‫דבקות ותאורגיה במוסיקה החסידית‬ ‫תודות‬ ‫לאבא שלי‬ ‫לאחותי‬ ‫לניר‬ ‫הרב אהרון מבית חב"ד רישיקש‬ ‫עז אלוני‬ ‫ד"ר שלי גולדברג‬ ‫ענבל זמיר‪ -‬שרביט‬ ‫אפרים יעקב‬ ‫יעקב מזור‬ ‫פרופ' אדווין סרוסי‬ ‫מירי סגל‬ ‫ישעיהו משולם פייש רוטנברג‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫מבוא‬ ‫רקע הסטורי‬ ‫המוסיקה ביהדות לפני החסידות‬ ‫על הדבקות‬ ‫מודלים בחקר המיסטיקה היהודית‬ ‫המוסיקה בחסידות‬ ‫הריקוד בחסידות‬ ‫תאוריה מול פרקטיקה‬ ‫אקסטזה וטרנס‬ ‫על תפיסה דתית של המוסיקה ותפיסה מוסיקלית של הדת‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫שני נושאים עיקריים עומדים במרכז החיבור הנוכחי‪ .‬הראשון נוגע לסוגיית הדבקות והתאורגיה‬ ‫במוסיקה בעולם החסידות‪ .‬השאלות שאציב הן‪:‬‬ ‫א( האם מדגישה החסידות את אחת מהתפיסות והפרקטיקות או ששתיהן בעלות מעמד שווה‪ .‬האם יש‬ ‫צורך בהחלשת האחת על חשבון רעותה ?‬ ‫ב( האם ישנה סתירה בין דבקות לתאורגיה?‬ ‫ג( האם המוסיקה המשמשת לתאורגיה ולמאגיה שונה מהמוסיקה המשמשת להשגת דבקות ?או‬ ‫במילים אחרות מהו הקשר בין הפונקציה לבין המאפיינים המוסיקליים ?‬ ‫אציין מראש שתארוגיה ומאגיה אינן זהות אולם בעבודה לא ארחיב את הדיבור על ההבחנה ביניהן‬ ‫ואתייחס לשתיהן כאל אותו הצד שעומד כנגד לדבקות‪.‬‬ ‫הנושא השני נוגע לזיקה בין עולם החסידות לעולם המוסיקאים‪ ,‬זיקה שמצאתי על רקע‬ ‫התעניינותי הרבה בראשון והשתייכותי לשני‪ .‬דומני שזיקה זו מסבירה באופן מופלא איזו איכות‬ ‫פנימית של מוסיקה אשר עוזרת לנו ללבן את הסוגיה הראשונה בה פתחתי‪.‬‬ ‫שאלות נוספות רבות וחשובות ניתן וראוי לשאול‪ :‬על הנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬איך השפיעה תנועת‬ ‫החסידות על התפתחות המוסיקה היהודית ולהיפך‪ ,‬מהן נקודות הדמיון והשוני בין התיאוריה‬ ‫לפרקטיקה‪ ,‬היינו בין דרשות‪ ,‬אגדות וספרות למציאות בחברה החסידית‪ ,‬מהם ההבדלים בתוך‬ ‫החסידויות השונות‪ ,‬ועוד שאלות רבות אשר לא אעסוק בהן כאן‪ .‬התמקדתי בדבקות ובתיאורגיה כי‬ ‫המילים האלו כישפו אותי כליל‪ ,‬ולא נותרה לי ברירה אלא לחקור אותן‪.‬‬ ‫כישוף מוגדר כ‪”:‬מסכת אמונות ומעשים המבוססת על האמונה שהאדם מסוגל לשלוט בכוחות‬ ‫הטבעים והעל‪-‬טבעיים המשפיעים על חייו‪...‬כמה פולחנים‪...‬כמו ניסוך המים ל הקרקע לשם הורדת‬ ‫גשם‪ ,‬הם מעשי כישוף מובהקים שכן הם מבוססים על האמונה‪...‬שהמים הניסכים מסוגלים להשפיע‬ ‫במישרין על מנגנון הורדת הגשמים‪ -‬בניגוד לפולחנים דתיים כמו תפילה לגשם‪ ,‬שעיקרם פניה לישות‬ ‫נעלית יותר מייחסים לה שליטה באיתני הטבע‪ 1”...‬שאלת המחקר שלי נבעה מתחושה חזקה שאם‬ ‫נחפור עמוק במוסיקה החסידית אל השורשים של האמונות והפרקטיקות הרי שנגיע בהכרח למסקנה‬ ‫שמקור מחצבתן שונה לחלוטין‪ ,‬אם לא מנוגד‪ ,‬בדיוק כפי שמוסבר לעיל בבהירות רבה ההבדל בין‬ ‫כישוף לתפילה‪ .‬הטשטוש שיצרה המחשבה היהודית בין שני סוגי הפולחן מרתק לא פחות מהפולחן‬ ‫עצמו‪ .‬במהלך העבודה ארצה לטעון שהמוסיקה מאפשרת את הטשטוש הזה‪.‬‬ ‫המחקר האתנומוסיקלי יוצר הבחנה בין מצבי טרנס ואקסטזה הקשורים לחוויות מוסיקליות‪.‬‬ ‫האינטואיציה שלי העלתה השערה שבחסידות הדבקות תתקשר למצב אקסטזה ולחוויה מוסיקלית‬ ‫ווקאלית )ניגון(‪ .‬ולעומת זאת התאורגיה והמאגיה יתקשרו למצב טרנס ולחוויה אינסטרומנטאלית‬ ‫ריקודית‪ .‬קשה מאד מאד לקבל תשובה לשאלה הזו‪ ,‬ולו רק מפני שהחברה החסידית נמנעת מלדבר‬ ‫עם זרים על נושאים כה רגישים‪ .‬נדרש מחקר שדה אתנומוסיקלי מקיף כדי לברר אם האינטואיציה‬ ‫שלי נכונה‪ .‬אולם היה זה בלתי אפשרי עבורי להיות מוזמנת להתוועדות או להתגנב אליהן ולצפות‬ ‫‪ 1‬אנציקלופדיה כרטא‪ ,‬ע' ‪715‬‬ ‫‪3‬‬ ‫במו עיני למה שמתרחש בטיש ואיך נראה האדמו"ר בשעה שנפשו נוסקת להיכלות הגבוהים‪ .‬שקלתי‬ ‫התחפשות לחסיד אולם אנשים קרובים הוכיחו אותי על אי מוסריות הרעיון‪ .‬הסתפקתי אפוא בדרכים‬ ‫המקובלות והתוצאה מוגשת בזאת לקורא‪.‬‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫החסידות החלה לצמוח בדרום אוקראינה בשנות ה ‪ 40‬של המאה ה ‪ .18‬תוך זמן קצר התפשטה‬ ‫והפכה לתנועה רחבה‪ .‬תופעה זו דורשת הסבר ואכן חוקרים רבים נתנו על כך את הדעת‪ .‬המסקנות‬ ‫אליהן הגיעו היו שונות בתכלית‪.2‬‬ ‫היו שניסו להסביר את הצלחת החסידות בנסיבות ההיסטוריות‪ .‬בתנאים הקשים בהם היו נתונים‬ ‫היהודים בפולין‪ ,‬ולאור אוזלת ידה של הרבנות‪ ,‬החסידות הציעה סעד נפשי לאדם הפשוט במצוקתו‬ ‫ולכן התקבלה בהתלהבות‪ .‬חוקרים אחרים הדגישו בתוך הנסיבות ההיסטוריות את הגורמים הפנימיים‬ ‫בחברה היהודית היינו המתח החברתי בין השכבות המדכאות למדוכאות‪ ,‬אשר החסידות נתנה לו‬ ‫פורקן‪ .‬לעומת גישה זו היו חוקרים שראו בחסידות התפרצות ספונטאנית של דתיות מיסטית שלא‬ ‫נגרמה כלל עקב המשבר‪ .‬חוקרים אלו ראו את עיקר החסידות בחוויה הדתית ולא בתנועה החברתית‪.‬‬ ‫שלום ראה את החסידות כהתפתחות האחרונה במיסטיקה היהודית‪ .‬לדעתו החסידות ניצבה בפני‬ ‫דילמה מכיוון שרצתה להמשיך את קבלת האר"י אך אחרי כישלון השבתאות היה קשה לדבר על‬ ‫תיקון ולכן היא העבירה את מרכז הכובד לאידאל הדבקות‪ ,‬כלומר מהשאיפה לימות המשיח אל חיי‬ ‫היומיום כאן ועכשיו‪ .‬לדעת שלום הבשורה הרוחנית של החסידות לא היתה המסר המשיחי אלא‬ ‫הדבקות וההורדה של הדבקות מאידאל של יחידי סגולה אל כל העם‪ .‬אולם חוקרים רבים סבורים‬ ‫שהחסידות בראשיתה היתה אליטיסטית ולא באמת פנתה לכל העם‪.‬‬ ‫דמותו של מייסד החסידות‪ ,‬הבעש"ט‪ ,‬חשובה לדיוננו כאן בהקשר של תאורגיה ודבקות‪ .‬הבעש"ט‬ ‫עסק בקבלה מעשית )פירוש המושג בעל‪-‬שם הוא אדם היודע להשתמש בשמות האל לצרכים‬ ‫מאגים(‪ .‬כמו כן הוא חווה חוויות מיסטיות של עליית הנשמה‬ ‫‪3‬‬ ‫חוויה זו מוכרת ביהדות עוד לפני‬ ‫תקופת החסידות ובה הנשמה עולה לעליונים באמצעות השבעות וייחודים‪ .‬אך בשונה מקודמיו עלית‬ ‫הבעש"ט למעלה נועדה להתערב בעליונים ולהשפיע על התחתונים כלומר על גורלו של עם ישראל‬ ‫ולא רק ללמוד את סודות האלוהות‪.‬‬ ‫החסידות‪ ,‬לדעת חלק מהחוקרים כאמור לעיל‪ ,‬פנתה בהתחלה לאליטה התרבותית‪ .‬המשיכה אליה‬ ‫נבעה מהבשורה הדתית שהביאה‪ ,‬מאופי המנהיגים וגם מכך שהיה קל להצטרף אליה‪ .‬חידושה היה‬ ‫במסר שכל איש יכול להגיע לדבקות‪) .‬אולי לא כולם באותה הרמה אבל הדבר עצמו אפשרי(‪ .‬סיבה‬ ‫נוספת למשיכת צעירים לתנועה )לא עם הארץ( היא ירידת מעמדו משל האתוס הלמדני בתקופה‬ ‫זו‪ 4.‬כמעין תנועת מטולטלת מיצה השלב השכלתני את עצמו‪ ,‬ופינה מקום לשלב מיסטי‪.‬‬ ‫‪2‬אטקס‪ ,‬עמ' ‪18‬‬ ‫‪3‬שם‪ ,‬עמ ‪20‬‬ ‫‪4‬שם‪ ,‬עמ' ‪64‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תהליך התפשטות והתרחבות התנועה המשיך בסוף המאה ה ‪ .18‬החסידים תלמידיו של הבעש"ט היו‬ ‫נלהבים ומלאי תחושת שליחות להפיץ את הבשורה‪ .‬הם הקימו מרכזים באזורים שונים ‪ :‬אוקראינה‪,‬‬ ‫גליציה‪ ,‬רוסיה הלבנה‪ ,‬מה שהביא להתפשטות גיאוגרפית‪ .‬בתקופה זו חלה הצטרפות של חוגים עממיים‬ ‫אל התנועה‪ ,‬ההתפשטות היתה מלמעלה למטה ‪ ,‬מהאליטה לשכבות הנמוכות‪ .‬התהליך היה דו סיטרי‪ ,‬הן‬ ‫החסידים רצו בו והן העם ששמע עליהם‪ .‬מציאות חדשה זו חייבה את מנהיגות החסידות לקבוע עמדה‬ ‫בנוגע לאידאל הידבקות וליכולת הציבור הרחב לעמוד בו‪ .‬ככלל היו מנהיגים שנטו להתפשר והיו‬ ‫אליטיסטים יותר‪.‬‬ ‫המוסיקה ביהדות עד לחסידות‬ ‫החסידות ממשיכה אך גם מחדשת את מקומה של המוסיקה ביהדות‪ .‬בימי הבית ליוותה המוסיקה את‬ ‫עבודת הלווים‪ ,‬את הנבואה‪ ,‬את התפילה ואת הקריאה בתורה‪ .‬חשיבות השירה במתן הלל לה' קיימת כבר‬ ‫בתקופה עתיקה‪" :‬ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו"‪ .‬חורבן הבית היה מכה קשה‪" :‬איך‬ ‫נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?" )תהילים קל"ז(‪ .‬בעקבות החורבן נאסרו הנגינה והשירה פרט‬ ‫לסיטואציות של קינה ושמחות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫החזנות והפולקלור היהודי היו מפותחים מאד בימה"ב‪ .‬אולם עד לתקופת החסידות נהגו לשמור על‬ ‫המוסיקה הקיימת ולא נעשה ניסיון מכוון להמציא מנגינות חדשות‪ .‬היחס למוסיקה ביהדות הרבנית היה‬ ‫אמביוולנטי‪ ,‬במידה מסוימת מתוך חשש שהציבור יטה אחר יופייה של המנגינה ויסיח דעתו מהתפילה‬ ‫)חשש שחשו גם אבות הכנסייה(‪ ,‬נטתה הסמכות הרבנית להשאיר את המצב הליטורגי כפי שהוא לא‬ ‫לחדש ולא להוסיף דבר‪ .‬הזרם המיסטי לעומת זאת‪ ,‬נטה להלל ולקלס את המוסיקה‪ ,‬והחסידות שממשיכה‬ ‫אותו שינתה לחלוטין את הגישה הפאסיבית שקדמה לה ובטלה את ההגבלה לנגן ולרקוד רק בשמחות‪,‬‬ ‫מתוך הרעיון שמטרת הניגון היא שמחה והתגברות על הייאוש "להכניס את המרה השחורה אל הריקוד" ‪.6‬‬ ‫החסידות חידשה ביצרה פרץ של מנגינות חדשות שחוברו בד בבד עם מתן הצדקה דתית לאמץ מנגינות‬ ‫מבחוץ‪ .‬לא מפתיע אם כך שבתחילת החסידות היה עניין הניגון לאחת מהמחלוקות עם המתנגדים‪ .‬ומצד‬ ‫שני המוסיקה עזרה לחסידות להתפשט ולקנות לה נפשות‪ .‬תלמידיו של הבעש"ט ייסדו מרכזים חסידיים‬ ‫חדשים והניגון החסידי כבש לבבות של רבים מהמתנגדים‪.7‬‬ ‫הזרם המיסטי ביהדות עוד קודם לחסידות הדגיש את חשיבות המוסיקה‪ .‬ע"פ הזוהר‪ ,‬טעמי המקרא‪ ,‬היינו‬ ‫החלק המוסיקלי של כתבי הקודש‪ ,‬חשובים יותר מאותיות והנקודות‪" :‬הנגינה הולכת בראש והאותיות‬ ‫והנקודות נמשכות אחריה כחיילים אחרי מלכם‪ 8".‬מקובלי צפת המשיכו קו זה המעניק חשיבות יתירה‬ ‫למוסיקה באומרם "לא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזימרה‪ .‬ברא קב"ה את השמים לעניין‬ ‫שירה ומיום שברא הקב"ה את הארץ הרי היא אומרת לפניו שירה‪ :‬שאף אדם הראשון פתח פיו בשירה”‪.‬‬ ‫‪ 5‬גשורי ע' כ"ז‬ ‫‪ 6‬גשורי ע' ‪4‬‬ ‫‪Encyclopedia p. 638 7‬‬ ‫‪ 8‬שם ע' ק"י‬ ‫‪5‬‬ ‫הפיכת המוסיקה לטכניקה בעלת סגולות מאגיות ותאורגיות בחברה היהודית הוא תהליך שהתרחש טרם‬ ‫החסידות‪ ,‬בעיקר באיטליה‬ ‫‪.9‬‬ ‫בכתבי המלומדים אנו מוצאים התייחסות למוסיקה בהקשר של א( מאגיה‪,‬‬ ‫מקרים בהם המוסיקה משפיעה על עולם הטבע ב(תאורגיה ‪ :‬מקרים בהם המוסיקה משפיעה על עולם‬ ‫האלוהות עצמו‪ .‬ג(השפעה על נפש האדם‪ :‬יצירת שמחה‪ ,‬דבקות וריפוי‪ .‬נובע מכך שלמוסיקה כח השפעה‬ ‫על כל העולמות‪ :‬האנושי‪ ,‬הטבע והאלוהי‪ .‬במעבר מימה"ב לרנסנס השתנתה תפיסת המוסיקה וחשיבותה‬ ‫עולה‪ .‬מעבר זה כרוך בעליית מרכזיותו של האדם לעומת מרכזיות האל בימה"ב‪ .‬בעוד בימה"ב הדגש היה‬ ‫על שירי שבח‪ ,‬הודיה והתבוננות בעולם‪ ,‬הרי שברנסנס הדגש הוא על עשייה‪ ,‬כישוף ומוסיקה כתאורגיה‪.‬‬ ‫חשוב לציין שתפיסה של מוסיקה כמביאה לקתרזיס ולדבקות ממשיכה להתקיים אך מאבדת ממרכזיותה‪.‬‬ ‫במקום מילות שבח מופיעות מלות כישוף‪ .‬הרנסנס הנוצרי לא השפיע על החסידות‪ ,‬אך התפיסה המאגית‬ ‫והתאורגית של המקובלים במאות ‪ 15–16‬השפיעה עליה בראשיתה‪ .‬החוט המקשר הוא קבלת האר"י‬ ‫במאה ה ‪ . 17‬דימוי נפוץ בספרות הקבלית היא שני כלים או כינורות‪ :‬האדם כלי קטן‪ ,‬העולם כלי גדול‪.‬‬ ‫הנגינה בכלי קטן מפעילה נגינה בכלי גדול‪ .‬או‪ -‬כאשר כינור אחד מנגן השני מהדהד‪ .‬דימוי זה השאוב‬ ‫מתחום האקוסטיקה עוזר להסביר מודלים שונים והחסידות המוקדמת קיבלה אותו‪ .‬כך למשל דוד יוצר‬ ‫באמצעות נגינתו בנבל הדהוד בנבל של הספירה האחרונה ‪ -‬מלכות ‪ .10‬נוספת לכך התפיסה שהתורה‬ ‫שולטת בטבע ולכן האדם שמתנהג לפי התורה יכול לשלוט בטבע‪.‬‬ ‫ההוגה בן המאה ה ‪ 15‬רבי יוחנן אלימנו כתב שהשירה הקבלית‪ ,‬שהיא סוג של ידיעה‪ ,‬מאפשרת "כל‬ ‫פעולה נפלאה" )השפעה על המאורעות( ‪ .11‬העולם בנוי ע"ס פרופורציות מסוימות שנמצאות גם במוסיקה‬ ‫)זוהי גם תפיסתו של בואתיוס( ולכן המוסיקה יכולה להשפיע עליו‪" .‬נפשו של האדם יכולה להתעלות‬ ‫ולהגיע למקור השפע ולגרום לו לרדת למטה באמצעות כוחה של האקסטאטי והמאגי של המוסיקה‪ 12 ".‬קול‬ ‫האדם‪ ,‬בתנאי שצלילים מופקים בסדר מסוים ומוגדר‪ ,‬מסוגל להשפיע על העליונים ולעודד את השפע‬ ‫לרדת ולקולטו‪ .‬המקובל בן המאה ה ‪ ,16‬יצחק אברבנל‪ ,‬כתב שלכל שר יש שיר שבעזרתו אפשר להוריד‬ ‫את השפעתו‪) .‬זה דומה לתפיסה קיימת בדתות אחרות והיא שלכל כוכב לכת יש מוסיקה מסוימת וכדי‬ ‫לקלוט את השפעתם של כוכבי הלכת עלינו להכיר את המוסיקה שלהם(‪.‬‬ ‫נוסף לקשר בין מוסיקה ועולם הטבע התפתחה תפיסה תאורגית של המוסיקה‪ ,‬ובה דוד המלך בשוררו‬ ‫לאלוהים לא עשה זאת אך ורק כדי לתת שבח והודיה אלא גם כדי להשפיע בשירתו על עולם האלוהות‪ .‬כן‬ ‫מתפתח הרעיון שניתן לנצח ולהתגבר על שדים באמצעות שירת תהילים‪ .‬כך נבל העשור נקרא ע"ש‬ ‫עשרת הספירות אליהם הוא מכוון ונגינתו של דוד בנבל מיועדת להשפיע על הכוחות האלוהיים כדי‬ ‫להיטיב עם העולם‪ 13.‬בכתביו של מאיר אבן גבאי ההקבלה בין כינור קטן לגדול איננה בין אדם לטבע אלא‬ ‫בין האדם למערכת הספירות‪ .‬מערכת הספירות מסודרת בצורת אדם ויחד עם זאת היא חלק מעצמות האל‬ ‫ולכן ההקבלה בין שני הכינורות היא בעצם בין האדם לבין החלק המתגלה של האלוהות‪ . 14‬דוד משיג‬ ‫‪9‬אידל‪ ,‬עמ' ל"ג‬ ‫‪Ibid p.171 10‬‬ ‫‪ 11‬שם‪ ,‬עמ' ל"ח‬ ‫‪12‬שם עמ' ל"ט‬ ‫‪13‬שם‪ ,‬עמ' מ"ו‬ ‫‪14‬שם‪ ,‬עמ' מ"‬ ‫‪6‬‬ ‫ייחוד של הספירות ע"י הנגינה‪ .‬האדם המנגן הופך לתיאורגיקון ולמאגיקון‪ .‬המוסיקה היא דרך להשפיע‬ ‫על האלוהות ולזכות בשפע‪ .‬ויותר מכך‪ :‬ההרמוניה למעלה תלויה בנגינה שבאה מלמטה‪ .‬המוסיקה‬ ‫מתפקדת כמו קמעות ‪ :‬המקובל משתמש בהם לפי צרכיו‪.‬‬ ‫הוגים בדורות מאוחרים יותר שילבו את התפיסות הקודמות יחד‪ ,‬כך שהמוסיקה משפיעה גם על עולם‬ ‫הטבע וגם על האלוהות‪ .‬המוסיקה היא דרך לגרום לייחוד בין השכינה ובעלה‪ .‬יצירת זיווג בין הספירות‬ ‫העליונות לתחתונות הוא תפקיד תאורגי מובהק‪ .‬על רקע זה יש להבין את המנהג של מקובלי צפת לשיר‬ ‫שירים בערב שבת ‪":‬נכון שיהיה כל אדם שורר בביתו בטרם יצא לקבל פני שבת ומנעים קולו בשיר‬ ‫השירים כדי לעורר אהבת דודים מלמעלה")חיים ויטל(‪ 15‬החסידות אימצה את מנהג מקובלי צפת לשיר‬ ‫בערב שבת‪ .‬בעצם נוהג זה נשתרש עד היום והתפשט לזרמים האורתודוקסים השונים‪ ,‬הלא חסידיים כמו‬ ‫גם למרבית הציבור היהודי הלא ארתודוקסי בישראל‪ .‬וסביר להניח שמרבית מהגננות ששרות עם הילדים‬ ‫לכה דודי ביום שישי יחד עם אפיית החלות בגן‪ ,‬לא מעלות על דעתן שהן ממשיכות אקט תאורגי ואזוטרי‬ ‫שכוונתו האמיתית היא יצירת זיווג בספירות הקבליות‪.‬‬ ‫לא רק שהשירה מסוגלת לגרום לזיווג בין הספירות היא גם מסוגלת לקשור את הספרות אל האינסוף‬ ‫ולהיפך‪ ,‬כשאנשים חוטאים השיר לא מגיע למעלה‪ .‬המוסיקה משמשת בספרות הקבלית כדימוי ליכולתו‬ ‫של הצדיק להשפיע על העולם‪ .‬לא תמיד ברור לגמרי בספרות הקבלית אם הכוונה היא למוסיקה בפועל‬ ‫או לדימוי‪ .‬האם האדם המקיים מצוות משול לנגן או שהכוונה היא לנגן באמת‪ .‬על כל פנים גם אם זהו‬ ‫דימוי הרי לא בכדי נבחר דווקא הוא‪.‬‬ ‫על הדבקות‬ ‫מושג הדבקות בא לציין חוויה מיסטית של מגע ישיר ובלתי אמצעי בין נפש האדם לבין האל ‪ 16‬הדבקות‬ ‫מזוהה עם האמונה והאמונה עם האהבה‪ .17‬פירוש המושג הוא התקשרות ומסירת‪ .‬החל מהמאה ה ‪13‬‬ ‫השתמשו בו המקובלים לציון התקשרות קרובה ואינטימית עם האלוהים‪ .‬המחשבה המיסטית היהודית לא‬ ‫מכירה באיחוד של האדם עם האל מכאן שהדבקות‪ ,‬ההעפלה המיסטית של הנשמה מעלה‪ ,‬היא הדבר‬ ‫הקרוב ביותר לכך‪ .‬ובמסילת ישרים לרבי לוצטאו היא השלב האחרון ‪ .‬הדבקות היא ערך קונסמפלטיבי‬ ‫ולא ערך של חיים פעילים‪ ,‬אך החסידות )בעקבות אולי דברים שכתב הרמב"ן( יצרה את המיזוג של‬ ‫התחומים ובכך חידשה‪ .‬לדעת גרשום שלום אידאל הדבקות הוא החידוש החשוב ביותר של תנועת‬ ‫החסידות‪ .‬עד אז הדבקות בקבלה היתה השלב הסופי אליו שאפו להגיע והגיעו רק יחידי סגולה‪ ,‬ואילו‬ ‫החסידות הכריזה על הדבקות כעל נקודת המוצא של כל יהודי‪ .‬נובע מכך שיש למונח משמעות חברתית‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הדבקות‪ ,‬לפי החסידות‪ ,‬יכולה להתרחש גם בתוך החברה‪ ,‬ודמויותיהם של משה‪ ,‬נח‪ ,‬ואברהם הן עדות‬ ‫לכך‪ .‬אני רוצה לרמוז לאפשרות שלמוסיקה יש תפקיד חשוב ביכולת הזו בגלל שהיא אבסטרקטית‬ ‫‪15‬שם‪ ,‬עמ' מ"ה‬ ‫‪16‬שם‪ ,‬עמ' ‪15‬‬ ‫‪ 17‬נגאל ע' ‪131‬‬ ‫‪ 18‬שלום ע' ‪326 - 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ומוחשית כאחד בו זמנית‪ ,‬ויש לה ערך חברתי‪ .‬כאשר באה החסידות הבעש"ט במאה ה ‪ 18‬ואמרה‬ ‫שהדבקות חשובה מן הלימוד עורר הדבר פולמוס עז‪ ,‬למרות שהאר"י עצמו אמר אותו דבר קודם לכן‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא שבזמן האר"י כוון הרעיון לקבוצה קטנה ומסוגרת ואילו החסידות פנתה לכולם‪ ,‬היא‬ ‫הורידה את הקבלה לעם ושמה את הדבקות כנקודת המרכז לחיים דתיים של כל יהודי‪ .‬נקודת החיבור בין‬ ‫הדבקות הדתית לבין המוסיקה יכולה להיות התפילה‪ .‬החסידות מורה להשגת הדבקות ע"י תפילה‬ ‫אקסטטית עמ"נ להעפיל מעלה‪ .‬אולם היא מודעת לכך שהעמדת הדבקות כמצב תמידי אינה בגדר האפשרי‬ ‫ולכן המציאות מורכבת ממצבים של גאות ושפל לסירוגין‪ .‬הבעש"ט אומר שכאשר "האדם מדבק עצמו‬ ‫בצורת אותיות התורה" היינו בתפילה‪ ,‬הוא יכול להגיע לדבקות כמו ע"י לימוד תורה ‪ 19‬ברגע שמפסיק‬ ‫האדם לדבוק בה' מיד הוא עובד עבודה זרה‪ .‬אין משהו באמצע‪ ,‬יש כל הזמן עליות וירידות‪ -‬רצוא ושוב‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר‪ ,‬ברצוני לציין שתופעה זו של התעלות והתאחדות עם האל דרך המוסיקה דומה להפליא‬ ‫לעקרון הסובלימציה במוסיקה הקלאסית במערב כפי שפיתחו אותו ההוגים במאה ה ‪.19‬‬ ‫תפיסת הדבקות לפני החסידות‪ .‬מקובלי צפת הדגישו את הריכוז המתמיד של התודעה באלוהים‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בין‬ ‫היתר באמצעות סיגוף ופרישות‪ .‬הם היו שומרים על תודעתם ומנסים להגיע לחוויה ממושכת‪ .‬לעומת זאת‬ ‫בעש"ט התרכז בתפילת הציבור כדי להגיע לדבקות‪ .‬הוא היה נכנס לטרנס בתפילה‪ ,‬לפעמים עד כדי‬ ‫עילפון‪ ,‬תוך איבוד התודעה‪ ,‬ההכרה והמודעות לקיומו הנפרד‪ .‬הבעש"ט היה מודע לכך שהחוויה המיסטית‬ ‫קצרה ומקוטעת והוא הסתמך על הפסוק ביחזקאל‪" :‬והחיות רצוא ושוב" להסביר את מהות החויה‪ .‬היא‬ ‫מחוייבת עליות ומורדות פני ש‪ :‬א( לא היינו יכולים לעמוד בחוויה מבחינה פיזית לאורך זמן‪ ,‬היינו פשוט‬ ‫מתים אם זה היא היתה ארוכה; ב( אם היא היתה כל הזמן זה היה מפסיק להיות תענוג‪.‬‬ ‫רעיון קבלי ידוע הוא "לית אתר פנוי מיניה" כלומר אין מקום שאין בו נוכחות אלוהית‪ ,‬אם כך מדוע אנו‬ ‫מרגישים רחוק ממנו ? מה סוד הפער בין תפיסת האל הטרנס' לבין הימצאותו בכל מקום? תשובתו של‬ ‫הבעש"ט היתה שהאל הגביה בכוונה את נוכחותו כדי שנתאמץ להתקרב אליו‪ .‬הבעש"ט תרגם את החוויה‬ ‫האישית שלו לעיקרון תיאוסופי‪ , 21‬נקודה חשובה בדיון על המוסיקה מפני זה מה שעושים בעצם‬ ‫מוסיקאים‪ :‬מתרגמים חוויות אישיות לעקרונות מופשטים‪ .‬חידוש נוסף של הבעש"ט הוא "העבודה‬ ‫שבגשמיות"‪ :‬גם אכילה ושתייה אם יש בהן כוונה הן עבודת ה'‪) .‬משמעות המונח "כוונה" בקבלה הוא‬ ‫בקרוב מדיטציה ומקובלי צפת כתבו עליו חיבורים שהשפיעו על החסידות(‪ .‬אמנם גם במסילת ישרים‬ ‫מוזכר הרעיון‪ ,‬אך רק עבור אדם שהגיע למדרגה גבוהה מאד ואילו הבעש"ט אומר שכל אדם יכול‪.‬‬ ‫החשיבות הגדולה שהוא מייחס לתודעה הסובייקטיבית של המאמין ‪ 22‬קשורה אף היא למוסיקה ‪ :‬במוסיקה‬ ‫תודעת המאזין והדרך בה הוא מפרש ומרגיש את הצלילים משפיעה על המבצע‪ ,‬על היצירה‪ ,‬ולעיתים על‬ ‫המלחין ועל מכלול החוייה הנוצרת‪ .‬בהקשר הזה חשוב לציין שהחסידות דוגלת בכך שאופן הביצוע יהיה‬ ‫די חופשי‪ .‬גם בבית הכנסת וגם בטיש‪ ,‬החשוב הוא שהאדם יבטא את רחשי ליבו‪ .‬הדוגמא שאולי מבטאת‬ ‫זאת באופן המושלם ביותר הוא הסיפור היפהפה "אם לא למעלה מזה" שעיבד י‪.‬ל‪ .‬פרץ‪ .‬הסבר חיצוני‬ ‫‪ 19‬שם ע' ‪233‬‬ ‫‪20‬שם‪ ,‬עמ' ‪40‬‬ ‫‪21‬שם‪ ,‬עמ' ‪44‬‬ ‫‪22‬שם‪ ,‬עמ' ‪56‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לתופעות שקורות בחסידות ניתן למצוא בתיאוריות פסיכואנליטיות‪ .‬בימיו של הבעש"ט היו חסידים‬ ‫מהסוג הישן ‪ ,‬כלומר אליטיסטים פורשים מן הציבור‪ ,‬מרבים בסיגופים ותעניות על עצמם ולא נוטלים על‬ ‫עצמם עול הנהגת הציבור‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫החסידות באה בדיוק כנגד תופעה זו‪ .‬אחרי הצטרפות השכבות העממיות‬ ‫התפתחה “תורת הצדיק” לפיה אפשר להגיע לדבקות רק דרך הצדיק )מתווך( ”הרבה עשו כרשב"י ולא‬ ‫עלה בידם"‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .‬עד היום החסידים בטיש )התוועדות( דבקים ברבי על מנת להגיע להתעלות "מדרכי‬ ‫ההתקשרות הנפשית של חסיד אל הרבי היא המנגינה החסידית וכשאתה שר ניגון ברבי אתה מתאחד‬ ‫איתו בנפש"‪ 25.‬גם ע"י האזנה לאדמו"ר שר ניתן לעלות איתו מעלה‪ .‬להשתתפות סבילה )ע"י האזנה או‬ ‫חיקוי( קוראים פסיכואנליטיקאים בשם הזדהות השלכתית‪ .26‬התהליך בו נדמה לאדם שהוא נמצא בתוך‬ ‫אובייקט כלשהו מחוץ לעצמו‪ .‬חיקוי זה הוא דרך של לימוד‪ .‬כשאנו מזדהים עם אנשים מוכשרים מאתנו‬ ‫אנו יכולים לשפר את יכולתנו‪.‬‬ ‫מודלים בחקר המיסטיקה היהודית‬ ‫ע"פ אידל ניתן להבחין בשלושה מודלים עיקריים במיסטיקה היהודית ואלו הם‪ (1 :‬המודל התאורגי אשר‬ ‫עניינו בעולם הרוחות‪ ,‬בין אם הן דמונים או מלאכיים ‪ (2‬המודל המאגי אשר עניינו הפעלת כח על הטבע‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬המודל האקסטטי‪ -‬מיסטי אשר עניינו עיצוב ושינוי התודעה הפנימית של האדם‪27 .‬הבחנה זו עוזרת לנו‬ ‫בבואנו לפרש טקסטים קבליים ומכיוון שהחסידות הושפעה מטקסטים אלו היא מסייעת לנו בהבנת‬ ‫החסידות‪ .‬מה שמעניין הוא שהמוסיקה נמצאת בשלושת המודלים וששלושתם מניחים שיש לה את‬ ‫היכולת האנרגטית הנחוצה להם‪.‬‬ ‫ההבחנה בין מאגיה תאורגיה ודבקות‬ ‫מיסטיקה מוגדרת כסוג מסוים של חוויה דתית בעלת קרבה בלתי אמצעית בין האדם לאל‪ .‬גרשום שלום‬ ‫הציע ‪ 3‬שלבים בהיסטוריה של הדת‪ ,‬אשר מסבירים את התפתחות התופעה‪ :‬בשלב הראשון‪ -‬המיתולוגי‬ ‫האל מתגלה )מקרא(‪ .‬בשלב השני )משנה( אין יותר נבואה ומתוך ריחוק זה נוצר השלב השלישי‪ ,‬הוא‬ ‫השלב של המיסטיקה‪ .‬כי לאדם יש צורך נפשי בקרבה לאל ומכיוון שהאל לא מתגלה יותר הקרבה חייבת‬ ‫להיות בתוך נפשו של האדם ולכן זוהי חוויה אישית וקשה להסבירה‪ .‬כמובן שחוויה זו קשה מאד להשיגה‬ ‫ודרושות הכנות ממושכות ושימוש בטכניקות מיוחדות ע"מנ להשתחרר מן התודעה הארצית ולהתקרב‬ ‫לאל‪ .‬לכן הדבקות במשמעות של החוויה המיסטית נחשבת ביהדות לדרגה הגבוהה ביותר של עבודת ה'‪,‬‬ ‫ובכך לא חידשה החסידות‪.28‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נגאל ע' ‪48‬‬ ‫‪ 24‬ברכות ל"ה ע"ב מצוטט אצל נגאל ע' ‪129‬‬ ‫‪ 25‬אנעים זמירות‪ ,‬ע' ‪19‬‬ ‫‪ 26‬סטור ע' ‪110‬‬ ‫‪IDEL/conceptualization p.159 27‬‬ ‫‪28‬שם‪ ,‬עמ' ‪37-8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אקסטזה הוא מצב בו חווה האדם מחיקה זמנית של אישיותו תוך שנחה עליו רוח אלוהים או נוכחות‬ ‫אלוהית או כח אלוהי‪ .‬חוויה זו‪ ,‬שהיא אחת המטרות של החסידות‪ ,‬אינה מתרחשת לרוב בלי הכנה‬ ‫מוקדמת‪ . 29‬האקסטזה היא יסוד קבוע בחוויה הדתית והיא נמצאת בתרבויות רבות ושונות‪ .‬החוויה‬ ‫האקסטטית ניכרת בכתבי המקובלים מן המאה ה ‪ .13‬חוויות פרא‪-‬נורמליות כמו טרנס זוכות ללגיטימיות‬ ‫והערכה‪ .‬הצדיק פועל להשגת אקסטזה לא לשם עצמה אלא ככלי למשוך שפע אלוקי למטה ולהיטיב עם‬ ‫קהילתו‪ . 30‬הבעש"ט מתואר הן כמיסטיקן והן כמאגיקון‪ .‬חויית הנשגב שלו כלולה באידאל רחב יותר והוא‬ ‫חובתו כלפי רווחת עדתו‪ .‬כמו בעוד זרמים מיסטיים ביהדות החסידות מניחה שההתגלות נובעת‬ ‫מהאקסטזה אולם לא היה עוד זרם ביהדות ששם דגש רב כל כך על האקסטזה כמו החסידות‪ .‬המודל‬ ‫המיסטי ‪-‬מאגי היה קיים עוד לפני החסידות ועיקרו הוא שהתעלות הנשמה ועמה כל העולמות משיבה את‬ ‫האספקט הרוחני שבאדם אל כור מחצבתו‪ ,‬ובכך מאפשרת את יניקת השפע אותו המקור‪ .‬למרות זאת קיים‬ ‫מרכיב חשוב בהגות החסידית שלא היה קודם והוא הקהילה‪) .‬אם נקביל שוב את המוסיקה לדת הקהילה‬ ‫היא המאזינים למוסיקה (‪ .‬המוסיקה איננה מהווה חלק מההלכה ומצאה את מקומה בספרות הקבלית‪,‬‬ ‫ומכיוון שבספרות ההלכתית לא ניתן לה דגש רב נעשה ניסיון להעניק לה תוקף על סמך המקרא‪ .‬כך‬ ‫למשל הכהן הגדול בבית המקדש‪ ,‬ע"פ טקסט קבלי מהמאה ה ‪ 13‬נכנס לחוויה מיסטית ‪-‬אקסטטית ‪31‬בזמן‬ ‫שהאזין למוסיקה‪ ,‬כנראה של שירת הלווים‪ .‬השכינה והברכה נעורות בעקבות המוסיקה של הכהן‬ ‫ובזכותה הן יורדות ושוכנות בין המוסיקאים‪ .‬אם יש קשר בין שתי הפעולות ניתן להבחין במודל לפיו‬ ‫‪(1‬הכהן מגיע לחוויה מיסטית דרך המוסיקה‪ (2 .‬במהלך החוויה הוא מסוגל להפעיל את הכוחות העליונים‬ ‫)היינו השכינה והברכה(‪ .‬לפי תאור זה אין כלל סתירה בין אקסטזה ותאורגיה והן מתרחשות בפועל‬ ‫באותו הזמן ובאותה הפעולה‪ .‬לפי הטקסטים הקבליים מימה"ב‪ ,‬הפולחן בבית המקדש כלל מוסיקה‬ ‫שמטרתה היתה להביא את המאמינים למצב של דבקות‪ 32‬ישנם גם תיאורים של מוות מתוך אקסטזה‬ ‫הנגרמת ממוסיקה‪ :‬הנערות השרות מגיעות להתאחד עם אלוהים ונשמתן עולה לגן עדן )זוהי תפיסה‬ ‫שהתפתחה מאוחר יותר ברומנטיקה הגרמנית באופן מובהק בכתביו של א‪ .‬הופמן באחת מהנובלות שלו‬ ‫גיבורת הסיפור מתה מכך שהיא שרה(‪.‬‬ ‫מוסיקה ותיאורגיה ‪ :‬תאורגיה מורה על ניסיונותיהם של מקובלים או צדיקים חסידים לחולל שינוי בתוך‬ ‫האלוהות עצמה‪ .‬הרעיון עצמו שלפעולות האדם יש השפעה על עולם האלוהות קדום מאד והתפתח עוד‬ ‫לפני ימה"ב‪ ,‬אך רק בקבלה הוא זכה לפריחה‪ .‬הבעש"ט כתב על הפסוק "ה' צילך" שהאל נוהג עם האדם‬ ‫כמו צל‪ .‬כשהאדם זז כך גם צילו זז‪ .‬כשיצאו בני ישראל ממצרים ושרו את שירת הים ונאמר בספר שמות‪:‬‬ ‫"אז ישיר משה" הרי הפועל ישיר הינו בבנין הפעיל שהוראתו גרימה‪ ,‬ומכאן פרוש הפסוק הוא שבני‬ ‫ישראל ע"י שירתם גרמו לאלוהים אף הוא לשיר‪ . 33‬הבעש"ט משתמש בדימוי הקבלי של שני כינורות‬ ‫כדי לתאר את בני ישראל כתאורגיקנים מובהקים‪.‬‬ ‫‪ 29‬אידל ע' ‪61‬‬ ‫‪ 30‬שם ע' ‪13‬‬ ‫‪Ibid p.163 31‬‬ ‫‪Ibid, p. 168 32‬‬ ‫‪ Ibid p. 172 33‬מצוטט מרבי לוי יצחק מברדיצ'ב‬ ‫‪10‬‬ ‫מוסיקה ומאגיה ‪ :‬מאגיה היא תופעה שמתרחשת כשבני אדם מסתייעים בכוחות חזקים מהם‪ ,‬על מנת‬ ‫להפעיל שליטה על טבעית על הטבע‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫המודל המאגי היה האחרון להתקבל ע"י המקובלים אך הוא לא‬ ‫פחות משפיע‪ .‬המוסיקה היא זו שגורמת )ע"פ הקבלה( לכוכבים לנוע‪ .‬המוסיקה יכולה להיות כח שלילי‬ ‫בדיוק כפי שהיא יכולה להיות כח חיובי‪ ,‬ובדיוק באותה העוצמה‪" .‬הניגון יכול להעלותו )את האדם( עד‬ ‫גבהי מרומים‪ ,‬ולהורידו חס וחלילה עד שאול תחתיות"‪ . 35‬היא חזקה יותר מהאדם‪ ,‬היא שולטת בו לרעה‬ ‫או לטובה‪ .‬אין נושא העבודה הנוכחית השוואה בין היהדות לדתות אחרות‪ ,‬זהו נושא מרתק כשלעצמו‬ ‫והוא שווה עבודה שלמה‪ .‬כאן רק אעיר שמצאתי דמיון לתפיסה נוצרית מימה"ב ‪ :‬המוסיקה של הלטורגיה‬ ‫הקדושה ושל עבודת הכנסיה מענגת את המלאכים כפי שמוסיקת האדם משמחת את הדולפינים‪ ...‬ומכאן‬ ‫אמר סנט‪-‬באזיל שהמזמור מבריח את השדים וקורא למלאכים" )הנזיר הדומיניקני מהמאה ה ‪ 14‬גיונס‬ ‫דה‪-‬סנקטו ג'ימיניאנו(‪ 36‬המוסיקה נמצאת אצל השדים בדיוק כפי שהיא נמצאת אצל הנזירים‪ ,‬והמזמור‬ ‫עלול להפוך בכל רגע לדברי כישוף מבלי שהנזיר יודע מהי ההשפעה שלהם‪ 37.‬והיא עלולה להיות נוראית‪.‬‬ ‫ואכן טולסטוי בנובלה המהפנטת שלו "בסונטת קרויצר" מאשים את המוסיקה של בטהובן בהסתה לרצח !‬ ‫המוסיקה בחסידות‬ ‫לחשיבות המוסיקה בחסידות אין תקדים ביהדות‪.‬‬ ‫ישנם ארבעה היבטים עיקרים דרכם מתייחסת החסידות למוסיקה‪(1 .‬החסידות מטיפה לעבודת ה' מתוך‬ ‫שמחה ומכיוון שהמוסיקה נתפסת כביטוי של שמחה הרי היא כלי לעבודת ה' ‪(2 .‬הניגון נתפס כדרך להגיע‬ ‫לדבקות אשר גם היא מטרה נעלה ומרכזית בחסידות‪ (3 .‬המוסיקה נתפסת כתאורגיה וכמאגיה או שלוב‬ ‫של שתיהן‪ ( 4 .‬המוסיקה בתוך התפילה ‪ :‬לאחר החורבן ננעלו שערי השמים‪ .‬הניגון הוא אחד מהשערים‬ ‫דרכם ניתן בכל זאת לפתוח את השמים ולגרום לכך שהתפילות יגיעו לאלוהים‪ .‬היבט נוסף של המוסיקה‬ ‫בתפילה הוא כוחו של הניגון לעורר בלב המתפלל כוונה‪" .38‬ישראל ממודזיץ היה אומר‪ ,‬אומרים שהיכל‬ ‫הנגינה הוא ע"י היכל תשובה ואני אומר‪ ,‬שהיכל הנגינה עצמו‪ ,‬הוא הוא היכל התשובה" ‪ . 39‬כל ההיבטים‬ ‫הללו בעיני הוגי החסידות הם חלק מן העשייה הדתית והדרך לעבוד את ה'‪ .40‬טעות היא לנסות ולהסביר‬ ‫את מקומה של המוסיקה בחברה החסידית רק ע"י אחד מהם‪ .‬רבי יעקב מפולנואה‪ ,‬מראשוני מורי‬ ‫החסידות )שנת לידתו אינה ידועה‪ ,‬נפטר כנראה ב ‪ (1782‬כתב על כוחו ותפקידו של הניגון‪ :‬נגינתו של‬ ‫דוד המלך בכינור בחצות הליל גורמת לחיבור ספירת מלכות ותפארת‪ .‬שירת הלוויים בבית המקדש יוצרת‬ ‫הרמוניה בעולם הספרות‪ .‬רבי יעקב התייחס בכתביו בעיקר לעבר ואילו כלפי המציאות בה הוא חי היתה‬ ‫לו ביקורת חריפה‪ ,‬שכן לדעתו החזנים לא מתכוונים בניגונם לעורר כוונה אלא להיפך‪ ,‬כל רצונם הוא‬ ‫למצוא חן בעיני הקהל‪ .‬המגיד מממזריטש אף הוא‪ ,‬כמו הבעש"ט ורבי יעקב‪ ,‬דבק ברעיון ששירת ישראל‬ ‫‪ I.J FLINT 34‬מצוטט אצל אידל ע' ‪67‬‬ ‫‪ 35‬רוטנברג ע' ק"ו‬ ‫‪Page p.158 36‬‬ ‫‪Ibid p.l6 37‬‬ ‫‪38‬מזור‪ ,‬עמ' כ"ט‬ ‫‪ 39‬זמרו לשמו‪ ,‬ע' קה‬ ‫‪40‬מזור‪ ,‬עמ' כ"ד‬ ‫‪11‬‬ ‫מפעילה את שירת השכינה והמלאכים‪ .‬בדורות הבאים של החסידות חלה התפתחות בתפיסת המוסיקה‪.‬‬ ‫אצל רבי נחמן מברסלב לא רק הש"ץ‪ ,‬הלוויים‪ ,‬או דוד המלך יכולים לבצע אקט תאורגי‪-‬מוסיקלי אלא כל‬ ‫מתפלל‪ .‬רבי נחמן יוצר קשר סמבולי בין אותיות התפילה לשכינה ובין הניגון ללבושיה של השכינה ובכך‬ ‫"נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם‪ ...‬אזי מלביש את השכינה היינו האותיות בלבושין‬ ‫דנהירין‪ ...‬ונמתקין הדינין"‪ . 41‬בעיני רבי נחמן התנאי לכך שהמוסיקה תשפיע היא שהקול יהיה מזוכך‪.‬‬ ‫רבי לוי מברדיטשב כתב על כוחה המאגי של המוסיקה לא רק ביהדות אלא בכל האומות השרים )ישויות‬ ‫על טבעיות‪ ,‬מעין מלאכים( נעזרים בשירתם להורדת השפע עבור אומותיהן ‪ .42‬רבי נחמן דרש את הפסוק‬ ‫"קחו לכם מזמרת הארץ" זמרה היא ניגון‪ .‬יעקב שלח ליוסף ניגונים מיוחדים דרכם יוכל יוסף לפעול‬ ‫ולכשף‪ .‬רבי נחמן מדגיש שהמוסיקה הינה כלי לכל דבר‪ .‬כוחה יכול להיות טוב או רע‪ ,‬תלוי בכוונת‬ ‫המשתמש‪ .‬הספרות החסידית גדושה במעשים וסיפורים על פעולתה המאגית של המוסיקה ‪ :‬כח בני האדם‬ ‫להשתלט על בע"ח באמצעות המוסיקה וכו'‪.‬‬ ‫המוסיקה ונפש האדם‪ :‬המוסיקה מסוגלת לרכך את הנפש וכך לפתוח אותה לתפיסה רוחנית יותר ‪ .‬השיר‬ ‫אינו שונה מהשפע האלוהי‪ .‬הוא סוג של האלוהות אשר מתרחש כאן למטה‪ 43.‬הוא אנרגיה רוחנית‪ .‬הוא‬ ‫ביטוי לרצון הנברא לחזור לבורא‪.‬‬ ‫החסידות מציגה יחס הדדי בין המוסיקה לנפש האדם‪ .‬היא מבטאת מצד אחד את רחשי ליבו ומצד שני היא‬ ‫גם משפיעה עליהם‪ .‬כך למשל המוסיקה היא א(ביטוי לשמחה ב( כח המעורר אותה‪ .‬השמחה האמיתית‬ ‫היא באיחוד השמחה הרוחנית והגשמית‪ ,‬איחוד החומר והרוח‪" .‬אחרי שהחומר נתחבר בשמחת הצורה‬ ‫הוא שלמות שאין למעלה ממנה"‪ . 44‬ראוי לתשומת לב שאין כאן הנגדה של רוח וחומר‪ ,‬נהפוכו‪ ,‬אלה שני‬ ‫חלקים המשלימים זה את זה‪ .‬המחשבה החסידית מענינת במיוחד בכך שאין בה את מתח בין גוף לרוח‪:‬‬ ‫העצבות מאפיינת את החומר והיא מעכבת את הדבקות‪ .‬איך מתגברים על החומר? לא ע"י סיגופים כנהוג‬ ‫בדתות אחרות אלא ע"י מתן "שוחד"‪ ,‬משל לבן מלך שנשבה בין כפריים‬ ‫‪45‬‬ ‫קיבל מכתב מאביו ורצה‬ ‫לשמוח אך חשש להראות שמחתו בגלוי‪ ,‬מה עשה? קנה יין הזמין את הכפריים לשתות‪ ,‬הם שמחו ביין‪,‬‬ ‫והוא שמח באיגרתו‪ 46.‬לפי הסיפור יש לתת לגוף את צרכיו כדי שהנשמה תהיה פנויה להתעלות‪ ,‬אין‬ ‫סתירה כלל בין סיפוק צרכים גופניים ורוחניים‪ .‬החסידות הצליחה ליצור לעצמה‪ ,‬באחד מהנושאים‬ ‫הטעונים ביותר‪ ,‬תפיסה הרמונית ואופטימית‪ .‬ועל כך כל הכבוד‪.‬‬ ‫תפיסת המוסיקה היא חלק מהפילוסופיה החסידית ולכן התפתחות באידאולוגיה הכללית משפיעה על‬ ‫תפיסת המוסיקה‪ .‬החסידות עברה כמה התפתחויות מחשבתיות בנושא המוסיקה‪ :‬ראשוני ההוגים ראו‬ ‫קשר בין מוסיקה לשמחה‪ ,‬ותלמידיהם כבר פיתחו תפיסה אקסטטית של המוסיקה כאמצעי להתעלות‬ ‫וטכניקה להגיע לדבקות‪" .‬הניגון מעורר עצם הנפש למעלה מרצון ותענוג‪ .‬והראיה לכך שהוא מבטל‬ ‫הצער‪...‬ולכן ע"י ניגון נהפך מיגון לשמחה לפי שמגיע עד יחידה שבנפש ועיקר החזקת הניגון הוא דווקא‬ ‫‪41‬ליקוט מוהר"ן‪ ,‬קמ"א דף ס"ב ע"ב מצוטט אצל מזור עמ' ל"א‬ ‫‪42‬שם‪ ,‬עמ' ל"ג‬ ‫‪Ibid p. 185 43‬‬ ‫‪44‬שם‪ ,‬עמ' ל"ז‬ ‫‪ 45‬הנשמה בתוך אברי הגוף‪.‬‬ ‫‪ 46‬נגאל ע' ‪139‬‬ ‫‪12‬‬ ‫כשהוא מחובר בקולות וממוזג מחדווה ומרירות"‪") . 47‬יחידה" היא הדרגה הגבוהה ביותר בנפש האדם‬ ‫לפי קבלת הא"רי (‬ ‫‪48‬‬ ‫מעניין ביותר הוא ש "עיקר אחזקת הניגון הוא דווקא כשהוא מחובר מקולות ומוז‬ ‫)מונגן( מחדוה ומרירות"‪ 49.‬דווקא מיזוג הניגודים יחד ולא הנסיון להפרידם ולהתעלם מהיגון הוא הדבר‬ ‫המדהים ביותר פה‪ ,‬הניגון המורכב הוא זה שיכול להביא את האדם להתעלות‪ .‬הדבר מתאפשר לעניות‬ ‫דעתי תודות לתכונה פנימית של המוסיקה‪ :‬מוסיקה ‪ by definition ,‬יכולה להיות שמחה ועצובה בו‬ ‫זמנית‪ .‬היא יכולה להיות "הניגון המורכב"‪.‬‬ ‫כפי שאמרנו‪ ,‬החסידות ממשיכה אך גם מחדשת את מקומה של המוסיקה ביהדות‪ .‬עיקר החידושים הם‪:‬‬ ‫‪ ( 1‬מעבר מרכז הכובד מתאורגיה לדבקות ‪ :‬הדגש עובר מעולם האלוהות וההשפעה עליו לנפש האדם‬ ‫ולנסיון למצוא בתוכה את היסוד האלוהי ולהתחבר אליו‪ .‬האדמו"ר דב בער בקונטרס ההתפעלות מבחין‬ ‫בין שלושה סוגים של מנגינות‪ :‬הסוג הראשון עם מילים‪ ,‬הסוג השני בלי מילים‪ ,‬ואילו הסוג השלישי הוא‬ ‫ה ‪unsung song"" "the very essence of music that does not materialize in an actual tune‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪"and is found in the concentration of the mind on the divine‬‬ ‫מבחינה זו‪ ,‬נראה שהחסידות חזרה לימה"ב‪ ,‬אולם כפי שנראה‪ ,‬המצב לא פשוט כל כך‪ .‬מרבית מנהיגי‬ ‫החסידות היו אוהבי מוסיקה מושבעים‪ .‬חלקם )רבי יצלק לוי מברדיצ'ב למשל( היו גם זמרים מעולים‬ ‫‪51‬‬ ‫יש עדויות על ש"ץ שקולם היה ערב במיוחד ועליהם נאמר ששרו בכוונה‪ 52‬היו בין החסידים שהתנגדו‬ ‫לראות בתפילה כהזדמנות לפעילות תאורגית וכיוונו אך ורק לדבקות‪ .‬המגיד ממזירטש הדגיש יותר את‬ ‫הדבקות ופחות את התאורגיה‪ ,‬בין תלמידיו היו שהתנגדו לתאורגיה כליל והיו שניסו לגשר על הפערים‬ ‫ולמצוא פשרה‪ .‬על הש"ץ של המגיד ממזריטש ידוע שהיה בעל קול ערב במיוחד והמגיד אמר עליו ש"ה'‬ ‫אוהב למעלה את קולו" אולם קשה לנו לדעת על הש"ץ עצמו אם כוונתו היתה מדיטטיבית או תאורגית‪.‬‬ ‫על בעל התניא נאמר שהיה מכוון בתפילתו לכלול את כל נפשות ישראל ושהיה מתקן נפש חסידיו‬ ‫באמצעות ניגונים‪ .‬ניגוני חב"ד מדגישים יותר את הפן של הדבקות‪ ,‬ופחות את הפן התאורגי ‪ .53‬יש ניגון‬ ‫אחד "כאייל תערוג" שמילותיו נחשבות לבעלות השפעה תאורגית והיא עלית הנפש לצורך המשכת‬ ‫אלוקות למטה‪ ,‬אולם רוב הניגונים נועדו לעורר את האדם לתשובה להתקשרות למחשבות עמוקות‪ .‬ידוע‬ ‫שהאדמ"ורים השתמשו בניגוני דבקות בתפילות שלהם‪ ,‬אך לא נרמז שם שהם עשו זאת כאקט תאורגי‪.‬‬ ‫בהעדר מקורות ברורים קשה להכריע לכאן או לכאן‪ .‬השיח על מקום המוסיקה בתפילה נמשך במאה ה‬ ‫‪ . 20‬רבי אהרון ראטה כותב "תפילתם של חברי הקיבוץ יש בכוחה לייחד ייחודים ואף להשפיע על שירת‬ ‫המלאכים בעולם העליון"‪ 54‬המוסיקה בתפילה‪ ,‬בניגוד למוסיקה בסעודות מצווה‪ ,‬אינה אקט תאורגי‪ ,‬אלא‬ ‫משמשת אמצעי חברתי ליצירת אחדות‪ .‬בראיון שערך יעקב מזור עם רבי ישעיה משולם שאל אותו‬ ‫לעניין התפילה והמוסיקה‪ ,‬אמר לו הרב שמורי החסידות מאז ומעולם התייחסו לתפילה כאל אמצעי‬ ‫‪ 47‬דומה הדבר למונח ‪ laughter through tears‬שטבע המלחין הרוסי שוסטקוביץ בדברו על המוסיקה של היהודים‬ ‫‪48‬שם‪ ,‬עמ' ל"ח‪-‬ל"ט‪.‬‬ ‫‪49‬יוסף מנמירוב‪ ,‬ספר ויכוחא רבא‪ ,‬תרנ"ד מצוטט אצל מזור עמ' ל"ה‪.‬‬ ‫‪Encyclopedia, p.638 50‬‬ ‫‪ibid 51‬‬ ‫‪52‬שם‪,‬עמ' מ'‬ ‫‪53‬שם‪ ,‬עמ' מ"א‬ ‫‪54‬שם‪ ,‬עמ מ"ג‬ ‫‪13‬‬ ‫תאורגי כפי שהורה האר"י אך מקהל החסידים אין הם יכולים לדרוש זאת‪ ,‬לכן הם מדגישים את הפן‬ ‫האקסטטי בפניהם‬ ‫‪55‬‬ ‫הסיבה שמרבים בניגונים בימים הנוראים היא אם כן תאורגית ‪ :‬להמתיק את הדין‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬המוסיקה נתפסת כאמצעי חברתי ליצור אחדות בקרב חברי הקהילה‪ .‬עלינו לראות התפתחות תפיסה‬ ‫זו כתוצאה מהתפצלות החברה החסידית לחצרות רבות ומכאן הצורך ביצירת אחדות‪ .‬הטיש )התוועדות(‬ ‫הוא המקום בו יכול החסיד להצטרף לעבודת ה' של הצדיק בעזרת הניגון‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬התפתחות נוספת בדורות הבאים של החסידים היא השתחררות הלחן מהטקסט המקודש‪ ,‬ניתוק הניגון‬ ‫מהשירה‪ .‬המוסיקה אינה זקוקה יותר לטקסט המקודש כדי לפעול את פעולתה‪ .‬ניגונים ללא מילים‬ ‫המושרים בפיהם של צדיקים משמשים את המלאכים‪ .‬המוסיקה גם בלי שהיא מושרת בבית הכנסת יש לה‬ ‫כח‪ ,‬טעם והצדקה‪ .‬רעיון זה מקורו בתפיסה החסידית שניתן לעבוד את ה' בדרכים רבות‪ .‬כך הגיעה‬ ‫החסידות מתפיסה שרק שירת טקסט מקודש ע"י נבחרי העם פועלת‪ ,‬לתפיסה שכל מוסיקה ע"י כל מאמין‬ ‫יש לה פוטנציאל אקסטטי‪ ,‬מאגי ותאורגי‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬חידוש נוסף שחידשה החסידות הוא היחס למנגינות "זרות"‪ .‬את יחסה החיובי להם ניתן אולי לראות‬ ‫כמעין הענות לאתגר שהציבה המודרנה‪ .‬בימה"ב וברנסנס היתה התנגדות לקליטת מנגינות לא יהודיות‬ ‫מהסביבה‪ .‬ההצדקה נמצאה‪ :‬א( בתורת הניצוצות המפוזרים בעולם‪ .‬לפי תורת זו המציאות רוויה‬ ‫בניצוצות שנישבו בידי כוחות הטומאה ותפקידינו לגאלם‪) .56‬ביטוי לכך נמצא בנספח ב'(‪ .‬מגמה זו‬ ‫נמשכה גם בא"י ומנגינות ערביות אם נמצא שיש בהן ניצוצות אומצו ע"י החסידות‪.‬‬ ‫ב( הרעיון שהאל נוכח בכל מקום ‪":‬מלוא כל הארץ כבודו" מוביל למסקנה שבכל מקום יכולה להימצא‬ ‫קדושה‪ .‬זה נשמע מאד פתוח וליברלי וצריך לזכור שגם כאן יש הגבלה‪ .‬רק אדמו"ר יכול להחליט לעלות‬ ‫ניגון מטומאה לקדושה‪ .‬את זאת אמרו לי שני החסידים שפגשתי‪.‬‬ ‫אי אפשר להפריז בחשיבות שייחס רבי נחמן מברסלב לניגון‪" .‬כי מעלת הניגון אין לשער‪ ...‬הרגל את‬ ‫עצמך לזמר ניגון‪ .‬זה ייתן לך חיים חדשים וימלא אותך בשמחה‪...‬הדרך הישירה ביותר מעולמינו הגשמי‬ ‫לדבקות באל היא באמצעות נגינה וזמרה‪ .‬גם אם אינך שר היטב פצח בשיר! שיר לעצמך בשאתה לבד‬ ‫בביתך העיקר שתשיר‪ " 57.‬אדם שחש שאבד לו כח חיותו ייעזר בניגון‪ .‬על הקשר בין ניגון ונבואה כתב‬ ‫רבי נחמן‪" .‬לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון היינו לשון נבואה"‬ ‫‪58‬‬ ‫גם השיגעון מקושר לנבואה והניגון‬ ‫הוא זה שמאפשר נבואה בלי שיגעון‪.‬‬ ‫הניגון כפעילות תאורגית במחשבתו של רבי נחמן מברסלב‪ :‬בליקוטי מוהר"ן נכתב שהניגון הוא דרך‬ ‫לבוא במגע עם "רגלי הקדושה המלובשים בזה העולם"‪ .‬תפקיד האדם הוא לדעת להבחין בין טוב לרע‬ ‫ואת חלקי הטוב לצרף לניגון אחד שלם‪ .‬רבי נחמן מפתח את תורת הניצוצות של האר"י‪ .‬חלקי הקדושה‬ ‫נפלו ונתפרדו בעולם וכעת הם מעורבבים עם הרע‪ .‬תהליך העלאת הניצוצות מתקשר כאן למוסיקה וזה‬ ‫החידוש של רבי נחמן על האר"י‪ .‬העלאת הניצוצות היא פעולה תאורגית שמטרתה תיקון עולם האלוהות‪.‬‬ ‫‪55‬שם‪ ,‬עמ' מ"ד‬ ‫‪56‬שם‪ ,‬עמ' מ"ו‬ ‫‪ 57‬שם ע' ‪50‬‬ ‫‪ 58‬מרק ע' ‪88‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ישנם שני מודלים אונטולוגיים שדנים בשאלת הקשר בין האדם לאל‪ .‬בפשטות ניתן לומר שהשאלה היא‬ ‫מי צריך את מי? ומי עוזר למי? לפי מודל אחד האדם עוזר לאלוהים ומתקן אותו‪ ,‬ולפי המודל השני‬ ‫)תורת הרמזים( האדם הוא שזקוק לעזרה‪ ,‬לרמז‪ ,‬כדי להתקרב לאלוהות‪ 59 .‬ומדהים הוא שהניגון נשען על‬ ‫שני המודלים‪ .‬המוסיקה יכולה לשחק תפקיד בשניהם גם יחד‪.‬‬ ‫הניגון כדימוי ראינו בכתבי המקובלים מתקופת הרנסנס שלעיתים קשה לדעת אם הם מתכוונים לנגן‬ ‫אמיתי או רק לדימוי‪ .‬הדימוי הזה ממשיך בכתבי החסידים‪ .‬בכתביו של ר' נחמן האדם המקבל את רוח‬ ‫הקודש מדומה לכלי נגינהד האדם הבורר את הרוח מדומה למנגן‪ .‬הניגון משמש הן כדימוי לפעולות‬ ‫מאגיות והן כפרקטיקה המאגית עצמה‪ .‬הניגון הוא הרוח המחייה של הדברים הוא מעביר חיוניות לאדם‬ ‫"במובן זה הוא ניצוץ הקדושה שממנו הדברים יונקים את חיותם‪ 60".‬הניגון היא הדרך לגלות את הקדושה‬ ‫שבמציאות‪ .‬האדם נקרא להקשיב לשירתם של העשבים‪ .‬אופי עבודה זו הוא לא שכלי במובהק אלא מאגי‬ ‫ומיסטי‪ .‬המוסיקה והאמונה משותפות בכך שבשתיהן חש האדם מסר רוחני גבוה בלתי ניתן להעברה‬ ‫מילולית‪ .‬ולכן האמונה היא זו שמאפשרת את השירה‪ :‬אם אין האדם מאמין במציאות שמעבר לחושים‬ ‫שלנו‪ ,‬מעבר למה שאנחנו מסוגלים לראות‪ ,‬הוא לא יוכל לחוות את השירה‪.‬‬ ‫חשיבותה של שירת העשבים נעוצה בכך שהניגון של האדם מחיה את עולם החי‪ .‬בעוד שבקבלה‬ ‫הלוריאנית הדרך לעלות את הצומח והחי הוא ע"י קיום מצוות‪ ,‬אכילה ושתייה‪ ,‬אצל רבי נחמן המוסיקה‬ ‫היא הדרך‪ .‬לא רק האדם ששר עוזר לעשבים לצמוח ולא רק העשבים ששרים עוזרים לאדם‪ ,‬אלא‬ ‫העשבים עוזרים לאדם להתפלל‪" :‬ע"י שהרועה יודע הניגון הוא נותן כח בהעשבים ואזי יש לבהמות‬ ‫לאכול”‪ .‬את הפסוק "ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" דרש שהניצנים גדלים בארץ ע"י הזמר והניגון‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ .‬ביטוי נוסף לתפיסה מאגית של הניגון "דע כי יעקב אבינו כששלח את בניו‪ ...‬ליוסף שלח עימהם ניגון‬ ‫של א"י וזה סוד ‪":‬קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם " וכ"ו‪ .‬יעקב משתמש בניגון מסוים ככלי מאגי להשגת‬ ‫פרנסה ומזון‪ .‬הוא שולח אותו לשר במצרים כי יש בכוחו לפעול על השר לעשות מה שטוב ליעקב‪ .‬מדרש‬ ‫זה ראינו לעיל בכתבי המקובלים במאה ‪ 15‬ואילך ונראה שזוהי מעין מסורת‪ .‬בדומה לציורו של יעקב‬ ‫אבינו כמאגיקון צייר רבי יצחק מברדיצ'ב את מרדכי‪ .‬הלה ידע את סוד כל השרים )המושלים( והעשבים‬ ‫ועי"כ הצליח לסובב את המהלך שהציל את העם‪.‬‬ ‫מעניין שכותב רבי נחמן "איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי פניה שום מחשבות זרות ואינם‬ ‫מצפים לשום תגמול גמול‪ ,‬כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה'‬ ‫ביראה"‬ ‫‪62‬‬ ‫הוא משבח שירה ותפילה שלא באות לשם תגמול‪ .‬מדבריו כאן עולה השאלה איפה הגבול בין‬ ‫תארוגיה ופניה ונראה שתפילה תאורגית טובה פחות בעיניו‪.‬‬ ‫"פרק שירה" הוא הנוהג המקובל להגיד את פסוקים המכונים בשם זה‪ .‬בחסידות הוא התפתח לפרקטיקה‬ ‫פיזית לצאת לשדות ולנסות להבין באופן מילולי ביותר את מה שאומרים הצפרדעים ושאר הבריות‬ ‫‪ 59‬שם ע' ‪190 1‬‬ ‫‪ 60‬שם ע' ‪193‬‬ ‫‪ 61‬ליקוטי מוה"רן תנינא סוג מצוטט אצל מרק ע' ‪196‬‬ ‫‪ 62‬שיחות הר"ן קסג ע' קט"ו –קט"ז‬ ‫‪15‬‬ ‫לאלוהים‪ ,‬ולנסות להצטרף אליהם‪ .‬כאן אין השירה פעולה מאגית כלל אלא עיקרה דבקות ‪ .63‬בשונה‬ ‫מהבעש"ט ורבי יצחק‪ ,‬אצל רבי נחמן הניגון הן ככלי מאגי וכלי לדבקות מיועד לכל אדם‪ .‬ע"י הניגון של‬ ‫האומה המשעבדת ניתן להשתחרר ממנה‪ .‬רבי נחמן ביכר תפילה על בעלי שם‪ .‬הוא התנגד לבעלי שם‬ ‫שפעולתם המאגית מנותקת מרובד רוחני שעוסקים במתן מזור ע"י עשבים אך בלי תפילה וזיקה לאלוהים‪.‬‬ ‫פעולות כאלה הן כישוף רע‪ .‬ניגון לא יכול להיות כזה כי "היודע לנגן" בהכרח מחובר לאלוהות ושואף‬ ‫לדבקות לכן עם כל היצר והידע המאגי שבו הוא לעולם לא יהיה כישוף‪ .‬לעיתים לוקח רבי נחמן מסורת‬ ‫מאגית ומשנה אותה כך שהניגון הופך מפעולה מאגית לדבקות‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫במקומות מסוימים הרובד האחד‬ ‫דומיננטי ובאחרים השני‪ .‬ניתן לראות חידוש של רבי נחמן ביחס לאר"י‪ :‬בעוד שהדגש בקבלה הלוריאנית‬ ‫הוא על האל ועולם האלוהות‪ ,‬במשנת ברסלב הדגש הוא על האדם והדבקות‪ .‬המאגיה והמיסטיקה על אף‬ ‫הסתירה והמתח אינם קטבים מנוגדים אלא ההיבטים של אותו עולם‪ .‬ההבחנה שלנו בין מיסטיקה ומאגיה‬ ‫זרה למחשבתו של רבי נחמן‪ .‬כך למשל ההשפעה המאגית של האדם על העשבים קשורה קשר הדוק‬ ‫להתנסות המיסטית של האדם השר‪ .‬קיים הצורך להעלות את הרוח הטובה )זהו ההיבט המיסטי( אך בו‬ ‫בעת אותו הניגון משמש ככלי מאגי להצמיח את העשבים‪ . 65‬רק אם מתעקשים ללכת עם כיוון אחד עד‬ ‫הסוף הוא יפריע לשני‪ :‬לבוא במגע עם הקדושה או לדאוג לקיום הנבראים‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫המוסיקה נתפסת כמשהו אלוהי‪ .‬סיפור חסידי קצר ממחיש את עוצמתה העל‪ -‬טבעית ‪ :‬חסיד נסע עם נעריו‬ ‫וראה נער נוכרי רועה צאן שהיה מחלל בחלילו‪ ,‬צווה לעצור ולהקשיב לו‪ .‬הקשיב כמה וכמה פעמים‬ ‫ובקשו לחזור שוב ושוב על הניגון ואחרי פעמים מספר שכח הנער את הניגון נפל ומת‪ .‬מה שהחיה אותו‬ ‫היה הניצוץ זה של שירת הלוויים‪ .‬בנשמתו של כל אדם יש ניצוץ אחד של קדושה שבשבילו הוא חי‬ ‫ומתקיים‪ ,‬ניטל ממנו הניצוץ‪ ,‬פסקה חיותו‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫מוסיקה ואמונה הקשר בין המוסיקה לדת הוא שאלה מטאפיזית ופסיכולוגית עמוקה ביותר‪ ,‬אנשים‬ ‫השרים יחד חשים התרוממות רוח גם אם אינם מאמינים בתוכן המילים‪ ,‬לכן חששו מנהיגי הכנסייה‬ ‫שהרגשות שחשים המתפללים כשהם שרים או מאזינים למיסה‪ ,‬אינם רגשות דתיים טהורים‪ .‬כוחה של‬ ‫המוסיקה לגרום לריגוש אינו בהכרח מחזק את הרגש הדתי‪ .‬ההתפעלות וההתרגשות שהם חשים לא‬ ‫קשורה לטקסט הקדוש אלא ללחן‪" .‬כוחה של המוסיקה להצית את אש הדת הוא אולי כח למראית עין‬ ‫בלבד ואין בו ממש‪ .‬הוא נוגע יותר בחיזוק תחושת האחווה והקשר עם הציבור ואין הוא מחזק את הקשר‬ ‫של היחיד עם אלוהיו מאידך גיסא יופי המוסיקה עשוי להשיב לאדם את אמונתו" ‪ .68‬אין אנו חייבים לקבל‬ ‫את דעתו של אנטוני סטור אולם ללא ספק יש טעם רב בדבריו‪ .‬על הגישה של החסידות על הקשר בין‬ ‫מוסיקה להתחזקות והחלשות אמונה ניתן ללמוד מהקטע הבא‪ ...“ :‬מביאים קרבן לבית המקדש היה‬ ‫‪ 63‬שם ‪212 - 3‬‬ ‫‪ 64‬ליקוטי מוהרן קמא‪ ,‬כז‪,‬ח‪ ,‬מצוטט אצל מרק ‪221‬‬ ‫‪ 65‬שם ע' ‪222‬‬ ‫‪ 66‬שם ע' ‪223‬‬ ‫‪ 67‬גשורי‪ ,‬ע' ‪17‬‬ ‫‪68‬‬ ‫סטור‪ ,‬ע' ‪67‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין אזי רמז הכהן‬ ‫העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל‬ ‫הקרבן שיהרהר בתשובה לפי שהם בשירם ובזמרם היו ממשיכים מי"ג תיקוני דיקנא עילאה‪) " ...‬מאור‬ ‫ושמש במדבר פרשת קרח(‪ .‬לפי הקטע לעיל המוסיקה דווקא עוזרת לאדם שאמונתו חלשה‪ .‬זאת בתנאי‬ ‫כמובן שהמוסיקאים אליהם הוא מאזין מתכוונים למה שהם עושים‪ .‬האשה החב"דניקית שהסכימה לדבר‬ ‫איתי סיפרה לי בגאווה על אנשים שחזרו בתשובה בגלל ששמעו את הניגונים‪ .‬גישה זו מהדהדת אם כי‬ ‫לא זהה לדעתו של סטור שנזכרה לעיל‪.‬‬ ‫הריקוד‬ ‫הרעיון שהאדם הוא מיקרוקוסמוס נזכר כבר באדר"נ ‪":‬מה שברא בעולם ברא באדם"‪ . .‬לכל אחד מאברי‬ ‫הגוף יש משמעות לפי הקבלה‪ .‬הברכיים למשל מגדירות את האדם כבעל בחירה חופשית‪ .‬באמצעות הברך‬ ‫אנו הולכים )למלאך אין ברכיים( ומנתרים‪ .‬ובאופן סימבולי אנו בוחרים לאן לפנות‪ :‬ימין או שמאל‪,‬‬ ‫קדימה או אחורה‪ .‬גם למחיאת כפיים יש משמעות סימבולית עמוקה לפי הקבלה‪ .‬ימין ושמאל מסמלות‬ ‫ספירות שונות‪ .‬במחיאת הכף אנו מחברים את הספירות השונות ויוצרים זיווג בעליונים‪ ,‬ומרחיקים את‬ ‫החיצונים‪ .‬המעניין במיוחד הוא שהנטייה למחוא כפיים היא משהו אינטואיטיבי באדם‪ 69 .‬לתנועות הגוף‬ ‫בריקוד יש משמעות סימבולית עמוקה‪ .‬בליקוטי מוהר"ן כותב רבי נחמן מברסלב ‪..":‬הברכיים הינו‬ ‫הרגלין‪ ,‬הם נצח הוד‪ ,‬והם עוקבין שיש שם אחיזה לחיצונים‬ ‫‪70‬‬ ‫כידוע והפעולה להבריח חיצונים משם‬ ‫שימשיך לתוך הבתים‪ ,‬הגבורות משורש הבינה ‪ ,‬וכשממשיך שורש הגבורות מבינה אז החיצונים בורחים‬ ‫משם‪...‬וזאת התלהבות של הריקוד‪ . 71"...‬יש חשיבות רבה למימד הפיזיולוגי של המחול ‪" :‬כי שמחה הוא‬ ‫קומה שלמה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבור בכל‬ ‫השמחה מראש ועד עקב‪ ,‬כי לפעמים השמחה רק ברגלין ולפעמים בלב או במוחין‪72 "...‬הקרקע מסמלת את‬ ‫כח המשיכה‪ .‬כף הרגל הוא החלק שנוגע בקרקע‪ ,‬האיבר הכי תחתון בגוף האדם‪ .‬חשיבות הניתוק של כף‬ ‫הרגל מהקרקע‪ ,‬שמסמלת את הגרביטציה היא היכולת שלנו להתעלות מעל לכח הכבידה‪ ,‬מעל לכל מה‬ ‫שמושך אותנו למטה‪ :‬בכל המובנים שרק אפשר לחשוב עליהם‪ .‬דווקא כף הרגל זכתה למעמד כה גבוה‬ ‫במשנתו של רבי נחמן מברסלב מפני שבאמצעותה מתעורר החיבור בין העליונים לתחתונים‪ .‬תנאי‬ ‫להתעוררות מלמעלה הוא התעוררות מלמטה ולכן חשוב שבמחול ישתתף כל הגוף‪.‬‬ ‫הריקוד הוא בעל כח השפעה רפואי ומאגי‪ .‬סיפור חסידי מספר על אישה שזכתה לילד מפני שתקנה‬ ‫נעליים למישהו כדי שיוכל לרקוד‪ .‬וכן מסופר באור הגנוז על צדיקים שנפטרו וירדו מגן עדן כדי לרקוד‬ ‫‪69‬‬ ‫את הדברים שמעתי בע"פ בהרצאה של ד"ר שלי גולדברג מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪ 70‬סיטרא אחרא‬ ‫‪ 71‬ליקוטי מוהר"ן חלק א' סעיף מא ע' ‪124‬‬ ‫‪ 72‬שם א‪ ,‬קע"ח‬ ‫‪17‬‬ ‫עם יקיריהם‪ : 73.‬הקטע הבא מתאר ריקוד תאורגי בו המקובל יוצר את שם השם )ש‪.‬ד‪.‬י‪ (.‬בריקוד שלו‬ ‫ועי"כ מוריד שפע לעולם ‪.‬‬ ‫"ואחר כל הקפה עשו מחול וריקודין לצד דרום ורבינו בתוך העגלה והס"ת בידו מפזז ומכרכר ורוקד‬ ‫ריקודין של מצווה )ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו וא"א להאריך ולצייר תמונת הקודש‬ ‫ובזה דומיה תהילה(‪ ,‬ובריקוד שאחר הקפה שישית היה מאריך בכ"ע יותר מבכל שאר ההקפות )וידעו‬ ‫אנשי מעלה לספר שראו אצלו בכל פעם בהקפה שישית שהיה הרוקד בתמונה שם שמקודם הלך‬ ‫ברקידה לצד שמאל ואח"כ באמצע בתוך העיגול ובזה נגמר הש' ואח"כ היה רוקד לאורך דרום במזרח‬ ‫ומשם הלך בריקוד ממזרח למערב ונתרחב עי"ז העיגול‪ .‬שהיו רוקדין אנ"ש מסביבו בשני צידי בית‬ ‫המדרש היינו כמו מזרחית דרומית ובזה נגמר הד'‪ .‬ובחזרה היה רוקד בדרך הילוכו רק חצי העיגול‬ ‫באורך דרום שיהיה כתמונת י' וככה בכל רקידה ורקידה ידעו אנשי מעלה לספר שהיה בכוונה ובדיוק‬ ‫‪74‬‬ ‫רבי נחמן מברסלב כותב‪:‬‬ ‫“"ואזכה ברחמיך שיהיה נמשך הרוח הקדש הזה לתוך ידי ורגלי‪ ,‬עד שאזכה לתקן פגם הידיים והרגלים‪,‬‬ ‫לגלות ולהאיר הארת הידיים והרגליים‪ ,‬עד שיתעורר לבי בשמחה גדולה לשמך הגדול באמת‪ ,‬עד‬ ‫שתתפשט השמחה הקדושה לתוך ידי ורגלי‪ .‬עד שאזכה להמחאת כף וריקודין דקודשה‪ ,‬באופן שנזכה‬ ‫להמתיק דינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל‪ ,‬ע"י מחאת כף וריקודין דקודשה‪ ,‬ואזכה ברחמיך לנשא‬ ‫ולהרים ולהעלות את ידי ורגלי לנקותם מכל פגם‬ ‫‪75‬‬ ‫בראיון מוקלט שמצאתי בפונותיקה התראיין חסיד מחצר גור‪ .‬הוא סיפר על ריקוד שהיה בערב שבועות‬ ‫מאחת עשרה בלילה עד שש בבקר‪ .‬תיקון ליל שבועות במקור הוא לימוד לילי וכך הוא עדיין בקרב‬ ‫הליטאים‪ .‬ואילו בחסידות הלימוד נתחלף בריקוד‪.‬‬ ‫דבקות מול תאורגיה בתיאוריה ובפרקטיקה‬ ‫עמ"נ לענות על השאלה באופן יסודי לא מספיק לקרוא את המקורות הכתובים‪ ,‬יש צורך במחקר שדה‬ ‫מקיף‪ .‬עולם החסידות מגוון ולא כולם נוהגים באותה מידה של שיתוף פעולה עם החוקרים‪ .‬חסידי סאטמר‬ ‫לא נותנים לזר לדרוך בבית הכנסת שלהם‪ .‬חסידי קרליין מכניסי אורחים אך לא מוכנים לדבר על‬ ‫מוסיקה‪ . 76‬חסידי חב"ד פתוחים יחסית והצלחתי לפגוש אשה חסידית שהסכימה לדבר איתי‪ .‬נראה‬ ‫שבחברה החרדית כלל לא מקובל לדבר באופן גלוי על הנושאים בהם אני דנה‪ ,‬וכמובן שלא משתמשים‬ ‫בחיי היומיום במושגים תאורגיה ודבקות‪ .‬אחד מהאינפורמטרים אמר לחוקר יעקב מזור "מי שיודע לא‬ ‫מדבר ומי שמדבר לא יודע”‪ .‬אין זה מפתיע אם נחשוב על כך שהקבלה היא תורת הסוד ‪):‬פרד"ס – פשט‬ ‫‪ 73‬בובר‪ ,‬ע' ‪303-304‬‬ ‫‪ 74‬יחיאל מיכל גאלד‪ ,‬דרכי חיים ושלום‪ ,‬ירושלים תש"ל עמ' רצח – רצט‪ .‬ההדגשות שלי‬ ‫‪75‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק ‪ ,1‬תפילה י'‪.‬‬ ‫‪ 76‬עם כל האומץ והנכונות להקריב למען המדע‪ ,‬אני לא ניסיתי לדבר עם חסידי סאטמר‪ ...‬הדברים לעיל נאמרו לי‬ ‫בע"פ מפי יעקב מזור‬ ‫‪18‬‬ ‫רמז דרש ס וד(‪ .‬הגיוני שאדם דתי יחשוש מאד לגלות סודות אלו לאדם לא דתי שאולי יפרש אותם באורח‬ ‫מוטעה‪ .‬יש גם ענין של צניעות ויראת כבוד לא להשתמש הרבה במונח דבקות שהוא מאד גבוה‪.‬‬ ‫בזכות עזרתו האדיבה של החוקר יעקב מזור זכיתי לפגוש ולדבר עם רבי ישעיהו רוטנברג‪ ,‬חסיד קוסון‬ ‫בנו של האדמו"ר‪ ,‬אדם שכתב ספר על מוסיקה בראי החסידות‪ .‬בשיחה איתו ניסינו לכוון לשאלות‬ ‫שעניינו אותי‪ .‬לתשובות רבות זכינו אך לא לתשובה לשאלה הגדולה‪ .‬כפי שהסביר לי יעקב מזור אח"כ‬ ‫אלו לא שאלות שאסור לך לשאול‪ ,‬אך אלו לא שאלות שמקבלים עליהן תשובה‪ .‬לשאלתי אם יש סתירה‬ ‫בין דבקות לתאורגיה ענה שאין כלל‪ .‬השתמשתי במובאות מספרו כדי לחדד את העניין ‪" -‬שיר אחד ששר‬ ‫איש הישראלי למטה גורם השירה בכל העולמות"‪ . 77‬ע"י הזמר והכאת כף נמתק הדין"‬ ‫‪78‬‬ ‫שירה היא‬ ‫דבקות מופשטת משום לבש‪ 79‬ושאלתי אם אותה מוסיקה יכולה לשמש לשתי המטרות‪ .‬תשובתו היתה‬ ‫ארוכה אך לא ענתה על השאלה‪ .‬עמ"נ להבהיר את הנושא שאלתי האם יש ניגונים מיוחדים לראש השנה‬ ‫לעומת סוכות ‪ /‬שבת וכו'‪ .‬ואכן יש ניגונים ששרים בשולחן לא שרים בקבלת הפנים וניגונים של יום‬ ‫כיפור כמובן לא שרים בפסח‪ .‬היינו קשר בין פונקציה לסוג המוסיקה קיים באופן עקרוני‪ .‬אך הגבולות‬ ‫יכולים להיות נזילים‪ .‬והסיבה לכך נעוצה כמובן ביכולת של המוסיקה לשנות את אופיה‪ .‬למשל ע"י שינוי‬ ‫הטמפו‪ .‬ניגון שולחן יכול להפוך לניגון ריקוד כשמאיצים את הקצב ‪ ,‬אך ניגוני דבקות שהם איטיים ביותר‬ ‫לא ניתן לרקוד אותם‪ .‬וזו הבחנה מעניינת כי היא מבטאת בתוכה תבנית מוסיקלית אוניברסאלית שלדעתי‬ ‫נובעת מחוקי הפיזיקה של ניוטון‪ .‬בתרבויות רבות אנו מוצאים שמוסיקה מתחילה לאט ועוברת או‬ ‫בהדרגה או בבת אחת לטמפו מהיר יותר – בפלמנקו‪ ,‬במוסיקה ערבית‪ ,‬קלאסית‪ 80,‬תימנית וחסידית )אלו‬ ‫רק המקרים שאני מכירה ומאד ייתכן שיש עוד(‪ .‬אולי זה קשור לחוקי ההאצה )גוף מאיץ כאשר מופעל‬ ‫עליו יותר כח(‪ .‬אין לי הבנה רבה בפיזיקה‪ ,‬כדאי שמישהו שמבין בשני התחומים יבדוק את הסוגיה‪ ,‬אבל‬ ‫ברור לי באופן אינטואיטיבי שהמהלך הטבעי למנגינה הוא להתחיל בטמפו מסוים ולהאיץ אותו ולא‬ ‫להיפך‪ .‬בחסידות חב"ד קיימת התופעה שהתוועדות מתחילה בניגונים יחסית איטיים והשיא הוא בריקוד‬ ‫שהולך ונעשה מהיר יותר‪ .81‬אני מוצאת שזהו ביטוי לתופעה מוסיקלית אוניברסלית‪" .‬הרצוא ושוב"‬ ‫הסביר לי החסיד‪ ,‬הוא כמו שוקולד מריר‪" :‬שוקולד‪ ,‬אם הוא מתוק‪ ,‬איך הוא מריר?" זוהי הדיאלקטיקה‪.‬‬ ‫רצוני לומר במוסיקה יש משהו שמתאים במהותו לתפיסת החסידות את נפש האדם‪ .‬מושג הרצוא ושוב‬ ‫בקבלה מבטא את העלייה במצבו הנפשי של האדם‪ .‬בניגון הוא בא לידי ביטוי במוסיקה עצמה‪ :‬הקצב‬ ‫שעולה ויורד‪ ,‬אופי המנגינה שעובר משמח לעצוב )ולעוד מאות מצבי נפש שאי אפשר להגדירם במילים(‬ ‫"בניגון יש שתי תנועות א( החדווה והתענוג לצאת ולהכלל ‪ 82‬ב( המרירות מהצד היפוכו‪. 83‬‬ ‫‪ 77‬זמרו לשמו ע' קל"ו‬ ‫‪ 78‬שם‪ ,‬ע' ק"נ‬ ‫‪ 79‬שם‪ ,‬ע' ק"א‬ ‫‪ 80‬ביצירות של באך יש ריקודים שבפעם השניה מנוגנים במהירות כפולה‪ .‬וכן באופרות התבנית של רציטטיב ואריה האריה‬ ‫לאו דוקא מהירה יותר אך המעבר הוא מחוסר סדירות ריתמית לסדירות ‪ ,‬מתוהו ובוהו לארגון‪.‬‬ ‫‪ 81‬תופעה זו חקר רפי בן משה אולם ספרו טרם יצא לאור והדברים נאמרו לי בע"פ מפי יעקב מזור‬ ‫‪ 82‬הכוונה לצאת מהמצב הגשמי שלנו‬ ‫‪ 83‬שם ע' קל"ב‬ ‫‪19‬‬ ‫המוסיקה יכולה להכיל בתוכה סתירות כמו שוקולד מריר‪ .‬הדיאלקטיקה הזו היא אחת מהסיבות שאפשרו‪,‬‬ ‫לעניות דעתי לחסידות לשלב את תורת הקבלה עם הניגון ועל ידי כך לעזור לבני האדם‪ .‬להיות יותר‬ ‫מאושרים בחיים שלהם‪ ,‬שבסופו של דבר זהו הדבר החשוב‪.‬‬ ‫אקסטזה וטרנס‬ ‫עד כה התייחסנו לנושא מתוך מקורות פנימיים‪ ,‬היינו מתוך ניתוח השקפת העולם החסידית‪ .‬כעת נתבונן‬ ‫על התופעה מנקודת מבט אתנומוסיקולוגית חיצונית לחסידות‪ .‬לשם הסרת הבלבול נגדיר את המושגים‬ ‫טרנס ואקסטזה באופן ברור‪ .‬שני המונחים מתייחסים למצב נפשי וגופני כאחד‪ .‬טרנס הוא חוויה קבוצתית‪,‬‬ ‫מאופיין בתנועה מוגברת וברעש ובשכחה‪ .‬אקסטאזה לעומתו מתרחשת בשקט‪ ,‬היא חסרת תנועה‪ ,‬יחידנית‬ ‫מאופיינת בהיזכרות ובהזיות‪ .‬אלו ההבחנות שיצר האתנומוסיקולוג הצרפתי רוג'ה לצורך חקר דיבוק‬ ‫באפריקה‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫הקטגוריות הללו לא מתאימות במלואן לחקר החברה החסידית‪ ,‬אולם אנו בהחלט יכולים‬ ‫להעזר בהן‪ .‬קיים מתח גלוי ובולט בין תפיסת תופעה כמשהו טבעי ואוניברסלית לבין ראייתה כתופעה‬ ‫נרכשת‪ ,‬תלוית‪ -‬תרבות ותלוית‪ -‬נורמות‪ .‬זהו אחד הויכוחים הלוהטים יותר במוסיקולוגיה‪.‬‬ ‫הכי קל להסביר זאת בשרטוט ‪:‬‬ ‫טבע האדם‬ ‫תרבות‬ ‫מוסיקה‬ ‫השאלה היא איך אתה משרטט את החיצים‪ .‬טבע האדם והמוסיקה יוצרים יחד את התופעה האוניברסלית‬ ‫של טרנס ואקסטאזה ועל כך אין עוררין במחקר! ההבדלים בין החוקרים השונים הם אך ורק במתן הסבר‬ ‫שונה‪ :‬הסבר נוירולוגי‪ -‬מוסיקלי‪ ,‬תרבותי או דתי‪.‬‬ ‫ההסבר הדתי הוא ההסבר שכל דת נותנת‪ ,‬במקרה שלנו נמצא ההסבר הדתי בכתבי החסידים‪.‬‬ ‫ההסבר המוסיקלי‪-‬הנוירולוגי אומר שלכל אחד מן הסולמות‪ ,‬מקצבים‪ ,‬טמפו‪ ,‬מלודיות‪ ,‬כלים והרמוניות‬ ‫יש השפעה שונה ומיוחדת עלינו‪ .‬ההסבר הנירולוגי מגדיר השפעה של הפרמטרים המוסיקליים על מערכת‬ ‫העצבים שלנו באורח מדעי נטול אידאולוגיות‪ .‬למוסיקה יש ארבעה פרמטרים פיזיקלים‪ .‬התדר הוא מס'‬ ‫הפעמים בדקה שבו גל הקול מסיים מחזור‪ .‬משך נמדד בשניות‪ ,‬העוצמה נמדדת בדציבלים‪ ,‬הגוון הוא‬ ‫‪Rouget, p.1184‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מה שיוצר את ההבדל בין הקולות והכלים השונים והוא נמדד בצורת הגל‪ .‬הפרמטרים תדר משך עוצמה‬ ‫וגוון נמדדים ביחס לתגובות שהגירויים מעוררים במאזין ‪ /‬מבצע‪.‬‬ ‫ההסבר התרבותי הוא ההסבר בו דוגל רוג'ה‪ ,‬ולדידו הכל תלוי קונטקסט‪ .‬אותה מוסיקה תפעל שונה או לא‬ ‫תפעל כלל במצבים חברתיים שונים‪ .‬ההסבר הזה שולל למעשה את כל ההסברים הקודמים‪ .‬אולם אפילו‬ ‫רוגיה שמסתייג מכל ניסיון למצוא מכנה משותף אוניברסלי‪ ,‬טוען שישנם שני מאפיינים מוסיקליים‪:‬‬ ‫קרשנדו )‪ crescendo‬הגברת העוצמה( ואצ'לרנדו )האצה ‪ (accelerando‬שהשפעתם אוניברסלית‪.‬‬ ‫ההסבר נעוץ כנראה בגבולות הקוגניציה שלנו‪ .‬משהו שנמצא מעבר לגבולות‪ ,‬כמו צליל גבוה מאד או‬ ‫נמוך מאד שהוא מעבר לסף השמיעה האנושית‪ ,‬לא ירגש אותנו כלל‪ .‬אבל ללכת על הגבול זאת הרגשה‬ ‫מסעירה‪ ,‬זה באמת יכול לפרק את הבנאדם לגורמים‪ .‬ההאצה בטמפו והתגברות המהירות יוצרות מצב בו‬ ‫אנחנו מתקרבים לגבול‪ .‬אבל ההסבר אינו חד‪-‬חד‪-‬ערכי שכן ניתן למצוא בקלות יצירות שממוקמות היטב‬ ‫בין הגבולות ועם זאת אין להן כלל בעיה להוציא אדם משיווי משקל‪ .‬פרקי אנדנטה למשל‪ ,‬בטריו‬ ‫מסוימים‪ ,‬הם לא קיצוניים במשך‪ ,‬בעוצמה‪ ,‬בגוון ובתדר‪ .‬אבל הם מגיעים לקצה גבול היכולת שלנו‬ ‫לקלוט יופי‪ .‬לדעת שופנהאור חקר גבולות הקוגניציה הוא הגדרת הפילוסופיה‪ .‬והמוסיקה היא פילוסופיה‬ ‫אמיתית כי לו ניתן היה להסבירה היה זה הסבר העולם !!!‬ ‫מכל האומנויות למוסיקה יש הכי הרבה כח רגשי עלינו ‪ ,85‬ומכיוון שטרנס הוא מצב רגשי )צורת התנהגות‬ ‫המבוססת על רגש( אין תימה שרגשות מוסיקליים יועדו לטרנס ע"י כוחות חברתיים‪ .‬השאלה היא איפה‬ ‫אנחנו מציבים את הכוחות החברתיים והנורמות התרבותיות )החיצים שצוירו לעיל(‪ .‬אם‪ ,‬כמו רוג'ה‪ ,‬אנו‬ ‫מרימים אותם לקודקוד הפרמידה‪ ,‬או שאנו ממקמים אותם בעמדה נמוכה יותר‪ .‬עמד על כך לוי שטראוס‬ ‫שהגדרה של מצב פאתולוגי היא אך ורק מתן פירוש סוציולוגי להתנהגות מסוימת ‪ .86‬נכון הוא שהטרנס‬ ‫אינו מצב רגיל במובן הזה שהאדם יוצא מעצמו וחוזר אח"כ‪ ,‬אולם בחברות מסוימות הטרנס מקובל‬ ‫ובאחרות לא‪ ,‬וזאת מפני שהגדרת שיגעון היא תלוית תרבות ‪ .87‬במקרה שלנו ניתן לדבר על החברה‬ ‫החסידית בתוך ‪:‬א( העולם המערבי ב(העולם היהודי‪ .‬בשני העולמות היא חריגה ביחס שלה לטרנס‬ ‫ואקסטאזה‪ .‬הפוטנציאל לתופעות קיים בכל אדם ואדם‪ ,‬והשאלה האם הוא יתממש תלויה בנסיבות אליהן‬ ‫נולד וחי האדם‪ .‬אולם החברה אינה קובעת הכל‪ ,‬גם בחברה בה מוקצה התופעה לחלוטין ימצאו אנשים‬ ‫שיוכלו לחוותה‪ .‬וגם בחברות בהן התופעה מקובלת עדיין על האדם להחליט "לעשות את הצעד ולהיכנע‬ ‫לפיתוי“ בלשונו של רוג'ה‪ 88‬גם אם ההחלטה אינה מודעת היא קיימת לפני שהוא נכנס לטרנס‪.‬‬ ‫החל מהמאה ה ‪ 13‬ידוע על תופעת טרנס ואקסטאזה שחווים המקובלים במצבים שהם מכנים אותם דבקות‬ ‫כשנפש המקובל עולה למסע בעליונים )פירוש המילה טרנס הוא מעבר(‪ .‬הדבר מלווה בחוויה גופניות של‬ ‫התעלפות ואיבוד הכרה‪ .‬ולעיתים ראיית מציאות אחרת‪ .‬באור הגנוז מסופר על חופה "החתונה נערכה‬ ‫כהלכה‪...‬רבי שמלקי היה מנצח בענף שניטל מן העץ‪ ,‬ורבי פנחס היה מקיש שתי מנורות זו בזו‪ .‬והנה נכנס‬ ‫‪Rouget p. 316 85‬‬ ‫‪Ibid P.16 86‬‬ ‫‪Ibid P.15 87‬‬ ‫‪Ibid P. 320 88‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הגיד הוא ישב בסעודת דוד המלך והיתה לו עלית נשמה‪ ,‬כפי שארע לו לפרקים ופתאום קפץ ממקומו ורץ‬ ‫אל בית התפילה כלום אינכם שומעים את כינורו של דוד? קרא בקול‪"...‬‬ ‫‪89‬‬ ‫על כניסה למצב טרנס ידוע גם במחול הקבוצתי‪ .‬נחזור כעת לקטגוריות של רוג'ה‪ .‬יהיה פשטני מדי להגיד‬ ‫שהריקוד הקבוצתי הוא מצב טרנס ואילו ההקשבה פאסיבית לניגון‪-‬דבקות היא מצב אקסטטי‪ .‬ההגדרות‬ ‫של רוג'ה לא תופסות למשל במקרה בו אדמו"ר חווה מסע רוחני‪ ,‬נשמתו עולה וגופו נשאר כאן‪ ,‬זהו טרנס‬ ‫במובן המילולי של המילה‪ ,‬ומכונה כך בספרות המחקר ‪ ,90‬אולם ע"פ ההגדרות של רוגיה זוהי אקסטאזה‬ ‫כי אין תנועה‪ .‬עם כל ההסתייגות והבעייתיות דומני שניתן בכל זאת להבחין בין שני סוגי חוויות‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪ .1‬הריקוד החסידי‪ ,‬מלווה בפעילות פיזית מוגברת ) ‪(AUTO EXICITATION‬‬ ‫והוא תמיד‬ ‫קבוצתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬האזנה ‪ /‬שירה ווקאלית שהיא יותר פאסיבית ויכולה להתרחש ביחידות ‪ ,‬אם כי היא נהוגה‬ ‫בהתוועדויות‪.‬‬ ‫השאלה החשובה כאן היא האם ההצדקה האידאולוגית זהה בשני המקרים ? כוחות תאורגים ומאגים‬ ‫המיוחסים לריקוד מצאנו וכן יכולת הניגון להביא לדבקות אולם האם יש גם ניגונים תאורגים וריקודי‬ ‫דבקות ? והאם יש מוסיקה מיוחדת לכל אחד מן המצבים ? או במילים אחרות האם יש קשר בין הפונקציה‬ ‫הדתית למאפיינים המוסיקליים?‬ ‫על תפיסה מוסיקלית של הדת ותפיסה דתית של המוסיקה‬ ‫הנושא עניין אותי מפני שאני מוסיקאית בעצמי‪ ,‬ומכיוון שיכולתי לראות את הנושא משתי זוויות מבט ‪ :‬זו‬ ‫של הדת וזו של המוסיקה‪ .‬הגעתי למסקנות מעניינות ביותר על דמיון בין דבקות של המוסיקאי במוסיקה‬ ‫והדבקות של המאמינים בדתם‪ .‬אני לומדת באקדמיה למוסיקה‪ ,‬מוסד בלתי דתי בעליל‪ ,‬אפור רשמי ויבש‬ ‫כמו כל מוסד אקדמי שמכבד את עצמו‪ ,‬ומסתבר שדווקא במקום בו אתה הכי פחות מצפה למצוא משהו‬ ‫שם אתה מוצא אותו‪:‬‬ ‫א( התייחסות מאגית לנגינה בקרב מוסיקאים‪ .‬הכוונה היא דברים מסוימים שבכוונת המנגנים לעשות אף‬ ‫כי אינם אפשריים מבחינה פיזיקלית‪ .‬בפסנתר למשל מגבלות הכלי אינן מאפשרות לעשות ‪crescendo‬‬ ‫)להגביר את העוצמה( על צליל אחד‪ ,‬בכל זאת מורים רבים דורשים מהתלמידים לעשות זאת ע"י כח‬ ‫המחשבה בלבד והם משוכנעים שאפשר להשפיע על גובה הדציבלים המופק באמצעות הכוונה של‬ ‫המבצע‪ .‬זוהי דוגמא לתופעה של השפעה מאגית על עולם הטבע ואותה תופעה של מוסיקה נמצאת בזרם‬ ‫החסידות בדיוק באותו הקשר ‪.‬‬ ‫ב( "על הכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" אומר הבעש"ט‪ :‬המנגן יפה הרי בשעה שהוא מנגן יש‬ ‫לו כמה פניות והוא מתפאר בקול נגינתו‪ .‬לא כן הכלי שהוא מנגן בו דומם הוא ואין בו שום פניה וזהו‬ ‫‪ 89‬אור הגנוז‪ ,‬ע' ‪173‬‬ ‫‪ 90‬אידל ע'‬ ‫‪ 91‬רוג'ה מציין הוצאת אנרגיה רבה ע"י תנועות מהירות וחוזרות משפיעה על מערכת העצבים‪ .‬כל מי שהתנסה בריקוד‬ ‫אינו יכול שלא להסכים איתו‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרוש כנגן המנגן ‪ :‬אם יכול המנגן לנגן בלי שום פניה ממש כמו הכלי‪ ,‬תהיה עליו יד ה' " ‪ .92‬דימוי הנגן‬ ‫לכלי נגינה מופיע תדיר באקדמיה למוסיקה והכוונה היא לא רק שטוב להיות צנועים‪ .‬ממש לא‪ .‬מורים‬ ‫לפסנתר אומרים לתלמידים ‪":‬תחשבו שהיד שלכם היא המשך של הקלידים" ומורים לכינור אומרים‪:‬‬ ‫"היד היא המשך של הקשת‪ ".‬זמרים טובים הם אלה שבשעה שהם שרים הם כאילו נעלמים‪ .‬ואם אתה‬ ‫מרגיש אותם זה מפריע לך‪ ,‬הם לא כלי נקי‪ ,‬הם כמו צינור מלוכלך‪ .‬אלו ביקורות שנשמעות בקרב‬ ‫המוסיקאים כל הזמן‪ .‬דימוי הצינור וצדיק כצינור נמצא באורח בלתי‪-‬תלוי גם בתורת החסידות‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫הרצון‬ ‫של האדם להתמזג עם יישות גדולה ונשגבה יותר ממנו משותפת למוסיקאים ולחסידים‪ ,‬החסידים שואפים‬ ‫להתאחד עם האלוהות בעזרת המוסיקה ואילו המוסיקאים שואפים להתאחד עם המוסיקה‪...‬המשמעות כאן‬ ‫של הענווה היא לאין ערוך עמוקה יותר מאמירה סתמית בעלמא על כך שגאוותנות ודאי מידה מגונה היא‬ ‫וראוי לאדם להיות צנוע‪ .‬כפי שראינו אצל ר' נחמן‪ ,‬השירה המעורבת בפניות זהה מבחינת החסידות‬ ‫לעבודה זרה‬ ‫‪94‬‬ ‫מידת הגאווה מפריעה לדבקות‪ ,‬ומידת הענווה עוזרת לה‪ .‬בדיוק כמו במוסיקה "הצדיקים‬ ‫משפילים עצמם עד עפר וזוכים לדבקות"‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ .‬מושג הענווה הכרחי להבנת המודל המיסטי‪ -‬מאגי של‬ ‫החסידות‪ .‬המאגיה צופנת בחובה סכנת יוהרה‪ ,‬והחסידות חששה מכך ‪" 96‬אם רוצה שישרה עליו אלוהות‬ ‫יחשוב עצמו לאין" אומר הבעש"ט‪ .‬אין הכוונה למחיקת האישיות אלא למחיקת החלק המכונה אגו‬ ‫וחשיפת הניצוץ האלוהי‬ ‫‪97‬‬ ‫שהוא המהות הפנימית ביותר של האדם‪ .‬פעולת איון האגו מאפשרת לצדיק‬ ‫לעלות מעלה‪ ,‬להפוך לכלי קיבול ולמשוך שפע למטה‪ .‬אולם חווית האין כשלעצמה אינה מביאה להישג‬ ‫פרקטי כלשהוא‪ ,‬אקט הירידה מתרחש דווקא כשאישיותו של אדם חוזרת אליו‪ .‬האם המודל עם כל‬ ‫הדיאלקטיקה שבו קוהרנטי ? האם ניתן לישב את הספיריטואליזציה של ביטול האשיות עם המימד‬ ‫המאגי ? אינני חוקרת מחשבת ישראל‪ ,‬אולם מה שברור לי כמוסיקאית הוא שחייבים לנסות‬ ‫ג( נקודת דמיון נוספת שמצאתי היא הצמד המשלים )או המנוגד( של מוזה וטכניקה‪ .‬הן המוסיקאים והן‬ ‫החסידים מדגישים שאי אפשר‪ ,‬בלי עבודה שחורה‪ ,‬להגיע למוזה ‪ /‬חסד ‪ /‬אקסטזה )שמות שונים לאותה‬ ‫תופעה כנראה מפני שהיא כל כך אישית‪ ,‬מעורפלת וחמקמקה שאנשים שונים ניסו פעמים רבות לתת לה‬ ‫ביטוי מילולי(‪ .‬צריך להתאמן כל יום ‪ 4- 8‬שעות בפסנתר‪ ,‬אומרים תמיד המורים באקדמיה‪ ,‬ומורי‬ ‫החסידות מטעימים שאי אפשר להגיע לדבקות בלי הכנה נפשית ארוכה ותמידית‪ .‬שאיפתו של המוסיקאי‬ ‫להגיע למצב בו הוא והיצירה הם אחד‪ ,‬כתב דקארט‪ ,‬הוא השתמש במונח חסד וטען )באורח לא מאד‬ ‫אופטימי( שחוויה זו יכולה להתרחש רק כמה פעמים בחיים‪) .‬ואחד מהמרצים באקדמיה אמר לנו פעם ‪,‬‬ ‫שהוא מקוה שזה קורה לעיתים קרובות קצת יותר(‬ ‫‪ 92‬פרקי חסידות ע' ‪43‬‬ ‫‪ 93‬אידל ע' ‪363‬‬ ‫‪ 94‬זמרו לשמו ע' ק"ט‪.‬‬ ‫‪ 95‬נגאל ע' ‪137‬‬ ‫‪ 96‬שם ע' ‪204‬‬ ‫‪ 97‬שם‪ ,‬ע' ‪206-7‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ד( הדבקות היא ערך רגשי הקשור למאמץ אינטלקטואלי‪ .‬מגיעים לדבקות ע"י דיבוק המחשבה או‬ ‫השכל‪ . 98‬אותו הדבר נכון לגבי נגינה‪ ,‬האזנה וכתיבת מוסיקה‪ .‬שילוב מאמץ שכלי עילאי עם כח רגשי‬ ‫פעיל ואינטנסיבי‪.‬‬ ‫ה( משותפת למוסיקה‪ ,‬למיסטיקה ולמאגיה ההנחה שהעולם הנראה לנו איננו הכל‪ .‬הדבקות ע"פ הבעש"ט‬ ‫היא מעשה רוחני או מעשה של התבוננות שעל ידיו מקשר האדם את עצמו ליסוד הרוחני שבאותיות‬ ‫התורה והתפילה מתוך כמיהה לגלות את היסוד הנעלם החבוי בתוכן‪ .‬מי שמקיים את התורה רק‬ ‫בחיצוניותה ללא דבקות כופר בעיקר‪ . 99‬והנה אותו רעיון אנו מוצאים במוסיקה‪ .‬ההרגשה שהתווים אינם‬ ‫רק מה שאנו רואים‪ ,‬שיש משהו מעבר למה שכתוב בדף‪ ,‬והשאיפה לחדור מתחת לפני השטח ולגלות את‬ ‫היסוד הנעלם שבהם‪ ,‬מוכרת לכל מוסיקאי‪ .‬הכישלון עבורנו הוא לנגן את התווים ולא את המוסיקה‪,‬‬ ‫כלומר לקיים רק את הצד החיצוני ולא את הפנימי‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫החוקרת הדגולה‪ ,‬פרופ' דליה כהן‪ ,‬אמרה לנו תמיד "לא לפחד מסתירות"‪ .‬מאגיה ואקסטזה הן בבחינת‬ ‫שני קטבים שהחסידות נעה ביניהם‪ .‬ואין לכחד שבבסיס הדברים ישנה סתירה‪ :‬הדבקות היא מטרה בפני‬ ‫עצמה‪ ,‬נשגבת וטמירה‪ ,‬ואילו במאגיה ותאורגיה האדם רוצה עוד משהו‪ .‬במהלך העבודה ניסיתי להראות‬ ‫שהמוסיקה‪ ,‬בשל האופי המיוחד שלה‪ ,‬מסוגלת להכיל את הניגוד הזה‪ ,‬והיא זו שמאפשרת לחסידות את‬ ‫ההכלה של הסתירה‪ .‬עמד על כך ניטשה שהמוסיקה היא דיוניסית ואפולינית בו בעת‪ .‬הוא סבר ששורשיה‬ ‫בגוף ויש לארגנה בטכניקות אפולוניות ‪ . 100‬אינני מסכימה עם קביעה זו משום שלדעתי נמצאים שורשיה‬ ‫מחוץ לעולם‪ ,‬אולם לצורך העניין מה שחשוב הוא שהיא מכילה את שני היסודות המנוגדים בתוכה‪.‬‬ ‫רעיון הקתרזיס ידוע עוד מיוון‪ .‬האמונה‪/‬ידיעה שניתן להיטהר מדחפים לא רציונליים או להרפא‬ ‫משיגעון אם משתחררים לזמן מה מכל המעצורים ונסחפים באקסטאזה‬ ‫‪101‬‬ ‫מצויה בתרבויות ובתקופות‬ ‫הסטוריות שונות‪ .‬הוגי החסידות ניחנו כנראה בהבנה עמוקה של נפש האדם בידעם לשלב אמת זו ביהדות‪.‬‬ ‫השאלה האם סוג מסוים של מוסיקה משפיע עלינו בצורה מסוימת שונה ומובחנת מסוג אחר היא שאלה‬ ‫הנוגעת לקוגניציה ונוירולוגיה‪ .‬אולם תחום האמונה שונה מתחום הקוגניציה‪ .‬רוצה לומר יכול להיות מצב‬ ‫בו מבחינה קוגניטיבית האדם אמור להיות מושפע באופן מסוים‪ ,‬אולם בגלל האמונה שלו שהמוסיקה היא‬ ‫כך וכך ההשפעה שלה עליו תהיה שונה‪.‬‬ ‫בכל חברה קיימת מערכת אידאולוגית שונה לפיה נקבע היחס בין טרנס למוסיקה‪ .‬מכיוון שהטרנס הוא‬ ‫מצב "לא נורמאלי" צריך לתת לו הצדקה‪ .‬ההצדקה תלויה בתרבות‪ ,‬ובמקרה שלנו היא טמונה במונחים‬ ‫מאגיה ותאורגיה אולם מעל הכל במונח דבקות‪.‬‬ ‫‪ 98‬שלום ע' ‪340‬‬ ‫‪ 99‬שם ע' ‪334 5‬‬ ‫‪ 100‬סטור ע' ‪166‬‬ ‫‪ 101‬סטור ע' ‪48‬‬ ‫‪24‬‬ ‫והשאלה עד כמה מגבילה החברה את הפרט ביכולת שלו לחוות חוויה טבעית‪ ,‬אנושית מופלאה‬ ‫ומיוחדת היא שאלה שאני מציבה לחברה שלנו‪ .‬ולא באופן בלתי ביקורתי‪.‬‬ ‫כמה דיו נשפך במחקר במדע‪-‬הדתות‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬אתנו‪-‬מוסיקולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה וסוציולוגיה בניסיון‬ ‫להסביר תופעות של טרנס ואקסטזה ! תופעות שמתרחשות כמובן בחברות אחרות‪ ,‬זרות פרימיטיביות‪,‬‬ ‫ואנחנו באים מבחוץ בכלים רציונאליים ומדעיים לנתח אותן‪ .‬והנה אני סבורה שהאדם הוא יצור שר‬ ‫ורוקד בדיוק כפי שהוא יצור מדבר ואוכל אם לא יותר מכך; ושטבעי וקדום ובראשיתי ופנימי לנו לשיר‬ ‫ולרקוד מדי יום ביומו ולא רק טבעי כי אם הכרחי וחברה בה אין הדבר קורה על בסיס יומיומי יש בה‬ ‫משהו מוזר‪ .‬חיזוק לדעתי זו המושרשת בי על יסוד ניסיון החיים שלי‪ ,‬היינו שהמוסיקה היא חלק מאיתנו‬ ‫כמו הדיבור‪ ,‬האכילה‪ ,‬וההליכה לא קשה למצוא‪ .‬רוסו אמר ש"אנשים פרימיטיביים שרים זה לזה כדי‬ ‫להביע את רגשותיהם לפני שהם מתחילים לדבר זה אל זה כדי להביע את מחשבותיהם" ‪ .102‬ג'ון בלקינג‬ ‫כתב ש "בני אדם הקדמונים היו מסוגלים לשיר ולרקוד כמה מאות אלפי שנים לפני שהופיע ההומו‪-‬‬ ‫סאפינס המצויד ביכולת הדיבור כפי שהיא מוכרת לנו כיום"‬ ‫‪103‬‬ ‫אני סבורה גם שהמוסיקה היא כישוף והאקסיומה הזו נהירה לי כמו שתיים ושתיים ובהירה כמו השמש‬ ‫בצהרי היום‪ .‬ומתוך שתי ההנחות הללו‪ ,‬שנולדנו לשיר ולרקוד ושהמוסיקה מכשפת היא‪ ,‬מה הפלא‬ ‫והתימה שיכנסו אנשים לטרנס ולאקסטזה?! ההיפך הוא המוזר ! חברה בה אנשים מתביישים לרקוד סתם‬ ‫כך ברחוב‪ ,‬בה צריך ללכת לאקדמיה כדי ללמוד פיתוח קול‪ ,‬וצריך להראות כמו בפרסומות בשביל לעבור‬ ‫את מבחן המדיה‪ ,‬ושבה התפיסה של מוסיקה ומחול מושתתת על כוכב נולד ונולד לרקוד‪ ,‬היא זו שדורשת‬ ‫הסבר‪ ,‬ולא נראה לי שיש לה הסבר מאד טוב‪.‬‬ ‫לא על כל השאלות ששאלתי קיבלתי תשובה‪ ,‬ולעומת זאת עלו לי לראש הרבה שאלות ורעיונות‬ ‫שכלל לא חשבתי שאגיע אליהם‪ .‬אם נותרו בסוף העבודה סימני שאלה‪ ,‬עם הקורא הסליחה‪.‬‬ ‫כפי שציינתי במבוא‪ ,‬הרבה שאלות נוספות ראוי לשאול‪ .‬ברצוני להציע כמה כיוונים נוספים לעתיד‬ ‫לבוא )הבא עלינו לטובה(‪:‬‬ ‫‪ ( 1‬השוואת הנצרות ליהדות‪ ,‬היחס למוסיקה אצל אבות הכנסייה היה מורכב כפי שציינתי‪ ,‬וגם בנצרות‬ ‫קיימים הבדלים בין תאוריה לפרקטיקה‪ .‬כפי שראינו בחטף תפיסה מאגית ותאורגית של המוסיקה היתה‬ ‫קיימת במנזרים בימה"ב‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬ידוע שהסופים השפיעו על התפתחות המוסיקה האינסטרומנטאלית ביהדות‪ .‬מעניין יהיה להתחקות‬ ‫אחר התהליך‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬השוואה בין תורת החסידות למשנתו של שופנהאור‪ .‬קצת התיחסתי לנושא במהלך העבודה‪ .‬מעניין‬ ‫יהיה בעתיד לבחון את הענין לעומק‪ .‬לעת עתה נסתפק בהעלאת כמה נקודות‪:‬‬ ‫א( "למה נקרא כדור הארץ בשם עולם ? כי הוא מעלים את האלוקות‪ .‬איך אפשר לפרוץ את ההעלמה‬ ‫ולראות אלוקות ? ע"י שירה" ‪ 104‬הרעיון שאין אנו מסוגלים לתפוס את המציאות והעולם כפי שהם מופיע‬ ‫בכתבי שופנהאור בחיבור ‪ Die welt als wille und vorst elluna (1819 ):‬שופנהאור מסתמך על‬ ‫‪ 102‬מצוטט אצל סטור ע' ‪20‬‬ ‫‪BLACKING JOHN P.30 103‬‬ ‫‪ 104‬אנעים זמירות‪ ,‬ע' ‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ההבחנה שערך קנט בין המציאות שניתנת להבנה ) ‪ (Phenomenon‬לבין המציאות כדבר בפני עצמו )‬ ‫‪ . (Noumenon‬לדעתו של שופנהאור אין כל ערך בניסיון להסיק מסקנות מה – ‪ Phenomen‬אל‬ ‫הקטגוריה השניה האמיתית שכן לא ניתן לנו בגבולות הקוגניציה שלנו להבין את העולם כפי שהוא‪ .‬גם‬ ‫המוסיקה היא מעבר לגבולות הקוגניציה שלנו אולם בהיותה האימז' של הרצון היא מבטאת את המהות‬ ‫הפנימית ביותר של העולם‪ . 105‬אנחנו תופסים אותה באורח ישיר‪ .‬והעומק הבלתי נתפס של המוסיקה נובע‬ ‫מכך שהיא מחזירה לנו את כל רגשותינו אך בלי קשר למציאות ולכן בלי הכאב‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫זהו הקתרזיס‪,‬‬ ‫הסובלימציה‪ .‬שופנהאור הבדיל את המוסיקה משאר האומנויות בעיניו היא הנעלה‪ ,‬החזקה ובעלת הכי‬ ‫הרבה כח לעזור לאדם‪ .‬דברים אלו בדיוק אומרת החסידות על הניגון )זוהי המלה הנרדפת למוסיקה‬ ‫בלשון החסידים(‪ ,‬מה שאין היא אומרת כלל על שאר האומנויות‪ .‬בשני המקרים יש הפרדה הברורה בין‬ ‫מוסיקה לשאר האומנויות‪.‬‬ ‫ב ( ההכרחיות של נזילות ושינוי התודעה על מנת ליצור מוסיקה לזנוח את כל השאיפות הפרטיות שלו‬ ‫‪107‬‬ ‫ולהישאר ‪Pure knowing subject‬‬ ‫‪Thus genius is the faculty of containing the state of pure perception, of losing‬‬ ‫‪oneself in perception, and of enlisting in this service the knowledge which‬‬ ‫‪originally existed only for the service of the will: that is to say genius is the power‬‬ ‫‪of leaving one's own interests, wishes and aims entirely out of sight, thus of‬‬ ‫‪”...entirely renouncing one's own persnality for a time‬‬ ‫האדם ששופנהאור קורא לו "הגאון" הוא הצדיק בחסידות‪" .‬ניגון מסמל ‪ :‬אין סוף השתחררות מהגבלות‪.‬‬ ‫כי ניגון אינו נפסק ‪"...‬מפתגמי אדמו"ר חב"ד‬ ‫‪108‬‬ ‫"יציאת מצרים אינה רק מאורע חד פעמי שאירע לעמינו‬ ‫אלא שבכל רגע חייב אדם לקיים יציאת מצרים ולהשתחרר ממגבלותיו" ‪ . 109‬שינוי התודעה אצל החסידות‬ ‫הינו הדבקות )טרנס ואקסטאזה היא היא המטרה והיא מושגת במוסיקה(‬ ‫ג( "ניגון מסמל אין סוף" ובכתביו של שופנהאור המוסיקה באה מהאינסוף וחוזרת אליו ולכן היא הדרך‬ ‫היחידה שלנו להגיע לנירוונה‪ .‬בשני המקרים זהו היעד אליו שואפים להגיע‪ .‬משהו דומה להתאחדות‬ ‫הצדיק עם השכינה‪" :‬זמרו אלקינו ולא נאמר לאלקינו שצריך הצדיק להתקדש ברוב קדושתו עד שתהה‬ ‫השכינה מזמרת מתוך גרונו"‬ ‫‪110‬‬ ‫ד( בדומה לרצון של שופנהאור קיים מושג בתורת החסידות של חב"ד על הכוחות המקיפים‪ -‬ההנאה‬ ‫והתענוג‪ ,‬והם מכוונים את כל מעשינו‪.‬‬ ‫ה( רבי בער כתב באחד ממדרשיו‪ :‬האדם חש געגועים אין‪-‬סוף וכיסופים תמידיים להתאחד עם האל‪ .‬הוא‬ ‫מגיע להזדככות בשעה שהוא מאבד את עצמו ואת זהותו בה' ומגלה אותה במישור גבוה יותר‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫דברים‬ ‫‪Inner most essence of the world. p.142 105‬‬ ‫‪P. 150 - 151 106‬‬ ‫‪Ibid p. 148 107‬‬ ‫‪ 108‬ע' ‪14‬‬ ‫‪ 109‬שם ע' ‪26‬‬ ‫‪ 110‬נעם אלימלך צב‪ ,‬ב הוספת ליקוטי שושנה‬ ‫‪111‬‬ ‫שלום‪ ,‬ע' ‪349‬‬ ‫‪26‬‬ ‫דומים כותב שופנהאור‪ ,‬אלא שאצל בער איבוד הזהות ב"אין" הוא מצב זמני דרכו חוזר האדם לגלות את‬ ‫עצמו מחדש ואילו עבור שופנהאור הנירוונה היתה המטרה הסופית‪.‬‬ ‫קיימים כמובן הבדלים מהותיים בין תפיסתו של שופנהאור לחסידות הבולט מביניהם הוא הפסימיות‬ ‫הקיצונית של שופנהאור )"הרצון הוא צער תמידי"‪ (112‬לעומת תפיסת העולם האופטימית של האופטימית‬ ‫של החסידות‪ .‬הבאתי רק כמה דוגמאות קצרות שעלו לראשי בזמן כתיבת העבודה‪ ,‬אולם יש בכך כדי לתת‬ ‫מושג כללי ואני תקווה שבעתיד אוכל להתעמק בנושא‪ .‬מרתק לראות מחשבות דומות אצל אנשים כה‬ ‫שונים‪ .‬שופנהאור היה פילוסוף גרמני שצמח מתרבות מערב אירופה נוצרית משכילה‪ .‬החסידות צמחה‬ ‫מחוגים קבליים יהודים במזרח אירופה‪ ,‬אם להצביע רק על כמה הבדלים בולטים‪.‬‬ ‫דיברנו על ההסברים השונים לתופעות המוסיקליות‪ .‬אני חושבת שהם רק עוזרים לנו לדבר על משהו שאי‬ ‫אפשר לדבר עליו‪ ,‬הם לא הדבר האמיתי‪ .‬אבל אל לנו לזלזל בהם‪ .‬אני נוטה לחשוב שהדבר האמיתי נמצא‬ ‫כנראה מעבר למילים‪ .‬אסיים בדברים שאמר מנדלסון‪":‬מדברים כה הרבה על המוסיקה אך אומרים כה‬ ‫מעט‪ .‬למעשה אני מאמין כי המילים אינן מספיקות לכך ‪ ,‬ולו מצאתי כי הן מספיקות‪ -‬הייתי בודאי מוותר על‬ ‫חיבור המוסיקה‪"...‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אנציקלופדיה כרטא‪ ,‬הוצאת כרטא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬תשס"ד ‪2004‬‬ ‫אטקס עמנואל תנועת החסידות בראשיתה‪ ,‬הוצאת משרד הבטחון אונ' משודרת‪ .‬תשנ"ח ‪1998‬‬ ‫אידל משה – הפירוש המאגי והתאורגי של המוסיקה בטקסטים יהודיים מתקופת הרנסנס ועד‬ ‫לחסידות‪ .‬מתוך יובל כרך ‪ 4‬עמודים ל"ג – ס‬ ‫אטקס עמנואל תנועת החסידות בראשיתה‪ ,‬הוצאת משרד הבטחון אונ' משודרת‪ .‬תשנ"ח ‪1998‬‬ ‫אידל משה החסידות בין אקסטאזה למאגיה‪ .‬תרגום עז ידין הוצאת שוקן ‪ ,‬י‪-‬ם ת"א ‪ 2000‬תשס"א‪.‬‬ ‫בובר מרטין ‪ ,‬אור הגנוז שוקן‪ ,‬ירושלים ות"א‪ .‬תשי"ח‬ ‫גשורי מ‪.‬ש ‪ – .‬הניגון והריקוד בחסידות‪ .‬הוצאת נצח‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ט‬ ‫מזור יעקב – כוחו של הניגון בהגות החסידית ותפקידו בהווי הדתי והחברתי‪ .‬בתוך יובל כרך ‪ ,7‬ע'‬ ‫כ"ג – מ"ט‬ ‫מזור יעקב )איסוף ודברי הסבר( הניגון החסידי בפי חסידים‪ .‬ירושלים המרכז לחקר מוסיקה יהודית‪,‬‬ ‫האונ' העברית‪ ,‬תשס"ד ‪.2004‬‬ ‫מרטון יוסף)עורך( אנעים זמירות‪ :‬לקט שירים ומנגינות חב"ד‪ .‬צעירי אגודת חב"ד באה"ק‪ ,‬כפר‬ ‫חב"ד‪ ,‬תשכ"ז‬ ‫‪112‬‬ ‫שופנהאור‪ ,‬ע' ‪150‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ מכון שלום הרטמן ועם עובד ספריית‬.‫מרק צבי – מיסטיקה ושיגעון ביצירת רבי נחמן מברסלב‬ .‫ תשס"ד ת"א‬2003 -‫יהדות‬ ‫ם‬-‫ י‬, ‫ מכון נחלת צבי‬, ‫שפירא‬.‫רבי נחמן מברסלב – הכסא הריק מעובד ע"י משה מייקוץ תרגום י‬ 1996 ‫ תשס"א‬2001 ‫ תרגום אסתר פורת הוצאת אחיאסף ת"א‬,‫ מוסיקה ונפש‬,‫סטור אנטוני‬ .‫רוטנברג משולם ישעיהו ספר זמרו לשמו הוצאת אור חדש ירושלים תשנ"ו‬ ‫ תש"ן‬1990 ‫ ספרית אופקים ת"א‬,‫ דברים בגו )ב( עם עובד‬, ‫שלום גרשום‬ Blacking John A commonsense View of all music Cambridge University press 1987 Encyclopedia judaica, Jerusalem, vol.12, 1971 keter pub.Israel Ideal Moshe conceptualizations of music in jewish mysticism. In Etnchaning powers : music in the world's religions. Ed by Lawrence E.Sullivan, Harvard university press, 1997 , PP. 159-188 Page Christopher, The owl and the nithtingle: musical life and ideas, france 11001300, London, J.M.Dent,1989 Rouget Gilbert , music and trance , Tran by Bibilbuyck The University of Chicago press 1985 28