוותו‪ ,‬בכך גזרו עליו לחיות עוד שנים‪.‬‬ ‫"כך גם אבי‪ ,‬כשסיפר לחותני הקדוש‬ ‫על לימודי עשרים שעות ביממה‪ ,‬הבין‬ ‫מכך חותני כי באתי לעולם כדי לתקן‬ ‫עניין זה‪ ,‬שכפי הנראה קלקלתי בגלגול‬ ‫קודם‪ .‬ואם‪-‬כן‪ ,‬לנוכח התמדתי הרבה‪,‬‬ ‫אפשר שכבר תיקנתי זאת ויכול אני‬ ‫להסתלק מהעולם באותה העת! לכן‬ ‫ביטל חותני את דבריו באמרו‪' ,‬הלזה‬ ‫לימוד ייקרא?!'‪ .‬בדיבור קצר זה חתך‬ ‫חותני את הדין כי טרם הגיעה יום‪-‬‬ ‫פקודתי ופעל בשבילי אריכות ימים"‪...‬‬ ‫עתה‪ ,‬מחזיק לו אני טובה גדולה על‬ ‫שפעל לי עוד אריכות ימים‪ ,‬ומבקש‬ ‫סליחתו על שהרהרתי אחי דבריו‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫חנוך‬ ‫לנער‬ ‫הורים יקרים! עלינו לדעת שאם הילד שלנו‬ ‫תלמיד "מבריק" "שפיץ" "מושלם" "גאון"‬ ‫"מחונן" או איך שלא תקראו לזה‪ .‬אזי ההגדרות‬ ‫והמונחים שבהם מוגדרים התלמידים "קשיי‬ ‫הלמידה" אינם כ"כ מדברים אליכם‪ ,‬אבל הם כן‬ ‫יעזרו לכם‪ ,‬כדי לעזור למישהו אחר‪.‬‬ ‫אבל אם אנחנו חושבים שהילד שלנו "בינוני"‬ ‫בכיתה‪ ,‬אם הציונים שהוא מקבל הם על גבול ה‪-‬‬ ‫‪ 80‬ומטה‪ ,‬אם ניכר שהילד שלנו אינו מקשיב או‬ ‫שהוא "לא רגוע" חשוב מאוד שנבין מדוע?!‬ ‫לעבור את המשוכה!‬ ‫זה לא שאנחנו לא מרוצים מהבינוניות של‬ ‫הילד‪ ,‬או שאנחנו מתביישים בזה שהוא‬ ‫בינוני‪ ,‬או לא שמחים בכמות השכל שה' נתן‬ ‫לו‪ .‬אנחנו פשוט מחויבים לבדוק מדוע הוא‬ ‫משיג ציון בינוני?!‬ ‫ולמה זה חשוב? כי ברוב המקרים לילד באמת‬ ‫יש פוטנציאל יותר גבוה מ‪ .80-‬הילד באמת‬ ‫יכול להשיג יותר‪ .‬יש לו יכולות טובות יותר‬ ‫והוא לא מנצל את היכולות הלימודיות שלו‪,‬‬ ‫אם זה בתחום ההקשבה וההבנה או בתחום‬ ‫הזכירה ועיבוד הנתונים‪ .‬מהניסיון למדנו‬ ‫שתלמיד שנכשל מעט במהלך שנות חייו‬ ‫הראשונות גורר איתו את הכישלון לאורך כל‬ ‫שנות חייו בבית הספר‪ ,‬כאשר הכישלון הזה‬ ‫רק מתעצם ומושך אחריו בעיות נוספות‪.‬‬ ‫עלינו להפנים היטב‪ :‬שילד שיושב בכיתה‬ ‫וקשה לו מבחינה לימודית‪ -‬הכיתה לא‬ ‫מהווה אתגר או חוויה בשבילו‪ ,‬הכיתה‪ -‬היא‬ ‫עונש בשבילו‪ ,‬הוא לא אוהב אותה‪ .‬לא את‬ ‫החברים ולא את המורה‪ .‬לכל אחד יש בנק‬ ‫של הצלחות שאיתו הוא צועד לכל אורך‬ ‫השנים בבית הספר‪ ,‬לילד המתקשה יש בנק‬ ‫של כישלונות‪ .‬כישלון בכתיבה‪ ,‬בקריאה‪,‬‬ ‫בביצוע פעולות חשבוניות וכדו'‪ .‬עלינו לדעת‬ ‫שאנחנו יכולים לעזור לו לעבור את המשוכה‬ ‫הזו שנקראת "בינוני" אלא שאין לנו את‬ ‫הכלים להבין מה מפריע לו ולכן חשוב‬ ‫להבין על מה מדובר‪ .‬בשבוע שעבר דיברנו‬ ‫על בעיות קשב וריכוז ועל היפראקטיביות‪,‬‬ ‫השבוע ניגע בפתרון חשוב ועיקרי לכל בעיות‬ ‫הלמידה והקשב‪ ,‬אך הוא רק "עזרה ראשונה"‬ ‫מאחר ועלינו להתפלל על הילד ולפנות בע"ה‬ ‫כבר היום לקבלת עזרה מקצועית‪.‬‬ ‫שתיית מים‬ ‫כעזרה ראשונה ממומלץ מאוד לוודא מהי‬ ‫כמות המים שהילד שלנו שותה‪ ,‬תתפלאו‬ ‫שרוב ככל הילדים שותים בממוצע ‪2-3‬‬ ‫כוסות ליום‪ .‬מחסור חמור בנוזלים הוא‬ ‫הסיבה הראשונה לבעיות זיכרון‪ ,‬הבנה‪ ,‬קשב‬ ‫והיפראקטיביות ולכן עלינו לחנך ולהרגיל את‬ ‫עצמנו ואת הילד "לשתות מים"‪ .‬מדוע כה‬ ‫חשוב לשתות מים?! בבקשה‪:‬‬ ‫גופנו עשוי מ‪ 70% -‬מים‪ ,‬כל תפקודי הגוף‬ ‫קשורים במים‪ :‬החל ממערכת העיכול וכלה‬ ‫באחרון התאים בגוף‪.‬‬ ‫התהליכים בתוך התאים דורשים סביבה‬ ‫מימית‪ ,‬גם ממברנת התא עובדת על לחץ‬ ‫אוסמוטי בקבלת מסרים מבחוץ ושליחת‬ ‫מסרים החוצה‪.‬‬ ‫כל מערכת העצבים עובדת על מים‪ ,‬מערכת‬ ‫העצבים מורכבת מהמוח ושלוחותיו‪.‬‬ ‫המסרים מהמוח לגוף מועברים דרך תעלות‬ ‫עצביות הזקוקות לסביבה מימית ניטראלית‬ ‫כדי לעבוד‪ ,‬המסר עובר בקוטביות של )‪(+‬‬ ‫)‪ ,(-‬חוסר או עודף בנוזל בחוט השדרה‬ ‫יכול לגרום לסחרחורת‪ ,‬קושי בהליכה‬ ‫וקושי בחשיבה מסודרת‪ .‬גם המסרים התוך‬ ‫מוחיים עוברים מתא עצב למשנהו במעבר‬ ‫)סינפסה(‪ ,‬שוב בסביבה מימית‪.‬‬ ‫במצב של התייבשות‪ ,‬האיבר הראשון שסובל‬ ‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬ ‫יועץ בחינוך ילדים ומחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬ ‫בית ושמו בית ספר פרק י'‬ ‫בגוף האדם הוא המֹח‪ .‬שיטת "מֹח אחד"‬ ‫מתייחסת לאי שתיית מים בכמות מספקת‬ ‫כאל דפוס התנהגות של "הענשה עצמית"‪.‬‬ ‫חוסר שביעות רצון בקשר לנושא מסוים‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬בחינה‪ ,‬הגשת עבודה‪ ,‬סיום מטלה וכו'‬ ‫גורם לנו להעניש את עצמנו ולא לשתות‬ ‫)ולכן זוהי "תגובה מעגלית" שעלינו לעצור‬ ‫בהקדם(‪.‬‬ ‫שתיית מים = הצלת נפשות‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬אנשים בוגרים מאוד‬ ‫מופתעים לגלות בסוף היום‪ ,‬שדווקא באותו‬ ‫היום לא שתו מים בכלל והם לא מבינים‬ ‫למה‪ ...‬דווקא ביום בו היו אמורים להוכיח‬ ‫את עצמם בעיני הבוס‪ ,‬ללמוד חומר חדש‬ ‫ומורכב‪ ,‬לסיים פרויקט חשוב או להיבחן‬ ‫בבחינת בגרות וכדו'‪" ,‬שכחו" לשתות‪,‬‬ ‫כתוצאה מכך הרגישו פחות טוב מהרגיל‬ ‫והתוצאות בהתאם‪.‬‬ ‫אנחנו מייחסים את כל מה שקורה לנו‬ ‫לדפוס "התנהגות במצבי מתח"‪ ,‬אך לא‬ ‫עולה בדעתנו להפחית את המתח ולשפר‬ ‫את הביצועים שלנו‪ ,‬על ידי שינוי "דפוס‬ ‫ההתנהגות"‪ ,‬למשל לשתות יותר מים‪.‬‬ ‫עלינו לדעת כי‪ :‬במצב של התייבשות‪ ,‬הגוף‬ ‫סובל מתופעות שונות‪ ,‬כמו‪ -‬עצירות‪ ,‬כאבי‬ ‫ראש‪ ,‬עייפות מוגברת‪ ,‬חוסר ריכוז‪ ,‬יובש‬ ‫בעור ועוד‪ .‬מצב כזה בוודאי מפריע להיות‬ ‫רגוע וקשוב וכתוצאה מזה להימנע מלמידה‪.‬‬ ‫חוסר שתיית מים גורם להצטברות של‬ ‫רעלים‪ ,‬גם בשל החומרים הטבעיים שנוצרים‬ ‫בגופנו וצריכים לצאת וגם בשל הרעלים‬ ‫באוכל‪ ,‬במים ובאוויר שנכנסים לגופני‬ ‫מבחוץ‪ .‬כאשר אין לגוף מספיק מים‪ ,‬הוא‬ ‫מפנה את הרעלים במקום החוצה‪ ,‬לאברים‬ ‫שונים בגוף‪ ,‬לעור למשל‪ ,‬עובדה הגורמת‬ ‫ליובש‪ ,‬אקזמות וכדו'‪.‬‬ ‫מחקרים מוכיחים כי ירידה של ‪ 2%‬מכמות‬ ‫המים שצריכה להיות בגוף עלולה להשפיע‬ ‫לרעה על הזיכרון לטווח קצר ועל הריכוז‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬אצל מבוגרים‪ ,‬צריכת אלכוהול‪,‬‬ ‫תרופות‪ ,‬חומרים משתנים כמו קופאין‬ ‫ותאיין‪ ,‬מתח‪ ,‬חשיבה מאומצת‪ ,‬רעלי‬ ‫שתייה כמו קוקה קולה‪ ,‬גורמים להתייבשות‬ ‫ומחייבים שתייה מוגברת‪ ,‬דבר שכמעט ולא‬ ‫קורה‪.‬‬ ‫כמו כן חוסר שתיית מים‪ ,‬בנוסף לשתיית‬ ‫קולה‪ ,‬אלכהול וקופאין גורמת לנזק מצטבר‬ ‫בכליות‪ ,‬ועלולה לפי "מח אחד" לפגוע בעיקר‬ ‫במבוגרים או תלמידים חסרי ביטחון עצמי‬ ‫ובעלי ספקות לגבי יכולתם‪ .‬כמובן שעשויה‬ ‫להיות גם פגיעה באברים אחרים כמו המח‪,‬‬ ‫והכבד )כעס(‪ ,‬בהתאם לגורם המתח של כל‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫חוסר נוזלים רק מחריף את הבעיה‬ ‫נוסף על כל הנ"ל‪ ,‬תלמידים הנוטלים תרופות‬ ‫קבועות כמו ריטלין חשופים במיוחד לבעיות‬ ‫בשל חוסר שתיית מים‪ ,‬פעמים רבות יש‬ ‫להם גם סיבות רבות להיות במתח וחוסר‬ ‫שביעות רצון יחסית לתלמידים הרגילים‬ ‫והמצטיינים ולכן הם כתוצאה מאותה בעיה‬ ‫מעגלית ממש נמנעים משתייה‪ ,‬ולכן לא פלא‬ ‫שבעייתם רק מחריפה‪ ,‬מה שמצריך אח"כ‬ ‫הערכת מצב נוספת ועליה במינון‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר‪ ,‬כשאנו מחנכים את הילד‬ ‫לשתיה חשוב להבהיר לו ששתייה זה מים‬ ‫ולא שוקו או מיץ‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תלמידים רבים מושפעים מפרסומות‬ ‫שונותשלחברותהממתקיםואוכליםשוקולד‬ ‫לפני בחינות‪ .‬אולי לילדים "מאוזנים" זה‬ ‫יוכל להועיל במידה מסוימת‪ ,‬אך לילדים עם‬ ‫לתגובות רעיונות שאלות‬ ‫בנושא חינוך כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לתיאום פגישה‪0548-434-435 :‬‬ ‫בעיית "קשב וריכוז" זה רעיון רע מאוד‪ ,‬עליה‬ ‫פתאומית של הסוכר‪ ,‬גורמת לפרץ אנרגיה‬ ‫ועבודה מאומצת של המח ואחריו ירידה‬ ‫גדולה בפעילות המוחית‪ .‬כמו כן השומן של‬ ‫הקקאו מאוד לא בריא לגוף ובמיוחד למוח‬ ‫ומגביר את רמת חוסר השקט של התלמיד‪.‬‬ ‫מדוע הילד אינו שותה מספיק‬ ‫המלצת משרד הבריאות היא‪ ,‬כי‪ :‬ילדים בני‬ ‫‪ 4-8‬זקוקים ל‪ 1.7-‬ליטרים ליום )קצת יותר‬ ‫מבקבוק משפחתי שמכיל ליטר וחצי(‪ ,‬או‬ ‫כ‪ 9-‬כוסות ליום‪ .‬אך אנו עדים לכך שילדים‬ ‫רבים אינם שותים מספיק מים ובמיוחד‬ ‫בשעות בהם הם שוהים בבית הספר‪ ,‬וזאת‬ ‫מכמה סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הילד לא התרגל לשתות מים בבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתחים שונים‪ ,‬בעיקר חוסר שביעות רצון‬ ‫מעצמם ומאחרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוסר יכולת להצטייד במים בשל תיק כבד‬ ‫המהווה בעיה בפני עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4‬שתייה מקולרים‪ ,‬המים קרים ולא נעים‬ ‫לשתות הרבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬חוסר עניין חברתי‪ ,‬החברה אינה מעריכה‬ ‫או מעודדת לשתות מים‪.‬‬ ‫‪ .6‬חינוך בית ספרי לקוי‪ :‬תלבושת אחידה‪-‬‬ ‫חובה‪ ,‬אך לא חובה לשתות מים‪.‬‬ ‫‪ .7‬חדרי שירותים מלוכלכים הגורמים‬ ‫לתלמידים להתאפק במשך שעות ולא‬ ‫לשתות מספיק מים‪ .‬עובדה הגורמת נזק‬ ‫כפול ליכולת הריכוז‪ ,‬להצטברות הרעלים‬ ‫ולתפקוד הכללי של התלמידים‪.‬‬ ‫פתרונות לבית ולביה"ס‪:‬‬ ‫מאחר שאין לצפות מילדים שיעקבו אחר‬ ‫כמות הנוזלים שהם צורכים‪ ,‬הטוב ביותר‬ ‫הוא ללמד אותם לוודא שהשתן שלהם בהיר‬ ‫מאוד‪ ,‬וכמובן לא להגיע למצב שלא שתו‬ ‫מספיק וסימניו הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬שתן כהה‪ ,‬כאבי‬ ‫ראש‪ ,‬סחרחורת וכל אותם סימנים שהוזכרו‪.‬‬ ‫לא פחות חשוב‪ ,‬לדעת מה שותים‪ .‬מחקרים‬ ‫מוכיחים כי שתיית מים היא הבריאה ביותר‪.‬‬ ‫עוד מוכיחים המחקרים כי צריכה גבוהה‬ ‫של משקאות ממותקים היא אחד הגורמים‬ ‫המשמעותיים הקשורים בהשמנה ובבעיות‬ ‫קשב‪.‬‬ ‫בדיחות הדעת‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬ ‫מלך אחד כעס שבממלכה שלו כולם היו שיכורים‪ ,‬אז‬ ‫הוא נתן הוראה להחרים את כל השתייה חריפה במדינה‪,‬‬ ‫ולהשליך לצינוק כל מי שייתפס עם שתייה‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר התמלאו בתי הכלא בשיכורים‪ ,‬אך כעבור‬ ‫שבועיים פסקו המעצרים בבת אחת‪ .‬המלך התפלא‪ ,‬ולא‬ ‫האמין שאין יותר שתייה חריפה בממלכה שלו‪ .‬הוא‬ ‫החליט להתחפש ולרדת אל העם כדי לבדוק בעצמו אם‬ ‫אכן נעלמה השתייה‪ .‬מסתובב המלך בין בתי המרזח‪,‬‬ ‫ולא מוצא אפילו כוס אחד של משקה‪ .‬לבסוף ראה אדם‬ ‫קצת שמח וחשד בו כי הוא שותה‪ ,‬פנה אליו המלך ואמר‬ ‫לו‪ :‬אתה יכול להשיג לי כוס אחת של שתייה לפליטה‪.‬‬ ‫"השתגעת?"‪ ,‬משיב האיש‪" ,‬לא שמעת על הצו של‬ ‫המלך? אך המלך מתחנן‪" .‬אתה יודע מה"‪ ,‬משיב האיש‪,‬‬ ‫"בוא אלי הביתה‪ ,‬נשאר לי בקבוק אחרון בעליית הגג"‪.‬‬ ‫השניים הולכים לבית האיש‪ ,‬מתחלקים בבקבוק ותופסים‬ ‫ראש‪ ...‬אחרי שתי כוסות אומר המלך‪" :‬אתה יודע מי‬ ‫אני? אני המלך!" "חכה חכה"‪ ,‬צוחק האיש‪" ,‬עוד כוס‬ ‫אחת ותהיה בטוח שאתה גם הקב"ה"‪...‬‬ ‫חוויה רוחנית בלתי נשכחת!‬ ‫מוסדות‬ ‫”חוט של חסד“‬ ‫מזמינה או ָֹתךְ‬ ‫להצטרף לנסיעה לקברו של‬ ‫רבי נחמן מברסלב באומן‪.‬‬ ‫עם הרבנית מרים ארוש תליט“א‬ ‫במגוון מסלולי חורף מיוחדים‪.‬‬ ‫שאלי את מי שכבר נסעה אתנו !!!‬ ‫חייגי עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫לטייל בגן האמונה‬ ‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬ ‫יום א‘‬ ‫יום ב‘‬ ‫יום יום ד‘ יום ה‘‬ ‫ג‘‬ ‫בני ברק‬ ‫קרית לוד‬ ‫‪--‬‬ ‫ירושלים‬ ‫חולון‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪22:30‬‬ ‫רח' בן‬ ‫יעקב ‪,21‬‬ ‫אולמי‬ ‫קונטיננטל‬ ‫ביה"כ‬ ‫גאולה‪ ,‬רח'‬ ‫חללי מינכן‬ ‫‪10‬‬ ‫‪---‬‬ ‫ביה"כ‬ ‫ברסלב‬ ‫"חוט של‬ ‫חסד"‬ ‫ביה"כ‬ ‫ע"ש חללי‬ ‫צה"ל‪ ,‬רח'‬ ‫המעפילים‬ ‫פינת‬ ‫המצודה‬ ‫* נעלה ונחדד את רמת המודעות לצורך‬ ‫בשתיית מים ולתזונה בריאה בכלל‪ ,‬בבית‬ ‫ובביה"ס על ידי הסברה והדגמה‪* .‬נשים את‬ ‫הנושא בסדר עדיפויות גבוה‪ ,‬מאחר ושתיית‬ ‫לפרטים נוספים‪052-7611100 :‬‬ ‫מים אצל התלמידים‪ ,‬תשפר את הרגשת‬ ‫לידיעת הציבור הק' בשבוע הבא ביום ב' הבעל"ט‬ ‫התלמידים ואת הצלחתם בלימודים‪* .‬נהיה‬ ‫יתקיים שיעור מאת הרה"ח ר' אליהו גודלבסקי‬ ‫יצירתיים ונשתף את הילדים‪/‬התלמידים‬ ‫שליט"א‪ ,‬בשעה ‪ 22:00‬וכן שיעורו של הרב עופר ארז‬ ‫בהעלאת רעיונות "מה יגרום לנו לשתות‬ ‫יתקיים לפני כן בשעה ‪ .20:45‬כ"כ שיעורי הרבנים‬ ‫יותר"‪* .‬נדאג למראה האסטטי של חדרי‬ ‫השירותים ונקפיד על ניקיונם בקביעות‪ ,‬הנ"ל ועוד שיעורים המועברים בישיבה מועברים גם‬ ‫בשידור ישיר באתרינו‪breslev.co.il .‬‬ ‫וכן לניקיון ולתקינות המתקנים כמו הסבון‬ ‫והמפיות‪ ,‬אפשר גם לשים פלקטים להדרכה‪,‬‬ ‫זמנים| פרשת חיי שרה תשע"ב‬ ‫עציצים וכדו'‪* .‬נקבע חובת שתיית מים‬ ‫והגעה עם בקבוק או כוס לבית הספר‪.‬‬ ‫י‪-‬ם ת“א חיפה בא“ש‬ ‫*הנהלת בית הספר תתקין מתקנים תקינים‬ ‫ליד כל כיתה לשתיית מים‪ ,‬עדיף לא קרים‪ * .‬כניסה ‪16:19 16:07 16:18 16:03‬‬ ‫נאסור על הבאת משקאות תוססים‪ ,‬מיצים‪,‬‬ ‫שוקו וכמובן קוקה קולה לבית הספר‪ .‬יציאה ‪17:19 17:15 17:17 17:16‬‬ ‫*נאסור מכירת משקאות אלו בשטח ביה"ס‬ ‫*בגני ילדים ובכיתות הנמוכות‪ ,‬נבצע חלוקה לר“ת‪17:55 17:51 17:51 17:54 :‬‬ ‫יזומה של מים ונקפיד על שתייה בתחילת‬ ‫הפטרה‪) :‬מלכים א' א( והמלך דוד זקן‪.‬‬ ‫היום ובחזרה מהפסקה וכמובן לפני ובזמן‬ ‫יו“ל ע“י מוסדות "חוט של חסד"‬ ‫מבחנים‪* .‬בכיתה גבוהה‪ ,‬ניתן לערוך "ניסוי"‬ ‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫כגון‪ :‬חלוקת הכיתה לשתיים בזמן מבחן‪ ,‬אלו‬ ‫טל‘ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬ ‫ששותים ואלו שלא ונשווה בצורה מחקרית‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫את התוצאות‪* .‬במיוחד נקפיד על כך שכל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לוקחי הריטלין ישתו והרבה‪.‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬ ‫המשך בע"ה בשבוע הבא‪ ,‬ועד אז להתחיל בע"ה‬ ‫"במשמעת מים"‪.‬‬